בראשית א:א בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ

‫בראשית‬
‫א‪:‬א בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ א‪:‬ב והארץ‬
‫היתה תוהו ובוהו וחושכ על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על‬
‫פני המיים א‪:‬ג ויואמר אלוהים יהי אור ויהי אור א‪:‬ד‬
‫וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין‬
‫החושכ א‪:‬ה וייקרא אלוהים לאור יום ולחושכ קרא לילה ויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יום אחד‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ו ויואמר אלוהים יהי רקיע בתוכ המיים ויהי מבדיל‬
‫בין מיים למיים א‪:‬ז ויעש אלוהים את הרקיע ויבדל‬
‫בין המיים אשר מיתחת לרקיע ובין המיים אשר מעל‬
‫לרקיע ויהי כן א‪:‬ח וייקרא אלוהים לרקיע שמיים ויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יום שני‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ט ויואמר אלוהים ייקוו המיים מיתחת השמיים אל‬
‫מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן א‪:‬י וייקרא אלוהים‬
‫ליבשה ארץ ולמיקוה המיים קרא ימים וירא אלוהים כי‬
‫טוב א‪:‬יא ויואמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע‬
‫עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן‬
‫א‪:‬יב ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה‬
‫פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלוהים כי טוב א‪:‬יג ויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יום שלישי‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יד ויואמר אלוהים יהי מאורות בירקיע השמיים‬
‫להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים‬
‫ולימים ושנים א‪:‬טו והיו לימאורות בירקיע השמיים‬
‫להאיר על הארץ ויהי כן א‪:‬טז ויעש אלוהים את שני‬
‫המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור‬
‫הקטון לממשלת הלילה ואת הכוכבים א‪:‬יז וייתן אותם‬
‫אלוהים בירקיע השמיים להאיר על הארץ א‪:‬יח ולימשול‬
‫ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החושכ וירא אלוהים כי‬
‫טוב א‪:‬יט ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כ ויואמר אלוהים יישרצו המיים שרץ נפש חיה ועוף‬
‫יעופף על הארץ על פני רקיע השמיים א‪:‬כא וייברא‬
‫אלוהים את התנינם הגדולים ואת כל נפש החיה הרומשת‬
‫אשר שרצו המיים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא‬
‫אלוהים כי טוב א‪:‬כב ויברכ אותם אלוהים לאמור פרו ורבו‬
‫ומילאו את המיים בימים והעוף יירב בארץ א‪:‬כג ויהי‬
‫ערב ויהי בוקר יום חמישי‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כד ויואמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה‬
‫ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן א‪:‬כה ויעש אלוהים את חית‬
‫הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו‬
‫וירא אלוהים כי טוב א‪:‬כו ויואמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו‬
‫כידמותנו ויירדו בידגת הים ובעוף השמיים ובבהמה ובכל‬
‫הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ א‪:‬כז וייברא אלוהים את‬
‫האדם בצלמו בצלם אלוהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם א‪:‬כח‬
‫ויברכ אותם אלוהים ויואמר להם אלוהים פרו ורבו ומילאו את‬
‫הארץ וכיבשוה ורדו בידגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה‬
‫הרומשת על הארץ א‪:‬כט ויואמר אלוהים הינה נתתי לכם את כל‬
‫עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי‬
‫עץ זורע זרע לכם ייחיה לאכלה א‪:‬ל ולכל חית הארץ ולכל עוף‬
‫השמיים ולכול רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק‬
‫עשב לאכלה ויהי כן א‪:‬לא וירא אלוהים את כל אשר עשה‬
‫והינה טוב מאוד ויהי ערב ויהי בוקר יום השישי‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם ב‪:‬ב ויכל אלוהים ביום‬
‫השביעי מלאכתו אשר עשה ויישבות ביום השביעי מיכל‬
‫בראשית‬
‫מלאכתו אשר עשה ב‪:‬ג ויברכ אלוהים את יום השביעי ויקדש‬
‫אותו כי בו שבת מיכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬ד אלה תולדות השמיים והארץ בהיבראם ביום עשות יהוה‬
‫אלוהים ארץ ושמיים ב‪:‬ה וכול שיח השדה טרם ייחיה בארץ‬
‫וכל עשב השדה טרם ייצמח כי לוא הימטיר יהוה אלוהים על‬
‫הארץ ואדם איין לעבוד את האדמה ב‪:‬ו ואד יעלה מינ הארץ‬
‫והישקה את כל פני האדמה ב‪:‬ז וייצר יהוה אלוהים את האדם‬
‫עפר מינ האדמה וייפח באפיו נשמת חיימ ויהי האדם‬
‫לנפש חיה ב‪:‬ח וייטע יהוה אלוהים גן בעדן מיקדם וישם‬
‫שם את האדם אשר יצר ב‪:‬ט ויצמח יהוה אלוהים מינ האדמה‬
‫כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיימ בתוכ הגן ועץ הדעת‬
‫טוב ורע ב‪:‬י ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומישם ייפרד‬
‫והיה לארבעה ראשים ב‪:‬יא שם האחד פישון הוא הסובב את כל‬
‫ארץ החוילה אשר שם הזהב ב‪:‬יב וזהב הארץ ההיוא טוב שם‬
‫הבדולח ואבן השוהם ב‪:‬יג ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את‬
‫כל ארץ כוש ב‪:‬יד ושם הנהר השלישי חידקל הוא ההולכ קידמת‬
‫אשור והנהר הרביעי הוא פרת ב‪:‬טו וייקח יהוה אלוהים את‬
‫האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה ב‪:‬טז ויצו יהוה אלוהים‬
‫על האדם לאמור מיכול עץ הגן אכול תואכל ב‪:‬יז ומעץ הדעת טוב‬
‫ורע לוא תואכל מימנו כי ביום אכלכ מימנו מות תמות ב‪:‬יח‬
‫ויואמר יהוה אלוהים לוא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר‬
‫כנגדו ב‪:‬יט וייצר יהוה אלוהים מינ האדמה כל חית השדה‬
‫ואת כל עוף השמיים ויבא אל האדם ליראות מה ייקרא לו‬
‫וכול אשר ייקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו ב‪:‬כ וייקרא האדם‬
‫שמות לכל הבהמה ולעוף השמיים ולכול חית השדה ולאדם לוא‬
‫מצא עזר כנגדו ב‪:‬כא ויפל יהוה אלוהים תרדמה על האדם‬
‫ויישן וייקח אחת מיצלעותיו וייסגור בשר תחתנה ב‪:‬כב‬
‫וייבן יהוה אלוהים את הצלע אשר לקח מינ האדם לאישה‬
‫ויביאה אל האדם ב‪:‬כג ויואמר האדם זואת הפעם עצם מעצמי‬
‫ובשר מיבשרי לזואת ייקרא אישה כי מאיש לוקחה זואת ב‪:‬כד‬
‫על כן יעזב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר‬
‫אחד ב‪:‬כה וייחיו שניהם ערומים האדם ואישתו ולוא‬
‫ייתבוששו ג‪:‬א והנחש היה ערום מיכול חית השדה אשר עשה‬
‫יהוה אלוהים ויואמר אל האישה אף כי אמר אלוהים לוא‬
‫תואכלו מיכול עץ הגן ג‪:‬ב ותואמר האישה אל הנחש מיפרי‬
‫עץ הגן נואכל ג‪:‬ג ומיפרי העץ אשר בתוכ הגן אמר אלוהים‬
‫לוא תואכלו מימנו ולוא תיגעו בו פן תמותון ג‪:‬ד ויואמר הנחש‬
‫אל האישה לוא מות תמותון ג‪:‬ה כי יודע אלוהים כי ביום‬
‫אכלכם מימנו ונפקחו עיניכם ויחייתם כאלוהים יודעי‬
‫טוב ורע ג‪:‬ו ותרא האישה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא‬
‫לעיניים ונחמד העץ להשכיל ותיקח מיפיריו ותואכל‬
‫ותיתן גם לאישה עימה ויואכל ג‪:‬ז ותיפקחנה עיני‬
‫שניהם וידעו כי עירומימ הם וייתפרו עלה תאנה ויעשו‬
‫להם חגורות ג‪:‬ח ויישמעו את קול יהוה אלוהים מיתהלכ בגן‬
‫לרוח היום וייתחבא האדם ואישתו מיפני יהוה אלוהים‬
‫בתוכ עץ הגן ג‪:‬ט וייקרא יהוה אלוהים אל האדם ויואמר לו‬
‫איכה ג‪:‬י ויואמר את קולכ שמעתי בגן ואירא כי עירום‬
‫אנוכי ואחבא ג‪:‬יא ויואמר מי היגיד לכ כי עירום אתה‬
‫המינ העץ אשר ציויתיכ לבילתי אכל מימנו אכלת ג‪:‬יב‬
‫ויואמר האדם האישה אשר נתתה עימדי היוא נתנה לי‬
‫מינ העץ ואוכל ג‪:‬יג ויואמר יהוה אלוהים לאישה מה זואת‬
‫עשית ותואמר האישה הנחש הישיאני ואוכל ג‪:‬יד ויואמר‬
‫יהוה אלוהים אל הנחש כי עשית זואת ארור אתה מיכל הבהמה‬
‫ומיכול חית השדה על גחונכ תלכ ועפר תואכל כל ימי חייכ‬
‫ג‪:‬טו ואיבה אשית בינכ ובין האישה ובין זרעכ ובין זרעה‬
‫הוא ישופכ רואש ואתה תשופנו עקב‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬טז אל האישה‬
‫בראשית‬
‫אמר הרבה ארבה עיצבונכ והרונכ בעצב תלדי בנים ואל אישכ‬
‫תשוקתכ והוא יימשל בכ‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬יז ולאדם אמר כי שמעת‬
‫לקול אישתכ ותואכל מינ העץ אשר ציויתיכ לאמור לוא תואכל‬
‫מימנו ארורה האדמה בעבורכ בעיצבון תואכלנה כול ימי‬
‫חייכ ג‪:‬יח וקוץ ודרדר תצמיח לכ ואכלת את עשב השדה ג‪:‬יט‬
‫בזעת אפיכ תואכל לחם עד שובכ אל האדמה כי מימנה לוקחת‬
‫כי עפר אתה ואל עפר תשוב ג‪:‬כ וייקרא האדם שם אישתו חוה‬
‫כי היוא היתה אם כל חי ג‪:‬כא ויעש יהוה אלוהים לאדם‬
‫ולאישתו כתנות עור וילבישם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬כב ויואמר יהוה אלוהים הן האדם היה כאחד מימנו לדעת‬
‫טוב ורע ועתה פן יישלח ידו ולקח גם מעץ החיימ ואכל וחי‬
‫לעולם ג‪:‬כג וישלחהו יהוה אלוהים מיגן עדן לעבוד את‬
‫האדמה אשר לוקח מישם ג‪:‬כד ויגרש את האדם וישכן מיקדם‬
‫לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המיתהפכת לישמור את‬
‫דרכ עץ החיימ‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬א והאדם ידע את חוה אישתו ותהר ותלד‬
‫את קיין ותואמר קניתי איש את יהוה ד‪:‬ב ותוסף ללדת את‬
‫אחיו את הבל ויהי הבל רועה צואן וקיין היה עובד אדמה ד‪:‬ג‬
‫ויהי מיקץ ימים ויבא קיין מיפרי האדמה מינחה‬
‫ליהוה ד‪:‬ד והבל הביא גם הוא מיבכורות צואנו ומחלבהן ויישע‬
‫יהוה אל הבל ואל מינחתו ד‪:‬ה ואל קיין ואל מינחתו לוא שעה‬
‫וייחר לקיין מאוד וייפלו פניו ד‪:‬ו ויואמר יהוה אל‬
‫קיין למה חרה לכ ולמה נפלו פניכ ד‪:‬ז הלוא אים תיטיב‬
‫שאת ואים לוא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליכ תשוקתו ואתה‬
‫תימשל בו ד‪:‬ח ויואמר קיין אל הבל אחיו ויהי ביחיותם‬
‫בשדה ויקם קיין אל הבל אחיו ויהרגהו ד‪:‬ט ויואמר יהוה אל‬
‫קיין אי הבל אחיכ ויואמר לוא ידעתי השומר אחי אנוכי‬
‫ד‪:‬י ויואמר מה עשית קול דמי אחיכ צועקים אלי מינ‬
‫האדמה ד‪:‬יא ועתה ארור אתה מינ האדמה אשר פצתה את פיה‬
‫לקחת את דמי אחיכ מידכ ד‪:‬יב כי תעבוד את האדמה לוא תוסף תת‬
‫כוחה לכ נע ונד תיחיה בארץ ד‪:‬יג ויואמר קיין אל יהוה גדול‬
‫עוני מינשוא ד‪:‬יד הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה‬
‫ומיפניכ אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי‬
‫קיין‬
‫הורג‬
‫כל‬
‫לכן‬
‫יהוה‬
‫לו‬
‫ויואמר‬
‫ד‪:‬טו‬
‫יהרגני‬
‫שיבעתיים יוקם וישם יהוה לקיין אות לבילתי הכות אותו‬
‫כל מוצאו ד‪:‬טז ויצא קיין מיליפני יהוה וישב בארץ נוד‬
‫קידמת עדן ד‪:‬יז וידע קיין את אישתו ותהר ותלד את חנוכ‬
‫ויהי בונה עיר וייקרא שם העיר כשם בנו חנוכ ד‪:‬יח‬
‫וייולד לחנוכ את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד‬
‫את מתושאל ומתושאל ילד את למכ ד‪:‬יט וייקח לו למכ שתי‬
‫נשים שם האחת עדה ושם השנית צילה ד‪:‬כ ותלד עדה את יבל‬
‫הוא היה אבי יושב אוהל ומיקנה ד‪:‬כא ושם אחיו יובל הוא‬
‫היה אבי כל תופש כינור ועוגב ד‪:‬כב וצילה גם היוא ילדה את‬
‫תובל קיין לוטש כל חורש נחושת וברזל ואחות תובל קיין נעמה‬
‫ד‪:‬כג ויואמר למכ לנשיו עדה וצילה שמען קולי נשי למכ‬
‫האזנה אימרתי כי איש הרגתי לפיצעי וילד לחבורתי ד‪:‬כד‬
‫כי שיבעתיים יוקם קיין ולמכ שיבעים ושיבעה ד‪:‬כה‬
‫וידע אדם עוד את אישתו ותלד בן ותיקרא את שמו שת כי שת‬
‫לי אלוהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קיין ד‪:‬כו ולשת גם הוא‬
‫יולד בן וייקרא את שמו אנוש אז הוחל ליקרוא בשם‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬א זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלוהים אדם‬
‫בידמות אלוהים עשה אותו ה‪:‬ב זכר ונקבה בראם ויברכ אותם‬
‫וייקרא את שמם אדם ביום היבראם ה‪:‬ג ויחי אדם שלושים‬
‫ומאת שנה ויולד בידמותו כצלמו וייקרא את שמו שת ה‪:‬ד‬
‫וייחיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמונה מאות שנה‬
‫ויולד בנים ובנות ה‪:‬ה וייחיו כל ימי אדם אשר חי תשע‬
‫מאות שנה ושלושים שנה וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ו ויחי שת חמש‬
‫בראשית‬
‫שנים ומאת שנה ויולד את אנוש ה‪:‬ז ויחי שת אחרי הולידו‬
‫את אנוש שבע שנים ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬
‫ה‪:‬ח וייחיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה‬
‫וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ט ויחי אנוש תישעים שנה ויולד את קינן‬
‫ה‪:‬י ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה‬
‫ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה‪:‬יא וייחיו כל ימי‬
‫אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יב ויחי‬
‫קינן שיבעים שנה ויולד את מהללאל ה‪:‬יג ויחי קינן‬
‫אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמונה מאות שנה‬
‫ויולד בנים ובנות ה‪:‬יד וייחיו כל ימי קינן עשר שנים‬
‫ותשע מאות שנה וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬טו ויחי מהללאל חמש שנים‬
‫ושישים שנה ויולד את ירד ה‪:‬טז ויחי מהללאל אחרי הולידו‬
‫את ירד שלושים שנה ושמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות‬
‫ה‪:‬יז וייחיו כל ימי מהללאל חמש ותישעים שנה ושמונה‬
‫מאות שנה וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יח ויחי ירד שתיים ושישים‬
‫שנה ומאת שנה ויולד את חנוכ ה‪:‬יט ויחי ירד אחרי הולידו‬
‫את חנוכ שמונה מאות שנה ויולד בנים ובנות ה‪:‬כ וייחיו כל‬
‫ימי ירד שתיים ושישים שנה ותשע מאות שנה‬
‫וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כא ויחי חנוכ חמש ושישים שנה ויולד את‬
‫מתושלח ה‪:‬כב וייתהלכ חנוכ את האלוהים אחרי הולידו את‬
‫מתושלח שלוש מאות שנה ויולד בנים ובנות ה‪:‬כג ויהי כל‬
‫ימי חנוכ חמש ושישים שנה ושלוש מאות שנה ה‪:‬כד‬
‫אותו‬
‫לקח‬
‫כי‬
‫ואיננו‬
‫האלוהים‬
‫את‬
‫חנוכ‬
‫וייתהלכ‬
‫אלוהים‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כה ויחי מתושלח שבע ושמונים שנה ומאת‬
‫שנה ויולד את למכ ה‪:‬כו ויחי מתושלח אחרי הולידו את למכ‬
‫שתיים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות‬
‫ה‪:‬כז וייחיו כל ימי מתושלח תשע ושישים שנה ותשע‬
‫מאות שנה וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬כח ויחי למכ שתיים ושמונים‬
‫שנה ומאת שנה ויולד בן ה‪:‬כט וייקרא את שמו נוח לאמור זה‬
‫ינחמנו מימעשנו ומעיצבון ידינו מינ האדמה אשר‬
‫אררה יהוה ה‪:‬ל ויחי למכ אחרי הולידו את נוח חמש ותישעים‬
‫שנה וחמש מאות שנה ויולד בנים ובנות ה‪:‬לא ויהי כל ימי‬
‫למכ שבע ושיבעים שנה ושבע מאות שנה וימות‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬לב‬
‫ויהי נוח בן חמש מאות שנה ויולד נוח את שם את חם ואת‬
‫יפת ו‪:‬א ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו‬
‫להם ו‪:‬ב וייראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה‬
‫וייקחו להם נשים מיכול אשר בחרו ו‪:‬ג ויואמר יהוה לוא‬
‫ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה‬
‫ועשרים שנה ו‪:‬ד הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם‬
‫אחרי כן אשר יבואו בני האלוהים אל בנות האדם וילדו להם‬
‫המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק‬
‫רע כל היום ו‪:‬ו ויינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ‬
‫וייתעצב אל ליבו ו‪:‬ז ויואמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי‬
‫מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמיים‬
‫כי נחמתי כי עשיתימ ו‪:‬ח ונוח מצא חן בעיני יהוה‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬ט אלה תולדות נוח נוח איש צדיק תמים היה בדורותיו את‬
‫האלוהים היתהלכ נוח ו‪:‬י ויולד נוח שלושה בנים את שם את‬
‫חם ואת יפת ו‪:‬יא ותישחת הארץ ליפני האלוהים ותימלא‬
‫הארץ חמס ו‪:‬יב וירא אלוהים את הארץ והינה נשחתה כי‬
‫הישחית כל בשר את דרכו על הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬יג ויואמר‬
‫אלוהים לנוח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס‬
‫מיפניהם והינני משחיתם את הארץ ו‪:‬יד עשה לכ תבת‬
‫עצי גופר קינים תעשה את התבה וכפרת אותה מיביית‬
‫ומיחוץ בכופר ו‪:‬טו וזה אשר תעשה אותה שלוש מאות אמה אורכ‬
‫בראשית‬
‫התבה חמישים אמה רחבה ושלושים אמה קומתה ו‪:‬טז צוהר‬
‫תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מילמעלה ופתח התבה בצידה‬
‫תשים תחתיים שניים ושלישים תעשה ו‪:‬יז ואני‬
‫הינני מביא את המבול מיים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו‬
‫רוח חיימ מיתחת השמיים כול אשר בארץ ייגוע ו‪:‬יח‬
‫והקימותי את בריתי איתכ ובאת אל התבה אתה ובניכ ואישתכ‬
‫ונשי בניכ איתכ ו‪:‬יט ומיכל החי מיכל בשר שניים‬
‫מיכול תביא אל התבה להחיות איתכ זכר ונקבה ייחיו ו‪:‬כ‬
‫מהעוף למינהו ומינ הבהמה למינה מיכול רמש האדמה‬
‫למינהו שניים מיכול יבואו אליכ להחיות ו‪:‬כא ואתה קח לכ‬
‫מיכל מאכל אשר יאכל ואספת אליכ והיה לכ ולהם לאכלה ו‪:‬כב‬
‫ויעש נוח ככול אשר ציוה אותו אלוהים כן עשה ז‪:‬א ויואמר‬
‫יהוה לנוח בוא אתה וכל ביתכ אל התבה כי אותכ ראיתי צדיק‬
‫לפני בדור הזה ז‪:‬ב מיכול הבהמה הטהורה תיקח לכ שיבעה‬
‫שיבעה איש ואישתו ומינ הבהמה אשר לוא טהורה היוא‬
‫שניים איש ואישתו ז‪:‬ג גם מעוף השמיים שיבעה‬
‫שיבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ ז‪:‬ד כי‬
‫לימים עוד שיבעה אנוכי ממטיר על הארץ ארבעים יום‬
‫וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל‬
‫פני האדמה ז‪:‬ה ויעש נוח ככול אשר ציוהו יהוה ז‪:‬ו ונוח בן‬
‫שש מאות שנה והמבול היה מיים על הארץ ז‪:‬ז ויבוא נוח‬
‫ובניו ואישתו ונשי בניו איתו אל התבה מיפני מי המבול‬
‫ז‪:‬ח מינ הבהמה הטהורה ומינ הבהמה אשר איננה טהורה‬
‫ומינ העוף וכול אשר רומש על האדמה ז‪:‬ט שניים שניים‬
‫באו אל נוח אל התבה זכר ונקבה כאשר ציוה אלוהים את נוח ז‪:‬י‬
‫ויהי לשיבעת הימים ומי המבול היו על הארץ ז‪:‬יא‬
‫בישנת שש מאות שנה לחיי נוח בחודש השני בשיבעה עשר‬
‫יום לחודש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארובות‬
‫השמיים נפתחו ז‪:‬יב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום‬
‫וארבעים לילה ז‪:‬יג בעצם היום הזה בא נוח ושם וחם ויפת‬
‫בני נוח ואשת נוח ושלושת נשי בניו איתם אל התבה ז‪:‬יד‬
‫המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרומש על‬
‫הארץ למינהו וכל העוף למינהו כול ציפור כל כנף ז‪:‬טו‬
‫ויבואו אל נוח אל התבה שניים שניים מיכל הבשר אשר בו‬
‫רוח חיימ ז‪:‬טז והבאים זכר ונקבה מיכל בשר באו כאשר ציוה‬
‫אותו אלוהים וייסגור יהוה בעדו ז‪:‬יז ויהי המבול ארבעים‬
‫יום על הארץ ויירבו המיים ויישאו את התבה ותרם מעל‬
‫הארץ ז‪:‬יח וייגברו המיים ויירבו מאוד על הארץ ותלכ התבה‬
‫על פני המיים ז‪:‬יט והמיים גברו מאוד מאוד על הארץ‬
‫ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמיים ז‪:‬כ חמש‬
‫עשרה אמה מילמעלה גברו המיים ויכוסו ההרים ז‪:‬כא‬
‫וייגוע כל בשר הרומש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל‬
‫השרץ השורץ על הארץ וכול האדם ז‪:‬כב כול אשר נשמת רוח חיימ‬
‫באפיו מיכול אשר בחרבה מתו ז‪:‬כג ויימח את כל היקום אשר‬
‫על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמיים‬
‫ויימחו מינ הארץ ויישאר אכ נוח ואשר איתו בתבה ז‪:‬כד‬
‫וייגברו המיים על הארץ חמישים ומאת יום ח‪:‬א וייזכור‬
‫אלוהים את נוח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר איתו בתבה‬
‫ויעבר אלוהים רוח על הארץ וישוכו המיים ח‪:‬ב וייסכרו‬
‫מעינות תהום וארובות השמיים וייכלא הגשם מינ‬
‫השמיים ח‪:‬ג וישובו המיים מעל הארץ הלוכ ושוב ויחסרו‬
‫המיים מיקצה חמישים ומאת יום ח‪:‬ד ותנח התבה בחודש‬
‫השביעי בשיבעה עשר יום לחודש על הרי אררט ח‪:‬ה והמיים‬
‫היו הלוכ וחסור עד החודש העשירי בעשירי באחד לחודש נראו‬
‫ראשי ההרים ח‪:‬ו ויהי מיקץ ארבעים יום וייפתח נוח את‬
‫חלון התבה אשר עשה ח‪:‬ז וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב עד‬
‫בראשית‬
‫יבושת המיים מעל הארץ ח‪:‬ח וישלח את היונה מאיתו‬
‫ליראות הקלו המיים מעל פני האדמה ח‪:‬ט ולוא מצאה היונה‬
‫מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מיים על פני כל‬
‫הארץ ויישלח ידו וייקחה ויבא אותה אליו אל התבה ח‪:‬י ויחל‬
‫עוד שיבעת ימים אחרים ויוסף שלח את היונה מינ התבה‬
‫ח‪:‬יא ותבוא אליו היונה לעת ערב והינה עלה זיית טרף‬
‫בפיה וידע נוח כי קלו המיים מעל הארץ ח‪:‬יב וייחל עוד‬
‫שיבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולוא יספה שוב אליו‬
‫עוד ח‪:‬יג ויהי באחת ושש מאות שנה בריאשון באחד לחודש חרבו‬
‫המיים מעל הארץ ויסר נוח את מיכסה התבה וירא והינה‬
‫חרבו פני האדמה ח‪:‬יד ובחודש השני בשיבעה ועשרים יום‬
‫לחודש יבשה הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬טו וידבר אלוהים אל נוח לאמור‬
‫ח‪:‬טז צא מינ התבה אתה ואישתכ ובניכ ונשי בניכ איתכ‬
‫ח‪:‬יז כל החיה אשר איתכ מיכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש‬
‫הרומש על הארץ הוצא )היצא( איתכ ושרצו בארץ ופרו ורבו על‬
‫הארץ ח‪:‬יח ויצא נוח ובניו ואישתו ונשי בניו איתו ח‪:‬יט כל‬
‫החיה כל הרמש וכל העוף כול רומש על הארץ למישפחותיהם‬
‫יצאו מינ התבה ח‪:‬כ וייבן נוח מיזבח ליהוה וייקח מיכול‬
‫הבהמה הטהורה ומיכול העוף הטהור ויעל עולות במיזבח ח‪:‬כא‬
‫וירח יהוה את ריח הניחוח ויואמר יהוה אל ליבו לוא אוסיפ‬
‫לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע‬
‫מינעוריו ולוא אוסיפ עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי ח‪:‬כב‬
‫עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקייץ וחורף ויום‬
‫ולילה לוא יישבותו ט‪:‬א ויברכ אלוהים את נוח ואת בניו‬
‫ויואמר להם פרו ורבו ומילאו את הארץ ט‪:‬ב ומוראכם וחיתכם‬
‫ייחיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמיים בכול אשר‬
‫תירמוש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו ט‪:‬ג כל רמש אשר‬
‫הוא חי לכם ייחיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כול ט‪:‬ד אכ‬
‫בשר בנפשו דמו לוא תואכלו ט‪:‬ה ואכ את דימכם לנפשותיכם‬
‫אדרוש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש‬
‫את נפש האדם ט‪:‬ו שופכ דם האדם באדם דמו יישפכ כי בצלם‬
‫אלוהים עשה את האדם ט‪:‬ז ואתם פרו ורבו שירצו בארץ ורבו‬
‫בה‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬ח ויואמר אלוהים אל נוח ואל בניו איתו לאמור ט‪:‬ט‬
‫ואני הינני מקים את בריתי איתכם ואת זרעכם אחריכם‬
‫ט‪:‬י ואת כל נפש החיה אשר איתכם בעוף בבהמה ובכל חית‬
‫הארץ איתכם מיכול יוצאי התבה לכול חית הארץ ט‪:‬יא‬
‫והקימותי את בריתי איתכם ולוא ייכרת כל בשר עוד מימי‬
‫המבול ולוא ייחיה עוד מבול לשחת הארץ ט‪:‬יב ויואמר אלוהים‬
‫זואת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם ובין כל‬
‫נפש חיה אשר איתכם לדורות עולם ט‪:‬יג את קשתי נתתי‬
‫בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ ט‪:‬יד והיה בענני‬
‫ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן ט‪:‬טו וזכרתי את בריתי אשר‬
‫ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולוא ייחיה עוד‬
‫המיים למבול לשחת כל בשר ט‪:‬טז והיתה הקשת בענן וראיתיה‬
‫ליזכור ברית עולם בין אלוהים ובין כל נפש חיה בכל בשר‬
‫אשר על הארץ ט‪:‬יז ויואמר אלוהים אל נוח זואת אות הברית‬
‫אשר הקימותי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬יח וייחיו בני נוח היוצאים מינ התבה שם וחם ויפת‬
‫וחם הוא אבי כנען ט‪:‬יט שלושה אלה בני נוח ומאלה נפצה כל‬
‫הארץ ט‪:‬כ ויחל נוח איש האדמה וייטע כרם ט‪:‬כא וישת מינ‬
‫הייין ויישכר וייתגל בתוכ אהלוה ט‪:‬כב וירא חם אבי כנען‬
‫את ערות אביו ויגד לישני אחיו בחוץ ט‪:‬כג וייקח שם ויפת‬
‫את השימלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו‬
‫את ערות אביהם ופניהם אחורנית וערות אביהם לוא ראו ט‪:‬כד‬
‫וייקץ נוח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן ט‪:‬כה‬
‫ויואמר ארור כנען עבד עבדים ייחיה לאחיו ט‪:‬כו ויואמר‬
‫בראשית‬
‫ברוכ יהוה אלוהי שם ויהי כנען עבד למו ט‪:‬כז יפת אלוהים‬
‫ליפת ויישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו ט‪:‬כח ויחי‬
‫נוח אחר המבול שלוש מאות שנה וחמישים שנה ט‪:‬כט וייחיו‬
‫כל ימי נוח תשע מאות שנה וחמישים שנה וימות‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א ואלה תולדות בני נוח שם חם ויפת וייולדו להם בנים‬
‫אחר המבול י‪:‬ב בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשכ‬
‫ותירס י‪:‬ג ובני גומר אשכנז וריפת ותוגרמה י‪:‬ד ובני יון‬
‫אלישה ותרשיש כיתים ודודנים י‪:‬ה מאלה נפרדו איי‬
‫הגויים בארצותם איש לילשונו למישפחותם בגויהם י‪:‬ו‬
‫ובני חם כוש ומיצריים ופוט וכנען י‪:‬ז ובני כוש סבא‬
‫וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן י‪:‬ח וכוש ילד‬
‫את נמרוד הוא החל ליחיות גיבור בארץ י‪:‬ט הוא היה גיבור‬
‫צייד ליפני יהוה על כן יאמר כנמרוד גיבור צייד‬
‫ליפני יהוה י‪:‬י ותהי ראשית ממלכתו בבל וארכ ואכד וכלנה‬
‫בארץ שינער י‪:‬יא מינ הארץ ההיוא יצא אשור וייבן את‬
‫נינוה ואת רחובות עיר ואת כלח י‪:‬יב ואת רסן בין נינוה‬
‫ובין כלח היוא העיר הגדולה י‪:‬יג ומיצריים ילד את‬
‫לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתוחים י‪:‬יד ואת‬
‫פתרוסים ואת כסלוחים אשר יצאו מישם פלישתים ואת‬
‫כפתורים‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬טו וכנען ילד את צידון בכורו ואת חת י‪:‬טז‬
‫ואת היבוסי ואת האמורי ואת הגירגשי י‪:‬יז ואת החיוי ואת‬
‫הערקי ואת הסיני י‪:‬יח ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי‬
‫ואחר נפוצו מישפחות הכנעני י‪:‬יט ויהי גבול הכנעני‬
‫מיצידון בואכה גררה עד עזה בואכה סדומה ועמורה ואדמה‬
‫וצבויים עד לשע י‪:‬כ אלה בני חם למישפחותם לילשונותם‬
‫בארצותם בגויהם‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬כא ולשם יולד גם הוא אבי כל בני‬
‫עבר אחי יפת הגדול י‪:‬כב בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד‬
‫וארם י‪:‬כג ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש י‪:‬כד וארפכשד ילד את‬
‫שלח ושלח ילד את עבר י‪:‬כה ולעבר יולד שני בנים שם האחד‬
‫פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן י‪:‬כו ויקטן‬
‫ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח י‪:‬כז ואת הדורם‬
‫ואת אוזל ואת דיקלה י‪:‬כח ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא י‪:‬כט‬
‫ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן י‪:‬ל ויהי‬
‫מושבם מימשא בואכה ספרה הר הקדם י‪:‬לא אלה בני שם‬
‫אלה‬
‫י‪:‬לב‬
‫לגויהם‬
‫בארצותם‬
‫לילשונותם‬
‫למישפחותם‬
‫מישפחות בני נוח לתולדותם בגויהם ומאלה נפרדו הגויים‬
‫בארץ אחר המבול‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים יא‪:‬ב ויהי‬
‫בנסעם מיקדם ויימצאו ביקעה בארץ שינער וישבו שם‬
‫יא‪:‬ג ויואמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה‬
‫לישרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר יא‪:‬ד‬
‫ויואמרו הבה נבנה לנו עיר ומיגדל ורואשו בשמיים ונעשה‬
‫לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ יא‪:‬ה וירד יהוה ליראות‬
‫את העיר ואת המיגדל אשר בנו בני האדם יא‪:‬ו ויואמר יהוה‬
‫הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לוא‬
‫ייבצר מהם כול אשר יזמו לעשות יא‪:‬ז הבה נרדה ונבלה שם‬
‫שפתם אשר לוא יישמעו איש שפת רעהו יא‪:‬ח ויפץ יהוה‬
‫אותם מישם על פני כל הארץ ויחדלו ליבנות העיר יא‪:‬ט על‬
‫כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומישם‬
‫הפיצם יהוה על פני כל הארץ‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬י אלה תולדות שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד‬
‫שנתיים אחר המבול יא‪:‬יא ויחי שם אחרי הולידו את‬
‫ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יב‬
‫וארפכשד חי חמש ושלושים שנה ויולד את שלח יא‪:‬יג ויחי‬
‫בראשית‬
‫ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלוש שנים וארבע מאות שנה‬
‫ויולד בנים ובנות‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יד ושלח חי שלושים שנה‬
‫ויולד את עבר יא‪:‬טו ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלוש‬
‫שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬טז‬
‫ויחי עבר ארבע ושלושים שנה ויולד את פלג יא‪:‬יז ויחי‬
‫עבר אחרי הולידו את פלג שלושים שנה וארבע מאות שנה‬
‫ויולד בנים ובנות‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יח ויחי פלג שלושים שנה‬
‫ויולד את רעו יא‪:‬יט ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע‬
‫שנים ומאתיים שנה ויולד בנים ובנות‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כ ויחי‬
‫רעו שתיים ושלושים שנה ויולד את שרוג יא‪:‬כא ויחי רעו‬
‫אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתיים שנה ויולד‬
‫בנים ובנות‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כב ויחי שרוג שלושים שנה ויולד את‬
‫נחור יא‪:‬כג ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתיים שנה‬
‫ויולד בנים ובנות‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כד ויחי נחור תשע ועשרים‬
‫שנה ויולד את תרח יא‪:‬כה ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע‬
‫עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כו ויחי‬
‫תרח שיבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן יא‪:‬כז‬
‫ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן‬
‫הוליד את לוט יא‪:‬כח וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו‬
‫באור כשדים יא‪:‬כט וייקח אברם ונחור להם נשים שם אשת‬
‫אברם שרי ושם אשת נחור מילכה בת הרן אבי מילכה ואבי‬
‫ייסכה יא‪:‬ל ותהי שרי עקרה אין לה ולד יא‪:‬לא וייקח תרח‬
‫את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם‬
‫בנו ויצאו איתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבואו עד חרן‬
‫וישבו שם יא‪:‬לב וייחיו ימי תרח חמש שנים ומאתיים‬
‫שנה וימת תרח בחרן‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א ויואמר יהוה אל אברם לכ לכ מארצכ ומימולדתכ ומיבית‬
‫אביכ אל הארץ אשר אראכא יב‪:‬ב ואעשכ לגוי גדול ואברככ ואגדלה‬
‫שמכ וחיה ברכה יב‪:‬ג ואברכה מברכיכ ומקללכ אאור ונברכו בכ כול‬
‫מישפחות האדמה יב‪:‬ד וילכ אברם כאשר דיבר אליו יהוה וילכ‬
‫איתו לוט ואברם בן חמש שנים ושיבעים שנה בצאתו מחרן‬
‫יב‪:‬ה וייקח אברם את שרי אישתו ואת לוט בן אחיו ואת כל‬
‫רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה‬
‫כנען ויבואו ארצה כנען יב‪:‬ו ויעבור אברם בארץ עד מקום‬
‫שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ יב‪:‬ז וירא יהוה אל‬
‫אברם ויואמר לזרעכ אתן את הארץ הזואת וייבן שם מיזבח‬
‫ליהוה הנראה אליו יב‪:‬ח ויעתק מישם ההרה מיקדם לבית אל‬
‫ויט אהלוה בית אל מים והעי מיקדם וייבן שם מיזבח‬
‫ליהוה וייקרא בשם יהוה יב‪:‬ט וייסע אברם הלוכ ונסוע‬
‫הנגבה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬י ויהי רעב בארץ וירד אברם מיצרימה לגור שם כי כבד‬
‫הרעב בארץ יב‪:‬יא ויהי כאשר היקריב לבוא מיצרימה‬
‫ויואמר אל שרי אישתו הינה נא ידעתי כי אישה יפת‬
‫מראה את יב‪:‬יב והיה כי ייראו אותכ המיצרים ואמרו‬
‫אישתו זואת והרגו אותי ואותכ יחיו יב‪:‬יג אימרי נא אחותי‬
‫את למען ייטב לי בעבורכ וחיתה נפשי ביגללכ יב‪:‬יד‬
‫ויהי כבוא אברם מיצרימה וייראו המיצרים את האישה‬
‫כי יפה היוא מאוד יב‪:‬טו וייראו אותה שרי פרעוה ויהללו‬
‫אותה אל פרעוה ותוקח האישה בית פרעוה יב‪:‬טז ולאברם‬
‫היטיב בעבורה ויהי לו צואן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות‬
‫ואתונות וגמלים יב‪:‬יז וינגע יהוה את פרעוה נגעים‬
‫גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם יב‪:‬יח וייקרא‬
‫פרעוה לאברם ויואמר מה זואת עשית לי למה לוא היגדת לי‬
‫כי אישתכ היוא יב‪:‬יט למה אמרת אחותי היוא ואקח אותה לי‬
‫לאישה ועתה הינה אישתכ קח ולכ יב‪:‬כ ויצו עליו פרעוה‬
‫בראשית‬
‫אנשים וישלחו אותו ואת אישתו ואת כל אשר לו יג‪:‬א ויעל‬
‫אברם מימיצריים הוא ואישתו וכל אשר לו ולוט עימו הנגבה‬
‫יג‪:‬ב ואברם כבד מאוד במיקנה בכסף ובזהב יג‪:‬ג וילכ למסעיו‬
‫מינגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלוה בתחילה‬
‫בין בית אל ובין העי יג‪:‬ד אל מקום המיזבח אשר עשה שם‬
‫בריאשונה וייקרא שם אברם בשם יהוה יג‪:‬ה וגם ללוט ההולכ‬
‫את אברם היה צואן ובקר ואוהלים יג‪:‬ו ולוא נשא אותם הארץ‬
‫לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולוא יכלו לשבת יחדו יג‪:‬ז ויהי‬
‫ריב בין רועי מיקנה אברם ובין רועי מיקנה לוט‬
‫והכנעני והפריזי אז יושב בארץ יג‪:‬ח ויואמר אברם אל לוט‬
‫אל נא תהי מריבה ביני ובינכ ובין רועי ובין רועיכ כי‬
‫אנשים אחים אנחנו יג‪:‬ט הלוא כל הארץ לפניכ היפרד נא‬
‫מעלי אים השמואל ואימינה ואים הימין ואשמאילה‬
‫יג‪:‬י ויישא לוט את עיניו וירא את כל כיכר הירדן כי כולה‬
‫משקה ליפני שחת יהוה את סדום ואת עמורה כגן יהוה כארץ‬
‫מיצריים בואכה צוער יג‪:‬יא וייבחר לו לוט את כל כיכר‬
‫הירדן וייסע לוט מיקדם וייפרדו איש מעל אחיו יג‪:‬יב‬
‫אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הכיכר ויאהל עד סדום‬
‫יג‪:‬יג ואנשי סדום רעים וחטאים ליהוה מאוד יג‪:‬יד ויהוה‬
‫אמר אל אברם אחרי היפרד לוט מעימו שא נא עיניכ וראה‬
‫מינ המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה יג‪:‬טו‬
‫כי את כל הארץ אשר אתה רואה לכ אתננה ולזרעכ עד עולם‬
‫יג‪:‬טז ושמתי את זרעכ כעפר הארץ אשר אים יוכל איש‬
‫לימנות את עפר הארץ גם זרעכ יימנה יג‪:‬יז קום היתהלכ‬
‫בארץ לארכה ולרחבה כי לכ אתננה יג‪:‬יח ויאהל אברם ויבוא‬
‫בחברון וייבן שם מיזבח‬
‫וישב באלוני ממרא אשר‬
‫ליהוה‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬א ויהי בימי אמרפל מלכ שינער אריוכ מלכ אלסר‬
‫כדרלעומר מלכ עילם ותידעל מלכ גויים יד‪:‬ב עשו מילחמה‬
‫את ברע מלכ סדום ואת בירשע מלכ עמורה שינאב מלכ אדמה‬
‫ושמאבר מלכ צבויימ ומלכ בלע היא צוער יד‪:‬ג כל אלה חברו אל‬
‫עמק השידים הוא ים המלח יד‪:‬ד שתים עשרה שנה עבדו את‬
‫כדרלעומר ושלוש עשרה שנה מרדו יד‪:‬ה ובארבע עשרה שנה בא‬
‫כדרלעומר והמלכים אשר איתו ויכו את רפאים בעשתרות‬
‫קרניים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קיריתיים‬
‫יד‪:‬ו ואת החורי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המידבר‬
‫יד‪:‬ז וישובו ויבואו אל עין מישפט היוא קדש ויכו את כל‬
‫שדה העמלקי וגם את האמורי היושב בחצצון תמר יד‪:‬ח ויצא‬
‫מלכ סדום ומלכ עמורה ומלכ אדמה ומלכ צבויימ ומלכ בלע היוא‬
‫צוער ויערכו איתם מילחמה בעמק השידים יד‪:‬ט את‬
‫כדרלעומר מלכ עילם ותידעל מלכ גויים ואמרפל מלכ‬
‫שינער ואריוכ מלכ אלסר ארבעה מלכים את החמישה יד‪:‬י‬
‫ועמק השידים בארות בארות חמר וינוסו מלכ סדום ועמורה‬
‫וייפלו שמה והנשארים הרה נסו יד‪:‬יא וייקחו את כל רכוש‬
‫סדום ועמורה ואת כל אכלם וילכו יד‪:‬יב וייקחו את לוט ואת רכושו‬
‫בן אחי אברם וילכו והוא יושב ביסדום יד‪:‬יג ויבוא הפליט‬
‫ויגד לאברם העיברי והוא שוכן באלוני ממרא האמורי אחי‬
‫אשכול ואחי ענר והם בעלי ברית אברם יד‪:‬יד ויישמע אברם‬
‫כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר‬
‫ושלוש מאות ויירדוף עד דן יד‪:‬טו ויחלק עליהם לילה הוא‬
‫ועבדיו ויכם ויירדפם עד חובה אשר מישמואל לדמשק יד‪:‬טז‬
‫וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את‬
‫הנשים ואת העם יד‪:‬יז ויצא מלכ סדום ליקראתו אחרי שובו‬
‫מהכות את כדרלעומר ואת המלכים אשר איתו אל עמק שוה הוא‬
‫עמק המלכ יד‪:‬יח ומלכי צדק מלכ שלם הוציא לחם וייין‬
‫והוא כוהן לאל עליון יד‪:‬יט ויברכהו ויואמר ברוכ אברם לאל‬
‫בראשית‬
‫עליון קונה שמיים וארץ יד‪:‬כ וברוכ אל עליון אשר מיגן‬
‫צריכ בידכ וייתן לו מעשר מיכול יד‪:‬כא ויואמר מלכ סדום‬
‫אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לכ יד‪:‬כב ויואמר אברם אל‬
‫מלכ סדום הרימותי ידי אל יהוה אל עליון קונה שמיים‬
‫וארץ יד‪:‬כג אים מיחוט ועד שרוכ נעל ואים אקח מיכל אשר לכ‬
‫ולוא תואמר אני העשרתי את אברם יד‪:‬כד בילעדי רק אשר אכלו‬
‫הנערים וחלק האנשים אשר הלכו איתי ענר אשכול וממרא‬
‫הם ייקחו חלקם‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬א אחר הדברים האלה היה דבר יהוה‬
‫אל אברם במחזה לאמור אל תירא אברם אנוכי מגן לכ שכרכ‬
‫הרבה מאוד טו‪:‬ב ויואמר אברם אדוני יהויה מה תיתן לי‬
‫ואנוכי הולכ ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר טו‪:‬ג‬
‫ויואמר אברם הן לי לוא נתתה זרע והינה בן ביתי יורש‬
‫אותי טו‪:‬ד והינה דבר יהוה אליו לאמור לוא יירשכ זה כי‬
‫אים אשר יצא מימעיכ הוא יירשכ טו‪:‬ה ויוצא אותו החוצה‬
‫ויואמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אים תוכל ליספור‬
‫אותם ויואמר לו כוה ייחיה זרעכ טו‪:‬ו והאמינ ביהוה ויחשבה‬
‫לו צדקה טו‪:‬ז ויואמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיכ מאור‬
‫כשדים לתת לכ את הארץ הזואת לרישתה טו‪:‬ח ויואמר אדוני‬
‫יהויה במה אדע כי אירשנה טו‪:‬ט ויואמר אליו קחה לי עגלה‬
‫משולשת ועז משולשת ואייל משולש ותור וגוזל טו‪:‬י וייקח לו‬
‫את כל אלה ויבתר אותם בתוכ וייתן איש ביתרו ליקראת רעהו‬
‫ואת הציפור לוא בתר טו‪:‬יא וירד העייט על הפגרים וישב‬
‫אותם אברם טו‪:‬יב ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם‬
‫והינה אימה חשכה גדולה נופלת עליו טו‪:‬יג ויואמר לאברם‬
‫ידוע תדע כי גר ייחיה זרעכ בארץ לוא להם ועבדום ועינו‬
‫אותם ארבע מאות שנה טו‪:‬יד וגם את הגוי אשר יעבודו דן‬
‫אנוכי ואחרי כן יצאו בירכוש גדול טו‪:‬טו ואתה תבוא אל אבותיכ‬
‫בשלום תיקבר בשיבה טובה טו‪:‬טז ודור רביעי ישובו הנה כי לוא‬
‫שלם עון האמורי עד הנה טו‪:‬יז ויהי השמש באה ועלטה היה‬
‫והינה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה‬
‫טו‪:‬יח ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמור לזרעכ נתתי‬
‫את הארץ הזואת מינהר מיצריים עד הנהר הגדול נהר פרת‬
‫טו‪:‬יט את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני טו‪:‬כ ואת החיתי ואת‬
‫הפריזי ואת הרפאים טו‪:‬כא ואת האמורי ואת הכנעני ואת‬
‫הגירגשי ואת היבוסי‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬א ושרי אשת אברם לוא ילדה‬
‫לו ולה שיפחה מיצרית ושמה הגר טז‪:‬ב ותואמר שרי אל אברם‬
‫הינה נא עצרני יהוה מילדת בוא נא אל שיפחתי אולי‬
‫איבנה מימנה ויישמע אברם לקול שרי טז‪:‬ג ותיקח שרי‬
‫אשת אברם את הגר המיצרית שיפחתה מיקץ עשר שנים‬
‫לשבת אברם בארץ כנען ותיתן אותה לאברם אישה לו לאישה‬
‫טז‪:‬ד ויבוא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה‬
‫טז‪:‬ה ותואמר שרי אל אברם חמסי עליכ אנוכי נתתי‬
‫שיפחתי בחיקכ ותרא כי הרתה ואקל בעיניה יישפוט יהוה‬
‫ביני וביניכ טז‪:‬ו ויואמר אברם אל שרי הינה שיפחתכ‬
‫בידכ עשי לה הטוב בעינייכ ותענה שרי ותיברח מיפניה‬
‫טז‪:‬ז ויימצאה מלאכ יהוה על עין המיים במידבר על‬
‫העיין בדרכ שור טז‪:‬ח ויואמר הגר שיפחת שרי אי מיזה‬
‫באת ואנה תלכי ותואמר מיפני שרי גבירתי אנוכי בורחת‬
‫טז‪:‬ט ויואמר לה מלאכ יהוה שובי אל גבירתכ והיתעני תחת‬
‫ידיה טז‪:‬י ויואמר לה מלאכ יהוה הרבה ארבה את זרעכ ולוא‬
‫ייספר מרוב טז‪:‬יא ויואמר לה מלאכ יהוה הינכ הרה ויולדת‬
‫בן וקראת שמו יישמעאל כי שמע יהוה אל עניכ טז‪:‬יב והוא‬
‫ייחיה פרא אדם ידו בכול ויד כול בו ועל פני כל אחיו‬
‫יישכון טז‪:‬יג ותיקרא שם יהוה הדובר אליה אתה אל ראי כי‬
‫אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי טז‪:‬יד על כן קרא לבאר באר‬
‫לחי רואי הינה בין קדש ובין ברד טז‪:‬טו ותלד הגר לאברם בן‬
‫בראשית‬
‫וייקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר יישמעאל טז‪:‬טז ואברם‬
‫בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את יישמעאל‬
‫לאברם‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬א ויהי אברם בן תישעים שנה ותשע‬
‫שנים וירא יהוה אל אברם ויואמר אליו אני אל שדי‬
‫היתהלכ לפני וחיה תמים יז‪:‬ב ואתנה בריתי ביני ובינכ‬
‫וארבה אותכ בימאוד מאוד יז‪:‬ג וייפול אברם על פניו וידבר‬
‫איתו אלוהים לאמור יז‪:‬ד אני הינה בריתי איתכ והיית‬
‫לאב המון גויים יז‪:‬ה ולוא ייקרא עוד את שימכ אברם והיה‬
‫שימכ אברהם כי אב המון גויים נתתיכ יז‪:‬ו והיפרתי‬
‫אותכ בימאוד מאוד ונתתיכ לגויים ומלכים מימכ יצאו‬
‫יז‪:‬ז והקימותי את בריתי ביני ובינכ ובין זרעכ אחריכ‬
‫לדורותם ליברית עולם ליחיות לכ לאלוהים ולזרעכ אחריכ‬
‫יז‪:‬ח ונתתי לכ ולזרעכ אחריכ את ארץ מגוריכ את כל ארץ‬
‫כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוהים יז‪:‬ט ויואמר‬
‫אלוהים אל אברהם ואתה את בריתי תישמור אתה וזרעכ אחריכ‬
‫לדורותם יז‪:‬י זואת בריתי אשר תישמרו ביני וביניכם‬
‫ובין זרעכ אחריכ הימול לכם כל זכר יז‪:‬יא ונמלתם את בשר‬
‫ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם יז‪:‬יב ובן שמונת‬
‫ימים יימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד ביית ומיקנת‬
‫כסף מיכול בן נכר אשר לוא מיזרעכ הוא יז‪:‬יג הימול‬
‫יימול יליד ביתכ ומיקנת כספכ והיתה בריתי ביבשרכם‬
‫ליברית עולם יז‪:‬יד וערל זכר אשר לוא יימול את בשר ערלתו‬
‫ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה את בריתי הפר‪..........‬ס‪ ..........‬יז‪:‬טו‬
‫ויואמר אלוהים אל אברהם שרי אישתכ לוא תיקרא את שמה‬
‫שרי כי שרה שמה יז‪:‬טז וברכתי אותה וגם נתתי מימנה לכ‬
‫בן וברכתיה והיתה לגויים מלכי עמים מימנה ייחיו‬
‫יז‪:‬יז וייפול אברהם על פניו וייצחק ויואמר בליבו הלבן‬
‫מאה שנה ייולד ואים שרה הבת תישעים שנה תלד יז‪:‬יח‬
‫ויואמר אברהם אל האלוהים לו יישמעאל ייחיה לפניכ‬
‫יז‪:‬יט ויואמר אלוהים אבל שרה אישתכ יולדת לכ בן וקראת את‬
‫שמו ייצחק והקימותי את בריתי איתו ליברית עולם לזרעו‬
‫וליישמעאל שמעתיכ הינה ברכתי אותו‬
‫יז‪:‬כ‬
‫אחריו‬
‫והיפריתי אותו והירביתי אותו בימאוד מאוד שנים עשר‬
‫נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול יז‪:‬כא ואת בריתי אקים‬
‫את ייצחק אשר תלד לכ שרה למועד הזה בשנה האחרת יז‪:‬כב‬
‫ויכל לדבר איתו ויעל אלוהים מעל אברהם יז‪:‬כג וייקח‬
‫אברהם את יישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מיקנת‬
‫כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם‬
‫היום הזה כאשר דיבר איתו אלוהים יז‪:‬כד ואברהם בן‬
‫תישעים ותשע שנה בהימולו בשר ערלתו יז‪:‬כה ויישמעאל‬
‫בנו בן שלוש עשרה שנה בהימולו את בשר ערלתו יז‪:‬כו בעצם‬
‫היום הזה נמול אברהם ויישמעאל בנו יז‪:‬כז וכל אנשי‬
‫ביתו יליד ביית ומיקנת כסף מאת בן נכר נמולו איתו‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל‬
‫כחום היום יח‪:‬ב ויישא עיניו וירא והינה שלושה אנשים‬
‫נצבים עליו וירא וירץ ליקראתם מיפתח האוהל ויישתחו‬
‫ארצה יח‪:‬ג ויואמר יהוה אים נא מצאתי חן בעיניכ אל נא‬
‫תעבור מעל עבדכ יח‪:‬ד יוקח נא מעט מיים ורחצו רגליכם‬
‫והישענו תחת העץ יח‪:‬ה ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם אחר תעבורו‬
‫כי על כן עברתם על עבדכם ויואמרו כן תעשה כאשר דיברת‬
‫יח‪:‬ו וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויואמר מהרי שלוש סאים‬
‫קמח סולת לושי ועשי עוגות יח‪:‬ז ואל הבקר רץ אברהם וייקח בן‬
‫בקר רכ וטוב וייתן אל הנער וימהר לעשות אותו יח‪:‬ח וייקח‬
‫חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה וייתן ליפניהם והוא עומד‬
‫עליהם תחת העץ ויואכלו יח‪:‬ט ויואמרו אליו איה שרה אישתכ‬
‫ויואמר הינה באוהל יח‪:‬י ויואמר שוב אשוב אליכ כעת חיה‬
‫בראשית‬
‫והינה בן לשרה אישתכ ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו‬
‫יח‪:‬יא ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל ליחיות לשרה‬
‫אורח כנשים יח‪:‬יב ותיצחק שרה בקירבה לאמור אחרי בלותי‬
‫היתה לי עדנה ואדוני זקן יח‪:‬יג ויואמר יהוה אל אברהם‬
‫למה זה צחקה שרה לאמור האף אומנם אלד ואני זקנתי יח‪:‬יד‬
‫הייפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליכ כעת חיה ולשרה בן‬
‫יח‪:‬טו ותכחש שרה לאמור לוא צחקתי כי יראה ויואמר לוא כי‬
‫צחקת יח‪:‬טז ויקומו מישם האנשים וישקיפו על פני סדום‬
‫ואברהם הולכ עימם לשלחם יח‪:‬יז ויהוה אמר המכסה אני‬
‫מאברהם אשר אני עושה יח‪:‬יח ואברהם היו ייחיה לגוי‬
‫גדול ועצום ונברכו בו כול גויי הארץ יח‪:‬יט כי ידעתיו למען‬
‫אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרכ יהוה לעשות‬
‫צדקה ומישפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר‬
‫עליו יח‪:‬כ ויואמר יהוה זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי‬
‫כבדה מאוד יח‪:‬כא ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה‬
‫ואים לוא אדעה יח‪:‬כב וייפנו מישם האנשים וילכו סדומה‬
‫ויהוה עודנו עומד ליפני אברהם יח‪:‬כג וייגש אברהם‬
‫ויואמר האף תיספה צדיק עימ רשע יח‪:‬כד אולי יש‬
‫חמישים צדיקימ בתוכ העיר האף תיספה ולוא תישא‬
‫למקום למען חמישים הצדיקימ אשר בקירבה יח‪:‬כה חלילה‬
‫לכ מעשות כדבר הזה להמית צדיק עימ רשע והיה כצדיק‬
‫כרשע חלילה לכ השופט כל הארץ לוא יעשה מישפט יח‪:‬כו‬
‫ויואמר יהוה אים אמצא ביסדום חמישים צדיקימ בתוכ‬
‫העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם יח‪:‬כז ויען אברהם ויואמר‬
‫הינה נא הואלתי לדבר אל יהוה ואנוכי עפר ואפר יח‪:‬כח‬
‫אולי יחסרון חמישים הצדיקימ חמישה התשחית בחמישה‬
‫את כל העיר ויואמר לוא אשחית אים אמצא שם ארבעים‬
‫וחמישה יח‪:‬כט ויוסף עוד לדבר אליו ויואמר אולי יימצאון‬
‫שם ארבעים ויואמר לוא אעשה בעבור הארבעים יח‪:‬ל ויואמר‬
‫אל נא ייחר ל יהוה ואדברה אולי יימצאון שם שלושים‬
‫ויואמר לוא אעשה אים אמצא שם שלושים יח‪:‬לא ויואמר‬
‫הינה נא הואלתי לדבר אל יהוה אולי יימצאון שם עשרים‬
‫ויואמר לוא אשחית בעבור העשרים יח‪:‬לב ויואמר אל נא‬
‫ייחר ליהוה ואדברה אכ הפעם אולי יימצאון שם עשרה‬
‫ויואמר לוא אשחית בעבור העשרה יח‪:‬לג וילכ יהוה כאשר כילה‬
‫לדבר אל אברהם ואברהם שב לימקומו יט‪:‬א ויבואו שני‬
‫המלאכים סדומה בערב ולוט יושב בשער סדום וירא לוט ויקם‬
‫ליקראתם ויישתחו אפיים ארצה יט‪:‬ב ויואמר הינה נא‬
‫אדוני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והישכמתם‬
‫והלכתם לדרככם ויואמרו לוא כי ברחוב נלין יט‪:‬ג וייפצר בם‬
‫מאוד ויסורו אליו ויבואו אל ביתו ויעש להם מישתה ומצות‬
‫אפה ויואכלו יט‪:‬ד טרם יישכבו ואנשי העיר אנשי סדום‬
‫נסבו על הביית מינער ועד זקן כל העם מיקצה יט‪:‬ה‬
‫וייקראו אל לוט ויואמרו לו איה האנשים אשר באו אליכ‬
‫הלילה הוציאם אלינו ונדעה אותם יט‪:‬ו ויצא אלהם לוט‬
‫הפתחה והדלת סגר אחריו יט‪:‬ז ויואמר אל נא אחי תרעו יט‪:‬ח‬
‫הינה נא לי שתי בנות אשר לוא ידעו איש אוציאה נא‬
‫אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל‬
‫תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי יט‪:‬ט ויואמרו גש הלאה‬
‫ויואמרו האחד בא לגור ויישפוט שפוט עתה נרע לכ מהם‬
‫וייפצרו באיש בלוט מאוד וייגשו לישבור הדלת יט‪:‬י‬
‫ויישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת‬
‫הדלת סגרו יט‪:‬יא ואת האנשים אשר פתח הביית היכו‬
‫בסנורים מיקטון ועד גדול ויילאו לימצוא הפתח יט‪:‬יב‬
‫ויואמרו האנשים אל לוט עוד מי לכ פוה חתן ובניכ ובנותיכ‬
‫וכול אשר לכ בעיר הוצא מינ המקום יט‪:‬יג כי משחיתים‬
‫בראשית‬
‫אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו‬
‫יהוה לשחתה יט‪:‬יד ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו‬
‫ויואמר קומו צאו מינ המקום הזה כי משחית יהוה את העיר‬
‫ויהי כימצחק בעיני חתניו יט‪:‬טו וכמו השחר עלה ויאיצו‬
‫המלאכים בלוט לאמור קום קח את אישתכ ואת שתי בנותיכ‬
‫הנמצאות פן תיספה בעון העיר יט‪:‬טז וייתמחמה ויחזיקו‬
‫האנשים בידו וביד אישתו וביד שתי בנותיו בחמלת יהוה‬
‫ויהי‬
‫יט‪:‬יז‬
‫לעיר‬
‫מיחוץ‬
‫וינחוהו‬
‫ויוציאוהו‬
‫עליו‬
‫כהוציאם אותם החוצה ויואמר הימלט על נפשכ אל תביט‬
‫אחריכ ואל תעמוד בכל הכיכר ההרה הימלט פן תיספה יט‪:‬יח‬
‫ויואמר לוט אלהם אל נא יהוה יט‪:‬יט הינה נא מצא עבדכ חן‬
‫בעיניכ ותגדל חסדכ אשר עשית עימדי להחיות את נפשי‬
‫ואנוכי לוא אוכל להימלט ההרה פן תידבקני הרעה ומתי יט‪:‬כ‬
‫הינה נא העיר הזואת קרובה לנוס שמה והיוא מיצער‬
‫אימלטה נא שמה הלוא מיצער היוא ותחי נפשי יט‪:‬כא‬
‫ויואמר אליו הינה נשאתי פניכ גם לדבר הזה לבילתי‬
‫הפכי את העיר אשר דיברת יט‪:‬כב מהר הימלט שמה כי לוא‬
‫אוכל לעשות דבר עד בואכ שמה על כן קרא שם העיר צוער יט‪:‬כג‬
‫השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה יט‪:‬כד ויהוה הימטיר על‬
‫סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת יהוה מינ השמיים יט‪:‬כה‬
‫ויהפוכ את הערים האל ואת כל הכיכר ואת כל יושבי הערים‬
‫וצמח האדמה יט‪:‬כו ותבט אישתו מאחריו ותהי נציב מלח יט‪:‬כז‬
‫וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה‬
‫יט‪:‬כח וישקף על פני סדום ועמורה ועל כל פני ארץ הכיכר‬
‫וירא והינה עלה קיטור הארץ כקיטור הכיבשן יט‪:‬כט ויהי‬
‫בשחת אלוהים את ערי הכיכר וייזכור אלוהים את אברהם‬
‫וישלח את לוט מיתוכ ההפכה בהפוכ את הערים אשר ישב בהן‬
‫לוט יט‪:‬ל ויעל לוט מיצוער וישב בהר ושתי בנותיו עימו כי‬
‫ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנותיו יט‪:‬לא ותואמר‬
‫הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו‬
‫כדרכ כל הארץ יט‪:‬לב לכה נשקה את אבינו ייין ונשכבה‬
‫ותשקין את אביהן ייין‬
‫"‬
‫עימו ונחיה מאבינו זרע יט‪:‬לג‬
‫בלילה הוא ותבוא הבכירה ותישכב את אביה ולוא ידע בשיכבה‬
‫ובקומה יט‪:‬לד ויהי מימחרת ותואמר הבכירה אל הצעירה הן‬
‫שכבתי אמש את אבי נשקנו ייין גם הלילה ובואי שיכבי‬
‫ותשקין גם בלילה ההוא את‬
‫"‬
‫עימו ונחיה מאבינו זרע יט‪:‬לה‬
‫אביהן ייין ותקם הצעירה ותישכב עימו ולוא ידע‬
‫ותהרין שתי בנות לוט מאביהן יט‪:‬לז‬
‫"‬
‫בשיכבה ובקומה יט‪:‬לו‬
‫ותלד הבכירה בן ותיקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום‬
‫יט‪:‬לח והצעירה גם היוא ילדה בן ותיקרא שמו בן עמי הוא‬
‫אבי בני עמון עד היום‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬א וייסע מישם אברהם‬
‫ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר ביגרר כ‪:‬ב ויואמר‬
‫אברהם אל שרה אישתו אחותי היוא ויישלח אבימלכ מלכ גרר‬
‫וייקח את שרה כ‪:‬ג ויבוא אלוהים אל אבימלכ בחלום הלילה‬
‫ויואמר לו הינכ מת על האישה אשר לקחת והיוא בעולת בעל כ‪:‬ד‬
‫ואבימלכ לוא קרב אליה ויואמר יהוה הגוי גם צדיק תהרוג כ‪:‬ה‬
‫הלוא הוא אמר לי אחותי היוא והיא גם היוא אמרה אחי הוא‬
‫בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זואת כ‪:‬ו ויואמר אליו‬
‫האלוהים בחלום גם אנוכי ידעתי כי בתם לבבכ עשית זואת‬
‫ואחשוכ גם אנוכי אותכ מחטו לי על כן לוא נתתיכ לינגוע‬
‫אליה כ‪:‬ז ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא וייתפלל בעדכ‬
‫וחיה ואים אינכ משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לכ כ‪:‬ח‬
‫וישכם אבימלכ בבוקר וייקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים‬
‫האלה באזניהם וייראו האנשים מאוד כ‪:‬ט וייקרא אבימלכ‬
‫לאברהם ויואמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לכ כי הבאת עלי‬
‫ועל ממלכתי חטאה גדולה מעשים אשר לוא יעשו עשית‬
‫בראשית‬
‫עימדי כ‪:‬י ויואמר אבימלכ אל אברהם מה ראית כי עשית‬
‫את הדבר הזה כ‪:‬יא ויואמר אברהם כי אמרתי רק אין ייראת‬
‫אלוהים במקום הזה והרגוני על דבר אישתי כ‪:‬יב וגם אמנה‬
‫אחותי בת אבי היוא אכ לוא בת אימי ותהי לי לאישה כ‪:‬יג‬
‫ויהי כאשר היתעו אותי אלוהים מיבית אבי ואומר לה זה‬
‫חסדכ אשר תעשי עימדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אימרי‬
‫לי אחי הוא כ‪:‬יד וייקח אבימלכ צואן ובקר ועבדים ושפחות‬
‫וייתן לאברהם וישב לו את שרה אישתו כ‪:‬טו ויואמר אבימלכ‬
‫הינה ארצי לפניכ בטוב בעיניכ שב כ‪:‬טז ולשרה אמר הינה‬
‫נתתי אלף כסף לאחיכ הינה הוא לכ כסות עיניים לכול אשר‬
‫איתכ ואת כול ונוכחת כ‪:‬יז וייתפלל אברהם אל האלוהים‬
‫ויירפא אלוהים את אבימלכ ואת אישתו ואמהותיו וילדו כ‪:‬יח‬
‫כי עצור עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלכ על דבר שרה אשת‬
‫אברהם‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬א ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה‬
‫לשרה כאשר דיבר כא‪:‬ב ותהר ותלד שרה לאברהם בן ליזקוניו‬
‫למועד אשר דיבר אותו אלוהים כא‪:‬ג וייקרא אברהם את שם בנו‬
‫הנולד לו אשר ילדה לו שרה ייצחק כא‪:‬ד וימל אברהם את‬
‫ייצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציוה אותו אלוהים כא‪:‬ה‬
‫ואברהם בן מאת שנה בהיולד לו את ייצחק בנו כא‪:‬ו ותואמר שרה‬
‫צחוק עשה לי אלוהים כל השומע ייצחק לי כא‪:‬ז ותואמר מי‬
‫מילל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן ליזקוניו‬
‫כא‪:‬ח וייגדל הילד וייגמל ויעש אברהם מישתה גדול ביום‬
‫היגמל את ייצחק כא‪:‬ט ותרא שרה את בן הגר המיצרית אשר‬
‫ילדה לאברהם מצחק כא‪:‬י ותואמר לאברהם גרש האמה הזואת ואת‬
‫בנה כי לוא יירש בן האמה הזואת עימ בני עימ ייצחק‬
‫כא‪:‬יא וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו כא‪:‬יב‬
‫ויואמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניכ על הנער ועל‬
‫אמתכ כול אשר תואמר אליכ שרה שמע בקולה כי בייצחק‬
‫ייקרא לכ זרע כא‪:‬יג וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי‬
‫זרעכ הוא כא‪:‬יד וישכם אברהם בבוקר וייקח לחם וחמת מיים‬
‫וייתן אל הגר שם על שיכמה ואת הילד וישלחה ותלכ ותתע‬
‫במידבר באר שבע כא‪:‬טו וייכלו המיים מינ החמת ותשלכ את‬
‫הילד תחת אחד השיחימ כא‪:‬טז ותלכ ותשב לה מינגד הרחק‬
‫כימטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מינגד‬
‫ותבך כא‪:‬יז ויישמע אלוהים את קול הנער‬
‫‪#‬‬
‫ותישא את קולה‬
‫וייקרא מלאכ אלוהים אל הגר מינ השמיים ויואמר לה מה‬
‫לכ הגר אל תיראי כי שמע אלוהים אל קול הנער באשר הוא שם‬
‫כא‪:‬יח קומי שאי את הנער והחזיקי את ידכ בו כי לגוי גדול‬
‫אשימנו כא‪:‬יט וייפקח אלוהים את עיניה ותרא באר‬
‫מיים ותלכ ותמלא את החמת מיים ותשק את הנער כא‪:‬כ ויהי‬
‫אלוהים את הנער וייגדל וישב במידבר ויהי רובה קשת כא‪:‬כא‬
‫מארץ‬
‫אישה‬
‫אימו‬
‫לו‬
‫ותיקח‬
‫פארן‬
‫במידבר‬
‫וישב‬
‫מיצריים‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬כב ויהי בעת ההיוא ויואמר אבימלכ ופיכול שר צבאו אל‬
‫אברהם לאמור אלוהים עימכ בכול אשר אתה עושה כא‪:‬כג ועתה‬
‫הישבעה לי באלוהים הנה אים תישקור לי ולניני ולנכדי‬
‫כחסד אשר עשיתי עימכ תעשה עימדי ועימ הארץ אשר‬
‫גרתה בה כא‪:‬כד ויואמר אברהם אנוכי אישבע כא‪:‬כה והוכיח‬
‫אברהם את אבימלכ על אודות באר המיים אשר גזלו עבדי‬
‫אבימלכ כא‪:‬כו ויואמר אבימלכ לוא ידעתי מי עשה את הדבר‬
‫הזה וגם אתה לוא היגדת לי וגם אנוכי לוא שמעתי בילתי‬
‫היום כא‪:‬כז וייקח אברהם צואן ובקר וייתן לאבימלכ‬
‫וייכרתו שניהם ברית כא‪:‬כח ויצב אברהם את שבע כיבשות‬
‫הצואן לבדהן כא‪:‬כט ויואמר אבימלכ אל אברהם מה הנה שבע‬
‫כבשות האלה אשר היצבת לבדנה כא‪:‬ל ויואמר כי את שבע כבשות‬
‫תיקח מידי בעבור תיחיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזואת‬
‫בראשית‬
‫כא‪:‬לא על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם‬
‫כא‪:‬לב וייכרתו ברית ביבאר שבע ויקם אבימלכ ופיכול שר‬
‫צבאו וישובו אל ארץ פלישתים כא‪:‬לג וייטע אשל ביבאר שבע‬
‫וייקרא שם בשם יהוה אל עולם כא‪:‬לד ויגר אברהם בארץ‬
‫פלישתים ימים רבים‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬א ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם‬
‫ויואמר אליו אברהם ויואמר הינני כב‪:‬ב ויואמר קח נא את‬
‫בינכ את יחידכ אשר אהבת את ייצחק ולכ לכ אל ארץ המוריה‬
‫והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליכ כב‪:‬ג וישכם‬
‫אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו וייקח את שני נעריו איתו ואת‬
‫ייצחק בנו ויבקע עצי עולה ויקם וילכ אל המקום אשר אמר לו‬
‫האלוהים כב‪:‬ד ביום השלישי ויישא אברהם את עיניו‬
‫וירא את המקום מרחוק כב‪:‬ה ויואמר אברהם אל נעריו שבו לכם‬
‫פוה עימ החמור ואני והנער נלכה עד כוה ונשתחוה ונשובה‬
‫אליכם כב‪:‬ו וייקח אברהם את עצי העולה וישם על ייצחק בנו‬
‫וייקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו כב‪:‬ז‬
‫ויואמר ייצחק אל אברהם אביו ויואמר אבי ויואמר הינני‬
‫בני ויואמר הינה האש והעצים ואיה השה לעולה כב‪:‬ח‬
‫ויואמר אברהם אלוהים ייראה לו השה לעולה בני וילכו‬
‫שניהם יחדו כב‪:‬ט ויבואו אל המקום אשר אמר לו האלוהים‬
‫וייבן שם אברהם את המיזבח ויערוכ את העצים ויעקוד את‬
‫ייצחק בנו וישם אותו על המיזבח מימעל לעצים כב‪:‬י‬
‫ויישלח אברהם את ידו וייקח את המאכלת לישחוט את בנו‬
‫כב‪:‬יא וייקרא אליו מלאכ יהוה מינ השמיים ויואמר‬
‫אברהם אברהם ויואמר הינני כב‪:‬יב ויואמר אל תישלח ידכ‬
‫אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוהים‬
‫אתה ולוא חשכת את בינכ את יחידכ מימני כב‪:‬יג ויישא‬
‫אברהם את עיניו וירא והינה אייל אחר נאחז בסבכ בקרניו‬
‫וילכ אברהם וייקח את האייל ויעלהו לעולה תחת בנו כב‪:‬יד‬
‫וייקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה ייראה אשר יאמר‬
‫היום בהר יהוה יראה כב‪:‬טו וייקרא מלאכ יהוה אל אברהם‬
‫שנית מינ השמיים כב‪:‬טז ויואמר בי נשבעתי נאומ‬
‫יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולוא חשכת את בינכ את‬
‫יחידכ כב‪:‬יז כי ברכ אברככ והרבה ארבה את זרעכ ככוכבי‬
‫השמיים וכחול אשר על שפת הים ויירש זרעכ את שער‬
‫אויביו כב‪:‬יח והיתברכו בזרעכ כול גויי הארץ עקב אשר שמעת‬
‫בקולי כב‪:‬יט וישב אברהם אל נעריו ויקומו וילכו יחדו אל באר‬
‫שבע וישב אברהם ביבאר שבע‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬כ ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור הינה‬
‫ילדה מילכה גם היוא בנים לנחור אחיכ כב‪:‬כא את עוץ בכורו‬
‫ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם כב‪:‬כב ואת כשד ואת חזו ואת‬
‫פילדש ואת יידלף ואת בתואל כב‪:‬כג ובתואל ילד את ריבקה‬
‫שמונה אלה ילדה מילכה לנחור אחי אברהם כב‪:‬כד ופילגשו‬
‫ושמה ראומה ותלד גם היוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת‬
‫מעכה‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬א וייחיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים‬
‫שני חיי שרה כג‪:‬ב ותמת שרה בקירית ארבע היוא חברון‬
‫בארץ כנען ויבוא אברהם ליספוד לשרה וליבכותה כג‪:‬ג ויקם‬
‫אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמור כג‪:‬ד גר ותושב‬
‫אנוכי עימכם תנו לי אחוזת קבר עימכם ואקברה מתי‬
‫מילפני כג‪:‬ה ויענו בני חת את אברהם לאמור לו כג‪:‬ו שמענו‬
‫אדוני נשיא אלוהים אתה בתוכנו במיבחר קברינו קבור את‬
‫מתכ איש מימנו את קיברו לוא ייכלה מימכ מיקבור מתכ‬
‫כג‪:‬ז ויקם אברהם ויישתחו לעם הארץ ליבני חת כג‪:‬ח וידבר‬
‫בראשית‬
‫איתם לאמור אים יש את נפשכם ליקבור את מתי מילפני‬
‫שמעוני ופיגעו לי בעפרון בן צוחר כג‪:‬ט וייתן לי את‬
‫מערת המכפלה אשר לו אשר ביקצה שדהו בכסף מלא ייתננה‬
‫לי בתוככם לאחוזת קבר כג‪:‬י ועפרון יושב בתוכ בני חת ויען‬
‫עפרון החיתי את אברהם באזני בני חת לכול באי שער עירו‬
‫לאמור כג‪:‬יא לוא אדוני שמעני השדה נתתי לכ והמערה אשר‬
‫בו לכ נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לכ קבור מתכ כג‪:‬יב‬
‫ויישתחו אברהם ליפני עם הארץ כג‪:‬יג וידבר אל עפרון‬
‫באזני עם הארץ לאמור אכ אים אתה לו שמעני נתתי כסף‬
‫השדה קח מימני ואקברה את מתי שמה כג‪:‬יד ויען עפרון‬
‫את אברהם לאמור לו כג‪:‬טו אדוני שמעני ארץ ארבע מאות שקל‬
‫כסף ביני ובינכ מה היוא ואת מתכ קבור כג‪:‬טז ויישמע‬
‫אברהם אל עפרון ויישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר‬
‫דיבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר כג‪:‬יז‬
‫ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר ליפני ממרא השדה‬
