הורדה - המכון לחינוך דמוקרטי

‫מתודולוגיה‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪:‬‬
‫עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫תמיר גבאי‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫"‬
‫כל מה‬
‫שילד צריך‬
‫זה מבוגר אחד‬
‫שיאמין בו‬
‫"‬
‫(הרב שלמה קרליבך)‬
‫‪2‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫תוכן‬
‫הקדמה‬
‫‪4‬‬
‫תכנית הכוכבים‬
‫‪5‬‬
‫הרעיון המרכזי‬
‫‪5‬‬
‫חקר אירוע – תכנית הכוכבים‬
‫בבת ים‬
‫‪13‬‬
‫גורמי הצלחה קריטיים‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫סיכום‬
‫‪14‬‬
‫חתפמ תולימ‬
‫מילות מפתח‬
‫כיצד ד' הסיר‬
‫את האוזניות‬
‫אוכלוסייה מוחלשת‪ ,‬אוכלוסייה בסיכון‪ ,‬פירמידת‬
‫הצרכים של מאסלו‪ ,‬מערך תומך‪ ,‬חונכים‪ ,‬משפחה‪,‬‬
‫קהילה‪.‬‬
‫"ד'‪ ,‬עולה חדש בכיתה ט'‪ ,‬נהג להתבודד ולהימנע‬
‫ממפגש חברתי בבית הספר‪.‬‬
‫כשפגשתי אותו‪ ,‬נהג ד' לשים אוזניות באוזניו; לדעתי‪,‬‬
‫כדי למנוע מהסובבים להתקרב אליו (בדיעבד‪ ,‬התברר‬
‫לי כי לא שמע כלל מוזיקה באוזניות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬החזיק‬
‫תמיד ספר ביד‪ ,‬ובכל פעם שחש כי מישהו רוצה ליצור‬
‫איתו קשר‪ ,‬פתח את הספר והחל לקרוא‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬הקשר היה מורכב‪ .‬ד' לא דיבר ואף ניסה‬
‫להתחמק לא פעם‪ .‬לאחר כמה חודשים‪ ,‬גיליתי כי‬
‫ד' מתעניין באומנויות הלחימה‪ .‬לאט לאט עודדתי‬
‫אותו ללמד אותי טכניקות ותרגילים שלמד במחשב‪.‬‬
‫ד' נורא התלהב ואפילו הצטרף לחוג (אליו הלכנו יחד‬
‫בתחילה) אומנויות הלחימה בעיר‪.‬‬
‫היום זה ממש נער אחר‪ ,‬יוצר קשר מתעניין (ואפילו‬
‫בלי אוזניות או ספר)"‪.‬‬
‫רועי חונך בתכנית כוכבים‬
‫תמיר גבאי‬
‫‪3‬‬
‫•‬
‫עורכים‪ :‬רון דביר‪ ,‬מיכל גלבוע‪-‬אטר‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫•‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו נעם תמרי‪ ,‬סטודיו בר דביר‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫•‬
‫המכון לחינוך דמוקרטי •‬
‫‪www.democratic.co.il‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫המדקה‬
‫הקדמה‬
‫ב‬
‫בסיס קיומה של עיר החינוך‪ ,‬עומדת לקיחת‬
‫האחריות של העיר‪/‬הקהילה על היחיד שבה‪.‬‬
‫מתוך כך‪ ,‬מפתח היחיד אקטיביות ואחריות אזרחית‪.‬‬
‫במאמר "עיר חינוך" של שורצברג ודביר (‪ ,)2011‬מוצג‬
‫מסמך העקרונות מהכנס הבינלאומי השלישי של‬
‫ברית ערים ורשויות מקומיות (‪ ,)UCLG‬המרחיב את‬
‫תפישת האחריות העירונית‪ .‬במסמך העקרונות‪ ,‬מספר‬
‫המלצות מרכזיות לבניית סביבה אורבאנית ראויה‪.‬‬
‫אחת ההמלצות המוצגות במאמר‪ ,‬מתייחסת לקידום‬
‫עיר ללא משכנות עוני‪:‬‬
‫"טיפול באוכלוסייה ברמה סוציו אקונומית נמוכה במרחב‬
‫העירוני ולא בשולי העיר‪ ,‬תוך שמירה על מרקם חברתי‬
‫פלורליסטי"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬העיר לוקחת אחריות ישירה על תושביה‪,‬‬
‫במיוחד על תושבים ברמה סוציו אקונומית נמוכה‪ .‬אך‬
‫האם אין די בהנחת היסוד‪ ,‬כי על העיר לקחת אחריות‬
‫על כלל תושביה? מדוע יש לייחד מענה עירוני ייחודי‬
‫לאוכלוסיות מוחלשות בעיר חינוך? וכיצד מפתחים‬
‫מענה שכזה?‬
‫ראשית‪ ,‬עלינו להבין את מורכבות יחסי הגומלין בין‬
‫העיר לבין חלק מתושביה‪ ,‬המוגדרים במאמר זה‬
‫כ"אוכלוסייה מוחלשת"‪ .‬בטרמינולוגיה בה אשתמש‬
‫‪4‬‬
‫לאורך המאמר‪ ,‬האוכלוסייה שאנו דנים בה מוגדרת‬
‫"מוחלשת" ולא "חלשה"‪ .‬מושג זה מבטא את סיבת‬
‫החולשה‪ :‬היא נובעת ממדיניות‪ ,‬המאפשרת ניעות‬
‫חברתית על סמך פרמטרים תרבותיים וכלכליים‬
‫מובהקים‪ ,‬ללא בניית מנגנונים מווסתים ומאזנים‬
‫ראויים‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדיניות זו‪ ,‬ולא שייכותה הגנטית‬
‫או התרבותית של האוכלוסייה המוחלשת היא אחד‬
‫הגורמים המרכזיים להנצחת הקשיים של אוכלוסייה‬
‫זו‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬כבר בבסיס יחסי הגומלין ישנם יחסים של‬
‫כוחניות‪ ,‬חוסר אמון וניכור‪ ,‬מובנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כתוצאה‬
‫ממערכת יחסים זו‪ ,‬חווה העיר‪ ,‬לא פעם‪ ,‬תסכול מצד‬
‫תושביה‪ ,‬אשר מתורגם לאגרסיביות ואלימות כלפי‬
