פסיקות בית הדין 2013
שירות בתי הסוהר
פסיקת בית הדין למשמעת בשנת 3102
מספר התיק
4/10
14/11
12/12
15/12
16/12
17/12
19/12
20/12
1/13
2/13
2/13
3/13
4/13
5/13
6/13
7/13
8/13
9/13
10/13
11/13
12/13
13/13
14/13
15/13
16/13
17/13
נושא
עמ'
קשר אסור עם אסיר -פסק דין שלא בנוכחות הנאשם
הטרדה מינית
התנהגות שאינה הולמת (פירוק מראה מקטנוע)
דיווח כוזב (נתוני נוכחות )
התנהגות שאינה הולמת (במסגרת טיול יחידה)
התנהגות שאינה הולמת (לקח מאסיר מוצרי קנטינה)
התנהגות בלתי הולמת של סוהרים במהלך משמרת
אי מילוי הוראה -שמירה על נשק
אי דיווח על שימוש בכוח וניסיון להדיח עדים
אי מילוי הוראה הפקרת נשק
זיכוי מאשמת אי מילוי הוראה (הפקרת נשק)
שימוש בכוח שלא כדין
שימוש בכוח שלא כדין
דיווח כוזב בדבר ביצוע השגחה
דיווח כוזב בדבר ביצוע השגחה
ניסיון להכניס רט"ן לביס"ר
שימוש בכוח שלא כדין
דיווח כוזב לשם קבלת החזר כספי
ניסיון להחדיר רט"ן וטאבלט לביס"ר
הכנסת נשק לבית הסוהר ללא אישור
קשר טלפוני עם אשת אסיר
קשר אסור עם משפחת עצור
שימוש בכוח שלא כדין
התנהגות שאינה הולמת
היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו
התנהגות שאינה הולמת -נטילת קופסת סיגריות מאסיר
2-8
9-46
47-49
50-57
58-61
62-64
65-69
70-71
72-109
110-113
114-129
130-136
137-139
140-142
143-145
146-148
149-151
152-154
155-157
158-161
162-165
166-169
170-172
173-175
176-181
182-194
1
הנאשם :רס"ר _______
הכרעת דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1כתב האישום מייחס לנאשם שתי עבירת משמעת :
א .התנהגות שאינה הולמת סוהר ,עבירה לפי סעיף 3רישא לתוספת השנייה לפקודת בתי
הסוהר [נוסח חדש] ,התשל"ב .1971 -
ב .אי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
התשל"ב . 1971 -
ההוראות שהפרתן מיוחסות לנאשם בכתב האישום מצויות בפקודת הנציבות 02.11.00
"איסור התרועעות עם אסירים ומקורביהם" בנוסחה שהיה תקף במועדים הרלבנטיים
(להלן " :הפקנ"צ"):
הוראות סעיפים .4א .ו.4-ב .לפקנ"צ מחילות איסור על התרועעות כלשהי של סוהר עם
אסיר ואיסור על היענות סוהר להזמנת אסיר ו/או בני משפחתו ו/או מקורביו להיות
נוכח במסיבה או במפגש מטעמם.
2
הוראות סעיף .6א .ו.6 -ד .לפקנ"צ מחייבות דיווח בכתב למפקד על כל התרועעות עם
אסיר ,כהגדרתה בפקודה ,מיד עם ראשיתה ,וכן דיווח בכתב לביטחון שדה על כל בן
משפחה ו/או מכר שנאסר מיד עם היוודע לסוהר נתון זה.
.2על פי עובדות כתב האישום ,במועדים שונים בין השנים 1998ועד ,2009ריצה בן זוגה מזה
מספר שנים של אחות הנאשם ,שפרטיו מפורטים בכתב האישום (להלן " :האסיר") ,ואשר
על רקע זה קיימת היכרות רבת שנים בין הנאשם לאסיר ,עונשי מאסר בבתי סוהר שונים
ובכלל זה בביס"ר __ בו שימש הנאשם בתפקידי ביטחון.
כתב האישום מפרט מספר אירועים ,בהם נהג הנאשם להיפגש עם האסיר בבילויים
משותפים ,ארוחות שבת ,ואירועים משפחתיים .בחלק מהמקרים ליווה את אחותו ואת בן
זוגה ,האסיר ,לסידור ענייניהם האישיים ,ואף הסיעם ברכב שהיה ברשותם ,כשהוא חמוש
באקדח של השירות ביודעו כי האסיר הינו עבריין מאוים.
.3בנוסף ,מיוחס לנאשם בכתב האישום ,כי לאחר שסיים למסור הודעה תחת אזהרה ביאח"ס
אודות קשריו עם האסיר ,התקשר למפקד בית הסוהר ולקמ"ן בית הסוהר ושוחח עמם
אודות החקירה ביודעו שעדויותיהם רלבנטיות לחקירה .הנאשם ניסה לשכנעם כי העביר
דיווח אודות הקשרים בינו ובין האסיר ,למרות שלא עשה כן ,בניסיון לשבש את החקירה .
.4בתגובתו לכתב האישום כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו .לטענתו ,העביר דיווח אודות
היכרותו עם האסיר .כמו כן ,הוא אכן התקשר למפקד בית הסוהר ולקמ"ן ,אך זאת רק על
מנת לדווח להם אודות חקירתו ביאח"ס ובוודאי שלא בנסיון לשבש הליכים.
.5כתב האישום הוגש בתאריך .19.4.2010שמיעת התיק הופסקה בתום שמיעת ראיות
התביעה ,בשל בקשות דחייה חוזרות ונישנות ,בעיקר על רקע התפתחויות אחרות בעניינו
של הנאשם.
בחודש ספטמבר 2012התחדשו ההליכים ,הצדדים הודיעו כי הנאשם פוטר משב"ס וביקשו
דחייה נוספת ,הפעם לשם סיום התיק .למרות זאת ,בתאריך 4.11.12התכנס בית הדין
לשווא בדיון בו הודיע ב"כ הנאשם כי הנאשם מבקש להמשיך בניהול התיק ,אך אינו מוכן
למתן עדות ושוב נדחה הדיון.
3
לדיון שנקבע ליום 27.12.12ואליו זומנו הנאשם ובא כוחו כדין ,לא טרחו שניהם להגיע.
הדיון שוב נדחה ליום ,4.2.13וגם במועד זה נעדרו הנאשם ובא כוחו .
הדיון נדחה שוב להיום 21.2.13 ,בשעה .14:00נכון לשעה 14:25לא הגיעו הנאשם או בא
כוחו.
.6סעיף 110יג( .א) לפקודת בתי הסוהר ,מורה כי " בכפוף להוראות סעיף זה ,לא יידון סוהר
בדין משמעתי שלא בפניו ." .על הרציונל העומד בבסיס הוראה זו ,בהקשר של ההוראה
המקבילה לה בדין הפלילי (סעיף 130לחוק סדר הדין הפלילי ) ,עמד בית המשפט העליון
בבג"צ 7357/95המפריס נ' מדינת ישראל" :לנאשם הזכות להיות נוכח במשפטו .זוהי זכות
יסוד ,המבטיחה כי נאשם לא יישפט 'מאחורי גבו' וכי תינתן לו הזדמנות להתמודד עם
ראיות התביעה ולפרוס את הגנתו .קיומו של משפט הוגן אינו עניינו של הנאשם בלבד ,אלא
הוא גם אינטרס ציבורי" .
עם זאת ,זכות זו אינה מוחלטת ,וסעיף 110יג מפרט חריגים בהם יכול בית הדין לדון נאשם
שלא בפניו ,בישיבת המשך ,כאשר בין היתר נקבע בסעיף קטן ג)" :בית דין רשאי לדון סוהר
ולגזור את דינו שלא בפניו אם הוא הוזמן כדין והוסבר לו בהזמנה שאם לא יתייצב ניתן יהיה
לדונו ולגזור את דינו שלא בפניו ,ובית הדין סבור ,מטעמים מיוחדים שיירשמו ,שלא יהיה
בכך משום עיוות דין".
מתן אפשרות במקרים מסוימים לתת פסק דין בהיעדר הנאשם משקף את "האיזון אותו קבע
המחוקק בין זכותו של הנאשם לנכוח במשפטו לבין הצורך בניהול יעיל של ההליך
המשפטי" (ע"פ 4808/08מדינת ישראל נ' מנחם) .הוראות פקודת בתי הסוהר בעניין זה
אינן בעלות גוון טכני ,אלא בבסיסם עומדים שיקולים מהותיים ביותר .הן נועדו למנוע
מצבים בהם יוכל נאשם לסכל או לעכב את ההליך באמצעות אי התייצבותו בתחילת המשפט
או בהמשכו .בשני המקרים רואים את הנאשם כמודה בעובדות של כתב האישום וניתן לדון
בעניינו שלא בנוכחותו ולגזור את דינו (רע"פ 9142/01איטליא נ' מדינת ישראל) .על כל
נאשם לדעת כי אי התייצבותו מדיון בעניינו אליו זומן כדין ,עלול להוביל לתוצאה כי יורשע
בדין ודינו ייגזר.
4
ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת ,הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות.
מערכת המשפט חייבת לשאוף לכך ,כי המשפטים יתנהלו כסדרם ובמועד שנקבע להם
מעיקרא ,וכי לא יתפתח או יתרחב הנוהג של דחיות מיותרות.
הנאשם ובא כוחו העדיפו להעדר מהדיונים על דעת עצמם .נראה כי ביקשו לכפות דחיית
הדיון על בית הדין ,תוך שהם מעמידים את בית הדין בפני עובדה מוגמרת .לא ניתן לקבל
התנהלות מסוג זה.
זכותו של הנאשם ליומו בבית הדין במקרה דנן שרירה וקיימת אך אינה זכות אבסולוטית
והתנהלותם של הנאשם ובא כוחו כמפורט לעיל הותירה את בית הדין ללא ברירה זולת לדון
בעניינו בהיעדרו ,בהתקיים מערכת נסיבות שנצפתה מראש ע"י המחוקק( .ראה החלטת בית
משפט העליון ברע"פ .)1773-04
.7בהתאם לאמור בסעיף 110לפקודת בתי הסוהר ,בתום שמיעת ראות התביעה ומשבחר
הנאשם שלא להתגונן בפני האישום ,הרי שיש לראות בו כאילו הודה בכתב האישום
ושוכנענו כי לא נגרם בכך עיוות דין לנאשם.
.8אשר על האמור אנו מרשיעים את הנאשם בכתב האישום ,על עובדותיו והעבירות המיוחסות
בו.
הוקרא בפומבי היום 21.2.13בנוכחות התובע
____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_____________
_____________
גנ"מ בני תאייר
סג"ד אורנה אטלי
שופטת (משפטנית)
שופט
5
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם הורשע בעבירות של אי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השנייה לפקודת
בתי הסוהר[ ,נוסח חדש] ,התשל"ב 1971 -ושל התנהגות שאינה הולמת סוהר ,עבירה לפי
סעיף 3לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר[ ,נוסח חדש] ,התשל"ב .1971 -
.2הנאשם הורשע לאחר שנמנע להגיע לדיונים בעניינו לאחר תום פרשת התביעה ולאחר
הפסקה של כשנתיים בדיונים בעניינו במהלכם פוטר משב"ס .הרשעתו בהתאם לסעיף 110
לפקודת בתי הסוהר.
.3ההוראות אשר בגין הפרתן הורשע הנאשם מצויות בפקודת הנציבות " 02.11.00איסור
התרועעות עם אסירים ומקורביהם" בנוסחה שהיה תקף במועדים הרלבנטיים (להלן :
"הפקנ"צ"):
הוראות סעיפים .4א .ו.4-ב .לפקנ"צ מחילות איסור על התרועעות כלשהי של סוהר עם
אסיר ואיסור על היענות סוהר להזמנת אסיר ו/או בני משפחתו ו/או מקורביו להיות נוכח
במסיבה או במפגש מטעמם.
הוראות סעיף .6א .ו.6 -ד .לפקנ"צ מחייבות דיווח בכתב למפקד על כל התרועעות עם
אסיר ,כהגדרתה בפקודה ,מיד עם ראשיתה ,וכן דיווח בכתב לביטחון שדה על כל בן
משפחה ו/או מכר שנאסר מיד עם היוודע לסוהר נתון זה.
.4הנאשם הורשע על בסיס עובדות אלה :במועדים שונים בין השנים 1998ועד ,2009ריצה
בן זוגה מזה מספר שנים של אחות הנאשם ,שפרטיו מפורטים בכתב האישום (להלן :
"האסיר") ,ואשר על רקע זה קיימת היכרות רבת שנים בין הנאשם לאסיר ,עונשי מאסר
בבתי סוהר שונים ובכלל זה בביס"ר ___ בו שימש הנאשם בתפקידי ביטחון.
הנאשם נהג להיפגש עם האסיר בבילויים משותפים ,ארוחות שבת ,ואירועים משפחתיים.
בחלק מהמקרים ליווה את אחותו ואת בן זוגה ,האסיר ,לסידור ענייניהם האישיים ,ואף
6
הסיעם ברכב שהיה ברשותם ,כשהוא חמוש באקדח של השירות ביודעו כי האסיר הינו
עבריין מאוים.
בנוסף ,לאחר שסיים למסור הודעה תחת אזהרה ביאח"ס אודות קשריו עם האסיר ,
התקשר למפקד בית הסוהר ולקמ"ן בית הסוהר ושוחח עמם אודות החקירה ביודעו
שעדויותיהם רלבנטיות לחקירה .הנאשם ניסה לשכנעם כי העביר דיווח אודות הקשרים
בינו ובין האסיר ,למרות שלא עשה כן ,בניסיון לשבש את החקירה .
.5התביעה מבקשת ,נוכח חומרת העבירות מחד ופיטוריו משב"ס מאידך ,כי יגזרו על
הנאשם נזיפה חמורה ו 7-ימי קנס.
.6אין צורך להכביר במילים על חומרת העבירה .כפי שנאמר ע"י בית הדין בעבר ,בבסיס
הגבלת הקשר עם אסירים הגיון כפול :מבחינת השירות מדובר בהקפדה על דמותו
ותדמיתו של שב"ס כארגון מקצועי וחסר פניות בעיני הציבור.
מבחינת הסוהר מדובר בהגנה מפני סכנה פוטנציאלית של התדרדרות במדרון חלקלק
לעבר מלכודת שבסופה עלול הסוהר להפוך לכלי שרת בידי האסיר או קרובו .מאותם
טעמים חלה חובת דיווח של סוהר על כל היכרות עם אסיר .יש להעביר מסר ברור וחד
משמעי לפיו שב"ס לא יתייחס בסלחנות להפרת כללי המותר והאסור בסוגיית הקשר בין
סוהרים עם אסירים וקרוביהם והדיווח אודות אותו קשר.
מדובר באחד מעמודי התווך העיקריים עליהם בנוי שירות בתי הסוהר .פעילותו התקינה
של הארגון מתבססת על מידת האמון שהציבור רוחש לו .היעדר הקפדה ופיקוח על נתק
מוחלט בין סוהר לאסיר ,למעט לצורך מילוי תפקיד ,טומן בחובו סכנה של השחתת
המידות ויש בו כדי לכרסם באמון הציבור בשירות בתי הסוהר.
.7הנסיבות בגינן הורשע הנאשם חמורות במיוחד לאור הקשר הקרוב אותו קיים עם האסיר
ולאור העובדה כי לא דיווח אודות קשר זה ובכך הכשיל לא רק את עצמו אלא את הארגון
כולו.
.8גם התנהלותו של הנאשם בבית הדין יש בה כדי להוות שיקול לחומרה ,הנאשם היתל
בבית הדין כאשר לא טרח להגיע לדיונים בעניינו ואף לא לבקש דחייתם.
7
.9מאידך מאחר והנאשם פוטר הענישה היחידה והרלבנטית בעניינו הינה ענישה כספית.
.10מאחר ובית הדין אינו נוהג להטיל עונש כבד מזה שהתבקש ע"י התביעה אנו מטילים על
הנאשם נזיפה חמורה ו 7-ימי קנס.
לצדדים זכות ערעור תוך 45ימים .
הוקרא בפומבי היום 21.2.13בנוכחות התובע
____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_____________
_____________
גנ"מ בני תייאר
סג"ד אורנה אטלי
שופט
שופטת (משפטנית)
8
הנאשם :כלאי _______
הכרעת דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד
האישומים
כתב האישום כנגד הנאשם מונה שלושה אישומים ,אשר כל אחד מהם מייחס לנאשם ביצוע עבירות
משמעת של הטרדה מינית ושל התנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות.
הנאשם שימש ,במועדים הרלבנטיים לתיק זה ,בתפקיד מפקד משמרת ג' בבית סוהר ____ (להלן:
"בית הסוהר" או "ביס"ר").
באותה עת שימשו שלוש המתלוננות ,חיילות ששירתו כסוהרות חובה ,בתפקיד סוהרות בטחון
במשמרת ג' ,עליה פיקד הנאשם.
על פי כתב האישום ,הטריד הנאשם מינית את שלוש המתלוננות בעת מילוי תפקידו וכן התנהג
התנהגות שאינה הולמת סוהר.
9
אישום ראשון -מתייחס למתלוננת ל ':
בחודש פברואר , 2010בעת של' ביצעה תפקידה כזקיפה במשמרת לילה ,הגיע הנאשם לעמדת הזקיף
והתיישב בסמוך אליה .בהמשך הניח את ידו במפתיע על בירכה ללא הסכמתה .ל' הסיטה את ידו
ואמרה לו "אל תיגע בי ,אל תשים עלי את היד" .הנאשם בתגובה שאל את ל' אם זה מפריע לה והיא
השיבה לו שכן .בהמשך הנאשם הניח את שתי רגליו על רגליה .ל' בתגובה דחפה את רגליו של הנאשם
ואמרה לו "אני לא איזה ספה או משענת".
אירוע זה יכונה בהכרעת הדין -אירוע א'".
בחודש מרץ ,2010בעת של' ביצעה תפקידה כזקיפה במשמרת לילה ,הגיע הנאשם לעמדת הזקיף על
מנת לבצע ביקורת .כשעמדה בסמוך לדלת עמדת הזקיף ,התקרב אליה הנאשם ונישק אותה על לחיה
ללא הסכמתה .ל' בתגובה דחפה את הנאשם ואמרה לו "תעזוב אותי ,מה אתה עושה" .הנאשם
התרחק ,חייך ואמר "אני סתם צוחק" .ל' אמרה לנאשם שאם יעשה זאת פעם נוספת היא תתלונן עליו
והוא בתגובה אמר לה "את לא תעזי" ועזב את המקום.
אירוע זה יכונה בהכרעת הדין -אירוע ב'".
במועדים שונים נהג הנאשם להניח את ידיו על ירכה של ל' ללא הסכמתה.
אירועים אלה יכונו בהכרעת הדין -אירוע ג'.
אישום שני מתייחס למתלוננת ק' :
במועד מסויים במהלך חודש יולי 2010בעת שק' ביצעה תפקיד כזקיפה במשמרת לילה הגיע הנאשם
לעמדת הזקיף .הוא נצמד לגופה של ק' והתחכך בחזה ללא הסכמתה .ק' בתגובה דחפה את הנאשם
והוא חייך.
אירוע זה יכונה בהכרעת הדין -אירוע ד'".
בהמשך נכנס הנאשם לחדר הזקיף ,ק' הכינה לו קפה והוא התיישב בסמוך אליה .בנסיבות אלה הנאשם
התקרב אל אליה עד כדי שהיא נאלצה להיצמד אל הקיר.
11
בהמשך הנאשם חייך והניח את ידו על ירכה של ק' ללא הסכמתה .בתגובה הסיטה ק' את ידו וצעקה
לעברו "מה אתה עושה? אל תיגע בי" .הנאשם חייך והמשיך לשבת ולאחר מספר דקות עזב את
המקום.
אירוע זה יכונה בהכרעת הדין -אירוע ה".
לאחר כשבועיים בשעות הערב בעת שק' ביצעה תפקידה כזקיפה הגיע הנאשם לעמדת הזקיף וביקש
ממנה שתכין לו קפה .בהמשך התיישב בסמוך אליה וניצמד עם כסאו לכיסא עליו ישבה .הנאשם שאל
אותה אם יש לה עגיל בטבור והיא ענתה בחיוב .הנאשם אמר לה שהוא רוצה לראות את העגיל והיא
השיבה לו שהיא אינה מעוניינת בכך.
בנסיבות אלה הרים הנאשם את חולצתה של ק' ללא הסכמתה .היא בתגובה הכתה בידו של הנאשם
וצעקה עליו שיפסיק .הנאשם הגיב בחיוך ועזב את המקום.
אירוע זה יכונה בהכרעת הדין -אירוע ו".
אישום שלישי -מתייחס למתלוננת ר':
במועד מסויים באפריל 2010בעת שר' ביצעה תפקידה כזקיפה במשמרת לילה ,הגיע הנאשם לעמדת
הזקיף והתיישב בסמוך אליה .הנאשם החל לשוחח עמה על ענייניו האישיים .בנסיבות אלה התקרב
אליה הנאשם באופן פתאומי ,הניח את ידו על ירכה ונשק קלות על שפתיה .ר' קפאה לשניה ולאחר מכן
דחפה את הנאשם וצעקה לעברו "זה פעם אחרונה שאתה עושה את זה ותעוף מפה .אתה מפקד ויכול
להיות אבא שלי".
הנאשם בתגובה חייך ואמר לה "טוב טוב תירגעי" .ר' הוסיפה ואמרה לנאשם שאם הוא יעז לעשות
זאת עוד פעם היא תתלונן עליו .הנאשם חייך ,רשם את הביקורת ועזב את המקום.
אירוע זה יכונה בהכרעת הדין -אירוע ז".
במועד מסויים שאינו ידוע למאשים בביס "ר אחז הנאשם בכף ידה של ר' כשהוא לוחץ אותה לשלום.
תוך כדי כך ליטף הנאשם את כף ידה.
אירוע זה יכונה בהכרעת הדין -אירוע ח".
11
גרסת הנאשם
הנאשם ,שפוטר במקביל לתחילת קיומם של ההליכים בתיק ,כפר מכל וכל בביצוע המעשים
המיוחסים לו והעבירות הנגזרות מהם.
ראיות התביעה
עדותה של מתלוננת ,1ל' -עת1/
ל' סיפרה כי שירתה כחיילת חובה בביס"ר ___ מדצמבר 2009עד דצמבר .2011עם קבלתה שובצה
כזקיפה תחת פיקודו של הנאשם .המשמרות היו בנות ארבע שעות ,מהשעה 20:00או מחצות ,בהן
יושב הזקיף לבדו ביומן.
לדבריה ,בהתחלה היה הנאשם יושב איתה באגף ,משעה 22:00ועד סיום המשמרת בחצות ,ומדבר
איתה על החיים ,על המשפחה ,אם יש לה חבר ,ושיחות אלו לא הפריעו לה כי "בסופו של דבר הוא
מפקד שלי ,אין לי בעיה שהוא ידע על החיים שלי".
בהתייחס לאירוע א' סיפרה כי לאחר תחילת שירותה בחודש פברואר ,2010היה מקרה בו הנאשם הניח
ידו על הירך שלה .לדבריה ",אמרתי לו שיזוז ממני ומה הוא עושה והוא צחק ,פשוט הוא צחק ואחרי
זה הוא הניח עליי את הרגליים שלו ודחפתי אותו ממני ואמרתי לו שאני לא איזה ספה או משענת שלך,
הוא אמר לי 'זה מפריע לך?' אמרתי 'כן' " .הנאשם המשיך לשבת איתה באגף עד סיום המשמרת שלה
בחצות ,כשהוא מסתכל עליה ובוהה.
בהתייחס לאירוע ג' העידה ל' כי היו לפחות 10מקרים בהם הנאשם שם עליה את ידיו או רגליו "וכל
פעם הייתי מזיזה ,חשבתי שיום אחד זה יפסיק אבל זה לא הפסיק".
בהתייחס לאירוע ב' סיפרה העדה כי לאחר כשלושה שבועות "הגיע המקרה של הנשיקה" .הנאשם,
לדבריה ,הסתובב אליה ,התקרב אליה צמוד ונתן לה נשיקה עדינה על הלחי .העדה מספרת שדחפה את
הנאשם ואמרה לו "מה אתה עושה" ,והוא אמר לה שהוא סתם צוחק איתה .העדה אמרה לו שאם
יעשה זאת שוב היא תתלונן עליו והוא השיב לה "לא ,את לא תעזי" צחק ויצא מהאגף.
12
העדה סיפרה כי לאחר מספר ימים דיברה עם ר' ,מתלוננת ,3שעבדה עמה באותו אגף ,וזו סיפרה לה כי
הנאשם ניסה לנשק אותה .השתיים החליטו לשמור זאת ביניהן כדי שלא לפגוע בו ובמשפחתו ,וכדי לא
להיפגע בעצמן .במקביל ביקשה העדה לעבור למשמרת אחרת ,וכך אכן נעשה .לדבריה שלח לה
הנאשם הודעות smsבהן ביקש כי תחזור למשמרת ותהפוך לסמלת אגף.
בהמשך יצאה העדה לקורס סוהרים ,ותוך כדי שיחה סיפרה למפקדת שלה ,א' ,.גם היא באותו מועד
סוהרת בשירות חובה ,אודות מעשי הנאשם כלפיה וכלפי ר' .א' אמרה לה שהיא צריכה להתלונן,
אולם העדה לדבריה לא התכוונה לעשות כן.
מספר חדשים מאוחר יותר זימן אותה מפקד בית הסוהר לאחר ששמע את הדברים מא' ולאחר מכן
זומנה העדה לחקירה ביאח"ס.
בחקירתה הנגדית אישרה העדה כי בתחילה הנאשם היה כמו ידיד טוב והיא היתה הולכת איתו
לספירות "בסבבה" ,כלשונה.
העדה עמדה על כך שמעשיו של הנאשם היו על רקע מיני והוסיפה " זה לא היה נראה לי דבר שאמור
בין מפקד לפקודה ובטח לא למישהי שאומרת לך 'לא' ואתה ממשיך את זה".
עדותו של מפקד בית הסוהר -גנ"מ ___ -עת2/
הודעתו של העד ביאח"ס ,ת, 1/הוגשה בהסכמה .בהודעתו מסר כי בביקור שנערך בבית הסוהר ,פנתה
אליו א' .עת , 5/וסיפרה לו ששמעה מפיה של ל' כי היא וסוהרת חובה נוספת ,ר' ,הוטרדו מינית ע"י
הנאשם .בעקבות זאת זימן העד למשרדו את ר' ,שאל אותה האם הוטרדה מינית ע"י הנאשם והיא
השיבה כי אינה רוצה לפגוע באף אחד וכי הנאשם הטריד אותה "בקטנה" ,שהיה אירוע שהוא רכן
לעברה וניסה לנשק אותה ,וכמו כן ניסה "להתחיל" איתה והיה זורק לה מילים בוטות .כן סיפרה לו על
מקרה בו סמל המשמר לא אישר לה לצאת לחופש והנאשם הציע לה כי תוציא "גימלים" .
לאחר מכן זימן העד את ל' (עת )1/ושאל אותה האם הוטרדה מינית ע"י הנאשם .היא אמרה שזה נכון
אבל היא לא רוצה לפגוע בו ובמשפחתו .לדבריו ,היא דיברה במבוכה והיה נראה שהסיטואציה לא
נוחה לה .ל' סיפרה לו כי הנאשם היה מגיע לאגף בו שימשה כזקיפה ,יושב עמה במשך שעות בלי
להתייחס לאירועים אחרים בבית הסוהר ,מדבר איתה על נושאים אישיים ואינטימיים ,ניסה לנשקה
13
מספר פעמים והיא הדפה אותו ,איימה כי תתלונן כנגדו והוא השיב כי היא לא תעז .כמו כן ציינה מספר
מקרים בהם הניח ידו על ירכה או ברכיה.
העד סיפר כי שתי הסוהרות ביקשו "לא לעשות רעש" מהעניין והוא הסביר להן כי הוא חייב להעביר
את הדברים הלאה.
עדותה של מתלוננת ,2ק' -עת- 3/
המתלוננת מסרה עם תחילת עדותה כי אמרה את דבריה במשטרה ,כל שאמרה במשטרה הינו אמת,
ומעבר לכך סירבה לענות לרוב השאלות .
הודעתה של העדה ביאח"ס ,ת ,4/הוגשה על פי סעיף 10א' לפקודת הראיות באמצעות חוקרת יאח"ס,
עת .4/משנשאלה ע"י החוקרת האם היא יודעת מדוע זומנה לחקירה ,השיבה" :כי יש שמועות בכלא
שהמפקד שלי הטריד מינית סוהרת ומזמנים את כל הבנות" ,והוסיפה כי לדעתה השמועות נכונות ,כי
גם איתה הוא "התחיל" .לדבריה ,כמה שבועות לאחר שהגיעה לבית הסוהר ,החלה לשים לב
שהנאשם מתחיל להתקרב אליה .כשהיתה עושה תורנות לילה בעמדת זקיף ,הוא היה מגיע בלילה,
מבקש שתכין לו קפה ,ויושב איתה .לדבריה " ,הייתי חושבת בראש יאללה שילך מה יש לו לשבת
כאן ,אבל היה ממשיך לשבת" .היה מדבר איתה על כל מיני דברים ,אבל לא גסים.
בהתייחס לאירוע ד' סיפרה בחקירה כי באחת הפעמים יצאה מהחדר כדי לפתוח לנאשם את דלת האגף
והוא נכנס ונתקל בכוונה עם החזה שלו בחזה שלה .היא דחפה אותו והוא התחיל לצחוק .לשאלת
החוקרת ענתה כי "אין מצב" שזה לא היה מכוון וכי לא יכול להיות שהנאשם נתקל בה עם גופו
בטעות.
בהתייחס לאירוע ה' ,סיפרה בחקירה כי הנאשם התקרב אליה עם הכסא עד שהיתה צמודה לקיר ,ואז
חייך אליה ושם את ידו על ירכה ,הסתכל עליה וחייך .היא העיפה את ידו ,צעקה עליו "מה אתה עושה?
אל תיגע בי" ,דחפה אותו עם הכסא ועברה לצד השני של החדר .הוא לא הגיב ,רק צחק ולאחר מספר
דקות הלך .לדבריה ,היה לה כעס על החוצפה שלו והיא חשבה שהוא לא יחזור על זה אחרי שהיא
צעקה עליו ודחפה אותו.
בהתייחס לאירוע ו' סיפרה בחקירה כי כשבועיים לאחר מכן ,שוב במשמרת לילה ,הגיע הנאשם וביקש
14
כי תכין לו קפה .הוא התיישב בצמוד אליה ,שאל אותה אם יש לה עגיל בטבור וכשהשיבה בחיוב
ביקש לראותו .כשסירבה ,הוא הרים את חולצתה והיא נתנה מכה על ידו וצעקה עליו .לדבריה הנאשם
שוב צחק "כאילו זה שטויות בשבילו הדברים האלה" ,ואז קם ויצא מהמשרד .לדבריה" ,חשבתי
לעצמי שאם עוד פעם הוא ינסה להתקרב אלי אני הולכת להתלונן עליו ".אך מאז מקרה זה הוא הפסיק
לדבר איתה ולבוא לשבת איתה בלילות והפך ל"מפקד קשוח".
בחקירה אמרה כי לא סיפרה לאיש על מקרים אלה משום שפחדה שזה יהרוס לו את העבודה והיא
היתה חדשה ולא רצתה "לעשות בלגאן" .לשאלת החוקרת כיצד הרגישה ,אמרה העדה כי הנאשם
הגעיל אותה כל פעם מחדש ,לא היה לה נוח להיות בסביבתו והיא העדיפה לא להיות לבד איתו כי לא
ידעה מה יעשה.
לשאלת החוקרת האם היא יודעת על עוד סוהרות שהנאשם ניסה להתקרב אליהן ,השיבה ק' "לא .אני
די חדשה שם אז אני לא ממש יודעת מה הולך שם".
בסוף חקירתה משנשאלה אם ברצונה להוסיף משהו ,אמרה "לא נעים לי מהמצב הזה כי הוא מושעה
ואני לא רוצה לראות אותו" וכן הוסיפה כי אם לא היו קוראים לה ,לא היתה באה להגיש תלונה.
עדותה של חוקרת יאח"ס - ,עת– 4/
העדה גבתה את הודעות המתלוננות ואת הודעותיו של הנאשם .
ב"כ הנאשם עימת את העדה מול פעולות חקירה שלא בוצעו על ידה ,לרבות אי תפיסת יומני המשמרות
של הנאשם ,שלטעמו יכולים היו לקדם את ההבנה האם הנאשם דובר אמת בהכחישו את טענת
המתלוננת ל' לפיה היה נוהג לשבת עמה בעמדת הזקיף במהלך כל שעות המשמרת שלה.
עוד עימת ב"כ הנאשם את החוקרת על כך שלא בוצע עימות בין הנאשם לבין המתלוננות ,שלא נערכה
בדיקה האם הנאשם אכן שלח הודעות , smsשלא נערך ביקור בעמדת הזקיף בה התרחשו האירועים
המיוחסים לנאשם ,ושלא נבדקה טענת הנאשם כי יש לו מפתח לאגף ולפיכך המתלוננת ק' לא היתה
צריכה לקום כדי לפתוח לו את הדלת.
15
עדותה של א' -ע/ת -5
העדה שירתה כסוהרת חובה בתפקיד מדריכה בבית ספר "ניר" ומשרתת כיום כסוהרת קבע.
לדבריה ,הגיעה לביתה של ל' ,מתלוננת 1ועת ,1/כדי לאסוף אותה למסיבת סיום הקורס בו שימשה
מדריכתה של ל' .תוך כדי שיחה אמרה לה ל' כי היא מעוניינת לעבור מבית הסוהר משום שיש לה בעיה
עם מפקד המשמרת שלה ,שניסה לנשקה .כן סיפרה לה ל' שהנאשם ניסה לנשק גם את חברתה ר'.
לדבריה ,אמרה לל' שהן חייבות לדווח על כך.
לאחר מספר חודשים היתה העדה בהרצאה בביס"ר ___ ובסיומה ניגשה למפקד בית הסוהר וסיפרה
לו אודות הדברים ששמעה מפיה של ל' .למחרת התקשרה אליה ר' ,אותה הכירה מביס"ר אחר ,
ושאלה אותה מדוע סיפרה את הדברים למפקד בית הסוהר.
עדותה של מתלוננת מספר – 3ר' -עת6/
העדה שירתה כסוהרת חובה משנת 2009עד שנת , 2011בשנה הראשונה בביס"ר אחר ולאחר מכן
הועברה על פי בקשתה לביס"ר ___ ,בתחילה במשמרת ג' תחת פיקוד הנאשם ובהמשך במשמרת
אחרת.
לדבריה ,כאשר שירתה בביס"ר האחר היו לה בעיות עם המפקד שלה וכשהגיעה לביס"ר ___ והחלה
לשרת תחת פיקודו של הנאשם ,קיבלה יחס שונה ,וכל בעיה טופלה על ידו .לדוגמה ,כאשר בקשתה
ליום חופש נענתה בשלילה ע"י מפקד המשמר ,אישר לה לדבריה הנאשם לקחת "גימלים" ולא להגיע
למשמרת.
לדבריה ,בהמשך אלה כבר לא היו יחסי מפקד וסוהרת ומשהו היה נראה לה מוזר" .הוא לא בא ישר
עושה את הרישום כמו שצריך ,הוא אמור לעשות סיבוב באגף ולראות שאני ערנית ,זה לא היה ,זה היה
מתעכב כל פעם ,לא היה נרשם שום דבר והוא היה מתחיל לדבר ,מדבר על דברים שהם לא קשורים
לבית הסוהר ,דברים אישיים .יום אחד במשמרת מסוימת זה התחיל כשהוא שאל אותי איך הסקס עם
חבר שלי ...יום אחד הוא שם עליי יד על הירך ,שאלתי אותו מה הוא עושה ,שיעיף את היד אז הוא הזיז
את היד ואחרי זה התקרב אליי והוא כמעט נגע לי בשפתיים ,כאילו ,הוא נגע לי בשפתיים ...עם
השפתיים שלו .הוא נגע לי בשפתיים ,הרחקתי אותו ממני בדחיפה לא קלה ,דחפתי אותו עם שתי
16
הרגליים ואמרתי לו שיעוף לי מהאגף ,הוא התחיל לצחוק ואמר 'תירגעי ,תירגעי ,זה סתם ,תירגעי'
והוא פשוט צחק ,אמרתי לו שהוא יכול להיות אבא שלי ושיעוף מפה" .זאת באשר לאירוע ז'.
בהתייחס לאירוע ח' סיפרה העדה כי הנאשם לחץ את ידה ובמהלך לחיצת היד עשה תנועה בכף ידה
באמצעות האמה" ,הוא עשה לי בצורה כזאת שאתם יודעים מה זה מראה ,העפתי את היד שלי ואמרתי
לו שהוא פשוט מטומטם והלכתי לקבלת משמרת" .בהמשך עדותה הבהירה העדה כי היה ברור
שתנועה זו מהווה רמיזה מינית.
לדברי העדה ,כשהבחינה בכך של' ,מתלוננת ,1מתלווה כמעט תמיד לנאשם בספירות הלילה ,שיתפה
היא את ל' במה שאירע לה עם הנאשם ,ובעקבות זאת סיפרה לה ל' שגם איתה הוא "שולח ידיים"
ושהיא רוצה לעבור משמרת.
כאשר ל' עברה למשמרת אחרת ,ביקש הנאשם מהעדה ,לדבריה ,לדבר עם ל' ולשכנע אותה לחזור-
"הוא תמיד היה שואל אותי 'למה היא לא חוזרת ,תגידי לה שתחזור והיא תהיה סמלת אגף ,רק שתחזור
למשמרת ,למה היא עזבה ,זה לא יפה'".
לדברי העדה ,לא ידעה של' שוחחה עם א' עת ,5/עד אשר זימן אותה מפקד בית הסוהר והיא אמרה לו
שהנאשם ניסה לנשק אותה וכי מה שהיה איתה "זה בקטנה לעומת מה שהיה עם ל'" .לדבריה ,ניסתה
למזער את מה שקרה איתה עצמה כי לא רצתה להרוס פרנסתו של הנאשם ומשפחתו.
העדה אישרה כי בתחילת הודעתה ביאח"ס סיפרה לחוקרת כי הנאשם "כמעט נגע" בה עם השפתיים
ואילו בהמשך ההודעה סיפרה כי הנאשם נישק אותה .לדבריה ,בהתחלה ניסתה למזער את הדברים אך
לאחר שהחוקרת עימתה אותה מול דברי ל' ,אישרה כי הנאשם אכן נישק אותה.
גם למפקד בית הסוהר סיפרה ,לדבריה ,כי הנאשם רק ניסה לנשקה ,וזאת משום שניסתה למזער את
העניין.
העדה אישרה כי בתחילת שירותה בביס"ר ___ לא רצתה לעבוד עם מפקד מהעדה ה__ ,בשל נסיונה
הרע עם מפקדה הקודם בבית הסוהר הקודם בו שירתה ,אך הופתעה לטובה מיחסו של הנאשם כלפיה,
ובעקבות זאת שינתה דעתה.
לדברי העדה ,לא רצתה לבוא ולהעיד בפני בית הדין ,מאחר ולדבריה" ,לא התכוונתי להרוס משפחה
בטח שלא לבן אדם שיושב אצלי באגף ואומר לי 'אשתי עומדת ללדת'" .בהמשך הוסיפה כי לא רצתה
17
"להיכנס לזה" מאחר ורצתה להתגייס לשירות קבע בשב"ס ופחדה שלא יגייסו אותה וכן משום שלא
רצתה שיהיה לה "כתם" במערכת.
לשאלת ב"כ הנאשם אישרה העדה כי היו לה בעיות משמעת הן בביס"ר הקודם והן בביס"ר ___ .
כן אישרה העדה כי במקרה בו לא אושרה בקשתה לחופשה ,שיקרה לרופא ו"עשתה לו הצגות",
כלשונה ,על מנת שישתכנע כי היא חולה ,וייתן לה "גימלים".
את טענות הסניגור לפיהן פיתחה רגשות כלפי הנאשם ולכן רצתה לסכסך בינו לבין ל' ,הגדירה העדה
כ"מופרכות בצורה מדהימה".
הודעת הנאשם ביאח"ס מיום - 16.9.10ת2/
בהודעתו הגדיר הנאשם את ל' (מתלוננת )1כסוהרת טובה ללא עבירות משמעת ,מסר כי יחסיו עם ל'
היו יחסי מפקד-פקודה בלבד וכי לא היה קרוב אליה יותר מאשר לפקודיו האחרים ,הוא לא בחר בה
באופן אישי להתלוות לספירות ולא פנה אליה על מנת שתחזור למשמרת .לדבריו נהג לשבת במשרד
הזקיף פרק זמן של בין 5דקות ל 20דקות לכל היותר ,ולא היו מקרים בהם ישב בעמדת הזקיף מעל
לשעה .הנאשם הכחיש את טענות ל' כי נישק אותה וכי שם ידו על רגליה.
לגבי ר' (מתלוננת )3מסר הנאשם כי היא סוהרת רגילה כמו כולם ,והיחסים ביניהם היו יחסי מפקד -
פקודה .הנאשם הכחיש כי אישר לה לקחת "גימלים" ,כי שוחח עמה על דברים אינטימיים וכי עשה
תנועה מגונה באצבעו כשלחץ את ידה.
לדבריו ,הפלאפון שלו היה נגיש לסוהרים והוא אינו יודע מי שלח הודעות לל' ולר'.
הודעת הנאשם ביאח"ס מיום - 13.10.10ת3/
בהודעתו זו נשאל הנאשם אודות ק' (מתלוננת .)2הנאשם אמר כי היא סוהרת אמינה שאפשר לעבוד
איתה ,אחראית בעבודה שלה .לדבריו יחסיהם היו של מפקד ופקודה .הנאשם הכחיש כי ניסה
"להתחיל" עם ק' ,כי נהג לשבת עמה זמן ממושך ,וכי היה מקרה בו נתקל בה בחזה בכוונה .כן הכחיש
את טענתה לפיה שאל אותה האם יש לה עגיל בטבור וביקש לראותו.
18
בשלב זה של החקירה אמר הנאשם כי ק' היא חלק מקבוצה של נוכלים ונוכלות הרוצים להעליל עליו ,
להכפיש את שמו ולהפיל אותו משום שהוא מוצלח ,וטען כי מדובר בקונספירציה נגדו.
ראיות ההגנה
מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד.
עדותו של הנאשם
הנאשם ,בעדותו ,הכחיש מכל וכל את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום ואמר כי מדובר
בהאשמות שקר וכזב .
הנאשם נשאל ע"י בא כוחו מהי לדעתו הסיבה בגינה העלילו עליו עלילות שכאלה .הנאשם העלה
במהלך עדותו מספר השערות .לדבריו ,עולה מניתוח הראיות שר'( .מתלוננת מס' - 3עת )6/היא
גזענית וייתכן והעלילה עליו בשל היותו בן העדה ה__.
אפשרות אחרת היא שמאחר והוא היה מוצלח ומפקד בית הסוהר "הרעיף" עליו ,כלשונו ,ועשה ממנו
"סוֹּּפר קצין" ,זה לא מצא חן בעיני אחרים ,שרצו להפריע לו ולהכפיש את שמו.
אפשרות שלישית שהועלתה על ידו ,היא וויכוחים שמתנהלים בבית הסוהר בין מפקד המשמרת לבין
הסוהרים ,שייתכן וגרמו להעליל עליו את המעשים המיוחסים לו.
הנאשם טען כי יחסו אל כל הסוהרים היה הוגן ,אבהי ,תומך ,אחראי ואכפתי ,כי התייחס אליהם כאל
בניו ובנותיו וכי יתכן שיחס זה התפרש כיחס מועדף.
לדבריו ,ייתכן שהמקור לדברים היה קנאה.
לגבי הקשר שלו עם ל' (מתלוננת מספר - 1עת ,)1/העיד הנאשם כי הקשר עמה היה כמו עם יתר
הסוהרים והסוהרות.
באשר לר' אמר הנאשם כי זו קיבלה ממנו אותו יחס כשל ל' .לדבריו ,להבדיל מל' ,ר' היא סוהרת
מניפולטיבית ,שקרנית ,גזענית ,שגוררת אחריה אחרים ויכול להיות שהשפיעה על ל' והן תכננו את
הקונספירציה ,המזימה נגדו .הנאשם סיפר על תקריות שאירעו לדבריו בין ר' לבין סוהרים אחרים וכן
אודות תלונה שהגישה כנגד אסיר שלדבריו נבדקה ע"י פיקוד בית הסוהר ונמצאה שקרית.
19
לדבריו ,ר' ול' רצו לבסס את השקרים שלהן ולצורך זאת הביאו את ק' ,שעבדה איתן באותה משמרת,
על מנת שגם היא תעיד כנגדו.
הנאשם הכחיש כי שלח הודעות smsלמי מהמתלוננות.
בחקירתו הנגדית אמר הנאשם כי אינו יכול להצביע על אדם ספציפי המעוניין לפגוע בו ,אלא מדובר
בחבורת אנשים שלא רצו שהוא יתקדם ו"פוצצו את העניין" ,לדבריו ,שבועיים לפני שאמור היה לקבל
דרגה.
הנאשם חזר על טענתו כי נרקמה כנגדו קונספירציה ועוד הוסיף כי כעת הוא מבין שהמתלוננות רצו
להיות בחברתו ורצו שיתייחס אליהן אחרת אבל הוא לא החזיר להן "באותו צד של המטבע" ,כדבריו.
לנאשם לא היה הסבר לכך שבחקירתו ביאח"ס הגדיר את ר' ,מתלוננת מס' ,2אותה הגדיר בעדותו
כשקרנית ,מניפולטיבית וגזענית ,כ"סוהרת רגילה" ,גם לאחר שנודע לו מהן טענותיה לגביו.
הנאשם הכחיש כי הרבה לצרף את ל' לספירות שערך ,טען שהתלוותה אליו לא יותר מסוהרים אחרים,
וכי ניתן לבדוק זאת ביומנים.
הנאשם העיד כי לא נהג לשבת עם ל' פרק זמן העולה על רבע שעה וגם לצורך כך הפנה ליומן האגף.
באשר לק' אמר הנאשם כי על אף שהגדירה בעת חקירתו ביאח"ס כ"אמינה" ,כוונתו היתה כי היא
"אמינה מבחינת העבודה ולא מבחינת המחשבות שלה" והוסיף כי היא מניפולטיבית ,שקרנית,
מעלילה באותה חבורה של אנשים שרצו להפיל אותו .לדבריו ,אילו נשאל בחקירתו ביאח"ס האם ק'
שקרנית ,היתה תשובתו חיובית.
הנאשם תיאר את סדר יומו כמפקד משמרת בבית הסוהר .באשר להתנהלותו בשעות הערב ,הן השעות
הרלבנטיות לתיק זה ,סיפר הנאשם כי נהג לערוך את ספירת הביטחון עם סמל האגף ועם סוהר או
סוהרת נוספים אותם היה בוחר באקראי .לאחר סיום הספירה מסכמים ומטעינים את נתוניה .בשעה
22:00נערכת ספירה של אסירים נוספים .לאחר מכן נערכת על ידו ביקורת בנקודות תורפה ,בנשקייה,
במשל"ט ובאגפים.
הנאשם העיד כי כל פעולותיו תועדו על ידו ביומן ,המהווה "מוצג משפטי לכל דבר" ,והדגיש כי כתב
ידו וחתימתו אינם סטנדרטיים כך שאחרים לא יכלו לרשום בשמו ביומן .לדבריו את היומנים אין
להשמיד ו"היומן מעיד על הנוכחות של אותו אדם באותו רגע נתון".
21
דיון
עבירת המשמעת -הטרדה מינית -מעשים מגונים
לנאשם מיוחסת עבירת משמעת על פי פריט 29לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר" -הטרדה מינית
או התנכלות ,כמשמעותן בסעיף 3לחוק למניעת הטרדה מינית ,בעת מילוי תפקיד ,או כשהסוהר לבוש
מדים ,או כשהן מכוונות כלפי סוהר אחר".
על-מנת להבחין בין התנהגות בעלת אופי מיני המצויה בתחומי המותר ,לבין התנהגות העולה כדי
הטרדה מינית פסולה ,מגדיר סעיף (3א) לחוק את סוגי המעשים הנחשבים "הטרדה מינית ".
השאלה אם מעשים מסוימים מהווים הטרדה מינית פסולה על-פי סעיף (3א) לחוק ,או שמא מדובר
בהתנהגות לגיטימית שאינה עולה כדי הטרדה מינית ,חייבת תמיד להיבחן על-פי ההקשר בו בוצעו
המעשים ,טיב היחסים בין הצדדים ומכלול נסיבות העניין בכל מקרה לגופו.
התביעה בסיכומיה מפנה לחלופה 2בסעיף 3לחוק למניעת הטרדה מינית ":מעשים מגונים
כמשמעותם בסעיפים 348ו 349-לחוק העונשין" .
לטענת התביעה ביצע הנאשם את המעשים המיוחסים לו תוך שהוא מנצל את העובדה שמדובר
בסוהרות חובה שהוא מפקדן ובוגר מהן במספר רב של שנים .מכאן עולה כי החלופה שבסעיף 348
אליה מכוונת התביעה היא זו שבסעיף קטן (ה) " -העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה
עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות".
מעשה מגונה מוגדר ב ס"ק (ו) לסעיף " - 348מעשה לשם גירוי ,סיפוק או ביזוי מיניים".
לשם הוכחת קיומה של העבירה עלינו לבחון האם ביצע הנאשם את המעשים המיוחסים לו ,ואם כן -
האם מעשים אלה עולים בגדר "מעשה מגונה" והאם התקיים אצל הנאשם היסוד הנפשי הנדרש בס"ק
(ו).
21
בחינת היסודות העובדתיים -הערכת העדויות
למען הסר ספק ,ובשים לב לחומרתו של אישום משמעתי בגין הטרדה מינית ,יודגש כי שאלת
התקיימותם של מרכיבי העבירה תיבחן על-פי רמת ההוכחה הנדרשת בפלילים קרי -מעבר לספק
סביר.1
המעשים המיוחסים לנאשם הינם מעשים שדרכם להיעשות בצנעה ואשר בכל אחד מהם נכחו רק
שניים :המתלוננת והנאשם .מתוך שכך ,הרי שלשאלת מהימנות בעלי הדין משקל מכריע .כך גם יש
משקל רב לקיומן של עדויות או ראיות מטעם הצדדים ,אשר תומכות בחלקים מטענותיהם או מסייעות
בהקניית סימני אמת לעדויותיהם.2
הטענה בדבר מחדלי חקירה
בסיכומי ההגנה הוקדש פרק נרחב למחדלי חקירה אשר לטענתה גרמו לכך שקופחה הגנתו של
הנאשם.
עפ"י סיכומי ההגנה ,אי תפיסת יומני המשמרת מהווה מחדל חקירתי ממדרגה ראשונה שהביא לקיפוח
הגנתו של הנאשם ולאור חומרת מחדל זה על בית הדין להניח לטובת הנאשם ,כי אילו היו היומנים
נתפסים ,היה מצוין בהם שהנאשם אכן ביצע ביקורות באגפים השונים ,חתם על היומן בכתב ידו
ובשמו ולא שהה בעמדת הזקיף מעל ל 15 -דקות .כמו כן טוענת ההגנה למחדלי חקירה נוספים :אי
בדיקת הודעות ה sms -של הנאשם ושל המתלוננות ,אי ביצוע עימותים בין הנאשם לבין המתלוננות,
זימון ל' ור' לחקירה ביאח"ס באותו מועד ואי ביקור בעמדת הזקיף .
לטענת ההגנה ,לאור רשלנות היחידה החוקרת אבדו ראיות פוטנציאליות אשר היו עשויות להועיל
להגנת הנאשם ואולי אף להביא לכך שלא יוגש נגדו כתב אישום.
מחדלי חקירה אינם מובילים בכל מקרה לזיכויו של נאשם.
דיון -לא כל הימנעות מחקירה לה טוענת הסניגוריה הינה "מחדל חקירה" ולא כל מחדל חקירה גורם
בהכרח ל"נזק ראייתי" .לא כל נזק ראייתי ולא כל מחדל בחקירה מובילים לזיכוי .נפקותו של המחדל
תלויה בנסיבות המקרה הקונקרטי ,ובפרט בשאלה ,האם עסקינן במחדל כה חמור ,עד כי יש חשש
1
עש"מ 6737/02מדינת ישראל נ' נחום זקן
2
ר' ע"פ 2864/01מסילתי נ' מדינת ישראל,
22
שמא קופחה הגנתו של הנאשם באופן שיתקשה להתמודד עם חומר הראיות המפליל אותו או להוכיח
את גרסתו שלו.3
משקלו והשפעתו של המחדל החקירתי נבחנים לא רק בהתייחס למחדל החקירתי כשהוא לעצמו ,אלא
תוך שקלולו לאור מכלול הראיות שהונחו בפני בית-המשפט.
4
באשר ליומני המשמרות ,הודעות ה sms -וביקור בעמדת הזקיף -
ב"כ הנאשם טען בפני חוקרת יאח"ס כי היומנים יכולים היו לקדם את ההבנה האם הנאשם אומר אמת
באשר יכולים היו להראות כי לא ישב במשמרות כפי שטוענות המתלוננות.
הנאשם עצמו ,בעדותו ,הדגיש כי היומן הוא מוצג משפטי לכל דבר ,כי היומן מעיד על הנוכחות של
אותו אדם באותו רגע נתון ,וידע לומר היכן ניתן למצוא את היומנים וכי חל איסור להשמידו.
באי כוח הנאשם הקדישו פרק נכבד מסיכומיהם לעניין זה של היומנים.
