‫״המשיח‪...‬‬
‫בהיותו קללה בעדנו״ ‪-‬‬
‫למה היה לקללה?‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪1‬‬
‫דבר העורך‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫בחסד האל‪ ,‬תופס כתב העת החדש תאוצה והנה הגיליון השני‬
‫של “והשכל” כאן לפניכם‪ .‬התגובות הרבות שקיבלנו לגיליון‬
‫הראשון עוררו בנו את הרצון להמשיך בדרך וחידדו אצלנו את‬
‫המודעות לחשיבותו של כתב עת עברי‪-‬משיחי מסוג זה‪ .‬כתב‬
‫עת זה‪ ,‬הצומח מתוך גוף המשיח המקומי‪ ,‬נועד לשרת את‬
‫קהילת המאמינים המשיחיים ההולכת וגדלה בארץ ובעולם‪ .‬אנו‬
‫מודים לכם‪ ,‬הקוראים‪ ,‬על התגובות החיוביות והמעודדות וגם‬
‫על הביקורת הבונה שאותה נמשיך וניישם גם בגיליונות הבאים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ברצוני להזמינכם להמשיך ולהגיב לחומר המתפרסם‬
‫בכתב העת ולשלוח אלינו תגובות ענייניות לתוכן או מאמרים‬
‫פרי עטכם‪.‬‬
‫לפי דעתי‪ ,‬התברך הגיליון הנוכחי במאמרים רציניים ומעניינים‬
‫ביותר‪ .‬תוכלו לקרוא כאן בין היתר מאמר תגובה חשוב על‬
‫אופיו‪/‬טבעו האלוהי של המשיח; מאמר אמיץ ובלתי‪-‬מתפשר‬
‫המבהיר את הפער התהומי בין אלוהי ישראל לבין אללה;‬
‫מאמר על חשיבותן של מגילות מדבר יהודה עבור המאמינים‬
‫המשיחיים; לקראת חג האביב‪ ,‬הוספנו מאמר המחדד את‬
‫הקשר בין חג הפסח לקרבן המשיח; ומאמר מצוין ומאיר עיניים‬
‫על השפעת תכניות הטלוויזיה על הנוער והקשר בין הצפייה‬
‫במרקע לאלימות‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‪.‬‬
‫רוצים לקבל עותק של‬
‫“והשכל” ישירות לביתכם?‬
‫נא שלחו את כתובת הדואר שלכם‬
‫אל‪[email protected] :‬‬
‫בנוסף‪ ,‬תמצאו במהדורה מאמר הנוגע בקו התפר בין אמונה‬
‫לאמנות‪ .‬ד״ר פרנסיס שייפר כתב פעם כי אם “הפילוסופיה‪ ,‬זו‬
‫העומדת ראשונה בקו הייאוש‪ ,‬השפיעה על מעטים בלבד‪ ,‬הרי‬
‫שאמנות הציור‪ ,‬הבאה מיד אחריה‪ ,‬השפיעה על רבים מאוד”‪.‬‬
‫בהמשך הוא מדגיש כי “הטרגדיה [של האמנות המודרנית]‬
‫נמצאת לא רק בעובדה כי אנשים מוכשרים אלו הגיעו אל הייאוש‪,‬‬
‫אלא שרבים כל‪-‬כך הם אלו המעריצים את עבודותיהם מבלי‬
‫שיבינו למעשה את פשרן”‪ 1.‬במאמר אישי וגלוי לב אשר כתב‬
‫יונתן גולדברג תוכלו ללמוד כיצד השפיעה האמונה על יצירותיו‬
‫המחודשות של המחבר ואף יצקה לתוכן משמעות חדשה‪.‬‬
‫המאמרים בכתב עת זה משקפים‬
‫את דעותיהם של המחברים בלבד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במדורים הקבועים תוכלו למצוא המלצה לספר בנושא‬
‫יציבות בחיי הנישואים; במדור “פסק דין” תוכלו לקרוא על פסק‬
‫דין בו בג״ץ דחה עתירה לביטול הליך רישום ברית הזוגיות‬
‫לחסרי דת; בנוסף על כך‪ ,‬הוספנו המלצה לאלבום הלל משיחי‬
‫שעתיד לצאת בקרוב; וקינחנו בהמלצה לטיול בעל ערך מוסף‪,‬‬
‫צפונה לכיוון הבניאס‪.‬‬
‫קוראים כותבים‪:‬‬
‫רוצים להגיב?‬
‫נא שלחו תגובותיכם אל‪:‬‬
‫מערכת “והשכל” מבקשת לחזור ולהודות לכותבים שהשקיעו‬
‫מזמנם‪ ,‬בהתנדבות‪ ,‬כדי לברך אותנו מפרי עטם‪ .‬ואני‪ ,‬באופן‬
‫אישי‪ ,‬שב ומעודד אתכם להגיב ולקחת חלק במפעל הטרי הזה‬
‫שחפץ לקבל מגוף המשיח המקומי ולהשיב לו חזרה‪.‬‬
‫הציטוטים מן הברית החדשה‬
‫לקוחים מן התרגום החדש‪.‬‬
‫© כל הזכויות לתרגום החדש‬
‫שמורות לחברה לכתבי הקודש‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫גולן ברושי‪ ,‬עורך ראשי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫פרנסיס שייפר‪“ ,1968 ,‬הקיים באמת” (‪ ,)The God Who Is There‬ינץ ירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪.33 ,30‬‬
‫‪4‬‬
‫כל הכתוב נכתב בהשראת רוח אלוהים‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫מה המוסלמים מאמינים אודות האלוהים‪,‬‬
‫הווייתו‪ ,‬אופיו ותכונותיו‪ ,‬והאם הם מכירים‬
‫אותו באופן אישי וישיר?‬
‫מגילות ים המלח ‪ -‬חשיבותן ללימוד התנ״ך והברית החדשה‬
‫המשיחה‬
‫הטובה‬
‫‪17‬‬
‫א ללה ‪-‬האם הוא אלוהים?‬
‫‪14‬‬
‫אלימות בטלוויזיה‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫חוק ברית‬
‫הזוגיות‬
‫לחסרי דת‬
‫‪28‬‬
‫אמונה ואמנות‬
‫כל אדם זקוק לאהבה‪,‬‬
‫לערך ולמשמעות‪...‬‬
‫הוא איננו מתעייף‬
‫המלצה לספר | נישואים מיוסדים על הסלע‬
‫המלצה על אלבום חדש | תהילה לאלוהינו ‪4‬‬
‫‪26‬‬
‫שווה ציטוט | לימוד התלמוד ‪ -‬הסוד לפיתוח יכולות גבוהות?‬
‫‪30‬‬
‫טיול‬
‫לבניאס‬
‫שמורת טבע נחל חרמון‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪3‬‬
‫כל הכתוב נכת‬
‫בהשראת‬
‫מאת א‪ .‬צורף וד‪ .‬רוטשטיין‬
‫במאמר שהתפרסם לאחרונה‬
‫טוען לודוויג שניידר‪,‬‬
‫מייסד העיתון ‪,Israel Today‬‬
‫כי דבריו של ישוע לגבי זהותו‬
‫“זוכים להתעלמות‬
‫מפני שאינם מתאימים‬
‫לתיאולוגיה המסורתית”‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫תב‬
‫רוח אלוהים‬
‫ש‬
‫ניידר קורא להתייחס מחדש לאותן‬
‫“מילים שהפכו לטאבו” כדי להשתחרר‬
‫ממסורות בני אדם ולגלות את ישוע‬
‫האמתי‪ .‬רשימת ה”טאבו” כוללת בעיקר פסוקים‬
‫‪3‬‬
‫מבשורת יוחנן ‪ 2‬וכמה פסוקים מאיגרות שאול‪.‬‬
‫בכל הפסוקים האלה מבטא ישוע את תלותו באלוהים‬
‫מבלי להתייחס לעצמו כאל אלוהים‪ .‬מטרת מאמרו‬
‫של שניידר ברורה כשמש‪ :‬להראות שתיאולוגים‬
‫הטוענים כי ישוע הוא אלוהים מתעלמים ממילותיו‬
‫האותנטיות של ישוע ועושים מניפולציה בדבר‬
‫אלוהים לטובת רטוריקה של תיאולוגיה רדודה‪.‬‬
‫והן עכשוויים‪ .‬במקום זאת‪ ,‬יבקש מאמר זה לאתגר‬
‫את נקודת ההנחה אשר עליה נשענת גישתו של‬
‫שניידר‪ ,‬והיא‪ :‬כי כל המסקנות התיאולוגיות לגבי‬
‫זהותו האמתית ישוע חייבות להיות כפופות למילותיו‬
‫שלו בלבד‪ .‬מכיוון שישוע מעולם לא אמר כי הוא‬
‫‪4‬‬
‫אלוהים‪ ,‬טוען שניידר‪ ,‬גם לנו אסור לעשות זאת‪.‬‬
‫אנו נטען כי הנחה זו אינה מתיישבת עם התוראה‬
‫(הדוקטרינה) של השראת רוח הקודש‪ ,‬מאחר שהיא‬
‫אינה לוקחת בחשבון שכתבי הברית החדשה כולם‬
‫מהווים פירוש בהשראת רוח הקודש לדבריו של‬
‫ישוע ולזהותו‪.‬‬
‫מטרת מאמר זה אינה לדון ישירות בפסוקים שהביא‬
‫שניידר‪ ,‬מן הסתם הם כבר קיבלו התייחסות הולמת‬
‫(בניגוד לטענתו של שניידר) מצד תיאולוגים קדומים‬
‫ראשית‪ ,‬המשקל היחסי הגדול שנותן שניידר‬
‫לדבריו של ישוע על עצמו בהשוואה לתיאורים‬
‫אחרים בברית החדשה על ישוע‪ ,‬מפגין הבנה‬
‫‪1‬‬
‫)‪The Taboo words of Jesus, Israel Today, November, p. 18 .Schneider, L. (2012‬‬
‫‪2‬‬
‫שניידר מביא את הפסוקים הבאים (הרשימות שלהלן לפי סדר התייחסותו של שניידר)‪ :‬מתי יט ‪( 17‬מרקוס י ‪ ;18‬לוקס יח ‪ ;)19‬יוחנן כ ‪ ;17‬י ‪ ;29‬יז ‪ ;3‬יב ‪ ;49‬יד ‪ ;1‬י ‪ ;30‬ה ‪.19‬‬
‫שניידר מביא את הפסוקים הבאים‪ :‬האיגרת הראשונה לטימותיאוס ב ‪ ;5‬הראשונה לקורינתים טו ‪ ;28-26‬אפסים ה ‪.20-18‬‬
‫טענה המחייבת בירור לאור משמעות מעשיו של ישוע‪ ,‬למשל במרקוס ב ‪ 5‬והאופן שבו התייחסו הסופרים לדבריו (בפס׳ ‪.)7-6‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪5‬‬
‫ללא הבשורות‬
‫אנו נותרים‬
‫ללא אלוהים‬
‫לקויה של ההשלכות שיש לעובדה כי כתבי הברית‬
‫החדשה נכתבו כולם בהשראת רוח הקודש‪ ,‬כפי‬
‫שצוין לעיל‪ .‬המאמינים המשיחיים באופן כללי (ואנו‬
‫מניחים כי כך גם שניידר) מסכימים כי כל הכתובים‬
‫נכתבו בהשראת רוח הקודש; וכמו כן‪ ,‬שדברי שאול‬
‫השליח באיגרת השנייה לטימותיאוס ג ‪ 16‬תקפים‬
‫באופן שווה לגבי התנ״ך‪ ,‬ולכתבי הברית החדשה‪.‬‬
‫הסכמה זו‪ ,‬אם היא נלקחת ברצינות‪ ,‬מצטרפת‬
‫להבנה שדבריו של ישוע אינם בעלי משקל רוחני‬
‫גדול יותר מיתר המילים בברית החדשה‪ ,‬מאחר‬
‫שכל הכתוב נמסר מאלוהים ולכן הוא בעל ערך‬
‫שווה‪ .‬הנחתו המוקדמת של שניידר לגבי דבריו‬
‫של ישוע על עצמו‪ ,‬מתעלמת אפוא מהעובדה כי‬
‫לכל חלק מכתבי הקודש משקל שווה‪ .‬זאת אומרת‬
‫שכאשר מחבר עלום שם מזהה את ישוע כאלוהים‬
‫(אל העברים א ‪ ,8‬מצוטט ממזמור מה ‪ )7‬וכיהוה‬
‫(אל העברים א ‪ 5 ,10‬מצוטט ממזמור קב ‪,)28-22‬‬
‫יש לכך משקל זהה לדבריו הספציפיים של ישוע‪,‬‬
‫המבטאים תלות באלוהים (ראו לדוגמה יוחנן כ ‪.)17‬‬
‫מכיוון ששני המקומות הללו בכתבי הקודש הנם‬
‫דברי אלוהים על אודות ישוע‪ ,‬תיאולוגים מסורתיים‬
‫צדקו כאשר קבעו כי כלל הפסוקים על זהותו של‬
‫ישוע בברית החדשה הם אמת (ישוע הוא אלוהים‬
‫וישוע הוא בן האלוהים הכפוף לאלוהים האב)‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הנחתו של שניידר כי “כל פירוש נושא עמו‬
‫תוספת אנושית”‪ ,‬לוקה בחסר מפני שאינה לוקחת‬
‫בחשבון את העובדה שפירושים מסוימים ניתנו‬
‫בהשראת רוח הקודש‪ .‬שניידר מנסה להפריד‬
‫בין “ישוע האמתי” (שאינו אלוהים) לבין “ישוע לפי‬
‫פרשנות” (שמוצג כאלוהים) אולם איכשהו שניידר‬
‫מחטיא את הנקודה החשובה‪ ,‬לפיה הבשורות‬
‫כבשורות (נרטיב היסטורי) מהוות בעצמן פרשנות‬
‫לחייו ולשליחותו של ישוע‪ .‬מטרתו של נרטיב‬
‫היסטורי (ביוגרפיה‪ ,‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬ספרות‬
‫היסטורית וכו’) אינה מסתכמת בהבאת רשימה של‬
‫עובדות היסטוריות בלתי קשורות זו לזו‪ .‬אדרבא‪,‬‬