‫גורמי הטיפול וההנהגה המוניציפאליים‪ .‬תגובה זו‬
‫מעצימה את מורכבות מערכות היחסים בין גורמי‬
‫הטיפול העירוניים ובין האוכלוסייה המוחלשת‬
‫ויוצרת תפיסות עולם תוקפניות ומנוכרות‪ ,‬כמו גם‬
‫התנהגויות נמנעות מצד האוכלוסייה המוחלשת‪.‬‬
‫בתכנית הכוכבים‪ ,‬אנו מתמקדים באוכלוסיות בסיכון‪.‬‬
‫אוכלוסיות אלה‪ ,‬שמקורן‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬באוכלוסיות‬
‫המוחלשות‪ ,‬הסובלות מקשיים כלכליים וחברתיים‪,‬‬
‫נמצאות‪ ,‬לרוב‪ ,‬במצב המסכן את חייהן‪ ,‬חיי משפחתן‬
‫וסביבתן‪ .‬מצב זה פוגע ביכולת הבסיסית של אותן‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫אוכלוסיות לממש את זכויות הפרטים הנמנים עליהן‪,‬‬
‫כאזרחים שווים‪.‬‬
‫התמונה החברתית‪-‬עירונית המורכבת‪ ,‬שאנחנו‬
‫מתארים במאמר זה‪ ,‬מתבססת על כמה הנחות יסוד‪:‬‬
‫✿ ✿התקשורת בין העיר לתושביה הנתונים במצבי‬
‫סיכון מבוססת על יחסים של חוסר אמון‪ ,‬הימנעות‬
‫וניכור‪.‬‬
‫✿ ✿לעתים קרובות‪ ,‬אוכלוסיות בסיכון אינן צורכות‬
‫את שירותי הרווחה באופן עצמאי‪ ,‬ללא קשר‬
‫לרמת נגישותן הפיסית‪.‬‬
‫✿ ✿החיים במצבי סיכון יומיומיים מקשים על הפרט‬
‫להביא לידי ביטוי את יכולותיו או אף מונעים זאת‬
‫ממנו לחלוטין‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬לקיחת האחריות העירונית על פרט בסיכון‪,‬‬
‫מחייבת היערכות אחרת‪ ,‬המונעת על ידי עקרונות של‬
‫דיאלוג ושותפות‪ ,‬הנדרשים ממילא בשותפות שבין‬
‫העיר לתושביה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היא מצריכה משאבים‬
‫גדולים יותר מהרגיל‪ ,‬בהתאמה לצרכי האוכלוסייה‬
‫המוחלשת‪.‬‬
‫אחת משאיפותיה המרכזיות של עיר החינוך היא‬
‫ריבוע פירמידת הצרכים (‪ .)S.M.H‬אברהם מאסלו‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫תכנית הכוכבים‬
‫הניח בתיאוריה הפסיכולוגית הידועה‪ ,‬שפיתח‬
‫באמצע המאה ה ‪20‬‬
‫‪ ,)( 1943 Maslow’s‬כי רק ‪ 2%‬מהאוכלוסייה זוכים‬
‫להתקדם בפירמידת הצרכים אל עבר המימוש העצמי‬
‫ה"מיוחל"‪ .‬הנחה זו מציגה חברה‪ ,‬בה ‪ 98%‬מן הפרטים‬
‫אינם מגיעים למימוש עצמי‪ .‬עיר חינוך מיטבית‬
‫שואפת "לרבע את הפירמידה" ולקדם מערכת‪,‬‬
‫אשר תעודד את הפרט להעצים את ייחודו‪ ,‬לא רק‬
‫כהנחת יסוד‪ ,‬אלא גם בפועל ‪ -‬ע"י פיתוח מרחב תומך‬
‫ומאפשר‪ .‬תפישת ריבוע הפירמידה הופכת מורכבת‬
‫יותר‪ ,‬כאשר אנו מתייחסים לאוכלוסיות הנמצאות‬
‫בסיכון בעיר‪ .‬כיצד ניתן לטפס אל עבר פסגת המימוש‬
‫העצמי‪ ,‬בעוד הצרכים הבסיסיים אינם נענים? כיצד‪,‬‬
‫אם בכלל‪ ,‬ניתן לשאוף למימוש עצמי בחוויה של‬
‫הישרדות יומיומית?‬
‫‪Maslow’s" hierarchy of needs"-‬‬
‫הרעיון המרכזי‬
‫הרווחה)‪.‬‬
‫בבסיס התכנית עומדת ההנחה‪ ,‬כי על העיר לפעול‬
‫ליצירת הזדמנות שווה לילדים ונוער בסיכון‪ ,‬במרחב‬
‫העירוני‪ ,‬ולחתור לקידום ולפיתוח הייחודיות האישית‬
‫שלהם‪ .‬זאת‪ ,‬תוך פיתוח כלים אישיים להתמודדות‬
‫במרחב הסיכון‪.‬‬
‫'תכנית הכוכבים' פועלת כחלק ממערך עירוני משולב‬
‫של חינוך‪ ,‬קהילה ורווחה‪ .‬נקודת המוצא שלה היא‪,‬‬
‫כי מתן מענה לצרכי הנוער מחייב איגום משאבים‬
‫ובניית "רשת" חברתית של כלל גורמי הטיפול והחינוך‬
‫היישוביים‪ .‬מבנה עירוני זה ימנע את "נפילתם"‬
‫האפשרית של הנערים בין גורמי הטיפול והסיוע‪.‬‬
‫במאמר זה אציג את "תכנית הכוכבים"‪ ,‬מודל עירוני‪,‬‬
‫שפותח על ידי המכון לחינוך דמוקרטי בישראל‪ ,‬הנותן‬
‫מענה לנוער וילדים בסיכון במרחב העירוני‪ .‬המודל‬
‫התכנית מתמקדת בחניכה אישית‪ ,‬ליווי ותמיכה עבור‬
‫תלמידים הרשומים בבתי הספר‪ ,‬החווים קשיים‬
‫בהשתלבות‪ ,‬מצויים בסיכון וזקוקים למענה רגשי‪-‬‬
‫אישי‪ ,‬שיסייע בידם ויספק להם הכוונה‪ .‬הנערים‬
‫המשולבים בתכנית מאותרים על ידי גורמי הרווחה‬
‫והחינוך בעיר‪ ,‬על בסיס מספר פרמטרים עיקריים‪:‬‬
‫רואה בתהליך המימוש העצמי של בני הנוער את המפתח‬
‫ליציאתם ממעגל ה אוכלוסייה בסיכון‪ ,‬דרך לצמצוםמעגל‬
‫האוכלוסייה בסיכון‪ ,‬ומניעה של היווצרות דור המשך‬
‫למצוקה‪.‬‬
‫✿ ✿תלמידים‪/‬ות בעלי דימוי עצמי נמוך וקושי להציב‬
‫מטרות אישיות‪.‬‬
‫✿ ✿חוסר במבוגר משמעותי‪.‬‬
‫✿ ✿מוטיבציה בסיסית להשתתפות בתכנית‪.‬‬
‫תכנית זו משמשת גורם מרכזי לחיבורם לחוויות‬
‫הצלחה ולהתפתחות מיטבית‪ ,‬בהתבסס על החזקות‬
