? ראש מטה הבטיחות מה הוא אומר ניהול בטיחות ברמת היישוב מוגש לקרן מחקרי
ראש מטה הבטיחות מה הוא אומר? ניהול בטיחות ברמת היישוב ד"ר פביאן סיקרון*PhD , תכנון וביצוע מחקרים חברתיים מוגש לקר מחקרי שליד איגוד חברות הביטוח בישראל * ביה"ס לבריאות הציבור ,אוניברסיטת חיפה אוגוסט 2010 1 עבודה זו מבוססת על התובנות של אנשי בטיחות ולא יכולה היתה להתבצע ללא שיתוף הפעולה שלהם. אני מודה באופן אישי לכל אחד מהמרואיינים ,היו אלו שיחות פתוחות ומאלפות ,וכל אחת מהן תרמה רבות להבנת הנושא. תודה מקרב לב ל: שם יישוב שמעון אריה אבי דוד פרחיה עמוס גדעון אפרים הרצל מיכל עמי אבי משה צחי אורי פאיז דניאל מרואן סבטלנה נדב שריף יוסף עמליה ונחמה צביקה יעקב יעקב בני סאלח גל אלי מטה יהודה שער הנגב לכיש בני שמעון באר טוביה פרדס חנה-כרכור מודיעין עילית מבשרת ציון חיפה תל אביב -יפו רחובות נתניה ירושלים בת ים אשדוד שפרעם קריית ביאליק סח'נין נצרת עילית חדרה דלית אל כארמל אום אל-פחם רעננה רמת השרון ראש העין מודיעין-מכבים-רעות* יהוד טייבה אריאל נתיבות 2 אחד אחד נגעתם לליבי ,בהצלחה בהמשך הפעילות המבורכת שלכם, פביאן 3 תוכן עניינים .1 מבוא 7.......................................................................................................... .2 שיטה 9......................................................................................................... .3 בעיות 13....................................................................................................... .3.1 בעיות תשתית 13........................................................................................ .3.1.1 כבישים צרים13......................................................................................... : .3.1.2 כבישים רחבים13....................................................................................... : .3.1.3 עליות ,ירידות ועיקולים14............................................................................ : .3.1.4 פיזור מוסדות ומוקדי עניין14........................................................................ : .3.1.5 בתים עם פתח לכיוון הצירים הראשים14........................................................ : .3.1.6 צמחייה לא מטופלת14................................................................................ : .3.1.7 כבישי מע"צ14........................................................................................... : .3.1.8 ערי מעבר15............................................................................................. : .3.1.9 כבישים לא מותאמים לתחבורה המודרנית15................................................... : .3.1.10 מפגש עם בעלי חיים15............................................................................ : .3.1.11 תשתיות חסרות או לקויות15.....................................................................: .3.2 בעיות התנהגות 16...................................................................................... .3.2.1 נהיגת צעירים16........................................................................................ : .3.2.2 נהיגה ללא רישיון16.................................................................................... : .3.2.3 מנטליות ישראלית16.................................................................................. : .3.2.4 החרדים כאוכלוסיה ייחודית16...................................................................... : .3.2.5 אי-כיבוד החוק בתוך יישוב17....................................................................... : .3.2.6 קלנועית17................................................................................................ : .3.2.7 הורים בכניסה לבתי הספר17....................................................................... : .3.2.8 בתוך הסעות ילדים18................................................................................. : .3.2.9 חנייה בחצר18........................................................................................... : .4 התערבות 19.................................................................................................. .4.1 שיפור תשתית19....................................................................................... : .4.1.1 מעבר חצייה20.......................................................................................... : .4.1.2 גדר הפרדה20........................................................................................... : .4.1.3 מעגלי תנועה20......................................................................................... : .4.1.4 פסי האטה20............................................................................................ : .4.1.5 בניית מסוף להסעת ילדים 20......................................................................... 4 .4.2 חינוך 21.................................................................................................... .4.2.1 פעילויות לגנים21....................................................................................... : .4.2.2 מגרשי הדרכה22....................................................................................... : .4.2.3 הצגות22.................................................................................................. : .4.2.4 הרצאות22................................................................................................ : .4.2.5 מגע עם נפגעים22...................................................................................... : .4.2.6 הליכה לבית הספר23................................................................................. : .4.2.7 קביעת המסלול הבטוח 23............................................................................. .4.2.8 תחרויות יצירה23....................................................................................... : .4.2.9 שילוב נושאי בטיחות בתוך מקצועות הלימוד23................................................ : .4.2.10 חינוך לשימוש בטיחותי בהסעות23.............................................................: .4.2.11 קשיים24...............................................................................................: .4.3 הסברה 24................................................................................................. .4.3.1 פיתוח וחלוקת חומרי הסברה24.................................................................... : .4.3.2 דרכי הפצה25........................................................................................... : .4.3.3 שלטי חוצות ופוסטרים25............................................................................. : .4.3.4 תערוכות ומיצגים25.................................................................................... : .4.3.5 מבצעים לקראת אירועים25.......................................................................... : .4.3.6 הרצאות יעודיות26..................................................................................... : .4.3.7 אירועים26................................................................................................ : .4.3.8 יום המחויבות26........................................................................................ : .4.3.9 הגברת ההיענות לחוקים 26........................................................................... .4.3.10 מחסור בשוטרים27................................................................................. : .4.3.11 נשק וסע27........................................................................................... : .4.3.12 סיירות הורים28..................................................................................... : .4.3.13 משמרות זה"ב28..................................................................................... .4.3.14 ליווי בהסעה28....................................................................................... : .5 ניהול 29........................................................................................................ .5.1 היבטים בניהול המטה29............................................................................. : .5.1.1 תוכנית שנתית 29........................................................................................ .5.1.2 מידע אודות ליקויים 29.................................................................................. .5.1.3 מטה הבטיחות 29........................................................................................ .5.1.4 קשר עם גופים שונים30................................................................................ .5.1.5 ריבוי תפקידים 30........................................................................................ .5.1.6 מעמד המטה בתוך הערייה30........................................................................ .5.1.7 ההיבט הבטיחותי אל מול ההיבט ההנדסי 31..................................................... 5 .5.2 צורת העבודה מול הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים32................................... : .5.2.1 הקשר עם המנהל האזורי 32.......................................................................... .5.2.2 הכשרת מנהלי המטות 33.............................................................................. .5.2.3 כלים שהרשות מספקת 33............................................................................. .5.2.4 התגמול הכספי33...................................................................................... . .5.2.5 מעמד ראש המטה 34................................................................................... .5.2.6 הקשר עם הרשות 34.................................................................................... .5.3 התקציב34................................................................................................. .5.3.1 גובה התקציב לא ידוע מראש 34..................................................................... .5.3.2 התקציב ניתן לפי השנה האזרחית34............................................................... .5.3.3 התקציב קוצץ 35......................................................................................... .5.3.4 השיקולים לחלוקת התקציב 35....................................................................... .6 סיכום 36....................................................................................................... .7 ביבליוגרפיה 37............................................................................................... 6 .1מבוא בשנת 2006אימצה ממשלת ישראל את דוח הוועדה הציבורית להכנת תכנית לאומית רב-שנתית לבטיחות בדרכים )"דוח שיינין"( והכנסת חוקקה את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים )הוראת שעה( ,התשס"ו) 2006 -הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים .(1-כחלק מהמדיניות ,אחד מתפקידיה של הרשות הלאומית הוא לתגבר ,לממן ולפקח על פעולות בתחום הבטיחות בדרכים ברשויות מקומיות. תחום הבטיחות בדרכים מנוהל על-ידי מטות בטיחות .עובדי המטות הינם אנשי השטח שבאמצעותם יכולה הרשות הלאומית לממש את יעדיה .כמעט לכל יישוב יש מטה שבראשו עומד מנהל מטה הבטיחות .המטה לבטיחות בדרכים הוא הגוף הביצועי של הרשות המקומית ושל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ,בכל הנוגע לקידום הבטיחות בדרכים בתחום הרשות המקומית )הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים .(2- יעדי המטה הם צמצום תאונות-הדרכים ומספר הנפגעים בהן בתחום הרשות המקומית על-ידי )הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים :(3- א .ייזום ,המרצה וביצוע פעולות חינוך והדרכה בקרב כל מגזרי המשתמשים בדרך – הולכי-רגל ונוהגים ברכב מכל הסוגים – בכל קשת הגילאים. ב .ייזום וביצוע פעולות הסברה לכלל האוכלוסייה. ג .עמידה על משמר בטיחות תשתית הדרכים ותקינותה. תפקידי המטה רבים ומתפרסים על-פני תחומים שונים כגון חינוך ,הסברה ,ושיפור תשתית. בנוסף למינוי מנהלי המטות ,מונו מנהלים אזוריים שכל אחד מהם אחראי על מספר יישובים ותפקידם לתווך בין הרשות הראשית לבין מנהלי המטות בכל יישוב. בעבודה זו רואיינו 30אנשי בטיחות ,רובם מכהנים כיום בתפקיד מנהלי מטות בטיחות ומיעוטם כיהנו בתפקיד בעבר הלא רחוק ,רובם מספר רב של שנים .שיטת המחקר איכותנית ,לא נקבעו השערות מוגדרות מראש אלא תוכן הראיונות עובד עד שעלו מתוכו הנושאים והתפיסות אותם בחרו המרואיינים להציג. המחקר התבסס על ההנחה שאדם הנושא בתפקיד כל כך מרכזי בתחום צמצום תאונות הדרכים ,צובר תובנות .ההנחה השנייה היא שיש לתובנות הללו רבדים עמוקים הרבה יותר מכפי שיכול להשתקף בדוחות הפעילות השנתיות .יש להדגיש שאין מדובר בסקירה מקיפה של תפקידי המטה ,אלא בהצגת הפעולות והקשיים כפי שעלו בראיונות ובהתאם לתפיסתם של המרואיינים .ייתכנו נושאים שהם מרכזיים בשגרה של מנהל המטה והם לא עלו ,וייתכנו נושאים שיש להם משמעות אחת על-פי הספר אך הם קיבלו משמעות אחרת מפי העוסקים בעבודה בפועל. 7 מטרת המחקר הינה לאפשר לראשי מטות הבטיחות להשמיע את קולם ולשתף את העוסקים בבטיחות בדרכים בתובנות שלהם ובניסיונם הרב .תובנות אלו ,כשהן מוצגות בצורה מובנת ,יאפשרו לזהות בעיות המשותפות לרשויות השונות ,ולכוון מאמצי התערבות בהתאם. 8 .2שיטה מדובר במחקר איכותני מבוסס ראיון חצי מובנה .שיטה זו מאפשרת גם העמקה בנושאים המובאים וגם העלאת נושאים חדשים ביוזמת המרואיין .במהלך הראיון הועלו ביוזמת החוקר נושאים המשותפים לכל ראיון ,אך לכל מרואיין ניתנה האפשרות להרחיב במקומות בהם היה לו מסר להעביר ,ולשתף במצוקות המאפיינות את היישוב אותו הוא מייצג .הראיון ערך בין שעה וחצי לשעתיים וחצי. כל הראיונות בוצעו על ידי החוקרת .הם נערכו פנים אל פנים ביישוב של המרואיין ,לרוב בבית העירייה או בבית המועצה ,מלבד ראיון אחד שבוצע במרכז. בחירת היישובים רואיינו 30ראשי מטות בטיחות ,על-פי חתכים של גודל יישוב ,אופי היישוב ,מיקומו הגיאוגרפי ומצבו הכלכלי. מתוך 251יישובים המופיעים בקובץ פרופיל היישובים של הלמ"ס ,ישנם 75עיריות 122 ,מועצות מקומיות ,ו 54-מועצות אזוריות. היישובים חולקו לפי: • אזור בארץ )לפי מרכז דרום צפון( • מעמד מוניציפאלי וגודל אוכלוסיה )עיר גדולה )מעל 100,000תושבים(( ,עיר קטנה ,מועצה מקומית ,מועצה אזורית( • ערים יהודיות וערביות • הדירוג החברתי )חלוקת אשכולות למעמד נמוך )מתחת ל (5-וגבוה ) 5ומעלה(( נבחרו יישובים או מועצות שגודל האוכלוסייה שבטיפולם עולה על 15,000איש. כמו כן נבחרו בהגדרה רק יישובים בהם יש אדם המשמש כראש מטה בטיחות. ההיענות הייתה מלאה מלבד שני אנשים שהעדיפו לדחות את הראיון למועד אחר אך לבסוף הראיונות איתם לא יצאו לפועל. 9 לוח :1יישובים על-פי אזור גיאוגרפי ,מעמד מוניציפאלי ,ומעמד סוציו-כלכלי )סה"כ 30יישובים( איזור גיאוגרפי מעמד מוניציפאלי מעמד סוציו-כלכלי על-בסיס אשכולות )ל.מ.ס( נמוך= תחת ל5- ישוב דרום מועצה אזורית גבוה באר טוביה .2 מועצה אזורית גבוה בני שמעון .3 מועצה אזורית גבוה לכיש .4 מועצה אזורית גבוה שער הנגב .5 עיר גדולה גבוה אשדוד .6 עיר קטנה נמוך נתיבות מועצה אזורית גבוה מטה יהודה .8 מועצה מקומית גבוה מבשרת ציון .9 עיר גדולה נמוך ירושלים .10 עיר גדולה גבוה בת ים .11 עיר גדולה גבוה נתניה .12 עיר גדולה גבוה רחובות .13 עיר גדולה גבוה תל אביב –יפו .14 עיר קטנה נמוך טייבה .15 עיר קטנה נמוך מודיעין עילית .16 עיר קטנה גבוה אריאל .17 עיר קטנה גבוה יהוד .18 עיר קטנה גבוה מודיעין-מכבים- רעות .19 עיר קטנה גבוה ראש העין .20 עיר קטנה גבוה רמת השרון .21 עיר קטנה גבוה רעננה מועצה מקומית גבוה פרדס חנה-כרכור .23 עיר גדולה גבוה חיפה .24 עיר קטנה נמוך אום אל-פחם .25 עיר קטנה נמוך דלית אל כרמל .1 .7 .22 מרכז צפון 10 .26 עיר קטנה נמוך סח'נין .27 עיר קטנה נמוך שפרעם .28 עיר קטנה גבוה חדרה .29 עיר קטנה גבוה נצרת עילית .30 עיר קטנה גבוה קריית ביאליק מבנה הראיון: כאמור הראיונות התקיימו ביישוב המרואיין ,לאחר קביעה טלפונית של מועד הראיון .תחילה החוקרת הציגה את עצמה ואת הנושא ,ולאחר מכן הסבירה שבתחילת דו"ח המחקר תופיע רשימה של שמות המרואיינים אך לא יהיו במהלך הדו"ח ציטוטים ספציפיים שיוחסו לאנשים ספציפיים .מטרת ההבהרה לאפשר למרואיינים לדבר בחופשיות. הראיון התבסס על שאלון חצי מובנה אשר משלב שאלות מנחות מרכזיות ומאפשר לחוקר ולמרואיין לפתח נושאים נוספים ,להתעכב על חלקם או לוותר על אחרים .