אין מזל לישראל

‫“אין מזל‬
‫לישראל”‬
‫הביטחון שלנו בעובדה‬
‫שישוע קם מן המתים‬
‫תרדוף‬
‫סדר סדר‬
‫כלים לניהול כלכלת משק הבית‬
‫טיול‬
‫לנחל תנינים‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪1‬‬
‫דבר העורך‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫בהודיה גדולה לאדוננו‪ ,‬אנו שמחים להגיש לכם את הגיליון השלישי של “והשכל”‪ .‬כמו‬
‫בשני הגיליונות הקודמים‪ ,‬גם כאן תוכלו לקרוא מאמרים אשר נכתבו בעברית על ידי‬
‫מאמינים מגוף המשיח המקומי‪.‬‬
‫אחד המאמרים‪“ ,‬אין מזל לישראל”‪ ,‬מתאר את מערכת היחסים המורכבת של חז“ל‬
‫עם תחום האסטרולוגיה‪ .‬נראה לי‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬שהיחס אשר מתואר במאמר נותן‬
‫את אותותיו גם בימינו אנו בכל הנוגע לעניין הציבורי באסטרולוגיה בכלל‪ ,‬ובתחזיות‬
‫הורוסקופיות בפרט‪ .‬הראו לי‪ ,‬אם תוכלו‪ ,‬עיתון ארצי אחד המכבד את עצמו‪ ,‬שאינו‬
‫מספק לקוראיו תחזית זו מדי שבוע או אפילו על בסיס יומי‪ .‬התלות הזו בכוכבים‬
‫והסגידה להם מצטרפות לשיטפון ה“מיסטי” הכללי‪ ,‬הבא לידי ביטוי בקריאה בקלפים‪,‬‬
‫ב“תקשור” וב“מרפאים הוליסטיים” מסוגים שונים במסגרת הגל הגואה והולך של‬
‫השפעת תורות “העידן החדש”‪.‬‬
‫ראוי לציין כי בתנ“ך מופיע השורש מז“ל פעם אחת בלבד‪ 1‬וזאת ‪ -‬באופן שלילי ביותר‪.‬‬
‫בספר מלכים ב פרק כג מתואר הטיהור המקיף אשר עשה המלך יאשיהו בירושלים‬
‫יכל יְ הוָ ה ֵאת ָּכל ַה ֵּכ ִלים ָה ֲעשּׂו ִים ַל ַ ּב ַעל‬
‫“להו ִֹציא ֵמ ֵה ַ‬
‫רבתי‪ ,‬כאשר בין היתר ציווה ְ‬
‫שא ֶאת‬
‫ירּוש ִַלם‪ּ ְ ,‬ב ׁ ַש ְדמוֹת ִק ְדרוֹן‪ ,‬וְ נָ ָ ׂ‬
‫ש ְר ֵפם ִמחּוץ ִל ׁ ָ‬
‫ּולכֹל ְצ ָבא ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם‪ .‬וַ ּיִ ְ ׂ‬
‫וְ ָל ֲא ׁ ֵש ָרה ְ‬
‫הּודה וַ ְי ַק ֵּטר ַ ּב ָ ּבמוֹת ְ ּב ָע ֵרי‬
‫ֲע ָפ ָרם ֵ ּבית ֵאל‪ .‬וְ ִה ׁ ְש ִ ּבית ֶאת ַה ְּכ ָמ ִרים ֲא ׁ ֶשר נָ ְתנּו ַמ ְל ֵכי יְ ָ‬
‫ּולכֹל ְצ ָבא‬
‫רּוש ִָלם‪ .‬וְ ֶאת ַה ְמ ַק ְּט ִרים ַל ַ ּב ַעל‪ַ ,‬ל ׁ ּ ֶש ֶמ ׁש וְ ַלּיָ ֵר ַח וְ ַל ַּמ ָ ּזלוֹת ְ‬
‫ּומ ִס ֵ ּבי יְ ׁ ָ‬
‫הּודה ְ‬
‫יְ ָ‬
‫ַה ׁ ּ ָש ָמיִ ם” (פס׳ ‪ .)5-4‬שימו לב להשוואה הלא מחמיאה בין “הכלים העשויים לבעל‬
‫ולאשרה ולכל צבא השמים”‪ ,‬לאלו “המקטרים לבעל‪ ,‬לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא‬
‫‪2‬‬
‫השמים”‪ .‬את הראשונים ציווה המלך להוציא (פס׳ ‪ )4‬ואת האחרונים להשבית (פס׳ ‪.)5‬‬
‫לפני שנים רבות השתתפתי בסמינר מדעי בטכניון‪ .‬באחת התחנות הסביר מדריך צעיר‬
‫את המקור לאסטרונומיה ולאסטרולוגיה‪ .‬לדבריו‪ ,‬בשעות הפנאי שלהם היו היוונים‬
‫הקדמונים צופים בשמים‪ ,‬עוקבים אחר תנועתם של הכוכבים ומנסים למצוא בה סדר‪,‬‬
‫מבנה וחוקיות מדעית (אסטרונומיה)‪ .‬בכך‪ ,‬נסללה הדרך לאמונה כי קיים קשר בין‬
‫תנועת הכוכבים לבין מעשיהם‪ ,‬תכונותיהם וגורלם של בני אדם (אסטרולוגיה)‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫רוצים לקבל עותק של‬
‫“והשכל” ישירות לביתכם?‬
‫נא שלחו את כתובת הדואר שלכם‬
‫אל‪[email protected] :‬‬
‫המאמרים בכתב עת זה משקפים‬
‫את דעותיהם של המחברים בלבד‪.‬‬
‫הציטוטים מן הברית החדשה‬
‫לקוחים מן התרגום החדש‪.‬‬
‫© כל הזכויות לתרגום החדש‬
‫שמורות לחברה לכתבי הקודש‪.‬‬
‫קוראים כותבים‪:‬‬
‫רוצים להגיב?‬
‫נא שלחו תגובותיכם אל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הסיפור הבא יכול להמחיש מה קורה כאשר מעדיפים למצוא משמעות אסטרולוגית‬
‫על פני זו הפרגמאטית יותר‪...‬‬
‫באמצע הלילה העיר שרלוק הולמס את שותפו‪“ :‬ווטסון‪ ,‬קום! מהר!”‬
‫התעורר ווטסון ומלמל בקול מנומנם‪“ :‬מה קרה‪ ,‬שרלוק?”‬
‫“הבט סביב ואמור לי מה אתה רואה”‪ ,‬אמר שרלוק‪.‬‬
‫ווטסון הביט סביב‪ ,‬הרים את ראשו אל על ואמר‪“ :‬אני רואה כוכבים‪ .‬כוכבים בוהקים בשמים”‪.‬‬
‫“ומה אתה מסיק מכך?”‪ ,‬שאל שרלוק‪.‬‬
‫גירד ווטסון בראשו וענה בקול מחושב ורציני‪“ :‬גורמי השמים מברכים אותנו‪ ,‬שרלוק‪.‬‬
‫יופיטר מעניק לנו חכמה; מאדים נותן לנו אומץ; וונוס ממטירה עלינו יופי ואהבה”‪.‬‬
‫הביט בו שרלוק במבט זועם ואמר‪“ :‬יופיטר‪ ,‬מאדים וונוס בראש שלך‪ ,‬ווטסון! אתה‬
‫אידיוט מושלם‪ .‬זה פשוט אומר שמישהו גנב לנו את האוהל!”‪...‬‬
‫כאמור‪ ,‬המאמר בעמוד ‪ 10‬מבקש להתמקד בהתפתחות השקפתם של חז“ל בנושא‬
‫האסטרולוגיה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬תוכלו למצוא בגיליון זה מאמר על תלמידות והתחברות ועל‬
‫תבנית הצלחתה של הקהילה הראשונה; מאמר העוסק בביטחוננו במהימנותה של‬
‫העדות על תקומתו של המשיח; מאמר בנוגע לחשיבות השמירה על סדר בהתנהלות‬
‫הכלכלית שלנו‪ ,‬ומאמרים נוספים‪ .‬במדורים הקבועים תוכלו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לקרוא קטעים‬
‫על מנוחת השבת מתוך ספרו של ישראל הראל המתמקד באיגרת אל העברים‪.‬‬
‫קריאה מהנה ומושכלת‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫גולן ברושי‪ ,‬עורך ראשי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫לפי דעות מסוימות‪ ,‬המילה “מזרות” (איוב לח ‪ )32‬אמורה לתאר “מזלות”‪ ,‬אך במקרה הזה אין מדובר בשעבוד‬
‫להם אלא פשוט בציון העובדה כי האל בראם‪.‬‬
‫קונוטציה שלילית לעבודת הכוכבים ניתן למצוא במקומות נוספים בתנ“ך‪ :‬דברים (ד ‪ ,19‬יז ‪;)3‬‬
‫מלכים ב (יז ‪ ,16‬כא ‪ ;)5 ,3‬ירמיהו (י ‪ ,2‬יט ‪ ;)13‬דברי הימים ב (לג ‪.)5 ,3‬‬
‫‪4‬‬
‫תלמידות והתחברות ‪ -‬תבנית הצלחתה של הקהילה הראשונה‬
‫‪7‬‬
‫מגילות ים המלח‬
‫חשיבותן ללימוד התנ“ך והברית החדשה | חלק ב‬
‫‪10‬‬
‫“אין מזל‬
‫לישראל”‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫פטור‬
‫מארנונה‬
‫לבתי תפילה‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫הביטחון שלנו בעובדה‬
‫שישוע קם מן המתים‬
‫סדר סדר תרדוף | כלים לניהול כלכלת משק הבית‬
‫עמותת ”אחרית ותקווה“‬
‫המלצה לספר | מנוחת השבת‪ :‬שיעורים מהאיגרת אל העברים‬
‫‪26‬‬
‫שווה ציטוט | ל״ג בעומר ‪ -‬פולחן קברים והילולות‬
‫טיול‬
‫לנחל תנינים‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪3‬‬
‫תלמידות‬
‫והתחברות‬
‫מאת צ‪ .‬בלזר‬
‫תבנית‬
‫הצלחתה‬
‫של הקהילה‬
‫הראשונה‬
‫‪4‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫כ‬
‫יצד אנו עושים תלמידים? מי אמור לעשות‬
‫תלמידים? כיצד אנו יוצרים יחד קהילה‬
‫בריאה? התשובות הניתנות לשאלות אלו הן‬
‫מגוונות משום שהמשיחיים שעוסקים במלאכת עשיית‬
‫התלמידים מגדירים את המטרות והאסטרטגיות במגוון‬
‫דרכים‪ .‬לעומתם‪ ,‬יש מי שסבורים שעשיית תלמידים היא‬
‫עבודתם של רועי הקהילה‪ ,‬הזקנים והשמשים ולא של‬
‫כלל המאמינים‪ .‬אחרים פשוט מרימים ידיים ומודים בפה‬
‫מלא שהם אינם יודעים כיצד למלא תפקיד חשוב זה‬
‫שהטיל עלינו המשיח‪ .‬יש כמובן גם אנשים שאינם רואים‬
‫את חשיבותן של שאלות אלו ולכן גם לא גיבשו לעצמם‬
‫מטרות ודרכי פעולה בנושא‪ .‬מטרה משותפת וגיבוש‬
‫שיטות מוסכמות להשגתה הם חיוניים ביותר‪ִ .‬חשבו על‬
‫קבוצת כדורגל שעולה על המגרש‪ .‬תארו לכם ששחקניה‬
‫תלמידות והתחברות‬
‫ישוע ביקש לעצמו מאמינים‬
‫שיתחייבו להרחיב את מלכות‬
‫השמים כאן‪ ,‬עלי אדמות‬
‫אינם מסכימים ביניהם בדבר הכיוון שאליו הקבוצה‬
‫אמורה לנוע בכדי לתקוף‪ ,‬או בדבר תפקידי השחקנים‬
‫השונים במגרש ודרך הפעולה שאותה ביקש המאמן‬
‫לבצע על המגרש‪ .‬קבוצה זו לעולם לא תוכל לנצח‪,‬‬
‫גם אם שחקן יצירתי כזה או אחר יצליח להבקיע שער‬
‫מדי פעם‪ .‬הדבר נכון גם לגבי קהילה שאמורה לתפקד‬
‫כקבוצה שמאוחדת סביב מטרה משותפת ומסכימה‬
‫לגבי הדרך הטובה ביותר להשגתה של מטרה זו‪.‬‬
‫“לכּו וַ ֲעשּׂו‬
‫מטרתה של הקהילה היא ברורה ומובנת‪ְ :‬‬
‫ֶאת ָּכל ַהגּ וֹיִ ים ְל ַת ְל ִמ ִידים” (מתי כח ‪ .)19‬אלו היו‬
‫מילותיו הראשונות של ישוע לתלמידיו כאשר קרא‬
‫להם להצטרף אליו ואלו היו גם מילותיו האחרונות לפני‬
‫“לכּו ֶאל ָּכל ָהעו ָֹלם”‪ ,‬אמר להם ישוע‪,‬‬
‫שעלה השמימה‪ְ :‬‬
‫שו ָֹרה” (מרקוס טז ‪ .)15‬לאחר שפתח‬
‫“וְ ַה ְכ ִריזּו ֶאת ַה ְ ּב ׂ‬
‫את לבבם להבין את הכתובים‪ ,‬הוא שלח אותם לעולם‬
‫כפי שהאב שלח אותו (יוחנן כ ‪ )21‬וביקש מהם להכריז‬
‫יחת ֲח ָט ִאים” (לוקס כד‬
‫ּוס ִל ַ‬
‫ּובה ְ‬
‫“ת ׁש ָ‬
‫לסובבים אותם ְּ‬
‫‪ .)48-47‬משימה זו הועברה אלינו‪ ,‬ואנו כקהילתו אמורים‬
‫להמשיך ולעשות תלמידים למשיח שגם הם‪ ,‬לכשיגיע‬
‫הזמן‪ ,‬יישלחו אל העולם וידעו להכשיר תלמידים נוספים‪.‬‬
‫כאשר הטיל עליהם ישוע את המשימה החשובה הזו‪,‬‬
‫לא שאלו אותו תלמידיו כיצד לעשות זאת‪ .‬לא היה להם‬
‫ספק בדבר אופייה של התכנית האסטרטגית והם ידעו‬
‫שזוהי התכנית הטובה ביותר להצלחת המשימה‪ .‬הם‬
‫צפו בו במשך שלוש שנים‪ ,‬ראו את תבנית פעילותו‬
‫של ישוע ואף יישמו אותה בעצמם‪ .‬הם דבקו בדרכי‬
‫הפעולה שלמדו מישוע כפי שדבקו בתורתו‪ .‬כך נוצרה‬
‫קהילה דינמית ששערי השאול לא הצליחו לגבור עליה‬
‫(מתי טז ‪ - )18‬קהילה שהפכה את העולם על פיו (מעשי‬
‫השליחים יז ‪ .)6‬זוהי התכנית שהוביל ישוע‪ ,‬זוהי התבנית‬
‫שעל פיה חיו השליחים וזהו אורח החיים שאותו עלינו‬
‫ליישם בקהילות שלנו גם בימינו‪.‬‬
‫חייו של ישוע היוו דוגמה לכך שהתלמידּות היא תהליך‬
‫שתמיד צומח מתוך התחברותם של המאמינים זה עם‬
‫זה‪ .‬ישוע ביקש לעצמו מאמינים שיתחייבו להרחיב את‬
‫מלכות השמים כאן‪ ,‬עלי אדמות‪ .‬הוא שם את הדגש על‬
‫הכשרת התלמיד כמשרת‪ ,‬העלה על נס את מרכזיותן‬
‫של מערכות היחסים בין תלמידיו ועשה את כל זה‬
‫כשהמטרה הסופית עומדת לנגד עיניו ‪ -‬שליחתם של‬
‫התלמידים אל עולם כואב ואבוד‪ .‬הוא הציב להם למטרה‬
‫ליצור קשרים אישיים עם אנשים שבסופו של דבר‬
‫יצטרפו‪ ,‬גם הם‪ ,‬למילוי אותה משימה‪ .‬אלו היו דגשיו‪ ,‬ואם‬
‫אנו רוצים להצליח כקהילה‪ ,‬עלינו לאמץ אותם לעצמנו‪.‬‬