‫הייחודיות הגלומות בהם‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי אין התכנית שואפת‪ ,‬בהכרח‪" ,‬להוציא"‬
‫את הנערים ממרחבי הסיכון‪ ,‬בטווח הקצר‪ ,‬אלא לאפשר‬
‫פיתוח כלים אישיים להתמודדות במרחבי הסיכון‪ .‬אלה‪,‬‬
‫יסייעו להם בהתמודדותם בהווה ויאפשרו את יציאתם‬
‫העתידית מתוך מעגל הרווחה‪.‬‬
‫✿ ✿תלמידים‪/‬ות חסרי מוטיבציה חברתית ולימודית‪.‬‬
‫✿ ✿קושי בתפקוד המערך המשפחתי (ע"פ נתוני‬
‫‪5‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫הנחות היסוד‬
‫תכנית כוכבים נבנתה כחלק מהתכנית העירונית ‪-‬‬
‫"מודל בת‪-‬ים לחינוך אישי"‪ -‬ופעלה כמענה משלים‬
‫לנוער בסיכון בעיר‪ .‬בבסיס המודל מספר הנחות יסוד‬
‫מרכזיות‪:‬‬
‫✿ ✿תכנית כוכבים פועלת על בסיס עקרונות ה"חינוך‬
‫האישי" (הפניה למאמר על חינוך אישי או למאמר‬
‫על בת ים)‪.‬‬
‫✿ ✿לנראות של חוויות ההצלחה ושל ביטוי נקודות‬
‫החוזק השפעה רבה על האדם‪.‬‬
‫✿ ✿ בניית הכלים להתמודדות במרחב הסיכון האישי‪,‬‬
‫תיעשה בדיאלוג ובשותפות עם בני הנוער‪.‬‬
‫✿ ✿ חינוך לא מתרחש במרחב הבית הספרי בלבד‪,‬‬
‫אלא בכל סביבות העיר‪.‬‬
‫✿ ✿ לכל ילד חזקות‪ .‬יש לעודד את הנער‪/‬ה לגלות‬
‫אותן ולהביאן לידי ביטוי בכל מעגלי חייו‪/‬ה‪.‬‬
‫✿ ✿ "עירוב צבעים" ‪ -‬עוצמתה של קהילה היא‬
‫ביכולתה לבנות מערך של "עירוב צבעים"‪ ,‬בו כל‬
‫הגורמים פועלים יחד לבניית התמונה כולה‪.‬‬
‫פרופיל הנער בתכנית‬
‫"ילד הנמצא במצב הפוגע‪ ,‬או העלול לפגוע‪ ,‬ביכולתו‬
‫‪6‬‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫להשתלב באורח החיים התקין בלימודים‪ ,‬בחיי החברה‬
‫או המשפחה‪ ,‬או במצב שיש בו חשש ממשי להתפתחותו‬
‫התקינה‪ ,‬בין אם הוא נובע ממנו‪ ,‬ממשפחתו ומסביבתו"‬
‫(כדי ליצור אחידות במושגים‪ ,‬התבססה הגדרת המושג‬
‫"נוער בסיכון" על הגדרות התכנית הלאומית הארצית‬
‫של משרד הרווחה ומשרד ראש הממשלה)‪.‬‬
‫התכנית מיועדת לתלמידים הרשומים בבתי הספר‪,‬‬
‫חווים קשיים בהשתלבות‪ ,‬מצויים בסיכון וזקוקים‬
‫למענה רגשי אישי‪ ,‬על פי האבחון של גורמי הרווחה‬
‫והחינוך ביישוב‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי על הנער והוריו להכיר את התהליך‬
‫המוצע ולאשר את השתתפותם בו‪.‬‬
‫מטרות התכנית ויעדיה‬
‫מודל תכנית כוכבים נבנה והתפתח משנה לשנה‪.‬‬
‫בשנתיים הראשונות היווה המודל תהליך משלים‬
‫לנוער בסיכון בבתי הספר‪ ,‬כחלק ממודל בת ים‬
‫לחינוך אישי‪ .‬בשלב השני‪ ,‬מוקדו המטרות ע"י צוות‬
‫תכנית כוכבים (מנחים מהמכון לחינוך דמוקרטי‬
‫ורכזים עירוניים)‪ ,‬כאשר מטרת העל בתכנית ייחסה‬
‫חשיבות רבה לתפקידה ולאחריותה של הקהילה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התרחבו מטרות המשנה לשילוב וביטוי אישי‬
‫של הנוער‪ ,‬לא רק בבתי הספר אלא גם במרחבים‬
‫הקהילתיים‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫מטרת העל‬
‫בניית מערכת עירונית עוטפת לילדים ונוער בסיכון‪,‬‬
‫לשילובם בחיי הקהילה‪ ,‬תוך פיתוח כלים אישיים‬
‫להתמודדות במרחב הסיכון‪.‬‬
‫מטרות יסוד‬
‫התנסות במערכת יחסים‬
‫משמעותית עם מבוגר‪,‬‬
‫תוך פיתוח תחושות‬
‫המסוגלות וחוויית‬
‫ההצלחה בתחומים‬
‫שונים בחיי הנחנך‪/‬ת‪.‬‬
‫השתלבות הנחנך‬
‫במסגרות‬
‫החינוכיות הבלתי‬
‫פורמאליות‪ ,‬ע"פ‬
‫נקודות החוזק‬
‫ותחומי העניין‪.‬‬
‫מניעת נשירה מהמסגרת‬
‫החינוכית הפורמאלית‪,‬‬
‫בדגש על השתלבות‬
‫הנחנך‪/‬ת במערך הבית‬
‫ספרי‪ ,‬ע"פ נקודות‬
‫החוזק ותחומי העניין‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫יעדים‬
‫החוזק בבית הספר (הופעה‪ ,‬מייצג‪ ,‬פרויקט)‪.‬‬
‫✿ ✿‪ 50%‬מהכוכבים משולבים במסגרות בית ספריות‬
‫פורמאליות (ועדות‪,‬מועצות וכו')‪.‬‬
‫התנסות‬
‫במערכת יחסים משמעותית עם‬
‫מבוגר‪ ,‬תוך פיתוח תחושות המסוגלות וחווית‬
‫ההצלחה בתחומים שונים בחיי הנחנך‪/‬ת‪.‬‬
‫השתלבות‬
‫הנחנך במסגרות החינוכיות הבלתי‬
‫פורמאליות ע"פ נקודות החוזק ותחומי העניין‪.‬‬
‫✿ ✿כ‪ 85%-‬מהנערים‪/‬ות בתכנית ממשיכים בקשר‬
‫רציף לאורך שנת החונכות‪.‬‬
‫✿ ✿כ‪ 50%-‬מהנערים‪/‬ות בתכנית ממשיכים‪/‬ות קשר‬
‫רציף במהלך החופשות‪.‬‬
‫✿ ✿הכנת דוח עירוני בסיסי של כלל הנערים‪/‬ות‪,‬‬
‫המפרט נקודות חוזק‪ ,‬תחומי עניין ומענים‬
‫עירוניים‪.‬‬