‫‪ 5‬מחבר האיגרת ככל הנראה ציטט מתרגום השבעים למזמור ק”ב‪ .‬המילה ‪ ,kurios‬המופיעה בפסוק ‪ 26‬בתרגום השבעים של המזמור‪ ,‬מתייחסת באופן‬
‫בלעדי לשם המפורש “יהוה” בכל פעם אחרת בה מופיעה מילה זו במזמור (פס’ ‪ .)23 ,22 ,20 ,19 ,17 ,16 ,13 ,2 ,1‬ההשלכה של עובדה זו ברורה‪ :‬על ידי‬
‫שיוך פסוק זה לישוע‪ ,‬מזהה מחבר האיגרת אל העברים את ישוע כיהוה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫כל הכתוב נכתב בהשראת רוח אלוהים‬
‫זהו ניסיונו של המחבר להסביר ולפרש את‬
‫הקשר בין אירועים היסטוריים‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫הסכסוך האחרון בין ישראל לחמאס (עובדה‬
‫היסטורית) קיבל התייחסות תקשורתית רבה‬
‫מכל הכיוונים; חלקם נגד ישראל‪ ,‬חלקם‬
‫בעדה – וזאת על סמך הפרשנות האישית‬
‫שנתן כל כלי תקשורת לאירועים‪ .‬היבט זה‬
‫נכון גם בנוגע לבשורות‪ 6 .‬האירועים בחייו של‬
‫ישוע זכו לפרשנויות רבות‪ 7 ,‬ומחברי הבשורות‬
‫(בדומה לעיתונאים מודרניים) ביקשו לשכנע‬
‫את הקוראים כי פרשנותם היא הפרשנות‬
‫הנכונה וזו אשר ביכולתה לשנות חיים‪.‬‬
‫ברגע שנבין כי הבשורות מהוות פרשנות‬
‫(פרשנותו של אלוהים)‪ ,‬נגלה כי ניסיונו של‬
‫שניידר להפריד בין מילותיו של ישוע לבין‬
‫המילים האחרות בברית החדשה אינו נאיבי‬
‫בלבד‪ ,‬אלא אף מסוכן‪ .‬זאת מאחר שללא‬
‫הבשורות אנו נותרים ללא אלוהים‪ ,‬עם הכורח‬
‫לנסות למצוא פשר לדברים בעצמנו‪ .‬שניידר‬
‫טוען כי ישוע אינו אלוהים על בסיס “רשימת‬
‫טאבו” הלקוחה באופן כמעט בלעדי מבשורת‬
‫יוחנן – דבר המחדד ביתר שאת את המשמעות‬
‫לנסות ולהבין את פשר הדברים ללא פירוש‬
‫בעל השראה לזהותו של ישוע‪ .‬יוחנן התיאולוג‬
‫הוא זה אשר מגיש לנו את פרשנותו הכתובה‬
‫בהשראה רוחנית‪ ,‬ומסביר את זהותו של‬
‫ישוע כבר מהפסוק הראשון של בשורתו‪:‬‬
‫ֹלהים‪,‬‬
‫אׁשית ָהיָ ה ַה ָּד ָבר‪ ,‬וְ ַה ָּד ָבר ָהיָ ה ִעם ָה ֱא ִ‬
‫“ּב ֵר ִ‬
‫ְ‬
‫אֹלהים ָהיָ ה ַה ָּד ָבר”‪ .‬מתאים אפוא לסיים עם‬
‫וֵ ִ‬
‫המשפט היחיד במאמרו של שניידר שעמו אנו‬
‫יכולים להסכים‪“ :‬התיאולוגים מפרשים את מה‬
‫שהכתובים אומרים בנוגע לישוע”‪ .‬וזה בדיוק‬
‫מה שיוחנן עושה כאן; הוא מפרש את מה‬
‫שהכתובים (בראשית א ‪ )3-1‬אומרים בנוגע‬
‫לישוע – הוא אלוהים! ‪Ω‬‬
‫‪6‬‬
‫מה שמאפיין ומייחד את הבשורות (ואת התנ”ך כולו) מכל נרטיב היסטורי אחר‪ ,‬אינו מתבטא בסוגה (בז’אנר הספרותי) שלהן‪ ,‬כי אם בכך שנכתבו בהשראת רוח הקודש‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫למשל‪ ,‬היה ברור לכול כי ישוע גירש שדים‪ ,‬אך פעולה זו קיבלה פירושים שונים‪ :‬היו מי ששייכו אותה לבעל זבוב‪ ,‬ואחרים אשר נתנו את הכבוד לרוח אלהים‬
‫(מתי יב ‪.)30-22‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪7‬‬
‫א ללה‬
‫האם הוא אלוהים?‬
‫מאת ד‪ .‬זיידן‬
‫‪8‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫אללה ‪ -‬האם הוא אלוהים?‬
‫כשם שבמשיחיות אי אפשר להפריד בין‬
‫אלוהים האב לבין ישוע‪ ,‬כך באסלאם‬
‫אי אפשר להפריד בין אללה לבין מוחמד‪,‬‬
‫כי כל מה שהמוסלמי יודע אודות אללה‬
‫נמסר לו מפי מוחמד בקוראן ובחדית’‬
‫ה‬
‫משיחיים מאמינים שאלוהים מגלה את‬
‫עצמו לבני אדם באופן ייחודי בכתבי‬
‫הקודש (התנ“ך והברית החדשה) ובישוע‬
‫המשיח‪ .‬אמונות אחרות‪ ,‬כגון האסלאם‪ ,‬הכופרות‬
‫בכך‪ ,‬אינן דת אמת גם אם הן מכילות אמיתות‬
‫חלקיות בתוך המבנה הדתי המסולף שלהן‪.‬‬
‫המשיחיים מאמינים באלוהים אחד המושל בכל‬
‫היקום ובבני האדם‪ ,‬בין שהם מאמינים בו ובין שהם‬
‫כופרים בקיומו‪ .‬קיים רק אלוהים אחד‪ ,‬נישא ורם‬
‫ומלא הוד וגבורה‪ .‬אי אפשר להגבילו לדרגת “אלוהי‬
‫המשיחיים” או “אלוהי המוסלמים”‪ ,‬או לכל קבוצה‬
‫אחרת‪ .‬האלוהים הנגלה בכתבי הקודש אינו אלוהים‬
‫מקומי‪ .‬הוא אינו אלוהי היהודים בלבד‪ ,‬או אלוהי‬
‫המשיחיים בלבד‪ ,‬או אלוהי המוסלמים בלבד‪ ,‬אלא‬
‫‪1‬‬
‫אלוהי הכול והוא מעל לכול‪.‬‬
‫היהודים‪ ,‬המשיחיים והמוסלמים ‪ -‬כולם טוענים‬
‫לאמונה באלוהים אחד בורא הכול שנגלה לבני אדם‪.‬‬
‫זאת בניגוד לדתות הפגאניות המאמינות באלילים‬
‫רבים‪ .‬אולם‪ ,‬השאלה החשובה באמת אינה האם‬
‫מוסלמים ומשיחיים מאמינים באותו האל האחד‪,‬‬
‫או האם הם משתמשים באותה מילה כדי לכנות‬
‫בה את האלוהים‪ .‬מה שבאמת חשוב הוא מה הם‬
‫מאמינים אודות האלוהים‪ ,‬הווייתו‪ ,‬אופיו ותכונותיו‪,‬‬
‫והאם הם מכירים אותו באופן אישי וישיר‪ .‬המשיחיים‪,‬‬
‫המתבססים על התנ“ך ועל הברית החדשה‪ ,‬מבינים‬
‫את טבעו של האלוהים כשהם מתבוננים בפני ישוע‬
‫המשיח אשר דרכו ובו מגלה האלוהים את עצמו‬
‫לבני האדם באופן מלא‪ .2‬הם מאמינים כי הווייתו‬
‫ותכונתו העיקרית של האלוהים היא האהבה‪ .‬לכן הם‬
‫מכנים אותו “אבא”‪ ,‬כינוי המתאר יחס אישי וקרבה‬
‫משפחתית‪ .‬בעוד שקיימות מקבילות מסוימות בין‬
‫תפישת האלוהים במשיחיות ובאסלאם‪ ,3‬אין ספק‬
‫שהרבה רעיונות באסלאם אודות אלוהים סותרים את‬
‫הנגלה בתנ“ך ובברית החדשה‪ .‬ההבנה המוסלמית‬
‫אודות טבעו של האלוהים שונה מאוד מדמות‬
‫האלוהים הנגלה לבני האדם בתנ“ך ובישוע המשיח‪.‬‬
‫דמותו של אלוהים באסלאם מבוססת על הכתוב‬
‫בקוראן ובמסורות המיוחסות למוחמד (החדית’)‪.‬‬
‫כשם שבמשיחיות אי אפשר להפריד בין אלוהים‬
‫האב לבין ישוע‪ ,‬כך באסלאם אי אפשר להפריד‬
‫בין אללה לבין מוחמד‪ ,‬כי כל מה שהמוסלמי יודע‬
‫אודות אללה נמסר לו מפי מוחמד בקוראן ובחדית’‪.‬‬
‫מוחמד ומה שאמר ועשה הם המקור המוסמך‬
‫היחיד והבלעדי באסלאם‪ .4‬האסלאם מדגיש את‬
‫אחדות האלוהים‪ ,‬את גדולתו‪ ,‬את כוחו וגבורתו‪ ,‬את‬
‫היותו טרנסצנדנטלי ואחר – שונה מכל מה שאדם‬
‫יכול לתאר לעצמו‪ .‬אללה כה שונה עד שאי אפשר‬
‫לתארו במילים אנושיות‪ ,‬אין הוא אלוהים בעל אישיות‬
‫ּמּולים ָּב ֱאמּונָ ה וְ ֶאת ָה ֲע ֵר ִלים ּגַ ם ־ ֵּכן ַעל יְ ֵדי ָה ֱאמּונָ ה”‬
‫אלהים ֶא ָחד ֲא ֶׁשר יַ ְצ ִּדיק ֶאת ַה ִ‬
‫אלהי ַהּגֹויִ ם הּוא׃ ִּכי הּוא ִ‬
‫הּודים ְל ַבד הּוא וְ לא ַלּגֹויִ ם? ָא ֵכן ּגַ ם ֵ‬
‫להים ַלּיְ ִ‬
‫“ה ֱא ִ‬
‫‪ַ 1‬‬
‫(רומים ג ‪.)30-29‬‬
‫‪ 2‬האיגרת השנייה לקורינתים ד ‪.6-4‬‬
‫‪ 3‬השפעת התנ״ך על האסלאם ניכרת בפרק (סורה) הראשון בקוראן‪ ,‬פסוקים ‪“ :6-2‬השבח לאל ריבון העולמים‪ ,‬הרחמן הרחום‪ ,‬מלך יום הדין‪ ,‬אותך‬
‫נעבוד ובך ניעזר”‪ .‬הניסוח מזכיר לנו את דברי אלוהים על עצמו למשה בספר שמות לד ‪“ :6‬יְ הוָ ה יְ הוָ ה‪ֵ ,‬אל ַרחּום וְ ַחּנּון; ֶא ֶרְך ַא ַּפיִ ם וְ ַרב ֶח ֶסד וֶ ֱא ֶמת”‪.‬‬
‫‪ 4‬תפיסה זו באה לידי ביטוי בהצהרת האמונה המוסלמית (השהאדה)‪“ :‬אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליח אללה”‪ .‬ההתגלות לכאורה דרך מוחמד‬
‫מבטלת כל התגלות קודמת הסותרת אותה‪ .‬לדעתם של המוסלמים‪ ,‬כתבי הקודש היהודיים והנוצריים הנמצאים בידינו היום‪ ,‬סולפו ועוותו על ידי‬
‫יהודים ונוצרים ואין להסתמך עליהם כלל‪ .‬רק הנמסר מפי מוחמד הם דברי אלהיים חיים‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪9‬‬
‫אללה ‪ -‬האם הוא אלוהים?‬
‫באסלאם אין‬
‫למאמין ביטחון‬
‫בישועתו‪ ,‬וגם‬
‫מוסלמי טוב‬
‫ירא שמים עלול‬
‫למצוא עצמו‬
‫בגיהינום למרות‬
‫כל מאמציו‪,‬‬
‫אם כך ירצה האל‬
‫בשרירות רצונו‬
‫הריבוני שאין‬
‫עליה עוררין‬
‫הרוצה בקשר עמוק עם האדם‪ ,‬אין ביכולתו להרגיש‬
‫את ההוויה האנושית‪ ,‬ואין הוא יודע סבל‪ .‬אללה אינו‬
‫מגלה את עצמו לבני האדם אלא רק מגלה להם את‬
‫רצונו‪ .‬הרבה מושגים בתפיסת האלוהים באסלאם‬
‫שונים ואף מנוגדים לדרך שבה תופסת המשיחיות‬
‫את אלוהים‪ .‬האסלאם מכחיש את אלוהותו של ישוע‬
‫ואת התגשמותו בבשר‪ ,‬את מותו על הצלב ככפרה‬
‫על חטא ואת תקומתו‪ .‬האסלאם מכחיש את השילוש‬
‫בהווייה האלוהית ומצהיר כי אין לאלוהים בן‪ .‬אמונות‬
‫היסוד של המשיחיות הן חילול שמים וכפירה בעיקר‬
‫‪5‬‬
‫בעיני האסלאם‪.‬‬
‫האלוהים המוצג בתנ“ך ובברית החדשה הוא אבינו‬
‫שבשמים האוהב בני אדם חוטאים‪ ,‬חפץ בישועתם‬
‫ועורג ליחס אישי עמם כילדיו וידידיו‪ .‬הוא שלח‬
‫ברוב אהבתו את ישוע המשיח למות על הצלב‬
‫כדי לשמש עבורם כקרבן תמורה מכפר ולתת‬
‫להם ישועה שלמה וחיי עולם‪ .‬ישועה זו היא מתנת‬
‫חסד הניתנת בחינם לכל המאמין בישוע‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬אלוהי האסלאם אינו אוהב חוטאים ודורש‬
‫מבני האדם להושיע את עצמם באמצעות כניעה‬
‫מוחלטת כעבדים המצייתים באופן מושלם למצוותיו‪.‬‬
‫אלוהי המקרא נאמן לדבריו ולהבטחותיו‪ .‬האלוהים‬
‫באסלאם הוא שרירותי‪ ,‬עושה כרצונו ואינו מתחייב‬
‫למלא את שאמר והבטיח‪ .‬במשיחיות‪ ,‬אלוהים נותן‬
‫לנו ביטחון וודאות בישועה כי זו אינה תלויה בנו אלא‬
‫אך ורק בפועלו המושלם של המשיח‪ .‬באסלאם אין‬
‫למאמין ביטחון בישועתו‪ ,‬וגם מוסלמי טוב ירא שמים‬
‫עלול למצוא עצמו בגיהינום למרות כל מאמציו‪ ,‬אם‬
‫כך ירצה האל בשרירות רצונו הריבוני שאין עליה‬
‫עוררין‪ .‬במשיחיות אלוהים מתייחס בחיוב ובאהבה‬
‫לאדם השב בתשובה‪ .‬באסלאם גורל האדם נחרץ‬
‫מראש על ידי האל ואינו ניתן לשינוי‪.‬‬
‫המשיחיים מאמינים באלוהים שברא את העולם‬