חרף זאת ,משנקרתה בפני ההגנה ההזדמנות לתקן את אשר לא נעשה בחקירת יאח"ס ולהמציא את
יומני המשמרות ,בחרה היא שלא לעשות כן.
מהנאשם ומי מטעמו לא נמנעה היכולת להשיג את פלט ההודעות היוצאות ונכנסות של הטלפון
שברשותו ,גם בכל שלב שלאחר החקירה .פלט שכזה לא הוצג בפנינו.
באי כוח הנאשם יכולים היו לבקש ,אך לא ביקשו ,כי בית הדין יבקר באגף על מנת שיתרשם ,באופן
בלתי אמצעי ,האם יש באפיוניו של חדר היומן כדי לסייע להכרעה באם יכולות היו להתבצע בו
העבירות המיוחסות לנאשם.
לעניין זה נפסק ,כי כאשר מצביעה ההגנה על קושי העולה ממחדל חקירתי ,הרי מקום שנתונה לה
באופן מובהק האפשרות להציג אותה ראיה שלא הובאה על-ידי התביעה ,מרוכך משמעותית הקושי.
5
באשר לזימונן של ל' ור' באותו מועד -גם אם ראוי היה לזמן כל אחת מהן למועד אחר ,הרי שכפי
שעולה מהעדויות ,שתי מתלוננות אלו שוחחו ביניהן אודות הנושא ללא קשר לזימונן לחקירה ואילו
היו טוענות כי לא עשו כן ,היה הדבר מעורר תמיהה .עצם זאת ששתי העדות לא הסתירו בעדויותיהן כי
3
ר' ע"פ 6001/12פלוני נ' מדינת ישראל
4ר' ע"פ 557/06עלאק נ' מדינת ישראל.
5
ר' ע"פ 9274/08פלוני נ' מדינת ישראל.
23
שוחחו טרם החקירה ,מצביע על כך כי לא נעשה תיאום עמדות מכוון ביניהן ,זאת בדומה לנוכחות
מקרית ותמימה של עד בעת מסירת עדותו של עד אחר ,בניגוד לנוכחות מכוונת.6
העובדה כי לא התקיימו עימותים בין הנאשם לבין המתלוננות אינה עולה כדי מחדל חקירה ,במיוחד
כאשר שתיים מהן העידו בפנינו ,נחקרו בחקירה ראשית ונגדית אילו השלישית (ק') הדגישה ממילא
בהודעתה ת 4/את חוסר רצונה לראות את הנאשם.
לסיכום עניין זה ,גם אם נכונות חלק מטענות ההגנה באשר לפעולות נוספות בהן יכולה היתה היחידה
החוקרת לנקוט ,הרי שבמקרה שלפנינו לא ניתן לומר כי עסקינן במחדלים כה חמורים שגרמו לכך
שהגנתו של הנאשם קופחה ,וממילא משנקרתה בפניו ההזדמנות לתקן חלקם הארי ,בחר מטעמיו הוא
שלא לעשות כן.
הערכת עדויות התביעה
באי כוח הנאשם טוענים בסיכומיהם כי המתלוננות שיקרו והעלילו עלילת שווא על הנאשם ,במטרה
להזיק לו ולגרום להעברתו מתפקיד ,כי התלונות הוגשו כתוצאה משנאה וגזענות כלפי בני העדה
ה___ עליה נמנה הנאשם ,צרות עין של המתלוננות מתפקידו הבכיר של הנאשם וקינאה בין
המתלוננות ל' ור' על ליבו של הנאשם.
מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי אף אחת משלוש המתלוננות לא חפצה כלל להגיש תלונה נגד
הנאשם ,וכי כל אחת מהן זומנה לחקירה בעל כורחה לאחר ששמה עלה שלא ביזמתה ושלא מרצונה .
למעשה ,ייחוס המונח "מתלוננת" לכל אחת מהשלוש אינו משקף את המציאות במקרה שבפנינו ,
והוא נכפה על כל אחת מהן מכורח הנסיבות.
היוזמה לתלונה כנגד הנאשם הגיעה מגורם זר ,העדה א' ,אשר לא הכירה את הנאשם ולא היה לה כל
מניע לפגוע בו.
אתייחס להלן לכל אחת מה"מתלוננות".
6
ר' לעניין זה ספרו של קדמי "על סדר הדין בפלילים" ,חלק שני ,בעמ' .1555
24
מתלוננת מס' ,1ל'-
הוגדרה ע"י הנאשם בהודעתו ת 2/כסוהרת טובה ללא עבירות משמעת ,אישרה כי בתחילה הנאשם
היה כמו ידיד טוב והיא התלוותה אליו לספירות ב"סבבה" כלשונה.
העידה כי לא התלוננה כנגד הנאשם ,משום שלא רצתה לפגוע בו ובמשפחתו .דבריה אלה נתמכים
ע"י מפקד בית הסוהר ,עת ,2/שסיפר כי כשיזם עמה שיחה ,היא דיברה במבוכה ,אמרה לו כי אינה
רוצה לפגוע בנאשם ובמשפחתו ,ונראה היה שהסיטואציה לא נוחה לה .דברים אלה נתמכים גם
בעדותה של א' ,לפיה הפצירה בל' לדווח על מעשי הנאשם אך נוכחה לדעת ,בחלוף מס' חדשים ,כי
המתלוננת לא דיווחה כאמור.
ל' בעדותה לא ניסתה להעצים את מעשיו של הנאשם .את אירוע הנשיקה ,למשל ,תיארה כ"נשיקה
עדינה" ואף הבהירה "לא אמרתי שהוא תפס אותי בכוח ונישק אותי".
ההגנה מתייחסת בסיכומיה לשיהוי בהגשת התלונה וכן להתפתחות בגרסאותיה של העדה והפערים
ביניהן :כך ,על פי עדותה של מתלוננת ,3ר' ,סיפרה לה ל' כי הנאשם "שולח ידיים" .עת 5/א' העידה
כי ל' סיפרה לה שהנאשם "ניסה לנשקה" .מפקד בית הסוהר העיד כי ל' סיפרה לו שהנאשם ניסה
לנשקה מספר פעמים ושם יד על ירכה במספר מקרים ,ל' עצמה מסרה בהודעתה ביאח"ס כי היו לגביה
שני מקרים -מקרה אחד בו ניסה הנאשם לנשקה ומקרה אחד שנגע בה ,ואילו בהמשך הודעתה ,אמרה
כי לגבי הנשיקה היתה מקרה אחד אך הנאשם שם עליה את ידו לפחות 10פעמים ,גרסה עליה חזרה
בעדותה בפנינו.
העדה עומתה ע"י ב"כ הנאשם מול התפתחויות ופערים אלה בגרסותיה .לדבריה לא שיקרה בחקירתה
ביאח"ס ,אלא פשוט לא רצתה להרחיב ולא רצתה להתלונן כדי לא לפגוע בנאשם ולהרוס משפחה.
תשובה זו מתיישבת עם רתיעתה של העדה מלהתלונן כנגד הנאשם.
בפסיקה נקבע כי מדובר בהתנהגות אופיינית לנפגעות עבירת מין ,אשר גרסאותיהן הראשונות הן
לעיתים לקוניות ,חושפות טפח ומסתירות טפחיים .הכלל הוא שבעבירות מין אין בחשיפה ההדרגתית
של הדברים כדי לפגום במהימנות ובאמינות של קורבן העבירה.
7
כאמור ,ל' לא הגיעה למשטרה מיזמתה ,אלא בעל-כורחה ,חשפה את המעשים באופן הדרגתי רק
7
ר' תפ"ח (מחוזי ת"א) 1015/09מדינת ישראל נ' משה קצב
25
משנודע לה כי הדברים שסיפרה לא' הועברו הלאה ,ולפיכך לא ניתן לייחס לה שיהוי בהגשת התלונה
שכן אילו היו הדברים תלויים בה ,לא היתה התלונה באה כלל אל העולם .הכבישה במקרה דנן פועלת
לחובת הנאשם משהיא שוללת קיומו של מניע עלילתי מצד ל' ,ומעידה על חוסר רצון מצדה לפגוע בו.
גם העובדה ,שלא נסתרה ,כי ל' עברה למשמרת אחרת לבקשתה ,תומכת בגרסתה ואינה מתיישבת עם
טענות הנאשם.
ההגנה מוצאת סתירה המטילה ספק באמינות העדה בטענתה לפיה ר' כתבה לה מכתב בבקשה שתחזור
למשמרת משום שנפגעה מכך של' עזבה אותה .ר' בעדותה מסרה כי כאשר ל' סיפרה לה על כך שהיא
עוברת למשמרת אחרת ,היא היתה "בשוק" ואמרה לה "מה את עוברת ,במשמרת הזאת בסה"כ הדבר
היחיד שיש לי זה אותך" וכי בעקבות זאת ביקשה גם היא לעבור משמרת .כן אישרה שהעבירה לל'
לבקשת הנאשם מסרים ובהם שאלה את ל' מדוע עזבה .לשאלת ב"כ הנאשם השיבה ר' כי אינה זוכרת
אם העבירה מכתב לל'.
עוד מפנים ב"כ הנאשם בסיכומיהם לסתירה שהועלתה ביזמת בית הדין בעת עדותה של ל' ,באשר זו,
מחד ,לא חשפה בתחילת חקירתה את מלוא המידע שהיה בפניה ומאידך ,העידה כי אמרה לחברתה ר'
לומר את כל האמת ביאח"ס.
אינני סבורה כי מדובר בסתירה היורדת לשורש עדותה של ל' ואין בה כדי לפגוע במהימנותה.
באי כוח הנאשם בסיכומיהם טוענים כי תלונתה של ל' הוגשה ,בין היתר ,כתוצאה מגזענות כלפי בני
העדה ה__ ,אותה הם מסיקים מכך שבשיחתה עם א' שוחחו השתיים על סוהרת היוצאת עם בחור בן
העדה ה___ .לדבריהם ניתוח דברים אלה מעלה תהיות אודות דעתה של המתלוננת כלפי __ותשובתם
לתהיה היא אחת -גזענות ושנאת בני העדה ה___.
אין לקבל טענה זו .לא ברור מה הקשר בין שיחה אודות קשר רומנטי בין בני עדות שונות לבין המסקנה
אודות שינאה ,לא פחות ,לבני אחת העדות.
מסקנתם זו של באי כוח הנאשם סותרת את טענתם לפיה ל' קינאה בר' ,בשל תשומת הלב שהאחרונה
זכתה לה מאת הנאשם ,טענה שאינה עולה בקנה אחד עם בקשתה של ל' לעבור למשמרת אחרת .מכל
מקום -הנאשם אינו הקצין היחיד מבני העדה ה___ ששירת בבית הסוהר ,בוודאי שלא הבכיר ביניהם,
ולא ניתן לייחס לל' שינאה וגזענות כה קיצוניות ,שיגרמו לה להעליל עלילת שווא שיקרית ,עליה
26
ממילא לא התכוונה להתלונן מלכתחילה.
לסיכום הערכת עדותה של ל' -לאחר שבחנתי את הסתירות המסוימות עליהן הצביע ב"כ הנאשם
מצאתי כי אין המדובר בסתירות מהותיות הנוגעות לליבת העדות .התרשמתי כי מדובר בעדה אמינה,
אשר לא ניסתה להעצים את האירועים ,לא הצטיירה כמי שמנסה להעליל או להפליל את הנאשם ,והיא
ראויה לאמונו של בית הדין.
מתלוננת מספר , 3ר'
הוגדרה ע"י הנאשם ,בהודעתו ת ,2/כ"סוהרת רגילה כמו כולם" .בעדותה סיפרה כי עם תחילת
שירותה תחת פיקוד הנאשם ,הופתעה ממנו לטובה ,והוא אף סייע לה ,כאשר בקשתה לצאת לחופשה
סורבה.
בשיחתה עם מפקד בית הסוהר סיפרה כי הנאשם רק ניסה לנשקה ,וזאת ,לדבריה ,משום שניסתה
למזער את העניין .גם בתחילת הודעתה ביאח"ס סיפרה כי הנאשם "כמעט נגע" בה עם השפתיים ,אך
לאחר שעומתה מול עדותה של ל' ,אישרה כי הנאשם נישק אותה.
אינני מוצאת בהתפתחות גרסתה של ר' משום פגיעה במהימנותה ,כפי שפורט לעיל לגבי עדותה של
ל' .הסבריה ,לפיהם לא רצתה להרוס את משפחתו של הנאשם ,שסיפר לה כי אשתו עומדת ללדת,
ובנוסף חפצה להתגייס לשב"ס וחששה כי תלונה כנגד הנאשם תחבל בסיכוייה ותכתים את תיקה
בשב"ס ,מניחים את דעתי .משהבינה כי בידי החוקרת מצוי מידע אותו ביקשה בתחילה למזער,
פתחה את סגור לבה ,וחשפה את אשר אירע לה .כאמור ,מדובר בהתנהגות אופיינית לנפגעת עבירת
מין .העדה לא ניסתה להעצים את מעשי הנאשם ולא היססה לספר בבית הדין עובדות שיש בהן כדי
להעמיד אותה -עצמה באור שלילי.
התרשמתי כי עדותה אמינה ואיני מקבלת את טענת הנאשם כי העלילה עליו עלילות שווא מטעמי
גזענות ,שהרי ,מה לה לרקום עלילת שווא זדונית דווקא כנגד מפקד ממנו זכתה ליחס אוהד ולסיוע,
כאשר כנגד מפקדה הקודם עמו לא הסתדרה ,גם הוא בן העדה ה___ ,לא העלתה טענות דומות?
טענת ב"כ הנאשם לפיה קינאה ר' במערכת היחסים של הנאשם עם ל' ,מופרכת בעיני ,ואין לה כל
תימוכין.
27
לא מצאתי בעדויות שבפנינו סימוכין גם לטענת באי כוח הנאשם בסיכומיהם כי ר' ידועה למכריה
כסוהרת "מניפולטיבית " ו"שקרנית" .אמנם הוגדרה היא ע"י ל' כבעלת "פיוז קצר" שמתעצבנת מהר,
אך ל' הוסיפה כי אינה בעייתית .
הנאשם בעדותו סיפר על תקריות שאירעו לדבריו בין ר' לבין סוהרים אחרים וכן אודות תלונה
שהגישה כנגד אסיר ואשר התבררה כתלונת שווא ,אך לא הביא כל תימוכין לטענותיו אלה.
טענות ההגנה לפיהן הפעילה ר' מניפולציות על ל' כדי שזו תתלונן כנגד הנאשם אינן עולות בקנה אחד
עם העובדה שר' לא רק שנמנעה מלהתלונן על הנאשם ,אלא אף הביעה בפני יוזמת התלונה ,א' ,את
חוסר שביעות רצונה מכך.
מטעם זה ,כמו בעניינה של ל' ,אין גם לקבל הטענה אודות שיהוי בהגשת התלונה שכן ,כאמור ,לא
הוגשה תלונה כנגד הנאשם ע"י ר'.
לסיכום הערכת עדותה של ר' -התרשמתי כי מדובר בעדה אמינה ,אשר לא ניסתה להעצים את
האירועים ,לא הצטיירה כמי שמנסה להעליל או להפליל את הנאשם ,לא הסתירה נתונים שהיה בהם
כדי להאירה באור לא חיובי ,והיא ראויה לאמונו של בית הדין.
מתלוננת מספר ,2ק',
אותה הגדיר הנאשם בהודעתו ת 3/כסוהרת אמינה שאפשר לעבוד איתה ,סירבה לענות לשאלות
הצדדים אודות האירועים הנוגעים אליה ומסרה כי הדברים שמסרה בחקירתה ביאח"ס הינם אמת.
הודעתה התקבלה בהתאם לסעיף 10א' לפקודת הראיות.
בסעיף 107לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] ,התשל"ב 1971-נקבע כי על הדיון המשמעתי לא יחולו
דיני הראיות הנוהגים בבתי המשפט ,וכי היושב בדין ינהג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית
משפט צדק ,ובלבד שינמק את החלטתו לעניין זה .יפים לעניין זה דברים שנאמרו ע"י בית המשפט
העליון "השחרור מתחולת דיני הראיות … נועד בעיקרו כדי להסיר מבית-הדין …את הכבלים
הפורמליים המטילים סייגים ותנאים על קבלת ראיה מסוג זה או אחר. 8".
לפיכך ,אם בדין הפלילי קבילה כראיה הודעה של עד שנמסרה מחוץ לכותלי בית המשפט ,כאמרת-חוץ
8
עש"מ 3725/91ראובן בכרך נ 'מדינת ישראל
28
העומדת בתנאים הקבועים בסעיף 10א לפקודת הראיות ,הרי שהודעה זו קבילה בוודאי גם לצורכי הדין
המשמעתי.9
על אף זאת ,לאור מהות העבירה המיוחסת לנאשם והשלכותיה ,על בית הדין לאמץ את דיני הראיות
הנוהגים בדין הפלילי ,ולנהוג בהתאם לסעיף 10א(.ד) לפקודת הראיות הדורש כי לשם הרשעה על
סמך אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה ,יימצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.
בעניין זה נקבע כי אין הכרח שראיית חיזוק תצביע על מעורבותו של הנאשם בביצוע העבירה ,ודי בכך
שהיא תחזק את אמרת החוץ של העד ,על ידי אישור פרט רלוונטי באמרתו ,אשר הנאשם מתכחש לה.10
עוד נקבע כי אין זה רצוי לקבוע כללים נוקשים ביחס לחיזוק הנדרש ,וכי ככל שבית המשפט מתרשם
לחיוב ממהימנות ההודעה כך קטן משקל הדבר לחיזוק.11
מקריאת הודעתה של ק' עולה כי זו נמסרה באופן קולח ,היא לא ניסתה להעצים את מעשיו של הנאשם
ומסרה כי לא ידוע לה על מקרים נוספים בהם היה הנאשם מעורב .כבר בהודעתה מתגלים ניצני סירובה
להעיד בפנינו ,באומרה " :לא נעים לי מהמצב הזה ,כי הוא מושעה ואני לא רוצה לראות אותו.
התלוננתי עליו אבל אני לא רוצה לראות אותו יותר" ,וכן ":אם לא הייתם קוראים לי לבוא לא הייתי
באה להגיש תלונה".
האופן בו תיארה בהודעתה את מעשי הנאשם כלפיה ,מקבל חיזוק מעדויותיהן של ל' ור' בבית הדין:
ק' מסרה בהודעתה כי בתחילה היה הנאשם מגיע לעמדת הזקיף ,מבקש שתכין לו קפה (שורה , )11
יושב עמה בעמדת הזקיף זמן ממושך מהנדרש עד כדי שהיא היתה מחכה שיילך וחושבת לעצמה
"יאללה שילך מה יש לו לשבת כאן" אבל הוא היה ממשיך לשבת (שורות 48 ,12להודעה.).
ל' בעדותה סיפרה כי בתחילה הנאשם נהג לשבת עמה שעות ולבהות בה (עמ' 10לפרוטוקול) .
גם ר' מסרה בעדותה כי הנאשם היה מגיע לאגף ,יושב יותר מדי זמן ומבקש קפה ,מתעכב זמן רב
ומדבר על עניינים שאינם קשורים לבית הסוהר (עמ' .)66
ק' סיפרה כי הנאשם שם ידו על ירכה (שורה 18להודעתה) וכך גם ל' (עמ' 10לפרוטוקול) ור' (עמ'
.)66
9
עש"מ 7858/03ירדן יופה נ ג ד מדינת ישראל
10
ע"פ 3873/08אטיאס נ .מדינת ישראל
11
ע"פ 5300/91מחמוד עבד עטא נ' מדינת ישראל
29
ק' סיפרה כי כשדחפה את הנאשם ,הוא הגיב בצחוק (שורה 15להודעה) .גם ל' סיפרה כי הנאשם צחק
בתגובה לתגובתה כלפיו (עמ' 11שורה 4לפרוטוקול) וכך גם ר' (עמ' 66שורה 32לפרוטוקול).
טוענת ההגנה כי טענת המעשים הדומים צריכה להידחות מאחר ושלושת האישומים שבכתב האישום
שונים בתכלית האחד מהשני.
אין לקבל טענה זו .יריעת המחלוקת בין התביעה להגנה הינה רחבה ביותר ,לאור הכחשתו הגורפת של
הנאשם מכל וכל את כל טענות המתלוננות ,הן בנוגע למעשים בעלי האופי המיני ,והן בנוגע לכל מה
שסבב סביבם.
משכך ,הפכו חלקים אלו בעדויות אף הם לעובדות ממשיות השנויות במחלוקת ,וניתן למצוא חיזוק
בהוכחת אותן עובדות שנויות במחלוקת ,המהוות חלק אינטגרלי של הפרשה נשוא האישום ,גם כאשר
הן אינן נוגעות ישירות למעשה העברייני עצמו.12
הדמיון בגרסותיהן של שלוש המתלוננות נוגע לדפוס פעולה של הנאשם .העובדה שק' תיארה אירוע
בו הנאשם ,לטענתה התחכך בחזה שלה ,הניח ידו על ירכה והרים את חולצתה ,ואילו שתי האחרות
העידו כי הנאשם נישק אותן והניח יד על ירכיהן ,לא פוגעת כלל בדמיון שבתהליך כולו.
דבר נוסף לחיזוק הודעתה של ק' הוא חוסר ההסבר לעניין נקודת הזמן שבה הפכה מ"סוהרת אמינה
שאפשר לעבוד איתה" ,כפי שהוגדרה ע"י הנאשם בהודעתו ,ל"מניפולטיבית ,שקרנית ,מעלילה
הנכללת בחבורת אנשים שרצו להפיל אותו" ,כפי שתוארה בעדותו .
היעדר מניע
נאשם אינו חייב ליתן מניע המסביר מדוע מבקש עד תביעה להעליל עליו ,שהרי די בהוכחת קיומו של
ספק סביר העולה מחומר הראיות על מנת להביא לזיכויו .ואולם ,משהעלה טענה מן הסוג האמור,
עליה להיות ממשית והגיונית . 13במצב בו הציע נאשם הסבר כלשהו לתלונה שהוגשה ,אין די בהעלאת
הסבר תיאורטי בעלמא -על ההסבר לעמוד במבחן ההיגיון והשכל הישר ולהתיישב עם יתר הראיות
בפרשה כדי שיהיה בכוחו לעורר את הספק הנדרש לזיכויו של הנאשם.
12
ראה ע"פ 3372/11משה קצב נ' מ"י.
13
ר' ע"פ 932/10מדינת ישראל נ' פלוני
14
ע"פ 3250/10מדינת ישראל נ' פלוני
31
14
במקרה זה מעלה ההגנה מספר מניעים בגינן העלילו המתלוננות ,לגירסתה ,עלילות שווא שקריות כנגד
הנאשם :
מניע אחד -שנאה וגזענות כלפי בני העדה ה___ עליה נמנה הנאשם.
מניע שני -צרות עין של המתלוננות מתפקידו הבכיר של הנאשם.
מניע שלישי -קינאה בין המתלוננות ל' ור' על ליבו של הנאשם.
מניתוח העדויות דלעיל עולה כי אף אחד מהמניעים שהועלו ע"י ההגנה אינו עומד במבחן ההיגיון ,
והם אף סותרים זה את זה ,מה גם שכאמור ,אף אחת משלוש העדות לא התלוננה מיזמתה ,לא חפצה
כלל להגיש תלונה נגד הנאשם ,וזומנה לחקירה בעל כורחה לאחר ששמה עלה ע"י אחרים.
15
עם זאת ,כאן המקום להדגיש ,כי בשל אופייה ההגנתי המובהק של טענה מסוג עלילת שווא ,אין
בדחייתה בשל חוסר סבירות ,כדי לתמוך כשלעצמה בראיות התביעה.16
הערכת עדותו של הנאשם
הנאשם ,כאמור ,מכחיש באופן גורף את כל המיוחס לו ,וטוען כי נרקמה כנגדו עלילת
שווא .לדברי הנאשם אין הוא יכול להצביע על אדם ספציפי המעוניין לפגוע בו ,אלא מדובר
בחבורת אנשים שלא רצו שהוא יתקדם ו"פוצצו את העניין" ,לדבריו ,שבועיים לפני שאמור
היה לקבל דרגה.
לא הובאו בפנינו כל תימוכין לכך שאכן הנאשם אמור היה לקבל דרגה כאמור בטענתו.
הנאשם הכחיש כי הרבה לצרף את ל' לספירות שערך ,טען שהתלוותה אליו לא יותר
מסוהרים אחרים ,וכי ניתן לבדוק זאת ביומנים .כמו כן העיד כי לא נהג לשבת עם ל'
פרק זמן העולה על רבע שעה וגם לצורך כך הפנה ליומן האגף ,בו ,לדבריו ,תועדו כל
פעולותיו ,והוא מהווה "מוצג משפטי לכל דבר" .כן הדגיש הנאשם כי כתב ידו וחתימתו
אינם סטנדרטיים כך שאחרים לא יכלו לרשום בשמו ביומן.
15
ר' תפ"ח (מחוזי ת"א) 1015/09מדינת ישראל נ' משה קצב.
16
ע"פ 7653/11ראובן ידען נ' מדינת ישראל.
31
ניתן היה לצפות כי יומן האגף יומצא ע"י הנאשם ,על מנת לקעקע את עדויות התביעה ,אך
הוא ,מטעמיו ,בחר שלא לעשות כן.
כמו כן לא המציא הנאשם תימוכין כלשהם לקיומם של אירועים בהם היתה ,לטענתו ,מעורבת עדת
התביעה ר' ,ואשר לדבריו ,מעידים על היותה שקרנית ומניפולטיבית כפי שהוגדרה בעדותו.
הלכה פסוקה היא ,שהימנעות מהבאת ראיות מטעם הנאשם ,אשר לפי הצהרותיו -הוא עשויות היו
לתרום לגילוי האמת ,מחזקת את הראיות העומדות לחובת הנמנע ,ומחלישה את הראיות המובאות
מטעמו להוכחת גרסתו .17
ההכחשה הגורפת של המעשים על-ידי הנאשם והיעדר כל הסבר הגיוני לכך שהמתלוננות יעלילו עליו
עלילת שקר -מחלישים את מהימנות גרסתו.
לסיכום חלק זה ,לאחר ששקלתי את כל העדויות שבפני ,מצאתי את גרסת המתלוננות עדיפה על
גרסת הנאשם ,ותוך אימוץ גרסתן עמדתי היא כי התביעה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר את
העובדות המיוחסות לנאשם בכתב האישום.
האם המעשים מהווים מעשים מגונים
כאמור ,סעיף (348ו) לחוק העונשין מגדיר מעשה מגונה כ"מעשה לשם גירוי ,סיפוק או ביזוי מיניים".
ההגדרה קובעת רכיב התנהגותי רחב ביותר בהיקפו והשאלה אם אכן בוצע "מעשה מגונה" תלויה
בעיקר במטרה או בכוונה הסובייקטיבית שנלוותה לעשיית המעשה.
18
הגנות
על פי הפסיקה קיים יחס של הזנה הדדית בין הרכיב הפיזי ובין הרכיב הנפשי הנוגע להגדרה זוְ -
שבמעשה אמורה להיגזר מתוך השקפות החברה באשר להיותו של מעשה פלוני מעשה מגונה .המבחן
הוא מבחן אובייקטיבי" .מעשה מגונה הוא מעשה שהאדם הסביר רואה את הגנות שבו ,את היותו
מעשה 'מגונה'".
19
17
ר' קדמי" ,על הראיות" ,חלק שני ,פרק ,21סימן חמישי ,על המובאות המוזכרות שם.
18
ר' עש"מ 6737/02מדינת ישראל נ' זקן
19
ע"פ 6255/03פלוני נ' מדינת ישראל
32
עוד נקבע בפסיקה כי בנסיבות מסוימות ,גם מעשה הנראה לכאורה תמים כשהוא לעצמו ,יקיים את
היסוד ההתנהגותי בהגדרה ,אם ההקשר בו הוא בוצע ומכלול נסיבות העניין ,שוללים את אופיו התמים
ופוגעים בערך המוגן באיסור ,וכפי שנאמר בעניין בן אשר:20
"מחמאה ,שיחה על נושא מיני ,מגע גופני ,ואפילו חיבוק או נשיקה ,לא בהכרח יש להם אופי מיני.
הכול תלוי בטיב היחסים שבין שני הצדדים ובנסיבות .בדרך-כלל ברור מן הנסיבות אם יש ,או אין,
להתנהגות אופי מיני .לעיתים אין זה ברור .עם זאת ,כפי שנאמר לגבי פיל ,אף שקשה להגדיר אותו,
כשרואים אותו ,אין קושי לזהות אותו".
העבירה של מעשה מגונה היא עבירה התנהגותית ,ולא תוצאתית :אין צורך להוכיח כי התרחשה
התוצאה של גירוי ,סיפוק או ביזוי מיני .מדובר ב"עבירת מטרה" ,אשר דורשת הוכחה כי המעשה
נעשה לשם השגת המטרה המיוחדת של "גירוי ,סיפוק או ביזוי מיניים".21
קיומו של היסוד הנפשי מוסק באופן חד משמעי מהמעשה עצמו ,אופיו ,דרך ביצועו והנסיבות
הכרוכות בכך.
במסגרת יישום העקרונות המשפטיים על עובדות המקרה כפי שנקבעו לעיל ,עלינו לקבוע האם מדובר
במעשים שעל פניהם יש בהם אלמנט של מיניות גלויה ואשר עפ"י אמות מידה של האדם הסביר,
המתבונן מן הצד ,נחשבים ככאלה אשר ניתן לומר עליהם שנלוותה אליהם מטרה פסולה -לגירוי,
סיפוק וביזוי מיני.
שלוש המתלוננות סיפרו על תחושותיהן לאחר האירועים ועל הבנתן כי מאחורי מעשיו של הנאשם
עמדה כוונה מינית .
עמדתי היא ,כי על פי מבחן האדם הסביר ,כפי שתואר לעיל ,הפעולות שבוצעו ע" הנאשם ,כשהן
נראות כמכלול ,נושאות גוון מיני מובהק .על פי אופיין של הפעולות הללו ,התקרבות ,יד על ירך,
נשיקה ,הרמת חולצה ,כשהן נראות כמכלול ,ניתן להסיק מעבר לספק סביר ,כי מטרתו של הנאשם
היתה גירוי או סיפוק בעלי אופי מיני .ראיית רצף הפעולות האמורות אינה מותירה מקום לספק סביר
בשאלה זו.
20
עש"מ 6713/96
21
ע"פ 62769/99כהן נ .מדינת ישראל
33
הדברים אמורים ביתר שאת נוכח טיב היחסים בין הנאשם ובין המתלוננות .המדובר בקצין ,ששימש
באותן שעות הגורם הבכיר בבית הסוהר ,בן ,42נשוי ואב לילדים ,מול חיילות צעירות ,רווקות ,בנות
גילאי .18-20בין הצדדים לא היה כל קשר רומנטי.
מעשי הנאשם הן בנפרד והן כשהם נראים כמכלול ,אינם ניתנים להסבר כמגע תמים.
מסקנה זו מתחזקת עוד יותר נוכח כפירתו הגורפת של הנאשם בעצם קיומם של כל האירועים ושל כל
הנסיבות שאפפו אותם .משהוכחו קיומם של המעשים ,יש בהכחשה הגורפת כדי לחזק את המסקנה כי
המדובר בהתנהגות בעלת אופי מיני ,אשר נעשו לשם גירוי ,סיפוק או ביזוי מיני.
התנהגות שאינה הולמת סוהר
כתב האישום מייחס לנאשם בגין אותן עובדות ,עבירת משמעת נוספת והיא התנהגות שאינה הולמת
סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות.
"התנהגות שאינה הולמת" הוא מושג בעל רקמה פתוחה ,המתאימה את עצמה לנסיבות העניין
ולזמנים ,ושוליה רחבים ביותר .אף על פי כן ,היא איננה חסרת גבולות ,והיא מתאפיינת בהתנהגות
פסולה מן הסוג ששום ארגון או מקצוע אינו יכול לסבול ,משום שאם היא תיהפך התנהגות מקובלת
באותו ארגון או מקצוע ,יהיה בכך כדי להעכיר את האווירה ,לשבש את יחסי העבודה ,לערער את יחסי
האמון מצד הציבור או לחבל בדרך אחרת בתפקוד התקין של הארגון".22
התנהגותו של הנאשם אינה הולמת אף אדם ,ובוודאי שאינה הולמת סוהר ,ועל אחת כמה וכמה שאינה
הולמת קצין ומפקד .כאשר הטרדה מינית מבוצעת ע"י מפקד כלפי פקודה ,לא כל שכן כלפי מספר
פקודות ,היא מעכירה את האווירה בסביבת העבודה ,משבשת יחסי עבודה ,ואף מזיקה לתפקוד התקין
של שרות בתי הסוהר ולתדמיתו הראויה .23זהו נדבך נוסף במעשיו של הנאשם ,שנוסף לעצם
ההטרדה המינית.
22
עש"מ 3849/03מיכל אלבז נגד נציבות שירות המדינה; ר' גם ער"מ 1351/95פינקלשטיין ; בג"ץ 7074/93סויסא .
23
ר' עש"מ 1928/00מדינת ישראל נ' ברוכין
34
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל ,דעתי היא כי יש להרשיע את הנאשם בעבירת משמעת של הטרדה מינית וכן
בעבירת התנהגות שאינה הולמת סוהר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות .
סג"ד מרגלית כהן ,שופטת :מסכימה .
סג"ד ורדה רמות ,שופטת :מצטרפת לפסק דינה של אב"ד.
לפיכך החלטנו להרשיע את הנאשם בהטרדה מינית ,עבירת משמעת על פי סעיף 22לתוספת השניה
לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) ,התשל"ב,1271 -
ובהתנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות ,עבירת משמעת על פי
סעיף 3לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) ,התשל"ב.1271 -
אנו מתירות את פרסום הכרעת הדין למעט פרטים מזהים של המתלוננות ושל הנאשם.
הוקרא בפומבי היום , 28.5.2013 ,בפני הנאשם ,בא כוחו והתובע.
____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
__________
סג"ד ורדה רמות
שופטת
35
____________
סג"ד מרגלית כהן
שופטת (משפטנית)
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד
ההרשעה
.1
הנאשם שימש ,במועדים הרלבנטיים לתיק זה ,בתפקיד מפקד משמרת בבית סוהר ___
(להלן":בית הסוהר" או "ביס"ר").
באותה עת שימשו שלוש המתלוננות ,חיילות ששירתו כסוהרות חובה ,כסוהרות בטחון
במשמרת עליה פיקד הנאשם.
.2
בהכרעת הדין קבענו כי הנאשם הטריד מינית את שלוש המתלוננות בעת מילוי תפקידו וכן
התנהג התנהגות שאינה הולמת סוהר.
.3
להלן האירועים בגינם הורשע הנאשם:
א .בעת שמתלוננת 1ביצעה תפקידה כזקיפה במשמרת לילה ,הניח הנאשם את ידו על בירכה.
היא הסיטה את ידו ואמרה לו "אל תיגע בי ,אל תשים עלי את היד" ולשאלת הנאשם
השיבה כי זה מפר יע לה .בהמשך הנאשם הניח את שתי רגליו על רגליה .ל' בתגובה דחפה
את רגליו של הנאשם ואמרה לו "אני לא איזה ספה או משענת".
ב .במועד אחר ,התקרב הנאשם למתלוננת 1ונישק אותה על לחיה ללא הסכמתה .היא
בתגובה דחפה את הנאשם ואמרה לו "תעזוב אותי ,מה אתה עושה" .הנאשם התרחק,
חייך ואמר "אני סתם צוחק" .כשאמרה לו שאם יעשה זאת פעם נוספת היא תתלונן עליו
הנאשם השיב לה בתגובה "את לא תעיזי" ועזב את המקום.
ג .במועדים שונים נהג הנאשם להניח את ידיו על ירכה של מתלוננת 1ללא הסכמתה.
ד .בעת שמתלוננת 2ביצעה תפקיד כזקיפה במשמרת לילה הגיע הנאשם לעמדת הזקיף,
נצמד לגופה של ק' והתחכך בחזה ללא הסכמתה .ק' בתגובה דחפה את הנאשם והוא חייך.
ה .בהמשך נכנס הנאשם לחדר הזקיף ,התיישב בסמוך למתלוננת 2והתקרב אליה עד כדי
שהיא נאלצה להיצמד אל הקיר .בהמשך הנאשם חייך והניח את ידו על ירכה .בתגובה
36
הסיטה המתלוננת את ידו וצעקה לעברו "מה את עושה? אל תיגע בי" .הנאשם חייך
והמשיך לשבת ולאחר מספר דקות עזב את המקום.
ו .לאחר כשבועיים הגיע הנאשם לעמדת הזקיף ,התיישב בסמוך אל מתלוננת 2וניצמד עם
כסאו לכיסא עליו ישבה .הנאשם שאל אותה אם יש לה עגיל בטבור והיא ענתה בחיוב.
הנאשם אמר לה שהוא רוצה לראות את העגיל והיא השיבה לו שהיא אינה מעוניינת בכך.
בנסיבות אלה הרים הנאשם את חולצתה של מתלוננת 2ללא הסכמתה .היא בתגובה
הכתה בידו של הנאשם וצעקה עליו שיפסיק .הנאשם הגיב בחיוך ועזב את המקום.
ז .בעת שמתלוננת 3ביצעה תפקידה כזקיפה במשמרת לילה ,הגיע הנאשם לעמדת הזקיף
והתיישב בסמוך אליה .הוא החל לשוחח עמה על ענייניו האישיים .בנסיבות אלה התקרב
הנאשם אליה באופן פתאומי ,הניח את ידו על ירכה ונשק קלות על שפתיה .המתלוננת
קפאה לשניה ולאחר מכן דחפה את הנאשם וצעקה לעברו "זה פעם אחרונה שאתה עושה
את זה ותעוף מפה .אתה מפקד ויכול להיות אבא שלי ".הנאשם בתגובה חייך ואמר לה
"טוב טוב תירגעי" .מתלוננת 3הוסיפה ואמרה לנאשם שאם הוא יעז לעשות זאת עוד
פעם היא תתלונן עליו .הנאשם חייך ,ועזב את המקום.
ח .במועד אחר אחז הנאשם בכף ידה של מתלוננת 3כשהוא לוחץ אותה לשלום .תוך כדי כך
ליטף הנאשם את כף ידה באופן שנקבע ע"י בית הדין כמיני.
.4
הנאשם ,שפוטר מהשירות בעקבות האירועים נשוא הרשעתו ,כפר לחלוטין בקיומם של
האירועים והעבירות שיוחסו לו בכתב האישום .לאחר קיומו של הליך הוכחות ,שוכנע בית
הדין במידה שמעבר לכל ספק סביר ,על סמך התרשמותו מן העדויות שהובאו בפניו ,כי
האירועים שיוחסו לנאשם אכן התקיימו ,וכי הנאשם ביצע מעשים מגונים במתלוננות,
שהיו ,כאמור ,סוהרות חובה הנתונות למרותו.
כן נקבע בהכרעת הדין כי כאשר הטרדה מינית מבוצעת ע"י מפקד כלפי פקודה ,לא כל שכן
כלפי מספר פקודות ,היא מעכירה את האווירה בסביבת העבודה ,משבשת יחסי עבודה ,ואף
מזיקה לתפקוד התקין של שרות בתי הסוהר ולתדמיתו הראויה וכי זהו נדבך נוסף במעשיו
של הנאשם ,שנוסף לעצם ההטרדה המינית ומקים עבירת התנהגות שאינה הולמת סוהר.
37
טיעוני התביעה לעונש
.5
כל אחד מהמעשים בגינם הורשע הנאשם מצוי ברף חומרה גבוה .מדובר בהתנהגות מבישה
שהתבטאה במעשים מגונים במשך תקופה ארוכה כנגד מספר מתלוננות למרות שהביעו
חוסר הסכמתן לכך .בכך פגע הנאשם פגיעה ממשית במתלוננות ובאוטונומיה שלהן ,תוך
ניצול תפקידו וניצול חולשתן .
בעניין הרשעת הנאשם בהתנהגות שאינה הולמת סוהר ,הפנה התובע לפסק הדין בבג"ץ
7074/93מאיר סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה ,בו הובאו דברי בית הדין למשמעת של
משטרת ישראל ":סוג ההתנהגות המותר לכל הציבור אינו מותר לשוטר ...זוהי דרישה של
רמת ציפיות המיוחדת אך ורק למי שנמנה על המסגרת הארגונית הקרויה 'משטרה' .גישה זו
תובעת משוטר לעמוד באמות מידה מיוחדות של התנהגות שאינן מתבקשות ממי שאינו שייך
למסגרת המשטרתית .זהו מצב מיוחד בו החברה דורשת מידת אמון מיוחדת ,תכונות של
יושר והגינות ,ורגישות יתר לנורמות מוסריות ממי שנמנה על מסגרת זו" .
לדברי התובע ,למעשי הנאשם חומרה יתרה בהינתן יחסי הכוחות בינו לבין המתלוננות,
ומשהמעשי ם בוצעו בין כתלי בית הסוהר בשעות לילה מאוחרות כשהמתלוננות שהו לבדן
במשמרת .מקרה זה בעיני התביעה הוא החמור ביותר בו נדרש טיפול משמעתי בהטרדה
מינית בשב"ס.
לדברי התובע ,תפקידו העיקרי והמכריע של בית הדין הוא מיגור תופעות של הטרדה מינית
בשירות ,הבעת סלידה מהמעשים והעברת מסר להורי סוהרות החובה כי הארגון יגן עליהן .
שיקול נוסף אליו מבקשת התביעה להתייחס ,הוא אי לקיחת אחריות ע"י הנאשם.
.6
התביעה עתרה לעונשי נזיפה חמורה ,הורדה לדרגת רס"ר וקנס בסכום המירבי המתאפשר
בחוק.
טיעוני ההגנה
.7
בתחילת דבריו אמר ב"כ הנאשם כי זכותו של כל נאשם ,בין אם בדין הפלילי ובין אם בדין
המשמעתי ,להילחם על חפותו ,כחלק מזכות יסוד להליך משמעתי ,ולכן אין לזקוף לחובת
הנאשם את הימשכות ההליכים בעניינו ,וכן אין לראות בניהול ההליך משום אי לקיחת
38
אחריות כשיקול לחובת הנאשם.
לדברי ב"כ הנאשם ,מרכין הנאשם ראשו בפני הכרעת הדין ומבקש כי לצד המסר שמתפקידו
של בית הדין להעביר בפסיקתו ,יתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ויחוס עליו.
לדבריו ,הנאשם נענש במספר מובנים עוד טרם גזירת דינו -ראשית ,עבירת מין בחברה
שמרנית היא אחת העבירות האיומות ביותר ולמורשע בעבירה שכזו ,הנמנה על החברה
ה___ ,מוטבע אות קין לכל חייו .עצם הגשת כתב האישום בעבירת מין ,הרשעתו של הנאשם
והיוודעה בקרב העדה ה___ מהווה ,אליבא דסנגור ,עונש קשה ביותר כשלעצמו.
לדבריו ,מחיר שני ששילם הנאשם הוא פיטוריו משב"ס במהלך ניהול ההליכים ,עוד בטרם
הוכרע דינו .בכך מבקש ב"כ הנאשם לראות עונש בטרם עת.
לדברי הסנגור ,שימש הנאשם במשך שנות שירותו כסוהר למופת והאירועים בגינם הורשע
מהווים אירוע חריג בנוף חייו .הנאשם זכה לתעודת הצטיינות מנשיא המדינה לאחר שמנע
רצח של סוהר אחר בידי אסיר.
פגיעה נוספת אליה התייחס ב"כ הנאשם כענישה בפני עצמה היא מצבו הכלכלי של הנאשם
ושל משפחתו ,שהתדרדר לאחר פיטוריו .לנאשם 4ילדים ,רעייתו אינה עובדת והוא משתכר
משכורת מינימאלית.
בנוסף ,אחת מתוצאות פיטוריו של הנאשם היא יציאתו מהשירות ללא כל זכויות פנסיוניות.
מסיבה זו מבקש בא -כוחו כי לא יוטל על הנאשם עונש של הורדה בדרגה ,מאחר ובכוונתו
לפעול לשינוי ההחלטה בעניין איבוד זכותו לגמלאות ,ולעניין זה יש חשיבות להשארת דרגות
הקצונה בעינן.
לדברי הסנגור המסר שבהכרעת דינו של הנאשם עבר היטב לנאשם ,והוא הפנימו ,וכן הועבר
היטב לכלל הסוהרים ,אך מאחר והנאשם כבר אינו סוהר ,מתבקש בית הדין לפעול במידת
הרחמים.
.8
הנאשם עצמו אמר כי הוא מרכין ראש בפני הכרעת הדין ,אף שנלחם על האמת ,כדבריו ,בפני
בית הדין ומוקדם יותר בחקירת המשטרה.
הנאשם ביקש את רחמי בית הדין בשני מישורים -האחד ,לעניין ההורדה בדרגה ,מאחר
והנאשם פועל בערוצים שונים לקבלת גמלאות והורדה בדרגה תפחית משמעותית את גובה
הגמלה ,אם יצלחו נסיונותיו;
39
השני ,לעניין הקנס -מאחר ומאז שפוטר הוא עובד בעבודות מזדמנות ומצבו הכלכלי
התדרדר באופן מחפיר.
הנאשם אמר כי הוא מצר על כל מי שנפגע ובעיקר המתלוננות ,וכי הוא כבר קיבל את העונש
כפי שפורט ע"י סנגורו ,וחי עמו כל יום ביומו.
.9
הומצאו לבית הדין תעודות הערכה ומסמכים המעידים על ההערכה הגבוהה לה זכה הנאשם
במהלך שירותו.
דיון
.10תפקידו של בית הדין לשדר מסר תקיף וברור לסוהרים ,לא כל שכן למפקדים ולקצינים,
שלפיו גופן וכבודן של החיילות שהוצבו לשרת בשב"ס אינם הפקר וכי פגיעה בהן תגרור
ענישה חמורה וכואבת.
.11בתי המשפט השונים חזרו והדגישו את החומרה הניבטת מעבירות המין ואת הצורך להחמיר
בענישה בגין עבירות אלה ,על-מנת לשדר מסר חד וברור ,המוקיע התנהגות מעין זו.
מדיניות התגובה המשמעתית בעבירות של הטרדה מינית נדונה בהרחבה בבית המשפט
העליון בעניין ברוכין
24
בו נאמר ע"י כב' השופט זמיר:
" המהות של ההטרדה המינית מחייבת באופן עקרוני ,כפוף לנסיבות של כל מקרה ,גישה
מחמירה מצד הממונים על עובד הציבור הנאשם בהטרדה כזאת ,מצד בית הדין למשמעת
וכן גם ,בהליך של ערעור ,מצדו של בית משפט זה".
בבסיס אותה גישה מחמירה ייחודה של עבירת ההטרדה המינית ,השונה במהותה מעבירות
משמעת אחרות .אפיוניה הייחודיים של העבירה מחייבים נקיטת ענישה מחמירה בגינה.
.12
משנה חומרה נעוץ בעבירות מין אשר בוצעו בתוככי מסגרת היררכית ,על-ידי מפקד כלפי
פקודותיו.
חובת השמירה על נורמות של טוהר מידות וניקיון כפיים ,ככל שהיא מחייבת בשירות
הציבורי כולו ,חלה ביתר שאת על עובדי ציבור הנמנים על מערכת אכיפת החוק .על שירות
בתי הסוהר נאמר כי הוא גוף בעל אופי מיוחד ,מעין צבאי ,המהווה מערכת היררכית
24
עש"מ 1928/00מדינת ישראל נ' ברוכין
41
שהמשמעת ודרכי ההתנהגות בה חייבים להיות ללא דופי .25לעניין זה דומים מאפייניו לאלה
של צה"ל ושל משטרת ישראל .על כך נאמר :
" אכן ,מעשי הטרדה מינית הם חמורים כשלעצמם .הם חמורים פי כמה כאשר הם מתבצעים
במסגרת שירות המדינה; חומרה יתירה פי כמה נלווית להם כאשר הם נעשים בידי איש
משט רה ,הנדרש מכוח תפקידו להתנהגות ברמה אתית גבוהה במיוחד ,כמי שנמנה על
מערכת אכיפת החוק , 26"...בוודאי כאשר הם נעשים ע"י קצין ומפקד .הזכות לפקד הינה
בחזקת "שטר ושוברו בצדו" .יפים לענייננו דברים שנאמרו ע"י בית הדין הצבאי לערעורים:
" בידי הקצין מופקדת אחריות כבדה .מותר הקצין מן החייל במנהיגותו ,באחריותו היתרה,
בדוגמא האישית .חובותיו של הקצין הן במישור האופקי והאנכי גם יחד .הקצין חב חובת
אמון לפקודיו ,למפקדיו ולמקביליו בשדרת הפיקוד .הוא חב חובת אמון לבני המשפחות של
פקודיו ולעם ישראל כולו"...
27
על החומרה המיוחדת שבהטרדה מינית כלפי חיילות עמד כב' השופט זמיר בענין ברוכין
הנ"ל " :אכן ,האיסור על הטרדה מינית חל על כל אדם כלפי כל אדם ,אך חומרה מיוחדת
נודעת להטרדה מינית של חיילת בהיותה בתפקיד כחיילת ...חיילת צעירה ,חסרת ניסיון,
במפגש ראשון עם מסגרת זרה וחדשה מחוץ לבית ,מסגרת לא וולונטרית ,שבה היא נתקלת
בהיררכיה צבאית ברורה ."....
בעניינו של ניר גלילי 28הוקיע בית-המשפט בלשון חריפה את התופעה של הטרדה מינית של
חיילות באומרו:
" במערכת יחסים בה אמור המפקד לשמש דוגמא ומופת ,במערכת יחסים שהיא מעצם טיבה
וטבעה מערכת יחסי נאמנות ומשמורת ,עומדת התנהגותו של המשיב בניגוד חריף להתנהגות
הראויה המצופה ממפקד בצה"ל .היא פוגעת בכבודה של החיילת ובחירותה .היא פוגעת
בחובת הנאמנות שחבים המפקד כפרט ,והצבא כגוף ,למתגייסות לשורותיו ,לבני
משפחותיהן ולחברה בכללותה .חובה זו מגלמת את הציפייה מכל מפקד לשמור מכל משמר
על הפקדון היקר המופקד בידיו ,שהוא המשאב האנושי ,ובענייננו החיילת ...על הציבור
25
בג"ץ 6208/04אבו עמרה נ' נציב שרות בתי הסוהר.
26
בג"צ 8225/07סדיק נ' מפכ"ל המשטרה ואח'.
27
ע' 74/06בעניין משה תמיר ; ע' 144/06בעניין בוטביה; ע 123/02/אל"מ שלמה ישי נ' התצ"ר
28בג"צ 1284/99בעניין פלונית.
41
המפקיד את בנותיו בידי הצבא ,להאמין ,כי צה"ל ומפקדיו יעשו כל שביכולתם להבטחת
שלומה של החיילת ולשמירה על שלמותה הגופנית והנפשית .על החיילת לדעת שצה"ל הוא
מקום בטוח לשרת בו".
חוב ת הנאמנות כלפי המתגייסות ,כלפי משפחותיהן וכלפי החברה כולה ,קיימת ועומדת גם
כאשר הצבא מציב חיילת לשירות בשב"ס .על המשרתים בשב"ס לדעת כי הטרדה מינית של
חיילת חמורה אף יותר מהטרדה מינית של עובדות אחרות :היא פוגעת ביחס האמון והערכה
כלפי הארגון לא רק מצד החיילת ומשפחתה ,אלא גם מצד הציבור הרחב ,ויש בה טעם של
מעילה באמון.
.13מעשיו של הנאשם חתרו תחת כל אחד מערכי היסוד שחרת שב"ס על דגלו:
חיי אדם וכבודו
חובת השמירה ומניעת פגיעה בשלומו ,בגופו ,בנפשו ובכבודו של אדם חלה לא רק בהתייחס
לנתונים למשמ ורת שב"ס אלא בהתייחס לכל אדם באשר הוא .הפגיעה שפוגע מפקד
בשלומן ,בגופן ,בנפשן ובכבודן של סוהרות חובה הנתונות למרותו ,הינה רמיסה ברגל גסה
של ערך זה.
אחריות
על כל סוהר ,לא כל שכן מפקד ,למלא תפקידו תוך תפיסת אחריות רחבה והבנה עמוקה כי
בידיו מופקדים חיי אדם ,לא רק הנתונים למשמורת שב"ס ,אלא גם הנתונים לפיקודו
ולמרותו להפעיל שיקול דעת ולקחת אחריות על מעשיו .גם בשמירה על ערך זה כשל הנאשם.
אמינות
ערך האמינות אינו מתמצה אך ורק בדיווחי אמת ,אלא גם ,בין היתר ,בהגינות ,ביושרה
ובהקפדה שלא לנצל סמכות לרעה.
בין הנאשם לב ין המתלוננות אשר היו נתונות למרותו ,שרר פער הן מבחינת גיל והן מבחינת
מעמד ,והנאשם ניצל פער זה לרעה.
אין המדובר במעידה חד פעמית אלא במעשים שחזרו על עצמם ,בווריאציה זו או אחרת,
מספר פעמים וכלפי מספר מתלוננות .מכאן שמדובר בדפוס התנהגות.
מקצועיות
על הסוהר להקפיד על ריסון הכוח העומד לרשותו .אין המדובר אך ורק בריסון כוח פיזי,
42
ולמרּות המפקד על
אלא ,לא פחות ,בריסונו של כוח הסמכות הנלווה לדרגות הקצונה ַ
פקודיו .הנאשם לא רק שלא ריסן כוח זה ,אלא שעשה בו שימוש בוטה ומתמשך לצורך
הטרדת פקודותיו.
עוד נגזרת מערך המקצועי ות חובת הסוהר לנהוג בעמיתיו בכבוד ,ברעות ובערבות הדדית.