‫✿ ✿כ‪ 70%-‬מהנערים‪/‬ות בתכנית ממשיכים‪/‬ות לשנת‬
‫חונכות שניה‪.‬‬
‫✿ ✿כ‪ 5 -‬קבוצות נערים‪/‬ות עירוניות על בסיס נקודות‬
‫החוזק; מיצג עירוני אחד‪ ,‬לפחות‪ ,‬לכל קבוצה‪.‬‬
‫✿ ✿ השתלבות קבוצה אחת לפחות באירוע העירוני‪.‬‬
‫מניעת‬
‫נשירה מהמסגרת החינוכית הפורמאלית‬
‫בדגש על השתלבות הנחנך‪/‬ת במערך הבית‬
‫ספרי ע"פ נקודות החוזק ותחומי העניין‬
‫✿ ✿‪ 3‬היחשפויות מובנות במהלך השנה של הנערים‪/‬‬
‫ות לפעילות הנוער המוצעת בקהילה‪.‬‬
‫✿ ✿כ‪ 30%-‬מהנערים‪/‬ות משולבים במסגרות אחה"צ‬
‫על בסיס נקודות החוזק האישיות שלהם‪.‬‬
‫✿ ✿ כ‪ 85%-‬מהנערים‪/‬ות בתכנית ממשיכים‪/‬ות‬
‫להשתלב במסגרת הבית ספרית בה התחילו‪.‬‬
‫✿ ✿כ‪ 30%-‬מהנערים‪/‬ות משולבים ע"פ צורך במערך‬
‫תמיכה לימודי עירוני‪.‬‬
‫הכניסה לעיר‬
‫✿ ✿ל‪ 50%-‬מהנחנכים נבנתה תכנית אישית כחלק‬
‫מהמערך הבית ספרי בשיתוף מלא של חונך נחנך‬
‫חינוכאי‪/‬ת‪.‬‬
‫המעגל המשפחתי‬
‫כל הורה מחויב לאשר את כניסת בנו‪/‬בתו לתכנית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עליו להתחייב ל‪ 12-15 -‬מפגשים להדרכת‬
‫✿ ✿‪ 30%‬מהכוכבים הציגו תוצר על בסיס נקודות‬
‫‪7‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫הורים‪ ,‬שיינתנו כחלק מהתכנית (‪ 3‬מהם‪ ,‬מפגשים‬
‫אישיים)‪ .‬גם קבוצות אלה יוכלו להתקיים בהנחיית‬
‫סטודנטים לתואר שני‪/‬לימודי תעודה רלוונטיים‪/‬‬
‫דוקטורנטים (עבודה סוציאלית‪ ,‬פסיכולוגיה וכו')‪.‬‬
‫ההנחיה של מנחי ההורים תתבסס על גורמי הטיפול‬
‫העירוניים וקבוצות ההדרכה הקיימות בעיר‪.‬‬
‫מעגלי המערך התומך‬
‫תכנית כוכבים מתבססת על מערך משולב של ארבעה‬
‫גורמים עיקריים‪ ,‬חונך‪-‬ביה"ס‪-‬עיר‪-‬חינוך בלתי פורמאלי‬
‫(קהילה)‪ .‬עבודה משולבת בין ארבעת הגורמים האלה‪,‬‬
‫תהווה את התנאי העיקרי להפעלה של התכנית תכנית‬
‫ולהצלחתה‪ .‬העבודה המשולבת תתאפיין בשיח מתמיד‬
‫בין הגורמים‪ ,‬כדי לקיים פלטפורמה יציבה ותומכת‬
‫לנער‪/‬ה למימוש הפוטנציאל האישי‪.‬‬
‫חונך ‪ -‬בוגר‪ ,‬סטודנט ‪ ,‬בעל‬
‫אוריינטציה חינוכית‪ -‬חברתית‬
‫מהווה מבוגר משמעותי ויציב עבור הנער‪/‬ה‪ .‬פועל‬
‫ליצירת חוויות הצלחה‪ ,‬ולחיזוק תפישת הדימוי העצמי‬
‫בקרב בני הנוער‪ ,‬תוך למידה מתמדת ופיתוח יכולת‬
‫התמודדות עם קשיים וצרכים מיוחדים‪ .‬החונך פועל‬
‫בסגנון בלתי פורמאלי‪ ,‬בתוך המסגרות הפורמאליות‪,‬‬
‫ומהווה גשר לחיבור מחודש בין התלמיד למסגרותיו‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫ביה"ס ‪ -‬חטיבות ביניים ותיכונים‬
‫בעיר‪ ,‬לטובת קידומם של בני הנוער והשתלבותם בה‪.‬‬
‫מעגלי החונכות‬
‫מהווים מסגרת משמעותית‪ ,‬ולפעמים אף יחידה‪,‬‬
‫בחיי הנער‪/‬ה‪ .‬התגייסות מערכתית לחידוש הדיאלוג‬
‫עם בני הנוער‪ ,‬מתוך ראייה הוליסטית‪ ,‬המחברת את‬
‫כלל הגורמים הבית ספריים הנוגעים לנער‪/‬ה‪ ,‬לטובת‬
‫מיצובו‪/‬ה מחדש במערכת הבית ספרית‪.‬‬
‫התכנית מתבססת על "מרחב עירוני תומך"‪ .‬על כן‪,‬‬
‫היא חייבת לפעול ביישובים בהם הרשות פועלת‬
‫בשיתופיות ומאגמת את משאבי החינוך‪ ,‬הרווחה‬
‫והקהילה‪ ,‬כבסיס‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך ההבנה שכדי לייצר‬
‫תנאים להצלחה עבור הילד‪ ,‬חייבים הגורמים הללו‬
‫לעבוד‪ ‬יחדיו‪ ,‬לייצר שיח‪ ,‬לשתף פעולה ולאגם‬
‫משאבים‪ .‬גורמים אלה הם גם הלוקחים אחריות על‬
‫התהליך הכולל המוצע‪ ,‬והם שירכיבו‪ ,‬כבר בראשית‬
‫הדרך‪ ,‬את צוות ההיגוי לתכנית‪.‬‬
‫תכנית כוכבים שואפת לראייה רב ממדית של‬
‫הנער‪/‬ה בדיאלוג האישי והרב מערכתי‪/‬עירוני‪ .‬חונך‬
‫כוכבים ישאף למפגש עם הנער‪/‬ה בכל אחד מארבעת‬
‫המרחבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬הקשר הראשוני יתקיים בבית הספר‪ ,‬על ידי רכז‪,‬‬
‫המלווה את התהליך ויוצר את הקשרים ספריים‬
‫בתוך בית הספר ומחוצה לו‪ .‬מחנכות הכיתה תהוונה‬
‫את הציר המרכזי ויועצות בית הספר‪ ,‬את המעטפת‬
‫הטיפולית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לפתוח ולפתח‪ ‬מרכזי למידה ייחודיים (ניתן‬
‫שגם המרכזים יתבססו על סטודנטים לתואר שני‬
‫בעלי תעודות הוראה)‪ ,‬שיהוו את הבסיס‪ ,‬שיאפשר‬
‫לאותם תלמידים‪ ,‬הזדמנות שווה להצלחה בלימודים‪.‬‬
‫המרכזים יתמקדו במקצועות הליבה‪ ‬ובאסטרטגיות‬
‫למידה‪ ,‬על בסיס נקודות החוזק ותחומי העניין של‬