שיטה זו מאפשרת גמישות מקסימאלית להעלאת נושאים חדשים תוך כדי שמירה על מסגרת המבטיחה שהשיחה תמשיך לעסוק בנושא הנחקר. ניתן לחלק את השאלות שהופנו למרואיין ל 3-קטגוריות ,על-פי המודל של מרשל :שאלות מגששות, לצורך גישוש כללי של התחום הנחקר ,שאלות תיאוריות ,המתארות תחושות וחוויות של המשתתפים, ושאלות מבהירות ,לצורך הבהרת נושא שעלה בשלב השאלות המגששות והתיאוריות ) & Marshal .(Rossman, 1989; Yin, 1984). הנקודות הקבועות שהועלו בראיון היו: • • • • • • • • • • • כמה שנים/היקף משרה/תפקיד נוסף/כמה שעות/רקע מקצועי רקע מקצועי/האם קיבלת הכשרה פורמאלית בעיות ספציפיות ביישוב סוגי תאונות והסיבות לתאונות ביישוב ובכלל סוג הפעילות של המטה קשיים למימוש התרומה של הפעילויות דרישות התפקיד/אחריות/היקף קשר עם הרשות הלאומית קשר עם אגפים אחרים בעירייה קשר עם גורמים אחרים מחוץ לעירייה ,לדוגמה משטרה ,עמותת אור ירוק 11 תיעוד הראיון: הראיון תועד תוך כדי שיחה באמצעות עט ופנקס .הבחירה בתיעוד ידני ולא בהקלטה נובעת מניסיון אישי שהוכיח כי אנשים מוקלטים אינם מתבטאים בחופשיות פן דבריהם יצוטטו בהמשך .היות והנקודה החשובה ביותר היא שהמרואיינים ירגישו ביטחון מלא להגיד את מה שהם מרגישים ,כולל תלונות, תסכולים או האשמות אישיות ,נכון היה לא להקליט אותם. סיבה שנייה לתיעוד הידני היא ,ששיטה זו מאיטה את קצב הראיון ויוצרת רגעים מתים ודווקא רגעים אלה מנוצלים על ידי המרואיין על מנת להעלות רעיונות נוספים או להעמיק בנושא שהוא העלה. תרומה נוספת לתיעוד הידני היא האפשרות לשלב בו גם היבטים התנהגותיים לא מילוליים שאינם באים לידי ביטוי בהקלטה ,לדוגמה סימני פליאה ,כעס ,תנועות רחבות של הידיים ,שפת גוף שאומרת שכאן אני מעדיף לא להגיב ועוד .בנוסף למידע הלא מילולי נרשמו גם סימנים משניים ,כלומר מידע אודות דברים שמעבר לשאלון כגון האם יש שלט של מטה הבטיחות בכניסה לעירייה ,האם ראש המטה יושב לבד ,כיצד מתייחסים אליו עובדי עירייה אחרים שנכנסים ועוד .סוגי מידע מגוונים מעשירים את ההבנה ועוזרים לקבל תמונה כללית אמינה. ניתוח התכנים ניתוח התכנים נעשה בהתאם להנחיות של שקדי בנושא ניתוח תוכן של ראיונות )שקדי .(2004 ,מדובר על תהליך איטרטיבי ) (iterativeשבו שלבים החוזרים על עצמם שוב ושוב .לדוגמה ייתכן שרק בשלב הניתוח של הראיון הרביעי יתגלה נושא מעניין .במקרה זה החוקר יחזור גם לראיונות הקודמים ויבדוק האם ניתן להוציא מהראיונות שכבר נותחו ,מידע על הנושא החדש. השלבים היו: • העברת הסיכום הידני למחשב ,קובץ לכל יישוב • קריאת הפרוטוקולים וזיהוי יחידות מידע • ארגון יחידות המידע לקטגוריות עיקריות )תימות( ותת-קטגוריות • מתן שמות לקטגוריות בעלות משמעות מתוך הנתונים וכן בהתאם למושגים הקיימים בעולם התוכן הרלבנטי • ארגון הקטגוריות למבנה היררכי עם קטגוריות-על ותתי-קטגוריות • ארגון כל הקטגוריות למסגרת מושגית רחבה ,מתוך הנתונים וכן על-בסיס ידע קודם ,כגון מושגים קיימים בספרות ומודלים חשיבתיים להלן ממצאי המחקר .הדו"ח מציג את הממצאים בחלוקה לנושאים עיקריים )בעיות ,התערבות ,ניהול( ולתתי נושאים. 12 .3בעיות לא כל יישוב זהה במאפייניו ,קיימות מספר תכונות בבסיס שהן נתונות ועל ראש מטה הבטיחות להכיר אותן לפני שהוא מגבש אסטרטגית פעולה .התכונות הללו מתחלקות לשני סוגים ,אלו הקשורות לתשתיות וטופוגרפיה ואלו הקשורות למאפיינים התנהגותיים .פרק זה מסכם את סוגי המאפיינים שעלו במהלך השיחות ועלולים להוות ,על-פי תפיסתם של המרואיינים ,בעיה בטיחותית .מאפיינים שונים ידרשו גישת התערבות שונה .יש לציין שקיים קשר בין בעיות תשתית ובעיות התנהגות ,לדוגמה ביישובים בהם אין מעברים נוחים לחציית הכביש סביר להניח שנמצא יותר מקרים של התפרצות לא זהירה מאשר במקומות בהם התשתית מותאמים לצרכים. .3.1בעיות תשתית .3.1.1כבישים צרים: מדובר בעיקר על ערים וותיקות ,שהתשתית בהן התאימה לצרכים של פעם .רוחב צר מקשה על מעבר מכוניות בנתיבים נגדיים .מעניין לציין שבמקרים מסוימים ניתן להרחיב את הכביש אך תושבים שבחרו לחיות ביישוב בעל אופי כפרי ,מעדיפים להשאיר את המצב כפי שהוא ובכך לשמר את אופי המקום "הם לא רוצים שהכבישים בתוך היישוב יראו כמו אוטוסטראדה". מצב זה מאפיין גם חלק מהמועצות המקומיות. בנוסף ,במקרים מסוימים הכביש הצר נבנה ללא מדרכה ,לדוגמה במקומות מסוימים בכפרים ערביים, ובשל הרוחב המוגבל אין אפשרות להוסיף מדרכה .במקרים אלה התושבים ,כולל ילדים ,יוצאים מביתם אל הכביש ישירות ומסתכנים בדרך ליעדם. .3.1.2כבישים רחבים: אומנם כבישים צרים שאינם מספיקים להיקף התנועה הם בעיה ,אך גם כבישים רחבים שמשרתים מספר לא גדול מספיק של מכוניות מהווים בעיה וזאת בשל הנטייה לנסוע עליהם מהר .מצב זה מאפיין ערים חדשות שנבנו בראייה קדימה ,לעת שהאוכלוסייה תגדל. 13 .3.1.3עליות ,ירידות ועיקולים: חלק מהיישובים בנויים על גבעות ומטבע הדברים הכבישים בעלייה ויש בהם עיקולים .מצב זה מצמצם את שדה הראייה ומגביר את גורם ההפתעה. .3.1.4פיזור מוסדות ומוקדי עניין: במקומות רבים מוסדות הציבור כגון בית-משפט או קופת-חולים מרוכזים בעיר המרכזית מה שמחייב גם את תושבי הפזורה להגיע לעיר ויוצר תנועה רבה .מצב זה מאפיין לדוגמה חלק מהערים הקטנות שמרכזות את השירותים עבור כל היישובים סביבן .גם מיקום מוסדות החינוך עלול להוות בעיה ,לדוגמה אם הגישה אליהם בעייתית או אם פתח בית-הספר פונה לרחוב צר שמקשה על איסוף התלמידים על ידי הסעות .בית-הספר צריך גם לספק מרחב גדול מספיק לחניית העובדים ולעצירת ההורים ,ואין זה תמיד המצב. בנוסף ,תכנון לא נכון של היישוב מבחינת פיזור אזורי הקניות והבילוי עלול ליצור מצבים מסוכנים, בעיקר בלילה .לדוגמה ישנם מקומות בהם כל מקומות הבילוי מרוכזים על ציר אחד והוא מהווה מוקד משיכה לאוכלוסיה גדולה של מבלים בלילות ,בעיקר צעירים. .3.1.5בתים בעלי פתח לכיוון צירי התנועה הראשים: מטעמי בטיחות ,נכון לבנות בתים כשפתח הכניסה פונה לכביש הפנימי אבל במקרים מסוימים ,אולי מטעמי נוחות ,בנו מראש ,או הוסיפו בהמשך ,פתח לכיוון הציר הראשי .במקרה זה רכבים חונים על הציר הראשי או לחלופין חונים בחנייה פרטית ונאלצים להשתלב בתנועה המהירה מה שמאט את התנועה ומסכן את הרכבים. .3.1.6צמחייה לא מטופלת: אומנם צמחייה תורמת לאיכות הסביבה ,אך במקרים מסוימים הצמחייה מהווה גם מכשול בטיחותי, לדוגמה חציית כביש ליד שיח מצמצמת את שדה הראיה של האדם החוצה ,שאינו מבחין במכונית המתקרבת ובמקביל מסתירה את האדם החוצה מעיני נהג המכונית .במקרה אחר עץ עלול להסתיר תמרור ושיחים שצומחים לכיוון המדרכה יחייבו את הולך הרגל לרדת לכביש על מנת לעבור את המכשול. .3.1.7כבישי מע"צ: מדובר על כבישים בן עירוניים המחברים בין ישובים .נהגים הנוסעים נסיעה ארוכה לא תמיד משנים את מהירות נסיעתם כשהם נכנסים לאזור בנוי ולכן כבישים אלו מהווים לפעמים סכנה לתושבים .בנוסף, מאחר וכבישים אלו באחריות מע"צ -החברה הלאומית לדרכים ,אין לראש מטה הבטיחות סמכות לבצע שינויים בטיחותיים כגון הצבת רמזור או פסי האטה .במקומות מסוימים היישוב לא רק שנמצא בסמוך 14 לכביש בן עירוני אלא שהכביש חוצה את היישוב ומחלק אותו לשניים .זה המצב בחלק מהכפרים הערבים בצפון שם נאלצים התושבים לחצות את הכביש הבן עירוני מספר פעמים ביום כדי ללכת לקניות ,לבית- הספר וכדומה. .3.1.8ערי מעבר: ערים מסוימות ,בשל מיקומן הגיאוגרפי ,משמשות כערי מעבר ורכבים רבים עוברים דרכן בדרך ליישובים מרכזים אחרים .תושבים שצריכים להגיע כל בוקר למקום עבודתם ,יעברו דרך ערי מעבר אלה ויגרמו לעומסי תנועה .בנוסף ,מאחר ומדובר על תושבי חוץ ,לא תמיד הם מודעים לשינויים בתנועה, וקשה יותר ליידע אותם לגבי אותם השינויים .גם פעולות ההסברה המיועדות לתושבי היישוב לא יגיעו אליהם .מסיבות אלו ,תנועה של רכבים רבים החוצים את העיר מהווה סכנה בטיחותית. .3.1.9כבישים שאינם מותאמים לתחבורה המודרנית: ביישובים וותיקים שנבנו כאשר מספר המכוניות היה קטן ,נסללו כבישים שאינם יכולים לתת מענה לאופי ולכמות של התחבורה המודרנית .לדוגמה בקיבוצים ,השבילים נבנו תחילה כדי לאפשר תנועה של טרקטורים .גם לאחר שהכבישים נסללו המשיך מספר המשתמשים בהם לעלות ,ובעיקר מאז הרחבת הקיבוצים לאוכלוסיית חוץ .גם ההפרטה שחלה ברוב הקיבוצים גרמה לכך שחברי קיבוץ רבים עברו לעבוד מחוץ לכותלי הקיבוץ ורכשו מכוניות פרטיות .ריבוי התושבים ,השינוי באופי הפעילות והעלייה במספר המכוניות אינם תואמים את התשתית הקיימת. גם בחלק מהכפרים הערבים ,בנו בתים ללא תכנון תחבורתי ,ורק בשלב מאוחר יותר סללו את הכבישים. לא תמיד ניתן היה להתאים את התשתית למציאות הקיימת. .3.1.10מפגש עם בעלי חיים: תופעה המאפיינת יישובים באזורים מדבריים .