‫התהליך שישוע הדגים היה פשוט‪ ,‬ברור וקל לחיקוי‪ .‬הוא‬
‫היה מורכב מארבעה שלבים‪:‬‬
‫‪ .‬אלשתף‬
‫‪ .‬בלקשר‬
‫‪ .‬גלשרת‬
‫‪ .‬דלשלוח‬
‫ישוע שיתף את תלמידיו ַ ּבאמת ושיתף אותם בחייו‪.‬‬
‫בתחילת מילוי תפקידו כמשיח‪ ,‬שיתף ישוע את הסובבים‬
‫אותו במסר שמבהיר שמלכות האלוהים קרבה‪ ,‬שיש‬
‫לחזור בתשובה ושהוא המשיח המובטח (מתי ד ‪ ;17‬לוקס‬
‫ד ‪ .)21-13‬אך ישוע גם שיתף את תלמידיו בחייו והשתתף‬
‫בחייהם‪ .‬הוא הזמין אנשים לביתו (יוחנן א ‪,)39-38‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪5‬‬
‫תלמידות והתחברות‬
‫ביקר אצלם במקום עבודתם (לוקס ה ‪ )3-1‬ואף הצטרף‬
‫לחגיגות שלהם (יוחנן ב ‪ .)2-1‬תהליך החניכה היה‬
‫למעשה חלק מהחיים האמתיים והיה מונע מאהבה‬
‫אמתית לאלוהים ואנשים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הם היו מוכנים לתפקיד‪ ,‬וישוע שלח אותם אל‬
‫העולם שכל כך היה זקוק למסר שהיה בידם‪ .‬בשלב‬
‫זה הם סמכו על מה שישוע לימד אותם‪ ,‬על הנחיית‬
‫רוח הקודש ועל הקשר שהיה להם זה עם זה‪ .‬בשלב זה‬
‫הם היו שותפים לעבודה ולמערכה‪ ,‬והכשירו תלמידים‬
‫בעצמם ובחסד אדונם‪.‬‬
‫בנוסף לכך שישוע שיתף את התלמידים בחייו‪ ,‬הוא‬
‫גם פעל כדי לבנות אתם קשרים עמוקים‪ .‬הוא נתן‬
‫להם הזדמנויות לגבש את הקשרים אתו ואת מערכות‬
‫ואכן‪ ,‬השיטה הצליחה ושוכפלה‪ .‬תלמידיו של ישוע‬
‫היחסים שלהם זה עם זה כאשר הם ביקרו יחד בבית‬
‫שיתפו את הלא‪-‬מאמינים במסר שהיה להם ובחיים‬
‫שניהלו (מעשי השליחים ב‬
‫הכנסת‪ ,‬הלכו יחד ממקום למקום‬
‫‪ .)47-43 ;24-22‬הם הפנו את‬
‫והתארחו בבתיהם של מאמינים‬
‫הכשרת תלמידים‬
‫אלו שהחלו להאמין בישוע‬
‫אחרים (מרקוס א ‪;21-20‬‬
‫שצומחת מתוך‬
‫לקשר עם מאמינים אחרים‬
‫ג ‪ .)20 ,7‬בהזדמנויות אלו הוא‬
‫יצירת‬
‫שמעודדת‬
‫בסביבה‬
‫לימד אותם את תורתו‪ ,‬הכשיר‬
‫החיים המשותפים‬
‫מערכות יחסים וגדילה רוחנית‬
‫אותם לתפקידם‪ ,‬נתן להם את‬
‫של המאמינים ‪ -‬היא‬
‫(מעשי השליחים ד ‪.)33-32‬‬
‫הכלים שיצטרכו כדי לשרת‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מתוך הקהילה‪ ,‬הם‬
‫התבנית שהשאיר לנו‬
‫בדרכים שונות ושם את הדגש‬
‫בחרו להם אנשים שישרתו את‬
‫על הדבר החשוב ביותר‪ :‬אהבו‬
‫ישוע וזוהי התבנית‬
‫האלמנות (מעשי השליחים ו ‪.)6-3‬‬
‫את אלוהים ואהבו אנשים‬
‫שהפכה את הקהילה‬
‫ובבוא העת יהיו עושי תלמידים‬
‫(מרקוס יב ‪.)31-28‬‬
‫בעצמם (מעשי השליחים ו ‪;8‬‬
‫הראשונה להצלחה‬
‫על בסיס מה שהתרחש “בקבוצת‬
‫ח ‪ .)31-26‬תהליך עשיית תלמידים‬
‫חדשים התחיל מהתחברותם של‬
‫הבית” שלהם‪ ,‬נתן ישוע לתלמידיו‬
‫המאמינים‪ ,‬המשיך בשירות לזולת והסתיים בשליחתם‬
‫את ההזדמנויות לשרת יחד אתו‪ .‬בתחילה הרשה להם‬
‫של עושי התלמידים אל העולם‪.‬‬
‫לעזור לו כאשר סייע לנזקקים (מרקוס ח ‪ ,)6‬לאחר מכן‬
‫הוא שלח אותם לשרת את העם בעצמם והורה להם‬
‫הכשרת תלמידים שצומחת מתוך החיים המשותפים‬
‫לחזור אליו לקבלת הדרכה (לוקס ט ‪ .)10‬הוא הזכיר‬
‫של המאמינים ‪ -‬היא התבנית שהשאיר לנו ישוע וזוהי‬
‫להם מה אמורה להיות הגישה הנכונה ועזר להם לתקן‬
‫התבנית שהפכה את הקהילה הראשונה להצלחה‪.‬‬
‫את הטעויות שעשו תוך כדי מילוי שליחותם‪ .‬לדפוס זה‬
‫ישוע הכשיר את תלמידיו דרך ארבעת השלבים‪:‬‬
‫הייתה חשיבות רבה‪ .‬לכל אורך תקופת הכשרתם של‬
‫לשתף‪ ,‬לקשר‪ ,‬לשרת‪ ,‬לשלוח; כך נוכל גם אנו להכשיר‬
‫התלמידים‪ ,‬מעשיהם הטובים נבעו מתוך קשרי האחווה‬
‫את חברי קהילותינו כדי שיעשו תלמידים ויפיצו את‬
‫בשורת החיים‪Ω .‬‬
‫שהיו להם והם לא היו מנותקים ממערכות יחסים אלו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫מגילות ים המלח‬
‫חשיבותן ללימוד התנ“ך והברית החדשה | חלק ב‬
‫מאת ר‘ בראון‬
‫ה‬
‫מאמר הקודם סקר את סיפור‬
‫מציאת המגילות‪ ,‬תיארוכן‬
‫ותוכנן‪ ,‬התייחס לכתבי היד‬
‫המקראיים של מגילות ים המלח‬
‫ולהשוואתם לתנ״ך של היום והדגיש את‬
‫הקשר בין תוכן המגילות שאינן מקראיות‬
‫לבין האמונות היהודיות של קהילת‬
‫האיסיים בקומראן‪.‬‬
‫מאמר זה יתמקד בקשר שבין מגילות‬
‫ים המלח לבין הברית החדשה‪ .‬אף על‬
‫פי שבין מגילות ים המלח אין כתבי יד‬
‫של הברית החדשה והתוכן של מגילות‬
‫ים המלח אינו דומה למה שהברית‬
‫החדשה מלמדת‪ ,‬קיימים כמה קשרים‬
‫משמעותיים בין המגילות לבין הברית‬
‫החדשה‪ .‬להלן כמה דוגמאות‪:‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪7‬‬
‫מגילות ים המלח‬
‫‪ .1‬יוחנן המטביל‬
‫יוחנן המטביל‪ ,‬שהכריז על ביאתו של המשיח‪ ,‬היה‬
‫דמות חשובה בברית החדשה‪ .‬מתיאורו בברית‬
‫החדשה עולים הרבה אפיונים שמשותפים לו ולאיסיים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬דרך חיים סגפנית (גם באוכל וגם בלבוש)‪,‬‬
‫דגש על חזרה בתשובה מחטא‪ ,‬וההכרזה שלו‬
‫הלקוחה מספר ישעיהו מ ‪3‬‬
‫הרבה‬
‫מצוטט‬
‫(שגם‬
‫במגילות)‪ .‬ניתן למצוא גם‬
‫קשר גיאוגרפי‪ :‬האתר שבו‪,‬‬
‫על פי המסורת‪ ,‬נטבל ישוע‬
‫(נמצא בצד הירדני של נהר‬
‫הירדן)‪ ,‬נמצא לא רחוק‬
‫מקומראן‪ ,‬והמקום שבו‬
‫נוסה ישוע במדבר לאחר שנטבל נמצא גם הוא באזור‬
‫זה‪ .‬התמונה בצד שמאל מראה את אותו האתר שבו‪ ,‬על‬
‫פי המסורת‪ ,‬נטבל ישוע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬האם אפשר לשער שיוחנן היה חבר בקהילת‬
‫קומראן ועזב אותה לאחר שהוטלה עליו השליחות‬
‫לצאת לכיכר הירדן ולקרוא לאנשים לחזור בתשובה‬
‫כדי להכין את העם לביאת המשיח?‬
‫‪.2‬בני האור‬
‫מגילות ים המלח מרבות לתאר את אנשי ה״יחד” במונח‬
‫“בני האור”‪ .‬הביטוי לא מוזכר בתנ״ך וגם לא במשנה‬
‫או בתלמוד‪ ,‬אבל מופיע בברית החדשה שלוש פעמים‬
‫(לוקס טז ‪ ,8‬יוחנן יב ‪ 36‬והאיגרת הראשונה לתסלוניקים‬
‫ה ‪ .)5‬מכאן שהן קהילת קומראן והן הקהילה המשיחית‬
‫הראשונה ראו את חבריהן כ״בני האור”‪ ,‬בניגוד לעולם‬
‫המושחת שסביבן‪.‬‬
‫לפיכך יש מקום לשאול‪ ,‬האם הביטוי “בני האור” היה‬
‫חלק משפה עממית של אותם הימים שאומץ גם על ידי‬
‫האיסיים וגם על ידי ישוע והקהילה המשיחית הראשונה?‬
‫‪ .3‬הקרב הסופי‬
‫בין מגילות ים המלח נמצאה מגילה מיוחדת שנקראת‬
‫“סרך המלחמה” (‪ ,)1QM‬שמתארת את הקרב הסופי‬
‫בין בני האור לבין בני החושך בקץ העולם‪ .‬בברית‬
‫החדשה מתואר באופן דומה קרב סופי בקץ העולם‬
‫שנקרא “קרב הר מגידון” (התגלות טז ‪ ;16‬יט ‪ .)19‬בקרב‬
‫הזה יתאספו כל הכוחות הרעים למערכה הסופית נגד‬
‫הכוחות של אלוהים בקץ העולם‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫האתר שבו‪ ,‬על פי המסורת‪ ,‬נטבל ישוע (נמצא בצד הירדני של נהר הירדן)‬
‫לכן‪ ,‬האם יש קשר משותף בין המגילות לבין הברית‬
‫החדשה? הרי שתיהן רואות תקווה לעתיד ומעודדות את‬
‫חבריהן להישאר נאמנים עד קץ העולם למרות הרוע‬
‫והשחיתות שבעולם‪.‬‬
‫‪.4‬מעשי התורה‬
‫כתב היד המיוחד שנקרא “מקצת מעשי התורה”‬
‫(‪ )4QMMT‬עוסק במהותה של צדקה‪ ,‬במיוחד בהקשר‬
‫טקסי‪ ,‬כגון חגים‪ ,‬כשרות וברית מילה‫‪ .‬המונח‬ “מעשי‬
‫התורה” לא מוזכר בתנ״ך‪ ,‬במשנה או בתלמוד אבל‬
‫הוא מופיע בכמה מאיגרותיו של פולוס השליח בברית‬
‫החדשה‪ ,‬כגון בגלטים ב ‪ .16‬בפסוק זה גם פולוס‬
‫משתמש ב‫מונח‬ “מעשי התורה” כשהוא מלמד על חגים‪,‬‬
‫כשרות וברית מילה‪ .‬אבל פולוס מדגיש שצדקה באה‬
‫על ידי אמונה בישוע המשיח ולא על ידי מעשי התורה‪.‬‬
‫הפירוש של הביטוי “מעשי התורה” לפי רוב הפרשנים‬
‫הוא שמירת מסורת התורה‪ .‬אבל האם פולוס למעשה‬
‫מנסה להגיב לתנועה פופולארית שהתפשטה‬
‫ביהדות‪ ,‬ונשקף ממנה איום ישיר לדברים שלימד בין‬
‫המאמינים המשיחיים הראשונים?‬
‫מסקנה‬
‫סקירה קצרה זו הראתה כי מגילות ים המלח חשובות‬
‫מאוד גם כעדות לדיוק נוסח המסורה וגם להבנה‬
‫טובה יותר של יהדות ימי בית שני והברית החדשה‪.‬‬
‫מאמר זה הוא רק בגדר הקדמה וסקירה קצרה‬
‫של נושא מגילות ים המלח‪ .‬ספרים רבים מפרטים‬
‫נושא זה בהרחבה‪ .‬מעניין לציין שהרבה מהנושאים‬
‫שבהם עוסקות מגילות ים המלח עדיין נמצאים‬
‫במרכז השיח שלנו‪ ,‬ולכן חשובים מאוד גם בימינו‪Ω .‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪9‬‬
‫“אין מזל‬
‫לישראל”‬
‫מאת ג‪ .‬ברושי‬
‫נדמה כי כיום אין‪ ,‬ולו גם עיתון אחד‪ ,‬אשר‬
‫ירשה לעצמו לסרב לפרסם מדור אסטרולוגיה‬
‫או תחזית הורוסקופית על בסיס יומי או‬
‫במהדורות סוף השבוע המנופחות‪ .‬על מה‬
‫מעידה עובדה זו ומהו המקור לכך? האם‬
‫מדובר בעוד סימפטום להתייוונות המודרנית?‬
‫כיצד חדרה האמונה באסטרולוגיה כה עמוק‬
‫לתרבותנו החילונית והדתית? כדי לנסות‬
‫ולמצוא תשובות לשאלות אלו‪ ,‬חזרתי אל כור‬
‫מחצבתה של היהדות המסורתית ובחנתי את‬
‫הנושא מבעד לעיניהם של חז״ל‪.‬‬
‫העיסוק בחכמת הכוכבים והמזלות כונה בפי‬
‫החכמים‪“ :‬אצטגנינות”; “אסטרולוגוס”; “אסטרולוגין”;‬
‫“אסטרולוגיא”; “כלדיים”; “כלדאי”; “מזל” (ו“מזלות”);‬
‫ואולי אף “תקופות”‪ 1.‬כאמור‪ ,‬למושגים אלה קיים מכנה‬
‫משותף אחד והוא העיסוק בחכמת הכוכבים והמזלות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי ביטויים אלה מופיעים בספרות חז“ל‬
‫עשרות (אם לא מאות) פעמים – דבר היכול להעיד‬
‫על תפוצתה של תופעה זו בקרב עם ישראל וחכמיו‪.‬‬
‫הקשרים ההדוקים בין היהודים שחיו בארץ ישראל‬
‫לבין הגויים‪ ,‬כותב שאול ליברמן‪ 2,‬הביאו את הראשונים‬
‫להאמין באצטגנינות‪ 3,‬בכישוף ובאמונות תפלות אחרות‬
‫הזרות לחלוטין לדת היהודית המקראית‪ .‬ליברמן מוסיף‬
‫כי החכמים שנאלצו להתמודד עם מציאות זו‪ ,‬ניסו‬
‫להכשיר ולייהד את היסודות הזרים שבאמונות האלו‬
‫ולנצל את התחושות הכוזבות של המוני העם לטובת‬
‫אפיקי דת ואמת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬חז“ל לקחו על עצמם‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫כפי שנראה בהמשך אצל ‪.)2006( Harari‬‬
‫ליברמן‪“ ,‬יוונית ויוונות בארץ ישראל” ‪.73 :1962‬‬