‫וקבע חוקים סבירים והגיוניים המושלים בו‪ .‬חוקים‬
‫אלה הם קבועים והאדם יכול לצפות בטבע ולגלות‬
‫את רזיו באמצעות מחקר הגיוני ומדעי‪ .‬האסלאם‬
‫האורתודוקסי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מכחיש את עיקרון‬
‫הסיבה והמסובב (סיבה הגורמת תמיד לאותה‬
‫תוצאה) וטוען שאלוהים בורא הכול מחדש בכל רגע‬
‫על פי רצונו‪.‬‬
‫‪ 5‬ההתנגדות המוסלמית למשיחיות ניכרת בין היתר בסורה ‪“ ,1-4:112‬אמור‪ :‬האל אחד‪ ,‬האל נצחי‪ ,‬לא ילד ולא נולד‪ ,‬ואין דומה לו אף אחד”‪.‬‬
‫‪ 6‬את הפעילות המוסלמית הנרחבת במדעים במאות הראשונות לאסלאם יש לייחס לפעילותה של כת המועתזילה שלמדה את מורשת החכמה היוונית‬
‫הקדומה ואימצה את עקרונותיה ואת שיטתה המדעית‪ .‬כת זו הוכרזה ככופרת במאה ה‪ 10-‬לספירה ומאז חלה הנסיגה במדעים בארצות האסלאם‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫האלוהים באסלאם הוא שרירותי‪ ,‬עושה כרצונו ואינו מתחייב למלא את שאמר והבטיח‪.‬‬
‫הטבע‪ ,‬אם כן‪ ,‬אינו ניתן לצפייה מראש ואין לחפש‬
‫את הסיבה למה שמתרחש ביקום תוך הפעלת‬
‫‪6‬‬
‫מחשבה הגיונית‪.‬‬
‫המונח אללה (هللا) כשמו של האלוהים האחד‪ ,‬מופיע‬
‫בערבית הרבה לפני הופעת האסלאם‪ .‬משיחיים‬
‫ערבים קראו כך לאלוהי התנ“ך והברית החדשה‪.‬‬
‫המילה הערבית ִא ָלּה מקורה בשורש השמי אל”ה‬
‫וקרובה למילים דומות בעברית כגון אל‪ ,‬אלוה‬
‫ואלוהים המצויות במקרא ככינוי לאלוהים האחד‪,‬‬
‫אלוהי ישראל‪ .‬המילה הערבית אללה פירושה האל‬
‫(אל‪-‬אילה)‪ .‬בעוד שנוצרים ערבים לפני האסלאם‬
‫כינו כך את אלוהי המקרא‪ ,‬הערבים עובדי האלילים‬
‫כינו בשם זה את האל העליון שמעל לאליליהם‬
‫הרבים‪ .‬מוחמד השתמש בשם זה ככינוי לאלוהים‬
‫האחד שאת הבשורה אודותיו הוא הפיץ בחצי האי‬
‫ערב‪ .‬הוא שאב ממקורות יהודייים‪ ,‬נוצריים ופגאניים‬
‫בהבנתו את אלוהי האסלאם‪.‬‬
‫הטענות הנשמעות לאחרונה בעולם המשיחי‬
‫המערבי שאללה‪ ,‬אלוהי האסלאם‪ ,‬הוא אל פגאני‬
‫(אל הירח) ושאסור לערבים משיחיים להשתמש בשם‬
‫זה ככינוי לאלוהים האמתי‪ ,‬אינן קבילות‪ .‬המילה‬
‫היוונית תיאוס‪ ,‬ששימשה ככינוי לאלילי יוון‪ ,‬מופיעה‬
‫כבר בתרגום השבעים וגם במקור היווני של הברית‬
‫החדשה כתרגום למילה העברית “אלוהים”‪ .‬המילה‬
‫האנגלית ‪ God‬מקורה בעולם הפגאני הגרמני לפני‬
‫בוא הנצרות‪ .‬עובדה זו אינה מטרידה דוברי אנגלית‬
‫משיחיים‪ .‬אין ספק שמותר ויאה למשיחיים דוברי‬
‫ערבית להשתמש במילה אללה ככינוי לאלוהים‪.‬‬
‫“אנִ י ַה ֶּד ֶרְך וְ ָה ֱא ֶמת וְ ַה ַחּיִ ים‪ֵ .‬אין‬
‫ביוחנן יד ‪ 6‬ישוע אמר‪ֲ :‬‬
‫ִאיׁש ָּבא ֶאל ָה ָאב ֶא ָּלא ַּד ְר ִּכי”‪ .‬מכיוון שמוסלמים אינם‬
‫מקבלים את ישוע כדרך הבלעדית אל אלוהים האב‪,‬‬
‫אין להם גישה חופשית (כפי שיש לנו) אל האלוהים‬
‫שאותו הם מתיימרים לעבוד‪ .‬ההבנה המוסלמית‬
‫בנוגע לאלוהים ולמהותו היא הבנה מעוותת של‬
‫האמת המקראית‪ .‬עלינו‪ ,‬כמאמינים משיחיים‪,‬‬
‫מוטלת החובה לבשר להם את הבשורה הטובה של‬
‫אהבת אלוהים וישועתו השלמה בישוע המשיח‪Ω .‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪11‬‬
‫מגילות ים המלח‬
‫חשיבותן ללימוד התנ“ך והברית החדשה | חלק א‘‬
‫מאת ר‘ בראון‬
‫מגילות‬
‫ים המלח‬
‫הן אחת‬
‫מהתגליות‬
‫החשובות ביותר‬
‫במאה ה‪20-‬‬
‫ה‬
‫מגילות שבהן עוסק מאמר זה הן אוסף‬
‫של יותר מאלף כתבי יד שהתגלו בצד‬
‫הצפונ ‬י‪‪-‬מערבי של ים המלח קרוב לאתר‬
‫בשם “קומראן”‪ .‬הן התגלו בין השנים ‪1956 - 1947‬‬
‫ב‪ 11-‬מערות קרוב לאתר‪ .‬המגילות נכתבו בסביבות‬
‫‪ 250‬לפנה“ס עד ‪ 70‬לספירה‪ ,‬כלומר בתקופת בית‬
‫המקדש השני והברית החדשה‪ .‬המגילות נכתבו‬
‫בעיקר בעברית ובארמית (ומעט מהן ביוונית) ודרכי‬
‫החשיבה של תנועת האיסיים ביהדות באותה תקופה‪,‬‬
‫נגלות בהן‪ .‬אף כי משתמשים במילה “מגילות” לתאר‬
‫כתבי יד אלו‪ ,‬רוב המגילות הן רק קטעים קטנים‬
‫(פרגמנטים) בגודל פחות מדף אחד‪ ,‬שעשויים בעיקר‬
‫מקלף עור שעליו כתבו בדיו‪.‬‬
‫ניתן לחלק את התוכן של המגילות כך‪ 40% :‬עותקים‬
‫של טקסטים מהמקרא‪ 10% ,‬עותקים של טקסטים‬
‫חיצוניים שנמצאו גם במקומות אחרים ו‪ 50%-‬טקסטים‬
‫ייחודיים לקהילת קומראן‪ .‬אין בין המגילות עותקים ידועים‬
‫של הברית החדשה‪ .‬לכן נשאלת השאלה‪ ,‬מדוע מגילות‬
‫ים המלח חשובות לנו להבנת התנ“ך והברית החדשה?‬
‫‪ .1‬כתבי היד המקראיים של מגילות ים המלח‬
‫מגילות ים המלח חושפות כתבי יד של ספרים רבים‬
‫מן התנ״ך הקדומים מכתבי היד שהיו ידועים עד גילוי‬
‫‪12‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫מגילות ים המלח ‪ -‬חשיבותן ללימוד התנ“ך והברית החדשה | חלק א‘‬
‫המגילות‪ .‬לפני התגלית של מגילות ים המלח‪ ,‬הטקסט‬
‫השלם הקדום ביותר בעברית היה עותק של נוסח‬
‫המסורה מהמאה ה‪ 10-‬לספירה‪ .‬והטקסט השלם‬
‫הקדום ביותר אז היה עותק של תרגום השבעים (‪)LXX‬‬
‫היווני מהמאה ה‪ 4-‬לספירה‪.‬‬
‫מגילות ים המלח נכתבו אם כך כאלף שנים קודם לכן‪,‬‬
‫רובן אפילו לפני התקופה מברית החדשה‪ .‬במגילות ים‬
‫המלח יש חלקים של כל ספר מספרי התנ״ך‪ ,‬מלבד‬
‫של מגילת אסתר וכן עותקים רבים של ספרים כגון‬
‫דברים‪ ,‬ישעיהו‪ ,‬תהילים ועוד‪.‬‬
‫אבל תוכן כתבי היד חשוב יותר מגיל כתבי היד‬
‫ומספרם‪ .‬אם נשווה את הטקסט של מגילות ים המלח‬
‫עם הטקסט של התנ״ך היום (כלומר‪ ,‬נוסח המסורה)‪,‬‬
‫נראה שהם כמעט זהים לגמרי‪ ,‬מלבד שוני קטן‬
‫באיות ומעט מאוד שינוים טקסטואליים שהם תופעה‬
‫שקיימת בכל כתב יד עתיק‪ .‬כלומר‪ ,‬לאורך תקופה‬
‫של אלף השנים שלפני זמנו של העותק המוקדם‬
‫ביותר של נוסח המסורה‪ ,‬שימרו את הטקסט בצורה‬
‫מדויקת מאוד‪.‬‬
‫הראו שתיארוך האתר הוא מהמאה ה‪ 1-‬לפנה“ס‬
‫עד המאה ה‪ 1-‬לספירה‪ .‬לכן הקשר בין המגילות‬
‫לבין אתר קומראן הוא קשר חזק ומשמעותי גם‬
‫מבחינת הזמן וגם מבחינת הסמיכות הגיאוגרפית‪.‬‬
‫לכן סביר להניח שכמה מהמגילות‪ ,‬לא כולן‪ ,‬נכתבו‬
‫בידי סופרים מהיישוב קומראן‪.‬‬
‫בגלל הקשר הקרוב בין היישוב לבין התוכן של‬
‫המגילות‪ ,‬רוב החוקרים סבורים שבקומראן התגוררה‬
‫קהילה של האיסיים‪ .‬האיסיים היו תנועה בתוך‬
‫היהדות שהדגישה דרך חיים מחמירה המבוססת על‬
‫תורת משה‪ ,‬וציפייה לביאתו של המשיח בימיהם‪.‬‬
‫הקהילה קראה לעצמה “יחד” וראתה את עצמה‬
‫האמתית‪ ,‬לעומת אותה יהדות מושחתת‬
‫ִ‬
‫כיהדות‬
‫הקשורה לבית המקדש השני בירושלים‪.‬‬
‫אבל מה שמעניין יותר הוא תוכן המגילות שעוסק‬
‫בעניינים מאוד דומים לנושאים שבהם עוסקת‬
‫הברית החדשה‪ ,‬כגון המהות של צדקה וביאתו של‬
‫המשיח בהתאם לנבואות בתנ“ך‪ .‬האיסיים לא היו‬
‫קהילה נוצרית‪ ,‬אבל הם התייחסו לנושאים דומים‬
‫לאלו שהעסיקו את הקהילה הנוצרית‪ .‬ההתפלגות‬
‫המספרית של כתבי היד המקראיים שנמצאו‬
‫במגילות ים המלח מקבילה במידה ניכרת להתפלגות‬
‫המספרית של הציטוטים מהתנ“ך שנמצאים בברית‬
‫החדשה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אין הקבלה משמעותית בין‬
‫ההתפלגות המספרית של המגילות לבין ההתפלגות‬
‫המספרית של הציטוטים מהתנ“ך שנמצאים במשנה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬השימור המדויק של הטקסטים מעיד על כך‬
‫שהתנ״ך שלנו היום הוא עותק מאוד מדויק של‬
‫הטקסטים המקוריים שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬מגילות ים המלח והיהדות העתיקה‬
‫כ‪ 50%-‬ממגילות ים המלח הן כתבי יד ייחודיים שלא‬
‫נמצאו כמוהם בשום מקום אחר‪ .‬כתבי היד האלה‬
‫מתארים את החיים ואת דרכי החשיבה של הקהילה‬
‫היהודית ששכנה בקומראן לפני כאלפיים שנה‪ .‬הם‬
‫מקור חשוב שדרכו ניתן להבין טוב יותר את היהדות‬
‫דאז ואת הרקע היהודי של הברית החדשה‪ ,‬אם כי אין‬
‫ביניהן אף כתב יד שיש לו קשר עם הנצרות העתיקה‪.‬‬
‫התוכן של מגילות ים המלח מראה בבירור שהיו‬
‫תנועות רבות בקרב יהדות בית שני‪ ,‬ולא הייתה‬
‫תנועה מונוליתית כפי שאנחנו רואים היום ביהדות‬
‫האורתודוקסית‪ .‬אף כי האיסיים לא מוזכרים בברית‬
‫החדשה באופן מיוחד‪ ,‬הברית החדשה גם מציינת‬
‫שהיו תנועות שונות ביהדות‪ ,‬כגון הפרושים‪ ,‬הצדוקים‪,‬‬
‫הקנאים ואחרים‪.‬‬
‫כל המגילות התגלו במרחק של פחות משני ק“מ‬
‫מאתר קומראן שעל יד ים המלח‪ .‬חפירות באתר‬
‫במאמר הבא נסקור עוד קשרים בין מגילות ים‬
‫המלח לבין הברית החדשה‪Ω .‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪13‬‬
‫מאת ב‪ .‬קורמן‬
‫“ה ָּמ ִׁש ַיח ָּפ ָדנּו‬
‫ַ‬
‫ּתֹורה‬
‫ִמ ִּק ְל ַלת ַה ָ‬
‫ִּב ְהיֹותֹו ִל ְק ָל ָלה‬
‫ַּב ֲע ֵדנּו ַּכ ָּכתּוב ִק ְל ַלת‬
‫ֹלהים ָּתלּוי ְל ַמ ַען‬
‫ֱא ִ‬
‫ֲא ֶׁשר ָּתבֹא ִּב ְר ַּכת‬
‫ׁשּוע‬
‫ַא ְב ָר ָהם ַּב ָּמ ִׁש ַיח יֵ ַ‬
‫ַעל ַהּגֹויִ ם ְל ַמ ַען‬
‫ֲא ֶׁשר נִ ַּקח ֶאת‬
‫רּוח‬
‫ַה ְב ָט ַחת ָה ַ‬
‫ַעל יְ ֵדי ָה ֱאמּונָ ה”‬
‫אל הגלטים ג ‪14-13‬‬
‫‪14‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫המשיחה הטובה‬
‫בפרק כו בבשורת מתתיהו ישוע משנה את נושא‬
‫דבריו מאחרית הימים לפסח האחרון שלו‪ .‬הוא אומר‬
‫לתלמידיו כי בעוד יומיים מגיע הפסח‪ .‬כוונתו של ישוע‬