מדובר על בעלי חיים קטנים כמו כלבים ושועלים ,ובעלי חיים גדולים כמו גמלים וסוסים שההתנגשות בהם עלולה להיות קטלנית גם עבור הנוסעים. .3.1.11תשתיות חסרות או לקויות: בנוסף לבעיות ספציפיות של טופוגרפיה או תכנון ערים ,ישנם מקומות בהם התשתית כולה לוקה בחסר. מקרים כגון היעדר תמרורים ושילוט ,כבישים שנמצאים בתיקון במשך תקופה ארוכה ,היעדר תאורה הולמת ,כל אלה גורמים למצב בטיחותי ירוד .מצבים אלו אפיינו יותר את היישובים הערבים. 15 .3.2בעיות התנהגות .3.2.1נהיגת צעירים: תופעה שחוזרת על עצמה בכל סוגי היישובים .הצעירים מחפשים ריגושים ,נוהגים מהר ,מתחרים ביניהם. ביישובים מסוימים המכונית מהווה לא רק כלי תחבורה להגיע למקום הבילוי אלא מקום הבילוי בעצמו. מקשטים את הרכב עם פנסים ,פסים זוהרים ,ומסתובבים ברחבי העיר ,מחפשים לראות ולהיראות. "הרכב הפך להיות הפאב של הצעיר ,הוא מבלה עם הרכב ,משוויץ עם רכב מצוחצח עם גלגלי מגנזיום ,עושה חרקות" .3.2.2נהיגה ללא רישיון: תופעה המאפיינת עובדי אדמה במושבים .הילד נשלח לשדה לקטוף משהו והוא נוהג בטרקטור מגיל צעיר ,ללא רישיון כמובן .המעבר לנהיגה ברכב לא רישיון הוא קצר .במקרים מסוימים הילדים לוקחים את הרכב מההורים ללא ידיעתם .בנוסף לסכנה ,תאונות שמתרחשות בנסיבות אלו אינן מדווחות בדרך כלל ,משום שהנהיגה לא הייתה חוקית ,או משום שלילד לא היה רישיון ,או משום שהרכב לא היה מבוטח .עובדה זו אינה מאפשרת לאמוד את גודל הבעיה בהתבסס על המאגרים הסטטיסטיים הרגילים. דווקא קציני בטיחות ,שמכירים את התושבים מקרוב ,יודעים בדרך כלל גם על התאונות הלא מדווחות. .3.2.3מנטליות ישראלית: מדובר על מנטליות ים תיכונית והיא מורגשת בכל תחומי החיים ובעיקר בכביש. הכביש " "זה לא יאומן ,עם איזה אמוציות האנשים עולים על האנשים נכנסים לרכב ומשהו אצלם משתבש ,הם מתנהגים פתאום כאילו הם בשדה קרב .קשה מאוד לרסן את זה. .3.2.4החרדים כאוכלוסיה ייחודית: באזורים חרדים ,ריצה של תושבים אל הכביש הינה תופעה מוכרת .אחת הסיבות היא שלקראת כניסת השבת החרדי רץ על נפשו כדי להגיע בזמן .בנוסף ,בזמן השבת ,אוכלוסייה זו הולכת באופן טבעי על הכביש כי הרי תנועת המכוניות נפסקת .ייתכן והרגל זה משפיע גם על שאר ימי השבוע בהם ישנה תנועה ערה .גורם נוסף שמעמיד את האוכלוסייה החרדית בסכנה הוא העובדה שהלבוש המסורתי הוא שחור מה שמפחית את הנראות שלהם ,בעיקר בשעות בהן התאורה פחותה .יש לציין שהסברה שהאוכלוסייה 16 החרדית נזהרת פחות כי היא סומכת על אלוהים שישמור עליה לא נתמכה על-ידי המרואיינים האחראים על אוכלוסיה חרדית ,אלא ההיפך הוא הנכון: "לפי ההלכה שמירת החיים היא ערך עליון" .3.2.5אי-כיבוד החוק בתוך יישוב: תופעה זו מאפיינת גם ישובים ערבים וגם ישובים כפריים .התושב מגיע לאזור מגוריו ומנתק את החגורה, עובר באין כניסה ,או חונה במקומות אסורים .קיימת תחושה שזה כבר הבית ושהחוקים לא חלים על המקום .יחד עם זאת ההגעה לאזור המגורים פועלת גם בכיוון הפוך :לא מתפרעים כי מכירים אותך ועלולים לזהות אותך .אי שמירת חוקים ,קשורה גם לעובדה שהמשטרה נמנעת מלהיכנס לתוך היישובים, והיעדר האכיפה ,יחד עם הנטייה לא לכבד חוקים בסביבת הבית ,יוצרים מצב מסוכן. "גם בתל-אביב ,אם לא הייתה אכיפה של החוק היו מתנהגים בצורה פרועה" אומר אחד מקציני הבטיחות .דעה נוספת שהושמעה היא כי אותם התושבים שאינם מכבדים את החוק בתוך היישוב הם ילדים טובים מהרגע שהם יוצאים מגבולות היישוב ,לדוגמה כשהם עולים על כביש .6 .3.2.6קלנועית: הקלנועית ,כלי רכב מנועי המתאים לקשישים ,שכיחה בקיבוצים ,אך היא הפכה להיות שכיחה גם בערים. קשישים שנוהגים בערים מעדיפים לנסוע על הכביש בשל היעדר הנמכה של המדרכות ,שאינה מאפשרת להם לחצות כבישים בנוחות .חלקם לא נהגו ברכב מעולם ואינם יודעים דבר על חוקי התנועה ומכאן הסכנה .לכלי התחבורה החדשים ניתן להוסיף גם את ה segway-שמגיע למהירויות העלולות להיות מסוכנות ובינתיים ,חוקי התנועה אינם חלים עליו. .3.2.7הורים בכניסה לבתי הספר: שעת היציאה מבית הספר יוצרת מהומה כמעט בכל ישוב ,בשל המספר הרב של הילדים היוצאים באותה שעה .אם ישנן הסעות ,כמו במועצות אזוריות ,האוטובוסים תופסים את רוב השטח הסמוך לפתח היציאה של בית הספר .בנוסף להסעות ,או במקומם ,מגיעים הורים רבים לתוך המהומה על מנת לקחת את ילדיהם וחוסמים את האוטובוס ,או עוקפים את האוטובוס בזמן שילדים חוצים ,או משאירים את הרכב כך שהם מגבילים את שדה הראייה של ילדים שצריכים לחצות ,או מחנים את הרכב באמצע נתיב הנסיעה. כל אלה יוצרים מצבים מסוכנים מאוד .קציני בטיחות רבים ציינו שהם אינם מסוגלים להתמודד עם ההורים ואין להם השפעה. 17 .3.2.8הסעות ילדים: ומה קורה בתוך ההסעה? למרות שיטות שונות להשליט סדר ,לדוגמה גיוס של נאמני בטיחות ברכבי ההסעה שתפקידם לחייב ילדים לחגור חגורת בטיחות ,במקומות רבים ,ובעיקר בגילאי חטיבה ותיכון, ילדים משחררים את החגורה מיד עם תחילת הנסיעה .נהג האוטובוס מחויב להתרכז בנהיגה ואינו יכול להיות אחראי על נושא החגירה .בנוסף ,ילדים נסערים ומתפרעים ,וקיימים גם מקרים של אלימות פיזית. מעבר לכך שההשתוללות עלולה לגרום לנזק לילד ,הדבר מהווה גם גורם מפריע לנהג שחייב להיות מרוכז .גם הירידה מהאוטובוס כאשר ילדים נדחפים ,היא מסוכנת ביותר. .3.2.9חנייה בחצר: דריסה לאחור ,תאונה מחרידה בה רכב נוסע לאחור ודורס ילד בטעות ,היא תופעה המוכרת יותר ביישובים הערבים .אחת הסיבות לכך היא כי הבית בנוי בצמידות לחצר בה משחקים הילדים ובה חונים ההורים .לדברי אחד מקציני הבטיחות ,אחת הסיבות לכך שהרכב חונה בחצר ,היא תרבות הפרטיות ,אם חונים ברחוב כולם רואים מה יש לך ברכב אך במקרים רבים אין אפשרות לחנות במקום אחר. 18 .4התערבות הפרק הבא מציג פעולות התערבות ספציפיות למען הגברת הבטיחות ,אשר עלו במהלך השיחות .הפרק מחולק ל 4 -אסטרטגיות מניעה :תשתית ,חינוך ,הסברה ושיטות אכיפה .אומנם האסטרטגיות שונות באופיין ,אך הן אינן ניתנות להפרדה שכן ,הן פועלות בדרך כלל במשולב .לדוגמה שינוי תשתית כגון הוספת תמרור "אין כניסה" לחניון בו חונים אוטובוסים המסיעים ילדים לא תהיה יעילה אם אין מכבדים את האיסור והורים ממשיכים להיכנס לשטח האוטובוסים .במקרה זה צריך יהיה להוסיף גם שוטר ולנקוט בפעולות אכיפה עד שיכבדו את האיסור .גם תשתית ואכיפה לבדם אינם מספיקים משום שלא ניתן להציב שוטר בכל פינה וצריך שהנהגים עצמם ייקחו אחריות .על מנת להעמיק את המשמעת העצמית יש לנקוט בפעולות הסברה כך שהנהגים יבינו את חשיבות החוקים החלים עליהם והמוטיבציה שלהם לכבד חוקים אלה תעלה .רצוי ששינוי ההשקפה והפנמת חוקי הבטיחות יתחילו בגיל צעיר ומכאן החשיבות של פעולות חינוך במסגרת בתי-הספר ,המיועדות לתלמידים .פעולות החינוך באות גם לשפר את ההתנהגות הבטיחותית של הילדים כיום ,וגם להכין אותם לקראת הפיכתם לאזרחים שומרי חוק ונהגים אחראים בעתיד. וכפי שאמרו לי: "אכיפה לבד זה גרוע .חינוך לבד היה נהדר אם זה היה עובד ....אבל זה לא". .4.1שיפור תשתית: קיימות שיטות רבות לשינוי ושיפור תשתית ,לגבי חלקן ההשפעה חד-משמעית ולגבי חלקן ישנם חילוקי דעות .לדוגמה הצבת מעבר חצייה מסמנת לנהג שיש להאט ומאפשרת להולך רגל לעבור בבטחה .מצד שני ,אם המעבר מוצב במקום בו התנועה מהירה ,לא תמיד הנהג יספיק לעצור ,ולכן הולך הרגל עלול לסכן את עצמו כשהוא חוצה בביטחון. בעלי תפקידים רבים מעורבים בהחלטה לגבי אלו פעולות תשתית יש לנקוט .תרומתו של ראש מטה הבטיחות ,המבצע סיורים כחלק מהשגרה ,ומכיר את הישוב ותושביו ,הינה משמעותית באיתור ליקויים בטיחותיים. הוזכרו שיטות רבות לשיפור התשתית ,לדוגמה מעקות בטיחות או רמזורים .בסקירה זו נציג רק את אלו שקיימת לגביהם הסתייגות או דילמה כלשהיא. 19 .4.1.1מעבר חצייה: כפי שכבר הוזכר ,אומנם מעברי חצייה מווסתים את תנועת הולכי הרגל ומאפשרים להם לחצות במרוכז, אך לא תמיד קיימת הסכמה לגבי המקום בו כדאי להוסיף מעבר חצייה .לדוגמה בכבישים מהירים הולך הרגל יתקשה מאוד לחצות את הכביש ,עדיף יהיה שימתין מאשר שיחצה בביטחון כשבו בזמן הרכב המתקרב לא יקלוט את הולך הרגל או לא יספיק לעצור .אחת השיטות להבליט את מעבר החצייה היא לבנות הגבהה אך הדבר יגרום להאטה בניגוד לגישה של זרימת התנועה .אומנם אחד המראיינים קבע: "אין לנו בעיה קצת להקשות על הנהגים לטובת הולכי הרגל" ,החלטות כאלה צריכות לעבור את וועדת התנועה וסביר שלא תזכנה לתמיכה. .4.1.2גדר הפרדה: המטרה היא שהולכי רגל יעברו במקום בטוח ובמרוכז .הקושי הוא שבקרבת בתי הספר או במקומות בהם יש ריכוז גדול של נוער ,ילדים שאינם רוצים להאריך את הדרך קופצים מעל הגדר ,ונוחתים בצד השני בעוצמה ולא תמיד בשליטה .כפי שנאמר בהקשר זה על-ידי מרואיין מתחום ההנדסה דווקא: "אמרו לי תשימו יותר גבוה ,אמרו לי תשימו קוצים ,אבל לא הכל תשתית". .4.1.3מעגלי תנועה: מעגלי תנועה הפכו לשכיחים ביותר ברוב היישובים .ההתרשמות של רוב קציני הבטיחות היא שמעגלי תנועה תורמים מאוד לבטיחות .המעגל מחייב האטה וחוקי זכות הקדימה ברורים ופשוטים .