רכח קהית פרישה כד•
קהית פרישה כד•
רכח
א־גע• פלל פלייה שמכל לפעיל פעול כדי שמשיג שלמותהמישכלותיען אין
כעהמעשהיחשנוןידעת!חכמה שהם כצחלק׳ השצמוירק מה שתוליך עייך
ן1א כ• אי; מעשה •תשכין ורעיו יחנמה כשאיל אשי־ א ת ה ה לך שמה והגה
מלתש-ית נר צ כ א ר א שהיא חיזתותשיאחר שאחר שאין כשאול אשי אתה
הולך מעשה יחשכין ימימה צריך צחויר ולומר שחה אך הכינה שעה החת
שתמצא שש המעשהוהחשבקוהדעתוהחנחה אשר תוליך עמך הנה חינם
בשא,לשחה כאלו אמיבשאול אשר אתה הילך אין פחה ה ר ע ת והמעשה
והאשמה וביירקמהשתלין מ ה ס ע א ן שאס צח היה אומר אלא שאין מעשה
וחשני; הגז'כשאיל אשר אתה הילך היה ח!בן שהכל היה נשאר פה כ• חינש
כמנאיס כשאול בפיס צד א ן באה שהיהין מלתשחה היא כאל! אחר שנשאול
אשר היא ה ל ן אינס שמה המעשהוזחשבי; ׳זולתי רק שאוליכיס א׳תס עיוהס
יה א -ק ־ ק נשי;׳• -ת׳ שש הכפל וייתר עש השי'הזה ששק גדול •חוייב לכל
הפירושים כ• א י ן ׳ א מ ר כ ל א ש ר ת מ צ א י ד ן ל ע ש י ת כ כ ח ך עשה שהא גזרה
כממיתכ׳ללתכל חיפני מיני מעשה כהי:מהנ1נה על המעש ; הט כ הפרט•
ביבמה שפירשנו עמה •!מי יה הכפח כ׳ מ ל מ נ כ ת ן היא ההבדל העצחמ•
לפיצה בי על כעילתכחנייתהשכצ א ש ר » מנד עצמו כמי שביארנו ואס לא
נרצה לדקדק יילת שחה עצ ה ד ו ן שיכונו אפשר שימישכ הכתוב כשירמוו
לדרוש אמת ונסן והוא כ׳ הכה ההשגה המושגת כעולם הזה כחושכליתה א
בהדרגה כיראשינהצריןאלהכנמהחומר שלא יטריד א מ השכל מהשיג
ווה כנש!״ון המעש פ יאחר שלמימהמי*שה צייךט ב הכנת השכל כמחשבות
גקייתיביריעתה-־״ישנלת הרא שינית הנקרא שכל ימזמושכלות הראשונית
יושג׳ הרע מ השהגייימ ההיךי׳ ה קרי! רעמי •הי.ק־יי מיירשב ההקש
ימצא התולדה במופת והידיעה המישג הניללמאשר היא נצחימ יצא משתנה
תקרא חכמה כמ־ שנתבאר נשש־ מהכר החדומובחו שהרחבת׳ אני בכיין ר
עליו כ ס פ י פני מכה ונקפד הגהגמ החיינ בחלק הגיפיייוכייחאחנה אחרי
העדר הנפש מהגיןי לא תפעל הנפש המעפיש שה 0ייכאר״החמר וכ! החכמה
הייישגת שס אינה מושגת כהדרגה עי השכל והרעת רק כל :הוא חכמה
הכרחיתייריעת מוחלטת יעל כן אחר כה שליוה העה שכל אשר תמצא ידו
לעש תבבח! והוא מה שנכח שכלי להיציא חלהפיעל •עשה כ ע ד י נעה״י יען
בעהב איןשש מעשה וחשכין ששיאהשכצ מלשין מחשכה כמו שפייהראבעזל
ו ר ע ת ׳׳חנייה על ידי הקש רק חכמה לכדה כשוטה כלו״ר אינם נמצאים שם
יחד המעשה עה שתר המעליתהשכליות יען א׳ ן שס היציאה מן הכח אל הפיעצ
ר ק ש כ צ ב פ ע ל ככל משר השיג פה כעידו בעהיי והוא ד ק ד ק אמתי ינכין
ילה׳ ת שכתב תחצה עמן בנין ההשגחה יהגירההמערכייתעד שאמי י ה ר ע ן ״ ^ ן ך ^ ן
בכל אשי יעשה מחתהשמש כ׳ מקרה אחר לבל וכויבחו שביארנו הכתכיס
יויזס אשר י ר א ? םי6״»א אל המעוכה נענינ• כני העזלס ואחר כ ן ביאר
ישריין
קהלת 5דטה כה
! ה ד י י ן ! ל י ש י ר את השלש שיתענג בדבר• הו״א״אחיאשרי״עלידרצ״לש^
ה ש ל י מ כ י ו שביאיניהו ככש קיש לקידי• :כאימי ל ך J - f tכש״חה לחלף
וכייבכלעתיהיי ב ג ד י ן לכנים ׳שיייאה ח ״ ס עש אשל כיישניאל שלכל ל ל י
כ כ ק י ו ל כ ה י ל ט י ש א ק מ ב י א א ל ה ״ ע י כ ה כלל ע! ק ד ״ י ע ־ ל : :כ נ ל ש ת כ ל
היטב בידי שהלל ילבו ו א ה שאיננ1י <-3ב ב ת י ה אי• לי״ש־יכאללדבותש
לא לשי! ללש הל שב בבי הטביעיההש שלה יתיייייימ ילמייצימ בא שד אשכי*
ע ל ל כ ה ״ ע ר ש ה זא שבת י ד י ה האת השלש ׳יישבתי ל י א ת בעני; הישכנן
הי׳עוכי׳ כמתחייב י י נ י ? ״ מ ה א י ש י א מ ה ש י ש ת ל י ל נ ר ג ה כ א מ י ש י מ י
יראה מחמהשייששליאבאל! אח כבמי לוא׳ת ילע״ן בדבייש ש ל :א י י ן
המעיכה ׳ואימי ביאיה אזיתיתכי לא לקלייהמ־ק כי' ׳רייאימ׳ שללי::׳" k
הכיגילימלח׳ חזי ל ל :לא יכע ׳ אימש ילא •צאו ל ל הכיעל אף שייני לכעל
1
אימיניהיוננייאל
למרוצ לא • ו צ׳ כעמהצירךכאשיירצילריץוזא כ• לא לקלי*
ה מ י ן י י ל י י ן ל נ נ ת ו י ל נ ו נ ל ג ־ ״נסיק •:א-״ילא א ש י ללש ל נ י ״ ;
ה ה נ :ת הנייכית אל המחצה וכי ,לא לגכייים המלחמה שלש מ״כנ״ש אליל
ועונתי לכעמיימהחל שיכמלשיבןאיןללס לחכמי לחג כ׳ לא יוכלו כהשית*
להשיגלחכ ליכול יק לנבוניכ!ליודע כ חןיכיילזשיישני א כני מיני אנשים
הח ו ה א השימיס כ ה נ נ ה י כ א ת ל ג י ף <לסהקליסיהגביייש ל ש :לשלמי*
מכאת השכל והס החכמים!לנביניס יהי יעים אשד כשני איכ״ש אלי אכשר
שיישניהט ב;מהחצ!נ״מאש נהשתדלו' יטרח הגיף ימה ג־ בהצטרף אליהם
uכ ההכנה או בשליית השנלנהמציאתחמל ת!המצא ת להשגתם יללי מ
החלק ה שני היא הייתי נכבד שהיא מכאתהשכל היהיף בהש י ל ת גש כאות*
וגש לאלחכ״ישישייוגש לאלנבוציס זכו גש לא ליודעים ׳כוייה א י ק ז ז ק נשק
ואיור שלא ״ ע ל לה :כל זה כאשר ׳נגד להפהמערכהיעןיש עת לכל אלה
הדכריס יפאתהמערכה הכללת ויש כגע כוט• מצד חבור ה י נ ט ׳ ; מכיכבי
לכמבחבט׳ הייזלימב^יששירשהראיבעזלויזא כי עת י פ נ ע י ק י ל את כלס
ירי כל האישים אשר כמי; האנושי ׳ ק ו ל להם זה!אכשל שא מעת יפגע רצה
ב ע מ ע ל ח ש פ ט למערכה ובמלמפגע על זמן יציאת המשפט כפעל ואש:־
שהעמהיא הנגזר חלחיגרכה ׳הפנעהוא ההזדמן הבא לאיש כיקרה כת•
שהולך כ ד ר ן ינ־פלתעל ראשו אכ; מקיר ויכהו מ כ מ ״ י ת כזה נקרי יקלל דע
נ•
aלא וביאיהטעסלמהלאיוכלולזמלט מהמערכה כד׳ שלא נחשיב שיש יכלת
מ י נ י ח במעיכה אשי א׳ אפשר להמלט ממנה בשים צד שזה טיכיתכאית
שהמערכה אינה י ח ״ כ מ כחייב גמ!ר י ק ניטל האדם אל מ :פ ט ל אך א :
•דעהאדם י ש פ ט ל קודם בואי יובל להמלטמחנ־ בחכמתי •ו ציני ובחיר ת־ עלי
כן אמישלסכה שיחייב המשפטהחערפ״ ויפעל כארס הוא להיית ל א י ש
כימי ׳!דע עמ ביאי ייא כ׳ גם לא ׳לעהארס את עתי ירי לא • י ע ה ארס א f
ע ת שיהיה נגור מבאמהמערכה יתכא עלי! פתאשועל כ; לא־מלעמממ •זא
ב•
רכט
קהלת פרשה כה
כי נה לא י ד ע תאים את עתי ירצה לא י ד ע האדם את עתי הנמר עליז
יכאת
ל מ ע י כ ה ואמר םיקיה להם ב ו ז כמ 1שיקרה לדגים שנאחזים
נ י :י ה רעה 1:מר ייצורה ח לושה כמי שכירש דשי וצזקצ שאם הי! הדגים
,
מדגיש כ כ ה מתחלה היה כנקל להם להמלטממנה •כן כצעירים האאיוות
בפח ש::א הי• תיחתש ללכד הצהרים ק י ק ר ה אל בני אדם לה עדר ידיעתי
נ״יה שנגיר עליהם ילידיות נ א ה עליהם הגזרה כתאס וזה! אדיח כדגים
פנאא! ה נייצידה רעהיכצפיריס האח ייתכפח נהם ׳•קשים כני ארס לעת
רעה ׳רבבה •יק כיס כני אדה לא מצד ח זק המשפט המערה״ וצא מצד חולש
הא־ה כי יש כזכא להמלט ממני כאש־ יהיה נידעאצלו קידם א ן כשיכא
פ־אשוהזא צא ׳רעאו יהיה נלכד כה יעל הן ה ס י ף ואמיכשזשיל עליהם
פתיים!לא איויבהס ״קשיש כני אדם לעת רעה פתאס כזישאס היה אומי כן
היהנריששיהוהתמיד על ה א פ ן הנזיאן כאזיפהס ׳וקשייכנ׳ הארס לעת
רעה שהיאגירהניללתכהבדלההחכיארבאויכשתפיל עליהם פיתתה הזוה
פלא יקיה ק י ק נאשר תשול עליהס כתאס ולא ב ז ק שתקרה יריעה אליהם׳
כחת ר ואפשר שיתישבו שני הפסוקים גס יחד עצ ענק ההשגחה החלהית פייבינניפ'
ש נ ל ה ד ב ו י א ע פ ׳ שירתה שייקרה אי׳קרה א ת כלס הנה הכל הוא ייהידר
מפאתההשגחה נחי שכתבנו בפסיקיה ר ע ככל אשר ניכשה תתת השמש
וכויכיש׳ הדרך השני ילהיותשלפהיק בפה קיש ל ן אש ל בשייחה יבויככל עת
יהי! בגדיך לכניה ונוראה ח״ס ובי'כל אשר כייעל כןאיייששב ליייותכדריש
פק־ה ק דה לכה!ק ס כמיוראה כי הקלים כשירוצ׳ אין היירוצה ייפאתעציו'
רק ״פאתההשגתל!!־י שכת׳ וריאה תתתלש ־!ש יריכרכריס אשר יקי! תתת
השלש שכת׳ להסתכל בלס וראיתי כי צא לקלים המדון שללה כשאנו רואים
א תס שהם רצים אין ר א 1י לחשוב שהכנתם יקליתס סבב להס הלרוצה וכ;
הגביריסכשמנצחיהביילח־יה איננו מצד גבירתה וכן לאנמיה הלחה איננו
מישגללהלפאיתהשכלתה וחכחתםוכןלנכיניסהעישר וליודעים הח; איננו
להם מצדירקמצדההשנחד שנצטרפיכשוצתה שת:א:ה הפעילו'ההן כפ־על
יהראיה על שהש ייפאתהה שגתה ולא מצדה הוא שמצאנו ראינו כלא יקית כ;
מימישאםהיהנח&ןמצדםיהננחםכלתי צדייו ההשגחה היה ול מתליד
לעילה אמנם אחר שמצאת ראינו שעת ופגע יקרה את כל מלה המי
פ!פעמיה הקלים יר-צ׳ שהיא העתילפיגייס לא יחצו שהיא הפגעיכ׳ הגיור׳'
לעת מל ׳,־צחי ופעס צא •נצחי בלולאתה וכן צא יהיה לתכיויס לחם ולא
לגבינים לא ליידעיפחן תמיד אם בן וה מ רה שכאשר יהי! להם יהיה כרצון
אלד׳ ובצריף השגחתו הנפלאה זאכיעתופיעיקרהאתכלסיתהיה מלתת׳
מדיקיקתהיטכושןיתישש הכפל אשר יקשה לפיויש הראשון שאחר שאייר
ש!א לקלים המרק וכן השאר הרי זה היא יראי עת יפגע הקורה להס א ך לפי
דרכנייההעתיהפגעהיאוילתמה שאתר צא לקלים הארון והיא ק״ל וכ;
גא
א
1
^5
הכו׳״ת
קהלת פרטה בה
ה מ ח ת ה י א שונית שאמר לא לקל' ה ״ י ק
ס
כ
יידז
י ד * ל״ד
::א
ההעדר במצת לא שלכ• כל הפיחשיס אשר פירש כיהמפישיסהילל כ• *•ן
לקציהמרק שהיה מורה על הערר המרינה מהם אך לכי כייישנ ' ־ • ך ק
ה׳ישכ שלא בא צרמו ע ל ה ע ־ ר המחצה מהש ר ק שלא מ ת א־ להב י!־! ב י ק
:עבת
מצ׳א תה והוא דקדוק נכי! ואחר אשר כ ׳ ה ר עני; כנק הה:גי־־
הג־׳שכת צננ׳ אדם עם הכנתם כשהיא נציין .ההשגחה כ ד נ ־,ר -ן
ה י ע י ת ה ב א ו ת ע ל י ה ס ה 0ג ש pמ ע א ת ה ה ש ג ח ה •לא ע ל צ י ה ק י י ההו-קן
ם א ן ע ל פ י ש ב ע י ן אל המתפעל והמקבל ה ר ש ת ההם נראה ש ב א ש צ!