‫היא כי בעוד יומיים מקריבים את קרבן הפסח‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫כל תלמידיו ידעו זאת וגם ידעו שישוע עלה לירושלים‬
‫כדי למות‪ ,‬כי הוא כבר אמר להם זאת ככתוב‪,‬‬
‫ׁשּוע ְל ַהּגִ יד ְל ַת ְל ִמ ָידיו ִּכי ָצ ִריְך‬
‫ִ‬
‫“מן ָה ֵעת ַה ִהיא ֵה ֵחל יֵ ַ‬
‫אׁשי‬
‫יעּנֶ ה ַה ְר ֵּבה ִמ ֵידי ַהּזְ ֵקנִ ים וְ ָר ֵ‬
‫הּוא ָל ֶל ֶכת יְ ָ‬
‫רּוׁש ָליִ ם וִ ֻ‬
‫יׁשי קֹום יָ קּום”‬
‫ּובּיֹום ַה ְׁש ִל ִ‬
‫ּסֹופ ִרים וְ יֵ ָה ֵרג ַ‬
‫ַהּכ ֲֹהנִ ים וְ ַה ְ‬
‫(דליטש‪ ,‬מתי טז ‪.)21‬‬
‫על אף שמנהיגי הדת בישראל הם שהתכוונו להרוג‬
‫את ישוע (ולא העם היהודי באופן כללי)‪ ,‬למעשה היה‬
‫זה פילטוס הרומאי שהמית אותו בפועל‪ .‬מהנקודה‬
‫הזאת אפשר לראות את ריבונותו של הקב“ה‪ ,‬כי רק‬
‫הרומאים יכלו לצלוב את ישוע כדי שיתגשם הנאמר‬
‫בספר דברים (כא ‪.)23‬‬
‫מאוחר יותר בפרשה נמצא ישוע על הר הזיתים בכפר‬
‫בשם בית עניה‪ ,‬מקום שבו גרו העניים‪ .‬משמעותי מאוד‬
‫שישוע העדיף להיות עם העניים‪ ,‬במקום להיות עם‬
‫ׁשּוע‬
‫אנשים שהיו כביכול חשובים‪ .‬כתוב‪“ ,‬וַ יְ ִהי ִּב ְהיֹות יֵ ַ‬
‫“יִּמ ֵסר ְל ִה ָּצ ֵלב”‪ .‬ידוע כי‬
‫בפרק כו ישוע אומר שהוא ָ‬
‫ֵּבית ַענְ יָ ה ְּב ֵבית ִׁש ְמעֹון ַה ְּמצ ָֹרע”‪ .‬לכל דבר שמופיע‬
‫צליבה‪.‬‬
‫באמצעות‬
‫מוות‬
‫אסור ליהודים לקיים משפט‬
‫בכתבי הקודש יש משמעות מסוימת‪ .‬לא סתם נאמר‬
‫ובכל זאת ישוע אמר שלוש פעמים שהוא ימות על‬
‫לקורא שישוע היה בביתו של שמעון המצורע‪ .‬לפי‬
‫ידי צליבה (ראה‬
‫בתנ“ך‬
‫הכתוב‬
‫מתי כ ‪ .)19‬מדוע‬
‫צרעת היא מחלה‬
‫ישוע נצלב ובגלל זה היה לקללה‪,‬‬
‫הדגיש זאת ישוע‬
‫מיוחדת‪ .‬בתנ“ך‬
‫לגויים‬
‫תגיע‬
‫אברהם‬
‫שברכת‬
‫כדי‬
‫שוב ושוב? יש‬
‫כמה‬
‫נזכרים‬
‫לכך כמה סיבות‪,‬‬
‫אנשים מפורסמים‬
‫אבל רק אחת מהן מופיעה בכתבי הקודש‪ .‬שאול‬
‫שסבלו מצרעת‪ :‬משה‪ ,‬מרים‪ ,‬נעמן ועוזיהו‪ .‬אם‬
‫השליח מלמד אותנו באיגרת אל הגלטים שכל איש‬
‫חוקרים היטב את ההקשר בנוגע לאנשים אלה‬
‫אשר תלוי על עץ הוא מקולל‪.‬‬
‫שקיבלו צרעת‪ ,‬יש שני דברים ברורים‪ .‬הראשון‪,‬‬
‫ּתֹורה ִּב ְהיֹותֹו ִל ְק ָל ָלה ַּב ֲע ֵדנּו‬
‫“ה ָּמ ִׁש ַיח ָּפ ָדנּו ִמ ִּק ְל ַלת ַה ָ‬
‫ַ‬
‫הצרעת באה כעונש מהשמים; השני‪ ,‬למחלה הזאת‬
‫היה קשר לגאווה‪ .‬מפני שהצרעת הובנה על סמך‬
‫ֹלהים ָּתלּוי ְל ַמ ַען ֲא ֶׁשר ָּתבֹא ִּב ְר ַּכת ַא ְב ָר ָהם‬
‫ַּכ ָּכתּוב ִק ְל ַלת ֱא ִ‬
‫כתבי הקודש כמחלה רוחנית‪ ,‬אנחנו מבינים גם על פי‬
‫רּוח‬
‫ׁשּוע ַעל ַהּגֹויִ ם ְל ַמ ַען ֲא ֶׁשר נִ ַּקח ֶאת ַה ְב ָט ַחת ָה ַ‬
‫ַּב ָּמ ִׁש ַיח יֵ ַ‬
‫דבר ה’ וגם על פי חז“ל שרפואת מצורעים היא סימן‬
‫ַעל יְ ֵדי ָה ֱאמּונָ ה” (דליטש‪ ,‬אל הגלטים ג ‪.)14-13‬‬
‫לימות המשיח‪ ,‬כלהלן‪:‬‬
‫זאת אומרת‪ ,‬באותו אופן שׂשה הפסח היה התשלום‬
‫לגאולה הראשונה (יציאת מצרים)‪ ,‬כן גם מותו של‬
‫יֹוחנָ ן ָׁש ַמע ְּב ֵבית ַהּס ַֹהר ֶאת ַמ ֲע ֵׂשי ַה ָּמ ִׁש ַיח וַ ּיִ ְׁש ַלח‬
‫“וְ ָ‬
‫ישוע מהווה את המחיר לגאולה הסופית‪ .‬זאת הסיבה‬
‫ֹאמר ֵא ָליו‪‘ַ ,‬ה ַא ָּתה הּוא ַה ָּבא ִאם‬
‫ְׁשנַ יִ ם ִמ ַּת ְל ִמ ָידיו‪ .‬וַ ּי ֶ‬
‫שקישר ישוע את הפסח למותו‪ .‬חשוב לציין שפירושו‬
‫יֹוחנָ ן‬
‫ֹאמר ָל ֶהם‪‘ְ ,‬לכּו ַהּגִ ידּו ְל ָ‬
‫ׁשּוע וַ ּי ֶ‬
‫נְ ַח ֶּכה ְל ַא ֵחר?’ וַ ּיַ ַען יֵ ַ‬
‫של שאול לקוח ממסגרת התורה‪ .‬התורה מורכבת‬
‫ֶאת ֲא ֶׁשר ְׁש ַמ ְע ֶּתם וְ ֶאת ֲא ֶׁשר ְר ִא ֶיתם‪ִ :‬עוְ ִרים ר ִֹאים‬
‫משני דברים‪ :‬קללות וברכות‪ .‬לפיכך קיבל ישוע את‬
‫ׁשֹומ ִעים‬
‫ְ‬
‫ּופ ְס ִחים ְמ ַה ְּל ִכים‪ְ ,‬מצ ָֹר ִעים ְמט ָֹה ִרים וְ ֵח ְר ִׁשים‬
‫ִ‬
‫עונשה של התורה – הקללה – כדי שתהיה לאנושות‬
‫ּומ ִתים ָק ִמים וַ ֲענִ ּיִ ים ִמ ְת ַּב ְׂש ִרים’” (דליטש‪ ,‬מתי יא ‪.)5-2‬‬
‫ֵ‬
‫היכולת לקבל את הברכה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ישוע‬
‫נצלב ובגלל זה היה לקללה‪ ,‬כדי שברכת אברהם‬
‫נאמר לנו במתי כו שבשעה שהיה ישוע אצל שמעון‬
‫תגיע לגויים‪.‬‬
‫ּוביָ ָדּה ַּפְך ִמ ְר ַק ַחת יְ ָק ָרה‬
‫“‪...‬א ָׁשה ְ‬
‫ִ‬
‫המצורע קרבה אליו‬
‫מה לגבי העם היהודי? את התשובה לשאלה זו ניתן‬
‫למצוא בעזרת המידה הראשונה מתוך י“ג המידות‬
‫שהתורה נדרשת בהן‪ :‬קל וחומר‪ .‬לענייננו‪ ,‬הגויים הם‬
‫ה“חומר” והעם היהודי הוא ה“קל”‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם הגויים‬
‫יהיו מבורכים‪ ,‬על אחת כמה וכמה היהודים‪.‬‬
‫ְמאֹד וַ ִּתּצֹק ַעל‪-‬רֹאׁשֹו ַּב ֲה ִסיּבֹו ֶל ֱאכֹל”‪ .‬תלמידיו לא‬
‫הבינו מדוע עשתה אישה זו דבר כזה‪ ,‬אבל שמו לב‬
‫לשוויו של הבושם‪ .‬תגובתם גילתה הרבה על תוכן‬
‫מחשבותיהם‪ ,‬כמו שכתוב “וַ ּיִ ְראּו ַה ַּת ְל ִמ ִידים וַ יִ ְכ ֲעסּו‬
‫וַ ּי ְ‬
‫ֹאמרּו ַ‘על ָמה ָה ִאּבּוד ַהּזֶ ה?’” (דליטש‪ ,‬מתי כו ‪.)8‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪15‬‬
‫המשיחה הטובה‬
‫אפילו אם טענתם הייתה כנה‪ ,‬ברור לגמרי שהם לא‬
‫ראו את הקשר בין המעשה הטוב של האישה הזאת‬
‫למה שישוע עמד לעשות‪ .‬הקורא צריך לזכור שישוע‬
‫חיבר את הפסח (קרבן הפסח) לצליבתו בפסוק ‪ .2‬אף‬
‫על פי שתלמידיו לא הבינו את זה‪ ,‬אין הדבר כך עם‬
‫האישה! חשוב לציין כי היא לא נמנתה עם שנים עשר‬
‫התלמידים אשר שמעו מפיו של ישוע שהוא עולה‬
‫לירושלים למסור את חייו‪.‬‬
‫רּוׁש ַליִ ם וַ ּיִ ַּקח ֵא ָליו ֶאת ְׁשנֵ ים ֶה ָע ָׂשר‬
‫ׁשּוע יְ ָ‬
‫“וַ יְ ִהי ַּכ ֲעלֹות יֵ ַ‬
‫ּובן‬
‫רּוׁש ָליְ ָמה ֶ‬
‫ֹאמר ָל ֶהם ַּב ָּד ֶרְך‪‘ִ ,‬הנְ נּו ע ִֹלים יְ ָ‬
‫ְל ַב ָּדם וַ ּי ֶ‬
‫יעהּו ָלמּות‬
‫אׁשי ַהּכ ֲֹהנִ ים וְ ַל ְ‬
‫ָה ָא ָדם יִ ָּמ ֵסר ְל ָר ֵ‬
‫ּסֹופ ִרים וְ ִה ְר ִׁש ֻ‬
‫ּׁשֹוטים וְ ִל ְצֹלב‬
‫ּומ ְסרּו אֹותֹו ַלּגֹויִ ם ְל ָה ֵתל ּבֹו ְּול ַהּכֹות אֹותֹו ַּב ִ‬
‫ָ‬
‫יׁשי יָ קּום’” (דליטש‪ ,‬מתי כ ‪.)19-17‬‬
‫ּובּיֹום ַה ְׁש ִל ִ‬
‫אֹותֹו‪ַ ,‬‬
‫העובדה שהיא הגיעה למסקנה שישוע חייב למות כדי‬
‫לפדות את עמו מעונשה של התורה‪ ,‬ובנוסף לזה היא‬
‫ידעה שמותו יתקיים דווקא בפסח – מדהימה! זאת‬
‫ׁשּוע‬
‫הסיבה אשר בגללה אמר ישוע לתלמידיו‪“ ,‬וַ ּיֵ ַדע יֵ ַ‬
‫ֹאמר ֲא ֵל ֶיהם‪‘ָ ,‬ל ָּמה ַּת ְלאּו ֶאת ָה ִא ָׁשה? ֲהֹלא ַמ ֲע ֶׂשה טֹוב‬
‫וַ ּי ֶ‬
‫ָע ְׂש ָתה ִע ָּמ ִדי‪ִּ .‬כי ָה ֲענִ ּיִ ים ְּב ָכל ֵעת ִא ְּת ֶכם וְ ָאנ ִֹכי ֵאינֶ ּנִ י‬
‫ְּב ִק ְר ְּב ֶכם ְּב ָכל ֵעת‪ִּ .‬כי ֲא ֶׁשר ָׁש ְפ ָכה ֶאת ַה ִּמ ְר ַק ַחת ַהּזֹאת‬
‫אֹותי ָע ְׂש ָתה ּזֹאת‪ָ .‬א ֵמן א ֵֹמר ֲאנִ י ָל ֶכם‪,‬‬
‫ּגּופי ַל ֲחנֹט ִ‬
‫ַעל ִ‬
‫עֹולם ּגַ ם‬
‫ׂשֹורה ַהּזֹאת ְּב ָכל ָה ָ‬
‫ְּב ָכל ָמקֹום ֲא ֶׁשר ִּת ָּק ֵרא ַה ְּב ָ‬
‫ֶאת ֲא ֶׁשר ָע ְׂש ָתה ִהיא יְ ֻס ַּפר ְלזִ ָּכרֹון ָלּה’” (דליטש‪ ,‬מתי‬
‫כו ‪.)13-10‬‬
‫לפי היהדות‬
‫הרבנית‬
‫המשיח‬
‫אינו יכול‬
‫למות‬
‫‪16‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫יש לציין כי לא רק על המעשה הטוב שהיא עשתה‬
‫אמר ישוע דברים אלה‪ ,‬אלא גם על העובדה שהיא‬
‫ידעה כי המשיח ימות כחלק מתכניתו של הקב“ה‪.‬‬
‫הבנה כזאת הייתה נדירה מאוד לא רק לפני אלפיים‬
‫שנה‪ ,‬אלא לצערנו הרב גם היום ביהדות הרבנית‪ ,‬עד‬
‫כדי כך שהרמב“ם כתב על המשיח‪“ ,‬ואם‪ ...‬נהרג‪,‬‬
‫בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה”‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫לפי היהדות של הרבנים בלתי אפשרי שהמשיח‬
‫ימות‪ .‬הסברה הזאת עומדת בניגוד לדברי שאול‬
‫השליח‪ ,‬תלמידו של רבן גמליאל הזקן (ראה‬
‫מעשי השליחים כב ‪ ,)3‬שאמר‪“ ,‬וַ יְ ִהי ַא ֲח ֵרי ָע ְב ָרם‬
‫יקי וְ ָׁשם ֵּבית‬
‫ּוב ַאּפֹלֹונְ יָ א וַ ּיָ בֹאּו ֶאל ַּת ְסלֹונִ ִ‬
‫ּפֹוליס ְ‬
‫ְּב ַא ְמ ִפ ִ‬
‫הּודים‪ּ .‬ופֹולֹוס נִ ְכנַ ס ֲא ֵל ֶיהם ְּכ ִמ ְׁש ָּפטֹו וְ ָׁשלׁש‬
‫ְּכנֶ ֶסת ַלּיְ ִ‬
‫הֹוכ ַח ָל ֶהם‬
‫תֹוח וְ ֵ‬
‫ַׁש ָּבתֹות ִה ְתוַ ַּכח ִע ָּמ ֶהם ִמן ַה ִּמ ְק ָראֹות‪ָּ ,‬פ ַ‬
‫יח וְ יָ קּום ִמן ַה ֵּמ ִתים וְ הּוא‬
‫ִּכי ָצ ִריְך ָהיָ ה ֶׁשּיְ ֻעּנֶ ה ַה ָּמ ִׁש ַ‬
‫ׁשּוע ֲא ֶׁשר ֲאנִ י ַמּגִ יד ָל ֶכם” (דליטש‪ ,‬מעשי‬
‫ַה ָּמ ִׁש ַ‬
‫יח יֵ ַ‬
‫השליחים יז ‪.)3-1‬‬
‫ברור כאן כי שאול לימד בבית הכנסת והוכיח (ממה‬
‫שכתוב בתנ“ך) שהמשיח צריך בהחלט למות‪ .‬בפסוק‬
‫הנ“ל כתוב רק שהמשיח ּיְ עֻ ּנֶ ה‪ ,‬אבל בהמשך הפסוק‬
‫כתוב “וְיָקּום ִמן ַה ֵּמ ִתים”‪ .‬למותר לציין כי בלתי אפשרי‬
‫לקום מהמתים אם לא מתים קודם‪ .‬לפיכך‪ ,‬כוונתו של‬
‫המונח “ּיְ עֻ ּנֶ ה” היא‪ֶׁ ,‬שּיְ עֻ ּנֶ ה עד מוות‪.‬‬
‫העובדה שישוע אמר שהאישה הזאת‬
‫תיזכר בהכרזת הבשורה אומרת הרבה‪.‬‬
‫בין השורות אפשר להבין כי ישוע לא‬
‫אמר את זה רק מפני שהיא השתמשה‬
‫בבושם כל כך יקר וידעה מי הוא‬
‫ישוע ומה הוא עומד לעשות‪ ,‬אלא גם‪,‬‬
‫ובעיקר‪ ,‬כי היא הגיעה למסקנה הזאת‬
‫בניגוד למה שהחכמים בימיה לימדו‪.‬‬
‫יש כאן מסר חשוב ביותר עבורנו‪ :‬יותר‬
‫נכון לבסס את אמונתנו על מה שכתוב‬
‫בכתבי הקודש מאשר על מה שאומרים‬
‫בני אדם‪ .‬אין ספק כי ראוי ללמוד מאחרים‪ ,‬אבל רק‬
