‫מחולל נסים‬ ‫או מכשף?‬ ‫חדשה‬ ‫ברית‬ ‫לא מה שחשבתם‬ ‫ספר חדש בעברית‬ ‫מענה לטיעונים נגד ישוע‬ ‫טיול‬ ‫לתל ֳִשמרון‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪1‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫לאחרונה שומעים על עוד ועוד מקרים של סרבני גיוס מהמגזר החרדי והמגמה זוכה‬ ‫לסיקור נרחב בתקשורת‪ .1‬ב‪ 9-‬בדצמבר ‪ 2013‬שודרה בערוץ ‪ 2‬כתבה שהתייחסה להפגנה‬ ‫‪2‬‬ ‫של קבוצת חרדים בעקבות מעצרו של חרדי אשר סירב להתגייס לצבא‪.‬‬ ‫הדברים שאמרו המפגינים צרמו לאוזניי‪ ,‬למשל‪" :‬כולנו מוכנים למעצרים ומוכנים למכות‬ ‫ומסירות נפש‪ ...‬לא נתגייס בשום מסלול"‪ .‬או‪" :‬אנחנו כאן נגד המדינה‪ .‬אנו מסכימים להיהרג‬ ‫ולא לשרת בצבא"‪ .‬וגם‪" :‬אם אחד יש לו אפשרות או להפיל את עצמו מהגג‪ ,‬או להיות‬ ‫חילוני‪ ,‬שיפיל את עצמו מהגג‪ .‬בצבא אנחנו יודעים שכולם נהיים חילונים"‪ .‬בסיקור של‬ ‫‪ YNET‬הסביר אחד המפגינים‪" :‬החבר שלי נעצר ויושב בכלא על לא עוול בכפו‪ ...‬הוא בסך‬ ‫הכול לא התייצב לצווי גיוס מכיוון שהוא רוצה לשבת ללמוד תורה"‪ .‬אתר החדשות של‬ ‫"וואלה" ציטט את פיני רוזנברג‪ ,‬דובר עצרת המפגינים‪ ,‬שאמר‪" :‬אנחנו אומרים 'לא' לחיול‬ ‫בחורי הישיבות‪ ...‬נתנגד בתוקף‪ ,‬בכל האמצעים‪ ,‬ובגופנו – נמסור את הנפש שלנו"‪ .‬העיתון‬ ‫"ישראל היום" ציטט דברים שנאמרו מפי דוברים בכנס ראשי הישיבות שנקרא "זעקת‬ ‫עולם התורה מגזרת הגיוס בארץ הקודש"‪..." :‬רוצים להוציא את בנינו מבית המדרש‪ .‬צריך‬ ‫לבצר את החומה שתהיה יותר חזקה ולא יוכלו להבקיע אותה"‪ .‬דובר אחר זעק‪" :‬אנחנו‬ ‫נלחמים על חיינו‪ ,‬הם לא מבינים‪ .‬רוצים להרוג אותנו‪ ,‬את כולנו‪ .‬התורה היא חיינו‪ ,‬וצריך‬ ‫‪3‬‬ ‫להכניס בלב של התלמידים שיידעו שיש מלחמת חיים ומוות"‪.‬‬ ‫הקשר בין תלמוד התורה לסירוב להתגייס לצבא נראה תמוה ביותר‪ ,‬שכן כבר בפרק‬ ‫"כל זָ ָכר‬ ‫א בספר במדבר מדוּוח על ִמפקד צבאי באופיו שנערך ל‪ 12-‬השבטים וכלל ָּ‬ ‫וָמ ְע ָלה‪ּ ,‬כֹל י ֵֹצא ָצ ָבא"‪ .‬בהמשך גוער משה בבני גד וראובן בשל רצונם‬ ‫ש ִרים ׁ ָשנָ ה ַ‬ ‫ִמ ֶ ּבן ֶע ְ ׂ‬ ‫וְא ֶּתם ֵּת ׁ ְשבּו פֹה?" (לב ‪ 4)6‬ומבהיר שיקבלו את‬ ‫יכם יָ בֹאּו ַל ִּמ ְל ָח ָמה ַ‬ ‫"ה ַא ֵח ֶ‬ ‫להשתמט‪ַ :‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מבוקשם רק אם יצטרפו לאחיהם וישתתפו במלחמה‪.‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות‪.‬‬ ‫רוצים לקבל עותק של‬ ‫“והשכל” ישירות לביתכם?‬ ‫נא שלחו את כתובת הדואר שלכם‬ ‫אל‪[email protected] :‬‬ ‫המאמרים בכתב עת זה משקפים‬ ‫את דעותיהם של המחברים בלבד‪.‬‬ ‫הציטוטים מן הברית החדשה‬ ‫לקוחים מן התרגום החדש‪.‬‬ ‫© כל הזכויות לתרגום החדש‬ ‫שמורות לחברה לכתבי הקודש‪.‬‬ ‫קוראים כותבים‪:‬‬ ‫רוצים להגיב?‬ ‫שלחו תגובותיכם אל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫בספר דברים (כ ‪ ;8-5‬כד ‪ )5‬נמנו הסיבות שבגינן ניתן לקבל פטור מיציאה למלחמה‪)1 :‬‬ ‫בניית בית חדש; ‪ )2‬נטיעת כרם; ‪ )3‬אירוסין טריים; ‪ )4‬איש אשר בשל פחדיו עלול להוריד‬ ‫"כי י ִַּקח ִא ׁיש ִא ׁ ּ ָשה ֲח ָד ׁ ָשה‪ ,‬ל ֹא י ֵֵצא ַ ּב ָ ּצ ָבא"‪ .‬מעניין מאוד – אין‬ ‫את מורל אחיו בקרב; ‪ִּ )5‬‬ ‫ברשימה ולו רמז לתלמוד תורה כתירוץ לגיטימי להשתמטות‪.‬‬ ‫אדרבא‪ ,‬מהמקרא עולה שתלמוד התורה הוא דווקא תנאי ליציאה למלחמה ולהצלחה‬ ‫יָמּוש‬ ‫ׁ‬ ‫בקרב! יהושע בן נון ודוד המלך היו שניהם מצביאים מצליחים; לאחד נאמר‪" :‬ל ֹא‬ ‫ֵס ֶפר ַה ּתו ָֹרה ַה ֶ ּזה ִמ ּ ִפ ָ‬ ‫ש ִּכיל"‪ .‬השני‬ ‫וְאז ַּת ְ ׂ‬ ‫יך וְ ָהגִ ָית ּב ֹו יו ָֹמם ַוָלי ְָלה‪ִּ ...‬כי ָאז ַּת ְצ ִל ַיח ֶאת דְּ ָר ֶכ ָך ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ש ָיח ִתי"‪" ,‬נֵ ר ְל ַרגְ ִלי ְד ָב ֶרך ‪ "...‬ועוד‪.‬‬ ‫"מה ָא ַה ְב ִּתי תו ָֹר ֶתך‪ָּ ,‬כל ַהּיוֹם ִהיא ִ ׂ‬ ‫הודה ואמר‪ָ :‬‬ ‫ראוי להזכיר בהקשרנו את נחמיה ושבי ציון שבנו את חומת ירושלים כשידם האחת עושה‬ ‫"וְא ַחת ַמ ֲחזֶ ֶקת ַה ׁ ּ ָש ַלח" (נחמיה ד ‪ )11‬והיו מוכנים להילחם בהישמע קול השופר‬ ‫במלאכה ַ‬ ‫ש"אל ֵֹהינּו ָּיִל ֶחם ָלנּו" (שם‪ ,‬פס' ‪.)14‬‬ ‫ֱ‬ ‫בעודם בוטחים‬ ‫לאור זאת‪ ,‬אין מנוס מלשאול מהי אפוא אותה תורה שעליה דיברו המפגינים החרדים‪.‬‬ ‫בוודאי אין זו תורת משה; שהרי התורה דווקא מעודדת (שלא לומר מחייבת) לשרת בצבא‪.‬‬ ‫תשובות לכך‪ ,‬ועוד התייחסות לנושא הגיוס‪ ,‬תוכלו למצוא בשניים מהמאמרים בגיליון זה‪.‬‬ ‫קריאה משכילה ומחכימה‪...‬‬ ‫גולן ברושי‪ ,‬עורך ראשי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫בתחילת מארס ‪ 2014‬נערכה בירושלים "עצרת תפילה וזעקה" רבת משתתפים‪ .‬המארגנים החרדים‬ ‫קראו‪" :‬חוק הגיוס – חילול שם שמים‪ .‬אל תתגייסו!"‪.‬‬ ‫ניתן לצפייה באתר ‪.mako‬‬ ‫יהודה שלזינגר וגדעון אלון‪ ,17/12/13 ,‬עמ' ‪.15‬‬ ‫ראו מאמר מאת ד"ר אביעד הכהן‪,http://www.kipa.co.il/now/19/4149.html :‬‬ ‫ומאמר מאת הרב יובל שרלו‪.http://www.ypt.co.il/show.asp?id=20584 :‬‬ ‫על אישור קיומו של התנאי ראה יהושע ד ‪ ;12‬כב ‪.4-1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מחולל נסים‬ ‫או מכשף?‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אביב הגיע‬ ‫‪6‬‬ ‫נער יהודי‬ ‫ישוע ‪ -‬סיפור של הקרבה‬ ‫ברית חדשה ‪ -‬לא מה שחשבתם‬ ‫מי היא השממית המוזכרת בתנ"ך?‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪28‬‬ ‫נשלח ללמד אסטרולוגים כשדיים את האמת‬ ‫השיטה האינדוקטיבית‬ ‫לימוד הכתובים‬ ‫וחשיבה ִמ ֵּס ֶדר גבוה‬ ‫שירות חובה‬ ‫ממערב למזרח | עדותו של משה‬ ‫המלצה לספר | מענה לטיעונים נגד ישוע‬ ‫המלצה על אלבום חדש | הראני נא את כבודך‬ ‫‪29‬‬ ‫טיול‬ ‫לתל ֳִשמרון‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪3‬‬ ‫אביב הגיע‬ ‫ד‪ .‬ביקס‬ ‫וא חי ברחוב‪ ,‬חסר תקווה ומטרה‪ ,‬מכור‬ ‫לסמים‪ ,‬בודד ומדוכא‪ .‬לאחר ניסיונות‬ ‫כושלים להיגמל מההתמכרות‪ ,‬חש מקסים‬ ‫חוסר אונים מוחלט והחל לחשוב מחשבות אבדניות‪.‬‬ ‫מקסים היה רק בן ‪...22‬‬ ‫אבל הוא הרגיש‬ ‫שחייו כבר הגיעו לסופם‬ ‫ואז ביום בהיר אחד ניגשו אליו שני אנשים ברחוב‬ ‫בתל אביב ואמרו לו שיש אלוהים שיכול להושיע‬ ‫אותו‪ .‬כעבור כשנה וחצי החל מקסים להשתתף‬ ‫באופן קבוע בקבוצה ללימוד הכתובים שניהלו‬ ‫אנשים מאמינים‪ ,‬וכעבור שנה נוספת הצטרף‬ ‫למרכז הגמילה שלהם‪.‬‬ ‫היה זה לפני שמונה שנים‪ .‬היום חבריו מרחובות תל‬ ‫אביב מתקשים לזהות אותו‪ .‬מקסים החל להאמין‬ ‫בישוע משיחו ומושיעו‪ ,‬השתחרר מההתמכרות‬ ‫לסמים‪ ,‬והשתקם‪ .‬היום חייו מלאים אהבה ומשמעות‪,‬‬ ‫תקווה וניצחון‪ .‬חייו החדשים מניבים פירות רבים‬ ‫וטובים‪ ,‬אך הפרי היקר ביותר הוא נועם התינוק‬ ‫שהגיע לפני כשלושה חודשים לבית החם והאוהב של‬ ‫מקסים ואשתו הצעירה‪.‬‬ ‫לדברי מקסים‪ ,‬נועם הוא גם הפרי של "אביב" (‪Aviv‬‬ ‫‪ – )Ministry‬המסגרת שבה משרתים המאמינים‬ ‫שפגשו אותו ברחוב לפני שמונה שנים‪ .‬הם סיפרו לו‬ ‫את הבשורה והדריכו אותו לאמונה בישוע‪" .‬אביב"‬ ‫פועל פחות מעשור‪ ,‬אך כבר נושא עוד הרבה פירות‬ ‫יפים ואיכותיים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫אביב הגיע‬ ‫דוב ביקס ומקסים דווידוב הגיעו בהכוונת אלוהים‬ ‫לדרום תל אביב בשנת ‪ .2005‬הם באו לאזור המוזנח‬ ‫הזה‪ ,‬שמהווה מרכז לנרקומנים רבים מכל הארץ‪,‬‬ ‫סּורים ּ ְפ ַקח קו ַֹח"‪ .‬הם‬ ‫"ל ְקרֹא ִל ׁ ְשבּויִם דְּ רוֹר וְ ַל ֲא ִ‬ ‫כדי ִ‬ ‫התחילו לשוחח עם אנשים ברחוב‪ִ ,‬הציבו שולחן‬ ‫ועליו ספרי תנ"ך וברית חדשה לחלוקה ופתחו קבוצה‬ ‫ללימוד הכתובים באחד הבניינים בשכונה‪ .‬להפתעתם‬ ‫הרבה הם גילו שהזרעים נופלים לאדמה טובה‬ ‫ונובטים במהירות – בשונה מהתגובות המסתייגות‬ ‫של רוב הישראלים "הרגילים" ששומעים על ישוע‪.‬‬ ‫איך אפשר להסביר את הפתיחות לישוע ולבשורתו‬ ‫דווקא בקרב אנשים אלו מדרום תל אביב?‬ ‫בפרק יד בבשורת לוקס אנחנו קוראים משל על איש‬ ‫שערך סעודה גדולה‪ ,‬אך הקרואים אליה לא הסכימו‬ ‫"אל ְרחוֹבוֹת ָה ִעיר וְ ֶאל‬ ‫לבוא‪ .‬אז יצא עבדו של האיש ֶ‬ ‫"את ָה ֲענִ ּיִ ים‪ֶ ,‬את ַ ּב ֲע ֵלי ַה ּמּום‪,‬‬ ‫ִס ְמ ְטאו ֶֹת ָיה" והביא ֶ‬ ‫ֶאת ָה ִעיוְ ִורים וְ ַה ּ ִפ ְיס ִחים"‪ .‬אנשים אלו באו לסעודה‬ ‫בשמחה וללא התנגדות!‬ ‫בפרק ח של אותה הבשורה אנחנו גם קוראים על‬ ‫ּוב ֵּק ׁש‬ ‫ּוע ִ‬ ‫ראש בית כנסת בשם יאיר ש"נָ ַפל ְל ַרגְ ֵלי ׁיֵש ַ‬ ‫ִמ ֶמנּּו ׁ ֶשּיָ בוֹא ֶאל ֵ ּביתוֹ" כי בתו היחידה נטתה למות‪.‬‬ ‫אילו הייתה בתו של יאיר בריאה‪ ,‬סביר להניח שהוא‬ ‫לעולם לא היה נופל לרגליו של ישוע שכן ראשי בתי‬ ‫הכנסת בדרך כלל התנגדו לישוע‪ .‬אבל יאיר היה נואש‪.‬‬ ‫הוא הבין שרק ישוע מסוגל לעזור לו ולבתו היחידה‪.‬‬ ‫באותו פרק מסופר גם על אישה שסבלה ממחלה‬ ‫יאה ֶאת ָּכל ִמ ְח ָיָת ּה ַעל‬ ‫קשה במשך ‪ 12‬שנה ו"הו ִֹצ ָ‬ ‫רו ְֹפ ִאים" אך לא מצאה פתרון‪ .‬ברוב ייאושה היא‬ ‫פנתה אל ישוע ‪ -‬ונרפאה מיד‪.‬‬ ‫סיפורים אלו הם המחשה טובה לפעילותם של‬ ‫המשרתים ב"אביב"‪ .‬קרוב לוודאי שלולי המצוקה‬ ‫הגדולה של דרי הרחוב עקב התמכרותם לסמים‪ ,‬הם‬ ‫לא היו פונים לארגון משיחי‪ .‬רובם כבר ניסו לאורך‬ ‫זמן ובדרכים מגוונות (ויקרות) להשתחרר מהסם‪ ,‬אך‬ ‫דבר מכל זה לא הועיל להם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬החירות‬ ‫שהם מוצאים בישוע היא אמתית ומובילה לשינויים‬ ‫גדולים בחייהם‪.‬‬ ‫אז איך הפעילים ב"אביב" יד מושיטים לדרי הרחוב‬ ‫ולמכורים לסמים?‬ ‫בשלב הראשון הם יוזמים שיחות עם אנשים ברחוב‪,‬‬ ‫מדברים אתם על הבשורה ומזמינים אותם למרכז‬ ‫בשם "אביב סנטר"‪ .‬המרכז פתוח שישה ימים בשבוע‬ ‫במשך שלוש או ארבע שעות בכל יום‪ .‬שם‪ ,‬בחדר לא‬ ‫גדול שנמצא במרתף אחד הבניינים בדרום תל אביב‪,‬‬ ‫יכולים האנשים שבאים מהרחוב לאכול‪ ,‬לקבל עזרה‬ ‫ראשונה‪ ,‬להחליף בגדים‪ ,‬להתקלח והעיקר – לשמוע‬ ‫על אהבתו וישועתו של אלוהים‪ .‬השלב השני בעבודה‬ ‫עם דרי הרחוב הוא זימון למרכז גמילה שבו רוב‬ ‫המכורים נגמלים מסמים‪ ,‬מגיעים לאמונה ולומדים‬ ‫לעומק את הכתובים‪ .‬השלב השלישי הוא השלב שבו‬ ‫חוזרים דרי הרחוב לחיים‪ ,‬משתלבים בחברה וצומחים‬ ‫באופן אישי בחייהם‬ ‫שהתמלאו‬ ‫החדשים‬ ‫במשמעות בגלל הקשר‬ ‫שלהם עם אלוהים‪ .‬רבים‬ ‫מהמכורים לשעבר אף‬ ‫מתחילים לשרת את‬ ‫בהתלהבות‬ ‫אלוהים‬ ‫וחוזרים לדרום תל‬ ‫אביב חדורי רצון לעזור‬ ‫לאנשים אחרים שנלכדו‬ ‫במלכודת הסם‪ .‬משהו‬ ‫דומה קרה גם לאיש‬ ‫שישוע שחרר משדים‪:‬‬ ‫"הּוא ָה ַל ְך וְ ֵה ֵחל ְל ַה ְכ ִריז‬ ‫שר ֶה ָע ִרים ֶאת ֲא ׁ ֶשר‬ ‫ְ ּב ֶע ֶ ׂ‬ ‫ּוע‪ ,‬וְ ַה ּכֹל‬ ‫שה ל ֹו י ֵׁש ַ‬ ‫ָע ָ ׂ‬ ‫ָּת ְמהּו" (מרקוס ה ‪.)20‬‬ ‫החירות‬ ‫שמוצאים‬ ‫בישוע היא‬ ‫אמתית‬ ‫ומובילה‬ ‫לשינויים‬ ‫גדולים‬ ‫בחיים‬ ‫האנשים שמגיעים ל"אביב סנטר" מרחובות תל‬ ‫אביב אף פעם אינם נתקלים במבט שופט או מזלזל‪.‬‬ ‫מתנדבי המקום מטפלים בהם בלב מלא אהבה‬ ‫וחמלה‪ .‬כל אדם‪ ,‬גם מי שהידרדר לתהום איומה בחייו‪,‬‬ ‫גם מי שנמצא במצב ירוד ביותר – הכול מקבלים יחס‬ ‫של כבוד והערכה‪ .‬אולי זו אחת הסיבות לכך שיותר‬ ‫ויותר אנשים פונים אל המרכז שלנו מדי יום (בתקופה‬ ‫הנוכחית‪ 500 :‬איש לערך בחודש)‪.‬‬ ‫החזון של "אביב" הוא להיות כלי בידי אלוהים להצלת‬ ‫חייהם של דרי הרחוב ולישועתם‪ .‬למרבה השמחה‪,‬‬ ‫רוב המכורים לשעבר הופכים‪ ,‬בחסד האדון‪,‬‬ ‫למאמינים חזקים ושואפים לשרת אותו בכל תחום‬ ‫בחייהם‪ .‬אנחנו מוצאים בהם פוטנציאל גדול בתור‬ ‫הדור הבא של מנהיגי הקהילות בארץ‪ .‬משמח לראות‬ ‫שבשנת הלימודים הנוכחית במכללה הישראלית‬ ‫למקרא‪ ,‬במחלקה החדשה לדוברי רוסית‪ ,‬אחוז מאוד‬ ‫גבוה מהסטודנטים היו בעבר מכורים לסמים‪ .‬הם‬ ‫רוצים ללמוד את דבר אלוהים‪ ,‬להתקרב אליו ולהיות‬ ‫משרתים נאמנים במלכותו‪.‬‬ ‫גם מקסים שאף בדיוק לדברים האלה כשיצא‬ ‫מחשכת ההתמכרות לסם אל אורו הנפלא של‬ ‫מושיעו‪ .