‫אצטגנינות‪ ,‬משמע “חכמים וחוזים בכוכבים ויודעים בחכמת המזלות”‬
‫(רש“י‪ ,‬בפירוש לבבלי‪ ,‬סוטה ל“ו‪ ,‬ב׳)‪.‬‬
‫ליברמן‪.74 :1962 ,‬‬
‫“אין מזל לישראל”‬
‫האסטרולוגיה הניחה את קיומו של משחק קבוע של‬
‫כוחות מופשטים המצייתים לחוקי הטבע הקבועים‬
‫את התפקיד לסנן (או לצנזר) מתוך האצטגנינות את‬
‫‪4‬‬
‫הרכיבים שעלולים להעמיד בסכנה את האמונה היהודית‪.‬‬
‫ואמנם‪ ,‬לדידו של א״א אורבך‪ 5,‬מצאה לה האמונה‬
‫באסטרולוגיה מהלכים בחוגים רחבים בתקופת‬
‫האמוראים‪ .‬אמנם בתקופה הרומאית לא הייתה‬
‫האסטרולוגיה דת‪ ,‬אך מקורה בדת הבבלית המאוחרת‬
‫ויש להבדיל בינה לבין עכו״ם – עבודת כוכבים ומזלות‬
‫(למשל‪ :‬פולחן השמש‪ ,‬שהיה למעין דת רשמית של‬
‫הקיסרות הרומאית)‪ .‬אורבך מסביר כי האסטרולוגיה‬
‫הניחה את קיומו של משחק קבוע של כוחות מופשטים‬
‫המצייתים לחוקי הטבע הקבועים‪ .‬דווקא משום שלא‬
‫נתפסה כדת‪ ,‬היא נקלטה בשיטות מחשבתיות שונות‬
‫‪6‬‬
‫והדתות השונות ראו שאין בררה אלא להתפשר עמה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬האצטגנינות הייתה אומנות מכובדת ביותר‬
‫בימי קדם‪ ,‬כפי שמציין ליברמן‪ .‬בלתי אפשרי היה לבטל‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫חכמה מזרחית זו שאותה גם אימצו לעצמם היוונים‬
‫והרומאים‪ .‬אדם משכיל ובן תרבות פשוט לא היה יכול‬
‫להתעלם מן האסטרולוגיה‪ ,‬שנחשבה למדע שכל העולם‬
‫התרבותי העתיק הכיר והודה בו‪ .‬כפירה ביעילותה של‬
‫האצטגנינות‪ ,‬נחשבה לכפירה בעובדה מבוססת היטב‬
‫ופגיעה בכבודו של ה“מדע” שהלנים וברברים כאחד‬
‫קיבלוהו וכיבדוהו‪ .‬לכן אין פלא שכמה מחכמי ישראל‬
‫לא כפרו בתועלת שבאסטרולוגיה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לדברי ליברמן‪ ,‬חלק מן החכמים הגיע לפשרה בין‬
‫האמונה בכוחה של האסטרולוגיה לבין העמדה היהודית‬
‫הנאותה כלפיה‪ .‬כדי להוכיח שחז“ל אינם כופרים בכוחה‬
‫של תורת האצטגנינות אלא מגבילים אותה לגויים בלבד‪,‬‬
‫מצטט ליברמן הן את המכילתא (פרשת בא‪ ,‬פרשה א׳)‪,‬‬
‫לפיה כל האותות והמזלות ניתנו לגויים; והן את תלמוד‬
‫בבלי (שבת קל“ו‪ ,‬ע“א)‪ ,‬שם נאמר כי אין מזל לישראל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אפרים אלימלך אורבך‪ ,1976 ,‬חז״ל – פרקי אמונות ודעות‪ ,‬מאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪.245‬‬
‫אורבך‪ ,‬שם‪.‬‬
‫ליברמן‪.74 :1962 ,‬‬
‫ליברמן‪ ,‬שם עמ׳ ‪.75‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪11‬‬
‫“אין מזל לישראל”‬
‫יובל הררי (‪)2006‬‬
‫מציין כי מעטים מחכמינו‬
‫‪9‬‬
‫הפגינו שליטה מלאה בתורת האצטגנינות‪ ,‬הן בגלל‬
‫האסוציאציה שהייתה לדבר זה עם האמונות הפגניות‬
‫(עכו“ם וכדומה) והן משום שכדי לעסוק באסטרולוגיה‬
‫נדרש ידע אסטרונומי ומתמטי מקיף ביותר‪ .‬אחד מן‬
‫החכמים שכן העיד על עצמו כמומחה בתחום היה‬
‫שמואל‪ ,‬שאמר‪“ :‬נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי‬
‫ישנם כמה‬
‫מדרשי חז“ל‬
‫המשייכים‬
‫לאברהם אבינו‬
‫תכונות של‬
‫אסטרולוג‬
‫דנהרדעא‪ ,‬לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו”‬
‫(בבלי‪ ,‬ברכות נ״ח‪ ,‬ע״ב)‪ .‬במקום אחר‪ ,‬מצביע שמואל‬
‫על היררכיה בין התורה לאסטרולוגיה ולמעשה אומר‬
‫כי “אין התורה מצויה באיסטרולוגין‪ ,‬שאומנותן בשמים‪.‬‬
‫אמרו לשמואל‪ :‬הרי אתה איסטרולוגין וגדול בתורה‪.‬‬
‫אמר להן‪ :‬לא הייתי מביט באיסטרולוגים‪ ,‬אלא בשעה‬
‫שהייתי פנוי מן התורה”‪ 10.‬על פי הכתוב בבבלי‪ ,‬סוכה‬
‫כ״ח‪ ,‬ע״א‪ 11,‬משער הררי כי ייתכן שגם המונח “תקופות”‬
‫קשור לתורת האסטרולוגיה (ועל כן ניתן להסיק כי גם‬
‫ר׳ יוחנן בן זכאי‪ 12‬הבין בתחום זה)‪ .‬עוד מומחה אפשרי‬
‫באצטגנינות היה רבי יהושע בן לוי שבמקום אחד קישר‬
‫בין חולי לתנועת הלבנה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫ובמקום אחר נאמר כי‬
‫בפנקסו מצוי מידע אסטרולוגי בנוגע להשפעת הימים‬
‫בשבוע על אופיו של הנולד‪ 14.‬נוסף על כך‪ ,‬מביא הררי‬
‫גם את שמם של רבי אפס‪ ,‬רבי מאיר‪ ,‬רבי יאשיה‪ ,‬רבי‬
‫שמעון‪ ,‬רב פפא ורב יוסף‪ - 15‬שהכירו כולם בהשפעת‬
‫הכוכבים והמזלות על העולם‪.‬‬
‫במקביל‬
‫לרבנים‬
‫והתעסקו‬
‫שהושפעו‬
‫בתורת‬
‫האצטגנינות‪ ,‬מציין הררי כמה מדרשי חז“ל המשייכים‬
‫לאברהם אבינו תכונות של אסטרולוג‪ ,‬כמו למשל‪:‬‬
‫“והלא אני רואה מזלו של יצחק בין הכוכבים‪ ,‬שהיה‬
‫אברהם אסטרולוגים במזלות”;‬
‫פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא (תמונה‪ :‬ויקיפדיה)‬
‫‪16‬‬
‫או‪“ :‬אמר [אברהם]‬
‫לפניו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬נסתכלתי באיצטגנינות שלי‬
‫ואיני ראוי להוליד בן‪ .‬אמר ליה‪ :‬צא מאיצטגנינות שלך‪,‬‬
‫שאין מזל לישראל”;‬
‫‪17‬‬
‫וגם‪“ :‬איצטגנינות היתה בלבו‬
‫של אברהם אבינו‪ ,‬שכל מלכי מזרח ומערב משכימין‬
‫לפתחו” (בבלי‪ ,‬בבא בתרא ט“ז‪ ,‬ע“ב)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.Yuval Harari, 2006, The Sages And The Occult, pp. 521-561‬‬
‫‪ 10‬מדרש דברים רבה פרשה ח׳‪ ,‬סימן ו׳‪.‬‬
‫‪“ 11‬אמרו עליו‪ ,‬על רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬שלא הניח מקרא ומשנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬הלכות ואגדות‪ ...‬תקופות וגימטריאות”‪.‬‬
‫‪ 12‬לפי הכתוב באבות דרבי נתן פרק ה׳; ובבבלי‪ ,‬סוכה כ״ח‪ ,‬ע״א‪.‬‬
‫‪“ 13‬א״ר יהושע בן לוי‪ :‬אכל בשר שור בלפת‪ ,‬ולן בלבנה בלילי י״ד או ט״ו בתקופת תמוז – אחזתו אחילו” (בבלי‪ ,‬גיטין ע׳‪ ,‬ע״א)‪.‬‬
‫‪ 14‬כתיב אפינקסיה דרבי יהושע בן לוי‪ :‬״האי מן דבחד בשבא ‪ -‬יהי גבר ולא חדא ביה” (בבלי‪ ,‬שבת קנ״ו‪ ,‬א׳)‪.‬‬
‫‪ 15‬שהציעו לו לקחת את המנהיגות ו״אף על פי כן לא קבל עליו רב יוסף‪ ,‬דאמרי ליה כלדאי‪ :‬מלכת תרתין שנין” (בבלי‪ ,‬ברכות ס״ד‪ ,‬א׳)‪.‬‬
‫‪ 16‬מדרש זוטא‪ ,‬שיר השירים פרק א׳‪ ,‬סימן א׳‪.‬‬
‫‪ 17‬בבלי‪ ,‬שבת קנ״ו‪ ,‬א׳‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫“אין מזל לישראל”‬
‫אולם את ההוכחה המובהקת ביותר לאמונת כמה מן‬
‫החכמים בגורל המזלות‪ ,‬מביא הררי מתלמוד בבלי‪,‬‬
‫שבת קנ“ו‪ ,‬ע“א‪“ :‬כתוב על פנקסו של ר’ יהושע בן לוי‪:‬‬
‫מי [שנולד] באחד בשבת ‪ -‬יהא אדם כלו טוב או כלו‬
‫רע‪ ...‬בשני בשבת – יהא אדם רגזן‪ ...‬בשלישי בשבת ‪-‬‬
‫יהא אדם עשיר ומנאף‪ ...‬ברביעי‬
‫בשבת ‪ -‬יהא אדם חכם ונבון‪...‬‬
‫בחמישי בשבת ‪ -‬יהא אדם גומל‬
‫חסדים‪ ...‬בערב שבת ‪ -‬יהא אדם‬
‫חזרן‪ ...‬בשבת ‪ -‬בשבת ימות‪ ,‬על‬
‫שחללו עליו את היום הגדול של‬
‫שבת‪ ...‬אמר להם ר’ חנינא‪ :‬צאו‬
‫אמרו לו לבן‪-‬לוי‪ :‬לא מזל יום גורם‪,‬‬
‫אלא מזל שעה גורם‪ .‬מי [שנולד]‬
‫בחמה ‪ -‬יהא אדם זיותן‪ ,‬יהא אוכל‬
‫משלו ושותה משלו וסתריו גלויים‪,‬‬
‫אם יגנב לא יצליח‪ .‬בכוכב נגה ‪-‬‬
‫יהא אדם עשיר ומנאף‪ ...‬בכוכב ‪ -‬יהא אדם סובל נבון‬
‫וחכם‪ ...‬בלבנה ‪ -‬יהא אדם סובל חלאים‪ ...‬בשבתאי‬
‫ יהא אדם שמחשבותיו בטלות‪ ...‬בצדק ‪ -‬יהא אדם‬‫צדקן‪ .‬במאדים ‪ -‬יהא אדם שופך דם‪ .‬אמר רב אשי‪:‬‬
‫או אמן‪ ,‬או לסטים‪ ,‬או טבח‪ ,‬או מוהל‪ ...‬ר’ חנינא אומר‪:‬‬
‫‪18‬‬
‫מזל מחכים‪ ,‬מזל מעשיר ‪ -‬ויש מזל לישראל‪”.‬‬
‫ולכן יש בידם סיבה מספקת להאמין בכך‪ ,‬לישראל יש‬
‫את אביהם שבשמים ואת תורתו הקדושה ולכן אין להם‬
‫להסתמך על אמונת האסטרולוגיה‪ ,‬כפי שאמר רבי‬
‫יוחנן‪“ :‬מניין שאין מזל לישראל?‪ 21‬שנאמר‪‘ :‬כה אמר ה׳‬
‫אל דרך הגוים אל תלמדו ומא[ו]תות השמים אל תחתו‬
‫כי יחתו הגויים מהמה’ ‪ -‬גויים יחתו‬
‫“‪...‬ומא[ו]תות‬
‫השמים‬
‫אל תחתו‬
‫כי יחתו הגויים‬
‫מהמה”‬
‫קביעה מסכמת זו‪ ,‬טוען הררי‪ ,‬תואמת את דבריו של‬
‫רבא‪ ,‬שאמר‪“ :‬חיי‪ ,‬בני ומזוני‪ ,‬לא בזכותא תליא מילתא‪,‬‬
‫אלא במזלא תליא מילתא”‪ 19,‬אך סותרת לגמרי את‬
‫מה שנאמר מיד בסוף מסכת שבת קנ“ו‪ ,‬א׳‪ ,‬בשמם‬
‫של רבי יוחנן‪ ,‬של רב ושל רבי יהודה‪ ,‬הסבורים כי “אין‬
‫מזל לישראל”‪ .‬הררי מסביר כי המתח שנוצר בין התלות‬
‫בפטאליות של האסטרולוגיה לבין עיקרון הבחירה‬
‫החופשית‪ 20,‬הוא שגרם לחלק מהחכמים לקבוע כי “אין‬
‫מזל לישראל”‪ .‬בצורה כזו לא מבטלים חז“ל את ההשפעה‬
‫שיש לאצטגנינות על אומות העולם‪ ,‬אם כי דואגים‬
‫להדגיש שישראל נמצאת תחת השפעתו הבלעדית של‬
‫האל שברא את הכוכבים והמזלות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫בעוד הגויים נתונים תחת השפעת המזלות והכוכבים‬
‫ולא ישראל”‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אומר הררי‪ ,‬בחירתו‬
‫של האל באברהם הוציאה אותו‬
‫אחת‬
‫ממערכת‬
‫של‬
‫אמונות‬
‫והעבירה אותו לתוך מערכת שונה‬
‫לחלוטין; מן היראה מהאצטגנינות‬
‫אל היראה מאלוהים‪ ,‬שנאמר‬
‫“צא‬
‫(לאברהם)‪:‬‬
‫מאיצטגנינות‬
‫שלך‪ ,‬שאין מזל לישראל”;‬
‫‪22‬‬
‫“נביא‬
‫אתה ואין אתה אסטרולוגוס”‬
‫(מדרש בראשית רבה פרשה מ“ד‪ ,‬סימן י“ב)‪ .‬כך‬
‫היה עם אברהם וכך היה עם כל ישראל‪ .‬לכן ‪ -‬כפי‬
‫שציין כבר ליברמן ‪ -‬התקינו‪ ,‬הכשירו ועקרו החכמים‬
‫את כל היסודות הזרים מן האסטרולוגיה ולמעשה‬
‫הגיעו עמה לפשרה ולפיה‪ :‬כשם שאין כפירה‬
‫במזלות‪ ,‬באותה מידה אין ישראל תלויים בם‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ניתן אם כן לסכם ולומר כי גם בנושא האמונה‬
‫באסטרולוגיה והתלות בה‪ ,‬כמו בנושאים רבים אחרים‪,‬‬
‫ניתן למצוא בקרב חז“ל דעות לכאן ולכאן‪ ,‬ללא הכרעה‬
‫ברורה‪ ,‬מוחלטת וסופית‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬מצאנו רבנים‬
‫השוללים את העיסוק בחכמת הכוכבים מכל וכל‬
‫ומוכנים להתפשר בכך שמדובר בנחלת הגויים בלבד;‬
‫מאידך גיסא‪ ,‬שמענו קולות אחרים המודים אמנם‬
‫כי תלותם של ישראל בקב“ה מבטלת את התלות‬
‫בכוכבים‪ ,‬אך באותה נשימה לא נמנעים מלהעניק‬
‫לאסטרולוגיה‬
‫לגיטימציה‬
‫ואף‬
‫מספקים‬
‫תחזית‬