מישהו ציין שזהו הפיתרון המתאים לאופי הישראלי .יחד עם זאת היו כמה הסתייגויות לגבי יעילות בניית המעגלים. יש הסבורים שנהג שרוצה לנסוע בפראות לא יוכל לעשות זאת במעגל התנועה ולכן הוא יעשה זאת בצומת הבאה ,בה לא קיים מעגל תנועה .התאונה תתרחש אם כך לא במעגל אלא במקום אחר ולכן מספר התאונות במעגל ירד אבל לא ביישוב כולו. .4.1.4פסי האטה: גם פסי האטה/במפרים הפכו למאוד פופולארים .נסיעה ברחוב עם פסי האטה מחייבת כמובן הורדת מהירות .אומנם השיטה זוכה לאהדה אבל היו גם קולות האומרים שפסי ההאטה לא באמת תורמים לבטיחות אלא לתחושת הבטיחות כי הרי הם מוצבים ברחובות פנימיים שאין בהם בדרך כלל תאונות אך. עצם קיומם גורם לתושב להרגיש שאצלו ברחוב זה בטוח ,ואין לפסי האטה תרומה מעבר לכך. .4.1.5בניית מסוף להסעת ילדים: במקומות מסוימים ,לדוגמה מועצות אזוריות ,רוב התלמידים נוסעים הביתה בהסעות )אוטובוסים צהובים( .בשעות הפיזור קיים ריכוז גדול של אוטובוסים וילדים ,ומספר מכוניות פרטיות גם .שילוב זה 20 יוצר מפגשים מסוכנים ,לדוגמה ילד שחוצה את אזור חניית האוטובוסים כדי להגיע להורה שבא לאסוף אותו או הורה שיוצא לחפש את ילדו בעוד רכבו חוסם את מסלול האוטובוס שרוצה לצאת מהתחנה .בניית מסוף מודרני מאפשרת ויסות התנועה ,לדוגמה במקומות מסוימים המסוף נבנה כך שהאוטובוסים עוצרים במקביל למדרכה וזאת כדי למנוע נסיעה בהילוך אחורי .במקומות מסוימים הילד שאינו נוסע בהסעה יוצא דרך קרוסלה מצד אחר ורק שם מותר להורים לחכות .ניתן גם לדאוג ליציאה הדרגתית של הילדים מבית הספר לפי שכבות על מנת שלא יהיה עומס גדול מדיי. דוגמאות לשיטות אחרות שהועלו :הפיכת כביש לחד-סיטרי ,הצבת רמזור ,שינוי מיקום תחנות אוטובוס, הוספת מקומות חנייה ,הוספת נתיב האצה ,הוספת עיני חתול ואוזניים ,טיפול בצמחייה ,וגם בניית כביש עוקף. .4.2חינוך אחד התפקידים של מנהל מטה הבטיחות הוא ייזום וביצוע פעולות חינוך והדרכה לבתי ספר .מנהל הבטיחות עובד מול רכז הבטיחות של בית הספר .רכז הבטיחות הינו מורה שקיבל הכשרה לטפל בנושא הבטיחות .פעילויות בתחום הבטיחות ממומנות בחלקן באמצעות תקציבי המטה .בחינוך אנו כוללים את כל הפעילויות שמיועדות לתלמידים ,גם אם אופי הפעילות קרוב יותר להסברה ,לדוגמה הצבת פוסטרים בכניסה לבית הספר .פעילויות אלו אינן קשורות לפעילות של החינוך התעבורתי ,אשר ניתן כשיעור חובה שנתי מטעם משרד החינוך בגילאים מסוימים .גם להורים תפקיד בהפנמת ערכי הבטיחות ,כפי שמרואיין ציין: "הורה ישאל איך היה בבית-ספר ,כמה קיבלת בהיסטוריה ,ולא ישאל האם חצית במעבר חצייה" .4.2.1פעילויות לגנים: קיים מגוון של פעילויות המיועדות לגנים לדוגמה חוברות הפעלה הכוללות מסרי בטיחות או צביעת פוסטר עם ציור של ילד על אופנים עם קסדה .גם משחקי קופסה כגון פאזלים עם תמונה בנושא בטיחות או משחקים המדמים חציית כביש ,נמצאים בשימוש בגנים .חלק מהחומרים פותחו על-ידי משרד החינוך או על-ידי הרשות הלאומית ,ומחולקים למספר ישובים ,וחלק הינם פיתוח מקורי של מנהל מטה בטיחות יחיד .גם במקרה ומדובר על פיתוח מקורי קיים בדרך כלל שיתוף פעולה ויישובים אחרים יכולים להשתמש במוצר .החומרים הקיימים לא תמיד מותאמים לסוגי האוכלוסיה השונים לדוגמה המוטיבים והדמויות בחוברות לא תמיד מתאימים לאוכלוסיה החרדית. 21 .4.2.2מגרשי הדרכה: מיועדים לגנים ולכיתות הנמוכות .בדרך כלל מובאים הילדים למגרש המדמה קטע רחוב ,עם כבישים, רמזורים ,תמרורים ,ומעברי חצייה .הילדים מתחלקים לקבוצות ועוברים מתפקיד לתפקיד ,לדוגמה הולך רגל ,רוכב אופניים ,נהג המדווש ברכב פדאלים ,או אפילו שוטר .מדריכים מטעם המקום מכוונים את הפעילות .המטרה היא שהילד יתנסה בצורה חוויתית בשימוש נכון ובטיחותי בכביש ,כהולך רגל או רוכב אופניים .כנהג הוא גם לומד להבין טוב יותר את נקודת המבט של הנהג בכביש .אין מגרשים בכל יישוב אבל קיימים הסכמים בין יישובים שכנים וילדים נשלחים למגרש הקרוב .במקרים מסוימים פעילות התרגול מתקיימת בשטח בית-הספר ,לדוגמה באולם הספורט ,באמצעות ציוד נייד הכולל את אותם האלמנטים של מעבר חצייה ,רמזור וכו'. .4.2.3הצגות: מיועד לכל הגילאים .קיים קטלוג של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים המפרט פעילויות לפי גיל. הילדים מובאים למקום וצופים בהצגה .חשוב להשלים את הפעילות באמצעות דיון כיתתי .הדיונים מאפשרים לעבד את המסרים שהועברו ולהעלות קשיים ,לדוגמה. "הילדים הם אמיתיים ,והם מספרים שאבא אומר -תיכף מגיעים ,לא צריך חגורה" הדעות לגבי התרומה של צפייה בהצגה אינן אחידות .היו שאמרו שזאת שיטה מצוינת להעביר מסרים: "ראו הצגה ,בהתחלה היו צחוקים ,אבל אחרי 5דקות הם ישבו בשקט במשך שעה ,זה היה מרגש" והיו שדיברו על כך ששום הצגה לא תהיה יעילה יותר מאשר שינוי ,אפילו הכי קטן ,בתשתית. .4.2.4הרצאות: ההרצאות ניתנות בבית הספר ,במסגרת כיתתית או במסגרת שכבתית ,על-ידי גורם חיצוני .הנושאים מותאמים גיל ,לדוגמה בתיכונים ידגישו נושאים כמו נהיגה בשכרות ,מהירות מופרזת ,לחץ חברתי. במקרים מסוימים ההרצאות כוללות שימוש באביזרי המחשה ,לדוגמה משקפי אלכוהול המדמים את מצב הראייה בעת שהאדם שתוי ,ומתקן המדמה התנגשות עם או בלי חגורת בטיחות. .4.2.5מפגש עם נפגעי תאונות דרכים: מפגש עם אדם נכה שנפגע בתאונת דרכים ומספר על החוויה שלו וההתמודדות ,או לחלופין מפגש עם אב שכול שמספר על האובדן .ביישובים מסוימים ילדים מובאים לבית -לוינשטיין ,בית החולים השיקומי, לראות מקרוב את מצבם של פצועי תאונות דרכים בשיקום. "הם צריכים להבין שזה לא רק שאפשר למות אלא אפשר גם להיפצע ולהרוס את כל החיים" 22 .4.2.6הליכה לבית הספר: הרעיון של הליכה לבית-הספר משלב היבט בריאותי ,בגלל הפעילות הספורטיבית ,היבט סביבתי ,בגלל הפחתת פליטת גזים ממכוניות ,והיבט בטיחותי ,בגלל הפחתת העומס בכביש ,ומניעת העומס בשעות הפיזור .במקרים מסוימים ילדים מובאים לתחנת האיסוף ומשם יוצאים כקבוצה ,ובמקרים אחרים מדובר על אוטובוס מהלך ,כלומר קבוצת הילדים הולכת במסלול קבוע העובר דרך הבתים ואוספת את הילדים. ההליכה תמיד בהשגחת מבוגר .בגרסת המקור השאיפה הייתה שהורים יתארגנו בתורנויות וילוו את הילדים ,אבל קיים קושי לגייס מספיק הורים ולדאוג ללוגיסטיקה ,כך שבמקומות מסוימים כבר מעסיקים מלווים בתשלום .יש בתי ספר בהם הפעילות מתקיימת כל יום ,ובתי ספר או יישובים אחרים בהם הפעילות מתקיימת רק ביום שישי .גם ביישובים בהם הפעילות מתקיימת ,היא לא בהכרח מתקיימת בכל בתי-הספר והעניין תלוי בשיתוף הפעולה של מנהל בית-הספר ובנכונות של ההורים. .4.2.7קביעת המסלול הבטוח: הילדים מקבלים מפה בתחילת השנה ובה משורטטים מסלולי הליכה בטוחים מכל אזור ביישוב .המסלול מסביר היכן ניתן לחצות את הכביש ,ובאיזה צד של המדרכה ללכת .לקראת שנת הלימודים נדרשים לפעמים שינויים תשתיתיים שיאפשרו הגעה בטוחה. .4.2.8תחרויות יצירה: ילדים מתחרים בתחומי יצירה כגון כתיבת שירים ,ציור או העלאת הצגה ,כולם בנושא בטיחות .בחירת הזוכה נעשה במסגרת חגיגית לדוגמה פסטיבל שירי ילדים או תערוכת ציורים. .4.2.9שילוב נושאי בטיחות בתוך מקצועות הלימוד: מדובר על שיטה המשלבת מסרים בטיחותיים במגוון מקצועות הלימוד לדוגמה תרגילי חשבון העוסקים בבטיחות ,טקסטים באנגלית בנושא בטיחות וכו'. .4.2.10חינוך לשימוש בטיחותי בהסעות: ילדים רבים משתמשים בהסעות אל בית-הספר וממנו .הרבה מאמצים חינוכיים מושקעים במטרה ללמד את הילדים לנהוג באיפוק ושיקול דעת בעת העליה ,השהיה והירידה מהאוטובוסים .בנוסף להרצאות בנושא ,בבתי ספר מסוימים מכשירים תלמידים מכיתות גבוהות כנאמני בטיחות ,שתפקידם להשגיח על הילדים הקטנים בזמן הנסיעה .חינוך להתנהגות נאותה בהסעה נוגעת גם לפן הבטיחותי וגם לפן של מניעת אלימות .קשה גם להפריד בין השניים ,מאחר ונהג שצריך להתרכז בעת שילדים מתפרעים מסביבו ,או ילדים שדוחפים בזמן הירידה מהאוטובוס ,או ילדים שאינם חגורים ,כל אלה מהווים סכנות בטיחותיות .במקרים מסוימים ישנן מלוות בשכר או מורות אבל העניין אינו מחויב על-פי חוק .ברוב 23 האוטובוסים של המועצות האזוריות מותקנות מצלמות ,דבר התורם ליכולת האכיפה .ברוב המקרים הנוהל מחייב ירידה של הילדים מהדלת הקדמית על מנת שהנהג יוכל להשגיח טוב יותר. .4.2.11קשיים: לעיתים נוצר קושי לקיים פעילויות מטעם המטה במסגרת בית הספר ,וזאת משום שפעילויות בטיחות מתחרות בפעילויות מטעם משרד החינוך כגון ציון חגי תשרי ,מסיבות חנוכה ופורים ,ספר שורשים, מסיבת סיום והרצאות ופעילויות אחרות בנושאים נוספים כמו בריאות ועוד .פעילויות אלה צריכות להתקיים יחד עם העברת חומר הלימוד העיוני וקיים קושי לשלב .מנהל מטה הבטיחות מקיים פגישות עם נציגי בית הספר אך לא תמיד הם זוכים בשיתוף פעולה .כך תיאר אחד המרואיינים את המצב: "יותר משהעגל רוצה לינוק ,הפרה רוצה להניק". יש מנהלים בעלי מודעות גבוהה בתחום הבטיחות ,הנעמדים בכניסה לבית הספר ומוודאים שילדים שמגיעים ברכיבה על אופניים חובשים קסדה .