‫והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב כג‪:‬יח‬
‫לאברהם למיקנה לעיני בני חת בכול באי שער עירו כג‪:‬יט‬
‫ואחרי כן קבר אברהם את שרה אישתו אל מערת שדה המכפלה על‬
‫פני ממרא היוא חברון בארץ כנען כג‪:‬כ ויקם השדה והמערה‬
‫אשר בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬א ואברהם‬
‫זקן בא בימים ויהוה ברכ את אברהם בכול כד‪:‬ב ויואמר אברהם‬
‫אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידכ תחת ירכי‬
‫כד‪:‬ג ואשביעכ ביהוה אלוהי השמיים ואלוהי הארץ אשר לוא‬
‫תיקח אישה ליבני מיבנות הכנעני אשר אנוכי יושב‬
‫בקירבו כד‪:‬ד כי אל ארצי ואל מולדתי תלכ ולקחת אישה ליבני‬
‫לייצחק כד‪:‬ה ויואמר אליו העבד אולי לוא תואבה האישה ללכת‬
‫אחרי אל הארץ הזואת ההשב אשיב את בינכ אל הארץ אשר‬
‫יצאת מישם כד‪:‬ו ויואמר אליו אברהם הישמר לכ פן תשיב‬
‫את בני שמה כד‪:‬ז יהוה אלוהי השמיים אשר לקחני מיבית‬
‫אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר לי ואשר נשבע לי לאמור‬
‫לזרעכ אתן את הארץ הזואת הוא יישלח מלאכו לפניכ ולקחת‬
‫אישה ליבני מישם כד‪:‬ח ואים לוא תואבה האישה ללכת‬
‫אחריכ ונקית מישבועתי זואת רק את בני לוא תשב שמה כד‪:‬ט‬
‫וישם העבד את ידו תחת ירכ אברהם אדוניו ויישבע לו על‬
‫הדבר הזה כד‪:‬י וייקח העבד עשרה גמלים מיגמלי אדוניו‬
‫וילכ וכל טוב אדוניו בידו ויקם וילכ אל ארם נהריים אל‬
‫עיר נחור כד‪:‬יא ויברכ הגמלים מיחוץ לעיר אל באר המיים‬
‫לעת ערב לעת צאת השואבות כד‪:‬יב ויואמר יהוה אלוהי אדוני‬
‫אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עימ אדוני אברהם‬
‫כד‪:‬יג הינה אנוכי נצב על עין המיים ובנות אנשי‬
‫העיר יוצאות לישאוב מיים כד‪:‬יד והיה הנער אשר אומר‬
‫אליה הטי נא כדכ ואשתה ואמרה שתה וגם גמליכ אשקה אותה‬
‫הוכחת לעבדכ לייצחק ובה אדע כי עשית חסד עימ אדוני כד‪:‬טו‬
‫ויהי הוא טרם כילה לדבר והינה ריבקה יוצאת אשר יולדה‬
‫ליבתואל בן מילכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שיכמה‬
‫כד‪:‬טז והנער טובת מראה מאוד בתולה ואיש לוא ידעה ותרד‬
‫העינה ותמלא כדה ותעל כד‪:‬יז וירץ העבד ליקראתה ויואמר‬
‫הגמיאיני נא מעט מיים מיכדכ כד‪:‬יח ותואמר שתה‬
‫אדוני ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו כד‪:‬יט ותכל להשקותו‬
‫ותואמר גם ליגמליכ אשאב עד אים כילו לישתות כד‪:‬כ ותמהר‬
‫ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לישאוב ותישאב לכל‬
‫גמליו כד‪:‬כא והאיש מישתאה לה מחריש לדעת ההיצליח‬
‫יהוה דרכו אים לוא כד‪:‬כב ויהי כאשר כילו הגמלים לישתות‬
‫וייקח האיש נזם זהב בקע מישקלו ושני צמידים על‬
‫ידיה עשרה זהב מישקלם כד‪:‬כג ויואמר בת מי את הגידי נא‬
‫לי היש בית אביכ מקום לנו ללין כד‪:‬כד ותואמר אליו בת‬
‫בראשית‬
‫בתואל אנוכי בן מילכה אשר ילדה לנחור כד‪:‬כה ותואמר אליו‬
‫גם תבן גם מיספוא רב עימנו גם מקום ללון כד‪:‬כו וייקוד‬
‫האיש ויישתחו ליהוה כד‪:‬כז ויואמר ברוכ יהוה אלוהי אדוני‬
‫אברהם אשר לוא עזב חסדו ואמיתו מעימ אדוני אנוכי בדרכ‬
‫נחני יהוה בית אחי אדוני כד‪:‬כח ותרץ הנער ותגד לבית‬
‫אימה כדברים האלה כד‪:‬כט ולריבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל‬
‫האיש החוצה אל העיין כד‪:‬ל ויהי כיראות את הנזם ואת‬
‫הצמידים על ידי אחותו וכשמעו את דיברי ריבקה אחותו‬
‫לאמור כוה דיבר אלי האיש ויבוא אל האיש והינה עומד על‬
‫הגמלים על העיין כד‪:‬לא ויואמר בוא ברוכ יהוה למה תעמוד‬
‫בחוץ ואנוכי פיניתי הביית ומקום לגמלים כד‪:‬לב ויבוא‬
‫האיש הביתה ויפתח הגמלים וייתן תבן ומיספוא‬
‫לגמלים ומיים לירחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר איתו‬
‫כד‪:‬לג ויישם )ויושם( לפניו לאכול ויואמר לוא אוכל עד אים‬
‫דיברתי דברי ויואמר דבר כד‪:‬לד ויואמר עבד אברהם אנוכי‬
‫כד‪:‬לה ויהוה ברכ את אדוני מאוד וייגדל וייתן לו צואן ובקר‬
‫וכסף וזהב ועבדימ ושפחות וגמלים וחמורים כד‪:‬לו ותלד שרה‬
‫אשת אדוני בן לאדוני אחרי זיקנתה וייתן לו את כל אשר לו‬
‫כד‪:‬לז וישביעני אדוני לאמור לוא תיקח אישה ליבני‬
‫מיבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בארצו כד‪:‬לח אים לוא אל‬
‫בית אבי תלכ ואל מישפחתי ולקחת אישה ליבני כד‪:‬לט ואומר‬
‫אל אדוני אולי לוא תלכ האישה אחרי כד‪:‬מ ויואמר אלי יהוה‬
‫אשר היתהלכתי לפניו יישלח מלאכו איתכ והיצליח דרככ‬
‫ולקחת אישה ליבני מימישפחתי ומיבית אבי כד‪:‬מא אז‬
‫תינקה מאלתי כי תבוא אל מישפחתי ואים לוא ייתנו לכ‬
‫והיית נקי מאלתי כד‪:‬מב ואבוא היום אל העיין ואומר יהוה‬
‫אלוהי אדוני אברהם אים ישכ נא מצליח דרכי אשר אנוכי‬
‫הולכ עליה כד‪:‬מג הינה אנוכי נצב על עין המיים והיה‬
‫העלמה היוצאת לישאוב ואמרתי אליה השקיני נא מעט‬
‫מיים מיכדכ כד‪:‬מד ואמרה אלי גם אתה שתה וגם ליגמליכ‬
‫אשאב היוא האישה אשר הוכיח יהוה לבן אדוני כד‪:‬מה אני‬
‫טרם אכלה לדבר אל ליבי והינה ריבקה יוצאת וכדה על שיכמה‬
‫ותרד העינה ותישאב ואומר אליה השקיני נא כד‪:‬מו ותמהר‬
‫ותורד כדה מעליה ותואמר שתה וגם גמליכ אשקה ואשת וגם‬
‫הגמלים הישקתה כד‪:‬מז ואשאל אותה ואומר בת מי את ותואמר‬
‫בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מילכה ואשימ הנזם על אפה‬
‫והצמידים על ידיה כד‪:‬מח ואקוד ואשתחוה ליהוה ואברכ את‬
‫יהוה אלוהי אדוני אברהם אשר הינחני בדרכ אמת לקחת את בת‬
‫אחי אדוני ליבנו כד‪:‬מט ועתה אים ישכם עושים חסד ואמת‬
‫את אדוני הגידו לי ואים לוא הגידו לי ואפנה על ימין או‬
‫על שמואל כד‪:‬נ ויען לבן ובתואל ויואמרו מיהוה יצא הדבר‬
‫לוא נוכל דבר אליכ רע או טוב כד‪:‬נא הינה ריבקה לפניכ קח ולכ‬
‫ותהי אישה לבן אדוניכ כאשר דיבר יהוה כד‪:‬נב ויהי כאשר‬
‫שמע עבד אברהם את דיבריהם ויישתחו ארצה ליהוה כד‪:‬נג‬
‫ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים וייתן לריבקה‬
‫ומיגדנות נתן לאחיה ולאימה כד‪:‬נד ויואכלו ויישתו הוא‬
‫והאנשים אשר עימו וילינו ויקומו בבוקר ויואמר שלחוני‬
‫לאדוני כד‪:‬נה ויואמר אחיה ואימה תשב הנער איתנו ימים‬
‫או עשור אחר תלכ כד‪:‬נו ויואמר אלהם אל תאחרו אותי ויהוה‬
‫היצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני כד‪:‬נז ויואמרו נקרא‬
‫לנער ונשאלה את פיה כד‪:‬נח וייקראו לריבקה ויואמרו אליה‬
‫התלכי עימ האיש הזה ותואמר אלכ כד‪:‬נט וישלחו את ריבקה‬
‫אחותם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו כד‪:‬ס ויברכו את‬
‫ריבקה ויואמרו לה אחותנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעכ‬
‫את שער שונאיו כד‪:‬סא ותקם ריבקה ונערותיה ותירכבנה על‬
‫הגמלים ותלכנה אחרי האיש וייקח העבד את ריבקה וילכ‬
‫בראשית‬
‫כד‪:‬סב וייצחק בא מיבוא באר לחי רואי והוא יושב בארץ הנגב‬
‫כד‪:‬סג ויצא ייצחק לשוח בשדה ליפנות ערב ויישא עיניו‬
‫וירא והינה גמלים באים כד‪:‬סד ותישא ריבקה את עיניה‬
‫ותרא את ייצחק ותיפול מעל הגמל כד‪:‬סה ותואמר אל העבד מי‬
‫האיש הלזה ההולכ בשדה ליקראתנו ויואמר העבד הוא אדוני‬
‫ותיקח הצעיף ותיתכס כד‪:‬סו ויספר העבד לייצחק את כל‬
‫הדברים אשר עשה כד‪:‬סז ויביאה ייצחק האוהלה שרה אימו‬
‫וייקח את ריבקה ותהי לו לאישה ויאהבה ויינחם ייצחק‬
‫אחרי אימו‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬א ויוסף אברהם וייקח אישה ושמה קטורה כה‪:‬ב ותלד לו את‬
‫זימרן ואת יקשן ואת מדן ואת מידין ואת יישבק ואת שוח‬
‫כה‪:‬ג ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורימ‬
‫ולטושימ ולאומים כה‪:‬ד ובני מידין עיפה ועפר וחנוכ‬
‫ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה כה‪:‬ה וייתן אברהם את כל‬
‫אשר לו לייצחק כה‪:‬ו וליבני הפילגשים אשר לאברהם נתן‬
‫אברהם מתנות וישלחם מעל ייצחק בנו בעודנו חי קדמה אל‬
‫ארץ קדם כה‪:‬ז ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה‬
‫ושיבעים שנה וחמש שנים כה‪:‬ח וייגוע וימת אברהם‬
‫בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו כה‪:‬ט וייקברו אותו‬
‫ייצחק ויישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרון‬
‫בן צוחר החיתי אשר על פני ממרא כה‪:‬י השדה אשר קנה‬
‫אברהם מאת בני חת שמה קובר אברהם ושרה אישתו כה‪:‬יא‬
‫ויהי אחרי מות אברהם ויברכ אלוהים את ייצחק בנו וישב‬
‫ייצחק עימ באר לחי רואי‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬יב ואלה תולדות יישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר‬
‫המיצרית שיפחת שרה לאברהם כה‪:‬יג ואלה שמות בני‬
‫יישמעאל בישמותם לתולדותם בכור יישמעאל נביות וקדר‬
‫ואדבאל ומיבשם כה‪:‬יד ומישמע ודומה ומשא כה‪:‬טו חדד ותימא‬
‫יטור נפיש וקדמה כה‪:‬טז אלה הם בני יישמעאל ואלה‬
‫שמותם בחצריהם ובטירותם שנים עשר נשיאים לאומותם‬
‫כה‪:‬יז ואלה שני חיי יישמעאל מאת שנה ושלושים שנה‬
‫ושבע שנים וייגוע וימת ויאסף אל עמיו כה‪:‬יח ויישכנו‬
‫מחוילה עד שור אשר על פני מיצריים בואכה אשורה על‬
‫פני כל אחיו נפל‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬יט ואלה תולדות ייצחק בן אברהם אברהם הוליד את ייצחק‬
‫כה‪:‬כ ויהי ייצחק בן ארבעים שנה בקחתו את ריבקה בת בתואל‬
‫הארמי מיפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאישה כה‪:‬כא ויעתר‬
‫ייצחק ליהוה לנוכח אישתו כי עקרה היוא ויעתר לו יהוה‬
‫ותהר ריבקה אישתו כה‪:‬כב וייתרוצצו הבנים בקירבה ותואמר‬
‫אים כן למה זה אנוכי ותלכ לידרוש את יהוה כה‪:‬כג ויואמר‬
‫יהוה לה שני גויימ בביטנכ ושני לאומים מימעייכ‬
‫ייפרדו ולאום מילאום יאמץ ורב יעבוד צעיר כה‪:‬כד‬
‫ויימלאו ימיה ללדת והינה תומימ בביטנה כה‪:‬כה ויצא‬
‫הריאשון אדמוני כולו כאדרת שער וייקראו שמו עשו כה‪:‬כו‬
‫ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו וייקרא שמו יעקוב‬
‫וייצחק בן שישים שנה בלדת אותם כה‪:‬כז וייגדלו הנערים‬
‫ויהי עשו איש יודע צייד איש שדה ויעקוב איש תם יושב‬
‫אוהלים כה‪:‬כח ויאהב ייצחק את עשו כי צייד בפיו וריבקה‬
‫אוהבת את יעקוב כה‪:‬כט ויזד יעקוב נזיד ויבוא עשו מינ‬
‫השדה והוא עיף כה‪:‬ל ויואמר עשו אל יעקוב הלעיטני נא‬
‫מינ האדום האדום הזה כי עיף אנוכי על כן קרא שמו אדום‬
‫כה‪:‬לא ויואמר יעקוב מיכרה כיום את בכורתכ לי כה‪:‬לב ויואמר‬
‫עשו הינה אנוכי הולכ למות ולמה זה לי בכורה כה‪:‬לג ויואמר‬
‫יעקוב הישבעה לי כיום ויישבע לו ויימכור את בכורתו‬
‫בראשית‬
‫ליעקוב כה‪:‬לד ויעקוב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויואכל‬
‫וישת ויקם וילכ וייבז עשו את הבכורה‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬א ויהי רעב בארץ מילבד הרעב הריאשון אשר היה בימי‬
‫אברהם וילכ ייצחק אל אבימלכ מלכ פלישתים גררה כו‪:‬ב‬
‫וירא אליו יהוה ויואמר אל תרד מיצרימה שכון בארץ אשר‬
‫אומר אליכ כו‪:‬ג גור בארץ הזואת ואחיה עימכ ואברככא כי לכ‬
‫ולזרעכ אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה אשר‬
‫נשבעתי לאברהם אביכ כו‪:‬ד והירביתי את זרעכ ככוכבי‬
‫השמיים ונתתי לזרעכ את כל הארצות האל והיתברכו בזרעכ כול‬
‫גויי הארץ כו‪:‬ה עקב אשר שמע אברהם בקולי ויישמור‬
‫מישמרתי מיצותי חוקותי ותורותי כו‪:‬ו וישב ייצחק ביגרר‬
‫כו‪:‬ז ויישאלו אנשי המקום לאישתו ויואמר אחותי היוא כי‬
‫ירא לאמור אישתי פן יהרגוני אנשי המקום על ריבקה‬
‫כי טובת מראה היוא כו‪:‬ח ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף‬
‫אבימלכ מלכ פלישתים בעד החלון וירא והינה ייצחק מצחק‬
‫את ריבקה אישתו כו‪:‬ט וייקרא אבימלכ לייצחק ויואמר אכ‬
‫הינה אישתכ היוא ואיכ אמרת אחותי היוא ויואמר אליו‬
‫ייצחק כי אמרתי פן אמות עליה כו‪:‬י ויואמר אבימלכ מה‬
‫זואת עשית לנו כימעט שכב אחד העם את אישתכ והבאת עלינו‬
‫אשם כו‪:‬יא ויצו אבימלכ את כל העם לאמור הנוגע באיש הזה‬
‫ובאישתו מות יומת כו‪:‬יב וייזרע ייצחק בארץ ההיוא‬
‫ויימצא בשנה ההיוא מאה שערים ויברכהו יהוה כו‪:‬יג‬
‫וייגדל האיש וילכ הלוכ וגדל עד כי גדל מאוד כו‪:‬יד ויהי לו‬
‫מיקנה צואן ומיקנה בקר ועבודה רבה ויקנאו אותו פלישתים‬
‫כו‪:‬טו וכל הבארות אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו‬
‫סיתמום פלישתים וימלאום עפר כו‪:‬טז ויואמר אבימלכ אל‬
‫ייצחק לכ מעימנו כי עצמת מימנו מאוד כו‪:‬יז וילכ‬
‫מישם ייצחק וייחן בנחל גרר וישב שם כו‪:‬יח וישב ייצחק‬
‫ויחפור את בארות המיים אשר חפרו בימי אברהם אביו‬
‫ויסתמום פלישתים אחרי מות אברהם וייקרא להן שמות‬
‫כשמות אשר קרא להן אביו כו‪:‬יט ויחפרו עבדי ייצחק בנחל‬
‫ויימצאו שם באר מיים חיימ כו‪:‬כ ויריבו רועי גרר עימ‬
‫רועי ייצחק לאמור לנו המיים וייקרא שם הבאר עשק כי‬
‫היתעשקו עימו כו‪:‬כא ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה‬
‫וייקרא שמה שיטנה כו‪:‬כב ויעתק מישם ויחפור באר אחרת‬
‫ולוא רבו עליה וייקרא שמה רחובות ויואמר כי עתה הירחיב‬
‫יהוה לנו ופרינו בארץ כו‪:‬כג ויעל מישם באר שבע כו‪:‬כד וירא‬
‫אליו יהוה בלילה ההוא ויואמר אנוכי אלוהי אברהם אביכ אל‬
‫תירא כי איתכ אנוכי וברכתיכ והירביתי את זרעכ בעבור‬
‫אברהם עבדי כו‪:‬כה וייבן שם מיזבח וייקרא בשם יהוה ויט‬
‫שם אהלו וייכרו שם עבדי ייצחק באר כו‪:‬כו ואבימלכ הלכ‬
‫אליו מיגרר ואחוזת מרעהו ופיכול שר צבאו כו‪:‬כז ויואמר‬
‫אלהם ייצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי ותשלחוני‬
‫מאיתכם כו‪:‬כח ויואמרו ראו ראינו כי היה יהוה עימכ‬
‫ונואמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינכ ונכרתה ברית‬
‫עימכ כו‪:‬כט אים תעשה עימנו רעה כאשר לוא נגענוכ וכאשר‬
‫עשינו עימכ רק טוב ונשלחכ בשלום אתה עתה ברוכ יהוה כו‪:‬ל‬
‫ויעש להם מישתה ויואכלו ויישתו כו‪:‬לא וישכימו בבוקר‬
‫ויישבעו איש לאחיו וישלחם ייצחק וילכו מאיתו בשלום‬
‫כו‪:‬לב ויהי ביום ההוא ויבואו עבדי ייצחק ויגידו לו על אודות‬
‫הבאר אשר חפרו ויואמרו לו מצאנו מיים כו‪:‬לג וייקרא אותה‬
‫שיבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬לד‬
‫ויהי עשו בן ארבעים שנה וייקח אישה את יהודית בת‬
‫ותיחיין‬
‫"‬
‫בארי החיתי ואת בשמת בת אילון החיתי כו‪:‬לה‬
‫מורת רוח לייצחק ולריבקה‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬א ויהי כי זקן ייצחק‬
‫ותיכהין עיניו מראות וייקרא את עשו בנו הגדול ויואמר‬
‫"‬
‫בראשית‬
‫אליו בני ויואמר אליו הינני כז‪:‬ב ויואמר הינה נא‬
‫זקנתי לוא ידעתי יום מותי כז‪:‬ג ועתה שא נא כליכ תליכ‬
‫וקשתכ וצא השדה וצודה לי צידה )צייד( כז‪:‬ד ועשה לי‬
‫מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברככ נפשי‬
‫בטרם אמות כז‪:‬ה וריבקה שומעת בדבר ייצחק אל עשו בנו וילכ‬
‫עשו השדה לצוד צייד להביא כז‪:‬ו וריבקה אמרה אל יעקוב בנה‬
‫לאמור הינה שמעתי את אביכ מדבר אל עשו אחיכ לאמור כז‪:‬ז‬
‫הביאה לי צייד ועשה לי מטעמים ואוכלה ואברככה ליפני‬
‫יהוה ליפני מותי כז‪:‬ח ועתה בני שמע בקולי לאשר אני‬
‫מצוה אותכ כז‪:‬ט לכ נא אל הצואן וקח לי מישם שני גדיי‬
‫עיזים טובים ואעשה אותם מטעמים לאביכ כאשר אהב כז‪:‬י‬
‫והבאת לאביכ ואכל בעבור אשר יברככ ליפני מותו כז‪:‬יא‬
‫ויואמר יעקוב אל ריבקה אימו הן עשו אחי איש שעיר‬
‫ואנוכי איש חלק כז‪:‬יב אולי ימושני אבי והייתי‬
‫בעיניו כימתעתע והבאתי עלי קללה ולוא ברכה כז‪:‬יג ותואמר‬
‫לו אימו עלי קיללתכ בני אכ שמע בקולי ולכ קח לי כז‪:‬יד‬
‫וילכ וייקח ויבא לאימו ותעש אימו מטעמים כאשר אהב‬
‫אביו כז‪:‬טו ותיקח ריבקה את ביגדי עשו בנה הגדול החמודות‬
‫אשר איתה בביית ותלבש את יעקוב בנה הקטן כז‪:‬טז ואת עורות‬
‫גדיי העיזים הילבישה על ידיו ועל חלקת צואריו כז‪:‬יז‬
‫ותיתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקוב בנה‬
‫כז‪:‬יח ויבוא אל אביו ויואמר אבי ויואמר הינני מי אתה‬
‫בני כז‪:‬יט ויואמר יעקוב אל אביו אנוכי עשו בכורכ עשיתי‬
‫כאשר דיברת אלי קום נא שבה ואכלה מיצידי בעבור תברכני‬
‫נפשכ כז‪:‬כ ויואמר ייצחק אל בנו מה זה מיהרת לימצוא‬
‫בני ויואמר כי היקרה יהוה אלוהיכ לפני כז‪:‬כא ויואמר‬
‫ייצחק אל יעקוב גשה נא ואמושכ בני האתה זה בני עשו‬
‫אים לוא כז‪:‬כב וייגש יעקוב אל ייצחק אביו וימושהו‬
‫ויואמר הקול קול יעקוב והידיים ידי עשו כז‪:‬כג ולוא היכירו‬
‫כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות ויברכהו כז‪:‬כד ויואמר‬
‫אתה זה בני עשו ויואמר אני כז‪:‬כה ויואמר הגישה לי‬
‫ואוכלה מיציד בני למען תברככ נפשי ויגש לו ויואכל ויבא‬
‫לו ייין וישת כז‪:‬כו ויואמר אליו ייצחק אביו גשה נא‬
‫ושקה לי בני כז‪:‬כז וייגש ויישק לו וירח את ריח בגדיו‬
‫ויברכהו ויואמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה כז‪:‬כח‬
‫וייתן לכ האלוהים מיטל השמיים ומישמני הארץ ורוב‬
‫דגן ותירוש כז‪:‬כט יעבדוכ עמים וישתחו )ויישתחוו( לכ‬
‫לאומים הוה גביר לאחיכ ויישתחוו לכ בני אימכ אורריכ‬
‫ארור ומברכיכ ברוכ כז‪:‬ל ויהי כאשר כילה ייצחק לברכ את‬
‫יעקוב ויהי אכ יצוא יצא יעקוב מאת פני ייצחק אביו‬
‫ועשו אחיו בא מיצידו כז‪:‬לא ויעש גם הוא מטעמים ויבא‬
‫לאביו ויואמר לאביו יקומ אבי ויואכל מיציד בנו בעבור‬
‫תברכני נפשכ כז‪:‬לב ויואמר לו ייצחק אביו מי אתה ויואמר‬
‫אני בינכ בכורכ עשו כז‪:‬לג ויחרד ייצחק חרדה גדולה עד מאוד‬
‫ויואמר מי אפוא הוא הצד צייד ויבא לי ואוכל מיכול בטרם‬
‫תבוא ואברכהו גם ברוכ ייחיה כז‪:‬לד כישמוע עשו את דיברי‬
‫אביו וייצעק צעקה גדולה ומרה עד מאוד ויואמר לאביו ברכני‬
‫גם אני אבי כז‪:‬לה ויואמר בא אחיכ במירמה וייקח בירכתכ‬
‫כז‪:‬לו ויואמר הכי קרא שמו יעקוב ויעקבני זה פעמיים את‬
‫בכורתי לקח והינה עתה לקח בירכתי ויואמר הלוא אצלת לי‬
‫ברכה כז‪:‬לז ויען ייצחק ויואמר לעשו הן גביר שמתיו לכ‬
‫ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו ולכה אפוא‬
‫מה אעשה בני כז‪:‬לח ויואמר עשו אל אביו הברכה אחת היוא לכ‬
‫ויבך כז‪:‬לט ויען‬
‫‪#‬‬
‫אבי ברכני גם אני אבי ויישא עשו קולו‬
‫ייצחק אביו ויואמר אליו הינה מישמני הארץ ייחיה‬
‫מושבכ ומיטל השמיים מעל כז‪:‬מ ועל חרבכ תיחיה ואת אחיכ‬
‫בראשית‬
‫תעבוד והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארכ כז‪:‬מא‬
‫ויישטום עשו את יעקוב על הברכה אשר ברכו אביו ויואמר עשו‬
‫בליבו ייקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקוב אחי כז‪:‬מב‬
‫ויוגד לריבקה את דיברי עשו בנה הגדול ותישלח ותיקרא‬
‫ליעקוב בנה הקטן ותואמר אליו הינה עשו אחיכ מיתנחם לכ‬
‫להרגכ כז‪:‬מג ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לכ אל לבן אחי‬
‫חרנה כז‪:‬מד וישבת עימו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת‬
‫אחיכ כז‪:‬מה עד שוב אף אחיכ מימכ ושכח את אשר עשית לו‬
‫ושלחתי ולקחתיכ מישם למה אשכל גם שניכם יום אחד כז‪:‬מו‬
‫ותואמר ריבקה אל ייצחק קצתי בחיי מיפני בנות חת אים‬
‫לוקח יעקוב אישה מיבנות חת כאלה מיבנות הארץ למה לי‬
‫חיימ כח‪:‬א וייקרא ייצחק אל יעקוב ויברכ אותו ויצוהו‬
‫ויואמר לו לוא תיקח אישה מיבנות כנען כח‪:‬ב קום לכ פדנה‬
‫ארם ביתה בתואל אבי אימכ וקח לכ מישם אישה מיבנות לבן‬
‫אחי אימכ כח‪:‬ג ואל שדי יברכ אותכ ויפרכ וירבכ והיית‬
‫ליקהל עמים כח‪:‬ד וייתן לכ את בירכת אברהם לכ ולזרעכ‬
‫איתכ לרישתכ את ארץ מגוריכ אשר נתן אלוהים לאברהם כח‪:‬ה‬
‫ויישלח ייצחק את יעקוב וילכ פדנה ארם אל לבן בן בתואל‬
‫הארמי אחי ריבקה אם יעקוב ועשו כח‪:‬ו וירא עשו כי ברכ‬
‫ייצחק את יעקוב ושילח אותו פדנה ארם לקחת לו מישם אישה‬
‫בברכו אותו ויצו עליו לאמור לוא תיקח אישה מיבנות כנען‬
‫כח‪:‬ז ויישמע יעקוב אל אביו ואל אימו וילכ פדנה ארם כח‪:‬ח‬
‫וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני ייצחק אביו כח‪:‬ט וילכ‬
‫עשו אל יישמעאל וייקח את מחלת בת יישמעאל בן אברהם‬
‫אחות נביות על נשיו לו לאישה‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬י ויצא יעקוב‬
‫מיבאר שבע וילכ חרנה כח‪:‬יא וייפגע במקום וילן שם כי‬
‫בא השמש וייקח מאבני המקום וישם מראשותיו ויישכב‬
‫במקום ההוא כח‪:‬יב ויחלום והינה סולם מוצב ארצה ורואשו‬
‫מגיע השמימה והינה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו‬
‫כח‪:‬יג והינה יהוה נצב עליו ויואמר אני יהוה אלוהי‬
‫אברהם אביכ ואלוהי ייצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לכ‬
‫אתננה ולזרעכ כח‪:‬יד והיה זרעכ כעפר הארץ ופרצת ימה‬
‫וקדמה וצפונה ונגבה ונברכו בכ כל מישפחות האדמה ובזרעכ‬
‫כח‪:‬טו והינה אנוכי עימכ ושמרתיכ בכול אשר תלכ והשיבותיכ‬
‫אל האדמה הזואת כי לוא אעזבכ עד אשר אים עשיתי את אשר‬
‫דיברתי לכ כח‪:‬טז וייקץ יעקוב מישנתו ויואמר אכן יש‬
‫יהוה במקום הזה ואנוכי לוא ידעתי כח‪:‬יז ויירא ויואמר מה‬
‫נורא המקום הזה אין זה כי אים בית אלוהים וזה שער‬
‫השמיים כח‪:‬יח וישכם יעקוב בבוקר וייקח את האבן אשר שם‬
‫מראשותיו וישם אותה מצבה וייצוק שמן על רואשה כח‪:‬יט‬
‫וייקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר‬
‫לריאשונה כח‪:‬כ ויידר יעקוב נדר לאמור אים ייחיה‬
‫אלוהים עימדי ושמרני בדרכ הזה אשר אנוכי הולכ ונתן לי‬
‫לחם לאכול ובגד לילבוש כח‪:‬כא ושבתי בשלום אל בית אבי והיה‬
‫יהוה לי לאלוהים כח‪:‬כב והאבן הזואת אשר שמתי מצבה‬
‫ייחיה בית אלוהים וכול אשר תיתן לי עשר אעשרנו לכ כט‪:‬א‬
‫ויישא יעקוב רגליו וילכ ארצה בני קדם כט‪:‬ב וירא והינה‬
‫באר בשדה והינה שם שלושה עדרי צואן רובצים עליה כי‬
‫מינ הבאר ההיוא ישקו העדרים והאבן גדולה על פי הבאר‬
‫כט‪:‬ג ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר‬
‫והישקו את הצואן והשיבו את האבן על פי הבאר לימקומה כט‪:‬ד‬
‫ויואמר להם יעקוב אחי מאיין אתם ויואמרו מחרן אנחנו‬
‫כט‪:‬ה ויואמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויואמרו ידענו כט‪:‬ו‬
‫ויואמר להם השלום לו ויואמרו שלום והינה רחל ביתו באה‬
‫עימ הצואן כט‪:‬ז ויואמר הן עוד היום גדול לוא עת האסף‬
‫המיקנה השקו הצואן ולכו רעו כט‪:‬ח ויואמרו לוא נוכל עד אשר‬
‫בראשית‬
‫יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והישקינו‬
‫הצואן כט‪:‬ט עודנו מדבר עימם ורחל באה עימ הצואן אשר‬
‫לאביה כי רועה היוא כט‪:‬י ויהי כאשר ראה יעקוב את רחל בת‬
‫לבן אחי אימו ואת צואן לבן אחי אימו וייגש יעקוב ויגל‬
‫את האבן מעל פי הבאר וישק את צואן לבן אחי אימו כט‪:‬יא‬
‫ויבך כט‪:‬יב ויגד יעקוב‬
‫‪#‬‬
‫ויישק יעקוב לרחל ויישא את קולו‬
‫לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן ריבקה הוא ותרץ ותגד לאביה‬
‫כט‪:‬יג ויהי כישמוע לבן את שמע יעקוב בן אחותו וירץ‬
‫ליקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את‬
‫כל הדברים האלה כט‪:‬יד ויואמר לו לבן אכ עצמי ובשרי אתה‬
‫וישב עימו חודש ימים כט‪:‬טו ויואמר לבן ליעקוב הכי אחי‬
‫אתה ועבדתני חינם הגידה לי מה משכורתכ כט‪:‬טז וללבן שתי‬
‫בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל כט‪:‬יז ועיני לאה רכות‬
‫ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה כט‪:‬יח ויאהב יעקוב את רחל‬
‫ויואמר אעבדכ שבע שנים ברחל ביתכ הקטנה כט‪:‬יט ויואמר‬
‫לבן טוב תיתי אותה לכ מיתיתי אותה לאיש אחר שבה עימדי‬
‫כט‪:‬כ ויעבוד יעקוב ברחל שבע שנים וייחיו בעיניו‬
‫כימים אחדים באהבתו אותה כט‪:‬כא ויואמר יעקוב אל לבן הבה‬
‫את אישתי כי מלאו ימי ואבואה אליה כט‪:‬כב ויאסוף לבן את‬
‫כל אנשי המקום ויעש מישתה כט‪:‬כג ויהי בערב וייקח את‬
‫לאה ביתו ויבא אותה אליו ויבוא אליה כט‪:‬כד וייתן לבן לה את‬
‫זילפה שיפחתו ללאה ביתו שיפחה כט‪:‬כה ויהי בבוקר והינה‬
‫היוא לאה ויואמר אל לבן מה זואת עשית לי הלוא ברחל עבדתי‬
‫עימכ ולמה רימיתני כט‪:‬כו ויואמר לבן לוא יעשה כן‬
‫בימקומנו לתת הצעירה ליפני הבכירה כט‪:‬כז מלא שבוע‬
‫זואת ונתנה לכ גם את זואת בעבודה אשר תעבוד עימדי עוד שבע‬
‫שנים אחרות כט‪:‬כח ויעש יעקוב כן וימלא שבוע זואת וייתן‬
‫לו את רחל ביתו לו לאישה כט‪:‬כט וייתן לבן לרחל ביתו את‬
‫בילהה שיפחתו לה לשיפחה כט‪:‬ל ויבוא גם אל רחל ויאהב גם‬
‫את רחל מילאה ויעבוד עימו עוד שבע שנים אחרות כט‪:‬לא וירא‬
‫יהוה כי שנואה לאה וייפתח את רחמה ורחל עקרה כט‪:‬לב ותהר‬
‫לאה ותלד בן ותיקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה‬
‫בעניי כי עתה יאהבני אישי כט‪:‬לג ותהר עוד ותלד בן‬
‫ותואמר כי שמע יהוה כי שנואה אנוכי וייתן לי גם את זה‬
‫ותיקרא שמו שימעון כט‪:‬לד ותהר עוד ותלד בן ותואמר עתה‬
‫הפעם יילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים על כן‬
‫קרא שמו לוי כט‪:‬לה ותהר עוד ותלד בן ותואמר הפעם אודה את‬
‫יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמוד מילדת ל‪:‬א ותרא רחל כי‬
‫לוא ילדה ליעקוב ותקנא רחל באחותה ותואמר אל יעקוב הבה לי‬
‫בנים ואים איין מתה אנוכי ל‪:‬ב וייחר אף יעקוב ברחל‬
‫ויואמר התחת אלוהים אנוכי אשר מנע מימכ פרי בטן ל‪:‬ג‬
‫ותואמר הינה אמתי בילהה בוא אליה ותלד על בירכי ואיבנה‬
‫גם אנוכי מימנה ל‪:‬ד ותיתן לו את בילהה שיפחתה לאישה‬
‫ויבוא אליה יעקוב ל‪:‬ה ותהר בילהה ותלד ליעקוב בן ל‪:‬ו ותואמר‬
‫רחל דנני אלוהים וגם שמע בקולי וייתן לי בן על כן קראה‬
‫שמו דן ל‪:‬ז ותהר עוד ותלד בילהה שיפחת רחל בן שני ליעקוב‬
‫ל‪:‬ח ותואמר רחל נפתולי אלוהים נפתלתי עימ אחותי גם‬
‫יכולתי ותיקרא שמו נפתלי ל‪:‬ט ותרא לאה כי עמדה מילדת‬
‫ותיקח את זילפה שיפחתה ותיתן אותה ליעקוב לאישה ל‪:‬י‬
‫ותלד זילפה שיפחת לאה ליעקוב בן ל‪:‬יא ותואמר לאה בגד )בא‬
‫גד( ותיקרא את שמו גד ל‪:‬יב ותלד זילפה שיפחת לאה בן שני‬
‫ליעקוב ל‪:‬יג ותואמר לאה באשרי כי אישרוני בנות ותיקרא‬
‫את שמו אשר ל‪:‬יד וילכ ראובן בימי קציר חיטים ויימצא‬
‫דודאים בשדה ויבא אותם אל לאה אימו ותואמר רחל אל לאה תני‬
‫נא לי מידודאי בנכ ל‪:‬טו ותואמר לה המעט קחתכ את אישי‬
‫ולקחת גם את דודאי בני ותואמר רחל לכן יישכב עימכ הלילה‬
‫בראשית‬
‫תחת דודאי בנכ ל‪:‬טז ויבוא יעקוב מינ השדה בערב ותצא לאה‬
‫ליקראתו ותואמר אלי תבוא כי שכור שכרתיכ בדודאי בני‬
‫ויישכב עימה בלילה הוא ל‪:‬יז ויישמע אלוהים אל לאה‬
‫ותהר ותלד ליעקוב בן חמישי ל‪:‬יח ותואמר לאה נתן אלוהים‬
‫שכרי אשר נתתי שיפחתי לאישי ותיקרא שמו ייששכר‬
‫ל‪:‬יט ותהר עוד לאה ותלד בן שישי ליעקוב ל‪:‬כ ותואמר לאה‬
‫זבדני אלוהים אותי זבד טוב הפעם ייזבלני אישי כי‬
‫ילדתי לו שישה בנים ותיקרא את שמו זבולון ל‪:‬כא ואחר ילדה‬
‫בת ותיקרא את שמה דינה ל‪:‬כב וייזכור אלוהים את רחל‬
‫ויישמע אליה אלוהים וייפתח את רחמה ל‪:‬כג ותהר ותלד בן‬
‫ותואמר אסף אלוהים את חרפתי ל‪:‬כד ותיקרא את שמו יוסף‬
‫לאמור יוסף יהוה לי בן אחר ל‪:‬כה ויהי כאשר ילדה רחל את‬
‫יוסף ויואמר יעקוב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי‬
‫ל‪:‬כו תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אותכ בהן ואלכה כי‬
‫אתה ידעת את עבודתי אשר עבדתיכ ל‪:‬כז ויואמר אליו לבן‬
‫אים נא מצאתי חן בעיניכ נחשתי ויברכני יהוה ביגללכ‬
‫ל‪:‬כח ויואמר נקבה שכרכ עלי ואתנה ל‪:‬כט ויואמר אליו אתה‬
‫ידעת את אשר עבדתיכ ואת אשר היה מיקנכ איתי ל‪:‬ל כי‬
‫מעט אשר היה לכ לפני וייפרוץ לרוב ויברכ יהוה אותכ‬
‫לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנוכי לביתי ל‪:‬לא ויואמר מה‬
‫אתן לכ ויואמר יעקוב לוא תיתן לי מאומה אים תעשה לי‬
‫הדבר הזה אשובה ארעה צואנכ אשמור ל‪:‬לב אעבור בכל צואנכ‬
‫היום הסר מישם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא‬
‫ונקוד בעיזים והיה שכרי ל‪:‬לג וענתה בי צידקתי ביום מחר‬
‫כי תבוא על שכרי לפניכ כול אשר איננו נקוד וטלוא‬
‫בעיזים וחום בכשבים גנוב הוא איתי ל‪:‬לד ויואמר לבן הן לו‬
‫יהי כידברכ ל‪:‬לה ויסר ביום ההוא את התישים העקודים‬
‫והטלואים ואת כל העיזים הנקודות והטלואות כול אשר לבן בו וכל‬
‫חום בכשבים וייתן ביד בניו ל‪:‬לו וישם דרכ שלושת ימים‬
‫בינו ובין יעקוב ויעקוב רועה את צואן לבן הנותרות ל‪:‬לז‬
‫וייקח לו יעקוב מקל ליבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן‬
‫פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות ל‪:‬לח ויצג את‬
‫תבואן‬
‫"‬
‫המקלות אשר פיצל ברהטים בשיקתות המיים אשר‬
‫הצואן לישתות לנוכח הצואן ויחמנה בבואן לישתות ל‪:‬לט‬
‫ותלדן הצואן עקודים נקודים‬
‫"‬
‫ויחמו הצואן אל המקלות‬
‫וטלואים ל‪:‬מ והכשבים היפריד יעקוב וייתן פני הצואן‬
‫אל עקוד וכל חום בצואן לבן וישת לו עדרים לבדו ולוא שתם על‬
‫צואן לבן ל‪:‬מא והיה בכל יחם הצואן המקושרות ושם יעקוב את‬
‫ל‪:‬מב‬
‫במקלות‬
‫ברהטים ליחמנה‬
‫הצואן‬
‫לעיני‬
‫המקלות‬
‫ובהעטיף הצואן לוא ישים והיה העטופים ללבן והקשורים‬
‫ליעקוב ל‪:‬מג וייפרוץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צואן רבות‬
‫ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים לא‪:‬א ויישמע את דיברי‬
‫בני לבן לאמור לקח יעקוב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו‬
‫עשה את כל הכבוד הזה לא‪:‬ב וירא יעקוב את פני לבן והינה‬
‫איננו עימו כיתמול שילשום לא‪:‬ג ויואמר יהוה אל יעקוב‬
‫שוב אל ארץ אבותיכ ולמולדתכ ואחיה עימכ לא‪:‬ד ויישלח יעקוב‬
‫וייקרא לרחל וללאה השדה אל צואנו לא‪:‬ה ויואמר להן רואה‬
‫אנוכי את פני אביכן כי איננו אלי כיתמול שילשום‬
‫ואלוהי אבי היה עימדי לא‪:‬ו ואתנה ידעתן כי בכל כוחי‬
‫עבדתי את אביכן לא‪:‬ז ואביכן התל בי והחליפ את משכורתי‬
‫עשרת מונים ולוא נתנו אלוהים להרע עימדי לא‪:‬ח אים כוה‬
‫יואמר נקודים ייחיה שכרכ וילדו כל הצואן נקודים ואים‬
‫כוה יואמר עקודים ייחיה שכרכ וילדו כל הצואן עקודים לא‪:‬ט‬
‫ויצל אלוהים את מיקנה אביכם וייתן לי לא‪:‬י ויהי בעת‬
‫יחם הצואן ואשא עיני וארא בחלום והינה העתודים‬
‫העולים על הצואן עקודים נקודים וברודים לא‪:‬יא ויואמר‬
‫בראשית‬
‫אלי מלאכ האלוהים בחלום יעקוב ואומר הינני לא‪:‬יב‬
‫ויואמר שא נא עיניכ וראה כל העתודים העולים על הצואן‬
‫עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לכ‬
‫לא‪:‬יג אנוכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי‬
‫שם נדר עתה קום צא מינ הארץ הזואת ושוב אל ארץ מולדתכ‬
‫לא‪:‬יד ותען רחל ולאה ותואמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית‬
‫אבינו לא‪:‬טו הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויואכל גם אכול‬
‫את כספנו לא‪:‬טז כי כל העושר אשר היציל אלוהים מאבינו‬
‫לנו הוא ולבנינו ועתה כול אשר אמר אלוהים אליכ עשה לא‪:‬יז‬
‫ויקם יעקוב ויישא את בניו ואת נשיו על הגמלים לא‪:‬יח‬
‫ויינהג את כל מיקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מיקנה‬
‫קינינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל ייצחק אביו ארצה‬
‫כנען לא‪:‬יט ולבן הלכ ליגזוז את צואנו ותיגנוב רחל את‬
‫התרפים אשר לאביה לא‪:‬כ וייגנוב יעקוב את לב לבן הארמי‬
‫על בלי היגיד לו כי בורח הוא לא‪:‬כא וייברח הוא וכל אשר לו‬
‫ויקם ויעבור את הנהר וישם את פניו הר הגילעד לא‪:‬כב‬
‫ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקוב לא‪:‬כג וייקח את‬
‫אחיו עימו ויירדוף אחריו דרכ שיבעת ימים וידבק אותו‬
‫בהר הגילעד לא‪:‬כד ויבוא אלוהים אל לבן הארמי בחלום הלילה‬
‫ויואמר לו הישמר לכ פן תדבר עימ יעקוב מיטוב עד רע‬
‫לא‪:‬כה וישג לבן את יעקוב ויעקוב תקע את אהלו בהר ולבן תקע‬
‫את אחיו בהר הגילעד לא‪:‬כו ויואמר לבן ליעקוב מה עשית‬
‫ותיגנוב את לבבי ותנהג את בנותי כישבויות חרב לא‪:‬כז למה‬
‫נחבאת ליברוח ותיגנוב אותי ולוא היגדת לי ואשלחכ בשימחה‬
‫ובשירים בתוף ובכינור לא‪:‬כח ולוא נטשתני לנשק לבני‬
‫וליבנותי עתה היסכלת עשו לא‪:‬כט יש לאל ידי לעשות‬
‫עימכם רע ואלוהי אביכם אמש אמר אלי לאמור הישמר לכ‬
‫מידבר עימ יעקוב מיטוב עד רע לא‪:‬ל ועתה הלוכ הלכת כי‬
‫נכסוף נכספתה לבית אביכ למה גנבת את אלוהי לא‪:‬לא ויען‬
‫יעקוב ויואמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תיגזול את‬
‫בנותיכ מעימי לא‪:‬לב עימ אשר תימצא את אלוהיכ לוא‬
‫ייחיה נגד אחינו הכר לכ מה עימדי וקח לכ ולוא ידע יעקוב‬
‫כי רחל גנבתם לא‪:‬לג ויבוא לבן באוהל יעקוב ובאוהל לאה ובאוהל‬
‫שתי האמהות ולוא מצא ויצא מאוהל לאה ויבוא באוהל רחל לא‪:‬לד‬
‫ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם‬
‫וימשש לבן את כל האוהל ולוא מצא לא‪:‬לה ותואמר אל אביה אל‬
‫ייחר בעיני אדוני כי לוא אוכל לקום מיפניכ כי דרכ‬
‫נשים לי ויחפש ולוא מצא את התרפים לא‪:‬לו וייחר ליעקוב‬
‫וירב בלבן ויען יעקוב ויואמר ללבן מה פישעי מה חטאתי‬
‫כי דלקת אחרי לא‪:‬לז כי מיששת את כל כלי מה מצאת מיכול‬
‫כלי ביתכ שים כוה נגד אחי ואחיכ ויוכיחו בין שנינו‬
‫לא‪:‬לח זה עשרים שנה אנוכי עימכ רחליכ ועיזיכ לוא‬
‫שיכלו ואילי צואנכ לוא אכלתי לא‪:‬לט טרפה לוא הבאתי אליכ‬
‫אנוכי אחטנה מידי תבקשנה גנובתי יום וגנובתי לילה‬
‫לא‪:‬מ הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותידד שנתי‬
‫מעיני לא‪:‬מא זה לי עשרים שנה בביתכ עבדתיכ ארבע‬
‫עשרה שנה בישתי בנותיכ ושש שנים בצואנכ ותחלף את‬
‫משכורתי עשרת מונים לא‪:‬מב לולי אלוהי אבי אלוהי אברהם‬
‫ופחד ייצחק היה לי כי עתה ריקם שילחתני את עניי ואת‬
‫יגיע כפי ראה אלוהים ויוכח אמש לא‪:‬מג ויען לבן ויואמר‬
‫אל יעקוב הבנות בנותי והבנים בני והצואן צואני וכול אשר‬
‫אתה רואה לי הוא וליבנותי מה אעשה לאלה היום או‬
‫ליבניהן אשר ילדו לא‪:‬מד ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה‬
‫והיה לעד ביני ובינכ לא‪:‬מה וייקח יעקוב אבן וירימה‬
‫מצבה לא‪:‬מו ויואמר יעקוב לאחיו ליקטו אבנים וייקחו‬
‫אבנים ויעשו גל ויואכלו שם על הגל לא‪:‬מז וייקרא לו לבן‬
‫בראשית‬
‫יגר שהדותא ויעקוב קרא לו גלעד לא‪:‬מח ויואמר לבן הגל הזה עד‬
‫ביני ובינכ היום על כן קרא שמו גלעד לא‪:‬מט והמיצפה‬
‫אשר אמר ייצף יהוה ביני ובינכ כי נסתר איש מרעהו‬
‫לא‪:‬נ אים תענה את בנותי ואים תיקח נשים על בנותי‬
‫אין איש עימנו ראה אלוהים עד ביני ובינכ לא‪:‬נא‬
‫ויואמר לבן ליעקוב הינה הגל הזה והינה המצבה אשר‬
‫יריתי ביני ובינכ לא‪:‬נב עד הגל הזה ועדה המצבה אים‬
‫אני לוא אעבור אליכ את הגל הזה ואים אתה לוא תעבור אלי את‬
‫הגל הזה ואת המצבה הזואת לרעה לא‪:‬נג אלוהי אברהם ואלוהי‬
‫נחור יישפטו בינינו אלוהי אביהם ויישבע יעקוב בפחד‬
‫אביו ייצחק לא‪:‬נד וייזבח יעקוב זבח בהר וייקרא לאחיו‬
‫לאכל לחם ויואכלו לחם וילינו בהר לב‪:‬א וישכם לבן בבוקר‬
‫וינשק לבניו וליבנותיו ויברכ אתהם וילכ וישב לבן‬
‫לימקומו לב‪:‬ב ויעקוב הלכ לדרכו וייפגעו בו מלאכי אלוהים‬
‫לב‪:‬ג ויואמר יעקוב כאשר ראם מחנה אלוהים זה וייקרא שם‬
‫המקום ההוא מחניים‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬ד ויישלח יעקוב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה‬
‫שעיר שדה אדום לב‪:‬ה ויצו אותם לאמור כוה תואמרון לאדוני‬
‫לעשו כוה אמר עבדכ יעקוב עימ לבן גרתי ואחר עד עתה לב‪:‬ו‬
‫ויהי לי שור וחמור צואן ועבד ושיפחה ואשלחה להגיד‬
‫לאדוני לימצוא חן בעיניכ לב‪:‬ז וישובו המלאכים אל יעקוב‬
‫לאמור באנו אל אחיכ אל עשו וגם הולכ ליקראתכ וארבע מאות‬
‫איש עימו לב‪:‬ח ויירא יעקוב מאוד ויצר לו ויחץ את העם‬
‫אשר איתו ואת הצואן ואת הבקר והגמלים לישני מחנות לב‪:‬ט‬
‫ויואמר אים יבוא עשו אל המחנה האחת והיכהו והיה המחנה‬
‫הנשאר ליפליטה לב‪:‬י ויואמר יעקוב אלוהי אבי אברהם‬
‫ואלוהי אבי ייצחק יהוה האומר אלי שוב לארצכ ולמולדתכ‬
‫ואיטיבה עימכ לב‪:‬יא קטונתי מיכול החסדים ומיכל האמת‬
‫אשר עשית את עבדכ כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה‬
‫הייתי לישני מחנות לב‪:‬יב הצילני נא מיד אחי מיד‬
‫עשו כי ירא אנוכי אותו פן יבוא והיכני אם על בנים‬
‫לב‪:‬יג ואתה אמרת היטב איטיב עימכ ושמתי את זרעכ כחול‬
‫הים אשר לוא ייספר מרוב לב‪:‬יד וילן שם בלילה ההוא‬
‫וייקח מינ הבא בידו מינחה לעשו אחיו לב‪:‬טו עיזים‬
‫מאתיים ותישים עשרים רחלים מאתיים ואילים‬
‫עשרים לב‪:‬טז גמלים מיניקות ובניהם שלושים פרות‬
‫ארבעים ופרים עשרה אתונות עשרים ועירימ עשרה לב‪:‬יז‬
‫וייתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויואמר אל עבדיו עיברו‬
‫לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר לב‪:‬יח ויצו את‬
‫הריאשון לאמור כי ייפגשכ עשו אחי ושאלכ לאמור למי‬
‫אתה ואנה תלכ ולמי אלה לפניכ לב‪:‬יט ואמרת לעבדכ ליעקוב‬
‫מינחה היוא שלוחה לאדוני לעשו והינה גם הוא אחרינו לב‪:‬כ‬
‫ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההולכים אחרי‬
‫העדרים לאמור כדבר הזה תדברון אל עשו במוצאכם אותו לב‪:‬כא‬
‫ואמרתם גם הינה עבדכ יעקוב אחרינו כי אמר אכפרה פניו‬
‫במינחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי יישא‬
‫פני לב‪:‬כב ותעבור המינחה על פניו והוא לן בלילה ההוא‬
‫במחנה לב‪:‬כג ויקם בלילה הוא וייקח את שתי נשיו ואת שתי‬
‫שיפחותיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבור את מעבר יבוק לב‪:‬כד‬
‫וייקחם ויעבירם את הנחל ויעבר את אשר לו לב‪:‬כה וייותר‬
‫יעקוב לבדו ויאבק איש עימו עד עלות השחר לב‪:‬כו וירא כי לוא‬
‫יכול לו וייגע בכף ירכו ותקע כף ירכ יעקוב בהאבקו עימו‬
‫לב‪:‬כז ויואמר שלחני כי עלה השחר ויואמר לוא אשלחכ כי‬
‫אים ברכתני לב‪:‬כח ויואמר אליו מה שמכ ויואמר יעקוב לב‪:‬כט‬
‫ויואמר לוא יעקוב יאמר עוד שימכ כי אים יישראל כי‬
‫שרית עימ אלוהים ועימ אנשים ותוכל לב‪:‬ל ויישאל יעקוב‬
‫בראשית‬
‫ויואמר הגידה נא שמכ ויואמר למה זה תישאל לישמי‬
‫ויברכ אותו שם לב‪:‬לא וייקרא יעקוב שם המקום פניאל כי‬
‫ראיתי אלוהים פנים אל פנים ותינצל נפשי לב‪:‬לב‬
‫וייזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו‬
‫לב‪:‬לג על כן לוא יואכלו בני יישראל את גיד הנשה אשר על‬
‫כף הירכ עד היום הזה כי נגע בכף ירכ יעקוב בגיד הנשה‬
‫לג‪:‬א ויישא יעקוב עיניו וירא והינה עשו בא ועימו ארבע‬
‫מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי‬
‫השפחות לג‪:‬ב וישם את השפחות ואת ילדיהן ריאשונה ואת‬
‫לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים לג‪:‬ג והוא‬
‫עבר ליפניהם ויישתחו ארצה שבע פעמים עד גישתו עד‬
‫אחיו לג‪:‬ד וירץ עשו ליקראתו ויחבקהו וייפול על צוארו‬
‫ויישקהו וייבכו לג‪:‬ה ויישא את עיניו וירא את הנשים‬
‫ואת הילדים ויואמר מי אלה לכ ויואמר הילדים אשר חנן‬
‫ותיגשן השפחות הנה וילדיהן‬
‫"‬
‫אלוהים את עבדכ לג‪:‬ו‬
‫ותישתחוין לג‪:‬ז ותיגש גם לאה וילדיה ויישתחוו ואחר נגש‬
‫"‬
‫יוסף ורחל ויישתחוו לג‪:‬ח ויואמר מי לכ כל המחנה הזה אשר‬
‫פגשתי ויואמר לימצוא חן בעיני אדוני לג‪:‬ט ויואמר עשו‬
‫יש לי רב אחי יהי לכ אשר לכ לג‪:‬י ויואמר יעקוב אל נא‬
‫אים נא מצאתי חן בעיניכ ולקחת מינחתי מידי כי על‬
‫כן ראיתי פניכ כיראות פני אלוהים ותירצני לג‪:‬יא קח‬
‫נא את בירכתי אשר הובאת לכ כי חנני אלוהים וכי יש לי‬
‫כול וייפצר בו וייקח לג‪:‬יב ויואמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדכ‬
‫לג‪:‬יג ויואמר אליו אדוני יודע כי הילדים רכים והצואן‬
‫והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצואן לג‪:‬יד יעבר‬
‫נא אדוני ליפני עבדו ואני אתנהלה לאיטי לרגל המלאכה‬
‫אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדוני שעירה‬
‫לג‪:‬טו ויואמר עשו אציגה נא עימכ מינ העם אשר איתי‬
‫ויואמר למה זה אמצא חן בעיני אדוני לג‪:‬טז וישב ביום‬
‫ההוא עשו לדרכו שעירה לג‪:‬יז ויעקוב נסע סוכותה וייבן לו‬
‫המקום‬
‫שם‬
‫קרא‬
‫כן‬
‫על‬
‫סוכות‬
‫עשה‬
‫ולמיקנהו‬
‫ביית‬
‫סוכות‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬יח ויבוא יעקוב שלם עיר שכם אשר בארץ‬
‫כנען בבואו מיפדן ארם וייחן את פני העיר לג‪:‬יט‬
‫וייקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי‬
‫שכם במאה קשיטה לג‪:‬כ ויצב שם מיזבח וייקרא לו אל אלוהי‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬לד‪:‬א ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקוב‬
‫ליראות ביבנות הארץ לד‪:‬ב וירא אותה שכם בן חמור החיוי‬
‫נשיא הארץ וייקח אותה ויישכב אותה ויענה לד‪:‬ג ותידבק‬
‫נפשו בדינה בת יעקוב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער‬
‫לד‪:‬ד ויואמר שכם אל חמור אביו לאמור קח לי את הילדה הזואת‬
‫לאישה לד‪:‬ה ויעקוב שמע כי טימא את דינה ביתו ובניו היו‬
‫את מיקנהו בשדה והחריש יעקוב עד בואם לד‪:‬ו ויצא חמור אבי‬
‫שכם אל יעקוב לדבר איתו לד‪:‬ז ובני יעקוב באו מינ השדה‬
‫כשמעם וייתעצבו האנשים וייחר להם מאוד כי נבלה עשה‬
‫ביישראל לישכב את בת יעקוב וכן לוא יעשה לד‪:‬ח וידבר חמור‬
‫איתם לאמור שכם בני חשקה נפשו בביתכם תנו נא אותה לו‬
‫לאישה לד‪:‬ט והיתחתנו אותנו בנותיכם תיתנו לנו ואת‬
‫בנותינו תיקחו לכם לד‪:‬י ואיתנו תשבו והארץ תיחיה‬
‫ליפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה לד‪:‬יא ויואמר שכם אל אביה‬
‫ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תואמרו אלי אתן לד‪:‬יב‬
‫הרבו עלי מאוד מוהר ומתן ואתנה כאשר תואמרו אלי ותנו לי‬
‫את הנער לאישה לד‪:‬יג ויענו בני יעקוב את שכם ואת חמור‬
‫אביו במירמה וידברו אשר טימא את דינה אחותם לד‪:‬יד‬
‫ויואמרו אליהם לוא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחותנו‬
‫לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היוא לנו לד‪:‬טו אכ בזואת נאות‬
‫לכם אים תיחיו כמונו להימול לכם כל זכר לד‪:‬טז ונתנו את‬
‫בראשית‬
‫בנותינו לכם ואת בנותיכם נקח לנו וישבנו איתכם והיינו‬
‫לעם אחד לד‪:‬יז ואים לוא תישמעו אלינו להימול ולקחנו את‬
‫ביתנו והלכנו לד‪:‬יח וייטבו דיבריהם בעיני חמור ובעיני‬
‫שכם בן חמור לד‪:‬יט ולוא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת‬
‫יעקוב והוא נכבד מיכול בית אביו לד‪:‬כ ויבוא חמור ושכם בנו אל‬
‫שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמור לד‪:‬כא האנשים‬
‫האלה שלמים הם איתנו וישבו בארץ וייסחרו אותה והארץ‬
‫הינה רחבת ידיים ליפניהם את בנותם נקח לנו לנשים‬
‫ואת בנותינו נתן להם לד‪:‬כב אכ בזואת יאותו לנו האנשים‬
‫לשבת איתנו ליחיות לעם אחד בהימול לנו כל זכר כאשר הם‬
‫נמולים לד‪:‬כג מיקנהם וקינינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אכ‬
‫נאותה להם וישבו איתנו לד‪:‬כד ויישמעו אל חמור ואל שכם בנו‬
‫כל יוצאי שער עירו ויימולו כל זכר כל יוצאי שער עירו‬
‫לד‪:‬כה ויהי ביום השלישי ביחיותם כואבים וייקחו שני‬
‫בני יעקוב שימעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבואו על‬
‫העיר בטח ויהרגו כל זכר לד‪:‬כו ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי‬
‫חרב וייקחו את דינה מיבית שכם ויצאו לד‪:‬כז בני יעקוב באו‬
‫על החללים ויבוזו העיר אשר טימאו אחותם לד‪:‬כח את צואנם‬
‫ואת בקרם ואת חמוריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו לד‪:‬כט‬
‫ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבוזו ואת כל אשר‬
‫בביית לד‪:‬ל ויואמר יעקוב אל שימעון ואל לוי עכרתם אותי‬
‫להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי‬
‫מיספר ונאספו עלי והיכוני ונשמדתי אני וביתי לד‪:‬לא‬
‫ויואמרו הכזונה יעשה את אחותנו‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬א ויואמר אלוהים אל יעקוב קום עלה בית אל ושב שם ועשה‬
‫שם מיזבח לאל הנראה אליכ בברחכ מיפני עשו אחיכ לה‪:‬ב‬
‫ויואמר יעקוב אל ביתו ואל כל אשר עימו הסירו את אלוהי‬
‫הנכר אשר בתוככם והיטהרו והחליפו שימלותיכם לה‪:‬ג ונקומה‬
‫ונעלה בית אל ואעשה שם מיזבח לאל העונה אותי ביום צרתי‬
‫ויהי עימדי בדרכ אשר הלכתי לה‪:‬ד וייתנו אל יעקוב את כל‬
‫אלוהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם‬
‫וייטמון אותם יעקוב תחת האלה אשר עימ שכם לה‪:‬ה וייסעו‬
‫ויהי חיתת אלוהים על הערים אשר סביבותיהם ולוא רדפו‬
‫אחרי בני יעקוב לה‪:‬ו ויבוא יעקוב לוזה אשר בארץ כנען היוא‬
‫בית אל הוא וכל העם אשר עימו לה‪:‬ז וייבן שם מיזבח‬
‫וייקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלוהים בברחו‬
‫מיפני אחיו לה‪:‬ח ותמת דבורה מינקת ריבקה ותיקבר מיתחת‬
‫לבית אל תחת האלון וייקרא שמו אלון בכות‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬ט וירא אלוהים אל יעקוב עוד בבואו מיפדן ארם ויברכ אותו‬
‫לה‪:‬י ויואמר לו אלוהים שימכ יעקוב לוא ייקרא שימכ עוד‬
‫יעקוב כי אים יישראל ייחיה שמכ וייקרא את שמו‬
‫יישראל לה‪:‬יא ויואמר לו אלוהים אני אל שדי פרה ורבה‬
‫גוי וקהל גויים ייחיה מימכא ומלכים מחלציכ יצאו‬
‫לה‪:‬יב ואת הארץ אשר נתתי לאברהם ולייצחק לכ אתננה‬
‫ולזרעכ אחריכ אתן את הארץ לה‪:‬יג ויעל מעליו אלוהים‬
‫במקום אשר דיבר איתו לה‪:‬יד ויצב יעקוב מצבה במקום אשר‬
‫דיבר איתו מצבת אבן ויסכ עליה נסכ וייצוק עליה שמן‬
‫לה‪:‬טו וייקרא יעקוב את שם המקום אשר דיבר איתו שם‬
‫אלוהים בית אל לה‪:‬טז וייסעו מיבית אל ויהי עוד כיברת‬
‫הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלידתה לה‪:‬יז ויהי בהקשותה‬
‫בלידתה ותואמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לכ בן לה‪:‬יח‬
‫ויהי בצאת נפשה כי מתה ותיקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו‬
‫בינימין לה‪:‬יט ותמת רחל ותיקבר בדרכ אפרתה היוא בית‬
‫לחם לה‪:‬כ ויצב יעקוב מצבה על קבורתה היוא מצבת קבורת רחל עד‬
‫היום לה‪:‬כא וייסע יישראל ויט אהלוה מהלאה למיגדל עדר‬
‫בראשית‬
‫לה‪:‬כב ויהי בישכון יישראל בארץ ההיוא וילכ ראובן‬
‫ויישכב את בילהה פילגש אביו ויישמע יישראל‪..........‬פ‬
‫וייחיו בני יעקוב שנים עשר לה‪:‬כג בני לאה בכור יעקוב‬
‫ראובן ושימעון ולוי ויהודה וייששכר וזבולון לה‪:‬כד בני רחל‬
‫יוסף ובינימינ לה‪:‬כה ובני בילהה שיפחת רחל דן‬
‫ונפתלי לה‪:‬כו ובני זילפה שיפחת לאה גד ואשר אלה בני‬
‫יעקוב אשר יולד לו בפדן ארם לה‪:‬כז ויבוא יעקוב אל ייצחק‬
‫אביו ממרא קירית הארבע היוא חברון אשר גר שם אברהם‬
‫וייצחק לה‪:‬כח וייחיו ימי ייצחק מאת שנה ושמונים‬
‫שנה לה‪:‬כט וייגוע ייצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע‬
‫ימים וייקברו אותו עשו ויעקוב בניו‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬א ואלה תולדות עשו הוא אדום לו‪:‬ב עשו לקח את נשיו מיבנות‬
‫כנען את עדה בת אילון החיתי ואת אהליבמה בת ענה בת‬
‫ציבעון החיוי לו‪:‬ג ואת בשמת בת יישמעאל אחות נביות לו‪:‬ד‬
‫ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל לו‪:‬ה‬
‫ואהליבמה ילדה את יעיש )יעוש( ואת יעלם ואת קורח אלה‬
‫בני עשו אשר יולדו לו בארץ כנען לו‪:‬ו וייקח עשו את נשיו‬
‫ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו ואת מיקנהו ואת כל‬
‫בהמתו ואת כל קינינו אשר רכש בארץ כנען וילכ אל ארץ‬
‫מיפני יעקוב אחיו לו‪:‬ז כי היה רכושם רב מישבת יחדו ולוא‬
‫יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם מיפני מיקניהם לו‪:‬ח‬
‫וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום לו‪:‬ט ואלה תולדות עשו אבי‬
‫אדום בהר שעיר לו‪:‬י אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת‬
‫עשו רעואל בן בשמת אשת עשו לו‪:‬יא וייחיו בני אליפז‬
‫תימן אומר צפו וגעתם וקנז לו‪:‬יב ותימנע היתה פילגש‬
‫לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת‬
‫עשו לו‪:‬יג ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומיזה אלה היו‬
‫בני בשמת אשת עשו לו‪:‬יד ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת‬
‫ציבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש )יעוש( ואת יעלם ואת‬
‫קורח לו‪:‬טו אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף‬
‫תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז לו‪:‬טז אלוף קורח אלוף‬
‫געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני‬
‫עדה לו‪:‬יז ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף‬
‫שמה אלוף מיזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני‬
‫בשמת אשת עשו לו‪:‬יח ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף‬
‫יעוש אלוף יעלם אלוף קורח אלה אלופי אהליבמה בת ענה‬
‫הוא‬
‫אלופיהם‬
‫ואלה‬
‫עשו‬
‫בני‬
‫אלה‬
‫לו‪:‬יט‬
‫עשו‬
‫אשת‬
‫אדום‪..........‬ס‪..........‬לו‪:‬כ אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן‬
‫ושובל וציבעון וענה לו‪:‬כא ודישון ואצר ודישן אלה אלופי‬
‫החורי בני שעיר בארץ אדום לו‪:‬כב וייחיו בני לוטן חורי‬
‫והימם ואחות לוטן תימנע לו‪:‬כג ואלה בני שובל עלון ומנחת‬
‫ועיבל שפו ואונם לו‪:‬כד ואלה בני ציבעון ואיה וענה הוא‬
‫ענה אשר מצא את הימימ במידבר בירעותו את החמורים‬
‫לציבעון אביו לו‪:‬כה ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה‬
‫לו‪:‬כו ואלה בני דישן חמדן ואשבן וייתרן וכרן לו‪:‬כז אלה‬
‫בני אצר בילהן וזעון ועקן לו‪:‬כח אלה בני דישן עוץ וארן‬
‫לו‪:‬כט אלה אלופי החורי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף ציבעון‬
‫אלוף ענה לו‪:‬ל אלוף דישון אלוף אצר אלוף דישן אלה‬
‫אלופי החורי לאלופיהם בארץ שעיר‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬לא ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום ליפני מלכ מלכ‬
‫ליבני יישראל לו‪:‬לב ויימלוכ באדום בלע בן בעור ושם עירו‬
‫דינהבה לו‪:‬לג וימת בלע ויימלוכ תחתיו יובב בן זרח מיבצרה‬
‫לו‪:‬לד וימת יובב ויימלוכ תחתיו חושם מארץ התימני לו‪:‬לה‬
‫וימת חושם ויימלוכ תחתיו הדד בן בדד המכה את מידין‬
‫בראשית‬
‫בישדה מואב ושם עירו עוית לו‪:‬לו וימת הדד ויימלוכ תחתיו‬
‫שמלה מימשרקה לו‪:‬לז וימת שמלה ויימלוכ תחתיו שאול‬
‫מרחובות הנהר לו‪:‬לח וימת שאול ויימלוכ תחתיו בעל חנן בן‬
‫עכבור לו‪:‬לט וימת בעל חנן בן עכבור ויימלוכ תחתיו הדר ושם‬
‫עירו פעו ושם אישתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב לו‪:‬מ ואלה‬
‫שמות אלופי עשו למישפחותם לימקומותם בישמותם אלוף‬
‫תימנע אלוף עלוה אלוף יתת לו‪:‬מא אלוף אהליבמה אלוף אלה‬
‫אלוף פינון לו‪:‬מב אלוף קנז אלוף תימן אלוף מיבצר‬
‫לו‪:‬מג אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למושבותם‬
‫בארץ אחוזתם הוא עשו אבי אדום‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬א וישב יעקוב בארץ מגורי אביו בארץ כנען לז‪:‬ב אלה‬
‫תולדות יעקוב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו‬
‫בצואן והוא נער את בני בילהה ואת בני זילפה נשי אביו‬
‫ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם לז‪:‬ג ויישראל אהב את‬
‫יוסף מיכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת‬
‫פסים לז‪:‬ד וייראו אחיו כי אותו אהב אביהם מיכל אחיו‬
‫ויישנאו אותו ולוא יכלו דברו לשלום לז‪:‬ה ויחלום יוסף חלום‬
‫ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו לז‪:‬ו ויואמר אליהם‬
‫שימעו נא החלום הזה אשר חלמתי לז‪:‬ז והינה אנחנו‬
‫מאלמים אלומים בתוכ השדה והינה קמה אלומתי וגם נצבה‬
‫ותישתחוין לאלומתי לז‪:‬ח‬
‫"‬
‫והינה תסובינה אלומותיכם‬
‫ויואמרו לו אחיו המלוכ תימלוכ עלינו אים משול תימשול‬
‫בנו ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו לז‪:‬ט‬
‫ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו ויואמר הינה חלמתי‬
‫חלום עוד והינה השמש והירח ואחד עשר כוכבים מישתחוים‬
‫לי לז‪:‬י ויספר אל אביו ואל אחיו וייגער בו אביו ויואמר לו‬
‫מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימכ ואחיכ‬
‫להישתחות לכ ארצה לז‪:‬יא ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר‬
‫לז‪:‬יב וילכו אחיו לירעות את צואן אביהם בישכם לז‪:‬יג‬
‫ויואמר יישראל אל יוסף הלוא אחיכ רועים בישכם לכה‬
‫ואשלחכ אליהם ויואמר לו הינני לז‪:‬יד ויואמר לו לכ נא ראה‬
‫את שלום אחיכ ואת שלום הצואן והשיבני דבר ויישלחהו‬
‫מעמק חברון ויבוא שכמה לז‪:‬טו ויימצאהו איש והינה תועה‬
‫בשדה ויישאלהו האיש לאמור מה תבקש לז‪:‬טז ויואמר את אחי‬
‫אנוכי מבקש הגידה נא לי איפוה הם רועים לז‪:‬יז ויואמר‬
‫האיש נסעו מיזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה וילכ‬
‫יוסף אחר אחיו ויימצאם בדותן לז‪:‬יח וייראו אותו מרחוק‬
‫ובטרם ייקרב אליהם וייתנכלו אותו להמיתו לז‪:‬יט ויואמרו‬
‫איש אל אחיו הינה בעל החלומות הלזה בא לז‪:‬כ ועתה לכו‬
‫ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה‬
‫מה ייחיו חלומותיו לז‪:‬כא ויישמע ראובן ויצילהו מידם‬
‫ויואמר לוא נכנו נפש לז‪:‬כב ויואמר אלהם ראובן אל תישפכו‬
‫דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במידבר ויד אל תישלחו בו‬
‫למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו לז‪:‬כג ויהי כאשר בא‬
‫יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כותנתו את כתונת‬
‫הפסים אשר עליו לז‪:‬כד וייקחוהו וישליכו אותו הבורה והבור‬
‫רק אין בו מיים לז‪:‬כה וישבו לאכל לחם ויישאו עיניהם‬
‫וייראו והינה אורחת יישמעאלים באה מיגילעד וגמליהם‬
‫נושאים נכואת וצרי ולוט הולכים להוריד מיצרימה לז‪:‬כו‬
‫ויואמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו‬
‫את דמו לז‪:‬כז לכו ונמכרנו ליישמעאלים וידנו אל תהי בו‬
‫כי אחינו בשרנו הוא ויישמעו אחיו לז‪:‬כח ויעברו אנשים‬
‫מידינים סוחרים ויימשכו ויעלו את יוסף מינ הבור‬
‫ויימכרו את יוסף ליישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את‬
‫יוסף מיצרימה לז‪:‬כט וישב ראובן אל הבור והינה אין‬
‫יוסף בבור וייקרע את בגדיו לז‪:‬ל וישב אל אחיו ויואמר הילד‬
‫בראשית‬
‫איננו ואני אנה אני בא לז‪:‬לא וייקחו את כתונת יוסף‬
‫ויישחטו שעיר עיזים וייטבלו את הכותונת בדם לז‪:‬לב‬
‫וישלחו את כתונת הפסים ויביאו אל אביהם ויואמרו זואת‬
‫מצאנו הכר נא הכתונת בינכ היוא אים לוא לז‪:‬לג ויכירה‬
‫ויואמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף לז‪:‬לד‬
‫וייקרע יעקוב שימלותיו וישם שק במתניו וייתאבל על‬
‫בנו ימים רבים לז‪:‬לה ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו‬
‫ויבך אותו‬
‫‪#‬‬
‫וימאן להיתנחם ויואמר כי ארד אל בני אבל שאולה‬
‫אביו לז‪:‬לו והמדנים מכרו אותו אל מיצריים לפוטיפר‬
‫סריס פרעוה שר הטבחים‪..........‬פ‬
‫לח‪:‬א ויהי בעת ההיוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש‬
‫עדולמי ושמו חירה לח‪:‬ב וירא שם יהודה בת איש כנעני‬
‫ושמו שוע וייקחה ויבוא אליה לח‪:‬ג ותהר ותלד בן וייקרא את‬
‫שמו ער לח‪:‬ד ותהר עוד ותלד בן ותיקרא את שמו אונן לח‪:‬ה ותוסף‬
‫עוד ותלד בן ותיקרא את שמו שלה והיה ביכזיב בלידתה אותו‬
‫לח‪:‬ו וייקח יהודה אישה לער בכורו ושמה תמר לח‪:‬ז ויהי ער‬
‫בכור יהודה רע בעיני יהוה וימיתהו יהוה לח‪:‬ח ויואמר‬
‫יהודה לאונן בוא אל אשת אחיכ ויבם אותה והקם זרע לאחיכ‬
‫לח‪:‬ט וידע אונן כי לוא לו ייחיה הזרע והיה אים בא אל אשת‬
‫אחיו ושיחת ארצה לבילתי נתן זרע לאחיו לח‪:‬י וירע‬
‫בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אותו לח‪:‬יא ויואמר יהודה‬
‫לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביכ עד ייגדל שלה בני כי‬
‫אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלכ תמר ותשב בית אביה לח‪:‬יב‬
‫ויירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה ויינחם יהודה‬
‫ויעל על גוזזי צואנו הוא וחירה רעהו העדולמי תימנתה‬
‫לח‪:‬יג ויוגד לתמר לאמור הינה חמיכ עולה תימנתה לגוז‬
‫צואנו לח‪:‬יד ותסר ביגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף‬
‫ותיתעלף ותשב בפתח עיניים אשר על דרכ תימנתה כי‬
‫ראתה כי גדל שלה והיוא לוא נתנה לו לאישה לח‪:‬טו וייראה‬
‫יהודה ויחשבה לזונה כי כיסתה פניה לח‪:‬טז ויט אליה אל‬
‫הדרכ ויואמר הבה נא אבוא אלייכ כי לוא ידע כי כלתו היוא‬
‫ותואמר מה תיתן לי כי תבוא אלי לח‪:‬יז ויואמר אנוכי אשלח‬
‫גדי עיזים מינ הצואן ותואמר אים תיתן ערבון עד שלחכ‬
‫לח‪:‬יח ויואמר מה הערבון אשר אתן לכ ותואמר חותמכ ופתילכ‬
‫ומטכ אשר בידכ וייתן לה ויבוא אליה ותהר לו לח‪:‬יט ותקם ותלכ‬
‫ותסר צעיפה מעליה ותילבש ביגדי אלמנותה לח‪:‬כ ויישלח‬
‫יהודה את גדי העיזים ביד רעהו העדולמי לקחת הערבון מיד‬
‫האישה ולוא מצאה לח‪:‬כא ויישאל את אנשי מקומה לאמור‬
‫איה הקדשה היוא בעיניים על הדרכ ויואמרו לוא היתה בזה‬
‫קדשה לח‪:‬כב וישב אל יהודה ויואמר לוא מצאתיה וגם אנשי‬
‫המקום אמרו לוא היתה בזה קדשה לח‪:‬כג ויואמר יהודה תיקח לה‬
‫פן נחיה לבוז הינה שלחתי הגדי הזה ואתה לוא מצאתה לח‪:‬כד‬
‫ויהי כמישלוש חדשים ויוגד ליהודה לאמור זנתה תמר כלתכ‬
‫וגם הינה הרה ליזנונים ויואמר יהודה הוציאוה ותישרף‬
‫לח‪:‬כה היוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמור לאיש אשר אלה‬
‫לו אנוכי הרה ותואמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה‬
‫האלה לח‪:‬כו ויכר יהודה ויואמר צדקה מימני כי על כן לוא‬
‫נתתיה לשלה בני ולוא יסף עוד לדעתה לח‪:‬כז ויהי בעת‬
‫לידתה והינה תאומים בביטנה לח‪:‬כח ויהי בלידתה וייתן‬
‫יד ותיקח המילדת ותיקשור על ידו שני לאמור זה יצא‬
‫ריאשונה לח‪:‬כט ויהי כמשיב ידו והינה יצא אחיו ותואמר‬
‫מה פרצת עליכ פרץ וייקרא שמו פרץ לח‪:‬ל ואחר יצא אחיו‬
‫אשר על ידו השני וייקרא שמו זרח‪..........‬ס‪..........‬לט‪:‬א ויוסף הורד‬
‫מיצרימה וייקנהו פוטיפר סריס פרעוה שר הטבחים איש‬
‫מיצרי מיד היישמעאלים אשר הורידוהו שמה לט‪:‬ב ויהי‬
‫יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו‬
‫בראשית‬
‫המיצרי לט‪:‬ג וירא אדוניו כי יהוה איתו וכול אשר הוא עושה‬
‫יהוה מצליח בידו לט‪:‬ד ויימצא יוסף חן בעיניו וישרת‬
‫אותו ויפקידהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו לט‪:‬ה ויהי מאז‬
‫היפקיד אותו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברכ יהוה את בית‬
‫המיצרי ביגלל יוסף ויהי בירכת יהוה בכל אשר יש לו‬
‫בביית ובשדה לט‪:‬ו ויעזוב כל אשר לו ביד יוסף ולוא ידע איתו‬
‫מאומה כי אים הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תואר‬
‫ויפה מראה לט‪:‬ז ויהי אחר הדברים האלה ותישא אשת אדוניו‬
‫את עיניה אל יוסף ותואמר שיכבה עימי לט‪:‬ח וימאן‬
‫ויואמר אל אשת אדוניו הן אדוני לוא ידע איתי מה בביית‬
‫וכול אשר יש לו נתן בידי לט‪:‬ט איננו גדול בביית הזה‬
‫מימני ולוא חשכ מימני מאומה כי אים אותכ באשר את‬
‫אישתו ואיכ אעשה הרעה הגדולה הזואת וחטאתי לאלוהים לט‪:‬י‬
‫ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולוא שמע אליה לישכב אצלה‬
‫ליחיות עימה לט‪:‬יא ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות‬
‫מלאכתו ואין איש מאנשי הביית שם בביית לט‪:‬יב‬
‫ותיתפשהו בביגדו לאמור שיכבה עימי ויעזוב ביגדו בידה‬
‫וינס ויצא החוצה לט‪:‬יג ויהי כיראותה כי עזב ביגדו בידה‬
‫וינס החוצה לט‪:‬יד ותיקרא לאנשי ביתה ותואמר להם לאמור‬
‫ראו הביא לנו איש עיברי לצחק בנו בא אלי לישכב עימי‬
‫ואקרא בקול גדול לט‪:‬טו ויהי כשמעו כי הרימותי קולי ואקרא‬
‫ויעזוב ביגדו אצלי וינס ויצא החוצה לט‪:‬טז ותנח ביגדו אצלה‬
‫עד בוא אדוניו אל ביתו לט‪:‬יז ותדבר אליו כדברים האלה לאמור‬
‫בא אלי העבד העיברי אשר הבאת לנו לצחק בי לט‪:‬יח ויהי‬
‫כהרימי קולי ואקרא ויעזוב ביגדו אצלי וינס החוצה לט‪:‬יט‬
‫ויהי כישמוע אדוניו את דיברי אישתו אשר דיברה אליו‬
‫לאמור כדברים האלה עשה לי עבדכ וייחר אפו לט‪:‬כ וייקח‬
‫אדוני יוסף אותו וייתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסורי‬
‫)אסירי( המלכ אסורים ויהי שם בבית הסוהר לט‪:‬כא ויהי‬
‫יהוה את יוסף ויט אליו חסד וייתן חינו בעיני שר בית‬
‫הסוהר לט‪:‬כב וייתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירימ‬
‫אשר בבית הסוהר ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה לט‪:‬כג‬
‫אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו באשר יהוה איתו‬
‫ואשר הוא עושה יהוה מצליח‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬א ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלכ מיצריים‬
‫והאופה לאדוניהם למלכ מיצריים מ‪:‬ב וייקצוף פרעוה על‬
‫שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים מ‪:‬ג וייתן‬
‫אותם במישמר בית שר הטבחים אל בית הסוהר מקום אשר‬
‫יוסף אסור שם מ‪:‬ד וייפקוד שר הטבחים את יוסף איתם‬
‫וישרת אותם וייחיו ימים במישמר מ‪:‬ה ויחלמו חלום‬
‫שניהם איש חלומו בלילה אחד איש כפיתרון חלומו המשקה‬
‫והאופה אשר למלכ מיצריים אשר אסורים בבית הסוהר מ‪:‬ו‬
‫ויבוא אליהם יוסף בבוקר וירא אותם והינם זועפים מ‪:‬ז‬
‫ויישאל את סריסי פרעוה אשר איתו במישמר בית אדוניו‬
‫לאמור מדוע פניכם רעים היום מ‪:‬ח ויואמרו אליו חלום‬
‫חלמנו ופותר אין אותו ויואמר אלהם יוסף הלוא לאלוהים‬
‫פיתרונים ספרו נא לי מ‪:‬ט ויספר שר המשקים את חלומו‬