‫מאלה שהלימוד שלהם מבוסס על דבר ה’ ולא על‬
‫מסורות בני אדם‪Ω .‬‬
‫אלימות‬
‫בטלוויזיה‬
‫מאת ט‪ .‬מנגיסטו‬
‫צפייה בטלוויזיה‬
‫היא אחת‬
‫מפעילויות הפנאי‬
‫הנפוצות בקרב‬
‫ילדים ונוער‪.‬‬
‫חשיפה מצטברת‬
‫למסרים‬
‫המשודרים‬
‫משפיעה על‬
‫הקניית‬
‫ערכי‪-‬על ומעצבת‬
‫תפישות עולם‬
‫מרבית התכנים המשודרים בטלוויזיה כוללים‬
‫מרכיבים של אלימות גלויה או מרומזת‪.‬‬
‫ניתן לצפות בתכנים האלימים בסרטי מלחמה‪,‬‬
‫בסדרות שונות‪ ,‬בסרטים מצוירים‪ ,‬בווידיאו קליפים‪,‬‬
‫במשחקי וידיאו‪ ,‬פרסומות ועוד‪ .‬רשתות הטלוויזיה‬
‫האמריקניות מציגות בשעות שיא הצפייה ובתכניות‬
‫הילדים של סופי השבוע עולם של פעולה‪ ,‬כוח וסכנה‪.‬‬
‫האלימות מוצגת בטלוויזיה בדרכים שונות ובנסיבות‬
‫שונות‪ .‬הדמויות האלימות הן לעתים גיבורים חיוביים‬
‫ולעתים דמויות שליליות‪ .‬יש מעשי אלימות המוצגים‬
‫ללא הכאב והסבל של הקרבן ואילו באחרים מתוארים‬
‫גם ייסורי תופת‪ .‬הם מופיעים על המסך בתקריב או‬
‫בצילום מרוחק ומנותק‪.‬‬
‫למאפיינים אלה השלכות חשובות על השפעתה‬
‫של האלימות בטלוויזיה על ילדים‪ .‬מחקר מקיף‬
‫ועדכני אשר נערך בארה“ב מצא כי מרבית תכניות‬
‫הטלוויזיה שנותחו כוללות מידה כלשהי של אלימות‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ 73% ,‬מהדמויות שהתנהגו באלימות לא‬
‫נענשו על מעשיהן ורק ‪ 4%‬מכלל התכניות שהציגו‬
‫אלימות הדגישו מוטיבים של אי אלימות‪ ,‬מחו נגד‬
‫האלימות‪ ,‬או הציגו חלופות לשימוש באלימות‬
‫לפתרון בעיות (למיש‪ .)1997 ,‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪17‬‬
‫אלימות בטלוויזיה‬
‫השפעת הצפייה בטלוויזיה‬
‫על ילדים ובני נוער‬
‫הדיון על ההשפעה שיש לצפייה בטלוויזיה על הצופים‬
‫קיים מאז החלו שידורי הטלוויזיה‪ .‬לטלוויזיה מיוחסים‬
‫שורה ארוכה של נזקים ‪ -‬נזקים הנובעים מעצם‬
‫הצפייה‪ ,‬כגון השפעה שלילית על תהליכי למידה‪,‬‬
‫על תפקודים קוגניטיביים‪ ,‬על קשרים חברתיים ועל‬
‫הזמן המוקדש לפעילות גופנית‪ .‬להשפעה זאת נזקים‬
‫אחרים הנובעים מן התכנים המשודרים בה‪ ,‬למשל‬
‫התנהגות תוקפנית בעקבות צפייה בתכנים אלה‬
‫והשפעתם על הדרך שבה נתפסת אלימות; התנהגות‬
‫מינית וכל תפיסת המיניות; דימוי עצמי; דימוי הגוף;‬
‫סטריאוטיפים; הרגלי צריכה ואכילה; שפת הדיבור‬
‫ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬לטלוויזיה גם מיוחסת השפעה חיובית‬
‫במגוון נושאים ובהם למידה‪ ,‬רכישת שפה‪ ,‬פיתוח‬
‫יכולת קוגניטיבית ויכולת למקד את תשומת הלב‬
‫במשהו מסוים‪ ,‬התנהגות חברתית ורכישת ערכים‪,‬‬
‫מודעות לנושאים חברתיים ועוד‪.‬‬
‫אופן ההשפעה של הטלוויזיה על ילדים ובני נוער‬
‫ומידת ההשפעה הזאת תלויים במגוון גורמים‪ ,‬ובהם‬
‫סוג התכנים שהילד נחשף אליהם‪ ,‬גיל הילד‪ ,‬משך‬
‫החשיפה לטלוויזיה‪ ,‬התיווך והליווי שהילד זוכה להם‬
‫בעת הצפייה ואופיו של הילד הצופה‪.‬‬
‫להבדיל מילדים ונוער‪ ,‬פעוטות בגיל הרך הם קהל‬
‫יעד פגיע ביותר להשפעות של הטלוויזיה‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫הטלוויזיה נגישה ומצויה בכל בית‪ ,‬קלה להפעלה‬
‫ואטרקטיבית בהיותה מבוססת על מערכות סמלים‬
‫“כמו‪-‬מציאותיות” עם תנועה מתמדת וצבע‪ ,‬המובנות‬
‫גם למי שאינם יודעים קרוא וכתוב‪ .‬ואכן נמצא שילדים‬
‫בגיל הרך מבלים שעתיים עד שלוש שעות ביום מול‬
‫המסך‪ .‬שנית‪ ,‬ילדים בגיל הרך נבדלים ממבוגרים‬
‫בדרך שבה הם מעבדים ומפרשים חומר טלוויזיוני‪.‬‬
‫חוסר הידע שלהם על העולם מקשה עליהם ליצור‬
‫קשר בין סיבה לבין מניעים ולהבחין בין עיקר לטפל‪.‬‬
‫כל אלה משפיעים על הדרך שבה הם מפרשים‬
‫אירועים שמתרחשים על גבי המסך‪.‬‬
‫כשמדובר באירועים אלימים‪ ,‬ילדים מתחת לגיל ‪5‬‬
‫לא תמיד יבחינו בין המניעים של ה“טובים” לאלה‬
‫של “הרעים” הנוהגים באלימות‪ .‬גם כאשר יש בסוף‬
‫ענישה של הדמות “הרעה”‪ ,‬הם יתקשו לעתים לקשר‬
‫‪18‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫בין הענישה לבין התוקפנות‪ .‬יכולות אלה מתפתחות‬
‫בהדרגה אחרי גיל ‪ .5‬כמו כן‪ ,‬הקושי של ילדים צעירים‬
‫להבחין בין מציאות לדמיון עלול להביא אותם לחיקוי‬
‫התנהגויות שיש בהן סיכונים פיזיים‪ ,‬בין אם על ידי חיקוי‬
‫של גיבורים אלימים בעלי כוחות דמיוניים על‪-‬טבעיים‪,‬‬
‫ובין אם על ידי חיקוי התנהגויות שהוצגו בטלוויזיה‬
‫באופן סכמתי‪ ,‬עם התאוששות מידית של הנפגעים‪.‬‬
‫ממצאים מורים על שכיחות גבוהה יותר של פעולות‬
‫אלימות בתכניות לילדים בהשוואה לתכניות אחרות‬
‫וכן על זמן רב יותר המוקדש להצגת אלימות בתוך‬
‫כל תכנית‪ .‬שני מאפיינים אלה בולטים במיוחד‬
‫בסרטים מצוירים ובתכניות ילדים המשודרות על ידי‬
‫ערוצים מסחריים‪.‬‬
‫ממצאי דוח מחקר שערכו קבוצות חוקרים מראים‬
‫ששידורי הטלוויזיה רוויים באלימות‪ ,‬ושכיחותה גבוהה‬
‫יותר בתכניות המיועדות לילדים מתחת לגיל ‪.13‬‬
‫ב‪ 69%-‬מהתכניות שיועדו לילדים אלו נצפתה אלימות‪,‬‬
‫ואילו בתכניות האחרות היא נצפתה רק ב‪ 57%-‬מהן‪.‬‬
‫רק ב‪ 2%-‬מהתכניות המיועדות לילדים בגילים אלו היו‬
‫מסרים נגד אלימות‪.‬‬
‫נתונים על צפיית ילדים ונוער בטלוויזיה‬
‫צפייה בטלוויזיה היא אחת מפעילויות הפנאי הנפוצות‬
‫בקרב ילדים ונוער‪ .‬למרות ההבדלים בין סקרים שונים‬
‫שנערכו בנושא זה‪ ,‬עולה כי רוב הילדים ובני הנוער‬
‫צופים בטלוויזיה יותר משלוש שעות בכל יום‪ .‬לפי‬
‫נתוני סקר משנת ‪ 2006‬בנושא התנהגויות בריאות‬
‫בקרב בני נוער בגילאי ‪ 13 ,11‬ו‪ ,15-‬שנערך עבור‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬נמצא שישראל היא אחת‬
‫המדינות שבהן בני נוער מבלים הרבה יותר שעות‬
‫בצפייה בטלוויזיה‪ ,‬מכל מדינה אחרת‪.‬‬
‫לפי נתוני סקר על פעילות פנאי של ילדים בני‬
‫‪ 12-6‬שנערך בארץ בשנת ‪ 2008‬עבור חברת “נגה‬
‫תקשורת” (המחזיקה בערוץ הילדים ובערוץ “לוגי”)‪,‬‬
‫הצפייה בטלוויזיה היא פעילות הפנאי האהובה על‬
‫יותר ממחצית מהילדים‪ 40% .‬מן הילדים מדווחים כי‬
‫הם צופים בטלוויזיה חמש שעות ויותר ביום ו‪27%-‬‬
‫העידו כי הם צופים בה במשך יותר משש שעות ביום‪.‬‬
‫‪ 17%‬מהילדים בני ‪ 12-6‬דיווחו כי הם צופים בטלוויזיה‬
‫בשעות הערב ‪( 24:00-21:00‬פלורנטין‪.)2009 ,‬‬
‫הקשר בין צפייה בתכניות אלימות‬
‫להתנהגות אלימה של ילדים ונוער‬
‫לחשיפה לטלוויזיה יש השפעה חיובית וגם השפעה‬
‫שלילית‪ .‬הטלוויזיה איננה רק משקפת‪ ,‬אלא גם יוצרת‬
‫את המציאות‪ .‬חשיפה מצטברת למסרים המשודרים‬
‫משפיעה על הקניית ערכי‪-‬על ומעצבת תפישות‬
‫עולם‪ .‬באמצעות הטלוויזיה אפשר להקנות ערכיים‬
‫רצויים‪ ,‬בעוד שחשיפה לערכים בלתי רצויים משפיעה‬
‫על עיצוב עמדות וחיקוי של התנהגויות שאינן רצויות‪.‬‬
‫בין הדוגמאות הבולטות להשפעה שאינה רצויה‬
‫ניתן למנות מתן לגיטימציה לאלימות כדרך לפתרון‬
‫בעיות‪ .‬כשמדובר בילדים‪ ,‬קיים סיכון של חשיפה‬
‫בטרם עת לעניינים שאינם רלוונטיים לחייהם וקשורים‬
‫לעולם המבוגרים‪.‬‬
‫עבור ילדים צעירים‪ ,‬שאינם שולטים עדיין בקריאה‪,‬‬
‫הטלוויזיה מהווה מקור מידע זמין ונוח‪ ,‬שאין לו‬
‫מתחרה באמצעי התקשורת האחרים‪ .‬ידע חלקי או‬
‫מעוות על העולם פוגע ביכולתם של ילדים צעירים‬
‫להעריך נכונה באיזו מידה מידע המוצג בטלוויזיה‬
‫תואם את המציאות או מעוות אותה‪ .‬מגבלות אלה‬
‫הופכות את הילד לפגיע במיוחד להשפעה בלתי‬
‫רצויה של הטלוויזיה‪ ,‬על כן מחייבות פעולות בקרה‬
‫והתייחסות‪ ,‬הן מצד גופי השידור והן מצד המשפחה‬
‫ומוסדות החינוך‪.‬‬
‫חשיפה מצ‬
‫ט‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ל‬
‫א‬
‫לימות‬
‫בטלווי‬
‫זי‬
‫ה‬
‫ע‬
‫לו‬
‫ל‬
‫ה‬
‫לפ‬
‫תח אדישות‬
‫וקהות‬
‫חו‬
‫שי‬
‫ם‬
‫הן‬
‫כל‬
‫פי האלימות‬
‫הנצפית‬
‫ב‬
‫ט‬
‫לו‬
‫וי‬
‫זי‬
‫ה‬
‫ו‬
‫הן כלפי‬
‫אלימות ה‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ש‬
‫ת‬
‫במציאות‬
‫מחקר ארוך טווח נוסף שנעשה בארה”ב (ברקאי‪,‬‬
‫‪ ,)2003‬מחזק אף הוא את הקשר בין צפייה של‬
‫בוגרים באלימות בטלוויזיה ובין הגידול בהתנהגות‬
‫התוקפנית בתקופת הצפייה (אצל גברים ונשים‬
‫כאחד)‪ .‬מסקנה נוספת שעולה מהמחקר היא שילדים‬
‫אלימים נוטים יותר לצפות באלימות בטלוויזיה מפני‬
‫שהדבר גורם להם להרגיש שהתנהגותם תקינה‪.‬‬
‫חשיפה מצטברת לאלימות בטלוויזיה עלולה לפתח‬
‫אדישות וקהות חושים הן כלפי האלימות הנצפית‬
‫בטלוויזיה והן כלפי אלימות המתרחשת במציאות‪.‬‬
‫הקהיית הרגישות לאלימות במציאות מתבטאת בין‬
‫היתר באדישות לכאב וסבל של קרבנות אלימות‪,‬‬
‫נטייה שלא להתערב לטובת הקרבן במצבים שבהם‬
‫אדם עד לאלימות‪ ,‬ופיתוח עמדות שמתייחסות‬
‫בסלחנות להתנהגות אלימה המופנית כלפי אחרים‪.‬‬
‫תוצאה אחרת של חשיפה מוגברת לתכניות‬
‫אלימות בטלוויזיה נובעת מהתייחסות לטלוויזיה‬
‫כמעצבת אמונות‪ ,‬ערכים ותמונת עולם‪ .‬נמצא כי‬
‫בקרב צופים “כבדים” החשופים לתכניות אלימות‬
‫מתפתחת תפישה של המציאות החברתית כמציאות‬
‫אלימה ומאיימת הנותנת לגיטימציה לאלימות כדרך‬
‫לפתרון קונפליקטים‪Ω .‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪19‬‬
‫ואמנות‬
‫אמונה‬
‫מאת י‪ .‬גולדברג‬
‫כ‬