‬אלוהים בירך את שאיפותיו אלו‪ .‬היום‬ ‫מקסים משרת כמנהל של "אביב סנטר"‪ ,‬ושם ישוע‬ ‫‬ ‫‪Ω‬‬ ‫המשיח מתקדש ומתפאר בחייו ובעבודתו‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪5‬‬ ‫ּוׁש ַמ ְע ֶּתם‪ִ :‬עו ְִרים ר ִֹואים‪,‬‬ ‫יֹוחנָ ן ֶאת ֲא ֶׁשר ְר ִא ֶיתם ְ‬ ‫"לְ כּו‪ְ ,‬ו ַהּגִ ידּו לְ ָ‬ ‫ֹומ ִעים‪ֵ ,‬מ ִתים‬ ‫צ ָר ִעים ְמטֹ ָה ִרים‪ֵ ,‬ח ְר ִׁשים ׁש ְ‬ ‫ִּפ ְס ִחים ְמ ַהּלְ ִכים‪ְ ,‬מ ֹ‬ ‫לוקס ז ‪22‬‬ ‫א‪ .‬בר‬ ‫הטור האפולוגטי‬ ‫ָק ִמים‪ ,‬ו ֲַענִ ִּיים ִמ ְת ַּב ְּׂש ִרים"‪.‬‬ ‫מחולל נסים‬ ‫או מכשף?‬ ‫‪6‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫ה‬ ‫הטור האפולוגטי‬ ‫נסים שחולל ישוע לעיני כול העידו על מגוון‬ ‫רחב של סמכויות שהיו בידיו‪ :‬סמכות על‬ ‫איתני הטבע‪ ,‬על מחלות‪ ,‬על שדים‪ ,‬על הבריאה ועל‬ ‫המוות‪ .‬המעשים שהוא עשה הגשימו נבואות שונות‬ ‫והעידו על כך שהוא המשיח שהתנ"ך ניבא על בואו‪.‬‬ ‫ישי היה תלמידו של בנימין זאב הרצל‪ .‬באיזו מידה של‬ ‫רצינות היית מתייחס לספר היסטוריה שטוען שבעודו‬ ‫כותב את הספר "מדינת היהודים"‪ ,‬טיפח ולימד הרצל‬ ‫את השר אלי ישי? – ככל הנראה באותה מידת הרצינות‬ ‫שבה עלינו להתייחס לטענות התלמודיות הללו‪.‬‬ ‫האם התלמוד מכיר בכך שישוע חולל נסים?‬ ‫אז באיזו סמכות חולל ישוע את הנסים?‬ ‫התלמוד אכן מכיר בכוחו של ישוע ובכוחם של תלמידיו‬ ‫לחולל נסים ולרפא אנשים‪ .‬במסכת עבודה זרה דף י"ז‬ ‫מצוין כי יעקב איש כפר סכניא (סכנין של ימינו) היה‬ ‫תלמידו של ישוע‪" :‬אמר לו (רבי אליעזר לרבי עקיבא)‬ ‫עקיבא‪ ,‬הזכרתני‪ ,‬פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון‬ ‫של ציפורי‪ ,‬ומצאתי אחד מתלמידי ישו הנוצרי ויעקב‬ ‫איש כפר סכניא שמו"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ארבעת נסי המשיח ‪ -‬על פי המסורת הפרושית‬ ‫(הרבנים דאז)‪ ,‬יש ארבעה נסים שרק המשיח‬ ‫יוכל לחולל לכשיבוא‪ :‬לרפא מצורע‪ ,‬לרפא עיוור‬ ‫מלידה‪ ,‬לגרש שד אילם ולהקים מן המתים אדם‬ ‫שנחשב מת לפחות ארבעה ימים (תלמוד בבלי‪,‬‬ ‫מסכת נדרים)‪.‬‬ ‫מאז שנשלמה התורה ועד זמנו של ישוע לא‬ ‫נרשם ולּו תיעוד היסטורי אחד של יהודי שנרפא‬ ‫מצרעת (מרים הנביאה נרפאה לפני שנשלמה‬ ‫התורה‪ ,‬ונעמן לא היה יהודי)‪ .‬מאחר שאלוהים‬ ‫שמר למשיח בלבד את הזכות לרפא יהודי‬ ‫מצרעת – אם ישוע אכן ריפא בעזרת כישוף‬ ‫שטני‪ ,‬הוא לא היה מצליח לרפא את המצורע;‬ ‫אלוהים לא היה מאפשר לו לעשות זאת‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬בדף כ"ז עמוד ב'‪ ,‬מסופר על בן אחותו של‬ ‫רבי ישמעאל שנחש הכיש אותו‪ .‬אותו תלמיד של ישוע‪,‬‬ ‫יעקב איש כפר סכניא‪ ,‬היה ידוע ביכולות הריפוי שלו‬ ‫בשם ישוע והציע לרבי ישמעאל לרפא את בן אחותו‪.‬‬ ‫הרבי‪ ,‬שאמנם הכיר ביכולות של תלמידי ישוע לרפא‬ ‫אנשים בשם ישוע‪ ,‬דחה את ההצעה על הסף‪.‬‬ ‫מהו‪ ,‬לפי התלמוד‪ ,‬מקור הכוח שבעזרתו חולל‬ ‫ישוע נסים?‬ ‫זרמים שונים ביהדות האורתודוקסית מקדמים את‬ ‫הטענה שישוע היה מכשף‪ .‬מעניין שהם אינם מנסים‬ ‫להכחיש את הנסים‪ ,‬אלא רק מנסים לערער על‬ ‫הסמכות שבה חולל ישוע את הנסים ולטעון שהוא‬ ‫אינו המשיח‪.‬‬ ‫נטען כי ישוע למד את אמנויות הכישוף באלכסנדריה‬ ‫שמצרים‪ .‬הבעיה היא שלטענה זאת יש אותה מידה‬ ‫של מהימנות היסטורית (תמיכה של עדויות) בערך‬ ‫כמו לטענה שסנטה קלאוס מחלק מתנות דרך‬ ‫ארובות בחג המולד‪.‬‬ ‫התלמוד מזכיר את "ישו הנוצרי" בכמה מקומות‪.‬‬ ‫במקרה הספציפי הזה מדובר במסכת סנהדרין פרק‬ ‫ב'‪ ,‬דף ק"ז‪ ,‬עמוד ב'‪ .‬הייתכן ש"ישו הנוצרי" שעליו‬ ‫מדבר התלמוד הוא בכלל מישהו אחר? (לא סביר‪,‬‬ ‫שהרי את מי עוד כינו הרבנים "ישו הנוצרי"?)‪ .‬אולי‬ ‫התבלבל מאוד כותב הקטע בכרונולוגיה‪ ,‬מאחר‬ ‫שהקטע הנ"ל משייך את אותו "ישו הנוצרי" לתקופה‬ ‫של המלך אלכסנדר ינאי (‪ 76-104‬לפנה"ס)‪ ,‬תקופה‬ ‫שבה ישוע מהברית החדשה עדיין לא היה בתמונה‪.‬‬ ‫במסכת סוטה דף מ"ז עמוד א' נכתב כי ישוע היה‬ ‫תלמידו של הרב יהושע בן פרחיה (נשיא הסנהדרין‬ ‫בימי יוחנן הכוהן הגדול)‪ .‬הבעיה היא שהרב יהושע בן‬ ‫פרחיה חי בתקופת הזוגות (בין המאה השלישית למאה‬ ‫הראשונה לפני הספירה) וטענה זו דומה לטענה שאלי‬ ‫ב‪ .‬נבואות התנ"ך ‪ -‬ישעיהו הנביא מנבא שהמשיח‬ ‫יחולל את אותם הנסים והנפלאות שעשה ישוע‬ ‫"א ְמרּו ְלנִ ְמ ֲה ֵרי ֵלב ִחזְ קּו ַאל ִּת ָיראּו‬ ‫המשיח‪ִ :‬‬ ‫יכם נָ ָקם יָבוֹא ְ ּגמּול ֱאל ִֹהים הּוא יָבוֹא‬ ‫ִה ֵ ּנה ֱאל ֵֹה ֶ‬ ‫וְאזְ נֵ י ֵח ְר ׁ ִשים‬ ‫וְ י ׁ ַֹש ֲע ֶכם׃ ָאז ִּת ּ ָפ ַק ְחנָ ה ֵעינֵ י ִעוְ ִרים ָ‬ ‫ִּת ּ ָפ ַת ְחנָ ה׃ ָאז ַיְד ֵּלג ָּכ ַאּיָ ל ּ ִפ ֵּס ַח וְ ָתרֹן ְל ׁשוֹן‬ ‫ִא ֵּלם ִּכי נִ ְב ְקעּו ַב ִּמ ְד ָ ּבר ַמיִם ּונְ ָח ִלים ָ ּב ֲע ָר ָבה"‬ ‫(ישעיהו לה ‪.)6-4‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫בשם אלוהים ‪ -‬ישוע לא טען לריפוי בשם השטן‪.‬‬ ‫להפך‪ ,‬הוא טען לרפא בשם אלוהי אברהם‪ ,‬יצחק‬ ‫ויעקב‪ .‬בכל זאת האשימו הרבנים את ישוע כי הוא‬ ‫רּושים ָא ְמרּו‪:‬‬ ‫"ה ּ ְפ ׁ ִ‬ ‫מכשף בעזרת כוחו של השטן‪ַ :‬‬ ‫'זֶ ה ֵאינֶ נּּו ְמגָ ֵר ׁש ֶאת ַה ׁ ּ ֵש ִדים ֶא ָּלא ְ ּב ֶעזְ ַרת ַ ּב ַעל‪-‬‬ ‫שר ַה ׁ ּ ֵש ִדים'‪ .‬הו ִֹאיל וְ י ַָדע ֶאת ַמ ְח ׁ ְשבו ֵֹת ֶיהם‬ ‫זְ בּול ַ ׂ‬ ‫ָא ַמר (ישוע) ָל ֶהם‪'ָּ :‬כל ַמ ְמ ָל ָכה ַה ְמ ֻפ ֶּלגֶ ת ְ ּבתוֹךְ‬ ‫ַע ְצ ָמ ּה סו ָֹפ ּה ׁ ֶש ִהיא נֶ ֱח ֶר ֶבת‪ ,‬וְ ָכל ִעיר א ֹו ַ ּביִת‬ ‫ַה ְמ ֻפ ָּלגִ ים ְ ּבתו ְֹך ַע ְצ ָמם ל ֹא י ֲַחזִ יקּו ַמ ֲע ָמד‪ִ .‬אם‬ ‫ש ָטן‪ִּ ,‬כי ָאז ִה ְת ּ ַפ ֵּלג ְ ּבתו ְֹך ַע ְצמ ֹו‬ ‫ש ָטן ְמגָ ֵר ׁש ֶאת ַה ּ ָ ׂ‬ ‫ַה ּ ָ ׂ‬ ‫ְ‬ ‫וְאיך ַּת ֲעמֹד ַמ ְמ ַל ְכ ּתוֹ?'" (מתי יב ‪.)26-24‬‬ ‫ֵ‬ ‫ד‪.‬‬ ‫תוצאות הנסים ‪ -‬סיבה נוספת שדוחה את‬ ‫הטענה שישוע היה מכשף ששאב את כוחותיו‬ ‫מהשטן‪ ,‬היא העובדה שגרם לרבבות יהודים‬ ‫וגויים לעבוד את אלוהי ישראל‪ .‬אם ישוע אכן‬ ‫היה מכשף ושליח השטן‪ ,‬המזימה שלו נכשלה‪,‬‬ ‫‪Ω‬‬ ‫שהרי הוא רק קירב אנשים לאלוהים‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪7‬‬ ‫נער יהודי‬ ‫נשלח ללמד אסטרולוגים‬ ‫כשדיים את האמת‬ ‫ח‪ .‬צ'יילדס‬ ‫הגליית היהודים לבבל שירתה את מימוש התכנית המושלמת‬ ‫שהייתה לאלוהים עבור עמו וארצו‪ .‬עם ישראל נענש כך משום‬ ‫שעבד אלילים והקשה את לבבו‪ .‬ארץ ישראל קיבלה כך את ‪70‬‬ ‫שנות המנוחה שהגיעו לה‪ .‬בה בעת שירתה הגליית עם ישראל לבבל‬ ‫גם את התכניות שהיו לאלוהים עבור עובדי האלילים‪ ,‬משעבדי עמו‪,‬‬ ‫שהאמינו בתורות שקר‪ ,‬חיו בפחד ועבדו את השמש‪ ,‬הירח והכוכבים‪.‬‬ ‫אלוהים שלח אליהם מבין הגולים נער יהודי שעמד לכוון אותם אל‬ ‫האמת‪ .‬דניאל שירת את הכשדים אבל בו‪-‬בזמן הוא היה גם שגרירו‬ ‫האמתי‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫של אלוהים‪ ,‬שנבחר ללמד אותם על אדון הבריאה‬ ‫‪8‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫נער יהודי נשלח ללמד אסטרולוגים כשדיים את האמת‬ ‫ה‬ ‫מאמר "אין מזל לישראל" שהתפרסם בגיליון‬ ‫מס' ‪ 3‬תיאר את גישתם המעורבת של חכמי‬ ‫ישראל כלפי האסטרולוגיה‪ .‬בגלות בבל אנחנו רואים‬ ‫מפגש שונה לחלוטין בין‬ ‫היהודים והחוזים בכוכבים‪.‬‬ ‫העיר בבל שכנה ליד נהר הפרת‬ ‫ובתקופות מסוימות הייתה‬ ‫העיר הגדולה ביותר בעולם‪.‬‬ ‫הכשדים שחיו באזור זה נודעו‬ ‫בהתעניינותם הגדולה בגרמי‬ ‫השמים וה"חכמה" שלהם‬ ‫השפיעה על כל העמים שבאו‬ ‫בעקבותיהם‪ :‬המדים והפרסים;‬ ‫היוונים‪ ,‬שאימצו חלק מהשיטות‬ ‫שלהם; וגם אנחנו במערב‬ ‫ירשנו הרבה מהאסטרולוגיה‬ ‫של האימפריות העתיקות‪ ,‬כפי‬ ‫שנראה להלן‪.‬‬ ‫באסטרונומיה המוסלמית בימי הביניים ובאסטרונומיה‬ ‫במערב אירופה‪ .‬מקורות יווניים ולטיניים קלאסיים‬ ‫מרבים להשתמש במונח "כשדים" (‪Chaldeans‬‬ ‫באנגלית) בדברם על האסטרונומים‬ ‫ממסופוטמיה שהיו‪ ,‬למעשה‪ ,‬כוהנים‪-‬‬ ‫סופרים שהתמחו באסטרולוגיה‬ ‫ובצורות ניחוש וחיזוי אחרות‪.‬‬ ‫אלוהים לא‬ ‫התעלם מבני‬ ‫האדם האובדים‪,‬‬ ‫שברוב פחדם‬ ‫ניסו נואשות‬ ‫לשלוט בגורלם על‬ ‫ידי הבנת הבריאה‬ ‫וסגידה לה‬ ‫בשלב המוקדם שבו היו תושבי‬ ‫האזור נוודים – שלב שבתרבויות‬ ‫השונות מקדים בדרך כלל את‬ ‫ההתפתחות החקלאית – פולחן‬ ‫הירח היה חשוב יותר מפולחן‬ ‫השמש‪ .‬לאחר שהתיישבו במגורי קבע חשו האנשים‬ ‫ביתר שאת שהם נתונים לחסדי מזג האוויר ו"המזל"‬ ‫ותלויים בהם לקבלת יבול מוצלח וניצחונות צבאיים‪.‬‬ ‫פולחני הירח והשמש‪ ,‬לצד ההתבוננות בגרמי השמים‪,‬‬ ‫הפכו להיות מרכזיים עוד יותר‪ .‬הכוהנים הכשדים‬ ‫פיתחו תיאוריה בדבר הקשר בין מה שרואים בשמים‬ ‫לבין ההתרחשויות עלי אדמות‪.‬‬ ‫התיאולוגיה האסטראלית שראתה בכוכבי הלכת‬ ‫אלים והעניקה להם תפקיד חשוב במיתולוגיה‬ ‫השּומרים‪ .‬הם‬ ‫ֵ‬ ‫המסופוטמית נוצרה לראשונה בידי‬ ‫השתמשו באסטרונומיה פשוטה‪ ,‬שהייתה במידה‬ ‫רבה הבסיס לאסטרונומיה המשוכללת של הבבלים‪.‬‬ ‫הם גם השתמשו בשיטת ספירה על בסיס ‪ 60‬שהיא‬ ‫השיטה הידועה העתיקה ביותר שמשתמשת בערכי‬ ‫מיקום (כלומר‪ ,‬שיטה שבה ערכה של ספרה נקבע לא‬ ‫רק לפי צורתה אלא גם לפי מיקומה במספר)‪ .‬שיטה זו‬ ‫פישטה את מלאכת הרישום של מספרים מאוד גדולים‬ ‫ומאוד קטנים‪ .‬אנחנו עדיין משתמשים בשיטת הספירה‬ ‫הבבלית בחלוקת המעגל ל‪ 360-‬מעלות ובחלוקת‬ ‫השעה ל‪ 60-‬דקות‪ ,‬למשל‪ .‬האסטרונומיה הבבלית‬ ‫הייתה הבסיס לרבות מהשיטות האסטרונומיות‬ ‫שהתפתחו מאוחר יותר באסטרונומיה היוונית‬ ‫וההלניסטית‪ ,‬באסטרונומיה ההודית הקלאסית‪,‬‬ ‫באסטרונומיה הסאסאנית‪ ,‬באסטרונומיה הביזאנטית‪,‬‬ ‫הכשדים סברו שחיי האדם‬ ‫ואושרו תלויים בכוכבים ובפלנטות‬ ‫השמימיות‪ .‬פוריות האדמה תלויה‬ ‫בשמש הזורחת ובגשם היורד‬ ‫משמים‪ ,‬והנזק שנגרם על ידי הסופות‬ ‫והשיטפונות שמכים תכופות בעמק‬ ‫הפרת‪ ,‬גם הוא מקורו מלמעלה‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫הם טענו שהאלים יושבים בשמים‬ ‫ובכוחם לגרום לשגשוג או לאסונות‪,‬‬ ‫כרצונם‪ .‬הם האמינו שנחוץ לרצות‬ ‫את השמים ההפכפכים כדי ליהנות‬ ‫משגשוג‪ ,‬או אפילו רק כדי לשרוד‪.‬‬ ‫ימי השבוע בשפות רבות משקפים‬ ‫את ההשפעה הנרחבת של סגידה זו‬ ‫לשמים ואיך היא התפשטה בעולם‬ ‫החל מהכשדים‪:‬‬ ‫‪( Sunday‬יום א' באנגלית)‪:‬‬ ‫היום המוקדש לאל השמש (‪.)sun‬‬ ‫‪( Monday‬יום ב' באנגלית)‪:‬‬ ‫היום המוקדש לאל הירח (‪.)moon‬‬ ‫‪( Tuesday‬יום ג' באנגלית) ‪( Mardi /‬בצרפתית)‪:‬‬ ‫אל המלחמה הנורדי נקרא ‪ Tyr‬או ‪ – Tiw‬כוכב‬ ‫הלכת מארס‪.‬‬ ‫‪( Wednsday‬יום ד' באנגלית)‪:‬‬ ‫גזור מהאל הנורדי אודין המוכר גם כ‪ Woden-‬או‬ ‫‪ – Wotan‬מרקורי (כוכב חמה)‪.‬‬ ‫‪( Thursday‬יום ה' באנגלית)‪:‬‬ ‫היום של ‪ ,Thor‬קשור לכוכב הלכת יופיטר (צדק)‪.‬‬ ‫‪( Friday‬יום ו' באנגלית)‪:‬‬ ‫גזור משם האלה הנורדית ‪ – Frigga‬ונוס (נוגה)‪.‬‬ ‫‪( Saturday‬יום שבת באנגלית)‪:‬‬ ‫בלטינית ‪ – dies saturni‬היום של סאטורן (שבתאי)‪.‬‬ ‫ה"אנומה אנו אנליל" (‪ – Enuma Anu Enlil‬בימי האלים‬ ‫אנו ואנליל) הוא אוסף יומנים אסטרונומיים‪-‬אסטרולוגיים‬ ‫בבליים עתיקים שנכתבו על לוחות טין ומכילים‬ ‫תיעוד של תצפיות שנערכו במשך מאות שנים‪ .‬הם‬ ‫מכילים ‪ 7000-6500‬אותות שמפרשים מגוון רחב של‬ ‫תופעות שמימיות ואת השפעותיהן האסטרולוגיות‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪9‬‬ ‫נער יהודי נשלח ללמד אסטרולוגים כשדיים את האמת‬ ‫לדוגמה‪ ,‬דיווח על תצפיות בתופעות שקשורות בירח‪:‬‬ ‫•אם הירח נגלה לעין ביום הראשון [של החודש]‪:‬‬ ‫דברי אמת‪ .‬הארץ תשמח‪.‬‬ ‫•אם היום מגיע לאורכו הרגיל‪ :‬שלטון שיאריך ימים‪.‬‬ ‫•אם הירח בהיגלותו עטור כתר‪ :‬המלך יגיע לדרגה‬ ‫הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫האם אלוהים אוהב את האנשים האלה‪ ,‬השבויים‬ ‫בתקוות שווא ובמנהגים מושחתים? ודאי שכן!‬ ‫אלוהים לא התעלם מבני האדם האובדים האלה‪,‬‬ ‫שברוב פחדם ניסו נואשות לשלוט בגורלם על ידי‬ ‫הבנת הבריאה וסגידה לה‪ .