במקרה הנה בערך אל המשנית והמכיאם על״ ׳היפ־רש הם כ ; :ה נש נה
והמשי ל הדבר לדגים שנאח!י'כמצ1דה )לצפרים שצחחית ככח שעם ה־ית
בערך אל הדגים!הצפרים מקרה הלכידה נהם הנה נ ע ר ך חל האיש הני־ד
אותסוהפיישישתללכיס הוא נ ב ד ר צכק!בהשנאה פרשית ל־.פ:ש •'•כ•
א ש ל א י ד ע ה א ד ם אתעת!׳ר'העתשה!א עת המשך ה פ ע ל ה דה־י-כ; י ג י ה
והפנעשאמרתי שיקרה הפך מה שיחיינ שנעם והכנתם הנה האדם צא
ידעהו ולא יכירהו ווא פ׳ גס ל א י ד ע ה א ד ס א ת ע ״ •ר הראיה עיר שהשל
מפאתההשגחה זולתהראיה שאמדמ מההתחלכ תאשר יקרה כהס פלא
יתמידו יש ע!ר ראיה אחרתעצ שהכצ מעאתההשגחה!היא שאס היו הדכרי'
נמשכים מפאת השבע וההבנה הנה האדם היה מרגיש בעצמי הפעלית
הנמשכיתשהגכור היה מרגיש ויודעכשינצח המלחמה והקל היה ׳!דע ע ת
שיוכל לחן אל המערכה p iהחכסהיה יכול לדעת ע ת יומן שיכיל ל מ צ ו א
הלחם כחכמת! אמנם מצאנו ראינו להכןשאין שיש אחימהש שידע את עת!
ולא הפגעאשרעל כןיתאמתבאמתשכדגיה שנאחויש כמצידה ע ל י י ׳ בני
ארס וצודריסאיתסככונהמכוינתוהשגחה פרנו׳תעליהם לצדדים וכצפרים
עפיתהאח ויתכפח אשר שממ להם הצודדיסכהם ׳!קשים כני ארס מפאת
ההשגחה וצא כמקרה!הזדמן פשתפול עליהם הרעה כתאש שהיא » פ א ת
ההשגחה אשר תפיצ אותה כאמת ו!א כדציש
שנאחייס כמצודה
רעפ
וכצהירים ה א ת ״ ת ב פ ח כן כהס ׳וקשים כני ארס לעת רעה ׳ריפ׳ צא אמר
בהם צלכריס כצ• ארס או נוקשים שהיה משמעשנלכדיה מאליהם כמקרה רק
מקשיה שארה עלהיותזה בפוני פיעל סיוקשיש משש ילה פ ע ליש כמ! שפירש
3רשה נ י
הראיכעול פשתפול הרעה עליהם כתאפ י!א כ ש ־ פ ל עליהם פתיש ה; ח י ת
0 1זוז
המפרשים כלס כיאיוהפשוקים הללו כ י י ן מ 11יחידה י ק ריל אמר! שהעיר
קצונה הוא האדם והילד מהשי היא היציהי^נ־ה־ילךהגד ל ה א היצר שרע
ומנה יי׳ ״י! שהיצר משש; הוא השכל על ה ד ר ן שפירש !:כפה ישיש ילד י ה ק
יחכסוכייוהסבאמתתשצ׳ימסשיחייאשלצלונאיתאןרת׳להשתדצ
בנל עז
ל ב א י ה כ ת כיס כפשטן ראשונה ואחנלתיספת ביאיר שמ .צ י ׳ ־ ידיעת
הג השיטהנצמר׳ש נ . £ו ת נ א ; צ :מ ! ' צ כ ש ו ל ב א ר ם ש י ת י ש כ ! ע צ :ש ; כ נ י
hi
קהלת פרשה כ1
המשציפ המיאסי עפ נכאר הפסו'כלס א״נפ׳ הפשט ואחר כ ן נשינ לבארם
כפי הדרש א :כדרך משל כאמיר והנה פפ׳ הפש־ש יראה כאמת כ• לה• p
0ששח כחה שקרס החכמה כאוחימ• כהחכס יםיחכמתאדס תאיר כיי! וכוי
)כחי כן כמה שאחי כי אין מעשה ותשכון ויעתוחכמה כשאול שמתה הילן
וכי' ככ׳ מה סכירשנ! כו שהחכמה לכדה היא הנשארישס כעילס הנא והיא
נאחתהחנמה האלהית ככולליס שהיא נצחית כאמור אמר עתה סרחה
חכמה אחרת יולתהמיתתתהשמש1היא החכמה המדינית שאייה נשי ־ ת
יעןהיאאצלהדכריסהפרט״סהה!׳סינכסדייכאישיהחיןהחגש׳ ווא צש
1ה ראיתי ח;חה תחתהשמש ימיזיהיה כאל! אחר גפ 1ה תנחה ראיתי כלומר
זולת החכמה אשר הוכרת׳ למעלה ושכחתי אותה מצד עצמה שהיא נצחית
משאית בעצמה הצה גס ואת החכמיראיתי תחת השמש שעס ששיא תחת
השמש:אינה נשארת בעצמה ואינה נמצאת כעילס הנשמית הנה היא צחלה
אלי כלומר כ ע ד ן אל הארס לקיים הקבין המדיני היא גדולה באמת יוא
וגדולה היא אלי וביאר מעלתה וחממיתה כמה שיקרה לפעמים כה שתמלט עיר
קטנח
ה ע י י באמצעית החכמה הנייאשי לא היה בכת הטבע להמלט אם ייצר
ח לשתה ואה מצד כח הבא ללוכדה!יא עיר קטנה ואנשים כה מעט יהנה
לילדוחולשתהמתפעל אמישהיתה העירקטנתהכמתוהאנשים מעטים כי
אה היתה העיד גדולה אף שיהיו האנשים מעטים היה אפשי שימלט! כאמצע
העיד ע ד שתלכד ה ע י י או אס הי! אנשים יביס אף שתהיה העיי קטנה היה
א פ ש י שיתחזקו מאדולא יוכל להם הבא ללבד חתהעיר א ן נהיית העיר
קטנה ואנשים כה מעט שאין כהס חוזק!•!וקו מחזן בנקל להיות ה ע י י קטנה
ומה גס כהיות המלן הכא עליה מלן גיול!חוק יהככ אותה כלה!כנה עליה
מציייס גיוליס גכיהיס מחומת ה ע י י ע י שייכל מבחוץ לאבי ולהשחית
האנשים המעטים ההם כצקל אף שלא ילכוד את העיר ו!א!כא אליה מ ל ן
גדול וסככ אותה וכנה עליה מצודים גדולים !אחר שיקרה שכאשר יכנה ונוציא נ ח
המצודיס הגדולים ממנה והוא מסתכל משם כצ אנשי העיר הקטנה כאמור
שמצא כה איש מהכן חכס כלומר מצא כה ק ר ס שנכנס לעיר שאס הוא אחר
שככר לכד אותה א י ן יצדק אומר! ומצט אתהעיר ומירק הוא שמצא יאיתו שם
בהיותלוחס עליהם מן החצודיס הגדולים והאיש ה ס ק חכס מלט את
מ
העיר בחכמתי ותחבולותיו והחצאיתיו שהיה חשס כהנהגת העיר וצבא
המצחמהאשרהוא חלקמחלקיהחכמה החרינייוזאומציבה איש מסכןחכס
ומלט את העיר כחכחתי ירילא כחיצ וצא ככת מצט אתהעיר ולא כרוכ עשרו
ששלח להכיאאנשייככח ממון לעוורו כאשר קרה למלכים העשירי'כ׳ על כן
הוכיר שהיה משכן לרמה שלא מלטה רק כחכמת! והמצאיתיו שהמציא
המצאות שברח המלן הגדול מעליה <נמלטה העיר כחכמת! !תחבולות•) נמו
שנאמר נ י נתחבליתתעש? ל ן מלחמה וכו'ולהפליג דלותו ועניו אמר שארם
נת
כ
ג
53
לא
קהית פרעה כו
לא ו כ ר א ת ה א י ש ה מ ש נ ן ההיח • י ש ה י ה נ נ י -
ח :״ ? ״ - : .״ ; ז החנייה היה ר י • ש
נ י נכי
־ . .־ : , :׳ ־ ש־ -כ
י־ :ש ־.כ •־ ־ :
ויה היה בלי הנק להבלגתדל ת׳ שלא היה ל׳ י — ל.י:ש נ־.־׳•
»א2רת׳
אני
ויוא *!די! צא ו נ ר p hהאיש ה׳ נ נ ; r rא
:י
-.נ-׳: ::
<־• י נ י ל י -־ ׳ ־ ד -״ ־ ־ ז
צב;•׳ שי־.׳.למרב : ,נ י • :־ : -־ • י : :״
־ ־ • .ה ־.
מתהעיל הכ־ ה ש ב ע מ ל ח י י ר ש ה ח נ י ה הי־ ש הה
-כ־ -
L
י ״ י ה .ב ר ה שביי
באיתההעילהקשנהאןאה היי כלה ג ב י י ה לת ה ה י ב ש י צ ״ - .״ ת ה * .י
ובהיצא :•6א חנה לבד היא ילש א ח .ה ׳ניר!•ח זא״ריד א:׳ נ י•:.׳משאי
0צא ו נ י פוש חד מתהאיש הל׳כנן שנר שצא נש-י - .כ י
עד ה׳־•• שנא הילך צליכדהשאשה״דבי׳
שלייה
::״:.״־.נהו
־
ב,י
שישי־!.