אין צורך להרחיב בכישלונו של הנאשם מלנהוג כאמור
ממלכתיות
התנהלותו של הנאשם שבגינה הורשע ,היתה בניגוד מוחלט להתנהלות ממלכתית הנדרשת
מכל סוהר ,בוודאי קצין ,לא כל שכן כאשר התנהלות זו כוונה כלפי מי שהיו נתונות באותה
עת למרותו מכוח חובתן על פי חוק .
דוגמא אישית
על המפקד להוות מופת ודוגמא .ההיררכיה הפיקודית וסטטוס הקצונה הינם סממנים
חיצוניים שמאחוריהם מצופה כי תעמוד אישיות בעלת חוט שדרה ערכי ,שתהווה כעמוד אש
ההולך לפני המחנה .29
על המפקד להיות סמל ומופת לפקודיו בהילוכו ,בנורמות ההתנהגות שלו ,במקצועיותו ,בכל
אשר יפנה ויעשה.
הנאשם בהתנהלותו רמס ברגל גסה כל אלה.
.14העובדה שהנאשם בחר לנהל משפטו ולנסות להוכיח את חפותו מאשמה לא תיזקף לחובתו.
זוהי זכותו הבסיסית של כל נאשם .עם זאת ,לא יוכל הנאשם לקבל את ההקלה הניתנת למי
שמייתר את ההליך .לעניין זה נאמר " :לנאשם זכות יסוד ובלתי מעורערת לנהל את הגנתו
כפי הבנתו .זכות זו הינה חלק בלתי נפרד מאגד הזכויות העומדות לנאשם...ברם ,עת עושה
בית משפט במלאכת קביעת העונש ,רשאי גם רשאי הוא להביא בחשבון ,במניין שיקוליו,
שיקולים דוגמת חיסכון בזמן שיפוטי ,נטילת אחריות על המעשה והבעת חרטה .אין
משמעות הדבר 'החמרה' עם אלו הבוחרים לנהל את הגנתם עד תום ,כי אם הקלה לגיטימית
עם אלו הבוחרים להודות"
30
.
29
ר' :בג"ץ 3959/99התנועה למען איכות השלטון נ' הוועדה לעיון בעונש ;,ע 364/83/רס"ן אבנר נ' התובע הצבאי
הראשי.
30
רע"פ 3849/05תורג'מן נ' מדינת ישראל ,צוטט ע"י בית המשפט המחוזי בתפ"ח 1015/09מדינת ישראל נ' קצב .
43
.15מטרתם העיקרית של אמצעי המשמעת המוטלים על ידי בית הדין אינה הענשת הסוהר ,
אלא הם נועדו לצורך השגתה של תכלית כפולה :הגנה על השירות ,על תדמיתו בעיני הציבור
ומניעת פגיעה משמעותית בתפקודו מחד ,והרתעת סוהרים אחרים במעמדו של הנאשם ,כי
לא ייכשלו במעשים מסוג זה ,מנגד.
31
מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על סוהר
בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת .אמצעים אלו מנויים בסעיף 110מד לפקודת בתי
הסוהר (נוסח חדש) ,התשל"ב.1971 -
בבואו להטיל אמצעי משמעת על בית הדין לבחון ,בין היתר ,האם יש באלה כדי ליצור
הרתעה מספקת בקרב סוהרי שב"ס וכדי להשיב על כנו את אמון הציבור בשירות.32
ואולם ,תפקידם המרתיע של אמצעי המשמעת אינו חזות הכל .גם אם משקל נסיבותיו
האישיות של הנאשם פחות בדין המשמעתי בהשוואה להליך הפלילי ,אין להתעלם מהן כליל.
"מידתיות אמצעי המשמעת הננקטים נגזרת מנסיבותיו המיוחדות של המקרה ,מעוצמת
חומרתה של העבירה ,וממשקל הנסיבות האישיות לנאשם .בשקלול הערכים הרלבנטיים ,יש
להגיע לנקודת איזון עונשית ראויה ,אשר תשלב בין האינטרס הציבורי ביישום ראוי של
נורמות המשמעת בשירות הציבורי ,בד בבד עם דאגה לגורלו של הפרט באופן שהענישה
תהיה מידתית ותהיה תואמת את מכלול האינטרסים הראויים לאיזון".
33
אשר על כן שומה עלינו להתייחס גם לנסיבותיו הספציפיות של המקרה ונסיבותיו המיוחדות
של הנאשם שבפנינו.
.16
הנאשם ,נשוי ואב לארבעה ילדים ,פוטר בטרם גובשה זכאותו לגמלאות .פיטוריו בגין
המעשים נשוא הרשעתו גדעו שירותו בשב"ס ,בהן הוערך מאד ע"י מפקדיו ואף זכה לתעודת
הוקרה לאחר שהציל חייו של סוהר אחר שהותקף בידי אסיר.
.17פיטורי הנאשם מהווים צעד מינהלי ואינם חלק מהליך משמעתי זה .עם זאת ,יש בהם,
בצירוף הרשעת הנאשם והאמור בהכרעת הדין ובגזר הדין ,כדי להרתיע את כלל סוהרי
שב"ס מלנהוג באופן דומה לזה בו נהג הנאשם וכן כדי להעביר מסר חד משמעי לציבור
31
ראה למשל :עש"מ 5771/01בעניין פודלובסקי; עש"מ 10129/01בעניין גניש ; עש"מ 7113/02בעניין שחר לוי ;
עש"מ 5626/05בענין רחל אוחנה; עש"מ 1928/00בעניין ברוכין; עש"מ 8160/04מדינת ישראל נגד בן סימון;
עש"מ 5282/98בעניין כתב.
32
ראה עש"מ 7111/02בעניין אשואל.
33
עש"מ 5917/07בעניין נביל גרה.
44
באשר למדיניות הארגון לפיה יפעל בתקיפות וינקוט יד קשה כנגד כל גילוי של הטרדה
מינית.
.18
אין להתעלם מכך שלאחר שניתנה הכרעת הדין ,הביע הנאשם השלמה עם ההרשעה ,ככל
שהדברים נוגעים לערכאה זו ,וכן צער כלפי המתלוננות ,והפנמת המסר שהועבר בהכרעת
הדין.
.19לסיכום עד כה ,עומדים לחובת הנאשם השיקולים הבאים:
א.
משך התקופה ומספר האירועים בהם התבצעה ההטרדה המינית;
ב.
מדיניות ההחמרה בעבירות משמעת של הטרדה מינית;
ג.
הפער בין המעשים לבין רף ההתנהגות המצופה מסוהר ,לא כל שכן קצין ומפקד;
ד.
הפגיעה בערכי שב"ס .
ה.
העובדה כי ההטרדה המינית הופנתה כלפי סוהרות חובה /חיילות;
ו.
תכלית הדין המשמעתי.
מנגד ,יש ליתן משקל לנסיבות המקלות בעניינו של הנאשם:
א.
חוות הדעת הגבוהות שקיבל ממפקדיו בעת שירותו בשב"ס והיעדר עבר משמעתי;
ב.
העובדה כי פוטר בשל מעשיו ואינו משרת עוד בשב"ס;
ג.
הפגיעה במצבו הכלכלי בעקבות פיטוריו.
ד.
הנאשם הורשע בעבירה חמורה ולעולם יהיה בהרשעתו ע"י בית הדין בעבירה של
הטרדה מינית משום "אות קין" טבוע על מצחו .בית הדין מעביר בפסק דינו שאט נפש
ממעשיו ,הוא פוטר מהשירות , ,פרנסתו נפגעה והוא נקלע למצב כספי קשה .נראה כי
בכך ,הושג חלק מאלמנט ההרתעה שבבסיס הדין המשמעתי.
.20הדרגות הן מסממני ההיכר המובהקים של מערכת ביטחונית היררכית כשירות בתי הסוהר.
דרגת הקצין מסמלת ומסמנת את מעמדו בהיררכיה .הסטיגמה הנלווית לפגיעה בדרגה היא
בעלת משמעות ייחודית .יש בה מימד של "קלון חיצוני" ,34והיא מהווה המידרג הגבוה
ביותר של ענישה ,וכלשון בית הדין הצבאי " ,חמורה ,לעיתים ,מעונש המאסר. 35" .
34
ע 174/98/רס"ן אחרק נ' התובע הצבאי הראשי
35
ר' :ע 153/03/גבע נ' התובע הצבאי הראשי
45
.21לאור כישלונו הפיקודי והערכי של הנאשם ,המגולם במעשים בגינם הורשע ,אין הוא ראוי
לשאת על כתפיו דרגות קצונה ,גם כסוהר לשעבר.
.22למדנו כי מצבו הכלכלי של הנאשם הורע בעקבות פיטוריו .המטת מעמסה כלכלית נוספת
על כתפיו תפגע לא רק בו ,אלא בעיקר בבני משפחתו וממילא במידה ויצלח ניסיונו לזכות
בגימלה ,תבוא לידי ביטוי כלכלי הורדתו בדרגה .לפיכך איננו רואות טעם בהשתת עונש
נוסף ,של קנס כספי.
.23
אשר על האמור ,ולאחר שקילת מכלול השיקולים שפורטו לעיל ,החלטנו לגזור על הנאשם
את העונשים הבאים :נזיפה חמורה.
הורדה לדרגת רס"ר.
אנו מתירות את פרסום פסק הדין למעט פרטים מזהים של המתלוננות ,של העדים ושל
הנאשם.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי היום , 17.7.13 ,בפני הנאשם ,בא כוחו והתובע.
____________
_____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
סג"ד ורדה רמות
אב"ד
שופטת
_____________
סג"ד מרגלית כהן
שופטת (משפטנית)
46
הנאשם :רס"ר _____
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם הורשע בעבירת התנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות,
בעקבות הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בכתב אישום ולפיו ,בתאריך , 11.12.11בחניון הסמוך
למתחם ___ ,פירק ללא רשות מראה מקטנוע השייך לסוהר המשרת בבימ"ר ___ .הנאשם בדק
האם ניתן להרכיב את המראה בקטנוע השייך לו ,ובהמשך החזירה למקום בו הייתה מורכבת
בקטנוע השייך לסוהר האחר.
.2במסגרת הסדר הטיעון עתרה התביעה לעונשי נזיפה חמורה ,עשרה ימי קנס ומחבוש על תנאי.
לדברי התובע מעשיו של הנאשם גובלים בעבירה פלילית ופוגעים באמון הציבור בלובשי מדים
ואנשי חוק .מדובר בהתנהגות שאינה מצופה מאדם נורמטיבי ועל אחת כמה וכמה מסוהר ,בעת
שהוא לובש מדים ואמור לשמש דוגמא ומופת לאזרחים.
לחובת הנאשם הרשעה בדן יחיד משנת 2007בגין הגעה באיחור ליחידה.
47
.3מטעם הנאשם העידה רופאת השיניים של בית סוהר ___ ,בו משמש הנאשם בתפקיד אחראי
מרפאה .לדבריה ,הנאשם מסור לתפקידו ,אחראי ,חרוץ ,ישר והגון.
כן הוגשו חוות דעת ,מכתבי הערכה ומסמכים המעידים על ההערכה הגבוהה לה הוא זוכה.
לדברי הסנגור ,יש לזקוף לזכות הנאשם את הודאתו בכתב האישום ,השבחים להם הוא זוכה
ממפקדיו כעולה מהמסמכים שהוגשו על ידו ,והעובדה כי הוא עומד לראשונה לדין בפני בית הדין
למשמעת.
לטענת ב"כ הנאשם ,בכך שהנאשם ביצע את המעשה ביודעין לעיני המצלמות ובעת שהיו אנשים
נוספים בסביבה ,יש כדי להצביע על כך שאין המדובר במקרה חמור הגובל בגניבה.
לדבריו ,למד הנאשם את הלקח ונזיפה וקנס סמלי ,לצד עצם ההרשעה ,יש בהם כדי להשיג את
מטרת הענישה.
הנאשם עצמו הביע צער על המקרה .לדבריו ,פעל בתום לב ,בידיעה ברורה כי הוא מצולם וללא
כוונה לקחת לעצמו את המראה .לטענתו ,הוא סבר מהיכרותו עם בעל הקטנוע כי המעשה לא יפריע
לו.
הנאשם ביקש כי גזר הדין לא יכביד עליו כלכלית.
.4מעשיו של הנאשם חמורים ,מבלי להיזקק לשאלת הכוונה שעמדה מאחוריהם .בעצם ביצועם יש
כדי לפגוע באמון הציבור ולהעכיר את יחסי העבודה שבין הסוהרים.
ההערכה הגבוהה לה זוכה הנאשם בשירות ,שני פנים לה ,שהרי דווקא מסוהר בעל תכונות ומידות
כמתואר במסמכים שהוגשו לנו ובעדות שנשמעה בפנינו ,הציפיה גבוהה יותר וכגובהה כך גודל
הפער שבינה לבין המעשים בגינם הורשע.
.5כידוע ,תכלית אמצעי המשמעת המושתים על הנאשם היא כפולה :מניעת פגיעה משמעותית
בתפקודו של השירות ,בתדמיתו ובאמון הציבור בו מחד ,והרתעת סוהרים אחרים לבל ייכשלו
במעשים דומים מנגד.
48
.6אל מול חומרת המעשה ותכלית הדין המשמעתי עומדים לזכות הנאשם הודאתו במעשים ,עברו
המשמעתי הנקי וחוות הדעת הטובות בעניינו.
.7לאור מכלול השיקולים שלעיל נראה כי הסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים מצוי במתחם הסבירות
ולפיכך מוטלים על הנאשם אמצעי המשמעת הבאים:
א .נזיפה חמורה,
ב .חמישה ימי קנס שיחולקו לחמישה תשלומים ,
ג .שלושה ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל אם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום
עבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת סוהר על רקע של נטילת דבר שאינו שייך
לו ,ויורשע בגין כך בתקופת התנאי או לאחריה.
זכות ערעור לצדדים תוך 45ימים מהיום .
הודע בפומבי היום , 17.1.203 ,בנוכחות הנאשם ,ב"כ והתובע .
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_______________
סג"ד רמי סלע
שופט
49
______________
סג"ד אורנה אטלי
שופטת (משפטנית)
נאשמת : 1רס"ר _______
נאשם : 2רס"מ _______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשמים הינם זוג נשוי ומשרתים שניהם בשב"ס -הנאשמת בתפקיד ___ בביס"ר ___ והנאשם
בתפקיד אפסנאי משנה בביס"ר ___ .הנאשמים הורשעו על ידנו בגין הודאתם ,במסגרת הסדר
טיעון ,בכתב אישום בו פורטו שלושה אירועים:
א .האירוע הראשון :בתאריך 13.3.12בשעה 08:08או בסמוך לכך העבירה הנאשמת את כרטיס
הסוהר שלה בשעון הנוכחות בביס"ר ___ ולאחר מכן נסעה לכיוון בימ"ר ___ שם
התייצבה ,במסגרת מילוי תפקידה ,לשם תגבור __ .בסיום המשמרת לא העבירה את כרטיס
הסוהר שלה בשעון הנוכחות בבימ"ר ___ .בהמשך נסעה לכיוון מתחם ___ ומסרה את
כרטיס הסוהר שלה לנאשם ,שהעבירו בשעון הנוכחות בביס"ר ___ בשעה 16:50אחה"צ.
51
ב .האירוע השני :בתאריך 15.3.12בשעה 09:38או בסמוך לכך התייצבה הנאשמת בבימ"ר
___ ,במסגרת מילוי תפקידה ,לשם תגבור ___ .הנאשמת סיימה את המשמרת בשעה
15:00או בסמוך לכך .באותו יום לא העבירה הנאשמת את כרטיס הסוהר שלה בשעון
הנוכחות בבימ"ר ___ .הנאשם הוא שהחזיק בכרטיס הסוהר של הנאשמת והעביר אותו
בשעון הנוכחות בביס"ר ___ בשעה 07:14בבוקר ובשעה 16:58אחה"צ.
ג .האירוע השלישי :בתאריך 17.4.12התייצבה הנאשמת בבימ"ר ___ ,במסגרת מילוי
תפקידה ,לשם תגבור ___ .הנאשמת לא העבירה את כרטיס הסוהר שלה בשעון הנוכחות
בבימ"ר ___ באותו יום .הנאשם הוא שהחזיק בכרטיס הסוהר של הנאשמת והעביר אותו
בשעון הנוכחות בביס"ר ___ בשעה 07:17בבוקר ובשעה 17:00אחה"צ.
.2נאשמת מס' 1הורשעה באי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השנייה לפקודת בתי
הסוהר ,בגין הפרת ההוראות הבאות :
סעיף 33.2לנוהל מש"א " 02-2003נוכחות בעבודה והיעדרות ממנה" המחייב סוהר בהחתמה
אישית של כרטיס הנוכחות;
הוראת שירות 3.05וסעיף 3.10לנוהל מש"א , 02-5005כפי שהיה בתוקף בתקופה הרלבנטית,
המחייבים סוהר בדיווחי אמת;
.3נאשם מס' 2הורשע בשתי עבירות משמעת :
אי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר בגין הפרת ההוראותהבאות :
סעיף 32.2לנוהל מש"א 02-2003האוסר על סוהר להחתים כרטיס נוכחות של סוהר אחר;
הוראת שירות 3.05וסעיף 3.10לנוהל מש"א , 02-5005כפי שהיה בתוקף בתקופה הרלבנטית,
המחייבים סוהר בדיווחי אמת;
עשיית מעשה כדי לאפשר ביצוע עבירת משמעת על ידי סוהר אחר ,להקל על ביצועה או לתרוםבדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה -עבירה לפי סעיף 28לתוספת השנייה לפקודת
בתי הסוהר.
51
.4במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף לעונשי נזיפה חמורה ומחבוש על תנאי .באשר
לרכיב הכספי ,עתרה התביעה לקנס בגובה של 7ימי עבודה לכל אחד מהנאשמים ואילו הסנגורית
ביקשה כי הקנס שיוטל על כל אחד מהנאשמים לא יעלה על שני ימי עבודה.
.5הנאשם משרת בשב"ס כ 11-שנים ,הנאשמת משרתת בשב"ס כ3-שנים וטרם גיוסה עבדה בשב"ס
במסגרת שירותים קנויים במשך כחמש שנים.
טיעוני התביעה:
.6התביעה התייחסה לחומרת העבירות ,שעניינן דיווח כוזב וזיוף שעות עבודה ,לא כל שכן כאשר
מדובר באנשי חוק .התובע מייחס חומרה יתרה לכך שהנאשמים הינם בעל ואשה ,שחברו יחדיו
לביצוע העבירות ,תוך תכנון מוקדם ושיתוף פעולה.
בהתחשב בכך שהנאשמים הודו בביצוע העבירות מיד עם תחילת הליך החקירה ,עתרה התביעה כי
יוטלו ,על שני הנאשמים ,עונשי נזיפה חמורה ,קנס בגובה של 7ימי עבודה ומחבוש על תנאי .
לנאשם הרשעה משמעתית בפני דן יחיד משנת ,2006בגין כך שדיווח על ביצוע ביקורת סורגים,
אף שבפועל לא ביצע הביקורת.
טיעוני ההגנה:
.7לדברי הסנגורית ,המייצגת את שני הנאשמים ,נבעו מעשיהם מטעות טיפשית או ,כלשונה ,מתוך
"טמטום" וחוסר חשיבה עד הסוף .לדבריה ,אילו היו עוצרים וחושבים על מעשיהם ,לא היו חוזרים
על השגיאה ,ולראיה לכך -הודו שניהם בביצוע המעשים והביעו חרטה באופן מיידי עם תחילת
החקירה.
לדבריה ,אין המדובר באנשים שרמייה היא דרך חייהם או היא הדבר אליו הם שואפים ,שהרי
הנאשם עבד במשך שנים במרכז המכר ,בתפקיד בו מעורבים תקציבים גדולים ,ותפקודו היה
מעולה ,תוך שקיפות מלאה.
באת כוח הנאשמים ביקשה לראות בנאשמים תא כלכלי אחד ,שהכנסותיו החודשיות נמוכות
52
מהוצאותיו ,הנובעות בין היתר מתשלומי משכנתא ,גידול שלושה ילדים וסיוע לאמו של הנאשם.
לפיכך ,לדבריה ,יש לראות בקנסות שיוטלו על כל אחד מהנאשמים סכום מצטבר של שלילת שכר
שיספוג אותו תא כלכלי.
לדברי באת כוח הנאשמים ,מאז המקרה חייהם אינם חיים ,ומרחפת מעל ראשיהם עננת אי וודאות,
רגשי אשם וחרטה .
לאור שיקולים אלה ,מבקשת ב"כ הנאשמים כי עונש הקנס שיוטל על כל אחד מהנאשמים לא יעלה
על שני ימי עבודה.
.8מטעם הנאשמת הוגשו חוות דעת מפקדיה ___ :שציינה כי הנאשמת עובדת עמה כשמונה וחצי
שנים ותיארה אותה כבעלת יוזמה ,אמינה ,מקצועית ,חרוצה ,מסורה ובעלת מוטיבציה; מפקד
ביס"ר ___ לשעבר גנ"מ א' ,שציין כי היא מתפקדת במקצועיות ,מגלה מצויינות ,אמינות ויזמה,
ומפקד ביס"ר ___ לשעבר תג"ד י' שציין כי מדובר בעובדת חרוצה ,מסורה ,אמינה ובעלת יכולות
מקצועיות.
הנאשמת עצמה הביעה צער וחרטה על המעשים בגינם הורשעה ,אמרה כי הם נעשו כתוצאה
מטמטום ושטות ,כי היא מאד אוהבת את עבודתה ,גאה בה ,ומקווה להמשיך בה.
.9מטעם הנאשם הוגשו חוות דעת מפקדיו :מפקד ביס"ר ___ שכתב כי הנאשם הינו סוהר אחראי
מאד ,מסור לעבודתו ,חוות הדעת אודותיו גבוהות ,משקיע רבות מזמנו ותורם לבית הסוהר הן
במישור המשקי והן במישור הבטחוני; ק .אג"מ מתחם ___ שציין כי הנאשם הינו סוהר איכותי,
שקט ורגוע ,המבצע משימות ביטחון בצורה מעולה ,ותורם מזמנו לטובת היחידה;
ק .משק ביס"ר ___ שתיאר את הנאשם כסוהר אחראי מאד ,אמין ולויאלי ,המשקיע מעבר לשעות
העבודה הרגילות ומתגייס לעזור לאחרים.
הנאשם עצמו אמר כי הוא מביע חרטה עמוקה ,כי זה מקרה שלא יחזור שנית והוא מוכן לקבל את
העונש שיגזרו עליו.
53
דיון
.10הנאשמים קשרו ביניהם קשר שמטרתו למסור דיווחי שקר באשר לנתוני נוכחותה של הנאשמת.
איני רואה שוני בחומרת מעשי כל אחד משני הנאשמים ,אשר רמסו ברגל גסה נורמות בסיסיות של
מסירת דיווחי אמת ,באשר מעשים אלה נועדו לשרת את אותו תא משפחתי.
דיווחים שאינם דיווחי אמת ,וכן הפרת ההוראות המחייבות בשב"ס באשר לאופן החתמת כרטיס
נוכחות ,מהווים פגיעה קשה במשמעת .
היסוד השליט במעשי הנאשמים ,אינו בהכרח הגזילה הכספית של קופת המדינה,
אלא יסוד של מעילה באמון ,הן כלפי הממונים עליהם והן כלפי הציבור (.ראה עש"מ 10125/01
מדינת ישראל נגד גניש ; עש"מ 10250/01מוכתרי נ' נציבות שירות המדינה; עש"מ 1804/01
מדינת ישראל נ' אלקריף).
אמינותו של הסוהר היא אחת מאבני היסוד עליה נשען הארגון .מעשים מסוג מעשיהם של
הנאשמים מערערים את אמון הארגון בסוהרים ,פוגעים בתדמיתו של שירות בתי הסוהר ובאמון
הציבור בו .אף מעשה בודד מסוג זה הינו חמור ביותר .על אחת כמה וכמה כאשר הדבר נעשה
"כעניין של שיטה ,המלווה בדיווחים כוזבים .לתופעה זו נילווית חומרה מיוחדת " (עש"מ
5626/05בעניין רחל אוחנה).
.11בעניינו של הנאשם 2אין להתעלם מהרשעתו בדן יחיד ,הגם שמדובר במקרה משנת ,2006באשר
גם הרשעה זו עניינה דיווח בלתי אמין.
.12מנגד יש לתת הדעת גם לשיקולים לקולא :חוות הדעת וההערכות החיוביות כלפי שני הנאשמים ,
כעולה מהמסמכים שהוגשו מטעמם; הודאתם במיוחס להם ,שחסכה הצורך בניהול הוכחות בתיק;
נטילת האחריות והצער שהביעו שניהם בפנינו על מעשיהם; הקשיים המשפחתיים שפורטו בפנינו.
.13בית הדין מונחה על ידי פסיקת בית המשפט העליון ,המעודדת כיבודם של הסדרי טיעון ,אלא אם
בית הדין סבור שאמצעי המשמעת שעליהם הוסכם סוטים במידה משמעותית מן האמצעים
54
הראויים בנסיבות המקרה ,או כי הם בלתי סבירים באופן בולט( .ראה ע"פ 1958/08פלוני נ '
מדינת ישראל ; עש"מ 4592/97אליהו סבג נ 'נציבות שירות המדינה).
.14בבוא בית הדין לקבוע את אמצעי המשמעת אשר יושתו על הנאשמים ,עליו לשקול ולאזן בין
תכלית הדין המשמעתי ,חומרת העבירות ,נסיבותיהם של הנאשמים וקיומו של הסדר הטיעון.
רכיב נוסף עליו יש לתת את הדעת הוא גזרי דין שניתנו ע"י בית דין זה בתיקים דומים -
בתיק ביד"מ 7/10הורשעה קצינת מש"א בכך שעדכנה עבור עצמה במערכת הלביא נתוני נוכחות
כוזבים .הנאשמת כפרה באשמה והורשעה לאחר ניהול תיק הוכחות מורכב וארוך .על הנאשמת
דהתם ,שהחליטה להתפטר טרם גזירת דינה ,הוטלו נזיפה חמורה ושבעה ימי קנס.
בתיק ביד"ם 8/10הורשע עוזר קצין מש"א בכך שעדכן עבור עצמו במערכת ה"לביא" נתוני
נוכחות כוזבים .הנאשם הודה בביצוע העבירה ונגזרו עליו נזיפה חמורה ו 3-ימי קנס.
בתיק ביד"מ 5/12העביר נאשם 1את כרטיסו של נאשם 2בשעון הנוכחות בשעה מאוחרת מזו בה
יצא הנאשם 2מבית הסוהר .הנאשמים הודו בביצוע העבירות .על נאשם מס' 1הוטלו נזיפה
חמורה 4 ,ימי קנס ו 5 -ימי מחבוש על תנאי .על נאשם מס' , 2שפוטר בגין מעשים אלה ,הוטלו
נזיפה חמורה ו 5 -ימי קנס.
.15במכלול כל השיקולים דלעיל -חומרת העבירה ,עברו המשמעתי של הנאשם ,אל מול האחריות
שנטלו הנאשמים על מעשיהם ,החרטה שהביעו ,קיומו של הסדר הטיעון ,ובהתחשב בפסיקת בית
הדין במקרים אחרים ,סבורני כי הסדר הטיעון סביר ומאוזן.
.16לעובדה כי הנאשמים מהווים תא כלכלי אחד שני פנים -מחד ,יש בכך כדי להוות שיקול לחומרה
כאמור לעיל ,מאידך -עונש כלכלי שיוטל על כל אחד מהם ,יכביד על אותו תא משפחתי ,ועלול
לפגוע במשפחתם ,פגיעה החורגת ממטרות הדין המשמעתי .לפיכך ראוי ,כי יוטל על כל אחד
מהנאשמים קנס כספי ,ומאידך -יש לפרוס אותו כך ,שלא יטיל הרס כלכלי על המשפחה ,אשר גם
כך עתידה בתחום זה אינו וודאי .
55
.17אין ספק כי חומרת המעשים מצדיקים כי תוטל על הנאשמים ,בנוסף לכל עונש אחר ,גם ענישה
מותנית ,בבחינת חרב מתהפכת מעל ראשיהם שיהא בה כדי להרתיעם מלשוב על מעשים דומים
בעתיד.
עם זאת ,בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) ,הוגבלה סמכותו של בית הדין להטיל ענישה מותנית ,
לעונש של מחבוש בלבד.
בהטילו עונש של מחבוש על-תנאי ,גוזר בית -הדין להלכה עונש של מחבוש על הנאשם ,אלא
שביצוע המחבוש נדחה עד לזמן שבו יתמלא התנאי (.סעיף 110נט (א) לפקודת בתי הסוהר .
ראה ד"נ 13/60היועץ המשפטי לממשלה נ' מתאנה).
איני רואה מקום להטיל על הנאשמת ,אם לשלושה ילדים ,עונש של מחבוש ,גם לא מותנה.
בהיעדר אפשרות חוקית להטלת ענישה מותנית מסוג אחר ,עדיפה בעיניי האפשרות שלא תוטל על
הנאשמת ענישה מותנית כלל.
.18אשר על כל האמור לעיל ,אציע לחבריי כי יוטלו על הנאשמים העונשים הבאים :
נאשמת מס' : 1נזיפה חמורה ו 4 -ימי קנס;
נאשם מס' : 2נזיפה חמורה 4 ,ימי קנס שייגבו בתום גביית עונש הקנס שהוטל על הנאשמת ,וכן
מחבוש על תנאי.
גנ"מ שלום יעקב ,שופט:
אני מסכים עם דברי חברתי לניתוח המעשים ,למכלול השיקולים ולעונש שמוצע להשית .סבור אני
לאור חומרת המעשה כי נכון בעתיד לסטות מקו ענישה הנוכחי שאינו תואם את היקפו ,גודלו
ומסגרת האחריות של הארגון כיום ,כמו גם לציפיות החברה מנאמנות הסוהרים לעבודתם בשב"ס,
שבידם הופקדו מפתחות סוגרי הכלא .יש לשלוח מסר ברור ואינו משתמע לשני פנים לסוהרים
בארגון וותיקים וצעירים כאחד ,שמעשים שפוגעים באמינות הארגון יישאו בצדם עונש מרתיע .
56
סג"ד אורנה אטלי ,שופטת :מצטרפת לגזר הדין של אב"ד.
אשר על כן אנו מטילים על הנאשמים את הענשים הבאים :
נאשמת מס' : 1
א .נזיפה חמורה
ב 4 .ימי קנס שייגבו ב 4 -תשלומים.
נאשם מס' : 2
א .נזיפה חמורה
ב 4 .ימי קנס שייגבו ב 4 -תשלומים ,לאחר סיום גביית הקנס מאת הנאשמת.
ג 5 .ימי מחבוש על תנאי ,שיופעל אם יעבור הנאשם ,תוך 3שנים מיום מתן גזר דין זה ,
עבירה של אי מילוי הוראה בנסיבות של דיווחי נוכחות ו/או עשיית מעשה כדי לאפשר
ביצוע עבירת משמעת על ידי סוהר אחר ,ויורשע בגין כך בתקופת התנאי או לאחריה.
זכות ערעור לצדדים תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי ביום ,17.1.2013בנוכחות התובע ובאת הנאשמים
_______________
_____________
גנ"מ עו"ד טל שורץ
גנ"מ שלום יעקב
אב"ד
שופט
57
______________
סג"ד אורנה אטלי
שופטת (משפטנית)
נאשם :רס"ר _______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,ששימש במועד הרלבנטי בתפקיד סוהר בטחון בבית סוהר ___ ,הורשע בעבירת התנהגות
שאינה הולמת סוהר .
.2בתחילת משפטו כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום .לאחר שמיעת חלק מעדויות התביעה חזר בו
הנאשם מכפירתו והודה ,במסגרת הסדר טיעון ,בכתב אישום מתוקן ובו העובדות הבאות:
בתאריך 30.05.12בשעה 03:15או בסמוך לכך ,במסגרת טיול יחידתי ברחבה של מועדון באילת,
התפתח בין הנאשם לבין קצין המודיעין בבית הסוהר ח' דין ודברים ,שבמהלכם הנאשם התקרב לח'
בעקבות בקשה של ח' מהנאשם שלא להפריע בעת שהוא היה אחראי על הליך יציאת הסוהרים
מהמועדון.
הקצין נ' וסוהרים נוספים הרחיקו את הנאשם מהמקום והסיעו אותו ,ברכב של היחידה ,סמוך למקום
מגוריו בעיר.
בהמשך בשעה 04:30או בסמוך לכך הגיע הנאשם ביוזמתו ובאופן עצמאי לבית המלון בו שהו
58
הסוהרים שהשתתפו בטיול .באותן הנסיבות הקצין נ' התקשר לח' וביקש ממנו לרדת לכיוון החנייה
משום שהנאשם מבקש להתנצל על התנהגותו במועדון .בעת שח' הגיע לחניית בית המלון הנאשם,
באופן מפתיע ,היכה בפניו של ח'.
טענות הצדדים
.3לדברי התובע ,יש לשוות חומרה יתרה לתקיפת קצין במהלך טיול במסגרת העבודה .התנהגות זו לא
מצופה מאדם נורמטיבי ,ומקל וחומר כאשר מדובר באיש חוק ,מה גם שלא קדמה לה התגרות של
הקצין וללא כל סיבה הנראית לעין.
התובע מבקש כי בית הדין יוקיע התנהגות זו וישדר מסר שירתיע מפני מעשי אלימות.
בהתחשב בכך שהנאשם הודה בביצוע העבירה ,התבקשנו ע"י התביעה להשית על הנאשם נזיפה
חמורה ,שלושה ימי קנס ומחבוש על תנאי.
.4לגישת ההגנה האירוע בגינו הורשע הנאשם הינו במדרג החומרה הנמוך ביותר ,בהתחשב בכך
שהתרחש במהלך בילוי במועדון לילה ,שבמהלכו שתו המבלים אלכוהול ,ובתגובה להתגרות מצדו
של הקצין .בעקבות האירוע לא נזקק הקצין לטיפול רפואי ובעדותו בפנינו אף אמר הקצין כי
מבחינתו היה מוכן לעבור לסדר היום .לדברי הסנגור ,מבלי להמעיט מחומרת העבירה ,ניתן היה
למנוע האירוע אילו היו המעורבים בו מפעילים שיקול דעת נכון.
לדברי הסנגור ,הנאשם הינו סוהר ותיק המשרת בשב"ס מעל 10שנים ,סוהר איכותי ומקצועי אשר
לזכותו חוות דעת גבוהות והמבקש להמשיך לשרת ולהתקדם בארגון.
הנאשם חווה ילדות קשה ומצלקת ,שאין זה המקום לפרטה ,ועל אף זאת השתקם ,שירת בצה"ל ,
והתגייס לשב"ס.
הנאשם הושעה לאחר ביצוע העבירה ומאז משֹּתכר כדי מחצית משכרו ונקלע עקב כך לקשיים
כלכליים ,כפי שמעידים המסמכים בעניינו.
בהתחשב בנסיבות האירוע ,בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם ,בהודאתו בכתב האישום ובמצבו
הכלכלי ,מבקשת ההגנה כי נסתפק בעונש של נזיפה בלבד.
.5הנאשם עצמו אמר כי הוא מתנצל על מה שקרה.
59
דיון
.6לא נוכל להסכים עם טענת בא כוחו הנכבד של הנאשם ,המבקש לשוות לעבירה דרגת חומרה נמוכה.
הסוהר ,באשר הוא סוהר ,נדרש לעמוד ברף נורמטיבי גבוה .חלות עליו כל אותן חובות הייחודיות
למערכת אכיפת החוק ,וביניהן גם החובה לכבד את החוק ,ולשמר את אמון הציבור בשירות בתי
הסוהר ובמשרתים בו ,אמון שהוא מאבני היסוד לפעולתם .חובות אלה מוטלות על הסוהר גם כאשר
יוצא הוא את שערי בית הסוהר ,גם כאשר אין הוא פועל בכובעו כסוהר .החובות שנוטל הוא על
עצמו מרגע שלבש את מדי שב"ס ממשיכות לחייב אותו גם כאשר פושט הוא את המדים.
גם כאשר שוהים סוהרים במסגרת טיול יחידתי ,גם כאשר אין הם לובשים מדים ,עדיין מייצגים הם
את הארגון ואת מערכת אכיפת החוק .ככאלה ,נבחנת התנהגותם ע"י הציבור והם נדרשים למידה
גבוהה של איפוק ושליטה עצמית .ההתנהגות בגינה הורשע הנאשם ,אין לה מקום בשירות בתי
הסוהר .שימוש באלימות פיסית ביחסי בני אדם מהווה התנהגות פסולה ,לא כל שכן במערכת
אכיפת החוק ,והיא פוגעת בצביונו ותדמיתו של הארגון בקרב הציבור.
אמצעי המשמעת המוטלים בהליכים משמעתיים ,מטרתם מניעתית והרתעתית ,והשיקולים בהטלתם
שונים במהותם מאלו הנוגעים לענישה הפלילית .לנוכח תכליותיו של הדין המשמעתי ,יינתן בדרך
כלל משקל מוגבר לאינטרס הציבורי ,של הרתעת סוהרים אחרים ושמירה על אמון הציבור בסוהרי
שב"ס ,על -פני האינטרס של הסוהר הנאשם ונסיבותיו האישיות.
עם זאת ,כבכל הליך ענישה ,פלילי או משמעתי ,נדרשת מידתיות ראויה והתחשבות מאוזנת לא רק
באופי העבירה שבוצעה וחומרתה ,אלא גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובמכלול היסודות
הפועלים לקולא בעניינו( .ר' עש"מ 4193/06בעניינו של משה חי כהן ).
למדנו כי הנאשם בא מרקע סוציו -אקונומי קשה ,שלמרות נקודת הפתיחה ממנה הגיע הצליח לבנות
עצמו ולתפקד באופן נורמטיבי ,ואף להתגייס לשורות כוחות הבטחון ולקבל חוות דעת גבוהות על
תיפקודו.
הנאשם מושעה מיום ביצוע העבירה וכתוצאה מכך נקלע למצוקה כלכלית .גם אם אופיו של האירוע
מצדיק הטלת עונש של קנס ,כפי שהתבקש ע"י התביעה ,איננו סבורות כי במקרה זה ראוי ונכון
61
להטיל על כתפי הנאשם עול כלכלי נוסף.
מנגד ,יש מקום להטיל על הנאשם עונש מותנה ,שיש בו משום מסר ואיתות של הזדמנות נוספת מזה
והרתעה שתרחף כחרב המתנופפת על ראשו של הנאשם מזה .פקודת בתי הסוהר מגבילה את
סמכותנו בהטלת ענישה מותנית ,למחבוש בלבד.
.7בשולי הדברים לא נוכל להתעלם מדברים שנשמעו בפנינו במהלך שמיעת עדי התביעה שהופיעו
בפנינו טרם כריתתו של הסדר הטיעון ,מהם עלה ,בין היתר ,כי הסוהרים ,ובהם סוהרי וסוהרות
חובה ,בילו במועדון באילת עד לפנות בוקר ,וחלקם לפחות ,לרבות קצינים האמורים לשמש דוגמא
לסוהרי היחידה ובהם סוהרי חובה ,שתו אלכוהול ,בכמות זו או אחרת ,במהלך הבילוי ,כל זאת
כאשר לא נוכח במקום מפקד; כי אילו היה מופעל שיקול דעת ראוי היה נמנע האירוע ; כי לטענתו
של הקצין ח' הופעל על הנאשם לחץ להתפטר כתנאי לאי הגשת תלונה כנגדו במשטרה .כן עלתה
טענה לפיה הוגש כנגד הסוהר גיליון תלונה בדן יחיד ולאחר שסירב להתפטר ,הומרה ההאשמה
לכתב אישום בפנינו .תשומת לב המפקדים מופנית לעניינים אלה לשם הפקת לקחים לעתיד.
.8בהתחשב במכלול השיקולים שפורטו לעיל ,מוטלים על הנאשם אמצעי המשמעת הבאים:
נזיפה חמורה; שלושה ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל אם יעבור הנאשם ,תוך 3שנים מיום מתן גזר דין זה ,עבירה של התנהגות שאינה הולמת סוהר ,בנסיבות של אלימות פיזית כלפי אדם אחר ,ויורשע
בגין כך בתקופת התנאי או לאחריה.
הוקרא בפומבי היום 14.4.2013בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובע.
הודע לצדדים זכותם לערער על פסק הדין תוך 45ימים.
_______________
_____________
______________
גנ"מ עו"ד טל שורץ
סג"ד אריאלה כליף
סג"ד מרגלית כהן
אב"ד
שופטת
61
שופטת (משפטנית)
נאשם :רס"ב _______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם הורשע בהתנהגות שאינה הולמת סוהר ,עבירה לפי סעיף 3לתוספת השניה לפקודת בתי
הסוהר ,בעקבות הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבין השנים 2011 -2010עת שימש
בתפקיד מפקד אגף אסירי עבודה בבימ"ר ___ (להלן ":הבימ"ר ") ,נהג לקבל דברי מתיקה
מאסיר עבודה .בנוסף ,נהג הנאשם לשתות מבקבוקי שתיה שאותם רכש אותו אסיר בקנטינה
והניח במקרר שבחדרו של הנאשם.
.2הנאשם בן ,48משרת בשב"ס כ 25-שנה .לחובתו שתי הרשעות בדן יחיד ,משנת 2008ומשנת
,2011שתיהן בעבירת התרשלות במילוי תפקיד בנסיבות של אי ביצוע בקרות ופיקוח כנדרש .
.3במסגרת הסדר הטיעון ביקשה התביעה כי יוטלו על הנאשם נזיפה חמורה ,קנס בן יום אחד
ומחבוש על תנאי.
לדברי התובע ,לא מצופה מסוהר בתפקיד מפקד אגף לנהוג כפי שנהג הנאשם .עם זאת אין
מדובר במדרג חומרה עליון משום שמחומר הראיות שהיה בפני התביעה עולה שהנאשם ,ככלל,
ניהל את האגף באופן נאות.
62
.4מפקד בית הסוהר ,שליווה את הנאשם להליך שבפנינו על מנת לחזקו ,התבקש להעיד מטעמו.
לדבריו הנאשם ,אותו הוא מכיר מזה כ 15-שנים ,הינו איש מקצוע ממדרגה ראשונה ,אחד
הסוהרים המוערכים ביחידה שאפשר לסמוך עליו.
לדברי מפקד בית הסוהר ,סוג העבירה שביצע הנאשם היה כתוצאה מכך שהוא הרבה שנים
בתפקיד והיה מקום לעשות לו שינוי ,ואכן הוא העבירו לאגף אחר מיד אחרי האירוע.
מפקד בית הסוהר הוסיף כי האירוע זעזע את הנאשם ברמה אישית ומשפחתית.
.5הנאשם ביקש כי נסתפק בהטלת עונש של נזיפה.
דיון
.6אין זה המקרה הראשון בו נדרש בית הדין לדון בנושא שהוא מעמודי היסוד של שירות בתי
הסוהר -גבולות הקשר שבין סוהר לאסיר.
גם אם המעשים בגינם הורשע הנאשם בתיק שבפנינו ,כשלעצמם ,אינם מצויים ברף גבוה של
חומרה ,אין לשכוח כי עצם טשטוש גבולות אלה נושא בחובו סכנה הן מבחינה ארגונית ,באשר
יש בו כדי לפגוע בתדמית השירות ובאמון הניתן לו ע"י הציבור ,והן מבחינת הסוהר ,העלול
למצוא עצמו מתדרדר לעבר מלכודת שבסופה הוא עלול להפוך לכלי שרת בידי האסיר .
על בית הדין להעביר מסר לפיו אין להתייחס בסלחנות למקרה בו לא נשמרו גבולות ברורים ,
תהא חומרתו אשר תהא.
.7אין זו גם פעם ראשונה בה ניצב בפנינו ,בהקשר זה דווקא ,נאשם שהינו סוהר ותיק ביותר ,
שמעשיו מתורצים בדרך זו או אחרת ,על ידו ו/או ע"י מפקדיו ,בשנות הוותק הרבות שלו בשירות
ו/או בתום ליבו -ראה למשל תיקי ביד"מ .7/12 ,4/12
לעניין זה כבר נאמר כי חוזקה של השרשרת כחוזק החוליה החלשה שבה ,וייתכן כי יש מקום
לשקול ביצוע הדרכה ממוקדת בתחום זה לסוהרים ותיקים אשר להם ממשקים שונים עם אסירים.
.8הנאשם נטל על עצמו את האחריות למעשים וחסך הצורך מקיומו של הליך שיפוטי הכרוך
בזימונו של האסיר לעדות.
63
יש גם לקחת בחשבון את העובדה שעל אף הגשת כתב האישום כנגדו ,עדיין ניתן בנאשם אמון
המערכת והוא משמש בתפקיד בטחון.
.9בשקלול כל אלה ,נראה כי הסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים מצוי במתחם הסבירות ולפיכך
מוטלים על הנאשם אמצעי המשמעת הבאים:
א .נזיפה חמורה.
ב .קנס בגובה של יום עבודה.
ג 4 .ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל אם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום עבירת
משמעת שעניינה חריגה מגבולות הקשר הראוי שבין סוהר לאסיר ויורשע בגין כך
בתקופת התנאי או לאחריה.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין בתוך 45ימים מהיום.
הוקרא בפומבי היום , 6.1.2013,בנוכחות הנאשם והתובע.
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_______________
סג"ד מרגלית כהן
שופטת (משפטנית)
64
______________
סג"ד גרשון שמשאשוילי
שופט
נאשם : 1רס"ר _______
נאשם : 2רס"ר ________
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשמים ,ששימשו בתקופה הרלבנטית בתפקידי בטחון באגף _ (להלן ":האגף") בביס"ר ___
(להלן ":הביס"ר ") ,הורשעו בעבירות משמעת בהתאם להודאתם ,במסגרת הסדר טיעון ,בעובדות
הבאות:
בין התאריכים ( 25-26.9.12ערב יום כיפור ויום כיפור) שימשו הנאשמים בתפקיד באגף בביס"ר.
באותה עת שהו באגף שבעה אסירי השגחה וכן אסירים תומכים .בנסיבות אלה נאשם 2צפה
בתוכניות טלוויזיה במוניטור שאמור לתעד את אסירי ההשגחה בתאים ,באמצעות כך שחיבר
למוניטור ,באמצעות אחר ,כבל אנטנה .בהמשך לכך הנאשמים שיחקו משחקי קלפים בהיותם
בתפקיד בתוך האגף.
באותן נסיבות נאשם 2אישר לאסיר חולייה להשתמש במכשיר "הטאבלט" אשר מתעד את
הספירות באגף.
כמו כן ,במועדים אחרים ,שיחקו הנאשמים במשחקי קלפים בהיותם בתפקיד באגף בביס"ר.
65
.2הנאשמים הורשעו בעבירות המשמעת הבאות:
א .אי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר ,בגין הפרת ההוראות
הבאות :
סעיף .14א .לפקנ"צ " 04.54.01מניעת אובדנות -טיפול והשגחה" המחייב סוהר לבצע השגחה
כנדרש באגף בו שוהים אסירי השגחה.
סעיף 4.2לנוהל חטיבת הביטחון " 01-7014זקיף בבית סוהר" האוסר על הזקיף לעסוק בכל דבר
העלול להסיח את דעתו מתפקידו.
ב .התנהגות שאינה הולמת ,עבירה לפי סעיף 3לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
התשל"ב – .1971
ג .התרשלות במילוי תפקיד ,עבירה לפי סעיף 2לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
התשל"ב – .1971
.3נאשם מס' 2הורשע ,בנוסף ,גם בשימוש בציוד השירות בניגוד לפקודות השירות וללא הצדק
סביר ,עבירה לפי סעיף 12לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] ,התשל"ב – .1971
.4התביעה עתרה לעונשי נזיפה חמורה ומחבוש על תנאי לשני הנאשמים ובנוסף ,בעניינו של נאשם 1
לקנס בגובה של 3ימי עבודה ובעניינו של נאשם 2לקנס בגובה של 7ימי עבודה .
לדברי התובע ,מדובר בעבירות חמורות בעת ביצוע תפקיד בו היו הנאשמים אמורים להשגיח על
אסירי ההשגחה .מדובר בהפרת אמון שניתן בהם הן ע"י מפקדיהם והן ע"י הציבור.
.5ב"כ הנאשמים ביקש כי נתחשב בכך שהנאשמים הודו ונטלו אחריות למעשיהם בהזדמנות
הראשונה .לדבריו ,נאשם 1הוא אב לשני ילדים ,אשתו לא עובדת ,הם מתגוררים אצל הורי הנאשם
ומצבו הכלכלי קשה .נאשם 2נשוי ,אב לילד ואשתו בהריון ,הם מתגוררים בשכירות .לדברי
הסנגור מדובר באדם נורמטיבי שנאמן לשב"ס ורוצה להמשיך לעבוד.
נאשם 1עצמו אמר כי הוא מצטער ,ישתדל לא לעשות זאת בשנית ומבטיח להשתפר ולהיות סוהר
ראוי.
נאשם 2אמר כי זאת עבירה ראשונה שלו ,הוא טעה ,ורוצה להמשיך בשב"ס.
66
דיון
.6הודאתם של הנאשמים בכתב האישום אכן מהווה שיקול לקולא .אולם שיקול זה מחוויר אל מול
חומרת מעשיהם.
מעשיהם של הנאשמים חמורים מכמה בחינות.
תחת אחריותם שהו באגף אסירים אשר הוגדרו ע"י גורמי הטיפול והביטחון כאסירי השגחה ,
דהיינו -אסירים במצוקה נפשית או סיכון אובדני גבוה ,כאמור בפקודת הנציבות . 04.54.01
בהתאם להוראות פקודת הנציבות ,מהווה ההשגחה על אותם אסירים אחד האמצעים לשמירה על
חיי האסירים .תחת להקדיש את מלוא תשומת לבם וערנותם לאותם אסירים ,עסקו הנאשמים
בעיסוקים שהסיחו דעתם מביצוע תפקידיהם .
נאשם 2אף הגדיל עשות ,כאשר השבית את המוניטור המשמש כאחד האמצעים להשגחה על
האסירים ,לצורך אותם עיסוקים מסיחי דעת .וכאילו לא די בכך ,התיר לאסיר חוליה לעשות שימוש
לצרכיו במכשיר המשמש לצרכי האגף ,ובו מאוחסן ,בין היתר ,מידע אודות אסירים השוהים בבית
הסוהר.
.7במעשיהם אלה מעלו הנאשמים הן באמון מפקדיהם והארגון כולו ,והן באמון הציבור השם מבטחו
בשב"ס ובמשרתים בו.
.8סבורני כי התביעה הקלה עם הנאשמים ,ובמיוחד עם הנאשם מס' .2עם זאת ,לנוכח המגמה
העקרונית של עידוד הסדרי טיעון (ר' ע"פ 1958/98פלוני נ' מדינת ישראל) ,ומתוך חזקה לפיה
התביעה פעלה בתום לב ומשיקולים ענייניים ,אציע לחבריי לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל על
הנאשמים נזיפה חמורה ,מחבוש על תנאי ,וקנס בשיעור שהתבקש ע"י התביעה.
סג"ד נפתלי שמולביץ ,עו"ד ,שופט:
הסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים ובקשת התביעה באשר לעונש שיש להטיל על הצדדים אכן אינו
מחמיר עם הנאשמים.
67
לטעמי ,די בהרשעה כשלעצמה ובעונשים שהוטלו כדי להעביר מסר חד באשר לנורמות המצופות
מסוהר בשב"ס ,נורמות אשר הופרו במקרה דנן בבוטות תוך פגיעה חמורה בביטחון ובתדמית
השירות.
לאחר בחינת כלל השיקולים ,לרבות הודאתם של הנאשמים ,הזמן השיפוטי שנחסך ,ונסיבותיהם
האישיות לא מצאתי כי ההסדר המוצע מקל במידה שבית דין זה מנוע מלאמץ את בקשת הצדדים
באשר לעונשים אשר יוטלו על הנאשמים.
סיכומו של דבר ,אני מצטרף להחלטת חברתי הנכבדה נשיאת בית הדין ,ואציע לאמץ את הסדר.
סג"ד רוני בורוכוב ,שופט:
אין חולק כי הסדר הטיעון שנרקם בין הצדדים הינו הסדר טיעון המקל עם הנאשמים .הנאשמים
בהתנהגותם פגעו באמון הציבור בשב"ס כארגון המבטיח את שלומם וביטחונם של השוהים בו.
כמו כן ,הנאשמים בהתנהגותם עשו שימוש בציוד שב"ס לא למטרות להן הוא יועד וחמור מכך אף
אפשרו לאסיר חולייה להשתמש במערכות שב"ס לצרכיו.
לאחר בחינת כלל השיקולים מצטרף להחלטת חברי ומציע לאמץ את הסדר הטיעון שנקבע.
אשר על האמור ,אנו מטילים על הנאשמים את העונשים הבאים:
נאשם :1א .נזיפה חמורה;
ב .קנס בגובה 3ימי עבודה;
ג 3 .ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל ,אם יעבור הנאשם ,בתוך 3שנים
מהיום ,עבירת אי מילוי הוראה ו/או עבירת התנהגות שאינה הולמת
ו/או עבירת התרשלות במילוי תפקיד ,בנסיבות של אי הקפדה על
ביצוע נאות של תפקידו.
68
נאשם :2א .נזיפה חמורה;
ב .קנס בגובה 7ימי עבודה;
ג 5 .ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל ,אם יעבור הנאשם ,בתוך 3שנים
מהיום ,
עבירת אי מילוי הוראה ו/או עבירת התנהגות שאינה הולמת ,
ו/או עבירת התרשלות במילוי תפקיד ,ו/או
בניגוד לפקודות השירות ,בנסיבות של
שימוש בציוד השירות
אי הקפדה על ביצוע נאות של
תפקידו.