‫ליוסף ויואמר לו בחלומי והינה גפן לפני מ‪:‬י ובגפן‬
‫היבשילו‬
‫נצה‬
‫עלתה‬
‫כפורחת‬
‫והיוא‬
‫שריגימ‬
‫שלושה‬
‫אשכלותיה ענבים מ‪:‬יא וכוס פרעוה בידי ואקח את הענבים‬
‫ואשחט אותם אל כוס פרעוה ואתן את הכוס על כף פרעוה מ‪:‬יב‬
‫ויואמר לו יוסף זה פיתרונו שלושת השריגים שלושת‬
‫ימים הם מ‪:‬יג בעוד שלושת ימים יישא פרעוה את רואשכ‬
‫והשיבכ על כנכ ונתת כוס פרעוה בידו כמישפט הריאשון אשר‬
‫היית משקהו מ‪:‬יד כי אים זכרתני איתכ כאשר ייטב לכ‬
‫ועשית נא עימדי חסד והיזכרתני אל פרעוה והוצאתני‬
‫בראשית‬
‫מינ הביית הזה מ‪:‬טו כי גונוב גונבתי מארץ העיברים וגם‬
‫פוה לוא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור מ‪:‬טז וירא שר‬
‫האופים כי טוב פתר ויואמר אל יוסף אף אני בחלומי‬
‫והינה שלושה סלי חורי על רואשי מ‪:‬יז ובסל העליון מיכול‬
‫מאכל פרעוה מעשה אופה והעוף אוכל אותם מינ הסל מעל‬
‫רואשי מ‪:‬יח ויען יוסף ויואמר זה פיתרונו שלושת הסלים‬
‫שלושת ימים הם מ‪:‬יט בעוד שלושת ימים יישא פרעוה את‬
‫רואשכ מעליכ ותלה אותכ על עץ ואכל העוף את בשרכ מעליכ מ‪:‬כ‬
‫ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעוה ויעש מישתה‬
‫לכל עבדיו ויישא את רואש שר המשקים ואת רואש שר‬
‫האופים בתוכ עבדיו מ‪:‬כא וישב את שר המשקים על משקהו‬
‫וייתן הכוס על כף פרעוה מ‪:‬כב ואת שר האופים תלה כאשר‬
‫פתר להם יוסף מ‪:‬כג ולוא זכר שר המשקים את יוסף‬
‫ויישכחהו‪..........‬פ‬
‫מא‪:‬א ויהי מיקץ שנתיים ימים ופרעוה חולם והינה‬
‫עומד על היאור מא‪:‬ב והינה מינ היאור עולות שבע פרות‬
‫יפות מראה ובריאות בשר ותירעינה באחו מא‪:‬ג והינה שבע‬
‫פרות אחרות עולות אחריהן מינ היאור רעות מראה ודקות בשר‬
‫ותעמודנה אצל הפרות על שפת היאור מא‪:‬ד ותואכלנה הפרות‬
‫רעות המראה ודקות הבשר את שבע הפרות יפות המראה והבריאות‬
‫וייקץ פרעוה מא‪:‬ה ויישן ויחלום שנית והינה שבע‬
‫שיבלים עולות בקנה אחד בריאות וטובות מא‪:‬ו והינה שבע‬
‫שיבלים דקות ושדופות קדים צומחות אחריהן מא‪:‬ז ותיבלענה‬
‫השיבלים הדקות את שבע השיבלים הבריאות והמלאות וייקץ‬
‫פרעוה והינה חלום מא‪:‬ח ויהי בבוקר ותיפעם רוחו ויישלח‬
‫וייקרא את כל חרטומי מיצריים ואת כל חכמיה ויספר‬
‫פרעוה להם את חלומו ואין פותר אותם לפרעוה מא‪:‬ט וידבר שר‬
‫המשקים את פרעוה לאמור את חטאי אני מזכיר היום מא‪:‬י‬
‫פרעוה קצף על עבדיו וייתן אותי במישמר בית שר‬
‫הטבחים אותי ואת שר האופים מא‪:‬יא ונחלמה חלום בלילה‬
‫אחד אני והוא איש כפיתרון חלומו חלמנו מא‪:‬יב ושם איתנו‬
‫נער עיברי עבד לשר הטבחים ונספר לו וייפתר לנו את‬
‫חלומותינו איש כחלומו פתר מא‪:‬יג ויהי כאשר פתר לנו כן‬
‫היה אותי השיב על כני ואותו תלה מא‪:‬יד ויישלח פרעוה‬
‫וייקרא את יוסף ויריצוהו מינ הבור ויגלח ויחלף‬
‫שימלותיו ויבוא אל פרעוה מא‪:‬טו ויואמר פרעוה אל יוסף‬
‫חלום חלמתי ופותר אין אותו ואני שמעתי עליכ לאמור‬
‫תישמע חלום ליפתור אותו מא‪:‬טז ויען יוסף את פרעוה‬
‫לאמור בילעדי אלוהים יענה את שלום פרעוה מא‪:‬יז וידבר‬
‫פרעוה אל יוסף בחלומי הינני עומד על שפת היאור מא‪:‬יח‬
‫והינה מינ היאור עולות שבע פרות בריאות בשר ויפות תואר‬
‫ותירעינה באחו מא‪:‬יט והינה שבע פרות אחרות עולות אחריהן‬
‫דלות ורעות תואר מאוד ורקות בשר לוא ראיתי כהנה בכל ארץ‬
‫מיצריים לרוע מא‪:‬כ ותואכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע‬
‫הפרות הריאשונות הבריאות מא‪:‬כא ותבואנה אל קירבנה ולוא‬
‫נודע כי באו אל קירבנה ומראיהן רע כאשר בתחילה ואיקץ‬
‫מא‪:‬כב וארא בחלומי והינה שבע שיבלים עולות בקנה אחד‬
‫מלאות וטובות מא‪:‬כג והינה שבע שיבלים צנומות דקות שדופות‬
‫ותיבלען השיבלים הדקות את‬
‫"‬
‫קדים צומחות אחריהם מא‪:‬כד‬
‫שבע השיבלים הטובות ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי‬
‫מא‪:‬כה ויואמר יוסף אל פרעוה חלום פרעוה אחד הוא את אשר‬
‫האלוהים עושה היגיד לפרעוה מא‪:‬כו שבע פרות הטובות שבע‬
‫שנים הנה ושבע השיבלים הטובות שבע שנים הנה חלום אחד‬
‫הוא מא‪:‬כז ושבע הפרות הרקות והרעות העולות אחריהן שבע‬
‫שנים הנה ושבע השיבלים הרקות שדופות הקדים ייחיו‬
‫שבע שני רעב מא‪:‬כח הוא הדבר אשר דיברתי אל פרעוה אשר‬
‫בראשית‬
‫האלוהים עושה הראה את פרעוה מא‪:‬כט הינה שבע שנים באות‬
‫שבע גדול בכל ארץ מיצריים מא‪:‬ל וקמו שבע שני רעב‬
‫אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מיצריים וכילה הרעב את‬
‫הארץ מא‪:‬לא ולוא ייודע השבע בארץ מיפני הרעב ההוא‬
‫אחרי כן כי כבד הוא מאוד מא‪:‬לב ועל הישנות החלום אל פרעוה‬
‫פעמיים כי נכון הדבר מעימ האלוהים וממהר האלוהים‬
‫לעשותו מא‪:‬לג ועתה ירא פרעוה איש נבון וחכם וישיתהו על‬
‫ארץ מיצריים מא‪:‬לד יעשה פרעוה ויפקד פקידים על‬
‫הארץ וחימש את ארץ מיצריים בשבע שני השבע מא‪:‬לה‬
‫וייקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות האלה וייצברו בר‬
‫תחת יד פרעוה אוכל בערים ושמרו מא‪:‬לו והיה האוכל לפיקדון‬
‫תיחיין בארץ מיצריים ולוא‬
‫"‬
‫לארץ לשבע שני הרעב אשר‬
‫תיכרת הארץ ברעב מא‪:‬לז וייטב הדבר בעיני פרעוה ובעיני‬
‫כל עבדיו מא‪:‬לח ויואמר פרעוה אל עבדיו הנמצא כזה איש‬
‫אשר רוח אלוהים בו מא‪:‬לט ויואמר פרעוה אל יוסף אחרי‬
‫הודיע אלוהים אותכ את כל זואת אין נבון וחכם כמוכ מא‪:‬מ‬
‫אתה תיחיה על ביתי ועל פיכ יישק כל עמי רק הכיסא אגדל‬
‫מימכא מא‪:‬מא ויואמר פרעוה אל יוסף ראה נתתי אותכ על כל‬
‫ארץ מיצריים מא‪:‬מב ויסר פרעוה את טבעתו מעל ידו‬
‫וייתן אותה על יד יוסף וילבש אותו ביגדי שש וישם רביד‬
‫הזהב על צוארו מא‪:‬מג וירכב אותו במירכבת המישנה אשר לו‬
‫וייקראו לפניו אברכ ונתון אותו על כל ארץ מיצריים‬
‫מא‪:‬מד ויואמר פרעוה אל יוסף אני פרעוה ובילעדיכ לוא‬
‫ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מיצריים מא‪:‬מה‬
‫וייקרא פרעוה שם יוסף צפנת פענח וייתן לו את אסנת בת‬
‫פוטי פרע כוהן און לאישה ויצא יוסף על ארץ מיצריים‬
‫מא‪:‬מו ויוסף בן שלושים שנה בעמדו ליפני פרעוה מלכ‬
‫מיצריים ויצא יוסף מיליפני פרעוה ויעבור בכל ארץ‬
‫מיצריים מא‪:‬מז ותעש הארץ בשבע שני השבע ליקמצים‬
‫מא‪:‬מח וייקבוץ את כל אוכל שבע שנים אשר היו בארץ‬
‫מיצריים וייתן אוכל בערים אוכל שדה העיר אשר‬
‫סביבותיה נתן בתוכה מא‪:‬מט וייצבור יוסף בר כחול הים הרבה‬
‫מאוד עד כי חדל ליספור כי אין מיספר מא‪:‬נ וליוסף יולד‬
‫שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי‬
‫פרע כוהן און מא‪:‬נא וייקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי‬
‫נשני אלוהים את כל עמלי ואת כל בית אבי מא‪:‬נב ואת שם‬
‫השני קרא אפריים כי היפרני אלוהים בארץ עניי‬
‫בארץ‬
‫היה‬
‫אשר‬
‫השבע‬
‫שני‬
‫שבע‬
‫ותיכלינה‬
‫מא‪:‬נג‬
‫מיצריים מא‪:‬נד ותחילינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר‬
‫יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מיצריים היה לחם‬
‫מא‪:‬נה ותירעב כל ארץ מיצריים וייצעק העם אל פרעוה‬
‫ללחם ויואמר פרעוה לכל מיצריים לכו אל יוסף אשר יואמר‬
‫לכם תעשו מא‪:‬נו והרעב היה על כל פני הארץ וייפתח יוסף‬
‫את כל אשר בהם ויישבור למיצריים ויחזק הרעב בארץ‬
‫מיצריים מא‪:‬נז וכל הארץ באו מיצרימה לישבור אל יוסף‬
‫כי חזק הרעב בכל הארץ מב‪:‬א וירא יעקוב כי יש שבר‬
‫במיצריים ויואמר יעקוב לבניו למה תיתראו מב‪:‬ב ויואמר‬
‫הינה שמעתי כי יש שבר במיצריים רדו שמה ושיברו לנו‬
‫מישם ונחיה ולוא נמות מב‪:‬ג וירדו אחי יוסף עשרה לישבור‬
‫בר מימיצריים מב‪:‬ד ואת בינימין אחי יוסף לוא שלח‬
‫יעקוב את אחיו כי אמר פן ייקראנו אסון מב‪:‬ה ויבואו בני‬
‫יישראל לישבור בתוכ הבאים כי היה הרעב בארץ כנען מב‪:‬ו‬
‫ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבואו‬
‫אחי יוסף ויישתחוו לו אפיים ארצה מב‪:‬ז וירא יוסף את‬
‫אחיו ויכירם וייתנכר אליהם וידבר איתם קשות ויואמר‬
‫אלהם מאיין באתם ויואמרו מארץ כנען לישבר אוכל מב‪:‬ח‬
‫בראשית‬
‫ויכר יוסף את אחיו והם לוא היכירוהו מב‪:‬ט וייזכור יוסף‬
‫את החלומות אשר חלם להם ויואמר אלהם מרגלים אתם ליראות‬
‫את ערות הארץ באתם מב‪:‬י ויואמרו אליו לוא אדוני ועבדיכ באו‬
‫לישבר אוכל מב‪:‬יא כולנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו‬
‫לוא היו עבדיכ מרגלים מב‪:‬יב ויואמר אלהם לוא כי ערות‬
‫הארץ באתם ליראות מב‪:‬יג ויואמרו שנים עשר עבדיכ אחים‬
‫אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והינה הקטון את אבינו‬
‫היום והאחד איננו מב‪:‬יד ויואמר אלהם יוסף הוא אשר‬
‫דיברתי אלכם לאמור מרגלים אתם מב‪:‬טו בזואת תיבחנו חי‬
‫פרעוה אים תצאו מיזה כי אים בבוא אחיכם הקטון הנה‬
‫מב‪:‬טז שילחו מיכם אחד וייקח את אחיכם ואתם האסרו‬
‫וייבחנו דיבריכם האמת איתכם ואים לוא חי פרעוה כי‬
‫מרגלים אתם מב‪:‬יז ויאסוף אותם אל מישמר שלושת ימים‬
‫מב‪:‬יח ויואמר אלהם יוסף ביום השלישי זואת עשו ויחיו‬
‫את האלוהים אני ירא מב‪:‬יט אים כנים אתם אחיכם אחד‬
‫יאסר בבית מישמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם‬
‫מב‪:‬כ ואת אחיכם הקטון תביאו אלי ויאמנו דיבריכם ולוא‬
‫תמותו ויעשו כן מב‪:‬כא ויואמרו איש אל אחיו אבל אשמים‬
‫אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהיתחננו אלינו‬
‫ולוא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזואת מב‪:‬כב ויען ראובן‬
‫אותם לאמור הלוא אמרתי אליכם לאמור אל תחטאו בילד ולוא‬
‫שמעתם וגם דמו הינה נדרש מב‪:‬כג והם לוא ידעו כי שומע‬
‫ויבך וישב‬
‫‪#‬‬
‫יוסף כי המליץ בינותם מב‪:‬כד וייסוב מעליהם‬
‫אלהם וידבר אלהם וייקח מאיתם את שימעון ויאסור אותו‬
‫לעיניהם מב‪:‬כה ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב‬
‫כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרכ ויעש להם כן מב‪:‬כו‬
‫ויישאו את שיברם על חמוריהם וילכו מישם מב‪:‬כז‬
‫וייפתח האחד את שקו לתת מיספוא לחמורו במלון וירא את‬
‫כספו והינה הוא בפי אמתחתו מב‪:‬כח ויואמר אל אחיו הושב‬
‫כספי וגם הינה באמתחתי ויצא ליבם ויחרדו איש אל אחיו‬
‫לאמור מה זואת עשה אלוהים לנו מב‪:‬כט ויבואו אל יעקוב‬
‫אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקורות אותם לאמור מב‪:‬ל‬
‫דיבר האיש אדוני הארץ איתנו קשות וייתן אותנו‬
‫כימרגלים את הארץ מב‪:‬לא ונואמר אליו כנים אנחנו לוא‬
‫היינו מרגלים מב‪:‬לב שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו‬
‫האחד איננו והקטון היום את אבינו בארץ כנען מב‪:‬לג‬
‫ויואמר אלינו האיש אדוני הארץ בזואת אדע כי כנים אתם‬
‫אחיכם האחד הניחו איתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו מב‪:‬לד‬
‫והביאו את אחיכם הקטון אלי ואדעה כי לוא מרגלים אתם כי‬
‫כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תיסחרו מב‪:‬לה ויהי‬
‫הם מריקים שקיהם והינה איש צרור כספו בשקו וייראו את‬
‫צרורות כספיהם המה ואביהם וייראו מב‪:‬לו ויואמר אלהם‬
‫יעקוב אביהם אותי שיכלתם יוסף איננו ושימעון איננו‬
‫ואת בינימינ תיקחו עלי היו כולנה מב‪:‬לז ויואמר ראובן אל‬
‫אביו לאמור את שני בני תמית אים לוא אביאנו אליכ תנה‬
‫אותו על ידי ואני אשיבנו אליכ מב‪:‬לח ויואמר לוא ירד בני‬
‫עימכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרכ אשר‬
‫תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה מג‪:‬א והרעב כבד בארץ‬
‫הביאו‬
‫אשר‬
‫השבר‬
‫את‬
‫לאכול‬
‫כילו‬
‫כאשר‬
‫ויהי‬
‫מג‪:‬ב‬
‫מימיצריים ויואמר אליהם אביהם שובו שיברו לנו מעט‬
‫אוכל מג‪:‬ג ויואמר אליו יהודה לאמור העד העיד בנו האיש‬
‫לאמור לוא תיראו פני בילתי אחיכם איתכם מג‪:‬ד אים‬
‫ישכ משלח את אחינו איתנו נרדה ונשברה לכ אוכל מג‪:‬ה ואים‬
‫אינכ משלח לוא נרד כי האיש אמר אלינו לוא תיראו פני‬
‫בילתי אחיכם איתכם מג‪:‬ו ויואמר יישראל למה הרעותם לי‬
‫להגיד לאיש העוד לכם אח מג‪:‬ז ויואמרו שאול שאל האיש לנו‬
‫בראשית‬
‫ולמולדתנו לאמור העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי‬
‫הדברים האלה הידוע נדע כי יואמר הורידו את אחיכם מג‪:‬ח‬
‫ויואמר יהודה אל יישראל אביו שילחה הנער איתי ונקומה‬
‫ונלכה ונחיה ולוא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו מג‪:‬ט‬
‫אנוכי אערבנו מידי תבקשנו אים לוא הביאותיו אליכ‬
‫והיצגתיו לפניכ וחטאתי לכ כל הימים מג‪:‬י כי לולא‬
‫היתמחמחנו כי עתה שבנו זה פעמיים מג‪:‬יא ויואמר‬
‫אלהם יישראל אביהם אים כן אפוא זואת עשו קחו‬
‫מיזימרת הארץ ביכליכם והורידו לאיש מינחה מעט צרי‬
‫ומעט דבש נכואת ולוט בטנים ושקדים מג‪:‬יב וכסף מישנה קחו‬
‫בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחותיכם תשיבו בידכם אולי‬
‫מישגה הוא מג‪:‬יג ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש מג‪:‬יד‬
‫ואל שדי ייתן לכם רחמים ליפני האיש ושילח לכם את‬
‫אחיכם אחר ואת בינימין ואני כאשר שכולתי שכלתי מג‪:‬טו‬
‫וייקחו האנשים את המינחה הזואת ומישנה כסף לקחו בידם‬
‫ואת בינימינ ויקומו וירדו מיצריים ויעמדו ליפני‬
‫יוסף מג‪:‬טז וירא יוסף איתם את בינימין ויואמר לאשר‬
‫על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן כי איתי‬
‫יואכלו האנשים בצהריים מג‪:‬יז ויעש האיש כאשר אמר‬
‫יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף מג‪:‬יח וייראו‬
‫האנשים כי הובאו בית יוסף ויואמרו על דבר הכסף השב‬
‫עלינו‬
‫להיתגולל‬
‫מובאים‬
‫אנחנו‬
‫בתחילה‬
‫באמתחותינו‬
‫ולהיתנפל עלינו ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו מג‪:‬יט‬
‫וייגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח‬
‫הביית מג‪:‬כ ויואמרו בי אדוני ירוד ירדנו בתחילה לישבר‬
‫אוכל מג‪:‬כא ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחותינו‬
‫והינה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במישקלו ונשב אותו‬
‫בידנו מג‪:‬כב וכסף אחר הורדנו בידנו לישבר אוכל לוא ידענו‬
‫מי שם כספנו באמתחותינו מג‪:‬כג ויואמר שלום לכם אל‬
‫תיראו אלוהיכם ואלוהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחותיכם‬
‫כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שימעון מג‪:‬כד ויבא האיש‬
‫את האנשים ביתה יוסף וייתן מיים ויירחצו רגליהם‬
‫וייתן מיספוא לחמוריהם מג‪:‬כה ויכינו את המינחה עד‬
‫בוא יוסף בצהריים כי שמעו כי שם יואכלו לחם מג‪:‬כו ויבוא‬
‫יוסף הביתה ויביאו לו את המינחה אשר בידם הביתה‬
‫ויישתחוו לו ארצה מג‪:‬כז ויישאל להם לשלום ויואמר השלום‬
‫אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי מג‪:‬כח ויואמרו שלום‬
‫לעבדכ לאבינו עודנו חי וייקדו וישתחו )ויישתחוו( מג‪:‬כט‬
‫ויישא עיניו וירא את בינימין אחיו בן אימו ויואמר‬
‫הזה אחיכם הקטון אשר אמרתם אלי ויואמר אלוהים יחנכ‬
‫בני מג‪:‬ל וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש‬
‫ויבך שמה מג‪:‬לא ויירחץ פניו ויצא‬
‫‪#‬‬
‫ליבכות ויבוא החדרה‬
‫וייתאפק ויואמר שימו לחם מג‪:‬לב וישימו לו לבדו ולהם‬
‫לבדם ולמיצרים האוכלים איתו לבדם כי לוא יוכלון‬
‫היוא‬
‫תועבה‬
‫כי‬
‫לחם‬
‫העיברים‬
‫את‬
‫לאכול‬
‫המיצרים‬
‫למיצריים מג‪:‬לג וישבו לפניו הבכור כיבכורתו והצעיר‬
‫כיצעירתו וייתמהו האנשים איש אל רעהו מג‪:‬לד ויישא‬
‫משאות מאת פניו אלהם ותרב משאת בינימינ מימשאות‬
‫כולם חמש ידות ויישתו ויישכרו עימו מד‪:‬א ויצו את אשר על‬
‫ביתו לאמור מלא את אמתחות האנשים אוכל כאשר יוכלון שאת‬
‫ושים כסף איש בפי אמתחתו מד‪:‬ב ואת גביעי גביע הכסף‬
‫תשים בפי אמתחת הקטון ואת כסף שיברו ויעש כידבר יוסף‬
‫אשר דיבר מד‪:‬ג הבוקר אור והאנשים שולחו המה וחמוריהם מד‪:‬ד‬
‫הם יצאו את העיר לוא הירחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו‬
‫קום רדוף אחרי האנשים והישגתם ואמרת אלהם למה‬
‫שילמתם רעה תחת טובה מד‪:‬ה הלוא זה אשר יישתה אדוני בו‬
‫בראשית‬
‫והוא נחש ינחש בו הרעותם אשר עשיתם מד‪:‬ו וישיגם וידבר‬
‫אלהם את הדברים האלה מד‪:‬ז ויואמרו אליו למה ידבר אדוני‬
‫כדברים האלה חלילה לעבדיכ מעשות כדבר הזה מד‪:‬ח הן כסף‬
‫אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבונו אליכ מארץ כנען‬
‫ואיכ נגנוב מיבית אדוניכ כסף או זהב מד‪:‬ט אשר יימצא‬
‫איתו מעבדיכ ומת וגם אנחנו נחיה לאדוני לעבדים מד‪:‬י‬
‫ויואמר גם עתה כדיבריכם כן הוא אשר יימצא איתו‬
‫ייחיה לי עבד ואתם תיחיו נקיים מד‪:‬יא וימהרו ויורידו‬
‫איש את אמתחתו ארצה וייפתחו איש אמתחתו מד‪:‬יב ויחפש‬
‫בגדול החל ובקטון כילה ויימצא הגביע באמתחת בינימינ‬
‫מד‪:‬יג וייקרעו שימלותם ויעמוס איש על חמורו וישובו‬
‫העירה מד‪:‬יד ויבוא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם‬
‫וייפלו לפניו ארצה מד‪:‬טו ויואמר להם יוסף מה המעשה‬
‫הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר‬
‫כמוני מד‪:‬טז ויואמר יהודה מה נואמר לאדוני מה נדבר ומה‬
‫נצטדק האלוהים מצא את עון עבדיכ היננו עבדים לאדוני‬
‫גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו מד‪:‬יז ויואמר חלילה‬
‫לי מעשות זואת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא ייחיה‬
‫לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם‪..........‬ס‪ ..........‬מד‪:‬יח וייגש‬
‫אליו יהודה ויואמר בי אדוני ידבר נא עבדכ דבר באזני‬
‫אדוני ואל ייחר אפכ בעבדכ כי כמוכ כפרעוה מד‪:‬יט אדוני‬
‫שאל את עבדיו לאמור היש לכם אב או אח מד‪:‬כ ונואמר אל‬
‫אדוני יש לנו אב זקן וילד זקונים קטן ואחיו מת וייותר‬
‫הוא לבדו לאימו ואביו אהבו מד‪:‬כא ותואמר אל עבדיכ הורידוהו‬
‫אלי ואשימה עיני עליו מד‪:‬כב ונואמר אל אדוני לוא יוכל‬
‫הנער לעזוב את אביו ועזב את אביו ומת מד‪:‬כג ותואמר אל‬
‫עבדיכ אים לוא ירד אחיכם הקטון איתכם לוא תוסיפון‬
‫ליראות פני מד‪:‬כד ויהי כי עלינו אל עבדכ אבי ונגד לו את‬
‫דיברי אדוני מד‪:‬כה ויואמר אבינו שובו שיברו לנו מעט אוכל‬
‫מד‪:‬כו ונואמר לוא נוכל לרדת אים יש אחינו הקטון איתנו‬
‫וירדנו כי לוא נוכל ליראות פני האיש ואחינו הקטון‬
‫איננו איתנו מד‪:‬כז ויואמר עבדכ אבי אלינו אתם ידעתם‬
‫כי שניים ילדה לי אישתי מד‪:‬כח ויצא האחד מאיתי‬
‫ואומר אכ טרוף טורף ולוא ראיתיו עד הנה מד‪:‬כט ולקחתם גם את‬
‫זה מעימ פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאולה‬
‫מד‪:‬ל ועתה כבואי אל עבדכ אבי והנער איננו איתנו ונפשו‬
‫קשורה בנפשו מד‪:‬לא והיה כיראותו כי אין הנער ומת והורידו‬
‫עבדיכ את שיבת עבדכ אבינו ביגון שאולה מד‪:‬לב כי עבדכ ערב‬
‫את הנער מעימ אבי לאמור אים לוא אביאנו אליכ וחטאתי‬
‫לאבי כל הימים מד‪:‬לג ועתה ישב נא עבדכ תחת הנער עבד‬
‫לאדוני והנער יעל עימ אחיו מד‪:‬לד כי איכ אעלה אל אבי‬
‫והנער איננו איתי פן אראה ברע אשר יימצא את אבי‬
‫מה‪:‬א ולוא יכול יוסף להיתאפק לכול הנצבים עליו וייקרא‬
‫הוציאו כל איש מעלי ולוא עמד איש איתו בהיתודע יוסף אל‬
‫אחיו מה‪:‬ב וייתן את קולו ביבכי ויישמעו מיצריים‬
‫ויישמע בית פרעוה מה‪:‬ג ויואמר יוסף אל אחיו אני יוסף‬
‫העוד אבי חי ולוא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מיפניו‬
‫מה‪:‬ד ויואמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי וייגשו ויואמר‬
‫אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מיצרימה מה‪:‬ה ועתה‬
‫אל תעצבו ואל ייחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי‬
‫למיחיה שלחני אלוהים ליפניכם מה‪:‬ו כי זה שנתיים‬
‫הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר מה‪:‬ז‬
‫ויישלחני אלוהים ליפניכם לשום לכם שארית בארץ‬
‫ולהחיות לכם ליפליטה גדולה מה‪:‬ח ועתה לוא אתם שלחתם אותי‬
‫הנה כי האלוהים וישימני לאב לפרעוה ולאדון לכל ביתו‬
‫ומושל בכל ארץ מיצריים מה‪:‬ט מהרו ועלו אל אבי ואמרתם‬
‫בראשית‬
‫אליו כוה אמר בינכ יוסף שמני אלוהים לאדון לכל‬
‫מיצריים רדה אלי אל תעמוד מה‪:‬י וישבת בארץ גושן‬
‫והיית קרוב אלי אתה ובניכ ובני בניכ וצואנכ ובקרכ וכל אשר‬
‫לכ מה‪:‬יא וכילכלתי אותכ שם כי עוד חמש שנים רעב פן‬
‫תיורש אתה וביתכ וכל אשר לכ מה‪:‬יב והינה עיניכם רואות‬
‫ועיני אחי בינימין כי פי המדבר אליכם מה‪:‬יג‬
‫והיגדתם לאבי את כל כבודי במיצריים ואת כל אשר ראיתם‬
‫ומיהרתם והורדתם את אבי הנה מה‪:‬יד וייפול על צוארי‬
‫ויבך ובינימינ בכה על צואריו מה‪:‬טו‬
‫‪#‬‬
‫בינימינ אחיו‬
‫ויבך עלהם ואחרי כן דיברו אחיו איתו מה‪:‬טז‬
‫‪#‬‬
‫וינשק לכל אחיו‬
‫והקול נשמע בית פרעוה לאמור באו אחי יוסף וייטב בעיני‬
‫פרעוה ובעיני עבדיו מה‪:‬יז ויואמר פרעוה אל יוסף אמור‬
‫אל אחיכ זואת עשו טענו את בעירכם ולכו בואו ארצה כנען‬
‫מה‪:‬יח וקחו את אביכם ואת בתיכם ובואו אלי ואתנה לכם את טוב‬
‫ארץ מיצריים ואיכלו את חלב הארץ מה‪:‬יט ואתה צויתה זואת‬
‫עשו קחו לכם מארץ מיצריים עגלות לטפכם ולינשיכם‬
‫ונשאתם את אביכם ובאתם מה‪:‬כ ועינכם אל תחוס על כליכם כי‬
‫טוב כל ארץ מיצריים לכם הוא מה‪:‬כא ויעשו כן בני‬
‫יישראל וייתן להם יוסף עגלות על פי פרעוה וייתן‬
‫להם צדה לדרכ מה‪:‬כב לכולם נתן לאיש חליפות שמלות‬
‫ולבינימינ נתן שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות‬
‫מה‪:‬כג ולאביו שלח כזואת עשרה חמורים נושאים מיטוב‬
‫מיצריים ועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון לאביו לדרכ‬
‫מה‪:‬כד וישלח את אחיו וילכו ויואמר אלהם אל תירגזו בדרכ‬
‫מה‪:‬כה ויעלו מימיצריים ויבואו ארץ כנען אל יעקוב‬
‫אביהם מה‪:‬כו ויגידו לו לאמור עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל‬
‫ארץ מיצריים ויפג ליבו כי לוא האמין להם מה‪:‬כז‬
‫וידברו אליו את כל דיברי יוסף אשר דיבר אלהם וירא את‬
‫העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקוב אביהם‬
‫מה‪:‬כח ויואמר יישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו‬
‫בטרם אמות מו‪:‬א וייסע יישראל וכל אשר לו ויבוא בארה שבע‬
‫וייזבח זבחים לאלוהי אביו ייצחק מו‪:‬ב ויואמר אלוהים‬
‫ליישראל במראות הלילה ויואמר יעקוב יעקוב ויואמר‬
‫הינני מו‪:‬ג ויואמר אנוכי האל אלוהי אביכ אל תירא מרדה‬
‫מיצרימה כי לגוי גדול אשימכ שם מו‪:‬ד אנוכי ארד עימכ‬
‫מיצרימה ואנוכי אעלכ גם עלוה ויוסף ישית ידו על‬
‫עיניכ מו‪:‬ה ויקם יעקוב מיבאר שבע ויישאו בני‬
‫יישראל את יעקוב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר‬
‫שלח פרעוה לשאת אותו מו‪:‬ו וייקחו את מיקניהם ואת רכושם‬
‫אשר רכשו בארץ כנען ויבואו מיצרימה יעקוב וכל זרעו איתו‬
‫מו‪:‬ז בניו ובני בניו איתו בנותיו ובנות בניו וכל זרעו הביא‬
‫איתו מיצרימה‪..........‬ס‪..........‬מו‪:‬ח ואלה שמות בני יישראל‬
‫הבאים מיצרימה יעקוב ובניו בכור יעקוב ראובן מו‪:‬ט ובני‬
‫ראובן חנוכ ופלוא וחצרון וכרמי מו‪:‬י ובני שימעון ימואל‬
‫וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול בן הכנענית מו‪:‬יא ובני‬
‫לוי גרשון קהת ומררי מו‪:‬יב ובני יהודה ער ואונן ושלה‬
‫ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען וייחיו בני פרץ‬
‫חצרון וחמול מו‪:‬יג ובני ייששכר תולע ופוה ויוב ושימרון‬
‫מו‪:‬יד ובני זבולון סרד ואלון ויחלאל מו‪:‬טו אלה בני לאה אשר‬
‫ילדה ליעקוב בפדן ארם ואת דינה ביתו כל נפש בניו‬
‫ובנותיו שלושים ושלוש מו‪:‬טז ובני גד ציפיון וחגי שוני‬
‫ואצבון ערי וארודי ואראלי מו‪:‬יז ובני אשר יימנה‬
‫ויישוה ויישוי ובריעה ושרח אחותם ובני בריעה חבר‬
‫ומלכיאל מו‪:‬יח אלה בני זילפה אשר נתן לבן ללאה ביתו‬
‫ותלד את אלה ליעקוב שש עשרה נפש מו‪:‬יט בני רחל אשת‬
‫בארץ‬
‫ליוסף‬
‫וייולד‬
‫מו‪:‬כ‬
‫ובינימינ‬
‫יוסף‬
‫יעקוב‬
‫בראשית‬
‫מיצריים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כוהן און את‬
‫מנשה ואת אפריים מו‪:‬כא ובני בינימינ בלע ובכר ואשבל‬
‫גרא ונעמן אחי ורואש מופים וחופים וארד מו‪:‬כב אלה בני‬
‫רחל אשר יולד ליעקוב כל נפש ארבעה עשר מו‪:‬כג ובני דן‬
‫חושים מו‪:‬כד ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושילם מו‪:‬כה‬
‫אלה בני בילהה אשר נתן לבן לרחל ביתו ותלד את אלה ליעקוב‬
‫כל נפש שיבעה מו‪:‬כו כל הנפש הבאה ליעקוב מיצרימה‬
‫יוצאי ירכו מילבד נשי בני יעקוב כל נפש שישים ושש‬
‫מו‪:‬כז ובני יוסף אשר יולד לו במיצריים נפש שניים כל‬
‫הנפש לבית יעקוב הבאה מיצרימה שיבעים‪..........‬ס‪..........‬מו‪:‬כח‬
‫ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה ויבואו‬
‫ארצה גושן מו‪:‬כט ויאסור יוסף מרכבתו ויעל ליקראת יישראל‬
‫ויבך על צואריו‬
‫‪#‬‬
‫אביו גושנה וירא אליו וייפול על צואריו‬
‫עוד מו‪:‬ל ויואמר יישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי‬
‫את פניכ כי עודכ חי מו‪:‬לא ויואמר יוסף אל אחיו ואל בית‬
‫אביו אעלה ואגידה לפרעוה ואומרה אליו אחי ובית אבי אשר‬
‫בארץ כנען באו אלי מו‪:‬לב והאנשים רועי צואן כי אנשי‬
‫מיקנה היו וצואנם ובקרם וכל אשר להם הביאו מו‪:‬לג והיה כי‬
‫ייקרא לכם פרעוה ואמר מה מעשיכם מו‪:‬לד ואמרתם אנשי‬
‫מיקנה היו עבדיכ מינעורינו ועד עתה גם אנחנו גם‬
‫אבותינו בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת מיצריים כל רועה‬
‫צואן מז‪:‬א ויבוא יוסף ויגד לפרעוה ויואמר אבי ואחי‬
‫וצואנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והינם בארץ‬
‫גושן מז‪:‬ב ומיקצה אחיו לקח חמישה אנשים ויציגם‬
‫ליפני פרעוה מז‪:‬ג ויואמר פרעוה אל אחיו מה מעשיכם‬
‫ויואמרו אל פרעוה רועה צואן עבדיכ גם אנחנו גם אבותינו‬
‫מז‪:‬ד ויואמרו אל פרעוה לגור בארץ באנו כי אין מירעה‬
‫לצואן אשר לעבדיכ כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא‬
‫עבדיכ בארץ גושן מז‪:‬ה ויואמר פרעוה אל יוסף לאמור אביכ‬
‫ואחיכ באו אליכ מז‪:‬ו ארץ מיצריים לפניכ היוא במיטב‬
‫הארץ הושב את אביכ ואת אחיכ ישבו בארץ גושן ואים ידעת‬
‫ויש בם אנשי חייל ושמתם שרי מיקנה על אשר לי מז‪:‬ז‬
‫ויבא יוסף את יעקוב אביו ויעמידהו ליפני פרעוה ויברכ‬
‫יעקוב את פרעוה מז‪:‬ח ויואמר פרעוה אל יעקוב כמה ימי‬
‫שני חייכ מז‪:‬ט ויואמר יעקוב אל פרעוה ימי שני מגורי‬
‫שלושים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולוא‬
‫הישיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם מז‪:‬י‬
‫ויברכ יעקוב את פרעוה ויצא מיליפני פרעוה מז‪:‬יא‬
‫ויושב יוסף את אביו ואת אחיו וייתן להם אחוזה בארץ‬
‫מיצריים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר ציוה פרעוה‬
‫מז‪:‬יב ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם‬
‫לפי הטף מז‪:‬יג ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאוד ותלה‬
‫ארץ מיצריים וארץ כנען מיפני הרעב מז‪:‬יד וילקט‬
‫יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מיצריים ובארץ כנען בשבר‬
‫אשר הם שוברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעוה מז‪:‬טו‬
‫וייתום הכסף מארץ מיצריים ומארץ כנען ויבואו כל‬
‫מיצריים אל יוסף לאמור הבה לנו לחם ולמה נמות נגדכ כי‬
‫אפס כסף מז‪:‬טז ויואמר יוסף הבו מיקניכם ואתנה לכם‬
‫במיקניכם אים אפס כסף מז‪:‬יז ויביאו את מיקניהם אל‬
‫יוסף וייתן להם יוסף לחם בסוסים ובמיקנה הצואן‬
‫ובמיקנה הבקר ובחמורים וינהלם בלחם בכל מיקנהם בשנה‬
‫ההיוא מז‪:‬יח ותיתום השנה ההיוא ויבואו אליו בשנה‬
‫השנית ויואמרו לו לוא נכחד מאדוני כי אים תם הכסף‬
‫ומיקנה הבהמה אל אדוני לוא נשאר ליפני אדוני בילתי‬
‫אים גויתנו ואדמתנו מז‪:‬יט למה נמות לעיניכ גם אנחנו‬
‫גם אדמתנו קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם ונחיה אנחנו‬
‫בראשית‬
‫ואדמתנו עבדים לפרעוה ותן זרע ונחיה ולוא נמות והאדמה‬
‫לוא תשם מז‪:‬כ וייקן יוסף את כל אדמת מיצריים לפרעוה‬
‫כי מכרו מיצריים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי‬
‫הארץ לפרעוה מז‪:‬כא ואת העם העביר אותו לערים מיקצה גבול‬
‫מיצריים ועד קצהו מז‪:‬כב רק אדמת הכוהנים לוא קנה כי חוק‬
‫לכוהנים מאת פרעוה ואכלו את חוקם אשר נתן להם פרעוה על‬
‫כן לוא מכרו את אדמתם מז‪:‬כג ויואמר יוסף אל העם הן‬
‫קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעוה הא לכם זרע וזרעתם‬
‫את האדמה מז‪:‬כד והיה בתבואות ונתתם חמישית לפרעוה וארבע‬
‫הידות ייחיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכול‬
‫לטפכם מז‪:‬כה ויואמרו החייתנו נמצא חן בעיני אדוני‬
‫והיינו עבדים לפרעוה מז‪:‬כו וישם אותה יוסף לחוק עד היום‬
‫הזה על אדמת מיצריים לפרעוה לחומש רק אדמת הכוהנים‬
‫בארץ‬
‫יישראל‬
‫וישב‬
‫מז‪:‬כז‬
‫לפרעוה‬
‫היתה‬
‫לוא‬
‫לבדם‬
‫מיצריים בארץ גושן ויאחזו בה וייפרו ויירבו מאוד‬
‫מז‪:‬כח ויחי יעקוב בארץ מיצריים שבע עשרה שנה ויהי‬
‫ימי יעקוב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה‬
‫מז‪:‬כט וייקרבו ימי יישראל למות וייקרא ליבנו ליוסף‬
‫ויואמר לו אים נא מצאתי חן בעיניכ שים נא ידכ תחת‬
‫ירכי ועשית עימדי חסד ואמת אל נא תיקברני במיצריים‬
‫מז‪:‬ל ושכבתי עימ אבותי ונשאתני מימיצריים וקברתני‬
‫ביקבורתם ויואמר אנוכי אעשה כידברכ מז‪:‬לא ויואמר‬
‫הישבעה לי ויישבע לו ויישתחו יישראל על רואש‬
‫המיטה‪..........‬פ‬
‫מח‪:‬א ויהי אחרי הדברים האלה ויואמר ליוסף הינה אביכ‬
‫חולה וייקח את שני בניו עימו את מנשה ואת אפריים‬
‫מח‪:‬ב ויגד ליעקוב ויואמר הינה בינכ יוסף בא אליכ‬
‫וייתחזק יישראל וישב על המיטה מח‪:‬ג ויואמר יעקוב אל‬
‫יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברכ אותי מח‪:‬ד‬
‫ויואמר אלי הינני מפרכ והירביתיכ ונתתיכ ליקהל‬
‫עמים ונתתי את הארץ הזואת לזרעכ אחריכ אחוזת עולם מח‪:‬ה‬
‫ועתה שני בניכ הנולדים לכ בארץ מיצריים עד בואי אליכ‬
‫מיצרימה לי הם אפריים ומנשה כיראובן ושימעון‬
‫ייחיו לי מח‪:‬ו ומולדתכ אשר הולדת אחריהם לכ ייחיו על שם‬
‫אחיהם ייקראו בנחלתם מח‪:‬ז ואני בבואי מיפדן מתה עלי‬
‫רחל בארץ כנען בדרכ בעוד כיברת ארץ לבוא אפרתה ואקברה שם‬
‫בדרכ אפרת היוא בית לחם מח‪:‬ח וירא יישראל את בני יוסף‬
‫ויואמר מי אלה מח‪:‬ט ויואמר יוסף אל אביו בני הם אשר‬
‫נתן לי אלוהים בזה ויואמר קחם נא אלי ואברכם מח‪:‬י‬
‫ועיני יישראל כבדו מיזוקן לוא יוכל ליראות ויגש אותם‬
‫אליו ויישק להם ויחבק להם מח‪:‬יא ויואמר יישראל אל‬
‫יוסף ראוה פניכ לוא פיללתי והינה הראה אותי אלוהים‬
‫גם את זרעכ מח‪:‬יב ויוצא יוסף אותם מעימ בירכיו‬
‫ויישתחו לאפיו ארצה מח‪:‬יג וייקח יוסף את שניהם את‬
‫אפריים בימינו מישמואל יישראל ואת מנשה בישמואלו‬
‫מימין יישראל ויגש אליו מח‪:‬יד ויישלח יישראל את‬
‫ימינו וישת על רואש אפריים והוא הצעיר ואת שמואלו על‬
‫רואש מנשה שיכל את ידיו כי מנשה הבכור מח‪:‬טו ויברכ את‬
‫יוסף ויואמר האלוהים אשר היתהלכו אבותי לפניו אברהם‬
‫וייצחק האלוהים הרועה אותי מעודי עד היום הזה מח‪:‬טז‬
‫המלאכ הגואל אותי מיכל רע יברכ את הנערים וייקרא בהם‬
‫שמי ושם אבותי אברהם וייצחק ויידגו לרוב בקרב הארץ‬
‫מח‪:‬יז וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על רואש‬
‫אפריים וירע בעיניו וייתמוכ יד אביו להסיר אותה מעל‬
‫רואש אפריים על רואש מנשה מח‪:‬יח ויואמר יוסף אל אביו‬
‫לוא כן אבי כי זה הבכור שים ימינכ על רואשו מח‪:‬יט‬
‫בראשית‬
‫וימאן אביו ויואמר ידעתי בני ידעתי גם הוא ייחיה‬
‫לעם וגם הוא ייגדל ואולם אחיו הקטון ייגדל מימנו וזרעו‬
‫ייחיה מלוא הגויים מח‪:‬כ ויברכם ביום ההוא לאמור בכ יברכ‬
‫יישראל לאמור ישימכ אלוהים כאפריים וכימנשה‬
‫וישם את אפריים ליפני מנשה מח‪:‬כא ויואמר יישראל‬
‫אל יוסף הינה אנוכי מת והיה אלוהים עימכם והשיב‬
‫אתכם אל ארץ אבותיכם מח‪:‬כב ואני נתתי לכ שכם אחד על אחיכ‬
‫אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬א וייקרא יעקוב אל בניו ויואמר האספו ואגידה לכם את‬
‫אשר ייקרא אתכם באחרית הימים מט‪:‬ב היקבצו ושימעו‬
‫בני יעקוב ושימעו אל יישראל אביכם מט‪:‬ג ראובן בכורי‬
‫אתה כוחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז מט‪:‬ד פחז כמיים‬
‫אל תותר כי עלית מישכבי אביכ אז חיללת יצועי עלה‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬ה שימעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם מט‪:‬ו בסודם אל‬
‫תבוא נפשי ביקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש‬
‫ובירצונם עיקרו שור מט‪:‬ז ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה‬
‫אחלקם ביעקוב ואפיצם ביישראל‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬ח יהודה אתה יודוכ אחיכ ידכ בעורף אויביכ יישתחוו לכ‬
‫בני אביכ מט‪:‬ט גור אריה יהודה מיטרף בני עלית כרע רבץ‬
‫כאריה וכלביא מי יקימנו מט‪:‬י לוא יסור שבט מיהודה‬
‫ומחוקק מיבין רגליו עד כי יבוא שילוה ולו ייקהת עמים‬
‫מט‪:‬יא אוסרי לגפן עירוה ולשורקה בני אתונו כיבס בייין‬
‫לבושו ובדם ענבים סותוה מט‪:‬יב חכלילי עיניים מייין‬
‫ולבן שיניים מחלב‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬יג זבולונ לחוף ימים יישכון והוא לחוף אניות וירכתו‬
‫על צידון‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬יד ייששכר חמור גרם רובץ בין המישפתיים מט‪:‬טו‬
‫וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שיכמו ליסבול‬
‫ויהי למס עובד‪..........‬ס‪ ..........‬מט‪:‬טז דן ידין עמו כאחד שיבטי‬
‫יישראל מט‪:‬יז יהי דן נחש עלי דרכ שפיפון עלי אורח‬
‫הנושכ עיקבי סוס וייפול רוכבו אחור מט‪:‬יח לישועתכ‬
‫קיויתי יהוה‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬יט גד גדוד יגודנו והוא יגוד‬
‫עקב‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬כ מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני‬
‫נפתלי אילה שלוחה הנותן אימרי‬
‫מלכ‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬כא‬
‫שפר‪..........‬ס‪..........‬מט‪:‬כב בן פורת יוסף בן פורת עלי עיין בנות‬
‫צעדה עלי שור מט‪:‬כג וימררוהו ורובו ויישטמוהו בעלי‬
‫חיצים מט‪:‬כד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי‬
‫אביר יעקוב מישם רועה אבן יישראל מט‪:‬כה מאל אביכ‬
‫ויעזרכא ואת שדי ויברככא בירכות שמיים מעל בירכות‬
‫תהום רובצת תחת בירכות שדיים ורחם מט‪:‬כו בירכות אביכ גברו‬
‫תיחיין לרואש יוסף‬
‫"‬
‫על בירכות הורי עד תאות גיבעות עולם‬
‫ולקדקוד נזיר אחיו‪..........‬פ‬
‫מט‪:‬כז בינימין זאב ייטרף בבוקר יואכל עד ולערב יחלק‬
‫שלל מט‪:‬כח כל אלה שיבטי יישראל שנים עשר וזואת אשר‬
‫דיבר להם אביהם ויברכ אותם איש אשר כבירכתו ברכ אותם‬
‫מט‪:‬כט ויצו אותם ויואמר אלהם אני נאסף אל עמי קיברו‬
‫אותי אל אבותי אל המערה אשר בישדה עפרון החיתי מט‪:‬ל‬
‫במערה אשר בישדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען‬
‫אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרון החיתי לאחוזת קבר‬
‫מט‪:‬לא שמה קברו את אברהם ואת שרה אישתו שמה קברו את‬
‫ייצחק ואת ריבקה אישתו ושמה קברתי את לאה מט‪:‬לב מיקנה‬
‫השדה והמערה אשר בו מאת בני חת מט‪:‬לג ויכל יעקוב לצות את‬
‫בראשית‬
‫בניו ויאסוף רגליו אל המיטה וייגוע ויאסף אל עמיו נ‪:‬א‬
‫ויבך עליו ויישק לו נ‪:‬ב ויצו‬
‫‪#‬‬
‫וייפול יוסף על פני אביו‬
‫יוסף את עבדיו את הרופאים לחנוט את אביו ויחנטו‬
‫הרופאים את יישראל נ‪:‬ג ויימלאו לו ארבעים יום כי כן‬
‫יימלאו ימי החנוטים וייבכו אותו מיצריים שיבעים‬
‫יום נ‪:‬ד ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעוה‬
‫לאמור אים נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעוה‬
‫לאמור נ‪:‬ה אבי הישביעני לאמור הינה אנוכי מת בקיברי‬
‫אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תיקברני ועתה אעלה נא‬
‫ואקברה את אבי ואשובה נ‪:‬ו ויואמר פרעוה עלה וקבור את אביכ‬
‫כאשר הישביעכ נ‪:‬ז ויעל יוסף ליקבור את אביו ויעלו איתו‬
‫כל עבדי פרעוה זיקני ביתו וכול זיקני ארץ מיצריים‬
‫נ‪:‬ח וכול בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצואנם ובקרם‬
‫עזבו בארץ גושן נ‪:‬ט ויעל עימו גם רכב גם פרשים ויהי‬
‫המחנה כבד מאוד נ‪:‬י ויבואו עד גורן האטד אשר בעבר הירדן‬
‫וייספדו שם מיספד גדול וכבד מאוד ויעש לאביו אבל שיבעת‬
‫ימים נ‪:‬יא וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגורן האטד‬
‫ויואמרו אבל כבד זה למיצריים על כן קרא שמה אבל‬
‫מיצריים אשר בעבר הירדן נ‪:‬יב ויעשו בניו לו כן כאשר‬
‫ציום נ‪:‬יג ויישאו אותו בניו ארצה כנען וייקברו אותו‬
‫בימערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחוזת קבר‬
‫מאת עפרון החיתי על פני ממרא נ‪:‬יד וישב יוסף‬
‫מיצרימה הוא ואחיו וכל העולים איתו ליקבור את אביו אחרי‬
‫קברו את אביו נ‪:‬טו וייראו אחי יוסף כי מת אביהם ויואמרו‬
‫לו יישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו‬
‫אותו נ‪:‬טז ויצוו אל יוסף לאמור אביכ ציוה ליפני מותו‬
‫לאמור נ‪:‬יז כוה תואמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיכ‬
‫וחטאתם כי רעה גמלוכ ועתה שא נא לפשע עבדי אלוהי אביכ‬
‫ויבך יוסף בדברם אליו נ‪:‬יח וילכו גם אחיו וייפלו לפניו‬
‫‪#‬‬
‫ויואמרו היננו לכ לעבדים נ‪:‬יט ויואמר אלהם יוסף אל‬
‫תיראו כי התחת אלוהים אני נ‪:‬כ ואתם חשבתם עלי רעה‬
‫אלוהים חשבה לטובה למען עשוה כיום הזה להחיות עם רב נ‪:‬כא‬
‫ועתה אל תיראו אנוכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם‬
‫וידבר על ליבם נ‪:‬כב וישב יוסף במיצריים הוא ובית אביו‬
‫ויחי יוסף מאה ועשר שנים נ‪:‬כג וירא יוסף לאפריים‬
‫בני שילשים גם בני מכיר בן מנשה יולדו על בירכי‬
‫יוסף נ‪:‬כד ויואמר יוסף אל אחיו אנוכי מת ואלוהים פקוד‬
‫ייפקוד אתכם והעלה אתכם מינ הארץ הזואת אל הארץ אשר‬
‫נשבע לאברהם לייצחק וליעקוב נ‪:‬כה וישבע יוסף את בני‬
‫יישראל לאמור פקוד ייפקוד אלוהים אתכם והעליתם את‬
‫עצמותי מיזה נ‪:‬כו וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו‬
‫אותו ויישם בארון במיצריים‬
‫שמות‬
‫א‪:‬א ואלה שמות בני יישראל הבאים מיצרימה את יעקוב‬
‫איש וביתו באו א‪:‬ב ראובן שימעון לוי ויהודה א‪:‬ג ייששכר‬
‫זבולונ ובינימינ א‪:‬ד דן ונפתלי גד ואשר א‪:‬ה ויהי כל‬
‫נפש יוצאי ירכ יעקוב שיבעים נפש ויוסף היה‬
‫במיצריים א‪:‬ו וימת יוסף וכל אחיו וכול הדור ההוא א‪:‬ז ובני‬
‫יישראל פרו ויישרצו ויירבו ויעצמו בימאוד מאוד‬
‫ותימלא הארץ אותם‪..........‬פ‬
‫א‪:‬ח ויקם מלכ חדש על מיצריים אשר לוא ידע את יוסף א‪:‬ט‬
‫ויואמר אל עמו הינה עם בני יישראל רב ועצום מימנו‬
‫א‪:‬י הבה נתחכמה לו פן יירבה והיה כי תיקראנה מילחמה‬
‫ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מינ הארץ א‪:‬יא‬
‫וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסיבלותם וייבן‬
‫ערי מיסכנות לפרעוה את פיתום ואת רעמסס א‪:‬יב וכאשר‬
‫יענו אותו כן יירבה וכן ייפרוץ ויקוצו מיפני בני‬
‫יישראל א‪:‬יג ויעבידו מיצריים את בני יישראל בפרכ‬
‫א‪:‬יד וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובילבנים ובכל‬
‫עבודה בשדה את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרכ א‪:‬טו ויואמר מלכ‬
‫מיצריים למילדות העיבריות אשר שם האחת שיפרה ושם‬
‫השנית פועה א‪:‬טז ויואמר בילדכן את העיבריות וראיתן על‬
‫האבניים אים בן הוא והמיתן אותו ואים בת היוא וחיה‬
‫א‪:‬יז ותיראן המילדות את האלוהים ולוא עשו כאשר דיבר‬
‫אליהן מלכ מיצריים ותחיין את הילדים א‪:‬יח וייקרא‬
‫מלכ מיצריים למילדות ויואמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה‬
‫ותחיין את הילדים א‪:‬יט ותואמרן המילדות אל פרעוה כי‬
‫לוא כנשים המיצריות העיבריות כי חיות הנה בטרם תבוא‬
‫אלהן המילדת וילדו א‪:‬כ וייטב אלוהים למילדות ויירב העם‬
‫ויעצמו מאוד א‪:‬כא ויהי כי יראו המילדות את האלוהים‬
‫ויעש להם בתים א‪:‬כב ויצו פרעוה לכל עמו לאמור כל הבן‬
‫היילוד היאורה תשליכוהו וכל הבת תחיון‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א וילכ איש מיבית לוי וייקח את בת לוי ב‪:‬ב ותהר האישה‬
‫ותלד בן ותרא אותו כי טוב הוא ותיצפנהו שלושה ירחים ב‪:‬ג‬
‫ולוא יכלה עוד הצפינו ותיקח לו תבת גומא ותחמרה בחמר ובזפת‬
‫ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור ב‪:‬ד ותתצב אחותו‬
‫מרחוק לדעה מה יעשה לו ב‪:‬ה ותרד בת פרעוה לירחוץ על היאור‬
‫ונערותיה הולכות על יד היאור ותרא את התבה בתוכ הסוף‬
‫ותישלח את אמתה ותיקחה ב‪:‬ו ותיפתח ותיראהו את הילד והינה‬
‫נער בוכה ותחמול עליו ותואמר מילדי העיברים זה ב‪:‬ז‬
‫ותואמר אחותו אל בת פרעוה האלכ וקראתי לכ אישה מינקת‬
‫מינ העיבריות ותינק לכ את הילד ב‪:‬ח ותואמר לה בת פרעוה‬
‫לכי ותלכ העלמה ותיקרא את אם הילד ב‪:‬ט ותואמר לה בת פרעוה‬
‫היליכי את הילד הזה והינקיהו לי ואני אתן את שכרכ‬
‫ותיקח האישה הילד ותניקהו ב‪:‬י וייגדל הילד ותביאהו לבת‬
‫פרעוה ויהי לה לבן ותיקרא שמו מושה ותואמר כי מינ‬
‫המיים משיתיהו ב‪:‬יא ויהי בימים ההם וייגדל מושה‬
‫ויצא אל אחיו וירא בסיבלותם וירא איש מיצרי מכה איש‬
‫עיברי מאחיו ב‪:‬יב וייפן כוה וכוה וירא כי אין איש ויכ‬
‫את המיצרי וייטמנהו בחול ב‪:‬יג ויצא ביום השני והינה‬
‫שני אנשים עיברים נצים ויואמר לרשע למה תכה רעכ‬
‫ב‪:‬יד ויואמר מי שמכ לאיש שר ושופט עלינו הלהרגני אתה‬
‫אומר כאשר הרגת את המיצרי ויירא מושה ויואמר אכן נודע‬
‫הדבר ב‪:‬טו ויישמע פרעוה את הדבר הזה ויבקש להרוג את מושה‬
‫וייברח מושה מיפני פרעוה וישב בארץ מידין וישב על‬
‫הבאר ב‪:‬טז ולכוהן מידין שבע בנות ותבואנה ותידלנה‬
‫ותמלאנה את הרהטים להשקות צואן אביהן ב‪:‬יז ויבואו‬
‫הרועים ויגרשום ויקם מושה ויושיען וישק את צואנם‬
‫שמות‬
‫ב‪:‬יח ותבואנה אל רעואל אביהן ויואמר מדוע מיהרתן בוא‬
‫היום ב‪:‬יט ותואמרן איש מיצרי היצילנו מיד הרועים‬
‫וגם דלוה דלה לנו וישק את הצואן ב‪:‬כ ויואמר אל בנותיו ואיו‬
‫למה זה עזבתן את האיש קיראן לו ויואכל לחם ב‪:‬כא ויואל‬
‫מושה לשבת את האיש וייתן את ציפורה ביתו למושה ב‪:‬כב‬
‫ותלד בן וייקרא את שמו גרשום כי אמר גר הייתי בארץ‬
‫נכריה‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬כג ויהי בימים הרבים ההם וימת מלכ מיצריים‬
‫ויאנחו בני יישראל מינ העבודה וייזעקו ותעל שועתם אל‬
‫האלוהים מינ העבודה ב‪:‬כד ויישמע אלוהים את נאקתם‬
‫וייזכור אלוהים את בריתו את אברהם את ייצחק ואת יעקוב‬
‫ב‪:‬כה וירא אלוהים את בני יישראל וידע אלוהים‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬א‬
‫ומושה היה רועה את צואן ייתרו חותנו כוהן מידין ויינהג‬
‫את הצואן אחר המידבר ויבוא אל הר האלוהים חורבה ג‪:‬ב וירא‬
‫מלאכ יהוה אליו בלבת אש מיתוכ הסנה וירא והינה הסנה‬
‫בוער באש והסנה איננו אוכל ג‪:‬ג ויואמר מושה אסורה נא ואראה‬
‫את המראה הגדול הזה מדוע לוא ייבער הסנה ג‪:‬ד וירא יהוה כי‬
‫סר ליראות וייקרא אליו אלוהים מיתוכ הסנה ויואמר מושה‬
‫מושה ויואמר הינני ג‪:‬ה ויואמר אל תיקרב הלום של נעליכ‬
‫מעל רגליכ כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא ג‪:‬ו‬
‫ויואמר אנוכי אלוהי אביכ אלוהי אברהם אלוהי ייצחק‬
‫ואלוהי יעקוב ויסתר מושה פניו כי ירא מהביט אל‬
‫האלוהים ג‪:‬ז ויואמר יהוה ראוה ראיתי את עני עמי אשר‬
‫במיצריים ואת צעקתם שמעתי מיפני נוגשיו כי‬
‫ידעתי את מכאוביו ג‪:‬ח וארד להצילו מיד מיצריים‬
‫ולהעלותו מינ הארץ ההיוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב‬
‫ודבש אל מקום הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיוי‬
‫והיבוסי ג‪:‬ט ועתה הינה צעקת בני יישראל באה אלי וגם‬
‫ראיתי את הלחץ אשר מיצריים לוחצים אותם ג‪:‬י ועתה לכה‬
‫יישראל‬
‫בני‬
‫עמי‬
‫את‬
‫והוצא‬
‫פרעוה‬
‫אל‬
‫ואשלחכ‬
‫מימיצריים ג‪:‬יא ויואמר מושה אל האלוהים מי אנוכי‬
‫יישראל‬
‫בני‬
‫את‬
‫אוציא‬
‫וכי‬
‫פרעוה‬
‫אל‬
‫אלכ‬
‫כי‬
‫מימיצריים ג‪:‬יב ויואמר כי אחיה עימכ וזה לכ האות כי‬
‫אנוכי שלחתיכ בהוציאכ את העם מימיצריים תעבדון את‬
‫האלוהים על ההר הזה ג‪:‬יג ויואמר מושה אל האלוהים הינה‬
‫אנוכי בא אל בני יישראל ואמרתי להם אלוהי אבותיכם‬
‫שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אלהם ג‪:‬יד ויואמר‬
‫אלוהים אל מושה אחיה אשר אחיה ויואמר כוה תואמר ליבני‬
‫יישראל אחיה שלחני אליכם ג‪:‬טו ויואמר עוד אלוהים אל‬
‫מושה כוה תואמר אל בני יישראל יהוה אלוהי אבותיכם‬
‫אלוהי אברהם אלוהי ייצחק ואלוהי יעקוב שלחני אליכם זה‬
‫שמי לעולם וזה זיכרי לדור דור ג‪:‬טז לכ ואספת את זיקני‬
‫יישראל ואמרת אלהם יהוה אלוהי אבותיכם נראה אלי אלוהי‬
‫אברהם ייצחק ויעקוב לאמור פקוד פקדתי אתכם ואת העשוי‬
‫לכם במיצריים ג‪:‬יז ואומר אעלה אתכם מעני מיצריים‬
‫אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והפריזי והחיוי‬
‫והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש ג‪:‬יח ושמעו לקולכ ובאת אתה‬
‫וזיקני יישראל אל מלכ מיצריים ואמרתם אליו יהוה‬
‫אלוהי העיבריימ נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרכ שלושת‬
‫ימים במידבר ונזבחה ליהוה אלוהינו ג‪:‬יט ואני ידעתי‬
‫כי לוא ייתן אתכם מלכ מיצריים להלוכ ולוא ביד חזקה ג‪:‬כ‬
‫ושלחתי את ידי והיכיתי את מיצריים בכול נפלאותי‬
‫אשר אעשה בקירבו ואחרי כן ישלח אתכם ג‪:‬כא ונתתי את חן‬
‫העם הזה בעיני מיצריים והיה כי תלכון לוא תלכו ריקם‬
‫ג‪:‬כב ושאלה אישה מישכנתה ומיגרת ביתה כלי כסף וכלי‬
‫זהב ושמלות ושמתם על בניכם ועל בנותיכם ונצלתם את‬
‫שמות‬
‫מיצריים ד‪:‬א ויען מושה ויואמר והן לוא יאמינו לי ולוא‬
‫יישמעו בקולי כי יואמרו לוא נראה אליכ יהוה ד‪:‬ב ויואמר‬
‫אליו יהוה מזה )מה זה( בידכ ויואמר מטה ד‪:‬ג ויואמר‬
‫השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס מושה‬
‫מיפניו ד‪:‬ד ויואמר יהוה אל מושה שלח ידכ ואחוז ביזנבו‬
‫ויישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו ד‪:‬ה למען יאמינו‬
‫כי נראה אליכ יהוה אלוהי אבותם אלוהי אברהם אלוהי‬
‫ייצחק ואלוהי יעקוב ד‪:‬ו ויואמר יהוה לו עוד הבא נא ידכ‬
‫בחיקכ ויבא ידו בחיקו ויוציאה והינה ידו מצורעת כשלג ד‪:‬ז‬
‫ויואמר השב ידכ אל חיקכ וישב ידו אל חיקו ויוציאה מחיקו‬
‫והינה שבה כיבשרו ד‪:‬ח והיה אים לוא יאמינו לכ ולוא‬
‫יישמעו לקול האות הריאשון והאמינו לקול האות האחרון ד‪:‬ט‬
‫והיה אים לוא יאמינו גם לישני האותות האלה ולוא‬
‫יישמעון לקולכ ולקחת מימימי היאור ושפכת היבשה והיו‬
‫המיים אשר תיקח מינ היאור והיו לדם ביבשת ד‪:‬י ויואמר‬
‫מושה אל יהוה בי יהוה לוא איש דברים אנוכי גם מיתמול‬
‫גם מישילשום גם מאז דברכ אל עבדכ כי כבד פה וכבד לשון‬
‫אנוכי ד‪:‬יא ויואמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי‬
‫ישום אילם או חרש או פיקח או עיור הלוא אנוכי יהוה ד‪:‬יב‬
‫ועתה לכ ואנוכי אחיה עימ פיכ והוריתיכ אשר תדבר ד‪:‬יג‬
‫ויואמר בי יהוה שלח נא ביד תישלח ד‪:‬יד וייחר אף יהוה‬
‫במושה ויואמר הלוא אהרון אחיכ הלוי ידעתי כי דבר ידבר‬
‫הוא וגם הינה הוא יוצא ליקראתכ וראכ ושמח בליבו ד‪:‬טו ודיברת‬
‫אליו ושמת את הדברים בפיו ואנוכי אחיה עימ פיכ ועימ‬
‫פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון ד‪:‬טז ודיבר הוא לכ אל‬
‫העם והיה הוא ייחיה לכ לפה ואתה תיחיה לו לאלוהים ד‪:‬יז‬
‫ואת המטה הזה תיקח בידכ אשר תעשה בו את האותות‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬יח וילכ מושה וישב אל יתר חותנו ויואמר לו אלכה נא‬
‫ואשובה אל אחי אשר במיצריים ואראה העודם חיימ ויואמר‬
‫ייתרו למושה לכ לשלום ד‪:‬יט ויואמר יהוה אל מושה במידין‬
‫לכ שוב מיצריים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשכ‬
‫ד‪:‬כ וייקח מושה את אישתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב‬
‫ארצה מיצריים וייקח מושה את מטה האלוהים בידו ד‪:‬כא‬
‫ויואמר יהוה אל מושה בלכתכ לשוב מיצרימה ראה כל‬
‫המופתים אשר שמתי בידכ ועשיתם ליפני פרעוה ואני‬
‫אחזק את ליבו ולוא ישלח את העם ד‪:‬כב ואמרת אל פרעוה כוה אמר‬
‫יהוה בני בכורי יישראל ד‪:‬כג ואומר אליכ שלח את בני‬
‫ויעבדני ותמאן לשלחו הינה אנוכי הורג את בינכ בכורכ ד‪:‬כד‬
‫ויהי בדרכ במלון וייפגשהו יהוה ויבקש המיתו ד‪:‬כה ותיקח‬
‫ציפורה צור ותיכרות את ערלת בנה ותגע לרגליו ותואמר כי‬
‫חתן דמים אתה לי ד‪:‬כו ויירף מימנו אז אמרה חתן דמים‬
‫למולות‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬כז ויואמר יהוה אל אהרון לכ ליקראת מושה המידברה וילכ‬
‫וייפגשהו בהר האלוהים ויישק לו ד‪:‬כח ויגד מושה לאהרון‬
‫את כל דיברי יהוה אשר שלחו ואת כל האותות אשר ציוהו ד‪:‬כט‬
‫וילכ מושה ואהרון ויאספו את כל זיקני בני יישראל ד‪:‬ל‬
‫וידבר אהרון את כל הדברים אשר דיבר יהוה אל מושה ויעש‬
‫האותות לעיני העם ד‪:‬לא ויאמן העם ויישמעו כי פקד‬
‫יהוה את בני יישראל וכי ראה את ענים וייקדו ויישתחוו‬
‫ה‪:‬א ואחר באו מושה ואהרון ויואמרו אל פרעוה כוה אמר יהוה‬
‫אלוהי יישראל שלח את עמי ויחוגו לי במידבר ה‪:‬ב ויואמר‬
‫פרעוה מי יהוה אשר אשמע בקולו לשלח את יישראל לוא‬
‫ידעתי את יהוה וגם את יישראל לוא אשלח ה‪:‬ג ויואמרו‬
‫אלוהי העיברים נקרא עלינו נלכה נא דרכ שלושת ימים‬
‫במידבר ונזבחה ליהוה אלוהינו פן ייפגענו בדבר או בחרב‬
‫שמות‬
‫ה‪:‬ד ויואמר אלהם מלכ מיצריים למה מושה ואהרון תפריעו‬
‫את העם מימעשיו לכו לסיבלותיכם ה‪:‬ה ויואמר פרעוה הן‬
‫רבים עתה עם הארץ והישבתם אותם מיסיבלותם ה‪:‬ו ויצו‬
‫פרעוה ביום ההוא את הנוגשים בעם ואת שוטריו לאמור ה‪:‬ז‬
‫לוא תואסיפון לתת תבן לעם לילבון הלבנים כיתמול‬
‫שילשום הם ילכו וקוששו להם תבן ה‪:‬ח ואת מתכונת הלבנים‬
‫אשר הם עושים תמול שילשום תשימו עליהם לוא תיגרעו‬
‫מימנו כי נרפים הם על כן הם צועקים לאמור נלכה‬
‫נזבחה לאלוהינו ה‪:‬ט תיכבד העבודה על האנשים ויעשו בה ואל‬
‫יישעו בדיברי שקר ה‪:‬י ויצאו נוגשי העם ושוטריו‬
‫ויואמרו אל העם לאמור כוה אמר פרעוה אינני נותן לכם‬
‫תבן ה‪:‬יא אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תימצאו כי אין נגרע‬
‫מעבודתכם דבר ה‪:‬יב ויפץ העם בכל ארץ מיצריים לקושש קש‬
‫לתבן ה‪:‬יג והנוגשים אצים לאמור כלו מעשיכם דבר יום‬
‫ביומו כאשר ביחיות התבן ה‪:‬יד ויוכו שוטרי בני יישראל‬
‫אשר שמו עלהם נוגשי פרעוה לאמור מדוע לוא כיליתם חקכם‬
‫לילבון כיתמול שילשום גם תמול גם היום ה‪:‬טו ויבואו‬
‫שוטרי בני יישראל וייצעקו אל פרעוה לאמור למה תעשה‬
‫כוה לעבדיכ ה‪:‬טז תבן אין נתן לעבדיכ ולבנים אומרים לנו‬
‫עשו והינה עבדיכ מוכים וחטאת עמכ ה‪:‬יז ויואמר נרפים‬
‫אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה ליהוה ה‪:‬יח‬
‫ועתה לכו עיבדו ותבן לוא יינתן לכם ותוכן לבנים תיתנו‬
‫ה‪:‬יט וייראו שוטרי בני יישראל אותם ברע לאמור לוא‬
‫תיגרעו מיליבניכם דבר יום ביומו ה‪:‬כ וייפגעו את מושה‬
‫ואת אהרון נצבים ליקראתם בצאתם מאת פרעוה ה‪:‬כא ויואמרו‬
‫אלהם ירא יהוה עליכם ויישפוט אשר היבאשתם את ריחנו‬
‫בעיני פרעוה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו ה‪:‬כב‬
‫וישב מושה אל יהוה ויואמר יהוה למה הרעותה לעם הזה למה‬
‫זה שלחתני ה‪:‬כג ומאז באתי אל פרעוה לדבר בישמכ הרע לעם‬
‫הזה והצל לוא היצלת את עמכ ו‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה עתה‬
‫תיראה אשר אעשה לפרעוה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה‬
‫יגרשם מארצו‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬ב וידבר אלוהים אל מושה ויואמר‬
‫אליו אני יהוה ו‪:‬ג וארא אל אברהם אל ייצחק ואל יעקוב באל‬
‫שדי ושמי יהוה לוא נודעתי להם ו‪:‬ד וגם הקימותי את‬
‫בריתי איתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר‬
‫גרו בה ו‪:‬ה וגם אני שמעתי את נאקת בני יישראל אשר‬
‫מיצריים מעבידים אותם ואזכור את בריתי ו‪:‬ו לכן אמור‬
‫ליבני יישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מיתחת סיבלות‬
‫מיצריים והיצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם ביזרוע‬
‫נטויה ובישפטים גדולים ו‪:‬ז ולקחתי אתכם לי לעם‬
‫והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני יהוה אלוהיכם‬
‫המוציא אתכם מיתחת סיבלות מיצריים ו‪:‬ח והבאתי אתכם אל‬
‫הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם לייצחק וליעקוב‬
‫ונתתי אותה לכם מורשה אני יהוה ו‪:‬ט וידבר מושה כן אל בני‬
‫יישראל ולוא שמעו אל מושה מיקוצר רוח ומעבודה קשה‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬י וידבר יהוה אל מושה לאמור ו‪:‬יא בוא דבר אל פרעוה מלכ‬
‫מיצריים וישלח את בני יישראל מארצו ו‪:‬יב וידבר מושה‬
‫ליפני יהוה לאמור הן בני יישראל לוא שמעו אלי ואיכ‬
‫יישמעני פרעוה ואני ערל שפתיים‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יג וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון ויצום אל בני יישראל‬
‫ואל פרעוה מלכ מיצריים להוציא את בני יישראל מארץ‬
‫מיצריים‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬יד אלה ראשי בית אבותם בני ראובן‬
‫בכור יישראל חנוכ ופלוא חצרון וכרמי אלה מישפחות ראובן‬
‫ו‪:‬טו ובני שימעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוחר ושאול‬
‫בן הכנענית אלה מישפחות שימעון ו‪:‬טז ואלה שמות בני‬
‫שמות‬
‫לוי לתולדותם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע‬
‫ושלושים ומאת שנה ו‪:‬יז בני גרשון ליבני ושימעי‬
‫למישפחותם ו‪:‬יח ובני קהת עמרם וייצהר וחברון ועוזיאל‬
‫ושני חיי קהת שלוש ושלושים ומאת שנה ו‪:‬יט ובני מררי‬
‫מחלי ומושי אלה מישפחות הלוי לתולדותם ו‪:‬כ וייקח עמרם‬
‫את יוכבד דודתו לו לאישה ותלד לו את אהרון ואת מושה ושני‬
‫חיי עמרם שבע ושלושים ומאת שנה ו‪:‬כא ובני ייצהר קורח‬
‫ונפג וזיכרי ו‪:‬כב ובני עוזיאל מישאל ואלצפן וסיתרי‬
‫ו‪:‬כג וייקח אהרון את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו‬
‫לאישה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר ו‪:‬כד‬
‫ובני קורח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה מישפחות הקרחי ו‪:‬כה‬
‫ואלעזר בן אהרון לקח לו מיבנות פוטיאל לו לאישה ותלד לו את‬
‫פינחס אלה ראשי אבות הלויים למישפחותם ו‪:‬כו הוא אהרון‬
‫ומושה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני יישראל מארץ‬
‫מיצריים על ציבאותם ו‪:‬כז הם המדברים אל פרעוה מלכ‬
‫מיצריים להוציא את בני יישראל מימיצריים הוא‬
‫מושה ואהרון ו‪:‬כח ויהי ביום דיבר יהוה אל מושה בארץ‬
‫מיצריים‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬כט וידבר יהוה אל מושה לאמור אני‬
‫יהוה דבר אל פרעוה מלכ מיצריים את כל אשר אני דובר‬
‫אליכ ו‪:‬ל ויואמר מושה ליפני יהוה הן אני ערל‬
‫שפתיים ואיכ יישמע אלי פרעוה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה ראה נתתיכ אלוהים לפרעוה‬
‫ואהרון אחיכ ייחיה נביאכ ז‪:‬ב אתה תדבר את כל אשר אצוכא‬
‫ואהרון אחיכ ידבר אל פרעוה ושילח את בני יישראל מארצו‬
‫ז‪:‬ג ואני אקשה את לב פרעוה והירביתי את אותותי ואת‬
‫מופתי בארץ מיצריים ז‪:‬ד ולוא יישמע אלכם פרעוה‬
‫ונתתי את ידי במיצריים והוצאתי את ציבאותי את עמי‬
‫בני יישראל מארץ מיצריים בישפטים גדולים ז‪:‬ה‬
‫וידעו מיצריים כי אני יהוה בינטותי את ידי על‬
‫מיצריים והוצאתי את בני יישראל מיתוכם ז‪:‬ו ויעש‬
‫מושה ואהרון כאשר ציוה יהוה אותם כן עשו ז‪:‬ז ומושה בן‬
‫שמונים שנה ואהרון בן שלוש ושמונים שנה בדברם אל‬
‫פרעוה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ח ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ז‪:‬ט כי ידבר אלכם‬
‫פרעוה לאמור תנו לכם מופת ואמרת אל אהרון קח את מטכ והשלכ‬
‫ליפני פרעוה יהי לתנין ז‪:‬י ויבוא מושה ואהרון אל‬
‫פרעוה ויעשו כן כאשר ציוה יהוה וישלכ אהרון את מטהו‬
‫ליפני פרעוה וליפני עבדיו ויהי לתנין ז‪:‬יא וייקרא‬
‫גם פרעוה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטומי‬
‫מיצריים בלהטיהם כן ז‪:‬יב וישליכו איש מטהו וייחיו‬
‫לתנינם וייבלע מטה אהרון את מטותם ז‪:‬יג ויחזק לב פרעוה‬
‫ולוא שמע אלהם כאשר דיבר יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ז‪:‬יד ויואמר יהוה‬
‫אל מושה כבד לב פרעוה מאן לשלח העם ז‪:‬טו לכ אל פרעוה בבוקר‬
‫הינה יוצא המימה ונצבת ליקראתו על שפת היאור והמטה‬
‫אשר נחפכ לנחש תיקח בידכ ז‪:‬טז ואמרת אליו יהוה אלוהי‬
‫העיברים שלחני אליכ לאמור שלח את עמי ויעבדוני‬
‫במידבר והינה לוא שמעת עד כוה ז‪:‬יז כוה אמר יהוה בזואת‬
‫תדע כי אני יהוה הינה אנוכי מכה במטה אשר בידי על‬
‫המיים אשר ביאור ונהפכו לדם ז‪:‬יח והדגה אשר ביאור תמות‬
‫מינ‬
‫מיים‬
‫לישתות‬
‫מיצריים‬
‫ונלאו‬
‫היאור‬
‫ובאש‬
‫היאור‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬יט ויואמר יהוה אל מושה אמור אל אהרון קח‬
‫מטכ ונטה ידכ על מימי מיצריים על נהרותם על‬
‫יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מיקוה מימיהם וייחיו דם‬
‫והיה דם בכל ארץ מיצריים ובעצים ובאבנים ז‪:‬כ ויעשו כן‬
‫מושה ואהרון כאשר ציוה יהוה וירם במטה ויכ את המיים‬
‫שמות‬
‫אשר ביאור לעיני פרעוה ולעיני עבדיו ויהפכו כל‬
‫המיים אשר ביאור לדם ז‪:‬כא והדגה אשר ביאור מתה וייבאש‬
‫היאור ולוא יכלו מיצריים לישתות מיים מינ היאור‬
‫ויהי הדם בכל ארץ מיצריים ז‪:‬כב ויעשו כן חרטומי‬
‫מיצריים בלטיהם ויחזק לב פרעוה ולוא שמע אלהם כאשר‬
‫דיבר יהוה ז‪:‬כג וייפן פרעוה ויבוא אל ביתו ולוא שת ליבו‬
‫גם לזואת ז‪:‬כד ויחפרו כל מיצריים סביבות היאור מיים‬
‫לישתות כי לוא יכלו לישתות מימימי היאור ז‪:‬כה ויימלא‬
‫שיבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬כו ויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה ואמרת אליו כוה אמר‬
‫יהוה שלח את עמי ויעבדוני ז‪:‬כז ואים מאן אתה לשלח‬
‫הינה אנוכי נוגף את כל גבולכ בצפרדעים ז‪:‬כח ושרץ היאור‬
‫צפרדעים ועלו ובאו בביתכ ובחדר מישכבכ ועל מיטתכ ובבית‬
‫עבדיכ ובעמכ ובתנוריכ ובמישארותיכ ז‪:‬כט ובכה ובעמכ ובכל‬
‫עבדיכ יעלו הצפרדעים ח‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה אמור אל‬
‫אהרון נטה את ידכ במטכ על הנהרות על היאורים ועל‬
‫האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מיצריים ח‪:‬ב ויט‬
‫אהרון את ידו על מימי מיצריים ותעל הצפרדע ותכס את‬
‫ארץ מיצריים ח‪:‬ג ויעשו כן החרטומים בלטיהם ויעלו את‬
‫הצפרדעים על ארץ מיצריים ח‪:‬ד וייקרא פרעוה למושה‬
‫ולאהרון ויואמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים מימני‬
‫ומעמי ואשלחה את העם וייזבחו ליהוה ח‪:‬ה ויואמר מושה‬
‫לפרעוה היתפאר עלי למתי אעתיר לכ ולעבדיכ ולעמכ‬
‫להכרית הצפרדעים מימכ ומיבתיכ רק ביאור תישארנה ח‪:‬ו‬
‫ויואמר למחר ויואמר כידברכ למען תדע כי אין כיהוה‬
‫אלוהינו ח‪:‬ז וסרו הצפרדעים מימכ ומיבתיכ ומעבדיכ‬
‫ומעמכ רק ביאור תישארנה ח‪:‬ח ויצא מושה ואהרון מעימ‬
‫פרעוה וייצעק מושה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם‬
‫לפרעוה ח‪:‬ט ויעש יהוה כידבר מושה וימותו הצפרדעים‬
‫מינ הבתים מינ החצרות ומינ השדות ח‪:‬י וייצברו אותם‬
‫חמרימ חמרימ ותיבאש הארץ ח‪:‬יא וירא פרעוה כי היתה‬
‫דיבר‬
‫כאשר‬
‫אלהם‬
‫שמע‬
‫ולוא‬
‫ליבו‬
‫את‬
‫והכבד‬
‫הרוחה‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬ח‪:‬יב ויואמר יהוה אל מושה אמור אל אהרון נטה‬
‫את מטכ והכ את עפר הארץ והיה לכינם בכל ארץ מיצריים‬
‫ח‪:‬יג ויעשו כן ויט אהרון את ידו במטהו ויכ את עפר הארץ‬
‫ותהי הכינם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כינים בכל‬
‫ארץ מיצריים ח‪:‬יד ויעשו כן החרטומים בלטיהם להוציא‬
‫את הכינים ולוא יכולו ותהי הכינם באדם ובבהמה ח‪:‬טו‬
‫ויואמרו החרטומימ אל פרעוה אצבע אלוהים היוא ויחזק לב‬
‫פרעוה ולוא שמע אלהם כאשר דיבר יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬טז ויואמר‬
‫יהוה אל מושה השכם בבוקר והיתיצב ליפני פרעוה הינה‬
‫יוצא המימה ואמרת אליו כוה אמר יהוה שלח עמי ויעבדוני‬
‫ח‪:‬יז כי אים אינכ משלח את עמי הינני משליח בכ‬
‫ובעבדיכ ובעמכ ובבתיכ את הערוב ומלאו בתי מיצריים את‬
‫הערוב וגם האדמה אשר הם עליה ח‪:‬יח והיפליתי ביום ההוא‬
‫את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה לבילתי היות שם ערוב‬
‫למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ ח‪:‬יט ושמתי פדות בין‬
‫עמי ובין עמכ למחר ייחיה האות הזה ח‪:‬כ ויעש יהוה כן‬
‫ויבוא ערוב כבד ביתה פרעוה ובית עבדיו ובכל ארץ מיצריים‬
‫תישחת הארץ מיפני הערוב ח‪:‬כא וייקרא פרעוה אל מושה‬
‫ולאהרון ויואמר לכו זיבחו לאלוהיכם בארץ ח‪:‬כב ויואמר מושה‬
‫לוא נכון לעשות כן כי תועבת מיצריים נזבח ליהוה‬
‫אלוהינו הן נזבח את תועבת מיצריים לעיניהם ולוא‬
‫ייסקלונו ח‪:‬כג דרכ שלושת ימים נלכ במידבר וזבחנו ליהוה‬
‫אלוהינו כאשר יואמר אלינו ח‪:‬כד ויואמר פרעוה אנוכי אשלח‬
‫אתכם וזבחתם ליהוה אלוהיכם במידבר רק הרחק לוא תרחיקו ללכת‬
‫שמות‬