‫הורוסקופית‪ ,‬בדומה לזו שאנו מקבלים כיום בעיתוני‬
‫החדשות המובילים בישראל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪Ω‬‬
‫‪ 18‬התרגום לעברית לקוח מתוך‪ :‬ביאליק ורבניצקי‪ ,1962 ,‬ספר האגדה‪ ,‬הוצאת דביר‪ ,‬תל אביב‪ ,‬עמוד תר״כ‪.‬‬
‫‪ 19‬בבלי‪ ,‬מועד קטן כ״ח‪ ,‬א׳‪.‬‬
‫‪ 20‬א״א אורבך (‪ )246-247 :1976‬מסביר כי תורת האצטגנינות לא רק שנגדה את עיקרון הבחירה החופשית‪ ,‬אלא אף חיבלה בהשגחה‪ ,‬היינו‪ ,‬ברצון החופשי‬
‫וביכולתו הבלתי מוגבלת של אלוקים‪.‬‬
‫‪ 21‬בבלי‪ ,‬שבת קנ״ו‪ ,‬ע״א‪.‬‬
‫‪ 22‬שם‪.‬‬
‫‪ 23‬ליברמן‪.74-75 :1962 ,‬‬
‫‪ 24‬תנו דעתכם לעמדתו הנחרצת של הרמב“ם בנושא‪“ :‬איזה הוא מעונן? אלו נותני העתים‪ ,‬שאומרין באצטגנינות יום פלוני רע‪ ,‬יום פלוני טוב‪ ,‬יום פלוני ראוי‬
‫לעשות בו מלאכה פלונית‪ ,‬שנה פלונית או חודש פלוני רע לדבר פלוני‪ .‬אסור לעונן‪ ,‬אף על פי שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהסכלים מדמין‬
‫שהן דברי אמת ודברי חכמה‪ .‬וכל העושה מעשה מפני האצטגנינות‪ ,‬וכיוון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים‪ ,‬הרי זה לוקה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫‘ולא תעוננו’ (ויקרא יט‪,‬כו)‪( ”...‬משנה תורה לרמב״ם‪ ,‬הלכות עבודה זרה פרק י״א‪ ,‬ח׳‪-‬ט׳)‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪13‬‬
‫הביטחון שלנו בעובדה‬
‫שישוע‬
‫קם מן המתים‬
‫מאת א‪ .‬בר‬
‫בחג הפסח‪ ,‬אנחנו כיהודים משיחיים זוכרים גם את מותו על הצלב‬
‫של השה התמים‪ ,‬קרבן הפסח הנצחי ‪ -‬ישוע משיחנו‪ .‬אך המוות של‬
‫ישוע היה חסר משמעות במידה והוא לא היה קם לתחייה ומנצח‬
‫את המוות‪ .‬האמונה המשיחית נשענת על העובדה שישוע קם מן‬
‫המתים‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬מהימנותה של הברית החדשה כולה נשענת על‬
‫העובדה הזאת‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫הביטחון שלנו בעובדה שישוע קם מן המתים‬
‫ש ִמים‬
‫שאּו ֶאת ַה ְ ּב ָ ׂ‬
‫בּוע‪ִ ,‬ל ְפנֵ י ֲעלוֹת ַה ׁ ּ ַש ַחר‪ ,‬נָ ְ ׂ‬
‫אשוֹן ַ ּב ׁ ּ ָש ַ‬
‫“ב ִר ׁ‬
‫ָּ‬
‫ּובאּו ֶאל ַה ֶּק ֶבר‪ֵ .‬הן ָראּו ׁ ֶש ָה ֶא ֶבן ְּכ ָבר נָ ג ָֹּלה ִמן‬
‫ֲא ׁ ֶשר ֵה ִכינּו ָ‬
‫ּוע‪.‬‬
‫ּופת ָה ָאדוֹן ׁיֵש ַ‬
‫ַה ֶּק ֶבר וְ נִ ְכנְ סּו ְלתוֹכוֹ‪ַ ,‬א ְך ל ֹא ָמ ְצאּו ֶאת גּ ַ‬
‫עו ָֹדן נְ בוֹכוֹת ַעל ַהדָּ ָבר ַה ֶ ּזה וְ ִה ֵ ּנה ׁ ְשנֵ י ֲאנָ ׁ ִשים ִ ּב ְבגָ ִדים‬
‫ַמ ְב ִר ִיקים נִ ְ ּצבּו ַעל יָ ָדן‪ֵ .‬הן נִ ְת ַמ ְּלאּו ּ ַפ ַחד וְ ִה ְר ִּכינּו ּ ְפנֵ ֶיהן‬
‫שוֹת ֶאת ַה ַחי ֵ ּבין ַה ֵּמ ִתים?’ ׁ ָש ֲאלּו‬
‫ַא ְר ָצה‪‘ָ .‬ל ָּמה ַא ֶּתן ְמ ַח ּ ְפ ׂ‬
‫ַה ׁ ּ ְשנַ יִם‪‘ .‬הּוא ֵאינֶ נּּו ּפֹה‪ ,‬הּוא ָקם ִל ְת ִחּיָ ה’” (לוקס כד ‪.)6-1‬‬
‫במהלך ההיסטוריה נעשו ניסיונות שונים להפריך את‬
‫הטענה שישוע קם מן המתים‪ .‬בחלק מהטענות הללו‬
‫משתמשים עד היום‪ .‬הבה נבחן כל מקרה לגופו‪.‬‬
‫אולי התלמידים גנבו את גופתו של ישוע?‬
‫נסו לתאר לעצמכם‪ :‬ישוע מת‪ ...‬התלמידים נמצאים תחת‬
‫לחץ ומלאים פחד; הם הקדישו לישוע שנים מחייהם‬
‫ולפתע הוא מת‪ .‬האם יכול להיות שהם החליטו לגנוב את‬
‫גופתו של ישוע כדי “לא לצאת פראיירים”?‬
‫היה מעורר מהומה גדולה בכל האזור שללא ספק עדים‬
‫רבים היו מתעדים אותה‪.‬‬
‫אופס‪ ,‬טעות בכתובת?‬
‫חוקר בשם קירסופ לייק טען שגם הנשים וגם התלמידים‬
‫שבאו אל הקבר פשוט מאוד התבלבלו בכתובת‪ ,‬והגיעו‬
‫לקבר הלא נכון‪.‬‬
‫נניח לרגע שהתלמידים‪ ,‬לאחר כשלושה ימים בלבד‪,‬‬
‫באמת הצליחו איכשהו לשכוח היכן נקבר ישוע‪.‬‬
‫המשמר הרומאי יכול היה בקלות להכחיש את טענתם‬
‫שישוע קם לתחייה ולהציב את הגופה במקום פומבי‬
‫כהוכחה לציבור‪ ,‬להודיע שהתלמידים התבלבלו בקבר‪,‬‬
‫ובכך לשים קץ לשמועות‪ .‬אבל המשמר הרומאי ידע‬
‫שגופתו של ישוע נעלמה‪ ,‬והם וראשי הכוהנים אפילו לא‬
‫ניסו להשתמש בתירוץ הזה‪.‬‬
‫ואולי ישוע בכלל לא מת‪ ,‬אלא התעלף?‬
‫תירוץ זה היה הראשון שניסו לקדם ראשי הכוהנים עוד‬
‫במאה הראשונה‪ ,‬בעת התרחשות האירועים המתוארים‬
‫בספרי הבשורה‪.‬‬
‫קארל ונטוריני טען שישוע לא מת אלא התעלף‪ ,‬ולפיכך‬
‫גם לא קם לתחייה‪.‬‬
‫הבעיה היא‪ ,‬שלהבדיל מסרטי דראקולה‪ ,‬לא יכלו‬
‫התלמידים להגיע לבית הקברות המקומי ופשוט לחפור‬
‫ולהוציא את גופתו של ישוע מאחד הקברים בשעות‬
‫הלילה בלי שאיש יבחין בכך‪.‬‬
‫במקרה הזה מדובר בקבר אישי‬
‫שהיה בבעלותו של איש יהודי‬
‫מר ָמ ַתיִם‪ ,‬שהיה‬
‫ָ‬
‫עשיר‪ ,‬יוסף‬
‫גם חבר הסנהדרין‪ .‬יוסף קיבל‬
‫אישור מיוחד מפילטוס לקבור‬
‫את ישוע בקבר פרטי שחצב‬
‫יוסף בסלע מבעוד מועד‪ .‬לפי‬
‫תיאורים היסטוריים‪ ,‬משקלה‬
‫של אבן כמו זו שגוללה על ידי‬
‫החיילים הרומאים כדי לסתום את‬
‫פי הקבר היה בסביבות שני טון‪.‬‬
‫בעקבות ההמולה שקמה סביב‬
‫ישוע וצליבתו בירושלים בזמן החג‪,‬‬
‫הציב פילטוס משמר הדוק של‬
‫כעשרה עד עשרים חיילים רומאים‬
‫סביב הקבר‪ .‬הפחד מעונש המוות‬
‫הצפוי לחייל שלא יבצע את עבודתו כראוי העמיד את‬
‫החיילים על רגליהם ערניים ומוכנים לכל תרחיש‪ .‬גם אם‪,‬‬
‫בניגוד לכל הערכים וקוד המוסר שלימד אותם ישוע‪ ,‬רצו‬
‫התלמידים בכל זאת לנסות לגנוב את הגופה שלו‪ ,‬הם‬
‫פשוט לא היו מצליחים לעשות זאת‪ .‬ועצם הניסיון עצמו‬
‫נניח לרגע שישוע אכן התעלף (או שהעמיד פנים כאילו‬
‫מת)‪ .‬קרבנות צליבה מתים לאט‪ .‬הסבל והכאב העצומים‬
‫גורמים להם להיחלש כשהם תלויים על הצלב עד שאין‬
‫להם עוד כוח לדחוף את עצמם‬
‫כלפי מעלה כדי להכניס מספיק‬
‫חמצן לריאות‪ .‬בהדרגה‪ ,‬הריאות‬
‫של הנצלבים התמלאו בדו‪-‬‬
‫תחמוצת הפחמן‪ ,‬והנצלבים‬
‫בדרך כלל מתו כתוצאה מחנק‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נעיצת המסמרים בכפות‬
‫ידיו ורגליו והרומח שדקר את‬
‫ישוע בצדו הביאו למותו הוודאי‪.‬‬
‫יוחנן ציין שדם ומים יצאו‬
‫מצד גופו של ישוע כתוצאה‬
‫מהדקירה‪ .‬לכאורה‪ ,‬לא ברור‬
‫מדוע טרח יוחנן לציין זאת‪.‬‬
‫הפיזיולוגיה המודרנית מלמדת‬
‫שכאשר אדם מת‪ ,‬הדם שבגופו‬
‫נחלק לסרּום (נוזל שקוף) ולתאי‬
‫דם אדומים‪ .‬עובדה זו מוכיחה‬
‫שאותו אדם מת מוות קליני‪ .‬ליוחנן‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא היה כל‬
‫מושג על כך‪ .‬הוא פשוט תיאר את מה שראה‪ .‬כך שללא‬
‫ספק‪ ,‬ישוע מת‪ .‬אבל גם אם לא מת‪ ,‬לא הגיוני שישוע ‪-‬‬
‫שגסס לאחר שגופו הוצלף והוכה עד אבדן צלם אנוש‪ ,‬היה‬
‫צלוב במשך שעות רבות ונמצא באפיסת כוחות מוחלטת ‪-‬‬
‫הניסיונות‬
‫להפריך את‬
‫הטענה שישוע‬
‫קם לתחייה‬
‫אינם עומדים‬
‫במבחן ההיגיון‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪15‬‬
‫הביטחון שלנו בעובדה שישוע קם מן המתים‬
‫הצליח להשתחרר ולצאת מ‪ 40-‬ק״ג של תכריכים שהיו‬
‫על גופו‪ .‬התכריכים העשויים כמיטב המסורת הורכבו‬
‫ממשחות חניטה שעורבבו יחד עד למרקם סמיך ודביק‬
‫כגומי שהודק לגופתו‪ .‬גם הסברה שהצליח לאחר מכן‬
‫לדחוף לבדו את האבן הכבדה (ששקלה שני טון) שסגרה‬
‫על הקבר והצליח לגבור על כל אנשי המשמר הרומאי‬
‫שהמתין מחוץ לקבר‪ ,‬היא פשוט סברה בלתי אפשרית‪.‬‬
‫הבעיה המרכזית בכל הטענות האלה היא שהן לא‬
‫מסוגלות להסביר את העובדה שישוע‪ ,‬לאחר שקם‬
‫מן המתים‪ ,‬התגלה למשך ‪ 40‬יום כשהוא בריא ושלם‬
‫לפני מאות אנשים ברחבי האר ץ‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אם‬
‫התיאורים בברית החדשה אודות התגלותו של ישוע‬
‫לפני כל כך הרבה אנשים למשך כל כך הרבה זמן‬
‫הייתה שקרית‪ ,‬הרי שאנשים אלו‪ ,‬שחיו בתקופה שבה‬
‫נכתבו הדברים‪ ,‬היו מתקוממים ויוצאים בקול תרועה‬
‫רמה כנגד מה שנכתב‪Ω .‬‬
‫למאמר מורחב בנושא ומאמרים נוספים בנושא‬
‫מותו ותחייתו של ישוע בקרו באתר‪iGod.co.il :‬‬
‫סדר סדר‬
‫תרדוף‬
‫כלים לניהול כלכלת משק הבית‬
‫מאת א‪ .‬פלד‬
‫רבים בקרבנו‪,‬‬
‫משפחות ויחידים‪,‬‬
‫סובלים מקשיים‬
‫כלכליים ומצויים באי‬
‫סדר כלכלי ולעתים‬
‫אפילו בתוהו ובוהו‬
‫בתחום זה‬
‫‪16‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫סדר סדר תרדוף‬
‫על הכתובים‪ .‬אנחנו מאמינים שתהליך ארוך‪ ,‬מחושב‬
‫“ה ּז ְֹר ִעים‬
‫ואחראי‪ ,‬יוביל לפתרון ולאורח חיים נכון שכן ַ‬
‫ְ ּב ִד ְמ ָעה‪ּ ְ ,‬ב ִר ָ ּנה יִ ְקצֹרּו” (תהילים קכו ‪ ...)5‬ומי שיהיה‬
‫נאמן במעט‪ ,‬אלוהים יפקיד אותו על הרבה (מתי כה ‪.)21‬‬
‫השלב הראשון הוא סדר וארגון והוא בעצם המפתח‬
‫לתחילת התהליך‪ .‬ריכוז ההוצאות וההכנסות מאפשר לנו‬
‫לראות את המציאות שחור על גבי לבן‪ .‬ברוב המקרים‬
‫צפוי שנופתע‪ ,‬שכן נגלה בחיינו דפוסי התנהגות והרגלים‬
‫שדורשים תיקון‪ .‬לא פעם נצטרך לחזור בתשובה‪ ,‬ואולי‬
‫גם נגלה שאנו זקוקים לעזרה מאנשי מקצוע ‪ -‬אין זאת‬
‫בושה‪ .‬באמצעות טיפול נכון בבעיה וחינוך מתאים‪ ,‬נוכל‬
‫כולנו להרים ראש‪ ,‬להסתכל קדימה ולעלות על דרך המלך‪.‬‬
‫כל מה שאתם צריכים זאת מוטיבציה ורצון לעבוד על‬
‫עצמכם‪ ,‬לשתף פעולה‪ ,‬לגלות שקיפות מלאה‪ ,‬לקחת‬
‫אחריות אישית ומעשית ולשנות הרגלים‪.‬‬
‫הניצחון צריך לעמוד לנגד עינינו‪ ,‬לא רק ניצחון למען‬
‫עצמנו אלא גם למען אחרים‪ .‬דוגמה אישית ועדות‬
‫להתנהלות נכונה בונות את הסביבה הקרובה שלנו‪.‬‬
‫לשם המחשת חשיבותו של הנושא‪ ,‬להלן דוגמה מתוך‬
‫חומר שכתבתי לזוגות צעירים בתחילת דרכם‪:‬‬
‫רובנו מתמודדים עם חובות ומשיכות יתר‪.‬‬
‫בלי כלים מתאימים וידע בניהול כלכלת‬
‫משק הבית‪ ,‬לא נוכל להתנהל בצורה תקינה‪.‬‬
‫מצב זה משפיע על חיינו האישיים‪ ,‬על הזוגיות‪ ,‬על‬
‫הילדים ועל מצבנו הבריאותי‪ ,‬הנפשי והרוחני‪ .‬אין ספק‬
‫שהמתח הרב שנוצר בגלל בעיות כלכליות‪ ,‬גובה מחיר‬
‫כבד מרובנו ומשפיע לרעה‬
‫גם על חוסנה של הקהילה‪.‬‬
‫שאינו‬
‫סיוע‬
‫לדאבוננו‪,‬‬
‫נוגע בשורש הבעיה רק‬
‫כיבוי‬
‫שרפות”‪.‬‬
‫“מכבה‬
‫שרפות רק מנציח את‬
‫הבעיה‪ ,‬וברוב המקרים‬