‫הילד; כלומר‪ ,‬למידה ממוקדת לומד‪.‬‬
‫עיר ‪ -‬עיר המצויה בתהליך‬
‫התפתחות בתחום החינוך והקהילה‬
‫מהווה את סביבת החיים והקהילה של בני הנוער‪,‬‬
‫ומובילה את החוסן העירוני להתגייסות לטובת‬
‫הנערים‪/‬ות‪ .‬ההירתמות העירונית מתבטאת בחיבור‬
‫בין ההון האנושי‪ ,‬הטיפולי‪ ,‬התרבותי והחברתי הקיים‬
‫‪8‬‬
‫מערך החינוך הבלתי פורמאלי‬
‫מהווה מערך תומך חינוכי לשעות אחר הצהריים‪.‬‬
‫מרכזי הנוער‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬מתנ"סים וחוגים ימשיכו‬
‫את הדיאלוג עם הנער‪/‬ה אל תוך עולם אחר הצהריים‪,‬‬
‫דרך איתור נקודות החוזק ומתן פלטפורמה רחבה‬
‫להכרה ולנראות של הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫חונכי תחום‪ -‬קבוצות חונכות אשר מונחות ע"י‬
‫סטודנטים‪/‬ות ממערך החונכים‪/‬ות (על בסיס‬
‫תחומי הלמידה שלהם‪/‬ן) ‪ ,‬סביב נקודות החוזק של‬
‫הנערים'ות‪ .‬לכל חונך קבוצה בת ‪ 8‬כוכבים‪ ,‬הלומדת‬
‫ויוצרת סביב נקודות החוזק שלה‪ .‬כל קבוצה תייצר‬
‫מיצג עירוני‪/‬בית ספרי בתחומה‪ .‬חונכי התחום‬
‫מסייעים בגישור מקצועי בין הנערים‪/‬ות לקהילה‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪1 .1‬ביה"ס – עולמו‪/‬ה החברתי‪ ,‬הרגשי והלימודי של‬
‫הנער‪/‬ה במרחב הבית ספרי‪ .‬מה הן תחושותיו‪/‬ה‬
‫כלפי המסגרת הבית ספרית? כיצד הוא‪/‬היא‬
‫מרגיש‪/‬ה במסגרת? מי הם חבריו‪/‬ה? מהן‬
‫עמדותיו‪/‬ה כלפי המסגרת ובעלי התפקידים‬
‫בה? כיצד בית הספר רואה את הנער‪/‬ה? מי הם‬
‫שותפיו‪/‬ה ? מהם קשייו‪/‬ה העיקריים? מהם‬
‫יתרונותיו‪/‬ה היחסיים?‬
‫‪ 2 .2‬קהילה ‪ -‬המרחב החוץ בית ספרי ‪ -‬השכונה‪,‬‬
‫פעילויות שונות‪ ,‬חוגים‪ ,‬אירועים‪ .‬השתלבות‬
‫הנער‪/‬ה במסגרות החברתיות‪/‬חינוכיות בקהילה‪.‬‬
‫‪3 .3‬משפחה ‪ -‬התא המשפחתי הקרוב‪ ,‬המרחב הבסיסי‬
‫בו חי‪/‬ה הנער‪/‬ה‪ .‬מי היא המשפחה עבור הנער‪/‬ה?‬
‫כיצד היא נתפסת בעיניו‪/‬ה? מהי מערכת היחסים‬
‫בין הנער‪/‬ה למשפחתו‪/‬ה?‬
‫‪ 4 .4‬אישי ‪ -‬מידת החוללות העצמית‪ .‬הדימוי העצמי‬
‫של הנער‪/‬ה‪ .‬כיצד הוא‪/‬היא תופש‪/‬ת את עצמו‪/‬ה‬
‫‪,‬יכולותיו‪ ,‬עתידו‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫המפגשים בארבעת מרחבים אלה עם הנער וסביבתו‬
‫יחשפו‪ ,‬עבור החונך‪ ,‬תמונה רב ממדית לחוויה הבסיסית‪,‬‬
‫בה חי‪/‬ה הנער‪/‬ה‪ ,‬רגשותיו‪/‬ה ועמדותיו‪/‬ה כלפיה‪.‬‬
‫התמונה‪ ,‬שתתגבש באמצעות דיאלוג מתמיד ובלתי‬
‫מתפשר עם הנער‪/‬ה‪ ,‬תהווה בסיס לבניית שלבי החונכות‬
‫והקשר‪.‬‬
‫משימות החונכות על‬
‫בסיס המעגלים‬
‫על מנת למקד את תפקידו של החונך במרחבי‬
‫החונכות‪ ,‬הוגדרו המשימות המרכזיות בכל מרחב‪.‬‬
‫משימות אלה היוו עבורנו כלי לבחינת העשייה‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬כי יש להתייחס למשימות ככלי מנחה‪,‬‬
‫אך גם כאל כזה‪ ,‬המאפשר מענה גמיש לצרכי הנער‪/‬ה‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫משימות במרחב האישי‬
‫משימות במרחב המשפחתי‬
‫משימות במרחב הבית ספרי‬
‫משימת במרחב הקהילתי‬
‫✿ ✿סיוע ומתן כלים למציאת נקודות‬
‫החוזק אצל הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫✿ ✿היכרות עם הסיפור המשפחתי‪.‬‬
‫✿ ✿טיפוח מערכת היחסים בין צוות ביה"ס‬
‫לנער‪/‬ה וגישור על קשיים ביחסים‬
‫הללו – שיחות עם המנהלת (‪ 3‬פעמים‬
‫בשנה)‪ ,‬עם המורים המקצועיים‪ ,‬עם‬
‫החינוכאית (אחת לחודש)‪ ,‬ועם היועצת‬
‫(ע"פ צורך ולפחות אחת לחודשיים)‪.‬‬
‫✿ ✿קידום הטיפול של המערכת בנער‪/‬ה‬
‫– אבחונים‪ ,‬הפניות לגורמים בקהילה‬
‫(רווחה)‪.‬‬
‫✿ ✿סיוע במציאת פתרונות לצרכים‬
‫פיזיים של הנער‪/‬ה – ביגוד‪ ,‬ציוד‬
‫בי"ס‪ ,‬איבזור בבית וכו'‪.‬‬
‫✿ ✿מודלינג לקשר ומערכות יחסים‪.‬‬
‫✿ ✿מפגש עם הורים (ברשות‪/‬הזמנת‬
‫הנער)‪.‬‬
‫✿ ✿גישור בין המשפחה לבין בית הספר‪.‬‬
‫✿ ✿הבאת נקודות החוזק של הנער‪/‬ה לידי‬
‫ביטוי במערך המשפחתי‪.‬‬
‫✿ ✿עידוד הבאת נקודות החוזק האישיות‬
‫לידי ביטוי בכל מעגלי החונכות‪.‬‬
‫✿ ✿מתן חוות דעת‪ .‬לקיחת חלק בוועדות‬
‫היוועצות על הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫✿ ✿חובת הדיווח ‪ -‬דיווח מיידי על כל‬
‫אינפורמציה חריגה שעולה בשיחות‪,‬‬
‫כגון‪ :‬פגיעה בבריאות הנפשית והפיזית‬