‫העתירו בעדי ח‪:‬כה ויואמר מושה הינה אנוכי יוצא מעימכ‬
‫והעתרתי אל יהוה וסר הערוב מיפרעוה מעבדיו ומעמו מחר רק‬
‫אל יוסף פרעוה התל לבילתי שלח את העם ליזבוח ליהוה ח‪:‬כו‬
‫ויצא מושה מעימ פרעוה ויעתר אל יהוה ח‪:‬כז ויעש יהוה‬
‫כידבר מושה ויסר הערוב מיפרעוה מעבדיו ומעמו לוא נשאר‬
‫אחד ח‪:‬כח ויכבד פרעוה את ליבו גם בפעם הזואת ולוא שילח את‬
‫העם‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה ודיברת אליו כוה אמר‬
‫יהוה אלוהי העיברים שלח את עמי ויעבדוני ט‪:‬ב כי אים‬
‫מאן אתה לשלח ועודכ מחזיק בם ט‪:‬ג הינה יד יהוה הויה‬
‫במיקנכ אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצואן דבר‬
‫כבד מאוד ט‪:‬ד והיפלה יהוה בין מיקנה יישראל ובין‬
‫מיקנה מיצריים ולוא ימות מיכל ליבני יישראל דבר‬
‫ט‪:‬ה וישם יהוה מועד לאמור מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ‬
‫ט‪:‬ו ויעש יהוה את הדבר הזה מימחרת וימת כול מיקנה‬
‫מיצריים ומימיקנה בני יישראל לוא מת אחד ט‪:‬ז‬
‫ויישלח פרעוה והינה לוא מת מימיקנה יישראל עד אחד‬
‫וייכבד לב פרעוה ולוא שילח את העם‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬ח ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון קחו לכם מלוא חפניכם‬
‫פיח כיבשן וזרקו מושה השמימה לעיני פרעוה ט‪:‬ט והיה‬
‫לאבק על כל ארץ מיצריים והיה על האדם ועל הבהמה‬
‫לישחין פורח אבעבועות בכל ארץ מיצריים ט‪:‬י וייקחו את‬
‫פיח הכיבשן ויעמדו ליפני פרעוה וייזרוק אותו מושה‬
‫השמימה ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה ט‪:‬יא ולוא‬
‫יכלו החרטומים לעמוד ליפני מושה מיפני השחין כי‬
‫היה השחין בחרטומימ ובכל מיצריים ט‪:‬יב ויחזק יהוה את‬
‫אל‬
‫יהוה‬
‫דיבר‬
‫כאשר‬
‫אלהם‬
‫שמע‬
‫ולוא‬
‫פרעוה‬
‫לב‬
‫מושה השכם בבוקר‬
‫מושה‪..........‬ס‪..........‬ט‪:‬יג ויואמר יהוה אל‬
‫והיתיצב ליפני פרעוה ואמרת אליו כוה אמר יהוה אלוהי‬
‫העיברים שלח את עמי ויעבדוני ט‪:‬יד כי בפעם הזואת‬
‫אני שולח את כל מגפותי אל ליבכ ובעבדיכ ובעמכ בעבור תדע‬
‫כי אין כמוני בכל הארץ ט‪:‬טו כי עתה שלחתי את ידי ואכ‬
‫אותכ ואת עמכ בדבר ותיכחד מינ הארץ ט‪:‬טז ואולם בעבור זואת‬
‫העמדתיכ בעבור הראותכ את כוחי ולמען ספר שמי בכל הארץ‬
‫ט‪:‬יז עודכ מיסתולל בעמי לבילתי שלחם ט‪:‬יח הינני‬
‫ממטיר כעת מחר ברד כבד מאוד אשר לוא היה כמוהו‬
‫במיצריים למינ היום היוסדה ועד עתה ט‪:‬יט ועתה שלח העז‬
‫את מיקנכ ואת כל אשר לכ בשדה כל האדם והבהמה אשר יימצא‬
‫בשדה ולוא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו ט‪:‬כ הירא את דבר‬
‫יהוה מעבדי פרעוה הניס את עבדיו ואת מיקנהו אל הבתים‬
‫ט‪:‬כא ואשר לוא שם ליבו אל דבר יהוה ויעזוב את עבדיו ואת‬
‫מיקנהו בשדה‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬כב ויואמר יהוה אל מושה נטה את ידכ על השמיים ויהי‬
‫ברד בכל ארץ מיצריים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה‬
‫בארץ מיצריים ט‪:‬כג ויט מושה את מטהו על השמיים ויהוה‬
‫נתן קולות וברד ותיהלכ אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ‬
‫מיצריים ט‪:‬כד ויהי ברד ואש מיתלקחת בתוכ הברד כבד מאוד‬
‫אשר לוא היה כמוהו בכל ארץ מיצריים מאז היתה לגוי ט‪:‬כה‬
‫ויכ הברד בכל ארץ מיצריים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה‬
‫ואת כל עשב השדה היכה הברד ואת כל עץ השדה שיבר ט‪:‬כו רק‬
‫בארץ גושן אשר שם בני יישראל לוא היה ברד ט‪:‬כז ויישלח‬
‫פרעוה וייקרא למושה ולאהרון ויואמר אלהם חטאתי הפעם‬
‫יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים ט‪:‬כח העתירו אל יהוה ורב‬
‫מיחיות קולות אלוהים וברד ואשלחה אתכם ולוא תוסיפון לעמוד‬
‫שמות‬
‫ט‪:‬כט ויואמר אליו מושה כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל‬
‫יהוה הקולות יחדלון והברד לוא ייחיה עוד למען תדע כי‬
‫ליהוה הארץ ט‪:‬ל ואתה ועבדיכ ידעתי כי טרם תיראון‬
‫מיפני יהוה אלוהים ט‪:‬לא והפישתה והשעורה נוכתה כי‬
‫השעורה אביב והפישתה גיבעול ט‪:‬לב והחיטה והכוסמת לוא נוכו‬
‫כי אפילות הנה ט‪:‬לג ויצא מושה מעימ פרעוה את העיר‬
‫וייפרוש כפיו אל יהוה ויחדלו הקולות והברד ומטר לוא נתכ‬
‫ארצה ט‪:‬לד וירא פרעוה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא‬
‫ויכבד ליבו הוא ועבדיו ט‪:‬לה ויחזק לב פרעוה ולוא שילח את‬
‫בני יישראל כאשר דיבר יהוה ביד מושה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה בוא אל פרעוה כי אני היכבדתי‬
‫את ליבו ואת לב עבדיו למען שיתי אותותי אלה בקירבו י‪:‬ב‬
‫ולמען תספר באזני בינכ ובן בינכ את אשר היתעללתי‬
‫במיצריים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני‬
‫יהוה י‪:‬ג ויבוא מושה ואהרון אל פרעוה ויואמרו אליו כוה‬
‫אמר יהוה אלוהי העיברים עד מתי מאנת לענות מיפני‬
‫שלח עמי ויעבדוני י‪:‬ד כי אים מאן אתה לשלח את עמי‬
‫הינני מביא מחר ארבה ביגבולכ י‪:‬ה וכיסה את עין הארץ‬
‫ולוא יוכל ליראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם‬
‫מינ הברד ואכל את כל העץ הצומח לכם מינ השדה י‪:‬ו ומלאו‬
‫בתיכ ובתי כל עבדיכ ובתי כל מיצריים אשר לוא ראו אבותיכ‬
‫ואבות אבותיכ מיום היותם על האדמה עד היום הזה וייפן‬
‫ויצא מעימ פרעוה י‪:‬ז ויואמרו עבדי פרעוה אליו עד מתי‬
‫ייחיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה‬
‫אלוהיהם הטרם תדע כי אבדה מיצריים י‪:‬ח ויושב את מושה‬
‫ואת אהרון אל פרעוה ויואמר אלהם לכו עיבדו את יהוה‬
‫אלוהיכם מי ומי ההולכים י‪:‬ט ויואמר מושה בינערינו‬
‫וביזקנינו נלכ בבנינו וביבנותנו בצואננו וביבקרנו נלכ‬
‫כי חג יהוה לנו י‪:‬י ויואמר אלהם יהי כן יהוה עימכם‬
‫כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם י‪:‬יא‬
‫לוא כן לכו נא הגברים ועיבדו את יהוה כי אותה אתם מבקשים‬
‫ויגרש אותם מאת פני פרעוה‪..........‬ס‪..........‬י‪:‬יב ויואמר יהוה אל‬
‫מושה נטה ידכ על ארץ מיצריים בארבה ויעל על ארץ‬
‫מיצריים ויואכל את כל עשב הארץ את כל אשר הישאיר הברד‬
‫י‪:‬יג ויט מושה את מטהו על ארץ מיצריים ויהוה נהג רוח‬
‫קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבוקר היה ורוח הקדים‬
‫נשא את הארבה י‪:‬יד ויעל הארבה על כל ארץ מיצריים וינח‬
‫בכול גבול מיצריים כבד מאוד לפניו לוא היה כן ארבה כמוהו‬
‫ואחריו לוא ייחיה כן י‪:‬טו ויכס את עין כל הארץ ותחשכ הארץ‬
‫ויואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולוא‬
‫נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מיצריים י‪:‬טז‬
‫וימהר פרעוה ליקרוא למושה ולאהרון ויואמר חטאתי ליהוה‬
‫אלוהיכם ולכם י‪:‬יז ועתה שא נא חטאתי אכ הפעם והעתירו‬
‫ליהוה אלוהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה י‪:‬יח ויצא‬
‫מעימ פרעוה ויעתר אל יהוה י‪:‬יט ויהפוכ יהוה רוח ים חזק‬
‫מאוד ויישא את הארבה וייתקעהו ימה סוף לוא נשאר ארבה‬
‫אחד בכול גבול מיצריים י‪:‬כ ויחזק יהוה את לב פרעוה ולוא‬
‫שילח את בני יישראל‪..........‬פ‬
‫י‪:‬כא ויואמר יהוה אל מושה נטה ידכ על השמיים ויהי‬
‫חושכ על ארץ מיצריים וימש חושכ י‪:‬כב ויט מושה את ידו‬
‫על השמיים ויהי חושכ אפלה בכל ארץ מיצריים שלושת‬
‫ימים י‪:‬כג לוא ראו איש את אחיו ולוא קמו איש מיתחתיו‬
‫שלושת ימים ולכל בני יישראל היה אור במושבותם י‪:‬כד‬
‫וייקרא פרעוה אל מושה ויואמר לכו עיבדו את יהוה רק‬
‫צואנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילכ עימכם י‪:‬כה ויואמר‬
‫שמות‬
‫מושה גם אתה תיתן בידנו זבחים ועולות ועשינו ליהוה‬
‫אלוהינו י‪:‬כו וגם מיקננו ילכ עימנו לוא תישאר פרסה כי‬
‫מימנו נקח לעבוד את יהוה אלוהינו ואנחנו לוא נדע מה‬
‫נעבוד את יהוה עד בואנו שמה י‪:‬כז ויחזק יהוה את לב פרעוה‬
‫ולוא אבה לשלחם י‪:‬כח ויואמר לו פרעוה לכ מעלי הישמר לכ‬
‫אל תוסף ראות פני כי ביום ראותכ פני תמות י‪:‬כט ויואמר‬
‫מושה כן דיברת לוא אוסיפ עוד ראות פניכ‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה עוד נגע אחד אביא על פרעוה ועל‬
‫מיצריים אחרי כן ישלח אתכם מיזה כשלחו כלה גרש יגרש‬
‫אתכם מיזה יא‪:‬ב דבר נא באזני העם ויישאלו איש מאת‬
‫רעהו ואישה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב יא‪:‬ג וייתן יהוה‬
‫את חן העם בעיני מיצריים גם האיש מושה גדול מאוד‬
‫ובעיני‬
‫פרעוה‬
‫עבדי‬
‫בעיני‬
‫מיצריים‬
‫בארץ‬
‫העם‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬ד ויואמר מושה כוה אמר יהוה כחצות הלילה‬
‫יא‪:‬ה ומת כל בכור בארץ‬
‫אני יוצא בתוכ מיצריים‬
‫מיצריים מיבכור פרעוה היושב על כיסאו עד בכור השיפחה‬
‫אשר אחר הרחיים וכול בכור בהמה יא‪:‬ו והיתה צעקה גדולה בכל‬
‫ארץ מיצריים אשר כמוהו לוא נחיתה וכמוהו לוא תוסיפ‬
‫יא‪:‬ז ולכול בני יישראל לוא יחרץ כלב לשונו למאיש ועד‬
‫בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מיצריים ובין‬
‫יישראל יא‪:‬ח וירדו כל עבדיכ אלה אלי והישתחוו לי לאמור‬
‫צא אתה וכל העם אשר ברגליכ ואחרי כן אצא ויצא מעימ‬
‫פרעוה בחרי אף‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬ט ויואמר יהוה אל מושה לוא‬
‫יישמע אליכם פרעוה למען רבות מופתי בארץ מיצריים‬
‫יא‪:‬י ומושה ואהרון עשו את כל המופתים האלה ליפני‬
‫פרעוה ויחזק יהוה את לב פרעוה ולוא שילח את בני יישראל‬
‫מארצו‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון בארץ‬
‫מיצריים לאמור יב‪:‬ב החודש הזה לכם רואש חדשים ריאשון‬
‫הוא לכם לחדשי השנה יב‪:‬ג דברו אל כל עדת יישראל לאמור‬
‫בעשור לחודש הזה וייקחו להם איש שה לבית אבות שה לביית‬
‫יב‪:‬ד ואים יימעט הביית מיחיות מישה ולקח הוא ושכנו‬
‫הקרוב אל ביתו במיכסת נפשות איש לפי אכלו תכוסו על השה‬
‫יב‪:‬ה שה תמים זכר בן שנה ייחיה לכם מינ הכבשים‬
‫ומינ העיזים תיקחו יב‪:‬ו והיה לכם למישמרת עד ארבעה‬
‫עשר יום לחודש הזה ושחטו אותו כול קהל עדת יישראל בין‬
‫הערביים יב‪:‬ז ולקחו מינ הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל‬
‫המשקוף על הבתים אשר יואכלו אותו בהם יב‪:‬ח ואכלו את הבשר‬
‫בלילה הזה צלי אש ומצות על מרורים יואכלוהו יב‪:‬ט אל‬
‫תואכלו מימנו נא ובשל מבושל במיים כי אים צלי אש‬
‫רואשו על כרעיו ועל קירבו יב‪:‬י ולוא תותירו מימנו עד בוקר‬
‫והנותר מימנו עד בוקר באש תישרופו יב‪:‬יא וככה תואכלו אותו‬
‫מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם‬
‫בארץ‬
‫ועברתי‬
‫יב‪:‬יב‬
‫ליהוה‬
‫הוא‬
‫פסח‬
‫בחיפזון‬
‫אותו‬
‫מיצריים בלילה הזה והיכיתי כל בכור בארץ מיצריים‬
‫מאדם ועד בהמה ובכל אלוהי מיצריים אעשה שפטים אני‬
‫יהוה יב‪:‬יג והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם‬
‫וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולוא ייחיה בכם נגף‬
‫למשחית בהכותי בארץ מיצריים יב‪:‬יד והיה היום הזה‬
‫לכם לזיכרון וחגותם אותו חג ליהוה לדורותיכם חוקת עולם‬
‫תחגוהו יב‪:‬טו שיבעת ימים מצות תואכלו אכ ביום הריאשון‬
‫תשביתו שאור מיבתיכם כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש‬
‫ההיוא מיישראל מיום הריאשון עד יום השביעי יב‪:‬טז‬
‫וביום הריאשון מיקרא קודש וביום השביעי מיקרא קודש‬
‫ייחיה לכם כל מלאכה לוא יעשה בהם אכ אשר יאכל לכל נפש‬
‫הוא לבדו יעשה לכם יב‪:‬יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום‬
‫הזה הוצאתי את ציבאותיכם מארץ מיצריים ושמרתם את‬
‫שמות‬
‫היום הזה לדורותיכם חוקת עולם יב‪:‬יח בריאשון בארבעה עשר‬
‫יום לחודש בערב תואכלו מצות עד יום האחד ועשרים לחודש בערב‬
‫יב‪:‬יט שיבעת ימים שאור לוא יימצא בבתיכם כי כל אוכל‬
‫מחמצת ונכרתה הנפש ההיוא מעדת יישראל בגר ובאזרח הארץ‬
‫יב‪:‬כ כל מחמצת לוא תואכלו בכול מושבותיכם תואכלו מצות‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬כא וייקרא מושה לכל זיקני יישראל ויואמר אלהם‬
‫מישכו וקחו לכם צואן למישפחותיכם ושחטו הפסח יב‪:‬כב‬
‫ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והיגעתם אל המשקוף‬
‫ואל שתי המזוזות מינ הדם אשר בסף ואתם לוא תצאו איש‬
‫מיפתח ביתו עד בוקר יב‪:‬כג ועבר יהוה לינגוף את‬
‫מיצריים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח‬
‫יהוה על הפתח ולוא ייתן המשחית לבוא אל בתיכם לינגוף‬
‫יב‪:‬כד ושמרתם את הדבר הזה לחק לכ ולבניכ עד עולם יב‪:‬כה‬
‫והיה כי תבואו אל הארץ אשר ייתן יהוה לכם כאשר דיבר‬
‫ושמרתם את העבודה הזואת יב‪:‬כו והיה כי יואמרו אליכם‬
‫בניכם מה העבודה הזואת לכם יב‪:‬כז ואמרתם זבח פסח הוא‬
‫ליהוה אשר פסח על בתי בני יישראל במיצריים בנגפו‬
‫את מיצריים ואת בתינו היציל וייקוד העם ויישתחוו‬
‫יב‪:‬כח וילכו ויעשו בני יישראל כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫ואהרון כן עשו‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬כט ויהי בחצי הלילה ויהוה היכה‬
‫כל בכור בארץ מיצריים מיבכור פרעוה היושב על כיסאו עד‬
‫בכור השבי אשר בבית הבור וכול בכור בהמה יב‪:‬ל ויקם פרעוה‬
‫לילה הוא וכל עבדיו וכל מיצריים ותהי צעקה גדולה‬
‫במיצריים כי אין ביית אשר אין שם מת יב‪:‬לא וייקרא‬
‫למושה ולאהרון לילה ויואמר קומו צאו מיתוכ עמי גם אתם‬
‫גם בני יישראל ולכו עיבדו את יהוה כדברכם יב‪:‬לב גם‬
‫צואנכם גם בקרכם קחו כאשר דיברתם ולכו וברכתם גם אותי‬
‫יב‪:‬לג ותחזק מיצריים על העם למהר לשלחם מינ הארץ כי‬
‫אמרו כולנו מתים יב‪:‬לד ויישא העם את בצקו טרם יחמץ‬
‫מישארותם צרורות בשימלותם על שיכמם יב‪:‬לה ובני‬
‫יישראל עשו כידבר מושה ויישאלו מימיצריים כלי כסף‬
‫וכלי זהב ושמלות יב‪:‬לו ויהוה נתן את חן העם בעיני‬
‫מיצריים וישאילום וינצלו את מיצריים‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬לז וייסעו בני יישראל מרעמסס סוכותה כשש מאות אלף‬
‫רגלי הגברים לבד מיטף יב‪:‬לח וגם ערב רב עלה איתם וצואן‬
‫ובקר מיקנה כבד מאוד יב‪:‬לט ויואפו את הבצק אשר הוציאו‬
‫גורשו‬
‫כי‬
‫חמץ‬
‫לוא‬
‫כי‬
‫מצות‬
‫עוגות‬
‫מימיצריים‬
‫מימיצריים ולוא יכלו להיתמחמה וגם צדה לוא עשו להם‬
‫יב‪:‬מ ומושב בני יישראל אשר ישבו במיצריים שלושים‬
‫שנה וארבע מאות שנה יב‪:‬מא ויהי מיקץ שלושים שנה‬
‫וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל ציבאות‬
‫יהוה מארץ מיצריים יב‪:‬מב ליל שימורים הוא ליהוה‬
‫להוציאם מארץ מיצריים הוא הלילה הזה ליהוה שימורים‬
‫לכל בני יישראל לדורותם‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬מג ויואמר יהוה אל מושה ואהרון זואת חוקת הפסח כל בן‬
‫נכר לוא יואכל בו יב‪:‬מד וכל עבד איש מיקנת כסף ומלתה אותו‬
‫אז יואכל בו יב‪:‬מה תושב ושכיר לוא יואכל בו יב‪:‬מו בביית אחד‬
‫יאכל לוא תוציא מינ הביית מינ הבשר חוצה ועצם לוא‬
‫תישברו בו יב‪:‬מז כל עדת יישראל יעשו אותו יב‪:‬מח וכי יגור‬
‫איתכ גר ועשה פסח ליהוה הימול לו כל זכר ואז ייקרב לעשותו‬
‫והיה כאזרח הארץ וכל ערל לוא יואכל בו יב‪:‬מט תורה אחת‬
‫ייחיה לאזרח ולגר הגר בתוככם יב‪:‬נ ויעשו כל בני יישראל‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה ואת אהרון כן עשו‪..........‬ס‪ ..........‬יב‪:‬נא‬
‫ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני יישראל מארץ‬
‫שמות‬
‫מיצריים על ציבאותם‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יג‪:‬ב קדש לי כל בכור פטר כל‬
‫רחם ביבני יישראל באדם ובבהמה לי הוא יג‪:‬ג ויואמר‬
‫מושה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם מימיצריים‬
‫מיבית עבדים כי בחוזק יד הוציא יהוה אתכם מיזה ולוא‬
‫יאכל חמץ יג‪:‬ד היום אתם יוצאים בחודש האביב יג‪:‬ה והיה‬
‫כי יביאכ יהוה אל ארץ הכנעני והחיתי והאמורי והחיוי‬
‫והיבוסי אשר נשבע לאבותיכ לתת לכ ארץ זבת חלב ודבש ועבדת‬
‫את העבודה הזואת בחודש הזה יג‪:‬ו שיבעת ימים תואכל מצות‬
‫וביום השביעי חג ליהוה יג‪:‬ז מצות יאכל את שיבעת‬
‫הימים ולוא יראה לכ חמץ ולוא יראה לכ שאור בכל גבולכ יג‪:‬ח‬
‫והיגדת לבינכ ביום ההוא לאמור בעבור זה עשה יהוה לי‬
‫בצאתי מימיצריים יג‪:‬ט והיה לכ לאות על ידכ ולזיכרון‬
‫בין עיניכ למען תיחיה תורת יהוה בפיכ כי ביד חזקה‬
‫הוציאכ יהוה מימיצריים יג‪:‬י ושמרת את החוקה הזואת‬
‫למועדה מימים ימימה‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬יא והיה כי יביאכ יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע‬
‫לכ ולאבותיכ ונתנה לכ יג‪:‬יב והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל‬
‫פטר שגר בהמה אשר ייחיה לכ הזכרים ליהוה יג‪:‬יג וכל‬
‫פטר חמור תיפדה בשה ואים לוא תיפדה וערפתו וכול בכור אדם‬
‫בבניכ תיפדה יג‪:‬יד והיה כי יישאלכ בינכ מחר לאמור מה‬
‫זואת ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו יהוה מימיצריים‬
‫מיבית עבדים יג‪:‬טו ויהי כי היקשה פרעוה לשלחנו‬
‫ויהרוג יהוה כל בכור בארץ מיצריים מיבכור אדם ועד בכור‬
‫בהמה על כן אני זובח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור‬
‫בני אפדה יג‪:‬טז והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניכ‬
‫כי בחוזק יד הוציאנו יהוה מימיצריים‪..........‬ס‪ ..........‬יג‪:‬יז‬
‫ויהי בשלח פרעוה את העם ולוא נחם אלוהים דרכ ארץ‬
‫פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלוהים פן יינחם העם‬
‫ביראותם מילחמה ושבו מיצרימה יג‪:‬יח ויסב אלוהים את‬
‫העם דרכ המידבר ים סוף וחמושים עלו בני יישראל מארץ‬
‫מיצריים יג‪:‬יט וייקח מושה את עצמות יוסף עימו כי‬
‫השבע הישביע את בני יישראל לאמור פקוד ייפקוד‬
‫אלוהים אתכם והעליתם את עצמותי מיזה איתכם יג‪:‬כ‬
‫וייסעו מיסוכות ויחנו באתם ביקצה המידבר יג‪:‬כא ויהוה‬
‫הולכ ליפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרכ ולילה בעמוד‬
‫אש להאיר להם ללכת יומם ולילה יג‪:‬כב לוא ימיש עמוד‬
‫הענן יומם ועמוד האש לילה ליפני העם‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יד‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫וישובו ויחנו ליפני פי החירות בין מיגדול ובין הים‬
‫ליפני בעל צפון נכחו תחנו על הים יד‪:‬ג ואמר פרעוה‬
‫ליבני יישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המידבר יד‪:‬ד‬
‫וחיזקתי את לב פרעוה ורדף אחריהם ואיכבדה בפרעוה ובכל‬
‫חילו וידעו מיצריים כי אני יהוה ויעשו כן יד‪:‬ה ויוגד‬
‫למלכ מיצריים כי ברח העם ויהפכ לבב פרעוה ועבדיו אל‬
‫העם ויואמרו מה זואת עשינו כי שילחנו את יישראל‬
‫מעבדנו יד‪:‬ו ויאסור את ריכבו ואת עמו לקח עימו יד‪:‬ז וייקח‬
‫שש מאות רכב בחור וכול רכב מיצריים ושלישימ על כולו יד‪:‬ח‬
‫ויחזק יהוה את לב פרעוה מלכ מיצריים ויירדוף אחרי‬
‫בני יישראל ובני יישראל יוצאים ביד רמה יד‪:‬ט‬
‫ויירדפו מיצריים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים‬
‫כל סוס רכב פרעוה ופרשיו וחילו על פי החירות ליפני בעל‬
‫צפון יד‪:‬י ופרעוה היקריב ויישאו בני יישראל את‬
‫עיניהם והינה מיצריים נוסע אחריהם וייראו מאוד‬
‫שמות‬
‫וייצעקו בני יישראל אל יהוה יד‪:‬יא ויואמרו אל מושה‬
‫המיבלי אין קברים במיצריים לקחתנו למות במידבר מה‬
‫זואת עשית לנו להוציאנו מימיצריים יד‪:‬יב הלוא זה‬
‫הדבר אשר דיברנו אליכ במיצריים לאמור חדל מימנו‬
‫ונעבדה את מיצריים כי טוב לנו עבוד את מיצריים‬
‫מימותנו במידבר יד‪:‬יג ויואמר מושה אל העם אל תיראו‬
‫היתיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר‬
‫ראיתם את מיצריים היום לוא תוסיפו ליראותם עוד עד‬
‫עולם יד‪:‬יד יהוה יילחם לכם ואתם תחרישון‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬טו ויואמר יהוה אל מושה מה תיצעק אלי דבר אל בני‬
‫יישראל וייסעו יד‪:‬טז ואתה הרם את מטכ ונטה את ידכ על‬
‫הים ובקעהו ויבואו בני יישראל בתוכ הים ביבשה יד‪:‬יז‬
‫ואני הינני מחזק את לב מיצריים ויבואו אחריהם‬
‫ואיכבדה בפרעוה ובכל חילו בריכבו ובפרשיו יד‪:‬יח וידעו‬
‫מיצריים כי אני יהוה בהיכבדי בפרעוה בריכבו ובפרשיו‬
‫יד‪:‬יט וייסע מלאכ האלוהים ההולכ ליפני מחנה יישראל‬
‫וילכ מאחריהם וייסע עמוד הענן מיפניהם ויעמוד‬
‫מאחריהם יד‪:‬כ ויבוא בין מחנה מיצריים ובין מחנה‬
‫יישראל ויהי הענן והחושכ ויאר את הלילה ולוא קרב זה אל‬
‫זה כל הלילה יד‪:‬כא ויט מושה את ידו על הים ויולכ יהוה את‬
‫הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה וייבקעו‬
‫המיים יד‪:‬כב ויבואו בני יישראל בתוכ הים ביבשה‬
‫והמיים להם חומה מימינם ומישמואלם יד‪:‬כג ויירדפו‬
‫מיצריים ויבואו אחריהם כול סוס פרעוה ריכבו ופרשיו אל‬
‫תוכ הים יד‪:‬כד ויהי באשמורת הבוקר וישקף יהוה אל מחנה‬
‫מיצריים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מיצריים‬
‫יד‪:‬כה ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו ביכבדות ויואמר‬
‫מיצריים אנוסה מיפני יישראל כי יהוה נלחם להם‬
‫במיצריים‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כו ויואמר יהוה אל מושה נטה את ידכ על הים וישובו‬
‫המיים על מיצריים על ריכבו ועל פרשיו יד‪:‬כז ויט‬
‫מושה את ידו על הים וישב הים ליפנות בוקר לאיתנו‬
‫ומיצריים נסים ליקראתו וינער יהוה את מיצריים בתוכ‬
‫הים יד‪:‬כח וישובו המיים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכול‬
‫חיל פרעוה הבאים אחריהם בים לוא נשאר בהם עד אחד יד‪:‬כט‬
‫ובני יישראל הלכו ביבשה בתוכ הים והמיים להם חומה‬
‫מימינם ומישמואלם יד‪:‬ל ויושע יהוה ביום ההוא את‬
‫יישראל מיד מיצריים וירא יישראל את מיצריים מת‬
‫על שפת הים יד‪:‬לא וירא יישראל את היד הגדולה אשר עשה‬
‫יהוה במיצריים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה‬
‫ובמושה עבדו‬
‫טו‪:‬א אז ישיר מושה ובני יישראל את השירה הזואת ליהוה‬
‫ויואמרו לאמור‪......... .‬ס‪..........‬אשירה ליהוה כי גאוה גאה‪..........‬ס‪..........‬סוס‬
‫ורוכבו רמה בים‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ב עזי וזימרת יה ויהי לי‬
‫אבי‬
‫ואנוהו‪..........‬ס‪..........‬אלוהי‬
‫אלי‬
‫לישועה‪..........‬ס‪..........‬זה‬
‫יהוה‬
‫מילחמה‬
‫איש‬
‫יהוה‬
‫וארוממנהו‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ג‬
‫שמו‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ד מרכבות פרעוה וחילו ירה בים‪..........‬ס‪..........‬ומיבחר‬
‫שלישיו טובעו בים סוף‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ה תהומות יכסיומו ירדו‬
‫נאדרי‬
‫יהוה‬
‫ימינכ‬
‫אבן‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ו‬
‫כמו‬
‫בימצולות‬
‫וברוב‬
‫אויב‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ז‬
‫תירעץ‬
‫יהוה‬
‫בכוח‪..........‬ס‪..........‬ימינכ‬
‫יואכלמו‬
‫חרונכ‬
‫קמיכ ‪..........‬ס‪..........‬תשלח‬
‫תהרוס‬
‫גאונכ‬
‫כקש‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ח וברוח אפיכ נערמו מיים‪..........‬ס‪..........‬נצבו כמו‬
‫נד נוזלים‪......... .‬ס‪..........‬קפאו תהומות בלב ים‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ט אמר אויב‬
‫ארדוף אשיג‪..........‬ס‪..........‬אחלק שלל תימלאמו נפשי ‪..........‬ס‪..........‬אריק‬
‫שמות‬
‫כיסמו‬
‫ברוחכ‬
‫נשפת‬
‫ידי‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬י‬
‫תורישמו‬
‫חרבי‬
‫ים‪..........‬ס‪..........‬צללו כעופרת במיים אדירים‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יא מי‬
‫כמוכה באלימ יהוה‪..........‬ס‪..........‬מי כמוכה נאדר בקודש‪..........‬ס‪..........‬נורא‬
‫תהילות עושה פלא‪......... .‬ס‪..........‬טו‪:‬יב נטית ימינכ תיבלעמו‬
‫ארץ ‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יג נחית בחסדכ עם זו גאלת‪..........‬ס‪..........‬נהלת בעזכ‬
‫אל נוה קדשכ‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יד שמעו עמים יירגזון‪..........‬ס‪..........‬חיל‬
‫אלופי‬
‫נבהלו‬
‫אז‬
‫פלשת‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬טו‬
‫יושבי‬
‫אחז‬
‫כול‬
‫רעד‪..........‬ס‪..........‬נמוגו‬
‫יואחזמו‬
‫מואב‬
‫אדום ‪..........‬ס‪..........‬אילי‬
‫אימתה‬
‫עליהם‬
‫תיפול‬
‫כנען‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬טז‬
‫יושבי‬
‫ופחד ‪..........‬ס‪..........‬ביגדול זרועכ יידמו כאבן‪..........‬ס‪..........‬עד יעבור עמכ‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬עד יעבור עם זו קנית‪......... .‬ס‪..........‬טו‪:‬יז תביאמו‬
‫פעלת‬
‫לשיבתכ‬
‫נחלתכ‪..........‬ס‪ ..........‬מכון‬
‫בהר‬
‫ותיטעמו‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬מיקדש יהוה כוננו ידיכ‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יח יהוה‬
‫יימלוכ לעולם ועד‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יט כי בא סוס פרעוה בריכבו‬
‫מי‬
‫את‬
‫עלהם‬
‫יהוה‬
‫בים‪..........‬ס‪..........‬וישב‬
‫ובפרשיו‬
‫הים‪..........‬ס‪..........‬ובני יישראל הלכו ביבשה בתוכ הים‬
‫טו‪:‬כ ותיקח מירים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן‬
‫כל הנשים אחריה בתופים ובימחולות טו‪:‬כא ותען להם‬
‫רמה‬
‫ורוכבו‬
‫סוס‬
‫גאה‬
‫גאוה‬
‫כי‬
‫ליהוה‬
‫שירו‬
‫מירים‬
‫בים‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬כב ויסע מושה את יישראל מים סוף ויצאו אל‬
‫מידבר שור וילכו שלושת ימים במידבר ולוא מצאו מיים‬
‫טו‪:‬כג ויבואו מרתה ולוא יכלו לישתות מיים מימרה כי‬
‫מרים הם על כן קרא שמה מרה טו‪:‬כד ויילונו העם על מושה‬
‫לאמור מה נשתה טו‪:‬כה וייצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ‬
‫וישלכ אל המיים ויימתקו המיים שם שם לו חוק ומישפט‬
‫ושם נסהו טו‪:‬כו ויואמר אים שמוע תישמע לקול יהוה אלוהיכ‬
‫והישר בעיניו תעשה והאזנת למיצותיו ושמרת כל חוקיו כל‬
‫המחלה אשר שמתי במיצריים לוא אשים עליכ כי אני‬
‫יהוה רופאכ‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬כז ויבואו אילימה ושם שתים עשרה‬
‫עינות מיים ושיבעים תמרים ויחנו שם על המיים‬
‫טז‪:‬א וייסעו מאילימ ויבואו כל עדת בני יישראל אל‬
‫מידבר סין אשר בין אילימ ובין סיני בחמישה עשר‬
‫יום לחודש השני לצאתם מארץ מיצריים טז‪:‬ב וילינו‬
‫)ויילונו( כל עדת בני יישראל על מושה ועל אהרון במידבר‬
‫טז‪:‬ג ויואמרו אלהם בני יישראל מי ייתן מותנו ביד‬
‫יהוה בארץ מיצריים בשיבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם‬
‫לשובע כי הוצאתם אותנו אל המידבר הזה להמית את כל הקהל‬
‫הזה ברעב‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬ד ויואמר יהוה אל מושה הינני ממטיר‬
‫לכם לחם מינ השמיים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו‬
‫למען אנסנו הילכ בתורתי אים לוא טז‪:‬ה והיה ביום השישי‬
‫והכינו את אשר יביאו והיה מישנה על אשר יילקטו יום‬
‫יום טז‪:‬ו ויואמר מושה ואהרון אל כל בני יישראל ערב‬
‫וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מיצריים טז‪:‬ז ובוקר‬
‫וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלונותיכם על יהוה ונחנו‬
‫מה כי תלונו )תלינו( עלינו טז‪:‬ח ויואמר מושה בתת יהוה לכם‬
‫בערב בשר לאכול ולחם בבוקר לישבוע בישמוע יהוה את‬
‫תלונותיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לוא עלינו‬
‫תלונותיכם כי על יהוה טז‪:‬ט ויואמר מושה אל אהרון אמור אל‬
‫כל עדת בני יישראל קירבו ליפני יהוה כי שמע את‬
‫תלונותיכם טז‪:‬י ויהי כדבר אהרון אל כל עדת בני יישראל‬
‫וייפנו אל המידבר והינה כבוד יהוה נראה בענן‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬יא וידבר יהוה אל מושה לאמור טז‪:‬יב שמעתי את תלונות‬
‫בני יישראל דבר אלהם לאמור בין הערביים תואכלו בשר‬
‫ובבוקר תישבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלוהיכם טז‪:‬יג‬
‫ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבוקר היתה שיכבת הטל‬
‫שמות‬
‫סביב למחנה טז‪:‬יד ותעל שיכבת הטל והינה על פני המידבר‬
‫דק מחוספס דק ככפור על הארץ טז‪:‬טו וייראו בני יישראל‬
‫ויואמרו איש אל אחיו מן הוא כי לוא ידעו מה הוא ויואמר‬
‫מושה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה טז‪:‬טז זה הדבר‬
‫אשר ציוה יהוה ליקטו מימנו איש לפי אכלו עומר לגולגולת‬
‫מיספר נפשותיכם איש לאשר באהלו תיקחו טז‪:‬יז ויעשו כן‬
‫בני יישראל ויילקטו המרבה והממעיט טז‪:‬יח וימודו בעומר‬
‫ולוא העדיף המרבה והממעיט לוא החסיר איש לפי אכלו לקטו‬
‫טז‪:‬יט ויואמר מושה אלהם איש אל יותר מימנו עד בוקר טז‪:‬כ‬
‫ולוא שמעו אל מושה ויותירו אנשים מימנו עד בוקר וירומ‬
‫תולעים וייבאש וייקצוף עלהם מושה טז‪:‬כא ויילקטו אותו‬
‫בבוקר בבוקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס טז‪:‬כב ויהי ביום‬
‫השישי לקטו לחם מישנה שני העומר לאחד ויבואו כל‬
‫נשיאי העדה ויגידו למושה טז‪:‬כג ויואמר אלהם הוא אשר‬
‫דיבר יהוה שבתון שבת קודש ליהוה מחר את אשר תואפו אפו ואת‬
‫אשר תבשלו בשלו ואת כל העודף הניחו לכם למישמרת עד הבוקר‬
‫טז‪:‬כד ויניחו אותו עד הבוקר כאשר ציוה מושה ולוא היבאיש‬
‫ורימה לוא היתה בו טז‪:‬כה ויואמר מושה איכלוהו היום כי‬
‫שבת היום ליהוה היום לוא תימצאוהו בשדה טז‪:‬כו ששת ימים‬
‫תילקטוהו וביום השביעי שבת לוא ייחיה בו טז‪:‬כז ויהי‬
‫ולוא‬
‫לילקוט‬
‫העם‬
‫מינ‬
‫יצאו‬
‫השביעי‬
‫ביום‬
‫מצאו‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬כח ויואמר יהוה אל מושה עד אנה מאנתם‬
‫לישמור מיצותי ותורותי טז‪:‬כט ראו כי יהוה נתן לכם השבת‬
‫על כן הוא נותן לכם ביום השישי לחם יומיים שבו איש‬
‫תחתיו אל יצא איש מימקומו ביום השביעי טז‪:‬ל ויישבתו‬
‫העם ביום השביעי טז‪:‬לא וייקראו בית יישראל את שמו‬
‫מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בידבש טז‪:‬לב ויואמר‬
‫מושה זה הדבר אשר ציוה יהוה מלוא העומר מימנו‬
‫למישמרת לדורותיכם למען ייראו את הלחם אשר האכלתי‬
‫אתכם במידבר בהוציאי אתכם מארץ מיצריים טז‪:‬לג‬
‫ויואמר מושה אל אהרון קח צינצנת אחת ותן שמה מלוא העומר‬
‫מן והנח אותו ליפני יהוה למישמרת לדורותיכם טז‪:‬לד כאשר‬
‫ציוה יהוה אל מושה ויניחהו אהרון ליפני העדות‬
‫למישמרת טז‪:‬לה ובני יישראל אכלו את המן ארבעים שנה‬
‫עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ‬
‫כנען טז‪:‬לו והעומר עשירית האיפה הוא‪..........‬פ‬
‫וייסעו כל עדת בני יישראל מימידבר סין‬
‫יז‪:‬א‬
‫למסעיהם על פי יהוה ויחנו בירפידים ואין מיים‬
‫לישתות העם יז‪:‬ב וירב העם עימ מושה ויואמרו תנו לנו‬
‫מיים ונשתה ויואמר להם מושה מה תריבון עימדי מה‬
‫תנסון את יהוה יז‪:‬ג וייצמא שם העם למיים וילן העם‬
‫על מושה ויואמר למה זה העליתנו מימיצריים להמית‬
‫אותי ואת בני ואת מיקני בצמא יז‪:‬ד וייצעק מושה אל‬
‫יהוה לאמור מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלוני יז‪:‬ה‬
‫ויואמר יהוה אל מושה עבור ליפני העם וקח איתכ‬
‫מיזיקני יישראל ומטכ אשר היכית בו את היאור קח בידכ‬
‫והלכת יז‪:‬ו הינני עומד לפניכ שם על הצור בחורב והיכית‬
‫בצור ויצאו מימנו מיים ושתה העם ויעש כן מושה‬
‫לעיני זיקני יישראל יז‪:‬ז וייקרא שם המקום מסה‬
‫ומריבה על ריב בני יישראל ועל נסותם את יהוה לאמור‬
‫היש יהוה בקירבנו אים איין‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬ח ויבוא עמלק ויילחם עימ יישראל בירפידימ יז‪:‬ט‬
‫ויואמר מושה אל יהושוע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק‬
‫מחר אנוכי נצב על רואש הגיבעה ומטה האלוהים בידי יז‪:‬י‬
‫ויעש יהושוע כאשר אמר לו מושה להילחם בעמלק ומושה‬
‫שמות‬
‫אהרון וחור עלו רואש הגיבעה יז‪:‬יא והיה כאשר ירים מושה‬
‫ידו וגבר יישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק יז‪:‬יב וידי‬
‫מושה כבדים וייקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרון‬
‫וחור תמכו בידיו מיזה אחד ומיזה אחד ויהי ידיו אמונה עד‬
‫בוא השמש יז‪:‬יג ויחלוש יהושוע את עמלק ואת עמו לפי‬
‫חרב‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬יד ויואמר יהוה אל מושה כתוב זואת זיכרון בספר ושים‬
‫באזני יהושוע כי מחוה אמחה את זכר עמלק מיתחת‬
‫השמיים יז‪:‬טו וייבן מושה מיזבח וייקרא שמו יהוה‬
‫נסי יז‪:‬טז ויואמר כי יד על כס יה מילחמה ליהוה בעמלק‬
‫מידור דור‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א ויישמע ייתרו כוהן מידין חותן מושה את כל אשר‬
‫עשה אלוהים למושה וליישראל עמו כי הוציא יהוה את‬
‫יישראל מימיצריים יח‪:‬ב וייקח ייתרו חותן מושה את‬
‫ציפורה אשת מושה אחר שילוחיה יח‪:‬ג ואת שני בניה אשר‬
‫שם האחד גרשום כי אמר גר הייתי בארץ נכריה יח‪:‬ד ושם‬
‫האחד אליעזר כי אלוהי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעוה‬
‫יח‪:‬ה ויבוא ייתרו חותן מושה ובניו ואישתו אל מושה אל‬
‫המידבר אשר הוא חונה שם הר האלוהים יח‪:‬ו ויואמר אל מושה‬
‫אני חותנכ ייתרו בא אליכ ואישתכ ושני בניה עימה יח‪:‬ז‬
‫ויצא מושה ליקראת חותנו ויישתחו ויישק לו ויישאלו איש‬
‫לרעהו לשלום ויבואו האוהלה יח‪:‬ח ויספר מושה לחותנו את כל‬
‫אשר עשה יהוה לפרעוה ולמיצריים על אודות יישראל את‬
‫כל התלאה אשר מצאתם בדרכ ויצילם יהוה יח‪:‬ט וייחד ייתרו‬
‫על כל הטובה אשר עשה יהוה ליישראל אשר היצילו מיד‬
‫מיצריים יח‪:‬י ויואמר ייתרו ברוכ יהוה אשר היציל‬
‫אתכם מיד מיצריים ומיד פרעוה אשר היציל את העם‬
‫מיתחת יד מיצריים יח‪:‬יא עתה ידעתי כי גדול יהוה‬
‫מיכל האלוהים כי בדבר אשר זדו עליהם יח‪:‬יב וייקח‬
‫ייתרו חותן מושה עולה וזבחים לאלוהים ויבוא אהרון וכול‬
‫זיקני יישראל לאכל לחם עימ חותן מושה ליפני‬
‫האלוהים יח‪:‬יג ויהי מימחרת וישב מושה לישפוט את העם‬
‫ויעמוד העם על מושה מינ הבוקר עד הערב יח‪:‬יד וירא חותן‬
‫מושה את כל אשר הוא עושה לעם ויואמר מה הדבר הזה אשר אתה‬
‫עושה לעם מדוע אתה יושב לבדכ וכל העם נצב עליכ מינ בוקר‬
‫עד ערב יח‪:‬טו ויואמר מושה לחותנו כי יבוא אלי העם לידרוש‬
‫אלוהים יח‪:‬טז כי ייחיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין‬
‫איש ובין רעהו והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו‬
‫יח‪:‬יז ויואמר חותן מושה אליו לוא טוב הדבר אשר אתה עושה‬
‫יח‪:‬יח נבול תיבול גם אתה גם העם הזה אשר עימכ כי כבד‬
‫מימכ הדבר לוא תוכל עשוהו לבדכ יח‪:‬יט עתה שמע בקולי‬
‫איעצכ ויהי אלוהים עימכ היה אתה לעם מול האלוהים‬
‫והבאת אתה את הדברים אל האלוהים יח‪:‬כ והיזהרתה אתהם את‬
‫החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרכ ילכו בה ואת המעשה‬
‫אשר יעשון יח‪:‬כא ואתה תחזה מיכל העם אנשי חייל‬
‫ייראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עלהם שרי‬
‫אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות יח‪:‬כב ושפטו‬
‫את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאו אליכ וכל הדבר‬
‫הקטון יישפטו הם והקל מעליכ ונשאו איתכ יח‪:‬כג אים את‬
‫הדבר הזה תעשה וציוכ אלוהים ויכלת עמוד וגם כל העם הזה‬
‫על מקומו יבוא בשלום יח‪:‬כד ויישמע מושה לקול חותנו ויעש‬
‫כול אשר אמר יח‪:‬כה וייבחר מושה אנשי חייל מיכל‬
‫יישראל וייתן אותם ראשים על העם שרי אלפים שרי‬
‫מאות שרי חמישים ושרי עשרות יח‪:‬כו ושפטו את העם בכל‬
‫עת את הדבר הקשה יביאון אל מושה וכל הדבר הקטון יישפוטו‬
‫שמות‬
‫הם יח‪:‬כז וישלח מושה את חותנו וילכ לו אל ארצו‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬א בחודש השלישי לצאת בני יישראל מארץ מיצריים‬
‫ביום הזה באו מידבר סיני יט‪:‬ב וייסעו מרפידים ויבואו‬
‫מידבר סיני ויחנו במידבר וייחן שם יישראל נגד ההר‬
‫יט‪:‬ג ומושה עלה אל האלוהים וייקרא אליו יהוה מינ ההר‬
‫לאמור כוה תואמר לבית יעקוב ותגיד ליבני יישראל יט‪:‬ד‬
‫אתם ראיתם אשר עשיתי למיצריים ואשא אתכם על כנפי‬
‫נשרים ואביא אתכם אלי יט‪:‬ה ועתה אים שמוע תישמעו‬
‫בקולי ושמרתם את בריתי ויחייתם לי סגולה מיכל העמים‬
‫כי לי כל הארץ יט‪:‬ו ואתם תיחיו לי ממלכת כוהנים וגוי‬
‫קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני יישראל יט‪:‬ז ויבוא‬
‫מושה וייקרא לזיקני העם וישם ליפניהם את כל‬
‫הדברים האלה אשר ציוהו יהוה יט‪:‬ח ויענו כל העם יחדו‬
‫ויואמרו כול אשר דיבר יהוה נעשה וישב מושה את דיברי‬
‫העם אל יהוה יט‪:‬ט ויואמר יהוה אל מושה הינה אנוכי בא‬
‫אליכ בעב הענן בעבור יישמע העם בדברי עימכ וגם בכ‬
‫יאמינו לעולם ויגד מושה את דיברי העם אל יהוה יט‪:‬י‬
‫ויואמר יהוה אל מושה לכ אל העם וקידשתם היום ומחר וכיבסו‬
‫שימלותם יט‪:‬יא והיו נכונים ליום השלישי כי ביום‬
‫השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני יט‪:‬יב‬
‫והיגבלת את העם סביב לאמור הישמרו לכם עלות בהר ונגוע‬
‫בקצהו כל הנוגע בהר מות יומת יט‪:‬יג לוא תיגע בו יד כי סקול‬
‫ייסקל או ירוה יירה אים בהמה אים איש לוא ייחיה‬
‫בימשוכ היובל המה יעלו בהר יט‪:‬יד וירד מושה מינ ההר אל‬
‫העם ויקדש את העם ויכבסו שימלותם יט‪:‬טו ויואמר אל העם‬
‫היו נכונים לישלושת ימים אל תיגשו אל אישה יט‪:‬טז‬
‫ויהי ביום השלישי ביחיות הבוקר ויהי קולות וברקים וענן‬
‫כבד על ההר וקול שופר חזק מאוד ויחרד כל העם אשר במחנה‬
‫יט‪:‬יז ויוצא מושה את העם ליקראת האלוהים מינ המחנה‬
‫וייתיצבו בתחתית ההר יט‪:‬יח והר סיני עשן כולו מיפני‬
‫אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכיבשן ויחרד‬
‫כל ההר מאוד יט‪:‬יט ויהי קול השופר הולכ וחזק מאוד מושה‬
‫ידבר והאלוהים יעננו בקול יט‪:‬כ וירד יהוה על הר סיני אל‬
‫רואש ההר וייקרא יהוה למושה אל רואש ההר ויעל מושה‬
‫יט‪:‬כא ויואמר יהוה אל מושה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה‬
‫ליראות ונפל מימנו רב יט‪:‬כב וגם הכוהנים הנגשים אל‬
‫יהוה ייתקדשו פן ייפרוץ בהם יהוה יט‪:‬כג ויואמר מושה‬
‫אל יהוה לוא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדותה בנו‬
‫לאמור הגבל את ההר וקידשתו יט‪:‬כד ויואמר אליו יהוה לכ רד‬
‫ועלית אתה ואהרון עימכ והכוהנים והעם אל יהרסו לעלות אל‬
‫יהוה פן ייפרץ בם יט‪:‬כה וירד מושה אל העם ויואמר‬
‫האלה‬
‫הדברים‬
‫כל‬
‫את‬
‫אלוהים‬
‫וידבר‬
‫אלהם‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬א‬
‫לאמור‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬ב אנוכי יהוה אלוהיכ אשר הוצאתיכ מארץ‬
‫מיצריים מיבית עבדים לוא ייחיה לכ אלוהים אחרים‬
‫על פני כ‪:‬ג לוא תעשה לכ פסל וכל תמונה אשר בשמיים‬
‫מימעל ואשר בארץ מיתחת ואשר במיים מיתחת לארץ כ‪:‬ד לוא‬
‫תישתחוה להם ולוא תעבדם כי אנוכי יהוה אלוהיכ אל קנא‬
‫פוקד עון אבות על בנים על שילשים ועל ריבעים לשונאי‬
‫כ‪:‬ה ועושה חסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מיצותי‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬ו‬
‫לוא תישא את שם יהוה אלוהיכ לשוא כי לוא ינקה יהוה את‬
‫אשר יישא את שמו לשוא‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬ז זכור את יום השבת לקדשו כ‪:‬ח ששת ימים תעבוד ועשית כל‬
‫מלאכתכ כ‪:‬ט ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיכ לוא תעשה כל‬
‫מלאכה אתה ובינכ וביתכ עבדכ ואמתכ ובהמתכ וגרכ אשר‬
‫בישעריכ כ‪:‬י כי ששת ימים עשה יהוה את השמיים ואת‬
‫שמות‬
‫הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברכ‬
‫יהוה את יום השבת ויקדשהו‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬יא כבד את אביכ ואת‬
‫אימכ למען יאריכון ימיכ על האדמה אשר יהוה אלוהיכ‬
‫תירצח‪..........‬ס‪..........‬לוא‬
‫לוא‬
‫לכ‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬יב‬
‫נותן‬
‫עד‬
‫ברעכ‬
‫תענה‬
‫תיגנוב‪..........‬ס‪..........‬לוא‬
‫תינאף‪..........‬ס‪..........‬לוא‬
‫שקר‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬יג לוא תחמוד בית רעכ‪..........‬ס‪..........‬לוא תחמוד אשת‬
‫רעכ ועבדו ואמתו ושורו וחמורו וכול אשר לרעכ‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬יד וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידימ ואת קול השופר‬
‫ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק כ‪:‬טו ויואמרו אל‬
‫מושה דבר אתה עימנו ונשמעה ואל ידבר עימנו אלוהים פן‬
‫נמות כ‪:‬טז ויואמר מושה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות‬
‫אתכם בא האלוהים ובעבור תיחיה ייראתו על פניכם‬
‫לבילתי תחטאו כ‪:‬יז ויעמוד העם מרחוק ומושה נגש אל הערפל‬
‫אשר שם האלוהים‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬יח ויואמר יהוה אל מושה כוה‬
‫תואמר אל בני יישראל אתם ראיתם כי מינ השמיים‬
‫דיברתי עימכם כ‪:‬יט לוא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי‬
‫זהב לוא תעשו לכם כ‪:‬כ מיזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את‬
‫עולותיכ ואת שלמיכ את צואנכ ואת בקרכ בכל המקום אשר אזכיר‬
‫את שמי אבוא אליכ וברכתיכ כ‪:‬כא ואים מיזבח אבנים תעשה‬
‫לי לוא תיבנה אתהן גזית כי חרבכ הנפת עליה ותחללה כ‪:‬כב‬
‫ולוא תעלה במעלות על מיזבחי אשר לוא תיגלה ערותכ‬
‫עליו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א ואלה המישפטים אשר תשים ליפניהם כא‪:‬ב כי‬
‫תיקנה עבד עיברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא‬
‫לחפשי חינם כא‪:‬ג אים בגפו יבוא בגפו יצא אים בעל‬
‫אישה הוא ויצאה אישתו עימו כא‪:‬ד אים אדוניו ייתן לו‬
‫אישה וילדה לו בנים או בנות האישה וילדיה תיחיה‬
‫לאדוניה והוא יצא בגפו כא‪:‬ה ואים אמור יואמר העבד אהבתי‬
‫את אדוני את אישתי ואת בני לוא אצא חפשי כא‪:‬ו והיגישו‬
‫אדוניו אל האלוהים והיגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע‬
‫אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬ז וכי יימכור‬
‫איש את ביתו לאמה לוא תצא כצאת העבדים כא‪:‬ח אים רעה‬
‫בעיני אדוניה אשר לא )לו( יעדה והפדה לעם נכרי לוא‬
‫יימשול למכרה בביגדו בה כא‪:‬ט ואים ליבנו ייעדנה‬
‫כמישפט הבנות יעשה לה כא‪:‬י אים אחרת ייקח לו שארה‬
‫כסותה ועונתה לוא ייגרע כא‪:‬יא ואים שלש אלה לוא יעשה לה‬
‫ויצאה חינם אין כסף‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יב מכה איש ומת מות‬
‫יומת כא‪:‬יג ואשר לוא צדה והאלוהים אינה לידו ושמתי לכ‬
‫מקום אשר ינוס שמה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יד וכי יזיד איש על רעהו‬
‫להרגו בערמה מעימ מיזבחי תיקחנו למות‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬טו ומכה‬
‫אביו ואימו מות יומת‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬טז וגונב איש ומכרו ונמצא‬
‫מות‬
‫ואימו‬
‫אביו‬
‫ומקלל‬
‫יומת‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יז‬
‫מות‬
‫בידו‬
‫יומת‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬יח וכי יריבונ אנשים והיכה איש את‬
‫רעהו באבן או באגרוף ולוא ימות ונפל למישכב כא‪:‬יט אים‬
‫יקום והיתהלכ בחוץ על מישענתו ונקה המכה רק שיבתו ייתן‬
‫ורפוא ירפא‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬כ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו‬
‫בשבט ומת תחת ידו נקום יינקם כא‪:‬כא אכ אים יום או‬
‫יומיים יעמוד לוא יוקם כי כספו הוא‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬כב וכי‬
‫יינצו אנשים ונגפו אישה הרה ויצאו ילדיה ולוא‬
‫ייחיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האישה‬
‫ונתן ביפלילים כא‪:‬כג ואים אסון ייחיה ונתתה נפש תחת‬
‫נפש כא‪:‬כד עיין תחת עיין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת‬
‫רגל כא‪:‬כה כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת‬
‫חבורה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬כו וכי יכה איש את עין עבדו או את עין‬
‫אמתו ושיחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו כא‪:‬כז ואים שן עבדו‬
‫שמות‬
‫או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שינו‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬כח וכי ייגח שור את איש או את אישה ומת סקול ייסקל‬
‫השור ולוא יאכל את בשרו ובעל השור נקי כא‪:‬כט ואים שור נגח‬
‫הוא מיתמול שילשום והועד ביבעליו ולוא יישמרנו והמית‬
‫איש או אישה השור ייסקל וגם בעליו יומת כא‪:‬ל אים כופר‬
‫יושת עליו ונתן פידיון נפשו ככול אשר יושת עליו כא‪:‬לא‬
‫או בן ייגח או בת ייגח כמישפט הזה יעשה לו כא‪:‬לב אים‬
‫עבד ייגח השור או אמה כסף שלושים שקלים ייתן לאדוניו‬
‫והשור ייסקל‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬לג וכי ייפתח איש בור או כי‬
‫ייכרה איש בור ולוא יכסנו ונפל שמה שור או חמור כא‪:‬לד בעל‬
‫ייחיה‬
‫והמת‬
‫ליבעליו‬
‫ישיב‬
‫כסף‬
‫ישלם‬
‫הבור‬
‫לו‪..........‬ס‪..........‬כא‪:‬לה וכי ייגוף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו‬
‫את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון כא‪:‬לו או נודע‬
‫כי שור נגח הוא מיתמול שילשום ולוא יישמרנו בעליו שלם‬
‫ישלם שור תחת השור והמת ייחיה לו‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬לז כי‬
‫ייגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמישה בקר ישלם תחת‬
‫השור וארבע צואן תחת השה כב‪:‬א אים במחתרת יימצא הגנב‬
‫והוכה ומת אין לו דמים כב‪:‬ב אים זרחה השמש עליו דמים לו‬
‫שלם ישלם אים אין לו ונמכר ביגנבתו כב‪:‬ג אים הימצא‬
‫תימצא בידו הגנבה מישור עד חמור עד שה חיימ שניים‬
‫ישלם‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬ד כי יבער איש שדה או כרם ושילח את‬
‫כרמו‬
‫ומיטב‬
‫שדהו‬
‫מיטב‬
‫אחר‬
‫בישדה‬
‫וביער‬
‫בעירוה‬
‫ישלם‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬ה כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או‬
‫הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬ו כי‬
‫ייתן איש אל רעהו כסף או כלים לישמור וגונב מיבית‬
‫האיש אים יימצא הגנב ישלם שניים כב‪:‬ז אים לוא‬
‫יימצא הגנב ונקרב בעל הביית אל האלוהים אים לוא שלח‬
‫ידו בימלאכת רעהו כב‪:‬ח על כל דבר פשע על שור על חמור על שה‬
‫על שלמה על כל אבדה אשר יואמר כי הוא זה עד האלוהים יבוא‬
‫דבר שניהם אשר ירשיעונ אלוהים ישלם שניים‬
‫לרעהו‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬ט כי ייתן איש אל רעהו חמור או שור או שה‬
‫וכל בהמה לישמור ומת או נשבר או נשבה אין רואה כב‪:‬י‬
‫שבועת יהוה תיחיה בין שניהם אים לוא שלח ידו בימלאכת‬
‫רעהו ולקח בעליו ולוא ישלם כב‪:‬יא ואים גנוב ייגנב מעימו‬
‫ישלם ליבעליו כב‪:‬יב אים טרוף ייטרף יביאהו עד הטרפה‬
‫לוא ישלם‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬יג וכי יישאל איש מעימ רעהו ונשבר או מת בעליו‬
‫אין עימו שלם ישלם כב‪:‬יד אים בעליו עימו לוא ישלם‬
‫אים שכיר הוא בא בישכרו‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬טו וכי יפתה איש בתולה‬
‫אשר לוא אורשה ושכב עימה מהור יימהרנה לו לאישה כב‪:‬טז‬
‫אים מאן ימאן אביה לתיתה לו כסף יישקול כמוהר‬
‫הבתולות‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬יז מכשפה לוא תחיה כב‪:‬יח כל שוכב עימ‬
‫בהמה מות יומת‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬יט זובח לאלוהים יחרם בילתי‬
‫ליהוה לבדו כב‪:‬כ וגר לוא תונה ולוא תילחצנו כי גרים הייתם‬
‫בארץ מיצריים כב‪:‬כא כל אלמנה ויתום לוא תענון כב‪:‬כב אים‬
‫ענה תענה אותו כי אים צעוק ייצעק אלי שמוע אשמע‬
‫צעקתו כב‪:‬כג וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם‬
‫אלמנות ובניכם יתומים‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬כד אים כסף תלוה את עמי את העני עימכ לוא תיחיה לו‬
‫כנושה לוא תשימון עליו נשכ כב‪:‬כה אים חבול תחבול שלמת‬
‫רעכ עד בוא השמש תשיבנו לו כב‪:‬כו כי היוא כסותוה לבדה היוא‬
‫שימלתו לעורו במה יישכב והיה כי ייצעק אלי ושמעתי‬
‫כי חנון אני‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬כז אלוהים לוא תקלל ונשיא בעמכ לוא‬
‫תאור כב‪:‬כח מלאתכ ודימעכ לוא תאחר בכור בניכ תיתן לי כב‪:‬כט‬
‫שמות‬
‫כן תעשה לשורכ לצואנכ שיבעת ימים ייחיה עימ אימו‬
‫ביום השמיני תיתנו לי כב‪:‬ל ואנשי קודש תיחיון לי‬
‫ובשר בשדה טרפה לוא תואכלו לכלב תשליכון אותו‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬א לוא‬
‫תישא שמע שוא אל תשת ידכ עימ רשע ליחיות עד חמס כג‪:‬ב‬
‫לוא תיחיה אחרי רבים לרעות ולוא תענה על ריב לינטות‬
‫אחרי רבים להטות כג‪:‬ג ודל לוא תחדר בריבו‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬ד כי‬
‫תשיבנו‬
‫השב‬
‫תועה‬
‫חמורו‬
‫או‬
‫אוייבכ‬
‫שור‬
‫תיפגע‬
‫לו‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬ה כי תיראה חמור שונאכ רובץ תחת משאו וחדלת‬
‫מעזוב לו עזוב תעזוב עימו‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬ו לוא תטה מישפט‬
‫אביונכ בריבו כג‪:‬ז מידבר שקר תירחק ונקי וצדיק אל תהרוג‬
‫כי לוא אצדיק רשע כג‪:‬ח ושוחד לוא תיקח כי השוחד יעור‬
‫פיקחים ויסלף דיברי צדיקים כג‪:‬ט וגר לוא תילחץ ואתם‬
‫ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מיצריים‬
‫כג‪:‬י ושש שנים תיזרע את ארצכ ואספת את תבואתה כג‪:‬יא‬
‫והשביעית תישמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמכ וייתרם‬
‫תואכל חית השדה כן תעשה לכרמכ לזיתכ כג‪:‬יב ששת ימים‬
‫תעשה מעשיכ וביום השביעי תישבות למען ינוח שורכ‬
‫וחמורכ ויינפש בן אמתכ והגר כג‪:‬יג ובכול אשר אמרתי‬
‫אליכם תישמרו ושם אלוהים אחרים לוא תזכירו לוא‬
‫יישמע על פיכ כג‪:‬יד שלוש רגלים תחוג לי בשנה כג‪:‬טו את‬
‫כאשר‬
‫חג המצות תישמור שיבעת ימים תואכל מצות‬
‫ציויתיכ למועד חודש האביב כי בו יצאת מימיצריים ולוא‬
‫יראו פני ריקם כג‪:‬טז וחג הקציר ביכורי מעשיכ אשר‬
‫תיזרע בשדה וחג האסיפ בצאת השנה באספכ את מעשיכ מינ‬
‫השדה כג‪:‬יז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורכ אל פני‬
‫האדון יהוה כג‪:‬יח לוא תיזבח על חמץ דם זיבחי ולוא ילין‬
‫חלב חגי עד בוקר כג‪:‬יט ראשית ביכורי אדמתכ תביא בית יהוה‬
‫אלוהיכ לוא תבשל גדי בחלב אימו‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬כ הינה אנוכי שולח מלאכ לפניכ לישמרכ בדרכ ולהביאכ‬
‫אל המקום אשר הכינותי כג‪:‬כא הישמר מיפניו ושמע בקולו‬
‫אל תמר בו כי לוא יישא לפישעכם כי שמי בקירבו כג‪:‬כב‬
‫כי אים שמוע תישמע בקולו ועשית כול אשר אדבר ואיבתי את‬
‫אויביכ וצרתי את צורריכ כג‪:‬כג כי ילכ מלאכי לפניכ‬
‫והביאכ אל האמורי והחיתי והפריזי והכנעני החיוי‬
‫והיבוסי והיכחדתיו כג‪:‬כד לוא תישתחוה לאלוהיהם ולוא תעבדם‬
‫ולוא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבותיהם‬
‫כג‪:‬כה ועבדתם את יהוה אלוהיכם וברכ את לחמכ ואת מימיכ‬
‫והסירותי מחלה מיקירבכ‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כו לוא תיחיה משכלה‬
‫ועקרה בארצכ את מיספר ימיכ אמלא כג‪:‬כז את אימתי אשלח‬
‫לפניכ והמותי את כל העם אשר תבוא בהם ונתתי את כל‬
‫אויביכ אליכ עורף כג‪:‬כח ושלחתי את הצירעה לפניכ וגרשה‬
‫את החיוי את הכנעני ואת החיתי מילפניכ כג‪:‬כט לוא‬
‫אגרשנו מיפניכ בשנה אחת פן תיחיה הארץ שממה ורבה‬
‫עליכ חית השדה כג‪:‬ל מעט מעט אגרשנו מיפניכ עד אשר‬
‫תיפרה ונחלת את הארץ כג‪:‬לא ושתי את גבולכ מים סוף ועד‬
‫ים פלישתים ומימידבר עד הנהר כי אתן בידכם את‬
‫יושבי הארץ וגרשתמו מיפניכ כג‪:‬לב לוא תיכרות להם‬
‫ולאלוהיהם ברית כג‪:‬לג לוא ישבו בארצכ פן יחטיאו אותכ לי‬
‫כי תעבוד את אלוהיהם כי ייחיה לכ למוקש‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬א ואל מושה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרון נדב ואביהוא‬
‫ושיבעים מיזיקני יישראל והישתחויתם מרחוק כד‪:‬ב‬
‫ונגש מושה לבדו אל יהוה והם לוא ייגשו והעם לוא יעלו‬
‫עימו כד‪:‬ג ויבוא מושה ויספר לעם את כל דיברי יהוה ואת כל‬
‫המישפטים ויען כל העם קול אחד ויואמרו כל הדברים אשר‬
‫דיבר יהוה נעשה כד‪:‬ד וייכתוב מושה את כל דיברי יהוה‬
‫שמות‬
‫וישכם בבוקר וייבן מיזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה‬
‫לישנים עשר שיבטי יישראל כד‪:‬ה ויישלח את נערי בני‬
‫יישראל ויעלו עולות וייזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים‬
‫כד‪:‬ו וייקח מושה חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם זרק על‬
‫המיזבח כד‪:‬ז וייקח ספר הברית וייקרא באזני העם‬
‫ויואמרו כול אשר דיבר יהוה נעשה ונשמע כד‪:‬ח וייקח מושה‬
‫את הדם וייזרוק על העם ויואמר הינה דם הברית אשר כרת‬
‫יהוה עימכם על כל הדברים האלה כד‪:‬ט ויעל מושה ואהרון נדב‬
‫ואביהוא ושיבעים מיזיקני יישראל כד‪:‬י וייראו את‬
‫אלוהי יישראל ותחת רגליו כמעשה ליבנת הספיר וכעצם‬
‫השמיים לטוהר כד‪:‬יא ואל אצילי בני יישראל לוא שלח ידו‬
‫ויחזו את האלוהים ויואכלו ויישתו‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬יב ויואמר‬
‫יהוה אל מושה עלה אלי ההרה וחיה שם ואתנה לכ את לוחות‬
‫האבן והתורה והמיצוה אשר כתבתי להורותם כד‪:‬יג ויקם מושה‬
‫ויהושוע משרתו ויעל מושה אל הר האלוהים כד‪:‬יד ואל‬
‫הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והינה אהרון‬
‫וחור עימכם מי בעל דברים ייגש אלהם כד‪:‬טו ויעל מושה אל‬
‫ההר ויכס הענן את ההר כד‪:‬טז ויישכון כבוד יהוה על הר‬
‫סיני ויכסהו הענן ששת ימים וייקרא אל מושה ביום‬
‫השביעי מיתוכ הענן כד‪:‬יז ומראה כבוד יהוה כאש אוכלת‬
‫ברואש ההר לעיני בני יישראל כד‪:‬יח ויבוא מושה בתוכ‬
‫הענן ויעל אל ההר ויהי מושה בהר ארבעים יום וארבעים‬
‫לילה‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור כה‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר יידבנו ליבו תיקחו את‬
‫תרומתי כה‪:‬ג וזואת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב וכסף‬
‫ונחושת כה‪:‬ד ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים כה‪:‬ה‬
‫ועורות אילימ מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים כה‪:‬ו‬
‫שמן למאור בשמים לשמן המישחה וליקטורת הסמים כה‪:‬ז‬
‫אבני שוהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן כה‪:‬ח ועשו לי‬
‫מיקדש ושכנתי בתוכם כה‪:‬ט ככול אשר אני מראה אותכ את‬
‫תבנית המישכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬י‬
‫ועשו ארון עצי שיטים אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו‬
‫ואמה וחצי קומתו כה‪:‬יא וציפית אותו זהב טהור מיביית‬
‫ומיחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב כה‪:‬יב ויצקת לו‬
‫ארבע טבעות זהב ונתתה על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על‬
‫צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית כה‪:‬יג ועשית בדי‬
‫עצי שיטים וציפית אותם זהב כה‪:‬יד והבאת את הבדים‬
‫בטבעות על צלעות הארון לשאת את הארון בהם כה‪:‬טו בטבעות‬
‫הארון ייחיו הבדים לוא יסורו מימנו כה‪:‬טז ונתת אל הארון‬
‫את העדות אשר אתן אליכ כה‪:‬יז ועשית כפורת זהב טהור‬
‫אמתיים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה כה‪:‬יח ועשית שניים‬
‫כרובים זהב מיקשה תעשה אותם מישני קצות הכפורת כה‪:‬יט‬
‫ועשה כרוב אחד מיקצה מיזה וכרוב אחד מיקצה מיזה מינ‬
‫הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו כה‪:‬כ והיו הכרובים‬
‫פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת‬
‫ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת ייחיו פני הכרובים‬
‫כה‪:‬כא ונתת את הכפורת על הארון מילמעלה ואל הארון תיתן‬
‫את העדות אשר אתן אליכ כה‪:‬כב ונועדתי לכ שם ודיברתי איתכ‬
‫מעל הכפורת מיבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את‬
‫כל אשר אצוה אותכ אל בני יישראל‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬כג ועשית שולחן עצי שיטים אמתיים ארכו ואמה רחבו‬
‫ואמה וחצי קומתו כה‪:‬כד וציפית אותו זהב טהור ועשית לו זר‬
‫זהב סביב כה‪:‬כה ועשית לו מיסגרת טופח סביב ועשית זר זהב‬
‫למיסגרתו סביב כה‪:‬כו ועשית לו ארבע טבעות זהב ונתת את‬
‫שמות‬
‫הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו כה‪:‬כז לעומת‬
‫המיסגרת תיחיין הטבעות לבתים לבדים לשאת את השולחן‬
‫כה‪:‬כח ועשית את הבדים עצי שיטים וציפית אותם זהב‬
‫ונשא בם את השולחן כה‪:‬כט ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו‬
‫ומנקיותיו אשר יוסכ בהן זהב טהור תעשה אותם כה‪:‬ל ונתת על‬
‫השולחן לחם פנים לפני תמיד‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬לא ועשית מנורת זהב טהור מיקשה תעשה המנורה ירכה‬
‫וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה מימנה ייחיו כה‪:‬לב‬
‫ושישה קנים יוצאים מיצידיה שלושה קני מנורה‬
‫מיצידה האחד ושלושה קני מנורה מיצידה השני כה‪:‬לג‬
‫שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלושה‬
‫גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח כן לששת הקנים‬
‫היוצאים מינ המנורה כה‪:‬לד ובמנורה ארבעה גביעים‬
‫משוקדים כפתוריה ופרחיה כה‪:‬לה וכפתור תחת שני הקנים‬
‫מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה וכפתור תחת שני‬
‫הקנים מימנה לששת הקנים היוצאים מינ המנורה כה‪:‬לו‬
‫כפתוריהם וקנותם מימנה ייחיו כולה מיקשה אחת זהב טהור‬
‫כה‪:‬לז ועשית את נרותיה שיבעה והעלה את נרותיה והאיר על‬
‫עבר פניה כה‪:‬לח ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור כה‪:‬לט כיכר זהב‬
‫טהור יעשה אותה את כל הכלים האלה כה‪:‬מ וראה ועשה‬
‫בתבניתם אשר אתה מראה בהר‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬א ואת המישכן תעשה‬
‫עשר יריעות שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים‬
‫מעשה חושב תעשה אותם כו‪:‬ב אורכ היריעה האחת שמונה‬
‫ועשרים באמה ורוחב ארבע באמה היריעה האחת מידה אחת לכל‬
‫היריעות כו‪:‬ג חמש היריעות תיחיין חוברות אישה אל אחותה‬
‫וחמש יריעות חוברות אישה אל אחותה כו‪:‬ד ועשית לולאות תכלת‬
‫על שפת היריעה האחת מיקצה בחוברת וכן תעשה בישפת‬
‫היריעה הקיצונה במחברת השנית כו‪:‬ה חמישים לולאות‬
‫תעשה ביריעה האחת וחמישים לולאות תעשה ביקצה היריעה‬
‫אשר במחברת השנית מקבילות הלולאות אישה אל אחותה כו‪:‬ו‬
‫ועשית חמישים קרסי זהב וחיברת את היריעות אישה אל‬
‫אחותה בקרסים והיה המישכן אחד כו‪:‬ז ועשית יריעות‬
‫עיזים לאוהל על המישכן עשתי עשרה יריעות תעשה‬
‫אותם כו‪:‬ח אורכ היריעה האחת שלושים באמה ורוחב ארבע באמה‬
‫היריעה האחת מידה אחת לעשתי עשרה יריעות כו‪:‬ט וחיברת‬
‫את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות לבד וכפלת את‬
‫כו‪:‬י ועשית‬
‫היריעה השישית אל מול פני האוהל‬
‫חמישים לולאות על שפת היריעה האחת הקיצונה בחוברת‬
‫וחמישים לולאות על שפת היריעה החוברת השנית כו‪:‬יא‬
‫ועשית קרסי נחושת חמישים והבאת את הקרסים בלולאות‬
‫וחיברת את האוהל והיה אחד כו‪:‬יב וסרח העודף ביריעות האוהל‬
‫חצי היריעה העודפת תיסרח על אחורי המישכן כו‪:‬יג והאמה‬
‫מיזה והאמה מיזה בעודף באורכ יריעות האוהל ייחיה סרוח‬
‫על צידי המישכן מיזה ומיזה לכסותו כו‪:‬יד ועשית מיכסה‬
‫תחשים‬
‫עורות‬
‫ומיכסה‬
‫מאדמים‬
‫אילימ‬
‫עורות‬
‫לאוהל‬
‫מילמעלה‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬טו ועשית את הקרשים למישכן עצי שיטים עומדים‬
‫כו‪:‬טז עשר אמות אורכ הקרש ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד‬
‫כו‪:‬יז שתי ידות לקרש האחד משולבות אישה אל אחותה כן תעשה‬
‫לכול קרשי המישכן כו‪:‬יח ועשית את הקרשים למישכן‬
‫עשרים קרש ליפאת נגבה תימנה כו‪:‬יט וארבעים אדני‬
‫כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד‬
‫לישתי ידותיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לישתי‬
‫ידותיו כו‪:‬כ ולצלע המישכן השנית ליפאת צפון עשרים‬
‫קרש כו‪:‬כא וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש‬
‫שמות‬
‫האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד כו‪:‬כב ולירכתי המישכן‬
‫ימה תעשה שישה קרשים כו‪:‬כג ושני קרשים תעשה‬
‫לימקוצעות המישכן בירכתיים כו‪:‬כד וייחיו תואמימ‬
‫מילמטה ויחדו ייחיו תמים על רואשו אל הטבעת האחת כן‬
‫ייחיה לישניהם לישני המיקצועות ייחיו כו‪:‬כה והיו‬
‫שמונה קרשים ואדניהם כסף שישה עשר אדנים שני‬
‫אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד כו‪:‬כו‬
‫ועשית בריחימ עצי שיטים חמישה לקרשי צלע המישכן‬
‫האחד כו‪:‬כז וחמישה בריחימ לקרשי צלע המישכן השנית‬
‫וחמישה בריחימ לקרשי צלע המישכן לירכתיים ימה‬
‫כו‪:‬כח והבריח התיכון בתוכ הקרשים מבריח מינ הקצה אל הקצה‬
‫כו‪:‬כט ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעותיהם תעשה זהב בתים‬
‫לבריחימ וציפית את הבריחימ זהב כו‪:‬ל והקמות את המישכן‬