‫חוזר מקבל הסיוע לסורו‪.‬‬
‫“מצב כלכלי הוא אחד היסודות החשובים בהצלחת‬
‫הנישואין‪ .‬קושי כלכלי יכול לאיים על מערכת החיים‬
‫המשותפת בהווה ובעתיד‪ .‬כאשר האהבה בינינו לבין בני‬
‫זוגנו מרקיעה שחקים נדמה לנו שנתגבר על הכול‪ ,‬אבל‬
‫מיד אחרי ירח הדבש אנחנו חוזרים לשגרת החיים ולכן‬
‫יש צורך לחשוב באופן נכון ומציאותי”‪.‬‬
‫אנחנו כעת גוף אחד גם במובן הכלכלי ולא רק במובן‬
‫הפיזי‪ .‬עלינו לקבל החלטות‬
‫כלכליות משותפות ולהתמודד‬
‫יחד עם ההשלכות של החלטות‬
‫כלכליות קודמות שעשינו‪.‬‬
‫סיוע שאינו‬
‫נוגע בשורש‬
‫הבעיה רק‬
‫“מכבה שרפות”‬
‫בעיות כלכליות הן בדרך‬
‫כלל תסמין לבעיה עמוקה‬
‫שצריך לטפל בה מן השורש ומול אלוהים‪ .‬עלינו‬
‫ללמד ולחנך את החברה שלנו לחיות באיזון כלכלי‬
‫(הוצאות מול הכנסות‪ ,‬הקטנת הוצאות והגדלת‬
‫הכנסות)‪ ,‬על פי יכולתנו ובאופן עצמאי‪ ,‬ללא תלות‬
‫באיש ועל בסיס ערכים ודגשים נכונים המבוססים‬
‫בניית יסודות איתנים חשובה‬
‫גם בתחום הזה לא פחות מבכל‬
‫תחום אחר‪ ,‬ולשם כך נדרשים‬
‫שיתוף פעולה ורגישות זה לזה‪.‬‬
‫עלינו להבין שאנחנו נושאים‬
‫באחריות על עצמנו‪ .‬אנחנו‬
‫אלה שבונים את ביתנו‪ .‬איש לא יעשה זאת במקומנו‬
‫ולכן עלינו לקחת אחריות על היחסים בינינו ועל‬
‫היחסים בתוך המשפחה ולבנות אותם על הסלע‪.‬‬
‫בניית בית כרוכה בשלבים רבים של תכנון‪ .‬אנשים‬
‫הבונים בית רואים בדמיונם את הבית‪ ,‬משרטטים אותו‪,‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪17‬‬
‫סדר סדר תרדוף‬
‫יוצרים תכנית בנייה ומנסים לצפות מראש את הבעיות‬
‫והטעויות כדי להימנע מטעויות במציאות‪ .‬הם מתכננים‬
‫תשתית‪ ,‬יסודות‪ ,‬קירות‪ ,‬תכניות ביצוע‪ ,‬תקציב ועוד‪ .‬האם‬
‫לא כך אנחנו צריכים לנהוג גם עם הבית שזה עתה‬
‫הקמנו? בית הוא מפעל חיים ויש להתייחס אליו ככזה‪.‬‬
‫להלן כמה נקודות חשובות בניהול הכלכלי המשותף‬
‫שלכם‪:‬‬
‫» »הסתכלו על האמת בעיניים ושאלו את עצמכם‪:‬‬
‫האם מה שאני רוצה לקנות עכשיו מתאים ליכולות‬
‫הכלכליות שלי?‬
‫» »אל תאשימו במצב את בן הזוג שלכם‪ .‬דברו ביניכם‪,‬‬
‫הביעו את עצמכם‪ ,‬שתפו ושאלו‪ .‬אל תפחדו‬
‫להתעמת כבר עכשיו‪ .‬מוטב ללמוד לעשות זאת‬
‫בדרך נכונה ובונה כבר מתחילת הדרך המשותפת‪.‬‬
‫» »נהלו את משק הבית בצורה תקינה‪ :‬הכנסות מול‬
‫הוצאות‪ ,‬הפחתת הוצאות והגדלת הכנסות‪ .‬לניהול‬
‫לא תקין יש השלכות ומחירו יקר לאין ערוך‪.‬‬
‫מהו ניהול תקין?‬
‫סדר וארגון שני בני הזוג חייבים‬
‫לדעת כמה כסף הם מוציאים‬
‫וכמה הם מכניסים‪ .‬חשוב לשמור‬
‫יחד על בקרה ומעקב‪.‬‬
‫שליטה אסור לנו לתת לכסף‬
‫לנהל אותנו‪ ,‬לשלוט בנו ולהפעיל‬
‫עלינו לחץ‪ .‬אנחנו אלה שצריכים‬
‫לנהל אותו ולשלוט בו‪.‬‬
‫“סוף מעשה במחשבה תחילה”‬
‫אל תתחייבו לקנות דבר לפני‬
‫שחשבתם מראש אם תוכלו‬
‫לשלם עליו‪ .‬דחו סיפוקים‪.‬‬
‫המעיטו בפריסה לתשלומים‬
‫השתדלו לא לפרוס קניות‬
‫קבועות לתשלומים‪ .‬במקרים‬
‫של רכישות גדולות‪ ,‬אל תתחייבו‬
‫ליותר מאשר שניים‪-‬שלושה תשלומים ללא ריבית‪.‬‬
‫כך לא תאבדו שליטה‪ .‬אל תחיו על חשבון המינוס (שכן‬
‫המינוס הוא בעצם הלוואה עם ריבית גבוהה)‪.‬‬
‫חובות אם יש לכם חובות‪ ,‬הקדימו לשלם אותם ונסו לא‬
‫לחיות מהלוואות (מלבד משכנתא‪ ,‬רכב)‪.‬‬
‫כרטיסי אשראי אל תאבדו שליטה על כרטיסי אשראי‬
‫ועל ניהול חשבון הבנק‪ .‬הקפידו לבדוק את הניירת שאתם‬
‫מקבלים מהבנק‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫חשבו על העתיד‪ .‬הציבו יעדים ומצאו את הדרכים‬
‫להגשימם המעיטו את תלותכם הכלכלית באחרים‪.‬‬
‫עבדו והתפרנסו בעצמכם‪.‬‬
‫קחו אחריות על הכסף שהרווחתם‪ ,‬שהתברכתם בו ואל‬
‫תנהגו בבזבזנות‪.‬‬
‫קשה מאוד לתקן מן היסוד בית שכבר נבנה‪ ...‬זוכרים‬
‫את הבית שעסקנו בו קודם? לכן חשוב לחשוב מראש‬
‫על כל שלבי הבנייה שלו‪ .‬עד כמה חשוב לכם הבית שבו‬
‫תבנו את חייכם? הניחו יסודות תקינים כבר מעכשיו‪ ,‬בנו‬
‫אותו על הסלע ולא על החול‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2012‬הקמנו את “א‪.‬ל‪.‬י ישראל” ‪ -‬חל“צ (חברה‬
‫לתועלת הציבור) שפועלת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לניהול משפחה‬
‫תקין ולקידום עסקים‪ .‬א‪.‬ל‪.‬י פועלת כדי לעזור לגוף‬
‫המקומי להניח יסודות נכונים‪ ,‬גם בתחום הכלכלי‪.‬‬
‫א‪.‬ל‪.‬י מבקשת לעשות זאת בדרכים הבאות‪:‬‬
‫» »להעלות על סדר היום את נושא כלכלת משק‬
‫הבית בקרב המאמינים‪.‬‬
‫» »לעזור לקהל המאמינים להבין את חשיבותו של‬
‫הנושא ואת הקשר הישיר שיש בין כלכלה מאוזנת‬
‫לבין חוסנם של הקהילה ושל הפרט שבתוכה‪.‬‬
‫» »להביא את המשפחות והיחידים למצב שבו ישמשו‬
‫דוגמה ועדות לאחרים בתוך הקהילה ומחוצה לה‪.‬‬
‫» »לספק כלים‪ ,‬ידע ומיומנות בתחום‪ ,‬ולקדם כל כלי‬
‫שנחוץ לפיתוח כלכלת המשפחה‪ :‬מאגר מידע‪,‬‬
‫חומרים כתובים‪ ,‬הרצאות וסדנאות ועוד‪.‬‬
‫» »לקדם תכניות חינוך והכשרה לנוער‪ ,‬חיילים‪,‬‬
‫סטודנטים ולזוגות לפני הנישואין‪.‬‬
‫» »להכשיר שמשים ומתנדבים שיעזרו‬
‫המשפחות‪ ,‬בעיקר בקרב הקהילות‪.‬‬
‫בליווי‬
‫אלוהים רוצה לתת לנו חיים בשפע‪ ...‬חיים מלאים‬
‫בברכותיו‪:‬‬
‫יוקר המחיה בארץ גבוה ומהווה קושי לכולנו‪ ,‬אבל‬
‫אלוהים נתן לנו כלים נפלאים‪ .‬אם נשתמש בהם‬
‫נוכל להתגבר על כל קושי וניהנה משפע וברכה בכל‬
‫תחום בחיינו‪ ,‬נשפיע על הסביבה שלנו‪ ,‬נתרום ליצירת‬
‫עתיד טוב יותר ונשמש עדות לחברה שסביבנו‪Ω .‬‬
‫בעשור האחרון הוכשר אריק פלד לעסוק בייעוץ וליווי‬
‫בתחום כלכלת המשפחה‪ ,‬וכיום הוא משמש כמנהל‬
‫פרויקטים לקידום כלכלי ב״א‪.‬ל‪.‬י ישראל”‪.‬‬
‫לשם קבלת ייעוץ ניתן לפנות לאריק‪:‬‬
‫‪arik .p elled@el y - isr ael.or g‬‬
‫עמותת‬
‫“אחרית ותקווה”‬
‫מאת א‪ .‬קרמר‬
‫נהוג לומר שהכול‬
‫קשה בארץ‪.‬‬
‫אך הקושי‬
‫נעוץ בדרך כלל‬
‫בהתייחסות למצב‬
‫ולא במצב עצמו‬
‫בעל הספק רואה את המכשול‪ ,‬אך בעל‬
‫התקווה רואה את הדרך להתגבר עליו‪.‬‬
‫תקוותנו ואמונתנו נבחנות בדרכים‬
‫שונות וניצבות מול אתגרים שונים‪.‬‬
‫באחת התקופות הקשות בהיסטוריה של עם ישראל שלח‬
‫הנביא ירמיהו איגרת ליהודים שישבו בגלות בבל ועודד‬
‫“כי ָאנ ִֹכי יָ ַד ְע ִּתי ֶאת ַה ַּמ ֲח ׁ ָשבֹת ֲא ׁ ֶשר‬
‫אותם‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כך‪ִּ :‬‬
‫יכם נְ ֻאם יְהוָ ה; ַמ ְח ׁ ְשבוֹת ׁ ָשלוֹם וְ ל ֹא ְל ָר ָעה‪,‬‬
‫ָאנ ִֹכי ח ׁ ֵֹשב ֲע ֵל ֶ‬
‫ות ְקוָ ה” (ירמיהו כט ‪ .)11‬אם ניקח מילים‬
‫ָל ֵתת ָל ֶכם ַא ֲח ִרית ִ‬
‫אלה לתשומת לבנו‪ ,‬לעולם לא נאפשר לקושי שבאתגר‬
‫להסיח את דעתנו ולגרום לנו רפיון ידיים שימנע מאתנו‬
‫למצוא דרכים להגשים את המטרה שעלינו להשיג‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪19‬‬
‫עמותת “אחרית ותקווה”‬
‫המצב בארץ‬
‫אמצעי התקשורת מדווחים מדי יום על מקרי אונס‪,‬‬
‫התעללות מינית בילדים ובבני נוער ועל פשעים מיניים‬
‫אחרים‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬מקרי אונס קבוצתי שמבצעות‬
‫חבורות נערים במשך שנים בנערות צעירות עד שהפשע‬
‫נחשף‪ ,‬כבר אינם נדירים‪ .‬פדופילים מסתובבים בקרבנו‬
‫ומפתים (בדרכים שונות‪ ,‬כולל דרך הפייסבוק) ילדים‬
‫קטנים לסיפוק צרכיהם המעוותים‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫שרשרת המקרים הזאת מעוררת את השאלה איפה היו‬
‫ההורים ומי שומר על הילדים מפני עצמם ומפני אחרים‪.‬‬
‫כיצד ייתכן שבמשך תשע שנים נאנסת ילדה באלימות‬
‫בתוך המשפחה ובני משפחתה לא מבחינים בדבר?!‬
‫במקרים רבים‪ ,‬גם הוריהם של האנסים לא מעלים על‬
‫דעתם מהן הזוועות שמעוללים בניהם בלילות ובימים‪.‬‬
‫אב לנער שנאשם באונס‪ ,‬צוטט בעיתון‪“ :‬כיצד בגיל‬
‫הצעיר הזה הילד שלי אמור להבין שמה שהוא עושה לא‬
‫בסדר? הבעיה היא בחינוך בארץ‪ ,‬שילמדו אותם חינוך‬
‫מיני נכון”‪ .‬בלי שהתכוון לכך‪ ,‬תגובתו של האב הצביעה‬
‫על הבעיה‪ .‬הכי קל להאשים את מערכת החינוך‪ ,‬את‬
‫האינטרנט‪ ,‬את החשיפה התקשורתית‪ ,‬את החברה ‪-‬‬
‫ורק לא את תפקודו כהורה‪.‬‬
‫כל זה עורר תהיות בחברי עמותת “אחרית ותקווה” שגם‬
‫הם הורים לילדים מתבגרים‪ :‬עד כמה מעורבים ההורים‬
‫בחיי ילדיהם בגיל ההתבגרות ואיזה מושג יש להם על‬
‫עולמם? האם ההורים המשיחיים מדברים עם הילדים‬
‫על התפתחות מינית ומיניות‪ ,‬על מה שנכון ורצוי בעיני‬
‫אלוהים ועל מה שאינו רצוי ונכון על פי אמות מידותיו‬
‫הקדושות? האם מצבי הרוח והכעס שמשדר המתבגר‬
‫לסביבתו הקרובה הם סיבות להניח לו לנפשו? מבוכת‬
‫ההורים רבה‪ ,‬בעיקר כיוון שאיבדו את סמכותם ההורית‪,‬‬
‫כיוון שהם רוצים להיות חברים של הילדים ופחות הורים‬
‫שמציבים להם גבולות ותובעים תשובות‪ .‬אלא שמכאן‬
‫בדיוק מתחילות הצרות‪ .‬כשנער בן ‪ 15‬יוצא מהבית‪ ,‬אין‬
‫זו בושה לשאול אותו לאן הוא הולך ועם מי‪ .‬כשנערה‬
‫מסתגרת בחדרה לא מוכרחים הוריה להיכנע לעיקרון‬
‫המקודש של שמירה על פרטיותה ולאפשר לה להתנתק‬
‫מהם ומהמשפחה מבלי לדעת מה עובר על נפשה ומה‬
‫הם מעשיה‪ .‬כדי לא להגיע למצב הבלתי נתפס שבו‬
‫נערה נאנסת במשך שלוש שנים בלי שמישהו יודע על‬
‫כך‪ ,‬הורים חייבים להיות נוכחים בחיי ילדיהם‪ ,‬ליצור‬
‫יחסי קרבה ביניהם כבר מגיל צעיר ולא לחשוש לתבוע‬
‫מהם לשתפם בדברים המשמעותיים שעוברים עליהם‪.‬‬
‫זה קשה‪ ,‬זה מזמין עימותים‪ ,‬אבל זה הכרחי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫עד כמה מעורבים‬
‫ההורים בחיי ילדיהם‬
‫בגיל ההתבגרות?‬
‫איזה מושג יש‬
‫להם על עולמם?‬
‫במסגרת עבודתנו בדקנו מהי ההתנהגות המינית‬
‫הרווחת בקרב בני נוער בארץ וכיצד משפיעה התעללות‬
‫מינית על בני נוער‪ .‬ראינו שהבעיה איננה רק הריונות לא‬
‫רצויים אלא גם חשיפה למחלות מין‪.‬‬
‫ישנם בארץ יותר מ‪ 8000-‬בני נוער אשר חיים‬
‫ברחוב‪ ,‬חלקם באופן זמני וחלקם באופן קבוע‪ .‬יותר‬
‫מ‪ 1000-‬נערים ונערות עסקו בזנות בשנים האחרונות‪.‬‬
‫עמותת “אחרית ותקווה”‬