‫של הילדים מצד גורמים חיצוניים‬
‫(משפחה‪ ,‬חברים) או מצד הנער‪/‬ה‬
‫עצמו‪/‬ה‪.‬‬
‫✿ ✿אמפטיה‪ ,‬דיאלוג והקשבה‪ -‬יצירת‬
‫מרחב לשיח ולשותפות‪.‬‬
‫✿ ✿שיקוף והעצמת חוויות הצלחה‪.‬‬
‫✿ ✿בניית כלים להתמודדות במרחב‬
‫האישי‪.‬‬
‫✿ ✿חיבור לשירותים החברתיים‬
‫והחינוכיים בקהילה‪.‬‬
‫✿ ✿קידום יוזמות מקומיות‪ ,‬המותאמות‬
‫לצרכים ולתחומי העניין של הנער –‬
‫חונכי תחום‪.‬‬
‫✿ ✿היכרות עם מערך הפעילויות העירוני‪.‬‬
‫✿ ✿גישור בין בית הספר לעולם הפעילות‬
‫הנוסף של הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫✿ ✿בניית תכנית אישית בשילוב הגורמים‬
‫הבית ספריים‪ ,‬המתבססת על נקודות‬
‫החוזק של הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫✿ ✿מפגש קבוע עם יועצת בית הספר‬
‫לעדכון‪ ,‬שיתוף והיוועצות (חונך ורכז)‪.‬‬
‫✿ ✿מפגש קבוע עם מחנכת (חונך)‪.‬‬
‫✿ ✿מפגש קבוע עם הנהלת בית הספר (רכז)‪.‬‬
‫‪1 0‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫תכנית אישית לכל נער‪/‬ה‬
‫תכנית אישית עבור כל נער‪/‬ה הינה חלק מעקרונות‬
‫"החינוך האישי"‪ ,‬כאשר במרכז עומדת ההנחה‪ ,‬כי‬
‫יש לראות כל נער‪/‬ה כייחודי‪/‬ת וכאדם העומד בפני‬
‫עצמו‪ .‬התכנית האישית במסגרת תכנית כוכבים‪,‬‬
‫תתמקד בחוויות הצלחות אישיות‪ ,‬לצורך קירוב בית‬
‫הספר והקהילה לעולמו‪/‬ה של הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫התכנית האישית תתייחס לארבעת מעגלי החניכה‬
‫(אישי‪ ,‬בית הספר‪ ,‬קהילה ומשפחה)‪ ,‬כאשר הכלי‬
‫המנחה הוא נקודות החוזק של הילד ולא החוסרים שלו‪.‬‬
‫עקרונות מנחים‬
‫בבסיס התכנית‬
‫מטרות יעדים‬
‫ודרכי יישום‬
‫מודל עבודה דרך‬
‫נקודות חוזק‬
‫פשטות ובהירות‬
‫שותפות‬
‫נראות‬
‫למה תכנית אישית?‬
‫✿ ✿תהליך חינוכי ‪ -‬התכנית מאפשרת התמקדות –‬
‫תהליך ברור‪ ,‬המאפשר עקביות‪ ,‬פיתוח והתמדה‬
‫על בסיס ברור‪.‬‬
‫ביטוי לדיאלוג‬
‫עם הנער‪/‬ה‬
‫✿ ✿מנהלת דיאלוג מול הגורמים המלווים ‪ -‬התכנית‬
‫מקדמת את הדיאלוג בין הגורמים החינוכיים‬
‫והחברתיים‪ ,‬הסובבים את הנער‪/‬ה‪.‬‬
‫פשטות ובהירות– על התכנית להיות‬
‫פשוטה וברורה לנער‪/‬ה‪ .‬אין לשאוף‬
‫לתכנית מורכבת ושאפתנית‪.‬‬
‫ביטוי לדיאלוג עם הנער‪/‬ה – התכנית‬
‫אמורה להביא לידי ביטוי את הדיאלוג‬
‫בין הנער‪/‬ה לחונכ‪/‬ת‪ .‬כלומר‪ ,‬אין לייצר‬
‫תכנית אשר נבנתה ע"י החונך בלבד ומייצגת את‬
‫הנחותיו ושאיפותיו‪ .‬התכנית הינה תוצר של דיאלוג‬
‫ותהליך עמוק ומשמעותי‪.‬‬
‫שותפות ‪ -‬עבודה רב מערכתית לאיגום‬
‫משאבים למען הנערים‪/‬ות‪ -‬דגש על‬
‫שילוב מובנה בין מערכות החינוך‬
‫(הפורמאלית והבלתי פורמאלית) לבין מערכות‬
‫הרווחה בעיר‪.‬‬
‫✿ ✿מהווה ביטוי לנקודות החוזק ‪ -‬התכנית מהווה‬
‫פלטפורמת יסוד ברורה להבאת נקודות החוזק‬
‫לידי ביטוי במעגלי החונכות‪.‬‬
‫‪1 1‬‬
‫נראות ‪ -‬הבאת נקודות החוזק של‬
‫הנער‪/‬ה לידי ביטוי במערך הבית ספרי‬
‫והמערך העירוני‪ ,‬תוך מתן דגש על‬
‫הנראות ועל הכרה אישית וקהילתית על העשייה‪.‬‬
‫בבסיס התכנית מטרות יעדים ודרכי‬
‫יישום ‪ -‬לאן אני הולך; כיצד אדע‬
‫שהגעתי; כיצד אגיע‪.‬‬
‫✿ ✿דגש על מיקוד שליטה פנימי‪ -‬התכנית מאפשרת‬
‫לנער‪/‬ה בחירה ומחדדת את ההנחה‪ ,‬כי הוא‪/‬היא‬
‫מובילים את מהלך חייהם‪.‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫מודל עבודה דרך נקודות חוזק – חידוש‬
‫הדיאלוג עם התלמיד‪/‬ה ומערכת‬
‫חייו‪/‬ה‪ ,‬דרך התמקדות באזורי החוזק‬
‫האישיים של אותו תלמיד‪/‬ה‪.‬‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םיבכוכה תינכת‬
‫מבנה ארגוני‬
‫המבנה הארגוני של תכנית כוכבים מיקם את ה"מפגש"‬
‫בין הנער לחונך במרכז‪ .‬ההנחה הארגונית היא‪ ,‬כי המבנה‬
‫הארגוני אמור לתמוך במפגש בין הנער לחונך ולטייב‬
‫אותו‪ .‬על כן‪ ,‬הוגדרו שלושה עקרונות מבניים ליישום‪:‬‬
‫‪1.1‬מפגש ‪ -‬כל חונך נפגש עם עד ‪ 3‬ילדים למפגשים‬
‫פרטניים‪ .‬זאת‪ ,‬כדי למנוע עומס רגשי‪ ,‬אשר יפגע‬
‫באיכות הקשר‪.‬‬
‫בתכנית‪ ,‬בנוסף להקפדה יתרה על מיונם‪ .‬מתוך כך‪,‬‬
‫נבנה מערך ההכשרה השנתי‪.‬‬
‫‪2.2‬ליווי ‪ -‬מערך הכשרה וליווי פועל לשיפור איכות‬
‫התהליך ‪ -‬תהליכי החונכות הינם מורכבים‬
‫ומעוררים דילמות חינוכיות ואתיות בכל מפגש‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬לכל ‪ 15‬חונכים‪ ,‬רכז מלווה ‪ -‬מנחה‪,‬‬