‬הוא שלח אליהם מישהו‬ ‫שהיה מסוגל לעמוד בקשר עם הכוח שמאחורי היקום‬ ‫ולדעת באמת מה אלוהים חושב ורוצה‪.‬‬ ‫חייו של דניאל והדוגמה שהציב‪ ,‬הראו לבבלים‬ ‫את ההבדל הגדול שבין חכמת העולם הזה והידע‬ ‫האסטרונומי‪ ,‬לבין חכמתו של אלוהים וריבונותו‪.‬‬ ‫אלוהים שלח אליהם מישהו שדיבר אתם במונחים‬ ‫שלהם והיה מסוגל להציג את האמת דרך האמנות‬ ‫והמדע האהובים עליהם ביותר‪ ,‬וזאת – כבר‪-‬סמכא‬ ‫וְא ַמר‪ִ ,‬יְהי ֵׁשם‬ ‫"ענֵ ה ָדנִ ּיֵ אל ָ‬ ‫בתחום‪ .‬הוא הסביר להם‪ָ :‬‬ ‫ָה ֱאל ִֹהים ְמב ָֹר ְך ִמן ָהעו ָֹלם וְ ַעד ָהעו ָֹלם‪ֲ ,‬א ֶׁשר ַה ָח ְכ ָמה‬ ‫וְאת ַהזְ ּ ַמ ִנּים‪,‬‬ ‫בּורה ֶׁש ּל ֹו ִהיא‪ .‬וְהּוא ְמ ַׁש ֶנּה ֶאת ָה ִע ִּתים ֶ‬ ‫ַוְה ְ ּג ָ‬ ‫ּומ ִקים ְמ ָל ִכים‪ ,‬נו ֵֹתן ֶאת ַה ָח ְכ ָמה ַל ֲח ָכ ִמים‬ ‫ַמ ֲע ִביר ְמ ָל ִכים ֵ‬ ‫וְאת‬ ‫וְאת ַה ַּמ ָ ּדע ְליו ְֹד ֵעי ִבינָ ה‪ .‬הּוא ְמגַ ֶּלה ֶאת ָה ֲע ֻמ ּקוֹת ֶ‬ ‫ֶ‬ ‫ַה ִנ ְּס ָּתרוֹת‪( "...‬דניאל ב ‪ ,22-20‬תרגום מארמית)‪.‬‬ ‫דניאל הסביר למלך (פס' ‪ ,30-27‬תרגום מארמית)‪:‬‬ ‫"ה ָרז ֲא ֶׁשר ַה ֶּמ ֶל ְך ׁשו ֵֹאל‪ֵ ,‬אין ֲח ָכ ִמים ַא ׁ ּ ָש ִפים ַח ְר ֻט ִּמים‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫אּולם ׁיֵש ֱאלו ַֹּה ַ ּב ׁ ּ ָש ַמיִם‬ ‫וְ קו ְֹס ִמים יְכו ִֹלים ְל ַה ִ ּגיד ַל ֶּמ ֶלך‪ָ .‬‬ ‫וַאנִ י‪ ,‬ל ֹא ְב ָח ְכ ָמה ֶׁש ֶי ּׁש ִ ּבי ִמ ָּכל ַה ַח ִיּים‬ ‫ְמגַ ֶּלה ָרזִ ים‪ֲ ...‬‬ ‫נִ גְ ָלה ִלי ָה ָרז ַהזֶ ּ ה‪ַ .‬רק ַ ּב ֲעבּור ֲא ֶׁשר ַה ּ ִפ ְתרוֹן ַל ֶּמ ֶל ְך‬ ‫וְאת ַר ְעיוֹנוֹת ִל ְ ּב ָך ֵּת ָדע"‪.‬‬ ‫יו ִֹדיעּו‪ֶ ,‬‬ ‫דניאל דיבר על אלוהי השמים שברא את השמים ושולט‬ ‫בהם‪ .‬הוא דיבר במונחים שהיו מובנים למעמד הגבוה‬ ‫בבבל‪ .‬דניאל ורעיו הוכיחו כמה וכמה פעמים שאלוהי‬ ‫ישראל לא רק יודע את העתיד אלא גם שולט בו‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬נפל המלך נבוכדנאצר אפיים ארצה‬ ‫יכם הּוא ֱאל ֵֹהי‬ ‫"א ֶמת ִּכי ֱאל ֵֹה ֶ‬ ‫לפני דניאל ואמר‪ֱ :‬‬ ‫ּומגַ ֶּלה ָרזִ ים‪ִּ ,‬כי יָ כ ְֹל ָּת ְלגַ ּלוֹת‬ ‫וַאדוֹנֵ י ָה ֲאדוֹנִ ים ְ‬ ‫ָה ֱאל ִֹהים‪ֲ ,‬‬ ‫ֶאת ָה ָרז ַהזֶ ּ ה" (ב ‪ ,47‬תרגום מארמית)‪.‬‬ ‫דניאל ורעיו קודמו לעמדות בכירות בממלכה‪ ,‬ויתרה‬ ‫מכך‪ ,‬במרוצת הזמן עודד נבוכדנאצר את בני עמו‬ ‫לעבוד את אלוהי האמת האחד‪.‬‬ ‫העם היהודי שגלה לבבל קונן על אבדן בית המקדש‬ ‫וארצו היפה‪ .‬אבל אפילו בעיצומו של סבלם נטה‬ ‫אלוהים חסד גדול לאנשי בבל שהיו שקועים בעבודת‬ ‫אלילים חשוכה‪ .‬כלי השרת שהביא אליהם את‬ ‫האמת היה בחור יהודי שהכיר היטב את אלוהיו‪Ω .‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫ּוע; הּוא‪,‬‬ ‫רּוח זֶ ה ֲא ׁ ֶשר ָהיָה ַ ּב ָּמ ׁ ִש ַיח י ֵׁש ַ‬ ‫"י ְֵהא ָ ּב ֶכם ֲה ָל ְך ַ‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ָהיָה ַקּיָ ם ִ ּב ְדמּות ֱאל ִֹהים‪ ,‬ל ֹא ָח ׁ ַשב ְל ׁ ָש ָלל ֱהיוֹת‬ ‫ׁ ָשוֶה ֵלאל ִֹהים‪ֶ ,‬א ָּלא ֵה ִריק ֶאת ַע ְצמוֹ‪ַ ,‬‬ ‫נָטל דְּ מּות ֶע ֶבד‬ ‫צּורת ֹו ְּכ ָא ָדם‪ִ ,‬ה ׁ ְש ּ ִפיל‬ ‫וְכ ֲא ׁ ֶשר ָהיָה ְ ּב ָ‬ ‫וְנִ ְהיָה ִּכ ְבנֵי ָא ָדם; ַ‬ ‫וְצּיֵ ת ַעד ָמוֶת‪ַ ,‬עד ָמוֶת ַ ּב ְ ּצ ָלב‪ַ .‬על ֵּכן ִהגְ ִ ּביה ֹו‬ ‫ַע ְצמ ֹו ִ‬ ‫ֱאל ִֹהים ְמאֹד וְנָ ַתן ל ֹו ֶאת ַה ׁ ּ ֵשם ַה ַ ּנ ֲע ֶלה ַעל ָּכל ׁ ֵשם‪,‬‬ ‫ּוב ָא ֶרץ‬ ‫ּוע ָּכל ֶ ּב ֶר ְך‪ּ ַ ,‬ב ׁ ּ ָש ַמיִם ָ‬ ‫ְל ַמ ַען ִּת ְכ ַרע ְ ּב ׁ ֵשם י ֵׁש ַ‬ ‫ּוע ַה ָּמ ׁ ִש ַיח הּוא‬ ‫וְכל ָל ׁשוֹן ּתו ֶֹדה ִּכי ׁיֵש ַ‬ ‫ּומ ַּת ַחת ָל ָא ֶרץ‪ָ ,‬‬ ‫ִ‬ ‫ָה ָאדוֹן‪ְ ,‬ל ִת ְפ ֶא ֶרת ֱאל ִֹהים ָה ָאב"‪.‬‬ ‫פיליפים ב ‪11-5‬‬ ‫כולנו ודאי מכירים את הקטע הזה‪ .‬המיוחד בו הוא‬ ‫ההדגשה של גודל הקרבן שישוע העלה עבורנו‬ ‫והדרך הנפלאה שבה מאדיר אלוהים האב את‬ ‫ישוע‪ .‬בכך יעסוק המאמר שלפנינו‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪11‬‬ ‫ישוע – סיפור של הקרבה‬ ‫ּוע"‪ ,‬אומר‬ ‫רּוח זֶ ה ֲא ׁ ֶשר ָהיָה ַ ּב ָּמ ׁ ִש ַיח ׁיֵש ַ‬ ‫"יְהא ָ ּב ֶכם ֲה ָל ְך ַ‬ ‫ֵ‬ ‫שאול (פס' ‪ .)5‬אם אנחנו רוצים להיות "משיחיים‬ ‫טובים"‪ ,‬עלינו לאמץ את דרך המחשבה ואת דפוסי‬ ‫ההתנהגות של המשיח‪ .‬חשוב להבין‪ :‬איננו נקראים‬ ‫לאמץ לעצמנו רק מעשים‪ ,‬אלא‪ ,‬בראש ובראשונה‪,‬‬ ‫הלך רוח‪ .‬מעשיו של המשיח הנמנים בפסוקים אלה‬ ‫אינם העניין המרכזי אלא הם רק מוזכרים כביטוי‬ ‫להלך רוחו המופלא‪.‬‬ ‫ישוע הוא המשיח‪ ,‬בן האלוהים‪ .‬והוא ירד ברצון‬ ‫ובאהבה מכס הכבוד‪ ,‬מתפארתו השמימית‪ ,‬והוקע על‬ ‫הצלב עבורנו!‬ ‫ישוע הוא אלוהים‬ ‫"הּוא ֲא ׁ ֶשר ָהיָה ַקּיָ ם ִ ּב ְדמּות ֱאל ִֹהים" (פס' ‪ .)6‬התרגום‬ ‫כאן עלול להמעיט מערכו של הרעיון ששאול מנסה‬ ‫לבטא‪ .‬בעברית (וגם באנגלית) אין יכולת לתאר באופן‬ ‫מילולי משהו מן העבר שעדיין קיים‪ ,‬ויישאר קיים‬ ‫תמיד‪ .‬אבל זהו בדיוק המבנה של הפועל שתורגם‬ ‫למילים "היה קיים"‪ .‬מדובר על משהו שקשור למהותו‬ ‫של ישוע ולא למצב משתנה‪ .‬החלק השני של‬ ‫הפסוק קצת מבהיר את העניין‪ ,‬כי נאמר שישוע לא‬ ‫חשב לשלל היות שווה לאלוהים‪ .‬ישוע הוא במהותו‬ ‫אלוהים‪ .‬זו עובדה שאינה יכולה להשתנות‪ .‬ישוע לא‬ ‫הפך לאלוהים‪ ,‬לא חדל להיות אלוהים ולא שב להיות‬ ‫אלוהים‪ .‬הוא אלוהים! למען התפקיד שהיה עליו למלא‬ ‫הוא היה מוכן "להתעלם" זמנית מאלוהותו‪.‬‬ ‫ישוע "הּוא ֶצ ֶלם ׁ ֶשל ָה ֱאל ִֹהים ַה ִ ּב ְל ִּתי נִ ְר ֶאה‪ּ ְ ,‬בכוֹר ָּכל‬ ‫וַא ׁ ֶשר ָ ּב ָא ֶרץ‪ַ ,‬מה‬ ‫יאה‪ִּ .‬כי ּב ֹו נִ ְב ָרא ָּכל ֲא ׁ ֶשר ַ ּב ׁ ּ ָש ַמיִם ֲ‬ ‫ְ ּב ִר ָ‬ ‫ּומה ׁ ּ ֶש ִ ּב ְל ִּתי נִ ְר ֶאה‪ַ ...‬ה ּכֹל נִ ְב ָרא ְ ּב ֶא ְמ ָצעּות ֹו‬ ‫ׁ ּ ֶשנִ ְר ֶאה ַ‬ ‫ּול ַמ ֲענוֹ‪( "...‬קול' א ‪ .)16-15‬ישוע הוא אלוהים!‬ ‫ְ‬ ‫אבל ישוע נשגב זה "נָ ַטל דְּ מּות ֶע ֶבד וְ נִ ְהיָה ִּכ ְבנֵ י ָא ָדם"‬ ‫(פס' ‪ .)7‬האם ישוע היה אדם או רק "התחפש" לאדם?‬ ‫מה מבדיל בין אלוהים לאדם? נצחיות‪ ,‬ידיעת הכול‪,‬‬ ‫יכולת בלתי מוגבלת ועוד‪ .‬אם כך‪ ,‬מה נאמר על ישוע?‬ ‫האם הוא היה אדם במלוא מובן המילה?‬ ‫ישוע האדם‬ ‫השאלה הזו חשובה דווקא לאור אלוהותו‪.‬‬ ‫האם ישוע‪ ,‬בתקופה שבה חי כאדם עלי אדמות‪ ,‬ידע‬ ‫הכול? התשובה היא כן‪ ,‬אבל רק במידה מסוימת‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫"א ָבל ֶאת ַהּיוֹם ַההּוא‬ ‫למשל‪ ,‬ישוע אמר לגבי שובו‪ֲ :‬‬ ‫וְ ַה ׁ ּ ָש ָעה ֵאין ִא ׁיש יו ֵֹד ַע‪ּ ַ ,‬גם ל ֹא ַמ ְל ֲא ֵכי ַה ׁ ּ ָש ַמיִם וְ גַ ם ל ֹא‬ ‫ַה ֵ ּבן‪ֶ ,‬א ָּלא ָה ָאב ְל ַבדּ ו" (מתי כד ‪ .)36‬ישוע לא ידע הכול‪,‬‬ ‫מה שמוכיח שהוא היה אדם במלוא מובן המילה‪.‬‬ ‫האם ישוע היה כל יכול? גם כאן התשובה היא במידה‬ ‫רבה כן‪ ,‬אבל עם הסתייגות‪ .‬איננו יכולים לבחון את‬ ‫יכולתו אבל אנחנו בהחלט יכולים לבחון את דבריו‬ ‫"א ִבי‪ִ ,‬אם‬ ‫ואת מעשיו‪ .‬למשל‪ ,‬לפני מותו אמר ישוע‪ָ :‬‬ ‫ֶא ְפ ׁ ָשר ַהדָּ ָבר‪ַ ,‬ה ֲע ֵבר נָ א ִמ ֶּמ ִ ּני ֶאת ַה ּכוֹס ַה ּזֹאת" (מתי כו‬ ‫‪ .)39‬נכון‪ ,‬ישוע הלך אל הצלב ברצון‪ ,‬אבל הוא עדיין‬ ‫ביקש להימנע מהחוויה האיומה הזו‪ .‬אני סבור שאילו‬ ‫רצה‪ ,‬הוא היה מסוגל למנוע את הדבר‪ ,‬אבל הוא בחר‬ ‫להיכנע לאב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לא הוא הקים את עצמו‬ ‫מהמתים אלא רוח אלוהים הקים אותו‪.‬‬ ‫האם ישוע לא מת לעולם? נכון‪ ,‬גם כאן התשובה היא‬ ‫ּוע ָצ ַעק‬ ‫"יֵש ַ‬ ‫כן ולא‪ .‬ישוע חי וקיים‪ ,‬אבל הוא גם מת ‪ׁ -‬‬ ‫נָפח ֶאת רּוחוֹ" (מתי כז ‪ ,)50‬ושהה שלושה ימים‬ ‫ׁשּוב וְ ַ‬ ‫בקבר‪.‬‬ ‫אין ספק שישוע היה אדם כמונו‪ .‬הוא נולד‪ ,‬גדל והיה‬ ‫לילד ולנער ולאיש בוגר‪ ,‬היה רעב וצמא‪ ,‬אהב חברת‬ ‫אנשים‪ ,‬ישן בלילה וקם ביום‪ ,‬חשב‪ ,‬צחק ובכה‪ .‬הוא‬ ‫"ה ִריק ֶאת ַע ְצמוֹ‪,‬‬ ‫היה אדם במלוא מובן המילה‪ .‬הוא ֵ‬ ‫נָ ַטל דְּ מּות ֶע ֶבד וְ נִ ְהיָה ִּכ ְבנֵ י ָא ָדם"‪.‬‬ ‫אלוהים במהות – אדם מתוך בחירה‬ ‫ישוע הוא במהותו אלוהים‪ .‬הוא תמיד היה ותמיד יהיה‬ ‫אלוהים – בורא העולם‪ .‬אבל הוא היה לאדם מכיוון‬ ‫שכך הוא רצה‪ .‬שימו לב לפעלים ששאול משתמש‬ ‫בהם‪ .‬הוא אינו משתמש בפעלים סבילים אלא פעילים‪:‬‬ ‫ישוע "הריק את עצמו‪ ,‬נטל‪ ,‬השפיל וציית"‪ .‬שימו לב‬ ‫לסדר הדברים וכך נוכל להבין את גודל הקרבן‪.‬‬ ‫"הריק את עצמו"‬ ‫ישוע‪ ,‬זה שמלאכים שרו לכבודו‪ ,‬זה שברא את העולם‬ ‫בדברו‪ ,‬הריק את עצמו מהמאפיינים של אלוהותו‪ .‬זאת‬ ‫אומרת שמשליט הוא הפך לעבד‪ ,‬מכל יכול למוגבל‪,‬‬ ‫מרוח לחומר וכן הלאה‪ .‬עצם העובדה שהוא לבש בשר‬ ‫וויתר על תפארתו‪ ,‬היא כבר השפלה נוראה‪ .‬תארו‬ ‫לכם שהיינו צריכים לגור שלושים שנה בדיר חזירים‪,‬‬ ‫להתנהג כמותם‪ ,‬לאכול לצדם‪ .‬הרי זו השפלה שאיש‬ ‫מאתנו לא היה מוכן לעבור‪ .‬ישוע ירד מרום הבריאה‬ ‫אלי אדמות כדי לחיות עם חוטאים‪.‬‬ ‫ישוע – סיפור של הקרבה‬ ‫"נטל דמות עבד"‬ ‫ישוע לא הסתפק בכך שהוא בא אל העולם כאדם‪.‬‬ ‫היה ביכולתו לבוא‪ ,‬למשל‪ ,‬כאדם בוגר ולשבת על‬ ‫כס מלוכה‪ .‬אבל ישוע נטל דמות עבד‪ִ .‬חשבו לרגע‬ ‫על ההשפלה הנוראה שעובר בורא העולם כשהוא‬ ‫לובש בשר והופך לעובר‪ .‬אחר כך‪ ,‬כתינוק‪ ,‬הוא תלוי‬ ‫לחלוטין בהוריו – בבני אדם חוטאים‪ .‬עליהם להאכיל‬ ‫אותו‪ ,‬לרחוץ אותו‪ ,‬לחנך אותו‪ .‬ישוע גדל בעיר קטנה‬ ‫בגליל‪ .‬הוא לא נולד למשפחה עשירה‪ .‬אביו לא היה‬ ‫רב מכובד או איש עסקים מצליח במיוחד‪ .‬ישוע נטל‬ ‫על עצמו מעמד של עבד‪ .‬הוא חי עלי אדמות כאדם‬ ‫צנוע‪ ,‬עני וחסר זכויות‪ .‬הוא בא אל העולם כדי לשרת‬ ‫את בני האדם החוטאים‪.‬‬ ‫ההשפלה הנוראה התעצמה עוד יותר כשאותם‬ ‫אנשים שלמענם הוא בא דחו אותו‪ ,‬לעגו לו וניסו‬ ‫לפגוע בו שוב ושוב‪ִ .‬חשבו‬ ‫שוב על הדוגמה שהובאה‬ ‫לעיל; תארו לכם שהיינו‬ ‫נכנסים לשלושים שנה‬ ‫לדיר מזוהם כדי להציל‬ ‫את החזירים‪ ,‬ואילו הם היו‬ ‫פוגעים בנו ומנסים להרוג‬ ‫אותנו‪ .‬סביר שתוך זמן‬ ‫קצר כפיות הטובה מצדם‬ ‫הייתה מרפה את ידינו‬ ‫והיינו מוותרים על הניסיון‬ ‫לעזור להם! אבל ישוע‬ ‫חווה את ההשפלה עד תום‪.‬‬ ‫הוא נטל דמות עבד ונשאר‬ ‫נאמן למשימה שלקח על‬ ‫עצמו‪ .‬כשאנשים דחו אותו‪,‬‬ ‫הוא הפציר בהם‪ .‬כשהיה‬ ‫צורך‪ ,‬הוא חולל נסים כדי‬ ‫שאלה שדוחים אותו יראו‬ ‫ויתרשמו‪ .‬איזה עבד נפלא‪.‬‬ ‫כשפגש באישה השומרונית בשעה שהיה עייף ורעב‪,‬‬ ‫הוא לא חשב על עצמו ועל רעבונו‪ ,‬אלא עליה ועל‬ ‫תושבי העיר‪ .‬לאחר שביקש ממנה "תני לי לשתות"‬ ‫הוא היה זה שנתן לאישה מים חיים והיא‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫לא נתנה לו מים כלל‪ .‬זוהי השפלה משום שבימיו של‬ ‫ישוע גברים לא נהגו לשרת נשים אלא להפך‪.‬‬ ‫ישוע תמיד הציב את רצונותיו האישיים בסוף סדר‬ ‫העדיפות‪ .‬כך עשו גם אפפרודיטוס‪ ,‬טימותיאוס ושאול‪.‬‬ ‫כך גם עלינו לעשות‪.‬‬ ‫"ציית עד מוות"‬ ‫המוות על הצלב לא היה אירוע מנותק מחייו של ישוע‬ ‫אלא המשך טבעי שלהם‪ ,‬אירוע שהיווה את נקודת‬ ‫השיא‪ .‬ישוע ציית לאלוהים האב‪ .‬הוא ציית כשלבש‬ ‫"יָר ְד ִּתי‬ ‫בשר‪ ,‬ציית כשהיה ילד וציית כמבוגר‪ .‬ישוע אמר‪ַ ,‬‬ ‫שוֹת ֶאת ְרצוֹנִ י ׁ ֶש ִּלי ֶא ָּלא ֶאת ְרצוֹן‬ ‫ִמן ַה ׁ ּ ָש ַמיִם ל ֹא ַל ֲע ׂ‬ ‫ׁשו ְֹל ִחי!" (יוחנן ו ‪ .)38‬חייו‬ ‫של ישוע הם דוגמה נפלאה‬ ‫לציות חסר פשרות‪ ,‬שאין‬ ‫בו מניעים זרים‪ .‬הציות הזה‬ ‫נמשך בכל רגע בחייו והגיע‬ ‫לשיאו על הצלב‪.‬‬ ‫ישוע‪,‬‬ ‫זה שמלאכים שרו‬ ‫לכבודו‪ ,‬זה שברא‬ ‫את העולם בדברו‪,‬‬ ‫הריק את עצמו‬ ‫מהמאפיינים של‬ ‫אלוהותו‬ ‫"השפיל את עצמו"‬ ‫כולנו אומרים שעלינו להשפיל את עצמנו – אבל מה‬ ‫זאת אומרת? ישוע השפיל את עצמו בפני כולם‪ ,‬החל‬ ‫באביו שבשמים וכלה באחרון החוטאים‪ .‬זה ממש‬ ‫בלתי נתפס‪ .‬ישוע‪ ,‬למשל‪ ,‬מילא את מצוות התורה‬ ‫שהוא בעצמו נתן‪ .‬הוא השפיל את עצמו בפני יוחנן‬ ‫המטביל‪ ,‬אף על פי שיוחנן הבין שישוע גדול ממנו‪.