גם אישיותו של רכז הבטיחות תקבע עד כמה הפעילויות תהיינה מושרשות. "צריך רכז בטיחות שהנושא בוער בדמו". .4.3הסברה לעומת פעולות החינוך המיועדות לתלמידים ,ההסברה כוללת הפצה רחבה של מסרי בטיחות לכל המגזרים באוכלוסייה ,כגון קשישים ,נוער ,עולים חדשים .דרכי ההפצה מגוונות ,לדוגמה פוסטרים, פליירים ,רדיו .לפעמים הפעילות עולה בסמוך לאירועים ,לדוגמה לקראת הסילבסטר ירבו במסרים בנושא שתייה ונהיגה .כפי שביטא אחד המרואיינים ההסברה צריכה לגרום להפנמת ערכי בטיחות: "צריך פס האטה מחשבתי ,גם אם אין פס האטה" .4.3.1פיתוח וחלוקת חומרי הסברה: לדוגמה מחזירי אור לשיפור הראות בלילה ,פליירים ,סימניות ,תפילת הדרך ,חולצות מודפסות ,כולם עם מסרי בטיחות לדוגמה "עצור בטרם תעבור" .דוגמה נוספת הינה גלויה בחתימת ראש העיר ,או אמנה החתומה על-ידי כל חברי המועצה ,ובה התחייבות לשמור על כללי בטיחות .מסרי הבטיחות וחומרי ההסברה מופקים ברמה ארצית על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים או ברמה מקומית בשיתוף עם אגף הדוברות בעירייה. 24 .4.3.2דרכי הפצה: קיימות דרכים רבות להפיץ חומרי הסברה .חומר כתוב כמו פליירים ניתן לחלוקה באמצעות תיבות הדואר .מסרים בטיחותיים יכולים להופיע יחד עם חשבון הארנונה ,או באמצעות המדיה כגון העיתונות המקומית ,רדיו וטלוויזיה .לכל אמצעי יתרונות וחסרונות משלו מבחינת עלות ההפצה או המגזרים שנחשפים למוצרים .לדוגמה פעילות ברחוב תגיע לצעירים אבל פחות לקשישים ,פלייר בתיבות הדואר יגיע לכל בית אבל לא ברור מה מידת תשומת הלב שתוקדש לו אם בכלל .דרך הפצה נוספת היא חלוקת חומרים באמצעות התלמידים .הרעיון ,מעבר לכך שהילד מביא את החומרים הביתה ,הוא ,שהילד עצמו משפיע על ההורה ,מעיר לו כשהוא נוהג מהר מדי וכך משתמשים בילד כמנוף או כסוכן בטיחות על מנת להחדיר מסרים להורים. .4.3.3שלטי חוצות ופוסטרים: שלטי חוצות עם מסרים בטיחותיים בולטים בשטח אבל עלות הפרסום יקרה ,וכך גם פרסום בתחנות האוטובוס ועל-גבי האוטובוסים .ברמת היישוב ניתן גם לתלות שלטים על גדרות הפרדה ,או במקומות רגישים כגון כניסה לצומת מסוכנת או סמוך לבית-ספר .חלק מהמסרים פונים להולכי רגל וחלקם לנהגים או לכל משתמשי הדרך .בנוסף ,ניתן להדפיס פוסטרים ולתלות אותם במקומות בהם מבקרת אוכלוסיית היעד ,לדוגמה מסרים בנושא חגירת תינוקות יופיעו בטיפת חלב ,מסרים הפונים לאוכלוסיה המבוגרת יכולים להופיע בקופת החולים או במועדוני קשישים .פרסום מסרים לאוכלוסיה החרדית ,שאינה חשופה לטלוויזיה ולרוב העיתונות הכתובה ,נעשה על-גבי לוחות פרסום בשכונות החרדיות )פשקוולים(. .4.3.4תערוכות ומיצגים: לדוגמה הצבת מכונית הפוכה שעברה תאונת דרכים קשה .ניתן להוסיף הסבר לגבי נסיבות התאונה. המיצג יכול להישאר זמן רב ועשוי להשפיע בכל פעם שמישהו עובר לידו .ניתן להציב את המיצג ליד אזורי בילוי ולהוסיף כיתוב המסביר שהתאונה התרחשה כיון שהנהג היה שיכור. .4.3.5מבצעים לקראת אירועים: המבצעים מתייחסים למועד ייחודי ,לדוגמה לקראת הסילבסטר ,צעירים רבים שותים ועלולים לנהוג בשכרות בדרכם הביתה .קיימות כאן שתי גישות ,מצד אחד מבצע משותף עם המשטרה שבמסגרתו מוקמות תחנות בכבישים ובהן נבדקים נהגים באמצעות נשיפונים .במידה והנהג ייתפס בשכרות ,המשטרה תפעיל את אמצעי האכיפה המקובלים .במקרה והנהג נקי ,צוות ההסברה יחלק פרסים כגון פנס לרכב. בגישה השנייה ההסברה מנותקת מהאכיפה .מחלקים נשיפונים בקניונים או ליד אזורי בילוי ,יחד עם חומרי הסברה ,ומסבירים לצעירים שחשוב לבדוק את עצמם. 25 .4.3.6הרצאות ייעודיות: הרצאות ייעודיות לנושא בטיחות בדרכים ניתנות במסגרות שונות ומיועדות בדרך כלל לאוכלוסיה ייחודית ולא לאוכלוסיה הכללית .לדוגמה ניתן להעביר הרצאות לעולים חדשים במרכזי הקליטה ,שתיגע בנושאים הייחודים לאוכלוסיה זו ,לדוגמה העולים המבוגרים מאתיופיה לא תמיד מודעים לנושא של כבישים סואנים .הרצאות ניתנות גם לאוכלוסיה המבוגרת ,בדרך כלל במסגרת מועדוני קשישים או בתי אבות ,עם התייחסות לנושאים כמו הליכה בטוחה עם מקל או כיסא גלגלים ,הערכה נכונה של הזמן שלוקח להם לעבור כביש ,עלייה לאוטובוס ועוד .גם השימוש בקלנועית דורש ידיעה של מספר טיפים שמונעים תאונות .ההרצאות מועברות על-יד מנהל המטה או לחלופין על-יד בעלי תפקידים כגון שופט בדימוס או מפקד תחנת משטרה ,על-ידי עמותות כמו בטרם או אור ירוק ,או על-ידי ספק חיצוני .באזורים בהם קיים ריכוז של אוכלוסיה דוברת שפה זרה כמו רוסית רצוי שההרצאה תינתן בשפה של קהל היעד. לאוכלוסיה הערבית מקובל לשלב מסרי בטיחות בדרשה של אנשי הדת במסגדים .קיים קושי להגיע לאוכלוסיות מסוימות ,למשל אימהות צעירות ,ורצוי לשלב את ההרצאה בתוך פעילות חווייתית מקיפה לדוגמה טיול. "היא מורידה את העגלה וממשיכה לדבר עם החברה אז הילד בעגלה כבר בכביש" .4.3.7אירועים: מדובר על אירועים שנתיים בדרך כלל ,בהם התזה המרכזית המלווה את האירוע היא בטיחות בדרכים, לדוגמה מרוץ ,צעדה ,טורניר כדור רגל ,או פסטיבל אומני רחוב .במהלך הפעילות מוצבים דוכנים עם חומרי הסברה לחלוקה ומבקרים מוזמנים להתנסות במחשבים עם תוכנות הדמיה ,או להתנסות בשימוש באביזרי בטיחות. .4.3.8יום המחויבות: יום המחויבות הוא יום שנתי מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ,והוא מוקדש כולו לנושאים של בטיחות בדרכים .ביום הזה מופעלים בו-זמנית מספר רב של אמצעים כמו אלה שתוארו לעיל ,לדוגמה מופע רחוב ,שלטי חוצות ,חלוקת חומרי הסברה ,פרסום בעיתונות המקומית ,ארגון תחרות ,ועוד. .4.3.9הגברת ההיענות לחוקים: אומנם פעולות החינוך וההסברה נועדו לחזק את הרצון לנהוג כחוק והתמרורים והתשתית נועדו לאפשר זאת ,אך האכיפה היא זו שסוגרת את המעגל ודואגת שאכן משתמשי הכביש יכבדו את החוקים .באחד הראיונות נאמר לי שהכי חשוב זה חינוך ,והלוואי שזה היה מספיק ,אבל זה לא! אומנם רוב המרואיינים חשבו שאכיפה לבד איננה רצויה אבל הם ראו באכיפה אלמנט מכריע. "רק דרך הכיס אפשר להשפיע" 26 אכיפה לכשעצמה נמצאת באחריות משטרת התנועה אך גם לראש מטה הבטיחות דרכים להגביר את ההיענות לחוקים .להלן סוגיות שעלו בהקשר של שמירה על החוק: .4.3.10מחסור בשוטרים: משטרת התנועה אחראית על אכיפת חוקי התנועה .בשיחות רבות עלה נושא המחסור בשוטרים. "אני מתקשר למשטרה ומבקש ניידת אבל אין ,שוטר אחד בחופשה ,השני חולה". בנוסף לניידות המשטרה ,עמותת אור ירוק תרמה ניידות מתנדבים ,שמחזקות את פעולת המשטרה ומאפשרות פיזור טוב יותר .לדברי המרואיינים חשוב להגביר את הנוכחות ,את התחושה שיש אכיפה. מישהו אמר שלא צריך אפילו שירשמו דוחות אלא מספיקה הנוכחות. למשטרה עצמה יש יחידה מיוחדת של מתנדבים )ית"מ( .גם המשמר האזרחי תורם לאכיפה. משטרת התנועה פועלת כל השנה ומנהלת גם מבצעים כמו העמדת תחנות לבדיקת שכרות סביב אזורי בילוי בחגים כמו סילבסטר והורדת הנהגים מהכביש במידה ונמצאו לא כשירים לנהוג. מעבר לטענה בנוגע למחסור בשוטרים הועלתה גם טענה כי המשטרה אינה נכנסת לתוך יישובים מסוימים ,לדוגמה ביישובים בהם קיימת שמירה היקפית והיישוב מגודר מטעמי ביטחון .גם בקיבוצים, קיימת תחושה שמדובר בשטח פרטי או שמא זו ההעדפה של התושבים עצמם .טענה דומה של אי כניסת שוטרים הועלתה גם בהקשר של היישובים הערבים. .4.3.11נשק וסע: פרויקט שאומץ בארץ ) (kiss and runומטרתו למנוע את העומס הנוצר מסביב לבתי הספר בעת הגעת הילדים .הרעיון הוא שהורים יתנו נשיקת פרידה לילדיהם והילדים יצאו מהרכב וישחררו את ההורים מיידית .על מנת להגיע לתוצאה זו ,ישנם הורים שמקבלים את פני הילד ,הם פותחים את הדלת האחורית, פעולה שההורה היושב מאחורי ההגה לא יכול לבצע מבלי לצאת מהרכב ,הם עוזרים לילד להוציא את הילקוט ,והם סוגרים את הדלת האחורית כדי שההורה יוכל לנסוע ולפנות את מקומו לרכב הבא .ההורים עובדים בתורנות ,כל פעם שני הורים ,בתדירות של כפעמיים בשנה .ההורים מקבלים אפודים זוהרים ,גם כדי שיבלטו בשטח וגם כדי להגביר את תחושת הסמכות .הבעיה העיקרית בפרויקט ,היא הקושי לגייס את ההורים .ראשי מטות הבטיחות נמצאים בתחושה שההשקעה מצד ההורה הינה מינימאלית והתסכול בשל חוסר שיתוף הפעולה של ההורים הוא רב .ישנה חברה מסחרית אשר מפעילה את השירות ,מארגנת את ההורים ודואגת להדרכה אבל בשל העלות הגבוהה והתחושה שבסופו של דבר ההורים הם אלה שעושים את רוב העבודה ,מנהלי מטות רבים מעדיפים להפעיל את הפרויקט באופן עצמאי. "היו להם אפודים של המשמר האזרחי אז הם נראו כמו המשטרה וההורים עמדו אחד אחרי השני כמו ילדים טובים" 27 .4.3.12סיירות הורים: קיימות סיירות ביישובים רבים .תפקידן לדאוג לביטחונם של בני הנוער בעיקר בהקשר של מניעת אלימות ,על ידי הגברת נוכחות בפארקים ומקומות בילוי בשעה שילדים ובני נוער נמצאים ,כלומר באמצע הלילה .