לצדדים זכות ערעור תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי היום , 11.3.2013 ,בנוכחות הנאשמים ,בא כוחם והתובע.
_______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_____________
סג"ד נפתלי שמולביץ ,עו"ד
שופט
69
______________
סג"ד רוני בורוכוב
שופט
נאשם :רס"ר _______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,ששימש במועד הרלבנטי בתפקיד סוהר לפעילויות מיוחדות בבימ"ר ____ ,הורשע
בעבירת אי מילוי הוראה בגין הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בעובדות הבאות:
בתאריך 15.11.12הגיע הנאשם לביתו כשברשותו אקדח מסוג __ השייך לשב"ס (להלן":
האקדח") .הנאשם הניח את האקדח ואת המחסנית באותו ארון ,במדפים נפרדים ,מבלי שנעל את
הארון .הנאשם יצא מהבית וכששב לביתו הבחין כי הדירה נפרצה והאקדח והמחסנית אינם
נמצאים בארון או בבית.
.2ההוראה אשר בגין הפרתה הורשע הנאשם הינה הוראת סעיף .12א .לפקנ"צ " 02.05.00החזקה
ושימוש בנשק ע"י סוהרים " המחייבת סוהר להחזיק כלי ירייה בארון סגור ונעול וכן להפריד בין
התחמושת לכלי הירייה.
.3במסגרת הסדר הטיעון עתרה התביעה לעונשי נזיפה חמורה ,קנס בגובה של שני ימי עבודה
ומחבוש על תנאי .כן ביקשה התביעה כי הנאשם יחוייב בפיצוי כספי בהתאם לשווי הנשק שנגנב.
הנאשם ביקש כי לא יוטלו עליו אמצעים כלכליים.
.4הנאשם נשוי ואב לשלושה ילדים ,משרת בשב"ס משנת ,2006ומהמסמכים שהגיש עולה כי הוא
זוכה להערכה רבה ממפקדיו .הוא שהודיע מיזמתו על אירוע הגניבה והודה מיידית בביצוע
71
העבירה .לדבריו ,הוא מודע לחומרת האירוע ומצר עליו ,ואף הוסיף כי מאז המקרה ,שגרם לו
ולמשפחתו לטראומה ,בחר שלא להמשיך ולשאת כלי נשק.
דיון
.5כפי שנכתב על ידי בתיק ביד"מ , 13/12אין צורך להכביר מילים על חומרת מחדלו של הנאשם
בשמירה על כלי הנשק שהופקד בידיו על ידי השירות .תוצאות העבירה עלולות להיות קשות ביותר,
הן מבחינת חיי אדם והן מבחינת ההשלכות המשפטיות עבור הארגון .בנוסף ,יש לזכור כי גם
אלמלא קרה אירוע הגניבה ,יש לשוות חומרה יתרה לכך שכלי ההרג הונח באופן שיכול היה
להגיע ,חס וחלילה ,לידי ילדיו הצעירים של הנאשם.
.6מנגד ,יש לקחת בחשבון את שירותו הטוב של הנאשם ,העובדה שדיווח מיידית אודות המקרה ונטל
על עצמו מלוא האחריות למעשיו ,והחרטה שהביע בפני בית הדין.
.7במאזן השיקולים האמורים לעיל הנני מכבדת את הסדר הטיעון מטילה על הנאשם את אמצעי
המשמעת הבאים :נזיפה ; שני ימי קנס שייגבו בשני תשלומים שווים; שני ימי מחבוש על תנאי.
התנאי יופעל אם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום עבירת משמעת בנסיבות של שמירה והחזקה
של כלי נשק ,ויורשע בגין כך.
.8לא מצאתי לנכון להשית על הנאשם תשלום פיצויים בגין שווי האקדח שנגנב ,מאחר ולא הובאו
בפניי נתונים אודות שוויו הכספי .
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים.
הודע בפומבי היום , 13.1.2013,בנוכחות התובע והנאשם.
_____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
נשיאת בית הדין למשמעת
71
נאשם :רס"ר _______
הכרעת דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
האישום
.1בתקופה הרלבנטית לאירוע המתואר בכתב האישום שימש הנאשם בתפקיד זקיף אגף בידוד
ואחראי מכלול כניסה בביס"ר ___.
.2לנאשם מיוחסות עבירות משמעת של שימוש בכוח שלא כדין ,אי מילוי הוראה והתנהגות
שאינה הולמת סוהר ,בשל העובדות הבאות המפורטות בכתב האישום:
בתאריך 20.11.11בשעה 09:00או בסמוך לכך בעת שהאסיר ____ (להלן ":האסיר ") שהה
בתא מספר 11באגף ביחד עם אסיר נוסף ולאחר דין ודברים בינו ובין הנאשם בשל כך שעישן
בתא וכן השליך לרצפה את המצת שהיה ברשותו ,הנאשם אחז באסיר והוציאו מהתא.
בהמשך לכך הנאשם הכניס את האסיר לתא מספר 10שהיה ריק באותה עת .בנסיבות אלה אחז
הנאשם בצווארו של האסיר והיכה אותו בגופו באמצעות ידיו .כתוצאה מכך האסיר נחבל בידו
ונזקק לחבישה אלסטית.
הנאשם לא דיווח בכתב לפיקוד בית הסוהר אודות האירוע.
72
בעקבות תלונתו של האסיר ,זומנו הנאשם ביחד עם הסוהרים י.ט וט.נ לחקירה ביאח"ס ביום
.27.12.11בהמשך לכך הנאשם אסף ברכב שב"ס שהיה ברשותו את ט.נ מבאר שבע בדרכו
למשרדי יאח"ס ברמלה .בנסיבות אלה פנה הנאשם לט.נ ואמר לו שלא יגיד בחקירה שראה את
הנאשם מכה את האסיר ושיאמר בחקירה שלא הייתה כל אלימות כלפי האסיר בעת האירוע
נשוא החקירה .בהמשך אמר הנאשם לט.נ כי במידה ויאמר בחקירה שהבחין במהלך האירוע כי
הופעלה אלימות כלפי האסיר ,אזי הם יפוטרו מהשירות.
לאחר שהנאשם סיים את חקירתו הוא פגש בט.נ ובי.ט בעת שהמתינו במסדרון משרדי יאח"ס.
בנסיבות אלה הנאשם אמר להם שיאמרו בחקירתם כי העבירו את האסיר בעת האירוע נשוא
החקירה לתא אחר רק לשם עריכת חיפוש וכן הוסיף ואמר להם שייצרו עמו קשר לאחר
החקירה ויספרו לו " מה היה " במהלך החקירה.
בהמשך לכך ,בעת שט.נ מסר הודעה בפני החוקרת ע.ח ,התקשר הנאשם לטלפון הסלולארי
שלו ושאל אותו אודות פרטי חקירתו במשטרה.
.3הנאשם כופר בעבירות המיוחסות לו .לגרסתו לא הפעיל כוח כלפי האסיר ולפיכך גם לא חלה
עליו חובה לדווח אודות שימוש בכוח .כמו כן כופר הוא בטענות המייחסות לו אמירות לעדים
באירוע שיש בהן כדי להשפיע על גרסתם בחקירה .הנאשם הודה כי התקשר לטלפון הסלולארי
של ט.נ אך כפר בכך ששאל אותו אודות פרטי החקירה.
סקירת הראיות
עדי התביעה
עת - 1/רס"ר ע.ח -חוקרת יאח"ס :
העדה גבתה את הודעותיו של הנאשם ת 1/ו -ת ,2/הוגשו באמצעותה שני דוחות עימות -ת3/
ו -ת 4/ושלושה מזכרים -ת 5/עד ת ,7/וכן הוגשה הודעתו בפניה של העד ט.נ -ת.8/
העדה גבתה גם את הודעתו של האסיר המתלונן .זו לא הוגשה לבית הדין ,וכפי שיצויין
בהמשך ,אותו מתלונן לא העיד בפנינו.
73
לדברי העדה ,במהלך גביית הודעתו של ט.נ התקשר אליו הנאשם ושאל אותו "'מה אמרת להם,
מה לא אמרת להם ,שאלו אותך' .ט.נ ניסה להתחמק ,נ' (הנאשם) לא הפסיק והמשיך לשאול",
וזאת למרות שלדבריה הוזהר על ידה שלא לדבר אודות החקירה .לדברי העדה" ,הוא שאל
אותו במפורש מה הוא מסר בחקירה ומה שאלו אותו בחקירה ,זה שיבוש לכל דבר".
העדה ציינה ,בהנחיית מפקדה ,את דבר השיחה במסגרת גליון גביית ההודעה (ת. )8/
לדברי העדה ,לאחר מתן הודעתו התקשר ט.נ למשרדה ואמר לה שהוא פוחד שהנאשם יתקשר
אליו .העדה נתנה לט.נ את מספר הטלפון הנייד שלה ואמרה לו שיתקשר אליה במידה וירגיש
מאוים.
עת - 2/רס"מ ט.נ
העד סיפר כי ביום האירוע שימש הנאשם בתפקיד מפקד אגף הבידוד ואילו הוא ,העד ,וסוהר
נוסף בשם י.ט (עת )3 /שימשו כסוהרי ביטחון באגף .הנאשם קרא לו ול-י.ט להיכנס לאגף
ו-י.ט ביקש מהעד לפתוח את דלת התא בו שהה המתלונן .העד פתח את הדלת והחזיק אותה ,
ואילו הנאשם ו-י.ט נכנסו לתא.
לדברי העד ,הנאשם "תפס את האסיר ביד אחת בחולצתו וביד השנייה התחיל להכות את
האסיר בחוזקה ובאגרסיביות ולאחר זמן מה שהיכה אותו הוא תפס אותו בצורת חניקה סביב
צווארו" ,ואילו האסיר ,בתגובה ,אמר לנאשם מס' פעמים "אסור לך לגעת בי" .לאחר מכן הורה
לו הנאשם לסגור את הדלת והם עברו לתאים אחרים.
לדבריו ,הנאשם "כיסח לאסיר את הצורה" ,נתן לו מכות בכל גופו וכן "כאפות לפנים" .לדברי
העד ,הוא היה "המום" מהאירוע .
לדברי העד ,הוא לא הבחין בחבלה באסיר.
העד נשאל באיזה תא התרחש האירוע והוא השיב כי הוא חושב שמדובר בתא מספר .11
לדבריו ,בעת האירוע היה המתלונן האסיר היחיד בתא ולא היה בו אסיר נוסף ,כל האירוע
התרחש באותו תא והוא היה נוכח בכולו ,מתחילתו ועד סופו.
העד מסר כי האירוע התרחש בסביבות הצהריים בתחילת המשמרת ,אשר מתחילה בשעה
11:30בבוקר.
74
לדברי העד ,הוא לא דיווח אודות האירוע מאחר והנאשם "הוא מפקד אגף ,הוא בעל הסמכות,
הוא אמור לדווח".
לאחר זמן מה זומן העד ליאח"ס .לדבריו ,הנאשם הציע לאסוף אותו בטרנזיט של שב"ס,
ובדרכם לחקירה הוא אמר לו "שלא תגידו שהיה מכות ,שלא יפטרו את כולנו ויהיה בלאגן".
העד סיפר כי כשהגיעו למשרדי יאח"ס ,נכנס הנאשם ראשון לחקירה וכשיצא אמר לעד ול-י.ט
"תגידו שעשינו חיפושים שם ולא היה מכות ולא היה שום דבר ....כשתצאו תתקשרו אליי
ותיצרו איתי קשר אחר כך".
לדבריו ,במהלך מתן הודעתו התקשר אליו הנאשם " .בפעם הראשונה לא עניתי לו אז ע.ח
(חוקרת יאח"ס ,עת - 1/ט.ש ).שאלה אותי מי מתקשר ,אמרתי לה 'זה נ' (הנאשם) ,היא אמרה
'תשים אותו על רמקול' שמתי אותו ברמקול והוא שואל אותי 'מה קרה ,מה היה ,מה אמרת
בחקירה' ,הוא היה בלחץ כולו ,אני אמרתי לו שלא היה שום דבר".
עת - 3/רס"ל י.ט
העד סיפר בעדותו כי ביום האירוע במהלך ביקורת שערכו באגף הוא והנאשם ,הגיע לאפם ריח
של עשן מאחד התאים ,והסתבר להם כי האסיר המתלונן מעשן בתוך התא אף שחל איסור
להכניס מצתים לאגף .העד והנאשם נכנסו לתא והנאשם ביקש מהאסיר את המצית .האסיר
סירב בתחילה ובהמשך הוציא את המצית והשליכו לכיוון הנאשם .הנאשם התעצבן ,תפס את
האסיר ו"קיפל אותו" כלשונו ,כלומר " -תפס אותו מאחורה בצוואר ,הוריד אותו לרצפה ,קיפל
לו את היד ,שם את הרגל " והורה לעד לכבול את האסיר .לדבריו ,טרם כבילתו סירב המתלונן
להיכבל ואמר "אתם לא תיגעו בי " ואחר כך היה השימוש בכוח.
העד עמד על כך שבעת האירוע היה נוכח אסיר נוסף.
המשיך העד וסיפר כי לאחר מכן הועבר האסיר לביצוע חיפוש ערום בתא אחר ,שבו לא היו
אסירים נוספים ,ובחיפוש לא נמצא דבר.
לדבריו ,הוא ונ' ביקשו מהנאשם לרשום ביומן שהיה שימוש בכוח למטרת כבילה והנאשם
השיב " :לא צריך לרשום ,אני מעביר את הדיווח".
75
העד אמר כי אינו זוכר שהאירוע כלל "כאפות" ,בעיטות ואגרופים .כן אמר כי העד ט.נ
"העצים" את האירוע ולבקשת בית הדין הסביר " :למיטב זכרוני זה היה בסה"כ כבילה ,לא
היו בעיטות ולא היו אגרופים וכל הדברים שט.נ .אמר ,זה הכוונה להעצמה".
העד מסר כי לא ראה פגיעות פיזיות באסיר.
העד מסר כי האסיר הועבר לתא השני לביצוע החיפוש כשהוא כבול לאחור ,וכי במהלך
ההעברה הוא הלך מרצונו ואיש לא אחז בו.
לדבריו האירוע אירע בשעות הבוקר ,בין השעות 9ל.12-
העד טען כי ביומן האגף נרשם שהאסיר המתלונן נכבל.
העד אישר כי הנאשם לא היה מוסמך להורות על ביצוע חיפוש בעירום ועל כבילת האסיר
מאחור ,אך לדבריו "אני ראיתי לנכון לעשות מה שמפקד אגף אמר לי כי אני עובד תחת
פיקודו".
לדברי העד ",במהלך השבוע הזה האסיר צעק שהוא רוצה להתלונן ויומיים או שלושה (לאחר
מכן -ט.ש ).ישבנו אני ונ' (הנאשם -ט.ש ).באגף בתוך היומן ודיברנו על זה שהאסיר רוצה
להתלונן והוא אמר שבסה"כ היה חיפוש ולא היה שימוש בכוח...שאם תהיה תלונה או משהו
אז בסה"כ היה חיפוש".
כשהגיע העד ליאח"ס היה הנאשם בחקירה והוא ,העד ,וט.נ המתינו בחוץ .לדבריו" ,כשנ'
(הנאשם -ט.ש ).יצא הוא אמר לנו 'תהיו איתי בקשר בסוף החקירה ובסה"כ היה חיפוש'...הוא
אומר לי להגיד שהיה חיפוש." .
העד נכנס לחקירה אחרי הנאשם ולדבריו" ,העדות שלי הייתה לפי הסכמה ביני לבין נ'
(הנאשם) להגיד שבסה"כ היה חיפוש ולא שימוש בכוח".
כשעתיים לאחר שיצא מהחקירה זומן העד טלפונית לשוב ולהתייצב לחקירה ביום שלמחרת.
לדבריו " ,ישר התקשרתי לנ'(הנאשם) ,דרך אגב אני לא זוכר שקיבלתי אזהרה לדבר או לא
לדבר בטלפון איתם ,לא זכור לי דבר כזה ...הוא שאל אותי אם דיברתי על חיפוש ,אמרתי לו
שמה שסיכמנו דיברתי".
76
למחרת ,כשהגיע שוב לחקירה ביאח"ס ,נאמר לו ,לדבריו " ,שאני מואשם בהדחת חקירה ואז
באמת פחדתי כי אני לא מבין בזה כל כך ,פחדתי מאוד ואז נפתחתי ואמרתי את האמת...אמרתי
על האירוע עצמו שהיה שימוש בכוח למטרת כבילה,
אמרתי שהוא הוריד אותו מהצוואר ועיקם לו את היד ובזה נגמרה החקירה השנייה" .לאחר
חקירה זו הועבר העד לשרת בביס"ר ____.
בהמשך זומן העד שוב למשרדי יאח"ס לביצוע עימות בינו לבין ט.נ ולדבריו" ,ט.נ באמת דיבר
הכול פתוח ,זה היה מול העיניים שלי ואמרתי שאם אני רואה שהכול פתוח אז אני אגיד את
האמת".
לדברי העד ,בחקירתו הראשונה לא סיפר שהיה שימוש בכוח משום שפחד .לדבריו" ,נ'
(הנאשם) דבר ראשון היה המפקד שלי באגף ,דבר שני נ' ( הנאשם) מאוד פופולארי
בבית הסוהר ,לא רציתי שיוציא אותי שקרן ,אני בסה"כ 4חודשים בבית הסוהר הזה ,לא רציתי
שיוציאו אותי מלשין שאני מלשין על נ' (הנאשם) ,זה הפחד שלי ,העדפתי לשתוק ולא לדבר".
כשהגיע לחקירה השניה נאמר לו ,לדבריו " ,שהדחת חקירה זה 3שנים בפנים ואם אתה לא
תגיד את האמת אתה עדיין מדיח את החקירה ואני יכול לעצור אותך...אז אמרתי ,אני אגיד את
האמת וזהו אני לא אכנס לסיטואציה הזאת ואני אגיד את האמת ,מה שיהיה יהיה".
עת - 4/רס"מ א.ל
העד משמש בתפקיד חובש בבית סוהר ___ .לדבריו ,האסיר המתלונן הובא למרפאה ואמר לו
שיומיים לפני כן הוא הוכה ע"י סוהרים .בהמשך ,במהלך החקירה הנגדית תיקן העד את דבריו
ואמר כי נאמר לו ע"י האסיר כי הוכה ע"י "סוהר" ביחיד ולא "סוהרים" ברבים .במהלך
החקירה הנגדית אמר העד ,כי האסיר לא מסר לו מתי ,לטענתו ,הוכה.
העד מסר כי מבדיקתו במערכת הממוחשבת לקראת עדותו ,עולה כי בבדיקת האסיר ,שנערכה
ביום , 22.11.11נמצאה נפיחות קלה בכף היד ולדברי האסיר היתה לו רגישות .העד הפנה את
האסיר לרופאה שהגיעה מביס"ר ___ ורשם דו"ח חבלה במערכת.
77
עדי ההגנה
עדות הנאשם :
בעדותו סיפר הנאשם כי ביום האירוע נקרא לאגף הבידוד ע"י אחד מהסוהרים עקב ריח של
עשן שעלה מאחד התאים .הנאשם ביקש מהסוהר להתלוות אליו ,וכשפתחו את דלת התא ראו
את המתלונן ,שישב על המיטה העליונה ,וכן אסיר נוסף .הנאשם ביקש מהמתלונן לרדת
מהמטה ולצאת לתא אחר לצורך חיפוש ,לדבריו" ,העברנו אותו כי כשיש שני אסירים בחדר לא
ניתן לערוך חיפוש ,לא מקובל .העברנו אותו לתא השני ,אמרתי לו שכרגע אני הולך לערוך
עליו חיפוש ,הוא התחיל להשתולל...הוא התחיל בקללות ,גידופים ,אם אני לא טועה אפילו
המצית עפה לכיוון שלנו" .הנאשם אמר כי תפס את המתלונן במתניו וצעק לו ":הלו ,תירגע".
לשאלת בית הדין תיקן הנאשם את דבריו ואמר כי תפס את המתלונן בידיו ולא במתניו.
לדברי הנאשם החיפוש לא היה בעירום אלא חיפוש רגיל .כן העיד הנאשם כי האסיר לא נאזק
וכי אם אסיר נאזק חלה חובת דיווח .בחיפוש לא נמצא דבר ,האסיר הוחזר לחדר "ובזה זה
נגמר".
לדברי הנאשם ,לאחר האירוע הוא נקרא למכלול ולכן ביקש מאחד הסוהרים ,כמעט בטוח שזה
ט.נ ,לרשום ביומן את שהתרחש וי.ט אמר לו "זה יטופל" .מעבר לכך ,מאחר ולדבריו לא אירע
כל דבר חריג ,הוא לא מצא לנכון להעביר דיווח.
בהמשך ,כשזומן לחקירה ביאח"ס ,הוא אסף עמו לחקירה את ט.נ ושניהם לא ידעו מהו נושא
החקירה אליה נסעו .הנאשם נחקר ראשון ,וכשיצא מהחקירה ,נפרד מ-ט.נ ומ-י.ט לשלום ונסע
לדרכו .לדבריו ,לא הוזהר בחקירה שאסור לו לשוחח עם המעורבים באירוע.
הנאשם נשאל מדוע רק בחקירתו השניה סיפר כי אחז בידיו של האסיר .לדבריו" ,לא מצאתי
לנכון לדווח על אירוע כזה ,זה לא אירוע של שימוש בכוח ,בסה"כ הרגעתי את האסיר ,אנחנו
עושים את זה על בסיס מתכון יומי .כל אסיר שמתעצבן אומרים לו להירגע וזהו ,לא מצאתי
לנכון לדווח ,זה היה שיקול שלי בדבר הזה .לא ייחסתי לזה חשיבות בכלל"
הנאשם אישר כי לאחר החקירה התקשר לט.נ .לדבריו" ,קודם כל לא ידעתי שהוא בחקירה
בכלל ,היה לו בעיה עם האבא ,אבא שלו לא הרגיש טוב והוא לא ידע בדיוק איפה זה תחנה
78
מרכזית ברמלה והסברתי שזה בדיוק מתחת ליאח"ס אז פשוט רציתי לדעת אם הוא הסתדר ,אם
הוא הצליח להגיע ,זה הכול" .לעומת זאת ,בחקירתו הנגדית אמר כי אינו זוכר מה היה תוכן
השיחה.
בחקירתו הנגדית אמר הנאשם כי הדברים שמסר בחקירתו הראשונה ( ת )1/הם אמת ,בניגוד
לדבריו בהודעתו השניה שנאמרו בשל פחד מאיומי החוקרים .כשעימת אותו התובע עם כך
שבהודעתו הראשונה ,זו שהוגדרה על ידו כאמיתית ,אמר הנאשם כי האסיר זרק את המצית
בתא הראשון ואילו בעדותו הראשית העיד כי המצית נזרק בתא השני לאחר שהנאשם הודיע
לאסיר כי בכוונתו לערוך עליו חיפוש ,לא נתן הנאשם הסבר מניח את הדעת לסתירה זו ואף
אמר "אני לא זוכר בכלל שהמצת היה חלק מהאירוע".
הנאשם לא נתן הסבר גם לכך שבהודעתו הראשונה ,זו שדבריו בה הוגדרו על ידו כדברי אמת,
מסר שהאסיר לא התנגד לחיפוש ולא הזכיר כי האסיר השתולל וקילל ,כפי שסיפר בעדותו
בפנינו ,ואילו דווקא בהודעתו השניה ,שדבריו בה הוגדרו על ידו ככאלה שנבעו מפחד מאיומי
החוקרים ,אמר דברים דומים לאלה שנאמרו בעדותו ,ולפיהם האסיר התנגד לחיפוש והשתולל
והנאשם תפס את ידיו.
סתירה נוספת אותה לא הצליח הנאשם ליישב היא בין דבריו בהודעותיו ביאח"ס ובעדותו,
לפיהם הוצא האסיר מהתא לצורך ביצוע חיפוש בעקבות ריח עשן שעלה מתאו ,לבין דבריו
בעימות ת 4/לפיהם הוצא האסיר מהחדר בעקבות דיווח אודות קטטה בינו לבין אסיר אחר.
הנאשם אמר כי אינו זוכר את העימות.
הנאשם הכחיש כי אמר בהודעתו שבשיחת הטלפון שאל את ט.נ איך היה בחקירה.
הנאשם טען בעדותו כי העדים ט.נ ו-י.ט משקרים באומרם כי הוא אמר להם להעיד שהיה רק
חיפוש ,וזאת ,מאחר וגם עליהם איימו בעת חקירתם ביאח"ס.
כן טען הנאשם בעדותו כי חוקרת יאח"ס משקרת בדבריה באשר לשיחת הטלפון בינו לבין ט.נ
בעת חקירתו של האחרון.
יצויין כי טענותיו אלה של הנאשם באשר ללחץ ואיומים בחקירה נשמעו לראשונה בעדותו
בפנינו ,וכי חוקרת יאח"ס לא נחקרה בעניין זה.
79
הנאשם טען כי מילא דו"ח משמעת לאסיר המתלונן בגין כך שנתפס אצלו מצית ובגין כך
שהשתולל וגידף ,אף כי דו"ח שכזה לא הומצא לבית הדין.
לשאלת בית הדין אמר הנאשם כי לא חש מאויים ע"י האסיר ולשאלת שופט בית הדין מדוע אם
כך היה צורך לתפוס את האסיר בידיו לאחר שלטענתו קילל ,השיב הנאשם " :כשהוא מקלל
אתה צודק אבל ברגע שבן אדם בא ועושה לך ככה עם הידיים ומתקרב טיפה לכיוון שלך,
באיזשהו מקום אתה נרתע .עכשיו ,לא היה לי אפילו עילה לשימוש בכוח ,זה לבוא ולתפוס בן
אדם ולהגיד לו 'הלו תירגע'."...
עדות גנ"מ ש.י:
העד שימש בתפקיד מפקד בית הסוהר במועד הרלבנטי .לדבריו ,במסגרת סיור באגף הבידוד,
פנה אליו האסיר וטען שהשתמשו כנגדו בכוח ,תוך שציין את שמו של הנאשם.
הוא הפנה מיידית את האסיר לבדיקה במרפאה ושלח את סגן מפקד המשמרת שיבדוק את
מצלמות האגף ,ויבצע תחקור של האירוע .סגן מפקד המשמרת אמר לעד "שאין שום דבר וגם
במצלמות אין שום דבר" .בסיור נוסף אמר מפקד בית הסוהר לאסיר שלא נמצא דבר וכי הוא
מוזמן להגיש תלונה .לאחר מספר שבועות הגיעה תלונה והעד ביקש מסגן מפקד המשמרת
לתעד תיעוד מאוחר על גבי מזכר את הפעולות שעשה ,כשהכוונה למזכר נ.1/
העד סיפר כי מינה את הנאשם כמפקד אגף הבידוד ולפני כן כמפקד אגף הקליטה ,מאחר וסמך
על יכולותיו ונסיונו ,וכי מדובר בתפקיד בו משמש בדרך כלל קצין.
81
המוצגים
ת - 1/הודעת הנאשם ביאח"ס מיום 27.12.2011
בהודעתו זו ,שתכונה להלן "ההודעה הראשונה" סיפר הנאשם כי נאמר לו שהאסיר עישן בתא
הבידוד ויש ברשותו מצית .בתחילה האסיר לא רצה לתת לו את המצית ,ואחר כך זרק אותו על
הרצפה .הנאשם ,לדבריו ,ביקש מהאסיר לרדת מהמיטה ולהתלוות אליו לחיפוש על מנת
לבדוק שאין עליו מצית או סיגריות .האסיר לא התנגד לחיפוש ,ירד מהמיטה והתלווה ,מרצונו
וללא התנגדות ,אל הנאשם ואל הסוהר הנוסף י.ט לתא הסמוך שהיה ריק מכיוון שלא עורכים
חיפוש על אסיר בנוכחות של אסיר אחר .בחיפוש לא נמצא על האסיר כלום והאסיר הוחזר
לתא שבו היה וזהו .בהודעה זו טען הנאשם כי לא היה כל שימוש בכוח כלפי האסיר .
כשנשאל מי היה נוכח עמו באירוע השיב" :אני לא זוכר בוודאות ונראה לי שזה הסוהר י.ט"
וכשנאמר לו שהאסיר טוען כי היה סוהר נוסף בשם ט.נ ,השיב " :לא זכור לי".
עוד מסר הנאשם בהודעה זו כי החיפוש לא נרשם ביומן מכיוון שזה חיפוש שגרתי שהתפתח
עם הנסיבות של מציאת המצית ,ולעיתים חיפושים שבשגרה לא נרשמים בשל עומס עבודה.
ת - 8/הודעתו של ט.נ מיום 27.12.11
הודעה זו הוגשה לעניין פיסקה בה ציינה חוקרת יאח"ס את הדברים הבאים :
"לציין כי לפני כרבע שעה בערך ,בשעה ,13:30יצר קשר הסוהר החשוד נ' עם העד שממנו
נגבית כעת העדות – ט.נ ,ושאל אותו" :מה התפתח ,מה היה ,מה אמרת להם" ,וזה היה
מהפלאפון החשכ"לי של החשוד נ' (הנאשם) ...לציין כי אני עצמי כחוקרת שמעתי את תוכן
השיחה ברמקול בנוכחות העד ט.נ ובטלפון האישי שלו".
ת - 2/הודעת הנאשם ביאח"ס מיום 28.12.2011
בהודעה זו ,שתיקרא "ההודעה השניה" ,הכחיש הנאשם כי הורה לסוהרים ט.נ ו-י.ט לומר
בחקירה כי באירוע היה רק חיפוש.
81
באשר לכך שהתקשר אל ט.נ בעת שהאחרון נחקר ,אמר הנאשם כי התקשר אליו "כדי לשאול
אם הוא רוצה לבוא איתי" .לאחר מכן אמר "אני לא זוכר למה התקשרתי" וכשנאמר לו ע"י
החוקרת "אני אומרת לך שאני שמעתי את השיחה ביניכם ואתה שאלת אותו לגבי החקירה .מה
אתה אומר?" השיב" :אין סיכוי .לא דיברתי עם ט.נ על החקירה".
לאחר שראש יאח"ס הצטרף והסביר לנאשם כי כדאי לומר את האמת ,כפי שצויין ע"י החוקרת
בהודעה ,נשאל הנאשם שוב" :אני אומרת לך שאני שמעתי את השיחה שלך לט.נ ברמקול
אתמול בשעה 13:30לפלאפון הנייד של ט.נ .מה אתה אומר?" השיב הנאשם :אני לא זוכר
באיזה שעה התקשרתי לט.נ ,אבל כן התקשרתי...אם אני לא טועה שאלתי את ט.נ איך היה
בחקירה"....
בשלב זה הודיע הנאשם ":אני רוצה להגיד שאני רוצה להגיד את האמת ולומר שחלק מהדברים
שאמרתי אתמול הם לא נכונים ואני רוצה עכשיו לתקן את מה שאמרתי אתמול .הסיפור עם
האסיר :לאסיר היה מצת ונייר שעישן בתא .הסוהרים פנו אליי ואמרו לי שיש לו מצת ואסור
שתהיה לו מצת .נכנסתי לחדר עם הסוהרים וביקשתי מהאסיר את המצת ,האסיר סרב וביקשתי
ממנו לרדת מהמיטה ,האסיר זרק את המצת לרצפה וירד מהמיטה .אמרתי לאסיר שיבוא איתי
לחיפוש בתא ליד ,אני והסוהרים (לא זוכר מי היה איתי בדיוק) לקחנו את האסיר ליווינו את
האסיר לתא ליד ואמרתי לאסיר שאני עושה עליו חיפוש כי אסור לו מצת וסיגריה .האסיר התנגד
לחיפוש .תפסתי לו את הידיים והצמדתי אותו לקיר בגלל שהוא השתולל .מעבר לזה לא היה
כלום .אם אני הייתי נותן לאסיר את המכות שאת אומרת שנתתי לאסיר הוא היה מפורק .הוא
רזה ונמוך...
ש :מדוע לא אמרת בעדויות הקודמות שלך על השימוש בכוח הזה כלפי האסיר?
ת :כי לא הוצאנו דיווח על האירוע הזה וזו הייתה מבחינתנו טעות .אני חושב שהשימוש בכוח
הזה היה מוצדק כי האסיר התנגד לחיפוש .אז לא אמרתי את האמת כי לא היה דיווח על שימוש
בכוח.
ש :מי עוד השתמש מהסוהרים בכוח כלפי האסיר הזה?
ת :רק אני.
82
ש:האם ביקשת מהסוהרים ט.נ ו-י.ט לשקר בחקירה ולומר שלא היה שימוש בכוח?
ת :לא אמרתי להם ,אבל התעניינתי מולם לאחר החקירה מה קרה בחקירה".
נ - 2/הודעתו של י.ט ביאח"ס מיום 27.12.11
בהודעתו זו מסר העד כי לא נעשה בנוכחותו שימוש בכוח ע"י הנאשם כלפי האסיר המתלונן
למעט כבילה לצורך העברתו לתא אחר לחיפוש .
נ - 3/הודעתו של י.ט ביאח"ס מיום 28.12.11
בהודעתו זו ,לאחר שהוזהר כי הוא חשוד בשיבוש והדחה בחקירה ,מסר הסוהר כי הוא
והנאשם הריחו ריח של עשן שיוצא מתאו של האסיר המתלונן ,והם נכנסו לתא .האסיר זרק את
המצת שפגע בחלק הגוף התחתון של הנאשם .הנאשם ,לדבריו " ,ניגש לאסיר ,תפס לו את
היד ,קיפל אותה והוריד את האסיר עד לרצפה ואז בהוראה של נ' (הנאשם) אני אזקתי את
האסיר .אז הרמנו את האסיר ,עשינו עליו חיפוש גופני ,לראות אם יש עליו מצת או משהו
שאסור שיהיה לו ולקחנו אותו לתא אחר ממול לצורך המשך חיפוש בתאו ,מאחר ואסור שיהיו
שני אסירים בתא בזמן חיפוש".
לשאלה "מהודעת האסיר עולה שנ' (הנאשם) הכה אותו ולא רק כפי שאתה מתאר .מה תגובתך
לכך?" השיב הסוהר " :אני זוכר שהיה שימוש בכוח ,אבל אני לא זוכר כל מה שהיה שם .מה
שזכור לי זה שהיה שימוש בכוח מצד נ'(הנאשם) ,לטובת הכבילה".
ובהמשך " -אני זוכר שהיה שימוש בכוח ,שנ' (הנאשם) קיפל לאסיר את היד ,הוריד אותו
לרצפה ונתן לי הוראה לכבול אותו .אבל אני לא זוכר שהיה באמת מכות".
לשאלה " מדוע בהודעתך ביאח"ס מאתמול מסרת שלא היה שימוש בכוח כלפי האסיר?" השיב
הסוהר ":אני לא יודע למה .יכול להיות שפחדתי שאני אפגע מזה וזה ייפול עליי ".ובהמשך -
"אני לא יודע להגיד לך .חשבתי שהאירוע הזה ייפול עלי .כבלנו את האסיר בכוח .אני לא יודע
להסביר" .
83
לשאלה ":מה אמר לך נ' (הנאשם) לומר בחקירה ביאח"ס? " השיב הסוהר " :לי הוא לא אמר
כלום".
בתום הודעתו אמר הסוהר ":אני רוצה להגיד שאני מתחרט ומצטער על מה שהיה אתמול
(בחקירתו הראשונה -ט.ש . ).לא ידעתי מה חומרת העניין ואני מקווה שאני פעם ראשונה
ואחרונה ביאח"ס .אני רוצה להתקדם בשב"ס .זה האירוע הראשון שלי שבו הייתי עד לשימוש
בכוח כלפי אסיר ואני רק שנה וחודשיים בשירות וציפיתי מהמפקד שלי ,שהוא ותיק יותר,
שידווח על האירוע בדרך המקובלת .עלה לי במחשבות שנ' (הנאשם) הוא גם המפקד שלי
ואנחנו ביחד כבר שנה בבידוד ופחדתי שזה ייפול עלי ולכן לא סיפרתי את זה בפעם הראשונה
ואני מביע צער".
ת - 3/דו"ח ביצוע עימות בין העדים י.ט ו-ט.נ מיום 15.11.12
בעימות נשאלו והשיבו העדים ,לסירוגין ,באשר לסוגיות שבמחלוקת ,כדלקמן:
באשר לטענת השימוש בכוח:
ט.נ חזר על עמדתו לפיה הנאשם הכה את האסיר ,י.ט מסר ":אני זוכר שהיה שימוש בכוח נגד
האסיר ,אני לא זוכר שהיו מכות ".לדבריו ,השימוש בכוח שהפעיל הנאשם כנגד האסיר היו מעל
לסביר " :להפיל את האסיר על הרצפה ,לשים רגל ולכבול .יכולנו לכבול את האסיר שני סוהרים
יחד בקלות ולסיים את האירוע בצורה אחרת" .
לדברי החוקרת " אז אני מבינה משניכם שהמלל וחילופי הדברים בין נ' (הנאשם) לאסיר גרמו
לנ' לאבד שליטה?" השיבו העדים ,ט.נ ":כן" ו-י.ט ":אין ספק" ולשאלת החוקרת "אם כך יש
כאן הסכמה שהיה שימוש בכוח מעל לסביר באירוע הזה על ידי נ' כלפי האסיר?" השיבו
השניים בחיוב.
לשאלת החוקרת האם היו מכות מוגזמות מצד הנאשם השיב ט.נ בחיוב ,ו.-י.ט השיב ":מכות,
לא זוכר מה היה .אבל הכבילה הייתה מוגזמת ,על פי הפקודות של שב"ס".
84
לשאלת החוקרת מדוע לא דיווחו אודות האירוע השיב י.ט ":נ' אמר לי במפורש שהוא מעביר
את הדיווח על האירוע הזה" ואילו ט.נ השיב " :הייתי בטוח שנ' ידווח כי הוא הסמכות
הפיקודית באגף ,הוא היה מפקד אגף .אבל נ' לא אמר לי במפורש שהוא הולך לדווח".
באשר לטענה כי הנאשם הורה לעדים כיצד להעיד בחקירתם
ט.נ מסר בעימות כי הנאשם אמר לו " תגידו שהיינו בחיפושים ,משהו כזה ,תגידו שלא היו
מכות" וכן כי בדרך לחקירה "ניסה להפחיד אותי ואמר שאני יפוטר"....
י.ט מסר בתחילה "אני זוכר משהו בכיוון הזה ,אבל אני לא זוכר במדויק איך נאמרו בדיוק
הדברים על ידי נ'" .בשלב מאוחר יותר בעימות אמר י.ט " :נ' אמר לי לפני החקירה הראשונה
שהיינו בבית הסוהר שנגיד שהיה חיפוש ושהעברנו את האסיר תא" .ומאוחר יותר "-אני זוכר
שנ' אמר לי שאני אתקשר אליו בסיום חקירתי ואכן גם אמר שנגיד שהיו חיפושים ושלא היו
מכות ....לא זוכר למה לא אמרתי את זה בעדות השנייה שלי ,עכשיו אני חושב על זה וזה היה
פרט חשוב שהייתי צריך להגיד אותו".
ת - 3/דו"ח ביצוע עימות בין הנאשם לבין ט.נ מיום 15.11.12
באשר לטענת השימוש בכוח:
ט.נ סיפר ":אני הגעתי לאירוע כשהאסיר כבר היה בתא לבד ,נ' היה מפקד האגף וביקש ממני
לפתוח את דלת התא ,אני פתחתי את התא והחזקתי את הדלת .נ' נתן לאסיר מכות והשתמש
בכוח מעל לסביר .לא הבנתי על מה היה האירוע ,אני רק יודע שהאסיר זרק על נ' מצית לפני כן
ממה שהבנתי"
בתגובה לכך כינה הנאשם את ט.נ "שקרן" וכשנשאל ע"י החוקרת מה היה באירוע ,השיב ":אני
לא זוכר ,עבר הרבה זמן ,אבל לא היו מכות .אם היו מכות היה יוצא דיווח לפי נוהל.
באשר לרקע בגינו הועבר האסיר לתא אחר:
הנאשם מסר כי קיבל דיווח לפיו המתלונן ואסיר אחר " רבו מכות בתא ,ולכן הפרדתי בין
האסירים על פי הנוהל " וכי לאחר שהוא וסוהר נוסף ערכו חיפוש על המתלונן כדי לבדוק אם
ברשותו סיגריות או מצית ,הם יצאו מהתא .לשאלת החוקרת "מדוע חיפשת על האסיר ...
85
סיגריות ומצית אם הועבר בשל ריב עם אסיר אחר ,ולא בדקת אם יש על האסיר חפצים אחרים?
" השיב" -בגלל שבבידוד רוב ההברחות זה מצית וסיגריה".
באשר לשיחת הטלפון בעת חקירתו של ט.נ :
ש :נ' – אני אומרת לך שאתה התקשרת לט.נ בשעה ,13:30כשט.נ ישב מולי בחקירה ,השיחה
התנהלה ברמקול ואני שמעתי אותך אומר שואל את ט.נ מה היה בחקירה.
ת :לא היה ולא נברא.
ש :נ' – האם אני משקרת?
ת :נ' – לא יודע ,יכול להיות שכן ,יכול להיות שלא .את שיקרת בעוד דברים בחקירה הראשונה
שלי.
ש :נ' – במה שיקרתי?
ת - :נ' – בדברים שהוספת לחקירה ובזה שלא הזהרת אותי שלא לדבר עם סוהרים על
החקירה".
נ 1/מזכר מע .קמב"צ ביס"ר ____ למפקד בית הסוהר :
מזכר זה נושא תאריך 14.12.11ובו נאמר :
"הנדון :בדיקה בטמ"ס
בתאריך ( 28.11.12כך במקור -ט.ש ).ביקשת ממני לבדוק אם היה שימוש בכוח בבידוד ובזמן
העברה בין תא למשנהו והשימוש נעשה ע"י מנ"א נ' .המצלמות לא הראו שום הוכחה לשימוש
בכוח".
86
דיון
.4על מנת להכריע בדינו של הנאשם ,עלינו לקבוע מספר קביעות המצויות בליבת המחלוקת:
האחת :האם השתמש הנאשם בכוח כלפי האסיר המתלונן;
השניה :באם התקיים שימוש בכוח ,האם היה זה שימוש בכוח שלא כדין;
השלישית :האם נהג הנאשם באופן בלתי הולם בכל הנוגע לחקירת האירוע ע"י יאח"ס.
קביעות אלה ייבחנו על פי התשתית הראייתית שהונחה בפנינו.
העבירות המיוחסות לנאשם
א) שימוש בכוח שלא כדין
.5חמישה הם האנשים אשר יכלו לתת עדות בלתי אמצעית אודות האירוע -שלושת הסוהרים -
הנאשם ,י.ט ו-ט.נ ,ושני אסירים -המתלונן וחברו לתא.
התביעה ,על אף ניסיונותיה ,לא הצליחה להביא לעדות את האסיר המתלונן ,שאינו כלוא עוד
בשב"ס ,בכך נמנעה מבית הדין גרסה מרכזית לאירוע.
כן לא צלחו ניסיונות ההגנה להביא לעדות את האסיר ששהה עם המתלונן בתא הראשון ,ואשר
אפשר שעדותו יכולה היתה לשפוך אור נוסף על שהתרחש באירוע.
המזכר נ 1/אינו מעלה ואינו מוריד לענייננו ,מאחר ועורכו לא העיד בפנינו ,לא ברור איזו בדיקה
נערכה על ידו ומתי נערכה.
לפיכך עלינו להידרש רק לגרסאותיהם של שלושת הסוהרים שנכחו באירוע -הנאשם ,ט.נ ו-י.ט
האם הפעיל הנאשם כוח כלפי האסיר?
.6על פי גרסתו העקבית של העד ט.נ ,מעת חקירתו הראשונה ביאח"ס ,השתמש הנאשם בכוח
כנגד האסיר.
העד י.ט ,לאחר שחזר בו מגרסתו הראשונה ,עמד על כך שהנאשם השתמש בכוח כנגד
המתלונן.
שני העדים ציינו כי המתלונן אמר לנאשם שאסור לו לגעת בו.
87
באשר לנאשם עצמו ,מבין שלל גרסאותיו ,עולה הן מהודעתו השניה והן מעדותו בבית הדין כי
הפעיל כוח כנגד האסיר.
מכלל העדויות והראיות שהובאו בפני בית הדין ,הגעתי למסקנה חד משמעית כי הנאשם
הפעיל כוח כנגד האסיר.
האם מדובר בשימוש בכוח שלא כדין ?
.7משנקבע כי הופעל שימוש בכוח כנגד האסיר ועל מנת להעריך את מידת עמידתו בכללי
השימוש בכוח החלים בשב"ס ,עלינו לדעת בוודאות את פרטי האירוע :זמן ,מקום ,זהות
המעורבים והנוכחים באירוע ,תיאור הפעולות ,מידת הכוח והאמצעים שננקטו ע"י המעורבים
במהלך האירוע .
.8באשר לזמן האירוע :
על פי כתב האישום התרחש האירוע בתאריך 20.11.11בשעה 9:00בבוקר או בסמוך לכך.
מהרישומים ביומן האגף (נ )4/עולה כי האסיר המתלונן התקבל באגף הבידוד בתאריך האמור
בשעה 9:45וכי הסוהרים ט.נ ו-י.ט החלו עבודתם באגף בשעה 11:30בבוקר.
לאירוע ,על גרסאותיו השונות כפי שהושמעו בפנינו ,אין כל זכר ביומן האגף.
.9
באשר לאופן השימוש בכוח:
כתב האישום מייחס לנאשם שימוש בכוח בכך שאחז בצווארו של האסיר והיכה אותו בגופו
באמצעות ידיו.
העד ט.נ הציג גרסה עקבית לפיה היכה הנאשם את האסיר .לדבריו ,הנאשם "כיסח" ,כלשונו,
את האסיר ,היכה אותו בכל גופו וכן נתן לו ,כלשונו" ,כאפות לפנים".
העד י.ט ,שבהודעתו הראשונה טען שלא היה כל שימוש בכוח ,סיפר בהודעתו השניה כי היה
שימוש בכוח לא סביר ,בכך שלצורך כבילת האסיר הנאשם קיפל את ידו ,והוריד אותו לרצפה .
העד אמר כי אינו זוכר שהיו מכות.
בעימות בינו לבין ט.נ אמר העד כי אינו זוכר שהיו מכות אך השימוש בכוח לצורך הכבילה היה
מוגזם.
88
בעדותו בפנינו העיד י.ט כי הנאשם תפס את האסיר בצוואר מאחור ,עיקם לו את היד ואת
הרגל לרגליים שלו ואז ביקש מהעד לכבול את האסיר .העד אמר כי אינו זוכר שהאירוע כלל
"כאפות" ,בעיטות ואגרופים .כן אמר כי ט.נ "העצים" את האירוע.
הנאשם מסר בהודעתו הראשונה כי לא היה כל שימוש בכוח .בהודעתו השניה שינה את
גרסתו ומסר כי תפס לאסיר את הידיים והצמיד אותו לקיר .לדבריו ,השימוש בכוח היה
מוצדק והוא הכחישו בתחילה מאחר ולא דיווח עליו.
בעימות בין הנאשם לבין העד ט.נ אמר הנאשם כי אינו זוכר מה היה באירוע ,אבל לא היו
מכות.
בעדותו בבית הדין אמר הנאשם כי בתגובה לכך שהאסיר החל להשתולל ,הוא תפס אותו
במתניו וצעק לו ":הלו ,תירגע" .לאחר מכן תיקן הנאשם את דבריו ואמר כי תפס את המתלונן
בידיו ולא במתניו .הנאשם טען כי לא היה בכך משום שימוש בכוח וכי לא היתה עילה
לשימוש בכוח.
.10באשר למיקום האירוע
בהתאם לראיות העומדות בפנינו יש לחלק את האירוע ,מבחינת זמן ומיקום ,לשני חלקים:
חלקו הראשון בתא מספר 11בו שהה האסיר המתלונן (התא הראשון) ,וחלקו השני בתא מספר
(10התא השני).
על פי כתב האישום ,אירע השימוש בכוח המיוחס לנאשם בתא השני.
העד ט.נ סיפר הן בהודעותיו והן בעדותו ,כי היה נוכח במשך כל האירוע מתחילתו ועד סופו
וכי הוא התרחש בתא אחד בלבד ,בו לא היה נוכח אסיר אחר.
העד י.ט סיפר הן בעדותו והן בהודעתו השניה ביאח"ס ,כי היה שימוש בכוח לא סביר לצורך
כבילה ,שהתרחש כולו בתא הראשון ,טרם הוצאת האסיר לחיפוש ,ולעיני אסיר נוסף ששהה עם
הנאשם בתא ,וכי רק לאחר מכן הועבר המתלונן לתא השני.
הנאשם עצמו ,שבהודעתו הראשונה הכחיש כל שימוש בכוח ,מסר בהודעתו השניה כי בתא
הראשון זרק האסיר את המצית לרצפה ,ובתא השני ,משהתנגד האסיר לחיפוש ,תפס הנאשם את
89
ידיו והצמיד אותו לקיר .בעדותו מסר כי לאחר שהאסיר הועבר לתא השני ,הוא החל להשתולל
,ותוך כדי כך גם "עף" מצית ,ובשלב זה הנאשם תפס בידיו.
ניתוח הראיות
.11הנאשם "זגזג" בין גרסאותיו -באחת טען כי לא היה כל שימוש בכוח(ההודעה הראשונה),
בשניה סיפר כי תפס לאסיר את הידיים והצמיד אותו לקיר (ההודעה השניה) ,בשלישית לא זכר
מה היה (העימות בין הנאשם לבין העד ט.נ) ברביעית טען כי אחז במתניו של האסיר (בעדותו
בפנינו) ומיד לאחר מכן תיקן את דבריו ואמר כי אחז בידיו של האסיר ולא הצמידו לקיר .
עדותו בפנינו היתה רצופת סתירות ,גם פנימיות וגם אל מול גרסאותיו האחרות ,לא היו בפיו
הסברים מניחים את הדעת לסתירות אלה ,והוא טען כי כל העדים משקרים ,לרבות חוקרת
יאח"ס ,אף שזו לא נחקרה כלל בנושאים לגביהם טען כי שיקרה ,ולמרות שהוא עצמו העיד כי
חלק מגרסותיו -שלו הן שקריות.
בשים לב לכל אלה ,בנוסף להתנהגותו המפלילה של הנאשם ,לגביה ארחיב בהמשך ,אינני
יכולה ליתן אמון בגרסת הנאשם.
.12ועדיין ,אין בקביעת חוסר אמינותו של הנאשם ,כשלעצמה ,כדי להביא להרשעתו ,ושומה עלינו
לבחון האם הוכיחה התביעה את המיוחס לו מעבר לכל ספק סביר.
.13ניתוח עדויות שני הסוהרים שנכחו באירוע וטוענים שניהם ,כי נעשה שימוש בכוח שלא כדין
ע"י הנאשם כנגד האסיר ,מעלה מספר תהיות:
היכן התבצע השימוש בכוח? האם בתא השני ,כפי שטוען העד י.ט? או שמא כל האירוע
התרחש בתא אחד ,כטענת העד ט.נ? (כשכאמור ,הנאשם מייחס את האירוע לתא הראשון);
האם היה אסיר נוסף עד לשימוש בכוח ,כפי שטוען י.ט? או שמא המתלונן היה לבדו בתא,
כטענת ט.נ?
האם השימוש בכוח היה במסגרת כבילת האסיר ,כגרסת י.ט? או שלא במסגרת כבילה ,כטענת
ט.נ?
91
כיצד התבצע השימוש בכוח -האם בכך הנאשם קיפל את ידו ,והוריד אותו לרצפה ,כטענת
י.ט? או שמא ,כטענתו של ט.נ" ,כיסח" הנאשם את האסיר והכה אותו בכל גופו?
.14לטענת התביעה בסיכומיה ,יש להעדיף את גרסתו של העד ט.נ ,שהיה היחיד ששמר על
עקביות ,לא מסר עדות מתחמקת ,לא היה לו מה להסתיר ,והיא הגיונית יותר ומתיישבת עם
שאר הראיות .לדברי התביעה ,העד ט.נ כלל לא היה נוכח בתא הראשון ממנו עלה ריח העשן ,
בו התגלה המצית ,בו שהה אסיר נוסף וממנו הוצא המתלונן לצורך חיפוש .ט.נ הגיע לאירוע
רק לאחר שהאסיר כבר הועבר לתא השני ושהה בו לבד ולכן העיד כי כל האירוע התרחש בתא
אחד ,ללא נוכחות אסיר נוסף .השערה זו מחוזקת דווקא מכיוון עדותו של הנאשם ,שהעיד ,כי
בתחילת האירוע ,בתא הראשון ,נכחו רק הוא והעד י.ט.
.15אכן ,העד ט.נ שמר על גרסה אחידה ויציבה החל מחקירתו הראשונה ועד לעדותו בפנינו.
ההסבר המוצע ע"י התביעה אכן נראה בעיני הגיוני ונותן מענה לתהיות שפורטו לעיל ועמדתי
היא כי גרסת התביעה כפי שהובאה בעדותו של ט.נ הינה גרסה הגיונית ,סבירה ומתקבלת על
הדעת ולפיכך אני מעדיפה אותה על פני גרסתו של הנאשם.
.16העדפתה של גירסת התביעה אין בה כשלעצמה להביא לקביעה כי אשמתו של הנאשם הוכחה
במידת הוכחה של מעבר לכל ספק סביר .עמד על אבחנה זו בית המשפט העליון" :נטל
השכנוע הרובץ על התביעה במשפט הפלילי ,הוא מעבר לכל ספק סביר ,ואין די בכך שעמדת
התביעה נראית ככזו הקרובה יותר לאמת" וכן ..." -יש להבין ,כי כאשר שופט או שופטת
מעריכים את מהימנותה של עדות המושמעת בפניהם ,אין הדברים בהכרח בגדר שחור או לבן.