‫ישנה מגמת עלייה במספר בני הנוער‬
‫העוסקים בזנות וצורכים סמים‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬הפרסום הטוען שהקונדום‬
‫מספק הגנה מלאה אינו נכון‪ .‬אמצעי‬
‫המניעה אינם יכולים לספק הגנה מפני‬
‫וירוסים רבים של מחלות המועברות‬
‫במגע מיני‪ .‬בשונה ממבוגרים‪ ,‬אצל בני‬
‫נוער קיים לחץ חברתי הנוגע לקיום יחסי‬
‫מין‪ .‬יש להם רצון עז להשתייך לקבוצת‬
‫“המבוגרים” ולהיתפס כמותם‪ ,‬ובהתאם‪,‬‬
‫לפעול על פי חוקים חברתיים המאפיינים‬
‫גיל מבוגר יותר‪ .‬נושא המיניות הוא נושא‬
‫מסקרן ככלל‪ ,‬אך בגיל ההתבגרות הוא‬
‫מושך בפרט‪ .‬ההתפתחות הפיזיולוגית‪-‬‬
‫מינית ומשמעותה הרגשית הן חלק‬
‫משמעותי מתהליך ההתבגרות‪ ,‬כמו גם‬
‫הרצון להכיר את גופם דרך חוויות מיניות‪.‬‬
‫מחקרים בקשר לשכיחות מחלות מין‬
‫ואיידס אצל אנשים פעילים מינית על פי‬
‫קבוצות גיל‪ ,‬מצאו שבני ‪ 19-14‬נמצאים‬
‫בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות מין‪ .‬כך‬
‫שככל שהגיל צעיר יותר כן עולה הסיכון‬
‫להידבק במחלת מין ולהיכנס להיריון‬
‫לא רצוי‪ .‬אחד ההסברים לתופעה הוא‬
‫שמבחינה פיזיולוגית מערכת החיסון של‬
‫המתבגרים עוד לא הבשילה לגמרי ולכן‬
‫אינם מוגנים מפני מחוללי מחלות‪ .‬ידוע‬
‫שמבנה רירית הרחם אצל נערות צעירות‬
‫לא השלים את התפתחותו (הריר פחות‬
‫צמיגי) ולכן אינו יעיל במניעת היצמדות‬
‫מחוללי מחלות לריריות וחדירתם‬
‫למערכת המין העליונה‪.‬‬
‫תאים”‪ .‬חשוב לנו להתאים את הנושא לרמת הגיל‬
‫וההבנה של אותה כיתה‪ .‬בחסדו הרב אלוהים פותח‬
‫דלתות גם לעסוק בהסברה לאנשי חינוך ומקצוע‪ ,‬שלא‬
‫תמיד שומעים את כל האמת על נושאי ההפלות‪ ,‬אמצעי‬
‫מניעה ומחלות מין‪.‬‬
‫ההסברה שלנו שונה מזו שנעשית על ידי יועצים לחינוך‬
‫מיני‪ ,‬המתמקדים בשיחות ישירות ומעשיות עם הנוער‬
‫אודות זוגיות ובתפיסות ליברליות לגבי זהות מינית‪.‬‬
‫הסברה מסוג זה יוצרת אצל הרבה מבני הנוער בלבול‬
‫ואי‪-‬ודאות‪ .‬לצערנו הרב התופעה נפוצה ורבים מאמינים‬
‫בתרמית וממאנים לשנות את דרכם‪ .‬כפי שאמר הנביא‬
‫ש ִמים ח ׁ ֶֹש ְך‬
‫ישעיהו‪“ ,‬הוֹי ָהא ְֹמ ִרים ָל ַרע טוֹב וְ ַל ּטוֹב ָרע; ָ ׂ‬
‫ּומתוֹק ְל ָמר” (ה‬
‫ש ִמים ַמר ְל ָמתוֹק ָ‬
‫ְלאוֹר וְ אוֹר ְלח ׁ ֶֹש ְך‪ׂ ָ ,‬‬
‫‪ .)20‬ובתוך כל הכאוס הזה אנו חיים‪ .‬תפקידנו להשמיע‬
‫קול אחר לגמרי‪ ,‬שונה ואף קשה ומקומם בעיני רבים‪.‬‬
‫עלינו לעודד את הנוער לשמור על גופם ועל לבם‬
‫כאחד‪ ,‬ללמוד לחכות ולא לתת ללחץ חברתי להניע‬
‫אותם לקיים יחסי מין בגיל כה צעיר‪ ,‬על כל המשתמע‬
‫מכך‪ .‬היריון ואולי מחלות מין הם סיכונים מוכרים‪ ,‬ומה‬
‫עם לב כואב ושבור? כל אדם‪ ,‬כל נער ונערה‪ ,‬נבראו‬
‫מיוחדים ויחידים במינם‪ .‬הזהות שלהם מושלמת כבר‬
‫מרגע ההפריה‪ .‬השיטה היחידה והבטוחה למניעת היריון‬
‫ומחלות מין היא הימנעות מיחסי מין לפני הנישואין‪.‬‬
‫“מניעה היא הרבה יותר טובה מהחלמה כי היא‬
‫חוסכת את כל העבודה הקשה שכרוכה בלהיות‬
‫חולה” (תומס אדאמס‪.)1618 ,‬‬
‫אלוהים הפקיד בידינו את ילדינו ואנו נדרשים ללמד ולכוון‬
‫אותם בהתאם ללקח הבריא שמלמדים כתבי הקודש‬
‫בנוגע למיניות יפה‪ ,‬נקייה‪ ,‬קדושה ונכונה בעתה‪ .‬הבה‬
‫נמלא את חובתנו זו כלפי ילדינו וכלפי הדור הבא‪Ω .‬‬
‫היועצות שלנו עורכות סדנאות ומפגשים לילדים מכיתה‬
‫ו׳ ועד כיתה י״ב ובין היתר עוסקות בנושאים הבאים‪:‬‬
‫ •היכרות עם שינויים גופניים ורגשיים – תחילת‬
‫התבגרות‬
‫איגרת פטרוס השנייה ג ‪18‬‬
‫ •עבודה עם קבוצת בנות (כפי שעשינו מספר‬
‫פעמים במעונות ופנימיות)‬
‫ּוב ַד ַעת‬
‫“ג ְדלּו ְ ּב ֶח ֶסד ְ‬
‫ִּ‬
‫ּוע ַה ָּמ ׁ ִש ַיח‪.‬‬
‫ֲאדוֹנֵ נּו ּומו ׁ ִֹש ֵיענּו ׁיֵש ַ‬
‫ל ֹו ַה ָּכבוֹד ַ ּגם ַע ְכ ׁ ָשו‬
‫ַ ּגם ְליוֹם עו ָֹלם‪ָ .‬א ֵמן”‬
‫ •הגוף והמראה‬
‫ •הסברה המתמקדת בהתפתחות הילד בתוך‬
‫הרחם‪.‬‬
‫מאוד חשוב לנו להשתמש בשפת הכתובים ולכן אנו‬
‫מדברים על “ולד” ו“ילד” ולא על “עובר” או “רקמת‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪21‬‬
‫המלצה לספר ‪ //‬י‪ .‬הראל‬
‫מנוחת‬
‫השבת‬
‫שיעורים מהאיגרת אל העברים‬
‫מתוך פרק ‪1‬‬
‫ניתן להזמין את הספר‬
‫בשפה האנגלית‬
‫דרך האתר “אמזון”‪:‬‬
‫‪www.amazon.com‬‬
‫בקרוב תצא לאור המהדורה בעברית‬
‫לאיגרת אל‬
‫העברים‬
‫יש חשיבות‬
‫גדולה במיוחד‬
‫עבור היהודים‬
‫המאמינים‬
‫בישוע‬
‫‪22‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫לדעתי‪ ,‬לאיגרת אל העברים יש חשיבות גדולה במיוחד‬
‫עבור היהודים המאמינים בישוע‪ .‬סביר להניח שאילו‬
‫הייתה האיגרת נכתבת היום‪ ,‬שמה לא היה “האיגרת אל‬
‫העברים” אלא “המכתב אל היהודים”‪.‬‬
‫האיגרת אל העברים הופנתה לעם ישראל בתקופה‬
‫של שינויים גדולים‪ .‬חשוב להבין שכל שינוי שמתרחש‬
‫בחיינו איננו עניין של מה בכך‪ .‬נחוץ לנו הרבה זמן כדי‬
‫לשנות צורת חשיבה‪ ,‬להשתחרר מתפיסות והרגלים‪,‬‬
‫להבין את החופש‪ ,‬להפנים שינויים‪.‬‬
‫השתנות היא תהליך שנחוץ לו זמן‪ .‬ואם ההשתנות של‬
‫הפרט‪ ,‬של אדם אחד‪ ,‬נמשכת זמן רב‪ ,‬על אחת כמה‬
‫וכמה התהליך קשה יותר לעם שלם‪ִ .‬חשבו על עם‬
‫ישראל כשיצא ממצרים‪ :‬נדרשו שנות דור שלם‪ ,‬ארבעים‬
‫שנה‪ ,‬כדי לשנות את צורת החשיבה המאפיינת עבדים‬
‫לצורת חשיבה של עם חופשי שבא לרשת את נחלתו‬
‫המובטחת‪ .‬רק אז‪ ,‬אחרי ששינה את צורת החשיבה‬
‫שלו‪ ,‬היה מוכן להיכנס אל הארץ‪ .‬נהוג לומר שאלוהים‬
‫הוציא את עם ישראל ממצרים בתוך לילה אחד‪ ,‬אבל‬
‫נדרשו לו ארבעים שנה כדי להוציא את מצרים מישראל‪.‬‬
‫גם לנו‪ ,‬לאחר שאנחנו מתחילים להאמין בישוע‬
‫המשיח‪ ,‬נדרש זמן רב עד שאנחנו מבינים את הדברים‬
‫לעומקם‪ ,‬עד שאנחנו מפנימים ומשתחררים‪ ,‬עד שאנחנו‬
‫מתחילים לחיות את החיים החדשים‪ .‬שינוי חשיבה‬
‫והבנה הוא תהליך שמאוד קשה לנו בתור יחידים‪ .‬כעם‪,‬‬
‫כקבוצה‪ ,‬התהליך הוא הרבה יותר מורכב וקשה‪ .‬לכן‬
‫קשה לקהילות להשתנות‪ ,‬לכן קשה לעם להשתנות‪.‬‬
‫נחוץ לפחות דור אחד לשינוי צורת חשיבה של עם‪.‬‬
‫מנוחת השבת‬
‫האיגרת אל העברים נכתבה בתקופה שבין מותו‬
‫ותקומתו של המשיח לבין חורבן בית המקדש‪ ,‬תקופה‬
‫שנמשכה גם היא כארבעים שנה‪ .‬היא נועדה לעזור‬
‫לתלמידי ישוע היהודים‪ ,‬כקבוצה וכיחידים‪ ,‬להפנים את‬
‫השינוי הנדרש בצורת המחשבה שלהם ‪ -‬מהתמקדות‬
‫בעבודת אלוהים הסובבת את בית המקדש לעבודת‬
‫אלוהים שבמרכזה עומד המשיח‪.‬‬
‫האיגרת נכתבה אל תוך השיח היהודי ומתייחסת לקשיים‬
‫שהיו ליהודים באותה תקופה‪ .‬חלק מהנושאים הם עדיין‬
‫חלק מהשיח היהודי ולכן האיגרת חשובה גם לנו היום‪.‬‬
‫האיגרת אל העברים באה להראות עד כמה ישוע נעלה‪:‬‬
‫הוא נעלה מהמלאכים‪ ,‬נעלה מאברהם‪ ,‬נעלה ממשה‪,‬‬
‫אמתי יותר‪,‬‬
‫נעלה מהכוהן הגדול‪ .‬הוא עבר דרך מקדש ִ‬
‫קיים ושינה את התורה (אל העברים ז ‪ )12‬ונתן לנו‬
‫הבטחות טובות יותר‪ ,‬קרבן טוב יותר‪ ,‬ברית טובה יותר‪,‬‬
‫תקווה טובה יותר‪ ,‬והכין לנו מקום טוב יותר ‪ -‬מנוחת שבת‪.‬‬
‫מתוך פרק ‪2‬‬
‫האיגרת מתחילה בהכרזה‪ .‬אלוהים הוא אלוהים שמדבר‪.‬‬
‫הוא רוצה להתגלות לפני בני האדם ולכן הוא מדבר‪.‬‬
‫ישוע נקרא “דבר” בבשורה על פי יוחנן בפרק א ‪:1‬‬
‫אשית ָהיָה ַהדָּ ָבר‪ ,‬וְ ַהדָּ ָבר ָהיָה ִעם ָה ֱאל ִֹהים‪,‬‬
‫“ב ֵר ׁ ִ‬
‫ְּ‬
‫וֵ אל ִֹהים ָהיָה ַהדָּ ָבר הּוא ָהיָה‬
‫אשית ִעם ָה ֱאל ִֹהים ַה ּכֹל‬
‫ְ ּב ֵר ׁ ִ‬
‫ּומ ַ ּב ְל ָע ָדיו‬
‫ִ‬
‫נִ ְהיָה ַעל ָי ָדיו‪,‬‬
‫ל ֹא נִ ְהיָה ָּכל ֲא ׁ ֶשר נִ ְהיָה”‪.‬‬
‫התורה לארמית מהמאה הראשונה או השנייה לספירה)‬
‫משתמשים שוב ושוב במושג ממרא דיה (ממרא =‬
‫מילה או דבר‪ ,‬דיה = של יה‪ ,‬של אלוהים)‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫בראשית א ‪ 3‬מתורגם כך לארמית‪“ :‬ואמר ממרא דייי‬
‫יהוי נהור והות נהור כגזירת ממריה”‪ .‎‬בעברית‪“ :‬ויאמר‬
‫דבר אלוהים יהי אור‪ ,‬ויהי אור כפקודת דבר ה’”‪ .‬כלומר‬
‫המושג “ממרא דיה” או “ממריה” או “ממרא דייי”‪,‬‬
‫שפירושו דבר אלוהים כחלק מאלוהים‪ ,‬כחלק ממהותו‬
‫של אלוהים‪ ,‬היה מושג מובן‪ ,‬מקובל וידוע ביהדות‬
‫של תקופת בית שני‪ .‬גם היום אם נדבר עם אנשים‬
‫דתיים המתמצאים היטב במקורות היהודיים ונשתמש‬
‫במושג ממרא דיה‪ ,‬הם ֵידעו על מה אנחנו מדברים‪.‬‬
‫מתוך פרק ‪7‬‬
‫“א ֵכן ַּכ ֲא ׁ ֶשר‬
‫באיגרת אל העברים פרק ז ‪ 12‬כתוב‪ָ :‬‬
‫ִמ ׁ ְש ַּת ֵ ּנית ַה ְּכ ֻה ָ ּנה‪ִ ,‬מן ַה ֶה ְכ ֵר ַח ׁ ֶש ִּת ׁ ְש ַּת ֶ ּנה ַ ּגם ַה ּתו ָֹרה”‪.‬‬
‫יש כאן הכרזה מרעישה‪ ,‬שנשמעת מדהימה בימינו‬
‫הן לאוזניים יהודיות והן לאוזני מאמינים בישוע‪:‬‬
‫כאשר הכהונה השתנתה‪ ,‬גם התורה השתנתה‪.‬‬
‫כל יהודי דתי שיישאל‪“ :‬האם התורה משתנה?‬
‫השתנתה? תשתנה?” יענה כמובן מאליו‪“ :‬מה פתאום‪,‬‬
‫התורה הייתה קיימת עוד לפני בריאת העולם‪ ,‬יחד עם‬
‫המשיח ויחד עם אלוהים‪ ,‬והיא תהיה לנצח”‪ .‬גם אם‬
‫נשאל מאמינים משיחיים‪,‬‬
‫רבים יענו‪“ :‬לא! התורה‪,‬‬
‫תורת אלוהים‪ ,‬היא נצחית”‪.‬‬
‫מאמינים רבים מקבלים את‬
‫הטענה שהתורה נשארת‬
‫לנצח כאמת לאמיתה‪.‬‬
‫האם התורה‬
‫נצחית או‬
‫שהיא משתנה?‬
‫מה היהדות‬
‫הרבנית חושבת?‬
‫ביוונית המילה המתורגמת‬
‫האמרה‪.‬‬
‫כ״דבר” היא לוגוס‪ִ ,‬‬
‫ביוונית המושג הזה מאוד‬
‫מוזר‪ ,‬אבל ליהודים שחיו‬
‫בתקופת בית שני הוא היה‬
‫מובן היטב‪ .‬באותה תקופה‬
‫הכירו היהודים את המושג‬
‫ממרת אלוהים‪“ ,‬ממרא דיה”‬
‫בארמית‪ ,‬שפירושו דבר‬
‫אלוהים‪ .‬במקורות‪ ,‬מושג זה מופיע בצורות‪ :‬ממרה דיה‪,‬‬
‫ממריה‪ ,‬ממר‪-‬יה‪ ,‬ממרא דייי‪ .‬השימוש במילה היוונית‬
‫לוגוס הוא למעשה תרגום של מושג יהודי שהיה מקובל‬
‫‏“ב ְד ַבר יְהוָ ה ׁ ָש ַמיִם‬
‫באותה תקופה‪ .‬בתהילים לג ‪ 6‬כתוב‪ּ ִ :‬‬
‫רּוח ּ ִפיו‪ָּ ,‬כל ְצ ָב ָאם”‪ .‎‬בתרגום ניאופיטי (תרגום‬
‫ּוב ַ‬
‫נַ ֲעשּׂו; ְ‬
‫ובכן‪ ,‬האם התורה נצחית או‬
‫שהיא משתנה? מה היהדות‬
‫הרבנית חושבת?‬