אחת הפעולות של סיירות ההורים ,במקומות מסוימים ,היא חלוקת נשיפונים לבדיקה עצמית של שכרות .ההורים באים בגישה חיובית של תמיכה ולא בגישה של אכיפה ובכך שונה הפעילות שלהם מהפעילות של שוטרים שעוצרים רכבים ומחייבים לבצע בדיקת שכרות. "לא אומרים להם שאסור לשתות ,אבל נותנים להם לבדוק את עצמם" הפעילות מאורגנת מטעם גופים שונים כגון הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. .4.3.13משמרות זה"ב: אומנם משמרות זה"ב מופעלות על-ידי משרד החינוך אך גם מטות הבטיחות מעורבות בלוגיסטיקה ולכן רבים ציינו את הפרויקט .במשמרות הזה"ב ילדי כיתות ו' מקבלים הדרכה ונעמדים משני צדי הכביש בכל דרכי הגישה לבית הספר כדי לאפשר לילדים קטנים לעבור את הכביש בבטחה .במקומות בהם החצייה מסוכנת במיוחד ,מתנדבים מבוגרים תופסים את מקומם של הילדים או מצטרפים אליהם. .4.3.14ליווי בהסעה: הבעיה של התפרעות בהסעות כבר הועלתה בהקשר של חינוך להתנהגות נאותה .במקרים מסוימים ישנן מלוות אשר מצטרפות לנסיעה ואחראיות על השלטת הסדר ,והעלייה והירידה הבטיחותית. 28 .5ניהול תפקיד ראש מטה הבטיחות מגוון .עליו לקדם את הפעולות להעלאת המודעות לבטיחות בכל התחומים שתוארו בפרק הקודם במקביל ,כלומר שיפור התשתית ,פעולות חינוך והסברה ופעולות ואכיפה כגון פיקוח על הסעות .כדי לפעול בצורה יעילה על ראש מטה הבטיחות לשתף פעולה עם גורמים רבים כמו בתי הספר ,האגפים השונים בעירייה ,המשטרה ועוד .ראשי המטות הם בדרך כלל עובדי עירייה או פועלים תחת חסות העירייה ומתוך המבנה שלה ,אך תפקידם הנוסף כמנהלי המטות נמצא תחת הסמכות המקצועית של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הפרקים הבאים מתייחסים להיבטים שונים בניהול המטה ,לקשר עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים )להלן הרשות הלאומית( ,ולנושא התקציב. .5.1היבטים בניהול המטה .5.1.1תוכנית שנתית: בתחילת כל שנה על ראש מטה הבטיחות להגיש לרשות הלאומית תוכנית פעולה שנתית .התוכנית נבנית בן השאר ,בשיתוף עם האגפים השונים בעירייה ,כמו אגף ההנדסה ,עוברת את האישורים של הוועדות הרלבנטיות ,כמו ועדת התנועה ,ומוגשת לרשות הלאומית לאישור התקציב .קביעת סדר העדיפויות מבוססת בין השאר על תאונות שהתרחשו ומוקדי סיכון שהתגלו בשנה שחלפה. .5.1.2מידע אודות ליקויים: חלק מפעולות התשתית נרחבות ויזומות וחלקן מיועדות לתחזוקה .מטה הבטיחות מקבל פניות מתושבים לגבי ליקויים שמהווים סיכון בטיחותי ,המידע מגיע הן דרך מוקד הפניות העירוני ) ,(106הן מקשר אישי עם תושבים ופניות ישירות למטה ,והן מסיורים שראש המטה מבצע על בסיס שוטף .גם מידע אודות תאונות מגיע למטה ובמקרים מסוימים תחקור התאונה מאפשר הסקת מסקנות לגבי פעולות שרצוי לבצע על מנת למנוע את התאונה הבאה. .5.1.3מטה הבטיחות: ראש מטה הבטיחות עומד כעיקרון בראש מטה ,אך מסתבר שראשי מטות רבים פועלים לבד או בעזרת אדם נוסף אחד בלבד .אחד המרואיינים הגדיר זאת כך: "אין מטה ,אין קבוצה של אנשים מכל מיני גופים שמחויבים לי ופועלים תחתיי". 29 לרוב ,מפגשי המטה אינם מתקיימים ,אלא הם מוחלפים במפגשי וועדת התנועה שמתכנסת על-פי חוק וועדת הבטיחות בתנועה ,ודנה בנושאי בטיחות כגון אישור תמרורים והסדרי תנועה .במפגשי וועדת התנועה משתתפים ראש מטה הבטיחות וכן נציגים מאגפים שונים כמו מנהל אגף החינוך או מנהל אגף התנועה ,קצין בטיחות בתעבורה ,נציג משטרת ישראל ובעלי תפקידים נוספים בהתאם לצורך. .5.1.4קשר עם גופים שונים: על ראש המטה לעבוד בשיתוף עם גורמים רבים .כדי לקדם פעולות חינוך עליו ליזום פגישות עם מנהלי בתי הספר ורכזות הבטיחות ,וכן עם ספקי פעולות החינוך .עליו לעבוד עם אנשי התחבורה ואנשי ההנדסה כדי לקבוע את סדרי העדיפויות בתחום שיפור התנועה והתשתית .עליו להיות בקשר עם המשטרה כדי לקדם פעולות אכיפה .חלק מהפעולות כוללות היבטים רבים ,לדוגמה התקיימה פעילות למניעת נהיגה ושכרות ,שכללה שיתוף פעולה עם המשטרה שערכה בדיקות שיכרות סביב אזורי בילוי ,קשר עם בעלי הפאבים כדי שירשו להיכנס לפאב ,להפסיק לרגע את המוסיקה ויאפשרו לדבר עם הנוער על הסכנות ועל מבצע האכיפה ,קשר עם קבוצות הורים שיסייעו בהסעת הצעירים ,קשר עם ספקים שיספקו אביזרים לדוגמה מתנה לבליינים שימצאו כשירים וכו' .במקרה זה מנהל המטה הוא היוזם ומנצח על הפעילות המורכבת. .5.1.5ריבוי תפקידים: רוב ראשי המטות הם עובדי עירייה שממלאים פונקציה אחרת .חלק גדול מהתפקידים הנוספים הם מתחום התחבורה ,לדוגמה מנהל אגף תנועה וכבישים ,אך גם מתחום החינוך ,לדוגמה מנהל מחלקת חינוך, ומתחומים אחרים כגון פיתוח משאבים ותיירות .כתוצאה מכך ראש המטה צריך לתמרן כך שיוכל לעמוד במחויבות שלו כלפי שני התפקידים והשילוב ביניהם לעיתים קשה .מרואיינים רבים מעידים על כך שהם היו רוצים להשקיע יותר שעות בתפקידם כראש מטה הבטיחות אבל הם לא יכולים ומזניחים דברים שרצוי היה לקדם .הקושי לשלב בין התפקיד במסגרת העירייה לבין התפקיד כראש מטה הבטיחות, מושפע גם מן העובדה שבמקרים לא מעטים הטילו על העובד תפקיד נוסף של ניהול מטה הבטיחות מבלי להוריד מהתפקידים האחרים שלו וגם ללא התייעצות מוקדמת אתו .יש לציין שבמקרים מעטים ,בעיקר בערים גדולות שמטבע הדברים צורכות משאבים רבים ,ראש המטה מועסק בתפקיד זה במשרה מלאה. .5.1.6מעמד המטה בתוך העירייה: כאמור ,חלק גדול מראשי המטות הינם עובדי עירייה .תפקידם האחר מאפשר להם לקדם את ענייני הבטיחות בדרכים באותם הערוצים עליהם הם מופקדים .לדוגמה אדם שעובד באגף החינוך יוכל לפנות לבתי הספר כנציג האגף ולשלוח מכתבים לתיאום מפגשים כשהוא חתום מטה בציון האגף אליו הוא משתייך .העניין פותח דלתות אך קיימת בעיה והיא הקושי להפעיל אגפים אחרים .נאמר לי פעמים רבות 30 שבעת פנייה לגורם חוץ ,אין לראש המטה מעמד שזוכה להכרה ,הוא לא מייצג את העירייה ,כשהוא פועל תחת הכובע של ראש המטה .גם במסגרת העירייה העדר ההגדרה הברורה של מעמד המטה מקשה על הפעילות השוטפת .לדוגמה אם ראש המטה צריך להדפיס גלויות פרסום או לתלות שלטים ,הוא יצטרך את עזרת הדוברות בניסוח המסרים ,ושל הלוגיסטיקה בתליית השלטים .המרואיינים דיברו על הקושי לגייס את המערכות הקיימות בעירייה לצורך קידום פעולות המטה משום שהמטה אינו חלק אינטגראלי של העירייה ,הוא אינו זוכה להכרה רשמית .לדוגמה הרשות הלאומית מממנת שלטי הסברה אבל תליית השלטים צריכה להיעשות במסגרת העירייה .בשל הקושי לגייס את האנשים לצורך זה ,אחד המרואיינים סיפר לי שהוא מצא בית דפוס שמוכן לקחת על עצמו גם את תליית השלטים בתמורה לקבלת העבודה. דוגמה אחרת שניתנה היא בנושא קנייה של חומרים ,גם אם זה על חשבון הרשות הלאומית .לעירייה יש קניין ,אבל המטה זה משהו אחר ,נאמר לי ,המטה זה " ,"outsiderהוא לא יכול ליהנות מהשירותים של הקניין .לסיכום ,הדרך להשיג את הדברים היא מפותלת ולא רשמית. " אני לבד ,ואני צריך לבקש טובות" אחת הסיבות לכך היא שראש העיר אינו מעורב כמעט בפעילות המטה .אם הוא היה מעורב ,אז מנהל המטה היה צריך לתת לו דין וחשבון וזה היה מקדם את העניין ,אז כולם היו נרתמים. .5.1.7ההיבט הבטיחותי אל מול ההיבט ההנדסי: לפעמים הצרכים של מטה הבטיחות מתנגשים עם הצרכים ההנדסיים ובמקרה זה ההתייחסות לצרכים של המטה יכולה לקחת שנים .לדוגמה אם יש כביש דו-סיטרי ליד בית-ספר ,איש בטיחות ירצה להפוך את הכביש לחד-סיטרי ,לפחות בשעות שהילדים מגיעים לבית-הספר עם ההורים ,אבל זו חסימה של דרך גישה שמפריעה לזרם התנועה ולכן משיקולים תנועתיים לא יתמכו בהצעה כזאת .בהקשר זה ,חלק מהמרואיינים טענו כי קשה להם להוציא את אנשי התנועה לשטח ,לסביבת בית הספר לפני הצלצול ,על מנת שיראו את ה"בלאגן" שנוצר ,וכך הם אינם מודעים לחומרת המצב ולצרכים המיידים לשיפור הבטיחות. 31 .5.2צורת העבודה מול הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מאז הקמתה של הרשות הלאומית החדשה ,השתנה המבנה הארגוני שלה .מפת הארץ חולקה לאזורים ולכל אזור מונה מנהל אזורי .המנהל האזורי מתווך בין הרשות לראש המטה .כמו כן בזכות הקשר שהוא מנהל עם מספר ראשי מטות הוא מסייע בהעברת המידע .הרכז האזורי מפקח גם על יישום התוכנית השנתית שהוגשה על-ידי ראש מטה הבטיחות ובה פירוט הפעילויות המתוכננות .הרשות מחליטה אילו פעילויות לאשר ומממנת אותן ,לרוב ב matching-עם העירייה .הקשר עם הרשות כולל רבדים רבים ולגבי חלקם נשמעו קולות סותרים .במקרה זה יוצגו שני קולות ,בעד ונגד. .5.2.1הקשר עם המנהל האזורי: בעד :חלק מהמרואיינים משבחים את צורת העבודה מול המנהלים האזורים .המנהל האזורי מתואר במקרים אלו כאדם נמרץ ,שתמיד נמצא ,שמקל על תהליכים ,מחלק ציוד ,לוקח טפסים ,שולח מיילים עם מידע רלבנטי .בזכות הקשר עם כל היישובים באזור ,המנהלים משמשים גם כמתאמים בין ראשי המטות מה שתורם להפריה הדדית .מישהו ציין לדוגמה כי בעזרת המנהל המקצועי ,הילדים ביישוב שלו מורשים לבקר במגרש ההדרכה של יישוב סמוך .