במילים אחרות ,האפשרויות העומדות בפניהם אינן שתיים קיצוניות :אמון מלא בדברים או
קביעה שהדברים הם דברי שקר .במנעד שבין שתי האפשרויות האמורות נמצאות אפשרויות
נוספות .כך ,ניתן לקבוע כי מידת האמון הניתנת לדברי העדה או העד הינה כזו שמספיקה לשם
קביעה ,כי התביעה הו ְכחה במאזן ההסתברויות ,אך אינה מספקת לשם הוכחה מעבר לספק
סביר".36
36
ע"פ 3250/10מ"י נ' פלוני:
91
.17כך במשפט הפלילי ,כך גם בדין המשמעתי " ,שהרי תוצאתו של הדין המשמעתי ,גם אם אינה
מוגדרת כפלילית ,עשויה להיות במקרים מסוימים חמורה לא רק בהקשרים כלכליים (כגון
:פיטורין ושלילת פנסיה) אלא גם באשר לשמו הטוב של העובד ,שהוא נכס אנושי וחברתי
ממעלה ראשונה .אין חולק כי ...דרושה אפוא מידת הוכחה שמעבר לספק סביר".
37
הוכ ָחה באופן
.18הגם שכאמור ,מצאתי את גרסת התביעה הגיונית וסבירה ,לא אוכל לקבוע כי היא ְ
שאינו מותיר מקום לכל ספק באשר לאופן בו הפעיל הנאשם כוח כנגד האסיר .כן לא הוכח כי
האסיר נחבל באירוע וכי הטיפול הרפואי שקיבל במרפאה היה קשור לאירוע .על מקרים כגון
זה נאמר כי גם אם הספק עצמו אינו נטול ספקות ,הוא מטה את הכף 38.הספק אינו נטול
ספקות ,בענייננו ,שכן עולה מהראיות ,כי אכן התרחש אירוע חריג בעניינו של האסיר .אך
בהינתן סתירות מהותיות בין העדים באשר לאופן שבו התרחש האירוע ובהיעדר עדויות
מהותיות ,של שני האסירים המעורבים ,זהו מסוג המקרים שבהם "ידו של השופט רועדת
בבואו לחתום על הרשעה".
39
.19התוצאה היא כי הגם שאינני מייחסת אמינות לעדות הנאשם ,ועל אף התרשמותי כי הנאשם
אכן עשה שימוש בכוח שלא כדין כנגד הסוהר ,הרי שבשים לב לחובת התביעה להוכיח
האישום מעל לכל ספק סביר ,חובה עלי להציע לחבריי לזכות הנאשם מעבירת שימוש בכוח
שלא כדין ,ולו מחמת הספק .
ב)
אי מילוי הוראה
.20ההוראה שאי מילויה מיוחס לנאשם בכתב האישום היא הוראת סעיף ח' ( )1לפקנ "צ 02.04.00
הקובעת " :סוהר חייב לדווח בכתב למנהל היחידה על כל מקרה של שימוש בכוח מצדו ,או
מצד סוהר אחר כלפי אסיר ,תוך ציון הסיבות לשימוש בכח ותאור מפורט של האירוע ,כולל:
זמן ,מקום ,זהות המעורבים והנוכחים באירוע ,תיאור הפעולות ,מידת הכוח והאמצעים שננקטו
37
עש"מ 7797/07צוריאל מימון נגד נציבות שירות המדינה .ראה גם :עש"מ 7858/03ירדן יופה נ 'מדינת ישראל ;עש"מ 3725/91
בכרך נ 'מדינת ישראל
38
ע "פ 5582/09פלוני נ' מ"י.
39
.בע"פ 10596/03בשירוב נ' מדינת ישראל
92
ע"י כל אחד מהמעורבים במהלך האירוע" .ויודגש -חובה זו אינה חלה אך ורק על שימוש
בכוח שלא כדין.
.21משנקבע כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שמדובר על מקרה של שימוש בכוח כלפי האסיר
המתלונן ,יהא אופיו של הכוח שהופעל אשר יהא ,מאליה קמה חובת הדיווח לגביו .חובה זו
חלה הן על הנאשם והן על שני העדים לאירוע ,אולם שני הסוהרים האחרים אינם נאשמים
בפנינו ולכן יש להתמקד על חובת הדיווח של הנאשם ,אשר הוא שהשתמש בכוח ואשר שימש
כמפקד בעת האירוע.
.22מהראיות שבפנינו עולה כי הנאשם היה מודע לחובת הדיווח אודות האירוע נשוא תיק זה:
בהודעתו השניה בפני יאח"ס ,אשר מכל שלל גרסאותיו של הנאשם נראה כי היא הקרובה
ביותר לאמת ,גם אם לא כולה ,הודה הנאשם כי בוצע על ידו שימוש בכוח כלפי האסיר וכי
הכחיש זאת בהודעתו הראשונה ,לדבריו " ,כי לא הוצאנו דיווח על האירוע הזה וזו הייתה
מבחינתנו טעות ... .לא אמרתי את האמת כי לא היה דיווח על שימוש בכוח".
בעדותו בפנינו ,משנשאל הנאשם ע"י בא כוחו מדוע לא דיווח אודות האירוע ,השיב" :קודם
כל אני זוכר בוודאות שקראו לי למקום אחר ..וביקשתי מאחד הסוהרים ...לרשום את זה ביומן,
הוא אמר לי 'זה יטופל' וזהו .עכשיו לגבי הדיווח ,מה אני אדווח? אין כלום ,בוצע חיפוש
שגרתי ,אנחנו עושים את זה כל יום באגף ,אני לא מוצא משהו חריג .אם הייתי מוצא משהו
חריג הייתי מדווח".
כשהתבקש בחקירתו הנגדית ליישב בין גרסאות אלה העיד הנאשם ":אני אסביר לך.
הבנתי אחר כך שעשו מדבר כזה טררם...וקוראים לזה שימוש בכוח אז כן הייתי צריך לדווח,
אבל זה לא שימוש בכוח בגלל זה אני אומר שלא היה צריך לדווח .אם היה שימוש בכוח היה
יוצא דיווח" .וכן " -הבנתי אחרי זה שגם על הדבר הזה הייתי צריך לדווח ...אם שב"ס קורא
לזה שימוש בכוח אז כן הייתה טעות שלא דווח".
בהמשך אישר הנאשם כי חלה חובת דיווח על עצם האירוע כולו ,גם על פי גרסתו לפיה לא
נעשה במסגרתו שימוש בכוח ,טען כי הורה לסוהר י.ט לרשום את האירוע ביומן והוסיף:
" שאם אני באתי ואמרתי לו לרשום אז הייתי צריך לוודא בלי שום קשר שהוא רשם את זה".
93
.23מעדותו הפתלתלה של הנאשם אל מול הודעתו השניה ביאח"ס אני מסיקה כי הנאשם במודע
לא דיווח אודות השימוש בכוח .וממילא ,סוהר מבצע עבירת משמעת גם אם עשה כן ברשלנות,
דהיינו -תוך אי-מודעות לטיב המעשה ,לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות
המעשה ,הנמנים עם פרטי עבירת המשמעת ,כשסוהר סביר היה יכול ,בנסיבות העניין ,להיות
מודע לאותו פרט.
40
דהיינו -חובת הדיווח אינה נמדדת על פי מבחן סובייקטיבי של הסוהר אשר התנהגותו נבחנת,
אלא מבחן אובייקטיבי של הסוהר הסביר במעמדו של הנאשם ,כך שאף אם היה מתקבלת
טענת הנאשם כי סבר שהאירוע בו עסקינן אינו מחייב דיווח ,וטענה זו לא מתקבלת ,הרי
משנקבע כי בוצע על ידו שימוש בכוח כלפי האסיר חלה עליו חובת הדיווח ,ומשלא דיווח,
פעל בניגוד להנחיית פקודת הנציבות ועבר עבירת משמעת של אי מילוי הוראה.
ג) התנהגות שאינה הולמת סוהר
.24כתב האישום מייחס לנאשם עבירה זו בגין שלושה אירועים שעניינם אחד:
בראשון ,בדרכם לחקירה ביאח"ס ,אמר הנאשם לט.נ שיאמר בחקירה שלא הייתה כל אלימות
כלפי האסיר בעת האירוע נשוא החקירה ,אחרת הם יפוטרו מהשירות (להלן "-שלב א'").
בשני ,לאחר שהנאשם סיים את חקירתו הוא פגש בט.נ וב-י.ט בעת שהמתינו במסדרון משרדי
יאח"ס ,אמר להם שימסרו בחקירה כי רק נערך חיפוש על האסיר ושייצרו עמו קשר לאחר
החקירה ויספרו לו מה היה בה(.להלן ":שלב ב")
בשלישי ,התקשר לטלפון הסלולארי של העד ט.נ תוך כדי שהאחרון מסר הודעתו ביאח"ס,
ושאל אותו אודות פרטי חקירתו במשטרה(.להלן " :שלב ג') .
בעניין זה שמענו עדויותיהם של הנאשם והסוהרים ט.נ ו-י.ט ,ולעניין שיחת הטלפון ,שלב ג',
גם של חוקרת יאח"ס ,ע.ח
.25כאן המקום לציין ,במאמר מוסגר ,כי במהלך שמיעת העדויות עלה עניינה של שיחה טלפונית
נוספת ,שנערכה בין ט.נ והנאשם לבין י.ט ,בעת ששלושתם היו בדרכם לחקירה ביאח"ס .שיחה
40
סעיף 106לפקודת בתי הסוהר
94
זו לא נזכרה בכתב האישום וממילא מהראיות שבפנינו לא עלו לגביה ממצאים מהותיים ,ולכן
לא מצאתי לנכון להתייחס אליה בהכרעת הדין.
.26גרסתו של העד ט.נ ,גם בעניין זה ,היתה אחידה ועקבית לאורך כל שלבי החקירה ובעדותו
בפנינו ,והיא תואמת את שמיוחס לנאשם בכתב האישום בעניין זה.
גרסתו של י.ט התפתחה במהלך שלבי החקירה .בחקירתו השניה ,בה אישר כי הנאשם השתמש
בכוח כנגד האסיר ,טען כי הנאשם לא אמר לו מה להגיד בחקירה ,ואילו בעימות שנערך בינו
לבין העד ט.נ אישר כי הנאשם שוחח עמו בנושא זה .גם בעדותו סיפר העד כי הנאשם פנה
אליו ,הן לפני החקירה והן במהלכה ,ושוחח עמו אודותיה.
בעדותו בפנינו הסביר העד פשר התפתחות גרסאותיו ,בכך שבחקירתו הראשונה מסר את הגרסה
אותה תיאם עם הנאשם ,משום שהנאשם היה מפקדו באגף ומאד פופולארי בבית הסוהר והעד
לא רצה שהנאשם "יוציא אותו מלשן" .בחקירתו השניה ,כאשר נמסר לו כי הוא חשוד
בשיבוש והדחה בחקירה ,הוא פחד מאד "אז נפתחתי ואמרתי את האמת ...על האירוע עצמו
שהיה שימוש בכוח למטרת כבילה ,אמרתי שהוא הוריד אותו מהצוואר ועיקם לו את היד ובזה
נגמרה החקירה השנייה" .ובעימות בינו לבין ט.נ ,לדבריו " ,ט.נ באמת דיבר הכול פתוח ,זה
היה מול העיניים שלי ואמרתי שאם אני רואה שהכול פתוח אז אני אגיד את האמת" ,ואז סיפר
על הדברים שהורה לו הנאשם לומר בחקירה.
הסבריו אלה של העד לשינויים בגרסאותיו ,סבירים הם בעיני ולפיכך אני בוחרת לתת אמון
בדבריו הנוגעים להתנהלות הנאשם מולו במהלך החקירה" .עדות שאיננה עקבית ואשר יש בה
סתירות ,רשאי בית-המשפט לנסות ולבור בה את התבן מן הבר ,היינו לחלק את העדות באופן
שבית-המשפט יתן אמונו בחלק מן הדברים וידחה יתרתם .סתירה כשלעצמה אינה חייבת
להוליך לשלילת דברי העדות אם יש הסבר סביר לסתירה "
41
ע"פ 71/76מרילי ואח' נגד מדינת ישראל.
95
41
באשר לשלב א' -טרם החקירה ביאח"ס
.27ט.נ בעדותו סיפר כי בדרכם לחקירה ביאח"ס אמר לו הנאשם "שלא תגידו שהיה מכות שלא
יפטרו את כולנו ויהיה בלאגן" .טענה זו נשמעה מפיו ,ככל הנראה ,כבר בחקירתו ועל כך ניתן
ללמוד מהעימות שנערך בינו לבין הנאשם (ת ,)4/בו אמר העד " נ' אמר לי שאני לא יגיד (כך
במקור -ט.ש ).שהיה מכות ,כי אם אגיד כולנו נפוטר".
.28י.ט בעדותו סיפר כי לאחר האירוע וטרם זימונם לחקירה ,ישבו הוא והנאשם ביומן האגף
ודיברו על כך שהאסיר רוצה להתלונן והנאשם אמר לעד שאם תהיה תלונה אז בסה"כ היה
חיפוש ולא היה שימוש בכוח.
גרסה זו נשמעה מפי העד לראשונה בעימות שנערך בינו לבין ט.נ ,בו אמר ":נ' אמר לי לפני
החקירה הראשונה שהיינו בבית הסוהר שנגיד שהיה חיפוש ושהעברנו את האסיר תא".
אירוע זה לא נזכר בכתב האישום ,אולם יש בדברים כדי לחזק את עדותו של נ' באשר לכך
שהנאשם ניסה לתאם עם העדים לצורך החקירה גרסה ולפיה האסיר הוצא מהתא לצורך חיפוש
ולא נעשה כלפיו כל שימוש בכוח .חיזוק נוסף לכך ניתן למצוא בדברי העד ט.נ שהעיד בפנינו
כי הודעתו הראשונה ביאח"ס הייתה לפי הסכמה בינו לבין הנאשם ,להגיד שבסה"כ היה חיפוש
ולא שימוש בכוח.
שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי התקיימו עובדות כתב האישום בעניין זה.
באשר לשלב ב' -במהלך החקירה
.29הנאשם ,בחקירתו השניה ,ת , 2/הכחיש כי ביקש מט.נ ו-י.ט לשקר בחקירה ולומר שלא היה
שימוש בכוח והוסיף "אבל התעניינתי מולם לאחר החקירה מה קרה בחקירה".
.30ט.נ סיפר בעדותו ,כי הנאשם ,לאחר סיים חקירתו ביאח"ס ,פנה אליו ואל י.ט שהמתינו לתורם
להיחקר ,ואמר להם "תגידו שעשינו חיפושים שם ולא היה מכות ולא היה שום דבר ...כשתצאו
תתקשרו אליי ותיצרו איתי קשר אחר כך".
טענה זו נשמעה מפיו ,ככל הנראה ,כבר בחקירתו ועל כך ניתן ללמוד מהעימות שנערך בינו
לבין י.ט (ת ,)3/בו נשאל העד" :בעדותך מסרת שכאשר נ' יצא מחקירתו אמר לך לי.ט משהו
96
בחוץ .מה הוא אמר לכם? " וענה " :אמר :תגידו שהיינו בחיפושים ,משהו כזה ,תגידו שלא היו
מכות".
גם בעימות שנערך בינו לבין הנאשם ,חזר העד על אותה גירסה.
.31העד י.ט מסר בעדותו כי כשהנאשם יצא מהחקירה הוא אמר לו ולט.נ "תהיו איתי בקשר בסוף
החקירה ובסה"כ היה חיפוש'...הוא אומר לי להגיד שהיה חיפוש" .
בעימות בינו לבין ט.נ אמר העד " אני זוכר שנ' אמר לי שאני אתקשר אליו בסיום חקירתי ואכן
גם אמר שנגיד שהיו חיפושים ושלא היו מכות".
לדבריו ,לאחר החקירה הראשונה ולאחר שזומנו לחקירה נוספת ,שוחחו הוא והנאשם בטלפון
ולדבריו הנאשם "שאל אותי אם דיברתי על חיפוש ,אמרתי לו שמה שסיכמנו דיברתי".
.32שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי התקיימו עובדות כתב האישום בעניין זה.
באשר לשלב ג' -שיחת הטלפון אל העד ט.נ -
.33בעדותו בבית הדין סיפר העד כי בעת שמסר הודעתו ביאח"ס ,התקשר אליו הנאשם .בהוראת
החוקרת שם העד את הנאשם על הרמקול והנאשם שאל אותו 'מה קרה ,מה היה ,מה אמרת
בחקירה' ,לאזני החוקרת.
.34במסגרת הודעתו של העד ט.נ( ,ת, 8/שהוגשה לצורך בירור נקודה זו בלבד) ,ציינה החוקרת
ע.ח (עת )1/כי במהלך גביית ההודעה התקשר הנאשם אל העד ושאל אותו'" :מה התפתח ,מה
היה ,מה אמרת להם' ...לציין כי אני עצמי כחוקרת שמעתי את תוכן השיחה ברמקול בנוכחות
העד ט.נ ובטלפון האישי שלו".
גם בעדותה בפנינו סיפרה חוקרת יאח"ס כי תוך כדי מתן הודעתו של ט.נ בפניה התקשר אליו
הנאשם ולדבריה "הוא אמר 'מה אמרת להם ,מה לא אמרת להם ,שאלו אותך' ט.נ ניסה
להתחמק ,נ' לא הפסיק והמשיך לשאול.. .הוא שאל אותו במפורש מה הוא מסר בחקירה ומה
שאלו אותו בחקירה ,זה שיבוש לכל דבר".
.35בהודעתו השניה ביאח"ס (ת )2/אמר הנאשם בתחילה כי התקשר כדי לשאול את העד אם הוא
רוצה לבוא איתו ,לאחר מכן אמר כי אינו זוכר מדוע התקשר והכחיש כי שוחח עם העד בנוגע
97
לחקירה ,אך בהמשך הודעתו אישר כי התקשר אל העד ואמר כי אם אינו טועה ,שאל את העד
איך היה בחקירה.
לעומת זאת ,בעימות שנערך בינו לבין העד (ת , )4/כשנאמר לו ע"י החוקרת כי שמעה את
השיחה בה שאל את העד מה היה בחקירה ,השיב הנאשם "לא היה ולא נברא".
בעדותו בפני בית הדין הכחיש הנאשם כי בהודעתו ביאח"ס מסר שבשיחת הטלפון שאל את
ט.נ איך היה בחקירה ,טען כי חוקרת יאח"ס משקרת באומרה כי שמעה את שיחת הטלפון בינו
לבין ט.נ בעת חקירתו של האחרון ,הסביר בתחילה כי התקשר אל העד כדי לברר עמו איך
הסתדר מאחר ואביו של העד לא הרגיש טוב ולאחר מכן אמר כי אינו זוכר מה היה תוכן השיחה
הטלפונית.
גם בעניין זה שינה הנאשם את גרסאותיו וסתר עצמו הן בעדותו והן בין גרסאותיו ,מהן זו
שנמסרה על ידו בחקירתו השניה הולמת את גרסאותיהם של החוקרת ושל העד ט.נ ,שהלמו זו
את זו ,היו עקביות והתרשמתי ממהימנותן.
.36שוכנעתי כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנאשם התקשר אל העד ט.נ על מנת לברר עמו מה
היה בחקירה.
.37טוען הנאשם כי לא הוזהר ע"י חוקרת בדבר האיסור לשוחח עם עדים אחרים אודות הנאשם.
טענה זו אינה מעלה ואינה מורידה ,שכן בכך שהנאשם ניסה להסתיר ולהתכחש לשיחה
ולתוכנה ,יש כדי ללמדנו שהנאשם היה מודע לפסול שבקיומה של שיחה שכזו.
.38עבירת התנהגות שאינה הולמת סוהר הינה עבירה כללית שנועדה לאפשר יישומן של הנורמות
החלות בשב"ס למערכת נסיבות קונקרטית ,מקום בו לא נכנסות אותן נסיבות לגדרה של עבירה
ספציפית.
42
"התנהגות שאינה הולמת" הוא מושג רחב ביותר ,אך אינו מושג חסר תוכן .מתן תוכן לאמות
המידה הכלליות הוא תפקידו של בית הדין.
43
42
על"ע 17/79הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין ,ת"א-יפו נ' פלוני ,עורך-דין,
43
ראה בג"צ 7074/93הנ"ל.
98
.39המבחן להתנהגות בלתי הולמת אינו מבחן סובייקטיבי של הסוהר אשר התנהגותו נבחנת ,אלא
מבחן אובייקטיבי של הסוהר הסביר במעמדו של הנאשם
.44
בפסק דין סוויסא ,נאמר לגבי אמות המידה הכלליות בדבר "התנהגות שאינה הולמת",
והתנהגות שיש בה "כדי לפגוע בתדמית" ,כי אלה מתמלאות תוכן מעת לעת .הן מקבלות
קונקרטיזציה ממקרה למקרה.
אין בפסק הדין הספציפי משום יצירתה של נורמה רטרוספקטיבית .האיסור הכללי עומד מראש.
אמות המידה להתנהגות זו קבועות מראש .הסוהר מופנה אל תפישות יסוד וערכי יסוד ידועים
ומקובלים ,המשקפים את ערכיה של החברה בה הוא חי ,ואת ייחודו של השירות בו הוא
פועל .45בהפנותו אל "סעיפים כוללניים ( ,")OMNIBUS CLAUSESכגון זה האוסר על
התנהגות שאינה הולמת ,כותב השופט שמגר" :ככל שהדבר נוגע לקביעת כללי המותר והאסור
במערכות מקצועיות או ארגוניות הפועלות על-פי נורמות אתיות מיוחדות ,לא ניתן לפעול בדרך
יעילה בלעדיהם; היינו ככל שייעשה מאמץ להגדיר את כללי המותר והאסור באופן מפורט
ומפורש ,נותר הצורך לקבוע גם הוראה כללית המאפשרת לגופים המופקדים על ענישת האסור
את היישום של נורמות כלליות למערכת נסיבות קונקרטיות .במקרה כגון זה לא ניתן לדבר על
היווצרותה של עבירה בדרך החקיקה השיפוטית הרטרוספקטיבית כי הנורמה ההתנהגותית
הכללית היתה קיימת מעיקרה ,ומה שבית-הדין עשה ,איננו אלא בגדר ישום הנורמה לנסיבות
נתונות" (על"ע 17/79הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין ,תל-אביב-יפו נ .פלוני).46
.40בענייננו ,נסיונותיו של הנאשם ,שבתחילה אף צלחו בחלקם ,לתאם גרסאות עם העדים ט.נ ו-
י.ט כמו גם נסיונותיו לחלץ מפיהם פרטים אודות החקירה הפלילית תוך כדי שזו התנהלה,
מהווים התנהגות פסולה החותרת תחת ערכי היסוד שלאורם פועל שירות בתי הסוהר ,
ובראשם :אמינות ,מקצועיות ,ממלכתיות ודוגמא אישית ,התנהגות שיש בה כדי לערער את
אמון הציבור בטוהר המידות של שב"ס ושל כל המערכת המופקדת על השלטת החוק והסדר
במדינה ,ולפיכך התנהגות שאינה הולמת סוהר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות.
44
ראה לעניין זה -עש"מ 5550/98גל-אור נ' מ"י ;,ער"מ 6494/00חזי נ' עירית ת"א-יפו.
45
בג"צ 7074/93סויסא ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה.
46שם.
99
סוף דבר
.41שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם עשה שימוש בכוח כנגד האסיר וכי לא דיווח
אודותיו.
.42שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם הורה לעדי התביעה לספר בחקירתם כי נעשה חיפוש
על האסיר ללא כל שימוש בכוח.
.43שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ניסה לברר עם העדים פרטים אודות החקירה
והדברים שנמסרו על ידם במסגרתה.
.44התרשמתי מהראיות כי מדובר בשימוש בכוח שלא כדין .כאן המקום לסגור סוגריים אותם
פתחתי בשלב קודם ,ולציין כי בהתנהגויותיו אלה של הנאשם יש משום התנהגות מפלילה
המלמדת כי לנאשם היתה סיבה לנסות ולהסתיר את פרטי האירוע ,וככל הנראה -לא בכדי.
ועל אף זאת ,כאמור ,גם בהתנהגות מפלילה זו לא די כדי לבסס אשמתו בשימוש בכוח שלא
כדין מעבר לכל ספק סביר ,כפי שציינתי בפסקה הרלבנטית .לא הוכחו ,בעיני ,פרטי האירוע
במידה שבה אוכל לקבוע כי שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר בקיומם של רכיבי העבירה.
.45לאור כל האמור לעיל ,אציע לחבריי לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת שימוש בכוח
שלא כדין ולהרשיעו בעבירות הבאות:
אי מילוי הוראה -בגין אי דיווח על שימוש בכוח ,כנדרש בסעיף ח 1לפקנ"צ 02.04.00 התנהגות שאינה הולמת סוהר -בגין כך שהינחה סוהרים לשקר בחקירתם וניסה לבררפרטים אודות חקירתם ביאח"ס.
גנ"מ נביל עאמר ,שופט :מסכים.
עו"ד דרור טיטונוביץ ,שופט (נציג ציבור) :אני מסכים לחוות דעתה המלומדת של אב"ד.
111
אשר על כן:
.1
אנו מזכים את הנאשם ,מחמת הספק מעבירת שימוש בכוח שלא כדין.
.2
אנו מרשיעים את הנאשם בעבירות המשמעת הבאות:
א .אי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר ,בגין הפרת
הוראת סעיף ח 1לפקנ"צ " ,02.04.00משמעת -כללים בדבר שימוש בכוח לצורך מילוי
תפקיד"
ב .התנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות ,עבירה לפי סעיף 3
לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר.
הוקרא בפומבי היום , 1.8.2013 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו וב"כ התביעה.
____________
_____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
גנ"מ נביל עאמר
אב"ד
שופט
111
_____________
עו"ד דרור טיטונוביץ
שופט (נציג ציבור)
נאשם :רס"ר _______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
ההרשעה
.1הנאשם הורשע על ידנו בשתי עבירות משמעת :
א .אי מילוי הוראה -בגין אי דיווח על שימוש בכוח ,כנדרש בסעיף ח 1לפקנ"צ . 02.01.00
ב .התנהגות שאינה הולמת סוהר -בגין כך שהינחה סוהרים לשקר בחקירתם וניסה לברר
פרטים אודות חקירתם ביאח"ס.
.2בבסיס הרשעתו קביעת בית הדין ,כי בתאריך , 20.11.11עת שימש בתפקיד זקיף אגף בידוד
בביס"ר ____ ,השתמש הנאשם בכוח כנגד אסיר ששהה באגף הבידוד (להלן " :האסיר") ולא
דיווח על כך.
בנוסף ,הורה לשני סוהרים שהיו עדים לאירוע השימוש בכוח כי בחקירה ביאח"ס ,אליה זומנו
השלושה בעקבות תלונת האסיר ,יעידו כי האסיר הוצא מתאו לצורך חיפוש בלבד וכי לא
הופעל כנגדו כוח .כמו כן ניסה הנאשם לברר עם שני העדים פרטים אודות חקירתם ביאח"ס,
כאשר החקירה טרם הסתיימה.
.3הנאשם זוכה מחמת הספק משימוש בכוח שלא כדין ,מהנימוקים המפורטים בהכרעת הדין .
טיעוני התביעה
.4לדברי התובעת ,התנהגות הנאשם חמורה ,הפוגעת בלב ליבו של הארגון וערכיו ,ואינה מצופה
מסוהר ומפקד ,לא כל שכן סוהר ותיק .בנוסף לאי הדיווח אודות האירוע ,מדובר בהתנהלות
אחת הבנויה ממספר נסיונות להורות לסוהרים המעורבים מה עליהם לומר בחקירה וכן לברר
112
עמם פרטים אודות חקירתם .התנהגות זו אינה רחוקה ,לדברי התובעת ,מהתנהגותו של עבריין
המנסה להסתיר את מעשיו .הנאשם לאורך הדרך לא לקח אחריות על מעשיו ,לא הביע חרטה
או צער ,ונראה שאינו מבין את חומרתם .אמנם ההליך הפלילי בעניינו של הנאשם נסגר בשל אי
שיתוף פעולה מצד האסיר המתלונן ,אך לדברי התביעה ,אין בהעברת עניינו למסלול המשמעתי
כדי להפחית מחומרת המעשים.
הנאשם יליד ,1979התגייס לשב"ס באוגוסט 2002ונעדר עבר משמעתי .מושעה ממרץ 2012
(כתב האישום לבית דין זה הוגש ב.)16.1.13 -
לאור חומרת המעשים והצורך להעביר מסר חד משמעי כי הארגון לא יתן ידו לפגיעה בערך
האמינות ,עותרת התביעה לעונשי נזיפה חמורה ,קנס כספי ומחבוש על תנאי.
טיעוני ההגנה
.5העיד בפנינו כלאי ____ ,מפקד קורס סוהרי קבע ,ששימש כקמב"ץ ביס"ר ___ במשך
שנתיים .לדבריו ,הנאשם נבחר ע"י מפקדיו לשמש אחראי מכלול קליטה וכן מפקד אגף
הבידוד ,שנחשב אגף מורכב וקשה .העד אמר כי ניתן היה לסמוך על הנאשם בעיניים עצומות,
כי תפקד באפס תקלות והפגין יכולות גבוהות מאד בתפקידי בטחון .כן אמר שהיה שמח לקבל
אותו ולעבוד עמו בהמשך .לשאלת התובעת כיצד מתיישבים דבריו אלה עם המעשים בגינם
הורשע הנאשם ,אמר העד כי הוא בטוח שהנאשם יוכל לקחת מקרה זה ובאמצעותו ללמד
ולהכווין סוהרים אחרים.
.6הוגשה אסופת מסמכים שיש בהם כדי ללמד על שירותו הטוב של הנאשם ועל כך שהנאשם
הוערך מאד ע"י מפקדיו .ב"כ הנאשם האריך בנושא זה וציטט חלקים נרחבים מהכתוב
במסמכים אלה.
.7באשר להרשעת הנאשם באי מילוי הוראה בגין אי דיווח אודות האירוע ,אמר ב"כ הנאשם כי
יש להתחשב בכך שלפחות מחלק מגרסאותיו של הנאשם ,עולה כי הנאשם סבר כי לא היה
מקום לדיווח וכי יש לראות בכך משום טעות בשיקול דעת.
113
באשר להרשעת הנאשם בעבירת ההתנהגות שאינה הולמת ,אמר הסנגור כי יש להעמיד מולה
את איכות השירות של הנאשם לאורך שנות שירותו בשב"ס ,העובדה שהוערך ע"י מפקדיו
ועברו המשמעתי הנקי.
.8הנאשם נשוי בשנית ואב לשתי ילדות ,האחת מנישואיו הראשונים .לדברי בא כוחו רעייתו
אינה עובדת ,הנאשם משלם דמי מזונות ,דמי שכירות ,הלוואות וחובות ,כל זאת משכר מופחת
אותו הוא מקבל במשך כשנה וחצי ,מאז הושעה .לפיכך מתבקש בית הדין לא להטיל על
הנאשם עונש קנס.
כן מבקש ב"כ הנאשם שלא להיעתר לבקשת התביעה להטיל על הנאשם עונש הצופה פני עתיד,
ובהקשר זה טען כי בעניינו של הנאשם נקטה המערכת בענישה סלקטיבית ,באשר לא ננקטו
צעדים כנגד שני הסוהרים האחרים ,ששניהם לא דיווחו אודות האירוע ואחד מהם אף היה
מעורב בשיבוש החקירה.
לסיכום אמר ב"כ הנאשם כי הנאשם כבר נשא בעונש ,המתבטא במשבר אישי וכלכלי ,וכי הוא
מביע חרטה ,גם אם בדיעבד.
.9הנאשם עצמו אמר כי גירושיו נבעו מכך שהוא העדיף את השירות על פני הבית ,כי הוא משרת
בשב"ס על הצד הטוב ביותר ללא כל עבירת משמעת ומבקש להמשיך ולשרת בארגון .וכי הוא
מביע חרטה ,בין אם טעה ובין אם לא טעה .לבקשת בית הדין הבהיר כי האשימו אותו במשהו
שהוא טוען שלא עשה ,אך משנפלה החלטה להרשיעו הוא מקבל עליו כל החלטה.
דיון
.10שירות בתי הסוהר הינו מערכת היררכית שהמשמעת ודרכי ההתנהגות בה חייבות להיות ללא
דופי 47.אמות מידה ,נורמות וערכים ,החלים על כל אזרח במדינה ,חלים על אחת כמה וכמה על
עובדי ציבור ,ביתר שאת על מי שנמנה על כוחות הבטחון בכלל ,על רשויות אכיפת החוק
במיוחד ,ועל שירות בתי הסוהר בפרט.
47ר' בג"ץ 3575/08ר"כ שמעון נ' השר לבט"פ ואח; בג"ץ 6208/04אבו עמרה נ' נציב שב"ס.
114
.11רמת הציפיות באשר לסוהר מיוחדת אך ורק למי שנמנה על המסגרת הארגונית הקרויה "שירות
בתי הסוהר" .גישה זו תובעת מהסוהר לעמוד באמות מידה מיוחדות של התנהגות שאינן
מתבקשות ממי שאינו שייך למסגרת שב"ס .זהו מצב מיוחד בו החברה דורשת מידת אמון
מיוחדת ,תכונות של יושר והגינות ,ורגישות יתר לנורמות מוסריות ממי שנמנה על מסגרת זו.48
הפרתן של אותן אמות מידה ,נורמות וערכים ע"י אזרח מן השורה ,ואפילו ע"י עובד ציבור,
שיתכן והתגובה ביחס אליה תהיה מתונה יחסית ,תתקבל בחומרה רבה יותר במסגרת שב"ס,
שכן יש בה כדי לערער את היסודות עליהם נבנה הארגון .
.12העבירות בגינן הורשע הנאשם חמורות ביותר:
הנאשם חטא בהפרת נורמות היסוד ,שעליהן מושתת הארגון .בחינת מעשיו מצביע על זלזול
בכללי המשמעת .מעידתו הראשונה ,כאשר לא דיווח אודות השימוש בכוח כנגד המתלונן,
הוליכה אותו במדרון חלקלק וגררה בעקבותיה מעשים חריפים בהרבה בחומרתם.
לא בכדי נקבעה בפקודות הנציבות החובה לדווח אודות כל שימוש בכוח כנגד אסירים ,בין אם
מדובר בשימוש בכוח שנעשה כדין ובין אם לאו .הדיווח הינו כלי חיוני להבטחת תקינות
פעילותה של המערכת והפרת חובת הדיווח פוגעת באמון הניתן ע"י מפקדים ,פקודים והציבור
כולו.
.13אך כאמור ,אירוע השימוש בכוח ,יהא אופיו אשר יהא ,והפרת חובת הדיווח לגביו ,מתגמדים
אל מול מעשיו של הנאשם שבגינם הורשע בהתנהגות שאינה הולמת סוהר.
הנאשם ניסה להשפיע על העדים לאירוע שיאמרו בחקירתם במשטרה כי האירוע הסתכם
בחיפוש וכי לא נעשה בו שימוש בכוח ,וניסה לברר עמם את פרטי החקירה כדי לוודא שפעלו
על פי הוראתו .הנאשם יצר את הסיטואציה ,שהלכה והתגלגלה ככדור שלג ,חטא והחטיא
אחרים.
.14הנאשם ,בהתנהגותו ,חתר תחת ערכי היסוד עליהם מושתת הארגון:
.15אחריות ואמינות -על הסוהר להיות מחוייב לערכי שלטון החוק .עליו לדווח דיווח אמת,
שלם ומדויק.
48ר' בג"צ 7074/93מאיר סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה.
115
מערכת המשפט בנויה על מסירת נתוני אמת כבר מהשלב שבו הגורם החוקר מתחיל במלאכתו.
גרסה שקרית עלולה להטות את החקירה ממסלולה ולגרום בהכרח ,בסיומו של ההליך
המשפטי ,לעיוות דין .נורמה זו ,של מסירת הודעות אמת לגורם החוקר ,המתחייבת לגבי כל
אדם באשר הוא ,תקפה ,ביתר שאת ,לגבי סוהר ,המהווה חלק ממערכת אכיפת החוק .סוהר
העובר עבירה של הדחה בחקירה ,חוצה קו אדום .חציית קוים אדומים ראויה להתייחסות
מחמירה ,לא ניתן בשום פנים ואופן לעבור עליה לסדר היום.
49.
אין המדובר במעידה רגעית ,שכן הנאשם חזר על דפוס זה מספר פעמים ,הגם שהיו בפניו
הזדמנויות לחזור בו ולתקן את אשר עיוות.
יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ,לפיהם מתחייבת "אמירה ברורה וצלולה כי בית
המשפט לא ייתן ידו לכל מעשה הפוגם ביכולתם של הגופים החוקרים לחשוף נתוני אמת,
שהרי יכולתה של מערכת המשפט לפסוק דין צדק נשענת ויונקת את כוחה ,מהממצאים
המובאים בפניה ".עוד נקבע כי אינטרס הציבור "עניינו בהשמעת אותה אמירה צלולה וברורה
באשר לנורמות המתבקשות מכל אדם ,במיוחד כך ממי שמשרת כשוטר 50 ".כך גם לגבי סוהר.
במקרה זה הפגיעה בערך האמינות כפולה ואף משולשת ,באשר הנאשם ,לא רק שלא דיווח
אודות האירוע ,הכחישו ושינה גרסאותיו ,אלא חמור מכך -שידל וניסה להדיח את הסוהרים
שנכחו באירוע ,לשקר אודותיו .
.16מקצועיות -על הסוהר לפעול למימוש יעוד הארגון תוך שיתוף פעולה עם כלל הגורמים
הממלכתיים ,ובדגש על ארגוני אכיפת החוק .הנאשם הינו סוהר ותיק ומנוסה .מתוקף תפקידו,
הוא היה אמור לדעת ולהבין את המשמעות הנובעת ממעשיו .מי אם לא אנשי מערכת אכיפת
החוק ,עליה נמנה הנאשם ,יקפיד על חשיבותה של מסירת עדות מדוייקת ועניינית וללא חשש
מתוצאותיה? במעשיו חתר הנאשם גם תחת ערך יסוד זה.
.17ממלכתיות -מעשיו של הנאשם רחוקים כרחוק מזרח ממערב מדפוס התנהגות מקובל
ונורמטיבי שניתן לצפות לו מצד כל אדם מן הישוב ,על אחת כמה וכמה סוהר ,ששמירה על
49ר' :רע"פ 7153/99אלגד נ' מדינת ישראל ; ע"פ (מחוזי ת"א) 70527/08מ' א' נ' מדינת ישראל ; ת"פ (שלום ב"ש)
4479/03מדינת ישראל -מח"ש נ' שמעוני;
50ע"פ 6810/06בירו נ' מ"י
116
ערכי שלטון החוק צריכה להיות עבורו בבחינת טבע שני .שידול של אחר למסור הודעת שקר,
מהווה התנהגות אנטי-חברתית המסכנת את תהליך עשיית המשפט וגילוי האמת ,נוגדת את
הערכים החברתיים של טוהר עשיית המשפט וגילוי האמת ,ופוגעת בערכי היסוד של מדינת
ישראל כמדינה דמוקרטית.
.18דוגמא אישית -הנאשם ,הגם שאינו קצין ,מונה לשמש כמפקד האגף בעת האירוע .במסגרת
הליך ההוכחות למדנו כי הסוהרים שנכחו במקום ראו בו והתייחסו אליו כאל מפקד .במעשיו,
כשל הנאשם כשלון חרוץ בהפרת ערכי היסוד של דמות המפקד .על המפקד להוות מופת
ודוגמא .חוסנם המוסרי של מפקדים הוא הערובה להבטחת אמון הציבור בשב"ס .המפקד אמור
לא רק להנחות את פקודיו כיצד להפעיל את האגף עליו הם ממונים ,אלא גם להאיר את דרכם
בהתנהגותו הערכית 51 .הנאשם בהתנהגותו ,תחת להאיר את דרכם של הפקודים ,ניסה
להכשילם בחשכת דרכו.
.19העובדה שהנאשם בחר לנהל משפטו ולנסות להוכיח את חפותו מאשמה לא תיזקף לחובתו.
זוהי זכותו הבסיסית של כל נאשם .עם זאת ,לא יוכל הנאשם לקבל את ההקלה הניתנת למי
שמייתר את ההליך .לעניין זה נאמר " :לנאשם זכות יסוד ובלתי מעורערת לנהל את הגנתו כפי
הבנתו .זכות זו הינה חלק בלתי נפרד מאגד הזכויות העומדות לנאשם...ברם ,עת עושה בית
משפט במלאכת קביעת העונש ,רשאי גם רשאי הוא להביא בחשבון ,במניין שיקוליו ,שיקולים
דוגמת חיסכון בזמן שיפוטי ,נטילת אחריות על המעשה והבעת חרטה .אין משמעות הדבר
'החמרה' עם אלו הבוחרים לנהל את הגנתם עד תום ,כי אם הקלה לגיטימית עם אלו הבוחרים
להודות". 52
.20שפר גורלו של הנאשם על שמעשיו הובילו אותו להישפט בפנינו וכי לא הועמד לדין פלילי
בגינם.
כאן המקום לשוב ולהדגיש כי בשונה מההליך הפלילי ,תכליתו של ההליך המשמעתי אינה רק
קביעה האם הנאשם עבר עבירה ומהו העונש הראוי להטיל עליו אלא ,בעיקר ,מניעת פגיעה
51ר' בג"צ 7195/08אבו רחמה ואח' נ' הפצ"ר ואח'; ע( 74/09/בבית הדין הצבאי לערעורים) תמיר נ' התצ"ר.
52
ר' רע"פ 3849/05תורג'מן נ' מדינת ישראל.
117
בתפקודו של השירות ,בתדמיתו ובאמון הציבור בו ,וכן הרתעת סוהרים אחרים לבל יכשלו
במעשים דומים.
עם זאת ,תכלית זו צריכה להיבחן ולהיות מאוזנת גם אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם.
מהמסמכים שבפנינו אכן עולה כי הנאשם הינו סוהר איכותי המוערך מאד ע"י מפקדיו ,אך
נסיבות אלה הינן בבחינת חרב פיפיות ,שכן מגבירות הן את החומרה שבמעשיו ,מאחר ואלה
עומדים בניגוד גמור למצופה מסוהר איכותי מנוסה ומוערך ולעניין זה ידועה האמרה ":אם
בארזים נפלה השלהבת."..
.21הנאשם מושעה מזה תקופה ארוכה ,ברובה בשל הימשכות החקירה הפלילית בעניינו .ההשעיה
מהווה צעד מינהלי ואינה חלק מההליך המשמעתי .עם זאת ,יש בה ,בצירוף הרשעת הנאשם
והאמור בהכרעת הדין ובגזר הדין ,כדי לתת מענה ,ולו חלקי ,לאלמנט ההרתעה והעברת המסר
שבתכלית הדין המשמעתי.
.22באשר לבקשת הסנגור כי נימנע מלהשית עונש של מחבוש על תנאי -
פקודת בתי הסוהר מגבילה סמכותו של בית הדין באשר לענישה מותנית ,לעונש של מחבוש
בלבד.
מטרת הענישה הצופה פני עתיד ,היא להרתיע נאשמים מלחזור ולעבור את אותה העבירה .זהו
מכשיר חשוב המסייע במלאכת הענישה; יש בו מסר ואיתות של הזדמנות נוספת מזה והרתעה
אישית מזה.53
ענישה על תנאי הינה העונש המרתיע הטהור ביותר .היא האמצעי היחיד אשר אינו משנה דבר
בתנאי חייו של המורשע ומשיגה את מטרתה רק באמצעות תליית חרב דמוקלס מעל צווארו.
54
וכדברי בית המשפט העליון" :כל אדם מוחזק כשומר חוק ,אך מי שהוכר כי עבר על החוק ,יש
להטיל עליו "שמירת יתר" על ידי התנאי שהוטל עליו; אין לראות זאת כעונש אלא כ'שמירה
מעולה' (להבדיל מ'שמירה פחותה')".55
53רע"פ 5798/00ריזי נ' מדינת ישראל.
54ראה ספרם של שוהם ושביט "עבירות ועונשים" בעמ' .229
55ראה רע"פ - 228/05יאגודייב נ' מדינת ישראל.
118
.23לאור האמור לעיל ,אנו משיתים על הנאשם את העונשים הבאים :
נזיפה חמורה קנס בגובה של עשרה ימי עבודה ,אשר בשל התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשםישולמו בעשרה תשלומים שווים.
עשרה ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל באם יעבור הנאשם ,תוך 3שנים מהיום,עבירת משמעת של אי מילוי הוראה או התנהגות שאינה הולמת סוהר ,שנסיבותיה
פגיעה באמינות ,ויורשע בגין כך בתקופת התנאי או לאחריה .
לצדדים זכות ערעור תוך 45ימים מהיום.
הוקרא בפומבי היום , 12.8.13 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובעת.
____________
_____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
גנ"מ נביל עאמר
אב"ד
שופט
_____________
עו"ד דרור טיטונוביץ
שופט (נציג ציבור)
119
נאשם :1רנ"ג _______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
הנאשם הורשע על ידינו בשתי עבירות משמעת :אי מילוי הוראה ואי שמירה על ציוד השירות ,
לאחר שהודה ,במסגרת הסדר טיעון ,בעובדות הבאות :בתאריך 29.11.12יצא צוות נחשון ,אשר
מנה 4לוחמים ,למשימת ליווי אסירים .הצוות היה בפיקודו של הנאשם .עם הגעת הצוות לביס"ר
____ הנחה הנאשם את הלוחם רס"ר ח.ו להיכנס לביס"ר על מנת להסדיר את קליטת האסירים
ופיקדונותיהם .טרם כניסתו לבית הסוהר מסר ח.ו את נשקו האישי ואת אקדחו מסוג "יריחו" לידי
הנאשם.
בהמשך לאמור עמדו הנאשם ונאשם מס' 2בעמדת הפריקה והכניסו את נשקי הצוות לתיק הנשקים.
בשעה זו נשאר האקדח כשהוא מונח על עמדת הפריקה .לאחר מכן נכנס הנאשם לבית הסוהר ,יחד
עם לוחם נוסף ,כשהנאשם מס' 2נשאר לשמור על הנשקים בשער הכניסה לבית הסוהר.
בהמשך נשאר ח.ו בבית הסוהר לצורך המשך טיפול בקליטת האסירים ופקדונותיהם ואילו שאר
אנשי הצוות יצאו לבימ"ר ____ להמשך משימת הליווי.
הנאשם לא וידא עם נאשם מס' 2כי כלל נשקי הצוות נמצאים בתיק הנשקים .כפועל יוצא מכך יצא
111
הצוות לדרכו והאקדח נשאר על עמדת הפריקה ללא כל שמירה .במהלך נסיעת הצוות לבימ"ר
____ נשארו נשקי הצוות בתיק הנשקים מבלי שהנאשם יוודא כי אלה יחולקו ויצוותו ללוחמים
במהלך הנסיעה המבצעית.
ההוראות אשר באי מילויין הורשע הנאשם הן הוראות פק"מ "ליווי ____" המחייבות אבטחת כלי
הנשק ורישומם ; ווידוא כי כל כלי הנשק נמצאים וחלוקת הנשקים לכל הלוחמים עם צאתם מבית
הסוהר והמשך המשימה.
טיעוני התביעה
לדברי התובע ,הנאשם פעל באופן בלתי אחראי ולא מילא חובתו כמפקד כשלא דאג לוודא כי כלל
הנשקים מצויים בידי הצוות.
הנשק שהושאר ללא השגחה יכול היה להגיע לידיים עוינות ומשם הדרך לפגיעה בחיי אדם היתה
קצרה .במקרה זה הגיע הנשק לידי אסיר עבודה אשר העבירו לידי שב"ס.
הנאשם בן ,54משרת בשב"ס משנת ,1983לחובתו שתי הרשעות בדן יחיד ,האחת אינה רלבנטית
לתיק זה ,והשניה ,מינואר ,2009בגין אי מילוי הוראה בנסיבות בהן נהג בניגוד להנחיות הבטחון
באופן הליך זיהוי וקליטת אסירים.
לדברי התובע ,עומד הנאשם לפני פרישה ויסיים שירותו בקרוב ,ואף עובדה זו נלקחה בחשבון
במסגרת השיקולים בגינם מבקשת התביעה להשית על הנאשם נזיפה חמורה ושבעה ימי קנס.
טיעוני הנאשם
הנאשם ,שאינו מיוצג ,אמר כי הוא משרת את שב"ס נאמנה מזה 31שנים ,כולן בתפקידי בטחון.
בשנת 2012הועלה לדרגת רנ"ג.
לדבריו ,לאחר המקרה וכתוצאה ממנו נפגע קשה מבחינה נפשית ,חלה ,והחל בטיפול פסיכולוגי.
שמו נפגע ,תדמיתו נפגעה ,הוא לא מצליח לישון ולמעשה כבר נענש מעל ומעבר.
111
דברי הנאשם נתמכו במסמכים רפואיים שהוגשו לעיוננו.
באשר לאירוע ,אמר הנאשם כי מדובר בתקלה שכמובן לא נגרמה במזיד אלא תוך כדי עבודה וכי
הוא מבין את חומרתה .
הנאשם גרוש ,אב לשלושה ילדים ,מבקש ,לדבריו ,לפרוש בראש זקוף .ביקש כי נימנע מלהשית
עליו עונש של קנס בשל ההוצאות הרפואיות הגבוהות להן נדרש בעקבות המקרה.
דיון
אין צורך להכביר מילים באשר לחשיבות ההקפדה על שמירתו של נשק.
לא ב ְכדי נקבעו בשב"ס הנחיות ופקודות מפורטות באשר לאופן הטיפול בכלי נשק ,שמירתם
ואבטחתם .
מצופה מכל סוהר הנושא כלי נשק שהופקד בידיו כי יקפיד ,קלה כחמורה על ההנחיות והכללים
בנושא זה .לא כל שכן מצופה כך מסוהר ותיק אשר שימש מפקד הצוות ואף ערך תדריך בנושא זה,
ואשר אמור לשמש דוגמא להקפדה בשמירה על כלי נשק.
הפקרתו של כלי הרג זה טומנת בחובה פוטנציאל של פגיעה בגופו של הזולת וקטילת חיי אדם,
ועלולה לגרום לאסונות כבדים בין אם על ידי הגעתו לידיים לא מיומנות ובין אם על ידי הגעתו
לגורמים עוינים או פליליים ,בוודאי כאשר האקדח נותר בשער הכניסה לבית סוהר ,בבחינת ּפ ְר ָצה
הקוראת לגנב .למרבה המזל ,אף שהנשק הגיע לידיו של אסיר ,הוא הועבר לידי שב"ס ולא נעשה
בו שימוש שלילי כאמור.
לצד חומרת העבירה אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם ,אשר הודה בביצוע העבירה
ונטל על עצמו מלוא האחריות לביצועה .שוכנענו כי המקרה אכן השפיע עליו קשות ואכן קיבל
את ענשו בכך שהאירוע השפיע על מצבו הנפשי והרפואי.
כן יש לקחת בחשבון את העובדה כי הנאשם הועלה בדרגה לאחר שנשפט בדן יחיד ,ולכן לא ניתן
לראות בשפיטתו זו משום נסיבה מכבידה בעניינו.
יחד עם זאת ,דווקא בנסיבותיו של אירוע זה ,קיימת חשיבות יתרה לשיקול ההרתעה שביסוד
תכלית הדין המשמעתי ,מאחר ורבים מסוהרי שב"ס נושאים עמם יום ביומו נשק שהופקד
112
בָידם ע"י הארגון ,ואי שמירתו בהתאם לכללי הארגון נושאת בחובה סכנת חיים .לכן ,על נסיבותיו
המקלות של הנאשם לסגת לטובתו של אינטרס זה .עם זאת ,יינתן להן ביטוי בגובה הקנס.
לאור האמור ,ולאחר שקילת מכלול הנסיבות והשקולים לקולא ולחומרא אנו מחליטים לאמץ
את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם את העונשים הבאים :
נזיפה חמורה -קנס בגובה של ארבעה ימי עבודה ,שישולם בארבעה תשלומים .
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי היום , 23.4.2013בנוכחות הנאשם והתובע.
_______________
_____________
גנ"מ עו"ד טל שורץ
סג"ד ,עו"ד אורנה אטלי
סג"ד רמי סלע
שופטת (משפטנית)
שופט
אב"ד
113
______________
נאשם :2רס"ר_______
הכרעת דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
אנו מזכים את הנאשם מכל אשמה.
ההליך
.1בתיק זה הוגש כתב אישום נגד שני נאשמים -נאשם מספר 1ששימש במפקד צוות באירוע נשוא
כתב האישום ,הודה ,במסגרת הסדר טיעון ,בכתב האישום המתוקן בעניינו ,הורשע ודינו נגזר.
נאשם מס' ,2ששימש בכלבן בעת האירוע ,כפר בכתב האישום ונוהל בעניינו הליך הוכחות ,
בסיומו אנו נדרשים להכריע האם עבר את עבירות המשמעת המיוחסות לו -התרשלות במילוי
תפקיד ,אי שמירה על ציוד השירות ,ואי מילוי הוראה בגין הפרת הוראות פק"מ ליווי ____
המתייחסות לאבטחת כלי נשק ורישומם.
.2
לאחר בחינת העדויות והראיות שהוצגו בפנינו ,החלטנו לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו
בכתב האישום.
114
האירוע
.3באשר לעובדות הבאות אין מחלוקת בין הצדדים:
.3.1בתאריך 29.11.12יצא צוות של פלגת ___ גדוד ___ מיחידת נחשון (להלן" :הצוות")
למשימות ליווי (להלן ":הליווי") .
.3.2על הליווי חלו הוראות פקודת הקבע המקומית -ת( .4/להלן הפק"מ").