‬‬ ‫ישוע לא חיפש את טובתו אלא את טובת הזולת‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫במאה הראשונה‪ ,‬מוות‬ ‫בצליבה לא היה "סתם" עונש‬ ‫מוות‪ .‬אזרחי רומי‪ ,‬למשל‪ ,‬היו‬ ‫פטורים משיטה זו של הוצאה‬ ‫להורג‪ .‬הוקעה על צלב הייתה‬ ‫מוות שהיה שמור לפושעים‬ ‫הגרועים ביותר – לרוצחים‪,‬‬ ‫גנבים‪ ,‬אנסים‪ .‬היה זה מוות‬ ‫כואב ומביש‪ .‬הנצלבים נתלו‬ ‫לעיני כול‪ .‬לעתים קרובות‬ ‫ירקו עליהם והשליכו עליהם‬ ‫בבוז אבנים וחפצים אחרים‬ ‫בעודם מפרפרים בין חיים‬ ‫למוות‪ .‬הצלב היה סמל לכך שהחברה דוחה את‬ ‫הצלוב‪ ,‬מקיאה אותו מתוכה‪ .‬וכך עשו לאיש שבא‬ ‫להעניק לעולם כולו תקווה וישועה!‬ ‫היש נורא מכך? היש הקרבה גדולה מזו? ישוע המשיח‬ ‫הקריב הכול ובסופו של דבר זכה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬לשם הנעלה‬ ‫על כל שם‪.‬‬ ‫הבה נקדיש לו את חיינו מתוך הקרבה עצמית‪,‬‬ ‫שהיא כאין וכאפס לעומת כל מה שהוא עשה עבורנו‬ ‫באהבתו האינסופית‪Ω .‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪13‬‬ ‫אני מכנה את התושב"ע‬ ‫בשם "ברית חדשה"‬ ‫משום שרעיון זה‪,‬‬ ‫של תורה שבעל פה‪,‬‬ ‫לא רק שאינו נמצא בשום‬ ‫מקום בתנ"ך אלא שהוא‬ ‫הופיע לראשונה רק בתלמוד‪,‬‬ ‫ִמפיהם של התנאים‪.‬‬ ‫ברית‬ ‫חדשה‬ ‫לא מה שחשבתם‬ ‫ג‪ .‬ברושי‬ ‫‪14‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫ברית חדשה – לא מה שחשבתם‬ ‫בשורת יוחנן ז ‪ 19‬משמיע ישוע באזני הפרושים‬ ‫"הל ֹא מ ׁ ֶֹשה נָ ַתן ָל ֶכם ֶאת‬ ‫דברים נוקבים‪ֲ :‬‬ ‫ּוע‬ ‫וְאין ִא ׁיש ִמ ֶּכם ְמ ַקּיֵ ם ֶאת ַה ּתו ָֹרה‪ַ .‬מדּ ַ‬ ‫ַה ּתו ָֹרה ֵ‬ ‫ַא ֶּתם ְמ ַב ְּק ׁ ִשים ַל ֲהרֹג או ִֹתי?"‪ 1.‬מוטיב דומה‬ ‫מופיע גם בקטעים נוספים בכתבי הברית החדשה‪ ,‬כמו‬ ‫למשל‪ :‬מעשי השליחים ז ‪ ;53‬טו ‪ ;10‬אל הרומים ב ‪.23‬‬ ‫זמן רב הדהדו פסוקים אלו בראשי וגרמו לי לתהות‬ ‫בשאלה‪ :‬אם עם ישראל לא קיים בהצלחה את מצוות‬ ‫התורה כאשר בית המקדש עמד על תלו‪ ,‬מה נאמר‬ ‫כעת ‪ -‬כאשר אין לנו בית מקדש ואיננו יכולים להקריב‬ ‫קרבנות? דהיינו‪ ,‬אם נכון הדבר שבני ישראל כשלו‬ ‫בשמירת המצוות ובקיומן בתקופת בית שני‪ ,‬על אחת‬ ‫כמה וכמה נכון הדבר ותקף בימינו!‬ ‫"רגע אחד"‪ ,‬ודאי תשאלו‪" ,‬האם אין 'הדתיים' שומרי‬ ‫המצוות מקיימים את תורת משה ודבקים בה בכל‬ ‫מאודם?" לדאבוני‪ ,‬לפי הכתובים‪ ,‬התשובה לכך היא‬ ‫לא ולא! למעשה‪ ,‬חז"ל עצמם הודו בכך שאינם דבקים‬ ‫בתורת המקרא‪ ,‬ולא רק בזאת אלא גם בכך שעם ישראל‬ ‫מעולם לא קיים בהצלחה את התורה שבכתב‪" :‬מאחר‬ ‫שעברנו על כל התורה מאל'ף ועד תי'ו היה ראוי שיחרב‬ ‫העולם כלו‪ ...‬והם [עם ישראל] עברו התורה מאל'ף ועד‬ ‫תי'ו כדברי חכמינו ז"ל‪ ...‬ובראות שאף על פי שעברנו‬ ‫כל התורה ולא חזר העולם לתהו ובהו‪ ,‬נראה שכוונת‬ ‫פסוק 'אם לא בריתי' אינו מדבר על התורה‪ ...‬ועכשיו‬ ‫לא עברו כי אם תורה שבכתב שהיא בבחינת זכר‪...‬‬ ‫ואם היו עוברים גם על תורה שבעל פה שהיא בבחינת‬ ‫נקבה‪ ,‬הייתי מחריב גם שאר העולם"‪ 2.‬במילים אחרות‪,‬‬ ‫חז"ל טוענים שמעולם לא קיימנו בהצלחה את התורה‬ ‫שבכתב וסבורים שלא עברנו על התורה שבעל פה‪ ,‬שכן‬ ‫אם היינו מפרים גם אותה היה הקב"ה מחריב את העולם‪.‬‬ ‫אולם למה הכוונה באמירה ש"עברנו על כל התורה"‪,‬‬ ‫כלומר – שמעולם לא שמרנו על התורה הכתובה? הרי‬ ‫היהודים הדתיים‪ ,‬שומרי המצוות כביכול‪ ,‬מתגאים בכך‬ ‫שהם מקיימים בקנאות את תרי"ג המצוות אשר נמסרו‬ ‫ביד משה רבנו‪ .‬ובכן‪ ,‬ייתכן שרובם המכריע בטוח כי‬ ‫הוא שומר את כל מצוות החומש‪ ,‬ברם עיון ברשימת‬ ‫מצוות אלה – כפי שערך אותן הרמב"ם‪ – 3‬מגלה כי‬ ‫למעשה גם הצדיק הגמור ביותר אינו מסוגל לקיים‬ ‫כיום את מצוות התורה כלשונן!‬ ‫מדוע? משום שאם בוחנים את רשימת מצוות ה"לא‪-‬‬ ‫תעשה" וה"עשה" שערך הרמב"ם‪ ,‬מתגלה מציאות די‬ ‫עגומה‪ :‬מתוך ‪ 613‬המצוות שמנה הרמב"ם‪ ,‬בימינו אין‬ ‫אפשרות לקיים לפחות ‪ )!( 20%‬מהן‪ .‬הכוונה‪ ,‬כמובן‪,‬‬ ‫למצוות הקשורות במשכן‪ ,‬בכהונה‪ ,‬בהקרבת עולות‬ ‫וזבחים‪ ,‬במלך ועוד‪ .‬שימו לב‪ :‬עיון ברשימת ‪ 248‬מצוות‬ ‫‪ 1‬ראו גם יוחנן ה ‪.47-46‬‬ ‫‪ 2‬ספר "מנחת אליהו" לרבי אליהו הכהן (פרק ב‪ ,‬עמ' ‪.)31-30‬‬ ‫‪ 3‬בהקדמה לספרו "משנה תורה"‪.‬‬ ‫ה"עשה" מגלה כי בלתי אפשרי לקיים לפחות כ‪106 -‬‬ ‫מהן (קרי‪ ;)42% ,‬כשבוחנים את רשימת ‪ 365‬מצוות‬ ‫ה"לא‪-‬תעשה" המצב גרוע מעט פחות‪" :‬רק" ‪ 21‬מצוות‬ ‫אינן ניתנות לקיום (כ‪.)5.7% -‬‬ ‫אולי אתם שואלים‪" :‬האם בחנת את כל ‪ 613‬המצוות‬ ‫אחת לאחת?!" כן‪ ,‬בהחלט! ואני מעודד גם אתכם לעיין‬ ‫ברשימת המצוות‪ 4‬ולהיווכח כי אין אפשרות לקיים‬ ‫כחמישית מהמצוות הכתובות בתורת משה‪.‬‬ ‫אז מה הבעיה? הלא מצוות שעבר זמנן הוחלפו במצוות‬ ‫ובהלכות חדשות‪ ,‬רלוונטיות יותר‪ 5.‬עדיין יש בעיה!‬ ‫ראשית‪ ,‬כבר בתורה נמצאת הזהרה חד משמעית‪,‬‬ ‫"ארּור ֲא ׁ ֶשר ל ֹא י ִָקים ֶאת דִּ ְב ֵרי ַה ּתו ָֹרה ַה ּזֹאת‬ ‫ולפיה‪ָ :‬‬ ‫שוֹת או ָֹתם"‪ 6.‬שנית‪ ,‬הרמב"ם בעצמו מזהיר במצווה‬ ‫ַל ֲע ׂ‬ ‫מספר שי"ד ברשימת ה"לא‪-‬תעשה"‪" :‬שלא לגרוע מכל‬ ‫‪7‬‬ ‫מצוות התורה‪ ,‬שנאמר 'ולא תגרע ממנו' (דברים יג‪ ,‬א)"‪.‬‬ ‫הרמב"ם אף חוזר על כך באופן דומה בתשיעי מתוך‬ ‫י"ג עיקרי האמונה שלו ואומר כי הוא "מאמין באמונה‬ ‫שלמה שזאת התורה לא תהא מחלפת ולא תהי תורה‬ ‫אחרת מאת הבורא יתברך שמו"‪.‬‬ ‫אך עדיין יש כאלה ׁ ֶשּיַ ְק ׁשּו ויאמרו כי הואיל והקב"ה יודע‬ ‫שבלתי אפשרי למלא אחר כל המצוות כולן‪ ,‬מוטלת‬ ‫עלינו החובה לשמור באדיקות את אותן מצוות שעדיין‬ ‫ניתן לקיים‪ .‬אלא שגם גישה זו נתקלת בבעיה‪ :‬במסכת‬ ‫"דרך ארץ זוטא" נאמר בפשטות ש"כל המבטל דבר‬ ‫אחד מן התורה ‪ -‬חייב כרת"‪ 8.‬חיזוק לכך נמצא בספר‬ ‫תומר דבורה לרבי קורדובירו‪ ,‬בו נאמר כי "אפילו צדיק‬ ‫גמור ועשה עבירה אחת‪ ,‬דומה לפניו כאילו שרף את‬ ‫‪9‬‬ ‫התורה"‪.‬‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬חלק ניכר מתרי"ג המצוות מתרכז‬ ‫בהקרבת קרבנות ובחוקים אחרים הקשורים למשכן‬ ‫ולעבודת הכוהנים‪ .‬עד שנחרב הבית בשנת ‪ 70‬לספירה‪,‬‬ ‫עוד היה ניתן להמשיך בעבודת הקרבנות ובהעמדת‬ ‫הפנים שהקב"ה מקבל זאת‪ 10.‬ברם בשעה שנחרב‬ ‫הבית ועבודת הכוהנים חדלה מלהתקיים‪ ,‬היה ברור‬ ‫למנהיגי הדת כי יש למצוא שיטה אלטרנטיבית לכפר‬ ‫על החטאים‪ .‬מאותה נקודת זמן ניתן לומר כי חדלה‬ ‫להתקיים יהדות מסוג אחד והחלה להתגבש יהדות מסוג‬ ‫‪ 4‬להלן קישור לרשימת מצוות התורה‪ ,‬כפי שמנה אותן הרמב"ם‪:‬‬ ‫‪.http://www.mechon-mamre.org/i/0001.htm‬‬ ‫‪ 5‬בהתאם לביטוי התלמודי‪" :‬עבר יומו [זמנו]‪ ,‬בטל קרבנו" (ברכות כו‬ ‫ע"א גמרא)‪.‬‬ ‫‪ 6‬דברים כז ‪.26‬‬ ‫‪ 7‬ובספר דברים ד ‪ .2‬חשוב לזכור כי כשם שאסור לגרוע‪ ,‬אסור גם‬ ‫להוסיף (ככתוב שם)‪.‬‬ ‫‪ 8‬פרק ח‪ ,‬פסקה חמישית‪ .‬ובמקום אחר נאמר "שכל העובר על מה‬ ‫שכתוב בתורה‪ ,‬עוקר את עצמו מן העולם הזה ומן העולם הבא"‬ ‫(מדרש "תנא דבי אליהו"‪ ,‬פרק טו‪ ,‬עמ' קנ"ט)‪.‬‬ ‫‪ 9‬פרק ראשון‪ ,‬עמ' ל"ט‪ .‬במילים אחרות‪" :‬כל העובר עבירה אפילו יום‬ ‫אחד בשנה‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה" (בבלי‪,‬‬ ‫חגיגה ה‪ ,‬ע"ב)‪ .‬אמת זו נאמרה במילים אחרות באגרת יעקב ב ‪.10‬‬ ‫‪ 10‬אף על פי שמאות שנים קודם לכן כבר גילה ה' בפי נביאיו מה דעתו‬ ‫על דת מזויפת שעיקרה טקסים מהולים בחטאים (למשל‪ ,‬בישעיהו‬ ‫א ‪.)22 ,14-11‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪15‬‬ ‫ברית חדשה – לא מה שחשבתם‬ ‫אחר‪ .‬או אז‪ ,‬החל להסתובב בחוג הרבני רעיון מסעיר‬ ‫על "ברית אחרת" (לכאורה מאת הקב"ה);‪ 11‬הלא היא‬ ‫‪12‬‬ ‫ברית התורה שבעל פה (התושב"ע)‪ ,‬ברית ההלכה‪.‬‬ ‫אני מכנה את התושב"ע בשם "ברית חדשה" משום‬ ‫שרעיון זה‪ ,‬של תורה שבעל פה‪ ,‬לא רק שאינו נמצא‬ ‫בשום מקום בתנ"ך אלא שהוא הופיע לראשונה רק‬ ‫בתלמוד‪ִ ,‬מפיהם של התנאים‪ 13.‬חז"ל הגיעו למסקנה‬ ‫שכעת‪ ,‬כאשר נחרב בית המקדש‪ ,‬חייבת להימצא דרך‬ ‫אלטרנטיבית לכפרה על חטא‪ ,‬ואמנם "פעם אחת היה‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי יוצא מירושלים‪ ,‬והיה רבי יהושע הולך‬ ‫אחריו‪ ,‬וראה בית המקדש חרב‪ .‬אמר רבי יהושע‪ :‬אוי לנו‬ ‫על זה שהוא חרב‪ ,‬מקום שמכפרים בו עונותיהם של‬ ‫ישראל‪ .‬אמר לו‪ :‬בני‪ ,‬אל ירע לך‪ ,‬יש לנו כפרה אחת‬ ‫שהיא כמותה‪ ,‬ואיזה? זה גמילות חסדים‪ ,‬שנאמר‪' :‬כי‬ ‫חסד חפצתי ולא זבח'"‪ 14.‬ו"מה הן‬ ‫גמילות חסדים שהיה מתעסק בהן?‬ ‫היה מתקן את הכלה ומשמחה‪,‬‬ ‫ומלווה את המת‪ ,‬ונותן פרוטה לעני‪,‬‬ ‫ומתפלל שלוש פעמים בכל יום ‪-‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ותפלתו מתקבלת ברצון"‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫כאילו הקריב כל הקרבנות כולם"‪ ;18‬ועוד‪" :‬בזמן שאין‬ ‫בית המקדש קיים‪ ,‬מה תהא עליהם [על ישראל]? אמר‬ ‫לו‪ :‬כבר תיקנתי להם סדר קרבנות [הפטרות]‪ ,‬בזמן‬ ‫שקוראין בהן ְל ָפנַ י‪ ,‬מעלה אני עליהם כאילו הקריבום‬ ‫לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם"‪ ;19‬ואפילו‪" :‬כל‬ ‫הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה‬ ‫קולות‪ ,‬שנאמר (ירמיהו לג)‪ :‬קול ששון וקול שמחה קול‬ ‫חתן וקול כלה‪ ...‬ואם משמחו מה שכרו?‪ ...‬רבי אבהו‬ ‫‪20‬‬ ‫אמר‪ :‬כאילו הקריב [קרבן] תודה"‪.‬‬ ‫אם הברית הראשונה (התורה) התבססה על דם‬ ‫הקרבנות‪ 21,‬הרי שהברית החדשה של חז"ל התבססה‪,‬‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬על גמילות חסדים‪ ,‬תלמוד תורה‪ ,‬קריאת‬ ‫ההפטרות ועוד‪ .‬מכאן ואילך החלה קרנה של התושב"ע‬ ‫לעלות‪ ,‬וזאת על חשבון מעמדה של הברית הכתובה‪.‬‬ ‫התלמוד הירושלמי‪ ,‬למשל‪ ,‬מתעד את ִהתלבטותו‬ ‫הקשה של רבי חגי‪" :‬נאמרו דברים‬ ‫בפה ונאמרו דברים שבכתב‪ ,‬ואין‬ ‫אנו יודעין איזה מהן חביב"‪ 22.‬ברם‬ ‫"‪...‬כי ַעל‬ ‫לפי הכתוב בשמות לד ‪ִּ :27‬‬ ‫ּ ִפי ַהדְּ ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה ָּכ ַר ִּתי ִא ְּת ָך ְ ּב ִרית‬ ‫ש ָר ֵאל"‪ ,‬מגיע הרב למסקנה כי‬ ‫וְאת ִי ְ ׂ‬ ‫ֶ‬ ‫"אותן שבפה חביבין"‪ ,‬קרי‪" :‬חביבין‬ ‫הן הדברים הנדרשים מן הפה‪ ,‬מן‬ ‫הדברים הנדרשים מן הכתב"!‪ 23‬כעת‪,‬‬ ‫היה זה רק עניין של זמן עד שהגיעו‬ ‫חז"ל לתובנה מרחיקת הלכת‪ ,‬לפיה‪:‬‬ ‫"לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים‬ ‫שבעל פה"!‪ 24‬כאן‪ ,‬למעשה‪ ,‬מוצגת הברית החדשה של‬ ‫חז"ל במלוא הדרה‪ ,‬כאשר היא באה באופן מופגן על‬ ‫חשבון תוקפה של הברית שניתנה בכתב‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬זה נכון שאנו ה"יהודים המשיחיים" מאמינים‬ ‫בברית חדשה‪ .‬אך יש לזכור‪ :‬אחינו ה"דתיים" מאמינים‪,‬‬ ‫לא פחות מאתנו‪ ,‬בברית חדשה משלהם ‪ -‬הברית‬ ‫החדשה של התורה שבעל פה; ואין להם בררה‪,‬‬ ‫שהרי כפי שראינו‪ ,‬הם אינם יכולים לקיים את כל‬ ‫מצוות ברית משה הכתובה‪ ,‬ממש כשם שאמר להם‬ ‫המשיח ישוע‪" :‬אין איש מכם מקיים את התורה"! ‪Ω‬‬ ‫ֲהֹלא מ ֶֹׁשה נָ ַתן לָ כֶ ם‬ ‫ֶאת ַהּתֹורָ ה ו ְֵאין ִאיׁש‬ ‫ִמּכֶ ם ְמ ַקּיֵם ֶאת ַהּתֹורָ ה‬ ‫בנוסף לגמילות חסדים (שכאמור‪,‬‬ ‫כללה גם את נתינת הצדקה ואת‬ ‫קיום התפילות) הכילה "הברית‬ ‫החדשה" של הרבנים דרכים נוספות‬ ‫לכפרה על עוונות‪" :‬בזמן שאין בית המקדש קיים‪,‬‬ ‫תלמידי חכמים הם כפרה להם לישראל"‪ ;16‬או‪" :‬כל‬ ‫העוסק בתורה כאילו הקריב עולה‪ ,‬מנחה‪ ,‬חטאת‬ ‫ואשם"‪ ;17‬וגם‪" :‬מי שדעתו ְשפלה מעלה עליו הכתוב‬ ‫‪ 11‬שימו לב לדבריה של יוכי ברנדס בנוגע לתושב"ע וכיצד היא‬ ‫מדגישה שהחכמים הם שיצרו אותה‪" :‬ספרות חז"ל שנוצרה בשש‬ ‫מאות השנים הראשונות לספירה‪ ,"...‬לדבריה‪" ,‬כדי להבין מדוע‬ ‫התורה שבעל פה נוצרה‪ ...‬צריך לחזור לימי חורבן בית שני‪ .‬אבדן‬ ‫המקדש הפך את התנ"ך ללא רלוונטי‪ ...