‫לתהליך ליווי אישי וקבוצתי‪ .‬כל רכז ילווה אישית‬
‫וקבוצתית ע"י מנחה מקצועי ומנהל התכנית‬
‫לייעוץ והדרכה (פירוט נוסף בפרק מבנה ההדרכה)‪.‬‬
‫מטרות‬
‫‪3.3‬מעטפת עירונית ‪ -‬יש לבנות צוות היגוי מלווה של‬
‫אנשי מקצוע מתחומי החינוך (הפורמאלי והבלתי‬
‫פורמאלי)‪ ,‬רווחה וקהילה‪ .‬צוות ההיגוי יתכנס לפחות‬
‫‪ 3‬פעמים בשנה לפתרון דילמות מערכתיות עבור‬
‫נערים‪/‬ות בתכנית ולבחינת יעדי התכנית וקידומם‪.‬‬
‫מפגש‬
‫תכנית הכשרה‬
‫מעטפת‬
‫עירונית‬
‫‪1 2‬‬
‫תכנית כוכבים מתמקדת בחניכה אישית‪ ,‬ליווי ותמיכה‬
‫עבור תלמידים הרשומים בבתי הספר‪ ,‬החווים קשיים‬
‫בהשתלבות‪ ,‬מצויים בסיכון וזקוקים למענה רגשי‬
‫אישי‪ ,‬שיסייע להם ויכוון אותם‪ .‬החונכות ממוקדת‬
‫בתלמידי חטיבות ביניים ותיכון‪ ,‬המוגדרים כנערים‬
‫בסיכון על ידי גורמי העיר‪ ,‬ושתכנית זו עשויה לשמש‬
‫גורם מרכזי לחיבורם לחוויות הצלחה ולהתפתחות‬
‫מיטבית עבורם‪ .‬אופי התכנית ואוכלוסיית היעד‬
‫מחייבים מערך הכשרה וליווי צמודים לחונכים‬
‫ליווי‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪1.1‬מתן כלים להתמודדות בתהליך החונכות עם נערים‬
‫ונערות בסיכון‪.‬‬
‫‪2.2‬הטמעת השפה המקצועית בכלל מערך החונכות‪.‬‬
‫‪3.3‬קיום למידה מתמדת (תיאוריה מול שטח) בין כלל‬
‫שותפי התכנית‪.‬‬
‫‪4.4‬בניית צוותי עבודה מקצועיים ושיתופיים‪.‬‬
‫חונכים‬
‫מערך הליווי וההכשרה של חונכי התכנית יתבסס על‬
‫רכז‪/‬ת התכנית הבית ספרית‪ ,‬רכז‪/‬ת ההכשרות וגורמי‬
‫מקצוע בית ספריים‪/‬עירוניים‪ .‬צוות החונכים ייפגש‬
‫אחת לשבועיים למשך שעתיים למפגש הכשרה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬ייפגש כל חונך אחת לשבוע עם רכז‪/‬ת‬
‫התכנית לליווי מקצועי שנתי מערכתי ולניתוח אירועי‬
‫קצה עם נערים‪/‬ות‪.‬‬
‫צוות הייעוץ הבית ספרי ייפגש עם חונכי התכנית‬
‫למפגשים פרטניים וקבוצתיים‪ ,‬בהתאם לצורכי החונכות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאורך השנה ישולבו אנשי מקצוע בתחומים‬
‫שונים‪ ,‬כחלק ממערך ההכשרה השנתי‪.‬‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫םי תבב םיבכוכה תינכת – עוריא רקח‬
‫חקר אירוע – תכנית הכוכבים בבת ים‬
‫ת‬
‫כנית כוכבים הינה תכנית‪ ,‬שנוהלה בעיר בת‪-‬‬
‫ים ע"י המכון לחינוך דמוקרטי במשך ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫בשנתה השישית‪ ,‬הועברה לניהול עירוני מלא‪ .‬זאת‪,‬‬
‫כחלק מהתפישה‪ ,‬כי על העיר לפתח עצמאות כלכלית‬
‫ומקצועית לניהול תכניות דוגמת כוכבים ולהובלתן‪.‬‬
‫בשנותיה הראשונות פעלה תכנית כוכבים במערך‬
‫מצומצם של חונכים ורק בחלק מבתי הספר בעיר‪,‬‬
‫כאשר עם השנים הוכר הצורך בפיתוח התכנית‬
‫ובהרחבת היקפיה‪ .‬תכנית כוכבים‪ ,‬בשיאה‪ ,‬כללה‬
‫כ‪ 60-‬חונכים‪ 5 ,‬רכזים‪ /‬מנחים‪ ,‬מנהל ומנחה מקצועית‪,‬‬
‫מלווה עבור כ‪ 150-‬נערים ונערות בעיר‪ .‬התרחבות‬
‫‪1 3‬‬
‫מטרה‬
‫תיאור‬
‫התמדה בקשר‬
‫זו התאפשרה לאחר איגום משאבים עם תכנית פר"ח‬
‫הארצית‪ ,‬אשר פעלה בעיר‪.‬‬
‫הקבוצתיים לוו והונחו ע"י חונכי התכנית‪ ,‬שהוכשרו‬
‫להנחיית תהליך קבוצתי‪ ,‬מקצועי ורגשי ‪.‬‬
‫כחלק מתהליך התפתחותה של התכנית‪ ,‬מוסדו‬
‫מערכות התקשורת מול גורמי הרווחה‪ ,‬הקהילה‬
‫והחינוך בעיר‪ ,‬והוקצו משאבים נקודתיים עבור נערים‬
‫ונערות שהשתתפו בה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הושם דגש על מדידה‬
‫והערכה של התכנית‪.‬‬
‫לאורך השנים‪ ,‬הצליחה התכנית להגיע להישגים‬
‫רבים‪ ,‬אך עיקר הצלחתה הוא בהישגים האישיים של‬
‫הנערים והנערות; הישגים שלעתים קשה היה להכירם‬
‫ולהוקירם‪ ,‬עקב היותם חלק מתהליך איטי ואישי‪.‬‬
‫בשנתה החמישית של התכנית‪ ,‬פותחו מערכי חונכות‬
‫קבוצתיים על בסיס תחומי עניין‪ ,‬אשר היוו מרחב‬
‫לפיתוח נקודות החוזק של הנערים‪ .‬המרחבים‬
‫התכנית נמדדה בכל שנה‪ ,‬באמצעות מדדים קבועים‬
‫ומשתנים‪.‬‬
‫מדדים מרכזיים בתכנית‪:‬‬
‫יעד התכנית‬
‫תוצאות לאחר ‪ 5‬שנים‬
‫המדד‪ :‬אחוז המשתתפים המתמידים בקשר אחת ממטרות התכנית הינה מודלינג של קשר מיטבי בין מבוגר‬
‫לנער‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬בשלבים הראשונים‪ ,‬דוחים הנערים את הקשר בטענות שונות‪ ,‬כדי להימנע משחזור‬