‫כמישפטו אשר הראית בהר‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬לא ועשית פרוכת תכלת‬
‫וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב יעשה אותה‬
‫כרובים כו‪:‬לב ונתתה אותה על ארבעה עמודי שיטים מצופים‬
‫זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף כו‪:‬לג ונתתה את הפרוכת‬
‫תחת הקרסים והבאת שמה מיבית לפרוכת את ארון העדות‬
‫והיבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים כו‪:‬לד‬
‫ונתת את הכפורת על ארון העדות בקודש הקדשים כו‪:‬לה ושמת את‬
‫השולחן מיחוץ לפרוכת ואת המנורה נוכח השולחן על צלע‬
‫המישכן תימנה והשולחן תיתן על צלע צפון כו‪:‬לו ועשית‬
‫מסכ לפתח האוהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה‬
‫רוקם כו‪:‬לז ועשית למסכ חמישה עמודי שיטים וציפית‬
‫אדני‬
‫חמישה‬
‫להם‬
‫ויצקת‬
‫זהב‬
‫וויהם‬
‫זהב‬
‫אותם‬
‫נחושת‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬א ועשית את המיזבח עצי שיטים חמש‬
‫אמות אורכ וחמש אמות רוחב רבוע ייחיה המיזבח ושלוש אמות‬
‫קומתו כז‪:‬ב ועשית קרנותיו על ארבע פינותיו מימנו‬
‫תיחיין קרנותיו וציפית אותו נחושת כז‪:‬ג ועשית סירותיו‬
‫לדשנו ויעיו ומיזרקותיו ומיזלגותיו ומחתותיו לכל כליו‬
‫תעשה נחושת כז‪:‬ד ועשית לו מיכבר מעשה רשת נחושת ועשית‬
‫על הרשת ארבע טבעות נחושת על ארבע קצותיו כז‪:‬ה ונתתה אותה‬
‫תחת כרכוב המיזבח מילמטה והיתה הרשת עד חצי המיזבח כז‪:‬ו‬
‫ועשית בדים למיזבח בדי עצי שיטים וציפית אותם‬
‫נחושת כז‪:‬ז והובא את בדיו בטבעות והיו הבדים על שתי צלעות‬
‫המיזבח בישאת אותו כז‪:‬ח נבוב לוחות תעשה אותו כאשר הראה‬
‫אותכ בהר כן יעשו‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬ט ועשית את חצר המישכן‬
‫ליפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה אורכ‬
‫לפאה האחת כז‪:‬י ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחושת‬
‫ווי העמודים וחשוקיהם כסף כז‪:‬יא וכן ליפאת צפון באורכ‬
‫קלעים מאה אורכ ועמודו עשרים ואדניהם עשרים נחושת‬
‫ווי העמודים וחשוקיהם כסף כז‪:‬יב ורוחב החצר ליפאת ים‬
‫קלעים חמישים אמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה‬
‫כז‪:‬יג ורוחב החצר ליפאת קדמה מיזרחה חמישים אמה כז‪:‬יד‬
‫וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמודיהם שלושה ואדניהם‬
‫שלושה כז‪:‬טו ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמודיהם‬
‫שלושה ואדניהם שלושה כז‪:‬טז ולשער החצר מסכ עשרים אמה‬
‫תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם עמודיהם‬
‫ארבעה ואדניהם ארבעה כז‪:‬יז כל עמודי החצר סביב מחושקים‬
‫כסף וויהם כסף ואדניהם נחושת כז‪:‬יח אורכ החצר מאה באמה‬
‫ורוחב חמישים בחמישים וקומה חמש אמות שש משזר‬
‫ואדניהם נחושת כז‪:‬יט לכול כלי המישכן בכול עבודתו וכל‬
‫יתדותיו וכל ייתדות החצר נחושת‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬כ ואתה תצוה את‬
‫בני יישראל וייקחו אליכ שמן זיית זכ כתית למאור‬
‫להעלות נר תמיד כז‪:‬כא באוהל מועד מיחוץ לפרוכת אשר על‬
‫העדות יערוכ אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר ליפני יהוה‬
‫שמות‬
‫חוקת עולם לדורותם מאת בני יישראל‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬א ואתה הקרב‬
‫אליכ את אהרון אחיכ ואת בניו איתו מיתוכ בני יישראל‬
‫לכהנו לי אהרון נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרון כח‪:‬ב‬
‫ועשית ביגדי קודש לאהרון אחיכ לכבוד ולתיפארת כח‪:‬ג ואתה‬
‫תדבר אל כל חכמי לב אשר מילאתיו רוח חכמה ועשו את ביגדי‬
‫אהרון לקדשו לכהנו לי כח‪:‬ד ואלה הבגדים אשר יעשו חושן‬
‫ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מיצנפת ואבנט ועשו ביגדי קודש‬
‫לאהרון אחיכ ולבניו לכהנו לי כח‪:‬ה והם ייקחו את הזהב ואת‬
‫התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬ו ועשו את האפוד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר‬
‫מעשה חושב כח‪:‬ז שתי כתפות חוברות ייחיה לו אל שני קצותיו‬
‫וחובר כח‪:‬ח וחשב אפודתו אשר עליו כמעשהו מימנו ייחיה זהב‬
‫תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כח‪:‬ט ולקחת את שתי‬
‫אבני שוהם ופיתחת עליהם שמות בני יישראל כח‪:‬י‬
‫שישה מישמותם על האבן האחת ואת שמות השישה הנותרים‬
‫על האבן השנית כתולדותם כח‪:‬יא מעשה חרש אבן פיתוחי‬
‫חותם תפתח את שתי האבנים על שמות בני יישראל מוסבות‬
‫מישבצות זהב תעשה אותם כח‪:‬יב ושמת את שתי האבנים על‬
‫כיתפות האפוד אבני זיכרון ליבני יישראל ונשא אהרון‬
‫כתפיו‬
‫שתי‬
‫על‬
‫יהוה‬
‫ליפני‬
‫שמותם‬
‫את‬
‫לזיכרון‪..........‬ס‪..........‬כח‪:‬יג ועשית מישבצות זהב כח‪:‬יד ושתי‬
‫שרשרות זהב טהור מיגבלות תעשה אותם מעשה עבות ונתתה את‬
‫שרשרות העבותות על המישבצות‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬טו ועשית חושן‬
‫מישפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן‬
‫ותולעת שני ושש משזר תעשה אותו כח‪:‬טז רבוע ייחיה כפול‬
‫זרת ארכו וזרת רחבו כח‪:‬יז ומילאת בו מילואת אבן ארבעה‬
‫טורים אבן טור אודם פיטדה וברקת הטור האחד כח‪:‬יח והטור‬
‫השני נופכ ספיר ויהלום כח‪:‬יט והטור השלישי לשם שבו‬
‫ואחלמה כח‪:‬כ והטור הרביעי תרשיש ושוהם וישפה משובצים‬
‫זהב ייחיו במילואותם כח‪:‬כא והאבנים תיחיין על שמות‬
‫בני יישראל שתים עשרה על שמותם פיתוחי חותם איש‬
‫על שמו תיחיין לישני עשר שבט כח‪:‬כב ועשית על החושן‬
‫שרשות גבלות מעשה עבות זהב טהור כח‪:‬כג ועשית על החושן‬
‫שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החושן‬
‫כח‪:‬כד ונתתה את שתי עבותות הזהב על שתי הטבעות אל קצות‬
‫החושן כח‪:‬כה ואת שתי קצות שתי העבותות תיתן על שתי‬
‫המישבצות ונתתה על כיתפות האפוד אל מול פניו כח‪:‬כו‬
‫ועשית שתי טבעות זהב ושמת אותם על שני קצות החושן על‬
‫שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה כח‪:‬כז ועשית שתי טבעות זהב‬
‫ונתתה אותם על שתי כיתפות האפוד מילמטה מימול פניו‬
‫לעומת מחברתו מימעל לחשב האפוד כח‪:‬כח ויירכסו את החושן‬
‫מיטבעותו אל טבעות האפוד ביפתיל תכלת ליחיות על חשב‬
‫האפוד ולוא ייזח החושן מעל האפוד כח‪:‬כט ונשא אהרון את‬
‫שמות בני יישראל בחושן המישפט על ליבו בבואו אל הקודש‬
‫לזיכרון ליפני יהוה תמיד כח‪:‬ל ונתת אל חושן המישפט‬
‫את האורים ואת התומים והיו על לב אהרון בבואו ליפני‬
‫יהוה ונשא אהרון את מישפט בני יישראל על ליבו‬
‫ליפני יהוה תמיד‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬לא ועשית את מעיל האפוד‬
‫כליל תכלת כח‪:‬לב והיה פי רואשו בתוכו שפה ייחיה לפיו‬
‫סביב מעשה אורג כפי תחרא ייחיה לו לוא ייקרע כח‪:‬לג‬
‫ועשית על שוליו רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני על‬
‫שוליו סביב ופעמוני זהב בתוכם סביב כח‪:‬לד פעמון זהב‬
‫ורימון פעמון זהב ורימון על שולי המעיל סביב כח‪:‬לה‬
‫והיה על אהרון לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקודש ליפני‬
‫יהוה ובצאתו ולוא ימות‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬לו ועשית ציץ זהב טהור‬
‫ופיתחת עליו פיתוחי חותם קודש ליהוה כח‪:‬לז ושמת אותו על‬
‫שמות‬
‫פתיל תכלת והיה על המיצנפת אל מול פני המיצנפת‬
‫ייחיה כח‪:‬לח והיה על מצח אהרון ונשא אהרון את עון‬
‫הקדשים אשר יקדישו בני יישראל לכל מתנות קדשיהם‬
‫והיה על מיצחו תמיד לרצון להם ליפני יהוה כח‪:‬לט‬
‫ושיבצת הכתונת שש ועשית מיצנפת שש ואבנט תעשה מעשה‬
‫רוקם כח‪:‬מ וליבני אהרון תעשה כותנות ועשית להם אבנטים‬
‫ומיגבעות תעשה להם לכבוד ולתיפארת כח‪:‬מא והילבשת אותם‬
‫את אהרון אחיכ ואת בניו איתו ומשחת אותם ומילאת את ידם‬
‫וקידשת אותם וכיהנו לי כח‪:‬מב ועשה להם מיכנסי בד לכסות‬
‫בשר ערוה מימתניים ועד ירכיים ייחיו כח‪:‬מג והיו על‬
‫אהרון ועל בניו בבואם אל אוהל מועד או בגישתם אל המיזבח‬
‫לשרת בקודש ולוא יישאו עון ומתו חוקת עולם לו ולזרעו‬
‫אחריו‪..........‬ס‪..........‬כט‪:‬א וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן‬
‫לי לקח פר אחד בן בקר ואילימ שניים תמימימ כט‪:‬ב ולחם‬
‫מצות וחלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן‬
‫סולת חיטים תעשה אותם כט‪:‬ג ונתת אותם על סל אחד והיקרבת‬
‫אותם בסל ואת הפר ואת שני האילימ כט‪:‬ד ואת אהרון ואת בניו‬
‫תקריב אל פתח אוהל מועד ורחצת אותם במיים כט‪:‬ה ולקחת את‬
‫הבגדים והילבשת את אהרון את הכותונת ואת מעיל האפוד ואת‬
‫האפוד ואת החושן ואפדת לו בחשב האפוד כט‪:‬ו ושמת המיצנפת‬
‫על רואשו ונתת את נזר הקודש על המיצנפת כט‪:‬ז ולקחת את‬
‫שמן המישחה ויצקת על רואשו ומשחת אותו כט‪:‬ח ואת בניו‬
‫תקריב והילבשתם כותנות כט‪:‬ט וחגרת אותם אבנט אהרון ובניו‬
‫וחבשת להם מיגבעות והיתה להם כהונה לחוקת עולם ומילאת יד‬
‫אהרון ויד בניו כט‪:‬י והיקרבת את הפר ליפני אוהל מועד‬
‫וסמכ אהרון ובניו את ידיהם על רואש הפר כט‪:‬יא ושחטת את‬
‫הפר ליפני יהוה פתח אוהל מועד כט‪:‬יב ולקחת מידם הפר‬
‫ונתתה על קרנות המיזבח באצבעכ ואת כל הדם תישפוכ אל יסוד‬
‫המיזבח כט‪:‬יג ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היותרת על‬
‫הכבד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן והיקטרת‬
‫המיזבחה כט‪:‬יד ואת בשר הפר ואת עורו ואת פירשו תישרוף‬
‫באש מיחוץ למחנה חטאת הוא כט‪:‬טו ואת האייל האחד תיקח וסמכו‬
‫אהרון ובניו את ידיהם על רואש האייל כט‪:‬טז ושחטת את‬
‫האייל ולקחת את דמו וזרקת על המיזבח סביב כט‪:‬יז ואת‬
‫האייל תנתח לינתחיו ורחצת קירבו וכרעיו ונתת על נתחיו‬
‫ועל רואשו כט‪:‬יח והיקטרת את כל האייל המיזבחה עולה הוא‬
‫ליהוה ריח ניחוח אישה ליהוה הוא כט‪:‬יט ולקחת את האייל‬
‫השני וסמכ אהרון ובניו את ידיהם על רואש האייל כט‪:‬כ‬
‫ושחטת את האייל ולקחת מידמו ונתתה על תנוכ אוזן אהרון ועל‬
‫תנוכ אוזן בניו הימנית ועל בוהן ידם הימנית ועל בוהן‬
‫רגלם הימנית וזרקת את הדם על המיזבח סביב כט‪:‬כא ולקחת‬
‫מינ הדם אשר על המיזבח ומישמן המישחה והיזית על‬
‫אהרון ועל בגדיו ועל בניו ועל ביגדי בניו איתו וקדש הוא‬
‫ובגדיו ובניו וביגדי בניו איתו כט‪:‬כב ולקחת מינ האייל‬
‫החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי‬
‫הכליות ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל‬
‫מילואים הוא כט‪:‬כג וכיכר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק‬
‫אחד מיסל המצות אשר ליפני יהוה כט‪:‬כד ושמת הכול על כפי‬
‫אהרון ועל כפי בניו והנפת אותם תנופה ליפני יהוה‬
‫כט‪:‬כה ולקחת אותם מידם והיקטרת המיזבחה על העולה לריח‬
‫ניחוח ליפני יהוה אישה הוא ליהוה כט‪:‬כו ולקחת את החזה‬
‫מאיל המילואים אשר לאהרון והנפת אותו תנופה ליפני‬
‫יהוה והיה לכ למנה כט‪:‬כז וקידשת את חזה התנופה ואת שוק‬
‫התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המילואים מאשר‬
‫לאהרון ומאשר לבניו כט‪:‬כח והיה לאהרון ולבניו לחק עולם‬
‫מאת בני יישראל כי תרומה הוא ותרומה ייחיה מאת בני‬
‫שמות‬
‫יישראל מיזיבחי שלמיהם תרומתם ליהוה כט‪:‬כט וביגדי‬
‫הקודש אשר לאהרון ייחיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם‬
‫את ידם כט‪:‬ל שיבעת ימים יילבשם הכוהן תחתיו מיבניו‬
‫אשר יבוא אל אוהל מועד לשרת בקודש כט‪:‬לא ואת איל המילואים‬
‫תיקח ובישלת את בשרו במקום קדוש כט‪:‬לב ואכל אהרון ובניו את‬
‫בשר האייל ואת הלחם אשר בסל פתח אוהל מועד כט‪:‬לג ואכלו‬
‫אותם אשר כופר בהם למלא את ידם לקדש אותם וזר לוא יואכל‬
‫כי קודש הם כט‪:‬לד ואים ייותר מיבשר המילואים ומינ‬
‫הלחם עד הבוקר ושרפת את הנותר באש לוא יאכל כי קודש הוא‬
‫כט‪:‬לה ועשית לאהרון ולבניו ככה ככול אשר ציויתי אותכה‬
‫שיבעת ימים תמלא ידם כט‪:‬לו ופר חטאת תעשה ליום על‬
‫הכיפורים וחיטאת על המיזבח בכפרכ עליו ומשחת אותו לקדשו‬
‫כט‪:‬לז שיבעת ימים תכפר על המיזבח וקידשת אותו והיה‬
‫המיזבח קודש קדשים כל הנוגע במיזבח ייקדש‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬לח‬
‫וזה אשר תעשה על המיזבח כבשים בני שנה שניים ליום‬
‫תמיד כט‪:‬לט את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה‬
‫בין הערביים כט‪:‬מ ועישרון סולת בלול בשמן כתית רבע‬
‫ההין ונסכ רביעית ההין ייין לכבש האחד כט‪:‬מא ואת הכבש‬
‫השני תעשה בין הערביים כמינחת הבוקר וכנסכה תעשה לה‬
‫לריח ניחוח אישה ליהוה כט‪:‬מב עולת תמיד לדורותיכם פתח‬
‫אוהל מועד ליפני יהוה אשר איועד לכם שמה לדבר אליכ שם‬
‫כט‪:‬מג ונועדתי שמה ליבני יישראל ונקדש ביכבודי כט‪:‬מד‬
‫וקידשתי את אוהל מועד ואת המיזבח ואת אהרון ואת בניו אקדש‬
‫לכהן לי כט‪:‬מה ושכנתי בתוכ בני יישראל והייתי להם‬
‫לאלוהים כט‪:‬מו וידעו כי אני יהוה אלוהיהם אשר הוצאתי‬
‫יהוה‬
‫אני‬
‫בתוכם‬
‫לשכני‬
‫מיצריים‬
‫מארץ‬
‫אותם‬
‫אלוהיהם‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬א ועשית מיזבח מיקטר קטורת עצי שיטים תעשה אותו ל‪:‬ב‬
‫אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ייחיה ואמתיים קומתו מימנו‬
‫קרנותיו ל‪:‬ג וציפית אותו זהב טהור את גגו ואת קירותיו סביב‬
‫ואת קרנותיו ועשית לו זר זהב סביב ל‪:‬ד ושתי טבעות זהב תעשה‬
‫לו מיתחת לזרו על שתי צלעותיו תעשה על שני צידיו והיה‬
‫לבתים לבדים לשאת אותו בהמה ל‪:‬ה ועשית את הבדים עצי‬
‫שיטים וציפית אותם זהב ל‪:‬ו ונתתה אותו ליפני הפרוכת‬
‫אשר על ארון העדות ליפני הכפורת אשר על העדות אשר‬
‫איועד לכ שמה ל‪:‬ז והיקטיר עליו אהרון קטורת סמים בבוקר‬
‫בבוקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה ל‪:‬ח ובהעלות אהרון את‬
‫הנרות בין הערביים יקטירנה קטורת תמיד ליפני יהוה‬
‫לדורותיכם ל‪:‬ט לוא תעלו עליו קטורת זרה ועולה ומינחה ונסכ לוא‬
‫תיסכו עליו ל‪:‬י וכיפר אהרון על קרנותיו אחת בשנה מידם‬
‫חטאת הכיפורים אחת בשנה יכפר עליו לדורותיכם קודש‬
‫קדשים הוא ליהוה‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬יא וידבר יהוה אל מושה לאמור ל‪:‬יב כי תישא את רואש‬
‫בני יישראל ליפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו ליהוה‬
‫ביפקוד אותם ולוא ייחיה בהם נגף ביפקוד אותם ל‪:‬יג זה‬
‫ייתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש‬
‫עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה ל‪:‬יד כול העובר‬
‫על הפקודים מיבן עשרים שנה ומעלה ייתן תרומת יהוה‬
‫ל‪:‬טו העשיר לוא ירבה והדל לוא ימעיט מימחצית השקל לתת‬
‫את תרומת יהוה לכפר על נפשותיכם ל‪:‬טז ולקחת את כסף‬
‫הכיפורים מאת בני יישראל ונתת אותו על עבודת אוהל מועד‬
‫והיה ליבני יישראל לזיכרון ליפני יהוה לכפר על‬
‫נפשותיכם‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬יז וידבר יהוה אל מושה לאמור ל‪:‬יח ועשית כיור נחושת‬
‫שמות‬
‫וכנו נחושת לרחצה ונתת אותו בין אוהל מועד ובין המיזבח‬
‫ונתת שמה מיים ל‪:‬יט ורחצו אהרון ובניו מימנו את ידיהם‬
‫ואת רגליהם ל‪:‬כ בבואם אל אוהל מועד יירחצו מיים ולוא‬
‫ימותו או בגישתם אל המיזבח לשרת להקטיר אישה ליהוה‬
‫ל‪:‬כא ורחצו ידיהם ורגליהם ולוא ימותו והיתה להם חק עולם לו‬
‫ולזרעו לדורותם‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬כב וידבר יהוה אל מושה לאמור ל‪:‬כג ואתה קח לכ בשמים רואש‬
‫חמישים‬
‫מר דרור חמש מאות וקינמן בשם מחציתו‬
‫ומאתיים וקנה בושם חמישים ומאתיים ל‪:‬כד וקידה חמש‬
‫מאות בשקל הקודש ושמן זיית הין ל‪:‬כה ועשית אותו שמן‬
‫מישחת קודש רוקח מירקחת מעשה רוקח שמן מישחת קודש‬
‫ייחיה ל‪:‬כו ומשחת בו את אוהל מועד ואת ארון העדות ל‪:‬כז ואת‬
‫השולחן ואת כל כליו ואת המנורה ואת כליה ואת מיזבח הקטורת‬
‫ל‪:‬כח ואת מיזבח העולה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו ל‪:‬כט‬
‫וקידשת אותם והיו קודש קדשים כל הנוגע בהם ייקדש ל‪:‬ל ואת‬
‫אהרון ואת בניו תימשח וקידשת אותם לכהן לי ל‪:‬לא ואל בני‬
‫יישראל תדבר לאמור שמן מישחת קודש ייחיה זה לי‬
‫לדורותיכם ל‪:‬לב על בשר אדם לוא ייסכ ובמתכונתו לוא תעשו‬
‫כמוהו קודש הוא קודש ייחיה לכם ל‪:‬לג איש אשר יירקח כמוהו‬
‫ואשר ייתן מימנו על זר ונכרת מעמיו‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬לד ויואמר‬
‫יהוה אל מושה קח לכ סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבונה‬
‫זכה בד בבד ייחיה ל‪:‬לה ועשית אותה קטורת רוקח מעשה רוקח‬
‫ממולח טהור קודש ל‪:‬לו ושחקת מימנה הדק ונתתה מימנה‬
‫ליפני העדות באוהל מועד אשר איועד לכ שמה קודש קדשים‬
‫תיחיה לכם ל‪:‬לז והקטורת אשר תעשה במתכונתה לוא תעשו לכם‬
‫קודש תיחיה לכ ליהוה ל‪:‬לח איש אשר יעשה כמוה להריח בה‬
‫ונכרת מעמיו‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור לא‪:‬ב‬
‫ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה לא‪:‬ג‬
‫ואמלא אותו רוח אלוהים בחכמה וביתבונה ובדעת ובכל מלאכה לא‪:‬ד‬
‫לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת לא‪:‬ה ובחרושת אבן‬
‫למלואת ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכה לא‪:‬ו ואני הינה נתתי‬
‫איתו את אהליאב בן אחיסמכ למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי‬
‫חכמה ועשו את כל אשר ציויתיכ לא‪:‬ז את אוהל מועד ואת הארון‬
‫לעדות ואת הכפורת אשר עליו ואת כל כלי האוהל לא‪:‬ח ואת השולחן‬
‫ואת כליו ואת המנורה הטהורה ואת כל כליה ואת מיזבח הקטורת‬
‫לא‪:‬ט ואת מיזבח העולה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לא‪:‬י ואת‬
‫ביגדי השרד ואת ביגדי הקודש לאהרון הכוהן ואת ביגדי‬
‫בניו לכהן לא‪:‬יא ואת שמן המישחה ואת קטורת הסמים לקודש‬
‫ככול אשר ציויתיכ יעשו‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬יב ויואמר יהוה אל מושה לאמור לא‪:‬יג ואתה דבר אל בני‬
‫יישראל לאמור אכ את שבתותי תישמורו כי אות היוא ביני‬
‫וביניכם לדורותיכם לדעת כי אני יהוה מקדישכם לא‪:‬יד‬
‫ושמרתם את השבת כי קודש היוא לכם מחלליה מות יומת כי כל‬
‫העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיוא מיקרב עמיה לא‪:‬טו‬
‫ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קודש‬
‫ליהוה כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת לא‪:‬טז ושמרו‬
‫בני יישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם‬
‫לא‪:‬יז ביני ובין בני יישראל אות היוא לעולם כי ששת‬
‫ימים עשה יהוה את השמיים ואת הארץ וביום השביעי‬
‫שבת ויינפש‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬יח וייתן אל מושה ככלותו לדבר‬
‫איתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים באצבע‬
‫אלוהים לב‪:‬א וירא העם כי בושש מושה לרדת מינ ההר‬
‫וייקהל העם על אהרון ויואמרו אליו קום עשה לנו אלוהים‬
‫אשר ילכו לפנינו כי זה מושה האיש אשר העלנו מארץ‬
‫מיצריים לוא ידענו מה היה לו לב‪:‬ב ויואמר אלהם אהרון‬
‫שמות‬
‫פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם‬
‫והביאו אלי לב‪:‬ג וייתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר‬
‫באזניהם ויביאו אל אהרון לב‪:‬ד וייקח מידם ויצר אותו בחרט‬
‫ויעשהו עגל מסכה ויואמרו אלה אלוהיכ יישראל אשר העלוכ‬
‫מארץ מיצריים לב‪:‬ה וירא אהרון וייבן מיזבח לפניו‬
‫וייקרא אהרון ויואמר חג ליהוה מחר לב‪:‬ו וישכימו מימחרת‬
‫ויעלו עולות ויגישו שלמים וישב העם לאכול ושתו ויקומו‬
‫לצחק‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬ז וידבר יהוה אל מושה לכ רד כי שיחת עמכ אשר העלית‬
‫מארץ מיצריים לב‪:‬ח סרו מהר מינ הדרכ אשר ציויתימ‬
‫עשו להם עגל מסכה ויישתחוו לו וייזבחו לו ויואמרו אלה‬
‫אלוהיכ יישראל אשר העלוכ מארץ מיצריים לב‪:‬ט ויואמר‬
‫יהוה אל מושה ראיתי את העם הזה והינה עם קשה עורף הוא‬
‫לב‪:‬י ועתה הניחה לי וייחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותכ‬
‫לגוי גדול לב‪:‬יא ויחל מושה את פני יהוה אלוהיו ויואמר‬
‫למה יהוה יחרה אפכ בעמכ אשר הוצאת מארץ מיצריים בכוח‬
‫גדול וביד חזקה לב‪:‬יב למה יואמרו מיצריים לאמור ברעה‬
‫הוציאם להרוג אותם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שוב‬
‫מחרון אפכ והינחם על הרעה לעמכ לב‪:‬יג זכור לאברהם‬
‫לייצחק וליישראל עבדיכ אשר נשבעת להם בכ ותדבר אלהם‬
‫ארבה את זרעכם ככוכבי השמיים וכל הארץ הזואת אשר אמרתי‬
‫אתן לזרעכם ונחלו לעולם לב‪:‬יד ויינחם יהוה על הרעה אשר‬
‫דיבר לעשות לעמו‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬טו וייפן וירד מושה מינ ההר ושני לוחות העדות בידו‬
‫לוחות כתובים מישני עבריהם מיזה ומיזה הם כתובים‬
‫לב‪:‬טז והלוחות מעשה אלוהים המה והמיכתב מיכתב אלוהים‬
‫הוא חרות על הלוחות לב‪:‬יז ויישמע יהושוע את קול העם ברעוה‬
‫ויואמר אל מושה קול מילחמה במחנה לב‪:‬יח ויואמר אין קול‬
‫ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנוכי שומע לב‪:‬יט‬
‫ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחולות וייחר אף‬
‫מושה וישלכ מידו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר לב‪:‬כ וייקח‬
‫את העגל אשר עשו ויישרוף באש וייטחן עד אשר דק וייזר‬
‫על פני המיים וישק את בני יישראל לב‪:‬כא ויואמר מושה‬
‫אל אהרון מה עשה לכ העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדולה לב‪:‬כב‬
‫ויואמר אהרון אל ייחר אף אדוני אתה ידעת את העם כי ברע‬
‫הוא לב‪:‬כג ויואמרו לי עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו‬
‫כי זה מושה האיש אשר העלנו מארץ מיצריים לוא ידענו‬
‫מה היה לו לב‪:‬כד ואומר להם למי זהב היתפרקו וייתנו לי‬
‫ואשליכהו באש ויצא העגל הזה לב‪:‬כה וירא מושה את העם כי‬
‫פרוע הוא כי פרעוה אהרון לשימצה בקמיהם לב‪:‬כו ויעמוד‬
‫מושה בשער המחנה ויואמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל‬
‫בני לוי לב‪:‬כז ויואמר להם כוה אמר יהוה אלוהי יישראל‬
‫שימו איש חרבו על ירכו עיברו ושובו מישער לשער במחנה‬
‫והירגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו לב‪:‬כח‬
‫ויעשו בני לוי כידבר מושה וייפול מינ העם ביום ההוא‬
‫כישלושת אלפי איש לב‪:‬כט ויואמר מושה מילאו ידכם היום‬
‫ליהוה כי איש ביבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה לב‪:‬ל‬
‫ויהי מימחרת ויואמר מושה אל העם אתם חטאתם חטאה גדולה‬
‫ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם לב‪:‬לא וישב‬
‫מושה אל יהוה ויואמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו‬
‫להם אלוהי זהב לב‪:‬לב ועתה אים תישא חטאתם ואים איין‬
‫מחני נא מיסיפרכ אשר כתבת לב‪:‬לג ויואמר יהוה אל מושה‬
‫מי אשר חטא לי אמחנו מיסיפרי לב‪:‬לד ועתה לכ נחה את העם‬
‫אל אשר דיברתי לכ הינה מלאכי ילכ לפניכ וביום פקדי‬
‫ופקדתי עלהם חטאתם לב‪:‬לה וייגוף יהוה את העם על אשר‬
‫שמות‬
‫עשו את העגל אשר עשה אהרון‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬א וידבר יהוה אל‬
‫מושה לכ עלה מיזה אתה והעם אשר העלית מארץ מיצריים‬
‫אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב לאמור לזרעכ‬
‫אתננה לג‪:‬ב ושלחתי לפניכ מלאכ וגרשתי את הכנעני‬
‫האמורי והחיתי והפריזי החיוי והיבוסי לג‪:‬ג אל ארץ זבת‬
‫חלב ודבש כי לוא אעלה בקירבכ כי עם קשה עורף אתה פן אכלכ‬
‫בדרכ לג‪:‬ד ויישמע העם את הדבר הרע הזה וייתאבלו ולוא שתו‬
‫איש עדיו עליו לג‪:‬ה ויואמר יהוה אל מושה אמור אל בני‬
‫יישראל אתם עם קשה עורף רגע אחד אעלה בקירבכ וכיליתיכ‬
‫ועתה הורד עדיכ מעליכ ואדעה מה אעשה לכ לג‪:‬ו וייתנצלו‬
‫בני יישראל את עדים מהר חורב לג‪:‬ז ומושה ייקח את האוהל‬
‫ונטה לו מיחוץ למחנה הרחק מינ המחנה וקרא לו אוהל מועד‬
‫והיה כל מבקש יהוה יצא אל אוהל מועד אשר מיחוץ למחנה‬
‫לג‪:‬ח והיה כצאת מושה אל האוהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח‬
‫אהלו והיביטו אחרי מושה עד בואו האוהלה לג‪:‬ט והיה כבוא מושה‬
‫האוהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האוהל ודיבר עימ מושה‬
‫לג‪:‬י וראה כל העם את עמוד הענן עומד פתח האוהל וקם כל העם‬
‫והישתחוו איש פתח אהלו לג‪:‬יא ודיבר יהוה אל מושה פנים‬
‫אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו‬
‫יהושוע בינ נון נער לוא ימיש מיתוכ האוהל‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬יב ויואמר מושה אל יהוה ראה אתה אומר אלי העל את העם‬
‫הזה ואתה לוא הודעתני את אשר תישלח עימי ואתה אמרת‬
‫ידעתיכ בשם וגם מצאת חן בעיני לג‪:‬יג ועתה אים נא‬
‫מצאתי חן בעיניכ הודיעני נא את דרככ ואדעכ למען אמצא‬
‫חן בעיניכ וראה כי עמכ הגוי הזה לג‪:‬יד ויואמר פני‬
‫ילכו והנחותי לכ לג‪:‬טו ויואמר אליו אים אין פניכ‬
‫הולכים אל תעלנו מיזה לג‪:‬טז ובמה ייודע אפוא כי מצאתי‬
‫חן בעיניכ אני ועמכ הלוא בלכתכ עימנו ונפלינו אני‬
‫ועמכ מיכל העם אשר על פני האדמה‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬יז ויואמר יהוה אל מושה גם את הדבר הזה אשר דיברת‬
‫אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעכ בשם לג‪:‬יח ויואמר הראני‬
‫נא את כבודכ לג‪:‬יט ויואמר אני אעביר כל טובי על פניכ‬
‫וקראתי בשם יהוה לפניכ וחנותי את אשר אחון וריחמתי את‬
‫אשר ארחם לג‪:‬כ ויואמר לוא תוכל ליראות את פני כי לוא‬
‫ייראני האדם וחי לג‪:‬כא ויואמר יהוה הינה מקום איתי‬
‫ונצבת על הצור לג‪:‬כב והיה בעבור כבודי ושמתיכ בנקרת הצור‬
‫ושכותי כפי עליכ עד עברי לג‪:‬כג והסירותי את כפי וראית‬
‫את אחורי ופני לוא יראו‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה פסל לכ שני לוחות אבנים‬
‫כריאשונים וכתבתי על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות‬
‫הריאשונים אשר שיברת לד‪:‬ב וחיה נכון לבוקר ועלית בבוקר‬
‫אל הר סיני ונצבת לי שם על רואש ההר לד‪:‬ג ואיש לוא יעלה‬
‫עימכ וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצואן והבקר אל יירעו‬
‫אבנים‬
‫לוחות‬
‫שני‬
‫וייפסול‬
‫לד‪:‬ד‬
‫ההוא‬
‫ההר‬
‫מול‬
‫אל‬
‫כריאשונים וישכם מושה בבוקר ויעל אל הר סיני כאשר‬
‫ציוה יהוה אותו וייקח בידו שני לוחות אבנים לד‪:‬ה וירד‬
‫יהוה בענן וייתיצב עימו שם וייקרא בשם יהוה לד‪:‬ו‬
‫ויעבור יהוה על פניו וייקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארכ‬
‫אפיים ורב חסד ואמת לד‪:‬ז נוצר חסד לאלפים נושא עון‬
‫ופשע וחטאה ונקה לוא ינקה פוקד עון אבות על בנים ועל בני‬
‫בנים על שילשים ועל ריבעים לד‪:‬ח וימהר מושה וייקוד‬
‫ארצה ויישתחו לד‪:‬ט ויואמר אים נא מצאתי חן בעיניכ‬
‫יהוה ילכ נא יהוה בקירבנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת‬
‫לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו לד‪:‬י ויואמר הינה אנוכי כורת‬
‫שמות‬
‫ברית נגד כל עמכ אעשה נפלאות אשר לוא נבראו בכל הארץ ובכל‬
‫הגויים וראה כל העם אשר אתה בקירבו את מעשה יהוה כי‬
‫נורא הוא אשר אני עושה עימכ לד‪:‬יא שמר לכ את אשר אנוכי‬
‫מצוכ היום הינני גורש מיפניכ את האמורי והכנעני‬
‫והחיתי והפריזי והחיוי והיבוסי לד‪:‬יב הישמר לכ פן‬
‫תיכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן ייחיה‬
‫למוקש בקירבכ לד‪:‬יג כי את מיזבחותם תיתוצון ואת מצבותם‬
‫תשברון ואת אשריו תיכרותון לד‪:‬יד כי לוא תישתחוה לאל אחר‬
‫כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא לד‪:‬טו פן תיכרות ברית ליושב‬
‫הארץ וזנו אחרי אלוהיהם וזבחו לאלוהיהם וקרא לכ ואכלת‬
‫מיזיבחו לד‪:‬טז ולקחת מיבנותיו לבניכ וזנו בנותיו אחרי‬
‫אלוהיהן והיזנו את בניכ אחרי אלוהיהן לד‪:‬יז אלוהי מסכה‬
‫לוא תעשה לכ לד‪:‬יח את חג המצות תישמור שיבעת ימים‬
‫תואכל מצות אשר ציויתיכ למועד חודש האביב כי בחודש האביב‬
‫יצאת מימיצריים לד‪:‬יט כל פטר רחם לי וכל מיקנכ‬
‫תיזכר פטר שור ושה לד‪:‬כ ופטר חמור תיפדה בשה ואים לוא‬
‫תיפדה וערפתו כול בכור בניכ תיפדה ולוא יראו פני ריקם‬
‫לד‪:‬כא ששת ימים תעבוד וביום השביעי תישבות בחריש‬
‫ובקציר תישבות לד‪:‬כב וחג שבועות תעשה לכ ביכורי קציר‬
‫חיטים וחג האסיף תקופת השנה לד‪:‬כג שלוש פעמים בשנה‬
‫יראה כל זכורכ את פני האדון יהוה אלוהי יישראל לד‪:‬כד כי‬
‫אוריש גויים מיפניכ והירחבתי את גבולכ ולוא יחמוד‬
‫איש את ארצכ בעלותכ לראות את פני יהוה אלוהיכ שלוש‬
‫פעמים בשנה לד‪:‬כה לוא תישחט על חמץ דם זיבחי ולוא‬
‫ילין לבוקר זבח חג הפסח לד‪:‬כו ראשית ביכורי אדמתכ תביא‬
‫בית יהוה אלוהיכ לוא תבשל גדי בחלב אימו‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬כז ויואמר יהוה אל מושה כתב לכ את הדברים האלה כי על‬
‫פי הדברים האלה כרתי איתכ ברית ואת יישראל לד‪:‬כח ויהי‬
‫שם עימ יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לוא אכל‬
‫ומיים לוא שתה וייכתוב על הלוחות את דיברי הברית עשרת‬
‫הדברים לד‪:‬כט ויהי ברדת מושה מהר סיני ושני לוחות העדות‬
‫ביד מושה ברידתו מינ ההר ומושה לוא ידע כי קרן עור‬
‫פניו בדברו איתו לד‪:‬ל וירא אהרון וכל בני יישראל את מושה‬
‫והינה קרן עור פניו וייראו מיגשת אליו לד‪:‬לא וייקרא‬
‫אלהם מושה וישובו אליו אהרון וכל הנשיאים בעדה וידבר‬
‫מושה אלהם לד‪:‬לב ואחרי כן נגשו כל בני יישראל ויצום את‬
‫כל אשר דיבר יהוה איתו בהר סיני לד‪:‬לג ויכל מושה מידבר‬
‫איתם וייתן על פניו מסוה לד‪:‬לד ובבוא מושה ליפני יהוה‬
‫לדבר איתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודיבר אל בני‬
‫יישראל את אשר יצוה לד‪:‬לה וראו בני יישראל את פני‬
‫מושה כי קרן עור פני מושה והשיב מושה את המסוה על‬
‫פניו עד בואו לדבר איתו‪..........‬ס‪ ..........‬לה‪:‬א ויקהל מושה את כל עדת‬
‫בני יישראל ויואמר אלהם אלה הדברים אשר ציוה יהוה‬
‫לעשות אותם לה‪:‬ב ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי‬
‫ייחיה לכם קודש שבת שבתון ליהוה כל העושה בו מלאכה יומת‬
‫לה‪:‬ג לוא תבערו אש בכול מושבותיכם ביום השבת‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬ד ויואמר מושה אל כל עדת בני יישראל לאמור זה הדבר‬
‫אשר ציוה יהוה לאמור לה‪:‬ה קחו מאיתכם תרומה ליהוה כול‬
‫נדיב ליבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחושת לה‪:‬ו ותכלת‬
‫וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים לה‪:‬ז ועורות אילימ‬
‫מאדמים ועורות תחשים ועצי שיטים לה‪:‬ח ושמן למאור‬
‫ובשמים לשמן המישחה וליקטורת הסמים לה‪:‬ט ואבני שוהם‬
‫ואבני מילואים לאפוד ולחושן לה‪:‬י וכל חכם לב בכם יבואו‬
‫ויעשו את כל אשר ציוה יהוה לה‪:‬יא את המישכן את אהלו ואת‬
‫מיכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמודיו ואת אדניו‬
‫שמות‬
‫לה‪:‬יב את הארון ואת בדיו את הכפורת ואת פרוכת המסכ לה‪:‬יג‬
‫את השולחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים לה‪:‬יד ואת‬
‫מנורת המאור ואת כליה ואת נרותיה ואת שמן המאור לה‪:‬טו ואת‬
‫מיזבח הקטורת ואת בדיו ואת שמן המישחה ואת קטורת הסמים‬
‫ואת מסכ הפתח לפתח המישכן לה‪:‬טז את מיזבח העולה ואת‬
‫מיכבר הנחושת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו‬
‫לה‪:‬יז את קלעי החצר את עמודיו ואת אדניה ואת מסכ שער‬
‫החצר לה‪:‬יח את ייתדות המישכן ואת ייתדות החצר ואת‬
‫מיתריהם לה‪:‬יט את ביגדי השרד לשרת בקודש את ביגדי‬
‫הקודש לאהרון הכוהן ואת ביגדי בניו לכהן לה‪:‬כ ויצאו כל עדת‬
‫בני יישראל מיליפני מושה לה‪:‬כא ויבואו כל איש אשר‬
‫נשאו ליבו וכול אשר נדבה רוחו אותו הביאו את תרומת יהוה‬
‫לימלאכת אוהל מועד ולכל עבודתו ולביגדי הקודש לה‪:‬כב ויבואו‬
‫האנשים על הנשים כול נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז‬
‫כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה לה‪:‬כג וכל‬
‫איש אשר נמצא איתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש‬
‫ועיזים ועורות אילימ מאדמים ועורות תחשים הביאו לה‪:‬כד‬
‫כל מרים תרומת כסף ונחושת הביאו את תרומת יהוה וכול אשר‬
‫נמצא איתו עצי שיטים לכל מלאכת העבודה הביאו לה‪:‬כה וכל‬
‫אישה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן‬
‫את תולעת השני ואת השש לה‪:‬כו וכל הנשים אשר נשא ליבן‬
‫אותנה בחכמה טוו את העיזים לה‪:‬כז והנשיאים הביאו את‬
‫אבני השוהם ואת אבני המילואים לאפוד ולחושן לה‪:‬כח ואת‬
‫הבושם ואת השמן למאור ולשמן המישחה וליקטורת הסמים‬
‫לה‪:‬כט כל איש ואישה אשר נדב ליבם אותם להביא לכל המלאכה‬
‫אשר ציוה יהוה לעשות ביד מושה הביאו בני יישראל נדבה‬
‫ליהוה‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬ל ויואמר מושה אל בני יישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל‬
‫בן אורי בן חור למטה יהודה לה‪:‬לא וימלא אותו רוח אלוהים‬
‫בחכמה ביתבונה ובדעת ובכל מלאכה לה‪:‬לב ולחשוב מחשבות לעשות‬
‫בזהב ובכסף ובנחושת לה‪:‬לג ובחרושת אבן למלואת ובחרושת עץ‬
‫לעשות בכל מלאכת מחשבת לה‪:‬לד ולהורות נתן בליבו הוא ואהליאב‬
‫בן אחיסמכ למטה דן לה‪:‬לה מילא אותם חכמת לב לעשות כל‬
‫מלאכת חרש וחושב ורוקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש‬
‫ואורג עושי כל מלאכה וחושבי מחשבות לו‪:‬א ועשה בצלאל‬
‫ואהליאב וכול איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה‬
‫לדעת לעשות את כל מלאכת עבודת הקודש לכול אשר ציוה יהוה לו‪:‬ב‬
‫וייקרא מושה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר‬
‫נתן יהוה חכמה בליבו כול אשר נשאו ליבו לקרבה אל המלאכה‬
‫לעשות אותה לו‪:‬ג וייקחו מיליפני מושה את כל התרומה אשר‬
‫הביאו בני יישראל לימלאכת עבודת הקודש לעשות אותה והם‬
‫הביאו אליו עוד נדבה בבוקר בבוקר לו‪:‬ד ויבואו כל החכמים‬
‫העושים את כל מלאכת הקודש איש איש מימלאכתו אשר המה‬
‫עושים לו‪:‬ה ויואמרו אל מושה לאמור מרבים העם להביא‬
‫מידי העבודה למלאכה אשר ציוה יהוה לעשות אותה לו‪:‬ו ויצו‬
‫מושה ויעבירו קול במחנה לאמור איש ואישה אל יעשו עוד‬
‫מלאכה ליתרומת הקודש וייכלא העם מהביא לו‪:‬ז והמלאכה‬
‫היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר‪..........‬ס‪ ..........‬לו‪:‬ח ויעשו כל‬
‫חכם לב בעושי המלאכה את המישכן עשר יריעות שש משזר‬
‫ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב עשה אותם לו‪:‬ט‬
‫אורכ היריעה האחת שמונה ועשרים באמה ורוחב ארבע באמה‬
‫היריעה האחת מידה אחת לכל היריעות לו‪:‬י ויחבר את חמש‬
‫היריעות אחת אל אחת וחמש יריעות חיבר אחת אל אחת לו‪:‬יא‬
‫ויעש לולאות תכלת על שפת היריעה האחת מיקצה במחברת כן‬
‫עשה בישפת היריעה הקיצונה במחברת השנית לו‪:‬יב‬
‫חמישים לולאות עשה ביריעה האחת וחמישים לולאות עשה‬
‫שמות‬
‫ביקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילות הלולאות אחת אל‬
‫אחת לו‪:‬יג ויעש חמישים קרסי זהב ויחבר את היריעות אחת‬
‫אל אחת בקרסים ויהי המישכן אחד‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬יד ויעש יריעות עיזים לאוהל על המישכן עשתי‬
‫עשרה יריעות עשה אותם לו‪:‬טו אורכ היריעה האחת שלושים‬
‫באמה וארבע אמות רוחב היריעה האחת מידה אחת לעשתי עשרה‬
‫יריעות לו‪:‬טז ויחבר את חמש היריעות לבד ואת שש היריעות‬
‫לבד לו‪:‬יז ויעש לולאות חמישים על שפת היריעה הקיצונה‬
‫במחברת וחמישים לולאות עשה על שפת היריעה החוברת‬
‫השנית לו‪:‬יח ויעש קרסי נחושת חמישים לחבר את האוהל‬
‫ליחיות אחד לו‪:‬יט ויעש מיכסה לאוהל עורות אילימ‬
‫מאדמים ומיכסה עורות תחשים מילמעלה‪..........‬ס‪ ..........‬לו‪:‬כ ויעש‬
‫את הקרשים למישכן עצי שיטים עומדים לו‪:‬כא עשר אמות‬
‫אורכ הקרש ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד לו‪:‬כב שתי ידות‬
‫לקרש האחד משולבות אחת אל אחת כן עשה לכול קרשי המישכן‬
‫לו‪:‬כג ויעש את הקרשים למישכן עשרים קרשים ליפאת‬
‫נגב תימנה לו‪:‬כד וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים‬
‫הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לישתי ידותיו ושני‬
‫אדנים תחת הקרש האחד לישתי ידותיו לו‪:‬כה ולצלע המישכן‬
‫השנית ליפאת צפון עשה עשרים קרשים לו‪:‬כו וארבעים‬
‫אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת‬
‫הקרש האחד לו‪:‬כז ולירכתי המישכן ימה עשה שישה קרשים‬
‫לו‪:‬כח ושני קרשים עשה לימקוצעות המישכן בירכתיים‬
‫לו‪:‬כט והיו תואמימ מילמטה ויחדו ייחיו תמים אל רואשו אל‬
‫הטבעת האחת כן עשה לישניהם לישני המיקצועות לו‪:‬ל‬
‫והיו שמונה קרשים ואדניהם כסף שישה עשר אדנים שני‬
‫אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד לו‪:‬לא ויעש בריחי עצי‬
‫שיטים חמישה לקרשי צלע המישכן האחת לו‪:‬לב וחמישה‬
‫בריחימ לקרשי צלע המישכן השנית וחמישה בריחימ‬
‫לקרשי המישכן לירכתיים ימה לו‪:‬לג ויעש את הבריח‬
‫התיכון ליברוח בתוכ הקרשים מינ הקצה אל הקצה לו‪:‬לד ואת‬
‫הקרשים ציפה זהב ואת טבעותם עשה זהב בתים לבריחימ‬
‫ויצף את הבריחימ זהב לו‪:‬לה ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן‬
‫ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב עשה אותה כרובים לו‪:‬לו‬
‫ויעש לה ארבעה עמודי שיטים ויצפם זהב וויהם זהב‬
‫וייצוק להם ארבעה אדני כסף לו‪:‬לז ויעש מסכ לפתח האוהל‬
‫תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רוקם לו‪:‬לח ואת‬
‫עמודיו חמישה ואת וויהם וציפה ראשיהם וחשוקיהם זהב‬
‫ואדניהם חמישה נחושת‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬א ויעש בצלאל את הארון עצי שיטים אמתיים וחצי‬
‫ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו לז‪:‬ב ויצפהו זהב טהור‬
‫מיביית ומיחוץ ויעש לו זר זהב סביב לז‪:‬ג וייצוק לו ארבע‬
‫טבעות זהב על ארבע פעמותיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי‬
‫טבעות על צלעו השנית לז‪:‬ד ויעש בדי עצי שיטים ויצף‬
‫אותם זהב לז‪:‬ה ויבא את הבדים בטבעות על צלעות הארון לשאת‬
‫את הארון לז‪:‬ו ויעש כפורת זהב טהור אמתיים וחצי ארכה‬
‫ואמה וחצי רחבה לז‪:‬ז ויעש שני כרובים זהב מיקשה עשה‬
‫אותם מישני קצות הכפורת לז‪:‬ח כרוב אחד מיקצה מיזה וכרוב‬
‫אחד מיקצה מיזה מינ הכפורת עשה את הכרובים מישני‬
‫קצוותו )קצותיו( לז‪:‬ט וייחיו הכרובים פורשי כנפיים‬
‫למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו‬
‫אל הכפורת היו פני הכרובים‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬י ויעש את השולחן עצי שיטים אמתיים ארכו ואמה‬
‫רחבו ואמה וחצי קומתו לז‪:‬יא ויצף אותו זהב טהור ויעש לו זר‬
‫שמות‬
‫זהב סביב לז‪:‬יב ויעש לו מיסגרת טופח סביב ויעש זר זהב‬
‫למיסגרתו סביב לז‪:‬יג וייצוק לו ארבע טבעות זהב וייתן את‬
‫הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו לז‪:‬יד לעומת‬
‫המיסגרת היו הטבעות בתים לבדים לשאת את השולחן לז‪:‬טו‬
‫ויעש את הבדים עצי שיטים ויצף אותם זהב לשאת את‬
‫השולחן לז‪:‬טז ויעש את הכלים אשר על השולחן את קערותיו‬
‫ואת כפותיו ואת מנקיותיו ואת הקשות אשר יוסכ בהן זהב‬
‫טהור‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬יז ויעש את המנורה זהב טהור מיקשה עשה את המנורה‬
‫ירכה וקנה גביעיה כפתוריה ופרחיה מימנה היו לז‪:‬יח‬
‫ושישה קנים יוצאים מיצידיה שלושה קני מנורה‬
‫מיצידה האחד ושלושה קני מנורה מיצידה השני לז‪:‬יט‬
‫שלושה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח ושלושה‬
‫גביעים משוקדים בקנה אחד כפתור ופרח כן לששת הקנים‬
‫היוצאים מינ המנורה לז‪:‬כ ובמנורה ארבעה גביעים‬
‫משוקדים כפתוריה ופרחיה לז‪:‬כא וכפתור תחת שני הקנים‬
‫מימנה וכפתור תחת שני הקנים מימנה וכפתור תחת שני‬
‫הקנים מימנה לששת הקנים היוצאים מימנה לז‪:‬כב‬
‫כפתוריהם וקנותם מימנה היו כולה מיקשה אחת זהב טהור‬
‫לז‪:‬כג ויעש את נרותיה שיבעה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור‬
‫לז‪:‬כד כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כל כליה‪..........‬פ‬
‫לז‪:‬כה ויעש את מיזבח הקטורת עצי שיטים אמה ארכו ואמה‬
‫רחבו רבוע ואמתיים קומתו מימנו היו קרנותיו לז‪:‬כו ויצף‬
‫אותו זהב טהור את גגו ואת קירותיו סביב ואת קרנותיו ויעש לו‬
‫זר זהב סביב לז‪:‬כז ושתי טבעות זהב עשה לו מיתחת לזרו על‬
‫שתי צלעותיו על שני צידיו לבתים לבדים לשאת אותו בהם‬
‫לז‪:‬כח ויעש את הבדים עצי שיטים ויצף אותם זהב לז‪:‬כט‬
‫ויעש את שמן המישחה קודש ואת קטורת הסמים טהור מעשה‬
‫רוקח‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬א ויעש את מיזבח העולה עצי שיטים חמש‬
‫אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלוש אמות קומתו לח‪:‬ב ויעש‬
‫קרנותיו על ארבע פינותיו מימנו היו קרנותיו ויצף אותו‬
‫נחושת לח‪:‬ג ויעש את כל כלי המיזבח את הסירות ואת היעים‬
‫ואת המיזרקות את המיזלגות ואת המחתות כל כליו עשה נחושת‬
‫לח‪:‬ד ויעש למיזבח מיכבר מעשה רשת נחושת תחת כרכובו‬
‫מילמטה עד חציו לח‪:‬ה וייצוק ארבע טבעות בארבע הקצות‬
‫למיכבר הנחושת בתים לבדים לח‪:‬ו ויעש את הבדים עצי‬
‫שיטים ויצף אותם נחושת לח‪:‬ז ויבא את הבדים בטבעות על‬
‫צלעות המיזבח לשאת אותו בהם נבוב לוחות עשה אותו‪..........‬ס‪ ..........‬לח‪:‬ח‬
‫ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר‬
‫צבאו פתח אוהל מועד‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬ט ויעש את החצר ליפאת נגב‬
‫תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה לח‪:‬י עמודיהם‬
‫עשרים ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם‬
‫כסף לח‪:‬יא וליפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים‬
‫ואדניהם עשרים נחושת ווי העמודים וחשוקיהם כסף לח‪:‬יב‬
‫וליפאת ים קלעים חמישים באמה עמודיהם עשרה‬
‫ואדניהם עשרה ווי העמודים וחשוקיהם כסף לח‪:‬יג וליפאת‬
‫קדמה מיזרחה חמישים אמה לח‪:‬יד קלעים חמש עשרה אמה‬
‫אל הכתף עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה לח‪:‬טו ולכתף‬
‫השנית מיזה ומיזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה‬
‫עמודיהם שלושה ואדניהם שלושה לח‪:‬טז כל קלעי החצר סביב‬
‫שש משזר לח‪:‬יז והאדנים לעמודים נחושת ווי העמודים‬
‫וחשוקיהם כסף וציפוי ראשיהם כסף והם מחושקים כסף כול‬
‫עמודי החצר לח‪:‬יח ומסכ שער החצר מעשה רוקם תכלת וארגמן‬
‫ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה אורכ וקומה ברוחב חמש‬
‫אמות לעומת קלעי החצר לח‪:‬יט ועמודיהם ארבעה ואדניהם‬
‫שמות‬
‫ארבעה נחושת וויהם כסף וציפוי ראשיהם וחשוקיהם כסף‬
‫לח‪:‬כ וכל היתדות למישכן ולחצר סביב נחושת‪..........‬ס‪ ..........‬לח‪:‬כא אלה‬
‫פקודי המישכן מישכן העדות אשר פוקד על פי מושה עבודת‬
‫הלויים ביד איתמר בן אהרון הכוהן לח‪:‬כב ובצלאל בן אורי‬
‫בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציוה יהוה את מושה לח‪:‬כג‬
‫ואיתו אהליאב בן אחיסמכ למטה דן חרש וחושב ורוקם בתכלת‬
‫ובארגמן ובתולעת השני ובשש‪..........‬ס‪..........‬לח‪:‬כד כל הזהב העשוי‬
‫למלאכה בכול מלאכת הקודש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים‬
‫כיכר ושבע מאות ושלושים שקל בשקל הקודש לח‪:‬כה וכסף פקודי‬
‫העדה מאת כיכר ואלף ושבע מאות וחמישה ושיבעים שקל‬
‫בשקל הקודש לח‪:‬כו בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקודש לכול‬
‫העובר על הפקודים מיבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות‬
‫אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים לח‪:‬כז ויהי מאת‬
‫כיכר הכסף לצקת את אדני הקודש ואת אדני הפרוכת מאת‬
‫אדנים לימאת הכיכר כיכר לאדן לח‪:‬כח ואת האלף ושבע המאות‬
‫וחמישה ושיבעים עשה ווים לעמודים וציפה ראשיהם‬
‫וחישק אותם לח‪:‬כט ונחושת התנופה שיבעים כיכר ואלפיים‬
‫וארבע מאות שקל לח‪:‬ל ויעש בה את אדני פתח אוהל מועד ואת‬
‫מיזבח הנחושת ואת מיכבר הנחושת אשר לו ואת כל כלי המיזבח‬
‫לח‪:‬לא ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל‬
‫ייתדות המישכן ואת כל ייתדות החצר סביב לט‪:‬א ומינ התכלת‬
‫והארגמן ותולעת השני עשו ביגדי שרד לשרת בקודש ויעשו‬
‫את ביגדי הקודש אשר לאהרון כאשר ציוה יהוה את מושה‪..........‬פ‬
‫לט‪:‬ב ויעש את האפוד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש‬
‫משזר לט‪:‬ג וירקעו את פחי הזהב וקיצץ פתילימ לעשות בתוכ‬
‫התכלת ובתוכ הארגמן ובתוכ תולעת השני ובתוכ השש מעשה חושב‬
‫לט‪:‬ד כתפות עשו לו חוברות על שני קצוותו )קצותיו( חובר לט‪:‬ה וחשב‬
‫אפודתו אשר עליו מימנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן‬
‫ותולעת שני ושש משזר כאשר ציוה יהוה את מושה‪..........‬ס‪ ..........‬לט‪:‬ו‬
‫ויעשו את אבני השוהם מוסבות מישבצות זהב מפותחות‬
‫פיתוחי חותם על שמות בני יישראל לט‪:‬ז וישם אותם על‬
‫כיתפות האפוד אבני זיכרון ליבני יישראל כאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה‪..........‬פ‬
‫לט‪:‬ח ויעש את החושן מעשה חושב כמעשה אפוד זהב תכלת‬
‫וארגמן ותולעת שני ושש משזר לט‪:‬ט רבוע היה כפול עשו את‬
‫החושן זרת ארכו וזרת רחבו כפול לט‪:‬י וימלאו בו ארבעה טורי‬
‫אבן טור אודם פיטדה וברקת הטור האחד לט‪:‬יא והטור השני נופכ‬
‫ספיר ויהלום לט‪:‬יב והטור השלישי לשם שבו ואחלמה לט‪:‬יג‬
‫והטור הרביעי תרשיש שוהם וישפה מוסבות מישבצות זהב‬
‫במילואותם לט‪:‬יד והאבנים על שמות בני יישראל הנה‬
‫שתים עשרה על שמותם פיתוחי חותם איש על שמו‬
‫לישנים עשר שבט לט‪:‬טו ויעשו על החושן שרשרות גבלות‬
‫מעשה עבות זהב טהור לט‪:‬טז ויעשו שתי מישבצות זהב ושתי‬
‫טבעות זהב וייתנו את שתי הטבעות על שני קצות החושן‬
‫לט‪:‬יז וייתנו שתי העבותות הזהב על שתי הטבעות על קצות‬
‫החושן לט‪:‬יח ואת שתי קצות שתי העבותות נתנו על שתי‬
‫המישבצות וייתנומ על כיתפות האפוד אל מול פניו לט‪:‬יט‬
‫ויעשו שתי טבעות זהב וישימו על שני קצות החושן על‬
‫שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה לט‪:‬כ ויעשו שתי טבעות זהב‬
‫וייתנומ על שתי כיתפות האפוד מילמטה מימול פניו‬
‫לעומת מחברתו מימעל לחשב האפוד לט‪:‬כא ויירכסו את החושן‬
‫מיטבעותיו אל טבעות האפוד ביפתיל תכלת ליחיות על חשב‬
‫האפוד ולוא ייזח החושן מעל האפוד כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה‪..........‬פ‬
‫שמות‬
‫לט‪:‬כב ויעש את מעיל האפוד מעשה אורג כליל תכלת לט‪:‬כג ופי‬
‫המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לוא ייקרע לט‪:‬כד‬
‫ויעשו על שולי המעיל רימוני תכלת וארגמן ותולעת שני‬
‫את‬
‫וייתנו‬
‫טהור‬
‫זהב‬
‫פעמוני‬
‫ויעשו‬
‫לט‪:‬כה‬
‫משזר‬
‫הפעמונים בתוכ הרימונים על שולי המעיל סביב בתוכ‬
‫הרימונים לט‪:‬כו פעמון ורימון פעמון ורימון על שולי‬
‫המעיל סביב לשרת כאשר ציוה יהוה את מושה‪..........‬ס‪ ..........‬לט‪:‬כז‬
‫ויעשו את הכתנות שש מעשה אורג לאהרון ולבניו לט‪:‬כח ואת‬
‫המיצנפת שש ואת פארי המיגבעות שש ואת מיכנסי הבד‬
‫שש משזר לט‪:‬כט ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת‬
‫שני מעשה רוקם כאשר ציוה יהוה את מושה‪..........‬ס‪ ..........‬לט‪:‬ל‬
‫ויעשו את ציץ נזר הקודש זהב טהור וייכתבו עליו מיכתב‬
‫פיתוחי חותם קודש ליהוה לט‪:‬לא וייתנו עליו פתיל תכלת‬
‫את‬
‫יהוה‬
‫ציוה‬
‫כאשר‬
‫מילמעלה‬
‫המיצנפת‬
‫על‬
‫לתת‬
‫מושה‪..........‬ס‪..........‬לט‪:‬לב ותכל כל עבודת מישכן אוהל מועד ויעשו‬
‫בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן עשו‪..........‬פ‬
‫לט‪:‬לג ויביאו את המישכן אל מושה את האוהל ואת כל כליו‬
‫קרסיו קרשיו בריחו ועמודיו ואדניו לט‪:‬לד ואת מיכסה עורות‬
‫האילימ המאדמים ואת מיכסה עורות התחשים ואת פרוכת‬
‫המסכ לט‪:‬לה את ארון העדות ואת בדיו ואת הכפורת לט‪:‬לו את‬
‫השולחן את כל כליו ואת לחם הפנים לט‪:‬לז את המנורה הטהורה‬
‫את נרותיה נרות המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור לט‪:‬לח‬
‫ואת מיזבח הזהב ואת שמן המישחה ואת קטורת הסמים ואת מסכ‬
‫פתח האוהל לט‪:‬לט את מיזבח הנחושת ואת מיכבר הנחושת אשר לו‬
‫את בדיו ואת כל כליו את הכיור ואת כנו לט‪:‬מ את קלעי החצר את‬
‫עמודיה ואת אדניה ואת המסכ לשער החצר את מיתריו‬
‫ויתדותיה ואת כל כלי עבודת המישכן לאוהל מועד לט‪:‬מא את‬
‫ביגדי השרד לשרת בקודש את ביגדי הקודש לאהרון הכוהן ואת‬
‫ביגדי בניו לכהן לט‪:‬מב ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן‬
‫עשו בני יישראל את כל העבודה לט‪:‬מג וירא מושה את כל‬
‫המלאכה והינה עשו אותה כאשר ציוה יהוה כן עשו ויברכ‬
‫אותם מושה‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור מ‪:‬ב ביום החודש הריאשון‬
‫באחד לחודש תקים את מישכן אוהל מועד מ‪:‬ג ושמת שם את ארון‬
‫העדות וסכות על הארון את הפרוכת מ‪:‬ד והבאת את השולחן וערכת‬
‫את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרותיה מ‪:‬ה ונתתה את‬
‫מיזבח הזהב ליקטורת ליפני ארון העדות ושמת את מסכ הפתח‬
‫למישכן מ‪:‬ו ונתתה את מיזבח העולה ליפני פתח מישכן‬
‫אוהל מועד מ‪:‬ז ונתת את הכיור בין אוהל מועד ובין המיזבח‬
‫ונתת שם מיים מ‪:‬ח ושמת את החצר סביב ונתת את מסכ שער‬
‫החצר מ‪:‬ט ולקחת את שמן המישחה ומשחת את המישכן ואת כל‬
‫אשר בו וקידשת אותו ואת כל כליו והיה קודש מ‪:‬י ומשחת את‬
‫מיזבח העולה ואת כל כליו וקידשת את המיזבח והיה המיזבח‬
‫קודש קדשים מ‪:‬יא ומשחת את הכיור ואת כנו וקידשת אותו מ‪:‬יב‬
‫והיקרבת את אהרון ואת בניו אל פתח אוהל מועד ורחצת אותם‬
‫במיים מ‪:‬יג והילבשת את אהרון את ביגדי הקודש ומשחת‬
‫אותו וקידשת אותו וכיהן לי מ‪:‬יד ואת בניו תקריב והילבשת‬
‫אותם כותנות מ‪:‬טו ומשחת אותם כאשר משחת את אביהם וכיהנו‬
‫לי והיתה ליחיות להם משחתם ליכהונת עולם לדורותם מ‪:‬טז‬
‫ויעש מושה ככול אשר ציוה יהוה אותו כן עשה‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬יז‬
‫ויהי בחודש הריאשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם‬
‫המישכן מ‪:‬יח ויקם מושה את המישכן וייתן את אדניו‬
‫וישם את קרשיו וייתן את בריחיו ויקם את עמודיו מ‪:‬יט‬
‫וייפרוש את האוהל על המישכן וישם את מיכסה האוהל‬
‫עליו מילמעלה כאשר ציוה יהוה את מושה‪..........‬ס‪ ..........‬מ‪:‬כ וייקח‬
‫שמות‬
‫וייתן את העדות אל הארון וישם את הבדים על הארון וייתן‬
‫את הכפורת על הארון מילמעלה מ‪:‬כא ויבא את הארון אל‬
‫המישכן וישם את פרוכת המסכ ויסכ על ארון העדות כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬כב וייתן את השולחן באוהל‬
‫מועד על ירכ המישכן צפונה מיחוץ לפרוכת מ‪:‬כג ויערוכ‬
‫את‬
‫יהוה‬
‫ציוה‬
‫כאשר‬
‫יהוה‬
‫ליפני‬
‫לחם‬
‫ערכ‬
‫עליו‬
‫מושה‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬כד וישם את המנורה באוהל מועד נוכח השולחן‬
‫על ירכ המישכן נגבה מ‪:‬כה ויעל הנרות ליפני יהוה כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬כו וישם את מיזבח הזהב באוהל‬
‫מועד ליפני הפרוכת מ‪:‬כז ויקטר עליו קטורת סמים כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה‪..........‬ס‪ ..........‬מ‪:‬כח וישם את מסכ הפתח‬
‫למישכן מ‪:‬כט ואת מיזבח העולה שם פתח מישכן אוהל מועד‬
‫ויעל עליו את העולה ואת המינחה כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬ל וישם את הכיור בין אוהל מועד ובין‬
‫המיזבח וייתן שמה מיים לרחצה מ‪:‬לא ורחצו מימנו מושה‬
‫ואהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם מ‪:‬לב בבואם אל אוהל‬
‫מועד ובקרבתם אל המיזבח יירחצו כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה‪..........‬ס‪..........‬מ‪:‬לג ויקם את החצר סביב למישכן ולמיזבח‬
‫וייתן את מסכ שער החצר ויכל מושה את המלאכה‪..........‬פ‬
‫מ‪:‬לד ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד יהוה מלא את המישכן‬
‫מ‪:‬לה ולוא יכול מושה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן‬
‫וכבוד יהוה מלא את המישכן מ‪:‬לו ובהעלות הענן מעל‬
‫המישכן ייסעו בני יישראל בכול מסעיהם מ‪:‬לז ואים לוא‬
‫יעלה הענן ולוא ייסעו עד יום העלותו מ‪:‬לח כי ענן יהוה‬
‫על המישכן יומם ואש תיחיה לילה בו לעיני כל בית‬
‫יישראל בכל מסעיהם‬
‫וייקרא‬
‫א‪:‬א וייקרא אל מושה וידבר יהוה אליו מאוהל מועד לאמור א‪:‬ב‬
‫דבר אל בני יישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מיכם‬
‫קרבן ליהוה מינ הבהמה מינ הבקר ומינ הצואן תקריבו את‬
‫קרבנכם א‪:‬ג אים עולה קרבנו מינ הבקר זכר תמים יקריבנו‬
‫אל פתח אוהל מועד יקריב אותו לירצונו ליפני יהוה א‪:‬ד‬
‫וסמכ ידו על רואש העולה ונרצה לו לכפר עליו א‪:‬ה ושחט את בן‬
‫הבקר ליפני יהוה והיקריבו בני אהרון הכוהנים את הדם‬
‫וזרקו את הדם על המיזבח סביב אשר פתח אוהל מועד א‪:‬ו‬
‫והיפשיט את העולה ונתח אותה לינתחיה א‪:‬ז ונתנו בני‬
‫אהרון הכוהן אש על המיזבח וערכו עצים על האש א‪:‬ח וערכו‬
‫בני אהרון הכוהנים את הנתחים את הרואש ואת הפדר על‬
‫העצים אשר על האש אשר על המיזבח א‪:‬ט וקירבו וכרעיו‬
‫יירחץ במיים והיקטיר הכוהן את הכול המיזבחה עולה‬
‫אישה ריח ניחוח ליהוה‪..........‬ס‪ ..........‬א‪:‬י ואים מינ הצואן קרבנו‬
‫מינ הכשבים או מינ העיזים לעולה זכר תמים יקריבנו‬
‫א‪:‬יא ושחט אותו על ירכ המיזבח צפונה ליפני יהוה וזרקו‬
‫בני אהרון הכוהנים את דמו על המיזבח סביב א‪:‬יב ונתח אותו‬
‫לינתחיו ואת רואשו ואת פידרו וערכ הכוהן אותם על העצים‬
‫אשר על האש אשר על המיזבח א‪:‬יג והקרב והכרעיים יירחץ‬
‫במיים והיקריב הכוהן את הכול והיקטיר המיזבחה עולה הוא‬
‫אישה ריח ניחוח ליהוה‪..........‬פ‬
‫א‪:‬יד ואים מינ העוף עולה קרבנו ליהוה והיקריב מינ‬
‫התורים או מינ בני היונה את קרבנו א‪:‬טו והיקריבו הכוהן‬
‫אל המיזבח ומלק את רואשו והיקטיר המיזבחה ונמצה דמו על‬
‫קיר המיזבח א‪:‬טז והסיר את מוראתו בנוצתה והישליכ אותה‬
‫אצל המיזבח קדמה אל מקום הדשן א‪:‬יז ושיסע אותו ביכנפיו‬
‫לוא יבדיל והיקטיר אותו הכוהן המיזבחה על העצים אשר על‬
‫האש עולה הוא אישה ריח ניחוח ליהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬א ונפש כי‬
‫תקריב קרבן מינחה ליהוה סולת ייחיה קרבנו ויצק עליה‬
‫שמן ונתן עליה לבונה ב‪:‬ב והביאה אל בני אהרון הכוהנים‬
‫וקמץ מישם מלוא קומצו מיסלתה ומישמנה על כל לבונתה‬
‫והיקטיר הכוהן את אזכרתה המיזבחה אישה ריח ניחוח ליהוה‬
‫ב‪:‬ג והנותרת מינ המינחה לאהרון ולבניו קודש קדשים‬
‫מאישי יהוה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ד וכי תקריב קרבן מינחה מאפה‬
‫תנור סולת חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים‬
‫בשמן‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ה ואים מינחה על המחבת קרבנכ סולת בלולה‬
‫בשמן מצה תיחיה ב‪:‬ו פתות אותה פיתים ויצקת עליה שמן‬
‫מינחה היוא‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ז ואים מינחת מרחשת קרבנכ סולת‬
‫בשמן תעשה ב‪:‬ח והבאת את המינחה אשר יעשה מאלה ליהוה‬
‫והיקריבה אל הכוהן והיגישה אל המיזבח ב‪:‬ט והרים הכוהן‬
‫מינ המינחה את אזכרתה והיקטיר המיזבחה אישה ריח‬
‫ניחוח ליהוה ב‪:‬י והנותרת מינ המינחה לאהרון ולבניו קודש‬
‫קדשים מאישי יהוה ב‪:‬יא כל המינחה אשר תקריבו ליהוה‬
‫לוא תעשה חמץ כי כל שאור וכל דבש לוא תקטירו מימנו אישה‬
‫ליהוה ב‪:‬יב קרבן ראשית תקריבו אותם ליהוה ואל המיזבח לוא‬
‫יעלו לריח ניחוח ב‪:‬יג וכל קרבן מינחתכ במלח תימלח ולוא‬
‫תשבית מלח ברית אלוהיכ מעל מינחתכ על כל קרבנכ תקריב‬
‫מלח‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יד ואים תקריב מינחת ביכורים ליהוה אביב‬
‫קלוי באש גרש כרמל תקריב את מינחת ביכוריכ ב‪:‬טו ונתת‬
‫עליה שמן ושמת עליה לבונה מינחה היוא ב‪:‬טז והיקטיר‬
‫הכוהן את אזכרתה מיגירשה ומישמנה על כל לבונתה אישה‬
‫ליהוה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א ואים‬
‫זכר אים‬
‫על רואש‬
‫הכוהנים‬
‫זבח שלמים קרבנו אים מינ הבקר הוא מקריב אים‬
‫נקבה תמים יקריבנו ליפני יהוה ג‪:‬ב וסמכ ידו‬
‫קרבנו ושחטו פתח אוהל מועד וזרקו בני אהרון‬
‫את הדם על המיזבח סביב ג‪:‬ג והיקריב מיזבח‬
‫וייקרא‬
‫השלמים אישה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב‬
‫אשר על הקרב ג‪:‬ד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עלהן אשר על‬
‫הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ג‪:‬ה‬
‫והיקטירו אותו בני אהרון המיזבחה על העולה אשר על‬
‫העצים אשר על האש אישה ריח ניחוח ליהוה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ו ואים מינ הצואן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה‬
‫תמים יקריבנו ג‪:‬ז אים כשב הוא מקריב את קרבנו והיקריב‬
‫אותו ליפני יהוה ג‪:‬ח וסמכ את ידו על רואש קרבנו ושחט אותו‬
‫ליפני אוהל מועד וזרקו בני אהרון את דמו על המיזבח סביב‬
‫ג‪:‬ט והיקריב מיזבח השלמים אישה ליהוה חלבו האליה‬
‫תמימה לעומת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל‬
‫החלב אשר על הקרב ג‪:‬י ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עלהן‬
‫אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה‬
‫ג‪:‬יא והיקטירו הכוהן המיזבחה לחם אישה ליהוה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יב ואים עז קרבנו והיקריבו ליפני יהוה ג‪:‬יג וסמכ את‬
‫ידו על רואשו ושחט אותו ליפני אוהל מועד וזרקו בני אהרון‬
‫את דמו על המיזבח סביב ג‪:‬יד והיקריב מימנו קרבנו אישה‬
‫ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ג‪:‬טו‬
‫ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת‬
‫היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ג‪:‬טז והיקטירם הכוהן‬
‫המיזבחה לחם אישה לריח ניחוח כל חלב ליהוה ג‪:‬יז חוקת‬
‫עולם לדורותיכם בכול מושבותיכם כל חלב וכל דם לוא תואכלו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור ד‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫לאמור נפש כי תחטא בישגגה מיכול מיצות יהוה אשר לוא‬
‫תעשינה ועשה מאחת מהנה ד‪:‬ג אים הכוהן המשיח יחטא‬
‫לאשמת העם והיקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים‬
‫ליהוה לחטאת ד‪:‬ד והביא את הפר אל פתח אוהל מועד ליפני‬
‫יהוה וסמכ את ידו על רואש הפר ושחט את הפר ליפני יהוה‬
‫ד‪:‬ה ולקח הכוהן המשיח מידם הפר והביא אותו אל אוהל מועד ד‪:‬ו‬
‫וטבל הכוהן את אצבעו בדם והיזה מינ הדם שבע פעמים‬
‫ליפני יהוה את פני פרוכת הקודש ד‪:‬ז ונתן הכוהן מינ‬
‫הדם על קרנות מיזבח קטורת הסמים ליפני יהוה אשר באוהל‬
‫מועד ואת כל דם הפר יישפוכ אל יסוד מיזבח העולה אשר פתח‬
‫אוהל מועד ד‪:‬ח ואת כל חלב פר החטאת ירים מימנו את החלב‬
‫המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב ד‪:‬ט ואת שתי הכליות‬
‫ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על‬
‫הכליות יסירנה ד‪:‬י כאשר יורם מישור זבח השלמים‬
‫והיקטירם הכוהן על מיזבח העולה ד‪:‬יא ואת עור הפר ואת כל‬
‫בשרו על רואשו ועל כרעיו וקירבו ופירשו ד‪:‬יב והוציא את כל‬
‫הפר אל מיחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפכ הדשן ושרף אותו‬
‫על עצים באש על שפכ הדשן יישרף‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬יג ואים כל עדת יישראל יישגו ונעלם דבר מעיני הקהל‬
‫ועשו אחת מיכל מיצות יהוה אשר לוא תעשינה ואשמו ד‪:‬יד‬
‫ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והיקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת‬
‫והביאו אותו ליפני אוהל מועד ד‪:‬טו וסמכו זיקני העדה את‬
‫ידיהם על רואש הפר ליפני יהוה ושחט את הפר ליפני‬
‫יהוה ד‪:‬טז והביא הכוהן המשיח מידם הפר אל אוהל מועד‬
‫ד‪:‬יז וטבל הכוהן אצבעו מינ הדם והיזה שבע פעמים‬
‫ליפני יהוה את פני הפרוכת ד‪:‬יח ומינ הדם ייתן על‬
‫קרנות המיזבח אשר ליפני יהוה אשר באוהל מועד ואת כל הדם‬
‫יישפוכ אל יסוד מיזבח העולה אשר פתח אוהל מועד ד‪:‬יט ואת‬
‫כל חלבו ירים מימנו והיקטיר המיזבחה ד‪:‬כ ועשה לפר כאשר‬
‫עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכיפר עלהם הכוהן ונסלח להם‬
‫ד‪:‬כא והוציא את הפר אל מיחוץ למחנה ושרף אותו כאשר שרף‬
‫וייקרא‬
‫את הפר הריאשון חטאת הקהל הוא‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬כב אשר נשיא יחטא ועשה אחת מיכל מיצות יהוה אלוהיו‬
‫אשר לוא תעשינה בישגגה ואשם ד‪:‬כג או הודע אליו חטאתו אשר‬
‫חטא בה והביא את קרבנו שעיר עיזים זכר תמים ד‪:‬כד וסמכ‬
‫ידו על רואש השעיר ושחט אותו בימקום אשר יישחט את העולה‬
‫ליפני יהוה חטאת הוא ד‪:‬כה ולקח הכוהן מידם החטאת באצבעו‬
‫ונתן על קרנות מיזבח העולה ואת דמו יישפוכ אל יסוד‬
‫מיזבח העולה ד‪:‬כו ואת כל חלבו יקטיר המיזבחה כחלב זבח‬
‫השלמים וכיפר עליו הכוהן מחטאתו ונסלח לו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬כז ואים נפש אחת תחטא בישגגה מעם הארץ בעשותה אחת‬
‫מימיצות יהוה אשר לוא תעשינה ואשם ד‪:‬כח או הודע אליו‬
‫חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עיזים תמימה נקבה על‬