‫בי״ג עיקרי האמונה של‬
‫הרמב״ם‪ ,‬העיקרון התשיעי‬
‫טוען ש״זאת התורה לא תהא‬
‫מוחלפת ולא תהיה תורה‬
‫אחרת מאת הבורא יתברך שמו”‪ .‬כל יהודי דתי חוזר‬
‫על כך מדי יום‪ .‬שום דבר לא ישתנה‪ ,‬היא לא תתחלף‪,‬‬
‫לא תהיה תורה אחרת‪ .‬אבל בתלמוד הבבלי (מסכת‬
‫נידה ס״א עמ׳ ב)‪ ,‬בדיון בשאלת הכשרות של תכריכים‪,‬‬
‫מופיע משפט שמבלבל מאוד את אחינו הרבנים‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪23‬‬
‫מנוחת השבת‬
‫כתוב שם‪“ :‬זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא”‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המצוות יתבטלו בעתיד‪ .‬איך ייתכן‪ ,‬הרי קראנו‬
‫ושמענו שהתורה קיימת לנצח ולא תהא מוחלפת‪ .‬אגב‪,‬‬
‫גם הרמב“ם עצמו טוען (הלכות כלאיים פרק י׳ הלכה‬
‫כ“ה) שהתורה איננה תקפה לנצח והוא תומך בטענה‬
‫הזאת מהתלמוד הבבלי‪ .‬גם “שולחן ערוך” תומך בטענה‬
‫שהמצוות יתבטלו בעתיד‪ ,‬וגם בתוספות מדובר על כך‪.‬‬
‫זאת אומרת שגם בספרות הרבנית יש תמיכה ברורה‪,‬‬
‫אף שאינה מובנת‪ ,‬בכך שהמצוות יתבטלו בעתיד‪ .‬הדבר‬
‫יוצר חוסר בהירות והרבנים מתווכחים ביניהם ושואלים‪:‬‬
‫“מה יוחלף‪ ,‬איך יוחלף ומתי?” יש מי שאומרים שרק מצוות‬
‫“עשה” יוחלפו‪ ,‬יש שמתווכחים ואומרים שרק מצוות “אל‬
‫תעשה” יוחלפו‪ ,‬ואחרים שאומרים “הכול יוחלף”‪.‬‬
‫במשך הדורות דנו הרבנים גם בשאלה מתי זה יקרה‪.‬‬
‫חלקם אמרו שבימות המשיח‪ ,‬אחרים אמרו שאחרי‬
‫תחיית המתים‪...‬‬
‫רבים מהרבנים אומרים שהמצוות יתבטלו בזמן תחיית‬
‫המתים‪ ,‬כי המת יהיה חופשי מן התורה‪ .‬הסבר זה הוא‬
‫מעניין במיוחד עבורנו כתלמידי ישוע המשיח‪ ,‬ונשמע לנו‬
‫מוכר מכיוון שזהו קו מחשבה שמופיע בברית החדשה‪:‬‬
‫‏״א ַחי‪ַ ,‬ה ִאם ֵאינְ ֶכם יו ְֹד ִעים — וַ ֲה ֵרי ֲאנִ י ְמ ַד ֵ ּבר ֶאל יו ְֹד ֵעי ּתו ָֹרה‬
‫ַ‬
‫‏ה ִא ׁ ּ ָשה‬
‫— ִּכי ַל ּתו ָֹרה ׁיֵש ָמרּות ַעל ָה ָא ָדם ָּכל זְ ַמן ׁ ֶשהּוא ַחי?‪ָ ‎‬‬
‫ּׂואה ְק ׁש ָּורה ְל ַב ֲע ָל ּה ַעל ְי ֵדי ַה ּתו ָֹרה ָּכל עוֹד הּוא ַחי‪,‬‬
‫ַה ְ ּנש ָ‬
‫טּורה ִהיא ֵמחֹק ַה ּתו ָֹרה ַה ּקו ׁ ֵֹשר‬
‫ַא ְך ִאם יָמּות ַ ּב ֲע ָל ּה ּ ְפ ָ‬
‫‏כן ַ ּגם ַא ֶּתם‪ַ ,‬א ַחי‪ַ ,‬מ ֶּתם ְלגַ ֵ ּבי ַה ּתו ָֹרה‬
‫או ָֹת ּה ְל ַב ֲע ָל ּה‪ֵּ ... ‎.‬‬
‫ש ֶיתם ׁ ַשּיָ ִכים ְל ַא ֵחר‪ָ ,‬לזֶ ה‬
‫ְ ּבגּופ ֹו ׁ ֶשל ַה ָּמ ׁ ִש ַיח‪ּ ְ ,‬בא ֶֹפן ׁ ֶש ַ ּנ ֲע ֵ ׂ‬
‫‏א ָבל‬
‫שה ּ ְפ ִרי ֵלאל ִֹהים‪ֲ ... ‎.‬‬
‫הּוקם ִמן ַה ֵּמ ִתים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ַ ּנ ֲע ֶ ׂ‬
‫ׁ ֶש ַ‬
‫ָּכ ֵעת‪ְ ,‬ל ַא ַחר ׁ ֶש ַּמ ְתנּו ְלגַ ֵ ּבי ַמה ׁ ּ ֶש ָּכ ַבל או ָֹתנּו‪ֻ ׁ ,‬ש ְח ַר ְרנּו ִמן‬
‫רּוח וְ ל ֹא ְ ּבי ׁ ֶֹשן‬
‫ַה ּתו ָֹרה ְּכ ֵדי ַל ֲעבֹד ֶאת ֱאל ִֹהים ְ ּב ַח ְד ׁשּות ָה ַ‬
‫תּובה”‪( ‎‬רומים ז ‪.)6-1‬‬
‫ׁ ֶשל אוֹת ְּכ ָ‬
‫נאמר לנו כאן שהמשיח שחרר אותנו מהתורה מפני‬
‫שכאשר מת‪ ,‬הוא מת למצוות התורה‪ ,‬ואנחנו מתנו‬
‫בו‪ ,‬והמת משוחרר מהתורה‪ .‬ההבנה שהמוות משחרר‬
‫מהתורה קיימת במחשבה היהודית וגם בתפיסה‬
‫היהודית משיחית‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬האם במחשבה היהודית התורה מתחלפת או‬
‫שהיא נצחית? הנצח כולל את הזמן הקיים עוד לפני‬
‫שהיה זמן והוא נמשך לעולמי עולמים‪ ,‬עד שממד הזמן‪,‬‬
‫כפי שהוא מוכר לנו‪ ,‬יחדל להתקיים‪ .‬אך אם דברים‬
‫ישתנו‪ ,‬ולא משנה אם זה יקרה בתחיית המתים או‬
‫בימות המשיח‪ ,‬וגם לא משנה מה בדיוק ישתנה‪ ,‬הרי‬
‫שהיא אינה נצחית‪ .‬אפילו ההלכה עצמה משנה את‬
‫התורה‪ .‬בכל בית ספר דתי המורה מלמד שההלכה היא‬
‫התורה הנמצאת בתהליך של השתנות‪ ,‬בתהליך של‬
‫התאמה לתקופתנו‪ .‬אם ההלכה משנה ומתאימה את‬
‫התורה והתורה נמצאת בתהליך של השתנות והתאמה‪,‬‬
‫הרי שהתורה אינה נצחית‪.‬‬
‫‪...‬אם אשאל את הקוראים‪ :‬למה אלוהים אוהב אותך?‬
‫למה אלוהים בחר בך ולא במישהו אחר? התשובה של‬
‫רוב הקוראים‪ ,‬אם לא של כולם‪ ,‬תהיה‪“ :‬כי הוא מצא בי‬
‫משהו שלא היה במישהו אחר‪ .‬הוא מצא בי משהו שהוא‬
‫רצה להשתמש בו או יש לו תכנית מיוחדת עבורי שרק‬
‫אני יכול להגשים”‪ .‬התשובה לכך היא‪“ :‬לא נכון!”‬
‫מה שמחזיק אותנו לפני‬
‫אלוהים הוא רק החסד שלו‪.‬‬
‫אסור לנו לשכוח זאת‬
‫‪24‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫מנוחת השבת‬
‫בעובדה שאנחנו חוטאים וזקוקים לרחמים של אלוהים‬
‫כדי להגיע לישוע‪ ,‬ולא רק זאת – עלינו לחיות יום יום‬
‫ורגע רגע בידיעה זאת‪ .‬כך נחיה יום יום בבית המקדש‬
‫השמימי‪ ,‬שבו אנחנו אומרים‪“ :‬אלוהים‪ ,‬אני חוטא ואני‬
‫זקוק לרחמים שלך!”‬
‫הכתובים אינם אומרים לנו לאהוב את עצמנו‪ ,‬זהו דבר‬
‫שהעולם מעודד אותנו לעשות‪ .‬שמעתי דרשות רבות‬
‫שבהן נאמר‪’“ :‬ואהבת לרעך כמוך’ פירושו שתחילה‬
‫עליך לאהוב את עצמך ורק לאחר מכן אתה צריך‬
‫לאהוב אחרים”‪ .‬זוהי הדרך שבה העולם חושב‪ ,‬אבל‬
‫הכתובים אומרים לנו בדיוק את ההפך‪ .‬עלינו לשנוא את‬
‫הבשר שלנו‪ ,‬לצלוב אותו ולא לאהוב אותו‪ .‬הכתובים‬
‫אומרים לנו שהבעיה שלנו היא שאנחנו אוהבים את‬
‫עצמנו יותר מדיי‪ ,‬ולא ההפך‪.‬‬
‫שנֵ א ִא ׁיש ֶאת‬
‫״הן ֵמעו ָֹלם ל ֹא ָ ׂ‬
‫כתוב באל האפסים ה ‪ֵ 29‬‬
‫ּומ ַט ּ ֵפ ַח אוֹתוֹ”‪ .‬אין איש אשר‬
‫שרוֹ‪ֶ ,‬א ָּלא הּוא ְמ ַכ ְל ֵּכל ְ‬
‫ְ ּב ָ ׂ‬
‫שונא את בשרו‪ .‬הבעיה שלנו היא שאנחנו אוהבים את‬
‫עצמנו יותר מדיי ואנחנו כועסים כאשר‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬אחרים‬
‫אינם אוהבים אותנו כמו שמגיע לנו‪.‬‬
‫כתוב ביעקב א ‪ 26-22‬שעלינו להסתכל בתורה‬
‫כבמראה‪ .‬בכל פעם שאני בוחן את לבי אני רואה את‬
‫עצמי כפי שאני באמת‪ ,‬עם מחשבות תאווה‪ ,‬עם כעס‪,‬‬
‫עם ה“כמעט‪-‬שקרים”‪ ,‬ה“כמעט‪-‬חטאים”‪“ ,‬הכמעט‪-‬‬
‫גם הרמב״ם עצמו טוען (הלכות כלאיים פרק י הלכה כה) שהתורה‬
‫איננה תקפה לנצח‬
‫ניאוף” אשר תמיד נמצאים שם ואני צריך להילחם בהם‪.‬‬
‫“הכמעט‪-‬כעס”‪,‬‬
‫“הכמעט‪-‬מכה”‬
‫ו“הכמעט‪-‬קללה”‬
‫תמיד נמצאים שם‪ .‬מה שמחזיק אותנו לפני אלוהים הוא‬
‫רק החסד שלו‪ .‬אסור לנו לשכוח זאת‪ .‬הסכנה שאורבת‬
‫הוא לא בחר בנו משום שהיה בנו משהו מיוחד‪ ,‬או‬
‫מאתנו‪ ,‬אלא ‪ -‬מתוך חסד‬
‫מפני שהיה צריך משהו ִ‬
‫ורחמים‪ .‬הוא רצה בכך‪ .‬הוא בחר בנו כי הוא אוהב‬
‫יך ַעל ֵּכן ְמ ׁ ַש ְכ ִּת ְ‬
‫(“א ֲה ַבת עו ָֹלם ֲא ַה ְב ִּת ְ‬
‫יך ָח ֶסד”‬
‫אותנו ַ‬
‫ירמיהו לא ‪ .)2‬קשה לנו לתפוס זאת כי אנחנו רוצים‬
‫להשיג את מקומנו בכוחות עצמנו‪ ,‬ואנחנו מאוד רוצים‬
‫שיהיה בנו משהו מיוחד שירשים את אלוהים‪ ...‬אנו‬
‫רוצים לחשוב שאלוהים עבר על כל האנשים וכשהגיע‬
‫אלינו‪ ,‬יהלום נצנץ מתחת לכל הלכלוך והוא אמר‬
‫לעצמו‪“ ,‬אקח ואנקה אותו‪ ,‬ואעשה אותו ליהלום יפה‬
‫ומלוטש”‪ .‬טעות! אנחנו איננו יהלום שזקוק לליטוש‪,‬‬
‫אנחנו פחם מלוכלך‪ .‬אבל הלחץ שאלוהים מפעיל עלינו‬
‫והאש שהוא מעביר אותנו דרכה הופכים את הפחם‬
‫ליהלום‪ .‬עלינו להגיע למקום שבו אנחנו מוכנים להכיר‬
‫לנו כמאמינים היא השכחה‪ .‬אנחנו חייבים לגשת אל‬
‫אלוהים כחוטאים שמבקשים סליחה‪ ,‬בכל רגע‪ ,‬בכל‬
‫מצב‪ ,‬ולהודות לו על חסדו‪ .‬הסליחה והצדקה אינן‬
‫מתקבלות בזכות מעשינו אלא על אף מעשינו‪ .‬לא על‬
‫פי התורה אלא על פי החסד‪.‬‬
‫ימה דָּ ָבר‪ְ :‬ל ֻע ַּמת זֹאת ָ ּב ָאה ִּת ְקוָ ה‬
‫‏״ש ֵּכן ַה ּתו ָֹרה ל ֹא ִה ׁ ְש ִל ָ‬
‫ֶׁ‬
‫טו ָֹבה יו ֵֹתר וְ ַעל ָי ֶד ָיה ֲאנַ ְחנּו ִמ ְת ָק ְר ִבים ֵלאל ִֹהים”‪( ‎‬אל‬
‫העברים ז ‪.)19‬‬
‫אכן ישוע שינה את הברית‪ ,‬את הכהונה ואת‬
‫“‪...‬ש ְ ּבחּוהּו ָּכל ָה ֻא ִּמים‪ִּ ,‬כי גָ ַבר ָע ֵלינּו ַח ְסדּ וֹ”‪.‬‬
‫התורה‪ַ ׁ .‬‬
‫חסדו אכן “גבר עלינו” וניצח אותנו‪ ,‬ועדיין מנצח אותנו‬
‫יום יום‪ ,‬ונותן לנו צדקה המושתתת על חסד יום יומי‪.‬‬
‫התודה לאלוהים על חסדו כי רב! ‪Ω‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪25‬‬
‫פסק דין ‪ //‬עו”ד מ‪ .‬דקר‬
‫פטור מארנונה‬
‫לבתי תפילה‬
‫בשנת ‪ 2010‬הותקן החוק לתיקון פקודת‬
‫ִמסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)‬
‫(מס׳ ‪( )17‬פטור מארנונה לבתי כנסת)‬
‫התש״ע ‪( 2010 -‬להלן‪“ :‬תיקון ‪ .)”17‬תיקון‬
‫זה עסק בסעיף ‪5‬ג(ה)(‪()1‬א) לפקודת מסי‬
‫העירייה ומסי הממשלה (פטורין) ‪,1938‬‬
‫כך שמעתה העניק סעיף זה פטור מלא‬
‫מתשלום ארנונה רק לנכסים המשמשים‬
‫ללימוד תורה ולתרבות תורנית (כלומר ‪-‬‬
‫לא לתפילה) אשר לצדם בית כנסת‪ ,‬זאת‬
‫כאשר נכסים המשמשים ללימוד דתות‬
‫אחרות אשר לצדם יש בית תפילה לא זכו‬
‫לאותו הפטור‪ ,‬על אף שהשימוש שנעשה‬
‫בנכס היה שימוש זהה לשימוש שנעשה‬
‫בבתי כנסת‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫פטור מארנונה לבתי תפילה‬
‫חדרים אשר סמוכים‬
‫לבית התפילה‬
‫ומשמשים לפעילויות‬
‫נוספות התומכות‬
‫בבית התפילה‪ ,‬זכאים‬
‫כעת‪ ,‬על פניו‪ ,‬לפטור‬
‫מלא מתשלום ארנונה‬
‫בשל הפער בין חיובי הארנונה בבתי כנסת לעומת בתי‬
‫תפילה אחרים‪ ,‬הוגשה ביום ה‪ ,12.1.2012-‬על ידי מכון‬
‫ירושלים לצדק ועמותות המייצגות קהילות משיחיות‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬עתירה לבית המשפט העליון אשר במרכזה‬
‫הטענה שהעובדה שתיקון ‪ 17‬אינו חל על בתי תפילה‬
‫המשמשים את כלל תושבי ישראל‪ ,‬ביניהם אלה שאינם‬
‫יהודים וגם אלה שאינם מוכרים בהכרח כיהודים על ידי‬
‫הרשויות‪ ,‬מהווה פגיעה בשוויון ופגיעה בחופש הדת של‬
‫קבוצות מיעוט דתיות בישראל אשר ברשותן מבנים‬
‫המשמשים כבתי תפילה שלצדם חדרים שבהם עושים‬
‫שימוש נלווה לבית התפילה‪ ,‬ואשר אינם בתי כנסת‪.‬‬
‫יש לציין כי בתי קהילה רבים נהנו מפטור מלא מארנונה‬
‫רק עבור אולם התפילה‪ ,‬אבל יתר החדרים בבית‬
‫הקהילה‪ ,‬כגון חדרי הילדים‪ ,‬חדרי לימוד‪ ,‬המשרד של‬
‫רועה הקהילה וכיוצ״ב‪ ,‬לא זכו לפטור מלא מארנונה‪.‬‬
‫מדובר‪ ,‬אם כן‪ ,‬בעשרות מיליוני שקלים בשנה‪,‬‬