מצד ח שיתי יי! פויזעכיא שצר •ב לנייד נח הי! רבו׳ונש־יעישמ• : : .־ ׳ ד ב ר י
חשיש ומישי ׳"!א ח נחי/הא שק נל! א י נ ה :ש י ע י :א-א ב־שר •י •י -הנאתה
ולתיעלחהני! שקוה ל ח כ ש ה י ה :־ ה ה ח ש .א :ש מ ע י דברי :רה נשה נ י ט
,״ ״ ״ ,אליההלמלשאתהע׳רכנזיילהיתשחישרכלי החשש לינה נ ש ־ ־ ע -״ י ז ה
1
,
ונרי היש׳
גניתכחכה שחינו מגביה קול :נ -ש היו דברי נש •.-־־•ר ש-־ ק ־ :ה
צ ה י ו ת ! מ ד ב י ב נ ח ת ל ק צ ה י ו ת י מ י נ י עצ א!; כלתי פ י י ע ת כ ׳ הישר יה•;
הדכו׳יביןחנמ׳ ה שיהיה ה י ל נ ל חשש יהה י ע ח ש ש ח נ ׳ שידבר! בנח־ הה
נשיעיו״זא י נ י י ח נ מ י פ ננחת נשמע׳ •רנשיהי! ר נ ד ׳ חכמי פלייר דברים
הנדברייביןחכמיס אפי'בנתתנשמע״!תד מועקת י«של כשמדבר נשה•:׳
א ן שכין כפיציייצשרךלועקה גדולה וזעקת היישל כאשריועק כשפיני •היה
נשמעתמאד הנה ׳ותלנשמעיילבל׳ החכמ׳ כשיהיה כי; חשי׳
כחי!־ ק ן
שיהיה בנאתותנה הראנעיצהזכיר שצשה פירושי אתרי ציתק דק שיח כין
שתי אצה הגוחת שניאותצכאירא פיתחת ו! צוו נ ׳ ראשונה ה י ד שאשית
המהבן בז״ה ודברי! אינה נשמע׳!אתר שכאשר יהיה ל ח ד דנרי! אינה
נשתע׳/יוא !דברי! אינה נשמע׳ וכשיהיו רבי המדברידנריהה נשיעייוא
לכרי ח כ י ׳ בנחת:שיעי כויואלי היה!ה הכי נ ;!:נר כאמת שלא היה צ י י ן
להוביל מלתבנחתאחל שבא להשמיענו שכהייתם לכיש נשמעי י נ ל י ל ש
והפייהאתר היאשמיש דבלי משמיש בנחת נשמעים ה!א כתכ־יש עשירים
והראש;להיית׳ משקאינש נשמע• :ונש זה אי :::נשי; כעיני שהיה ל.׳ לכיש
עקלהחלוק ל מ י י כ י י ח נ מ ׳ ם ע ש י י ׳ נשתעיה י ש ל׳ צ י י כ י ד י ל ת ב נ י ת
שאינ!חלוקנללכי;הג!רההראשינה!:שניתכאמיר!יי<תר
נשי; אצל! י א
שמישדכר׳ ח כ י י י נ נ ח ת נ ש י ע • ה ! א כ ע ת י ה ג ת כת שנש־.״׳ ד .־ ׳ ־־•שש;
ההוא כםבאלמלשכהם איתהעירומהשאמריחשממ ה י ה ־ ־ ב״יה ידיי•!
אינסנשיעייה״נ! בעתים שאי; כשמיעה ציוך וכל יה דת ק כע ־ ק׳ י ש י עצ
כן יראה כאמת מה שפירשתי ייתר נכו; צהתר כ ת י י ת הכתכ• •5י ש דבר•
חנמי'רצהב!הכי;חנחי'וגמעמדח:תישתצאששח;ה
.׳:־>
Lה ׳־.ר
רלא
קהלת פרעה כו
איאפייסידכרכנחתהש נשמע׳' תי ״יעקתמישלככס ליש כאמ!ראח'אשר
,
ביאר מעלת י/הלין החכמה שהחלש י׳לט את העיר משר על ק גזראימר
ס
* י
נ
שהחכמה ג 1ב ז מ ק ; • :הגבירה כגנ־יריש כיאר שאין צריך ליייר שהחכמה
היא גו מ ״ ק :׳ ; הגבירה אשי כ מ ש הגביר להמציא ההצלה מהעיר אלא אף
מהכלי קרב שהש האמצע״ למלחמה כשיללות וחרב יח:יח !רואיהם הנה
ה ח נ י ה היא טובה לכקשח הלצת ן מהכל׳ קרב עצי•; אשר כהש יפעלו
במלחמה ו?א טיבה חבי׳ה מכלי קרב ואמר שבחו שהחכמה היא ט בה
מהגבירה ומבלי קרב למלט את ה ע ר כאי כן הכבה שה ח השכלית אף
שיה׳ מעט יהיימויק הרבה חאר כ׳ אש ימצא איש פנל בעיר אף שתהיה עיר
גרילה וביתיעס בכל ח ו ק שבעילם הנה ״ם ימצא שש היש פ נ ל כעצזי
ה נ כ ע ר ת י א כ ד טובה הרבה אף שיהיה המלך הבא עליה חלוש מחר שהוא
הפך עצת החשש הישר ויא וחיטא אחד יאבד טובה הרנה ירצה כיו! שחבש
אחד לבד! ימלט את העיר בעצתי ובהמצאות•! כמו כן ח ט אחד לבדו יחבר
טיבה הרכה מעש רבוכיאר הענק במשל נא ת כפש ק הנמשך כאומרו ו ב כ י
ז
״ ,
י
מ ת יבאיש יביע שח; רקח וכי' והוא כליו שפי הרחכעול שחלת יבאיש ויניע
עם פ ת ו ר לזכיביש הנו לקתש בלשין יחיד על דרך בנות צעדה עלי שור ומחי
כ י ו ל בלאתדמהוכוכיכאיש ויביע אתהשחן הרוקח ואפשרשמלתיבאיש
שב אל המיתוהואהיותרנכיןאנליכיהובוכ החי אינו מבאיש ומביע השמן
הטיב כלל רק המתהיא סכת העפיש והכאשה ועל כן תלה הבאשה אלי!
ונמצא מותבלשין ובר כמו מיתירעס ומי שאף שיהיה השמן מכישס מתר
יבאיש אותו ׳אח ריח! כל אתר חוביבימותיהובוכ הנו ליעלה נשיו; אכעכועו'
פכר ש י!יהי יביע שת; רוקח שמבאישוימעלה אבעביעותחנר ה עכו ש בשתן
ואחר שב; לארס •קר מחכייה ויושביד ׳באיש ק שלית יו עט ויאבד ט כה הרבה
כיישלייעלה!יאיקרחחבחה!חכבודכשליתיועטש!:לות באיש! כ עח!שבו'
,
ו
,
עצח; וחחרותעחן!כתלו אחר יבאיש !יביע שבילית מעט את היקר מחכיוה
ומכביר כמי שיביעייכא׳ש הובוכ אתהשיק כאמור !לפי וה הרוך פירשוה!
כל המפרשים ילה״ת שפי היית החכמה!השכלית הפכיים יי; הקצה חל הקצה ל ב דזי
ביאהענקאיןפעיל! הס הפכיויכמו שהימין יהשמי 1הם הפש״ !מנגדי וה לוה
א ש י ניניה' האמצע״' שידם מורח!תערב!מפעילותיה שתש הפב׳וי״דעי הכתו'
וי!נ rתיתהותיוייאלכחכסלימינו ילב כשיל לשמאל! •רילבהחכ ניט'תמיד לצד
ימין ש ז ח ה ד ר ן הישר ע ד שחיל יכל הפיייישאתיפינייהיו לנד ימין!לב הכפיל
: 0י ז תמיד לצד שמחל שהוא הפך ה ד ו ן הישרה מן הקצה אל הקצה שאינו
מטה מהדרך הישרה ופינה לצד מן הצדדים לחורח א :לחערכ רק לצדשחאל
שהית ;קנה ההפכי׳ אל היי!׳; כנו והוא בקשת הרעכהחלט שהוא השכלית
יקל׳:׳׳ ביארעיד א פ; פכליתהש־לכשהיאהכלותקניני והפפי אלהתשס יגם כן
ג מ מ ו ו גס כ ד ו ן כשהשכל הולך לבו חשר ׳רצה וגס בדרך אשר ה,אנ טה אלין
לנר
קהלת פרשה בו
לצר שמאל ביןיאין צ י י ן ל ו מ י אחר שנעש ה הרשע יההכלת קיק מכש• *fc
אכיל! בהית! הלן!נישה אליו שה! א ב י ר ך הליכת לבי ח שד כא־־מעדישאידד
לכל מ׳ פאינ! הילך גדרכ! שה! ככל כזה היראה גי.׳ רה עלהיותפנל י ע ? f t
שיראה כעיני! שהדרך הישיכ שה!' הפכי פהיא ככל ח וו א ׳איירלנל הכל ה א
ירצה אוזר לכל י י שאיני הילך כ ד ו נ! שהיא סכל!שה!א לכדי היא החכש יה א
דקדוק נכון ו ע נ ן אי״/׳ צהוראתשבליתי היזח׳ פ נ ל ת ק נ ׳ נ ׳ כאמיר אשר על
כ ן י ק ו א כ ש ס ח שא שנאיר עלי! שיאשר ש כה הרכה נ א י י ר יכוה כמישכו
,׳ »׳ כל הפסקים על נכ!ן כפ• כשישן של לנריס הנאמי׳ס באי׳ת.׳אד -:י כ נ י ס
ל ׳ מ ד ו פ י ויל!שוש׳ האי• נ י מ ה א י ת ׳ ת שכ• ייה שפידשד,׳ כ ד ר ־ שני נ ל
כ
הפכיקיס הקילמיס נפרש נס הכםוקיש האלה בשיה׳! כדרך משל כפ• ד ע ת
המפ!הנה לדעתי הפהיק הראשון כפי מה שיירה עלי! מלמ נ נ ה ־ א ז נ ק עש
מה שקדם אומרו שנתי!ראה מחת השמיש נ ׳ לא לקלים המרק!ג׳ יהא כאלו
אמר ששנלראימ הדרוש ש נ נ ר קדם נענינ׳ ההשכחה והמערכה נ י ד י ב ד
ואמר שגס וו ראה כששב לראי ת בענק החכמה מ כ ף על אשר ממר ל ע ל
שהחכמה תעיולחכססיןאמר מ׳ נ ה ח כ ס נ י חכמת אדם מאיר פניי •!:מד
ווא גפ זה ראית* ח נ י ה תחת השיש זה-מ נד!לה מאד אצל עניני האד כ ע ד ן
הנהגתהח מד שיהיה נכנעאל השכל להשגת ה שיליימ האית׳ יעל כן אמד
וגדילה היא אלי ׳ליגלינה היא ה ח נ י ה הזאתלצ׳ כמה שאני מ י י נ ב י ח ו י י
וציוה שהיא מעיל ל׳ מאל להשגמ השליית האאוון כ א י ל יהמתיל לכאר
א מ נאימרו ע י י קטנה ואנשים כה מעש ובא אליה מלך נ ד ל יכבכ איתי!הנש
העיר הקשנה היא ג ף האוס וכללית החימר כמו שכייש כשי׳ יל כשש ה י ד ו ש
אגדה!אנשיש כה הס אנריו שלאדם ובא אליה מלך גדול ופככ איתה הנה
היא היצר ה י ע ה ש ל ט כבל הגיף בהדגש תיי הה'ועל ק א י ר שהיא סיבב א ת
כלהעירכיכלההרגםימאשר לחומר יכללם הנח המרגיש אשד ל ־ א ד!