‬אבל אז‪ ,‬בהגיע הרגע‬ ‫הקריטי הזה‪ ,‬קמו חכמינו ויצרו את התורה שבעל פה" (מוסף‬ ‫"ישראל היום"‪ .)14/06/2013 ,‬לפרספקטיבה משיחית על תוקפה‬ ‫של התושב"ע‪ ,‬קראו את הפרק המאלף של ד"ר מייקל בראון‬ ‫בספר "שמעו ועשו" מאת סיד רות (בהוצאת "מעוז"‪.)2001 ,‬‬ ‫‪ 12‬לפי "קיצור שולחן ערוך השלם" לרבי גאנצפריד‪ ,‬המושג 'תורה‬ ‫שבעל פה' אוגד בתוכו את ה"משנה‪ ,‬גמרא‪ ,‬הלכות‪ ,‬אגדות" (עמ' ‪,3‬‬ ‫בהקדמה); ואפילו את "מה שתלמיד ותיק עתיד להורות לפני רבו"‬ ‫(ירושלמי‪ ,‬פאה יג‪ ,‬א‪ ,‬פרק ב‪ ,‬הלכה ד)‪.‬‬ ‫‪ 13‬בתלמוד הבבלי מסופר על נכרי שרצה להתגייר ושאל את שמאי‬ ‫כמה תורות יש לכם (היהודים)‪ ,‬והלה "אמר לו‪ :‬שתים‪ ,‬תורה‬ ‫שבכתב ותורה שבעל פה" (שבת לא‪ ,‬ע"א)‪.‬‬ ‫‪ 14‬אבות דרבי נתן‪ ,‬פרק רביעי‪ ,‬סימן ה‪.‬‬ ‫‪ 15‬שם‪ .‬גם בתלמוד נאמר כי "כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬ ‫וקובר את בניו‪ ,‬מוחלין לו על כל עונותיו" (בבלי‪ ,‬ברכות ה'‪ ,‬ע"א‪-‬ב);‬ ‫וגם‪" :‬גדולה תפילה יותר מן הקרבנות" (שם‪ ,‬ברכות לב‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬ ‫‪ 16‬מדרש "אליהו זוטא"‪ ,‬פרק ב‪.‬‬ ‫‪ 17‬בבלי‪ ,‬מנחות קי‪ ,‬א; או כפי שאמר הקב"ה לדוד המלך‪" :‬טוב לי יום‬ ‫אחד שאתה יושב ועוסק בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך‬ ‫להקריב לפני על גבי המזבח" (בבלי‪ ,‬שבת ל‪ ,‬ע"א)‪ ,‬שהרי "גדול‬ ‫תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין" (בבלי‪ ,‬מגילה ג‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪ 18‬בבלי‪ ,‬סנהדרין מ"ג‪ ,‬ע"ב; סוטה ה‪ ,‬ב‪ .‬או‪" :‬כל הנוטל לולב באגודו‬ ‫והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו‬ ‫קרבן" (בבלי‪ ,‬סוכה מ"ה‪ ,‬א); ובנוסף‪" :‬יסורין ממרקין כל עונותיו של‬ ‫אדם" (בבלי‪ ,‬ברכות ה'‪ ,‬ע"א)‪.‬‬ ‫‪ 19‬בבלי‪ ,‬תענית כז‪ ,‬ע"ב; חז"ל אף קבעו כי בכוחה של הגלות לכפר על‬ ‫חטאים‪ ,‬שהלא‪" :‬גלות מכפרת עון‪" ...‬גלות מכפרת על הכל" (בבלי‪,‬‬ ‫סנהדרין לז‪ ,‬ע"ב); בספר "קדושת העיניים" נאמר כי "אם עוצם‬ ‫עיניו מראות ברע‪ ,‬אזי נתכפרו לו כל עונותיו" (פרק ה‪ ,‬עמ' תלה)‪.‬‬ ‫‪ 20‬בבלי‪ ,‬ברכות ו‪ ,‬ע"ב; בספר "מנחת אליהו" מבטיחים לנו חכמינו כי "כל‬ ‫העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" (מפתחות‪ ,‬תלמוד‪ ,‬עמ' ‪.)39‬‬ ‫‪ 21‬למשל‪ ,‬בהתאם לכתוב בספר שמות כד ‪" :8‬וַּיִ ַּקח מ ֶֹׁשה ֶאת ַה ָּדם‬ ‫ֹאמר‪'ִ ,‬הּנֵ ה ַדם ַה ְּב ִרית ֲא ֶׁשר ָּכ ַרת ה' ִע ָּמ ֶכם׳ ואפילו‬ ‫וַּיִ זְ רֹק ַעל ָה ָעם וַ ּי ֶ‬ ‫חז"ל נאלצו להודות כי "אין כפרה אלא בדם‪ ,‬שנאמר (ויקרא יז)‪ :‬כי‬ ‫הדם הוא בנפש יכפר" (בבלי‪ ,‬יומא דף ה' ע"א)‪.‬‬ ‫‪ 22‬ירושלמי‪ ,‬פאה יג‪ ,‬פרק ב‪ ,‬הלכה ד‪.‬‬ ‫‪ 23‬שם‪.‬‬ ‫‪ 24‬בבלי‪ ,‬גיטין ס‪ ,‬ע"ב (על סמך שמות לד ‪.)27‬‬ ‫מי היא‬ ‫השממית‬ ‫המוזכרת בתנ"ך?‬ ‫מאת ו‪ .‬פלשקו‬ ‫ר‬ ‫ש ֱאל ִֹהים ֶאת‬ ‫"וַ ּיַ ַע ׂ‬ ‫ובנו מכירים את היצור החמוד והקטן‬ ‫המופיע בתמונה‪ .‬זוהי שממית הבתים‪,‬‬ ‫הלטאה הנפוצה ביותר במגורי האדם‬ ‫בארץ‪ .‬היא מצויה בדרך כלל בחללים קטנים‬ ‫ומוסתרים בבית‪ ,‬וביכולתה לטפס על קירות אנכיים‬ ‫ולנוע אפילו על התקרה כשגבה מופנה כלפי מטה!‬ ‫ָה ֲא ָד ָמה ְל ִמינֵ הּו; וַ ּיַ ְרא‬ ‫לטאה מיוחדת זו פעילה בעיקר בלילה‪ .‬היא ניזונה‬ ‫מחרקים קטנים ובדרך כלל ניתן לראות אותה בקרבת‬ ‫מקור אור מלאכותי שמושך אליו חרקים ליליים‪,‬‬ ‫שאותם היא טורפת‪.‬‬ ‫ַחּיַ ת ָה ָא ֶרץ ְל ִמינָ ּה‬ ‫וְאת ַה ְ ּב ֵה ָמה ְל ִמינָ ּה‬ ‫ֶ‬ ‫ש‬ ‫וְאת ָּכל ֶר ֶמ ׂ‬ ‫ֵ‬ ‫ֱאל ִֹהים ִּכי טוֹב"‬ ‫(בראשית א ‪)25‬‬ ‫האם שמתם לב שהשממית מוזכרת בתנ"ך? היא‬ ‫מוזכרת פעם אחת בלבד‪ ,‬בהקשר מאוד מעניין –‬ ‫ברשימה של ארבעת בעלי החיים הקטנים המופיעה‬ ‫"א ְר ָ ּב ָעה ֵהם ְק ַט ֵ ּני ָא ֶרץ; וְ ֵה ָּמה ֲח ָכ ִמים‬ ‫במשלי ל ‪ַ :28‬‬ ‫ְמ ֻח ָּכ ִמים‪ַ ,‬ה ְ ּנ ָמ ִלים‪ַ ,‬עם ל ֹא ָעז; וַ ּיָ ִכינּו ַב ַּקיִץ ַל ְח ָמם‪,‬‬ ‫שימּו ַב ֶּס ַלע ֵ ּב ָיתם‪ֶ ,‬מ ֶל ְך‪ֵ ,‬אין‬ ‫ׁ ְש ַפ ִ ּנים‪ַ ,‬עם ל ֹא ָעצּום‪ ,‬וַ ּיָ ִ ׂ‬ ‫ש ָמ ִמית ְ ּב ָי ַדיִם ְּת ַת ֵּפשׂ‪ ,‬וְ ִהיא‬ ‫ָל ַא ְר ֶ ּבה; וַ ּיֵ ֵצא ח ֵֹצץ ֻּכ ּלוֹ; ְ ׂ‬ ‫יכ ֵלי ֶמ ֶל ְך"‪.‬‬ ‫ְ ּב ֵה ְ‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪17‬‬ ‫מי היא השממית המוזכרת בתנ"ך?‬ ‫מדוע זכתה השממית לאזכור בתנ"ך? מה כל כך‬ ‫מיוחד בה שהיא נמנית בשורה אחת עם בעלי חיים‬ ‫קטנים וחכמים? למעשה‪ ,‬עוררה השממית התפעלות‬ ‫וסקרנות במשך אלפי שנים‪ ,‬אך לאיש לא הייתה‬ ‫תשובה לשאלה כיצד היא מסוגלת לטפס על קירות‬ ‫ועצמים אנכיים בלי ליפול‪ .‬הרמז המשמעותי הראשון‬ ‫התגלה כשהתברר שעל "כריות ההדבקה" שבקצות‬ ‫גפיה יש מיליוני שערות זעירות‪ .‬בעזרת מיקרוסקופ‬ ‫התגלה שכל שערה שכזו מתפצלת בקצה למאות‬ ‫זיפים שמאפשרים לשממית "להידבק" לקירות אנכיים‬ ‫וחלקים‪ .‬בזווית ובלחץ נכונים יכולה שערה בודדת‬ ‫אחת לשאת משקל של נמלה גדולה‪ ,‬ועל מערכת‬ ‫הזיפים שעל בהונותיה של שממית אחת ניתן להעמיס‬ ‫משקל של ילד!‬ ‫חוקרי טבע שאלו‪ :‬האם ניתן לזהות בשממית של היום‬ ‫את אותה שממית שמוזכרת בספר משלי? קיים ויכוח‬ ‫בשאלת זיהויה של השממית המקראית‪ .‬יש המפרשים‬ ‫כי השממית המקראית היא עכביש‪ ,‬ויש המזהים אותה‬ ‫כסוג של לטאה‪ .‬הוצעו גם מספר זיהויים נוספים‪,‬‬ ‫ולאורך השנים זכתה השממית של ספר משלי למבחר‬ ‫שמות וזיהויים בתרגומי התנ"ך השונים‪.‬‬ ‫איך מתחילים תהליך זיהוי של‬ ‫בעל חיים מקראי?‬ ‫תחילה מנסים להפיק את רוב המידע מהטקסט‬ ‫המקראי‪ .‬מה ניתן ללמוד מהקשר הפסוק שבו מוזכרת‬ ‫השממית?‬ ‫>זהו בעל חיים קטן עם חכמה רבה ו‪/‬או מיומנות‬ ‫טבעית מופלאה שמעוררות פליאה אצל בני האדם‪.‬‬ ‫>כושר הטיפוס המופלא של השממית העניק לה‬ ‫את היכולת המיוחדת לחדור לכל מקום ואף‬ ‫להימצא בחדרי מלך‪ .‬היא מטפסת בעזרת "ידיה"‪,‬‬ ‫או שבגלל מידותיה הקטנות אפשר לתפוס אותה‬ ‫יכ ֵלי ֶמ ֶל ְך")‪.‬‬ ‫ש וְ ִהיא ְ ּב ֵה ְ‬ ‫ש ָמ ִמית ְ ּבי ַָדיִם ְּת ַת ּ ֵפ ׂ‬ ‫ביד (" ְ ׂ‬ ‫>השורש תפ"ש מופיע שבע פעמים בתנ"ך‪ ,‬מתוכן‬ ‫רק פעם אחת בבניין פיעל בפסוק "שלנו" במשלי‬ ‫ל ‪( 28‬על פי ההגייה‪/‬הניקוד שבנוסח המסורה)‪.‬‬ ‫אי לכך קשה להבין את משמעותה המדויקת של‬ ‫"ת ַת ּ ֵפשׂ"‪.‬‬ ‫הפעולה המתוארת באמצעות הפועל ְּ‬ ‫ייתכן שהכוונה לכך שהשממית מטפסת בידיה‪,‬‬ ‫או שניתן לתפוס אותה ביד‪ .‬לפי ההקשר‪ ,‬הפירוש‬ ‫הראשון נראה סביר ביותר – שכן הגיוני יותר‬ ‫שחכמתה של השממית באה לידי ביטוי מעצם‬ ‫יכולתה לטפס‪/‬לתפס ולחדור לחדרי המלך מאשר‬ ‫בשל הקלות שבה ניתן לתפוס אותה‪ .‬אפשרות‬ ‫נוספת‪ :‬השממית יודעת "לתפוס" (ללכוד) בידיה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫לכן הועלתה סברה שבפסוק מספר משלי מדובר‬ ‫על עכביש ולא על הלטאה הקטנה והשקופה‬ ‫למחצה שמוכרת לנו כיום בשם שממית‪.‬‬ ‫>לשממית יש "ידיים"‪ ,‬או "רגליים" דמויות ידיים‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬ניתן להניח כי בספר משלי‬ ‫מדובר בבעל חיים שרגליו מזכירות יד אנושית‪.‬‬ ‫מבחינה זאת השממית "המודרנית" תואמת את‬ ‫התיאור התנ"כי‪.‬‬ ‫>ייתכן שיש חשיבות לסדר שבו "החכמים‬ ‫הקטנים" מופיעים בפסוק שמזכיר את השממית‪.‬‬ ‫הסדר אינו על פי גודל גופם כי המחבר מזכיר‬ ‫תחילה את הנמלה הקטנה‪ ,‬עובר לשפן שהוא‬ ‫הרבה יותר גדול‪ ,‬ואז חוזר לארבה לפני שהוא‬ ‫מסיים עם השממית‪ .‬האם ייתכן שהתכונות‬ ‫החכמות עצמן קובעות את הסדר והמחבר עובר‬ ‫מדברים בסיסיים והכרחיים למתוחכמים יותר?‬ ‫אולי הרשימה נפתחת בהכנת לחם ובבניית‬ ‫בית מוגן היטב בהימצאו בסלע‪ ,‬ועוברת לבעלי‬ ‫חיים שהתנהגותם עוררה פליאה רבה יותר? אם‬ ‫כן‪ ,‬כושר הטיפוס של שממית הוא בגדר חכמה‬ ‫מפליאה ביותר שבזכותה היא מסוגלת לחדור‬ ‫לכל מקום‪ ,‬אפילו לחדרי המלך‪.‬‬ ‫>השממית מוזכרת בתנ"ך פעם אחת בלבד‪ .‬אם‬ ‫זוהי השממית של היום ‪ -‬אשר נפוצה מאוד בכל‬ ‫רחבי הארץ ‪ -‬מדוע לא זכתה לאזכורים נוספים?‬ ‫ואולי היא מוזכרת במקומות נוספים במקרא בשם‬ ‫אחר? אלו הן חלק מהשאלות שעולות כאשר‬ ‫החוקרים מנסים לזהות בעלי חיים תנ"כיים‪.‬‬ ‫כלי חשוב ומרכזי שעשוי לסייע בזיהוי הוא תרגומים‬ ‫קדומים של התנ"ך אשר נעשו בתקופה קרובה יותר‬ ‫לתקופת המקרא ובאותו מרחב גיאוגרפי‪ .‬המתרגמים‬ ‫הקדומים הכירו את הריאליה של המקרא (כלומר‪ ,‬את‬ ‫הצמחים‪ ,‬בעלי החיים‪ ,‬הכלים‪ ,‬המלבושים וכדומה‬ ‫בסביבתם) וחיו בתוכה‪ .‬למשל‪ ,‬בתרגום הירושלמי‬ ‫של התורה הנקרא "תרגום יונתן"‪" ,‬הלטאה" הנזכרת‬ ‫ברשימת בעלי חיים טמאים בספר ויקרא יא ‪30‬‬ ‫כ"שממיתא"‪ .‬ניתן להסיק מכך ש"שממית"‬ ‫תורגמה ׁ‬ ‫ו"לטאה" היו בעלי חיים דומים‪ .‬שיטת המיון בימי קדם‬ ‫הייתה מבוססת על סממנים חיצוניים או על קווי דמיון‬ ‫בדפוסי התנהגותם של בעלי חיים ולאו דווקא על‬ ‫קרבה גנטית‪ ,‬כפי שנעשה היום‪ .‬חלק גדול מהשמות‬ ‫היו שמות קיבוציים שכללו מספר מינים שונים‪ ,‬אך‬ ‫בעלי דמיון מבחינה חיצונית‪ .‬כך למשל נכלל העטלף‬ ‫ברשימת העופות שבתנ"ך למרות שהוא יונק‪ .‬אבל‬ ‫מאחר שיש לו כנפיים‪ ,‬הוא משתייך לקבוצת העופות‬ ‫על פי ההגדרה התנ"כית‪ .‬ייתכן שהשם שממית הוא‬ ‫אב‪-‬טיפוס של קבוצה שלמה‪ .‬בתנ"ך‪ ,‬שמו של בעל‬ ‫חיים אינו מייצג בהכרח רק מין אחד‪.‬‬ ‫מי היא השממית המוזכרת בתנ"ך?‬ ‫בתרגומים הקדומים (ארמית‪ ,‬סורית‪ ,‬תרגום השבעים‬ ‫ליוונית) השם "שממית" אכן השתמר היטב או תורגם‬ ‫כמין של לטאה‪ .‬בתרגומים מאוחרים יותר קיימת‬ ‫פרשנות שונה‪ .‬למשל‪ ,‬בתרגום של רס"ג (ר' סעדיה‬ ‫גאון) השממית היא אלסנוניה – "סנונית"‪ .‬בספרות‬ ‫חז"ל ובספרות לא‪-‬יהודית קדומה‪ ,‬זוהתה השממית‬ ‫לרוב עם זוחל מסדרת הלטאות‪ ,‬וייתכן שהכוונה אכן‬ ‫הייתה לסוג של שממית הבית‪ ,‬אבל חז"ל גם פירשו‬ ‫שממית כ"עכביש"‪ ,‬או התייחסו אליה כשם קיבוצי‬ ‫שכלל באותה קבוצת שרצים גם "לטאה" ו"עכביש"‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בחכמת שלמה‪ ,‬מסכת שבת פרק ח כתוב‪:‬‬ ‫"שממית והוא עכביש"‪ .‬ובתלמוד בבלי (מסכת סנהדרין‬ ‫דף קג עמוד ב) קוראים ש"אמון [שרף את התורה]‪,‬‬ ‫והעלה שממית על גבי המזבח"‪ .‬רש"י מפרש שאמון‬ ‫גרם לעכביש לטוות את קוריו על המזבח כתוצאה‬ ‫מהזנחת המקום‪ .‬אך אפשר שהוא הקריב לטאה‬ ‫(שרץ טמא) כמעשה שמבזה ומטמא את המזבח‪.‬‬ ‫ועוד‪ :‬בתלמוד בבלי וירושלמי מונים את השממית בין‬ ‫החלשים המטילים פחדם על החזקים‪" :‬אימת סממית‬ ‫על העקרב"‪ .‬כידוע‪ ,‬העקרב אינו מפחד מעכביש‪ ,‬לכן‬ ‫השממית אינה יכולה להיות עכביש‪ .‬פירוש נוסף מעניין‬ ‫נמצא בספר משנת רבי אליעזר‪ ,‬פרשה ג‪" :‬שממית‬ ‫בידים תתפש‪ .‬לא היה לכם ללמוד מן השממית‪ ,‬שהיא‬ ‫שוכנת בהיכלי המלכים‪ ,‬והן מניחין כל מיני מאכל‬ ‫ומשתה וכל מיני בשמים‪ ,‬והיא הולכת ובאה ורואה‬ ‫אותן ואינה נוגעת בהן‪ ,‬שהיא יראה שלא יהרגו אותה‪.‬‬ ‫ואתם לא תכבשו יצרכם‪"...‬‬ ‫אם כן‪ ,‬ניתן ללמוד מספרות חז"ל שדעות המפרשים‬ ‫היו חלוקות לגבי משמעות השם "שממית" ולא הייתה‬ ‫פרשנות שהייתה מקובלת על כולם‪ :‬עכביש‪ ,‬או מין של‬ ‫לטאה? ואולי בעל חיים שונה לחלוטין? הרב אבן עזרא‬ ‫והרב המאירי הסיקו שבספר משלי מדובר על "קוף‬ ‫שתופסת בידיה מה שיתנו לה והיא נמצאת בהיכלי‬ ‫המלך בעבור חכמתה‪"...‬‬ ‫בספרות היהודית המאוחרת יותר הפירוש הרווח‬ ‫שיוחס לשממית הוא עכביש‪ .‬ספרות זאת נכתבה‬ ‫ברובה במרחב גיאוגרפי שונה‪ ,‬כגון אירופה‪ ,‬היכן‬ ‫שהשממית אינה מצויה אך העכביש נפוץ שם מאוד‪.‬‬ ‫ייתכן שהפרשנים פשוט לא הכירו את‬ ‫שממית הבית הנפוצה באזורנו‪.‬‬ ‫המעופפים‪ ,‬היו השממיות אורחות רצויות בהיכלי‬ ‫המלך מפני שהשמידו חרקים‪ .‬גם בימינו השממיות‬ ‫בציד חרקים‬ ‫שמצויות בסביבת מגורי האדם מצטיינות ֵ‬ ‫ומשמשות כמדבירות חרקים טבעיות בבית ובחצר‪.‬‬ ‫ומה בנוגע לעכביש? העכביש אינו מתאפיין בטיפוס‬ ‫על הקירות אלא נמצא בדרך כלל בקרבת רשת‬ ‫הקורים שהוא טווה‪ .