דוגמה נוספת לתרומה של מנהל האזורי לצורך העברת מידע ותיאום :אחד מראשי המטות רצה לרכוש מוצר הסברתי ,בדק מחירים וראה שאם קונים במרוכז זה יוזיל את ההוצאה .המנהל האזורי סייע בתיאום. נגד :היחס כלפי המנהל האזורי מלווה בתחושה של חוסר שוויון וזאת משום הפער בין תנאי ההעסקה של המנהל האזורי לעומת אלו של ראש המטה .למנהל האזורי תפקיד מאוד מוגדר ומתוגמל ,ולפחות כפי שזה נתפס בעיני חלק מהמרואיינים ,המנהל האזורי זכאי להטבות רבות: "היום בנו ממלכה 40 ,איש עובדים מנהלים אזורים ,כל אחד עם לפטופ ,רכב ,פלאפון". כשמנהל מטה מרגיש שקשה לו לקבל החזר נסיעות על נסיעה שהוא ביצע במסגרת תפקידו ,התחושה שמישהו אחר מקבל הטבות כאלה קשה .אולי בשל הבדלים אלה נאמר בחלק קטן של המקרים ,שהמנהל האזורי רק ממלא תפקיד אדמיניסטרטיבי מיותר .פן אחר שהועלה הוא שהמנהל האזורי מגביל את חופש הפעולה של מנהל המטה למרות שהוא הרבה פחות מעורב ממנהל המטה ואינו בעמדה לקבוע .לדוגמה מרואיין ציין את התסכול שלו מכך שהמנהל האזורי החליט לבטל מספר פעולות הסברה שמנהל המטה תכנן .בנוסף ,קיימת בעיה של יוקרה ומתן קרדיט על הצלחות. "כשהמנהל האזורי מדבר על העיר שלי הוא אומר – אצלי"! 32 .5.2.2הכשרת מנהלי המטות: בעד :מנהלי המטות הוותיקים נשלחו בזמנו לקורס שהוקדש כולו לנושא בטיחות ביישוב ויועד למנהלי הבטיחות .גם כיום אנשי מטות רבים נשלחים למסלול אקדמאי בתחום הבטיחות מטעם אוניברסיטת בר- אילן בניהולה של ד"ר טובה רוזנבלום. נשמעו גם שבחים על כך שכיום הרשות הוסיפה ימי עיון רבים ומפגשי רענון ,דברים שמאוד תורמים. הועלתה אפילו ביקורת כלפי ראשי מטות אחרים שאינם מנצלים דים את מה שיש לרשות הלאומית להציע. "הרשות נותנת לך כפית מלאה בדבש ,רק תיקח" נגד :אנשים מעטים התלוננו על כך שלא נשלחו לקורס .היו קולות ביקורת לגבי מיעוט ימי העיון וההשתלמויות. .5.2.3כלים שהרשות מספקת: בעד :הרשות מספקת חומרי גלם ,לדוגמה היא שולחת קבצים עם תוכן של שלט הסברתי ומה שנשאר זה רק להדפיסו בבית דפוס .הרשות מספקת גם קטלוג של פעילויות בתחום החינוך ,דבר שחוסך מראש המטה לחקור בעצמו אלו פעילויות מתאימות לצרכיו והוא יכול לבחור פעילות מתוך מגוון הפעילויות שבקטלוג ,שנבדקו כבר על-ידי הרשות. נגד :הרשות אינה מספקת די כלים כדי לעבוד .לדוגמה אם ראש המטה צריך למצוא חומר עיוני בנושא מסוים ,או לחפש נתונים ,או להציג מצגת ,הרשות מוגבלת במספר הכלים והחומרים העומדים לרשות ראשי המטות .צוין גם כי פעמים רבות דובר על כלים המשותפים לכלל הישובים ,שהיה צריך לפתח רק פעם אחת על מנת לאפשר לכולם ליהנות מהם ,לדוגמה סקירות ספרות בנושאים ספציפיים הקשורים לפעילות השוטפת של ראש המטה. .5.2.4התגמול הכספי: חלק לא מבוטל מראשי המטות עובדים בהתנדבות .בדרך כלל מדובר באנשים שבתחילה עבדו בשכר אך לאחר זמן הוסבר להם שאין אפשרות לשלם להם .אנשים אלו בחרו להישאר בתפקיד מתוך תחושת שליחות והרגשה שאם הם לא יהיו לא יהיה אף אחד אחר .חלק מהמתנדבים מקבלים החזר נסיעות ,על דלק והוצאות אחרות אבל חלקם לא מקבלים אפילו החזר על הוצאות .גם אלה שעובדים ומקבלים משכורת מהעירייה עבור תפקידם האחר טוענים שתפקיד ראש המטה מצריך מפגשים גם בערבים ,אם לדוגמה מארגנים ערב הסברתי ,ובגין ההוצאות הכרוכות בארגון ונוכחות בפעילויות הללו ,אין הם מקבלים החזר נסיעות או תגמול .כאשר כבר ניתן תגמול הוא נמוך מאוד ,לפי תפיסתם של המרואיינים, והדבר גורם לתסכול רב. "מי שרוצה חלב מפרה צריך לתת לה אוכל" 33 .5.2.5מעמד ראש המטה: מנהלי המטות הם החיילים בשטח ,הם עושים את העבודה השחורה .וחלקם חשים חוסר הוקרה על תרומתם .צוין שלא מדובר רק על תגמול כספי אלא על התייחסות למאמץ שהם השקיעו .הם היו מצפים ליותר פרגון ומחוות של הוקרה: "הרשות הלאומית יודעת לעשות את זה טוב מאוד עם עסקים שתורמים ,מעניקה להם פרסים ,אז למה לא לנו, גם לי מגיעה לפעמים מילה טובה" קשה להעריך עד כמה עמוק התסכול עקב התחושה של חוסר תגמול כספי וחוסר יחס ,אך מישהו טען שיהיו לזה תוצאות: "כל מי שלמד איתי רוצה לעזוב ,זה האליטה בתחום ,הם יכלו להוביל ,אבל גם להם כבר נמאס" .5.2.6הקשר עם הרשות: בעד :היו קולות בעד הדרך בה פועלת הרשות הלאומית כיום: "מאז הקמת הרשות החדשה יש שיפור גדול ,מנהל אזורי למשל ,זה טוב" ניתן היה להבחין ביחס המכבד של המרואיינים כלפי הצמרת ,אך ליחס זה שני פנים. נגד :אותם המרואיינים ציינו שקיימת תחושה של ניתוק בין ראשי המטות שהם אנשי הקצה לבין ראשי הפירמידה ,המרוחקים ,היושבים בירושלים .הם הציעו לארגן יותר מפגשים עם צמרת הרשות. חלק מהדעות כלפי הרשות הלאומית היו גם אמביוולנטיות ,לדוגמה: "לזכותה של הרשות הלאומית יש לציין שמעבר למלחמות הפרסונאליות הם עשו דברים אדירים" .5.3התקציב .5.3.1גובה התקציב אינו ידוע מראש: למעשה ,פעילויות רבות מתבצעות כשלא ברור מתי והאם יתקבל התקציב למימונן .מקרה הפוך אך בעייתי גם הוא ,הוא מצב בו הרשות מגלה שיש לה עודף תקציב ,מקצה עוד סכום ,בלתי צפוי ,ומבקשת מראשי המטות לנצל את הסכום תוך פרק זמן קצר .במקרה זה הכסף מושקע ללא מחשבה מעמיקה, בצורה מאולתרת ,הרבה פחות מחושבת מאשר אם היה נכלל מראש בתקציב .העניין פוגע מאוד בניהול הבטיחות. .5.3.2התקציב ניתן לפי השנה האזרחית: המנה הראשונה מתייחסת לינואר ,וקורה שהתקציב נגמר עוד לפני פתיחת שנת הלימודים דבר המקשה על תכנון פעולות תשתית ,חינוך והסברה לקראת תאריך יעד קריטי זה .הושמעו קולות לכך שרצוי היה 34 לסנכרן את התקציב עם שנת הלימודים .אם ניגשים לבתי הספר רק כשבטוחים שיש כסף ,זה מאוחר מדי כיון שאז המערכת שלהם כבר עמוסה. .5.3.3התקציב קוצץ: אין מי שלא התלונן שהתקציב נמוך מדיי ,בייחוד לאחר שהוא קוצץ השנה בכ) 50%-שנת .(2009אחת הבעיות שהועלתה היא שמנהלי מטות משקיעים מאמץ רב בגיוס אנשים כמו מנהלי בתי ספר עד שהם מפנימים את הצורך בפעילויות בתחום הבטיחות .לוקח זמן לבנות תשתית של קשרים עד שאנשים בעלי עמדה לומדים לצרוך את מגוון הפעילויות שהמטה מציע .הקיצוץ למעשה מחייב הפסקה של פעילויות שהפכו לשגרה ,משום שלא ניתן להמשיך לממנם ,דבר המוריד לטמיון את כל המאמצים שהושקעו ויקשה על שחזורם גם אם התקציב יזרום מחדש. לטענת אחד המרואיינים ,לא רק שחסר כסף לביצוע שיפורים בתשתית ,אלא חסר גם כסף לתחזוקה שוטפת ,משום שהתשתיות התפתחו אבל סכום התחזוקה לא גדל. יש לקיצוץ בתקציב ביטוי ממשי בשטח ,וחלק מהפעילויות שהיו בשגרה מתבטלות ,לדוגמה יום הסברה לקשישים .אחד המרואיינים דיבר על כך שפנו אליו ממקום בו עובדים אנשים עם מוגבלויות ,כדי להעביר פעילות הקשורה לבטיחות בדרכים בהקשר של המוגבלים ,כגון חציית כביש ,אבל לצערו הוא לא יכול היה לתת מענה לבקשה ,מסיבות של תקציב. .5.3.4השיקולים לחלוקת התקציב: חלוקת התקציב נעשית על-פי מספר הנפגעים ולא רק על-פי גודל היישוב .לפעמים מאתרים מוקדי סיכון ורוצים להשקיע בחינוך או בתשתית טרם התאונה .צורת החלוקה לא מאפשרת זאת. 35 .6סיכום מטרת עבודה זו היתה להציג את נושא ניהול הבטיחות בדרכים ברמת היישוב ,הקשיים ודרכי ההתמודדות ,כפי שהם נתפסים בעיני האחראי על הבטיחות ,כלומר ראש מטה הבטיחות. השיחות התבררו כעשירות בתכנים ואפשרו לתאר את הנושאים השונים בפירוט רב. בנוסף התברר שמרכיבים רבים שתוארו ,הן בעיות ,דרכי התמודדות או שיטות ניהול ,היו משותפים ליישובים רבים .יחד עם זאת נתגלו גם חילוקי דעות בנושאים אחדים. עבודת ראש מטה הבטיחות מצטיירת כמשימה מורכבת הדורשת כישורים רבים .רוב ראשי המטות מתמודדים עם עומס ,בשל כפל התפקידים ,והרגשה שיכלו לעשות יותר אם היה להם יותר זמן .חלק גדול מהמרואיינים הביעו תחושה של תסכול בשל העובדה שעבודתם אינה זוכה להוקרה מספקת או לתגמול הולם .יחד עם זאת הם הפגינו תחושה של שליחות ומוטיבציה גבוהה להתמסר לתפקיד. הלהט של המרואיינים ,הפעילות השוטפת הרבה ,והמנגנון הקושר בין ראשי המטות ,הגורמים ברשות הלאומית ,העירייה וגורמי חוץ ,משקפים מערכת מורכבת שעובדת ,אך ככל מערכת היא טעונת שיפור. עבודה זו תוכל לסייע למקד את השיפורים הנחוצים. 36 .7ביבליוגרפיה Marshall, C., & Rossman G.B. (1989). Designing Qualitative Research. London: Sage Publications. Yin, R.K. (1984). Case Study Research: Design and Methods. London: Sage Publications. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים .1-אתר הרשות ,כרטיס ביקור של הרשות .אוחזר ב.19-6-2010- .www.rsa.gov.il הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים .2-מדריך ליושב ראש ולמנהל מטה הבטיחות .אוחזר ב19-6-- .www.rsa.gov.il .2010 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים .3-מטה הבטיחות ברשות המקומית – יעד מטרות ותפקידים .אוחזר ב.www.rsa.gov.il .19-6-2010- שקדי.א (2004) ,מילים המנסות לגעת מחקר איכותני-תאוריה ויישום .הוצאת רמות אוניברסיטת תל אביב. 37
© Copyright 2024