רזליצר הרעכנו'!היאהכ!נהעלכל החומל מצודים לל!כדי כדי שישה אל
המ!חשימכלסככלההרגשימכאמ!ר ווא ובנה עליה מצ!ליס גלולים והנה
לפי מה שפילשנ! כפי הפשט יש להתעלל נ א מ מ למה לא היכיל נמלך פכא
ע ל ה ע י י אנשי החילאשי הביא עמו והילל יבא אליה מלך גריל עש חיל גריל
יפנכ׳ אמהעילוגס ככני; המצילים הילל וצוה ובנו מצ!לים כ׳ הוא צא היה
הנונה מצודים!איך אמר ונצה מצודים אך כהיותו משצ אל הכח המדגיש הגה
הוא המלך הגל ל והוא לבלו השוכב כל הגיף וכצ אבריו כיהוא נמצא ככל
האבוישיכבל החישיס !ההוגשית באייל •הוא הנונה את המצילים ככל
האכייס צלכיל אותם!:ננס ככצ מוחק׳ ה ג ף מכיתומכח •ן.
ועל כ; אמר
נ פ ש ק הנמשך ומצא כה איש מפנן ב׳ כאויל! ויצא נלאה סשבל נכנם בפנים
ינהיהפשוקיםהקולמיםנואהשעליןלאנננס כבניסאלא שפבכ א מ ה ע י ר
מכחק ונצה המצודיש סכינ עליה ואחר נ ך א מ ו ומנא ונוי שנואה ש כ ב י
ננ.ש
קהלת נירשה כו
רלב
נכצשוחצאשאם לא pהילל יהיה כה איש ״שכן יכו'א! ויאה כה וסי אך
כהיות המלך הגדול הוא הכח.המיניש כמ" הנה ביאת! וקבוכו את העיו הכל
הוא הכנסתו בה כ׳ היא עימד מכיתוחחק ועל כן ע ר ק נ ו שחצאאיש מ ש ק
וחכם שהוא הטזכ או השכל הישר שהכל אחד לפי האמתיקראו מהכן להיות
שאינו נהנה מהחימר רק מעט מיער ואין הכמות הגשמיות נ כ נ ע ת אלי :כי
כלה נכנעים אלהכחהמרגיש וקראו חכס יען נלמגמתכניו ימכליחו חכמה
ודעתהאחתייתהשכליותוהנהכפיהכחודגביוה אין כח כשכל להתקמם
נ ג ד הכחית הגשמיות כלס שכל האנדים וההרגהיתהכ מטית ב ט ב ע אל
ה»יחש!תוככללהסנכנעיתאללכחהמרגיששהיחהיילך הגדול אמנם כפי
החכאהיהדעתהאמתי כאשר יגכר השכל כטענות נהנית אל סראוילעהיק
כמושכליתופשגתהאחמיותישפיקכהשכלמולהכניע אמ המלך עצמו ולכל
נזשדמיו שיהיו ניטים אליי ויסכימו לעצמו יכוה ״מלט אמ כל העיר כ׳ אם היו
האכריס כלס ובכלל כל התומר ניטה כהחלט אל הנח המרגישה׳! נססדיס
כלס בהחלט כרדפס אחר המאייתהגשמייתיהיתיהעיר כלהנאבדיינככדת
מ ל כ ד ת לגמרי אך כעצמהשכל לכדו נמלטה כל העיר !!א ומצא איש מסכן
דשסי־ילטהיאחת העיר כלומר הוא לנד! עס היות כל הכחימ הגשמיות
מנגדים לו ה!א לכדו מלט אמהעירוהפליג כשבח האיש המסכן החכם שה!א
השכל או היצר הט!כ כאמוישעס היויפלא ימציאיש מכל איש׳ העיר הנוי והוא
»וםל אל כל האברים שלא נמצא שים אכרמאכרי הגוף מ׳ שיזכור אמ השכל
כצל כ׳ פלס ניטים אל הפח המרגיש והנח המתעורר פ על נ מ תשית נ פ י
הכחהנחעכז הספיק כ ח ה ח כ » ז שהואטיכלמלט אמכלהעיר היא צ נ ח
עסטלא היהיוכראיתי שים איש צאחאנשי המלך ולא מהאנשים העומדים
כתיךהע־רכ׳ על pאחר סתם וארס צא יכראמהאיש המסכן ההיא צרמו!
כמשצחצכלהאנשים העומדים מכיתומחק כנייוגיר אומר לקיים מה שאמי
0ואהחשמהתאמהשחש שהיאגדוצה אליו והראיה היא שעס היית חכמת
המשכי ביאה ילנריואינסנשמעיםעכיהועילההחכחה מיתה טוכה יותר
»כצ הגנירהאשדהיתה ככל אנשי העיר כי עש היית בל אנריהאדיגכוריס
מצד ההמ הממעירר ואיש לא יעמיד כפניהם כ׳ כלס ממאמצים זמתחוקיס
עהההח המרגיש שהיא המלך הגדול כאמ1ר ודברי השכל אינם נשמעים אל
טיס אבד מ; האברים ועבי בחבהמצאיתהשכלכהשכיל• ה ט ג נ י מ הנכומת
הטה כצ האברים יכצהכתותהגשמיימ שיהיו נכנעים t׳ 1עס כל גכוחמיהיוזא
אחרמיאניינ ':ירצה מהמעשה הנל מהעיר שהאיש החכם בהיתי ייסכן מצט
אתהעיר נחרתי איחר שטובה החכמה יותר מהגבורה כ׳ הגכזרה ואס רכה
למעלה ראש לא הימה משפקתלעתזדנגד המלך הגדול הנוי והחשמ הספיק'
לכדהלהכניעאתהמלן יאת כל אנשי עס היות שחכמתהמשכן ככל מקים
כ!־י
•לידי! אינ גש ו ע י ; )יא וחכמתהמסק כוויה ולבר׳) אינם נשמעים והוא
כאלו
ק־יית פריגיה כו
כ א ! ו א מ י טיבההיא החכמה מהגבייהאף שתהיה התשמה כאהשן בז״ייז
כי
ה
;
ז
היא מצד עצמה עיבה מהגבירה ה;,י,יכ• i fשיש ד ״ ; יע״ך יהד
תשא־תאייתתיכאימרודבריחכמיש בנתתישמיכישמינק־! מ שלככסליז
יייא •:אמיתי שטיבההחכמהיותימהגכרה ׳איי־ת• שמדין העלה היא
שתבמתהמשכ׳ בדיה !ד־רייאינש נשמע׳ ש •מק׳ כלים כשמדבר א ־ ה :״יכן
והבשת־ביאיתתאל השבילים ששש נע־רי ההשכלה שא נש •ש • ש להבין
פתאיסיבי• חכמיה אך בנה/מיצה ־׳׳•!;.שמעי א תיש השה לש
עצ־־ש •יתר
מיתקתהיי־שלכלס אףשכהתחי-תדכיי! אינהנשמע׳היזא דשייחשאי יכו'
ירידברי בלתת:׳יי־ א ן שיהיו ענייה י ד לדלייההנשאעיאן נ ' ! :י השפילי*
אך השצשאעיילהשבנחתילא כתא התתימזעקתל״ושלשנ׳ר עליהשכניז
והממשלה ה׳ הין׳ ש י! דברי האשימה נכנהיס בנחת כאוניה״ ! י מ י ה מלין
תבשיליה שבה לשניה־ כאילי א־ירדבר׳ חנמישכצתתנשמעיסמיעק'מ של
יעל כ׳ היא ישיבה ת חנייה מהגב רה לכי ש תשפיק החכמה להשביע הא:יכיס
אפיל! שיהיו כהיליה ׳ויתר מכל המ שלים הגבירים כי ׳כנשי ״תר דברי
ה ח נ מ ה כ א י :ה ־ ר ן שלא •ק בלי כתא ה ייתר לזעקת התישליה האלו' 1ה!א
דק־יק י נ ן יאפשר ל תר עוד א ן שיהיה קנתלח ק כ׳ מיש ׳דבריו אינינשמעי"
אינה דברי! של התנה המהכ; רק של הלהכ; לבד! משולל מהחכמה •כיה
ית׳ -ב א־שיק ׳!יתר על נכי; בהתיתהפק לא יעלה כי והא כי לא יצדק א מ'
ש־יבייש תתכמתרק תחר שישמע! א!־ת ומציאתה יאה לא ישמע :דברי
התכה כשמדבר דבר החכמה איךתתיה חכמתי בז״ה יאה מ ט י פ החכה
ש־ידעיששישביחכיה ת ילל וח כה יישב; כיו׳ ודברי! אינה כשמעיה אך בא״ת*
יחכי״ת המשכן נראה ש אחי שישמעו השלת! יכו! אותה יאה כ; איך אתר
!דירי! אינם נ שמעיה א־ הוא כאל! אמר שח כמת המהכ; כל! מר כאשר תמצי
חכחהכאיש משכן תליהיזייהאנלהאחי שישמע! א ת ה כ׳ כרא תה א tr
מהבן ועני יהוודבי׳האשייה אשר ידכר כפיו וכששת׳! ׳דבריו של המהכ;
כפ איןכיחהמיה אינש נשמעים כלל כ׳ מלת ׳דברי! שב אל התהש; משלל
מהחכמה ישא ל! א מ י שדבריו של כל מהכן ־•ש לל מהחכמה אינה נשתע׳ ככל
וחניית׳ של המשכן א עפ׳ ש׳ ש תעז אותה ׳ביי א תה כי כיה הא פ׳ יצדק שכוי ן
כייאחר •שישמע׳ התנתה מפיו ואתר ש אף על פ• שיכז׳ התכת־ ישמשכן
הנהדכריהחשמייאןש היו מהמשכן כאשר ׳ ־ י ה א כ־ א׳ •רכרדכרי חכתה
יהיו ישמעיפ י שיכה יניא ת ל כל הש מעי ש א תה אף שיבח א ת :ייתר מזעקת
המישלבההילישכנו ה אדקדק אמת״נשין! ל י ח ש א ״ ר למעלה שהיתכם
המהכ! מלש את העיר אשר על כ; תחליט עלי' שחכמת שכה מהגבירה
למלט את העיר שהיא החימר כ י י י י כ י א מ י שהיא גס כי ״ ז י טיפה מהשלים
והאמצעייש אשר בתש יעשיהתלחמ״וינצחושלש בנמשל של !:תת שי*ידחצ!ניי'
שהס באמת כלי ק י כ החיחי לנע ת א ל המוחשיתייא ט בה חכמיה משלי ק-־כ
!הגה
דלב
קהלת פרשה כ1
זהצהדרילעמיד עלאמתתיש1דהשתיברא!< להתעוור כפהיק היה׳כנמשך
אחריי קנח העייתהא נאימיוח טאאייאנד טינה הרכה ש י ס ריח ייקכיל
החכמהכיי!ספירבמהיהל .להיכירו נשש כסיל נמו שהמשיך חחכ בפסוקי'
באימי לב חכס לימעיילכ כפיל לשמאלי ! מ כ י הפכליחהיא המקביל יההככיי
לחכמה והכפיל לחשם כמלעיאץ אמר וחיטא אחד יאשר טיבה ה ו נ ה ה כ '
בכהיק הנמשך קשה כאמת שלא ׳בפיק וריב ח אף שיהיה מת להבאיש כייוימ
מה כ ש ק רוקח כי כמה נחשב הומב כ׳ יתבטל כמע טי ואף הוכויעצמו יריח
כריח השק עצמו ועיר לאההיצרךלנכיל הערק כחלת יכיע שהיה מהפיק
שיאמר •כאיש ש ק רוקח וגוי וקשה מכלס לכל פירוש׳ המפרפיס ולמה שפיר
ודחקנו לויר שגזרתיקר מחכמה ! מ נ מ ר היא כאל! אמר שכמו ק הארישהיא
יקר מחכמה!מככוד כשיש ל! סנליתאעט ׳כאיש איתי פסשלית ההוא כ׳ כל
1ה חהרבאמתמהלש׳ןומתישכ כד חק ג ד ל ולא יכילת׳ לה למהעל ק אומר
כינעניניסהגדוליסאשרבלההסח״רוחהאדסאף
שיהיה התיעלתגדול
כפעילה מה כשיהיה פס ספק פבקא מסכנה גדלה אין ראוי לפעיל איתה
בשיסצד נדילנרזחמספקהמקהגדילההיא אך כשיהיה התיעלתרכמאר
ואין שסאכייהפק נזק כלל אותייהדרןהואהנבחרסאסלא יועיל לא עיק יביש
כשיועיל הרכה בהיות שס סכליתמעטיוהי עצת! הטעם שביאר שלייה העה
כה כמה שאמר שהחכמה טוכהמכל׳ קרב וביאר הטעס הצזיככארו כ א ר
היטב שבמלחמה והנצוח הנעשה על ידי כלי קרכ הנה השכנה היא עצומה
מ א ד כ׳ אפשר שיבוין להשליך החן או החנית לצד האויב זיכה בה לשר
צבא! וינצח הא1יכ ויאבד ט!כה הרכה כמה שיחטא כמלחמת! עס כלי
הקרב אך החכם אשר ימלט א ת העיר לא כחילולא ככח ולא ככלי זין
דק כ ד כ רו הנה אס יחטא כמשפט! והשכלת לא יאבד טובה הרכה רק
&אכשר שלא יועיל אף לא ׳ויק כ׳ חה שהיה יהיה !לא יוסיף ילא יתן
דכורו והמצאתי יכל שכן שכאשר יהיה הסכלות והעדר ההשכלה מעט
יועיל הרבה כ׳ יתחזק השכל מאד כאשר יהיה שס שכלית מעט ויעמיק
מאדכהששלתומהשלאיעשהאיתיכשיהיההשכל ישר מאד כי לא יעמיק
? ר כ ה והנה הוא מכוארשק״ס החכמה כדי שתהיה קבין קייס כנכש תלו•
בהכרת הפכה ונטולה שהוא הככלותהקנינ׳ ועל ק מצאנו ראינו הישרים
מ א ד בעיונם אינס מפולפלים ופאומילפיס ח רפא שנשתא והדכר מכואר כ׳
כל דבר כשיתערכ עמ! ההפכי׳ לו אס יהיה מעט יתח!ק יותר ה ד ב ר ההוא
כמי שיראה לחוש כאש הגדולה כשישציכוכו מעט מיס לא די שלאיככ! אות!