.3.3מפקד הצוות היה נאשם מספר , 1רנ"ג ____ (להלן ":מפקד הצוות").שאר אנשי הצוות היו
רס"ר ה.א ,שנקבע ע"י מפקד הצוות כנהג (להלן" :הנהג") ,רס"ר ח.ו ,שמונה ע"י מפקד
הצוות כאחראי פיקדונות (להלן :אחראי הפיקדונות") והנאשם ,שהינו כלבן בפלגה ,ביחד עם
כלבו.
.3.4בעת התדרוך המוקדם לא הוגדר אחראי כלי נשק (ראה נ.)1/
.3.5עם הגעת הצוות לביס"ר ____ נכנס אחראי הפיקדונות לבית הסוהר על מנת להסדיר את
קליטת האסירים ופיקדונותיהם .טרם כניסתו ,מסר את נשקו האישי ואת אקדחו מסוג "יריחו"
(להלן" :האקדח") לידי מפקד הצוות.
.3.6בהמשך לאמור הוכנסו כלי הנשק של הצוות לתיק הנשקים ע"י מפקד הצוות והנאשם .בשעה זו
נשאר האקדח כשהוא מונח על עמדת הפריקה.
.3.7מפקד הצוות והנהג נכנסו לבית הסוהר והנאשם עם כלבו נשארו לשמור על תיק הנשקים
בשער הכניסה.
.3.8בהמשך יצאו מפקד הצוות והנהג מבית הסוהר והצוות המשיך לביס"ר ____ להמשך
המשימה ,ללא ח.ו ,שנשאר בבית הסוהר .בשעה זו נותר האקדח על עמדת הפריקה ללא
שמירה.
.3.9האקדח נמצא בשלב מאוחר יותר ע"י אדם שאינו סוהר ,והועבר לידי שב"ס.
115
טענת המאשימה
.4על פי כתב האישום ,משנשאר הנאשם לשמור על הנשקים בשער הכניסה של ביס"ר ____ ,
מבלי להבחין באקדח שנשאר על עמדת הפריקה ומבלי שיכניסו לתיק הנשקים ,ומשלא ערך
רישום של כלל כלי הנשק של הצוות ,פעל הנאשם בניגוד להנחיות סעיפים 7ג' ו7-ד' לפק"מ,
המחייבים את אבטחת כלי הנשק ורישומם .כמו כן לא שמר הנאשם על ציוד של השירות,
והתרשל במילוי תפקידו.
.5בסיכומיה מציינת התביעה כי השאלה המרכזית בתיק זה אינה משפטית אלא היא שאלה
פשוטה :האם הנאשם היה אחראי נשקים במהלך הליווי האמור ובאיזה נקודה היה אחראי
נשקים .לטענתה ,בהגיע הצוות לביס"ר ____ הודיע מפקד הצוות לנאשם כי הוא ,הנאשם ,הינו
אחראי נשקים ,והראייה לכך היא שמפקד הצוות נתן לו את שק הנשקים.
טענות ההגנה
.6לטענת הנאשם ובא כוחו ,לא מונה הנאשם בשום שלב לאחראי נשקים ,אלא הוא קיבל לידיו את
שק הנשק על מנת שישמור עליו ,והוא אכן שמר על שק הנשק ללא דופי.
משלא הוגדר כאחראי נשקים בהתאם לפק"מ ,לא ניתן להאשימו בפעילות בניגוד לאותה פק"מ.
.7למעלה מן הצורך נטען ע"י ההגנה כי לא ניתן להטיל על הנאשם משימה נוספת לתפקידו ככלבן.
ראיות התביעה
.8
עת -1/סג"ד ____ -מפקד גדוד ____ ביחידת נחשון
.8.1העד התבקש לתאר את הליך הליווי בכל הנוגע לנושא כלֵי הנשק .לדבריו ,בכל בוקר יש תדריך
במהלכו מגדיר מפקד הצוות את אחראי כלי הנשק .את אופן הגדרת המטלה ותחומי האחריות
הגדיר מפקד הגדוד כך ":מפקד הצוות בעצם מגדיר את תפקיד אחראי כלי נשק ואומר לו
'"דוד" ,אתה אחראי כלי נשק' .באחריותו של "דוד" לוודא כמה כלי נשק יש ...ואז מתפקידו
בכניסה לכל ביס"ר ,הוא בא לוקח את תיק הנשקים ,אוסף את כל כלי הנשק ,סופר ...ואז הוא
116
נותן את האוקיי למפקד הצוות שניתן להיכנס לביס"ר .למה זה נעשה? מכיוון שהיו כניסות ,לא
בזדון ,לבתי סוהר עם כלי נשק ואז הוגדר אותו תפקיד של אחראי כלי נשק" .כשנכנס צוות
הליווי לבית הסוהר ,מונחים כלי הנשק בתוך הכספת ואז אותו אחראי כלי נשק סופר כמה
נשקים יש ,אומר למפקד הצוות שכל כלי הנשק בפנים ואין חשש שיש נשק על אחד מהאנשים
או בכלי הרכב ואפשר להיכנס .בבתי סוהר בהם אין כספת ,הוא עומד ליד תיק הנשקים
ומאבטח אותו וביציאה הוא מוסר לכל אחד את נשקו ,מוודא שבתיק או בכספת לא נשאר שום
דבר" ,ככה הוא יודע בעצם שכל אחד מהאנשים קיבל את הנשק שלו ואפשר לצאת לדרך".
.8.2העד מסר כי בכל משימה יש למנות אחראי כלי נשק .לדבריו ",אם אף אחד לא מונה אבל אחד
מגדיל ראש ולוקח את התיק אז מאותו רגע הוא מבחינתי אחראי נשקים".
.8.3העד אישר כי אחראי כלי נשק אמור להישאר בתפקיד זה מתחילת המשימה עד סופה ,כל עוד
לא היה שום דבר חריג ולא היה צריך לשחרר את אחראי כלי נשק למשימה חשובה יותר.
.8.4לשאלת התובע מהי תפיסתו לגבי יכולתו של כלבן לשאת במשימה נוספת כאחראי נשקים אמר
העד כי הכלבן יכול להיות אחראי כלי נשק" .מה שבעצם הוא עושה זה לקחת את כלי הנשק,
שם אותם בתוך התיק ,אמור לספור אותם ואז הוא עומד עם הכלב ושומר על התיק ".אך הוסיף
כי זו אינה האופציה המיטבית .העד אישר כי על הכלבן מוטל להחזיק בכלב לאורך כל
המשימה ולהשגיח שלא יתקוף .לדבריו ,עדיף שכלבן יהיה בקרבת אסירים ולא ישמור על
נשקים ואמנם לא ניתנו הנחיות כתובות בעקבות המקרה ,אבל לדבריו "אנחנו משתדלים לא
לשים כלבן כאחראי נשק ".
.8.5לדברי העד ,במקרה הנדון בפנינו "הטעות הקריטית היתה של מפקד הצוות כי באותו ליווי לא
הוגדר אחראי נשק" .לדבריו ,מפקד הצוות התרשל ,אך על אף זאת ,ברגע שמפקד צוות לוקח
את שק הנשק ומוסר את זה לאחד מהלוחמים ,על אותו לוחם "להגדיל ראש" ולתפקד כאחראי
כלי נשק.
.8.6העד מסר כי הוא מכיר את הנאשם מזה שש וחצי שנים ,וכי הנאשם הינו לוחם אמין וערכי,
שבתחקיר שנערך ביום האירוע אמר בדיוק מה שהיה באותו ליווי .לדבריו" ,בתפקוד היומיומי
אין לי גרגיר של טענה כלפי תפקודו".
117
.9
עת -2/רב כלאי ____ -מפקד הפלגה
.9.1לדברי העד ,תפקידו של אחראי נשקים הוא תפקיד חשוב ,מרגע שהוא מקבל את התפקיד חלה
עליו אחריות על כל הנשקים ,בכל כניסה ויציאה מתוך מתחם זאת אחריות בלעדית שלו לקבל
ולאסוף מכל הלוחמים את הנשקים ,חובתו לספור את הנשקים ,ולהפקיד אותם בתוך תיק
נשקים או כספת.
.9.2לדברי העד ,ברגע שאיש צוות קיבל את תיק הנשקים ונאמר לו שהוא צריך להפקיד את כל
הנשקים זה "חצי הגדרה" של אחראי כלי נשק.
.9.3העד מסר כי ישנה הקפדה על מילוי דפי המשימות וכי בסוף כל משימה דף המשימה מועבר
אליו או אל הקמב"צ לבדיקה ולחתימה.
.9.4לדברי העד ,אם מפקד צוות לא מגדיר תפקיד של אחראי נשקים בדף משימות ,זה חריג ולא
תקין.
.9.5לדעת העד ,הטלת תפקיד אחראי כלי נשק על הכלבן מהווה שיקול דעת מוטעה .לדבריו,
בעקבות האירוע ,ביקשו שלא להטיל על הכלבנים משימות נוספות.
.9.6העד הגדיר את הנאשם כלוחם טוב ,רציני ,שכאשר מוטלת עליו אחריות יודע לעשות אותה,
אחד הכלבנים הטובים ,המאופיין ביוזמה אישית ומשמש אחראי כלביה.
.10עת - 3/רנ"ג ____ -מפקד הצוות
.10.1עד זה הוא נאשם מספר 1בתיק ,שדינו הוכרע ונגזר במסגרת הסדר טיעון טרם תחילת שמיעת
ראיות הצדדים .העד שימש בתפקיד מפקד הצוות בליווי בו עסקינן.
.10.2לדבריו ,הוא משמש בתפקיד מפקד צוות מזה כעשרים וחמש שנים.
.10.3העד מסר כי הצוות מנה שלושה אנשי צוות נוספים לו -ה.א שמונה כנהג ,ח.ו שמונה כאחראי
פקדונות והנאשם ,שהיה כלבן.
.10.4לדבריו" ,בתדרוך עצמו בבוקר יכול להיות שהיה פיקשוש ,כל אחד יש לו את התפקיד שלו אז
יכול שפה משהו התפקשש לגבי אחראי הנשק".
118
.10.5העד סיפר כי כשהגיע הצוות לביס"ר ____ ,הוא שלח את ח.ו לקחת את הפקודות ולטפל
בניירת ,ח.ו נתן לו את אקדחו ,והעד ביחד עם הנאשם ריכזו את הנשקים ליד שק הנשקים.
כשנשאל ע"י התובע מדוע לקח הנאשם את השק השיב העד ":בתור אחראי נשקים ,כי הוא
היחידי שהיה יכול להיות עם הנשקים כי אני נכנס פנימה והנהג נכנס פנימה ח.ו פנימה ,הוא
היה מופקד על שק הנשקים".
לדבריו" ,אחריות של אחראי נשקים היא קודם כל שהשק יהיה סגור ,לבדוק כמה נשקים יש
בפנים ולבדוק שאף אחד לא יהיה בקרבה של השק".
.10.6העד טען בעדותו כי הנאשם הוגדר על ידו כאחראי נשקים .לדבריו" ,בתדריך זה התפקשש
אבל בקטע הספציפי הזה בביס"ר ___ זה בטוח שהוא היה אחראי נשקים".
לשאלת בית הדין האם אמר לנאשם "אני ממנה אותך עכשיו לאחראי נשקים" השיב העד ":לא
ממנה אותך ,לא צריך להגיד דברים כאלה ,אני לא יודע אם אני חייב להגיד אני ממנה אותך
בצורה רשמית אבל אמרתי לו אתה שומר על הנשקים" .עוד טען העד כי לאורך כל הליווי ,גם
בבתי סוהר אחרים ,היה הנאשם בתפקיד אחראי נשקים והסביר ":פשוט בגלל שהוא כלבן,
הוא לא יכול לבצע דברים אחרים ,רק שמירה על הנשקים ועל הכלב".
.10.7לשאלת הסנגור האם במסגרת תפקידו כמפקד הצוות וידא העד כי הנאשם ,ששימש לטענתו
כאחראי כלי נשק ,ביצע רישום של כלי הנשק ,השיב העד ":קודם כל ,רישום של כלי הנשק לא
עושים".
.10.8לדברי העד ,את האקדח שקיבל מח .ו .הניח על עמדת הפריקה ואת הרובה שקיבל ממנו
הכניס לשק הנשקים ,ביחד עם כלי הנשק שלו -עצמו.
.10.9העד אישר כי כאשר יצא הצוות מביס"ר ____ ,הוא לקח את השק ובו כלי הנשק והניח אותו
לרגליו ברכב.
.10.10העד אישר כי ייתכן שבבימ"ר ____ הוא ו-ו' הפקידו את כלי הנשק בכספת.
.10.11לשאלת בית הדין אישר העד כי בחלק ממשימת הליווי ביצע הוא עצמו משימות של
אחראי כלי נשק ,כנטילת כלי נשק והכנסתם לשק.
119
.11עת - 4/רס"ר ח.ו.
.11.1העד מסר כי טרם כניסתו לביס"ר ____ מסר את כלי הנשק שברשותו -האקדח והרובה,
לידיו של מפקד הצוות.
.11.2העד לא זכר אם במהלך אותה משימת ליווי הוא הפקיד את כלי הנשק של אנשי הצוות ביומן
הכספת של בית סוהר ____ ,אך אישר כי הדבר ייתכן ,ולדבריו "אני מניח שהיו מקומות שאני
הלכתי להפקיד".
.12ת - 1/הודעת הנאשם ביאח"ס
בהודעה זו אמר הנאשם כי ביום האירוע לא הוגדר כאחראי נשקים ,כי לא ספר את כלי הנשק כי
הכל קרה מהר והוא החזיק את הכלב ביד אחת ,מה שמסרבל את העבודה ויוצר קושי בספירה .כן
אמר כי הוא מצטער על מה שקרה.
.13ת - 2/הודעת הנאשם בקבו"ד מיום 2.12.12
.13.1בהודעה זו חזר הנאשם על כך שלא מונה ע"י מפקד הצוות כאחראי כלי נשק ליום האירוע.
כשנשאל האם בביס"ר ____ מינה אותו מפקד הצוות לאחראי כלי נשק השיב הנאשם " :הוא
לא אמר לי אז זה היה מובן מאליו".
.13.2הנאשם מסר כי מדי פעם יוצא לו לשמור על הנשקים אבל אף פעם הוגדר בדף המשימה
כאחראי נשקים.
.13.3הנאשם אישר כי יש קושי בפיקוח על כלי נשק כאשר הוא בתפקיד עם הכלב ,ולדבריו לא
העלה קושי זה בפני המפקדים מאחר וברצונו להרגיש חלק מהצוות ולעזור כמה שהוא יכול.
121
.14ת - 3/הודעת הנאשם בקבו"ד מיום 27.12.12
בחקירה זו התבקש הנאשם להסביר דבריו בהודעתו ת ,2/באומרו ":הוא (מפקד הצוות -ט.ש ).לא
אמר לי ,אז זה היה מובן מאליו" .הנאשם מסר כי בביס"ר ____ אין כספת ,מישהו צריך להישאר
עם כלי הנשק ומאחר והוא לא יכול להיכנס עם הכלב לבית הסוהר לרשום פיקדונות ,הוא מרגיש
שזה "נופל עליו".
ראיות ההגנה
.15עדות הנאשם
.15.1הנאשם משרת בשב"ס מזה שש שנים ,מהן שנתיים וחצי ככלבן ,מתוכן שנה ושלושה חודשים
אחראי כלבייה.
.15.2לדבריו ,תפקיד הכלבן בעת ליווי הינו לאבטח את הלוחמים עם הכלב ,המהווה גורם הרתעתי,
יכול לתת מענה מאוד מהיר במקרה של תקיפת איש סגל ולמנוע בריחה.
.15.3בעדותו סיפר כי ביום האירוע הוגדר בתדריך ע"י מפקד הצוות ככלבן .במהלך היום נעשו
נסיעות רבות לבתי הסוהר השונים ,בהן עסק באבטחה עם הכלב .בשעות הצהריים הגיע הצוות
לביס"ר ____ ,הנאשם ראה שח.ו נותן את הנשק שלו למפקד הצוות ,שהלך לכיוון עמדת
הפריקה .בשלב זה הנאשם ,לדבריו ,היה מאחור ,עוסק באבטחה .כשנפתחו השערים והרכב
התחיל להיכנס הלך הנאשם עם תיק הנשקים למפקד הצוות ,ושניהם אספו את כלי הנשק שהיו
על הרצפה .בסופו של דבר התיק נשאר אצל הנאשם ,מפקד הצוות אמר לו "אתה נשאר עם
הנשקים" והנאשם ,לדבריו ,ענה כי קשה לו להישאר עם הנשקים ,אך בלית ברירה נכנס ליומן
עם התיק ובו כלי הנשק ,ושמר עליו .כשהרכב יצא ,יצא הנאשם עם התיק ונתן אותו למפקד
הצוות ,שישב עם התיק מקדימה.
.15.4לדברי הנאשם ,בבתי הסוהר ___ ו____ הופקדו כלי הנשק ע"י מפקד הצוות וח.ו.
121
.15.5לשאלת התובע השיב הנאשם כי בעבר "יצא לו" לשמור על נשקים אך מעולם לא שימש
כאחראי כלי נשק .לדבריו ,שיקר מפקד הצוות כשהעיד בפנינו כי בהגיע הצוות לביס"ר ____
הוא הודיע לנאשם כי הוא ממנה אותו כאחראי כלי נשק.
.15.6הנאשם עומת מול הודעותיו -ביאח"ס (ת )1/ממנה מסיקה התביעה כי נטל אחריות על
הפקרת הנשק ובקבו"ד (ת ,)2/בה ,כשנשאל האם בביס"ר ____ מינה אותו מפקד הצוות
לאחראי נשקים השיב הנאשם ":הוא לא אמר לי ,אז זה היה מובן מאליו".
לדברי הנאשם ,בעת שמסר ההודעות ,הוא הרגיש בשפל מאחר ובעקבות האירוע הוא הורחק
מתפקידו בנחשון ומהכלב עמו עבד ,וסופח כזקיף מגדל בביס"ר ____.
.15.7הנאשם נשאל ע"י בית הדין כיצד היה פועל אילו ניתנה לו הנחייה ולפיה מוטל עליו תפקיד
אחראי כלי נשק .לדבריו ,לא קורה שכלבן מתמנה לתפקיד אחראי נשק ,אבל באופן תיאורטי,
אילו היה מתמנה לתפקיד זה ,היה מבקש "שיסבירו באמת כמו שצריך מה זה להיות אחראי
נשקים ומה המשמעות של זה".
.16עה - 1/כלאי ____
.16.1העד משמש בתפקיד קצין הדרכה ומפקד מרכז הכשרה של ענף בעלי חיים בחטיבת ביטחון
ותחום עיסוקו הכשרות ,קורסים והדרכות מקצועיות בנוגע למערך בעלי החיים בשב"ס.
.16.2לדבריו ,הכלבן והכלב מהווים יחדיו חלק מצוות הליווי ,תפקידם העיקרי הוא אבטחת הצוות
ומניעת בריחה ,ואין להטיל על הכלבן משימה נוספת.
.16.3לדברי העד ,מאומנים הכלבים ליוזמה במקרה שנתפס בעיניהם כאיום ולכן על הכלבן מוטלת
אחריות להחזיק את הכלב "קצר"" ,לפתוח ארבע עיניים" כלשונו ,ולהיות מכוון למשימה.
עבודת הכלבן מסתיימת רק כשהכלב מוכנס לכלבייה ועד אז" ,כלבן לא מבצע שום פעולה חוץ
מלהיות עם הכלב".
122
.17עה - 2/רס"ר ____
.17.1העד שובץ ושימש בתפקיד נהג במשימת הליווי הרלבנטית .לדבריו ,כשהגיע הצוות לביס"ר
____ ,הוא מסר למפקד הצוות את הרובה והאקדח שברשותו וראה כי מפקד הצוות מכניס
אותם לתיק .כן ראה שח.ו .מוסר את כלי הנשק שברשותו למפקד הצוות.
.17.2לדברי העד ,באותו יום בביס"ר ____ ,מפקד הצוות הוא שהפקיד את כלי הנשק של הצוות
בכספת.
.17.3העד סיפר כי לרוב הוא -עצמו משמש כמפקד צוות .במקרה כזה ,לדבריו ,הוא בוחר את
איש הצוות הכי אחראי וממנה אותו לאחראי כלי נשק לכל היום .לדברי העד ,הוא מעולם לא
מינה את כלבן הצוות לתפקיד אחראי כלי נשק מאחר וזה לא ריאלי ,לדבריו " ,כי יש לו את
הכלב ,זאת חיה שהוא צריך לטפל בה ,הוא צריך לעמוד באבטחה כל הזמן ואני לא יכול להגיד
לו עכשיו תעזוב את האבטחה כי כלבן הוא בעצם שניים ,אם אני אומר לו לעשות משהו אז
הפסדתי שני אנשים ביחד" .בהמשך אמר בעניין זה ":אני אישית משמש כ 3-וחצי שנים כסגן
מפקד לא שמתי אף פעם אחראי על שום דבר חוץ מהכלב שלו".
.17.4לדברי העד ,במקרה של ליווי קטן ,בו הוא משמש כמפקד צוות ומונו נהג ,אחראי פיקדונות
וכלבן ,כך שלא נותרו אנשי צוות נוספים ,הוא נוהג ליטול על עצמו את תפקיד אחראי כלי
הנשק.
.17.5לשאלת התובע האם לא נוכח ביום האירוע כי מפקד הצוות לא ממנה אחראי כלי נשק ,השיב
העד" :אני שיערתי שהוא לקח את האחריות הזאת על עצמו בגלל שאין מישהו אחר שיעשה
את זה ,ככה אני עושה את זה ...אני מכיר את א' אז שיערתי ,הוא שם את ח.ו .אחראי דואר ,אני
נהג ,מי נשאר? רק הוא".
.17.6לשאלת בית הדין אמר העד כי בליוויים בהם הוא משמש כמפקד צוות וממנה עצמו כאחראי
כלי נשק ,הוא רושם זאת בדף תדריך המשימה.
.17.7עוד נשאל העד ע"י בית הדין האם ניתן היה במהלך הליווי להבין כי הנאשם הינו אחראי כלי
הנשק ,ועל כך השיב" :אחראי נשקים לא ,אבל אולי רק שיכנס עם השק ,זה יכול להיות הדבר
123
היחידי שכלבן יכול לעשות ,שהוא בעצם נכנס עם הכלב לתוך בית הסוהר ולהרים את השק
ולהיכנס איתו".
.18נ - 1/דף תדריך ומשימה
דף התדריך נערך ע"י מפקד הצוות ,נאשם מס' ,1בבוקר בו בוצע הליווי נשוא תיק זה.
בדף זה צויין ה.א כנהג ,ח.ו כלוחם והנאשם כלוחם .כאחראי פיקדונות ח.ו ובסעיף "אחראי
הנשק" לא צויין כל שם.
הפק"מ
.19להלן סעיפי הפק"מ הרלבנטיים לענייננו:
.19.1
סעיף .3א .לפק"מ -תדרוך הצוות ,קובע בס"ק 11סיפא ":ייקבע לוחם אשר ישמש
בתפקיד "לוחם אחראי כלי נשק".
.19.2
סעיף 7לפק"מ :אחראי כלי נשק ,קובע כך:
א .לוחם הנמנה עם צוות הליווי והוגדר בתדריך מקדים ופרטני ע"י מפקד הצוות כאחראי על
כלי הנשק בזמן הליווי.
ב .תפקידו לשמש כאחראי נשק מתחילת הלווי" ,עוד בתדריך" ועד סיום המשימה,
לאחר שהופקדו הנשקים בכספת בתוך הנשקייה ביח'.
ג .ידאג לבצע רישום של כלל כלי הנשק בצוות ,בהתאם לקביעת מפקד הצוות בנושא חלוקת
כלי הנשק ללוחמים מוגדרים.
ד .אחראי לאפסון ואבטחת כלי הנשק בכל כניסה /יציאה מתחומי בית הסוהר ותחנת
המשטרה.
ה .אחראי כלי הנשק ייקבע לצורך המשימה מתחילתה ועד סופה ללא החלפה בזמן הלווי.
(ההדגשה במקור ט.ש).
124
ו.
קביעת אחראי על כלי הנשק -אינה גורעת מאחריות האישית של כל לוחם על נשקו
האישי.
ז.
מפקד צוות הלווי יוודא ,בכל יציאה מבית סוהר ,מול האחראי על כלי הנשק כי כלל כלי
הנשק נמצאים וחולקו ללוחמים.
.19.3סעיף 8לפק"מ" ,אבטחת נשק" ,קובע בס"ק , 5כי במקרים בהם כל כלי הרכב של צוות
הליווי נכנסים לבית הסוהר ,ינהג מפקד הצוות באחת משלוש אפשרויות ,כשאפשרות ג) היא
"":אחסון כלי הנשק בתיק יעודי ,הכנסתו למכלול הכניסה או ליומן התחנה והצבת סוהר
לאבטחתו(".הדגשה לא במקור -ט.ש. ).
הערכת הראיות לאור העבירות המיוחסות לנאשם
אי מילוי הוראה
.20
.20.1כתב האישום מייחס לנאשם אי מילוי הנחיות הפק"מ.
.20.2ההנחיות שהפרתן מיוחסת לנאשם מחייבות את מי שמשמש אחראי כלי נשק בצוות הליווי.
.20.3אחראי כלי נשק ,על פי הפק"מ ,הוא מי שהוגדר ככזה בתדריך מקדים ופרטני ע"י מפקד
הצוות והוא משמש בתפקיד זה מתחילת הליווי ,עוד בתדריך ,ועד סיומו של הליווי.
.20.4מהראיות שבפנינו עולה בבירור כי מפקד הצוות לא מינה בעת התדריך אחראי כלי נשק ,וזאת
בניגוד לקבוע בפק"מ.
.20.5מפקד הצוות בעדותו בפנינו טען כי בהגיע הצוות לביס"ר ____ הוא הודיע לנאשם כי הוא
ממנה אותו כאחראי כלי נשק.
ראשית ,טענה שכזו אינה עומדת בהוראות הפק"מ ושנית ,אינני מאמינה לגרסת מפקד הצוות
ואני מקבלת את גרסתו של הנאשם כי העד לא אמר אמת בנושא זה.
.20.6אינני מקבלת את טענת מפקד הגדוד שהעיד בפנינו ,לפיה אם לא מונה אחראי כלי נשק ואחד
מאנשי הצוות "מגדיל ראש" ולוקח בשלב זה או אחר את תיק הנשקים ,הופך אותו איש צוות
125
באותו רגע לאחראי כלי נשק.
גם טענת מפקד הפלגה ,לפיה ברגע שאיש צוות קיבל את תיק הנשקים ואמרו לו שהוא צריך
להפקיד את כל הנשקים זה "חצי הגדרה" של אחראי כלי נשק ,דינה להידחות.
טענות אלה אינן עולות בקנה אחד דווקא עם עבירת אי מילוי הוראה ,שהרי יש בהן כדי לערער
את כוחן המחייב של ההנחיות אשר הפרתן מיוחסת לנאשם .
אופן מינויו של אחראי כלי נשק מוסדר בפרוטרוט בפק"מ והוא אינו כולל "הגדלת ראש" או
"חצי הגדרה" .הנחיות הפק"מ ברורות וחד משמעיות ואינן מותירות מקום לפרשנות.
.20.7אשר על כן ,עמדתי החד משמעית היא כי הנאשם לא מונה כאחראי כלי נשק במשימת הליווי.
מכאן ,שהנחיות הפק"מ המחייבות את מי שנושא בתפקיד אחראי כלי נשק לא חלו עליו בעת
ביצוע הליווי נשוא כתב האישום.
מכאן ,שלא היה מקום להאשימו בעבירת אי מילוי הוראה.
אי שמירה על ציוד השירות
.21
.21.1כתב האישום מייחס לנאשם עבירה על פי סעיף 12לתוספת השניה " :אי שמירה על ציוד
השירות בניגוד לפקודות השירות ללא הצדק סביר" .
.21.2על פי הראיות שהובאו בפנינו ,התבקש הנאשם ע"י מפקד הצוות לשמור על תיק הנשקים .
הנאשם אכן שמר על התיק ובו כלי הנשק שהוכנסו אליו ע"י הנאשם ומפקד הצוות .משימת
השמירה הסתיימה עם צאת הצוות מבית הסוהר.
.21.3לא נשמעה כל טענה ולא הוגשה כל ראיה לכך שהנאשם לא שמר כראוי על תיק הנשקים.
נהפוך הוא ,הגם שכל העדים שנשמעו בפנינו מחזיקים בדיעה כי אין להטיל משימות נוספות
על מי שמשמש בתפקיד כלבן במשימה ,ביצע הנאשם במקביל שתי משימות -גם אחז בכלב
ועסק עמו במשימת אבטחה וגם שמר על תיק הנשקים ,וזאת ללא דופי.
.21.4הציוד שהופקד בידי הנאשם היה תיק כלי הנשק ,הוא ותו לא ,והנאשם שמר כראוי על ציוד
זה.
.21.5אשר על כן עמדתי היא כי יש לזכות את הנאשם מעבירת אי שמירה על ציוד השירות.
126
התרשלות במילוי תפקיד
.22
.22.1התביעה מייחסת לנאשם התרשלות במילוי תפקידו ,שבגינה הופקר האקדח על עמדת הפריקה
ללא כל שמירה .
.22.2כאן המקום לציין כי במסגרת הסדר הטיעון בעניינו של מפקד הצוות ,נאשם 1בתיק זה ,שו ָנה
סעיף הוראות החיקוק בעניינו ,כך שלמפקד הצוות לא יוחסה עבירת התרשלות במילוי תפקיד.
.22.3ההלכה הפסוקה קובעת כי בחינת התקיימותה של התנהגות רשלנית לשם הרשעה בפלילים
זהה לבחינת התקיימותה לשם הטלת חבות בדיני הנזיקין ,ולפיכך מותר לבית משפט פלילי
להסתייע בהלכות הנזיקין בבואו לקבוע אם חב הנאשם חובת זהירות אם לא .56אם כך נקבע
באשר לדין הפלילי ,כך ראוי לנהוג גם בדין המשמעתי.
.22.4עילת הרשלנות בדיני נזיקין מורכבת מארבעה אלמנטים מצטברים:
א .קיומה של חובת זהירות,
ב .הפרתה של חובת הזהירות (התרשלות),
ג .קיומו של נזק ,
ד .קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין גרימתו של הנזק.
.22.5ערה אני לכך שהתרשלות במילוי תפקיד יכולה להתקיים ,כעבירת משמעת ,גם ללא שנגרם
נזק כתוצאה מן ההתרשלות ,אך במקרה דנא קושרת התביעה בין התרשלותו ,לגירסתה ,של
הנאשם ,לבין הפקרת האקדח.
.22.6מבין ארבעת האלמנטים שנזכרו לעיל ,אין מחלוקת שהתקיים השלישי שבהם ,דהיינו-
"הנזק" ובענייננו -הפקרת האקדח על עמדת הפריקה ללא שמירה.
יריעת המחלוקת נוגעת להיקף תחום האחריות של הנאשם; קיומה של חובת זהירות קונקרטית
מכוח נהלים ו/או נוהגי עבודה ו/או האפשרות לצפות את ההתרחשות; הפרת חובת הזהירות -
56ר' ע"פ 478/73פנקס נ' מ"י
127
האם הנאשם נהג בניגוד לנהלים או נוהגי עבודה שהיו קיימים במועד הרלבנטי ,והאם יצא ידי
חובתו באופן שבו נהג באירוע והקשר הסיבתי בין התנהלותו לבין הפקרת האקדח.57
.22.7אין ספק כי על לוחמי נחשון חלה חובת זהירות בכל הנוגע לשמירה על כלי הנשק שהופקדו
בידיהם לצורך ביצוע משימותיהם .משהוטלה על הנאשם המשימה לשמור על התיק ובו כלי
הנשק שהונחו בו על ידו וע"י מפקד הצוות ,חלה עליו חובת זהירות מוגברת באשר לתיק
ולתחולתו ,אך האם חובת הזהירות כוללת גם את האקדח שהופקר ע"י מפקד הצוות על עמדת
הפריקה? עליי להשיב על שאלה זו בשלילה.
.22.8הנאשם לא רק שלא העלה על דעתו ,אלא לא יכול היה ולא צריך היה להעלות על דעתו כי
מפקד הצוות נטל אקדח שנמסר לו ע"י אחד מאנשי הצוות ,הניחֹו על עמדת הפריקה ולא
הכניסֹו לתיק הנשקים.
.22.9רשלנותו של מפקד הצוות לאורך כל הדרך ,החל משלב התדרוך בו לא מצא לנכון למנות
אחראי נשק ,המשך בכך שלא וידא כי יבוצע רישום של כלי הנשק שחולקו על ידו במשימה ,לא
ווידא ביציאה מביס"ר ____ כי כלל כלי הנשק נמצאים ,וכלה בכך שהניח את האקדח
שהופקד בידו על עמדת הפריקה והשאירו שם לנפשו ,רשלנות המפקד היא ולא אחרת ,גרמה
באופן בלעדי להפקרת האקדח במקום בו הוא הניח אותו ,ובהתנהלותו של הנאשם לא היתה
כל תרומה לתוצאה זו .
סיכום
.23הנאשם לא שימש ולא מונה לשמש כאחראי כלי נשק בליווי נשוא התיק.
.24במשימה לא הוגדר כלל אחראי כלי נשק ,זאת בניגוד להנחיות הפק"מ אשר חלו על הליווי
נשוא האירוע.
.25במהלך הליווי הגיע צוות הליווי למספר בתי סוהר .בבתי הסוהר בהם מצויה כספת להפקדת
נשק ,הניחו חברי הצוות את הנשק שברשותם בתוך הכספת ,ואילו בביס"ר ____ ,בו לא
57ראה ת"פ (שלום ר"ל) 4932/06מדינת ישראל (מח"ש) נ' אינדיג מיכאל
128
מותקנת כספת ,פעל מפקד הצוות על פי אפשרות ג' שבסעיף 8לפק"מ " -אחסון כלי הנשק
בתיק ייעודי ,הכנסתו למכלול הכניסה או ליומן התחנה והצבת סוהר לאבטחתו" .הסוהר
שהוצב ע"י מפקד הצוות לאבטחת התיק היה הנאשם ,והוא ביצע משימה זו ללא דופי ,על אף
הקושי לבצעה במקביל לתפקידו ככלבן עם כלבו.
.26מפקד הצוות קיבל לידו אקדח ,ותחת להניח אותו בתיק הייעודי עם יתר כלי הנשק ,הניח אותו
בעמדת הפריקה ושם הוא נשאר.
.27איתרע מזלו של הנאשם ,והפקרת האקדח ע"י מפקד הצוות התרחשה דווקא בבית סוהר בו לא
מותקנת כספת ,שהרי גם אילו היתה מותקנת כספת בבית הסוהר ,עדיין היה האקדח נותר על
עמדת הפריקה ,ובמקרה כזה לא ניתן היה להאשים אלא רק את מפקד הצוות.
.28ככל שהפכתי בתיק לא הצלחתי למצוא ולו קצה חוט שיש בו כדי לקשור את הנאשם לתוצאת
האירוע.
.29אשר על כן עמדתי היא כי יש לזכות את הנאשם זיכוי מוחלט מכל העבירות המיוחסות לו
בכתב האישום.
סג"ד אורנה אטלי ,שופטת:
מסכימה לדברי אב"ד
סג"ד רמי סלע ,שופט:
אני מסכים לפסק דינה של אב"ד.
אשר על כן אנו מזכים הנאשם זיכוי מוחלט מכל פרטי כתב האישום
הוקרא בפומבי היום , 30.6.13 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובע.
_______________
גנ"מ עו"ד טל שורץ
אב"ד
_____________
______________
סג"ד ,עו"ד אורנה אטלי
סג"ד רמי סלע
שופטת (משפטנית)
שופט
129
נאשם :רס"ר______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,אשר שימש בתקופה הרלוונטית בתפקיד סוהר בטחון בביס"ר ____ ,הורשע בעבירת
משמעת של שימוש בכוח שלא כדין ,בהתאם לסעיף 19א' לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר,
בעקבות הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבתאריך 24.9.12בעט בגופו של עצור וחבט
בראשו בעקבות כך שהעצור קילל אותו לאחר שהנאשם הכניסו לתא על רקע סירובו לנתק את
הטלפון הציבורי בעת שנערכה ספירה באגף.
כמו כן הורשע הנאשם בעבירת אי מילוי הוראה ,בגין כך שלא דיווח למפקדיו אודות השימוש
בכוח שבוצע על ידו כלפי העצור ,זאת בניגוד להוראת סעיף ח' ( )1לפקנ"צ 02.04.00המחייבת
דיווח בכתב למפקדים אודות אירוע של שימוש בכוח.
.2הנאשם בן ,38משרת בשב"ס מזה כעשר שנים ,במהלכן צבר 8הרשעות בדן יחיד .האחרונה
שבהן ,מנובמבר ,2010בה הורשע בהתנהגות שאינה הולמת סוהר ,בגין כך שהחדיר מקל לתוך
תאו של אסיר כדי להרחיקו מהדלת.
.3התובע התייחס בטיעוניו לחומרתה של עבירת שימוש בכוח שלא כדין ,בהרחיבו באשר לפגיעה
בערך חיי האדם וכבודו אותו חרת שב"ס על דגלו .לדבריו ,סוהר המפעיל כוח שלא כדין כלפי
131
אסיר הנתון למרותו חוטא כלפי האסיר ,כלפי הארגון כולו ,ופוגע באמון הניתן בסוהרים ע"י
הציבור.
יחד עם זאת הסוהר הודה ולקח אחריות ,לדברי התביעה אין מדובר במקרה של מדרג חומרה
עליון ולאסיר לא נגרם נזק גופני .אשר על כן ולנוכח מכלול הנסיבות שהובאו בפני בית הדין
עתרה התביעה לעונש של נזיפה חמורה ,קנס בגובה של 5ימי עבודה ועונש צופה פני עתיד של
מחבוש ע"ת משמעותי .
.4לדברי הסנגור ,אין זה המקרה אליו ראוי להתייחס בהקשר של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לדבריו ,כתב האישום מתאר סיטואציה של התחצפות ,התנהגות אלימה מילולית ניבול פה
והתנגדות של אסיר כלפי סוהר ,ושל סוהר שעל אף שצריך היה להשתמש בכוח ,השתמש בכוח
במידה החורגת מתחום הסביר .לצורך המחשת טענתו זו הציע כי בית הדין יצפה לאחר הדיון
בדיסק המתעד את האירוע ,על מנת שיתרשם מאווירת ההתלהמות ,ניבול פה והתנגדות מצד
האסיר שחייבה את הנאשם לנקוט בשימוש בכוח .לדבריו ,חרג הנאשם מתחום סמכותו בכך
שהיכה את האסיר בעורפו ונתן לו מכה ברגלו עם הרגל ,אולם יש לראות את המקרה
בפרופורציות הנכונות ,מאחר ומדובר ברף חומרה נמוך והמרחק בין העובדות לבין "דיבורים על
חוק יסוד כבוד אדם וחירותו" הוא רב מאוד.
לדברי הסנגור ,הנאשם כבר נענש בגין האירוע משהועבר בעקבותיו מביס"ר ____ שליד ביתו
לביס"ר מרוחק ,העברה המהווה עבורו מעמסה של ממש.
לדברי הסנגור משכורתו של הנאשם נמוכה והוא מפרנס יחיד.
התבקשנו ע"י ההגנה להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ,ולהסתפק בנזיפה ובענישה
מותנית.
.5לא הוגשו לבית הדין חוות דעת מפקדיו של הנאשם אודותיו.
.6הנאשם עצמו הביע צערו על המקרה ,אמר כי הפיק את הלקח ממנו וכי בעקבותיו היו מקרים בהם
הוא עצמו עצר סוהרים אחרים משימוש בכוח כלפי אסירים.
131
.7מצפיה בדיסק המתאר את האירוע ,עולה תמונה חמורה מזו שתוארה בכתב האישום .בדיסק
נראה אירוע מתמשך ,במהלכו נהג הנאשם בברוטליות כלפי האסיר ,וניכר כי התנהגותו נשלטה
ע"י הזעם שתקף אותו ,ככל הנראה בעקבות האופן בו התבטא האסיר כלפיו.
.8משנחשפנו לאירוע כפי שתועד ,לפרטיו ,בדיסק שהוגש לפניניו ,סבורני כי לא ניתן ,בגוזרנו את
דינו של הנאשם ,לנתק עצמנו מהרושם הקשה שנותר בנו בעקבות הצפיה .
בניגוד לטענת ההגנה ,לא היה מקום לשימוש בכוח כלל .הנאשם הוא אשר פעל בכוחנות
ובאלימות ,תוך שימוש נלוז במדים ובסמכויות שהוענקו לו .במעשיו כשל הנאשם באופן בו
ביצע את תפקידו .גם אם התנהג האסיר באופן שאינו ראוי ,היה על הנאשם לרסן עצמו ,לגלות
איפוק לפעול בדרכים החוקיות העומדות לרשותו .
לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י בית המשפט בעניינם של שוטרים " :שוטרי ישראל מלאכתם
קשה ואחראית ,מלווה לא אחת סיכונים והתנכלויות ,והינם ראויים לכל אהדה שיכולים בתי
המשפט לתת להם .אך במה דברים? כל עוד הם זוכרים וערים לכך שהסמכות והמרות שהוענקו
להם ,רק לצרכי ביצוע התפקיד ניתנו ואסור שיעשה בהם שימוש לרעה .עליהם לשנן זאת לעצמם
השכם והערב ,דווקא משום שמלאכתם מחייבת לעתים קרובות נוקשות ואפילו שימוש בכח.
המעבר מ'כח סביר' לאלימות מיותרת הוא מהיר ומפתה וחלילה להם לעבור את הגבול .עליהם
לדעת ולהבין כי אם יעברו את הגבול ואם ישתמשו לרעה בסמכויות שנתנו להם ,ובעיקר אם
ינהגו באלימות מיותרת ,לא יעניקו להם בתי המשפט אהדה ,וימצו עמם את הדין ומן העבר השני,
אזרח הבא במגע עם אנשי משטרה ,אפילו הוא חשוד או עברין ,זכאי לצפות ולהניח שאם יתנהג
כהלכה לא יגעו בו לרעה .מעשי אלימות ברוטלית כמו אלה של המערערים ,פוגעים קשות הן
במערכת היחסים ,העדינה בלאו הכי ,שבין האזרח למשטרה ,והן במוניטין של המשטרה
וביכולתה לתפקד כדבעי"( .ע"פ 64/86אשש נ' מדינת ישראל) .דברים אלה חלים במלואם על
שירות בתי הסוהר ועל המשרתים בו.
132
.9לכל אזרח ,גם אם הוא מאחורי סורג ובריח ,הזכות שלא יפגעו בו לרעה ,תוך חריגה מהסמכויות
שהוקנו לסוהרים בחוק .כל חריגה שכזו ,מלבד הפגיעה בגופו ובכבודו של האסיר עצמו ,פוגעת
גם בתדמית שב"ס ובאמון הציבור בו.
.10במעשיו פגע הנאשם בכל אחד מהערכים אותם טבע שב"ס על דגלו :
ערך חיי האדם וכבודו -לפיו ,על הסוהר לעשות שימוש בסמכויותיו בצורה הוגנת ,מושכלת,
מידתית וסובלנית ולשמור על כבודם של הנתונים במשמורת;
ערך המקצועיות -לפיו על הסוהר להקפיד על ריסון הכוח העומד לרשותו;
ערך האחריות -לפיו על הסוהר להיות מחוייב לערכי שלטון החוק ולהפעיל שיקול דעת במילוי
תפקידו תוך הבנה כי בידיו מופקדים חיי אדם;
ערך האמינות -לפיו על הסוהר לנקוט בגישה עניינית ולהיזהר משיקולים זרים;
ערך הממלכתיות -לפיו על הסוהר לנהוג באופן ממלכתי כשליח ציבור בארגון בטחוני בעל
תכליות חברתיות;
ערך הדוגמא האישית -לפיו ישמש הסוהר דוגמא אישית חיובית לעמיתיו ולנתונים במשמורת,
הנושאים אליו את עיניהם ובוחנים את התנהגותו.
.11שנת 2013הוכרזה כשנת הטמעת ערכי שב"ס .עניין זה מתקשר לתכלית הדין המשמעתי ,אשר
בשונה מן הדין הפלילי ,אינו מכוון להענשת הסוהר .הדין המשמעתי בשב"ס נועד להגן על
הארגון מבחינת רמת תפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור .תכליות אלה
מושגות באמצעים שונים ,וביניהם הרתעת סוהרים אחרים מפני התנהגות החורגת מהנורמות
הראויות והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתו של הארגון על יושרתו ורמת תפקודו .
תכליות אלה מכוונות את אמצעי המשמעת .
.12בשים לב לכל האמור לעיל ,דעתי היתה נוטה לכיוון פסילת הסדר הטיעון והטלת עונש כבד מזה
שנתבקש ע"י התביעה ,וזאת שמא ייווצר הרושם המוטעה לפיו מתייחס בית הדין בסלחנות
לאירועים כגון זה בגינו הורשע הנאשם.
133
.13עם זאת ,לא אוכל להתעלם מכך שהנאשם הודה בפנינו בביצוע העבירה וחסך מהצורך בניהול
התיק ובזימונם של אסירים למתן עדות ,ובמיוחד משיקול עיקרי המטה את הכף לטובת הנאשם
והוא העובדה כי בשל הסדר הטיעון במסגרתו הודה הנאשם במעשים המיוחסים לו ,לא היה בית
הדין אמור להיחשף לתיעוד האירוע ,והוא הועבר לעיוננו לשם הגנה על הנאשם ולא לצורך
החמרה עמו.
אלמלא ראו עיננו את האופן בו פעל הנאשם ,נראה היה כי הסדר הטיעון הינו סביר ,ומטעם זה
בלבד סבורני כי יש לכבד את ההסדר.
.14אשר על כן אציע לחבריי לכבד את ההסדר ברף בגבוה שהתבקש ע"י התביעה ,וכן להטיל על
הנאשם ענישה מותנית ,שתשמש כחרב המתהפכת מעל ראשו ,תרתיע אותו ואת כלל הסוהרים
מפני נקיטה בהתנהגות דוגמת זו שבגינה הורשע ותבהיר כי התנהגות כזו כלפי אסירים לא
תתקבל בסלחנות
סג"ד קרן גלבוע ,שופטת :מצטרפת לעמדתה של אב"ד.
עו"ד זאב אפיק ,שופט ,נציג ציבור :
אני מסכים לדברי חברתי האב"ד גנ"מ טל שורץ.
הנאשם הורשע בפנינו על פי הודאתו בין השאר בעבירה של שימוש בכוח שלא לצורך ,כנגד
עצור שהיה נתון למרותו בבית הסוהר .עכשיו אנו נדרשים לחרוץ את אמצעי הענישה נגד
הנאשם.
לענישה יש כידוע מטרות שונות כמו גמול ,הרתעה ,מניעה ושיקום ,שלעיתים אינן מתיישבות זו
עם זו .האיזון בין המטרות השונות של הענישה הוא בבחינת "מלאכת מחשבת" שאנו מופקדים
עליה הלכה למעשה ,על מנת לגזור לנאשם את אמצעי הענישה ההולם את כלל הנסיבות.
בסוגיה זו כבר אמר כבוד השופט מנחם אלון ז"ל כי "מדידת אמצעי העונש קשה היא לשופט
134
כקריעת ים סוף" (ע"פ 359 + 340/81מדינת ישראל נ' שחר סגל ואח' ,פס"ד ל"ה ()4
.)313,322
על פי הסדר טיעון בין הצדדים עתרה התביעה להטיל על הנאשם את אמצעי הענישה של נזיפה
חמורה ,קנס בגובה 5ימי עבודה ומחבוש על תנאי משמעותי ,בעוד שהסנגור המלומד ביקש
להקל באמצעי הענישה בהתחשב בנסיבות המיוחדות הקשות של הנאשם (היותו מפרנס יחידי,
והעובדה שבעקבות האירוע הועבר הנאשם למקום שירות המרוחק ממקום מגוריו) .בית הדיןאינו כפוף להסדר טיעון בין הצדדים -וכאשר שמענו את הטיעונים של הצדדים בפנינו סברתי
לתומי כי במקרה שלפנינו ניתן לתת משקל מוגבר לנסיבות האישיות של הנאשם -ולהקל
באמצעי הענישה שיוטלו עליו .אולם לאחר שצפיתי בדיסק של האירוע שהועמד לרשותנו -
וראיתי את ההתנהגות האלימה וחסרת הרסן של הנאשם במהלך האירוע ,שוכנעתי כי לא נוכל
להקל ראש במעשיו של הנאשם .גם עצור הוא אדם שנברא בצלם אלוהים ,וראוי הוא שינהגו בו
כבן אנוש .הקנטה או קללה של עצור אינה מצדיקה לנקוט כנגדו באלימות -וסוהר המופקד על
עצורים ,חייב לנהוג באיפוק והבלגה גם בסיטואציות מורכבות -ולמלא אחר הוראות השב"ס.
אין כל ספק בכך שהנאשם שבפנינו כשל באופן חמור במילוי תפקידו כסוהר המופקד על
עצורים ,וראוי הוא לאמצעי ענישה שיבהיר כי אנו לא נוכל לעבור לסדר היום ולהשלים עם
התנהגות אלימה שלא לצורך .אילו נדרשנו לגזור את אמצעי הענישה ללא הסדר טיעון ,קרוב
לוודאי שהיינו מחמירים באמצעי מעבר למה שביקשה התביעה ,אולם הלכה פסוקה מימים
ימימה קובעת שכאשר קיים הסדר טיעון שאינו חורג בצורה קיצונית מהסטנדרט המקובל ,ראוי
לכבד את הסדר הטיעון.
סוף דבר ,בנסיבות העניין יש לאשר את הסדר הטיעון ,אולם להטיל על הנאשם את אמצעי
הענישה ברף הגבוה ביותר שהוצג בפנינו .הייתי רוצה לקוות כי הנאשם למד את הלקח מהליך
משמעתי זה ,והוא מבין היטב כי חסד נעשה עמו במקרה דנן .באם יהיה הנאשם מעורב בעתיד
בארוע של שימוש באלימות ,אל לו לצפות כי תינתן לו הזדמנות נוספת.
135
אשר על כן אנו מטילים על הנאשם את אמצעי המשמעת הבאים:
א .נזיפה חמורה.
ב .קנס בגובה של 5ימי עבודה שייגבה ב 5-תשלומים שווים .
ג .עשרה ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל אם יעבור הנאשם ,תוך 3שנים מיום מתן גזר
דין זה ,עבירה של שימוש בכוח כמשמעותה בפקודת בתי הסוהר ,ויורשע בגין כך בתקופת
התנאי או לאחריה.
הודע לצדדים דבר זכותם לערער על פסק הדין בתוך 45ימים מהיום.
הוקרא בפומבי היום ,18.6.2013 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו ,והתובע.
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_______________
סג"ד קרן גלבוע
שופטת
136
______________
עו"ד זאב אפיק
שופט (נציג ציבור)
נאשם :רס"ר_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,אשר שימש בתקופה הרלוונטית בתפקיד זקיף בבימ"ר ____ ,הורשע בעבירת משמעת
של שימוש בכוח שלא כדין ,בהתאם לסעיף 19א' לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר ,בעקבות
הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבתאריך 19.10.12לחץ באמצעות רגלו את אשנב אחד
התאים על זרועו של עצור ששהה בתא ,למשך 23דקות ,במהלך דין ודברים בין הנאשם לעצור
על רקע בקשת העצור להשאיר את אשנב התא פתוח בשל ריח רע ,שלטענתו ,שרר בתא.
כמו כן הורשע הנאשם באי מילוי הוראה ,עבירה בהתאם לסעיף 1לתוספת ,בגין כך שלא דיווח
למפקדיו אודות השימוש בכוח שבוצע על ידו כלפי העצור ,כמתחייב מפקנ"צ .02.04.00
.2התובע התייחס בטיעוניו לחומרתה של עבירת שימוש בכוח שלא כדין.
לדבריו ,אף שהאירוע עצמו אינו מצוי במדרג חומרה עליון ,לבית הדין תפקיד עיקרי במיגור
העבירה ..עם זאת ,הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן ,חסך זמן שיפוטי ונטל אחריות על
מעשיו ,ולפיכך עתרה התביעה לעונש של נזיפה חמורה ,קנס בגובה של 3ימים ועונש על תנאי.
.3לדברי ב"כ הנאשם ,האירוע בגינו הורשע מרשו ,הינו חריג לשירותו בשב"ס ,והוא התרחש שלא
לאחר תכנון מוקדם אלא מתוך שיקול דעת מוטעה .לדבריו ,הנאשם לא דיווח אודות האירוע,
מתוך שלא סבר באותה עת כי הוא מהווה שימוש בכוח המחייב יידוע מפקדיו; ההליכים שנוהלו
כנגד הנאשם תרמו ,לדברי בא כוחו להבנתו את הפסול במעשיו ,והוא מביע את צערו על כך.
137
ב"כ הנאשם מבקש כי יינתן משקל לכך שאין המדובר באירוע בו ננקטה אלימות חמורה ,לאסיר
לא נגרם נזק ,הנאשם הודה בביצוע העבירה כבר במועד החקירה וחסך בצורך לזמן את האסיר
המתלונן לעדות ,על כל הכרוך בכך.
הוגש לבית הדין מכתבו של מפקד בימ"ר ___ בו צויין כי הנאשם הינו סוהר מקצועי ,חיישן,
בעל מוטיבציה גבוהה ,שחוות הדעת לגביו גבוהות ובשנת 2012אף זכה לחוו"ד גבוהה מאד.