‬מבנה גופו מאופיין בשמונה‬ ‫רגליים שספק אם ניתן לקרוא להן ידיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מן‬ ‫הראוי יהיה לציין כאן שקוריו הארוכים והלולייניים של‬ ‫העכביש‪ ,‬הנראים כמו חוטים עדינים שאינם נקרעים‬ ‫בקלות‪ ,‬שימשו דוגמה מופתית לנשים אורגות ולתופרי‬ ‫מכמורות‪ .‬מיומנות זו של העכביש בהחלט יכולה להיות‬ ‫הדבר "החכם" ו"המחוכם" שממנו מתפעל מחבר ספר‬ ‫משלי‪ .‬אולם נשאלת השאלה‪ :‬אם משמעות המילה‬ ‫"שממית" בספר משלי היא עכביש‪ ,‬מדוע שלא יתואר‬ ‫העכביש בפסוק זה כטווה קורים? הרי זו המיומנות‬ ‫המרשימה ביותר שהוא ניחן בה‪ .‬כך הוא נזכר בספר‬ ‫ישעיהו נט ‪ ,6-5‬ובספר איוב ח ‪ 14‬הרמז בהתייחסות‬ ‫לעכביש הוא לקורים שהוא אורג‪ .‬אם כן‪ ,‬קשה‬ ‫להעלות על הדעת שאריגת הקורים לא תוזכר בתיאורו‬ ‫של עכביש כאחד מן הקטנים "החכמים" (אם זו‬ ‫המשמעות של המילה "שממית") משום שזוהי תכונה‬ ‫שמעוררת פליאה מרובה‪ .‬הייתכן שבפועל "תתפש"‬ ‫במשלי ל ‪ 28‬ישנו רמז דווקא לאריגת קורי העכביש?‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫אמנם קשה להכריע באופן מוחלט בין עכביש‬ ‫לשממית‪ ,‬אולם לאור מסורות הזיהוי הקדומות‪,‬‬ ‫התרגומים והמסקנות של החוקרים המודרניים‪ ,‬ניתן‬ ‫להסיק כי הכוונה היא לשממית ולא לעכביש‪ .‬ייתכן‬ ‫ש"שממית" היה שם כללי לכל המין ו"עכביש" היה‬ ‫שם פרטי לבעל חיים אחד ממשפחת השממיתיים‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬המיומנויות המדהימות של שני בעלי החיים‬ ‫האלה בהחלט מעוררות התפעלות!‬ ‫יך יְהוָה‪ְ ,‬מאֹד ָע ְמקּו ַמ ְח ׁ ְשב ֶֹת ָ‬ ‫ש ָ‬ ‫יך ‪...‬‬ ‫"מה ָ ּג ְדלּו ַמ ֲע ֶ ׂ‬ ‫ַ‬ ‫וְכל‬ ‫י ְַה ְללּו ֶאת ׁ ֵשם יְהוָה ִּכי הּוא ִצּוָ ה וְנִ ְב ָראּו ‪ַ ...‬ה ַחּיָ ה ָ‬ ‫וְצ ּפוֹר ָּכנָ ף‪"...‬‬ ‫ש ִ‬ ‫ְ ּב ֵה ָמה‪ֶ ,‬ר ֶמ ׂ‬ ‫רוב החוקרים המודרניים אשר ביקרו‬ ‫בארץ ישראל או התגוררו בה‪ ,‬מזהים‬ ‫את השממית המקראית כלטאה‬ ‫ולא כעכביש‪ .‬השממית היא הזוחל‬ ‫תהילים צב ‪ ;6‬קמח ‪10 ,5‬‬ ‫הנפוץ ביותר עד היום במגורי האדם‪.‬‬ ‫אפשר שזה היה המצב גם בעבר‪,‬‬ ‫גם שרצים קטנטנים אשר נבראו בחכמה כה רבה‬ ‫כולל ב"היכלי המלך"‪ .‬השממית ניזונה מפרוקי רגליים‬ ‫ונשגבת מבינתנו‪ ,‬מעידים על כבודו וגדולתו של‬ ‫קטנים וייתכן שבעת העתיקה‪ ,‬כאשר לא היו בנמצא‬ ‫רשתות בחלונות כדי לחסום את כניסת החרקים‬ ‫אלוהים! ‪Ω‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪19‬‬ ‫השיטה האינדוקטיבית‬ ‫לימוד הכתובים‬ ‫וחשיבה ִמ ֵּס ֶדר גבוה‬ ‫א‪ .‬פוכט‬ ‫"אינדוקציה" היא הגעה למסקנות ולהבנות על ידי איסוף פרטים (מן הפרט אל‬ ‫הכלל)‪ .‬כאשר לומדים את כתבי הקודש בשיטה אינדוקטיבית‪ ,‬הכתובים עצמם‬ ‫והפרטים שאנחנו מלקטים מהם הם המקור העיקרי שממנו אנחנו לומדים אודות‬ ‫אלוהים ועל הדברים שהוא רוצה ללמד אותנו מדברו‪ .‬שיטת לימוד זו מאמצת‬ ‫גישה חקרנית ללימודי התנ"ך והברית החדשה‪ ,‬גישה שבנויה משלושה מרכיבים‪:‬‬ ‫הבחנה‪ ,‬ביאור ויישום‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫השיטה האינדוקטיבית ללימוד הכתובים וחשיבה ִמ ֵּס ֶדר גבוה‬ ‫הבחנה (‪)Observation‬‬ ‫השלב הראשון כולל בחינה מדוקדקת של הטקסט‬ ‫באמצעות‪:‬‬ ‫‪ .‬אשאלות מנחות בעזרת שש מילות השאלה ‪ -‬מי‪,‬‬ ‫מה‪ ,‬מתי‪ ,‬מדוע‪ ,‬איפה ואיך?‬ ‫‪ .‬בסימון מילות מפתח‪ .‬פעולה זאת גורמת לנו‬ ‫להאט את קצב הקריאה‪ ,‬לשים לב לנקרא‬ ‫ולזכור טוב יותר את מה שקראנו‪ .‬מציאת‬ ‫מילים חוזרות ומילות מפתח בטקסט מסייעת‬ ‫בפענוח משמעות הקטע כולו‪.‬‬ ‫‪ .‬געריכת רשימות שמסכמות את העובדות‬ ‫והתובנות שלמדנו מתוך הטקסט‪.‬‬ ‫ביאור (‪)Interpretation‬‬ ‫בחינה מדוקדקת של הטקסט כמתואר לעיל‬ ‫מובילה לשלב הבא ‪ -‬הבנת משמעותו של הקטע‬ ‫הנלמד‪ .‬עיקרון חשוב שיש לזכור בשלב הביאור הוא‬ ‫שההקשר הוא זה שמכתיב את משמעות המילים‬ ‫ֶ‬ ‫ההקשר קובע מה הקטע אומר או‬ ‫בכל קטע נתון‪ֶ .‬‬ ‫אינו אומר‪ .‬הבחנה נכונה תוביל לביאור מדויק יותר‬ ‫של הטקסט‪.‬‬ ‫יישום (‪)Application‬‬ ‫בשלב היישום יש לשאול כיצד מה שנאמר בקטע‬ ‫מתייחס אליי ומה עליי לעשות כדי ליישם בחיי את‬ ‫האמת שלמדתי מתוכו‪ .‬היישום הוא המטרה החשובה‬ ‫ביותר בלמידה של כתבי הקודש‪ .‬הבנת הכתוב‬ ‫חשובה מאוד‪ ,‬כמובן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬איננו אמורים‬ ‫לקרוא את הכתובים וללמוד אותם רק כדי לאגור ידע‬ ‫אינטלקטואלי אלא כדי להתקרב לאלוהים‪ ,‬להכיר‬ ‫אותו ולהניח לו לשנות אותנו ואת דרכי החשיבה‬ ‫וההבנה שלנו‪ .‬בחינה יסודית וביאור נכון של הטקסט‬ ‫יובילו ליישום ראוי של משמעותו בחיינו‪.‬‬ ‫השיטה האינדוקטיבית ללימוד הכתובים‬ ‫והטקסונומיה של בלום לחשיבה ִמ ֵּס ֶדר גבוה‬ ‫השיטה האינדוקטיבית ללימוד הכתובים כוללת‬ ‫עקרונות חינוכיים ידועים ומקובלים בפילוסופיות‬ ‫חינוכיות לחשיבה מסדר גבוה‪ .‬המושג "חשיבה מסדר‬ ‫גבוה" מתייחס לחשיבה שמתקיימת ברמות הגבוהות‬ ‫של העיבוד הקוגניטיבי‪ .‬הטקסונומיה של בלום (‪Bloom,‬‬ ‫‪ )1984‬לחשיבה מסדר גבוה הינה שיטת המיון ההיררכי‬ ‫לחשיבה מסדר גבוה המקובלת ביותר בחינוך במחצית‬ ‫המאה האחרונה‪ .‬שיטה זו היוותה אבן יסוד בבתי ספר‬ ‫גבוהים לחינוך ולהוראה בעידן המודרני‪ .‬הטקסונומיה‬ ‫של בלום מורכבת משש קטגוריות‪:‬‬ ‫‪.‬אידע ‪)knowledge - recall( -‬‬ ‫‪.‬בהבנה ‪)comprehension( -‬‬ ‫‪.‬גיישום ‪)application( -‬‬ ‫‪.‬דניתוח‪ ,‬אנליזה ‪)analysis( -‬‬ ‫‪.‬המיזוג‪ ,‬סינתזה ‪)synthesis( -‬‬ ‫‪.‬והערכה ‪)evaluation( -‬‬ ‫שלושת המרכיבים בשיטה האינדוקטיבית ללימוד‬ ‫הכתובים מכילים בתוכם את ששת השלבים‬ ‫בטקסונומיה של בלום‪ .‬ההתבוננות בטקסט במטרה‬ ‫לחקור את מה שנאמר בו כוללת את השלב הראשון‬ ‫במיון של בלום (ידע)‪ ,‬בעיקר באמצעות בחינת הטקסט‬ ‫בעזרת השאלות מי‪ ,‬מה‪ ,‬מתי‪ ,‬מדוע‪ ,‬איפה ואיך‪ ,‬וכן‬ ‫את השלב השני במיון של בלום (הבנה)‪ .‬בשיטה‬ ‫האינדוקטיבית התלמיד מתבקש לעתים קרובות לערוך‬ ‫רשימות כדי להבין טוב יותר את המידע שלמד‪ .‬השלב‬ ‫השלישי של בלום (יישום) זהה למרכיב השלישי בשיטה‬ ‫האינדוקטיבית‪ .‬שלושת השלבים הנותרים של בלום‬ ‫(ניתוח‪ ,‬סינתזה והערכה) מופיעים גם הם על פי רוב‬ ‫במרכיב השלישי בשיטה האינדוקטיבית‪ ,‬כלומר ביישום‪,‬‬ ‫אולם ניתן למצוא אותם גם במרכיב השני‪ ,‬בביאור‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪21‬‬ ‫השיטה האינדוקטיבית ללימוד הכתובים וחשיבה ִמ ֵּס ֶדר גבוה‬ ‫פירמידת הלמידה‬ ‫שיטות‬ ‫הוראה‬ ‫פאסיביות‬ ‫הרצאה‬ ‫‪5%‬‬ ‫קריאה‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫דיון קבוצתי‬ ‫‪50%‬‬ ‫תרגול מעשי‬ ‫‪75%‬‬ ‫הוראה‬ ‫‪90%‬‬ ‫שמיעה וראייה‬ ‫הדגמה‬ ‫שיטות‬ ‫הוראה‬ ‫פעילות‬ ‫מבוסס על מחקר מ‪National Training Laboratories Bethel, Maine-‬‬ ‫למידה שהתלמיד ניצב במרכזה‬ ‫במכללות להוראה ולחינוך מלמדים את מורינו העתידיים‬ ‫להציב את התלמיד (ולא את המורה או את החומר)‬ ‫במרכז תהליך הלמידה‪ .‬בעבר שלט המורה בכמות‬ ‫המידע ובזמינותו‪ .‬בימינו העולם השתנה וכמעט לכל‬ ‫ילד יש גישה למידע ללא הגבלת זמן ותחום‪ .‬בשיטה‬ ‫האינדוקטיבית ללימוד כתבי הקודש המורה אינו‬ ‫מעביר חומר לתלמיד באמצעות הרצאה אלא מדריך‬ ‫אותו למצוא את החומר בעצמו באמצעות חקר וגילוי‪.‬‬ ‫התלמידים הם אלה העושים את רוב עבודת החיפוש‬ ‫והמחקר בעצמם ומחפשים אחר משמעות הטקסט כדי‬ ‫לגלות את האמת שטמונה בו וליישמה בחייהם‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שאנו זוכרים מעט מאוד ממה שנאמר‬ ‫לנו (רק ‪ 5%‬בהתאם לפירמידת הלמידה שפותחה על‬ ‫ידי ‪.)National Training Laboratories Bethel, Maine‬‬ ‫אולם כאשר אנו חווים את הנלמד בעצמנו אנו זוכרים‬ ‫אותו הרבה יותר טוב (‪ 30%‬באמצעות המחשה והדגמה‪,‬‬ ‫‪ 50%‬באמצעות דיון ושיחה‪ 75% ,‬באמצעות עשייה ועד‬ ‫‪ 90%‬כשאנו עצמנו מלמדים את החומר)‪ .‬למרות חילוקי‬ ‫הדעות בין החוקרים לגבי חישוב האחוזים ולמרות‬ ‫הביקורת על פשטנות היתר שפירמידה זו מציגה‪ ,‬קיימת‬ ‫הסכמה גורפת בנוגע למציאות שאותה היא ממחישה‪.‬‬ ‫פירמידת הלמידה – כמה זוכר התלמיד‪:‬‬ ‫פירמידה זו ממחישה את ההבדל הגדול שקיים בין‬ ‫למידה פאסיבית כמו האזנה להרצאה או לדרשה‪ ,‬לבין‬ ‫למידה פעילה כמו עבודה עצמית או מחקר‪ .‬ידע שנלמד‬ ‫בצורה פעילה המעודדת חשיבה הופך מידע פאסיבי‬ ‫ותלוש לידע פעיל ובעל משמעות וקשר לחיי התלמיד‬ ‫‪22‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫והמהווה בסיס להמשך למידה משמעותית (פרקינס‪,‬‬ ‫‪" .)1998‬ידע שנלמד באופן זה יישמר בצורה טובה יותר‬ ‫לאורך זמן ויהפוך לשימושי בהקשרים רבים‪ ,‬גם מעבר‬ ‫להקשר שבו הוא נלמד" (משרד החינוך‪.)2009 ,‬‬ ‫למידת כתבי הקודש באמצעות השיטה האינדוקטיבית‬ ‫היא למידה פעילה‪ .‬התלמיד אינו יושב ורק מקשיב‬ ‫למורה ורושם הערות אלא מבצע את עבודת החקירה‬ ‫בעצמו‪ ,‬בדומה לעבודת ההכנה של מורה או רועה‬ ‫קהילה לפני שהוא מעביר שיעור או דרשה‪ .‬התשובות‬ ‫אינן ניתנות לתלמידים והם פונים לדברי פרשנות של‬ ‫אחרים רק לאחר שהם השלימו את חקר הכתוב‪ ,‬גילו‬ ‫את האמת שבכתוב ודנו על כך בקבוצה מונחית‪Ω .‬‬ ‫‪www.mehemanhadavar.org.il‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫טישמן‪ ,‬ש'; פרקינס‪ ,‬ד'; ג'יי א' (‪" .)1996‬הכיתה החושבת"‪ .‬ירושלים‪:‬‬ ‫משרד החינוך והתרבות ומכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה‪.‬‬ ‫‪.http://www.brancoweiss.org.il/816/99.htm‬‬ ‫לוסון‪ ,‬דוד וברברה (‪" .)2008‬המפתח להחלטות נכונות"‪ .‬ירושלים‪:‬‬ ‫מהימן הדבר‪.‬‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬המזכירות הפדגוגית (‪" .)2009‬אסטרטגיות‬ ‫חשיבה מסדר גבוה"‪ .‬מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים‬ ‫ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה‪.‬‬ ‫‪http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/‬‬ ‫‪.Portal/EstrategyotChashiva.pdf‬‬ ‫פרקינס‪ ,‬ד' (‪" .)1998‬לקראת בית ספר חכם‪ :‬מאימון הזיכרון‬ ‫לחינוך החשיבה"‪ ,‬ירושלים‪ :‬מכון ברנקו וייס‪.‬‬ ‫‪Bloom, B., ed. (1984). Taxonomy of educational objectives:‬‬ ‫‪the classification of educational goals; Handbook I:‬‬ ‫‪.Cognitive Domain New York, Longman‬‬ ‫‪Swartz, R. J., Costa, A. L., Beyer, B. K., Reagan, R. and‬‬ ‫‪Kallick, B. (2008). Thinking-Based Learning. New York and‬‬ ‫‪.London: Teachers College Press‬‬ ‫קורס אינטנסיבי‬ ‫חינוך ילדים ונוער‬ ‫המכללה למקרא מזמינה את מנהיגי הקהילות ומדריכי הילדים והנוער לקורס אינטנסיבי‬ ‫של חמישה ימים שבו ילמדו על העבודה עם קבוצות הגילאים האלה בגוף המשיח‪.‬‬ ‫המרצה‪ :‬יואל גולדברג‬ ‫תכני הקורס‪:‬‬ ‫הבנת החשיבות והמשמעות שמייחסים כתבי הקודש לעבודה עם ילדים ונוער במסגרת גוף‬ ‫המשיח והקהילה המקומית‪.‬‬ ‫הקניית הבנה בסיסית של שלבי ההתפתחות בחיי ילדים ונוער‪.‬‬ ‫העמקת המודעות למצבים הפיזיולוגים‪ ,‬הקוגניטיביים והחברתיים שאותם עוברים ילדים ובני נוער‪.‬‬ ‫הבהרת מקומו של מדריך הנוער בעבודה הקהילתית ובמסגרת הקהילתית שבה הוא מתפקד‪.‬‬ ‫הסברים אודות מקומה ותפקידה של הקהילה בעבודה עם הנוער‪.‬‬ ‫‪ 12-8‬ביוני ‪2014‬‬ ‫ימים א‪-‬ה‬ ‫שעות‪1600-900 :‬‬ ‫‪1 700 077 970‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪23‬‬ ‫שירות חובה‬ ‫ס‪ .‬סילבר‬ ‫השירות בצה"ל מהווה שלב מרכזי בחייהם של רוב המתבגרים בישראל‪ ,‬והוא משמעותי גם‬ ‫בחייהם של אזרחים בוגרים רבים שמשרתים בקבע או בשירות מילואים‪ .‬כידוע‪ ,‬השירות‬ ‫הצבאי הנו שירות חובה הקבוע בחוקי המדינה וגם השירות במילואים מוסדר בחוק‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫שירות חובה‬ ‫צ‬ ‫עירים משיחיים רבים תוהים‪ :‬האם השי‪-‬‬ ‫רות הצבאי מתאים למשיחיים? האם‬ ‫נכון למשיחיים לשרת בצבא? האם נכון לאחוז‬ ‫בנשק? האם לשרת ביחידה קרבית או לא?‪-‬‬ ‫אלו הן רק חלק מהשאלות המעסיקות אותם‪.