אלא שיתחזק עיר האש מצד התקיממיתהממד ובכן אחר שאמר טזכיז חכמה
מכלי קרכ כיאר הצוק המתחייב כסכלותהחכמה כשיהיה מעט ועל החטא
אשר ככלי קרב אחר שחוטא אחד יאכד ט!בה הרכה יריהחיטא ככלי ק ר ב
•אבד טונה הרכה שאעשר שיכה מכה אחתכשגגה לשר הצבא של! ויפיל בל
גע
6
I
?ן
הצבא
קהית פ ר ע ה בו
•קציא וינצח ״א )ידעת אחד יאבד נ1כה הרב !אחר אשר בימיהניקל־עיש
מחטאהמצחמהככליקרככנזביחרהתיעלתהייגיע ייהנצח־ן ע• ה-ש־ה
כשחטא!הטעית •הסנציתהמעט •ע׳ ראצהנניא שתתאיק׳ י י ל ס - :ד ננז"
!'•אוביכימ תייזביב• מ י ת ס ה מ י ת י ב א י ש מ ט ב ע ז ב צ ד כ ר י ב י ע הז-הינ ל•• ת
וייתיחאת השמן הרוקח ש׳תת׳ק ריחי ״תר י י ה שיל• ל י׳צש•; י ,• : ; :ת
ככרש• זצ ואש מלשון מביע כמ! צח צ רשע!היא כחצי י י ״ ד ש׳ שיעה׳ שצח
ריחו הרוצה כן היקר מהחנייה •מהככידהח לשש; ת •״׳;־ש שיל־לששל
כאשריהיהמעט שיתח1קהשנלבמוכט ׳כייע״יןצהעי״ק בי ה־־דיכ י• •י• קר
מחכמהימככודככציתמעט אש שנאמר שהדבר היקר י ה י ו כ י ז ־ י ׳ ז כ ע י
היא הככלית מעט הצמצא כ ה ־ אי שיאייר שצאדש הנה היח • ק י צ׳ • תך
מהתכמהומהנב!דהננצית מעט שיחזיק שכצו כאמור!כליה צדקבד!ש1
מכצ צד שהחכמה בהשכצתהש כצ תכניע כצ איכרי הגיד א־ינה הא ט א •היא
הנח המרגיש!הויהינרהרעאשר יחטא יאבד את הצהגיי! בהחלט כ׳ כאשר
יחטא הארס ויטה כרכר מה אל התח שית יאבד כצ הנין תא ׳חיטא אייאהד
טיבה הרבה אך אמנה הנשל תמעט ־•דששל״שר יהיה מ נ א ת ה ד י י ן צא
יי׳ שצאחיק 1א שיועיל כ• יתק מ הששצ נגדו לשבר י־תלע׳ צוחתיי לדמי נ• r
כטענות נ ס מ ת ע ל ם י נ נ י ע כלהגון תחתיו והיא מ ש ל י ש כ י נ מכל צד ינ״ ת
זאכשר שרמז בהנציתמעט לדכי יקר הערך מאדוה! שאש יראה לשכל ל ׳ שי
להראייכעצמיהכצוימעטהניכאשייהיימכלימכאיהשכל׳היייקרמחכמ
לככו
והיא כאשר ישנה האדם מכני השליש א! בההיא שאמרו בגס פכשהאשה
טיבעתכיס ראוי להחויק כה להוציאה מן היש א ף םיגש בכצ מקי־ מגיבה
וככשרה כ ע ת ההיא שוהו סכלות מ ע ט ׳עןהרעוהככציתמתהכנ׳ כנושא
מה שאין כן כחטא כ׳ החטא הוא כשיהיה מפאת הש כצ שיחטא השכצ ואשי
ע ד שאריולטוכהעכירה צשמהממצייה שיצא צשאליהראשו; ה אייתר נשק
וכיארהע:י;צמההסכציתהמעטיועיל!צאי1יק כאשר יזיק השכל! המיחצט
טיהיה השכצ!תרכ עצ החכמה 1כל שכןכשצא יהיה שש רק בכל ת כל; ׳׳א לנ
חכס לימינו ייילב החכס ונטייתו תמיד לצד ימין שה יא החכמה ש:אמ אידך
ימיסכימיצהוכמושאר1צהרוצהלהחכיםידריס !זאצכחשש לימי •:ע ג p
כשתודמןאצצוסכצותמעט ׳חזקהו עיד ללכת כ י י ס הישרה לצד׳מיןתאיר
כ׳ לא יהיה ׳כילתכפכלית המעט להסית! אל הצד ההפכי׳ אדרבה יתח׳ין
׳יתרהשכלהישרמצדהככלויהמעטהמננר נמושזפרנווההפךיקרהלנשיצ
שלבו ה!א לגד שמ־ 1שה!א או העישר זהככ!ד המדומה בשמאלה עישר!נכיר
ועל כן פ על תמיד ונוטה tהמוחשיתבהחצט!אמר שאין צריך צרש!ס מהיחס
לבאר גדרם ׳עןהסמפורכמ׳ימצד פ־ג לית׳הש כימהכעילמ דע! הכחזתיזא
וגס כדרך כשהסכל הולך צב! חהריד' קורס שיהיה להכלות!הועקנק קיש
גנכשוהנה נ ר ר ן כשהסכל?ולן לבו המיוחד לו לאד שהיא לימיי ה א חשד
י י
״
•י
ל.לירי
רלד
קהלת פרשה כו
לגמרי בהחלט חא לכו השר נעל pאחילכל הרואה אות! סכל הוא כל1מ'מצד
כעילות׳! ״ נ ר כ ש לעיני הנל שהוא סכל ואין צריך לגרור אותו ולהניא ראיה
פלי! כ׳ לייפיופמיתאין צריך ואיה ו!א ואמר לכלהכלהיא או שיתפרם כמו
ס פ י ר ם נ י ה 1ק ! ד ס שהגיעסכל־ת! עד שהיא אויו לכל שהם שבלים יען רו־יה
םאינס ה•לכים כדרכי! וידא גדר הככליתהקגינ׳ כמו שיכרת׳ וכזה יתישכו
כל הכש־קיס על כפין ככל אחר מהשצי דרכ׳ש כ• כלס צכוחיס למכין הן איית פ ר ע ה נ ז
גפ הפסיקים ה א ל ה א פ ש ר ל פ ר ש פ כ כ י ה פ פ ט ו ג ם מ ס כ י ם ל מ ד ר ש י ל ן ל ,א ש ר ו ת
)ככ
ד ע ת ה מ ת ו ג ' ש ה א הדעתהנכין כחיית כמן שהירשמ הפפיקיס הקרמים
כפרשתעירקטנה כו ואמנם בכי ר ו ך הפשטיאחר אל העומדים תחתמיסל
העיר או פ ר הצבא כעיר הנויוהס המונהג׳ יממנו שחס תעלה עליו רוח המושל
המלתתלומעלה גדולה עלמה שישלו שלא יתגאה בזה ויחשוכ שמדרגתו
גדולה ממה׳ שהיתה קורס שאם יתגאה ויבקש גדולת!נפלאות ממנו יפסיד
מה שיש כיח חא ,אם רוח המישל תעלה עליך מקומך אל תנח ירצה אם
מעלה עליך מעלה מעלה ממה שאתה כעתשתעלה רוחו עליןמקימךאלתנת
!והאפשר לפרשובשני פני' אס שיאמר שלא תתרצהכמעלה שימן לך כשום
צד א! -שלא תתרצה רק כמעלה שתהיה מסכמתככי מ ד ר ג ת ן ! ל א במה שהוי
,שלא מדרכך ומדדגתך יען הייקרהלא ׳תמיר ו״ה שהוא מהפיילה׳ מררגתך
ודא יעמוד קיה!יא חקומךאלתנח כלומילא תסכים לעלותלמעלה ממדרגתך
ר ק עד מק ה שיד מדרגתךמגעת!היא היותר כפין ואפשר שרוח המזשל היא
הממשלה עצמה שהיא רוח המושל וחלק ממשלת! ופא ל! אמר כאשרתגיעלך
יותהממשלהיהימלתמקימן אל תנת אל תתגאה כה ולא תניח עניתניתך
כזה!כןררש!ה!כמדרשייולנ׳ כאתה לך ממשלהI:תנת מדתעניתניתך עכיל
ןביארהטעילוה כאומח כ׳ מרפא יניח חטאייגדולי' י ר כ י הרפיון מהממשלה
והעדר הגאיה!ההתגכרויהכלתינאיתיניח ויעזופ חטא־ס גחלים הפך מה
שיקיה כאשר יתגאה האדם ויתנכרייתר חמה שראוי לו שיסככאח״כ חטאיי
גדילים אשר לא יוכל לתקנם ולפי שיש לאימי שיאמר כ׳ אה יראה הארס ״ב׳ רעת
שהמדרגה היתירה שניתן ל! המ!של והשליטהנוייהיה הוא ראוי לה!למדרגה
יותר גדילה ממנה למה לא יתרצה כה על בן בא ל ה ר י ע כ׳ אין הממשלה
זהגחלה נתנת לראוי כי הכל הוא כמקרה והודתן בשגגה שיוצאה מלפני
השליט א! המ!של נעירשאימ כ ס ד ר כפי השכל הישר רק פפ׳ מה שיעלה
בחח! !אמר שוהורעה אשר ראה תחת השמש כהנהגה האמשייוזא יש רעה
כ!'!אמ' שהרעה אשר ו א ה כהנהגה האמשיתהיא כשגגה שיוצאה מלפני
השליט והמושל עיר כנו'ואמר שהיא כשגגה ולא אמי שהיא שגגה י ע ן לפי
האחת אינה שגגה שאס היתה שגגה לאהיתה מתמדתועוד שאההיתהשגגה
כשהיה מוגיש כה השליט היה משתדל לתקנה אך היא בסנה מכוונתמהשל׳'
כאשר יעלה על רוח! כן יעשה ולא כעי הראוי א ך ה י א כ מ ו ם ג ג ה כ ע ו ך א ל
מ
י
ג
?5
מציאות
קהלת יפרע״• ?r
יוציא ת הפעל• מ שהיעל שעפ שהוא •כ• ״ל ה נ כ י ־׳כ״ .הנה כפ• ! : : T
,
שאינה יאי״ס לשה הש כשגגה ! ה ד ו ד ק ־ י ; :כ ; •'•ח כשגגה ש •צא י• ג של•
r j׳ ה ס כ ל השליכו ואחל אשל כ׳אל ה ע נ ק ב ד ר ך כגג ש :א ! ־ כ י ר ג ב כ ־ ד ההנ-גה
האנישיתאשל היא ״היללת י צ ל השליטים עה כ אל הגו •־,ה־ישיהה
אשריקדהנהנהיתהשליטאוהיישלה !:א ־! שנתיהשגגיתכ ״י -הי'•:
ו ז א נ מ ; ה ה כ צ מ ר מ י ה י ב י ה י ר נ מ ; ת ס י גיתיהה•״ ב י ־ י י ״ ה •דג־׳־,־ה
ב
כ ע ס איות וצא ש ת ה כ י א ה ה י ה ו ה ק לא היה דבר לימי השהיהיהשדיו*
הלכל ההיא שגגה אמש וחטא ביקרה אשל צא •תמיד על י ; תליר שאינו
p
לק שגא; ההשצשהא הכהיצ כמ! שפירש הלבלב• חכיהה ן עזרא •צ
ג י ־ ל•׳ ה לביס שהוא כאז פעמיס לכיס שתאשר מגת פעייה כמ!