‫ל אדם זקוק לאהבה‪,‬‬
‫לערך ולמשמעות‪.‬‬
‫אני זוכר שאמי אמרה לי כבר מגיל צעיר את הדברים‬
‫המנחמים האלה‪“ :‬יונתן ‪ -‬אנחנו רוצים שתדע שאינך‬
‫טעות ‪ִּ -‬תכנַ ּנּו את ההיריון הזה ורצינו אותך מאוד”‪.‬‬
‫היה חשוב לי לדעת שאינני סתם “מקרה” בלתי צפוי‪.‬‬
‫זמן קצר לאחר שנולד אחי הבכור רצו הוריי שיהיה‬
‫לו אח קרוב לגילו שיהיה לו לחבר‪ .‬ובאמת כך היה‪,‬‬
‫נולדתי וגדלנו זה לצד זה והיינו קרובים מאוד‪ .‬אימא‬
‫ידעה‪ ,‬בחכמה רבה‪ ,‬שדווקא אני הייתי זקוק לעידוד‬
‫ולחיזוק לאור תחושת הערך העצמי הנמוך שהפגנתי‪.‬‬
‫כילד מופנם וחסר ביטחון הסתגרתי בחדרי שעות‬
‫רבות והאזנתי לרדיו (בזמנו הקשבתי בעיקר ל“קול‬
‫השלום” של אייבי נתן) וציירתי בלי הפסקה! מצאתי‬
‫כך מידה של שקט נפשי לסערה שהתחוללה בתוכי‬
‫בתור ילד ונער‪ .‬אי אפשר לומר שבציור הצלחתי‬
‫באמת להיפתח ולהביע את כל מה שהתרחש בתוכי‪,‬‬
‫אבל לפחות מצאתי ביצירה מידה של ערך‪ ,‬ייחודיות‬
‫והתרוממות נפש‪.‬‬
‫“ׁש ֲה ֵרי ַמ ֲע ֵׂשה ֵיְדי‬
‫באיגרת אל האפסים ב ‪ 10‬כתוב‪ֶ :‬‬
‫יֵׁשּוע ְל ַמ ֲע ִׂשים ט ִֹובים‬
‫ַ‬
‫רּואים ַּב ָּמ ִׁש ַיח‬
‫ֹלהים ֲאנַ ְחנּו‪ְּ ,‬ב ִ‬
‫ֱא ִ‬
‫ֹלהים ֵה ִכינָ ם ִמ ֶּק ֶדם ְל ַמ ַען נִ ְחיֶה ָּב ֶהם”‪.‬‬
‫ֲא ֶׁשר ֱא ִ‬
‫‪20‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫לפני כשנתיים‪ ,‬לאחר בדיקות דם שגרתיות גילו אצלי‪,‬‬
‫ממש במקרה‪ ,‬מחלת דם מוזרה‪ .‬למחלה אין שום‬
‫תופעות ואין טיפול תרופתי כלשהו‪ .‬זה סוג של מחלה‬
‫קדם סרטנית שחובה לעקוב אחריה כי במקרים‬
‫בודדים היא עלולה להתפתח לסרטן דם סופני‪ .‬מיד‬
‫לאחר הגילוי הראשוני נאלצנו להמתין שבוע עד‬
‫הפגישה עם הרופא ההמטולוג‪ .‬עברנו את השבוע‬
‫בחוסר ודאות בנוגע לשאלה האם זה סרטן או לא‪.‬‬
‫בתוך מערבולת הרגשות שאתה התמודדנו אשתי‬
‫ואני‪ ,‬הקדשנו ארבעה ימים לצום ותפילה ודרשנו את‬
‫פני האדון‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬הדברים שאחלק אתכם כאן לא היו חדשים‬
‫לי‪ ,‬ואני מניח שהם אינם חדשים גם לכם‪ ,‬אבל הם‬
‫בהחלט התחדדו אצלי לאור אי הוודאות הקיומית‬
‫שהייתי שרוי בה ובשל תחושת הזמניות‪.‬‬
‫החיים שלנו עלי אדמות הם זמניים‪ .‬אנו כאן לתקופה‬
‫מוגבלת לשם הגשמת מטרה ספציפית שנועדה לדור‬
‫שלנו ‪ -‬אבל המטרה היא ללא ספק נצחית‪ .‬כל אדם‪,‬‬
‫איש ואישה‪ ,‬נוצרו על ידי הבורא באופן מדויק ומחושב‬
‫כדי למלא בצורה המיטבית את הייעוד הנצחי שלהם‪.‬‬
‫כל פרט‪ ,‬עד הקטן ביותר‪ ,‬נלקח בחשבון כדי שנמלא‬
‫ביעילות את השליחות של יוצרנו‪ .‬איזה ערך מדהים‬
‫ונפלא אלוהים מייחס לנו ‪ -‬לכל איש ואישה ‪ -‬ללא‬
‫בחירה או קרבן?‬
‫יוצא מן הכלל‪ .‬עלינו להפנים שאנחנו שייכים לבורא‬
‫שלנו‪ .‬אנו קיימים למענו כדי לשרת אותו ולעבוד אותו‬
‫באמצעות כל מה שנתן לנו‪ .‬מעל ומעבר לכל דבר‪,‬‬
‫נבראנו כדי לאהוב אותו‪ .‬ככל שאנו אוהבים אותו‬
‫יותר ‪ -‬בכל לבנו‪ ,‬שכלנו‪ ,‬כוחנו‪ ,‬רכושנו וזמננו ‪ -‬אנו‬
‫חווים עוד ועוד אהבה וחסד ממנו‪ ,‬יותר מכפי שיכולנו‬
‫לדמיין‪ .‬כל אדם נכסף לאהבת אבינו שבשמים; לחיוך‬
‫שהוא מחייך כשהוא מתבונן בנו‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬החטא והמרדנות שבחרנו בהם הפרידו בינינו‬
‫לבין בוראנו‪ ,‬וגרמו לניתוק בינינו לבינו ולחוסר יציבות‬
‫בקשר שלנו ִאתו‪.‬‬
‫האהבה‪,‬‬
‫את‬
‫והערך‬
‫החסד‬
‫שאלוהים מעניק‬
‫עלינו בשפע דרך‬
‫ישוע אדוננו‪ ,‬הוא‬
‫גם מרעיף דרכנו‬
‫לאחרים במעגלי‬
‫ההשפעה שניתנו‬
‫לנו בחיינו‪ ,‬בכל‬
‫מקום שבו אנו‬
‫נמצאים‪.‬‬
‫מה עלינו לעשות כדי להעביר את אהבתו של‬
‫בוראנו הקדוש באופן נאמן ובעל השפעה‪:‬‬
‫ •עלינו להיות כלים טהורים דרך דם ישוע אדוננו‪,‬‬
‫שמטהר אותנו מכל עוולה‬
‫ •עלינו לציית לו ולהתייצב בנאמנות במקום שבו הוא‬
‫רוצה שנהיה‬
‫ •עלינו לגלות אחריות ולהשתמש במתנות הייחודיות‬
‫שהוא הפקיד בידינו ולפתח אותן באופן אחראי‬
‫ומתמיד – והכול‪ ,‬לתפארתו‬
‫מהן המתנות שלי ומה אלוהים‬
‫קורא לי לעשות למענו?‬
‫במהלך ארבעת ימי הצום והתפילה‬
‫שאלתי את עצמי‪“ :‬מהן המתנות שלי‬
‫ומה אלוהים קורא לי לעשות למענו?”‬
‫התשובה לשאלה הראשונה הייתה‬
‫ברורה‪ :‬מגיל צעיר מאוד ידעתי שהוא‬
‫נתן לי כישרונות בציור ובאמנות‪ .‬אמנם‬
‫כאשר נולדתי מחדש היה עליי לוותר‬
‫על הציור לתקופה מסוימת‪ .‬אבל תוך‬
‫זמן קצר הראה לי האדון שגם את‬
‫המתנה הזו קיבלתי ממנו ושהיא נועדה‬
‫לפאר אותו‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪21‬‬
‫אמונה ואמנות‬
‫ידעתי גם מה אלוהים קורא לי לעשות למענו‪ .‬לי‬
‫אישית הוא קרא להפיץ את הבשורה לכל אדם‬
‫ ולעם ישראל בראשונה‪ .‬משימה זו שהטיל עליי‬‫אלוהים עליי הנחתה אותי בכל ההחלטות שלי לאורך‬
‫חיי כמאמין‪ .‬זה גם הוביל אותי לתפקיד הנהגה ‪-‬‬
‫משרה ששירתי בה למעלה מ‪ 15-‬שנה‪ .‬במהלך‬
‫השנים עסקתי בעיקר בהכשרת שליחים ‪ -‬חברי‬
‫צוות שהגיעו לישראל לבשר‪ ,‬לשרת את הקהילות‬
‫המקומיות וללמוד עברית‪ .‬לאורך השנים הגיעו אלינו‬
‫משפחות רבות‪ ,‬זוגות‪ ,‬רווקים ורווקות מכל העולם‪.‬‬
‫נדרשנו להיות בקשר הדוק עם הקהילות והארגונים‬
‫במדינות שמהן נשלחו‪ .‬במקרים רבים תפקדנו כמו‬
‫הורים לחברי הצוות וביתנו היה מוקד לאירוח‪.‬‬
‫הוא‬
‫עם הזמן מצאתי את עצמי שקוע יותר ויותר בענייני‬
‫מנהלה שנדרשו מכורח התפקיד‪ .‬לא בישרתי מספיק‬
‫לטעמי‪ ,‬אך מצאתי נחמה בכך שלפחות הצוות‬
‫שהנהגתי היה מרוכז בעיקר בהפצת הבשורה‪ .‬לגבי‬
‫האמנות ‪ -‬לא נגעתי במכחול שנים‪ .‬תמיד הסברתי‬
‫שנדרשתי להשקיע את כל האנרגיה היצירתית שלי‬
‫בהנהגה ובדאגה לרווחת האנשים שהיו באחריותי‪.‬‬
‫שימוש נאמן במתנות שהעניק לי אלוהים והציות‬
‫למשימה שהוא קורא לי למלא היו שוב על הפרק בחיי‪.‬‬
‫ידעתי שהגיע הזמן להעביר למישהו אחר את ההנהגה‬
‫ושעליי להתמקד במה שהאדון קורא לי לעשות‪.‬‬
‫נדרשו כשנתיים עד שנמצא מחליף לתפקיד שלי‬
‫כמנהיג‪ ,‬אך עם האמנות לא חיכיתי‪ .‬מיד חזרתי לצייר‬
‫כאשר לנגד עיניי עמד המניע העיקרי‪ :‬ציות לאדון‪,‬‬
‫תפארת לאדון‪ ,‬עידוד וברכה לאחרים‪ .‬כשאני מצייר‪,‬‬
‫אני לא מונע על ידי השאיפה להתפרסם או הצורך‬
‫למכור‪ ,‬וגם לא מחיפוש ערך עצמי‪ .‬נוכחתי לדעת‬
‫שהמניעים שלי השפיעו באופן ישיר על הנושאים‬
‫שבחרתי לצייר‪ ,‬על הקומפוזיציה שגיבשתי ואפילו על‬
‫חופש משיכות המכחול‪ ,‬וכמובן שכל זה בא לידי ביטוי‬
‫בתוצאה הסופית‪ .‬ובלי שזה יישמע כמו קלישאה ‪-‬‬
‫באמת‪ ,‬כל הכבוד לאדון!‬
‫העיקרון הוא פשוט‪ :‬כל אחד ואחת מאתנו ייחודיים‬
‫והבורא שלנו מרשת אותנו בתוך החברה‪ ,‬במקום‬
‫שהוא בחר עבורנו כדי שנשפיע אהבה וערך שנובעים‬
‫ממנו ‪ -‬אל האהבה‪ ,‬הבורא‪ .‬האמנות היא כלי לפאר‬
‫את האדון ולשמש ברכה לאחרים‪ .‬כאשר אלה‬
‫המניעים‪ ,‬יהיה אותו אמן ירא אלוהים מבורך מעל‬
‫‪Ω‬‬
‫ומעבר לכל ציפייה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫היום חשתי עייפה‪.‬‬
‫מכירים את ההרגשה הזו?‬
‫יש מין אנחה חרישית‪,‬‬
‫מין עייפות רוחנית‪.‬‬
‫עייפות מוזרה‪...‬‬
‫הוא איננו מתעייף‬
‫איננו מתעייף‬
‫מאת ל‪ .‬גרנובסקי‬
‫מּוסים וַ ֲאנִ י‬
‫המושיע אומר‪ּ“ :‬בֹואּו ֵא ַלי ָּכל ָה ֲע ֵמ ִלים וְ ָה ֲע ִ‬
‫יכם ֶאת ֻע ִּלי וְ ִל ְמדּו ִמ ֶּמּנִ י‪,‬‬
‫נּוחה‪ְ .‬קחּו ֲע ֵל ֶ‬
‫ַא ְמ ִציא ָל ֶכם ְמ ָ‬
‫יכם‪ִּ ,‬כי‬
‫ׁשֹות ֶ‬
‫ּגֹוע ְלנַ ְפ ֵ‬
‫ִּכי ָענָ ו ֲאנִ י ּונְ מּוְך ַ‬
‫רּוח; ִּת ְמ ְצאּו ַמ ְר ַ‬
‫ֻע ִּלי נָ ִעים וְ ַקל ַמ ָש ִֹאי” (מתי יא ‪.)30-28‬‬
‫אדוננו מבקש בסך הכול שנבוא אליו‪ .‬בקשה פשוטה‬
‫וקלה כל כך – ודי בכך‪.‬‬
‫אני מניחה שכולנו חשים כך מדי פעם‪ :‬קצב החיים‪,‬‬
‫הפעילויות‪ ,‬הרעש‪ ,‬ההפרעות‪ ,‬הלחץ להספיק למלא‬
‫משימות שונות בזמן קצוב‪ ,‬סכנת המלחמה המרחפת‬
‫מעל כולנו (ובמיוחד בישראל)‪ ,‬הדרישות בבית ובעבודה‪,‬‬
‫התחושה ש“הכל תקוע”‪ ,...‬האחריות שיש לנו כלפי‬
‫בני משפחתנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬ההורים‪ ,‬תפילות שלא נענו –‬
‫כל הלחצים האלה מצטברים גם בתוך הגוף שלנו‪.‬‬
‫אני יכולה להשוות את זה למשהו שמאוד נהניתי‬
‫זה לא משהו שאפשר לגעת בו‪ ...‬זה לא משהו מיוחד‬
‫לעשות כאם טרייה‪ ,‬אשווה את‬
‫שקרה או דבר מה שאפשר‬
‫זה להנקה‪ .‬הדבר הטוב ביותר‬
‫להצביע עליו; פשוט עייפות‪,‬‬
‫שיוכל לעזור לתינוק עייף‪ ,‬רעב‪,‬‬
‫“הלֹוא יָ ַד ְע ָּת?‬
‫ֲ‬
‫חוסר כוח‪ .‬השמחה די כבויה‪.‬‬
‫פוחד‪ ,‬נרגש‪ ,‬חולה (והמשיכו את‬
‫התקווה איננה מורגשת עוד‬
‫ִאם ֹלא ָׁש ַמ ְע ָּת?‬
‫הרשימה עם תחושות נוספות)‬
‫בעצמה‪ .‬אנחנו חשים עצבות‪.‬‬
‫הוא לנוח על אמו ולקבל ממנה‬
‫עֹולם יְ הוָ ה‬
‫ֹלהי ָ‬
‫ֱא ֵ‬
‫אין רע בלהרגיש עייפים‪ .‬גם‬
‫אהבה‪ ,‬חום‪ ,‬אוכל ותחושת‬
‫כשאני עייפה אינני נוטשת את‬
‫ּבֹורא ְקצֹות ָה ָא ֶרץ‪,‬‬
‫ֵ‬
‫שלום‪ .‬ברגע שהתינוק קרוב‬
‫“הספינה” באמצע הקרב‪ .‬אני‬
‫לחזה של אמו‪ ,‬כל הדאגות‬
‫יעף וְ ֹלא יִ יגָ ע‪.‬‬
‫ֹלא יִ ַ‬
‫רק חולקת אתכם את הרגשות‬
‫שלו מתפוגגות בין רגע‪ .‬כל‬
‫שנלווים אליי במהלך “הקרב”‪.‬‬
‫ֵאין ֵח ֶקר ִל ְתבּונָ תֹו‪.‬‬