‬‬ ‫כדי לענות על שאלות אלו יש להתייחס לכמה נקודות‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוקי המדינה‪ .‬אנו למדים מכתבי הקודש‬ ‫שאלוהים הוא זה שמכונן ממשלות‪ ,‬כיסאות‬ ‫ורשויות (קולוסים א ‪ )16‬והוא גם זה שמסיר‬ ‫אותם‪ .‬הכתובים מורים לנו לכבד את הרשויות‬ ‫והסמכויות ולציית לחוקי המדינה שבה אנחנו‬ ‫חיים‪ .‬הממשלות הן כלי שרת בידי אלוהים‬ ‫למעננו‪ ,‬ומי שלא יציית להן יעמוד למשפט על‬ ‫פי החוקים שהוא הפר‪ .‬בישראל החוק מחייב‬ ‫את כולם לשרת בצה"ל‪ ,‬למעט מקרים מיוחדים‪,‬‬ ‫ולכן עלינו לציית לחוק ולהתגייס לצה"ל או‬ ‫לשירות מקביל‪.‬‬ ‫‪ .2‬המצווה לאהוב את אויבינו‪ .‬יש מי שטוענים‬ ‫שהשירות הצבאי‪ ,‬ובייחוד השירות הקרבי‪ ,‬אינו‬ ‫מאפשר לנו להתייחס לאויבינו באהבה כפי‬ ‫שציווה עלינו ישוע בברית החדשה‪ .‬אבל אין זה‬ ‫מדויק‪ .‬דווקא חיילים משיחיים שמשרתים בצבא‬ ‫מתוך יראת אלוהים וציות לחוקי המדינה יכולים‬ ‫להפגין את אהבתו של המשיח במצבי חיכוך עם‬ ‫"אם ָר ֵעב‬ ‫גורמים עוינים‪ .‬במשלי כה ‪ 22-21‬כתוב‪ִ :‬‬ ‫וְאם ָצ ֵמא‪ַ ,‬ה ׁ ְש ֵקהּו ָמיִם; ִּכי‬ ‫ש נַ ֲא ָך ַה ֲא ִכ ֵלהּו ָל ֶחם ִ‬ ‫ׂ‬ ‫ְ‬ ‫ֹאשוֹ‪ ,‬וַ יהוָ ה י ׁ ְַש ֶּלם ָלך"‪.‬‬ ‫גֶ ָח ִלים ַא ָּתה ח ֶֹתה ַעל ר ׁ‬ ‫יש מצבים רבים שבהם המשיחיים המשרתים‬ ‫בצבא ‪ -‬חיילים בכלל‪ ,‬ולוחמים בפרט ‪ -‬יכולים‬ ‫לגלות רחמים ואהבה כלפי אותם גורמים‬ ‫עוינים באמצעות פעולות אדיבות פשוטות‬ ‫(שבכל מקרה מתבקשות על פי נוהלי צה"ל)‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש החושבים שחלק מדבריו של ישוע משקפים‬ ‫איסור על התנגדות פיזית ואחיזה בנשק‪ .‬בהקשר‬ ‫זה חשוב לזכור כמה דברים‪:‬‬ ‫וְא ֶּתם ְ ּבנֵ י‬ ‫"כי ֲאנִ י יְהוָ ה ל ֹא ׁ ָשנִ ִיתי; ַ‬ ‫א‪ .‬כתוב‪ִּ :‬‬ ‫ֲיַעקֹב ל ֹא ְכ ִל ֶיתם" (מלאכי ג ‪ .)6‬אלוהים‬ ‫איננו משתנה‪ .‬האלוהים של הברית החדשה‬ ‫אינו שונה מאלוהי התנ"ך‪ .‬זה נכון שאלוהים‬ ‫אינו רוצה במלחמה‪ ,‬בהרס‪ ,‬במוות‪ ,‬באבדן‬ ‫וכדומה‪ ,‬אך כל אלו הם חלק מן העולם‬ ‫הבלתי מתוקן וחלק מן המציאות שבה אנו‬ ‫חיים‪ .‬אחד משמותיו של אלוהים הוא ה'‬ ‫צבאות‪ :‬הוא אלוהי צבאות השמים שנלחם‬ ‫את המלחמה עבורנו‪ ,‬גם בעולם הרוחני וגם‬ ‫בעולם הפיזי‪ .‬כך היה וכך יהיה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תמיד חשוב להבין את ההקשר שבו נאמרו‬ ‫דבריו של ישוע‪ :‬באיזה מצב אמר את‬ ‫הדברים ולמי הם נאמרו? למשל‪ ,‬במתי כו‬ ‫"ה ׁ ֵשב ֶאת ַח ְר ְ ּב ָך‬ ‫(פסוק ‪ )52‬אמר ישוע‪ָ :‬‬ ‫ֶאל ְמקו ָֹמ ּה‪ִּ ,‬כי ָּכל ָהאו ֲֹחזִ ים ַ ּב ֶח ֶרב‪ּ ַ ,‬ב ֶח ֶרב‬ ‫ֹאבדּו"‪ .‬יש מי שרואים בכך איסור על‬ ‫י ְ‬ ‫שימוש בנשק לכל מטרה שהיא‪ ,‬אך ישוע‬ ‫אמר את הדברים האלה לתלמידיו במצב‬ ‫מסוים ומסיבה מאוד מוגדרת‪ :‬הוא לא רצה‬ ‫שתלמידיו ישתמשו בנשק כדי שלא ימנעו או‬ ‫יעכבו את קיום כל הכתוב לגביו‪ .‬עוד ניתן‬ ‫להסיק כי אם תלמידיו שלפו אז חרבות‪,‬‬ ‫כנראה שאף פעם לא שמעו אותו מתנגד‬ ‫לכך‪ .‬גם במפגשים של ישוע עם אנשי צבא‪,‬‬ ‫למשל עם שר המאה הרומי‪ ,‬הוא לא אמר‬ ‫להם דבר בנוגע לקריירה הצבאית שלהם‪.‬‬ ‫‪ .4‬כהמשך לנקודה הקודמת (שבה ראינו שדבריו של‬ ‫ישוע אינם מצביעים על "פציפיזם" או אוסרים‬ ‫על שירות צבאי) ‪ -‬צבא ההגנה לישראל כשמו‬ ‫כן הוא‪ :‬צבא שמגן על ישראל‪ .‬הגנה עצמית היא‬ ‫תגובה טבעית לכל אדם‪ ,‬במיוחד כאשר מדובר‬ ‫על הורה שמגן על ילדיו‪ .‬האם אדם אשר פורץ‬ ‫פרץ אל ביתו יתבונן מהצד ויאפשר לפורץ לפגוע‬ ‫בבני משפחתו או לגזול את רכושו ללא התנגדות?‬ ‫כמובן שלא‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬כאזרחי מדינת ישראל‬ ‫אין סיבה שלא נגן על גבולות המדינה מפני אויבים‬ ‫המבקשים לפגוע באזרחיה‪.‬‬ ‫‪ .5‬דבר נוסף שעלינו לזכור הוא שסביבנו מתחוללת‬ ‫מלחמה רוחנית‪ ,‬שיש לה ביטוי גם בעולם הגשמי‬ ‫שבו אנו חיים‪ .‬אלוהים פועל בימינו להשבת עם‬ ‫ישראל לארץ ישראל כהכנה לביאת המשיח‬ ‫כפי שנובא מקדם‪ ,‬לכן ההתנגדות לכך כה עזה‪,‬‬ ‫גם בעולם הגשמי‪ .‬המלחמה הרוחנית באה‬ ‫לידי ביטוי בניסיון למנוע את שיבת עמנו לארצו‬ ‫ובניסיון לפגוע פיזית באזרחי ישראל‪.‬‬ ‫אלוהים קורא לנו למצוינות‪ .‬כתבי הקודש קוראים לנו‬ ‫לעשות כל דבר על הצד הטוב ביותר‪ ,‬כאילו אלוהים‬ ‫הוא זה שאנחנו משרתים‪ .‬הבה נשאף לפאר את‬ ‫אלוהים בכל דבר שנעשה‪ ,‬לרבות בשירות בצה"ל‪.‬‬ ‫אין זה משנה אם את או אתה לוחמים בגולני‪ ,‬טבחים‪,‬‬ ‫פקידים‪ ,‬טייסי קרב או נהגי משאית טטרה ‪ -‬עשו הכול‬ ‫על הצד הטוב ביותר‪ ,‬בשמחה ובלי להתלונן! ‪Ω‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪25‬‬ ‫ממערב למזרח‬ ‫עדותו של משה‬ ‫משה ל‪.‬‬ ‫יהודי אשכנזי דרום אמריקני עם "דם לטיני"‬ ‫שגדל בסביבה קתולית – זה אני!‬ ‫הסבים שלי מצד אבי ברחו מגרמניה ומפולין לארגנטינה‪,‬‬ ‫ואבי היה מוקף בילדותו בפליטים יהודים ונאצים‪ .‬ברגע‬ ‫שהיה מסוגל "לברוח" משם הוא היגר לברזיל והקים‬ ‫משפחה משלו‪ .‬אני הבכור מבין שלושה בנים ו"זכיתי"‬ ‫להיות עם אבי כאשר הוא מסר את חייו לישוע! אינני‬ ‫מסוגל לזכור מה באמת התרחש באותו יום חשוב –‬ ‫שכן הייתי רק בן שנה‪...‬‬ ‫חבר של אבי הזמין אותו להצטרף אליו לכנסייה‬ ‫בפטיסטית וברגע שהבין אבי לאן הוא מוזמן‪ ,‬הוא‬ ‫סירב בתוקף‪ .‬אבי הסביר לחברו מה חוו הוריו ושאסור‬ ‫ליהודים להתקרב לדת הנוצרית‪ .‬החבר אמר שאין‬ ‫בכך כל סכנה‪ ,‬ושישוע היה יהודי ושהאמונה במשיח‬ ‫היא "דבר יהודי"‪ .‬לבסוף הסכים אבי להצטרף לחברו‪.‬‬ ‫כאשר הגענו (אבי לקח אותי אתו) הוא עמד מחוץ‬ ‫לדלת‪ ,‬כשאני בזרועותיו‪ ,‬ומשם שמע את רועה הקהילה‬ ‫מתחיל לקרוא מישעיהו נג‪ .‬אבי לא הצליח להתאפק‪.‬‬ ‫הוא קטע את רועה הקהילה באמצע הדרשה שלו‬ ‫ושאל בפליאה‪" :‬ממתי קוראים את התנ"ך היהודי‬ ‫בכנסייה נוצרית?!" כל הראשים הסתובבו לעברנו‪ .‬סביר‬ ‫‪26‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫להניח שכולם חשבו שאבא שלי הוא איזה "משוגע"‬ ‫מהרחוב שנקלע למקום ורק רוצה להפריע‪ .‬תודה לאל‬ ‫על היחס הסבלני שהפגין רועה הקהילה כלפי אבי‪.‬‬ ‫הוא ביקש מאבי שגם הוא יתאזר בסבלנות והבטיח‬ ‫לשוחח אתו בסוף האספה‪ .‬וכך‪ ,‬לאחר דרשת יום א'‬ ‫בכנסייה בדרום אמריקה הבין אותו בחור יהודי דובר‬ ‫יידיש‪ ,‬גרמנית וספרדית שישוע הוא המשיח שהובטח‬ ‫ליהודים‪ .‬כמובן שכאשר חזרנו הביתה ואמי שמעה‬ ‫על כך קמה מהומה גדולה‪ .‬אבל שנה מאוחר יותר גם‬ ‫היא החלה להאמין באותו משיח יהודי‪ .‬וכך גדלתי עם‬ ‫הורים יהודים שהאמינו בישוע‪ ,‬אך לא ידעו הרבה אודות‬ ‫החיים החדשים במשיח‪ .‬חשבנו שאנחנו המשפחה‬ ‫היהודית היחידה בדרום אמריקה שמאמינה בישוע‪.‬‬ ‫חלף זמן רב מאוד עד שהכרנו עוד יהודים משיחיים‪.‬‬ ‫לפני שחגגו לי בר מצווה הבנתי שגם אני זקוק לישועה‬ ‫הזאת ושלא די בישועתם של הוריי‪ .‬כאשר ביקשתי‬ ‫מהמשיח שיגאל אותי מחטאיי ויהיה אדון חיי‪ ,‬התמלאתי‬ ‫שמחה עצומה‪ ,‬בלתי ניתנת לריסון‪ .‬מלא אושר והודיה‬ ‫לאלוהים התחלתי לדבר עם החברים שלי (שהיו כולם‬ ‫ממערב למזרח‪ ,‬עדותו של משה‬ ‫גויים) על אלוהים ועל המשיח‪ .‬המשפחה שלנו חגגה‬ ‫תמיד את החגים היהודיים אבל כעת התחלנו להבין‬ ‫בהדרגה שישוע הוא ההתגשמות של החגים הללו‪ .‬החגים‬ ‫קיבלו משמעות חדשה עבורנו וכבר לא היינו רק "יהודים‬ ‫לשלושה ימים" (ליל הסדר‪ ,‬ראש השנה ויום כיפור)‪...‬‬ ‫מאז שהכרתי אישית את אלוהים ידעתי שהוא ישתמש‬ ‫בי למען מלכותו‪ .‬כשהייתי נער סבלתי מהצקות‪ ,‬דווקא‬ ‫מצד מאמינים גויים שהיו אמורים להיות לצדנו‪ .‬בגלל‬ ‫בורות‪ ,‬אנטישמיות וסיבות אחרות‪ ,‬יהיו אשר יהיו‪ ,‬הם‬ ‫פגעו בי‪ .‬אבל ההתנסות הזאת הייתה הכנה לקראת מה‬ ‫שאלוהים קרא לי לעשות מאוחר יותר בחיי‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 14‬שלחה אותי אמי ללמוד לימודי ערב במכללה‬ ‫משיחית (לאחר שעות הלימודים בבית הספר התיכון)‪.‬‬ ‫היא חשבה שזה יעזור לי להתרחק מפיתויי ה"עולם"‪.‬‬ ‫האמת היא שעכשיו במבט לאחור אני מבין את‬ ‫המניעים שלה‪ ,‬אבל אילו הייתי במצב דומה‪ ,‬הייתי בוחר‬ ‫לנהוג אחרת עם הילדים שלי‪.‬‬ ‫יכול להגשים את החלום שלי‪ ,‬אני רוצה שלפחות ילדיי‬ ‫הבוגרים יסעו ללמוד בישראל‪ .‬היא הייתה המומה‬ ‫כשראתה שדעתי לא השתנתה‪ .‬היא התחילה ללמוד‬ ‫על הארץ וקראה על חייהם של דוד בן גוריון‪ ,‬גולדה‬ ‫מאיר ועוד‪ .‬יום אחד היא ניגשה אליי והודיעה שהיא‬ ‫חושבת שהגיע הזמן שכולנו נעלה לארץ ישראל! הייתה‬ ‫זו אחת ההחלטות המשמחות ביותר שהחלטנו מימינו‪.‬‬ ‫כשהייתי רווק התכוננתי לעלות לישראל וכל הניירת‬ ‫כבר הייתה מוכנה‪ ,‬אבל ההיכרות עם אשתי והלימודים‬ ‫במכללה עצרו הכול‪ .‬עכשיו כל מה שהצטרכתי לעשות‬ ‫היה להתחיל שוב את התהליך‪ .‬פחות משנה אחרי כן‬ ‫היינו במטוס לישראל‪ .‬בחרנו לגור בגליל‪ ,‬בין היתר מפני‬ ‫שמצאנו קהילה משיחית באותה עיר‪.‬‬ ‫כשנחתנו בארץ לא נישקתי את האדמה‪ ...‬כי הייתי‬ ‫מוטרד מדברים אחרים! דאגתי למטען שלנו! הבאנו‬ ‫אתנו עשרים וחמש מזוודות וחבילות שכל חיינו היו‬ ‫ארוזים בתוכן‪.‬‬ ‫לאחר לימודיי באוניברסיטה חזרתי למכללה המשיחית‬ ‫וסיימתי את מסלול הלימודים‪ .‬התבקשתי לייסד ארגון‬ ‫שמטרתו להפיץ את הבשורה ברחובות ברזיל‪ .‬עשינו‬ ‫זאת באמצעות שילוב של אמנות והסברים מילוליים‪:‬‬ ‫עמדנו על במה קטנה ברחוב והתחלנו לצייר על דף‬ ‫נייר גדול‪ .‬אנשים התאספו סביב מתוך סקרנות ואנחנו‬ ‫סיפרנו להם על אלוהים ובשורת הישועה בעזרת‬ ‫הציורים שהמחישו את המסר‪.‬‬ ‫מישהו שאל אותי מתי הרגשתי שאני שייך לארץ‪ .‬זה‬ ‫קרה שלוש שנים אחרי שעלינו לארץ‪ ,‬בסמוך לראש‬ ‫השנה‪ ,‬כאשר שמתי לב לפתע שמבחינתי היו ימים אלה‬ ‫סופה של שנה ותחילתה של אחרת‪ ,‬ולא חשבתי ולו‬ ‫לרגע על ה‪ 31-‬בדצמבר ‪ -‬תאריך שבעבר‪ ,‬בחו"ל‪ ,‬היה‬ ‫עבורי "ערב ראש השנה"‪.‬‬ ‫באותה שנה גם פגשתי את האחת שהסכימה לחלוק‬ ‫אתי את שארית חייה‪ .‬עבדנו עשר שנים בשני ארגונים‪.‬‬ ‫האחד התמקד בפעילות ברחובות והשני – בפעילות‬ ‫בקרב היהודים‪ .‬במשפחה שלי תמיד נחשבתי ל"הכי‬ ‫יהודי" מכולם‪ .‬אני הייתי זה שנהג לקבץ בחגים את כל‬ ‫המשפחה‪ .‬זכור לי הפסח הראשון שלנו כשהיינו נשואים‬ ‫"טריים"; אשתי ואני לא‬ ‫הצלחנו לסיים את הסדר‬ ‫כי לא היינו רגילים לשתות‬ ‫ארבע כוסות יין וכבר אחרי‬ ‫השנייה פשוט נרדמנו‪...‬‬ ‫כשש שנים לאחר מכן קרא לנו אלוהים לייסד קהילה‬ ‫חדשה‪ .‬בעיניי‪ ,‬הקהילה היא ביתו של אלוהים‪ ,‬שאליו‬ ‫באים אנשים כדי להכיר את אלוהים ואת המשיח‪ .‬זו‬ ‫מסגרת‪ ,‬או מקום‪ ,‬שבהם אנשים מתחילים להאמין‬ ‫בו (כפי שקרה לאבי לפני חמישים שנה כששמע את‬ ‫המסר מישעיהו) ושבהם אמונתם מתפתחת‪ ,‬לכן‬ ‫קראנו לקהילה "בית אבי"‪ .‬חשוב‬ ‫לנו לספר לבני עמנו שהמשיח כבר‬ ‫הגיע ושיש דרך לקבל סליחה על‬ ‫חטאינו ולהתקרב שוב לאלוהים‪.‬‬ ‫אחד החלומות שלי היה‬ ‫לעלות לישראל‪ ,‬אבל‬ ‫בהתחלה היה זה החלום‬ ‫שלי בלבד‪ .‬אשתי תמיד‬ ‫אמרה שמסוכן "שם"‬ ‫ונאלצתי להמתין עם‬ ‫העלייה לארץ‪ .‬לאחר ‪20‬‬ ‫שנה ועם ארבעה ילדים‬ ‫הגיעה ההזדמנות להעלות‬ ‫שוב את הנושא‪ .‬אמרתי‬ ‫לאשתי שאם אני אינני‬ ‫חשוב לנו לספר‬ ‫לבני עמנו שהמשיח‬ ‫כבר הגיע ושיש דרך‬ ‫לקבל סליחה על‬ ‫חטאינו ולהתקרב‬ ‫שוב לאלוהים‬ ‫לשמחתי‪ ,‬הילדים שלנו מתהלכים‬ ‫בדרך שאלוהים הכין עבורם‬ ‫ומשרתים במסירות את אלוהים‬ ‫ואת הקהילה‪.‬‬ ‫אחרי העלייה לארץ נוכחתי‬ ‫לדעת שכל צעד אחר שעושים‬ ‫בחיים הוא קל! ולגבי המשך‬ ‫הדרך ‪ -‬כל עוד ייתן לי אלוהים‬ ‫כוח ‪ -‬מטרתי לראות עוד ועוד מבני‬ ‫‪Ω‬‬ ‫עמנו מכירים את המשיח‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪27‬‬ ‫המלצה לספר ‪ //‬מעוז ישראל‬ ‫מענה לטיעונים נגד ישוע‬ ‫מאת ד"ר מיכאל (מייקל) בראון‬ ‫"מעוז ישראל צור"‪ ,‬תל אביב‪2013 ,‬‬ ‫‪ 434‬עמודים‪ .‬תרגום‪ :‬אורנה גרינמן‬ ‫להזמנת הספר‬ ‫נא לפנות למו"ל‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪Answering Jewish Objections to Jesus.