‫חטאתו אשר חטא ד‪:‬כט וסמכ את ידו על רואש החטאת ושחט את החטאת‬
‫בימקום העולה ד‪:‬ל ולקח הכוהן מידמה באצבעו ונתן על קרנות‬
‫מיזבח העולה ואת כל דמה יישפוכ אל יסוד המיזבח ד‪:‬לא ואת‬
‫כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והיקטיר‬
‫הכוהן המיזבחה לריח ניחוח ליהוה וכיפר עליו הכוהן ונסלח‬
‫לו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬לב ואים כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה ד‪:‬לג‬
‫וסמכ את ידו על רואש החטאת ושחט אותה לחטאת בימקום אשר‬
‫יישחט את העולה ד‪:‬לד ולקח הכוהן מידם החטאת באצבעו ונתן‬
‫על קרנות מיזבח העולה ואת כל דמה יישפוכ אל יסוד המיזבח‬
‫ד‪:‬לה ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מיזבח השלמים‬
‫והיקטיר הכוהן אותם המיזבחה על אישי יהוה וכיפר עליו‬
‫הכוהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אים‬
‫לוא יגיד ונשא עונו ה‪:‬ב או נפש אשר תיגע בכל דבר טמא או‬
‫בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא‬
‫ונעלם מימנו והוא טמא ואשם ה‪:‬ג או כי ייגע בטומאת אדם‬
‫לכול טומאתו אשר ייטמא בה ונעלם מימנו והוא ידע ואשם‬
‫ה‪:‬ד או נפש כי תישבע לבטא בישפתיים להרע או להיטיב‬
‫לכול אשר יבטא האדם בישבועה ונעלם מימנו והוא ידע ואשם‬
‫לאחת מאלה ה‪:‬ה והיה כי יאשם לאחת מאלה והיתודה אשר חטא‬
‫עליה ה‪:‬ו והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מינ‬
‫הצואן כישבה או שעירת עיזים לחטאת וכיפר עליו הכוהן‬
‫מחטאתו ה‪:‬ז ואים לוא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר‬
‫חטא שתי תורים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד‬
‫לעולה ה‪:‬ח והביא אותם אל הכוהן והיקריב את אשר לחטאת‬
‫ריאשונה ומלק את רואשו מימול ערפו ולוא יבדיל ה‪:‬ט והיזה‬
‫מידם החטאת על קיר המיזבח והנשאר בדם יימצה אל יסוד‬
‫המיזבח חטאת הוא ה‪:‬י ואת השני יעשה עולה כמישפט‬
‫וכיפר עליו הכוהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יא‬
‫ואים לוא תשיג ידו לישתי תורים או לישני בני יונה‬
‫והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האפה סולת לחטאת לוא‬
‫ישים עליה שמן ולוא ייתן עליה לבונה כי חטאת היוא‬
‫ה‪:‬יב והביאה אל הכוהן וקמץ הכוהן מימנה מלוא קומצו את‬
‫אזכרתה והיקטיר המיזבחה על אישי יהוה חטאת היוא ה‪:‬יג‬
‫וכיפר עליו הכוהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו‬
‫והיתה לכוהן כמינחה‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יד וידבר יהוה אל מושה‬
‫לאמור ה‪:‬טו נפש כי תימעול מעל וחטאה בישגגה מיקדשי‬
‫יהוה והביא את אשמו ליהוה אייל תמים מינ הצואן בערככ‬
‫כסף שקלים בשקל הקודש לאשם ה‪:‬טז ואת אשר חטא מינ הקודש‬
‫ישלם ואת חמישיתו יוסף עליו ונתן אותו לכוהן והכוהן‬
‫יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו‪..........‬פ‬
‫וייקרא‬
‫ה‪:‬יז ואים נפש כי תחטא ועשתה אחת מיכל מיצות יהוה אשר‬
‫לוא תעשינה ולוא ידע ואשם ונשא עונו ה‪:‬יח והביא אייל‬
‫תמים מינ הצואן בערככ לאשם אל הכוהן וכיפר עליו הכוהן‬
‫על שיגגתו אשר שגג והוא לוא ידע ונסלח לו ה‪:‬יט אשם הוא‬
‫אשום אשם ליהוה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬כ וידבר יהוה אל מושה לאמור ה‪:‬כא נפש כי תחטא ומעלה‬
‫מעל ביהוה וכיחש בעמיתו בפיקדון או ביתשומת יד או בגזל‬
‫או עשק את עמיתו ה‪:‬כב או מצא אבדה וכיחש בה ונשבע על שקר‬
‫על אחת מיכול אשר יעשה האדם לחטוא בהנה ה‪:‬כג והיה כי‬
‫יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העושק אשר עשק‬
‫או את הפיקדון אשר הפקד איתו או את האבדה אשר מצא ה‪:‬כד או‬
‫ברואשו‬
‫אותו‬
‫ושילם‬
‫לשקר‬
‫עליו‬
‫יישבע‬
‫אשר‬
‫מיכול‬
‫וחמישיתיו יוסף עליו לאשר הוא לו ייתננו ביום אשמתו‬
‫ה‪:‬כה ואת אשמו יביא ליהוה אייל תמים מינ הצואן בערככ‬
‫לאשם אל הכוהן ה‪:‬כו וכיפר עליו הכוהן ליפני יהוה ונסלח‬
‫לו על אחת מיכול אשר יעשה לאשמה בה‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור ו‪:‬ב צו את אהרון ואת בניו לאמור‬
‫זואת תורת העולה היוא העולה על מוקדה על המיזבח כל הלילה‬
‫עד הבוקר ואש המיזבח תוקד בו ו‪:‬ג ולבש הכוהן מידו בד ומיכנסי‬
‫בד יילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תואכל האש את העולה‬
‫על המיזבח ושמו אצל המיזבח ו‪:‬ד ופשט את בגדיו ולבש בגדים‬
‫אחרים והוציא את הדשן אל מיחוץ למחנה אל מקום טהור ו‪:‬ה‬
‫והאש על המיזבח תוקד בו לוא תיכבה וביער עליה הכוהן עצים‬
‫בבוקר בבוקר וערכ עליה העולה והיקטיר עליה חלבי השלמים‬
‫ו‪:‬ו אש תמיד תוקד על המיזבח לוא תיכבה‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬ז וזואת תורת‬
‫המינחה הקרב אותה בני אהרון ליפני יהוה אל פני‬
‫המינחה‬
‫מיסולת‬
‫בקומצו‬
‫מימנו‬
‫והרים‬
‫ו‪:‬ח‬
‫המיזבח‬
‫ומישמנה ואת כל הלבונה אשר על המינחה והיקטיר המיזבח‬
‫ריח ניחוח אזכרתה ליהוה ו‪:‬ט והנותרת מימנה יואכלו אהרון‬
‫ובניו מצות תאכל במקום קדוש בחצר אוהל מועד יואכלוה ו‪:‬י לוא‬
‫תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאישי קודש קדשים היוא כחטאת‬
‫וכאשם ו‪:‬יא כל זכר ביבני אהרון יואכלנה חק עולם‬
‫לדורותיכם מאישי יהוה כול אשר ייגע בהם ייקדש‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יב וידבר יהוה אל מושה לאמור ו‪:‬יג זה קרבן אהרון ובניו‬
‫אשר יקריבו ליהוה ביום הימשח אותו עשירית האפה סולת‬
‫מינחה תמיד מחציתה בבוקר ומחציתה בערב ו‪:‬יד על מחבת‬
‫בשמן תעשה מורבכת תביאנה תופיני מינחת פיתים‬
‫תקריב ריח ניחוח ליהוה ו‪:‬טו והכוהן המשיח תחתיו מיבניו‬
‫יעשה אותה חק עולם ליהוה כליל תקטר ו‪:‬טז וכל מינחת כוהן‬
‫כליל תיחיה לוא תאכל‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬יז וידבר יהוה אל מושה לאמור ו‪:‬יח דבר אל אהרון ואל בניו‬
‫לאמור זואת תורת החטאת בימקום אשר תישחט העולה תישחט‬
‫החטאת ליפני יהוה קודש קדשים היוא ו‪:‬יט הכוהן המחטא‬
‫אותה יואכלנה במקום קדוש תאכל בחצר אוהל מועד ו‪:‬כ כול אשר‬
‫ייגע ביבשרה ייקדש ואשר ייזה מידמה על הבגד אשר‬
‫ייזה עליה תכבס במקום קדוש ו‪:‬כא וכלי חרש אשר תבושל בו‬
‫יישבר ואים ביכלי נחושת בושלה ומורק ושוטף במיים ו‪:‬כב‬
‫כל זכר בכוהנים יואכל אותה קודש קדשים היוא ו‪:‬כג וכל חטאת‬
‫אשר יובא מידמה אל אוהל מועד לכפר בקודש לוא תאכל באש‬
‫תישרף‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬א וזואת תורת האשם קודש קדשים הוא ז‪:‬ב בימקום אשר‬
‫יישחטו את העולה יישחטו את האשם ואת דמו ייזרוק על‬
‫המיזבח סביב ז‪:‬ג ואת כל חלבו יקריב מימנו את האליה ואת‬
‫החלב המכסה את הקרב ז‪:‬ד ואת שתי הכליות ואת החלב אשר עליהן‬
‫וייקרא‬
‫אשר על הכסלים ואת היותרת על הכבד על הכליות יסירנה ז‪:‬ה‬
‫והיקטיר אותם הכוהן המיזבחה אישה ליהוה אשם הוא ז‪:‬ו כל‬
‫זכר בכוהנים יואכלנו במקום קדוש יאכל קודש קדשים הוא ז‪:‬ז‬
‫כחטאת כאשם תורה אחת להם הכוהן אשר יכפר בו לו ייחיה ז‪:‬ח‬
‫והכוהן המקריב את עולת איש עור העולה אשר היקריב לכוהן‬
‫לו ייחיה ז‪:‬ט וכל מינחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת‬
‫ועל מחבת לכוהן המקריב אותה לו תיחיה ז‪:‬י וכל מינחה בלולה‬
‫בשמן וחרבה לכל בני אהרון תיחיה איש כאחיו‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יא וזואת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה ז‪:‬יב אים‬
‫על תודה יקריבנו והיקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות‬
‫בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן וסולת מורבכת חלות בלולות‬
‫בשמן ז‪:‬יג על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו‬
‫ז‪:‬יד והיקריב מימנו אחד מיכל קרבן תרומה ליהוה לכוהן‬
‫הזורק את דם השלמים לו ייחיה ז‪:‬טו ובשר זבח תודת שלמיו‬
‫ביום קרבנו יאכל לוא יניח מימנו עד בוקר ז‪:‬טז ואים נדר‬
‫או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זיבחו יאכל ומימחרת‬
‫והנותר מימנו יאכל ז‪:‬יז והנותר מיבשר הזבח ביום‬
‫השלישי באש יישרף ז‪:‬יח ואים האכול יאכל מיבשר זבח‬
‫שלמיו ביום השלישי לוא ירצה המקריב אותו לוא יחשב לו‬
‫פיגול ייחיה והנפש האוכלת מימנו עונה תישא ז‪:‬יט‬
‫והבשר אשר ייגע בכל טמא לוא יאכל באש יישרף והבשר כל‬
‫טהור יואכל בשר ז‪:‬כ והנפש אשר תואכל בשר מיזבח השלמים‬
‫אשר ליהוה וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה ז‪:‬כא‬
‫ונפש כי תיגע בכל טמא בטומאת אדם או ביבהמה טמאה או בכל‬
‫שקץ טמא ואכל מיבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה‬
‫הנפש ההיוא מעמיה‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬כב וידבר יהוה אל מושה לאמור ז‪:‬כג דבר אל בני יישראל‬
‫לאמור כל חלב שור וכשב ועז לוא תואכלו ז‪:‬כד וחלב נבלה וחלב טרפה‬
‫יעשה לכל מלאכה ואכול לוא תואכלוהו ז‪:‬כה כי כל אוכל חלב מינ‬
‫הבהמה אשר יקריב מימנה אישה ליהוה ונכרתה הנפש‬
‫האוכלת מעמיה ז‪:‬כו וכל דם לוא תואכלו בכול מושבותיכם לעוף‬
‫ולבהמה ז‪:‬כז כל נפש אשר תואכל כל דם ונכרתה הנפש ההיוא‬
‫מעמיה ז‪:‬כח וידבר יהוה אל מושה לאמור ז‪:‬כט דבר אל בני‬
‫יישראל לאמור המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את‬
‫קרבנו ליהוה מיזבח שלמיו ז‪:‬ל ידיו תביאינה את אישי‬
‫יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אותו תנופה‬
‫ליפני יהוה ז‪:‬לא והיקטיר הכוהן את החלב המיזבחה והיה‬
‫החזה לאהרון ולבניו ז‪:‬לב ואת שוק הימין תיתנו תרומה‬
‫לכוהן מיזיבחי שלמיכם ז‪:‬לג המקריב את דם השלמים ואת‬
‫החלב מיבני אהרון לו תיחיה שוק הימין למנה ז‪:‬לד כי את‬
‫חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני יישראל‬
‫מיזיבחי שלמיהם ואתן אותם לאהרון הכוהן ולבניו לחק‬
‫עולם מאת בני יישראל ז‪:‬לה זואת מישחת אהרון ומישחת‬
‫בניו מאישי יהוה ביום היקריב אותם לכהן ליהוה ז‪:‬לו‬
‫אשר ציוה יהוה לתת להם ביום משחו אותם מאת בני יישראל‬
‫חוקת עולם לדורותם ז‪:‬לז זואת התורה לעולה למינחה ולחטאת‬
‫ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים ז‪:‬לח אשר ציוה יהוה את‬
‫מושה בהר סיני ביום צותו את בני יישראל להקריב את‬
‫קרבניהם ליהוה במידבר סיני‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור ח‪:‬ב קח את אהרון ואת בניו איתו‬
‫ואת הבגדים ואת שמן המישחה ואת פר החטאת ואת שני‬
‫האילים ואת סל המצות ח‪:‬ג ואת כל העדה הקהל אל פתח אוהל מועד‬
‫ח‪:‬ד ויעש מושה כאשר ציוה יהוה אותו ותיקהל העדה אל פתח‬
‫אוהל מועד ח‪:‬ה ויואמר מושה אל העדה זה הדבר אשר ציוה יהוה‬
‫לעשות ח‪:‬ו ויקרב מושה את אהרון ואת בניו ויירחץ אותם‬
‫וייקרא‬
‫במיים ח‪:‬ז וייתן עליו את הכותונת ויחגור אותו באבנט‬
‫וילבש אותו את המעיל וייתן עליו את האפוד ויחגור אותו‬
‫בחשב האפוד ויאפוד לו בו ח‪:‬ח וישם עליו את החושן וייתן אל‬
‫החושן את האורים ואת התומים ח‪:‬ט וישם את המיצנפת על‬
‫רואשו וישם על המיצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר‬
‫הקודש כאשר ציוה יהוה את מושה ח‪:‬י וייקח מושה את שמן‬
‫המישחה ויימשח את המישכן ואת כל אשר בו ויקדש אותם‬
‫ח‪:‬יא ויז מימנו על המיזבח שבע פעמים ויימשח את‬
‫המיזבח ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו לקדשם ח‪:‬יב וייצוק‬
‫מישמן המישחה על רואש אהרון ויימשח אותו לקדשו ח‪:‬יג‬
‫ויקרב מושה את בני אהרון וילבישם כותנות ויחגור אותם‬
‫אבנט ויחבוש להם מיגבעות כאשר ציוה יהוה את מושה ח‪:‬יד‬
‫ויגש את פר החטאת וייסמוכ אהרון ובניו את ידיהם על‬
‫רואש פר החטאת ח‪:‬טו ויישחט וייקח מושה את הדם וייתן על‬
‫קרנות המיזבח סביב באצבעו ויחטא את המיזבח ואת הדם יצק‬
‫אל יסוד המיזבח ויקדשהו לכפר עליו ח‪:‬טז וייקח את כל החלב‬
‫אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלבהן‬
‫ויקטר מושה המיזבחה ח‪:‬יז ואת הפר ואת עורו ואת בשרו ואת‬
‫פירשו שרף באש מיחוץ למחנה כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫ח‪:‬יח ויקרב את איל העולה וייסמכו אהרון ובניו את ידיהם‬
‫על רואש האייל ח‪:‬יט ויישחט וייזרוק מושה את הדם על‬
‫המיזבח סביב ח‪:‬כ ואת האייל נתח לינתחיו ויקטר מושה את‬
‫הרואש ואת הנתחים ואת הפדר ח‪:‬כא ואת הקרב ואת הכרעיים רחץ‬
‫במיים ויקטר מושה את כל האייל המיזבחה עולה הוא לריח‬
‫ניחוח אישה הוא ליהוה כאשר ציוה יהוה את מושה ח‪:‬כב ויקרב‬
‫את האייל השני איל המילואים וייסמכו אהרון ובניו את‬
‫ידיהם על רואש האייל ח‪:‬כג ויישחט וייקח מושה מידמו‬
‫וייתן על תנוכ אוזן אהרון הימנית ועל בוהן ידו‬
‫הימנית ועל בוהן רגלו הימנית ח‪:‬כד ויקרב את בני אהרון‬
‫וייתן מושה מינ הדם על תנוכ אזנם הימנית ועל בוהן‬
‫ידם הימנית ועל בוהן רגלם הימנית וייזרוק מושה את‬
‫הדם על המיזבח סביב ח‪:‬כה וייקח את החלב ואת האליה ואת כל‬
‫החלב אשר על הקרב ואת יותרת הכבד ואת שתי הכליות ואת חלבהן‬
‫ואת שוק הימין ח‪:‬כו ומיסל המצות אשר ליפני יהוה לקח חלת‬
‫מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל‬
‫שוק הימין ח‪:‬כז וייתן את הכול על כפי אהרון ועל כפי‬
‫בניו וינף אותם תנופה ליפני יהוה ח‪:‬כח וייקח מושה‬
‫אותם מעל כפיהם ויקטר המיזבחה על העולה מילואים הם‬
‫לריח ניחוח אישה הוא ליהוה ח‪:‬כט וייקח מושה את החזה‬
‫ויניפהו תנופה ליפני יהוה מאיל המילואים למושה‬
‫היה למנה כאשר ציוה יהוה את מושה ח‪:‬ל וייקח מושה‬
‫מישמן המישחה ומינ הדם אשר על המיזבח ויז על אהרון‬
‫על בגדיו ועל בניו ועל ביגדי בניו איתו ויקדש את אהרון את‬
‫בגדיו ואת בניו ואת ביגדי בניו איתו ח‪:‬לא ויואמר מושה אל‬
‫אהרון ואל בניו בשלו את הבשר פתח אוהל מועד ושם תואכלו אותו‬
‫ואת הלחם אשר בסל המילואים כאשר ציויתי לאמור אהרון‬
‫ובניו יואכלוהו ח‪:‬לב והנותר בבשר ובלחם באש תישרופו ח‪:‬לג‬
‫ומיפתח אוהל מועד לוא תצאו שיבעת ימים עד יום מלואת‬
‫ימי מילואיכם כי שיבעת ימים ימלא את ידכם ח‪:‬לד‬
‫כאשר עשה ביום הזה ציוה יהוה לעשות לכפר עליכם ח‪:‬לה‬
‫ופתח אוהל מועד תשבו יומם ולילה שיבעת ימים ושמרתם‬
‫את מישמרת יהוה ולוא תמותו כי כן צויתי ח‪:‬לו ויעש אהרון‬
‫ובניו את כל הדברים אשר ציוה יהוה ביד מושה‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬א‬
‫ויהי ביום השמיני קרא מושה לאהרון ולבניו ולזיקני‬
‫יישראל ט‪:‬ב ויואמר אל אהרון קח לכ עגל בן בקר לחטאת ואייל‬
‫לעולה תמימימ והקרב ליפני יהוה ט‪:‬ג ואל בני יישראל‬
‫תדבר לאמור קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה‬
‫וייקרא‬
‫תמימימ לעולה ט‪:‬ד ושור ואייל לישלמים ליזבוח ליפני‬
‫יהוה ומינחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם ט‪:‬ה‬
‫וייקחו את אשר ציוה מושה אל פני אוהל מועד וייקרבו כל‬
‫העדה ויעמדו ליפני יהוה ט‪:‬ו ויואמר מושה זה הדבר אשר‬
‫ציוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה ט‪:‬ז ויואמר מושה אל‬
‫אהרון קרב אל המיזבח ועשה את חטאתכ ואת עולתכ וכפר בעדכ‬
‫ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר ציוה יהוה ט‪:‬ח‬
‫וייקרב אהרון אל המיזבח ויישחט את עגל החטאת אשר לו ט‪:‬ט‬
‫ויקריבו בני אהרון את הדם אליו וייטבול אצבעו בדם וייתן‬
‫על קרנות המיזבח ואת הדם יצק אל יסוד המיזבח ט‪:‬י ואת החלב‬
‫ואת הכליות ואת היותרת מינ הכבד מינ החטאת היקטיר‬
‫המיזבחה כאשר ציוה יהוה את מושה ט‪:‬יא ואת הבשר ואת העור‬
‫שרף באש מיחוץ למחנה ט‪:‬יב ויישחט את העולה וימציאו‬
‫בני אהרון אליו את הדם וייזרקהו על המיזבח סביב ט‪:‬יג ואת‬
‫העולה הימציאו אליו לינתחיה ואת הרואש ויקטר על‬
‫המיזבח ט‪:‬יד ויירחץ את הקרב ואת הכרעיים ויקטר על העולה‬
‫המיזבחה ט‪:‬טו ויקרב את קרבן העם וייקח את שעיר החטאת‬
‫אשר לעם ויישחטהו ויחטאהו כריאשון ט‪:‬טז ויקרב את העולה‬
‫ויעשה כמישפט ט‪:‬יז ויקרב את המינחה וימלא כפו‬
‫מימנה ויקטר על המיזבח מילבד עולת הבוקר ט‪:‬יח ויישחט‬
‫את השור ואת האייל זבח השלמים אשר לעם וימציאו בני‬
‫אהרון את הדם אליו וייזרקהו על המיזבח סביב ט‪:‬יט ואת‬
‫החלבים מינ השור ומינ האייל האליה והמכסה והכליות‬
‫ויותרת הכבד ט‪:‬כ וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים‬
‫המיזבחה ט‪:‬כא ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרון‬
‫תנופה ליפני יהוה כאשר ציוה מושה ט‪:‬כב ויישא אהרון‬
‫את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים‬
‫ט‪:‬כג ויבוא מושה ואהרון אל אוהל מועד ויצאו ויברכו את העם‬
‫וירא כבוד יהוה אל כל העם ט‪:‬כד ותצא אש מיליפני יהוה‬
‫ותואכל על המיזבח את העולה ואת החלבים וירא כל העם וירונו‬
‫וייפלו על פניהם י‪:‬א וייקחו בני אהרון נדב ואביהוא‬
‫איש מחתתו וייתנו בהן אש וישימו עליה קטורת ויקריבו‬
‫ליפני יהוה אש זרה אשר לוא ציוה אותם י‪:‬ב ותצא אש‬
‫מיליפני יהוה ותואכל אותם וימותו ליפני יהוה י‪:‬ג‬
‫ויואמר מושה אל אהרון הוא אשר דיבר יהוה לאמור ביקרובי‬
‫אקדש ועל פני כל העם אכבד ויידום אהרון י‪:‬ד וייקרא מושה‬
‫אל מישאל ואל אלצפן בני עוזיאל דוד אהרון ויואמר אלהם‬
‫קירבו שאו את אחיכם מאת פני הקודש אל מיחוץ למחנה י‪:‬ה‬
‫וייקרבו ויישאומ בכותנותם אל מיחוץ למחנה כאשר דיבר‬
‫מושה י‪:‬ו ויואמר מושה אל אהרון ולאלעזר ולאיתמר בניו‬
‫ראשיכם אל תיפרעו וביגדיכם לוא תיפרומו ולוא תמותו ועל‬
‫כל העדה ייקצוף ואחיכם כל בית יישראל ייבכו את השרפה‬
‫אשר שרף יהוה י‪:‬ז ומיפתח אוהל מועד לוא תצאו פן תמותו‬
‫כי שמן מישחת יהוה עליכם ויעשו כידבר מושה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬ח וידבר יהוה אל אהרון לאמור י‪:‬ט ייין ושכר אל תשת אתה‬
‫ובניכ איתכ בבואכם אל אוהל מועד ולוא תמותו חוקת עולם‬
‫לדורותיכם י‪:‬י ולהבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא‬
‫ובין הטהור י‪:‬יא ולהורות את בני יישראל את כל החוקים‬
‫אשר דיבר יהוה אליהם ביד מושה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יב וידבר מושה אל אהרון ואל אלעזר ואל איתמר בניו‬
‫הנותרים קחו את המינחה הנותרת מאישי יהוה ואיכלוה‬
‫מצות אצל המיזבח כי קודש קדשים היוא י‪:‬יג ואכלתם אותה‬
‫במקום קדוש כי חקכ וחק בניכ היוא מאישי יהוה כי כן‬
‫צויתי י‪:‬יד ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תואכלו במקום‬
‫טהור אתה ובניכ ובנותיכ איתכ כי חקכ וחק בניכ נתנו‬
‫מיזיבחי שלמי בני יישראל י‪:‬טו שוק התרומה וחזה‬
‫וייקרא‬
‫התנופה על אישי החלבים יביאו להניף תנופה ליפני‬
‫יהוה והיה לכ ולבניכ איתכ לחק עולם כאשר ציוה יהוה י‪:‬טז‬
‫ואת שעיר החטאת דרוש דרש מושה והינה שורף וייקצוף על‬
‫אלעזר ועל איתמר בני אהרון הנותרימ לאמור י‪:‬יז מדוע‬
‫לוא אכלתם את החטאת בימקום הקודש כי קודש קדשים היוא‬
‫ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם ליפני‬
‫יהוה י‪:‬יח הן לוא הובא את דמה אל הקודש פנימה אכול תואכלו‬
‫אותה בקודש כאשר ציויתי י‪:‬יט וידבר אהרון אל מושה הן‬
‫היום היקריבו את חטאתם ואת עולתם ליפני יהוה ותיקראנה‬
‫אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה י‪:‬כ‬
‫ויישמע מושה וייטב בעיניו‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור אלהם יא‪:‬ב דברו‬
‫אל בני יישראל לאמור זואת החיה אשר תואכלו מיכל הבהמה‬
‫אשר על הארץ יא‪:‬ג כול מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת‬
‫גרה בבהמה אותה תואכלו יא‪:‬ד אכ את זה לוא תואכלו מימעלי‬
‫הגרה ומימפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה‬
‫איננו מפריס טמא הוא לכם יא‪:‬ה ואת השפן כי מעלה גרה‬
‫הוא ופרסה לוא יפריס טמא הוא לכם יא‪:‬ו ואת הארנבת כי‬
‫מעלת גרה היוא ופרסה לוא היפריסה טמאה היוא לכם יא‪:‬ז‬
‫ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושוסע שסע פרסה והוא גרה‬
‫לוא ייגר טמא הוא לכם יא‪:‬ח מיבשרם לוא תואכלו ובנבלתם לוא‬
‫תיגעו טמאים הם לכם יא‪:‬ט את זה תואכלו מיכול אשר‬
‫במיים כול אשר לו סנפיר וקשקשת במיים בימים‬
‫ובנחלים אותם תואכלו יא‪:‬י וכול אשר אין לו סנפיר וקשקשת‬
‫בימים ובנחלים מיכול שרץ המיים ומיכול נפש החיה‬
‫אשר במיים שקץ הם לכם יא‪:‬יא ושקץ ייחיו לכם מיבשרם‬
‫לוא תואכלו ואת נבלתם תשקצו יא‪:‬יב כול אשר אין לו סנפיר‬
‫וקשקשת במיים שקץ הוא לכם יא‪:‬יג ואת אלה תשקצו מינ‬
‫העוף לוא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה‬
‫יא‪:‬יד ואת הדאה ואת האיה למינה יא‪:‬טו את כל עורב למינו‬
‫יא‪:‬טז ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו‬
‫יא‪:‬יז ואת הכוס ואת השלכ ואת הינשוף יא‪:‬יח ואת התינשמת‬
‫ואת הקאת ואת הרחם יא‪:‬יט ואת החסידה האנפה למינה ואת‬
‫הדוכיפת ואת העטלף יא‪:‬כ כול שרץ העוף ההולכ על ארבע שקץ‬
‫הוא לכם יא‪:‬כא אכ את זה תואכלו מיכול שרץ העוף ההולכ על‬
‫ארבע אשר לא )לו( כרעיים מימעל לרגליו לנתר בהן על הארץ‬
‫יא‪:‬כב את אלה מהם תואכלו את הארבה למינו ואת הסלעם‬
‫למינהו ואת החרגול למינהו ואת החגב למינהו יא‪:‬כג וכול שרץ‬
‫העוף אשר לו ארבע רגליים שקץ הוא לכם יא‪:‬כד ולאלה‬
‫תיטמאו כל הנוגע בנבלתם ייטמא עד הערב יא‪:‬כה וכל הנושא‬
‫מינבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב יא‪:‬כו לכל הבהמה אשר‬
‫היוא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת וגרה איננה מעלה‬
‫טמאים הם לכם כל הנוגע בהם ייטמא יא‪:‬כז וכול הולכ על‬
‫כפיו בכל החיה ההולכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנוגע‬
‫בנבלתם ייטמא עד הערב יא‪:‬כח והנושא את נבלתם יכבס בגדיו‬
‫וטמא עד הערב טמאים המה לכם‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כט וזה לכם הטמא‬
‫בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו יא‪:‬ל והאנקה‬
‫והכוח והלטאה והחומט והתינשמת יא‪:‬לא אלה הטמאים לכם בכל‬
‫השרץ כל הנוגע בהם במותם ייטמא עד הערב יא‪:‬לב וכול אשר‬
‫ייפול עליו מהם במותם ייטמא מיכל כלי עץ או בגד או‬
‫עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במיים יובא וטמא‬
‫עד הערב וטהר יא‪:‬לג וכל כלי חרש אשר ייפול מהם אל תוכו כול‬
‫אשר בתוכו ייטמא ואותו תישבורו יא‪:‬לד מיכל האוכל אשר יאכל‬
‫אשר יבוא עליו מיים ייטמא וכל משקה אשר יישתה בכל‬
‫כלי ייטמא יא‪:‬לה וכול אשר ייפול מינבלתם עליו‬
‫ייטמא תנור וכיריים יותץ טמאים הם וטמאים ייחיו‬
‫וייקרא‬
‫לכם יא‪:‬לו אכ מעין ובור מיקוה מיים ייחיה טהור ונוגע‬
‫בנבלתם ייטמא יא‪:‬לז וכי ייפול מינבלתם על כל זרע‬
‫זרוע אשר ייזרע טהור הוא יא‪:‬לח וכי יותן מיים על זרע‬
‫ונפל מינבלתם עליו טמא הוא לכם‪..........‬ס‪ ..........‬יא‪:‬לט וכי ימות‬
‫מינ הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנוגע בנבלתה ייטמא עד‬
‫הערב יא‪:‬מ והאוכל מינבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב‬
‫והנושא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב יא‪:‬מא וכל השרץ‬
‫השורץ על הארץ שקץ הוא לוא יאכל יא‪:‬מב כול הולכ על גחון וכול‬
‫הולכ על ארבע עד כל מרבה רגליים לכל השרץ השורץ על הארץ‬
‫לוא תואכלום כי שקץ הם יא‪:‬מג אל תשקצו את נפשותיכם בכל‬
‫השרץ השורץ ולוא תיטמאו בהם ונטמתם בם יא‪:‬מד כי אני‬
‫יהוה אלוהיכם והיתקדישתם ויחייתם קדושים כי קדוש‬
‫אני ולוא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ‬
‫יא‪:‬מה כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מיצריים ליחיות‬
‫לכם לאלוהים ויחייתם קדושים כי קדוש אני יא‪:‬מו זואת‬
‫תורת הבהמה והעוף וכול נפש החיה הרומשת במיים ולכל‬
‫נפש השורצת על הארץ יא‪:‬מז להבדיל בין הטמא ובין הטהור‬
‫ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לוא תאכל‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יב‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫לאמור אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שיבעת ימים‬
‫כימי נדת דותה תיטמא יב‪:‬ג וביום השמיני יימול בשר‬
‫ערלתו יב‪:‬ד ושלושים יום ושלושת ימים תשב בידמי טהרה‬
‫בכל קודש לוא תיגע ואל המיקדש לוא תבוא עד מלואת ימי טהרה‬
‫יב‪:‬ה ואים נקבה תלד וטמאה שבועיים כנדתה ושישים יום‬
‫וששת ימים תשב על דמי טהרה יב‪:‬ו ובימלואת ימי טהרה‬
‫לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת אל‬
‫פתח אוהל מועד אל הכוהן יב‪:‬ז והיקריבו ליפני יהוה‬
‫וכיפר עליה וטהרה מימקור דמיה זואת תורת היולדת לזכר או‬
‫לנקבה יב‪:‬ח ואים לוא תימצא ידה די שה ולקחה שתי תורים‬
‫או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת וכיפר עליה הכוהן‬
‫וטהרה‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יג‪:‬ב אדם כי‬
‫ייחיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע‬
‫צרעת והובא אל אהרון הכוהן או אל אחד מיבניו הכוהנים יג‪:‬ג‬
‫וראה הכוהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפכ לבן ומראה‬
‫הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכוהן וטימא אותו‬
‫יג‪:‬ד ואים בהרת לבנה היוא בעור בשרו ועמוק אין מראה מינ‬
‫העור ושערה לוא הפכ לבן והיסגיר הכוהן את הנגע שיבעת‬
‫ימים יג‪:‬ה וראהו הכוהן ביום השביעי והינה הנגע עמד‬
‫בעיניו לוא פשה הנגע בעור והיסגירו הכוהן שיבעת‬
‫ימים שנית יג‪:‬ו וראה הכוהן אותו ביום השביעי שנית‬
‫והינה כהה הנגע ולוא פשה הנגע בעור וטיהרו הכוהן‬
‫מיספחת היוא וכיבס בגדיו וטהר יג‪:‬ז ואים פשוה תיפשה‬
‫המיספחת בעור אחרי הראותו אל הכוהן לטהרתו ונראה שנית אל‬
‫הכוהן יג‪:‬ח וראה הכוהן והינה פשתה המיספחת בעור וטימאו‬
‫הכוהן צרעת היוא‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬ט נגע צרעת כי תיחיה באדם והובא אל הכוהן יג‪:‬י וראה‬
‫הכוהן והינה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומיחית‬
‫בשר חי בשאת יג‪:‬יא צרעת נושנת היוא בעור בשרו וטימאו‬
‫הכוהן לוא יסגירנו כי טמא הוא יג‪:‬יב ואים פרוח תיפרח‬
‫הצרעת בעור וכיסתה הצרעת את כל עור הנגע מרואשו ועד רגליו‬
‫לכל מראה עיני הכוהן יג‪:‬יג וראה הכוהן והינה כיסתה‬
‫הצרעת את כל בשרו וטיהר את הנגע כולו הפכ לבן טהור הוא‬
‫יג‪:‬יד וביום הראות בו בשר חי ייטמא יג‪:‬טו וראה הכוהן את‬
‫הבשר החי וטימאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא יג‪:‬טז או כי‬
‫וייקרא‬
‫ישוב הבשר החי ונחפכ ללבן ובא אל הכוהן יג‪:‬יז וראהו הכוהן‬
‫והינה נחפכ הנגע ללבן וטיהר הכוהן את הנגע טהור הוא‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬יח ובשר כי ייחיה בו בעורו שחין ונרפא יג‪:‬יט והיה‬
‫בימקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל‬
‫הכוהן יג‪:‬כ וראה הכוהן והינה מראה שפל מינ העור ושערה‬
‫הפכ לבן וטימאו הכוהן נגע צרעת היוא בשחין פרחה יג‪:‬כא‬
‫ואים ייראנה הכוהן והינה אין בה שער לבן ושפלה‬
‫איננה מינ העור והיא כהה והיסגירו הכוהן שיבעת ימים‬
‫יג‪:‬כב ואים פשוה תיפשה בעור וטימא הכוהן אותו נגע היוא‬
‫יג‪:‬כג ואים תחתיה תעמוד הבהרת לוא פשתה צרבת השחין‬
‫היוא וטיהרו הכוהן‪..........‬ס‪ ..........‬יג‪:‬כד או בשר כי ייחיה בעורו‬
‫מיכות אש והיתה מיחית המיכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה‬
‫יג‪:‬כה וראה אותה הכוהן והינה נחפכ שער לבן בבהרת ומראה‬
‫עמוק מינ העור צרעת היוא במיכוה פרחה וטימא אותו הכוהן‬
‫נגע צרעת היוא יג‪:‬כו ואים ייראנה הכוהן והינה אין‬
‫בבהרת שער לבן ושפלה איננה מינ העור והיוא כהה‬
‫והיסגירו הכוהן שיבעת ימים יג‪:‬כז וראהו הכוהן ביום‬
‫השביעי אים פשוה תיפשה בעור וטימא הכוהן אותו נגע‬
‫צרעת היוא יג‪:‬כח ואים תחתיה תעמוד הבהרת לוא פשתה בעור‬
‫והיוא כהה שאת המיכוה היוא וטיהרו הכוהן כי צרבת המיכוה‬
‫היוא‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬כט ואיש או אישה כי ייחיה בו נגע ברואש או בזקן יג‪:‬ל‬
‫וראה הכוהן את הנגע והינה מראהו עמוק מינ העור ובו שער‬
‫צהוב דק וטימא אותו הכוהן נתק הוא צרעת הרואש או הזקן הוא‬
‫יג‪:‬לא וכי ייראה הכוהן את נגע הנתק והינה אין מראהו‬
‫עמוק מינ העור ושער שחור אין בו והיסגיר הכוהן את נגע‬
‫הנתק שיבעת ימים יג‪:‬לב וראה הכוהן את הנגע ביום‬
‫השביעי והינה לוא פשה הנתק ולוא היה בו שער צהוב ומראה‬
‫הנתק אין עמוק מינ העור יג‪:‬לג והיתגלח ואת הנתק לוא יגלח‬
‫והיסגיר הכוהן את הנתק שיבעת ימים שנית יג‪:‬לד וראה‬
‫הכוהן את הנתק ביום השביעי והינה לוא פשה הנתק בעור‬
‫ומראהו איננו עמוק מינ העור וטיהר אותו הכוהן וכיבס בגדיו‬
‫וטהר יג‪:‬לה ואים פשוה ייפשה הנתק בעור אחרי טהרתו יג‪:‬לו‬
‫וראהו הכוהן והינה פשה הנתק בעור לוא יבקר הכוהן לשער‬
‫הצהוב טמא הוא יג‪:‬לז ואים בעיניו עמד הנתק ושער שחור‬
‫צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטיהרו הכוהן‪..........‬ס‪ ..........‬יג‪:‬לח ואיש‬
‫או אישה כי ייחיה בעור בשרם בהרות בהרות לבנות יג‪:‬לט וראה‬
‫הכוהן והינה בעור בשרם בהרות כהות לבנות בוהק הוא פרח בעור‬
‫טהור הוא‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬מ ואיש כי יימרט רואשו קרח הוא טהור‬
‫הוא יג‪:‬מא ואים מיפאת פניו יימרט רואשו גיבח הוא טהור‬
‫הוא יג‪:‬מב וכי ייחיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת‬
‫פורחת היוא בקרחתו או בגבחתו יג‪:‬מג וראה אותו הכוהן והינה‬
‫שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור‬
‫בשר יג‪:‬מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכוהן ברואשו‬
‫נגעו יג‪:‬מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו ייחיו פרומים‬
‫ורואשו ייחיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא ייקרא‬
‫יג‪:‬מו כל ימי אשר הנגע בו ייטמא טמא הוא בדד ישב מיחוץ‬
‫למחנה מושבו‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬מז והבגד כי ייחיה בו נגע צרעת‬
‫בבגד צמר או בבגד פישתים יג‪:‬מח או בישתי או בערב‬
‫לפישתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור יג‪:‬מט והיה‬
‫הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל‬
‫כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכוהן יג‪:‬נ וראה הכוהן את‬
‫הנגע והיסגיר את הנגע שיבעת ימים יג‪:‬נא וראה את‬
‫הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או‬
‫בעור לכול אשר יעשה העור לימלאכה צרעת ממארת הנגע טמא‬
‫הוא יג‪:‬נב ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או‬
‫וייקרא‬
‫בפישתים או את כל כלי העור אשר ייחיה בו הנגע כי צרעת‬
‫ממארת היוא באש תישרף יג‪:‬נג ואים ייראה הכוהן‬
‫והינה לוא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור‬
‫יג‪:‬נד וציוה הכוהן וכיבסו את אשר בו הנגע והיסגירו שיבעת‬
‫ימים שנית יג‪:‬נה וראה הכוהן אחרי הוכבס את הנגע והינה‬
‫לוא הפכ הנגע את עינו והנגע לוא פשה טמא הוא באש‬
‫תישרפנו פחתת היוא בקרחתו או בגבחתו יג‪:‬נו ואים ראה‬
‫הכוהן והינה כהה הנגע אחרי הוכבס אותו וקרע אותו מינ הבגד‬
‫או מינ העור או מינ השתי או מינ הערב יג‪:‬נז ואים תראה‬
‫עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פורחת היוא באש‬
‫תישרפנו את אשר בו הנגע יג‪:‬נח והבגד או השתי או הערב או‬
‫כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכובס שנית וטהר יג‪:‬נט‬
‫זואת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפישתים או השתי או‬
‫הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יד‪:‬ב זואת תיחיה תורת‬
‫המצורע ביום טהרתו והובא אל הכוהן יד‪:‬ג ויצא הכוהן אל‬
‫מיחוץ למחנה וראה הכוהן והינה נרפא נגע הצרעת מינ‬
‫הצרוע יד‪:‬ד וציוה הכוהן ולקח למיטהר שתי ציפרים חיות‬
‫טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב יד‪:‬ה וציוה הכוהן ושחט את‬
‫הציפור האחת אל כלי חרש על מיים חיימ יד‪:‬ו את הציפור‬
‫החיה ייקח אותה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב וטבל‬
‫אותם ואת הציפור החיה בדם הציפור השחוטה על המיים‬
‫החיימ יד‪:‬ז והיזה על המיטהר מינ הצרעת שבע פעמים‬
‫וטיהרו ושילח את הציפור החיה על פני השדה יד‪:‬ח וכיבס‬
‫המיטהר את בגדיו וגילח את כל שערו ורחץ במיים וטהר ואחר‬
‫יבוא אל המחנה וישב מיחוץ לאהלו שיבעת ימים יד‪:‬ט והיה‬
‫ביום השביעי יגלח את כל שערו את רואשו ואת זקנו ואת גבות‬
‫עיניו ואת כל שערו יגלח וכיבס את בגדיו ורחץ את בשרו‬
‫במיים וטהר יד‪:‬י וביום השמיני ייקח שני כבשים‬
‫תמימימ וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלושה עשרונים‬
‫סולת מינחה בלולה בשמן ולוג אחד שמן יד‪:‬יא והעמיד הכוהן‬
‫המטהר את האיש המיטהר ואותם ליפני יהוה פתח אוהל‬
‫מועד יד‪:‬יב ולקח הכוהן את הכבש האחד והיקריב אותו לאשם ואת‬
‫לוג השמן והניף אותם תנופה ליפני יהוה יד‪:‬יג ושחט את‬
‫הכבש בימקום אשר יישחט את החטאת ואת העולה בימקום הקודש‬
‫כי כחטאת האשם הוא לכוהן קודש קדשים הוא יד‪:‬יד ולקח הכוהן‬
‫מידם האשם ונתן הכוהן על תנוכ אוזן המיטהר הימנית‬
‫ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית יד‪:‬טו ולקח‬
‫הכוהן מילוג השמן ויצק על כף הכוהן השמאלית יד‪:‬טז וטבל‬
‫הכוהן את אצבעו הימנית מינ השמן אשר על כפו‬
‫השמאלית והיזה מינ השמן באצבעו שבע פעמים ליפני‬
‫יהוה יד‪:‬יז ומיתר השמן אשר על כפו ייתן הכוהן על תנוכ‬
‫אוזן המיטהר הימנית ועל בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו‬
‫הימנית על דם האשם יד‪:‬יח והנותר בשמן אשר על כף‬
‫הכוהן ייתן על רואש המיטהר וכיפר עליו הכוהן ליפני‬
‫יהוה יד‪:‬יט ועשה הכוהן את החטאת וכיפר על המיטהר‬
‫מיטומאתו ואחר יישחט את העולה יד‪:‬כ והעלה הכוהן את העולה‬
‫ואת המינחה המיזבחה וכיפר עליו הכוהן וטהר‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬כא‬
‫ואים דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם ליתנופה‬
‫לכפר עליו ועישרון סולת אחד בלול בשמן למינחה ולוג שמן‬
‫יד‪:‬כב ושתי תורים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה‬
‫אחד חטאת והאחד עולה יד‪:‬כג והביא אותם ביום השמיני‬
‫לטהרתו אל הכוהן אל פתח אוהל מועד ליפני יהוה יד‪:‬כד ולקח‬
‫הכוהן את כבש האשם ואת לוג השמן והניף אותם הכוהן‬
‫תנופה ליפני יהוה יד‪:‬כה ושחט את כבש האשם ולקח הכוהן‬
‫מידם האשם ונתן על תנוכ אוזן המיטהר הימנית ועל בוהן‬
‫וייקרא‬
‫ידו הימנית ועל בוהן רגלו הימנית יד‪:‬כו ומינ השמן‬
‫ייצוק הכוהן על כף הכוהן השמאלית יד‪:‬כז והיזה הכוהן‬
‫באצבעו הימנית מינ השמן אשר על כפו השמאלית שבע‬
‫פעמים ליפני יהוה יד‪:‬כח ונתן הכוהן מינ השמן אשר‬
‫על כפו על תנוכ אוזן המיטהר הימנית ועל בוהן ידו‬
‫הימנית ועל בוהן רגלו הימנית על מקום דם האשם יד‪:‬כט‬
‫והנותר מינ השמן אשר על כף הכוהן ייתן על רואש‬
‫המיטהר לכפר עליו ליפני יהוה יד‪:‬ל ועשה את האחד מינ‬
‫התורים או מינ בני היונה מאשר תשיג ידו יד‪:‬לא את אשר‬
‫תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עולה על המינחה וכיפר‬
‫הכוהן על המיטהר ליפני יהוה יד‪:‬לב זואת תורת אשר בו נגע‬
‫צרעת אשר לוא תשיג ידו בטהרתו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬לג וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יד‪:‬לד כי תבואו‬
‫אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת‬
‫בבית ארץ אחוזתכם יד‪:‬לה ובא אשר לו הביית והיגיד לכוהן‬
‫לאמור כנגע נראה לי בביית יד‪:‬לו וציוה הכוהן ופינו את‬
‫הביית בטרם יבוא הכוהן ליראות את הנגע ולוא ייטמא כל‬
‫אשר בביית ואחר כן יבוא הכוהן ליראות את הביית יד‪:‬לז‬
‫וראה את הנגע והינה הנגע בקירות הביית שקערורות ירקרקות‬
‫או אדמדמות ומראיהן שפל מינ הקיר יד‪:‬לח ויצא הכוהן‬
‫מינ הביית אל פתח הביית והיסגיר את הביית שיבעת‬
‫ימים יד‪:‬לט ושב הכוהן ביום השביעי וראה והינה פשה‬
‫הנגע בקירות הביית יד‪:‬מ וציוה הכוהן וחילצו את האבנים‬
‫אשר בהן הנגע והישליכו אתהן אל מיחוץ לעיר אל מקום‬
‫טמא יד‪:‬מא ואת הביית יקציע מיביית סביב ושפכו את‬
‫העפר אשר היקצו אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא יד‪:‬מב ולקחו‬
‫אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר ייקח וטח את‬
‫הביית יד‪:‬מג ואים ישוב הנגע ופרח בביית אחר חילץ את‬
‫האבנים ואחרי היקצות את הביית ואחרי היטוח יד‪:‬מד ובא‬
‫הכוהן וראה והינה פשה הנגע בביית צרעת ממארת היוא‬
‫בביית טמא הוא יד‪:‬מה ונתץ את הביית את אבניו ואת עציו‬
‫ואת כל עפר הביית והוציא אל מיחוץ לעיר אל מקום טמא‬
‫יד‪:‬מו והבא אל הביית כל ימי היסגיר אותו ייטמא עד הערב‬
‫יד‪:‬מז והשוכב בביית יכבס את בגדיו והאוכל בביית יכבס את‬
‫בגדיו יד‪:‬מח ואים בוא יבוא הכוהן וראה והינה לוא פשה‬
‫הנגע בביית אחרי היטוח את הביית וטיהר הכוהן את הביית‬
‫כי נרפא הנגע יד‪:‬מט ולקח לחטא את הביית שתי ציפרים‬
‫ועץ ארז ושני תולעת ואזוב יד‪:‬נ ושחט את הציפור האחת אל‬
‫כלי חרש על מיים חיימ יד‪:‬נא ולקח את עץ הארז ואת האזוב‬
‫ואת שני התולעת ואת הציפור החיה וטבל אותם בדם הציפור‬
‫השחוטה ובמיים החיימ והיזה אל הביית שבע פעמים‬
‫יד‪:‬נב וחיטא את הביית בדם הציפור ובמיים החיימ‬
‫ובציפור החיה ובעץ הארז ובאזוב ובישני התולעת יד‪:‬נג‬
‫ושילח את הציפור החיה אל מיחוץ לעיר אל פני השדה‬
‫וכיפר על הביית וטהר יד‪:‬נד זואת התורה לכל נגע הצרעת‬
‫ולנתק יד‪:‬נה ולצרעת הבגד ולביית יד‪:‬נו ולשאת ולספחת ולבהרת‬
‫יד‪:‬נז להורות ביום הטמא וביום הטהור זואת תורת הצרעת‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור טו‪:‬ב דברו אל בני‬
‫יישראל ואמרתם אלהם איש איש כי ייחיה זב מיבשרו‬
‫זובו טמא הוא טו‪:‬ג וזואת תיחיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או‬
‫החתים בשרו מיזובו טומאתו היוא טו‪:‬ד כל המישכב אשר‬
‫יישכב עליו הזב ייטמא וכל הכלי אשר ישב עליו ייטמא‬
‫טו‪:‬ה ואיש אשר ייגע במישכבו יכבס בגדיו ורחץ במיים‬
‫וטמא עד הערב טו‪:‬ו והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס‬
‫בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו‪:‬ז והנוגע ביבשר הזב‬
‫יכבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו‪:‬ח וכי ירוק הזב‬
‫וייקרא‬
‫בטהור וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו‪:‬ט וכל המרכב‬
‫אשר יירכב עליו הזב ייטמא טו‪:‬י וכל הנוגע בכול אשר‬
‫ייחיה תחתיו ייטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו‬
‫ורחץ במיים וטמא עד הערב טו‪:‬יא וכול אשר ייגע בו הזב‬
‫וידיו לוא שטף במיים וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד‬
‫הערב טו‪:‬יב וכלי חרש אשר ייגע בו הזב יישבר וכל כלי עץ‬
‫יישטף במיים טו‪:‬יג וכי ייטהר הזב מיזובו וספר לו‬
‫שיבעת ימים לטהרתו וכיבס בגדיו ורחץ בשרו במיים חיימ‬
‫וטהר טו‪:‬יד וביום השמיני ייקח לו שתי תורים או שני‬
‫בני יונה ובא ליפני יהוה אל פתח אוהל מועד ונתנם אל‬
‫הכוהן טו‪:‬טו ועשה אותם הכוהן אחד חטאת והאחד עולה וכיפר עליו‬
‫הכוהן ליפני יהוה מיזובו‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬טז ואיש כי תצא‬
‫מימנו שיכבת זרע ורחץ במיים את כל בשרו וטמא עד הערב‬
‫טו‪:‬יז וכל בגד וכל עור אשר ייחיה עליו שיכבת זרע וכובס‬
‫במיים וטמא עד הערב טו‪:‬יח ואישה אשר יישכב איש אותה‬
‫שיכבת זרע ורחצו במיים וטמאו עד הערב‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬יט ואישה כי תיחיה זבה דם ייחיה זובה ביבשרה‬
‫שיבעת ימים תיחיה בנדתה וכל הנוגע בה ייטמא עד הערב‬
‫טו‪:‬כ וכול אשר תישכב עליו בנדתה ייטמא וכול אשר תשב עליו‬
‫ייטמא טו‪:‬כא וכל הנוגע במישכבה יכבס בגדיו ורחץ במיים‬
‫וטמא עד הערב טו‪:‬כב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס‬
‫בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו‪:‬כג ואים על המישכב הוא‬
‫או על הכלי אשר היוא יושבת עליו בנגעו בו ייטמא עד הערב‬
‫טו‪:‬כד ואים שכוב יישכב איש אותה ותהי נדתה עליו וטמא‬
‫עליו‬
‫יישכב‬
‫אשר‬
‫המישכב‬
‫וכל‬
‫ימים‬
‫שיבעת‬
‫ייטמא‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬כה ואישה כי יזוב זוב דמה ימים רבים‬
‫בלוא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טומאתה כימי‬
‫נדתה תיחיה טמאה היוא טו‪:‬כו כל המישכב אשר תישכב עליו‬
‫כל ימי זובה כמישכב נדתה ייחיה לה וכל הכלי אשר תשב‬
‫עליו טמא ייחיה כטומאת נדתה טו‪:‬כז וכל הנוגע בם ייטמא‬
‫וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב טו‪:‬כח ואים טהרה‬
‫מיזובה וספרה לה שיבעת ימים ואחר תיטהר טו‪:‬כט וביום‬
‫השמיני תיקח לה שתי תורים או שני בני יונה והביאה‬
‫אותם אל הכוהן אל פתח אוהל מועד טו‪:‬ל ועשה הכוהן את האחד‬
‫חטאת ואת האחד עולה וכיפר עליה הכוהן ליפני יהוה מיזוב‬
‫טומאתה טו‪:‬לא והיזרתם את בני יישראל מיטומאתם ולוא‬
‫ימותו בטומאתם בטמאם את מישכני אשר בתוכם טו‪:‬לב זואת‬
‫תורת הזב ואשר תצא מימנו שיכבת זרע לטמאה בה טו‪:‬לג והדוה‬
‫בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר יישכב עימ‬
‫טמאה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א וידבר יהוה אל מושה אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם‬
‫ליפני יהוה וימותו טז‪:‬ב ויואמר יהוה אל מושה דבר אל‬
‫אהרון אחיכ ואל יבוא בכל עת אל הקודש מיבית לפרוכת אל‬
‫פני הכפורת אשר על הארון ולוא ימות כי בענן אראה על‬
‫הכפורת טז‪:‬ג בזואת יבוא אהרון אל הקודש בפר בן בקר לחטאת‬
‫ואייל לעולה טז‪:‬ד כתונת בד קודש יילבש ומיכנסי בד ייחיו‬
‫על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמיצנפת בד ייצנוף ביגדי‬
‫קודש הם ורחץ במיים את בשרו ולבשם טז‪:‬ה ומאת עדת בני‬
‫יישראל ייקח שני שעירי עיזים לחטאת ואייל אחד‬
‫לעולה טז‪:‬ו והיקריב אהרון את פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו‬
‫ובעד ביתו טז‪:‬ז ולקח את שני השעירימ והעמיד אותם‬
‫ליפני יהוה פתח אוהל מועד טז‪:‬ח ונתן אהרון על שני‬
‫השעירימ גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל טז‪:‬ט‬
‫והיקריב אהרון את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו‬
‫חטאת טז‪:‬י והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי‬
‫ליפני יהוה לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המידברה טז‪:‬יא‬
‫וייקרא‬
‫והיקריב אהרון את פר החטאת אשר לו וכיפר בעדו ובעד ביתו‬
‫ושחט את פר החטאת אשר לו טז‪:‬יב ולקח מלוא המחתה גחלי אש‬
‫מעל המיזבח מיליפני יהוה ומלוא חפניו קטורת סמים‬
‫דקה והביא מיבית לפרוכת טז‪:‬יג ונתן את הקטורת על האש‬
‫ליפני יהוה וכיסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות‬
‫ולוא ימות טז‪:‬יד ולקח מידם הפר והיזה באצבעו על פני‬
‫הכפורת קדמה וליפני הכפורת יזה שבע פעמים מינ הדם‬
‫באצבעו טז‪:‬טו ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל‬
‫מיבית לפרוכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והיזה אותו‬
‫על הכפורת וליפני הכפורת טז‪:‬טז וכיפר על הקודש‬
‫מיטומאות בני יישראל ומיפישעיהם לכל חטואתם וכן‬
‫יעשה לאוהל מועד השוכן איתם בתוכ טומאותם טז‪:‬יז וכל אדם‬
‫לוא ייחיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו וכיפר בעדו‬
‫ובעד ביתו ובעד כל קהל יישראל טז‪:‬יח ויצא אל המיזבח אשר‬
‫ליפני יהוה וכיפר עליו ולקח מידם הפר ומידם השעיר‬
‫ונתן על קרנות המיזבח סביב טז‪:‬יט והיזה עליו מינ הדם‬
‫בני‬
‫מיטומאות‬
‫וקידשו‬
‫וטיהרו‬
‫פעמים‬
‫שבע‬
‫באצבעו‬
‫יישראל טז‪:‬כ וכילה מיכפר את הקודש ואת אוהל מועד ואת‬
‫המיזבח והיקריב את השעיר החי טז‪:‬כא וסמכ אהרון את שתי‬
‫ידו על רואש השעיר החי והיתודה עליו את כל עונות בני‬
‫יישראל ואת כל פישעיהם לכל חטואתם ונתן אותם על רואש‬
‫השעיר ושילח ביד איש עיתי המידברה טז‪:‬כב ונשא השעיר‬
‫עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה ושילח את השעיר במידבר‬
‫טז‪:‬כג ובא אהרון אל אוהל מועד ופשט את ביגדי הבד אשר לבש‬
‫בבואו אל הקודש והיניחם שם טז‪:‬כד ורחץ את בשרו במיים‬
‫במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם‬
‫וכיפר בעדו ובעד העם טז‪:‬כה ואת חלב החטאת יקטיר המיזבחה‬
‫טז‪:‬כו והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו‬
‫במיים ואחרי כן יבוא אל המחנה טז‪:‬כז ואת פר החטאת ואת‬
‫שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקודש יוציא אל מיחוץ‬
‫למחנה ושרפו באש את עורותם ואת בשרם ואת פירשם טז‪:‬כח‬
‫והשורף אותם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במיים ואחרי כן‬
‫יבוא אל המחנה טז‪:‬כט והיתה לכם לחוקת עולם בחודש השביעי‬
‫בעשור לחודש תענו את נפשותיכם וכל מלאכה לוא תעשו האזרח‬
‫והגר הגר בתוככם טז‪:‬ל כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם‬
‫מיכול חטואתיכם ליפני יהוה תיטהרו טז‪:‬לא שבת שבתון‬
‫היא לכם ועיניתם את נפשותיכם חוקת עולם טז‪:‬לב וכיפר‬
‫הכוהן אשר יימשח אותו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו‬
‫ולבש את ביגדי הבד ביגדי הקודש טז‪:‬לג וכיפר את מיקדש‬
‫הקודש ואת אוהל מועד ואת המיזבח יכפר ועל הכוהנים ועל כל‬
‫עם הקהל יכפר טז‪:‬לד והיתה זואת לכם לחוקת עולם לכפר על‬
‫בני יישראל מיכל חטואתם אחת בשנה ויעש כאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יז‪:‬ב דבר אל אהרון ואל בניו‬
‫ואל כל בני יישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר ציוה יהוה‬
‫לאמור יז‪:‬ג איש איש מיבית יישראל אשר יישחט שור או‬
‫כשב או עז במחנה או אשר יישחט מיחוץ למחנה יז‪:‬ד ואל פתח‬
‫אוהל מועד לוא הביאו להקריב קרבן ליהוה ליפני מישכן‬
‫יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפכ ונכרת האיש ההוא מיקרב‬
‫עמו יז‪:‬ה למען אשר יביאו בני יישראל את זיבחיהם‬
‫אשר הם זובחים על פני השדה והביאומ ליהוה אל פתח אוהל‬
‫מועד אל הכוהן וזבחו זיבחי שלמים ליהוה אותם יז‪:‬ו וזרק‬
‫הכוהן את הדם על מיזבח יהוה פתח אוהל מועד והיקטיר החלב‬
‫לריח ניחוח ליהוה יז‪:‬ז ולוא ייזבחו עוד את זיבחיהם‬
‫לשעירימ אשר הם זונים אחריהם חוקת עולם תיחיה זואת‬
‫להם לדורותם יז‪:‬ח ואלהם תואמר איש איש מיבית יישראל‬
‫וייקרא‬
‫ומינ הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח יז‪:‬ט ואל‬
‫פתח אוהל מועד לוא יביאנו לעשות אותו ליהוה ונכרת האיש‬
‫ההוא מעמיו יז‪:‬י ואיש איש מיבית יישראל ומינ הגר‬
‫הגר בתוכם אשר יואכל כל דם ונתתי פני בנפש האוכלת את‬
‫הדם והיכרתי אותה מיקרב עמה יז‪:‬יא כי נפש הבשר בדם‬
‫היוא ואני נתתיו לכם על המיזבח לכפר על נפשותיכם כי‬
‫הדם הוא בנפש יכפר יז‪:‬יב על כן אמרתי ליבני יישראל‬
‫כל נפש מיכם לוא תואכל דם והגר הגר בתוככם לוא יואכל דם‬
‫יז‪:‬יג ואיש איש מיבני יישראל ומינ הגר הגר בתוכם‬
‫אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפכ את דמו וכיסהו‬
‫בעפר יז‪:‬יד כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואומר ליבני‬
‫יישראל דם כל בשר לוא תואכלו כי נפש כל בשר דמו היוא כל‬
‫אוכליו ייכרת יז‪:‬טו וכל נפש אשר תואכל נבלה וטרפה באזרח‬
‫ובגר וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטמא עד הערב וטהר יז‪:‬טז‬
‫ואים לוא יכבס ובשרו לוא יירחץ ונשא עונו‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יח‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫ארץ‬
‫כמעשה‬
‫יח‪:‬ג‬
‫אלוהיכם‬
‫יהוה‬
‫אני‬
‫אלהם‬
‫ואמרת‬
‫מיצריים אשר ישבתם בה לוא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר‬
‫אני מביא אתכם שמה לוא תעשו ובחוקותיהם לוא תלכו יח‪:‬ד את‬
‫מישפטי תעשו ואת חוקותי תישמרו ללכת בהם אני יהוה‬
‫אלוהיכם יח‪:‬ה ושמרתם את חוקותי ואת מישפטי אשר יעשה‬
‫אותם האדם וחי בהם אני יהוה‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ו איש איש אל כל‬
‫שאר בשרו לוא תיקרבו לגלות ערוה אני יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬ז ערות‬
‫תגלה‬
‫לוא‬
‫היוא‬
‫אימכ‬
‫תגלה‬
‫לוא‬
‫אימכ‬
‫וערות‬
‫אביכ‬
‫ערותה‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ח ערות אשת אביכ לוא תגלה ערות אביכ‬
‫היוא‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ט ערות אחותכ בת אביכ או בת אימכ מולדת‬
‫ביית או מולדת חוץ לוא תגלה ערותן‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬י ערות בת‬
‫ערותכ‬
‫כי‬
‫ערותן‬
‫תגלה‬
‫לוא‬
‫ביתכ‬
‫בת‬
‫או‬
‫בינכ‬
‫הנה‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬יא ערות בת אשת אביכ מולדת אביכ אחותכ היוא‬
‫לוא תגלה ערותה‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬יב ערות אחות אביכ לוא תגלה שאר‬
‫אביכ היוא‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬יג ערות אחות אימכ לוא תגלה כי שאר‬
‫אימכ היוא‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬יד ערות אחי אביכ לוא תגלה אל אישתו‬
‫לוא תיקרב דודתכ היוא‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬טו ערות כלתכ לוא תגלה אשת‬
‫בינכ היוא לוא תגלה ערותה‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬טז ערות אשת אחיכ לוא‬
‫תגלה ערות אחיכ היוא‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬יז ערות אישה וביתה לוא‬
‫תגלה את בת בנה ואת בת ביתה לוא תיקח לגלות ערותה שארה הנה‬
‫זימה היוא יח‪:‬יח ואישה אל אחותה לוא תיקח ליצרור לגלות‬
‫ערותה עליה בחייה יח‪:‬יט ואל אישה בנדת טומאתה לוא תיקרב‬
‫לגלות ערותה יח‪:‬כ ואל אשת עמיתכ לוא תיתן שכבתכ לזרע‬
‫לטמאה בה יח‪:‬כא ומיזרעכ לוא תיתן להעביר למולכ ולוא תחלל‬
‫את שם אלוהיכ אני יהוה יח‪:‬כב ואת זכר לוא תישכב מישכבי‬
‫אישה תועבה היוא יח‪:‬כג ובכל בהמה לוא תיתן שכבתכ לטמאה‬
‫בה ואישה לוא תעמוד ליפני בהמה לריבעה תבל הוא יח‪:‬כד אל‬
‫תיטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח‬
‫מיפניכם יח‪:‬כה ותיטמא הארץ ואפקוד עונה עליה ותקיא‬
‫הארץ את יושביה יח‪:‬כו ושמרתם אתם את חוקותי ואת‬
‫מישפטי ולוא תעשו מיכול התועבות האלה האזרח והגר הגר‬
‫בתוככם יח‪:‬כז כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר‬
‫ליפניכם ותיטמא הארץ יח‪:‬כח ולוא תקיא הארץ אתכם‬
‫בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר ליפניכם יח‪:‬כט כי כל‬
‫אשר יעשה מיכול התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות‬
‫מיקרב עמם יח‪:‬ל ושמרתם את מישמרתי לבילתי עשות‬
‫מחוקות התועבות אשר נעשו ליפניכם ולוא תיטמאו בהם אני‬
‫יהוה אלוהיכם‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יט‪:‬ב דבר אל כל עדת בני‬
‫יישראל ואמרת אלהם קדושים תיחיו כי קדוש אני יהוה‬
‫וייקרא‬
‫אלוהיכם יט‪:‬ג איש אימו ואביו תיראו ואת שבתותי תישמורו‬
‫אני יהוה אלוהיכם יט‪:‬ד אל תיפנו אל האלילימ ואלוהי‬
‫מסכה לוא תעשו לכם אני יהוה אלוהיכם יט‪:‬ה וכי תיזבחו זבח‬
‫שלמים ליהוה לירצונכם תיזבחוהו יט‪:‬ו ביום זיבחכם יאכל‬
‫ומימחרת והנותר עד יום השלישי באש יישרף יט‪:‬ז ואים‬
‫האכול יאכל ביום השלישי פיגול הוא לוא ירצה יט‪:‬ח‬
‫ואוכליו עונו יישא כי את קודש יהוה חילל ונכרתה הנפש‬
‫ההיוא מעמיה יט‪:‬ט ובקוצרכם את קציר ארצכם לוא תכלה פאת‬
‫שדכ ליקצור ולקט קצירכ לוא תלקט יט‪:‬י וכרמכ לוא תעולל ופרט‬
‫כרמכ לוא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני יהוה אלוהיכם‬
‫יט‪:‬יא לוא תיגנובו ולוא תכחשו ולוא תשקרו איש בעמיתו‬
‫יט‪:‬יב ולוא תישבעו בישמי לשקר וחיללת את שם אלוהיכ‬
‫אני יהוה יט‪:‬יג לוא תעשוק את רעכ ולוא תיגזול לוא תלין‬
‫פעולת שכיר איתכ עד בוקר יט‪:‬יד לוא תקלל חרש וליפני‬
‫עיור לוא תיתן מיכשול ויראת מאלוהיכ אני יהוה יט‪:‬טו לוא‬
‫תעשו עול במישפט לוא תישא פני דל ולוא תחדר פני גדול‬
‫בצדק תישפוט עמיתכ יט‪:‬טז לוא תלכ רכיל בעמיכ לוא תעמוד‬
‫על דם רעכ אני יהוה יט‪:‬יז לוא תישנא את אחיכ בילבבכ‬
‫הוכח תוכיח את עמיתכ ולוא תישא עליו חטא יט‪:‬יח לוא תיקום‬
‫ולוא תיטור את בני עמכ ואהבת לרעכ כמוכ אני יהוה יט‪:‬יט את‬
‫חוקותי תישמורו בהמתכ לוא תרביע כילאיים שדכ לוא תיזרע‬
‫כילאיים ובגד כילאיים שעטנז לוא יעלה עליכ יט‪:‬כ‬
‫ואיש כי יישכב את אישה שיכבת זרע והיוא שיפחה‬
‫נחרפת לאיש והפדה לוא נפדתה או חופשה לוא נתן לה ביקורת‬
‫תיחיה לוא יומתו כי לוא חופשה יט‪:‬כא והביא את אשמו ליהוה‬
‫אל פתח אוהל מועד איל אשם יט‪:‬כב וכיפר עליו הכוהן באיל‬
‫האשם ליפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר‬
‫חטא‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬כג וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו‬
‫את פיריו שלוש שנים ייחיה לכם ערלים לוא יאכל יט‪:‬כד‬
‫ובשנה הרביעית ייחיה כל פיריו קודש הילולים ליהוה‬
‫יט‪:‬כה ובשנה החמישית תואכלו את פיריו להוסיף לכם‬
‫תבואתו אני יהוה אלוהיכם יט‪:‬כו לוא תואכלו על הדם לוא תנחשו‬
‫ולוא תעוננו יט‪:‬כז לוא תקיפו פאת רואשכם ולוא תשחית את‬
‫פאת זקנכ יט‪:‬כח ושרט לנפש לוא תיתנו ביבשרכם וכתובת‬
‫קעקע לוא תיתנו בכם אני יהוה יט‪:‬כט אל תחלל את ביתכ‬
‫להזנותה ולוא תיזנה הארץ ומלאה הארץ זימה יט‪:‬ל את‬
‫שבתותי תישמורו ומיקדשי תיראו אני יהוה יט‪:‬לא אל‬
‫תיפנו אל האובות ואל היידעונים אל תבקשו לטמאה בהם אני‬
‫יהוה אלוהיכם יט‪:‬לב מיפני שיבה תקום והדרת פני זקן‬
‫ויראת מאלוהיכ אני יהוה‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬לג וכי יגור איתכ גר‬
‫בארצכם לוא תונו אותו יט‪:‬לד כאזרח מיכם ייחיה לכם הגר הגר‬
‫איתכם ואהבת לו כמוכ כי גרים הייתם בארץ מיצריים‬
‫אני יהוה אלוהיכם יט‪:‬לה לוא תעשו עול במישפט במידה‬
‫במישקל ובמשורה יט‪:‬לו מואזני צדק אבני צדק איפת צדק‬
‫והין צדק ייחיה לכם אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי‬
‫אתכם מארץ מיצריים יט‪:‬לז ושמרתם את כל חוקותי ואת כל‬
‫מישפטי ועשיתם אותם אני יהוה‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור כ‪:‬ב ואל בני יישראל תואמר‬
‫איש איש מיבני יישראל ומינ הגר הגר ביישראל אשר‬
‫ייתן מיזרעו למולכ מות יומת עם הארץ יירגמוהו באבן‬
‫כ‪:‬ג ואני אתן את פני באיש ההוא והיכרתי אותו מיקרב עמו‬
‫כי מיזרעו נתן למולכ למען טמא את מיקדשי ולחלל את שם‬
‫קדשי כ‪:‬ד ואים העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מינ‬
‫האיש ההוא בתיתו מיזרעו למולכ לבילתי המית אותו כ‪:‬ה‬
‫ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמישפחתו והיכרתי אותו‬
‫וייקרא‬
‫ואת כל הזונים אחריו ליזנות אחרי המולכ מיקרב עמם כ‪:‬ו‬
‫והנפש אשר תיפנה אל האובות ואל היידעונים ליזנות‬
‫אחריהם ונתתי את פני בנפש ההיוא והיכרתי אותו מיקרב‬
‫עמו כ‪:‬ז והיתקדישתם ויחייתם קדושים כי אני יהוה‬
‫אלוהיכם כ‪:‬ח ושמרתם את חוקותי ועשיתם אותם אני יהוה‬
‫מקדישכם כ‪:‬ט כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אימו מות‬
‫יומת אביו ואימו קילל דמיו בו כ‪:‬י ואיש אשר יינאף את‬
‫אשת איש אשר יינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף‬
‫והנואפת כ‪:‬יא ואיש אשר יישכב את אשת אביו ערות אביו‬
‫גילה מות יומתו שניהם דמיהם בם כ‪:‬יב ואיש אשר יישכב‬
‫את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם כ‪:‬יג ואיש‬
‫אשר יישכב את זכר מישכבי אישה תועבה עשו שניהם מות‬
‫יומתו דמיהם בם כ‪:‬יד ואיש אשר ייקח את אישה ואת אימה‬
‫זימה היוא באש יישרפו אותו ואתהן ולוא תיחיה זימה‬
‫בתוככם כ‪:‬טו ואיש אשר ייתן שכבתו ביבהמה מות יומת ואת‬
‫הבהמה תהרוגו כ‪:‬טז ואישה אשר תיקרב אל כל בהמה לריבעה‬
‫אותה והרגת את האישה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם כ‪:‬יז‬
‫ואיש אשר ייקח את אחותו בת אביו או בת אימו וראה את ערותה‬
‫והיא תיראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות‬
‫אחותו גילה עונו יישא כ‪:‬יח ואיש אשר יישכב את אישה דוה‬
‫וגילה את ערותה את מקורה הערה והיוא גילתה את מקור דמיה‬
‫ונכרתו שניהם מיקרב עמם כ‪:‬יט וערות אחות אימכ ואחות‬
‫אביכ לוא תגלה כי את שארו הערה עונם יישאו כ‪:‬כ ואיש אשר‬
‫יישכב את דודתו ערות דודו גילה חטאם יישאו ערירים ימותו‬
‫כ‪:‬כא ואיש אשר ייקח את אשת אחיו נדה היוא ערות אחיו‬
‫גילה ערירים ייחיו כ‪:‬כב ושמרתם את כל חוקותי ואת כל‬
‫מישפטי ועשיתם אותם ולוא תקיא אתכם הארץ אשר אני‬
‫מביא אתכם שמה לשבת בה כ‪:‬כג ולוא תלכו בחוקות הגוי אשר אני‬
‫משלח מיפניכם כי את כל אלה עשו ואקוצ בם כ‪:‬כד ואומר לכם‬
‫אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אותה ארץ זבת‬
‫חלב ודבש אני יהוה אלוהיכם אשר היבדלתי אתכם מינ‬
‫העמים כ‪:‬כה והיבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה ובין‬
‫העוף הטמא לטהור ולוא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף‬
‫ובכול אשר תירמוש האדמה אשר היבדלתי לכם לטמא כ‪:‬כו‬
‫ויחייתם לי קדושים כי קדוש אני יהוה ואבדיל אתכם מינ‬
‫העמים ליחיות לי כ‪:‬כז ואיש או אישה כי ייחיה בהם אוב‬
‫או יידעוני מות יומתו באבן יירגמו אותם דמיהם בם‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א ויואמר יהוה אל מושה אמור אל הכוהנים בני אהרון‬
‫ואמרת אלהם לנפש לוא ייטמא בעמיו כא‪:‬ב כי אים לישארו‬
‫הקרוב אליו לאימו ולאביו וליבנו ולביתו ולאחיו כא‪:‬ג ולאחותו‬
‫הבתולה הקרובה אליו אשר לוא היתה לאיש לה ייטמא כא‪:‬ד לוא‬
‫ייטמא בעל בעמיו להחלו כא‪:‬ה לוא יקרחה )ייקרחו( קרחה‬
‫ברואשם ופאת זקנם לוא יגלחו וביבשרם לוא יישרטו שרטת‬
‫כא‪:‬ו קדושים ייחיו לאלוהיהם ולוא יחללו שם אלוהיהם כי‬
‫את אישי יהוה לחם אלוהיהם הם מקריבימ והיו קודש כא‪:‬ז‬
‫אישה זונה וחללה לוא ייקחו ואישה גרושה מאישה לוא ייקחו‬
‫כי קדוש הוא לאלוהיו כא‪:‬ח וקידשתו כי את לחם אלוהיכ הוא‬
‫מקריב קדוש ייחיה לכ כי קדוש אני יהוה מקדישכם כא‪:‬ט ובת‬
‫איש כוהן כי תחל ליזנות את אביה היא מחללת באש‬
‫תישרף‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬י והכוהן הגדול מאחיו אשר יוצק על רואשו‬
‫שמן המישחה ומילא את ידו לילבוש את הבגדים את רואשו‬
‫לוא ייפרע ובגדיו לוא ייפרום כא‪:‬יא ועל כל נפשות מת לוא‬
‫יבוא לאביו ולאימו לוא ייטמא כא‪:‬יב ומינ המיקדש לוא‬
‫יצא ולוא יחלל את מיקדש אלוהיו כי נזר שמן מישחת‬
‫אלוהיו עליו אני יהוה כא‪:‬יג והוא אישה ביבתוליה ייקח‬
‫כא‪:‬יד אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לוא ייקח כי אים‬
‫וייקרא‬
‫בתולה מעמיו ייקח אישה כא‪:‬טו ולוא יחלל זרעו בעמיו כי‬
‫אני יהוה מקדשו‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬טז וידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫כא‪:‬יז דבר אל אהרון לאמור איש מיזרעכ לדורותם אשר‬
‫ייחיה בו מום לוא ייקרב להקריב לחם אלוהיו כא‪:‬יח כי כל‬
‫איש אשר בו מום לוא ייקרב איש עיור או פיסח או חרומ או‬
‫שרוע כא‪:‬יט או איש אשר ייחיה בו שבר רגל או שבר יד כא‪:‬כ‬
‫או גיבן או דק או תבלול בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשכ‬
‫כא‪:‬כא כל איש אשר בו מום מיזרע אהרון הכוהן לוא ייגש‬
‫להקריב את אישי יהוה מום בו את לחם אלוהיו לוא ייגש‬
‫להקריב כא‪:‬כב לחם אלוהיו מיקדשי הקדשים ומינ הקדשים‬
‫יואכל כא‪:‬כג אכ אל הפרוכת לוא יבוא ואל המיזבח לוא ייגש‬
‫כי מום בו ולוא יחלל את מיקדשי כי אני יהוה מקדשם כא‪:‬כד‬
‫וידבר מושה אל אהרון ואל בניו ואל כל בני יישראל‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור כב‪:‬ב דבר אל אהרון ואל בניו‬
‫ויינזרו מיקדשי בני יישראל ולוא יחללו את שם קדשי‬
‫אשר הם מקדישים לי אני יהוה כב‪:‬ג אמור אלהם לדורותיכם‬
‫כל איש אשר ייקרב מיכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו‬
‫בני יישראל ליהוה וטומאתו עליו ונכרתה הנפש ההיוא‬
‫מילפני אני יהוה כב‪:‬ד איש איש מיזרע אהרון והוא צרוע‬
‫או זב בקדשים לוא יואכל עד אשר ייטהר והנוגע בכל טמא‬
‫נפש או איש אשר תצא מימנו שיכבת זרע כב‪:‬ה או איש אשר‬
‫ייגע בכל שרץ אשר ייטמא לו או באדם אשר ייטמא לו לכול‬
‫טומאתו כב‪:‬ו נפש אשר תיגע בו וטמאה עד הערב ולוא יואכל‬
‫מינ הקדשים כי אים רחץ בשרו במיים כב‪:‬ז ובא השמש‬
‫וטהר ואחר יואכל מינ הקדשים כי לחמו הוא כב‪:‬ח נבלה וטרפה‬
‫לוא יואכל לטמאה בה אני יהוה כב‪:‬ט ושמרו את מישמרתי ולוא‬
‫יישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו אני יהוה מקדשם כב‪:‬י‬
‫וכל זר לוא יואכל קודש תושב כוהן ושכיר לוא יואכל קודש כב‪:‬יא‬
‫וכוהן כי ייקנה נפש קינין כספו הוא יואכל בו ויליד‬
‫ביתו הם יואכלו בלחמו כב‪:‬יב ובת כוהן כי תיחיה לאיש זר‬
‫היוא ביתרומת הקדשים לוא תואכל כב‪:‬יג ובת כוהן כי תיחיה‬
‫אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כינעוריה‬