שממשל בשש ק ••עשיר יעלה על תשתאהר מצתדבל•!הי-א כסגן ת מ ל מ ל !
עיותיהןרכיסייעשהההפךכעשיר• אשר ככ• הטבעדרי׳ שיע-ל כ י ל -יה
ראיתי
הס יעמדו כשפל ויזא ועשירייכשפלישכ! ואחר אשר ניאילועההלל כמ״נתגיש
והס אגש׳ המדינה כיאר גס הן רוע הסדר מהמושל עה י ש ר ת ! שיש עכדיס
,
אשר ייטכעה ומדרגתה צה״תעכדיה •היו ר הבי על ה היס כשר• ן":א ראיתי
עבדים על שסיס וההפך כשדיה שהה שריה ככ׳ ט ב ע מדרגתה •השה לשיש
כ ע ב ד י ס ע ל ה א ק ב ל מ י ר כ י ב ה ע ל ס ! ס שהיהרא;׳ צהפיבז הכיס צרא׳ שמין
הדנריסהנמשכיס מהמושצמסלריס כסדר ישר פ׳ י כ ל בהה ה ט ע ת עצ
הרוכ צא פעם אחתוצא כעמים כ• ׳שמנה רצו; השציט!המ שצ ככל חלק
מרגעי! שנו״יאין משפר ועצ כ; אק ראו• שיניח האדיידרנמו ו י ק י י ׳ הרח י צו
ד ש ר ג ו י י ץ פ ן י כ ס ־ מ ד ר ג מ ! כחדוכיואחאשיכ׳אירועהשדרביגהיגעהה־־.הגי לנשי
המדיניועכדיו משרתיו עיש׳רנ!נו כיארגכחעהס־רהטכע• פ ״ פ י ה ־ כ י ׳ '
שכפי הטבע היה ראו• שיהי!ק״מי'ומתמידי'נרא'כהשהתתלכ ] ת עיל«:א
ש י ת ה פ ־ ת מ ן ה ק צ ה א צ הקצה!!א חפר נימןכ1יפ!צ ירפאנו חמיה שמי
שהוא חיק עד שת:א חכר ג מ ן צהפ צ צתתר כו הנה גמגצגצהדכר שהיא
כעצי! לח לשת יפ צ כוופןהפירן ג ד ר שצ חכירו ככח! ועינם יד! ישכר נחש
פ
י .י.
;
א נ ג ׳
• ןזאיפירן גדרישהנ!נחש ועל וה הדרך ביאר שהיסיע אכניס לעשות כנין
גר,צ 1ה׳א העשיר השמח כשהר! ורוצה לכנימ בדניה גדיצ־ה עד שהיא י ס י ע
אבניהממחצבתםפמושפיירשיייוציעצבפ׳ לא יהיה צאצ י־ו לעשות מהם
כבנין אשרחצכוכמ!כןהכיקע עצים מןהיעראצהכנ׳ןהזת״יהש; כש ש׳בא
פיינינויע'
לילי הכנה כ׳ כלהפ!געכ!יהיהיכולצ)לרוכחילשת!אפשרשבל ה פ ס ק ם
הצל! כאולפרסםמעלמושכחהחכחהוגנ!תהסכליתעדשעסה»!תשיש כת
במערכה לפע צ כדכריס השפלים אין כח כה כצצ נ ג ד החכמה והחכמה
מיויולחכםמהעשרהשליט׳ישהסהעשרה גלגצייכמ! שניארנ! ליעלה
hh
אם ריח המושל תעלה עליך •ריאם רוח המושל אס שיהי'הש כשמכ׳א ״ ס ח ן
;
עליך מין!חךאלתנת שלא ת ז י ז ב1עט כהש אלא ש/ק־-לס נ ש :ר פ :י ש י כ ז
1b
קהלת פרשה כן
דיה
& ש*ליהרוחהמישל!ה1אהכיכבאוהגלגלהשלטעל האדם כמי פכיארנז
מקוחךימדרגמןאלתניחילאתטיח דכריסחלילה יעןהרעיתהכא ת י י ב א ת
ההשגחה או המעיכה הס ר כ א ה כ ד י ל ע י ו ב ח ט א ־ ס נ ד ל י ם שיהיו כידו של
אדסכיבאחצעיתה״סיוין יכנע הח!מר ייעויכ החט-זיס וי״צא שהיסידין
ההס הס רכיאה שלמה אל האדם כדי שיעו1כ החטיוי' וישיב אל ד ו ן ה :למן
פשזאהכריאיתהאמתיווא כי מ ו ב א יצית חטאיס גדולי יוחס תהיה י ל ת
מ ו פ א מלשין וכחן כמ 1שסיישו קצת מהמכושים יאמר שהחרפ־ו ענחו
מהשלמותבעביי הייס דין הבאים עליי ואינו מתחזק ע י כשלמי הנה כזה
יניח וישים חטאים נחלים שמצד וכחני כשלמיתיגבר החימי ויהיה היא סכת
הנחת ושיחת החטאים הגחלים ההם •אחי שאמי י י ן כלל שאין להתפעל
משנוי המעיכה כ י א י העניןיותי כאומיו •ם י ע ה יאית׳ תחת השחש ייייש
י ע ה י א י ת י א ת ה שהיא תתת המעיכה א ש י ת ת מ ה כשמש להיותו הוא
ה :י כ כ היותר נחל שככל כוככ׳ השמיס והיא הפ על ׳!תר בעילם השפל ואחר
שהרעה היא כשגגה ש׳ •נאה מלפני הכוככ השל ט או׳הגלגל השלי על ה ר כ י
כהוא שהוא כ!על ונראה לעיני בני ארס שהיא שגגה א ן אינה שגגה רק
שהמכטיהחשרמהמהב־ס •ח •ב א תה בעצם וראשונה אך מצד השנויים
הנראים שחתח״ביס מהם נראה כשגגה מא יש רעה ראיתי תחת השמש
כשגגה שיוצא מלפני השליט וביאר השני״ס הנראים לעין המתחייבים
מהמערכה והיא שנת; הסכלותכמרימיס מהגלגלים כלסוהחרומים הוא תאר
אלריס הגלגל כ׳ כאשר יהיה הכיככ כחס הגלגל ׳הייה לו כח חזק לפעול
לחט־ יעל כ; אחר נת; הסכל שהוא הכס ל כריס הגלגל ולח כדוס גלגל אחד
לכדו רק במרומים רגיםייא נתן ההבל במרומים וכיס!העשירים שיש להם
כח לעשתחיל בחב עשרס כשפל הגלגל ישבו לררן שלח יהיה להם שפע רק
מפייתשפע הגלגל יעל pיהי! הס כהשפלה תמיר!!ל! !עשירים כשפל ישבו
ואחר פ-יכט היותכן מתחייבמהמערכה למעלה ההפפ״ם הנוימן המאוחי
אל ה ק ד ם מחה שראה ל־יטהכארן שהעכדיס <הש הסכלים שראוי שיהיו
עבדיה לחכמים שחי; כהס כת מנר עצמה הס רוככיס על סיסים ווהלא יתכן
נ א י י ת ר ק ייצר המערכה שנת; הסבל המרומים רבים כאמיר וזא ראיתי
עברים על כוסיסוכוייעלכןלא אחר כ כה ק הקדה כשבא לספר א כ; חי!ב
המערכה ראיתי שנת; ה שכל במרומים!'o׳ ;rזה אינ! נראה לחוש רק מושג
מפאתהםכליכןחייכומפאתהששלוהכיאעליוראיהח; הח!ש ועל כ; גור
אימרמתחלהישריגהראיתיתחתהשמשכיממהסראהתחת השמש ראה
היזת! יוחוייכ חפאת המערכה כאת!ר ואחר
שכיאר הפכיות הפעולית
ה:יי1כ ת••־ :׳•יוה י עי כה כשי גה ש• צא בנושאים מתחלפים כמה שביאר
שיאה עבדים על סיפיס ישרים כעבדים ומיאחר עצין מכהיל שיתחייב
» ? א ת ה ח ערכה ו ז י א שתחייב ?מערכה שאיש אתר יחפור הגוחן אשר י כ ו ל
י
-
..
י"
ט
קהלת פרעה כז
כו כ׳מתחלה ׳חייב עליו המערכה שמי פיכת -ליש י p - ' 3 -יחכיר היא
עצמו הגילי ץ ההוא!!א ח כר גימ־ן כ! •כ 3וכי שתק הכינה כיקרה פהתיהד
הגילין יכ! 3רק כאל! אליר שיקרה כיהיה איש ח כ ר גי־ץ כלי שיש iכ? כ׳
יתחלתהחכירהנגייהעל• הנכ•3הכ! יה מ ה כ ר ג ; -־ כ י •כ-3־ •־הה
י׳לתח ; י r3כצי,־,ד״הכריכה•:עי-.רך זכיכ•
•כדיש • כ ״ כ -כ ד ת
צעדהוהויזכחצ! קליד שצחד׳ שהשריש הזלניה כעכדיש עצ ה ד ק ח;א
סהצאח־ ״ ? ה ח הר גיי־ןי׳שריכיצכ׳ כירק כדר כ ־ י שישכנ נ־ש הנ־ינא
כגדר הה!א שיכימה! המערכה ההיא •היא הדעהעג ע:־׳ ׳היא ׳כרייה אי־או
כידיש ש י ת י ה כ י י י כ ־ ר -י ה כ ־ י ש י נ ״ י ששהנתש
! : : :־׳ ש ־ ־ ; ־ ד י ש : :
נחש שהיא שי חצ האיכר הנ! שיהיה גש ה א כדק גדר כדי פישכנ! הנאש
הנמצא שה!ה! !עצ פ׳ הדרך הוה ח־יר שיקי-ה נה כ; שיהיע אבני כד״ שיעצה
בהה ההוא הג ר :צע'-״׳ העצבי; בידיה יזא ״ ה י ע ־ כ :הי ג נ כ י כ י ד י מ כ ק ג
עצ־ס כד׳ שישכן בהה!!הכצ!אניריאיהיחוש כ׳ •שלך אדה שהיה •שכיב
האבניה:יכקיגעציה יק היער כדי 5נ!:תצ 1בית נבין צמישי׳ כשמחה •בטיב
צככ וכאשריגמירהכנ״ יפ!הביאעלי!״הר!גאמכ:׳!!בנ׳כיח׳ •נ־נשה t
(
גרס לעצמי ,באהיכתהאכניה!העניה:עש״תהבניןהעצב׳; וההכנה כאמת׳
^
ג
י
ובתמים וכאלה רכיהאנחנ! רואיה א ת ה ככל ׳!ה!•!ש חד היה 3ברד>ידלזר
א ש ר נ ׳ ד ר ה ר ע ת ה נ מ ש ט י י ׳ כ א ת ה מ ע ר כ ה ה כ ־ ט כ ע מציאית!הכרתית ש
ביארהטביתהנחשנית״פאתהחנמה
עד שלא יהיה• כת כאיעדשה !נא
נ ט ב ע צה!תדס:למונעם !׳א אש קהה הכרוצ!ה:א צא בניס קלקצ ;׳תיק
ה ששר ח הייה יד אה ׳ידה הברול״ בלי הי׳ לח״ קהה שלא תחתיך השיש כלל
והוא צא פנ׳יקלקצ שאיני נחשתקצצ!צא יהיה ממ רש ברול האנית׳שאר הכצ׳*
כלו! שכ׳יהמכרשיסועה כצ זה יגבר הבדוי הנ! !יצצח חיילי ש !זח !חיילים
יגבר הנה לחכמה יהיה יתרון ייתר מכלכל׳ המלחמה כמ! שאל! למעלה
rye
חכמהמגבורה!כייוטובה חכמה מכלי קרב וזאויתחן הכשר חכמה י ר מ ה
שיכש׳רהחבמהשיהיזהדכריםכשריה ״׳,׳קניה ט ביסהפךמששיח״כה!