‫מה שהוא זקוק לו כדי לקבל‬
‫ה’ אלוהים לעולם איננו מתעייף‪.‬‬
‫את השלום שהוא מחפש‪ ,‬הוא‬
‫נ ֵֹתן ַלּיָ ֵעף ּכ ַֹח;‬
‫ולא רק זאת‪ :‬הוא יכול לתת כוח‬
‫להיות קרוב לחזה של אמו‪ .‬אם‬
‫ה‪.‬‬
‫ּב‬
‫ֶ‬
‫ר‬
‫ְ‬
‫יַ‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ָ‬
‫צ‬
‫ְ‬
‫ע‬
‫ים‬
‫אֹונִ‬
‫ין‬
‫א‬
‫ֵ‬
‫ּול‬
‫ְ‬
‫ָ‬
‫ליגע – ממש כך! אם מישהו‬
‫הוא יודע ללכת‪ ,‬הוא ירוץ לשם‬
‫מטיל בכך ספק עליו לעצור‬
‫בלי לחשוב פעמיים‪ .‬אם הוא‬
‫וְ יִ ֲעפּו נְ ָע ִרים וְ יִ גָ עּו‪,‬‬
‫‪.31-28‬‬
‫ולקרוא את ישעיהו מ‬
‫לא יודע ללכת‪ ,‬הוא יתלונן עד‬
‫חּורים ָּכׁשֹול יִ ָּכ ֵׁשלּו‪.‬‬
‫ּוב ִ‬
‫ַ‬
‫הפסוקים האלה גרמו לי לחשוב‪.‬‬
‫שאמו או קרוב אחר ייקחו אותו‬
‫הגעתי למסקנה שעייפות היא‬
‫וְ קֹויֵ יְ הוָ ה יַ ֲח ִליפּו כ ַֹח‪,‬‬
‫לשם!‬
‫תוצר של כל מיני אירועים‪ .‬לא‬
‫“הן הּוא‬
‫שאול השליח כתב‪ֵ :‬‬
‫יַ ֲעלּו ֵא ֶבר ַּכּנְ ָׁש ִרים‪.‬‬
‫בהכרח כולם רעים‪ ,‬אבל כולם‬
‫לֹומנּו” (אפסים ב ‪.)14‬‬
‫ְׁש ֵ‬
‫יחד מתישים‪.‬‬
‫יָ רּוצּו וְ ֹלא יִ יגָ עּו‪,‬‬
‫אלוהים רק מבקש שנבוא אליו‪,‬‬
‫אז איך ה׳ מקיים את הבטחתו‬
‫יעפּו”‬
‫יֵ ְלכּו וְ ֹלא יִ ָ‬
‫הוא מבקש שלזמן מה נחשוב‬
‫ונותן לנו כוח? האם הוא מעניק‬
‫עליו‪ ,‬נקרא בדברו (שהוא‬
‫לנו משהו שעלינו לקחת כמו‬
‫ישעיהו מ ‪31-28‬‬
‫כחלב אם לתינוק ובשר לילדיו‬
‫תרופה שבעזרתה נוכל לטפל‬
‫הבוגרים)‪ ,‬נדבר אתו (בדומה‬
‫בעייפות שלנו?‬
‫לקשר העין המיוחד עם התינוק בשעה שהוא יונק)‪,‬‬
‫זה דווקא יכול היה להיות קל ונחמד! אנחנו מתחילים‬
‫נקשיב לו בשקט (כפי שהתינוק מאזין לאם ששרה לו‬
‫להרגיש עייפים‪ ,‬ניגשים אליו‪ ,‬והוא נותן לנו עירוי עם‬
‫או מדברת אליו בעדינות וברוך) ונתמקד בו‪.‬‬
‫קצת כוח ועידוד כמו שהרופאים נותנים לחולה כשהוא‬
‫חֹוט ִאים‪,‬‬
‫“ה ְתּבֹונְ נּו ֶאל ָה ֶא ָחד ֶׁש ָּס ַבל ִה ְתנַ ּגְ דּות ָּכזֹאת ֵמ ֵאת ַה ְ‬
‫ִ‬
‫זקוק לטיפול‪ .‬אבל הוא הרי איננו נותן לנו משהו‬
‫לקחת‪ ,‬אלא נותן לנו את עצמו‪.‬‬
‫ְּכ ֵדי ֶׁשֹּלא ִּת ְת ַעּיְ פּו וְ ֹלא ִּת ְר ֶּפה נַ ְפ ְׁש ֶכם” (עברים יב ‪Ω .)3‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪23‬‬
‫המלצה לספר ‪ //‬א‪ .‬צורף‬
‫נישואים‬
‫מיוסדים על הסלע‬
‫ג’ימי אוונס‬
‫ניתן להזמין את‬
‫הספר מעמותת‬
‫“זרועות עולם”‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫החברה שבה אנחנו חיים דורשת שנים של הכשרה בכל תחום‪ ,‬אבל‬
‫איננה דורשת שום הכשרה לקראת אחת ההתחייבויות החשובות‬
‫ביותר בחיים – חיי הנישואים‪.‬‬
‫העידן שבו אנחנו חיים מוצף במידע מאוד נגיש‪ ,‬בעידן זה הנישואים‬
‫מאוד מאוד “נזילים” ולכן המבוכה רבה‪.‬‬
‫לאן יכולים בני זוג לפנות כדי לקבל תשובות אמתיות בנוגע לנישואים‬
‫שלהם? לאן יפנו כדי לשפר את הזוגיות שלהם? אלוהים לבדו הוא‬
‫זה שמספק את התשובות ועוזר לנו ליישם אותן בחיינו‪.‬‬
‫הספר “נישואים מיוסדים על הסלע” מפרט בבירור מהי מטרתו של‬
‫אלוהים בנוגע לחיי הנישואים‪.‬‬
‫לספר נלווית חוברת עבודה שמסייעת ביישום מעשי של החומר המוצג‬
‫בספר והיא נועדה לעבודה בזוגות או בקבוצת דיון‪ .‬תכנית הלימוד‬
‫השבועית מציעה לימודים מעמיקים מכתבי הקודש לצד פעילויות‬
‫שמטרתן לעזור לזוגות להתמודד ביעילות עם המכשולים בדרך‬
‫לנישואים בריאים‪.‬‬
‫המחבר‪ ,‬ג׳ימי אוונס‪ ,‬הוא אחת הדמויות המובילות באמריקה בתחום‬
‫הייעוץ המשפחתי והנישואים‪ ,‬וידיד אמת של ישראל‪ .‬הוא ואשתו קרן‬
‫מנחים את תכנית הטלוויזיה השבועית ‪Marriage & Family Magazine‬‬
‫המשודרת בארה״ב וברחבי העולם‪ .‬ג׳ימי משרת כרועה בקהילת‬
‫‪ Trinity Fellowship‬שבטקסס ועורך סמינרים וכנסים לזוגות‪ .‬הוא‬
‫כתב ספרים נוספים בתחום הנישואים והמשפחה‪ .‬לקרן ולג׳ימי שני‬
‫ילדים ‪ -‬ג׳ולי וברנט‪ ,‬ושני נכדים‪.‬‬
‫החלה ההרשמה למחזור הרביעי‪ ,‬סתיו ‪:2013‬‬
‫תכנית לתואר ‪ MA‬בייעוץ‬
‫משך התכנית ‪ 3‬שנים‪ .‬הלימודים יתקיימו יום אחד (מלא) בשבוע ובנוסף יועברו‬
‫מדי שנה שני קורסים אינטנסיביים (כל אחד למשך שבוע)‬
‫דרוש תואר ראשון (‪ BA‬או שווה ערך)‬
‫תלמידים שיתקבלו לתכנית ילמדו יחד כקבוצה עד לסיום התכנית‬
‫בוגרי המחזורים הקודמים כבר משרתים את גוף המשיח בייעוץ בתחומים שונים!‬
‫לפרטים והרשמה‪[email protected] :‬‬
‫‪24‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫המלצה על אלבום חדש ‪ //‬המערכת‬
‫תהילה לאלוהינו ‪4‬‬
‫“תהילה לאלוהינו ‪”4‬‬
‫ייצא למכירה בחודשים הקרובים‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪www.mjai.co.il‬‬
‫אנו שמחים לבשר לכם על אלבום הלל חדש בסדרה “תהילה לאלוהינו”‪.‬‬
‫האלבום הרביעי עתיד לצאת בחודשים הקרובים והוא מורכב‬
‫משירים מהמופע החי שהתקיים ב‪ 10-‬בינואר בבית קהילת מלך‬
‫המלכים בירושלים‪.‬‬
‫הפקות בסדר גודל כזה זוכות מן הסתם לתגובות רבות‪ .‬להלן מבחר‬
‫תגובות מהמשוב שקיבלו המארגנים לאחר ההופעה (התגובות‬
‫מצוטטות כלשונן)‪:‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪25‬‬
‫פסק דין ‪ //‬עו”ד ת‪ .‬דאמיאנוס‬
‫חוק‬
‫ברית‬
‫הזוגיות‬
‫לחסרי‬
‫דת‬
‫‪26‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫בית המשפט הגבוה לצדק (בג״ץ) דחה‬
‫עתירה שהגישו מכון ירושלים לצדק‬
‫והעמותה לזכויות משפחות מעורבות‬
‫לביטולו של הליך רישום ברית הזוגיות‬
‫לחסרי דת שעוגן בחקיקה ובתקנות‬
‫לאחרונה‪ ,‬ומאפשר לבני זוג חסרי דת‬
‫להירשם במרשם הזוגיות‪ ...‬אבל מה כל זה‬
‫באמת אומר?‬
‫מדינת ישראל אינה מאפשרת לערוך נישואים אזרחיים‬
‫בשטחה‪ .‬אי לכך‪ ,‬זוגות שדתם אינה מאפשרת להם‬
‫נישואים בישראל נאלצים לצאת ולהתחתן במדינות‬
‫אחרות‪ ,‬או מוותרים על זכותם להינשא ונשארים‬
‫במעמד של ידועים בציבור‪ .‬אוכלוסייה זו כוללת‬
‫יהודים פסולי‪-‬חיתון (נישואי כוהן וגרושה‪ ,‬ממזרים‬
‫וכו׳)‪ ,‬נישואי בני דת אחרת עם יהודים‪ ,‬נישואי אנשים‬
‫חסרי דת או שעדתם הדתית אינה מוכרת בחוק‬
‫הישראלי (למשל יהודים רפורמיים‪ ,‬קונסרבטיבים‪,‬‬
‫חוק ברית הזוגיות לחסרי דת‬
‫קייסים אתיופים ומאמינים אוונגלים‬
‫שאינם משתייכים לאחת העדות‬
‫הנוצריות המוכרות)‪.‬‬
‫חוק ברית הזוגיות לחסרי דת שנכנס‬
‫לתוקף בשנת ‪ 2010‬נועד לאפשר‬
‫לבני זוג ששניהם חסרי דת לחיות יחד‪,‬‬
‫בג״ץ דחה את העתירה וקבע כי למרות שהשאלות‬
‫שמעלה העתירה הן מורכבות ובעלות חשיבות‬
‫ציבורית‪ ,‬אין להתעלם מכך שמדובר בצעד חקיקתי‬
‫ראשון בלבד‪ ,‬בתחום חדש ומורכב‪ ,‬ומאחר שייתכן כי‬
‫יתלוו לו צעדים חקיקתיים נוספים‪ ,‬ראוי לאפשר לו‬
‫להתפתח בטרם ידונו בו בבג״ץ‪.‬‬
‫חוק ברית הזוגיות לא נותן מענה הולם‬
‫לחסרי הדת בישראל אלא ממשיך את‬
‫הקיפוח וההפליה לרעה של קבוצה זו‬
‫לקיים חיי משפחה‪ ,‬משק בית משותף‬
‫ולהירשם במרשם הזוגיות‪ .‬מטרת‬
‫החוק היא להסדיר חלק מבעיות רישום‬
‫הזוגות בישראל שמתעוררות עקב דיני‬
‫המשפחה המאפשרים נישואים רק לפי‬
‫דיני העדות הדתיות המוכרות (ההלכה‬
‫היהודית‪ ,‬השריעה המוסלמית‪ ,‬המשפט‬
‫של העדות הנוצריות והמשפט הדרוזי)‪,‬‬
‫ורק כאשר שני בני הזוג משתייכים‬
‫לאותה עדה‪.‬‬
‫החוק אינו נותן מענה לבני זוג שאחד‬
‫מהם “חסר דת” והשני נמנה עם אחת הדתות‬
‫המוכרות‪ .‬לכן חסרי דת אינם יכולים להינשא ליהודים‬
‫או לנוצרים או למי שמשתייך לאחת העדות הדתיות‬
‫המוכרות‪.‬‬
‫בעתירה שהגישו מכון ירושלים לצדק והעמותה‬
‫לזכויות משפחות מעורבות לביטולו של הליך הרישום‪,‬‬
‫הם טענו בין היתר‪ ,‬כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי‬
‫משפחה‪ ,‬בזכות החוקתית לשוויון ובזכות לפרטיות‬
‫האזרחים חסרי הדת‪ .‬הם טענו גם שהתקנות שהוצאו‬
‫מכוחו משפילות אותם ופוגעות בהם‪ ,‬בין היתר כיוון‬
‫שהן מחייבות את כל מי שמבקש להירשם במרשם‬
‫הזוגיות להצהיר כי אינו יהודי‪.‬‬
‫הכנסת ומשרד המשפטים טענו כי דין העתירה‬
‫להימחק על הסף בהיותה תיאורטית וגורפת‪ ,‬ובשל‬
‫היעדרם של עותרים קונקרטיים שנפגעו מהחוק‪ .‬כן‬
‫טענו‪ ,‬כי החוק דווקא פותח לפני חסרי הדת מסלול‬
‫של חיים משותפים שלא עמד לרשותם קודם לכן‪.‬‬
‫באשר לתקנות נקבע כי טרם הפנייה לבג״ץ‪ ,‬היה על‬
‫העותרים לפנות למתקין התקנות בעניין זה ולאפשר‬
‫לו לשקול את ניסוח התקנות מחדש‪ ,‬באופן שימנע‬
‫פגיעה מיותרת בחסרי הדת‪.‬‬
‫מי שיקרא את נוסח החוק עלול לחשוב שמדובר‬
‫בחוק אזרחי שסוף‪-‬סוף מסדיר את תחום הנישואים‬
‫האזרחיים בישראל‪ ,‬אך הדבר איננו כך‪ ,‬והשלכותיו אף‬
‫עלולות לפגוע בסופו של דבר בבני הזוג‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬החוק שבא לתת מענה לעולים החדשים‬
‫שאינם יהודים‪ ,‬יוצר מצב אבסורדי שבו יצטרכו בני‬
‫הזוג לעבור בשערי הרבנות או מוסדות דת אחרים‪,‬‬
‫כדי שאלה יאשרו כי הם אינם שייכים לשום דת‪.‬‬
‫מלבד ההליך הבירוקרטי מדובר בהליך שיכול להיות‬
‫מביך מאוד עבור הנרשמים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החוק עלול לפגוע‬
‫בחסרי הדת שעלו לישראל מתוקף חוק השבות‪,‬‬
‫כשייאלצו לוותר על הזכויות שהם זכאים להן לפי חוק‬
‫השבות והאזרחות‪.‬‬