‬‬ ‫‪Vol. 2 - Theological Objections, 2000,‬‬ ‫‪by Michael L. Brown‬‬ ‫הספר "מענה לטיעונים נגד ישוע" מוֹנֶ ה ‪ 28‬מן הטיעונים העיקריים נגד ישוע‬ ‫הרווחים ביהדות הרבנית‪ ,‬ומספק להם מענה נאות‪ .‬המחבר מצביע ברגישות‬ ‫ובצורה מכובדת על הדרך שבה ניתן להפריך את הטיעונים הללו‪.‬‬ ‫הסבריו של המחבר חושפים בפני הקורא כיצד האמונה בישוע מושרשת‬ ‫עמוק בתנ"ך וביהדות‪.‬‬ ‫זהו הספר הראשון מתוך סדרה בת חמישה חלקים הרואה אור בעברית‪.‬‬ ‫המחבר הנו יהודי במוצאו‪ ,‬בעל תואר דוקטור מטעם אוניברסיטת ניו יורק בתחום‬ ‫נסקו ָֹלה שבפלורידה‪,‬‬ ‫בפ ַ‬ ‫הלשון והספרות של המזרח הקרוב‪ .‬ד"ר בראון מתגורר ּ ֶ‬ ‫ארצות הברית‪ ,‬ומשמש שם כנשיא מכללה בעלת מוניטין‪ .‬הוא גם משמש‬ ‫כמרצה‪-‬אורח במספר מכללות ומוסדות אקדמאיים ברחבי ארצות הברית‪.‬‬ ‫המלצה על אלבום חדש‬ ‫הראני נא את כבודך‬ ‫ניתן להזמין את‬ ‫התקליטור דרך‬ ‫האתר או בדוא"ל‪:‬‬ ‫‪www.kerensilver.com‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪28‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫קרן סילבר כותבת ומלחינה שירי הלל מאז שהייתה נערה‪ .‬לאחר שנים של‬ ‫ציפייה‪ ,‬הוציאה לאחרונה את אלבומה הראשון‪" ,‬הראני נא את כבודך"‪.‬‬ ‫האלבום כולל ‪ 12‬שירים מקוריים פרי עטה של קרן אשר אותם כתבה והלחינה‬ ‫במהלך השנים‪ .‬חלקם מוכרים לכולנו וביניהם‪ :‬קדוש אתה‪ ,‬אלוהי ישעי‪ ,‬אדוני‬ ‫אדוננו ועוד‪ .‬אחרים הם שירים חדשים לגמרי‪.‬‬ ‫השירים מעודדים את המאזינים להתקרב לאלוהינו ולמושיענו; לדעת אותו‬ ‫ולא רק עליו‪ ...‬הם מזמינים את המאזינים לפתח עם אלוהים מערכת יחסים‬ ‫המושתתת על אהבה‪.‬‬ ‫"אני נפעמת בכל פעם מחדש כשאני נזכרת כיצד דיבר משה עם אלוהים‬ ‫פנים אל פנים וביקש לראות את כבודו; מפעים עוד יותר לדעת כי באמצעות‬ ‫ישוע המשיח גם אנחנו יכולים להתקרב אליו‪ ,‬לראות את כבודו ולהיכנס‬ ‫בבטחה אל קודש הקודשים"‪.‬‬ ‫קרן מקווה ומתפללת שאלבום זה יהווה ברכה עבור מאמינים בארץ ובחו"ל;‬ ‫שאלוהים ישתמש בשירים כדי לעורר רעב עמוק יותר אליו ויתגלה בצורה‬ ‫מיוחדת למאזינים‪ ,‬מאמינים ולא‪-‬מאמינים כאחד‪.‬‬ ‫טיול‬ ‫לתל ֳִשמרון‬ ‫מאת ש‪ .‬גילנברג‬ ‫בשנות ה‪ 70-‬הרבו להשמיע ברדיו‬ ‫שיר של אריק לביא על כיבושי יהושע‬ ‫בן נון‪ .‬אלה מילות הבית האחרון‪:‬‬ ‫ויך יהושע את מלך דור‬ ‫ואת מלך מקדה ואת מלך חצור‬ ‫ואת מלך עדולם ואת מלך חברון‬ ‫ואת מלך אכשף ואת מלך שומרון‬ ‫ואת מלך חורמה ואת מלך ערד‬ ‫כל המלכים שלושים ואחד‪.‬‬ ‫חזק ואמץ ואל תחת‪,‬‬ ‫כי לך הארץ הזאת האחת‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫"יהושע"‪ .‬מילים‪ :‬אורי סלע‪ ,‬לחן‪ :‬יוחנן זראי‪.‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪29‬‬ ‫טיול לתל ִשמרון‬ ‫ה‬ ‫מילים בשיר של אריק לביא על כיבושי‬ ‫יהושע בן נון אינן מדויקות‪ ,‬שכן שם‬ ‫העיר הכנענית שמופיעה ברשימת בעלי‬ ‫הברית הצפוניים של מלך חצור (ראה יהושע יא ‪)1‬‬ ‫"שמרון" ולא "שומרון"‪ ,‬שנוסדה מאות שנים‬ ‫הוא ִ‬ ‫לאחר מכן‪ .‬אבל השמות כל כך דומים שקל להבין‬ ‫את הבלבול!‬ ‫ׁ ִש ְמרוֹן נזכרת גם ברשימת מלכי הערים שכבש‬ ‫יהושע וברשימת הערים שניתנו לשבט זבולון כנחלה‬ ‫(יהושע יב ‪ ;20‬יט ‪ .)15‬אך היכן נמצאת העיר הזו?‬ ‫המקרא מספק לנו רמזים מעטים אודות מיקומה‪:‬‬ ‫העיר שכנה בצפון נחלת זבולון‪ ,‬וכנראה הייתה‬ ‫עיר גדולה למדיי מפני שהיה בה "מלך" ששלט על‬ ‫עיירות וכפרים בסביבתה‪.‬‬ ‫הזיהוי המקובל למקומה של העיר ִשמרון‪ ,‬שהוצע‬ ‫אבל לפני שבעים שנה‪ ,‬הוא‬ ‫לראשונה על ידי פ' מ' ּ‬ ‫ח'ירבת סמוּנייה של ימינו‪ - 1‬תל גדול הממוקם‬ ‫צפונית למושב נהלל בשוליים הצפוניים של עמק‬ ‫יזרעאל‪ .‬שמותיהם הערביים של מקומות משמרים‬ ‫לעתים קרובות שמות עבריים או ארמיים קדומים‪.‬‬ ‫השם הערבי "סמוּנייה" מרמז על ישוב קדום ששמו‬ ‫העברי המקורי היה "סימוֹניא"‪ .‬ואכן‪ ,‬בתקופת‬ ‫בית שני וגם בתקופת התלמוד הייתה עיר יהודית‬ ‫בשם "סימוֹניא" בקרבת בית שערים "על הבקעה‬ ‫הגדולה" (יוסף בן מתתיהו‪ ,‬חיי יוסף ‪ .)115 ,24‬על‬ ‫מיקומה בקצה עמק יזרעאל ניתן להסיק גם מדברי‬ ‫רבי זעירא (שחי במאה השלישית לספירה) שקרא‬ ‫לעמק יזרעאל "בקעת סימוניא"‪.‬‬ ‫רבי יוסי בר חנינה (מאה שלישית לספירה) היה‬ ‫הראשון שזיהה את ִשמרון שבנחלת זבולון‪ ,‬זו‬ ‫הנזכרת בספר יהושע‪ ,‬עם העיר סימוניא של ימיו‪.‬‬ ‫האם הוא צדק?‬ ‫קיימות עדויות על קיומה של עיר בעלת שם דומה‬ ‫לסימוניא כבר במאה ה‪ 19-‬לפנה"ס (כלומר‪,‬‬ ‫בתקופת האבות)‪ .‬בכתבי המארות (הקללות)‬ ‫המצריים מוזכרת עיר בשם שא‪-‬מוּ‪-‬ענוּ‪ 2.‬גם אצל‬ ‫פרעונים יותר מאוחרים מוזכרת עיר עם שמות‬ ‫דומים‪ ,‬כגון שאמ‪-‬ענוּ (תחותמיס ג' – גרסה ב)‪,‬‬ ‫שאמ‪-‬עוֹנוּ או שאמ‪-‬עוּנה (אמנחותפ ג' – שתי‬ ‫אפשרויות הגייה שונות)‪ 3.‬בין מכתבי אל‪-‬עמארנה‬ ‫(מהמאה ה‪ 14-‬לפנה"ס) נמצא מכתב ממלך בבל‬ ‫לפרעה שבו הוא מתלונן שמלך שאמ‪-‬עוֹנה‪ ,‬שהיה‬ ‫‪,F. M. Abel, Géographie de la Palestine II. Paris, 1938 1‬‬ ‫ע' ‪.464‬‬ ‫‪ 2‬כך לפי גרסה אחת מהפרשנויות לאופן ההגייה של כתב‬ ‫החרטומים‪Anson Rainey, Toponymic Problems. Tel Aviv .‬‬ ‫‪ ,1976:3‬ע' ‪.59‬‬ ‫‪ 3‬שם‪ ,‬ע' ‪.59‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫כפוף לסמכותו של פרעה‪ ,‬זמם יחד עם מלך עכו‬ ‫לשדוד שיירה בבלית כשעברה במקום שנקרא‬ ‫כיום בקעת בית נטופה‪.‬‬ ‫"ש ְמרוֹן" בצפון הארץ‬ ‫עדות אפשרית לעיר בשם ׁ ִ‬ ‫נמצאת בספר דברי הימים ב' לד ‪ .7-6‬בהקשר‬ ‫לתיקוני המלך יאשיהו שטיהר את הארץ מעבודה‬ ‫"ּוב ָע ֵרי ְמנַ ׁ ּ ֶשה וְ ֶא ְפ ַריִם וְ ׁ ִש ְמעוֹן וְ ַעד‬ ‫ְ‬ ‫זרה‪ ,‬כתוב‪:‬‬ ‫יהם) ָס ִביב‪ ,‬וַ יְנַ ֵּתץ ֶאת‬ ‫(ב ַח ְרב ֵֹת ֶ‬ ‫יהם ְ ּ‬ ‫נַ ְפ ָּת ִלי ְ ּב ַח ְר ב ֵֹת ֶ‬ ‫ַה ִּמזְ ְ ּבחוֹת וְ ֶאת ָה ֲא ׁ ֵש ִרים וְ ַה ּ ְפ ִס ִלים ִּכ ַּתת ְל ֵה ַדק וְ ָכל‬ ‫ירּוש ִָלם"‪.‬‬ ‫ש ָר ֵאל וַ ּיָ ׁ ָשב ִל ׁ ָ‬ ‫ַה ַח ָּמנִ ים ִ ּגדַּ ע ְ ּב ָכל ֶא ֶרץ יִ ְ ׂ‬ ‫מנשה‪ ,‬אפרים ונפתלי הם כולם כינויים לנחלות‬ ‫של שבטים שהתיישבו בצפון‪ .‬אבל לשבט שמעון‬ ‫הוקצו ערים בדרום‪ ,‬בקרבת באר שבע‪ ,‬מיקום‬ ‫שלא מתאים להקשר של מסע טיהור הפולחן של‬ ‫יאשיהו בצפון‪ .‬אם כך‪ ,‬ייתכן שבפסוק ‪ 6‬הכוונה‬ ‫לשטח שבעבר היה כפוף לשלטונו של מלך העיר‬ ‫"שמעון" (כלומר‪ ,‬שמא‪-‬עונו‪ ,‬בחלק הצפוני של עמק‬ ‫יזרעאל) ולפיכך הכוונה לנחלת שבט זבולון‪ ,‬השבט‬ ‫הצפוני שחסר ברשימה שבפסוק‪4.‬‬ ‫כיוון שביוונית האות "ש" לא קיימת‪ ,‬צפוי וטבעי‬ ‫שהשם "שאמ‪-‬עונה" יתגלגל בשלהי ימי בית שני‪,‬‬ ‫בתקופה שבה שלטה התרבות היוונית באזור‪ ,‬להיגוי‬ ‫"סימונה" או "סימוניא"‪.‬‬ ‫אם העיר שנקראת סימוניא בתקופת בית שני‬ ‫ושימ‪-‬עוּנה ‪ /‬שאמ‪-‬עוֹנה בתקופה הכנענית היא‬ ‫הזיהוי המתאים ביותר לעיר שיהושע לחם נגד המלך‬ ‫"שמרון" (בתוספת "ר")‬ ‫שלה‪ ,‬למה היא נקראת ִ‬ ‫בשלושת אזכוריה בנוסח המסורה של ספר יהושע?‬ ‫בבדיקת כתבי היד של תרגום השבעים‬ ‫(הספטואגינטה ‪ -‬התרגום הקדום של התנ"ך‬ ‫ליוונית) מתברר שבנוסח "‪ "B‬שם העיר מופיע‬ ‫כ"סימון" (‪( )Συμοων‬כלומר‪ ,‬ללא "ר") בעוד‬ ‫שבכתבי יד אחרים (במיוחד בנוסח "‪ )"A‬מופיעים‬ ‫וריאנטים שונים כמו "סומורון" או "סומרון"‬ ‫(‪ ,)Σωμορων , Σομερων ,Σομορων‬כלומר ה"ר"‬ ‫מופיעה‪ ,‬אבל ההברה שבתחילת השם השתנתה‬ ‫לחולם‪ 5.‬נראה שמדובר כאן בטעות של המתרגם‬ ‫או המעתיק‪ ,‬שבלבל בין שני שמות תנכיים בעלי‬ ‫איות דומה‪" :‬שמרון" ו"שומרון" (עיר הבירה של‬ ‫ממלכת ישראל‪ ,‬שנמצאת מצפון לשכם)‪ .‬אפילו אב‬ ‫הכנסייה הנודע אוסביוס (מהמאה ה‪ 4-‬לספירה)‪,‬‬ ‫‪ 4‬ישנה הצעה להבין על סמך פסוק זה ששבט שמעון נדד במועד‬ ‫כלשהו צפונה (בדומה למעבר של שבט דן צפונה)‪ .‬אם כן‪ ,‬שבט‬ ‫שמעון משלים לעשרה את מספר שבטי הצפון בתקופת פילוג‬ ‫הממלכה‪ :‬על פי נבואת אחיה השילוני‪ ,‬עשרה שבטים יהיו תחת‬ ‫שלטונו של ירבעם (מלכים ב יא ‪ .)31‬אבל לפי דברי הימים א ד‬ ‫‪ ,43-39‬ההגירה היחידה של שבט שמעון (או חלק ממנו) המוזכרת‬ ‫בתנ"ך מצביעה על כך שהם עברו מזרחה ולא צפונה‪.‬‬ ‫‪ 5‬רייני‪ ,‬ע' ‪.57‬‬ ‫טיול לתל ִשמרון‬ ‫איך מגיעים?‬ ‫הגישה לתל ִשמרון (השם העברי של ח'ירבת סמונייה) היא‬ ‫מכביש ‪ ,75‬בין רמת ישי ומגדל העמק‪.‬‬ ‫פנו שמאלה לכיוון תמרת‪ ,‬ואז שוב שמאלה לכיוון בית הקברות של‬ ‫נהלל (שם טמונים משה דיין‪ ,‬אילן רמון ואחרים)‪ .‬ליד בית הקברות‬ ‫יש מגרש חנייה שממנו אפשר לעלות לראש התל העתיק‪ ,‬או לצאת‬ ‫לטייל בשבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים בשמורת הטבע הגדולה‪.‬‬ ‫מצדו הדרום‪-‬מזרחי של התל יש שמורה של עצי שיטה לבנה‪.‬‬ ‫אפשרות זו פחות סבירה כיוון שכמעט אין תלים בלתי‬ ‫מזוהים בתחומי נחלת זבולון שהם גדולים מספיק‬ ‫כדי להתאים לקריטריונים של עיר כנענית חשובה‪.‬‬ ‫שחיבר את הספר "האונימסטיקון" (המכיל רשימות‬ ‫לזיהוי מקומות שנזכרים בכתבי הקודש עם אתרים‬ ‫מימיו)‪ ,‬התבלבל בין השתיים‪ .‬הוא זיהה את העיר‬ ‫הצפונית שיהושע כבש כסבסטיה‪ ,‬השם שהורדוס‬ ‫על סמך חפירות מצומצמות וסקרים שנערכו בתל‬ ‫הגדול נתן לעיר שומרון לאחר ששוקמה‪.‬‬ ‫ועל סמך הממצאים‪ ,‬השייכים לרוב‬ ‫אם כן‪ ,‬אריק לביא ומחבר מילות‬ ‫התקופות הארכיאולוגיות‪ ,‬ניתן‬ ‫השיר שלו הם בחברה טובה‪ .‬לפי‬ ‫להסיק שהאתר היה מיושב במשך‬ ‫תיאוריה של החוקר א' רייני‪ ,‬העיר‬ ‫‪ 5,000‬שנה‪ .‬אבל יסודות הבטון של‬ ‫הכנענית שכבש יהושע (שמא‪-‬‬ ‫מבני המעברה שהוקמה בראשית‬ ‫עונו)‪ ,‬הנקראת "שמעון" לאחר‬ ‫ימיה של מדינת ישראל על רוב‬ ‫שם‪,‬‬ ‫הישראלית‬ ‫ההתיישבות‬ ‫שטחו של המדרון המערבי גרמו נזק‬ ‫הוחלפה בטעות עם "שומרון" על‬ ‫לעתיקות‪.‬‬ ‫ידי מעתיקים מתקופה מאוחרת‬ ‫הנקודה הגבוהה ביותר בתל‬ ‫יותר‪ 6.‬נוסח זה התקבל כתקני‬ ‫נמצאת בגובה ‪ 85‬מ' מעל עמק‬ ‫בטקסט העברי המקובל‪ ,‬לפחות עד‬ ‫שמותיהם הערביים‬ ‫לתקופת התלמוד‪ ,‬אף על פי שהידע‬ ‫יזרעאל‪ ,‬עם תצפית יפה על השדות‬ ‫של מקומות משמרים‬ ‫אבד‬ ‫על אודות מיקום העיר לא‬ ‫הבינלאומית‬ ‫והדרך‬ ‫הפוריים‬ ‫לעתים קרובות שמות‬ ‫זעירא)‪,‬‬ ‫עד המאה השלישית (רבי‬ ‫הקדומה שעברה בעמק והמשיכה‬ ‫עבריים או‬ ‫וההגייה הנכונה נשמרה עד תקופת‬ ‫אל עמק בית נטופה (כביש ‪ 77‬של‬ ‫ארמיים קדומים‬ ‫בעלי המסורה שהוסיפו את הניקוד‬ ‫ימינו)‪ ,‬ומשם צפונה ללבנון ולסוריה‬ ‫לטקסט (והבדילו בבירור בין ִשמרון‬ ‫של ימינו ולמסופוטמיה‪ .‬המעיין‬ ‫ושומרון)‪.‬‬ ‫למרגלות התל בצדו המערבי‬ ‫ישנה אפשרות נוספת לפיה שם העיר הוחלף‬ ‫משך למקום התיישבות במשך כל הדורות (כולל‬ ‫בחר‬ ‫בתקופת בית ראשון והמחבר של ספר יהושע‬ ‫חלוצי נהלל‪ ,‬המושב הראשון בישראל‪ ,‬שהשתמשו‬ ‫להשתמש בשם שבו נקראה בימיו‪ ,‬במקום בשם‬ ‫במי המעיין להשקיית שדותיהם)‪ .‬קיימות עדויות‬ ‫הכנעני הישן (קיימות דוגמאות רבות לתופעה הזו‬ ‫מתקופת הברונזה המאוחרת (‪1200-1500‬‬ ‫בספר בראשית)‪ .‬אבל‪ ,‬אם כן‪ ,‬נגלית כאן תופעה‬ ‫לפנה"ס‪ ,‬התקופה של יהושע) שעל התל היה‬ ‫נדירה של עיר שבשלהי תקופת בית ראשון חוזרים‬ ‫מתחם עליון מבוצר ומתחתיו טראסות‪ ,‬עם עיר‬ ‫ש"ש ְמרוֹן"‬ ‫ִׁ‬ ‫לכנותה בשמה הכנעני‪ .‬וייתכן גם‬ ‫עליונה ועיר תחתונה‪ .‬אבל רק חפירות עתידיות‬ ‫המקראית נמצאת במקום אחר שעדיין לא זוהה‪ .‬אך‬ ‫יוכלו לחשוף את ההיסטוריה העשירה של אחת‬ ‫‪Ω‬‬ ‫מהערים החשובות של תקופת המקרא‪.‬‬ ‫‪ 6‬שם‪ ,‬ע' ‪.64‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬ ‫‪31‬‬ ‫כולכם מוזמנים‬ ‫להגיב!‬ ‫לקריאת גיליון זה והגיליונות הקודמים‪ ,‬ולמשלוח תגובות‪,‬‬ ‫אנא בקרו באתר שלנו‪:‬‬ ‫‪www.vehaskel.co.il‬‬ ‫מעוניינים לקבל את הגיליונות המודפסים חינם וללא התחייבות מצדכם?‬ ‫שלחו לנו את כתובתכם דרך האתר (לשונית “שלחו לי בדואר”) ונוסיף אתכם‬ ‫לרשימת המנויים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,6‬אביב ‪/2014‬תשע״ד‬ ‫ו ְַה ֵ‬