‫מילחם אביה תואכל וכל זר לוא יואכל בו כב‪:‬יד ואיש כי יואכל‬
‫קודש בישגגה ויסף חמישיתו עליו ונתן לכוהן את הקודש‬
‫כב‪:‬טו ולוא יחללו את קדשי בני יישראל את אשר ירימו‬
‫ליהוה כב‪:‬טז והישיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי‬
‫אני יהוה מקדשם‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬יז וידבר יהוה אל מושה לאמור כב‪:‬יח דבר אל אהרון ואל‬
‫בניו ואל כל בני יישראל ואמרת אלהם איש איש מיבית‬
‫יישראל ומינ הגר ביישראל אשר יקריב קרבנו לכל‬
‫נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעולה כב‪:‬יט‬
‫לירצונכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעיזים כב‪:‬כ כול אשר בו‬
‫מום לוא תקריבו כי לוא לרצון ייחיה לכם כב‪:‬כא ואיש כי‬
‫יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לינדבה בבקר או‬
‫בצואן תמים ייחיה לרצון כל מום לוא ייחיה בו כב‪:‬כב עורת‬
‫או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לוא תקריבו אלה ליהוה‬
‫ואישה לוא תיתנו מהם על המיזבח ליהוה כב‪:‬כג ושור ושה‬
‫שרוע וקלוט נדבה תעשה אותו ולנדר לוא ירצה כב‪:‬כד ומעוכ וכתות‬
‫ונתוק וכרות לוא תקריבו ליהוה ובארצכם לוא תעשו כב‪:‬כה ומיד בן‬
‫נכר לוא תקריבו את לחם אלוהיכם מיכל אלה כי משחתם בהם‬
‫מום בם לוא ירצו לכם‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬כו וידבר יהוה אל מושה לאמור‬
‫כב‪:‬כז שור או כשב או עז כי ייולד והיה שיבעת ימים תחת‬
‫אימו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אישה ליהוה כב‪:‬כח‬
‫ושור או שה אותו ואת בנו לוא תישחטו ביום אחד כב‪:‬כט וכי תיזבחו‬
‫זבח תודה ליהוה לירצונכם תיזבחו כב‪:‬ל ביום ההוא יאכל לוא‬
‫תותירו מימנו עד בוקר אני יהוה כב‪:‬לא ושמרתם מיצותי‬
‫וייקרא‬
‫ועשיתם אותם אני יהוה כב‪:‬לב ולוא תחללו את שם קדשי‬
‫ונקדשתי בתוכ בני יישראל אני יהוה מקדישכם כב‪:‬לג‬
‫המוציא אתכם מארץ מיצריים ליחיות לכם לאלוהים אני‬
‫יהוה‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור כג‪:‬ב דבר אל‬
‫ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תיקראו אותם‬
‫אלה הם מועדי כג‪:‬ג ששת ימים תעשה‬
‫השביעי שבת שבתון מיקרא קודש כל מלאכה‬
‫היוא ליהוה בכול מושבותיכם‪..........‬פ‬
‫בני יישראל‬
‫מיקראי קודש‬
‫מלאכה וביום‬
‫לוא תעשו שבת‬
‫כג‪:‬ד אלה מועדי יהוה מיקראי קודש אשר תיקראו אותם‬
‫במועדם כג‪:‬ה בחודש הריאשון בארבעה עשר לחודש בין‬
‫הערביים פסח ליהוה כג‪:‬ו ובחמישה עשר יום לחודש הזה חג‬
‫כג‪:‬ז ביום‬
‫המצות ליהוה שיבעת ימים מצות תואכלו‬
‫הריאשון מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו‬
‫כג‪:‬ח והיקרבתם אישה ליהוה שיבעת ימים ביום השביעי‬
‫מיקרא קודש כל מלאכת עבודה לוא תעשו‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬ט וידבר יהוה אל מושה לאמור כג‪:‬י דבר אל בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את‬
‫קצירה והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכוהן כג‪:‬יא‬
‫והניף את העומר ליפני יהוה לירצונכם מימחרת השבת‬
‫יניפנו הכוהן כג‪:‬יב ועשיתם ביום הניפכם את העומר‬
‫כבש תמים בן שנתו לעולה ליהוה כג‪:‬יג ומינחתו שני‬
‫עשרונים סולת בלולה בשמן אישה ליהוה ריח ניחוח ונסכוה‬
‫ייין רביעית ההין כג‪:‬יד ולחם וקלי וכרמל לוא תואכלו עד‬
‫עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלוהיכם חוקת עולם‬
‫לכם‬
‫וספרתם‬
‫מושבותיכם‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬טו‬
‫בכול‬
‫לדורותיכם‬
‫מימחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות‬
‫תמימות תיחיינה כג‪:‬טז עד מימחרת השבת השביעית‬
‫תיספרו חמישים יום והיקרבתם מינחה חדשה ליהוה כג‪:‬יז‬
‫מימושבותיכם תביאו לחם תנופה שתיים שני עשרונים‬
‫כג‪:‬יח‬
‫סולת תיחיינה חמץ תאפינה ביכורים ליהוה‬
‫והיקרבתם על הלחם שיבעת כבשים תמימימ בני שנה ופר‬
‫בן בקר אחד ואילימ שניים ייחיו עולה ליהוה ומינחתם‬
‫ונסכיהם אישה ריח ניחוח ליהוה כג‪:‬יט ועשיתם שעיר‬
‫עיזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים‬
‫כג‪:‬כ והניף הכוהן אותם על לחם הביכורים תנופה ליפני‬
‫יהוה על שני כבשים קודש ייחיו ליהוה לכוהן כג‪:‬כא‬
‫וקראתם בעצם היום הזה מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת‬
‫עבודה לוא תעשו חוקת עולם בכל מושבותיכם לדורותיכם כג‪:‬כב‬
‫ובקוצרכם את קציר ארצכם לוא תכלה פאת שדכ בקוצרכ ולקט קצירכ‬
‫לוא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני יהוה אלוהיכם‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬כג וידבר יהוה אל מושה לאמור כג‪:‬כד דבר אל בני יישראל‬
‫לאמור בחודש השביעי באחד לחודש ייחיה לכם שבתון זיכרון‬
‫תרועה מיקרא קודש כג‪:‬כה כל מלאכת עבודה לוא תעשו והיקרבתם‬
‫אישה ליהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כו וידבר יהוה אל מושה לאמור כג‪:‬כז‬
‫אכ בעשור לחודש השביעי הזה יום הכיפורים הוא מיקרא‬
‫קודש ייחיה לכם ועיניתם את נפשותיכם והיקרבתם‬
‫אישה ליהוה כג‪:‬כח וכל מלאכה לוא תעשו בעצם היום הזה כי‬
‫יום כיפורים הוא לכפר עליכם ליפני יהוה אלוהיכם‬
‫כג‪:‬כט כי כל הנפש אשר לוא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה‬
‫מעמיה כג‪:‬ל וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה‬
‫והאבדתי את הנפש ההיוא מיקרב עמה כג‪:‬לא כל מלאכה לוא‬
‫תעשו חוקת עולם לדורותיכם בכול מושבותיכם כג‪:‬לב שבת שבתון‬
‫הוא לכם ועיניתם את נפשותיכם בתישעה לחודש בערב מערב‬
‫וייקרא‬
‫עד ערב תישבתו שבתכם‪..........‬פ‬
‫כג‪:‬לג וידבר יהוה אל מושה לאמור כג‪:‬לד דבר אל בני יישראל‬
‫לאמור בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות‬
‫שיבעת ימים ליהוה כג‪:‬לה ביום הריאשון מיקרא קודש כל‬
‫מלאכת עבודה לוא תעשו כג‪:‬לו שיבעת ימים תקריבו אישה‬
‫ליהוה ביום השמיני מיקרא קודש ייחיה לכם והיקרבתם‬
‫אישה ליהוה עצרת היוא כל מלאכת עבודה לוא תעשו כג‪:‬לז אלה‬
‫מועדי יהוה אשר תיקראו אותם מיקראי קודש להקריב אישה‬
‫ליהוה עולה ומינחה זבח ונסכים דבר יום ביומו כג‪:‬לח מילבד‬
‫שבתות יהוה ומילבד מתנותיכם ומילבד כל נדריכם ומילבד כל‬
‫נדבותיכם אשר תיתנו ליהוה כג‪:‬לט אכ בחמישה עשר יום‬
‫לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג יהוה‬
‫שיבעת ימים ביום הריאשון שבתון וביום השמיני‬
‫שבתון כג‪:‬מ ולקחתם לכם ביום הריאשון פרי עץ הדר כפות‬
‫תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם ליפני יהוה‬
‫אלוהיכם שיבעת ימים כג‪:‬מא וחגותם אותו חג ליהוה שיבעת‬
‫ימים בשנה חוקת עולם לדורותיכם בחודש השביעי תחוגו אותו‬
‫כג‪:‬מב בסוכות תשבו שיבעת ימים כל האזרח ביישראל ישבו‬
‫בסוכות כג‪:‬מג למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני‬
‫יישראל בהוציאי אותם מארץ מיצריים אני יהוה‬
‫אלוהיכם כג‪:‬מד וידבר מושה את מועדי יהוה אל בני‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור כד‪:‬ב צו את בני יישראל‬
‫וייקחו אליכ שמן זיית זכ כתית למאור להעלות נר תמיד‬
‫כד‪:‬ג מיחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד יערוכ אותו אהרון מערב‬
‫עד בוקר ליפני יהוה תמיד חוקת עולם לדורותיכם כד‪:‬ד על‬
‫המנורה הטהורה יערוכ את הנרות ליפני יהוה תמיד‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬ה ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני‬
‫עשרונים ייחיה החלה האחת כד‪:‬ו ושמת אותם שתיים‬
‫מערכות שש המערכת על השולחן הטהור ליפני יהוה כד‪:‬ז‬
‫ונתת על המערכת לבונה זכה והיתה ללחם לאזכרה אישה ליהוה‬
‫כד‪:‬ח ביום השבת ביום השבת יערכנו ליפני יהוה תמיד‬
‫מאת בני יישראל ברית עולם כד‪:‬ט והיתה לאהרון ולבניו‬
‫ואכלוהו במקום קדוש כי קודש קדשים הוא לו מאישי יהוה חק‬
‫עולם‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬י ויצא בן אישה יישראלית והוא בן איש‬
‫מיצרי בתוכ בני יישראל ויינצו במחנה בן היישראלית‬
‫ואיש היישראלי כד‪:‬יא וייקוב בן האישה היישראלית את‬
‫השם ויקלל ויביאו אותו אל מושה ושם אימו שלומית בת‬
‫דיברי למטה דן כד‪:‬יב ויניחוהו במישמר ליפרוש להם על‬
‫פי יהוה‪..........‬פ‬
‫כד‪:‬יג וידבר יהוה אל מושה לאמור כד‪:‬יד הוצא את המקלל אל‬
‫מיחוץ למחנה וסמכו כל השומעים את ידיהם על רואשו ורגמו‬
‫אותו כל העדה כד‪:‬טו ואל בני יישראל תדבר לאמור איש איש‬
‫כי יקלל אלוהיו ונשא חטאו כד‪:‬טז ונוקב שם יהוה מות יומת‬
‫רגום יירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת כד‪:‬יז‬
‫ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת כד‪:‬יח ומכה נפש בהמה‬
‫ישלמנה נפש תחת נפש כד‪:‬יט ואיש כי ייתן מום‬
‫בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו כד‪:‬כ שבר תחת שבר עיין תחת‬
‫עיין שן תחת שן כאשר ייתן מום באדם כן יינתן בו‬
‫כד‪:‬כא ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת כד‪:‬כב מישפט אחד‬
‫ייחיה לכם כגר כאזרח ייחיה כי אני יהוה אלוהיכם כד‪:‬כג‬
‫וידבר מושה אל בני יישראל ויוציאו את המקלל אל מיחוץ‬
‫למחנה ויירגמו אותו אבן ובני יישראל עשו כאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה‪..........‬פ‬
‫וייקרא‬
‫כה‪:‬א וידבר יהוה אל מושה בהר סיני לאמור כה‪:‬ב דבר אל בני‬
‫יישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם‬
‫ושבתה הארץ שבת ליהוה כה‪:‬ג שש שנים תיזרע שדכ ושש‬
‫שנים תיזמור כרמכ ואספת את תבואתה כה‪:‬ד ובשנה השביעית‬
‫שבת שבתון ייחיה לארץ שבת ליהוה שדכ לוא תיזרע וכרמכ‬
‫לוא תיזמור כה‪:‬ה את ספיח קצירכ לוא תיקצור ואת עינבי‬
‫נזירכ לוא תיבצור שנת שבתון ייחיה לארץ כה‪:‬ו והיתה שבת‬
‫הארץ לכם לאכלה לכ ולעבדכ ולאמתכ ולישכירכ ולתושבכ הגרים‬
‫עימכ כה‪:‬ז וליבהמתכ ולחיה אשר בארצכ תיחיה כל תבואתה‬
‫לאכול‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬ח וספרת לכ שבע שבתות שנים שבע שנים‬
‫שבע פעמים והיו לכ ימי שבע שבתות השנים תשע‬
‫וארבעים שנה כה‪:‬ט והעברת שופר תרועה בחודש השביעי‬
‫בעשור לחודש ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם כה‪:‬י‬
‫וקידשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל‬
‫יושביה יובל היוא תיחיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש‬
‫אל מישפחתו תשובו כה‪:‬יא יובל היוא שנת החמישים שנה‬
‫תיחיה לכם לוא תיזרעו ולוא תיקצרו את ספיחיה ולוא תיבצרו‬
‫את נזיריה כה‪:‬יב כי יובל היוא קודש תיחיה לכם מינ‬
‫השדה תואכלו את תבואתה כה‪:‬יג בישנת היובל הזואת תשובו איש‬
‫אל אחוזתו כה‪:‬יד וכי תימכרו מימכר לעמיתכ או קנוה מיד‬
‫עמיתכ אל תונו איש את אחיו כה‪:‬טו במיספר שנים אחר‬
‫היובל תיקנה מאת עמיתכ במיספר שני תבואות יימכר לכ‬
‫כה‪:‬טז לפי רוב השנים תרבה מיקנתו ולפי מעוט השנים‬
‫תמעיט מיקנתו כי מיספר תבואות הוא מוכר לכ כה‪:‬יז ולוא‬
‫תונו איש את עמיתו ויראת מאלוהיכ כי אני יהוה אלוהיכם‬
‫כה‪:‬יח ועשיתם את חוקותי ואת מישפטי תישמרו ועשיתם‬
‫אותם וישבתם על הארץ לבטח כה‪:‬יט ונתנה הארץ פיריה‬
‫ואכלתם לשובע וישבתם לבטח עליה כה‪:‬כ וכי תואמרו מה נואכל‬
‫בשנה השביעית הן לוא נזרע ולוא נאסוף את תבואתנו כה‪:‬כא‬
‫וציויתי את בירכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה‬
‫לישלוש השנים כה‪:‬כב וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם‬
‫מינ התבואה ישן עד השנה התשיעית עד בוא תבואתה תואכלו‬
‫ישן כה‪:‬כג והארץ לוא תימכר ליצמיתות כי לי הארץ כי‬
‫גרים ותושבים אתם עימדי כה‪:‬כד ובכול ארץ אחוזתכם גאולה‬
‫תיתנו לארץ‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬כה כי ימוכ אחיכ ומכר מאחוזתו ובא‬
‫גואלו הקרוב אליו וגאל את מימכר אחיו כה‪:‬כו ואיש כי לוא‬
‫ייחיה לו גואל והישיגה ידו ומצא כדי גאולתו כה‪:‬כז וחישב‬
‫את שני מימכרו והשיב את העודף לאיש אשר מכר לו ושב‬
‫לאחוזתו כה‪:‬כח ואים לוא מצאה ידו די השיב לו והיה מימכרו‬
‫ושב‬
‫ביובל‬
‫ויצא‬
‫היובל‬
‫שנת‬
‫עד‬
‫אותו‬
‫הקונה‬
‫ביד‬
‫לאחוזתו‪..........‬ס‪..........‬כה‪:‬כט ואיש כי יימכור בית מושב עיר חומה‬
‫והיתה גאולתו עד תום שנת מימכרו ימים תיחיה גאולתו כה‪:‬ל‬
‫ואים לוא ייגאל עד מלואת לו שנה תמימה וקם הביית אשר‬
‫בעיר אשר לא )לו( חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו לוא יצא‬
‫ביובל כה‪:‬לא ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה‬
‫הארץ יחשב גאולה תיחיה לו וביובל יצא כה‪:‬לב וערי הלויים‬
‫בתי ערי אחוזתם גאולת עולם תיחיה ללויים כה‪:‬לג ואשר‬
‫ייגאל מינ הלויים ויצא מימכר ביית ועיר אחוזתו‬
‫ביובל כי בתי ערי הלויים היוא אחוזתם בתוכ בני יישראל‬
‫כה‪:‬לד ושדה מיגרש עריהם לוא יימכר כי אחוזת עולם הוא‬
‫להם‪..........‬ס‪..........‬כה‪:‬לה וכי ימוכ אחיכ ומטה ידו עימכ והחזקת בו‬
‫גר ותושב וחי עימכ כה‪:‬לו אל תיקח מאיתו נשכ ותרבית ויראת‬
‫מאלוהיכ וחי אחיכ עימכ כה‪:‬לז את כספכ לוא תיתן לו בנשכ‬
‫ובמרבית לוא תיתן אכלכ כה‪:‬לח אני יהוה אלוהיכם אשר‬
‫הוצאתי אתכם מארץ מיצריים לתת לכם את ארץ כנען‬
‫ליחיות לכם לאלוהים‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬לט וכי ימוכ אחיכ עימכ‬
‫ונמכר לכ לוא תעבוד בו עבודת עבד כה‪:‬מ כשכיר כתושב ייחיה‬
‫וייקרא‬
‫עימכ עד שנת היובל יעבוד עימכ כה‪:‬מא ויצא מעימכ הוא‬
‫ובניו עימו ושב אל מישפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב כה‪:‬מב‬
‫כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מיצריים לוא‬
‫יימכרו מימכרת עבד כה‪:‬מג לוא תירדה בו בפרכ ויראת‬
‫מאלוהיכ כה‪:‬מד ועבדכ ואמתכ אשר ייחיו לכ מאת הגויים‬
‫אשר סביבותיכם מהם תיקנו עבד ואמה כה‪:‬מה וגם מיבני‬
‫התושבים הגרים עימכם מהם תיקנו ומימישפחתם אשר‬
‫כה‪:‬מו‬
‫לאחוזה‬
‫לכם‬
‫והיו‬
‫בארצכם‬
‫הולידו‬
‫אשר‬
‫עימכם‬
‫והיתנחלתם אותם ליבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם‬
‫תעבודו ובאחיכם בני יישראל איש באחיו לוא תירדה בו‬
‫בפרכ‪..........‬ס‪..........‬כה‪:‬מז וכי תשיג יד גר ותושב עימכ ומכ אחיכ‬
‫עימו ונמכר לגר תושב עימכ או לעקר מישפחת גר כה‪:‬מח‬
‫אחרי נמכר גאולה תיחיה לו אחד מאחיו ייגאלנו כה‪:‬מט או‬
‫דודו או בן דודו ייגאלנו או מישאר בשרו מימישפחתו‬
‫ייגאלנו או הישיגה ידו ונגאל כה‪:‬נ וחישב עימ קונהו‬
‫מישנת הימכרו לו עד שנת היובל והיה כסף מימכרו‬
‫במיספר שנים כימי שכיר ייחיה עימו כה‪:‬נא אים עוד‬
‫רבות בשנים לפיהן ישיב גאולתו מיכסף מיקנתו כה‪:‬נב‬
‫ואים מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחישב לו כפי‬
‫שניו ישיב את גאולתו כה‪:‬נג כישכיר שנה בשנה ייחיה‬
‫עימו לוא יירדנו בפרכ לעיניכ כה‪:‬נד ואים לוא ייגאל‬
‫באלה ויצא בישנת היובל הוא ובניו עימו כה‪:‬נה כי לי בני‬
‫יישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ‬
‫מיצריים אני יהוה אלוהיכם כו‪:‬א לוא תעשו לכם אלילימ‬
‫ופסל ומצבה לוא תקימו לכם ואבן משכית לוא תיתנו בארצכם‬
‫להישתחות עליה כי אני יהוה אלוהיכם כו‪:‬ב את שבתותי‬
‫תישמורו ומיקדשי תיראו אני יהוה‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬ג אים בחוקותי תלכו ואת מיצותי תישמרו ועשיתם אותם‬
‫כו‪:‬ד ונתתי גישמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה‬
‫ייתן פיריו כו‪:‬ה והישיג לכם דייש את בציר ובציר‬
‫ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשובע וישבתם לבטח בארצכם כו‪:‬ו‬
‫ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והישבתי חיה רעה‬
‫מינ הארץ וחרב לוא תעבור בארצכם כו‪:‬ז ורדפתם את אויביכם‬
‫ונפלו ליפניכם לחרב כו‪:‬ח ורדפו מיכם חמישה מאה ומאה‬
‫מיכם רבבה יירדופו ונפלו אויביכם ליפניכם לחרב כו‪:‬ט‬
‫אתכם‬
‫והירביתי‬
‫אתכם‬
‫והיפריתי‬
‫אליכם‬
‫ופניתי‬
‫והקימותי את בריתי איתכם כו‪:‬י ואכלתם ישן נושן וישן‬
‫מיפני חדש תוציאו כו‪:‬יא ונתתי מישכני בתוככם ולוא‬
‫תיגעל נפשי אתכם כו‪:‬יב והיתהלכתי בתוככם והייתי לכם‬
‫לאלוהים ואתם תיחיו לי לעם כו‪:‬יג אני יהוה אלוהיכם‬
‫אשר הוצאתי אתכם מארץ מיצריים מיחיות להם עבדים‬
‫ואשבור מוטות עולכם ואולכ אתכם קוממיות‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬יד ואים לוא תישמעו לי ולוא תעשו את כל המיצות האלה‬
‫כו‪:‬טו ואים בחוקותי תימאסו ואים את מישפטי תיגעל‬
‫נפשכם לבילתי עשות את כל מיצותי להפרכם את בריתי‬
‫כו‪:‬טז אף אני אעשה זואת לכם והיפקדתי עליכם בהלה את‬
‫השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבות נפש וזרעתם‬
‫לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם כו‪:‬יז ונתתי פני בכם‬
‫ונגפתם ליפני אויביכם ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין‬
‫רודף אתכם כו‪:‬יח ואים עד אלה לוא תישמעו לי ויספתי‬
‫ליסרה אתכם שבע על חטואתיכם כו‪:‬יט ושברתי את גאון עוזכם‬
‫ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה כו‪:‬כ ותם לריק‬
‫כוחכם ולוא תיתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לוא ייתן‬
‫פיריו כו‪:‬כא ואים תלכו עימי קרי ולוא תואבו לישמוע לי‬
‫ויספתי עליכם מכה שבע כחטואתיכם כו‪:‬כב והישלחתי בכם את‬
‫חית השדה ושיכלה אתכם והיכריתה את בהמתכם והימעיטה‬
‫וייקרא‬
‫אתכם ונשמו דרכיכם כו‪:‬כג ואים באלה לוא תיוסרו לי והלכתם‬
‫עימי קרי כו‪:‬כד והלכתי אף אני עימכם בקרי והיכיתי‬
‫אתכם גם אני שבע על חטואתיכם כו‪:‬כה והבאתי עליכם חרב‬
‫נוקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושילחתי דבר בתוככם‬
‫ונתתם ביד אויב כו‪:‬כו בשיברי לכם מטה לחם ואפו עשר‬
‫נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במישקל ואכלתם ולוא‬
‫תישבעו‪..........‬ס‪..........‬כו‪:‬כז ואים בזואת לוא תישמעו לי והלכתם‬
‫עימי בקרי כו‪:‬כח והלכתי עימכם בחמת קרי וייסרתי אתכם‬
‫אף אני שבע על חטואתיכם כו‪:‬כט ואכלתם בשר בניכם ובשר‬
‫בנותיכם תואכלו כו‪:‬ל והישמדתי את במותיכם והיכרתי את‬
‫חמניכם ונתתי את פיגריכם על פיגרי גילוליכם וגעלה‬
‫נפשי אתכם כו‪:‬לא ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את‬
‫מיקדשיכם ולוא אריח בריח ניחוחכם כו‪:‬לב והשימותי אני‬
‫את הארץ ושממו עליה אויביכם היושבים בה כו‪:‬לג ואתכם‬
‫אזרה בגויים והריקותי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה‬
‫ועריכם ייחיו חרבה כו‪:‬לד אז תירצה הארץ את שבתותיה כול‬
‫ימי השמה ואתם בארץ אויביכם אז תישבת הארץ והירצת את‬
‫שבתותיה כו‪:‬לה כל ימי השמה תישבות את אשר לוא שבתה‬
‫בשבתותיכם בשיבתכם עליה כו‪:‬לו והנשארים בכם והבאתי‬
‫מורכ בילבבם בארצות אויביהם ורדף אותם קול עלה נדף ונסו‬
‫מנוסת חרב ונפלו ואין רודף כו‪:‬לז וכשלו איש באחיו‬
‫כמיפני חרב ורודף איין ולוא תיחיה לכם תקומה ליפני‬
‫אויביכם כו‪:‬לח ואבדתם בגויים ואכלה אתכם ארץ אויביכם‬
‫כו‪:‬לט והנשארים בכם יימקו בעונם בארצות אויביכם ואף‬
‫בעונות אבותם איתם יימקו כו‪:‬מ והיתודו את עונם ואת עון‬
‫אבותם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עימי בקרי כו‪:‬מא‬
‫אף אני אלכ עימם בקרי והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז‬
‫ייכנע לבבם הערל ואז יירצו את עונם כו‪:‬מב וזכרתי את‬
‫בריתי יעקוב ואף את בריתי ייצחק ואף את בריתי אברהם‬
‫אזכור והארץ אזכור כו‪:‬מג והארץ תעזב מהם ותירץ את שבתותיה‬
‫בחשמה מהם והם יירצו את עונם יען וביען במישפטי‬
‫מאסו ואת חוקותי געלה נפשם כו‪:‬מד ואף גם זואת ביחיותם‬
‫בארץ אויביהם לוא מאסתים ולוא געלתים לכלותם להפר‬
‫בריתי איתם כי אני יהוה אלוהיהם כו‪:‬מה וזכרתי להם‬
‫ברית ריאשונים אשר הוצאתי אותם מארץ מיצריים‬
‫לעיני הגויים ליחיות להם לאלוהים אני יהוה כו‪:‬מו אלה‬
‫החוקים והמישפטים והתורות אשר נתן יהוה בינו ובין‬
‫בני יישראל בהר סיני ביד מושה‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור כז‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם איש כי יפליא נדר בערככ נפשות ליהוה כז‪:‬ג‬
‫והיה ערככ הזכר מיבן עשרים שנה ועד בן שישים שנה‬
‫והיה ערככ חמישים שקל כסף בשקל הקודש כז‪:‬ד ואים נקבה‬
‫היוא והיה ערככ שלושים שקל כז‪:‬ה ואים מיבן חמש שנים‬
‫ועד בן עשרים שנה והיה ערככ הזכר עשרים שקלים ולנקבה‬
‫עשרת שקלים כז‪:‬ו ואים מיבן חודש ועד בן חמש שנים והיה‬
‫ערככ הזכר חמישה שקלים כסף ולנקבה ערככ שלושת שקלים‬
‫כסף כז‪:‬ז ואים מיבן שישים שנה ומעלה אים זכר והיה‬
‫ערככ חמישה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים כז‪:‬ח ואים מכ‬
‫הוא מערככ והעמידו ליפני הכוהן והעריכ אותו הכוהן על‬
‫פי אשר תשיג יד הנודר יעריכנו הכוהן‪..........‬ס‪..........‬כז‪:‬ט ואים‬
‫בהמה אשר יקריבו מימנה קרבן ליהוה כול אשר ייתן‬
‫מימנו ליהוה ייחיה קודש כז‪:‬י לוא יחליפנו ולוא ימיר‬
‫אותו טוב ברע או רע בטוב ואים המר ימיר בהמה ביבהמה והיה‬
‫הוא ותמורתו ייחיה קודש כז‪:‬יא ואים כל בהמה טמאה אשר לוא‬
‫יקריבו מימנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה ליפני‬
‫הכוהן כז‪:‬יב והעריכ הכוהן אותה בין טוב ובין רע כערככ‬
‫וייקרא‬
‫הכוהן כן ייחיה כז‪:‬יג ואים גאול ייגאלנה ויסף‬
‫חמישיתו על ערככ כז‪:‬יד ואיש כי יקדיש את ביתו קודש‬
‫ליהוה והעריכו הכוהן בין טוב ובין רע כאשר יעריכ אותו‬
‫הכוהן כן יקום כז‪:‬טו ואים המקדיש ייגאל את ביתו ויסף‬
‫חמישית כסף ערככ עליו והיה לו כז‪:‬טז ואים מישדה אחוזתו‬
‫יקדיש איש ליהוה והיה ערככ לפי זרעו זרע חומר שעורים‬
‫בחמישים שקל כסף כז‪:‬יז אים מישנת היובל יקדיש שדהו‬
‫כערככ יקום כז‪:‬יח ואים אחר היובל יקדיש שדהו וחישב לו‬
‫הכוהן את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל‬
‫ונגרע מערככ כז‪:‬יט ואים גאול ייגאל את השדה המקדיש אותו‬
‫ויסף חמישית כסף ערככ עליו וקם לו כז‪:‬כ ואים לוא ייגאל‬
‫את השדה ואים מכר את השדה לאיש אחר לוא ייגאל עוד כז‪:‬כא‬
‫והיה השדה בצאתו ביובל קודש ליהוה כישדה החרם לכוהן‬
‫תיחיה אחוזתו כז‪:‬כב ואים את שדה מיקנתו אשר לוא מישדה‬
‫אחוזתו יקדיש ליהוה כז‪:‬כג וחישב לו הכוהן את מיכסת הערככ‬
‫עד שנת היובל ונתן את הערככ ביום ההוא קודש ליהוה כז‪:‬כד‬
‫בישנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאיתו לאשר לו אחוזת‬
‫הארץ כז‪:‬כה וכל ערככ ייחיה בשקל הקודש עשרים גרה ייחיה‬
‫השקל כז‪:‬כו אכ בכור אשר יבוכר ליהוה ביבהמה לוא יקדיש‬
‫איש אותו אים שור אים שה ליהוה הוא כז‪:‬כז ואים בבהמה‬
‫הטמאה ופדה בערככ ויסף חמישיתו עליו ואים לוא ייגאל‬
‫ונמכר בערככ כז‪:‬כח אכ כל חרם אשר יחרימ איש ליהוה מיכל‬
‫אשר לו מאדם ובהמה ומישדה אחוזתו לוא יימכר ולוא ייגאל‬
‫כל חרם קודש קדשים הוא ליהוה כז‪:‬כט כל חרם אשר יחרם מינ‬
‫האדם לוא ייפדה מות יומת כז‪:‬ל וכל מעשר הארץ מיזרע‬
‫הארץ מיפרי העץ ליהוה הוא קודש ליהוה כז‪:‬לא ואים גאול‬
‫ייגאל איש מימעשרו חמישיתו יוסף עליו כז‪:‬לב וכל‬
‫מעשר בקר וצואן כול אשר יעבור תחת השבט העשירי ייחיה‬
‫קודש ליהוה כז‪:‬לג לוא יבקר בין טוב לרע ולוא ימירנו ואים‬
‫המר ימירנו והיה הוא ותמורתו ייחיה קודש לוא ייגאל‬
‫כז‪:‬לד אלה המיצות אשר ציוה יהוה את מושה אל בני יישראל‬
‫בהר סיני‬
‫במידבר‬
‫א‪:‬א וידבר יהוה אל מושה במידבר סיני באוהל מועד באחד‬
‫לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מיצריים לאמור‬
‫א‪:‬ב שאו את רואש כל עדת בני יישראל למישפחותם לבית‬
‫אבותם במיספר שמות כל זכר לגולגלותם א‪:‬ג מיבן עשרים‬
‫שנה ומעלה כל יוצא צבא ביישראל תיפקדו אותם לציבאותם‬
‫אתה ואהרון א‪:‬ד ואיתכם ייחיו איש איש למטה איש רואש‬
‫לבית אבותיו הוא א‪:‬ה ואלה שמות האנשים אשר יעמדו איתכם‬
‫ליראובן אליצור בן שדיאור א‪:‬ו לשימעון שלומיאל בן‬
‫צורישדי א‪:‬ז ליהודה נחשון בן עמינדב א‪:‬ח לייששכר‬
‫נתנאל בן צוער א‪:‬ט ליזבולונ אליאב בן חלון א‪:‬י ליבני‬
‫יוסף לאפריים אלישמע בן עמיהוד לימנשה גמליאל בן‬
‫פדהצור א‪:‬יא לבינימינ אבידן בן גידעוני א‪:‬יב לדן‬
‫אחיעזר בן עמישדי א‪:‬יג לאשר פגעיאל בן עכרן א‪:‬יד לגד‬
‫אליסף בן דעואל א‪:‬טו לנפתלי אחירע בן עינן א‪:‬טז אלה‬
‫קריאי )קרואי( העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי‬
‫יישראל הם א‪:‬יז וייקח מושה ואהרון את האנשים האלה‬
‫אשר נקבו בשמות א‪:‬יח ואת כל העדה היקהילו באחד לחודש השני‬
‫וייתילדו על מישפחותם לבית אבותם במיספר שמות מיבן‬
‫עשרים שנה ומעלה לגולגלותם א‪:‬יט כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה וייפקדם במידבר סיני‪..........‬ס‪ ..........‬א‪:‬כ וייחיו בני‬
‫ראובן בכור יישראל תולדותם למישפחותם לבית אבותם‬
‫במיספר שמות לגולגלותם כל זכר מיבן עשרים שנה ומעלה‬
‫כול יוצא צבא א‪:‬כא פקודיהם למטה ראובן שישה וארבעים‬
‫אלף וחמש מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כב ליבני שימעון תולדותם למישפחותם לבית אבותם‬
‫פקודיו במיספר שמות לגולגלותם כל זכר מיבן עשרים שנה‬
‫ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬כג פקודיהם למטה שימעון תישעה‬
‫וחמישים אלף ושלוש מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כד ליבני גד תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר‬
‫שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬כה פקודיהם‬
‫למטה גד חמישה וארבעים אלף ושש מאות וחמישים‪..........‬פ‬
‫אבותם‬
‫לבית‬
‫למישפחותם‬
‫תולדותם‬
‫יהודה‬
‫ליבני‬
‫א‪:‬כו‬
‫במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬כז‬
‫פקודיהם למטה יהודה ארבעה ושיבעים אלף ושש מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬כח ליבני ייששכר תולדותם למישפחותם לבית אבותם‬
‫במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬כט‬
‫פקודיהם למטה ייששכר ארבעה וחמישים אלף וארבע‬
‫מאות‪..........‬פ‬
‫אבותם‬
‫לבית‬
‫למישפחותם‬
‫תולדותם‬
‫זבולונ‬
‫ליבני‬
‫א‪ :‬ל‬
‫במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬לא‬
‫פקודיהם למטה זבולונ שיבעה וחמישים אלף וארבע‬
‫מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬לב ליבני יוסף ליבני אפריים תולדותם למישפחותם‬
‫לבית אבותם במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול‬
‫יוצא צבא א‪:‬לג פקודיהם למטה אפריים ארבעים אלף וחמש‬
‫מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬לד ליבני מנשה תולדותם למישפחותם לבית אבותם‬
‫במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬לה‬
‫אלף‬
‫ושלושים‬
‫שניים‬
‫מנשה‬
‫למטה‬
‫פקודיהם‬
‫ומאתיים‪..........‬פ‬
‫א‪:‬לו ליבני בינימינ תולדותם למישפחותם לבית אבותם‬
‫במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬לז‬
‫במידבר‬
‫פקודיהם למטה בינימינ חמישה ושלושים אלף וארבע‬
‫מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬לח ליבני דן תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר‬
‫שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬לט פקודיהם‬
‫למטה דן שניים ושישים אלף ושבע מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬מ ליבני אשר תולדותם למישפחותם לבית אבותם במיספר‬
‫שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬מא‬
‫פקודיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות‪..........‬פ‬
‫אבותם‬
‫לבית‬
‫למישפחותם‬
‫תולדותם‬
‫נפתלי‬
‫בני‬
‫א‪:‬מב‬
‫במיספר שמות מיבן עשרים שנה ומעלה כול יוצא צבא א‪:‬מג‬
‫פקודיהם למטה נפתלי שלושה וחמישים אלף וארבע‬
‫מאות‪..........‬פ‬
‫א‪:‬מד אלה הפקודים אשר פקד מושה ואהרון ונשיאי יישראל‬
‫שנים עשר איש איש אחד לבית אבותיו היו א‪:‬מה וייחיו כל‬
‫פקודי בני יישראל לבית אבותם מיבן עשרים שנה ומעלה‬
‫כל יוצא צבא ביישראל א‪:‬מו וייחיו כל הפקודים שש מאות‬
‫אלף ושלושת אלפים וחמש מאות וחמישים א‪:‬מז והלויים‬
‫למטה אבותם לוא התפקדו בתוכם‪..........‬פ‬
‫א‪:‬מח וידבר יהוה אל מושה לאמור א‪:‬מט אכ את מטה לוי לוא‬
‫תיפקוד ואת רואשם לוא תישא בתוכ בני יישראל א‪:‬נ ואתה‬
‫הפקד את הלויים על מישכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו‬
‫המה יישאו את המישכן ואת כל כליו והם ישרתוהו וסביב‬
‫למישכן יחנו א‪:‬נא ובינסוע המישכן יורידו אותו הלויים‬
‫ובחנות המישכן יקימו אותו הלויים והזר הקרב יומת א‪:‬נב‬
‫וחנו בני יישראל איש על מחנהו ואיש על דיגלו לציבאותם‬
‫א‪:‬נג והלויים יחנו סביב למישכן העדות ולוא ייחיה קצף‬
‫על עדת בני יישראל ושמרו הלויים את מישמרת מישכן‬
‫העדות א‪:‬נד ויעשו בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה את‬
‫מושה כן עשו‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ב‪:‬ב איש על דיגלו‬
‫באותות לבית אבותם יחנו בני יישראל מינגד סביב לאוהל‬
‫מועד יחנו ב‪:‬ג והחונים קדמה מיזרחה דגל מחנה יהודה‬
‫לציבאותם ונשיא ליבני יהודה נחשון בן עמינדב ב‪:‬ד‬
‫וצבאו ופקודיהם ארבעה ושיבעים אלף ושש מאות ב‪:‬ה‬
‫והחונים עליו מטה ייששכר ונשיא ליבני ייששכר‬
‫נתנאל בן צוער ב‪:‬ו וצבאו ופקודיו ארבעה וחמישים אלף‬
‫וארבע מאות ב‪:‬ז מטה זבולונ ונשיא ליבני זבולונ אליאב בן‬
‫חלון ב‪:‬ח וצבאו ופקודיו שיבעה וחמישים אלף וארבע מאות ב‪:‬ט‬
‫כל הפקודים למחנה יהודה מאת אלף ושמונים אלף וששת‬
‫אלפים וארבע מאות לציבאותם ריאשונה ייסעו‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬י‬
‫דגל מחנה ראובן תימנה לציבאותם ונשיא ליבני ראובן‬
‫אליצור בן שדיאור ב‪:‬יא וצבאו ופקודיו שישה וארבעים אלף‬
‫וחמש מאות ב‪:‬יב והחונם עליו מטה שימעון ונשיא ליבני‬
‫שימעון שלומיאל בן צורישדי ב‪:‬יג וצבאו ופקודיהם‬
‫תישעה וחמישים אלף ושלוש מאות ב‪:‬יד ומטה גד ונשיא‬
‫ליבני גד אליסף בן רעואל ב‪:‬טו וצבאו ופקודיהם חמישה‬
‫וארבעים אלף ושש מאות וחמישים ב‪:‬טז כל הפקודים למחנה‬
‫ראובן מאת אלף ואחד וחמישים אלף וארבע מאות וחמישים‬
‫לציבאותם ושניים ייסעו‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יז ונסע אוהל מועד‬
‫מחנה הלויים בתוכ המחנות כאשר יחנו כן ייסעו איש על‬
‫ידו לדיגליהם‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יח דגל מחנה אפריים לציבאותם‬
‫ימה ונשיא ליבני אפריים אלישמע בן עמיהוד ב‪:‬יט‬
‫וצבאו ופקודיהם ארבעים אלף וחמש מאות ב‪:‬כ ועליו מטה‬
‫במידבר‬
‫מנשה ונשיא ליבני מנשה גמליאל בן פדהצור ב‪:‬כא וצבאו‬
‫ופקודיהם שניים ושלושים אלף ומאתיים ב‪:‬כב ומטה‬
‫בינימינ ונשיא ליבני בינימינ אבידן בן גידעוני‬
‫ב‪:‬כג וצבאו ופקודיהם חמישה ושלושים אלף וארבע מאות ב‪:‬כד‬
‫כל הפקודים למחנה אפריים מאת אלף ושמונת אלפים‬
‫ומאה לציבאותם ושלישים ייסעו‪..........‬ס‪ ..........‬ב‪:‬כה דגל מחנה דן‬
‫צפונה לציבאותם ונשיא ליבני דן אחיעזר בן עמישדי‬
‫ב‪:‬כו וצבאו ופקודיהם שניים ושישים אלף ושבע מאות ב‪:‬כז‬
‫והחונים עליו מטה אשר ונשיא ליבני אשר פגעיאל בן‬
‫עכרן ב‪:‬כח וצבאו ופקודיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות ב‪:‬כט‬
‫ומטה נפתלי ונשיא ליבני נפתלי אחירע בן עינן ב‪:‬ל‬
‫וצבאו ופקודיהם שלושה וחמישים אלף וארבע מאות ב‪:‬לא כל‬
‫הפקודים למחנה דן מאת אלף ושיבעה וחמישים אלף ושש‬
‫מאות לאחרונה ייסעו לדיגליהם‪..........‬פ‬
‫ב‪:‬לב אלה פקודי בני יישראל לבית אבותם כל פקודי המחנות‬
‫לציבאותם שש מאות אלף ושלושת אלפים וחמש מאות‬
‫וחמישים ב‪:‬לג והלויים לוא התפקדו בתוכ בני יישראל‬
‫כאשר ציוה יהוה את מושה ב‪:‬לד ויעשו בני יישראל ככול אשר‬
‫ציוה יהוה את מושה כן חנו לדיגליהם וכן נסעו איש‬
‫למישפחותיו על בית אבותיו‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬א ואלה תולדות אהרון ומושה ביום דיבר יהוה את מושה בהר‬
‫סיני ג‪:‬ב ואלה שמות בני אהרון הבכור נדב ואביהוא אלעזר‬
‫ואיתמר ג‪:‬ג אלה שמות בני אהרון הכוהנים המשוחים אשר‬
‫מילא ידם לכהן ג‪:‬ד וימת נדב ואביהוא ליפני יהוה‬
‫בהקריבם אש זרה ליפני יהוה במידבר סיני ובנים לוא‬
‫היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרון אביהם‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬ה וידבר יהוה אל מושה לאמור ג‪:‬ו הקרב את מטה לוי והעמדת‬
‫אותו ליפני אהרון הכוהן ושרתו אותו ג‪:‬ז ושמרו את מישמרתו‬
‫ואת מישמרת כל העדה ליפני אוהל מועד לעבוד את עבודת‬
‫המישכן ג‪:‬ח ושמרו את כל כלי אוהל מועד ואת מישמרת בני‬
‫יישראל לעבוד את עבודת המישכן ג‪:‬ט ונתתה את הלויים‬
‫לאהרון ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני יישראל ג‪:‬י‬
‫ואת אהרון ואת בניו תיפקוד ושמרו את כהונתם והזר הקרב‬
‫יומת‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יא וידבר יהוה אל מושה לאמור ג‪:‬יב ואני הינה לקחתי את‬
‫הלויים מיתוכ בני יישראל תחת כל בכור פטר רחם מיבני‬
‫יישראל והיו לי הלויים ג‪:‬יג כי לי כל בכור ביום הכותי‬
‫כל בכור בארץ מיצריים היקדשתי לי כל בכור ביישראל‬
‫מאדם עד בהמה לי ייחיו אני יהוה‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬יד וידבר יהוה אל מושה במידבר סיני לאמור ג‪:‬טו פקוד את‬
‫בני לוי לבית אבותם למישפחותם כל זכר מיבן חודש ומעלה‬
‫תיפקדם ג‪:‬טז וייפקוד אותם מושה על פי יהוה כאשר צוה‬
‫ג‪:‬יז וייחיו אלה בני לוי בישמותם גרשון וקהת ומררי‬
‫ג‪:‬יח ואלה שמות בני גרשון למישפחותם ליבני ושימעי‬
‫ג‪:‬יט ובני קהת למישפחותם עמרם וייצהר חברון ועוזיאל‬
‫ג‪:‬כ ובני מררי למישפחותם מחלי ומושי אלה הם מישפחות‬
‫הלוי לבית אבותם ג‪:‬כא לגרשון מישפחת הליבני ומישפחת‬
‫השימעי אלה הם מישפחות הגרשוני ג‪:‬כב פקודיהם‬
‫במיספר כל זכר מיבן חודש ומעלה פקודיהם שיבעת אלפים‬
‫וחמש מאות ג‪:‬כג מישפחות הגרשוני אחרי המישכן יחנו‬
‫ימה ג‪:‬כד ונשיא בית אב לגרשוני אליסף בן לאל ג‪:‬כה‬
‫ומישמרת בני גרשון באוהל מועד המישכן והאוהל מיכסהו‬
‫ומסכ פתח אוהל מועד ג‪:‬כו וקלעי החצר ואת מסכ פתח החצר אשר‬
‫לכול‬
‫מיתריו‬
‫ואת‬
‫סביב‬
‫המיזבח‬
‫ועל‬
‫המישכן‬
‫על‬
‫במידבר‬
‫עבודתו‪..........‬ס‪..........‬ג‪:‬כז וליקהת מישפחת העמרמי ומישפחת‬
‫הייצהרי ומישפחת החברוני ומישפחת העזיאלי אלה הם‬
‫מישפחות הקהתי ג‪:‬כח במיספר כל זכר מיבן חודש ומעלה‬
‫שמונת אלפים ושש מאות שומרי מישמרת הקודש ג‪:‬כט‬
‫מישפחות בני קהת יחנו על ירכ המישכן תימנה ג‪:‬ל‬
‫ונשיא בית אב למישפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל ג‪:‬לא‬
‫ומישמרתם הארון והשולחן והמנורה והמיזבחות וכלי הקודש‬
‫אשר ישרתו בהם והמסכ וכול עבודתו ג‪:‬לב ונשיא נשיאי הלוי‬
‫אלעזר בן אהרון הכוהן פקודת שומרי מישמרת הקודש ג‪:‬לג‬
‫לימררי מישפחת המחלי ומישפחת המושי אלה הם‬
‫מישפחות מררי ג‪:‬לד ופקודיהם במיספר כל זכר מיבן חודש‬
‫ומעלה ששת אלפים ומאתיים ג‪:‬לה ונשיא בית אב‬
‫למישפחות מררי צוריאל בן אביחייל על ירכ המישכן‬
‫יחנו צפונה ג‪:‬לו ופקודת מישמרת בני מררי קרשי‬
‫המישכן ובריחיו ועמודיו ואדניו וכל כליו וכול עבודתו ג‪:‬לז‬
‫ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדותם ומיתריהם ג‪:‬לח‬
‫והחונים ליפני המישכן קדמה ליפני אוהל מועד‬
‫מיזרחה מושה ואהרון ובניו שומרים מישמרת המיקדש‬
‫למישמרת בני יישראל והזר הקרב יומת ג‪:‬לט כל פקודי‬
‫הלויים אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה למישפחותם כל‬
‫זכר מיבן חודש ומעלה שניים ועשרים אלף‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬מ‬
‫ויואמר יהוה אל מושה פקוד כל בכור זכר ליבני יישראל‬
‫מיבן חודש ומעלה ושא את מיספר שמותם ג‪:‬מא ולקחת את‬
‫הלויים לי אני יהוה תחת כל בכור ביבני יישראל ואת‬
‫בהמת הלויים תחת כל בכור בבהמת בני יישראל ג‪:‬מב‬
‫וייפקוד מושה כאשר ציוה יהוה אותו את כל בכור ביבני‬
‫יישראל ג‪:‬מג ויהי כל בכור זכר במיספר שמות מיבן חודש‬
‫שלושה‬
‫אלף‬
‫ועשרים‬
‫שניים‬
‫ליפקודיהם‬
‫ומעלה‬
‫ושיבעים ומאתיים‪..........‬פ‬
‫ג‪:‬מד וידבר יהוה אל מושה לאמור ג‪:‬מה קח את הלויים תחת כל‬
‫בכור ביבני יישראל ואת בהמת הלויים תחת בהמתם והיו לי‬
‫הלויים אני יהוה ג‪:‬מו ואת פדויי השלושה והשיבעים‬
‫והמאתיים העודפים על הלויים מיבכור בני יישראל‬
‫ג‪:‬מז ולקחת חמשת חמשת שקלים לגולגולת בשקל הקודש תיקח‬
‫עשרים גרה השקל ג‪:‬מח ונתתה הכסף לאהרון ולבניו פדויי‬
‫העודפים בהם ג‪:‬מט וייקח מושה את כסף הפידיום מאת‬
‫העודפים על פדויי הלויים ג‪:‬נ מאת בכור בני יישראל‬
‫לקח את הכסף חמישה ושישים ושלוש מאות ואלף בשקל הקודש‬
‫ג‪:‬נא וייתן מושה את כסף הפדויים לאהרון ולבניו על פי‬
‫יהוה כאשר ציוה יהוה את מושה‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ד‪:‬ב נשוא את רואש‬
‫בני קהת מיתוכ בני לוי למישפחותם לבית אבותם ד‪:‬ג מיבן‬
‫שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל בא לצבא‬
‫לעשות מלאכה באוהל מועד ד‪:‬ד זואת עבודת בני קהת באוהל מועד‬
‫קודש הקדשים ד‪:‬ה ובא אהרון ובניו בינסוע המחנה והורידו את‬
‫פרוכת המסכ וכיסו בה את ארון העדות ד‪:‬ו ונתנו עליו כסוי עור‬
‫תחש ופרשו בגד כליל תכלת מילמעלה ושמו בדיו ד‪:‬ז ועל שולחן‬
‫הפנים ייפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערות ואת הכפות‬
‫ואת המנקיות ואת קשות הנסכ ולחם התמיד עליו ייחיה ד‪:‬ח‬
‫ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכיסו אותו במיכסה עור תחש‬
‫ושמו את בדיו ד‪:‬ט ולקחו בגד תכלת וכיסו את מנורת המאור ואת‬
‫נרותיה ואת מלקחיה ואת מחתותיה ואת כל כלי שמנה אשר‬
‫ישרתו לה בהם ד‪:‬י ונתנו אותה ואת כל כליה אל מיכסה עור תחש‬
‫ונתנו על המוט ד‪:‬יא ועל מיזבח הזהב ייפרשו בגד תכלת וכיסו‬
‫אותו במיכסה עור תחש ושמו את בדיו ד‪:‬יב ולקחו את כל כלי השרת‬
‫אשר ישרתו בם בקודש ונתנו אל בגד תכלת וכיסו אותם במיכסה‬
‫במידבר‬
‫עור תחש ונתנו על המוט ד‪:‬יג ודישנו את המיזבח ופרשו עליו‬
‫בגד ארגמן ד‪:‬יד ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו‬
‫בהם את המחתות את המיזלגות ואת היעים ואת המיזרקות כול‬
‫כלי המיזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו ד‪:‬טו וכילה‬
‫אהרון ובניו לכסות את הקודש ואת כל כלי הקודש בינסוע המחנה‬
‫ואחרי כן יבואו בני קהת לשאת ולוא ייגעו אל הקודש ומתו אלה‬
‫משא בני קהת באוהל מועד ד‪:‬טז ופקודת אלעזר בן אהרון הכוהן‬
‫שמן המאור וקטורת הסמים ומינחת התמיד ושמן המישחה‬
‫פקודת כל המישכן וכל אשר בו בקודש ובכליו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬יז וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור ד‪:‬יח אל תכריתו את‬
‫שבט מישפחות הקהתי מיתוכ הלויים ד‪:‬יט וזואת עשו להם‬
‫וחיו ולוא ימותו בגישתם את קודש הקדשים אהרון ובניו יבואו‬
‫ושמו אותם איש איש על עבודתו ואל משאו ד‪:‬כ ולוא יבואו‬
‫ליראות כבלע את הקודש ומתו‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬כא וידבר יהוה אל מושה לאמור ד‪:‬כב נשוא את רואש בני‬
‫גרשון גם הם לבית אבותם למישפחותם ד‪:‬כג מיבן שלושים‬
‫שנה ומעלה עד בן חמישים שנה תיפקוד אותם כל הבא‬
‫ליצבוא צבא לעבוד עבודה באוהל מועד ד‪:‬כד זואת עבודת מישפחות‬
‫הגרשוני לעבוד ולמשא ד‪:‬כה ונשאו את יריעות המישכן ואת‬
‫אוהל מועד מיכסהו ומיכסה התחש אשר עליו מילמעלה ואת‬
‫מסכ פתח אוהל מועד ד‪:‬כו ואת קלעי החצר ואת מסכ פתח שער החצר‬
‫אשר על המישכן ועל המיזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל‬
‫כלי עבודתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו ד‪:‬כז על פי אהרון‬
‫ובניו תיחיה כל עבודת בני הגרשוני לכל משאם ולכול עבודתם‬
‫ופקדתם עלהם במישמרת את כל משאם ד‪:‬כח זואת עבודת‬
‫מישפחות בני הגרשוני באוהל מועד ומישמרתם ביד‬
‫איתמר בן אהרון הכוהן‪..........‬ס‪ ..........‬ד‪:‬כט בני מררי למישפחותם‬
‫לבית אבותם תיפקוד אותם ד‪:‬ל מיבן שלושים שנה ומעלה ועד‬
‫בן חמישים שנה תיפקדם כל הבא לצבא לעבוד את עבודת אוהל‬
‫מועד ד‪:‬לא וזואת מישמרת משאם לכל עבודתם באוהל מועד קרשי‬
‫המישכן ובריחיו ועמודיו ואדניו ד‪:‬לב ועמודי החצר סביב‬
‫ואדניהם ויתדותם ומיתריהם לכל כליהם ולכול עבודתם‬
‫ובשמות תיפקדו את כלי מישמרת משאם ד‪:‬לג זואת עבודת‬
‫מישפחות בני מררי לכל עבודתם באוהל מועד ביד איתמר בן‬
‫אהרון הכוהן ד‪:‬לד וייפקוד מושה ואהרון ונשיאי העדה את‬
‫בני הקהתי למישפחותם ולבית אבותם ד‪:‬לה מיבן שלושים‬
‫שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל‬
‫מועד ד‪:‬לו וייחיו פקודיהם למישפחותם אלפיים שבע‬
‫מאות וחמישים ד‪:‬לז אלה פקודי מישפחות הקהתי כל העובד‬
‫באוהל מועד אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה ביד‬
‫מושה‪..........‬ס‪..........‬ד‪:‬לח ופקודי בני גרשון למישפחותם ולבית‬
‫אבותם ד‪:‬לט מיבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמישים‬
‫שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל מועד ד‪:‬מ וייחיו פקודיהם‬
‫למישפחותם לבית אבותם אלפיים ושש מאות ושלושים‬
‫ד‪:‬מא אלה פקודי מישפחות בני גרשון כל העובד באוהל מועד‬
‫אשר פקד מושה ואהרון על פי יהוה ד‪:‬מב ופקודי מישפחות‬
‫בני מררי למישפחותם לבית אבותם ד‪:‬מג מיבן שלושים‬
‫שנה ומעלה ועד בן חמישים שנה כל הבא לצבא לעבודה באוהל‬
‫מועד ד‪:‬מד וייחיו פקודיהם למישפחותם שלושת אלפים‬
‫ומאתיים ד‪:‬מה אלה פקודי מישפחות בני מררי אשר פקד‬
‫מושה ואהרון על פי יהוה ביד מושה ד‪:‬מו כל הפקודים אשר‬
‫הלויים‬
‫את‬
‫יישראל‬
‫ונשיאי‬
‫ואהרון‬
‫מושה‬
‫פקד‬
‫למישפחותם ולבית אבותם ד‪:‬מז מיבן שלושים שנה ומעלה‬
‫ועד בן חמישים שנה כל הבא לעבוד עבודת עבודה ועבודת משא‬
‫באוהל מועד ד‪:‬מח וייחיו פקודיהם שמונת אלפים וחמש‬
‫מאות ושמונים ד‪:‬מט על פי יהוה פקד אותם ביד מושה איש‬
‫במידבר‬
‫איש על עבודתו‬
‫מושה‪..........‬פ‬
‫ועל‬
‫משאו‬
‫ופקודיו‬
‫אשר‬
‫ציוה‬
‫יהוה‬
‫את‬
‫ה‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור ה‪:‬ב צו את בני יישראל‬
‫וישלחו מינ המחנה כל צרוע וכל זב וכול טמא לנפש ה‪:‬ג‬
‫מיזכר עד נקבה תשלחו אל מיחוץ למחנה תשלחום ולוא יטמאו‬
‫את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם ה‪:‬ד ויעשו כן בני‬
‫יישראל וישלחו אותם אל מיחוץ למחנה כאשר דיבר יהוה אל‬
‫מושה כן עשו בני יישראל‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬ה וידבר יהוה אל מושה לאמור ה‪:‬ו דבר אל בני יישראל איש‬
‫או אישה כי יעשו מיכל חטואת האדם לימעול מעל ביהוה‬
‫ואשמה הנפש ההיוא ה‪:‬ז והיתודו את חטאתם אשר עשו והשיב‬
‫את אשמו ברואשו וחמישיתו יוסף עליו ונתן לאשר אשם לו‬
‫ה‪:‬ח ואים אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב‬
‫ליהוה לכוהן מילבד איל הכיפורים אשר יכפר בו עליו ה‪:‬ט‬
‫וכל תרומה לכל קדשי בני יישראל אשר יקריבו לכוהן לו‬
‫ייחיה ה‪:‬י ואיש את קדשיו לו ייחיו איש אשר ייתן‬
‫לכוהן לו ייחיה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬יא וידבר יהוה אל מושה לאמור ה‪:‬יב דבר אל בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם איש איש כי תישטה אישתו ומעלה בו מעל‬
‫ה‪:‬יג ושכב איש אותה שיכבת זרע ונעלם מעיני אישה‬
‫ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיוא לוא נתפשה ה‪:‬יד ועבר‬
‫עליו רוח קינאה וקינא את אישתו והיוא נטמאה או עבר עליו‬
‫רוח קינאה וקינא את אישתו והיא לוא נטמאה ה‪:‬טו והביא‬
‫האיש את אישתו אל הכוהן והביא את קרבנה עליה עשירית‬
‫האיפה קמח שעורים לוא ייצוק עליו שמן ולוא ייתן עליו‬
‫לבונה כי מינחת קנאות הוא מינחת זיכרון מזכרת עון ה‪:‬טז‬
‫והיקריב אותה הכוהן והעמידה ליפני יהוה ה‪:‬יז ולקח‬
‫הכוהן מיים קדושים ביכלי חרש ומינ העפר אשר ייחיה‬
‫בקרקע המישכן ייקח הכוהן ונתן אל המיים ה‪:‬יח והעמיד‬
‫הכוהן את האישה ליפני יהוה ופרע את רואש האישה ונתן‬
‫על כפיה את מינחת הזיכרון מינחת קנאות היוא וביד‬
‫הכוהן ייחיו מי המרים המאררים ה‪:‬יט והישביע אותה‬
‫הכוהן ואמר אל האישה אים לוא שכב איש אותכ ואים לוא‬
‫שטית טומאה תחת אישכ הינקי מימי המרים המאררים‬
‫האלה ה‪:‬כ ואת כי שטית תחת אישכ וכי נטמאת וייתן איש בכ‬
‫את שכבתו מיבלעדי אישכ ה‪:‬כא והישביע הכוהן את האישה‬
‫בישבועת האלה ואמר הכוהן לאישה ייתן יהוה אותכ לאלה‬
‫ולישבועה בתוכ עמכ בתת יהוה את ירככ נופלת ואת ביטנכ צבה‬
‫ה‪:‬כב ובאו המיים המאררים האלה במעייכ לצבות בטן‬
‫ולנפיל ירכ ואמרה האישה אמן אמן ה‪:‬כג וכתב את האלות‬
‫האלה הכוהן בספר ומחה אל מי המרים ה‪:‬כד והישקה את‬
‫האישה את מי המרים המאררים ובאו בה המיים המאררים‬
‫למרים ה‪:‬כה ולקח הכוהן מיד האישה את מינחת הקנאות‬
‫והניף את המינחה ליפני יהוה והיקריב אותה אל המיזבח‬
‫ה‪:‬כו וקמץ הכוהן מינ המינחה את אזכרתה והיקטיר המיזבחה‬
‫ואחר ישקה את האישה את המיים ה‪:‬כז והישקה את המיים‬
‫והיתה אים נטמאה ותימעול מעל באישה ובאו בה המיים‬
‫המאררים למרים וצבתה ביטנה ונפלה ירכה והיתה האישה‬
‫לאלה בקרב עמה ה‪:‬כח ואים לוא נטמאה האישה וטהורה היוא‬
‫ונקתה ונזרעה זרע ה‪:‬כט זואת תורת הקנאות אשר תישטה אישה‬
‫תחת אישה ונטמאה ה‪:‬ל או איש אשר תעבור עליו רוח קינאה‬
‫וקינא את אישתו והעמיד את האישה ליפני יהוה ועשה לה‬
‫הכוהן את כל התורה הזואת ה‪:‬לא ונקה האיש מעון והאישה‬
‫ההיוא תישא את עונה‪..........‬פ‬
‫במידבר‬
‫ו‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור ו‪:‬ב דבר אל בני יישראל ואמרת‬
‫אלהם איש או אישה כי יפליא לינדור נדר נזיר להזיר‬
‫ליהוה ו‪:‬ג מייין ושכר יזיר חומץ ייין וחומץ שכר לוא‬
‫יישתה וכל מישרת ענבים לוא יישתה וענבים לחים‬
‫ויבשים לוא יואכל ו‪:‬ד כול ימי נזרו מיכול אשר יעשה‬
‫מיגפן הייין מחרצנים ועד זג לוא יואכל ו‪:‬ה כל ימי‬
‫נדר נזרו תער לוא יעבור על רואשו עד מלואת הימימ אשר‬
‫יזיר ליהוה קדוש ייחיה גדל פרע שער רואשו ו‪:‬ו כל ימי‬
‫הזירו ליהוה על נפש מת לוא יבוא ו‪:‬ז לאביו ולאימו לאחיו‬
‫ולאחותו לוא ייטמא להם במותם כי נזר אלוהיו על רואשו ו‪:‬ח‬
‫כול ימי נזרו קדוש הוא ליהוה ו‪:‬ט וכי ימות מת עליו בפתע‬
‫פיתאום וטימא רואש נזרו וגילח רואשו ביום טהרתו ביום‬
‫השביעי יגלחנו ו‪:‬י וביום השמיני יביא שתי תורים או‬
‫שני בני יונה אל הכוהן אל פתח אוהל מועד ו‪:‬יא ועשה‬
‫הכוהן אחד לחטאת ואחד לעולה וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש‬
‫וקידש את רואשו ביום ההוא ו‪:‬יב והיזיר ליהוה את ימי‬
‫נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הריאשונים‬
‫ייפלו כי טמא נזרו ו‪:‬יג וזואת תורת הנזיר ביום מלואת‬
‫ימי נזרו יביא אותו אל פתח אוהל מועד ו‪:‬יד והיקריב את‬
‫קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעולה וכבשה אחת בת‬
‫שנתה תמימה לחטאת ואייל אחד תמים לישלמים ו‪:‬טו וסל‬
‫מצות סולת חלות בלולות בשמן ורקיקי מצות משוחים בשמן‬
‫ומינחתם ונסכיהם ו‪:‬טז והיקריב הכוהן ליפני יהוה ועשה‬
‫את חטאתו ואת עולתו ו‪:‬יז ואת האייל יעשה זבח שלמים ליהוה‬
‫על סל המצות ועשה הכוהן את מינחתו ואת נסכו ו‪:‬יח וגילח‬
‫הנזיר פתח אוהל מועד את רואש נזרו ולקח את שער רואש נזרו‬
‫ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ו‪:‬יט ולקח הכוהן את הזרוע‬
‫בשלה מינ האייל וחלת מצה אחת מינ הסל ורקיק מצה אחד‬
‫ונתן על כפי הנזיר אחר היתגלחו את נזרו ו‪:‬כ והניף אותם‬
‫הכוהן תנופה ליפני יהוה קודש הוא לכוהן על חזה התנופה‬
‫ועל שוק התרומה ואחר יישתה הנזיר ייין ו‪:‬כא זואת תורת‬
‫הנזיר אשר יידור קרבנו ליהוה על נזרו מילבד אשר תשיג‬
‫ידו כפי נדרו אשר יידור כן יעשה על תורת נזרו‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬כב וידבר יהוה אל מושה לאמור ו‪:‬כג דבר אל אהרון ואל בניו‬
‫לאמור כוה תברכו את בני יישראל אמור להם‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬כד יברככ‬
‫אליכ‬
‫פניו‬
‫יהוה‬
‫יאר‬
‫ויישמרכ‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬כה‬
‫יהוה‬
‫ויחונכא‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬כו יישא יהוה פניו אליכ וישם לכ‬
‫שלום‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬כז ושמו את שמי על בני יישראל ואני‬
‫אברכם‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬א ויהי ביום כלות מושה להקים את המישכן‬
‫ויימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו ואת המיזבח ואת כל כליו‬
‫ויימשחם ויקדש אותם ז‪:‬ב ויקריבו נשיאי יישראל ראשי‬
‫בית אבותם הם נשיאי המטות הם העומדים על הפקודים ז‪:‬ג‬
‫ויביאו את קרבנם ליפני יהוה שש עגלות צב ושני עשר בקר‬
‫עגלה על שני הנשיאים ושור לאחד ויקריבו אותם ליפני‬
‫המישכן ז‪:‬ד ויואמר יהוה אל מושה לאמור ז‪:‬ה קח מאיתם‬
‫והיו לעבוד את עבודת אוהל מועד ונתתה אותם אל הלויים איש‬
‫כפי עבודתו ז‪:‬ו וייקח מושה את העגלות ואת הבקר וייתן אותם‬
‫אל הלויים ז‪:‬ז את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן ליבני‬
‫גרשון כפי עבודתם ז‪:‬ח ואת ארבע העגלות ואת שמונת הבקר‬
‫נתן ליבני מררי כפי עבודתם ביד איתמר בן אהרון הכוהן‬
‫ז‪:‬ט וליבני קהת לוא נתן כי עבודת הקודש עלהם בכתף יישאו‬
‫ז‪:‬י ויקריבו הנשיאים את חנוכת המיזבח ביום הימשח אותו‬
‫ויקריבו הנשיאים את קרבנם ליפני המיזבח ז‪:‬יא‬
‫ויואמר יהוה אל מושה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום‬
‫יקריבו את קרבנם לחנוכת המיזבח‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬יב ויהי המקריב‬
‫ביום הריאשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה‬
‫במידבר‬
‫ז‪:‬יג וקרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק‬
‫אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת‬
‫בלולה בשמן למינחה ז‪:‬יד כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז‪:‬טו‬
‫פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬טז שעיר‬
‫עיזים אחד לחטאת ז‪:‬יז ולזבח השלמים בקר שניים אילימ‬
‫חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן‬
‫נחשון בן עמינדב‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יח ביום השני היקריב נתנאל בן צוער נשיא ייששכר‬
‫ז‪:‬יט היקריב את קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה‬
‫מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ז‪:‬כ כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת‬
‫ז‪:‬כא פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬כב‬
‫שעיר עיזים אחד לחטאת ז‪:‬כג ולזבח השלמים בקר שניים‬
‫אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה‬
‫זה קרבן נתנאל בן צוער‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬כד ביום השלישי נשיא ליבני זבולונ אליאב בן חלון‬
‫ז‪:‬כה קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד‬
‫כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה‬
‫בשמן למינחה ז‪:‬כו כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז‪:‬כז פר‬
‫אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬כח שעיר‬
‫עיזים אחד לחטאת ז‪:‬כט ולזבח השלמים בקר שניים אילימ‬
‫חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן‬
‫אליאב בן חלון‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ל ביום הרביעי נשיא ליבני ראובן אליצור בן שדיאור‬
‫ז‪:‬לא קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד‬
‫כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה‬
‫בשמן למינחה ז‪:‬לב כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז‪:‬לג פר‬
‫אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬לד שעיר‬
‫עיזים אחד לחטאת ז‪:‬לה ולזבח השלמים בקר שניים אילימ‬
‫חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן‬
‫אליצור בן שדיאור‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬לו ביום החמישי נשיא ליבני שימעון שלומיאל בן‬
‫צורישדי ז‪:‬לז קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה‬
‫מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ז‪:‬לח כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת‬
‫ז‪:‬לט פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬מ‬
‫שעיר עיזים אחד לחטאת ז‪:‬מא ולזבח השלמים בקר שניים‬
‫אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה‬
‫זה קרבן שלומיאל בן צורישדי‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬מב ביום השישי נשיא ליבני גד אליסף בן דעואל ז‪:‬מג‬
‫קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד כסף‬
‫שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה בשמן‬
‫למינחה ז‪:‬מד כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז‪:‬מה פר אחד בן‬
‫בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬מו שעיר עיזים‬
‫אחד לחטאת ז‪:‬מז ולזבח השלמים בקר שניים אילימ חמישה‬
‫עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן אליסף‬
‫בן דעואל‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬מח ביום השביעי נשיא ליבני אפריים אלישמע בן‬
‫עמיהוד ז‪:‬מט קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה‬
‫מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ז‪:‬נ כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת‬
‫ז‪:‬נא פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬נב‬
‫שעיר עיזים אחד לחטאת ז‪:‬נג ולזבח השלמים בקר שניים‬
‫במידבר‬
‫אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה‬
‫זה קרבן אלישמע בן עמיהוד‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬נד ביום השמיני נשיא ליבני מנשה גמליאל בן‬
‫פדהצור ז‪:‬נה קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה‬
‫מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ז‪:‬נו כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת‬
‫ז‪:‬נז פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬נח‬
‫שעיר עיזים אחד לחטאת ז‪:‬נט ולזבח השלמים בקר שניים‬
‫אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה‬
‫זה קרבן גמליאל בן פדהצור‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬ס ביום התשיעי נשיא ליבני בינימינ אבידן בן‬
‫גידעוני ז‪:‬סא קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה‬
‫מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ז‪:‬סב כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת‬
‫ז‪:‬סג פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬סד‬
‫שעיר עיזים אחד לחטאת ז‪:‬סה ולזבח השלמים בקר שניים‬
‫אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה‬
‫זה קרבן אבידן בן גידעוני‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬סו ביום העשירי נשיא ליבני דן אחיעזר בן עמישדי‬
‫ז‪:‬סז קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה מיזרק אחד‬
‫כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים סולת בלולה‬
‫בשמן למינחה ז‪:‬סח כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת ז‪:‬סט פר‬
‫אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬ע שעיר‬
‫עיזים אחד לחטאת ז‪:‬עא ולזבח השלמים בקר שניים אילימ‬
‫חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה זה קרבן‬
‫אחיעזר בן עמישדי‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬עב ביום עשתי עשר יום נשיא ליבני אשר פגעיאל בן‬
‫עכרן ז‪:‬עג קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה‬
‫מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ז‪:‬עד כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת‬
‫ז‪:‬עה פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬עו‬
‫שעיר עיזים אחד לחטאת ז‪:‬עז ולזבח השלמים בקר שניים‬
‫אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה‬
‫זה קרבן פגעיאל בן עכרן‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬עח ביום שנים עשר יום נשיא ליבני נפתלי אחירע‬
‫בן עינן ז‪:‬עט קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה מישקלה‬
‫מיזרק אחד כסף שיבעים שקל בשקל הקודש שניהם מלאים‬
‫סולת בלולה בשמן למינחה ז‪:‬פ כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת‬
‫ז‪:‬פא פר אחד בן בקר אייל אחד כבש אחד בן שנתו לעולה ז‪:‬פב‬
‫שעיר עיזים אחד לחטאת ז‪:‬פג ולזבח השלמים בקר שניים‬
‫אילימ חמישה עתודים חמישה כבשים בני שנה חמישה‬
‫זה קרבן אחירע בן עינן‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬פד זואת חנוכת המיזבח ביום הימשח אותו מאת נשיאי‬
‫יישראל קערות כסף שתים עשרה מיזרקי כסף שנים עשר‬
‫כפות זהב שתים עשרה ז‪:‬פה שלושים ומאה הקערה האחת כסף‬
‫ושיבעים המיזרק האחד כול כסף הכלים אלפיים וארבע‬
‫מאות בשקל הקודש ז‪:‬פו כפות זהב שתים עשרה מלאות קטורת‬
‫עשרה עשרה הכף בשקל הקודש כל זהב הכפות עשרים ומאה‬
‫ז‪:‬פז כל הבקר לעולה שנים עשר פרים אילימ שנים עשר‬
‫כבשים בני שנה שנים עשר ומינחתם ושעירי עיזים‬
‫שנים עשר לחטאת ז‪:‬פח וכול בקר זבח השלמים עשרים‬
‫וארבעה פרים אילימ שישים עתודים שישים כבשים‬
‫בני שנה שישים זואת חנוכת המיזבח אחרי הימשח אותו‬
‫במידבר‬
‫ז‪:‬פט ובבוא מושה אל אוהל מועד לדבר איתו ויישמע את הקול‬
‫מידבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מיבין שני‬
‫הכרובים וידבר אליו‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור ח‪:‬ב דבר אל אהרון ואמרת אליו‬
‫בהעלותכ את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שיבעת הנרות‬
‫ח‪:‬ג ויעש כן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה ח‪:‬ד וזה מעשה המנורה מיקשה זהב עד‬
‫ירכה עד פירחה מיקשה היוא כמראה אשר הראה יהוה את‬
‫מושה כן עשה את המנורה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬ה וידבר יהוה אל מושה לאמור ח‪:‬ו קח את הלויים מיתוכ בני‬
‫יישראל וטיהרת אותם ח‪:‬ז וכוה תעשה להם לטהרם הזה עליהם‬
‫מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכיבסו ביגדיהם והיטהרו‬
‫ח‪:‬ח ולקחו פר בן בקר ומינחתו סולת בלולה בשמן ופר שני בן‬
‫בקר תיקח לחטאת ח‪:‬ט והיקרבת את הלויים ליפני אוהל מועד‬
‫והיקהלת את כל עדת בני יישראל ח‪:‬י והיקרבת את הלויים‬
‫ליפני יהוה וסמכו בני יישראל את ידיהם על הלויים‬
‫ח‪:‬יא והניף אהרון את הלויים תנופה ליפני יהוה מאת‬
‫בני יישראל והיו לעבוד את עבודת יהוה ח‪:‬יב והלויים‬
‫ייסמכו את ידיהם על רואש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת‬
‫האחד עולה ליהוה לכפר על הלויים ח‪:‬יג והעמדת את הלויים‬
‫ליפני אהרון וליפני בניו והנפת אותם תנופה ליהוה‬
‫ח‪:‬יד והיבדלת את הלויים מיתוכ בני יישראל והיו לי‬
‫הלויים ח‪:‬טו ואחרי כן יבואו הלויים לעבוד את אוהל מועד‬
‫וטיהרת אותם והנפת אותם תנופה ח‪:‬טז כי נתונים נתונים‬
‫המה לי מיתוכ בני יישראל תחת פיטרת כל רחם בכור כול‬
‫מיבני יישראל לקחתי אותם לי ח‪:‬יז כי לי כל בכור ביבני‬
‫יישראל באדם ובבהמה ביום הכותי כל בכור בארץ מיצריים‬
‫היקדשתי אותם לי ח‪:‬יח ואקח את הלויים תחת כל בכור ביבני‬
‫יישראל ח‪:‬יט ואתנה את הלויים נתונים לאהרון ולבניו‬
‫מיתוכ בני יישראל לעבוד את עבודת בני יישראל באוהל‬
‫מועד ולכפר על בני יישראל ולוא ייחיה ביבני יישראל‬
‫נגף בגשת בני יישראל אל הקודש ח‪:‬כ ויעש מושה ואהרון וכל‬
‫עדת בני יישראל ללויים ככול אשר ציוה יהוה את מושה‬
‫ללויים כן עשו להם בני יישראל ח‪:‬כא וייתחטאו הלויים‬
‫ויכבסו ביגדיהם וינף אהרון אותם תנופה ליפני יהוה‬
‫ויכפר עליהם אהרון לטהרם ח‪:‬כב ואחרי כן באו הלויים לעבוד‬
‫את עבודתם באוהל מועד ליפני אהרון וליפני בניו כאשר‬
‫ציוה יהוה את מושה על הלויים כן עשו להם‪..........‬ס‪ ..........‬ח‪:‬כג‬
‫וידבר יהוה אל מושה לאמור ח‪:‬כד זואת אשר ללויים מיבן‬
‫חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא ליצבוא צבא בעבודת אוהל מועד‬
‫ח‪:‬כה ומיבן חמישים שנה ישוב מיצבא העבודה ולוא יעבוד‬
‫עוד ח‪:‬כו ושרת את אחיו באוהל מועד לישמור מישמרת ועבודה‬
‫לוא יעבוד ככה תעשה ללויים במישמרותם‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬א וידבר יהוה אל מושה במידבר סיני בשנה השנית לצאתם‬
‫מארץ מיצריים בחודש הריאשון לאמור ט‪:‬ב ויעשו בני‬
‫יישראל את הפסח במועדו ט‪:‬ג בארבעה עשר יום בחודש הזה‬
‫בין הערביים תעשו אותו במועדו ככל חוקותיו וככל מישפטיו‬
‫תעשו אותו ט‪:‬ד וידבר מושה אל בני יישראל לעשות הפסח ט‪:‬ה‬
‫ויעשו את הפסח בריאשון בארבעה עשר יום לחודש בין‬
‫הערביים במידבר סיני ככול אשר ציוה יהוה את מושה כן‬
‫עשו בני יישראל ט‪:‬ו ויהי אנשים אשר היו טמאים‬