‫כישלון‪ ,‬אכזבה ודחייה על ידי מבוגרים בעבר‪ .‬מדד זה בוחן עבורנו את יכולתה של התכנית בבניית הקשרים‪.‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪89%‬‬
‫שילוב בפעילות הקהילתית‬
‫אחה”צ (חוגים‪ ,‬פרויקטים‪,‬‬
‫תנועות נוער‪ ,‬התנדבות וכו’)‬
‫‪ %‬הנערים המשתתפים בפעילות קהילתית רובם המוחלט של הנערים המשולבים בתכנית אינם משולבים‬
‫בפעילות קהילתיות‪ ,‬גם מסיבות כלכליות‪ ,‬אך בעיקר‪ ,‬מתוך תגובת הנגד לדחייה הקהילתית‪ ,‬במסגרות אשר‬
‫לא הצליחו להכילם‪ .‬מדד זה בוחן עבורנו את חידוש התקשורת בין הקהילה לנערים‪.‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪40%‬‬
‫נתוני מועדים להנשרה‬
‫אחוז הנערים המועדים לנשירה כמחצית מהנערים בתכנית הינם מועדים לנשירה בטווח הקצר או הארוך‪.‬‬
‫מדד זה בוחן עבורנו את טיוב הקשרים בין בית הספר לנער ופיתוח פתרונות המותאמים לצרכי הנער‪.‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪10%‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫‪:‬םייטירק החלצה ימרוג‬
‫גורמי הצלחה‬
‫קריטיים‪:‬‬
‫א‬
‫סיכום‬
‫ת‬
‫כנית כוכבים הינה מודל‪ ,‬המספק מענה ייחודי‬
‫לאוכלוסיות בסיכון בעיר ומקדם את תפישת‬
‫עיר החינוך‪ ,‬השואפת לאפשר לכל תושב להביא‬
‫לידי ביטוי את יכולותיו וחזקותיו‪ .‬על עיר חינוך‪,‬‬
‫הפועלת ברמה המיטבית‪ ,‬לפתח פתרונות ייחודיים‬
‫לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון במרחב העירוני‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬הן מתוך תפישת האחריות הרחבה של העיר‬
‫כלפי תושביה‪ ,‬והן מתוך השאיפה לצמצום הפערים‬
‫החברתיים‪.‬‬
‫ני מבקש להדגיש שלושה גורמים‪ ,‬שהם‬
‫קריטיים להצלחת תכנית כוכבים‪:‬‬
‫‪1.1‬מערך ליווי והכשרה איכותי וזמין עבור חונכי‬
‫התכנית‪ .‬יש להשקיע בכך את מלוא המשאבים‬
‫הנדרשים‪ .‬זהו מרכיב מרכזי בעלות של התכנית‪,‬‬
‫אך גם המשאב החשוב ביותר להצלחתה‪.‬‬
‫‪2.2‬תקשורת שוטפת ומוסדרת מול גורמי החינוך‪,‬‬
‫הרווחה‪ ,‬הטיפול והקהילה בעיר ‪ -‬קיום ישיבות‬
‫קבועות מול מנהלי בתי הספר ויועצי בית הספר‪,‬‬
‫אנשי הפיקוח‪ ,‬מנהלי מחלקות הנוער והקהילה‪,‬‬
‫שפ"ח ומנהלי מחלקות הרווחה‪ .‬ישיבות אלה‬
‫יקדמו תרבות עירונית של שיתוף ויאפשרו את‬
‫פיתוחם של התהליכים הפרטניים עם הנערים‪ ,‬כמו‬
‫גם את טיובם‪.‬‬
‫יחד עם הפתרון שמעניקה תכנית כוכבים למצוקתם‬
‫של בני נוער וילדים בסיכון בעיר‪ ,‬היא אף מכילה‬
‫בתוכה תפישה שלמה לגבי הגדרת תפקידה של עיר‪/‬‬
‫קהילה למען האוכלוסיות המוחלשות‪ ,‬הקיימות‬
‫בקרבה‪.‬‬
‫מחד‪ ,‬יכולה תפישת האחריות היישובית להתקיים‬
‫מתוך תחושת פטרונות קהילתית‪ ,‬אשר מניחה כי‬
‫המשאבים והפתרונות הנדרשים ל"הצלת" הנערים‬
‫ממצבם הרע‪ ,‬נמצאים בידיה‪ .‬מאידך‪ ,‬קיומה האמיתי‬
‫של תכנית כוכבים אינו יכול להתממש בתוך תפישה‬
‫כזו‪.‬‬
‫‪3.3‬צוות היגוי עירוני מלווה לתכנית‪ ,‬אשר מתמקד ‪-‬‬
‫ברמה האסטרטגית ‪ -‬בבחינה ובעדכון של יעדי‬
‫התכנית‪ ,‬וברמה התפעולית ‪ -‬בקידום היעדים‬
‫ובפתרון דילמות מערכתיות עבור הנערים‪/‬ת‪,‬‬
‫המשתתפים בה‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫לטייב את הקהילה‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬עקב מגבלותיה‬
‫של הקהילה עצמה‪ ,‬היא אינה מסוגלת להבחין‬
‫בייחודיותם של נערים‪/‬ות אלה ועל כן‪ ,‬היא מונעת‬
‫ואף מבטלת אותה בגסות רוח (לא מכוונת בהכרח)‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬הדרך האמיתית להצלחת התכנית‪ ,‬היא נקודת‬
‫המבט דרכה מחליטים להתבונן‪ .‬אין זו קלישאה‪.‬‬
‫הדרך היחידה להצליח בתכנית כוכבים היא לאהוב כל‬
‫נער ונערה‪ ,‬להאמין בהם‪/‬ן‪ ,‬ללמוד מהם‪/‬ן‪ ,‬להכיר את‬
‫חלומם‪/‬ן ולאפשר להם‪/‬ן לממשו‪.‬‬
‫תכנית כוכבים מניחה כי תפקידה של הקהילה לאפשר‬
‫לכל תושב לממש את הייחודיות שלו וכי לכל נער‪/‬ה‪,‬‬
‫המשתתף‪/‬ת בתכנית‪ ,‬ייחודיות אישית‪ ,‬אשר יכולה‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬
‫קהילה מכילה תכנית הכוכבים‪ :‬עיר החינוך לוקחת אחריות על נוער בסיכון‬
‫‪1 5‬‬
‫ה מ כ ו ן‬
‫‪:‬םייטירק החלצה ימרוג‬
‫ל ח י נ ו ך‬
‫ד מ ו ק ר ט י‬
‫‪w w w . d e m o c r a t i c . c o . i l‬‬
‫‪I D E © 2 0 1 4‬‬