הנאשם משרת בשב"ס משנת 2008ועברו המשמעתי נקי מהרשעות .הוא נשוי ואב לארבעה
ילדים .לדברי סנגורו ,משכורתו של הנאשם נמוכה והוא משלם משכנתא ,הוצאותיו מרובות
וחשבונו בבנק ,כעולה ממסמך שהוצג לבית הדין ,מצוי ביתרת חובה גבוהה.
בהתחשב במכלול השיקולים לעיל ,ובהתייחס לפסיקת בית הדין בתיקים אחרים של שימוש בכוח
שלא כדין ,מבקש ב"כ הנאשם כי בית הדין יסתפק בענשי נזיפה ומחבוש על תנאי ,ויימנע מהטלת
ענישה בעלת משמעות כלכלית.
.4הנאשם עצמו הביע צערו על האירוע שלדבריו "זלג" תוך כדי עבודה ולא תוכנן מראש .לדבריו,
התהליך אותו עבר בעקבות האירוע גרם לו להבין את משמעויות השימוש בכוח וללמוד שלא
להיסחף אחר עימותים שאסירים מנסים ליצור ,כדבריו.
עוד אמר הנאשם כי הוא רוצה להמשיך ולשרת בשב"ס ולהתקדם במערכת.
.5ריסון עצמי ושמירה על כבוד האדם וגופו הינם בגדר חובותיו היסודיות של סוהר ,בוודאי סוהר
הבא במגע יומיומי עם אסירים .חובת הסוהר לנהוג באסיר כבוד הינה מוחלטת .במסגרתה עליו
לנהוג איפוק וריסון גם כאשר האסיר אינו נוהג על פי ציפיותיו .
על הנאשם היה לנהוג באיפוק ולנקוט בצעדים החוקיים העומדים לרשותו לנוכח הנסיבות .
בוודאי לא היה בנסיבות כדי להצדיק שימוש באמצעי כוח כלשהו ,באשר לא נשקפה לו כל
סכנה ,והאסיר היה כלוא בתאו.
.6מעשיו של הנאשם אינם עומדים בהלימה עם ערכי שב"ס ובהם כבוד האדם ,אחריות ,מקצועיות,
ממלכתיות ודוגמה אישית.
.7חומרתה של עבירת שימוש בכוח שלא כדין נזקפת לחובת הנאשם בבואנו לגזור את דינו .
138
.8כנגד זאת נזקפות לזכות הנאשם חוות דעת מפקדו ,הודאתו בביצוע העבירה ,החרטה שהובעה
על ידו ,העובדה כי אין המדובר באירוע המצוי ברף חומרה גבוה ,כפי שהוסכם גם ע"י התביעה,
ונסיבותיו האישיות -משפחתיות -כלכליות של הנאשם.
.9נראה כי בעת האירוע הנאשם אכן סבר בתום לב כי מעשיו אינם מהווים עבירה .אין בכך כדי
לפטור אותו מהרשעה ומעונש ,שהרי התקיים היסוד הנפשי הנדרש בעבירות משמעת (ר' סעיף
106לפקודת בתי הסוהר ,התשל"א ,)1971 -אולם שיקול זה נזקף לזכותו בעת שקילת אמצעי
המשמעת.
.10התרשמנו כי ההליכים שנוהלו בעניינו של הנאשם ,לרבות הגשת כתב אישום לבית הדין ,אכן
היה בהם משום שיעור חשוב שירתיעֹו מלפעול באופן דומה בעתיד.
.11הדין המשמעתי מכוון לא רק כלפי הסוהר שהורשע ,אלא אמור לשמש מסר לכלל הסוהרים,
ולציבור בכללותו ,בדבר נורמות ההתנהגות המתחייבות מהמשרתים בשב"ס(.ר' ,למשל ,עש"מ
8622/05בעניין נעאמנה עלי) עם זאת ,נדרשת מידתיות ראויה והתחשבות מאוזנת לא רק באופי
העבירה שבוצעה וחומרתה ,אלא גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובמכלול היסודות הפועלים
לקולא בעניינו(.ר' עש"מ 4193/06בעניין משה חי) .
.12אשר על כן החלטנו לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם את הענשים הבאים :
נזיפה ;
קנס בגובה של שני ימי עבודה ,שייגבה בשני תשלומים.
ארבעה ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל אם יעבור הנאשם ,תוך 3שנים מיום מתן גזר
דין זה ,עבירה של שימוש בכוח ,ויורשע בגין כך בתקופת התנאי או לאחריה.
הודע בפומבי היום , 24.6.2013 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובע
______________
_______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
גנ"מ אלי אברהם
עו"ד דרור טיטונוביץ'
אב"ד
שופט
שופט (נציג ציבור)
139
______________
נאשם :רס"ל_______
גזר דין
.1הנאשם ,המשרת בתפקיד סוהר ביטחון בביס"ר ____ ,הורשע באי מילוי הוראה ,עבירה לפי
סעיף 1לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) ,התשל"ב .1971-
ההוראות אשר בגין אי מילויין הורשע הנאשם הינן :
סעיף ג.1.ה .לפקודת נציבות (פקנ"צ) " 04.12.00פיקוח על האסירים באגפים" ,המחייב צפייה
לתוך תאי האסירים בשעות הלילה;
סעיפים .14ב .ו -ג .לפקנ"צ " 04.54.01מניעת אובדנות -טיפול והשגחה" ,המחייבים ביצוע
השגחה ורישום ביומן השגחות ,הכוללים יצירת קשר עין עם העצור ,בחינה להעדר אמצעים
פיזיים לפגיעה עצמית ובמידת האפשר שיחה קצרה עם האסיר;
הוראת השירות 3.05ס"ק .)1סעיף 3י .לפקנ"צ " 02.39.00כללי התנהגות סוהרים" המחייבים
את הסוהר בדיווחי אמת.
.2בבסיס הרשעתו הודאת הנאשם ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבתאריך ,25.9.12בין השעות 2:00
ל 4:00-לפנות בוקר ,בעת ששימש בתפקיד זקיף באגף בו שהו אסירים שהוגדרו כאסירי השגחה
וניהל את הרישום ביומן אסירי ההשגחה ,לא ביצע ביקורות בתאי האגף ועל אף זאת רשם ביומן
האגף כי ערך ביקורות בתאי אסירי ההשגחה .
141
.3במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים לעונשים כדלקמן :התובע ביקש כי נשית על הנאשם נזיפה
חמורה 6 ,ימי קנס ומחבוש על תנאי ,בהתחשב מחד בחומרת מעשיו ,כפי שפורט במקרים
דומים שנדונו בפני בית דין זה ,ומאידך ,בהתחשב בהודאת הנאשם והחרטה שהביע.
.4הנאשם ,שאינו מיוצג ,הינו בן ,24רווק המתגורר עם הוריו ,התגייס לשב"ס ב ,27.6.12 -וטרם
גיוסו שירת כסוהר חובה .לדבריו ,הוא מודע לחומרת המעשה ,שאירע בקלות דעת ,לא קרה לו
בשירות החובה ולא יחזור על עצמו.
.5לדברי הנאשם ,קנס בגובה של 6ימי עבודה הינו עונש מוגזם ביחס למשכורתו הנמוכה.
.6הנאשם ממשיך לשרת כסוהר בטחון ואף משמש כיום כחובש עתודה.
.7כפי שנאמר על ידי בית דין זה במקרים דומים ,ורק לאחרונה ,בתיק ביד"מ ,6/13חומרת מעשיו
של הנאשם כפולה ואף משולשת .הנאשם לא ביצע השגחה על אסירים אשר הוגדרו ע"י גורמי
הטיפול והביטחון כאסירי השגחה ,דהיינו – אסירים במצוקה נפשית או סיכון אובדני גבוה,
כאמור בפקודת הנציבות . 04.54.01בהתאם להוראות פקודת הנציבות ,מהווה ההשגחה על
אותם אסירים אחד האמצעים לשמירה על חיי האסירים.
.8חמור מכך ,הנאשם ציין ביומן האגף כי ביצע את הביקורת ובכך חטא ברישום דיווח כוזב.
.9ברישום כוזב זה היה כדי להכשיל את הארגון כולו .שהרי אילו ,חלילה ,היה מתרחש מעשה
אובדני במהלך פרק הזמן בו לא בוצעה הביקורת כנדרש ,היו למעשיו של הנאשם השלכות
מרחיקות לכת ,והרי הנאשם ,לדבריו ,ידע מהי משמעות הגדרת אסירים כאסירי השגחה.
.10חומרת העבירה מהווה שיקול לחומרה בבואנו לגזור את דינו של הנאשם .מנגד ,עומדת לזכותו
הודאתו שחסכה מהצורך בניהול הוכחות .חוות הדעת שניתנה לו לאחרונה הינה גבוהה.
כן למדתי מדברי הצדדים כי למעט בשעות הנקובות בכתב האישום ,בשאר מהלך המשמרת
ביצע הנאשם את הביקורות כראוי.
141
.11בשים לב לנסיבות שפורטו לעיל ,ומאחר ופרק הזמן אליו מתייחס כתב האישום גבוה מזה
שבתיק ביד"מ ,6/13הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
א .נזיפה חמורה;
ב .קנס בגובה של 4ימי עבודה ,שייגבה בארבעה תשלומים שווים.
ג 5 .ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל ,אם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום עבירת משמעת
של אי מילוי הוראה ,בנסיבות של דיווח שאינו אמת ,ויורשע בגין כך.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי היום 13.5.2013 ,בנוכחות הנאשם והתובע.
_________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
נשיאת בית הדין למשמעת
142
נאשם :רס"ל_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,המשרת בתפקיד סוהר ביטחון בביס"ר ____ ,הורשע על ידנו באי מילוי הוראה,
עבירה לפי סעיף 1לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) ,התשל"ב .1971-
ההוראות אשר בגין אי מילויין הורשע הנאשם הינן :
סעיף ג.1.ה .לפקודת נציבות (פקנ"צ) " 04.12.00פיקוח על האסירים באגפים" ,המחייב צפייה
לתוך תאי האסירים בשעות הלילה;
סעיפים .14ב .ו -ג .לפקנ"צ " 04.54.01מניעת אובדנות -טיפול והשגחה" ,המחייבים ביצוע
השגחה ורישום ביומן השגחות ,הכוללים יצירת קשר עין עם העצור ,בחינה להעדר אמצעים
פיזיים לפגיעה עצמית ובמידת האפשר שיחה קצרה עם האסיר;
הוראת השירות 3.05ס"ק .)1סעיף 3י .לפקנ"צ " 02.39.00כללי התנהגות סוהרים" המחייבים
את הסוהר בדיווחי אמת.
.2בבסיס הרשעתו הודאת הנאשם ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבתאריך ,25.9.12בין השעות 4:00
ל 5:00-לפנות בוקר ,בעת ששימש בתפקיד זקיף באגף בו שהו אסירים שהוגדרו כאסירי השגחה,
143
וניהל את הרישום ביומן אסירי ההשגחה ,לא ביצע ביקורות בתאי האגף ועל אף זאת רשם ביומן
האגף כי ערך ביקורות בתאי אסירי ההשגחה .
.3במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים לעונשים כדלקמן :התובע ביקש כי נשית על הנאשם נזיפה
חמורה 3 ,ימי קנס ומחבוש על תנאי ,בהתחשב מחד בחומרת מעשיו ,כפי שפורט במקרים
דומים שנדונו בפני בית דין זה ,ומאידך ,בהתחשב בכך שמדובר בפרק זמן קצר יחסית בו לא
בוצעו הביקורות ,בהודאת הנאשם והחרטה שהביע ,ובהיותו סוהר צעיר בעל מוטיבציה להמשיך
ולשרת.
הנאשם ,שאינו מיוצג ,ביקש כי לא יושת עליו עונש כלכלי.
לדבריו ,מדובר במקרה חד פעמי ,הוא מודע לחומרת מעשיו ולא יחזור על טעות זו.
הנאשם ממשיך לשרת באותו תפקיד בו שימש בעת האירוע בגינו הורשע.
.4כפי שנאמר על ידנו במקרים דומים ,חומרת מעשיו של הנאשם כפולה ואף משולשת .הנאשם לא
ביצע השגחה על אסירים אשר הוגדרו ע"י גורמי הטיפול והביטחון כאסירי השגחה ,דהיינו –
אסירים במצוקה נפשית או סיכון אובדני גבוה ,כאמור בפקודת הנציבות . 04.54.01בהתאם
להוראות פקודת הנציבות ,מהווה ההשגחה על אותם אסירים אחד האמצעים לשמירה על חיי
האסירים.
.5חמור מכך ,הנאשם ציין ביומן האגף כי ביצע את הביקורת ובכך חטא ברישום דיווח כוזב.
.6ברישום כוזב זה היה כדי להכשיל את הארגון כולו .שהרי אילו ,חלילה ,היה מתרחש מעשה
אובדני במהלך פרק הזמן בו לא בוצעה הביקורת כנדרש ,היו למעשיו של הנאשם השלכות
מרחיקות לכת ,והרי הנאשם ,לדבריו ,ידע מהי משמעות הגדרת אסירים כאסירי השגחה.
.7חומרת העבירה מהווה שיקול לחומרה בבואנו לגזור את דינו של הנאשם .מנגד ,עומדים לזכותו
הצער והחרטה שהביע הנאשם בפנינו והודאתו שחסכה מהצורך בניהול הוכחות.
.8בשים לב לנסיבות שפורטו לעיל ,אנו סבורים כי הענישה שהתבקשה ע"י התובע במסגרת הסדר
הטיעון הינה סבירה ,מידתית ,ומגשימה את תכלית הדין המשמעתי.
144
.9אשר על כן אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:
א .נזיפה חמורה;
ב .קנס בגובה של 3ימי עבודה ,שייגבה בשלושה תשלומים שווים.
ג 5 .ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל ,אם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום עבירת משמעת
של אי מילוי הוראה ,בנסיבות של דיווח שאינו אמת ,ויורשע בגין כך.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי היום 4.4.2013 ,בנוכחות הנאשם והתובע.
_________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
___________
__________
סג"ד מרגלית כהן
גנ"מ שלום יעקב
שופטת (משפטנית)
145
שופט
נאשם :רס"ב_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם הורשע באי מילוי הוראה ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר (נוסח
חדש) ,התשל"ב .1971-
ההוראה אשר בגין אי מילוייה הורשע הנאשם הינה הוראת סעיף .1ג .לנוהל בטחון ,01-1013
"הכנסת מכשירי רט"ן לשטח בית הסוהר" ,האוסרת על הכנסת רט"ן (דהיינו -טלפון סלולארי)
לביס"ר ללא אישור.
.2בבסיס הרשעתו הודאת הנאשם ,במסגרת הסדר טיעון ,בכתב אישום מתוקן ,לפיו בתאריך
,11.11.12עת שימש בתפקיד חובש במרפאה בביס"ר ____ ,ולא היה מורשה להיכנס לתחומי
הביס"ר כשברשותו מכשיר טלפון סלולארי ,ניסה להיכנס לתחומי הביס"ר כשבתיקו מכשיר
טלפון סלולארי מסוג "בלאקברי" (להלן ":המכשיר ").
בעת שזקיף השער העביר את התיק במשקף הוא הבחין במכשיר כשהוא נמצא בתיק .זקיף השער
התריע בפני הנאשם כי יש מכשיר טלפון סלולארי בתיקו וביקש ממנו להוציאו .בעקבות כך
146
הנאשם הוציא מהתיק ,בין היתר ,עיתונים ובגדים ולאחר מכן אמר לזקיף השער כי אין בתיק
מכשיר טלפון סלולארי.
באותן הנסיבות הבחין שוב זקיף השער במכשיר בתיק ואמר זאת לנאשם .הנאשם שוב פתח את
התיק והוציא את המכשיר מהמקום בו היה מונח.
.3לדברי התובע ,כניסה לבית הסוהר עם מכשיר טלפון פרטי עלולה לפגוע בביטחון בית הסוהר ,אף
כי לא ניתן לייחס לנאשם כוונת פגיעה בביטחון .לדבריו מדובר בעבירה לא קלה ויש להרתיע
סוהרים אחרים מביצועה.
עם זאת ,מאחר והנאשם שהינו סוהר ותיק מושעה ,עברו המשמעתי נקי ,והוא הודה בכתב
האישום המתוקן וחסך מניהול התיק ,מבקשת התביעה במסגרת הסדר הטיעון להשית על הנאשם
נזיפה חמורה וארבעה ימי קנס .לדברי התובע ,באופן רגיל ראוי היה להשית גם ענישה הצופה פני
עתיד ,אך נוכח העובדה שככל הנראה עומד הנאשם לסיים את שירותו ,לא נתבקשנו לעשות כן.
.4לדברי הסניגור ,הנאשם הינו בן ,52נשוי ואב לארבעה ,ביניהם שני קטינים וכולם סמוכים על
שולחנו .משרת בשב"ס מזה כ 25-שנים ,ברובן כחובש ,תפקיד במהלכו היה עד למראות קשים,
מצוי בקשיים כלכליים וכתוצאה מהאירוע נפגע לא רק כלכלית אלא אף רפואית ,כמתואר בחוות
דעת פסיכיאטר בעניינו.
באשר לנסיבות האירוע מסר ב"כ הנאשם כי לא היתה מאחוריו כוונת זדון של הנאשם ,והטלפון
היה ללא "סים" ולא פעיל לשיחות יוצאות ונכנסות.
ב"כ הנאשם ביקש כי נסתפק בהטלת עונש של נזיפה.
הנאשם עצמו הביע חרטה ואמר כי האירוע אינו מתאים לו ולגילו.
.5לא בכדי קבע הארגון נהלים האמורים להנחות את הסוהר כיצד עליו לנהוג ,תוך הגדרת גבולות
המותר והאסור .חובת הקפדה על הקבוע בנהלים חלה על כל סוהר ,וחיונית לצורך השמירה על
המשמעת ,הסדר והביטחון בשב"ס .אי הקפדה על קיום הנהלים ככתבם וכלשונם עלול להביא
למצב בו "איש הישר בעיניו יעשה" ,ואת זאת יש למנוע.
147
.6כנגד חומרת העבירה עומדים לזכותו של הנאשם הותק שלו בשב"ס ,עברו הנקי ,הצער והחרטה
שהביע בפנינו והודאתו שחסכה מהצורך בניהול הוכחות ,אם כי בתחילה כפר בכתב האישום וחזר
בו מכפירתו בשלב מאוחר יותר ,במסגרת הסדר הטיעון בו תוקן כתב האישום.
במיוחד יש לתת הדעת לכך שהנאשם מושעה .לעניין זה יצויין כי כתב האישום הוגש ב,25.2.13 -
והעיכוב בניהול הליך זה נגרם ,ברובו ,בעטיו של הנאשם ומי מטעמו.
.7בשים לב לנסיבות שפורטו לעיל ,הסדר הטיעון הינו סביר ומידתי ,ולטעמי יש לגזור על הנאשם
נזיפה חמורה ושני ימי קנס.
סג"ד רוני בורוכוב ,שופט :מצטרף לגזר הדין.
סג"ד מרגלית כהן ,שופטת :הנני סבורה כי לאור פרטי כתב האישום המתוקן אל מול השעייתו
והבעת החרטה ,בצירוף העובדה כי הנאשם מתעתד לעזוב את שב"ס ,ניתן להסתפק בנזיפה
חמורה.
אשר על כן החלטנו בדעת רוב להטיל על הנאשם את הענשים הבאים :
נזיפה חמורה
קנס בגובה של שני ימי עבודה .הקנס ייגבה בשני תשלומים.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי היום 12.5.2013 ,בנוכחות הנאשם ,ב"כ והתובע.
_________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
___________
סג"ד מרגלית כהן
שופטת (משפטנית)
148
__________
סג"ד רוני בורוכוב
שופט
נאשם :רס"ר_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,ששימש במועד הרלבנטי בתפקיד לוחם ביחידת נחשון באגף העצורים בבית
משפט ____ (להלן ":בית המשפט") ,הורשע בשימוש בכוח כלפי אדם במסגרת מילוי
תפקיד בניגוד לפקודות השירות ,עבירה לפי סעיף ( 19א) לתוספת השנייה לפקודת בתי
הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב – .1971
.2הנאשם הורשע על פי הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבתאריך 19.11.12באגף
העצורים בבית המשפט ,הדף עצור שהובא לדיון והיכה בפניו ,כשהעצור כבול בידיו ,וזאת
לאחר שהעצור התגרה בו .כתוצאה מכך נגרמו לעצור פצע שפשוף בשליש העליון של האף
וכן פצע שפשוף מתחת לעין ימין.
.3לדברי התובע ,מדובר בעבירה חמורה בנסיבותיה ,ולבית הדין תפקיד עיקרי במיגורה.
חומרה יתרה נגזרת מהעובדה שהאסיר היה כבול בידיו .
149
עם זאת ,הנאשם ,שהתגייס בשנת 2007הודה בביצוע העבירה ואין לחובתו הרשעות
קודמות .לפיכך מבקשת התביעה כי במסגרת הסדר הטיעון יושתו על הנאשם נזיפה חמורה,
4ימי ריתוק 4 ,ימי קנס ומחבוש על תנאי.
.4לדברי הסנגור ,הנאשם הינו לוחם למופת .מבלי לזלזל בחומרת העבירה ,הסיטואציה של
לטפל ב 300 -עצורים במתחם אינה פשוטה .לדבריו ,במהלך ויכוח הביט העצור בתג השם
של הנאשם ומלמל מילים שיכולות להתפרש כאיום וכך אירע המקרה ,שאינו מדרכו של
הנאשם.
הנאשם הינו אב ,מצבו הכלכלי אינו קל והוא מבקש לצמצם למינימום ,אם בכלל ,את ימי
הריתוק והקנס ,ולהסתפק בנזיפה.
לא הומצאו מסמכים להוכחת טענות ההגנה ,עם זאת הצהיר בפנינו התובע כי חוות הדעת
בעניינו של הנאשם גבוהות עד גבוהות מאד.
.5הנאשם עצמו הביע חרטה וצער על שפעל כפי שפעל .לדבריו הפיק את הלקח מהאירוע
וניכר כי הפנים את חומרתו .התרשמנו מכנות דבריו.
דיון
.6מדובר במקרה חמור של סטייה מהתנהגות המצופה מסוהר .ריסון עצמי ושמירה על כבוד
האדם וגופו הינם בגדר חובותיו היסודיות של סוהר ,בוודאי סוהר הבא במגע יומיומי עם
אסירים .חובת הסוהר לנהוג באסיר כבוד הינה מוחלטת .במסגרתה עליו לנהוג איפוק וריסון
גם כאשר האסיר אינו נוהג על פי ציפיותיו .
.7על הנאשם היה לנהוג באיפוק ולנקוט בצעדים החוקיים העומדים לרשותו לנוכח הנסיבות .
בוודאי לא היה בנסיבות כדי להצדיק שימוש באמצעי כח כלשהו ,באשר לא נשקפה לו כל
סכנה וחמור מכך -בשעה שהעצור היה כבול בידיו וככזה -חסר כל יכולת התגוננות ,לא כל
שכן תקיפה.
.8במעשיו חטא הנאשם לא רק כלפי העציר שהיה נתון למרותו אלא גם כלפי הארגון שהפקיד
בידו סמכויות ואמצעים תוך הבעת אמון כי יידע לעשות בהם שימוש תוך הפעלת שיקול
151
דעת ומקצועיות .מעשיו מהווים גם מעילה באמון הציבור כלפי המשרתים בשירות בתי
הסוהר ,כי יפעלו בהתאם לכללים החלים עליהם תוך מקצועיות ואנושיות .
.9מעשיו של הנאשם אינם עומדים בהלימה עם ערכי שב"ס ובהם כבוד האדם ,מקצועיות ,
ממלכתיות ודוגמה אישית.
.10חומרת האירוע ונסיבותיו עומדים לחובת הנאשם בבואנו לגזור את דינו .
.11כנגד זאת עומדים הודאתו בביצוע העבירה ,והתרשמותנו החיובית ממנו ומכנות החרטה
שהובעה על ידו.
.12אשר על כן החלטנו לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם את הענשים הבאים :
נזיפה חמורה
4ימי ריתוק שריצויים יחל ביום ב' .27.5.2013 ,
5ימי קנס שייגבו ב 4 -תשלומים.
10ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל אם יעבור הנאשם ,תוך 3שנים מיום מתן גזר דין
זה ,עבירה של שימוש בכוח ,ויורשע בגין כך בתקופת התנאי או
לאחריה.
לצדדים זכות לערער על פסק הדין בתוך 45ימים מהיום.
הודע בפומבי היום , 21.5.2013 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובע.
______________
_______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
גנ"מ שלום יעקב
אב"ד
שופט
151
______________
עו"ד זאב אפיק
שופט (נציג ציבור)
נאשם :רס"ל_______
גזר דין
.1הנאשם ,המשרת כסוהר בטחון בבית מעצר ____ ,הורשע בעבירות של התנהגות שאינה
הולמת סוהר ושל אי מילוי הוראה.
ההוראות אשר אי מילויין הורשע הינן הוראת השירות 3.05ס"ק .)1וסעיף .3י .לפקנ"צ
" 02.39.00כללי התנהגות סוהרים " המחייבים את הסוהר בדיווחי אמת.
.2בבסיס הרשעתו העובדות הבאות ,בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון:
לאחר ששילם הנאשם בתאריך 20.5.2012סך של ₪ 300כדמי רישום בנו למעון ילדים,
הוסיף על גבי הקבלה את הספרה 1לפני המספר , 300כך שהסכום הנחזה על גבי קבלה
היה על סך .₪ 1300כמו כן החתים את אחראית המעון על גבי טופס " בקשה להשתתפות
בשכר לימוד לגני ילדים וקייטנות " (להלן ":הטופס ") בו ציין כי ילדו מטופל במעון בין
התאריכים 3.8.12 -1.7.12וכי שכר הלימוד החודשי הוא סך של , ₪ 1500למרות שבפועל
ילדו של הנאשם לא טופל בגן אלא ע"י חמותו של הנאשם.
.3בהמשך ביקש הנאשם להגיש את הטופס ואת הקבלה לעוזר קצין מש"א בבית המעצר,
וכשזה העיר לו כי קיים פער בין הסכום המצויין על גבי הקבלה ובין הסכום המצויין על גבי
הטופס ,שינה הנאשם בכתב ידו את הסכום המצויין על גבי הטופס לסכום של .₪1300
והגיש את הטופס ואת הקבלה.
152
.4הנאשם התגייס לשב"ס ביולי 2011ולחובתו הרשעה בדן יחיד שאינה רלבנטית לאישום
בגינו הורשע.
.5בטיעוניו לעונש ,אמר התובע כי מדובר במעשה חמור ,על סף הפלילי ,שאינו מצופה מאדם
נורמטיבי ,ועל אחת כמה וכמה מסוהר שהינו איש חוק .בית הדין מתבקש ע"י התביעה
להוקיע את המעשה למען יראו וייראו.
עם זאת ,הנאשם הודה בביצוע המעשים בהזדמנות הראשונה ובחקירתו במשטרה ,הביע
חרטה ומבין את חומרת מעשיו ,ובמכלול שיקולים אלה עותרת התביעה ,במסגרת הסדר
הטיעון ,להטיל על הנאשם נזיפה חמורה 4 ,ימי ריתוק 4 ,ימי קנס ומחבוש על תנאי.
.6הנאשם ,אשר בחר שלא להיות מיוצג ,הביע חרטה וצער על מעשיו .לדבריו ,בעקבות המקרה
"הודח" ,כלשונו ,למשך חדשיים ו 9-ימים ,כשכוונתו להוצאתו לחופשה כפוייה.
לדבריו ,תקופה זו היוותה עבורו טראומה ועגמת נפש שבהן יש לראות משום עונש
כשלעצמו ומבחינתו היה מעדיף לעבוד באותה תקופה אף ללא שכר ,על פני הוצאתו
הכפוייה מהשירות.
.7הנאשם אב לשלושה פעוטות ,כולם מתחת לגיל שלוש .לדבריו ,רכש לאחרונה דירה ומשלם
החזר משכנתא גבוה ולפיכך מבקש להימנע מתשלום קנס .כן ביקש שלא יוטל עליו עונש
של ריתוק ,על מנת שלא להטיל על אשתו מעמסה שלא תוכל לעמוד בה .לשאלת בית הדין
מסר כי חמותו מסייעת להם בגידול ילדיהם.
.8מעשיו של הנאשם חמורים .במעשים אלה כשל בשמירה על אחד מערכי היסוד של הארגון,
הוא ערך האמינות .על האמת לשמש נר לרגליו של כל אדם ,בוודאי של סוהר .אין צורך
להכביר מלים באשר לפסול שבדיווחים כוזבים ועל מידת הסכנה שבהם .
.9מדברי הנאשם בפניי התרשמתי כי צערו והחרטה שהביע כנים הם .נראה כי על אף אופייה
החמור של העבירה ,לא עמדו מאחוריה מניעים "עברייניים" ,אלא חוסר הבנה בסיסי של
משמעות מעשיו וחומרתם .התרשמתי כי הנאשם מבין כיום את חומרת מעשיו ולמד את
הלקח לעתיד.
153
.10במכלול השיקולים שפורטו לעיל ,הענישה לה עתרה התביעה במסגרת הסדר הטיעון הינה
סבירה ומידתית .עם זאת ,בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם ,סבורני כי אין זה נכון להטיל
את מלוא סכום הקנס ובכך להקשות על הנאשם ומשפחתו.
.11מנגד ,יש להטיל עליו ענישה מותנית משמעותית שתרחף מעל ראשו ,תרתיעו מלסטות
מדרך האמת בהמשך שירותו ,ותשמש הרתעה כלפי כלל הסוהרים מפני דיווחים שאינם
אמת.
.12אשר על כן אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים :
נזיפה חמורה .
3ימי ריתוק
3
ימי קנס שייגבו בשלושה תשלומים שווים.
10ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל אם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום
עבירת משמעת בנסיבות של דיווח שאינו אמת ,ויורשע בגין כך.
זכות ערעור לצדדים תוך 45ימים מהיום
הוקרא בפומבי היום , 23.5.2013 ,בנוכחות הנאשם והתובע.
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
נשיאת בית הדין למשמעת
154
נאשם :רס"ר_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם הורשע בעבירות של אי מילוי הוראה והתנהגות שאינה הולמת סוהר.
ההוראות אשר בגין אי מילויין הורשע הנאשם הן הוראות סעיף .1ג .ו .4יד .לנוהל חטיבת
הביטחון " 01-1013הכנסת מכשירי רט"ן לשטח בית הסוהר" שהייתה תקפה בתקופה הרלבנטית
והאוסרות על הכנסת מכשירי רט"ן לאגפים בביס"ר ללא אישור .
.2בבסיס הרשעתו הודאת הנאשם ,במסגרת הסדר טיעון ,בעובדות הבאות:
בתאריך 19.2.13בעת שהנאשם היה במשמרת ,הוא יצא מתחומי הביס"ר כשברשותו תיק גב ,
נטל מרכבו מכשיר טאבלט והכניסו לתיק הגב ,נטל מכשיר טלפון סלולארי והניח אותו בכיס
הימני במכנסיו ,שב לכיוון הביס"ר וניסה להיכנס לתחומיו כשברשותו שני המכשירים.
בעקבות העברת תיקו של הנאשם במשקף נערכה בדיקה ידנית ומכשיר הטאבלט נמצא בתוך
התיק .באותן הנסיבות הוציא הנאשם את המכשיר הסלולארי מכיס מכנסיו ו"הסליקו" בתוך
מכנסיו בחלקם האחורי .בהמשך לכך התבקש הנאשם לעבור בידוק בשער המגנומטרי ובכל פעם
שעבר התקבלה התראה במכשיר המגנומטרי וזאת על אף שהנאשם התבקש להוציא את כל
החפצים שברשותו בטרם שעבר בשער המגנומטרי.
155
בנסיבות אלה הוזעק למקום קצין האג"מ ,ששאל את הנאשם האם שכח משהו במכנסיו או על
גופו .הנאשם השיב בשלילה וביקש להיכנס לשירותים .קצין האג"מ הורה לנאשם להתלוות אליו
למשרד אחראי המכלול ושם לאחר שיחה שנערכה ביניהם הוציא הנאשם מתוך אחורי מכנסיו את
המכשיר הסלולארי ש"הסליק".
.3לנאשם הרשעה בדן יחיד משנת 2010בגין שינה בתפקיד.
.4לדברי התובע ,יש לראות בחומרה מעשיו של הנאשם בניגוד להנחיות הבטחון וחומרה יתרה בכך
שבמהלך האירוע ביצע מעשים שיש בהם כדי להכשיל את חבריו הסוהרים .לדבריו ,מדובר על
התנהגות שהיא על סף התנהגות עבריינית ,ויש להתריע ולהרתיע סוהרים מפני התנהגות דומה הן
בפן המשמעתי והן בפן הפלילי ,אף שבפן זה לא מואשם הנאשם שבפנינו.
עם זאת ,מאחר והנאשם הודה בכתב האישום המתוקן וחסך מניהול התיק ,מבקשת התביעה
במסגרת הסדר הטיעון להשית על הנאשם נזיפה חמורה ,ארבעה ימי קנס ומחבוש על תנאי.
.5ב"כ הנאשם מבקש כי בית הדין יכבד את הסדר הטיעון .לדבריו ,אין לראות בנסיבות המקרה
חומרה יתרה ,הנאשם ביקש לשוחח עם רעייתו ולכן ביקש להכניס את הטלפון הסלולרי שלו,
ומדובר בחולשה רגעית ,מעידה חד פעמית וטעות בשיקול דעת.
לדברי ב"כ הנאשם ,מדובר בסוהר ממושמע ,אחרי ומסור ולזכותו חוות דעת טובות.
.6הנאשם הועבר בעקבות האירוע לבימ"ר ____ אך עקב פציעה בברכו במסגרת תפקיד משנת
,2009שוהה בביתו בחופשת מחלה מאז האירוע.
.7הנאשם עצמו אמר כי הוא מצטער על הטעות וכי לא יחזור עליה.
דיון
.8לא בכדי קבע הארגון נהלים האמורים להנחות את הסוהר כיצד עליו לנהוג ,תוך הגדרת גבולות
המותר והאסור .
חובת הקפדה על הקבוע בנהלים חלה על כל סוהר ,וחיונית לצורך השמירה על המשמעת ,הסדר
והביטחון בשב"ס .אי הקפדה על קיום הנהלים ככתבם וכלשונם עלול להביא למצב בו "איש
הישר בעיניו יעשה" ,ואת זאת יש למנוע.
156
.9חמורה מעצם הפרת הנוהל היא התנהגות הנאשם בנסותו להסתיר את מכשיר הטלפון ובכך
להכשיל את חבריו למשמרת בביצוע תפקידם .אין לקבל טענת הסנגור לפיה אין חומרה מיוחדת
בנסיבות העבירה .
.10במעשיו פעל הנאשם בניגוד לערכים אותם חרת שב"ס על דגלו ובראשם ערך האמינות,
המקצועיות ,הממלכתיות והדוגמא האישית .
.11חומרת העבירה ונסיבותיה וכן עברו המשמעתי של הנאשם מהווים שיקולים לחומרה.
.12לזכות הנאשם הודאתו בכתב האישום.
.13לא מצאנו טעמים חריגים לפסילת הסדר הטיעון ,ולפיכך אנו מטילות על הנאשם את העונשים
הבאים:
א .נזיפה חמורה
ב .קנס בגובה של ארבעה ימי עבודה .הקנס ייגבה ב 4-תשלומים.
ג .חמישה ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל באם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום
עבירת משמעת של אי מילוי הוראה או התנהגות שאינה הולמת סוהר ,ויורשע בגין כך.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים.
הוקרא בפומבי היום 2.6.2013 ,בנוכחות הנאשם ,ב"כ והתובע.
_________
___________
__________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
סג"ד אורנה אטלי
סג"ד אריאלה כליף
אב"ד
שופטת (משפטנית)
שופטת
157
נאשם :רס"ר_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,ששימש בתקופה הרלבנטית בתפקיד סוהר בטחון במתקן ____ (להלן " :המתקן") ,
הורשע בעבירות משמעת של אי מילוי הוראה ושל התנהגות שאינה הולמת סוהר בגין הודאתו
,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבשני מועדים שונים בחודש מרץ , 2013נכנס לתחומי המתקן
כשהוא נושא אקדח פרטי ,ביודעו כי הדבר אסור ומנוגד לפקודות .באחד המקרים הכניס את
האקדח בארוניתו .במקרה השני אמר הנאשם למפקדת המשמרת כי יש לו אישור מהקמב"ץ
להיכנס למתקן עם האקדח וזאת מבלי שאישור כזה ניתן לו .בהמשך ,יצא הנאשם עם האקדח,
הותירו ברכב ללא השגחה וחזר להמשך עבודה במשמרתו.
.2ההוראות שבהפרתן הורשע הנאשם הן פקודת נציבות " 02.05.00החזקה ושימוש בנשק ע"י
סוהרים" האוסרת נשיאת כלי ירייה פרטי בעת מילוי תפקיד ומורה על אופן אחסנת כלי ירייה
וכן הוראת סעיף .4יג .)1 .לנוהל " 01-9001ניפוק והחזקת נשק בידי סוהרים" האוסרת הכנסת
נשק לתוך בית סוהר.
158
.3הנאשם משרת בשב"ס משנת ,2004ללא עבר משמעתי .
.4לדברי התביעה ,כתב האישום אינו פעוט ערך שכן מדובר בשני אירועים שונים שהתרחשו
באותו חודש ,ובהם הכניס הנאשם ביודעין את אקדחו הפרטי לתחום בית הסוהר.
לקולא רואה התביעה את העובדה שלנאשם לא היתה כל כוונה לפגוע בביטחון בית הסוהר ,
את עברו המשמעתי הנקי ,חוות הדעת הגבוהות בעניינו ,ועצם עמידתו בפני בית הדין.
התביעה עותרת לנזיפה חמורה ומחבוש על תנאי.
.5ב"כ הנאשם ביקש כי יוטל על מרשו העונש המינימלי ,בשל השיקולים הבאים :הנאשם הוא
שסיפר מיזמתו במסגרת חקירתו אודות המקרה הראשון ,שאלמלא כן ,לא היה המקרה בא
לעולם; לא היתה כל כוונה להפקרת הביטחון והנאשם הכניס במקרה השני את אקדחו למכונית
שעמדה בכניסה למתקן ,ובטווח ראייה של סוהרי המתקן; סידורי האבטחה במיתקן לא
איפשרו הפקדת נשק ,והיה צורך להפקידו בתחנת המשטרה הסמוכה; הנאשם הינו סוהר
איכותי ,הודה בביצוע העבירות וחסך זמן שיפוטי.
.6הנאשם עצמו אמר כי הוא משרת בשב"ס מזה כתשע שנים ,במספר בתי סוהר ותפקידים ,כי
הוא רוצה להמשיך ולהתקדם בשירות ,כי הוא מביע חרטה מלאה וכי למד את הלקח ומתחייב
כי זו פעם ראשונה ואחרונה בה הועמד לדין .
דיון
.7מעשיו של הנאשם אינם קלי ערך ומן הראוי להתייחס אליהם בחומרה .
הנאשם ,שהינו בעל ותק של תשע שנים בשירות ועל פי דבריו -שלו שימש במספר תפקידים,
וזכה להערכה גבוהה ממפקדיו ,כשל במעשים בגינם הורשע ,במספר מובנים:
הנאשם פעל ,ביודעין ,בחוסר מקצועיות ,כאשר נהג בניגוד להוראות הליבה בתחום הבטחון
המחייבות בשב"ס .
הנאשם פעל בחוסר אחריות כאשר הכניס לתוך בית הסוהר כלי נשק קטלני ואף הכשיל את
גורמי הבידוק בשער הכניסה ,תחת לפעול על פי האפשרות שניתנה לו ,להפקיד נשקו בתחנת
המשטרה הסמוכה.
159
אין צורך להכביר מילים על חשיבות ההקפדה על כללי שמירתו של נשק .על אחת כמה וכמה
מסוהר מקצועי ובעל ניסיון יש לתבוע סטנדרט התנהגות מחמיר בנושא זה.
.8כשלים אלה ,שהינם חמורים כשלעצמם ,מתגמדים אל מול הפגיעה הקשה בערך האמינות,
אליה כמעט ולא התייחסו הצדדים .בעינינו ,מרכז כובד כישלונו של הנאשם מצוי בהפרת ערך
זה .תחילה ,הכניס הנאשם למתקן ,במודע ,כלי נשק קטלני שהכנסתו אסורה ובזאת אף הכשיל
את חבריו למשמרת .אך חמור מכך ,בהמשך ,משנתגלה ניסיונו להכניס את אקדחו הפרטי,
שיקר במצח נחושה כאשר אמר למפקדת המשמרת כי בידו אישור מקמב"ץ היחידה.
התנהגות זו מקומה לא יכירנה במערכת כשב"ס .מדובר בחתירה תחת אחת ממושכלות היסוד
של סוהרים ,ולכך נלווה פן חומרה מיוחד ,הנובע מכך שבדבריו היה כדי לסבך את קמב"ץ
היחידה ,אלמלא היו נבדקים באותו מעמד.
.9אל מול חומרת מעשיו של הנאשם מוצבים עברו המשמעתי הנקי ,הודאתו בביצוע המעשים
וחוות הדעת בעניינו ,אף שלעניין זה עלינו לציין כי בחוות הדעת האחרונה ,מחודש מרץ
,2013בה קיבל הנאשם חוות דעת גבוהה ,צויין ע"י הגורם המעיר כי חוות דעת זו מקלה עם
הנאשם .
.10בבואנו לבחון את מכלול השיקולים לרבות זה של תכלית הדין המשמעתי ,ובראשה -הרתעת
סוהרים אחרים מלפעול באופן דומה לזה בו נהג הנאשם ,אנו סבורים כי לא ניתנה הדעת
לפגיעה הקשה בערך האמינות כפי שהתבטאה במעשיו של הנאשם .
.11בדומה לדין הפלילי ,גם בדין המשמעתי המגמה היא לתת תוקף להסדרי טיעון ,ברוח פסיקתו
של בית המשפט העליון (ר' ע"פ 1958/98פלוני נ' מ"י) לפיה בדרך כלל יש עניין לציבור
בקיום הסדר טיעון ,ולכן ,אין זה ראוי שבית הדין יסטה ממנו ,אלא אם אמצעי המשמעת
סוטים במידה משמעותית מן האמצעים הראויים בנסיבות המקרה ,או אם הם בלתי סבירים
באופן בולט ,עד שהעניין הציבורי הדרוש לסטות מן ההסדר גובר על העניין הציבורי בקיום
הסדרי טיעון"( .ראה למשל -עש"מ 4542/97בעניין אליהו סבג).
161
.12במקרה זה הגענו לידי מסקנה כי הענישה לה עתרו הצדדים במסגרת הסדר הטיעון ,לרבות
הרף העליון שנתבקש ע"י התביעה ,אינה עומדת במבחני האיזון הנוהגים בבחינת הסדרי
טיעון ,באשר אין היא עולה בקנה אחד עם חומרת העבירה ונסיבותיה כפי שפורטו לעיל.
.13עם זאת ,גם כאשר מחליטים אנו שלא לאמץ במלואו את הסדר הטיעון ,לא נוכל להתעלם
מקיומו ולכן ענשו של הנאשם ייגזר תוך התחשבות בקיומו של הסדר הטיעון.
.14אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים :
נזיפה חמורה 10ימי מחבוש על תנאי ,אשר יופעל באם יורשע הנאשם ,תוך 3שנים מהיום בעבירתמשמעת של אי מילוי הוראה או התנהגות שאינה הולמת סוהר ,שנסיבותיה היעדר אמינות ,
ויורשע בגין כך בתקופת התנאי או לאחריה .
-קנס כספי בגובה של ארבעה ימי עבודה ,שייגבה בארבעה תשלומים שווים.
לצדדים זכות ערעור תוך 45ימים מהיום.
הודע בפומבי היום ,11.8.2013 ,בנוכחות הנאשם ,בא-כוחו והתובעת.
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_______________
גנ"מ שלום יעקב
שופט (משפטן)
161
______________
סג"ד רוני בורוכוב
שופט
נאשם :רב כלאי_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשם ,שיצא לגמלאות ואינו משרת עוד בשב"ס ,ואשר בתקופה הרלבנטית שימש בתפקיד
קצין תמיכה לוגיסטית בביס"ר ____ ,הורשע בעבירת משמעת של אי מילוי הוראה וזאת בגין
הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שלא דיווח למפקדיו אודות שלושה מועדים במהלך
החדשים ספטמבר ואוקטובר , 2012בהם התקשרה למכשיר הטלפון הסלולארי השב"סי
שברשותו אשת אסיר ששהה באותה עת בביס"ר ____ .
עוד צויין בכתב האישום המתוקן כי עובר למועדים בהם התקשרה אשת האסיר לנאשם ,שהה
האסיר באגף אסירי עבודה בבית סוהר ____ בו ,כאמור ,שירת הנאשם בתפקיד קצין תמיכה
לוגיסטית ובמסגרת תפקידו היה אחראי ,בין היתר ,על שיבוץ אסירים לעבודות.
ההוראה שבגין הפרתה הורשע הנאשם מצויה בסעיף .4א .לפקנ"צ " 02.11.00קשר אסור בין
סוהר לאסירים/עבריינים ומקורביהם " ,האוסר התרועעות כלשהי של סוהר עם אסיר ו/או בני
משפחתו;
162
.2הנאשם בן ,51שירת בשב"ס משנת .1983חוות הדעת בתיקו האישי גבוהות מאד ולמעט שתי
הרשעות ישנות בדן יחיד ,הוא נעדר עבר משמעתי .לדברי התובעת הוביל האירוע נשוא
הרשעתו לסיום שירותו והוא הוצא לגמלאות מטעמים רפואיים .כתב האישום תוקן באופן
משמעותי בהתאם לראיות שבידי התביעה ,הנאשם הודה בו וחסך זמן שיפוטי יקר ובאיזון
שבין חומרת העבירה והמסר לכלל סוהרי הארגון וקציניו ,לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם,
עותרת התביעה לעונשי נזיפה חמורה ושני ימי קנס.
.3ב"כ הנאשם תיאר בפני בית הדין השתלשלות קשה שתחילתה בחקירה ביאח"ס בחשד
לעבירות פליליות חמורות ביותר ,השעייתו מהשירות ושימוע שבמהלכו הוחלט על הליך של
פיטורין בהסכמה ,המשכה בהודעה לפיה נסגר התיק הפלילי ע"י הפרקליטות כשעילת הסגירה
היא "נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירתך /העמדתך לדין" ,הגשת כתב אישום לבית
דין זה ובו יוחסו לנאשם עבירות חמורות ,וסיומה בכתב האישום המתוקן שבפנינו ,אשר ב"כ
הנאשם אינו מקל בו ראש מעצם קיומה של עבירה משמעתית ,היא אי הדיווח אודות השיחות
הטלפוניות ,אך לדבריו מדובר בעבירה מינורית ובסופו של יום ,כהגדרתו ,לא זו בלבד שההר
הוליד עכבר ,אלא מדובר ב" הר האוורסט שהוליד כפתור"...
לדבריו ,הנאשם לא דיווח אודות השיחות מאחר שבמהלכן סירב ממילא לשוחח עם המתקשרת
ועומס עבודתו השכיח ממנו את קיומן .לדברי ב"כ הנאשם ,שרשרת האירועים האמורה גרמה
לנאשם לנזק כבד ובלתי הפיך מבחינות רבות -כלכלית ,תדמיתית ,אישית ורפואית ,והרסה
במחי יד ,הגם שלא בזדון ,את 30השנים בה שירת הנאשם נאמנה ותרם את כל כולו לשב"ס.
לדבריו ,השתלשלות העניינים האמורה ,הזמן בו היה הנאשם מושעה ,עינוי הדין שנגרם לו,
חוסר הוודאות בפניה עמד ,הפגיעה בשמו הטוב ובאמונו במערכת מהווים כשלעצמם עונש
בלתי פרופורציונלי לעבירה בה הורשע בסופו של יום.
הוגשו בפנינו מסמכים באשר למצבו הרפואי והנפשי של הנאשם בעקבות האירועים שהובילו
להרשעתו ,חוות הדעת המעידות על הערכתם הגבוהה של מפקדיו ,תעודות ומכתבי הערכה
הנוגעים לביצוע תפקידו ,וכן מכתב תודה בשל תרומת הנאשם לקהילה ,בשל התנדבותו בסיוע
לקשישים תושבי עירו.
163
לפיכך מבקש ב"כ הנאשם כי נטיל עליו עונש של נזיפה בלבד.
הנאשם עצמו מסר כי הוא מצטער על שלא דיווח על כך שאשת האסיר התקשרה אליו ,וכי
הושפל קשות בחקירותיו.
דיון
.4כנאמר בדברי חכמים " :אין לדיין אלא מה שיראה בעיניו ,ובאזניו ישמע ,ולבבו יבין" (ראה
דברי כבוד השופט אלון בע"פ 1399/91ליבוביץ נ' מדינת ישראל).
כל שניצבת מול בית הדין היא הרשעת הנאשם בכך שהתקבלו אצלו שלוש שיחות טלפון
מאשת אסיר והוא לא דיווח על קיומן.
אין להקל ראש בעבירה זו ,שכן ,בכל הנוגע לקשרי סוהר ,לא כל שכן ,קצין ותיק בשב"ס עם
אסירים ו/או בני משפחותיהם ,הדיווח הוא אחת מאבני היסוד עליהן מושתת הארגון ומושתת
אמון הציבור ביושרתו וביושרת המשרתים בו.
חובת הדיווח הינה חלק בלתי נפרד מערכי היסוד עליהם נשען הארגון וביניהם :אמינות ,
מקצועיות ,אחריות ,ממלכתיות ודוגמא אישית.
קשת המעשים המהווים עבירה בגין הפרת הפקודה המסדירה את המותר והאסור בקשרי סוהר-
אסיר הינה רחבה ומגוונת .מבלי להקל ראש בעבירה ,כאמור לעיל ,הרי שהנסיבות בגינן
הורשע הנאשם אינן מצויות בצידה החמור של אותה קשת מעשים.
לאמצעי המשמעת תכלית כפולה -האחת ,מניעת הפגיעה בתפקודו של השירות הציבורי
ושמירה על אמון הציבור בו; השנייה ,שליחת מסר מרתיע אשר ימנע מסוהרים אחרים לבצע
מעשים דומים (ראה עש"מ 5771/01פודלובסקי נ' נציב שירות המדינה) ,בכך שונה הדין
המשמעתי מהדין הפלילי .בעוד שתפקידו של הדין הפלילי ענישתי בעיקרו ,הרי שמטרתו של
הדין המשמעתי הינה מניעתית בעיקרה
( ר' למשל :עש"מ 1928/00מדינת ישראל נ' ברוכין) .אשר על כן ,משקלן היחסי של נסיבותיו
האישיות של הנאשם פוחת בדין המשמעתי (עש"מ 5282/98מדינת ישראל נ' כתב).
164
ואולם ,תפקידם המרתיע של אמצעי המשמעת אינו חזות הכל (בד"מ – 47/10נש"מ נגד עו"ד
אורי קורב) .כבכל הליך ענישה ,בין פלילי ובין משמעתי ,נדרשת מידתיות ראויה והתחשבות
מאוזנת לא רק באופי העבירה שבוצעה וחומרתה ,אלא גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם
ובמכלול היסודות הפועלים לקולא בעניינו( ".עש"מ 4193/06משה חי כהן).
באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם -מהראיות שהונחו בפנינו עולה כי מדובר בקצין ותיק
ומוערך ,ששירת נאמנה את המערכת עד אשר שירותו נגדע בגין שרשרת האירועים שתוארה
ע"י בא כוחו .אין ספק כי שמו הטוב של הנאשם ,מקור פרנסתו ,מצבו הכלכלי ,הנפשי
והרפואי נפגעו.
בבואנו לאזן בין מכלול השיקולים שפורטו לעיל ,החלטנו לקבל את הסדר הטיעון ולאמץ את
הענישה שהתבקשה ע"י ב"כ הנאשם.
לפיכך אנו מטילים על הנאשם עונש של נזיפה.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים .
הודע בפומבי היום ,1.7.2013 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובעת.
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_______________
סג"ד מרגלית כהן
שופטת (משפטנית)
165
______________
סג"ד רוני בורוכוב
שופט
נאשמת :רס"ל_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד-
.1הנאשמת ,שפוטרה משב"ס ואינה סוהרת עוד ,ואשר בתקופה הרלבנטית שימשה בתפקיד
סוהרת ביטחון בבימ"ר _____ (להלן :הבימ"ר) ,הורשעה בעבירות משמעת של אי מילוי
הוראה ושל התנהגות שאינה הולמת סוהר ,וזאת בגין העובדות הבאות ,בהן הודתה במסגרת
הסדר טיעון :
בחדשים נובמבר ודצמבר 2012נהגה הנאשמת לשהות ואף ללון בדירת אמו של ____ ,אותו
הכירה הנאשמת במהלך שהותו בבית המעצר כעצור ,בין התאריכים ,19.1.2011-20.1.2011
( 3.5.2012-19.6.2012להלן ":העצור ") ,ביודעה כי מדובר באמו של העצור וכי העצור מגיע
מידי פעם לדירה.
הנאשמת רכשה מכספה שני מכשירי טלוויזיה ,מוצרי ביגוד ומוצרי מזון שונים עבור בני
משפחתו של העצור .כן רכשה מכספה כרטיס סים עבור העצור וניהלה עמו ועם אמו מספר רב
של שיחות טלפוניות .הנאשמת לא דיווחה למפקדיה אודות קשריה עם העצור ובני משפחתו.
166
בתאריך 31.12.2012זומנה הנאשמת לשיחה עם גורמי מודיעין וכשנשאלה האם היה/יש בינה
לבין העצור קשר אישי ענתה בשלילה מוחלטת.