הטכעהיא כיתר שאתעצ כצ אשר יכשירו כילי המלחמה הכר ט נ ע כשיהיה
,
ע
ך
הברוצ קהה ובלתי ממורט כאמור ולפי שאמר למעלה שנכעמיה תתייה
המערכה שאדם מה יפרק גדר אאר שיצא משש נחשצנישנו;׳מ ת בנש שת
אמר שלא יקרה כן לחכה אדרכה יקרה להפך שאף שיהיה הנחש הייתי
ארס״שאכשרלאישוךרקמצדהעדרשנידכריכ
האשלא נ״צא שה חכר
סיה׳ה ל!חש לו או שהחבר הליחש איני חשה ׳בקי בלחש רק שכיל יבער שאין
כ! רק הדכרים מופשטים ח נ נ ה כלל ואין כ! לא דעת ל א תישנה כ• אין הלא 1
תל!׳ כלשון לכדו רק כשיהיהיוצאמכיחשםיודעדעתימה״י כדכר*פי!׳אאש
י ש ן הנחש כלא לחש יראם׳שין הנחש הנה וה יהיה צא משתי כבית אש
להעדר הלחש או שאין יתרון לבעל הלשין המדבר הלחש הה;א!'׳ש ׳אין •תר ן
•י
צגעצ
קהלת פרשה כ?
דלו
"לבעל הלשון שתהיה וא״ו ואק יתרון כמו ו"א< למקלל אביו 1אחי שהוא כמו א!
אמו רבים כבה והוא כאלי אמר א• 0שוך הנחש הנה זה הוא מחמת שלא
לחשו החבר שלא יש1ךכמ! שפירש רש׳ וברומלברכהאו מפני שאין יתרון
לבעל הלשון של החבר שאינו •ודע רק הדברים ואין ׳תרוןחכחהודעת
נ ! וייא ואיןיתרון לכעל הלשון כאמור 1ביאר העניןכארהינוכ כאיחח י
ב
י
' דנר׳•B
יפי חכם חן •רצה כשיהיה הלחש יוצא מפי חבש או ימצא חן ושכלם כולא
״שיך הנחשכלחשוווה הואשאחרדכריפיחכם חן אמנם כשיצחש הכפיל
ויצאו הדברים מפיו שאינו יודע כנ1יכ הענין ר ק קול הדברים שמע ודבר
הנה שפת״ של הכסיל כדובר! הדברים ההם תבצע כל אחת משפתיתיו את
החןהמ!*!א!שפתיתכסילתכלענ! ויהיה על דרך !כוכי מ!ת ׳כאיש וכוי פח!
פפירש הראבע זל ריויששפתהכסיל תבלעאת החן אשר כדכר׳ החשס ועל פן
לא ׳!עיצו דכריו כצל יען אימ נמצא בהם החן המוצא בדברי החכיכנו' ואמר החיית
שלארי ששפתי הכסילתכלעאתהחן אלא שהם הכלותשה!א הפך רכל! דבר•
החשה שהה בחכמה וכןיקרה הפך מה שיקרה לחכם כדבריו פ׳ החשה פל
עיר שיאריך כדברי! ׳!סין דעת וחכמה והכפ׳לאס תחלתדכריפיה! יהיה
ככליתשה!א העדר החכמה ה!א ספליתהעדריהנה אחרייכיה! יהיה סבלו'
קנינ׳ הנקרא הוללות שהא באמתרעה רבה כ׳ ההוללותיקרא סכל!תרעה
יען היא הפך הידיעה ז!לת העדרה כנודע יהא תחלת דברי פיהו סכל!ת
ואחריתפיהו הולל! רעהוכו ויהיה מדוקדק לפיזה לחה הוסין כגורתתחלת
דברי פיהו ים יולתדבריוכאחריתאיורואחרייפיהוולא אמר ואחרית דבר!
פיה׳ אך לפי דרכני ׳תישב היסב בי תחלת דבריו הס העדר הידיעה וכרופ
דבריו יהיה אחרית כל מה שדבר כפי! הילליתיאס היה א!חר ואחריתדבר׳
פיהוהיהנשמעשאחריתהדבריסצבד היוהיללותאך כאומרו ואחריתהיהו
ה!א כאלו איור שתחלתהרבדים היי סבלות ואחריתפיהו כצו לחפרעהיה
ה!לל!תרעה!אמר שתמשך מזה רעה רכה עד מאד!היא שהסבל באשר הצי' זהסכל
למדרגת הכשצויהקנינ״ התיש שרשי הדתייחשוב שהה הפךמהשהס כאח' •רנה
)יעל כ; אחר והסבל ירבה דברים יד השכל אחר אשר הניע למדרגתההוללו'
ה י ע ה שה א ה ; :ל תהקגינ• ירבה דבריה כי כאשר היה כמדרגת הסבלות
ההערריילאירכה לדבר יען ה!א נעדר היריעה ולא י ד ע הפשה!אחר שאין
בודעתלאאמתיולאכיוכלאידכראךהסשל אשר הגיע למדרגת הסבלית
הקל•:׳ ירכה דנרייוזא והסכל ירבה דבריי ואחישיחשך מרכוי דבריו וסגנית׳!
שהאדם הפומעלא ׳רעייה שהיה מדברי! כ׳ לא יביא עליהם מ!פת!צא י ד ע
אחתתסונכןאש צ א י ד ע מ ה ש ה י ה ב ה י ה ח ״ ג י ד ל ! מהסיהיה אחריוכי
׳מאחתת הדברים בהייה <ספ!ס על אחמתהדברים אשר יהיו אחריו כעתיד י
ווא צא ירע הארס מה שיהיה ואשר יהיה מאחויומ׳ יגיד לו ׳ריהארס השומע
ו־נריולא י ר ע מה שיהיה מהס בהגה נש חה שיתחייב ייהס אחריו ואפשר
־שיאתר
קהלת פרשה כ?
שיאמר שה^דס השימעלא ׳דעמה שיהיה ייתם נ ״ ! ב ^ י מ ר ש י י ץ ר
5״f-
מ ל הכס׳" ואכין• •גידלו חה שיהיה אחריו בתה שיגיד לי מהעה !איי־פהע־יל היה
מהסבל הנ!'!מהכביליס אשי כייה! מיגענ׳ לאיש השיייע אשי וכי ע ־ ש נ א
• י ע ל ל כ מ א ל ש י י ל א ל ה מ כ ל י מ ה נ כ ש ל .אני! :״ :ת ר נשיךבש ••!-צ•יייתן
ווא עמל הכסילים תיגענזאשי לא •־ע ללכת אלעיי׳ייעדלהיכ•׳•; אשד
הס כמו הששלהנו״מיגענ! לא־ס הפיאעאשי לא ירע י!? יהיה ע ־ א ש ו לא
»>'? '93'3ניל י י ע ללכת אל העיר שה א המכלית הנישא כנויואמנס כל הפשיקיס הלל!
אפשר שיח• שבו ״הביס ליעתהמתיגש שכתב פה»!שלה!אה צהר י״ל א ץ
:
רוח כיצרא כישא ממלכך יממגכי למיסק עלךכייהר׳ שכייש ה־שיייןעל
שהמושל היא שיש; היא יצי הרעיפייהכייהנכ!; בנ״״מתעלה עליך שהיא כאלו
אמר אס ׳מגבר עליך שירצה לעלימ על-ך להכניעך מחמי׳ ייקימ־ אל מנח
שהיא הטוב אשי כ ן שהוא מקייך המי ח־ לך כי לכך סצרמ אל מניח אימי
ואל •פתן •נין הנקיא ייושצ ויש אכ ה ח הי״שלולאאמי א :המושל יענה
עלין הוא מתישכעל נכי! כהיות המשל היצהר חה כ• הפח המאוד והיא
המאיה אל המיחשומ ימענ ג׳ כשי ה־א י!ח היצי ה י ע ימאן' היני ה י ע ק י א
רוחי והוא כאלי א י י שאם מ ג ב י המאה עליך שהוא רוח ה י נ ד י אל מנח
מקומן המיוחד לן שהיא המשקה אל הש כ כמה שהוא ש כ שהכל •בששת;
כ ט ב ע ונתן הטעם לוה באומרו פ׳ מרפא ירח חטאים גדולים י ו נ י היפ-איז
יעויכ החטאים הגחלים ככייאיתהנפש ילא •מ :את ח ח המישל'להשתרר
עלי! תא כ• מדכא יניח חטאים גחלים ב׳;אתר םהוהייו לבלתי •מכמה
ייהינהר כמי ביאר שיש רעה מחמ השמש כענק בגין הרכבמ הארס אך
אינה רעה לפי האממרקה׳אצמראה ׳עיני! בלבד כ׳ אחר ההשקפה הצריפ'
י ; ; ?
<-
ה
ל;!! לחרב יי א ה י מ י בחיר״ ומטה בשבע• מ י אצהדעממה
כ
שהואאלהטיבכד• שימרכה ששרו כאשר •פעל הט כ 'יא ׳שרעה ראית*
תחמהשמשיריישרעהאךאינהדעה כאחמרקשראימימחמ השמש!היא
כשגגה שיוצאה מלפני השליט ה״צר אמ האדם אשר הוא שליט עלי! א י אינה
שגגה חל-צה רק בשגגה למראה עינ׳ייזא כשגגה שייצאה מלפני השליט וכיא'
הרעה הנראה לאראהעיניס שדומה לשגגה ואינה שגגה כאמו'כאומרו נמן
הכשל כ-׳רי־ייס רביסיר שהשכל שה א היצר הרע א שר כנה א!ת! למעלה
כשם מלך וקן יכשיל הנה הוא נתן במרומים רביס כעיר קטנה אשר זכר
למעלה שהיא הגוף כ• הפשל שהוא היצר הרע הוא נתן במרומים וכיס עד
שה!א מלך על פל הגיף ועשירים שהס הפחות הנפשיות אשרנכראו להישיר
אל הטיכ כי׳ה שהוא ט!ב בשפל ישבי שכלש יהי! נשנעיש אל המושל הנזכר
וכןהמשיתיס שהם המשים החצונ״ם הס על שיפיס לרון לעכידתהמשל
!השייס שהם החושים הפנימיים הס כ ע נ י י ם על האיץ ייצב כמו שהם
העבדים על ה א ד ן כאותה המדרגה הם השרים שאס שרים לכ• האמת
באשי
5ך!?ויזפרסד«ס .
כ י ־ י ינ ־ר מאכל -׳ ־ cי־״חר אשר ביאר כל מה •שיקיה נגיף הארס
־ח<:׳ר !.הבא ־/־נפשייתנעתקלנארהרעאשריגיעלכחייעצ-־יס הגשמי!
י ״ ־ שני נא ש־סמפסידיכאמעצחם כ׳ כאשר ימנה היצהר להיישךהגיף
? i״ t : : r״ f
הנה 1ה ה! א סכת הכשר כל הגיף כי ככל כ ע ל ר ע
0׳ : 1 :הגיף תיסרהי רעתי שהרשעים מלחיס חרטותורכיס מכאיכיס לרשע
ויאחיפרגייק כי יכיל ׳ייהיציהרעשהיא חוכר גימץ להכיל כו אתהשכלא!