‫אם לא יותר‪ ,‬שגבתה העירייה שלא באופן חוקתי‪.‬‬
‫בעקבות העתירה לבג״צ‪ ,‬בהמלצת היועץ המשפטי‬
‫לכנסת‪ ,‬וכדי לתקן את המעוות‪ ,‬הגישו חברי הכנסת‬
‫ניסים זאב ומשה גפני‪ ,‬אותם חברי כנסת שקידמו את‬
‫תיקון ‪ ,17‬הצעת חוק פרטית שנועדה להחיל את תיקון‬
‫‪ 17‬על כלל בתי התפילה בארץ‪ ,‬ולא רק על בתי כנסת‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬תוקן החוק כך שהפטור שבפקודת הפיטורין‬
‫יחול על כלל בתי התפילה בארץ‪ ,‬וכך יחול פטור מלא‬
‫מתשלום ארנונה גם על נכסים שייעודם העיקרי הוא קיום‬
‫תפילה ושנעשים בהם שימושים נוספים המאפשרים‬
‫קיום תפילה או לימוד דתי ושאינם דווקא בתי כנסת‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬חדרים אשר סמוכים לבית התפילה ומשמשים‬
‫לפעילויות נוספות התומכות בבית התפילה‪ ,‬כדוגמת‬
‫חדרי לימוד‪ ,‬חדרים שבהם נערכות פעילויות‬
‫דתיות לילדים‪ ,‬חדר אשר משמש כמשרדו של‬
‫רועה הקהילה וכו’‪ ,‬זכאים כעת‪ ,‬עם התיקון החדש‬
‫‪Ω‬‬
‫לחוק‪ ,‬על פניו‪ ,‬לפטור מלא מתשלום ארנונה‪.‬‬
‫למעוניינים ליצור עמנו קשר‪[email protected] :‬‬
‫‪w w w.jij.or g.il‬‬
‫מכון ירושלים לצדק‪:‬‬
‫אשמח לענות על כל שאלה‪ .‬בברכה‪ ,‬מיכאל‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪27‬‬
‫שווה ציטוט ‪ //‬ג‪ .‬ברושי‬
‫ל״ג‬
‫בעומר ‪-‬‬
‫פולחן‬
‫קברים‬
‫והילולות‬
‫בהודעה קצרה שהתפרסמה ב“ישראל‬
‫היום”‪ 1‬לקראת חגיגות ל“ג בעומר‪,‬‬
‫יוצאת הרבנות הראשית בקריאת קודש‬
‫נרגשת להמוני בית ישראל “לקיים את‬
‫מנהג ההדלקה לכבוד התנא ר׳ שמעון‬
‫בר יוחאי זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל‪,‬‬
‫ביום ראשון אחר הצהריים‪ .”...‬שימו לב‬
‫לאילו שיאים מגיע מעמדו של בר יוחאי‬
‫בפסקה המסכמת את המודעה ותנו‬
‫דעתכם לבחירת המילים שבהן השתמשה‬
‫הרבנות הראשית‪“ :‬יהי רצון שזכותו של‬
‫התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי תגן‬
‫עלינו‪ ,‬והוא ימליץ טוב בעדנו‪ ,‬שיתקבלו‬
‫תפילותינו ותפילת כל עם ישראל‪.”...‬‬
‫‪1‬‬
‫‪28‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫מהדורת יום חמישי‪ ,25.04.13 ,‬עמ׳ ‪.31‬‬
‫ל“ג בעומר ‪ -‬פולחן קברים והילולות‬
‫כיצד‬
‫מתחם הקבר‪,‬‬
‫המקום הטמא‬
‫ביותר בהלכה‪,‬‬
‫הפך למקום‬
‫של קדושה?‬
‫זכרו‪ ,‬אין מדובר במודעה של פלג אורתודוקסי איזוטרי‬
‫בשולי החברה החרדית‪ ,‬כי אם בהודעה רשמית‬
‫וממלכתית מטעם הרבנות הראשית לישראל‪ .‬אגב‪ ,‬אל‬
‫תטעו‪ ,‬אין זו פליטת פה או טעות חד פעמית; הכותרת‪:‬‬
‫“התנא האלוקי ר׳ שמעון בר יוחאי” מתנוססת דרך קבע‬
‫מעל קברו‪.‬‬
‫צדיקים לפני המקום כחורבן בית המקדש’ (תוספתא‬
‫סוטה ו‪ ,‬י)‪ ,‬ליום של שמחה והילולה?‪ ...‬כיצד מתחם‬
‫הקבר‪ ,‬המקום הטמא ביותר בהלכה‪ ,‬הפך למקום של‬
‫קדושה‪ ,‬וכיצד האיסור לדרוש אל המתים לא מפריע‬
‫להמוני בית ישראל להתפלל אל הצדיקים המתים‪,‬‬
‫במקום אל הקב“ה?”‪.‬‬
‫שערו בנפשכם מה היו התגובות לאותה מודעה אילו‬
‫היה מתחלף המשפט‪“ :‬התנא האלוקי רבי שמעון בר‬
‫יוחאי” במשפט‪“ :‬המשיח האלוקי רבי ישוע בן דוד”‪...‬‬
‫הוא מסכם באומרו כי “התפיסה הדואליסטית השמה‬
‫דגש על נפש מנותקת מגוף‪ ,‬טובה הייתה לקיום שבגלות‪,‬‬
‫לימים שבהם לא הייתה תקווה מלבד שכר טוב לעולם‬
‫הבא‪ .‬אבל בימינו המצב שונה‪ .‬אנו נתבעים להשיב את‬
‫הקדושה אל החיים‪ ,‬למצוא בקיום הממשי את הטּוב‬
‫והדבקות‪ .‬התעסקות במתים ובקברים‪ ,‬כל שכן תחושת‬
‫התעלות דתית בהם‪ ,‬היא האנטיתזה לכך”‪Ω .‬‬
‫אפרופו ל“ג בעומר‪ ,‬הילולה ופולחן קברים‪ ,‬כתב עידו‬
‫פכטר במאמר שפורסם באתר ‪ Ynet‬תחת הכותרת‪:‬‬
‫“ובחרתם בחיים‪ :‬די לפולחן המתים היהודי” כי “דומה‬
‫שאין עוד תחום שבו פעורה תהום כה עמוקה בין‬
‫המקורות ובין האמונה העממית הרווחת כיום‪ ,‬כמו זה‬
‫הנוגע ליחס אל המת ואל הקבר‪ ,‬ובכלל זה אל קברי‬
‫ונשמות הצדיקים”‪.‬‬
‫בהמשך המאמר‪ ,‬שואל פכטר‪“ :‬כיצד הפך יום‬
‫פטירתו של צדיק‪ ,‬שעליו נאמר ‘קשה מיתתן של‬
‫‪2‬‬
‫מדור “יהדות”‪ ,‬בתאריך ‪ ,28.04.13‬באתר‪:‬‬
‫‪.www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4373228,00.html‬‬
‫קראתם משהו בעיתון‪ ,‬בספר או בכל‬
‫מקור כתוב אחר ששווה ציטוט?‬
‫אנא שתפו אותנו ושלחו פרטים למערכת “והשכל”‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪29‬‬
‫טיול‬
‫לנחל תנינים‬
‫מאת א‪ .‬ביטון‬
‫שמורת הטבע נחל תנינים נמצאת במישור חוף‬
‫הכרמל‪ .‬בשטח השמורה יש שני נחלים איתנים‬
‫(נחלים שמימיהם זורמים כל ימות השנה) ‪ -‬נחל‬
‫עדה ונחל תנינים; רכס כורכר; מגוון עשיר של‬
‫בעלי חיים וצמחים‪ .‬בנוסף אפשר לראות בה‬
‫שרידים של אחד משיאי הטכנולוגיה ההנדסית של‬
‫העולם הקדום‪ :‬סכר גדול ממדים ובו טחנות קמח‬
‫אשר נבנו בתקופות שונות ופעלו בצורות מגוונות‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫טיול לנחל תנינים‬
‫מעשה שהיה‪...‬‬
‫בחורף של שנת ‪ 1992-1991‬נפתחו ארובות השמים‬
‫וגשמי זעף ירדו ברחבי ישראל‪ .‬נחלים רבים עלו על‬
‫גדותיהם והציפו את סביבתם‪ .‬כך קרה גם בנחל תנינים‪.‬‬
‫אגם ענק שנוצר בסמוך לקיבוץ מעגן מיכאל חסם את‬
‫התנועה בכביש החוף (המקשר בין חיפה לתל אביב)‪,‬‬
‫הציף שטחים חקלאיים וגרם לנזקים כבדים‪.‬‬
‫כדי למנוע מהנחל לעלות שוב על גדותיו‪ ,‬נקראה ׳רשות‬
‫ניקוז כרמל’ לשפר את הניקוז בנחל תנינים‪ .‬במהלך‬
‫העבודה התגלה הגורם המרכזי להצפות‪ :‬סכר עתיק‬
‫מהתקופה הרומאית אשר רוב פתחיו נחסמו במרוצת‬
‫השנים בצמחייה ובסחף‪ .‬באמצעות חפירה מורכבת‬
‫חשפו הארכיאולוגים את הסכר וניקו אותו ואת פתחיו‪.‬‬
‫בחורף של שנת ‪ ,2003-2002‬כאשר שוב נפתחו ארובות‬
‫השמים‪ ,‬זרמו המים בנחל תנינים ללא הפרעה‪.‬‬
‫סכר מימים עברו‪...‬‬
‫‬
‫•בתקופה הרומאית נבנה סכר גדול באזור שפך‬
‫נחל עדה ונחל תנינים שחסם את הפרצות שנוצרו‬
‫מחתירת הנחלים ברכס הכורכר בסמוך לחוף‬
‫(הכורכר היא אבן סיד רכה המצויה לאורך חוף‬
‫הים בארץ ישראל ושימשה בעבר לבנייה)‪ .‬הסכר‬
‫יצר אגם מים ענק שאת מימיו הזרימו לעיר קיסריה‪,‬‬
‫שהייתה אחת הערים החשובות ביותר באימפריה‬
‫הרומאית‪.‬‬
‫‬
‫•בתקופה הביזנטית השתמשו תושבי המקום בסכר‬
‫שחסם את מי נחל עדה ונחל תנינים כמקור אנרגיה‬
‫להפעלת טחנות קמח שפעלו במשך מאות שנים‪.‬‬
‫‬
‫•הסכר המשיך לשמש כמקור אנרגיה להפעלת‬
‫טחנות קמח במשך מאות שנים‪ ,‬החל מהתקופה‬
‫הביזנטית וכלה בסוף התקופה העות’מאנית‪.‬‬
‫‬
‫•עם השנים נוצרה מזרחית לסכר ביצה גדולה (ביצת‬
‫כבארה) אשר נוקזה בתחילת המאה העשרים כדי‬
‫להכשיר את השטח לגידולים חקלאיים‪.‬‬
‫למה תנינים?‬
‫‪ .‬אאחת ההשערות היא שהרומאים הביאו לארץ את‬
‫התנינים כדי להשתמש בהם במשחקי הלחימה‬
‫(בין חיות לחיות או בין חיות לבני אדם) שהתקיימו‬
‫בקיסריה ומאיומס (שוני של ימינו)‪.‬‬
‫איך מגיעים?‬
‫‪ .‬בבתקופה הרומאית אנו מוצאים עדויות לקיומם של‬
‫תנינים בנחל‪ .‬כך לדוגמה ממקם הגיאוגרף הרומאי‬
‫סטראבו את העיר קרוקודילופוליס (עיר התנינים)‬
‫בסמוך לשפך הנחל‪.‬‬
‫‪ .‬גהתנינים שחיו בביצות כבארה (עד תחילת המאה‬
‫העשרים) העניקו לנחל את שמו‪.‬‬
‫‪ .‬דתושבי הכפר ג’סר א‪-‬זרקא מכנים את הנחל‬
‫בשמות‪ :‬נהר א‪-‬תמאסיח (נהר התמסחים‪/‬נהר‬
‫התנינים) ונהר א‪-‬זרקא (הנהר הכחול)‪.‬‬
‫לאן ללכת?‬
‫שמורת נחל תנינים מציעה ארבעה מסלולי טיול‪:‬‬
‫‪ .‬המסלול הסכר (מסלול מעגלי‪ ,‬מסומן באדום) עובר‬
‫בין טחנות הקמח המשוחזרות ומתקני המים‬
‫הקדומים‪ .‬המסלול עובר בסכר הרומאי וחוזר‬
‫לרחבת החנייה לאורך גדת נחל תנינים‪ .‬משך‬
‫המסלול כשעה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫ומסלול הנחל (לא מסלול מעגלי‪ ,‬מסומן בכחול)‬
‫נפרד ממסלול הסכר ליד הדקלים וממשיך לאורך‬
‫נחל תנינים עד למקום שבו הנחל נשפך לים‪,‬‬
‫בסמוך לתל קרוקודילופוליס (תל תנינים)‪ .‬אורך‬
‫המסלול שלושה קילומטרים (קילומטר וחצי הלוך‬
‫וקילומטר וחצי חזור)‪ .‬משך המסלול כשלוש שעות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫זהמסלול המקוצר (לא מסלול מעגלי‪ ,‬מתאים לנכים‪,‬‬
‫מסומן בכתום) עובר בין מתקני המים הקדומים‪,‬‬
‫תצפית הסכר‪ ,‬המחצבה ומפעל הצינורות וחוזר‬
‫לרחבת החנייה‪ .‬משך המסלול כחצי שעה‪.‬‬
‫‪ .‬חמסלול האמה (לא מסלול מעגלי‪ ,‬מסומן בשחור)‬
‫יורד לתוך תעלה צרה אשר נחצבה בסלע הכורכר‬
‫(בין קירות זקופים‪ ,‬שגובהם מגיע בנקודות מסוימות‬
‫לשלושה מטרים)‪ .‬המסלול כולל הליכה בתוך אמת‬
‫מים שאורכה כ‪ 260-‬מטרים‪ .‬המים הזורמים באמה‬
‫מגיעים אליה מעיינות תמסח (מעיינות התנין)‪ .‬גובה‬
‫המים באמה הוא כ‪ 45-‬סנטימטרים וההליכה בה‬
‫היא חוויה מרעננת בעונת הקיץ‪ .‬אורך המסלול‬
‫(המלא) כשלושה קילומטרים (קילומטר וחצי הלוך‬
‫וקילומטר וחצי חזור) משך המסלול כשלוש שעות‪.‬‬
‫לבאים מהצפון‪ :‬סעו דרומה על כביש החוף הישן (כביש מס‘ ‪ ,)4‬בצומת‬
‫פארדיס המשיכו ישר (לכיוון דרום)‪ .‬כק“מ אחרי הגשר שמעל פסי הרכבת פנו‬
‫ימינה לכיוון מושב בית חנניה (כביש ‪ .)6531‬שילוט לנחל תנינים נמצא במקום‪.‬‬
‫לבאים מהדרום‪ :‬סעו צפונה על כביש החוף הישן (כביש מס‘ ‪ ,)4‬כשני ק“מ‬
‫אחרי צומת בנימינה פנו שמא לה לכיוון מושב בית חנניה (כביש ‪.)6531‬‬
‫שילוט לנחל תנינים נמצא במקום‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪31‬‬
‫כולכם מוזמנים‬
‫להגיב!‬
‫לקריאת גיליון זה והגיליונות הקודמים‪ ,‬ולמשלוח תגובות‪,‬‬
‫אנא בקרו באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.vehaskel.co.il‬‬
‫מעוניינים לקבל את הגיליונות המודפסים חינם וללא התחייבות מצדכם?‬
‫שלחו לנו את כתובתכם דרך האתר (לשונית “שלחו לי בדואר”) ונוסיף אתכם‬
‫לרשימת המנויים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,3‬קיץ ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