.2ההוראות שבגין הפרתן הורשעה הנאשמת בעבירת אי מילוי הוראה הן:
סעיף .4א .לפקנ"צ " 02.11.00קשר אסור בין סוהר לאסירים/עבריינים ומקורביהם " ,האוסר
התרועעות כלשהי של סוהר עם אסיר ו/או בני משפחתו;
הוראת השירות 3.05ס"ק .)1וסעיף .3י .לפקנ"צ " 02.39.00כללי התנהגות סוהרים "
המחייבים בדיווחי אמת.
טיעוני התביעה:
.3לדברי התובע ,מדובר בהתנהלות חמורה של הנאשמת ,שבגינה פוטרה מהשירות .התובע
הדגיש כי מטרת ניהול ההליך המשמעתי לאחר פיטורי הנאשמת הינה להרתיע ולהתריע
סוהרים מפני התנהלות שכזו ולבית הדין תפקיד עיקרי בהעברת המסר.
אילו היתה הנאשמת סוהרת פעילה ,היה בית הדין מתבקש להשית עליה עונשים חמורים ,אך
מכיוון שפוטרה מהשירות ,וכן לאור הודאתה בכתב האישום ,שחסכה מהצורך לנהל תיק
הוכחות ,מתבקש בית הדין להטיל על הנאשמת ,במסגרת הסדר הטיעון ,ענשי נזיפה חמורה
וקנס בגובה של שני ימי עבודה.
טיעוני ההגנה:
.4הנאשמת ,שאינה מיוצגת ,הביעה חרטה וצער על מעשיה ,וניכר עליה כי דבריה כנים .לדבריה,
דברי השקר שבגינם הורשעה נבעו ממצב של לחץ ,ובסופו של דבר הודתה בקשריה עם
העצור.
הנאשמת אמרה כי מבחינתה היתה מוכנה לקבל כל עונש ובלבד שהיה מתאפשר לה להמשיך
ולשרת בשב"ס.
חברת משפחתה של הנאשמת אמרה כי הנאשמת הפנימה את חומרת מעשיה ,בעקבותיהם
התנפץ לה העתיד בפנים ,כלשונה ,וכי כל שהיא ומשפחתה היו חפצים הוא שתוחזר לשב"ס.
הנאשמת ,בת , 24מתעתדת להינשא בימים הקרובים.
167
דיון:
.5כפי שנאמר בעבר ע"י בית דין זה ,פעילותו התקינה של שירות בתי הסוהר מתבססת על מידת
האמון שהציבור רוחש לו .היעדר הקפדה ופיקוח על נתק מוחלט בין סוהר לאסיר ,למעט
לצורך מילוי תפקיד ,טומן בחובו סכנה של השחתת המידות ויש בו כדי לכרסם באמון
הציבור בשירות בתי הסוהר .
ההוראות החלות על סוהרי שב"ס בעניין זה באות להגן על מראיתו ותדמיתו של השירות.
מגמת פניהן היא גם קביעת דפוסי התנהגות נאותים ומניעת חוסר אמון ולזות שפתיים,
הפוגעים במרקם היחסים בין הציבור לבין הארגון והמשרתים בו.
משנשאלה הנאשמת והכחישה כל קשר אישי עם העצור ,ברור הוא כי הנאשמת עצמה הבינה
את חומרת מעשיה והוסיפה עליה בכך ששיקרה בעניין קיומו של קשר כזה.
.6במעשיה הפרה הנאשמת כמעט כל אחד מהערכים אותם חרת שב"ס על דגלו :הנאשמת
דיווחה דיווחי שקר וקיימה קשר שהינו אסור על פי פקודות הנציבות ,ובכך פגעה בערך
האמינות; לא היתה מחוייבת לערכי שב"ס ובזאת פגעה בערך האחריות; פעלה באופן בלתי
מקצועי ,לא ממלכתי ובוודאי שלא שימשה דוגמא אישית לעמיתיה.
מטרתם העיקרית של אמצעי המשמעת המוטלים על ידי בית הדין אינה הענשת הסוהר ,אלא
הם נועדו לצורך השגתה של תכלית כפולה :הגנה על השירות ,על תדמיתו בעיני הציבור
ומניעת פגיעה משמעותית בתפקודו מחד ,והרתעת סוהרים אחרים במעמדו של הנאשם ,כי
לא ייכשלו במעשים מסוג זה ,מנגד.
.7אך אין להתעלם גם מנסיבותיה האישיות של הנאשמת ועל בית הדין להגיע לנקודת איזון
עונשית ראויה ,אשר תשלב בין האינטרס הציבורי ביישום ראוי של נורמות המשמעת ,בד בבד
עם דאגה לגורלו של הפרט באופן שהענישה תהיה מידתית ותהיה תואמת את מכלול
האינטרסים הראויים לאיזון.
.8אכן ,אלמלא פוטרה הנאשמת בגין מעשיה ,היתה ראויה לענישה חמורה.
לעניין זה יש בפיטוריה ,בד בבד עם העמדתה לדין ,והאמור בגזר הדין ,משום הגשמת רכיבי
ההרתעה והשמירה על תדמית שב"ס בעיני הציבור ,שבבסיס תכלית הענישה המשמעתית .
168
.2אשר על כן אנו מאמצות את הסדר הטיעון ומטילות על הנאשמת נזיפה חמורה וקנס בגובה
של שני ימי עבודה.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין תוך 45ימים .
הודע בפומבי היום ,2.6.2013 ,בנוכחות הנאשמת והתובע.
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
_______________
סג"ד אורנה אטלי
שופטת (משפטנית)
169
______________
סג"ד אריאלה כליף
שופטת
נאשם :רס"ל_______
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד
.1הנאשם ,המשמש בתפקיד סוהר בטחון במעבר הארצי בביס"ר ____ ,הורשע בעבירת משמעת
של שימוש בכוח שלא כדין ,בהתאם לסעיף 19א' לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר,
בעקבות הודאתו ,במסגרת הסדר טיעון ,בכך שבתאריך 12.8.12התיז גז פלפל אל עבר פניו
של אסיר שהיה כלוא בתאו ,מבעד לסורגי התא ומבלי שנשקפה לנאשם כל סכנה ,וזאת לאחר
שהאסיר התגרה בו מילולית.
.2כמו כן הורשע הנאשם בעבירת אי מילוי הוראה ,בגין כך שלא דיווח לפיקוד בית הסוהר אודות
השימוש בכוח שבוצע על ידו כלפי האסיר ,זאת בניגוד להוראת סעיף ח' ( )1לפקנ"צ
02.04.00המחייבת דיווח בכתב למפקדים אודות אירוע של שימוש בכוח.
.3במסגרת הסדר הטיעון ביקשו הצדדים כי נשית על הנאשם נזיפה חמורה ,קנס בגובה של שני
ימי עבודה וארבעה ימי מחבוש על תנאי.
.4הנאשם התגייס לשב"ס בחודש ינואר 2011והעבירה בוצעה על ידו כשנה וחצי לאחר גיוסו.
בעקבות האירוע לא ננקטו כנגדו הליכים מנהליים.
171
.5לדברי התובעת במסגרת שיקולי התביעה בקביעת ההסדר נלקחו בחשבון ,מחד ,הצורך
להעביר מסר בדבר יחס הארגון לשימוש בכוח ומאידך ,נסיבות האירוע ,המציבות אותו ברף
התחתון של חומרת העבירה ,היעדר עבר משמעתי ,העובדה שלאסיר לא נגרם נזק רפואי ,פרק
הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד לדיון בעניינו ,בשל המתנה להחלטת הפרקליטות
בעניינו והצורך להסדיר ייצוגו של הנאשם ,וכן הודאת הנאשם ונטילת אחריות על מעשיו.
.6לדברי הסנגור קדמה לאירוע התנהגות אלימה ופרובוקטיבית של האסיר ,אשר הצית מזרן
בתאו ,איים על סוהרים ,וקילל את הנאשם באופן פוגע במיוחד .האירוע בגינו הורשע הנאשם
היה קצר ולאסיר לא נגרמו חבלות .עם זאת
הנאשם ,לדבריו ,מכיר בכך שהתנהגותו באירוע אינה מקובלת ופסולה והוא בוש בה .התנהגות
זו אינה מאפיינת אורחות חייו והתנהלותו והוא למד את הלקח.
הנאשם מבקש להמשיך ולשרת בשב"ס ,חוות הדעת התקופתיות בעניינו גבוהות ,והוא נעדר
עבר משמעתי.
.7כפי שנאמר על ידי בית דין זה בעבר ,מדובר בסטייה מהתנהגות המצופה מסוהר שהופקדו
בידיו ע"י הארגון אמצעים להפעלת כוח .ריסון עצמי ושמירה על כבוד האדם וגופו הינם בגדר
חובותיו היסודיות של סוהר ,בוודאי סוהר הבא במגע יומיומי עם אסירים.
יהיו הנסיבות אשר הובילו למעשהו נשוא ההרשעה של הנאשם אשר יהיו ,בכל מקרה היה
עליו לנהוג באיפוק ולנקוט בצעדים החוקיים העומדים לרשותו .בוודאי לא היה בהן כדי
להצדיק שימוש באמצעי כח כלשהו בכלל ובגז בפרט ,באשר האסיר היה סגור בתאו ,ולא
נשקפה לנאשם כל סכנה מצדו.
.8הנאשם עשה שימוש לרעה באמצעים שניתנו לו כאיש חוק ,בכך חטא לא רק כלפי האסיר
שהיה נתון למרותו אלא גם כלפי הארגון שהפקיד בידיו אמצעים תוך הבעת אמון כי יידע
לעשות בהם שימוש תוך הפעלת שיקול דעת ומקצועיות ,וכן כלפי הציבור השם מבטחו
במשרתים בשירות בתי הסוהר ,כי יפעלו בהתאם לכללים החלים עליהם וכי שיקול דעתם יהיה
מקצועי ונקי מכל שיקול אישי.
171
.9לזכותו של הנאשם עומדות הודייתו בעובדות כתב האישום ,חוות הדעת החיוביות בעניינו,
והעובדה כי מפקדיו מצאו לנכון להותירו בתפקיד גם לאחר האירוע ,שהתרחש לפני כשנה,
במהלכה תפקד כראוי.
.10באיזון שבין השיקולים שפורטו לעיל ,נראה כי הסדר הטיעון אינו חורג מהסביר באופן שיש בו
כדי להצדיק סטיה ממנו ,ולפיכך אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים :
א .נזיפה חמורה.
ב .קנס בגובה של שני ימי עבודה .
ג .מחבוש על תנאי לתקופה של 4ימים אותו יישא הנאשם אם יעבור ,תוך 3שנים מיום
מתן גזר דין זה ,עבירה של שימוש בכוח כמשמעותה בפקודת בתי הסוהר ,ויורשע בגין כך
בתקופת התנאי או לאחריה.
לצדדים זכות לערער על פסק הדין בתוך 45ימים מהיום.
הוקרא בפומבי היום , 28.8.13 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובעת.
______________
_______________
______________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
סג"ד שרה פרידמן
עו"ד דרור טיטונוביץ
אב"ד
שופטת
שופט (נציג ציבור)
172
נאשם :ר/כ_______
גזר דין
.1הנאשם הורשע בעבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת סוהר בשל הודאתו ,במסגרת
הסדר טיעון ,בכתב אישום מתוקן ובו העובדות הבאות:
הנאשם והקצינה י.ג( .להלן" :הקצינה") ,שירתו בביס"ר ___ הנאשם בתפקיד מפקד משמרת,
והקצינה ____.
מכוח תפקידם נדרשו הנאשם והקצינה לבצע תורנות ביום שבת ,אחת לחודש לערך .במסגרת
תורנות שבת שביצעו יחד במהלך חודש אוגוסט ,2012קבעו כי יבצעו את התורנות הבאה יחדיו,
על מנת שהנאשם ילמד את הקצינה לבשל .לצורך כך פנתה הקצינה לגורם המוסמך בשב"ס ,והם
שובצו לתורנות שבת במועדים .02.09.2012 – 01.09.2012במהלך תורנות זו שימש הנאשם
כמפקד משמרת והקצינה שימשה כקצינה תורנית.
ביום ,01.09.2012במהלך שעות הצהריים ,תיאמו הנאשם והקצינה את הגעתה של האחרונה
לחדר מפקד המשמרת ,על מנת ללמוד מהנאשם לבשל ולאכול צהריים עמו ועם הסוהרים
הנוספים.
בנסיבות אלה נישק הנאשם את הקצינה על שפתיה וחיבק אותה ,בנוכחות סוהרים נוספים.
173
.2הנאשם יליד שנת ,1965שירת בשב"ס מחודש פברואר 1990ושוחרר לגמלאות מטעמים
רפואיים ב.1.6.13 -
.3במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף לעונשי נזיפה חמורה וקנס בגובה של שלושה ימי
עבודה.
.4כתב האישום תוקן באופן משמעותי לעומת כתב האישום המקורי שהוגש לבית הדין ,וזאת,
לדברי התביעה ,בעקבות בחינה מעמיקה של הראיות.
לדברי התובעת ,אף שמדובר במעשים המצויים ברף התחתון מבחינת חומרתם ,יש להעביר מסר
חד משמעי שמעשים כגון אלה בגינם הורשע הנאשם ,ובעיקר כאשר מתוקף תפקידם במהלך
התורנות התקיימו בין הנאשם לבין הקצינה יחסי כפיפות (על אף דרגתם השווה) ,אינם ראויים
ואין מקומם בבית הסוהר במסגרת שעות העבודה.
.1לדברי הסנגור ,הנאשם ער לכך שהמעשה בגינו הורשע אינו תקין ,והוא מכה על חטא .לדבריו,
מדובר במעידה חד פעמית ואימפולסיבית אותה יש לקחת בפרופורציות נוכח שירותו הטוב.
לצורך כך הוגשו מסמכים המעידים על שירותו התקין של הנאשם ועל ההערכה הגבוהה לה זכה
ממפקדיו.
כן התבקשנו להתחשב במצבו הכלכלי ,ולצורך כך הוגשו תלוש משכורתו ופרטי ההלוואות
העומדות לחובתו.
.2הנאשם עצמו אמר כי הוא מצטער על האירוע ,שהתרחש דווקא בתקופה טובה של שירותו
בבית סוהר ,ולא היה צריך לקרות.
דיון
.3כנאמר בדברי חכמים " :אין לדיין אלא מה שיראה בעיניו ,ובאזניו ישמע ,ולבבו יבין" (ראה
דברי כבוד השופט אלון בע"פ 1399/91ליבוביץ נ' מדינת ישראל).
על פי כתב האישום המתוקן שבגין עובדותיו הורשע הנאשם ,מדובר באירוע בו נשק הנאשם על
שפתיה של הקצינה וחיבק אותה ,בנוכחות סוהרים אחרים.
174
.4מחד ,אכן מדובר במקרה בודד ,אשר אינו מצוי ברף הגבוה מבחינת חומרתו .
מאידך ,אין להתעלם מכך שהתנהגות הנאשם לא רק שאינה הולמת סוהר ,אלא יש בה משום
כשל פיקודי ופגיעה בערכי שב"ס ובראשם -ערך הדוגמא האישית ,וכפי שנקבע בפסיקה:
"לעניין זה [של התנהגות שאינה הולמת] יש הבדל בין עובד בכיר ,הממונה על עובדים רבים
ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור ,לבין עובד זוטר"( .עש"מ 4123/95אור נ' מדינת ישראל).
.5לאור שירותו הטוב של הנאשם ,הודאתו בכתב האישום המתוקן והחרטה שהביע בפנינו ,לא
נוכל לומר כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים חורג ממידת הסבירות באופן שיצדיק סטיה ממנו,
ולפיכך אנו מאמצים את הענישה שהתבקשה ע"י הצדדים ומטילים על הנאשם:
נזיפה חמורה ושלושה ימי קנס.
לצדדים זכות ערעור תוך 45ימים .
הוקרא בפומבי היום 28.8.2013 ,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובעת .
____________
_____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
סג"ד מרגלית כהן
אב"ד
שופטת (משפטנית)
175
______________
סג"ד רמי סלע
שופט
נאשם :רס"מ_______
הכרעת דין
.1כנגד הנאשם ,ששימש במועדים הרלבנטיים כזקיף משל"ט בביס"ר ___ הוגש כתב אישום
המייחס לו עבירות משמעת של היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו ,ושל אי מילוי
הוראה.
על פי כתב האישום ,בתאריך 14.7.12הנאשם חש ברע בעבודה ,נבדק במרפאת היחידה ושוחרר
לביתו להמשך טיפול רופא.
בהמשך לאמור ,הנאשם לא התייצב לעבודתו ביחידה החל מתאריך 15.7.12ועד לתאריך
( 29.1.13להלן" :תקופת ההיעדרות")
חרף פניות של גורמים שונים מהיחידה ומחוצה לה במשך "תקופת ההיעדרות" -הנאשם לא
ענה לטלפונים ולא נענה לדרישת הגורמים ליצור קשר עם היחידה ולהתייצב בה על מנת לבחון
את מצבו הרפואי.
.2מתאריך 12.10.12ועד לתאריך 29.1.13נעדר הנאשם מעבודתו ביחידה ללא הצדקה ומבלי
שהיו בידו אישורי מחלה.
מעבר לאמור ,עובר לתקופת ההיעדרות ,החליף הנאשם את מקום מגוריו מבלי לעדכן על כך את
יחידתו.
176
.3בתאריך 30.1.13פוטר הנאשם משב"ס בשל התנהלותו נשוא כתב האישום.
.4בתאריך 23.6.13קיבל הנאשם לידיו את כתב האישום ומאז נעלמו עקבותיו .כעולה מיומן תיק
בית הדין ,אינספור ניסיונותיו של מזכיר בית הדין להשיג את הנאשם טלפונית עלו בתוהו.
בצו הזימון לדיון ההקראה שנקבע להיום בשעה , 10:00ואשר נשלח אל הנאשם בדואר
שליחים ,צויין במודגש כי אם לא יתייצב הנאשם לדיון ,ניתן יהיה לדונו ולגזור את דינו שלא
בפניו.
.5ממסרון שנשלח מרשות הדואר וכן מאתר האינטרנט של הדואר עולה כי צו הזימון נמסר לידי
הנאשם בתאריך 16.7.2013בשעה .13:29
.6על פי סעיף 110יג( .ג) לפקודת בתי הסוהר ,רשאי בית הדין לדון סוהר ולגזור את דינו שלא
בפניו אם הוא הוזמן כדין והוסבר לו בהזמנה שאם לא יתייצב ניתן יהיה לדונו ולגזור את דינו
שלא בפניו ,ובית הדין סבור ,מטעמים מיוחדים שיירשמו ,שלא יהיה בכך משום עיוות דין.
.7במקרה זה ,התנהלותו של הנאשם בעניין ההליך המשמעתי בעניינו תואמת את התנהלותו נשוא
כתב האישום .מאחר והנאשם אינו משרת עוד בארגון ,לא ניתן לכפות הגעתו אלא בדרך של צו
הבאה .מששוכנעתי כי הנאשם זומן כדין אני קובעת כי משבחר שלא לענות לפניות בית הדין
ושלא להתייצב לדיון ,לא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עינוי דין.
.8אשר על כן אני רואה באי הופעת הנאשם לדיון ההקראה משום הודאה בכתב האישום ולפיכך
הנני מרשיעה את הנאשם ,שלא בפניו ,בעבירות המשמעת הבאות:
א .היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו ,עבירה לפי סעיף 6לתוספת השנייה לפקודת
בתי הסוהר [נוסח חדש] ,התשל"ב.1971-
ב .אי מילוי הוראה מהוראות הפקודה או מהוראות פקודות השירות או כל הוראה אחרת
שניתנה כדין ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
התשל"ב ,1971-וזאת בשל הפרת ההוראות הבאות:
הוראת פקנ"צ " 02.24.00היעדרות מחמת מחלה" סע' - 4המחייבת סוהר בשליחת העתקתעודת המחלה ליחידתו.
177
הוראת נוהל מש"א " 02-5019שינויים אישיים – הודעה ורישום" -המחייבת את עדכוןהיחידה תוך 10ימים בנסיבות של שינוי כתובת מגורים.
הוקרא בפומבי היום 28.7.13בנוכחות התובע.
_________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
נשיאת בית הדין למשמעת
178
גזר דין
.1הנאשם ששימש במועדים הרלבנטיים כזקיף משל"ט בביס"ר ____ ,הורשע בשתי עבירות
משמעת :
א .היעדרות מן השירות בכוונה שלא לשוב אליו ,עבירה לפי סעיף 6לתוספת השנייה לפקודת
בתי הסוהר [נוסח חדש] ,התשל"ב.1971-
ב .אי מילוי הוראה מהוראות הפקודה או מהוראות פקודות השירות או כל הוראה אחרת
שניתנה כדין ,עבירה לפי סעיף 1לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש],
התשל"ב ,1971-וזאת בשל הפרת ההוראות הבאות:
)1הוראת פקנ"צ " 02.24.00היעדרות מחמת מחלה" סע' - 4המחייבת סוהר בשליחת
העתק תעודת המחלה ליחידתו.
)2הוראת נוהל מש"א " 02-5019שינויים אישיים – הודעה ורישום" -המחייבת את עדכון
היחידה תוך 10ימים בנסיבות של שינוי כתובת מגורים.
.2הנאשם הורשע על רקע העובדות הבאות :בתאריך 14.7.12שוחרר הנאשם לביתו לאחר שחש
ברע בעבודה .
בהמשך לכך ,הנאשם לא התייצב לעבודתו ביחידה החל מתאריך 15.7.12ועד לתאריך 29.1.13
(להלן" :תקופת ההיעדרות") .חרף פניות של גורמים שונים מהיחידה ומחוצה לה במשך
"תקופת ההיעדרות" -הנאשם לא ענה לטלפונים ולא נענה לדרישת הגורמים ליצור קשר עם
היחידה ולהתייצב בה על מנת לבחון את מצבו הרפואי .מתאריך 12.10.12ועד לתאריך 29.1.13
נעדר הנאשם מעבודתו ביחידה ללא הצדקה ומבלי שהיו בידו אישורי מחלה.
מעבר לאמור ,עובר לתקופת ההיעדרות ,החליף הנאשם את מקום מגוריו מבלי לעדכן על כך את
יחידתו.
.3הנאשם הורשע שלא בפניו ,בהתאם לסעיף 110יג( .ג) לפקודת בתי הסוהר ,לאחר שזומן כדין
ולא מצא לנכון להגיע לדיון בעניינו.
179
.4לדברי התובע ,מבטאת התנהלות הנאשם פגיעה וזלזול בשירות וביחידה ,וכן פגיעה בערכי
השירות כגון מקצועיות ואמינות .לפיכך מבקשת התביעה להשית עליו עונשים של נזיפה
חמורה וקנס לשיקול בית הדין.
.5המעשים נשוא הרשעתו של הנאשם חמורים במיוחד.
נראה כי הנאשם ,על פי מספרו האישי ,היה במועדים הרלבנטיים סוהר ותיק ,שבוודאי היה
מודע ,ולמצער מצופה היה כי יהיה מודע ,להשלכות היעדרותו הממושכת והבלתי מוצדקת
מתפקיד.
שירות בתי הסוהר הינו מערכת היררכית שהמשמעת ודרכי ההתנהגות בה חייבים להיות ללא
דופי (ר' בג"ץ 3575/08שמעון נ' השר לבט”פ ואח').היעדרות ממושכת ללא כל הצדקה ,יש
בה כדי בתפקודו התקין של השירות ,ביכולתו המבצעית ובשוויון בחלוקת נטל השירות.
משבחר לו הנאשם שלא להגיע ליחידה ,יצר חלל ריק בסדר הכוחות הנדרש לשם תפקודו התקין
והביטחוני של בית הסוהר ,חלל אותו היו צריכים למלא חבריו ליחידה .וכאילו לא די בהיעדרות
עצמה מהשירות ,הנאשם הפגין זלזול במפקדיו ובארגון ,כאשר "ירד למחתרת" וניתק כל מגע
או אפשרות קשר עמו.
על התנהלות זו חזר גם מול בית הדין.
.6התנהלותו של הנאשם חתרה תחת ערכי היסוד עליהם נשען שב"ס וביניהם :אחריות ,מקצועיות,
ודוגמא אישית.
.7ההליך המשמעתי בשב"ס נושא בחובו תכלית כפולה :האחת ,מניעת פגיעה בתפקודו של
הארגון ,בתדמיתו ובאמון הציבור בו ,והשנייה ,הרתעת סוהרים אחרים לבל יכשלו במעשים
דומים .לפיכך ,הגם שהנאשם אינו משרת עוד בשב"ס ,ראוי להשית עליו ענישה שתבהיר לכלל
הסוהרים כי התנהלות כגון זו בה נהג הנאשם לא תתקבל בסלחנות.
.8אילו היה הנאשם סוהר פעיל ,היה מושת עליו עונש של מחבוש על תנאי .מאחר שאינו משרת
עוד בשב"ס ,ענישה זו אינה אפקטיבית בעניינו.
181
.9יש להתחשב בכך שעל פי סעיף 110סז .לפקודת בתי הסוהר ,תקופת היעדרותו של הנאשם ללא
הצדקה ומבלי שהמציא אישורי מחלה ,דהיינו מתאריך 12.10.12ועד לתאריך , 29.1.13לא
תבוא במניין תקופת שירות בטחון.
.10אשר על האמור הנני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:
א .נזיפה חמורה.
ב .קנס בגובה של ( 15חמישה עשר) ימי עבודה.
לצדדים זכות ערעור תוך 45ימים.
גזר הדין יישלח לצדדים ע"י מזכיר בית הדין.
ניתן היום28.7.2013 ,
_________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
נשיאת בית הדין למשמעת
181
הנאשם :רס"מ _______
הכרעת דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד
א .האישום
כנגד הנאשם ,ששירת במועד הרלבנטי בתפקיד סוהר בטחון באגף 1בביס"ר ____ (להלן:
"האגף") ,הוגש כתב אישום ,המייחס לו עבירת התנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי
לפגוע בתדמית השירות.
על פי המיוחס לנאשם בכתב האישום ,בתאריך , 22.6.13בשעה שאחד מאסירי האגף (להלן:
"האסיר____") שוחח בטלפון הציבורי כשפניו לעבר הקיר וגבו לכיוון מסדרון האגף ,נטל
הנאשם קופסת סיגריות שהיתה מונחת על גבי הטלפון והשייכת לאסיר ,וזאת מבלי שהאסיר
ראה זאת וללא הסכמתו או אישורו.
182
ב .גרסת הנאשם
הנאשם אינו מכחיש כי נטל את קופסת הסיגריות שהיתה מונחת על גבי הטלפון הציבורי ,אולם
טוען כי נטל אותה בתום לב ,מתוך מחשבה כי היא שייכת לו ,מאחר והוא נוהג לעשן סיגריות
מאותו סוג.
ג .הראיות
ראיות התביעה:
עת 1/אסיר אחר ,שסירב למסור עדות והודעתו בפני הקבו"ד הוגשה בהתאם לסעיף 10א
לפקודת הראיות (ת. )1/
בהודעתו מסר כי במועד האירוע עמד ליד דלת התא וראה את הנאשם לוקח לאסיר ____
קופסת סיגריות שהיתה מונחת על הטלפון הציבורי.
עת 2/רס"מ ____ שצרב על גבי דיסק קבצים ממצלמות האגף(ת . )2/לדבריו עורך הקבו"ד
הוא שסימן את מקטעי הזמן אותם התבקש העד לצרוב.
עת 3/רב -כלאי ____ ,עורך הקבו"ד.
הודעתו בפני הקצין הבודק של האסיר ____ (ת ,)3/אשר מסר כי נגנבה לו קופסת סיגריות
בזמן שדיבר בטלפון ,הוא לא ראה מי לקח אותה ,ושאר האמור בהודעתו הינו בגדר עדות
מפי השמועה ולכן אין להתייחס אליה בעניינו של הנאשם.
הדיסק ובו נצרבו הקבצים ממצלמות האגף (ת-)2/
בקובץ הראשון ,בו מופיעה השעה ,13:08נראה אסיר המשוחח בטלפון הציבורי ,פניו לעבר
התא הסמוך וגבו למסדרון .מעל הטלפון מונחים קופסת סיגריות ופריט נוסף .הנאשם נראה
כשהוא פוסע לעבר הטלפון ,מביט לכיוונו ,נוטל את קופסת הסיגריות ,בוחן אותה וממשיך
בדרכו כשהיא ברשותו .שניות ספורות לאחר מכן מפנה האסיר מבטו לעבר הטלפון וממשש
את החפץ הנוסף המונח עליו ,תוך שהוא ממשיך בשיחה הטלפונית .זמן קצר לאחר מכן
נראה שוב הנאשם במסדרון ללא דין ודברים עם האסיר.
בקובץ השני ,בו מופיעה השעה , 13:18נראה הנאשם כשהוא יושב ביומן עם סוהר נוסף,
183
בשלב מסויים מוציא מכיסו קופסת סיגריות ,פותח אותה ובודק את תכולתה מספר פעמים
ולאחר מכן מוציא ממנה סיגריה ומצית אותה.
לא הובאה בפנינו כל ראיה שיש בה כדי להוכיח כי הקופסא הנראית בקובץ השני היא אותה
קופסא אותה נראה הנאשם נוטל בקובץ הראשון ,ולפיכך אין לתת משקל כלשהו לקובץ זה.
ראיות ההגנה
עדות הנאשם-
בעדותו אמר הנאשם כי לא התכוון לגנוב .לדבריו ,עשה סיור באגף ומתוך אינסטינקט חשב
שחפיסת הסיגריות שייכת לו ,מאחר והוא מעשן סיגריות מאותו סוג ונוהג לעשן באגף
ולעיתים שוכח שם את הקופסא .לטענתו ,על אף האיסור ,נוהגים סוהרים נוספים לעשן
באגף.
לדברי הנאשם ,כשפנה אליו אחד האסירים ,לאחר כ 40-דקות וטען בפניו כי נטל את קופסת
הסיגריות של האסיר ____ ,לא זכר הנאשם כי נטל את החפיסה.
הנאשם אישר כי לאחר שעורך הקבו"ד הקרין בפניו את הסרטון ת ,2/והוא ראה כי הסיגריות
היו על הטלפון ,לדבריו "אמרתי כנראה שזה באמת שלו" .לדברי הנאשם ,בנוסף לסיגריות
היה מונח על גבי הטלפון הציבורי פנקס טלפונים של האסיר.
שרטוט של הפרוזדור שהוכן ע"י ההגנה ,ובו מסומן מיקום המצלמות (נ. )1/
הודעת הנאשם בפני הקצין הבודק (נ , )2/בה מסר כי אחד מאסירי האגף פנה אליו ,אמר לו
שנעלמה לאיזה אסיר קופסת סיגריה וביקש שיחזיר אותה .תגובת הנאשם היתה' :מה זאת
אומרת נעלמה ,אתה טוען שאני לקחתי את זה? ואותו אסיר מעשן את אותן סיגריות שאני
מעשן מרלבורו אדום ויתכן והוא קישר שאני לקחתי את זה בגלל שאנחנו מעשנים את אותן
סיגריות" .הנאשם לא דיווח על כך שהואשם בנטילת הסיגריות .בהמשך הודעתו ,אמר
הנאשם "אני לא יודע איך להסביר לך ,יכול להיות שלקחתי בשוגג ,אנחנו בני אדם ,לא
התכוונתי לקחת את הסיגריות ".והוסיף ":אסור להיות טוב .אני דואג לעצורים ,אוסף סיגריות
לעצורים לימים כדי לדאוג להם ,אספתי 22סיגריות בשבילם והם ככה מחזירים לי ,אסור
184
להיות טוב"...
לאחר שהציג בפניו עורך הקבו"ד את הקובץ המצולם ת ,2/אמר הנאשם " :עכשיו אני בטוח
שזה שלו (של האסיר ____ -ט.ש ).אחרי שראיתי את הסרטון....להבא אני מקווה שזה לא
יקרה לי .אנחנו בני אדם ,אנחנו עובדים במערכת קשה ,אין בן אדם שלא טועה...אני מתנצל
על האירוע המביך".
הודעתו בפני הקבו"ד של מפקד האגף רב כלאי ____ (נ )3/שסיפר כי נודע לו אודות
המקרה לאחר מספר ימים ,וכי לשאלתו הכחיש הנאשם כי לקח סיגריה של אסיר.
הודעתו של סמל ____ (נ ,)6/שעבד עם הנאשם ביום האירוע ונראה בבירור ב -ת .2/טען
בהודעה כי לא ראה את האירוע ,ולאחר שעורך הקבו"ד הציג בפניו את הסרטון ת 2/אמר " :
אני מופתע ,אני לא מאמין שסוהר יעשה דבר כזה...לא האמנתי שסוהר יכול להגיע לרמה כזו
שלקחת קופסת סיגריות מאסיר".
דו"ח בדיקת פוליגרף שנערכה ב .20.8.13 -בבדיקה נשאל הנאשם שלוש שאלות-
האם היתה לך כוונה לגנוב את קופסת המרלבורו שלקחת מהטלפון באגף?
השיב בשלילה.
האם לקחת את קופסת המרלבורו מהטלפון בתום לב?
השיב בחיוב.
האם לקחת /גנבת שקית קפה ששייכת לאסירים שהיתה על המקרר באגף?
השיב בשלילה.
ממצאי הבדיקה היו כי לא אובחנו תגובות פיסיולוגיות המצביעות על אמירת שקר.
וחוות דעת המסכמת היא" :אנו בדיעה כי הוא (הנאשם -ט.ש ).דובר אמת בתשובותיו".
כאן המקום לציין כי השאלה הנוגעת לשקית הקפה נבעה ,ככל הנראה מהודעותיהם של
האסירים ____ (ת( ____ ,)1/ת( ____ ,)3/נ( ____ )4/נ , )8/אולם עניין זה לא נחקר עד
תומו ולא הונח לפתחנו ,כך שאינו רלבנטי להכרעת הדין.
185
כן הוגשו מטעם ההגנה הודעותיהם של כלאי ____ (נ )5/והאסיר ____ (נ )7/שאין בהן כדי
לתרום לדיון שבפנינו.
ד .דיון
.1טוען הנאשם כי נטל את הקופסא בתום לב מאחר וסבר כי היא שלו .כשפנה אליו אחד האסירים ,
כ 40-דקות לאחר מכן ,על פי עדות הנאשם עצמו ,לא זכר הוא כי לקח את הקופסא ,בעדותו בפני
הקצין הבודק טען כי נטל אותה בשוגג ולאחר הצפיה בסרטון אמר כי הוא בטוח שהקופסא אכן
היתה שייכת לאסיר.
.2תמונה אחת ,בוודאי סרט של כמה דקות ,טובים מאלף מילים ,ונוכח הצפייה בסרטון המתעד את
האירוע -ת ,2/אין ולא יכולה להיות מחלוקת עובדתית ,באשר לפרטי האירוע .אף הנאשם עצמו
אינו מתכחש לעובדות .הנאשם נטל קופסת סיגריות אשר היתה מונחת ,לצד פנקס טלפונים ,על
גבי טלפון ציבורי בו שוחח האסיר .אין גם מחלוקת על כך שקופסת הסיגריות היתה שייכת
לאותו אסיר ,שהרי אפילו לדברי הנאשם עצמו צפיה בסרטון ת 2/אינה מותירה ספק בעניין זה.
גדר המחלוקת הינו צר ביותר והוא אך זה -האם התנהלותו של הנאשם באירוע מהווה משום
עבירת משמעת .
.3כאן המקום להזכיר כי אין אנו נדרשים לדון בשאלה האם מעשיו של הנאשם מהווים משום
גניבה ,שכן לא בהליך פלילי אנו דנים ,ולפיכך אין נפקות לתוצאות הפוליגרף בנושא זה .בצד
האיסורים הפליליים ,נתון הסוהר לתחולתם של כללי המשמעת ,ולפעולתו של מנגנון שיפוטי,
אשר המטרה העיקרית המוגשמת דרכו היא לשמור על המשמעת ועל הסדר הטוב ,שבקיומם
מותנה תיפקודו התקין של שירות בתי הסוהר.
לשם הבטחת הדין המשמעתי בשב"ס נקבעו עבירות המשמעת הפרטיקולריות ולצידן קיימות
עבירות המשמעת הכלליות ,המהוות "עבירות מסגרת" .במרכזן עומד האיסור המשמעתי על
התנהגות שאינה הולמת סוהר ,והאיסור המשמעתי על התנהגות שיש בה כדי לפגוע בתדמית
השירות ( .ראה בג"צ - 7074/93מאיר סויסא נ' היועץ המשפטי לממשלה).
186
.4בית הדין אינו "בוחן כליות ולב" ואין לו אלא את שרואות עיניו ושומעות אוזניו ,ולפיכך אין
לדעת מה היתה כוונת הנאשם עת נטל את החפיסה .ואולם ,כוונה זו כלל אינה רלבנטית
לעניינו-
בהינתן שוני מהותי בין הדין הפלילי לבין דיני המשמעת בשירות הציבורי בכלל ובשירות בתי
הסוהר בפרט ,הרי שלשם הוכחת קיומה של עבירת משמעת ,נדרש יסוד נפשי של רשלנות בלבד.
כך נאמר לא אחת ע"י בית המשפט העליון ,וכך נקבע במפורש בסעיף 106לפקודת בתי הסוהר ,
לפיו סוהר מבצע עבירת משמעת גם אם עשה כן ברשלנות ,משמע -תוך אי מודעות לטיב
המעשה ,לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה ,הנמנים עם פרטי עבירת
המשמעת ,כשסוהר סביר יכול היה ,בנסיבות העניין ,להיות מודע לאותו פרט.
.5אשר על כן ,לצורך הכרעה האם מעשיו של הנאשם מהווים עבירת משמעת של התנהגות שאינה
הולמת סוהר ,איננו נדרשים להכריע מה היתה הכוונה שעמדה מאחוריהם ,לרבות שאלת תום לבו
של הנאשם שבדיקת הפוליגרף לגביה הוצגה בפנינו ,אלא -עלינו להכריע בשאלה האם סוהר
סביר במעמדו של הנאשם היה נוהג כפי שנהג הנאשם ,ולצורך החלטה האם היה במעשיו כדי
לפגוע בתדמית השירות עלינו לבחון כיצד מעשים אלה היו נראים בעיני בני הציבור הסבירים .
כפי שהובהר ע"י בית המשפט העליון בפסק דין סוויסא הנ"ל " ,הסוהר הסביר" ו"בן הציבור
הסביר" אינם אלא מטאפורות .על בית הדין לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב לו השכל
הישר .השופט אינו שואף אל הנאצל והטהור ,שאינו בנמצא ,אך גם אינו מציג לנגד עיניו חברה
חולה המדרדרת עצמה לפי תהום .הוא לוקח בחשבון את המציאות הקיימת ,אך אינו רואה בה
חזות הכל .העובדה ש"כך עושים כולם" אינה אמת המידה להתנהגות ההולמת סוהר.
.6מתוך שכך ,עלינו לבחון האם סוהר סביר במעמדו של הנאשם ,המכבד את פקודות שב"ס ,ובהן
האיסור החל על סוהרים לעשן במסדרונות האגפים ,ושאינו נוהג להעניק סיגריות לעצורים ,היה
נוטל קופסת סיגריות המונחת על גבי טלפון ציבורי בו משוחח אסיר ,ליד חפצים אישיים נוספים
שלו.
די בתגובתו של הנאשם עצמו למראה הסרטון ת ,2/וכן בתגובתו של סמל ____ (בהודעתו
נ,)6/כדי להשיב בשלילה על שאלה זו.
187
כאן המקום להתייחס לטענת ב"כ הנאשם לפיה נקודת הזמן אותה יש לבחון לענייננו היא רגע
נטילת הסיגריות ולא מועד הצפיה בסרטון ,מספר ימים לאחר מכן.
איננו שותפים לעמדת ההגנה לפיה האופן בו ראה הנאשם את האירוע בעת הצפיה בסרטון
יכולה להיות שונה מהאופן בו ראה את פני הדברים בזמן אמת ,שכן אין המדובר בסיטואציה
חריגה להתנהלות יומיומית ושוטפת של אסירים באגף ,שדרכם להניח חפצים אישיים על גבי
הטלפון הציבורי המיועד לשימושם ,תוך כדי שימוש בו.
.7אין גם לקבל את טענת הנאשם לפיה נוהג הוא כעניין שבשיגרה להניח חפצים אישיים כגון
סיגריות וכוסות קפה ולהשאירם במקומות שונים באגף ,שכן האגף הוא מקום מגוריהם של
האסירים ומיועד לשימושם ,בניגוד ליומן אשר כניסת אסירים אליו אסורה והוא מיועד לשימושם
של סוהרים.
.8מסיכומי ההגנה עולה טענה ממנה משתמע כי מוטל היה על האסיר לעמת את הנאשם בסמוך
לאירוע כי נטל חפץ השייך לו .טענה מסוג זה דינה להידחות על הסף .האסיר מצוי תחת
משמורתו ,פיקוחו ומרותו של הסוהר .מכוח זה אין לייחס לו לעולם אשם תורם להתנהלות לא
ראוייה של סוהר.
.9שוכנענו מעבר לכל ספק סביר כי סוהר סביר במעמדו של הנאשם ,לא כל שכן סוהר בעל וותק
של 25שנה ,לא היה פועל כפי שפעל הנאשם במקרה שבפנינו.
.10התנהלותו זו של הנאשם ,לא רק שאינה הולמת סוהר ,יש בה גם כדי לפגוע בתדמית השירות,
הן בעיני האסירים ,שלנגד עיניהם פעל הנאשם ,והן בעיני הציבור הרחב ,השם מבטחו בשירות
ובמשרתים בו.
.11לסיכום כל האמור לעיל :
הסבריו של הנאשם בעדותו בפנינו ,לא רק שלא הניחו את דעתנו ,אלא אף הותירו בנו רושם כי
מדובר בסוהר שעל אף הותק הרב שצבר בשירות ,אינו מכבד את הכללים החלים עליו .טענתו
של הנאשם כי בעת שנטל את קופסת הסיגריות סבר באמת ובתמים כי היא שייכת לו ,כמו גם
טענתו כי שעה קלה לאחר מכן לא זכר שנטל אותה ,אינה סבירה בעינינו .סבורים אנו כי הנאשם
נטל את הקופסא וזאת ,למצער ,תוך עצימת עיניים כי זו שייכת לאסיר.
188
מכל מקום ,התרשמות זו הינה מעבר לצורך לשם ההכרעה בענייננו ,שכן גם אם היתה מתקבלת
טענתו כי נטל את הקופסא בתום לב ,עדיין ,כשבוחנים אנו את מעשיו של הנאשם במבחן
האובייקטיבי הנדרש לצורך הוכחתה של עבירת המשמעת בה הוא מואשם ,לא עולה כל ספק
בכך שהנאשם נהג באופן שאינו הולם סוהר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית השירות.
.12התובעת בסיכומיה ביקשה כי בית הדין יעשה שימוש בסמכותו על פי סעיף 110מא .לפקודת
בתי הסוהר וירשיעו בעבירות משמעת גם בגין כך שהודה כי נהג לעשן באגף כעניין שבשיגרה
ושנהג להעניק לעצורים סיגריות משלו.
סעיף 110מא .קובע כי בית הדין למשמעת רשאי להרשיע נאשם בעבירת משמעת שאשמתו בה
נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו ,אף אם עובדות אלו לא נטענו בכתב האישום ,ובלבד
שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
העובדות בגינן מתבקשים אנו לעשות שימוש בסמכות זו היו ידועות לתביעה בעת הגשת כתב
האישום .הנאשם לא הוזהר במהלך הדיון כי תתבקש הרשעתו בגינן.
לפיכך אין מקום לעשות שימוש בסעיף 110מא.
אשר על כל האמור ,אנו מרשיעים את הנאשם בהתנהגות שאינה הולמת סוהר ושיש בה כדי
לפגוע בתדמית השירות ,עבירה לפי סעיף 3לתוספת השניה לפקודת בתי הסוהר ,התשל"ב -
,1271בגין העובדות המפורטות בכתב האישום.
הוקרא בפומבי היום , 12.9.2013בפני הנאשם ,בא כוחו והתובעת.
____________
__________
___________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
גנ"מ שלום יעקב
סג"ד אורנה אטלי
שופט/משפטן
שופטת/משפטנית
אב"ד
189
גזר דין
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד ,אב"ד
ההרשעה
הנאשם ,ששימש במועד הרלבנטי כסוהר בטחון באגף 1בביס"ר ____ (להלן " :האגף") ,
הורשע על ידנו בהתנהגות שאינה הולמת סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות ,עבירה
לפי סעיף 3לתוספת השנייה לפקודת בתי הסוהר ,בשל אירוע שהתרחש בתאריך ,22.6.13ובו,
בשעה שאחד מאסירי האגף שוחח בטלפון הציבורי כשפניו לעבר הקיר וגבו לכיוון מסדרון
האגף ,נטל הנאשם קופסת סיגריות שהיתה מונחת על גבי הטלפון והשייכת לאסיר ,וזאת מבלי
שהאסיר ראה זאת וללא הסכמתו או אישורו(.להלן " :האירוע").
בהכרעת הדין נקבע כי בבחינת מעשיו של הנאשם במבחן האובייקטיבי הנדרש לצורך
הוכחתה של עבירת המשמעת בה הוא מואשם ,לא עולה כל ספק בכך שהנאשם נהג באופן
שאינו הולם סוהר ושיש בו כדי לפגוע בתדמית השירות.
בית הדין דחה את עתירת התביעה להרשיע את הנאשם בגין דבריו בעדותו לפיהם נוהג הוא
לעשן באגף ולהעניק לעצורים סיגריות משלו ,עובדות שלא נכללו בכתב האישום ולנאשם לא
ניתנה הזדמנות להתגונן בפני הרשעתו בגינן.
הטיעונים לעונש
הנאשם בן , 48משרת בשב"ס כ 24-שנים ,הערכותיו התקופתיות לשנים 2006-2007וכן 2011-
2012גבוהות ובשנים 2008ו 2013 -משביעות רצון.
לנאשם 2הרשעות מהשנים האחרונות בדן יחיד ,האחת מינואר 2013בגין הופעה מרושלת
והשניה ממרץ 2012בגין אי השגחה על אסיר חוליה שהיה באחריותו.
191
טיעוני התביעה
לדברי התובעת ,פגע הנאשם בערכי שב"ס ובהם :אמינות ,אחריות ,ממלכתיות ודוגמא אישית,
ולעניין זה אין כל משמעות לשוויו הכלכלי של הפריט אותו נטל.
לדברי התובעת מלמדות הרשעות הנאשם בדן יחיד על התנהלות המאפיינת את הנאשם ,של
זלזול בכללי המשמעת והוראות השירות.
התביעה עותרת לעונשים של נזיפה חמורה ,קנס בגובה המירבי ומחבוש על תנאי.
טיעוני ההגנה
בתחילת דבריו קבל ב"כ הנאשם על כך שבקשות הנאשם לעיין בתיקו האישי ,נענו בסירוב
ולפיכך לא יכול היה לדלות מהתיק מסמכים שיישקלו לזכות הנאשם.
לדברי הסנגור ,הנאשם משרת נאמנה במערכת הבטחון ,כולל שירותו הצבאי ,מזה כ 29 -שנים,
הוא אדם אנושי וערכי אשר עבר מסכת קשה של גירושין במסגרתה ויתר על רכושו לטובת
ילדיו ,ולאחר מכן סעד את הוריו עד יום מותם ,וכל אותה עת לא נפגע תיפקודו בשב"ס.
בהערכותיו התקופות של הנאשם ,שלא הוגשו לעיוננו ,ניתן דגש על היות הנאשם אמין ,יסודי,
רציני ומסור.
באשר לאירוע בגינו הורשע ,חזר ב"כ הנאשם על טיעוניו באשר לתום לבו בשעת ביצוע
המעשה.
ב"כ הנאשם עותר למידתיות ואחידות בענישה ,ולעניין זה מפנה לתיקי ביד"מ ,12/12 ,8/12
,11/09ומבקש כי יוטלו על הנאשם ענשי נזיפה וקנס סימלי.
הנאשם עצמו אמר כי הוא מצטער על האירוע ,רואה בו משום אירוע לא תקין שלא יחזור על
עצמו ,סיפר כי הוא גרוש ומשלם מזונות לשני ילדיו ולאור השעייתו מקבל 50%משכרו .
התרשמנו מכנות החרטה שהביע הנאשם.
191
דיון
.1מעשהו של הנאשם חמור ביותר .הנאשם נטל חפץ ,שלא רק שאינו שייך לו,
אלא הוא שייך לאסיר הנתון במשמורת עליה מופקד ,בין היתר ,הנאשם.
.2לא ניתן לקבל בהבנה מעשה זה .כפי שנאמר בהכרעת הדין ,מעשהו של הנאשם מהווה
לא רק התנהגות שאינה הולמת סוהר ,אלא הוא גם פוגע בתדמית השירות ,הן בעיני
האסירים ,שלנגד עיניהם פעל הנאשם ,והן בעיני הציבור הרחב ,השם מבטחו בשירות
ובמשרתים בו.
.3יובהר כי חומרת העבירה אינה נגזרת משווי הרכוש אותו נטל הנאשם לעצמו .לעניין זה
נאמר בעש"מ 10250/01בעניין מוכתרי" -כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו ,כי עובד
הציבור הוא נאמן הציבור .החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה ,אינה
נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה אלא במעילה באמון הכרוכה
במעשים אלה".
.4דברים אלה מקבלים משנה תוקף מקום בו הרכוש שנלקח אינו רכושה של המדינה אלא
רכוש פרטי של אסיר המצוי תחת משמורתו ,פיקוחו ומרותו של הנאשם.
.5ההתנהגות בגינה הורשע הנאשם חותרת תחת ערכי היסוד עליהם מושתת הארגון ,ואותם
מקפיד הוא להנחיל לסוהריו ,ובהם :
ערך האמינות -התנהלות הנאשם עומדת בסתירה לחובת הסוהר להקפיד למלא את
תפקידו ביושר ,בהגינות ,ביושרה ובנקיון כפיים;
ערך המקצועיות -בהתנהלותו בגינה הורשע ,פעל הנאשם שלא בהתאם להוראות החלות
עליו והנוגעות לתפקידו;
ערך הממלכתיות -בהתנהגותו ייצג הנאשם את שירות בתי הסוהר באופן בלתי ממלכתי
בעליל.
דוגמא אישית -הנאשם הינו סוהר בעל ותק של כ 24 -שנים .ככזה ,עליו לשמש דוגמא
אישית חיובית הן לעמיתיו והן לנתונים במשמורת הנושאים אליו את עיניהם ובוחנים את
192
התנהגותו .במעשיו חטא הנאשם בשני רבדים אלה -ממחישים זאת היטב הדברים שאמר
הסוהר ,סמל ח.ק ,שהודעתו בפני הקצין הבודק הוגשה ע"י ההגנה במסגרת הליך
ההוכחות:
"אני מופתע ,אני לא מאמין שסוהר יעשה דבר כזה...לא האמנתי שסוהר יכול להגיע
לרמה כזו שלקחת קופסת סיגריות מאסיר".
.6התכלית העומדת בבסיס השתתם של אמצעי המשמעת היא כפולה :מניעת פגיעה
בתפקודו של השירות הציבורי ,בתדמיתו ובאמון הציבור בו מחד גיסא ,והרתעת עובדים
אחרים לבל יכשלו במעשים דומים מאידך גיסא (.ראה למשל :עש"מ 3925/08בעניין
שלמה אזולאי) .על בית הדין לבחון תכליות אלו נוכח חומרת העבירה שבוצעה
ונסיבותיה ,ולהגיע לנקודת איזון עונשית ראויה אשר תשלב בין התכליות האמורות
ותשקללן אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם ,באופן שהענישה תהיה מידתית (ראה
למשל :עש"מ 8382/07שריפה שמאליה נגד מדינת ישראל).
.7יצויין כי פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ הנאשם ניתנו בנסיבות של הסדרי טיעון ,ובכך
השוני ביניהם לבין תיק זה.
.8אל מול חומרת המעשה עומדים לזכות הנאשם הוותק שלו בשירות ,חוות הדעת
החיוביות בעניינו ,והעובדה כי הוא מושעה ומשתכר מחצית משכרו .
לפיכך אנו מטילים על הנאשם את העונשים הבאים :
א .נזיפה חמורה .
ב .קנס בגובה של 10ימי עבודה שישולם בעשרה תשלומים.
ג 10 .ימי מחבוש על תנאי .התנאי יופעל באם יעבור הנאשם בתוך 3שנים מהיום,
ויורשע בגין כך בתקופת התנאי או לאחריה ,עבירת התנהגות שאינה הולמת
193
סוהר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית השירות בנסיבות של התנהלות לא תקינה
אל מול אסירים .
לסיום דברינו שתי הערות מערכתיות-
האחת -אין זו הפעם הראשונה בה נטען בפני בית הדין כי בקשתו של הסוהר הנאשם לעיין
בתיקו האישי סורבה .מוצע כי תיערך בדיקה בעניין זה ותודגש בפני הגורמים הרלבנטיים זכות
יסוד זו של כל סוהר ,אשר אף עוגנה בנוהל מש"א " 02-1008התיק האישי".
השניה -הנאשם בעדותו טען כי סוהרים רבים נוהגים לעשן באגפים למרות האיסור על כך .אנו
סבורים כי גם נושא זה ראוי כי ייבדק.
הודע לצדדים דבר זכותם לערער על פסק הדין בתוך 45ימים מהיום.
הוקרא בפומבי היום , 17.9.13,בנוכחות הנאשם ,בא כוחו והתובעת.
____________
גנ"מ טל שורץ ,עו"ד
אב"ד
__________
___________
גנ"מ שלום יעקב
סג"ד אורנה אטלי
שופט (משפטן)
שופטת (משפטנית)
194
© Copyright 2024