את היצי הטונ הנה כמה שמשב ש ־יכיל כו את השכל הוא •כל כו כאמת
כר ר פ אחר התא וחוק כהיות פ ו ק גדר האיתוהצרק והתירה ישכח נחם
נ ר י ח שהתא״תההס הכ המכבידים אותי כ מ ד ב ר וייא ׳פור־ן גדר ישכנו נחש
0הס כלס מאיים ליצר הרעשקראוחיפרגימן יכדץ נדר ועל דרך וה קראו
מסיע אכניס שהיא כונה עולמית ומחריבן כ• כחישכ! שהוא ניצה הנוף
ומסיע אבנים יכיקעעציס לבני[ הגוף ברודפו אחי המא!!מהגשמיומ הנה
ס פו ליעצכ כהס ויבא ליי׳ סכצה ש י פ ס י לגמר׳ ויא מסיע אבציס יעצב בהם
כוקעעציסיסכן כסשהס כלס תארים נאמרים על ה י צ י ה י ע בפעילות•!
הגשמיותברודפו אחר התא! והמוחשית ואחי אשר כיאר אופן פת •1היצר
ק ר ע ל א ד ם ! ה ר ע המגיע לו הפך מה שהוא חושב שהוא עישה לעצמו אשר
לא יוכל אויכ! עשוהו נעתק לבאר מעלת תהלתהחכמה ואשר בחבה לשכר
מתלעיתהיייצהר אס יעמוד השכל קייס ויתקומס כנגדו והכיא משל מסכים
מכל צד מהברול באשר •לחם הארס עס אויביו שאף אס ירכו האויבים יש
כחגדול ככיןל לעמוד צי.דס אף שיהיה הברזל קהה!הוא לאפניסקלקלכחו
שכתבנו שהוא כאל! אמר אף שלא יהיה ממורט ועכו חיליייגכר כלוחי שינצח
הכרול חת כל האויבים אף שלא יהיה מחודד כ ר א י וביש החכמה שתככיק
לננח את הכח!תהגשיייית1יכשיר אותם ויהיה יכול על כלס!יא ויתרון הכשר
חכמהירייתרוןעלהכרול אצל מלחמית האישים יהיה לחכמה בהכשירה
אתהכחית הקמים נגדה וביאר העצין כ כ י א ר ה פ כ ה למה ׳מפתה השכל
מהנחש המנחש הואשטןה!א יצר הרע שהוא נחש נופך את הנפש!אמי שאס
היה פח בנחש שה! א היצהר לישיך הנה היא לסבת שאין השכל •ודעלהחגב'
עלי! בלחש חכמת! !אין יתרון לשכל שהיא כעלהלשקכיהאדינקרא ח מדכי
בעכ!ר הלשון ה י ד כ ו שהוא שליח השכל ׳נייצא שבעל הלש; ה:א השכל ועל
ק אמישסבנשיכיהיחיהוילהעדייריעיהלחיועל כן אין יתרון לשפל עלי׳ ויתפת'
ממנו ויא <אין •תיון לכעל הלשון!כיא'ע!י הענין כאוח' ר נ ד ׳ פ׳ חכי ח; י י ' א )
,
דרך לומ' שהחכיימציח; כעיני פני שומעי דבריו נ1א שדברי! עצמיהס ח; וכבוי
פהמ!צ'א!ת'!ש!מעאות'הוא המוצ החןיזא רכר׳ פ• חפיחן •רידכר׳ פ׳ החכם.
הס עצמותהח; אשר צת; ה לננ׳ הארס כ׳ הוא הכרל! על כל שאר הכיח שהוא
הדכ!ר השכלי שהם כאחתדכרי פ• החכם כאמור!הוא החן פחננ! השי על
כל שאר הנביאי' ויא ד ג ר ׳ פי חכם חןישהת׳ הכסיל ׳נלעאתהחן הנוי אשר
ס
א
1
6 0
הא
קהלת פרטה כח
^ ' ,ל ל ב ל ל ה י ג י ת ו מ י ב א ד ש י ש פ מ י ה כ ס ־ צ ב ה ״ מ ד ס ר שכ •מ ד ל ! כיי׳
,
1
שיבאר היא יבלע אמהח;שא־ם נמצאככש׳ליפ 1ל ההנדצשל א ל ח ן ל נ י נ ר
שאין •מיון !3על שאו ה נ ח ! ז א ו ש פ א ת נ ש למכל.-׳ ל : :לנכנלבבל •ל
שה׳צי ה ר ע לא יופל להמקימס נגד השנל החיק פ ל א החנש היישק
ושכמימנשיל פ ה א ה י נ ה ר שהיא־•!ךיק; •ננילמבל-י• ל ־ ל ״ ; ל ל יכשר
טמלמ תבלענישכ אל החנש הניכר שאייר ד ב ר • פ י ח :־ יי; לך שפת מ
השביל כל אחל יישפמימיו מבצענו לחכה שיחלה צא יענה ע ־ ה א
משל אל היגר ה ר ע י ל י נ י ליש נ םיתקיאס הינלל נגלי -כצ ל1
וכיאר א י ק ה כ מ ׳ ׳ ל י ל כ י ב מ ת צ ל כ י י ש צ ה י צ ל י נ ל א הכפילה א ר :ליי
והעדר כ׳ צא •לעייל •דכר •עןלשכצימקיי• נגדוייקלקצייחשבמ ״ ־ ־ מ ל מ
לכרי נ׳הי שנלומאן כאשר יתח!ק עיר נגד ה פ נ ל יה• חחיימ־יל׳ ימבצימ!
יילל מרעה שהיא האאשכה אצ המאימ נ ׳ יכמה השנל •י שצ ל• צ ל ׳ :ך
אחרה־׳תשימנ־׳צאאארימפיה׳ אחר הפמ׳שימהוהלשש היללימיעה
&הסהמאויתהגשמ״מיההמשכ:מאליל;כאמי יחייר שלשכל של א ל מ ל י
הנויירכה דכריס כד׳ לכממאמהשכצ ״אייר שאין מקיה לאארימ יהשארו'
גפשוובא הישענה מיו״כמכאייכ׳ האד' לא ׳רעמה שיהיה כ ע מ ר ל כי ב-הי
כ צ ש ק ם י ל ע מ ה ש י ה י ה א ח ו י ו כ ע ה כ כ׳ אאר פאי; יידע ייה שיהיה אכיצו
בח״ואכחיהוא!הוא• וההוא אשל ׳ ג י ל צ ו » ה יהיה מאמליו!יא ׳השכל
ילכהדכליס צאירעהארס יוה שיהיה ירצה והשכל אשלהיניל׳ כשש כשיל
כאומיושפמימכשילמכלענוומ' הגה הפנל הנ ל י י נ ה י כ ר י ס ינשח הדבדיש
סיאיירהס לא • י ע ה א י ס י ו ה שיהיה <א'נ הלכר אשר יהיה תתחרת אתל
יוימומ׳ •גיד לו וואוא של יהיה מאחריו מ ״ ג ׳ ל ל׳ והס בלשלבל• הככצואת
שלמה המלך עהכמלכלאצהששצ האנש ואתל ל ע־־להכש לישה״ ידגעמ
אמה החנס!מהיל המי! מת לננח שמדבר עש הח שש הש חעמישר ואומר לו
שעמל הכסילים הנו באשר יאמרו הרבדים הנוי מ׳נענו כשתאמר ל! שצאידע
הכסיצ והוא היצהר הנושר לצנמאצ עיר ש ל א קיום הכיף ם בלה שמשב
היצהר שמקיים אמהעיל ומעמידה ה!א מפשירה כהחל-ש 'יא אשר צא י ד ע
פריצה נ ח ללכמיפו'הנה גס הפשק׳יהצליאפשר לפרשם עלפי השני ללכיש הנעלכיש
א י ל ך ארץ למעלה שאכשל שמהיהמלמאקכמשמעה וכפששל ואנשל שמליל מאר
נאחל על החומל כמו ה ע י י שינינו ואמנם כפי הפש־שאחל שביאר למעלה
אס רוח המושל מעלה עליך וכויפפ׳ מה פפירשנ הוכיאר ד ע הפרד כ־:ל•;•'
וכמונהגיס כעיר שראה עבדים עלה שים !שרים כעבדים *01אתר שלארץ
אשר היה המלך נער ויצשיף ליה היותשר• המלך שהם שר• העיר המנהיגים
אמהעיר משכימים לאכילה ואינם משטחים להישיר אמהעס ולהדריכם
בדרך ישרה כצדק ומשפט הנה אוי ואכ״ לאלן ההיא ווה כי לפעמים •קדה
פהחלן הוא נער ו ר ן בשנ׳ס אש נער נה׳ שני! 16כה׳ מדוו/הנערות ויטה אל
התי;נ גים
דלד!
קהית פרשה בח
התעניגיס הגשמיים הנה ככר יתיק; וה כהייתשדיו ועבדיו ככינים וישרים
םהכ י שתרצי לתקן אתאשר עיותהסרון צעחתהמלך וכי כשיהיה להפך שיהיו
שרי העיר רעיכ וחטאים והמלך יהיה טוב וישר הנה המלך יתקן א ת אשר
יעית! שריו ועבדיו כאשר יהיה נידע לי אך כאשר יתיזכרו שמיס ה ר ע ת שיה׳'
המלך נער או שיהיו לו יורות הנערות!שיהיו שרי העיר איכליסככקר ש ה
יורה על שיניח! ההנהגה הראויה ולא יהיה מגמתכניהס רק האכילה!תענוגי
כשר שאם היומתעכקיס כהנהגה ה ר א י ה כעיר היהרא!/שבבקר השכם
׳סיכבועירעדעתהאוכצאךכשיאשלובכקר לא יצליח! כהנהגתהויוא א׳
לך ארץ שמלכך נער ושריך ככקר יאכל! וכיאר חיך יהיה להפך כעיר אשר
יהיו שני הדכריס גס יחד טיכיס שאו יצדק נאחישהארץ ההיא היא מאישרת
א
' » י ו יזי
א
כהחלטכ׳ לא יחסר כל כהזמזהצשמעשהארץאשרתה׳האמצעיתכין שתי
הקצ!י׳תה!1ה שיהיה מלכה כן חורין ושריה כבקריאכלו א! שיהיה מלכה צער
ושייה כעתיאכל! לאתקיאהעירההיאמא!שרתאךלא ׳היהלהא!׳ ואבוי
כמ! ה ע י שיש כה שתים י ע י ת כ א מ ו י ו כ ו ה ש כ י א י ג י י שתיהקצ׳ת נשמע
!מוכן נ ד ו האמצעי ואין ציין לפרשווכיארהקצההטככאומרו אשריך ארץ
שמלכך כן חורין וכוי והנה גזרת כן ח!רין אפשר שהוא גדר היק; כפי שני!
הפך ה נ ע ר ה ק ד ס א ס י ה י ה נ ע ר כפי שניו כ׳ כאשר יגיע האדם אל הזקנה
יהייכחותיו הגשמית נכנע תכלס שחשש כחוולאיוכל עיר לצאתולכאלגנר
חיילים אלהיכי׳'הגשח״ס ועל כן יהי'א 1השכל כ; תיוןמכחיתיו הגשמיות
ואפשר שקרא כן חורין אל השלם כ׳ החכם לכח היאהנקיא כן חיריןשאינו
נכנע לשים ארס כעילשיהיאכןחירין ששיסאדס ולא המערכה יפ!ל לשלוט
כמה שהוא שלמ תאצלו שהיא חכמה וכן כתב החכס הייני כלשון יון ויל
*"f
־•־״׳ ״ י י ״
י ל החנם לכרי הוא כן תירק ועל כן אמר אשריך ארץ
שמלכךכ! חורין שכאשריהיה המלך חכם ישפיטתכצ כצדק ולא יעשה עילי
לאחר שאי! תכלית! רק השצמות כאמור ועל שלמית השרים אחר ושריך כ ע ת
׳אכלי יי'שדין כשיאכלו בעת הראוי וכוחן הראוי היא הוראה על שצמיתס
שמתנאי המעלה הס לאכיל כזמן הראוי החיוחיכפי המעלה ועל הכמויהראו׳
אמר כגבורה וצא כ ש ת ״ י ' שהם איכליס כנכויה כ י י לקיים גיפס ל י ד ולא
כעבור המשתה מצד עצמו ואפשר שרמז עוד כגכ1רהשר!כהמאכצמתיש כיי
© Copyright 2024