‫בניגוד לכוונות המחוקק‪ ,‬אני סבור שהחוק איננו נותן‬
‫מענה הולם לחסרי הדת בישראל‪ ,‬אלא ממשיך את‬
‫הקיפוח וההפליה לרעה של קבוצה זו‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬החוק‬
‫הנו חוק גזעני ויוצר תמונה מעוותת של דיני המשפחה‪,‬‬
‫ובא לסמן קבוצה מסוימת של אנשים ‪ -‬שהם אזרחים‬
‫נאמנים ושווים במדינה ‪ -‬כקבוצה נפרדת‪ .‬מחד גיסא‬
‫החוק מעודד אזרחים חסרי דת להינשא זה לזה כדי‬
‫ליצור “עדה חדשה” או “כת” נפרדת שבה כלולים כל‬
‫חסרי הדת בישראל‪ ,‬ומאידך גיסא החוק איננו מאפשר‬
‫לאזרחי המדינה המשתייכים לאחת העדות הדתיות‬
‫‪Ω‬‬
‫המוכרות לבוא בקשרי נישואים עם חסרי הדת‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪27‬‬
‫שווה ציטוט ‪ //‬ג‪ .‬ברושי‬
‫לימוד‬
‫התלמוד ‪-‬‬
‫הסוד‬
‫לפיתוח‬
‫יכולות‬
‫גבוהות?‬
‫צופיה הירשפלד (‪ )YNET‬מדווחת בכתבתה‬
‫“שני קוריאנים אוחזים”‪ 1‬על חדירת‬
‫התלמוד הבבלי לארון הספרים הקוריאני‪:‬‬
‫“בדרום קוריאה חיים קרוב ל‪ 50-‬מיליון‬
‫איש וכמעט כולם לומדים גמרא בבית”‪.‬‬
‫בהמשך מספרת הכתבת כי “כמעט בכל בית בקוריאה‬
‫הדרומית ישנו תלמוד מתורגם‪ .‬אך שלא כמו בישראל‪,‬‬
‫גם האימהות הקוריאניות לומדות בו ומספרות מתוכו‬
‫לילדיהן הצעירים‪ ...‬במדינה שבה חיים קרוב ל‪49-‬‬
‫מיליוני אנשים המאמינים בבודהיזם ובנצרות‪ ,‬יש יותר‬
‫אנשים שקוראים בתלמוד ‪ -‬או לפחות מחזיקים עותק‬
‫שלו בבית ‪ -‬מאשר במדינת היהודים”‪.‬‬
‫שגריר דרום קוריאה בישראל חושף את הסיבה‬
‫לכך‪“ :‬היינו סקרנים מאוד לגבי ההישגים האקדמיים‬
‫הגבוהים של היהודים‪ .‬ליהודים יש אחוז גבוה של‬
‫זוכי פרס נובל בכל התחומים‪ :‬בספרות‪ ,‬במדעים‬
‫ובכלכלה‪ .‬זה הישג מדהים‪ .‬ניסינו להבין מהו הסוד‬
‫‪1‬‬
‫פורסמה במדור יהדות באתר ‪ ynet‬בתאריך ‪( 24.03.11‬הציטוטים הובאו כלשונם)‪.‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4046985,00.html‬‬
‫‪28‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫לימוד התלמוד‪ -‬הסוד לפיתוח יכולות גבובות?‬
‫שגריר דרום‬
‫קוריאה‬
‫בישראל‪:‬‬
‫“אנחנו מאמינים‬
‫שאם נלמד את‬
‫ילדינו תלמוד ‪-‬‬
‫נוכל גם אנחנו‬
‫להיות גאונים”‬
‫של העם היהודי? כיצד הם ‪ -‬יותר מעמים אחרים ‪-‬‬
‫מצליחים להגיע לכאלה הישגים מרשימים? איך זה‬
‫שיהודים הם כל כך גאונים? המסקנה שהגענו אליה‬
‫היא שאחד מהסודות שלכם זה לימוד התלמוד”‪.‬‬
‫השגריר ממשיך ומסביר‪“ :‬יהודים לומדים תלמוד מגיל‬
‫צעיר‪ ,‬וזה מסייע להם‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬לפתח יכולות גבוהות‪.‬‬
‫ההבנה הזו הביאה אותנו למסקנה שגם אצלנו צריך‬
‫ללמד ילדים תלמוד‪ .‬אנחנו מאמינים שאם נלמד את‬
‫ילדינו תלמוד ‪ -‬נוכל גם אנחנו להיות גאונים‪ .‬וזה‬
‫מה שעומד מאחורי ההחלטה להכניס את הספר הזה‬
‫כמעט לכל בית בקוריאה הדרומית”‪.‬‬
‫לקראת סיום הכתבה‪ ,‬טוען השגריר‪“ :‬דבר נוסף‬
‫ומאוד משמעותי זה היחס לחינוך‪ .‬במסורת היהודית‬
‫יש חובה ללמד את הילדים‪ ,‬ומקדישים לזה המון‬
‫תשומת לב‪ .‬גם אצל ההורים הקוריאנים עומד חינוך‬
‫הילדים בראש סדר העדיפויות‪ .‬אני חושב שהדמיון‬
‫הזה הוביל לכך שהיום אפשר לראות בארצות הברית‬
‫מהגרים קוריאנים שהולכים בעקבות היהודים‪,‬‬
‫ומצליחים באותם תחומים שיהודים מצליחים בהם”‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מדגיש השגריר‪“ :‬אני מוצא המון דמיון בינינו‬
‫לבין היהודים ומדינת ישראל‪ .‬גם לכם וגם לנו יש‬
‫היסטוריה ארוכה שכוללת קשיים גדולים‪ .‬ישראל‬
‫ודרום קוריאה קיבלו את עצמאותן באותה שנה‪,‬‬
‫‪ ,1948‬כך שאנחנו בני אותו הגיל‪ .63 ,‬לנו‪ ,‬כמו לכם‪,‬‬
‫יש בעיות עם שכנים עוינים‪ .‬לנו‪ ,‬כמו לכם‪ ,‬אין כמעט‬
‫מאגרים טבעיים‪ ,‬ועלינו לסמוך בעיקר על ההון‬
‫האנושי שלנו‪ ...‬אנחנו דומים מבחינה רגשית‪ .‬גיליתי‬
‫שכאשר ישראלי מתיידד אתך‪ ,‬הוא עוזר לך מבלי‬
‫לצפות לתמורה‪ .‬לכן אני מעריך מאוד את החברות שיש‬
‫לי עם הישראלים‪ .‬אנחנו כל הזמן לומדים מכם”‪.‬‬
‫‪Ω‬‬
‫קראתם משהו בעיתון‪ ,‬בספר או בכל‬
‫מקור כתוב אחר ששווה ציטוט?‬
‫אנא שתפו אותנו ושלחו פרטים למערכת “והשכל”‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪29‬‬
‫בעקבות ישוע‪...‬‬
‫חוויה משפחתית‬
‫למרגלות החרמון‬
‫טיול‬
‫לבניאס‬
‫מאת א‪ .‬וינקלר‬
‫‪30‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬
‫הזמנה לטיול‪ :‬בניאס (שמורת טבע נחל חרמון)‬
‫למרגלות החרמון נמצא הגן הלאומי בניאס‬
‫(שמורת טבע נחל חרמון)‪ .‬הגן מציע מגוון רחב‬
‫של אתרים‪ ,‬החל ממפל הבניאס ועד לשרידים‬
‫ארכיאולוגיים ומעיינות‪.‬‬
‫לשמורה שתי כניסות‪ :‬האחת מחניון המפל והשנייה‬
‫מחניון המעיינות‪ .‬את הסיור המעגלי שלנו נתחיל‬
‫ונסיים בחניון המעיינות (הכניסה בתשלום)‪.‬‬
‫ראשית נעלה ונראה את המקום אשר נתן לבניאס‬
‫את שמו ‪ -‬מקדש לאל פאן‪ .‬עם כיבוש א״י על ידי‬
‫אלכסנדר מוקדון בשנת ‪ 333‬לפנה״ס הגיעה לכאן גם‬
‫תרבות עבודת האלילים של התרבות ההלניסטית‪.‬‬
‫אחד מאותם אלילים היה האל פאן‪ ,‬אל הרועים‪ .‬האל‬
‫פאן היה אל קצת מוזר ‪ -‬חציו תיש וחציו אדם אשר‬
‫לעתים היה מבהיל את העדרים בשעות הצהריים‬
‫ומכאן מקור המילה פאניקה‪ .‬בנוסף לכך גם שמו של‬
‫חליל הפאן מקורו באל פאן ‪ -‬חליל הרועים‪.‬‬
‫בגלל המעיין השופע החליטו היוונים להקים במקום‬
‫זה מספר מקדשים ואחד מהם‪ ,‬שהוקדש לאל פאן‬
‫נקרא פניאס‪ .‬הורדוס פיליפוס שינה שם זה עם‬
‫הקמת העיר‪ .‬הואיל והמקדש נחצב בסלע‪ ,‬שרידיו‬
‫היו גלויים לאורך כל ההיסטוריה‪ .‬בתקופה המוסלמית‬
‫הקדומה חזרו התושבים דוברי הערבית לשם פניאס‪.‬‬
‫אך מכיוון שבשפה הערבית אין פ״א דגושה‪ ,‬הוחלפה‬
‫הפ”א בבי”ת ומכאן השם בניאס‪.‬‬
‫הורדוס הגדול (הורדוס אשר נזכר בברית החדשה‬
‫בסיפור לידתו של ישוע) בנה אף הוא מקדש במקום‪ ,‬אך‬
‫מקדש זה לא הוקדש לאליל אלא לקיסר‪ .‬כדי להראות‬
‫את נאמנותו לקיסר ולרומא השתתף הורדוס בפולחן‬
‫הקיסר כשבנה מקדש לאוגוסטוס קיסר – אוגוסטאום‪.‬‬
‫שמורת טבע‬
‫נחל חרמון‬
‫איך מגיעים?‬
‫בכביש ‪99‬‬
‫מקרית שמונה‬
‫או ממסעדה‪,‬‬
‫נסיעה של‬
‫כ‪ 15-‬דקות‬
‫נלך למרגלות המצוק ונראה את השרידים של‬
‫המתחם המקודש ושל העיר הרומית שעמדה פה‬
‫בעבר‪ .‬העיר נקראה קיסריה פיליפי על שם הקיסר‬
‫ועל שם פיליפוס אשר בנה אותה‪ .‬פיליפוס (לוקס ג‬
‫‪ )1‬היה בנו של הורדוס‪ .‬לאחר מות אביו הוא קיבל‬
‫את השלטון על הגולן ובנה לעצמו בירה – את‬
‫קיסריה פיליפי‪ .‬למרות שבעיר גרו גם יהודים היא‬
‫נחשבה לעיר פגאנית כמו קיסריה על הים‪.‬‬
‫משם נרד לאורך נחל ונלך לאורכו במסלול הסגול‬
‫אשר מוביל לארמון אגריפס (השני)‪ .‬אגריפס היה‬
‫נכדו של הורדוס הגדול והוא קיבל בירושה מאביו‬
‫פיליפוס את השלטון על הגולן‪ .‬אגריפס גם כן‬
‫נזכר בכתובים‪ .‬כאשר שאול השליח נמצא במעצר‬
‫בקיסריה (על הים) הגיע אגריפס לביקור אצל הנציב‬
‫הרומי פסטוס‪ .‬במהלך הביקור הוא פגש את שאול‬
‫ושמע את הבשורה (מעשי השליחים כה ‪ - 13‬כו ‪)32‬‬
‫ואף העיד על עצמו שכמעט האמין לבשורה‪.‬‬
‫המסלול שלנו עובר דרך הארמון‪ .‬אנחנו נראה את‬
‫הכניסה ואף נעבור מתחת לכביש דרך קמרונות‬
‫הארמון‪ .‬בצדו השני של הארמון נצא ונמשיך במסלול‬
‫ונעבור ליד בית כנסת‪ .‬דבר זה מצביע על הדואליות‬
‫אשר אפיינה את כל משפחת הורדוס‪ .‬מצד אחד הם‬
‫יהודים ורצו להיות קרובים לעם ומעורים במתרחש‬
‫בעם (מעשי השליחים כה ‪ )22‬אך מצד שני הם רצו‬
‫להיות רומאים ולכן בנו מקדשים וערים פגאניות‪.‬‬
‫המסלול יחזיר אותנו אל הכניסה לאתר ליד‬
‫המעיינות‪ .‬בנקודה זו הייתי מציע לקחת קצת זמן‬
‫ולמצוא פינה שקטה‪ ,‬ולפתוח את הכתובים במתי טז‬
‫‪ .20-13‬נסו לדמיין את ישוע עם תלמידיו בתוך העיר‬
‫הזו‪ ,‬מוקפים במקדשים פגאניים ובגויים אשר לא‬
‫התעניינו בישוע ובמשנתו‪ .‬במקום כזה אנחנו יכולים‬
‫לראות ניגוד כל כך גדול‪ :‬מצד אחד את כל הרוע‬
‫ועבודת האלילים ומצד שני‪ ,‬מפגש אינטימי מאוד של‬
‫ישוע עם תלמידיו וגילוי אמת כל כך נפלאה ועמוקה‪:‬‬
‫ֹלהים ַחּיִ ים!” (מתי טז ‪.)16‬‬
‫ן‪-‬א ִ‬
‫“א ָּתה ַה ָּמ ִׁש ַיח‪ֶּ ,‬ב ֱ‬
‫ַ‬
‫לאחר מכן אפשר להמשיך את הטיול וליהנות‬
‫מהבריאה הנפלאה של אלוהים‪ .‬ניכנס לאוטו וניסע‬
‫לחניון המפל‪ .‬ניתן גם ללכת ברגל כ‪ 45-‬דקות‬
‫במסלול הכחול אשר מחבר בין המעיינות למפל‪,‬‬
‫אך הוא אינו מעגלי‪ .‬מחניון המפל ניתן ללכת למפל‬
‫ובחזרה (מסלול כחול) או ללכת דרך הגשר התלוי‬
‫שהוא חוויה לכל המשפחה‪ .‬שתי ההצעות מתאימות‬
‫‪Ω‬‬
‫לכל המשפחה – מסלול אדום ואחר כך כחול‪.‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ו ְַה ֵ‬
‫‪31‬‬
‫כולכם מוזמנים‬
‫להגיב!‬
‫לקריאת גיליון זה והגיליונות הקודמים‪ ,‬ולמשלוח תגובות‪,‬‬
‫אנא בקרו באתר שלנו‪:‬‬
‫‪www.vehaskel.co.il‬‬
‫מעוניינים לקבל את הגיליונות המודפסים חינם וללא‬
‫התחייבות מצדכם?‬
‫שלחו לנו את כתובתכם דרך האתר (לשונית “שלחו לי בדואר”)‬
‫ונוסיף אתכם לרשימת המנויים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫ׂשּכל ‪ -‬גיליון מס‘ ‪ ,2‬אביב ‪/2013‬תשע״ג‬
‫ַוְה ֵ‬