‫לנפש אדם ולוא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא וייקרבו‬
‫ליפני מושה וליפני אהרון ביום ההוא ט‪:‬ז ויואמרו‬
‫האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע‬
‫לבילתי הקריב את קרבן יהוה במועדו בתוכ בני יישראל ט‪:‬ח‬
‫במידבר‬
‫ויואמר אלהם מושה עימדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬ט וידבר יהוה אל מושה לאמור ט‪:‬י דבר אל בני יישראל‬
‫לאמור איש איש כי ייחיה טמא לנפש או בדרכ רחוקה לכם או‬
‫לדורותיכם ועשה פסח ליהוה ט‪:‬יא בחודש השני בארבעה עשר‬
‫יום בין הערביים יעשו אותו על מצות ומרורים יואכלוהו‬
‫ט‪:‬יב לוא ישאירו מימנו עד בוקר ועצם לוא יישברו בו ככל‬
‫חוקת הפסח יעשו אותו ט‪:‬יג והאיש אשר הוא טהור ובדרכ לוא היה‬
‫וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההיוא מעמיה כי קרבן‬
‫יהוה לוא היקריב במועדו חטאו יישא האיש ההוא ט‪:‬יד וכי‬
‫יגור איתכם גר ועשה פסח ליהוה כחוקת הפסח וכמישפטו כן‬
‫יעשה חוקה אחת ייחיה לכם ולגר ולאזרח הארץ‪..........‬ס‪ ..........‬ט‪:‬טו‬
‫וביום הקים את המישכן כיסה הענן את המישכן לאוהל‬
‫העדות ובערב ייחיה על המישכן כמראה אש עד בוקר ט‪:‬טז כן‬
‫ייחיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה ט‪:‬יז ולפי‬
‫העלות הענן מעל האוהל ואחרי כן ייסעו בני יישראל‬
‫ובימקום אשר יישכן שם הענן שם יחנו בני יישראל‬
‫ט‪:‬יח על פי יהוה ייסעו בני יישראל ועל פי יהוה יחנו‬
‫כל ימי אשר יישכון הענן על המישכן יחנו ט‪:‬יט‬
‫ובהאריכ הענן על המישכן ימים רבים ושמרו בני‬
‫יישראל את מישמרת יהוה ולוא ייסעו ט‪:‬כ ויש אשר ייחיה‬
‫הענן ימים מיספר על המישכן על פי יהוה יחנו ועל‬
‫פי יהוה ייסעו ט‪:‬כא ויש אשר ייחיה הענן מערב עד בוקר‬
‫ונעלה הענן בבוקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו‬
‫ט‪:‬כב או יומיים או חודש או ימים בהאריכ הענן על‬
‫המישכן לישכון עליו יחנו בני יישראל ולוא ייסעו‬
‫ובהעלותו ייסעו ט‪:‬כג על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה ייסעו‬
‫את מישמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד מושה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור י‪:‬ב עשה לכ שתי חצוצרות כסף‬
‫מיקשה תעשה אותם והיו לכ למיקרא העדה ולמסע את המחנות‬
‫י‪:‬ג ותקעו בהן ונועדו אליכ כל העדה אל פתח אוהל מועד י‪:‬ד‬
‫ואים באחת ייתקעו ונועדו אליכ הנשיאים ראשי אלפי‬
‫יישראל י‪:‬ה ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החונים קדמה י‪:‬ו‬
‫ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תימנה תרועה‬
‫ייתקעו למסעיהם י‪:‬ז ובהקהיל את הקהל תיתקעו ולוא תריעו‬
‫י‪:‬ח ובני אהרון הכוהנים ייתקעו בחצוצרות והיו לכם לחוקת‬
‫עולם לדורותיכם י‪:‬ט וכי תבואו מילחמה בארצכם על הצר הצורר‬
‫אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם ליפני יהוה אלוהיכם‬
‫ונושעתם מאויביכם י‪:‬י וביום שימחתכם ובמועדיכם‬
‫ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זיבחי‬
‫שלמיכם והיו לכם לזיכרון ליפני אלוהיכם אני יהוה‬
‫אלוהיכם‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יא ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה‬
‫הענן מעל מישכן העדות י‪:‬יב וייסעו בני יישראל‬
‫למסעיהם מימידבר סיני ויישכון הענן במידבר פארן‬
‫י‪:‬יג וייסעו בריאשונה על פי יהוה ביד מושה י‪:‬יד‬
‫וייסע דגל מחנה בני יהודה בריאשונה לציבאותם ועל צבאו‬
‫נחשון בן עמינדב י‪:‬טו ועל צבא מטה בני ייששכר נתנאל‬
‫בן צוער י‪:‬טז ועל צבא מטה בני זבולונ אליאב בן חלון י‪:‬יז‬
‫והורד המישכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נושאי‬
‫המישכן י‪:‬יח ונסע דגל מחנה ראובן לציבאותם ועל צבאו‬
‫אליצור בן שדיאור י‪:‬יט ועל צבא מטה בני שימעון‬
‫שלומיאל בן צורישדי י‪:‬כ ועל צבא מטה בני גד אליסף בן‬
‫דעואל י‪:‬כא ונסעו הקהתים נושאי המיקדש והקימו את‬
‫המישכן עד בואם י‪:‬כב ונסע דגל מחנה בני אפריים‬
‫לציבאותם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד י‪:‬כג ועל צבא מטה‬
‫במידבר‬
‫בני מנשה גמליאל בן פדהצור י‪:‬כד ועל צבא מטה בני‬
‫בינימינ אבידן בן גידעוני י‪:‬כה ונסע דגל מחנה בני‬
‫דן מאסף לכל המחנות לציבאותם ועל צבאו אחיעזר בן‬
‫עמישדי י‪:‬כו ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן‬
‫י‪:‬כז ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן י‪:‬כח אלה‬
‫מסעי בני יישראל לציבאותם וייסעו‪..........‬ס‪ ..........‬י‪:‬כט ויואמר‬
‫מושה לחובב בן רעואל המידיני חותן מושה נוסעים אנחנו‬
‫אל המקום אשר אמר יהוה אותו אתן לכם לכה איתנו והטבנו לכ‬
‫כי יהוה דיבר טוב על יישראל י‪:‬ל ויואמר אליו לוא אלכ כי‬
‫אים אל ארצי ואל מולדתי אלכ י‪:‬לא ויואמר אל נא תעזוב‬
‫אותנו כי על כן ידעת חנותנו במידבר והיית לנו לעיניים‬
‫י‪:‬לב והיה כי תלכ עימנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה‬
‫עימנו והטבנו לכ י‪:‬לג וייסעו מהר יהוה דרכ שלושת ימים‬
‫וארון ברית יהוה נוסע ליפניהם דרכ שלושת ימים לתור‬
‫להם מנוחה י‪:‬לד וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מינ‬
‫המחנה‪..........‬ס‪..........[..........‬ס‪..........‬י‪:‬לה ויהי בינסוע הארון ויואמר‬
‫מושה קומה יהוה ויפוצו אויביכ וינוסו משנאיכ מיפניכ‬
‫אלפי‬
‫ריבבות‬
‫יהוה‬
‫שובה‬
‫יואמר‬
‫ובנוחוה‬
‫י‪:‬לו‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........[..........‬פ‬
‫יא‪:‬א ויהי העם כמיתאוננים רע באזני יהוה ויישמע‬
‫יהוה וייחר אפו ותיבער בם אש יהוה ותואכל ביקצה המחנה‬
‫יא‪:‬ב וייצעק העם אל מושה וייתפלל מושה אל יהוה‬
‫ותישקע האש יא‪:‬ג וייקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה‬
‫בם אש יהוה יא‪:‬ד והאספסופ אשר בקירבו היתאוו תאוה וישובו‬
‫וייבכו גם בני יישראל ויואמרו מי יאכילנו בשר יא‪:‬ה‬
‫זכרנו את הדגה אשר נואכל במיצריים חינם את הקישואים‬
‫ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים יא‪:‬ו‬
‫ועתה נפשנו יבשה אין כול בילתי אל המן עינינו יא‪:‬ז‬
‫והמן כיזרע גד הוא ועינו כעין הבדולח יא‪:‬ח שטו העם ולקטו‬
‫וטחנו ברחיים או דכו במדוכה ובישלו בפרור ועשו אותו עוגות‬
‫והיה טעמו כטעם לשד השמן יא‪:‬ט וברדת הטל על המחנה לילה‬
‫ירד המן עליו יא‪:‬י ויישמע מושה את העם בוכה‬
‫למישפחותיו איש לפתח אהלו וייחר אף יהוה מאוד‬
‫ובעיני מושה רע יא‪:‬יא ויואמר מושה אל יהוה למה הרעות‬
‫לעבדכ ולמה לוא מצתי חן בעיניכ לשום את משא כל העם הזה‬
‫עלי יא‪:‬יב האנוכי הריתי את כל העם הזה אים אנוכי‬
‫ילידתיהו כי תואמר אלי שאהו בחיקכ כאשר יישא האומן‬
‫את היונק על האדמה אשר נשבעת לאבותיו יא‪:‬יג מאיין לי‬
‫בשר לתת לכל העם הזה כי ייבכו עלי לאמור תנה לנו בשר‬
‫ונואכלה יא‪:‬יד לוא אוכל אנוכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי‬
‫כבד מימני יא‪:‬טו ואים ככה את עושה לי הרגני נא הרוג‬
‫אים מצאתי חן בעיניכ ואל אראה ברעתכ‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬טז ויואמר יהוה אל מושה אספה לי שיבעים איש‬
‫מיזיקני יישראל אשר ידעת כי הם זיקני העם ושוטריו‬
‫ולקחת אותם אל אוהל מועד והיתיצבו שם עימכ יא‪:‬יז וירדתי‬
‫ודיברתי עימכ שם ואצלתי מינ הרוח אשר עליכ ושמתי‬
‫עליהם ונשאו איתכ במשא העם ולוא תישא אתה לבדכ יא‪:‬יח‬
‫ואל העם תואמר היתקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני‬
‫יהוה לאמור מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במיצריים ונתן‬
‫יהוה לכם בשר ואכלתם יא‪:‬יט לוא יום אחד תואכלון ולוא‬
‫יומיים ולוא חמישה ימים ולוא עשרה ימים ולוא‬
‫עשרים יום יא‪:‬כ עד חודש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה‬
‫לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקירבכם ותיבכו‬
‫לפניו לאמור למה זה יצאנו מימיצריים יא‪:‬כא ויואמר‬
‫מושה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנוכי בקירבו ואתה‬
‫אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים יא‪:‬כב הצואן ובקר‬
‫במידבר‬
‫יישחט להם ומצא להם אים את כל דגי הים יאסף להם ומצא‬
‫להם‪..........‬פ‬
‫יא‪:‬כג ויואמר יהוה אל מושה היד יהוה תיקצר עתה תיראה‬
‫הייקרכ דברי אים לוא יא‪:‬כד ויצא מושה וידבר אל העם את‬
‫דיברי יהוה ויאסוף שיבעים איש מיזיקני העם ויעמד‬
‫אותם סביבות האוהל יא‪:‬כה וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל‬
‫מינ הרוח אשר עליו וייתן על שיבעים איש הזקנים‬
‫ויהי כנוח עליהם הרוח וייתנבאו ולוא יספו יא‪:‬כו ויישארו‬
‫שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח‬
‫עלהם הרוח והמה בכתובים ולוא יצאו האוהלה וייתנבאו במחנה‬
‫ומידד‬
‫אלדד‬
‫ויואמר‬
‫למושה‬
‫ויגד‬
‫הנער‬
‫וירץ‬
‫יא‪:‬כז‬
‫מיתנבאים במחנה יא‪:‬כח ויען יהושוע בינ נון משרת‬
‫מושה מיבחוריו ויואמר אדוני מושה כלאם יא‪:‬כט ויואמר לו‬
‫מושה המקנא אתה לי ומי ייתן כל עם יהוה נביאים כי‬
‫ייתן יהוה את רוחו עליהם יא‪:‬ל ויאסף מושה אל המחנה הוא‬
‫וזיקני יישראל יא‪:‬לא ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים‬
‫מינ הים וייטוש על המחנה כדרכ יום כוה וכדרכ יום כוה‬
‫סביבות המחנה וכאמתיים על פני הארץ יא‪:‬לב ויקם העם‬
‫כל היום ההוא וכל הלילה וכול יום המחרת ויאספו את השלו‬
‫הממעיט אסף עשרה חמרים ויישטחו להם שטוח סביבות‬
‫המחנה יא‪:‬לג הבשר עודנו בין שיניהם טרם ייכרת ואף‬
‫יהוה חרה בעם ויכ יהוה בעם מכה רבה מאוד יא‪:‬לד וייקרא את‬
‫שם המקום ההוא קיברות התאוה כי שם קברו את העם‬
‫המיתאוים יא‪:‬לה מיקיברות התאוה נסעו העם חצרות וייחיו‬
‫בחצרות‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬א ותדבר מירים ואהרון במושה על אודות האישה הכושית‬
‫אשר לקח כי אישה כושית לקח יב‪:‬ב ויואמרו הרק אכ במושה‬
‫דיבר יהוה הלוא גם בנו דיבר ויישמע יהוה יב‪:‬ג והאיש‬
‫פני‬
‫על‬
‫אשר‬
‫האדם‬
‫מיכול‬
‫מאוד‬
‫ענו‬
‫מושה‬
‫האדמה‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬ד ויואמר יהוה פיתאום אל מושה ואל אהרון‬
‫ואל מירים צאו שלשתכם אל אוהל מועד ויצאו שלשתם יב‪:‬ה‬
‫וירד יהוה בעמוד ענן ויעמוד פתח האוהל וייקרא אהרון‬
‫ומירים ויצאו שניהם יב‪:‬ו ויואמר שימעו נא דברי אים‬
‫ייחיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו יב‪:‬ז‬
‫לוא כן עבדי מושה בכל ביתי נאמן הוא יב‪:‬ח פה אל פה אדבר‬
‫בו ומראה ולוא בחידות ותמונת יהוה יביט ומדוע לוא יראתם‬
‫לדבר בעבדי במושה יב‪:‬ט וייחר אף יהוה בם וילכ יב‪:‬י‬
‫והענן סר מעל האוהל והינה מירים מצורעת כשלג וייפן‬
‫אהרון אל מירים והינה מצורעת יב‪:‬יא ויואמר אהרון אל‬
‫מושה בי אדוני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר‬
‫חטאנו יב‪:‬יב אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אימנו ויאכל‬
‫חצי בשרנו יב‪:‬יג וייצעק מושה אל יהוה לאמור אל נא רפא‬
‫נא לה‪..........‬פ‬
‫יב‪:‬יד ויואמר יהוה אל מושה ואביה ירוק ירק בפניה הלוא‬
‫תיכלם שיבעת ימים תיסגר שיבעת ימים מיחוץ למחנה‬
‫ואחר תאסף יב‪:‬טו ותיסגר מירים מיחוץ למחנה שיבעת‬
‫ימים והעם לוא נסע עד האסף מירים יב‪:‬טז ואחר נסעו העם‬
‫מחצרות ויחנו במידבר פארן‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור יג‪:‬ב שלח לכ אנשים ויתורו‬
‫את ארץ כנען אשר אני נותן ליבני יישראל איש אחד‬
‫איש אחד למטה אבותיו תישלחו כול נשיא בהם יג‪:‬ג ויישלח‬
‫אותם מושה מימידבר פארן על פי יהוה כולם אנשים‬
‫ראשי בני יישראל המה יג‪:‬ד ואלה שמותם למטה ראובן‬
‫שמוע בן זכור יג‪:‬ה למטה שימעון שפט בן חורי יג‪:‬ו למטה‬
‫במידבר‬
‫יהודה כלב בן יפונה יג‪:‬ז למטה ייששכר ייגאל בן יוסף‬
‫יג‪:‬ח למטה אפריים הושע בינ נון יג‪:‬ט למטה בינימינ‬
‫פלטי בן רפוא יג‪:‬י למטה זבולונ גדיאל בן סודי יג‪:‬יא‬
‫למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי יג‪:‬יב למטה דן עמיאל‬
‫בן גמלי יג‪:‬יג למטה אשר סתור בן מיכאל יג‪:‬יד למטה‬
‫נפתלי נחבי בן ופסי יג‪:‬טו למטה גד גאואל בן מכי יג‪:‬טז‬
‫אלה שמות האנשים אשר שלח מושה לתור את הארץ וייקרא‬
‫מושה להושע בינ נון יהושוע יג‪:‬יז ויישלח אותם מושה‬
‫לתור את ארץ כנען ויואמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר‬
‫יג‪:‬יח וראיתם את הארץ מה היוא ואת העם היושב עליה החזק‬
‫הוא הרפה המעט הוא אים רב יג‪:‬יט ומה הארץ אשר הוא יושב‬
‫בה הטובה היוא אים רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה‬
‫הבמחנים אים במיבצרים יג‪:‬כ ומה הארץ השמנה היוא‬
‫אים רזה היש בה עץ אים איין והיתחזקתם ולקחתם‬
‫מיפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים יג‪:‬כא ויעלו‬
‫ויתורו את הארץ מימידבר צינ עד רחוב לבוא חמת יג‪:‬כב ויעלו‬
‫בנגב ויבוא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק‬
‫וחברון שבע שנים נבנתה ליפני צוען מיצריים יג‪:‬כג‬
‫ויבואו עד נחל אשכול וייכרתו מישם זמורה ואשכול ענבים‬
‫אחד ויישאוהו במוט בישניים ומינ הרימונים ומינ‬
‫התאנים יג‪:‬כד למקום ההוא קרא נחל אשכול על אודות האשכול‬
‫אשר כרתו מישם בני יישראל יג‪:‬כה וישובו מיתור הארץ‬
‫מיקץ ארבעים יום יג‪:‬כו וילכו ויבואו אל מושה ואל אהרון‬
‫ואל כל עדת בני יישראל אל מידבר פארן קדשה וישיבו‬
‫אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ יג‪:‬כז ויספרו לו‬
‫ויואמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היוא וזה‬
‫פיריה יג‪:‬כח אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות‬
‫גדולות מאוד וגם ילידי הענק ראינו שם יג‪:‬כט עמלק יושב‬
‫בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר והכנעני‬
‫יושב על הים ועל יד הירדן יג‪:‬ל ויהס כלב את העם אל מושה‬
‫ויואמר עלוה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה יג‪:‬לא‬
‫והאנשים אשר עלו עימו אמרו לוא נוכל לעלות אל העם כי חזק‬
‫הוא מימנו יג‪:‬לב ויוציאו דיבת הארץ אשר תרו אותה אל בני‬
‫יישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה ארץ אוכלת‬
‫יושביה היוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות יג‪:‬לג‬
‫ושם ראינו את הנפילים בני ענק מינ הנפילים ונהי‬
‫בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם יד‪:‬א ותישא כל‬
‫העדה וייתנו את קולם וייבכו העם בלילה ההוא יד‪:‬ב ויילונו‬
‫על מושה ועל אהרון כול בני יישראל ויואמרו אלהם כל העדה‬
‫לו מתנו בארץ מיצריים או במידבר הזה לו מתנו יד‪:‬ג ולמה‬
‫יהוה מביא אותנו אל הארץ הזואת לינפול בחרב נשינו‬
‫וטפנו ייחיו לבז הלוא טוב לנו שוב מיצרימה יד‪:‬ד ויואמרו‬
‫איש אל אחיו נתנה רואש ונשובה מיצרימה יד‪:‬ה וייפול‬
‫מושה ואהרון על פניהם ליפני כל קהל עדת בני יישראל‬
‫יד‪:‬ו ויהושוע בינ נון וכלב בן יפונה מינ התרים את הארץ‬
‫קרעו ביגדיהם יד‪:‬ז ויואמרו אל כל עדת בני יישראל לאמור‬
‫הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאוד מאוד יד‪:‬ח אים‬
‫חפץ בנו יהוה והביא אותנו אל הארץ הזואת ונתנה לנו ארץ‬
‫אשר היוא זבת חלב ודבש יד‪:‬ט אכ ביהוה אל תימרודו ואתם אל‬
‫תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צילם מעליהם ויהוה‬
‫איתנו אל תיראומ יד‪:‬י ויואמרו כל העדה לירגום אותם‬
‫בני‬
‫כל‬
‫אל‬
‫מועד‬
‫באוהל‬
‫נראה‬
‫יהוה‬
‫וכבוד‬
‫באבנים‬
‫יישראל‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬יא ויואמר יהוה אל מושה עד אנה ינאצוני העם הזה‬
‫ועד אנה לוא יאמינו בי בכול האותות אשר עשיתי בקירבו‬
‫יד‪:‬יב אכנו בדבר ואורישנו ואעשה אותכ לגוי גדול ועצום‬
‫במידבר‬
‫מימנו יד‪:‬יג ויואמר מושה אל יהוה ושמעו מיצריים כי‬
‫העלית בכוחכ את העם הזה מיקירבו יד‪:‬יד ואמרו אל יושב‬
‫הארץ הזואת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עיין‬
‫בעיין נראה אתה יהוה ועננכ עומד עלהם ובעמוד ענן אתה‬
‫הולכ ליפניהם יומם ובעמוד אש לילה יד‪:‬טו והמתה את העם‬
‫הזה כאיש אחד ואמרו הגויים אשר שמעו את שימעכ לאמור‬
‫יד‪:‬טז מיבילתי יכולת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ‬
‫אשר נשבע להם ויישחטם במידבר יד‪:‬יז ועתה ייגדל נא כוח‬
‫יהוה כאשר דיברת לאמור יד‪:‬יח יהוה ארכ אפיים ורב חסד‬
‫נושא עון ופשע ונקה לוא ינקה פוקד עון אבות על בנים על‬
‫שילשים ועל ריבעים יד‪:‬יט סלח נא לעון העם הזה כגודל‬
‫חסדכ וכאשר נשאתה לעם הזה מימיצריים ועד הנה יד‪:‬כ‬
‫ויואמר יהוה סלחתי כידברכ יד‪:‬כא ואולם חי אני ויימלא‬
‫כבוד יהוה את כל הארץ יד‪:‬כב כי כל האנשים הרואים את כבודי‬
‫ואת אותותי אשר עשיתי במיצריים ובמידבר וינסו אותי‬
‫זה עשר פעמים ולוא שמעו בקולי יד‪:‬כג אים ייראו את‬
‫הארץ אשר נשבעתי לאבותם וכל מנאצי לוא ייראוה יד‪:‬כד‬
‫ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עימו וימלא אחרי והביאותיו‬
‫אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה יד‪:‬כה והעמלקי‬
‫והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המידבר דרכ ים‬
‫סוף‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כו וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יד‪:‬כז עד מתי‬
‫לעדה הרעה הזואת אשר המה מלינים עלי את תלונות בני‬
‫יישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי יד‪:‬כח אמור אלהם‬
‫חי אני נאומ יהוה אים לוא כאשר דיברתם באזני כן אעשה‬
‫לכם יד‪:‬כט במידבר הזה ייפלו פיגריכם וכל פקודיכם לכל‬
‫מיספרכם מיבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי‬
‫יד‪:‬ל אים אתם תבואו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן‬
‫אתכם בה כי אים כלב בן יפונה ויהושוע בינ נון יד‪:‬לא‬
‫וטפכם אשר אמרתם לבז ייחיה והביאתי אותם וידעו את‬
‫הארץ אשר מאסתם בה יד‪:‬לב ופיגריכם אתם ייפלו במידבר‬
‫הזה יד‪:‬לג ובניכם ייחיו רועים במידבר ארבעים שנה‬
‫ונשאו את זנותיכם עד תום פיגריכם במידבר יד‪:‬לד‬
‫במיספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום‬
‫לשנה יום לשנה תישאו את עונותיכם ארבעים שנה‬
‫וידעתם את תנואתי יד‪:‬לה אני יהוה דיברתי אים לוא זואת‬
‫אעשה לכל העדה הרעה הזואת הנועדים עלי במידבר הזה‬
‫ייתמו ושם ימותו יד‪:‬לו והאנשים אשר שלח מושה לתור את‬
‫הארץ וישובו וילונו )וילינו( עליו את כל העדה להוציא דיבה‬
‫על הארץ יד‪:‬לז וימותו האנשים מוציאי דיבת הארץ רעה‬
‫במגפה ליפני יהוה יד‪:‬לח ויהושוע בינ נון וכלב בן‬
‫יפונה חיו מינ האנשים ההם ההולכים לתור את הארץ‬
‫יד‪:‬לט וידבר מושה את הדברים האלה אל כל בני יישראל‬
‫וייתאבלו העם מאוד יד‪:‬מ וישכימו בבוקר ויעלו אל רואש ההר‬
‫לאמור היננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו‬
‫יד‪:‬מא ויואמר מושה למה זה אתם עוברים את פי יהוה‬
‫והיוא לוא תיצלח יד‪:‬מב אל תעלו כי אין יהוה בקירבכם ולוא‬
‫תינגפו ליפני אויביכם יד‪:‬מג כי העמלקי והכנעני‬
‫שם ליפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה‬
‫ולוא ייחיה יהוה עימכם יד‪:‬מד ויעפילו לעלות אל רואש‬
‫ההר וארון ברית יהוה ומושה לוא משו מיקרב המחנה יד‪:‬מה‬
‫וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכום ויכתום עד‬
‫החרמה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור טו‪:‬ב דבר אל בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם כי תבואו אל ארץ מושבותיכם אשר אני נותן לכם‬
‫טו‪:‬ג ועשיתם אישה ליהוה עולה או זבח לפלא נדר או בינדבה‬
‫במידבר‬
‫או במועדיכם לעשות ריח ניחוח ליהוה מינ הבקר או מינ‬
‫הצואן טו‪:‬ד והיקריב המקריב קרבנו ליהוה מינחה סולת‬
‫עישרון בלול בירביעית ההין שמן טו‪:‬ה וייין לנסכ‬
‫רביעית ההין תעשה על העולה או לזבח לכבש האחד טו‪:‬ו או‬
‫לאייל תעשה מינחה סולת שני עשרונים בלולה בשמן‬
‫שלישית ההין טו‪:‬ז וייין לנסכ שלישית ההין תקריב‬
‫ריח ניחוח ליהוה טו‪:‬ח וכי תעשה בן בקר עולה או זבח לפלא נדר‬
‫או שלמים ליהוה טו‪:‬ט והיקריב על בן הבקר מינחה סולת‬
‫שלושה עשרונים בלול בשמן חצי ההין טו‪:‬י וייין תקריב‬
‫לנסכ חצי ההין אישה ריח ניחוח ליהוה טו‪:‬יא ככה יעשה‬
‫לשור האחד או לאייל האחד או לשה בכבשים או בעיזים טו‪:‬יב‬
‫כמיספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמיספרם טו‪:‬יג כל האזרח‬
‫יעשה ככה את אלה להקריב אישה ריח ניחוח ליהוה טו‪:‬יד וכי‬
‫יגור איתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם ועשה אישה ריח‬
‫ניחוח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה טו‪:‬טו הקהל חוקה אחת לכם‬
‫ולגר הגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר ייחיה ליפני יהוה‬
‫הגר‬
‫ולגר‬
‫לכם‬
‫ייחיה‬
‫אחד‬
‫ומישפט‬
‫אחת‬
‫תורה‬
‫טו‪:‬טז‬
‫איתכם‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬יז וידבר יהוה אל מושה לאמור טו‪:‬יח דבר אל בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה‬
‫טו‪:‬יט והיה באכלכם מילחם הארץ תרימו תרומה ליהוה טו‪:‬כ‬
‫ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה כיתרומת גורן כן תרימו‬
‫טו‪:‬כא מראשית עריסותיכם תיתנו ליהוה תרומה‬
‫אותה‬
‫לדורותיכם‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬כב וכי תישגו ולוא תעשו את כל המיצות‬
‫האלה אשר דיבר יהוה אל מושה טו‪:‬כג את כל אשר ציוה יהוה‬
‫אליכם ביד מושה מינ היום אשר ציוה יהוה והלאה‬
‫לדורותיכם טו‪:‬כד והיה אים מעיני העדה נעשתה לישגגה‬
‫ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעולה לריח ניחוח ליהוה‬
‫ומינחתו ונסכו כמישפט ושעיר עיזים אחד לחטת טו‪:‬כה‬
‫וכיפר הכוהן על כל עדת בני יישראל ונסלח להם כי שגגה‬
‫היוא והם הביאו את קרבנם אישה ליהוה וחטאתם ליפני‬
‫יהוה על שיגגתם טו‪:‬כו ונסלח לכל עדת בני יישראל ולגר הגר‬
‫בתוכם כי לכל העם בישגגה‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬כז ואים נפש אחת תחטא‬
‫בישגגה והיקריבה עז בת שנתה לחטאת טו‪:‬כח וכיפר הכוהן על‬
‫הנפש השוגגת בחטאה בישגגה ליפני יהוה לכפר עליו‬
‫ונסלח לו טו‪:‬כט האזרח ביבני יישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת‬
‫ייחיה לכם לעושה בישגגה טו‪:‬ל והנפש אשר תעשה ביד רמה‬
‫מינ האזרח ומינ הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש‬
‫ההיוא מיקרב עמה טו‪:‬לא כי דבר יהוה בזה ואת מיצותו הפר‬
‫היכרת תיכרת הנפש ההיוא עונה בה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬לב וייחיו בני יישראל במידבר ויימצאו איש מקושש‬
‫עצים ביום השבת טו‪:‬לג ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש‬
‫עצים אל מושה ואל אהרון ואל כל העדה טו‪:‬לד ויניחו אותו‬
‫במישמר כי לוא פורש מה יעשה לו‪..........‬ס‪ ..........‬טו‪:‬לה ויואמר‬
‫יהוה אל מושה מות יומת האיש רגום אותו באבנים כל העדה‬
‫מיחוץ למחנה טו‪:‬לו ויוציאו אותו כל העדה אל מיחוץ למחנה‬
‫את‬
‫יהוה‬
‫ציוה‬
‫כאשר‬
‫וימות‬
‫באבנים‬
‫אותו‬
‫ויירגמו‬
‫מושה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬לז ויואמר יהוה אל מושה לאמור טו‪:‬לח דבר אל בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם ועשו להם ציצית על כנפי ביגדיהם לדורותם‬
‫ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת טו‪:‬לט והיה לכם לציצית‬
‫וראיתם אותו וזכרתם את כל מיצות יהוה ועשיתם אותם ולוא‬
‫תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם‬
‫טו‪:‬מ למען תיזכרו ועשיתם את כל מיצותי ויחייתם‬
‫קדושים לאלוהיכם טו‪:‬מא אני יהוה אלוהיכם אשר הוצאתי‬
‫במידבר‬
‫אתכם מארץ מיצריים ליחיות לכם לאלוהים אני יהוה‬
‫אלוהיכם‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א וייקח קורח בן ייצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני‬
‫אליאב ואון בן פלת בני ראובן טז‪:‬ב ויקומו ליפני מושה‬
‫ואנשים מיבני יישראל חמישים ומאתיים נשיאי‬
‫עדה קריאי מועד אנשי שם טז‪:‬ג וייקהלו על מושה ועל‬
‫אהרון ויואמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם‬
‫יהוה ומדוע תיתנשאו על קהל יהוה טז‪:‬ד ויישמע מושה‬
‫וייפול על פניו טז‪:‬ה וידבר אל קורח ואל כל עדתו לאמור בוקר‬
‫ויודע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והיקריב אליו ואת אשר‬
‫ייבחר בו יקריב אליו טז‪:‬ו זואת עשו קחו לכם מחתות קורח וכל‬
‫עדתו טז‪:‬ז ותנו בהן אש ושימו עליהן קטורת ליפני יהוה‬
‫מחר והיה האיש אשר ייבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי‬
‫טז‪:‬ח ויואמר מושה אל קורח שימעו נא בני לוי טז‪:‬ט המעט‬
‫מיכם כי היבדיל אלוהי יישראל אתכם מעדת יישראל‬
‫להקריב אתכם אליו לעבוד את עבודת מישכן יהוה ולעמוד‬
‫ליפני העדה לשרתם טז‪:‬י ויקרב אותכ ואת כל אחיכ בני לוי‬
‫איתכ וביקשתם גם כהונה טז‪:‬יא לכן אתה וכל עדתכ הנועדים‬
‫על יהוה ואהרון מה הוא כי תלונו )תלינו( עליו טז‪:‬יב ויישלח‬
‫מושה ליקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב ויואמרו לוא נעלה‬
‫טז‪:‬יג המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו‬
‫במידבר כי תישתרר עלינו גם הישתרר טז‪:‬יד אף לוא אל‬
‫ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ותיתן לנו נחלת שדה וכרם‬
‫העיני האנשים ההם תנקר לוא נעלה טז‪:‬טו וייחר למושה‬
‫מאוד ויואמר אל יהוה אל תפן אל מינחתם לוא חמור אחד מהם‬
‫נשאתי ולוא הרעותי את אחד מהם טז‪:‬טז ויואמר מושה אל קורח‬
‫אתה וכל עדתכ היו ליפני יהוה אתה והם ואהרון מחר טז‪:‬יז‬
‫וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטורת והיקרבתם ליפני יהוה‬
‫איש מחתתו חמישים ומאתיים מחתות ואתה ואהרון איש‬
‫מחתתו טז‪:‬יח וייקחו איש מחתתו וייתנו עליהם אש וישימו‬
‫עליהם קטורת ויעמדו פתח אוהל מועד ומושה ואהרון טז‪:‬יט‬
‫ויקהל עליהם קורח את כל העדה אל פתח אוהל מועד וירא כבוד‬
‫יהוה אל כל העדה‪..........‬ס‪ ..........‬טז‪:‬כ וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון‬
‫לאמור טז‪:‬כא היבדלו מיתוכ העדה הזואת ואכלה אותם כרגע טז‪:‬כב‬
‫וייפלו על פניהם ויואמרו אל אלוהי הרוחות לכל בשר האיש‬
‫אחד יחטא ועל כל העדה תיקצוף‪..........‬ס‪ ..........‬טז‪:‬כג וידבר יהוה אל‬
‫מושה לאמור טז‪:‬כד דבר אל העדה לאמור העלו מיסביב למישכן‬
‫קורח דתן ואבירם טז‪:‬כה ויקם מושה וילכ אל דתן ואבירם וילכו‬
‫אחריו זיקני יישראל טז‪:‬כו וידבר אל העדה לאמור סורו נא‬
‫מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תיגעו בכל אשר להם‬
‫פן תיספו בכל חטואתם טז‪:‬כז ויעלו מעל מישכן קורח דתן‬
‫ואבירם מיסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם‬
‫ונשיהם ובניהם וטפם טז‪:‬כח ויואמר מושה בזואת תדעון כי‬
‫יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לוא מיליבי‬
‫טז‪:‬כט אים כמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם ייפקד‬
‫עליהם לוא יהוה שלחני טז‪:‬ל ואים בריאה ייברא יהוה‬
‫ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו‬
‫חיימ שאולה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה טז‪:‬לא‬
‫ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותיבקע האדמה אשר‬
‫תחתיהם טז‪:‬לב ותיפתח הארץ את פיה ותיבלע אותם ואת‬
‫בתיהם ואת כל האדם אשר לקורח ואת כל הרכוש טז‪:‬לג וירדו הם וכל‬
‫אשר להם חיימ שאולה ותכס עליהם הארץ ויואבדו מיתוכ הקהל‬
‫טז‪:‬לד וכל יישראל אשר סביבותיהם נסו לקולם כי אמרו פן‬
‫תיבלענו הארץ טז‪:‬לה ואש יצאה מאת יהוה ותואכל את‬
‫החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬א‬
‫וידבר יהוה אל מושה לאמור יז‪:‬ב אמור אל אלעזר בן אהרון‬
‫במידבר‬
‫הכוהן וירם את המחתות מיבין השרפה ואת האש זרה הלאה‬
‫כי קדשו יז‪:‬ג את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם‬
‫ריקועי פחים ציפוי למיזבח כי היקריבומ ליפני‬
‫יהוה וייקדשו וייחיו לאות ליבני יישראל יז‪:‬ד וייקח‬
‫אלעזר הכוהן את מחתות הנחושת אשר היקריבו השרופים‬
‫וירקעום ציפוי למיזבח יז‪:‬ה זיכרון ליבני יישראל‬
‫למען אשר לוא ייקרב איש זר אשר לוא מיזרע אהרון הוא‬
‫להקטיר קטורת ליפני יהוה ולוא ייחיה כקורח וכעדתו כאשר‬
‫דיבר יהוה ביד מושה לו‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬ו ויילונו כל עדת בני יישראל מימחרת על מושה ועל‬
‫אהרון לאמור אתם המיתם את עם יהוה יז‪:‬ז ויהי בהיקהל‬
‫העדה על מושה ועל אהרון וייפנו אל אוהל מועד והינה כיסהו‬
‫הענן וירא כבוד יהוה יז‪:‬ח ויבוא מושה ואהרון אל פני אוהל‬
‫מועד‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬ט וידבר יהוה אל מושה לאמור יז‪:‬י הרומו‬
‫מיתוכ העדה הזואת ואכלה אותם כרגע וייפלו על פניהם‬
‫יז‪:‬יא ויואמר מושה אל אהרון קח את המחתה ותן עליה אש‬
‫מעל המיזבח ושים קטורת והולכ מהרה אל העדה וכפר עליהם‬
‫כי יצא הקצף מיליפני יהוה החל הנגף יז‪:‬יב וייקח‬
‫אהרון כאשר דיבר מושה וירץ אל תוכ הקהל והינה החל הנגף‬
‫בעם וייתן את הקטורת ויכפר על העם יז‪:‬יג ויעמוד בין‬
‫המתים ובין החיימ ותעצר המגפה יז‪:‬יד וייחיו המתים‬
‫במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מילבד המתים על דבר‬
‫קורח יז‪:‬טו וישב אהרון אל מושה אל פתח אוהל מועד והמגפה‬
‫נעצרה‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬טז וידבר יהוה אל מושה לאמור יז‪:‬יז דבר אל בני‬
‫יישראל וקח מאיתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם‬
‫לבית אבותם שנים עשר מטות איש את שמו תיכתוב על מטהו‬
‫יז‪:‬יח ואת שם אהרון תיכתוב על מטה לוי כי מטה אחד לרואש‬
‫בית אבותם יז‪:‬יט והינחתם באוהל מועד ליפני העדות אשר‬
‫איועד לכם שמה יז‪:‬כ והיה האיש אשר אבחר בו מטהו ייפרח‬
‫והשיכותי מעלי את תלונות בני יישראל אשר הם מלינם‬
‫עליכם יז‪:‬כא וידבר מושה אל בני יישראל וייתנו אליו כל‬
‫נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבותם‬
‫שנים עשר מטות ומטה אהרון בתוכ מטותם יז‪:‬כב וינח מושה‬
‫את המטות ליפני יהוה באוהל העדות יז‪:‬כג ויהי מימחרת‬
‫ויבוא מושה אל אוהל העדות והינה פרח מטה אהרון לבית לוי‬
‫ויוצא פרח ויצץ ציץ וייגמול שקדים יז‪:‬כד ויוצא מושה‬
‫את כל המטות מיליפני יהוה אל כל בני יישראל וייראו‬
‫וייקחו איש מטהו‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬כה ויואמר יהוה אל מושה השב את מטה אהרון ליפני‬
‫העדות למישמרת לאות ליבני מרי ותכל תלונותם מעלי ולוא‬
‫ימותו יז‪:‬כו ויעש מושה כאשר ציוה יהוה אותו כן עשה‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬כז ויואמרו בני יישראל אל מושה לאמור הן גוענו אבדנו‬
‫כולנו אבדנו יז‪:‬כח כול הקרב הקרב אל מישכן יהוה ימות האים‬
‫תמנו ליגוע‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬א ויואמר יהוה אל אהרון אתה ובניכ‬
‫ובית אביכ איתכ תישאו את עון המיקדש ואתה ובניכ איתכ‬
‫תישאו את עון כהונתכם יח‪:‬ב וגם את אחיכ מטה לוי שבט אביכ‬
‫הקרב איתכ ויילוו עליכ וישרתוכ ואתה ובניכ איתכ ליפני‬
‫אוהל העדות יח‪:‬ג ושמרו מישמרתכ ומישמרת כל האוהל אכ אל‬
‫כלי הקודש ואל המיזבח לוא ייקרבו ולוא ימותו גם הם גם אתם‬
‫יח‪:‬ד ונלוו עליכ ושמרו את מישמרת אוהל מועד לכול עבודת‬
‫האוהל וזר לוא ייקרב אליכם יח‪:‬ה ושמרתם את מישמרת‬
‫הקודש ואת מישמרת המיזבח ולוא ייחיה עוד קצף על בני‬
‫יישראל יח‪:‬ו ואני הינה לקחתי את אחיכם הלויים מיתוכ‬
‫במידבר‬
‫בני יישראל לכם מתנה נתונים ליהוה לעבוד את עבודת אוהל‬
‫מועד יח‪:‬ז ואתה ובניכ איתכ תישמרו את כהונתכם לכל דבר‬
‫המיזבח ולמיבית לפרוכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את‬
‫כהונתכם והזר הקרב יומת‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬ח וידבר יהוה אל אהרון ואני הינה נתתי לכ את מישמרת‬
‫תרומותי לכל קדשי בני יישראל לכ נתתים למשחה ולבניכ‬
‫לחק עולם יח‪:‬ט זה ייחיה לכ מיקודש הקדשים מינ האש כל‬
‫קרבנם לכל מינחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי‬
‫קודש קדשים לכ הוא ולבניכ יח‪:‬י בקודש הקדשים תואכלנו כל‬
‫זכר יואכל אותו קודש ייחיה לכ יח‪:‬יא וזה לכ תרומת מתנם‬
‫לכל תנופות בני יישראל לכ נתתים ולבניכ וליבנותיכ‬
‫איתכ לחק עולם כל טהור בביתכ יואכל אותו יח‪:‬יב כול חלב‬
‫ייצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר ייתנו ליהוה לכ‬
‫נתתים יח‪:‬יג ביכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לכ‬
‫ייחיה כל טהור בביתכ יואכלנו יח‪:‬יד כל חרם ביישראל לכ‬
‫ייחיה יח‪:‬טו כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם‬
‫ובבהמה ייחיה לכ אכ פדוה תיפדה את בכור האדם ואת בכור‬
‫הבהמה הטמאה תיפדה יח‪:‬טז ופדויו מיבן חודש תיפדה‬
‫בערככ כסף חמשת שקלים בשקל הקודש עשרים גרה הוא יח‪:‬יז‬
‫אכ בכור שור או בכור כשב או בכור עז לוא תיפדה קודש הם את דמם‬
‫תיזרוק על המיזבח ואת חלבם תקטיר אישה לריח ניחוח ליהוה‬
‫יח‪:‬יח ובשרם ייחיה לכ כחזה התנופה וכשוק הימין לכ‬
‫ייחיה יח‪:‬יט כול תרומות הקדשים אשר ירימו בני‬
‫יישראל ליהוה נתתי לכ ולבניכ וליבנותיכ איתכ לחק עולם‬
‫ברית מלח עולם היוא ליפני יהוה לכ ולזרעכ איתכ יח‪:‬כ‬
‫ויואמר יהוה אל אהרון בארצם לוא תינחל וחלק לוא ייחיה לכ‬
‫בתוכם אני חלקכ ונחלתכ בתוכ בני יישראל‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬כא‬
‫וליבני לוי הינה נתתי כל מעשר ביישראל לנחלה חלף‬
‫עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אוהל מועד יח‪:‬כב ולוא‬
‫ייקרבו עוד בני יישראל אל אוהל מועד לשאת חטא למות יח‪:‬כג‬
‫ועבד הלוי הוא את עבודת אוהל מועד והם יישאו עונם חוקת‬
‫עולם לדורותיכם ובתוכ בני יישראל לוא יינחלו נחלה יח‪:‬כד‬
‫כי את מעשר בני יישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי‬
‫ללויים לנחלה על כן אמרתי להם בתוכ בני יישראל לוא‬
‫יינחלו נחלה‪..........‬פ‬
‫יח‪:‬כה וידבר יהוה אל מושה לאמור יח‪:‬כו ואל הלויים תדבר‬
‫ואמרת אלהם כי תיקחו מאת בני יישראל את המעשר אשר‬
‫נתתי לכם מאיתם בנחלתכם והרמותם מימנו תרומת יהוה‬
‫מעשר מינ המעשר יח‪:‬כז ונחשב לכם תרומתכם כדגן מינ‬
‫הגורן וכמלאה מינ היקב יח‪:‬כח כן תרימו גם אתם תרומת‬
‫יהוה מיכול מעשרותיכם אשר תיקחו מאת בני יישראל‬
‫ונתתם מימנו את תרומת יהוה לאהרון הכוהן יח‪:‬כט מיכול‬
‫מתנותיכם תרימו את כל תרומת יהוה מיכל חלבו את מיקדשו‬
‫מימנו יח‪:‬ל ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו מימנו ונחשב‬
‫ללויים כיתבואת גורן וכיתבואת יקב יח‪:‬לא ואכלתם אותו בכל‬
‫מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם באוהל מועד‬
‫יח‪:‬לב ולוא תישאו עליו חטא בהרימכם את חלבו מימנו ואת‬
‫קדשי בני יישראל לוא תחללו ולוא תמותו‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬א וידבר יהוה אל מושה ואל אהרון לאמור יט‪:‬ב זואת חוקת‬
‫התורה אשר ציוה יהוה לאמור דבר אל בני יישראל וייקחו‬
‫אליכ פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לוא עלה‬
‫עליה עול יט‪:‬ג ונתתם אותה אל אלעזר הכוהן והוציא אותה אל‬
‫מיחוץ למחנה ושחט אותה לפניו יט‪:‬ד ולקח אלעזר הכוהן‬
‫מידמה באצבעו והיזה אל נוכח פני אוהל מועד מידמה שבע‬
‫פעמים יט‪:‬ה ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת‬
‫במידבר‬
‫דמה על פירשה יישרוף יט‪:‬ו ולקח הכוהן עץ ארז ואזוב‬
‫ושני תולעת והישליכ אל תוכ שרפת הפרה יט‪:‬ז וכיבס בגדיו‬
‫הכוהן ורחץ בשרו במיים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכוהן עד‬
‫הערב יט‪:‬ח והשורף אותה יכבס בגדיו במיים ורחץ בשרו‬
‫במיים וטמא עד הערב יט‪:‬ט ואסף איש טהור את אפר הפרה‬
‫והיניח מיחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני יישראל‬
‫למישמרת למי נדה חטאת היוא יט‪:‬י וכיבס האוסף את אפר‬
‫הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה ליבני יישראל ולגר‬
‫הגר בתוכם לחוקת עולם יט‪:‬יא הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא‬
‫שיבעת ימים יט‪:‬יב הוא ייתחטא בו ביום השלישי וביום‬
‫השביעי ייטהר ואים לוא ייתחטא ביום השלישי וביום‬
‫השביעי לוא ייטהר יט‪:‬יג כל הנוגע במת בנפש האדם אשר‬
‫ימות ולוא ייתחטא את מישכן יהוה טימא ונכרתה הנפש‬
‫ההיוא מיישראל כי מי נדה לוא זורק עליו טמא ייחיה עוד‬
‫טומאתו בו יט‪:‬יד זואת התורה אדם כי ימות באוהל כל הבא אל‬
‫האוהל וכל אשר באוהל ייטמא שיבעת ימים יט‪:‬טו וכול כלי‬
‫פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא יט‪:‬טז וכול אשר‬
‫ייגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר‬
‫ייטמא שיבעת ימים יט‪:‬יז ולקחו לטמא מעפר שרפת‬
‫החטאת ונתן עליו מיים חיימ אל כלי יט‪:‬יח ולקח אזוב וטבל‬
‫במיים איש טהור והיזה על האוהל ועל כל הכלים ועל‬
‫הנפשות אשר היו שם ועל הנוגע בעצם או בחלל או במת או בקבר‬
‫יט‪:‬יט והיזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי‬
‫וחיטאו ביום השביעי וכיבס בגדיו ורחץ במיים וטהר בערב‬
‫יט‪:‬כ ואיש אשר ייטמא ולוא ייתחטא ונכרתה הנפש ההיוא‬
‫מיתוכ הקהל כי את מיקדש יהוה טימא מי נדה לוא זורק עליו‬
‫טמא הוא יט‪:‬כא והיתה להם לחוקת עולם ומזה מי הנדה יכבס‬
‫בגדיו והנוגע במי הנדה ייטמא עד הערב יט‪:‬כב וכול אשר‬
‫ייגע בו הטמא ייטמא והנפש הנוגעת תיטמא עד הערב‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬א ויבואו בני יישראל כל העדה מידבר צינ בחודש‬
‫הריאשון וישב העם בקדש ותמת שם מירים ותיקבר שם כ‪:‬ב‬
‫ולוא היה מיים לעדה וייקהלו על מושה ועל אהרון כ‪:‬ג וירב‬
‫העם עימ מושה ויואמרו לאמור ולו גוענו ביגוע אחינו‬
‫ליפני יהוה כ‪:‬ד ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המידבר הזה‬
‫למות שם אנחנו ובעירנו כ‪:‬ה ולמה העליתונו מימיצריים‬
‫להביא אותנו אל המקום הרע הזה לוא מקום זרע ותאנה וגפן‬
‫ורימון ומיים איין לישתות כ‪:‬ו ויבוא מושה ואהרון‬
‫מיפני הקהל אל פתח אוהל מועד וייפלו על פניהם וירא‬
‫כבוד יהוה אליהם‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬ז וידבר יהוה אל מושה לאמור כ‪:‬ח קח את המטה והקהל את העדה‬
‫אתה ואהרון אחיכ ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו‬
‫והוצאת להם מיים מינ הסלע והישקית את העדה ואת בעירם‬
‫כ‪:‬ט וייקח מושה את המטה מיליפני יהוה כאשר ציוהו כ‪:‬י‬
‫ויקהילו מושה ואהרון את הקהל אל פני הסלע ויואמר להם‬
‫שימעו נא המורים המינ הסלע הזה נוציא לכם מיים‬
‫כ‪:‬יא וירם מושה את ידו ויכ את הסלע במטהו פעמיים ויצאו‬
‫מיים רבים ותשת העדה ובעירם‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬יב ויואמר יהוה‬
‫אל מושה ואל אהרון יען לוא האמנתם בי להקדישני‬
‫לעיני בני יישראל לכן לוא תביאו את הקהל הזה אל הארץ‬
‫אשר נתתי להם כ‪:‬יג המה מי מריבה אשר רבו בני יישראל‬
‫את יהוה וייקדש בם‪..........‬ס‪ ..........‬כ‪:‬יד ויישלח מושה מלאכים‬
‫מיקדש אל מלכ אדום כוה אמר אחיכ יישראל אתה ידעת את כל‬
‫התלאה אשר מצאתנו כ‪:‬טו וירדו אבותינו מיצרימה ונשב‬
‫במיצריים ימים רבים וירעו לנו מיצריים ולאבותינו‬
‫כ‪:‬טז ונצעק אל יהוה ויישמע קולנו ויישלח מלאכ ויוציאנו‬
‫מימיצריים והינה אנחנו בקדש עיר קצה גבולכ כ‪:‬יז‬
‫במידבר‬
‫נעברה נא בארצכ לוא נעבור בשדה ובכרם ולוא נשתה מי באר דרכ‬
‫המלכ נלכ לוא נטה ימין ושמואול עד אשר נעבור גבולכ כ‪:‬יח‬
‫ויואמר אליו אדום לוא תעבור בי פן בחרב אצא ליקראתכ כ‪:‬יט‬
‫ויואמרו אליו בני יישראל במסילה נעלה ואים מימיכ‬
‫נשתה אני ומיקני ונתתי מיכרם רק אין דבר ברגלי‬
‫אעבורה כ‪:‬כ ויואמר לוא תעבור ויצא אדום ליקראתו בעם כבד וביד‬
‫חזקה כ‪:‬כא וימאן אדום נתון את יישראל עבור ביגבולו ויט‬
‫יישראל מעליו‪..........‬פ‬
‫כ‪:‬כב וייסעו מיקדש ויבואו בני יישראל כל העדה הור ההר‬
‫כ‪:‬כג ויואמר יהוה אל מושה ואל אהרון בהור ההר על גבול ארץ‬
‫אדום לאמור כ‪:‬כד יאסף אהרון אל עמיו כי לוא יבוא אל הארץ‬
‫אשר נתתי ליבני יישראל על אשר מריתם את פי למי‬
‫מריבה כ‪:‬כה קח את אהרון ואת אלעזר בנו והעל אותם הור ההר כ‪:‬כו‬
‫והפשט את אהרון את בגדיו והילבשתם את אלעזר בנו ואהרון‬
‫יאסף ומת שם כ‪:‬כז ויעש מושה כאשר ציוה יהוה ויעלו אל‬
‫הור ההר לעיני כל העדה כ‪:‬כח ויפשט מושה את אהרון את‬
‫בגדיו וילבש אותם את אלעזר בנו וימת אהרון שם ברואש ההר‬
‫וירד מושה ואלעזר מינ ההר כ‪:‬כט וייראו כל העדה כי גוע‬
‫בית‬
‫כול‬
‫יום‬
‫שלושים‬
‫אהרון‬
‫את‬
‫וייבכו‬
‫אהרון‬
‫יישראל‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬א ויישמע הכנעני מלכ ערד יושב הנגב‬
‫כי בא יישראל דרכ האתרים ויילחם ביישראל ויישב‬
‫מימנו שבי כא‪:‬ב ויידר יישראל נדר ליהוה ויואמר אים‬
‫נתון תיתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם כא‪:‬ג‬
‫ויישמע יהוה בקול יישראל וייתן את הכנעני ויחרם‬
‫אתהם ואת עריהם וייקרא שם המקום חרמה‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬ד וייסעו מהור ההר דרכ ים סוף ליסבוב את ארץ אדום‬
‫ותיקצר נפש העם בדרכ כא‪:‬ה וידבר העם באלוהים ובמושה למה‬
‫העליתונו מימיצריים למות במידבר כי אין לחם ואין‬
‫מיים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל כא‪:‬ו וישלח יהוה בעם את‬
‫הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מיישראל‬
‫כא‪:‬ז ויבוא העם אל מושה ויואמרו חטאנו כי דיברנו ביהוה ובכ‬
‫היתפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש וייתפלל מושה‬
‫בעד העם כא‪:‬ח ויואמר יהוה אל מושה עשה לכ שרף ושים אותו‬
‫על נס והיה כל הנשוכ וראה אותו וחי כא‪:‬ט ויעש מושה נחש‬
‫נחושת וישימהו על הנס והיה אים נשכ הנחש את איש‬
‫והיביט אל נחש הנחושת וחי כא‪:‬י וייסעו בני יישראל‬
‫ויחנו באובות כא‪:‬יא וייסעו מאובות ויחנו בעיי העברים‬
‫במידבר אשר על פני מואב מימיזרח השמש כא‪:‬יב מישם‬
‫נסעו ויחנו בנחל זרד כא‪:‬יג מישם נסעו ויחנו מעבר ארנון‬
‫אשר במידבר היוצא מיגבול האמורי כי ארנון גבול מואב‬
‫בין מואב ובין האמורי כא‪:‬יד על כן יאמר בספר מילחמות‬
‫יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון כא‪:‬טו ואשד הנחלים‬
‫אשר נטה לשבת ער ונשען ליגבול מואב כא‪:‬טז ומישם בארה‬
‫היוא הבאר אשר אמר יהוה למושה אסוף את העם ואתנה להם‬
‫מיים‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יז אז ישיר יישראל את השירה הזואת‬
‫עלי באר ענו לה כא‪:‬יח באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם‬
‫בימחוקק במישענותם ומימידבר מתנה כא‪:‬יט ומימתנה‬
‫נחליאל ומינחליאל במות כא‪:‬כ ומיבמות הגיא אשר בישדה‬
‫מואב רואש הפיסגה ונשקפה על פני הישימון‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬כא ויישלח יישראל מלאכים אל סיחון מלכ האמורי‬
‫לאמור כא‪:‬כב אעברה בארצכ לוא נטה בשדה ובכרם לוא נשתה מי‬
‫באר בדרכ המלכ נלכ עד אשר נעבור גבולכ כא‪:‬כג ולוא נתן סיחון‬
‫את יישראל עבור ביגבולו ויאסוף סיחון את כל עמו ויצא‬
‫ליקראת יישראל המידברה ויבוא יחצה ויילחם ביישראל‬
‫כא‪:‬כד ויכהו יישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנון עד‬
‫במידבר‬
‫יבוק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון כא‪:‬כה וייקח‬
‫יישראל את כל הערים האלה וישב יישראל בכל ערי‬
‫האמורי בחשבון ובכל בנותיה כא‪:‬כו כי חשבון עיר סיחון מלכ‬
‫האמורי היוא והוא נלחם במלכ מואב הריאשון וייקח את כל‬
‫ארצו מידו עד ארנון כא‪:‬כז על כן יואמרו המושלים בואו‬
‫חשבון תיבנה ותיכונן עיר סיחון כא‪:‬כח כי אש יצאה‬
‫מחשבון להבה מיקירית סיחון אכלה ער מואב בעלי במות‬
‫ארנון כא‪:‬כט אוי לכ מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטימ‬
‫ובנותיו בשבית למלכ אמורי סיחון כא‪:‬ל ונירם אבד חשבון עד‬
‫דיבון ונשים עד נופח אשר עד מידבא כא‪:‬לא וישב יישראל‬
‫בארץ האמורי כא‪:‬לב ויישלח מושה לרגל את יעזר ויילכדו‬
‫בנותיה ויירש )ויורש( את האמורי אשר שם כא‪:‬לג וייפנו‬
‫ויעלו דרכ הבשן ויצא עוג מלכ הבשן ליקראתם הוא וכל עמו‬
‫למילחמה אדרעי כא‪:‬לד ויואמר יהוה אל מושה אל תירא אותו‬
‫כי בידכ נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר‬
‫עשית לסיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון כא‪:‬לה ויכו אותו‬
‫ואת בניו ואת כל עמו עד בילתי הישאיר לו שריד ויירשו את‬
‫ארצו כב‪:‬א וייסעו בני יישראל ויחנו בערבות מואב מעבר‬
‫לירדן ירחו‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬ב וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה‬
‫יישראל לאמורי כב‪:‬ג ויגר מואב מיפני העם מאוד כי רב‬
‫הוא ויקץ מואב מיפני בני יישראל כב‪:‬ד ויואמר מואב אל‬
‫זיקני מידין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כילחוכ‬
‫השור את ירק השדה ובלק בן ציפור מלכ למואב בעת ההיוא כב‪:‬ה‬
‫ויישלח מלאכים אל בילעם בן בעור פתורה אשר על הנהר‬
‫יצא‬
‫עם‬
‫הינה‬
‫לאמור‬
‫לו‬
‫ליקרוא‬
‫עמו‬
‫בני‬
‫ארץ‬
‫מימיצריים הינה כיסה את עין הארץ והוא יושב‬
‫מימולי כב‪:‬ו ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא‬
‫מימני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מינ הארץ כי ידעתי את‬
‫אשר תברכ מבורכ ואשר תאור יואר כב‪:‬ז וילכו זיקני מואב‬
‫וזיקני מידין וקסמים בידם ויבואו אל בילעם וידברו‬
‫אליו דיברי בלק כב‪:‬ח ויואמר אליהם לינו פוה הלילה‬
‫והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב‬
‫עימ בילעם כב‪:‬ט ויבוא אלוהים אל בילעם ויואמר מי‬
‫האנשים האלה עימכ כב‪:‬י ויואמר בילעם אל האלוהים בלק‬
‫בן ציפור מלכ מואב שלח אלי כב‪:‬יא הינה העם היוצא‬
‫מימיצריים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אותו אולי‬
‫אוכל להילחם בו וגרשתיו כב‪:‬יב ויואמר אלוהים אל בילעם לוא‬
‫תלכ עימהם לוא תאור את העם כי ברוכ הוא כב‪:‬יג ויקם בילעם‬
‫בבוקר ויואמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתיתי‬
‫להלוכ עימכם כב‪:‬יד ויקומו שרי מואב ויבואו אל בלק ויואמרו‬
‫מאן בילעם הלוכ עימנו כב‪:‬טו ויוסף עוד בלק שלוח שרים‬
‫רבים ונכבדים מאלה כב‪:‬טז ויבואו אל בילעם ויואמרו לו כוה‬
‫אמר בלק בן ציפור אל נא תימנע מהלוכ אלי כב‪:‬יז כי כבד‬
‫אכבדכ מאוד וכול אשר תואמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם‬
‫הזה כב‪:‬יח ויען בילעם ויואמר אל עבדי בלק אים ייתן לי‬
‫בלק מלוא ביתו כסף וזהב לוא אוכל לעבור את פי יהוה אלוהי‬
‫לעשות קטנה או גדולה כב‪:‬יט ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה‬
‫ואדעה מה יוסף יהוה דבר עימי כב‪:‬כ ויבוא אלוהים אל‬
‫בילעם לילה ויואמר לו אים ליקרוא לכ באו האנשים קום לכ‬
‫איתם ואכ את הדבר אשר אדבר אליכ אותו תעשה כב‪:‬כא ויקם‬
‫בילעם בבוקר ויחבוש את אתונו וילכ עימ שרי מואב כב‪:‬כב‬
‫וייחר אף אלוהים כי הולכ הוא וייתיצב מלאכ יהוה בדרכ‬
‫לשטן לו והוא רוכב על אתונו ושני נעריו עימו כב‪:‬כג ותרא‬
‫האתון את מלאכ יהוה נצב בדרכ וחרבו שלופה בידו ותט האתון‬
‫מינ הדרכ ותלכ בשדה ויכ בילעם את האתון להטותה הדרכ כב‪:‬כד‬
‫ויעמוד מלאכ יהוה במישעול הכרמים גדר מיזה וגדר מיזה‬
‫כב‪:‬כה ותרא האתון את מלאכ יהוה ותילחץ אל הקיר ותילחץ את‬
‫במידבר‬
‫רגל בילעם אל הקיר ויוסף להכותה כב‪:‬כו ויוסף מלאכ יהוה‬
‫עבור ויעמוד במקום צר אשר אין דרכ לינטות ימין ושמואול‬
‫כב‪:‬כז ותרא האתון את מלאכ יהוה ותירבץ תחת בילעם וייחר‬
‫אף בילעם ויכ את האתון במקל כב‪:‬כח וייפתח יהוה את פי‬
‫האתון ותואמר לבילעם מה עשיתי לכ כי היכיתני זה‬
‫שלוש רגלים כב‪:‬כט ויואמר בילעם לאתון כי היתעללת בי לו‬
‫יש חרב בידי כי עתה הרגתיכ כב‪:‬ל ותואמר האתון אל בילעם‬
‫הלוא אנוכי אתונכ אשר רכבת עלי מעודכ עד היום הזה ההסכן‬
‫היסכנתי לעשות לכ כוה ויואמר לוא כב‪:‬לא ויגל יהוה את‬
‫עיני בילעם וירא את מלאכ יהוה נצב בדרכ וחרבו שלופה‬
‫בידו וייקוד ויישתחו לאפיו כב‪:‬לב ויואמר אליו מלאכ יהוה‬
‫על מה היכית את אתונכ זה שלוש רגלים הינה אנוכי‬
‫יצאתי לשטן כי ירט הדרכ לנגדי כב‪:‬לג ותיראני האתון ותט‬
‫לפני זה שלוש רגלים אולי נטתה מיפני כי עתה גם‬
‫אותכה הרגתי ואותה החייתי כב‪:‬לד ויואמר בילעם אל מלאכ‬
‫יהוה חטאתי כי לוא ידעתי כי אתה נצב ליקראתי בדרכ ועתה‬
‫אים רע בעיניכ אשובה לי כב‪:‬לה ויואמר מלאכ יהוה אל‬
‫בילעם לכ עימ האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליכ אותו‬
‫תדבר וילכ בילעם עימ שרי בלק כב‪:‬לו ויישמע בלק כי בא‬
‫בילעם ויצא ליקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר‬
‫ביקצה הגבול כב‪:‬לז ויואמר בלק אל בילעם הלוא שלוח שלחתי‬
‫אליכ ליקרוא לכ למה לוא הלכת אלי האומנם לוא אוכל כבדכ כב‪:‬לח‬
‫ויואמר בילעם אל בלק הינה באתי אליכ עתה היכול אוכל דבר‬
‫מאומה הדבר אשר ישים אלוהים בפי אותו אדבר כב‪:‬לט וילכ‬
‫בילעם עימ בלק ויבואו קירית חוצות כב‪:‬מ וייזבח בלק בקר‬
‫וצואן וישלח לבילעם ולשרים אשר איתו כב‪:‬מא ויהי בבוקר‬
‫וייקח בלק את בילעם ויעלהו במות בעל וירא מישם קצה העם‬
‫כג‪:‬א ויואמר בילעם אל בלק בנה לי בזה שיבעה מיזבחות‬
‫והכן לי בזה שיבעה פרים ושיבעה אילים כג‪:‬ב ויעש בלק‬
‫כאשר דיבר בילעם ויעל בלק ובילעם פר ואייל במיזבח כג‪:‬ג‬
‫ויואמר בילעם לבלק היתיצב על עולתכ ואלכה אולי ייקרה‬
‫יהוה ליקראתי ודבר מה יראני והיגדתי לכ וילכ שפי כג‪:‬ד‬
‫וייקר אלוהים אל בילעם ויואמר אליו את שיבעת המיזבחות‬
‫ערכתי ואעל פר ואייל במיזבח כג‪:‬ה וישם יהוה דבר בפי‬
‫בילעם ויואמר שוב אל בלק וכוה תדבר כג‪:‬ו וישב אליו והינה‬
‫נצב על עולתו הוא וכל שרי מואב כג‪:‬ז ויישא משלו ויואמר‬
‫מינ ארם ינחני בלק מלכ מואב מהררי קדם לכה ארה לי‬
‫יעקוב ולכה זועמה יישראל כג‪:‬ח מה אקוב לוא קבוה אל ומה‬
‫אזעום לוא זעם יהוה כג‪:‬ט כי מרואש צורים אראנו ומיגבעות‬
‫אשורנו הן עם לבדד יישכון ובגויים לוא ייתחשב כג‪:‬י מי‬
‫מנה עפר יעקוב ומיספר את רובע יישראל תמות נפשי מות‬
‫ישרים ותהי אחריתי כמוהו כג‪:‬יא ויואמר בלק אל בילעם‬
‫מה עשית לי לקוב אויבי לקחתיכ והינה ברכת ברכ כג‪:‬יב‬
‫ויען ויואמר הלוא את אשר ישים יהוה בפי אותו אשמור‬
‫לדבר כג‪:‬יג ויואמר אליו בלק לכ נא איתי אל מקום אחר אשר‬
‫תיראנו מישם אפס קצהו תיראה וכולו לוא תיראה וקבנו לי‬
‫מישם כג‪:‬יד וייקחהו שדה צופים אל רואש הפיסגה וייבן‬
‫שיבעה מיזבחות ויעל פר ואייל במיזבח כג‪:‬טו ויואמר אל‬
‫בלק היתיצב כוה על עולתכ ואנוכי איקרה כוה כג‪:‬טז וייקר‬
‫יהוה אל בילעם וישם דבר בפיו ויואמר שוב אל בלק וכוה תדבר‬
‫כג‪:‬יז ויבוא אליו והינו נצב על עולתו ושרי מואב איתו‬
‫ויואמר לו בלק מה דיבר יהוה כג‪:‬יח ויישא משלו ויואמר קום‬
‫בלק ושמע האזינה עדי בנו ציפור כג‪:‬יט לוא איש אל ויכזב‬
‫ובן אדם וייתנחם ההוא אמר ולוא יעשה ודיבר ולוא יקימנה‬
‫כג‪:‬כ הינה ברכ לקחתי וברכ ולוא אשיבנה כג‪:‬כא לוא היביט און‬
‫ביעקוב ולוא ראה עמל ביישראל יהוה אלוהיו עימו ותרועת‬
‫מלכ בו כג‪:‬כב אל מוציאם מימיצריים כתועפות ראם לו כג‪:‬כג‬
‫במידבר‬
‫כי לוא נחש ביעקוב ולוא קסם ביישראל כעת יאמר ליעקוב‬
‫וליישראל מה פעל אל כג‪:‬כד הן עם כלביא יקום וכארי‬
‫ייתנשא לוא יישכב עד יואכל טרף ודם חללים יישתה‬
‫כג‪:‬כה ויואמר בלק אל בילעם גם קוב לוא תיקבנו גם ברכ לוא‬
‫תברכנו כג‪:‬כו ויען בילעם ויואמר אל בלק הלוא דיברתי אליכ‬
‫לאמור כול אשר ידבר יהוה אותו אעשה כג‪:‬כז ויואמר בלק אל‬
‫בילעם לכה נא אקחכ אל מקום אחר אולי יישר בעיני‬
‫האלוהים וקבותו לי מישם כג‪:‬כח וייקח בלק את בילעם רואש‬
‫הפעור הנשקף על פני הישימון כג‪:‬כט ויואמר בילעם אל‬
‫בלק בנה לי בזה שיבעה מיזבחות והכן לי בזה שיבעה פרים‬
‫ושיבעה אילימ כג‪:‬ל ויעש בלק כאשר אמר בילעם ויעל פר‬
‫ואייל במיזבח כד‪:‬א וירא בילעם כי טוב בעיני יהוה לברכ‬
‫את יישראל ולוא הלכ כפעם בפעם ליקראת נחשים וישת אל‬
‫המידבר פניו כד‪:‬ב ויישא בילעם את עיניו וירא את‬
‫יישראל שוכן לישבטיו ותהי עליו רוח אלוהים כד‪:‬ג ויישא‬
‫משלו ויואמר נאומ בילעם בנו בעור ונאומ הגבר שתומ‬
‫העיין כד‪:‬ד נאומ שומע אימרי אל אשר מחזה שדי יחזה‬
‫יעקוב‬
‫אוהליכ‬
‫טובו‬
‫מה‬
‫כד‪:‬ה‬
‫עיניים‬
‫וגלוי‬
‫נופל‬
‫מישכנותיכ יישראל כד‪:‬ו כינחלים נטיו כגנות עלי נהר‬
‫כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מיים כד‪:‬ז ייזל מיים‬
‫מידליו וזרעו במיים רבים וירום מאגג מלכו ותינשא‬
‫מלכותו כד‪:‬ח אל מוציאו מימיצריים כתועפות ראם לו יואכל‬
‫גויים צריו ועצמותיהם יגרם וחיציו יימחץ כד‪:‬ט כרע‬
‫שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיכ ברוכ ואורריכ ארור‬
‫כד‪:‬י וייחר אף בלק אל בילעם וייספוק את כפיו ויואמר בלק‬
‫אל בילעם לקוב אויבי קראתיכ והינה ברכת ברכ זה שלוש‬
‫פעמים כד‪:‬יא ועתה ברח לכ אל מקומכ אמרתי כבד אכבדכ והינה‬
‫מנעכ יהוה מיכבוד כד‪:‬יב ויואמר בילעם אל בלק הלוא גם אל‬
‫מלאכיכ אשר שלחת אלי דיברתי לאמור כד‪:‬יג אים ייתן לי‬
‫בלק מלוא ביתו כסף וזהב לוא אוכל לעבור את פי יהוה לעשות‬
‫טובה או רעה מיליבי אשר ידבר יהוה אותו אדבר כד‪:‬יד ועתה‬
‫הינני הולכ לעמי לכה איעצכ אשר יעשה העם הזה לעמכ‬
‫באחרית הימים כד‪:‬טו ויישא משלו ויואמר נאומ בילעם בנו‬
‫בעור ונאומ הגבר שתומ העיין כד‪:‬טז נאומ שומע אימרי אל‬
‫ויודע דעת עליון מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עיניים‬
‫כד‪:‬יז אראנו ולוא עתה אשורנו ולוא קרוב דרכ כוכב מיעקוב וקם‬
‫שבט מיישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת כד‪:‬יח‬
‫והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר אויביו ויישראל עושה‬
‫חייל כד‪:‬יט וירד מיעקוב והאביד שריד מעיר כד‪:‬כ וירא את‬
‫עמלק ויישא משלו ויואמר ראשית גויים עמלק ואחריתו‬
‫עדי אובד כד‪:‬כא וירא את הקיני ויישא משלו ויואמר איתן‬
‫מושבכ ושים בסלע קינכ כד‪:‬כב כי אים ייחיה לבער קיין‬
‫עד מה אשור תישבכא כד‪:‬כג ויישא משלו ויואמר אוי מי‬
‫ייחיה מישומו אל כד‪:‬כד וצים מיד כיתים ועינו אשור‬
‫ועינו עבר וגם הוא עדי אובד כד‪:‬כה ויקם בילעם וילכ וישב‬
‫לימקומו וגם בלק הלכ לדרכו‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬א וישב יישראל בשיטים ויחל העם ליזנות אל בנות‬
‫ותיקראן לעם לזיבחי אלוהיהן ויואכל העם‬
‫"‬
‫מואב כה‪:‬ב‬
‫ויישתחוו לאלוהיהן כה‪:‬ג וייצמד יישראל לבעל פעור‬
‫וייחר אף יהוה ביישראל כה‪:‬ד ויואמר יהוה אל מושה קח את‬
‫כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישוב חרון אף‬
‫יהוה מיישראל כה‪:‬ה ויואמר מושה אל שופטי יישראל‬
‫הירגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור כה‪:‬ו והינה איש‬
‫מיבני יישראל בא ויקרב אל אחיו את המידינית לעיני‬
‫מושה ולעיני כל עדת בני יישראל והמה בוכים פתח אוהל‬
‫מועד כה‪:‬ז וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן ויקם‬
‫במידבר‬
‫מיתוכ העדה וייקח רומח בידו כה‪:‬ח ויבוא אחר איש יישראל‬
‫אל הקובה ויידקור את שניהם את איש יישראל ואת האישה‬
‫אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני יישראל כה‪:‬ט וייחיו‬
‫המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬י וידבר יהוה אל מושה לאמור כה‪:‬יא פינחס בן אלעזר בן‬
‫אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני יישראל בקנאו את‬
‫קינאתי בתוכם ולוא כיליתי את בני יישראל בקינאתי‬
‫כה‪:‬יב לכן אמור הינני נותן לו את בריתי שלום כה‪:‬יג‬
‫והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא‬
‫לאלוהיו ויכפר על בני יישראל כה‪:‬יד ושם איש יישראל‬
‫המוכה אשר הוכה את המידינית זימרי בן סלוא נשיא בית‬
‫אב לשימעוני כה‪:‬טו ושם האישה המוכה המידינית כזבי בת‬
‫צור רואש אומות בית אב במידין הוא‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬טז וידבר יהוה אל מושה לאמור כה‪:‬יז צרור את המידינים‬
‫והיכיתם אותם כה‪:‬יח כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר‬
‫נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מידין אחותם‬
‫אחרי‬
‫ויהי‬
‫כו‪:‬א‬
‫פעור‬
‫דבר‬
‫על‬
‫המגפה‬
‫ביום‬
‫המוכה‬
‫המגפה‪..........‬פ‬
‫ויואמר יהוה אל מושה ואל אלעזר בן אהרון הכוהן לאמור כו‪:‬ב‬
‫שאו את רואש כל עדת בני יישראל מיבן עשרים שנה‬
‫ומעלה לבית אבותם כל יוצא צבא ביישראל כו‪:‬ג וידבר מושה‬
‫ואלעזר הכוהן אותם בערבות מואב על ירדן ירחו לאמור כו‪:‬ד‬
‫מיבן עשרים שנה ומעלה כאשר ציוה יהוה את מושה ובני‬
‫יישראל היוצאים מארץ מיצריים כו‪:‬ה ראובן בכור‬
‫יישראל בני ראובן חנוכ מישפחת החנוכי לפלוא מישפחת‬
‫הפלואי כו‪:‬ו לחצרון מישפחת החצרוני לכרמי מישפחת‬
‫הכרמי כו‪:‬ז אלה מישפחות הראובני וייחיו פקודיהם‬
‫שלושה וארבעים אלף ושבע מאות ושלושים כו‪:‬ח ובני פלוא‬
‫אליאב כו‪:‬ט ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם‬
‫קרואי )קריאי( העדה אשר היצו על מושה ועל אהרון בעדת קורח‬
‫בהצותם על יהוה כו‪:‬י ותיפתח הארץ את פיה ותיבלע אותם‬
‫ואת קורח במות העדה באכול האש את חמישים ומאתיים איש‬
‫וייחיו לנס כו‪:‬יא ובני קורח לוא מתו‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬יב בני‬
‫הנמואלי‬
‫מישפחת‬
‫לינמואל‬
‫למישפחותם‬
‫שימעון‬
‫לימין מישפחת הימיני ליכין מישפחת היכיני‬
‫כו‪:‬יג לזרח מישפחת הזרחי לשאול מישפחת השאולי כו‪:‬יד‬
‫אלף‬
‫ועשרים‬
‫שניים‬
‫השימעוני‬
‫מישפחות‬
‫אלה‬
‫ליצפון‬
‫למישפחותם‬
‫גד‬
‫בני‬
‫ומאתיים‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬טו‬
‫מישפחת הצפוני לחגי מישפחת החגי לשוני מישפחת‬
‫השוני כו‪:‬טז לאזני מישפחת האזני לערי מישפחת‬
‫הערי כו‪:‬יז לארוד מישפחת הארודי לאראלי מישפחת‬
‫האראלי כו‪:‬יח אלה מישפחות בני גד ליפקודיהם ארבעים‬
‫אלף וחמש מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬יט בני יהודה ער ואונן וימת ער‬
‫ואונן בארץ כנען כו‪:‬כ וייחיו בני יהודה למישפחותם‬
‫לשלה מישפחת השלני לפרץ מישפחת הפרצי לזרח‬
‫מישפחת הזרחי כו‪:‬כא וייחיו בני פרץ לחצרון מישפחת‬
‫החצרוני לחמול מישפחת החמולי כו‪:‬כב אלה מישפחות יהודה‬
‫ליפקודיהם שישה ושיבעים אלף וחמש מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬כג‬
‫בני ייששכר למישפחותם תולע מישפחת התולעי לפוה‬
‫מישפחת הפוני כו‪:‬כד לישוב מישפחת הישובי לשימרון‬
‫ייששכר‬
‫מישפחות‬
‫אלה‬
‫כו‪:‬כה‬
‫השימרוני‬
‫מישפחת‬
‫ליפקודיהם ארבעה ושישים אלף ושלוש מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬כו‬
‫בני זבולונ למישפחותם לסרד מישפחת הסרדי לאלון‬
‫מישפחת האלוני ליחלאל מישפחת היחלאלי כו‪:‬כז אלה‬
‫אלף וחמש‬
‫ליפקודיהם שישים‬
‫הזבולוני‬
‫מישפחות‬
‫במידבר‬
‫מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬כח בני יוסף למישפחותם מנשה ואפריים‬
‫כו‪:‬כט בני מנשה למכיר מישפחת המכירי ומכיר הוליד את‬
‫גילעד לגילעד מישפחת הגילעדי כו‪:‬ל אלה בני גילעד‬
‫איעזר מישפחת האיעזרי לחלק מישפחת החלקי כו‪:‬לא‬
‫ואשריאל מישפחת האשריאלי ושכם מישפחת השיכמי‬
‫כו‪:‬לב ושמידע מישפחת השמידעי וחפר מישפחת החפרי‬
‫כו‪:‬לג וצלפחד בן חפר לוא היו לו בנים כי אים בנות ושם‬
‫בנות צלפחד מחלה ונועה חגלה מילכה ותירצה כו‪:‬לד אלה‬
‫מישפחות מנשה ופקודיהם שניים וחמישים אלף ושבע‬
‫מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬לה אלה בני אפריים למישפחותם לשותלח‬
‫מישפחת השותלחי לבכר מישפחת הבכרי לתחן מישפחת‬
‫התחני כו‪:‬לו ואלה בני שותלח לערן מישפחת הערני כו‪:‬לז‬
‫שניים‬
‫ליפקודיהם‬
‫אפריים‬
‫בני‬
‫מישפחות‬
‫אלה‬
‫יוסף‬
‫בני‬
‫אלה‬
‫מאות‬
‫וחמש‬
‫אלף‬
‫ושלושים‬
‫למישפחותם‬
‫בינימינ‬
‫בני‬
‫למישפחותם‪..........‬ס‪..........‬כו‪:‬לח‬
‫לבלע מישפחת הבלעי לאשבל מישפחת האשבלי לאחירם‬
‫מישפחת האחירמי כו‪:‬לט לישפופם מישפחת השופמי‬
‫לחופם מישפחת החופמי כו‪:‬מ וייחיו בני בלע ארד ונעמן‬
‫מישפחת הארדי לנעמן מישפחת הנעמי כו‪:‬מא אלה בני‬
‫בינימינ למישפחותם ופקודיהם חמישה וארבעים אלף‬
‫ושש מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬מב אלה בני דן למישפחותם לשוחם‬
‫מישפחת השוחמי אלה מישפחות דן למישפחותם כו‪:‬מג כל‬
‫מישפחות השוחמי ליפקודיהם ארבעה ושישים אלף וארבע‬
‫ליימנה‬
‫למישפחותם‬
‫אשר‬
‫בני‬
‫מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬מד‬
‫מישפחת היימנה ליישוי מישפחת היישוי ליבריעה‬
‫מישפחת הבריעי כו‪:‬מה ליבני בריעה לחבר מישפחת‬
‫החברי למלכיאל מישפחת המלכיאלי כו‪:‬מו ושם בת אשר שרח‬
‫שלושה‬
‫ליפקודיהם‬
‫אשר‬
‫בני‬
‫מישפחות‬
‫אלה‬
‫כו‪:‬מז‬
‫נפתלי‬
‫בני‬
‫אלף וארבע מאות‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬מח‬
‫וחמישים‬
‫למישפחותם ליחצאל מישפחת היחצאלי לגוני מישפחת‬
‫הגוני כו‪:‬מט ליצר מישפחת הייצרי לשילם מישפחת‬
‫למישפחותם‬
‫נפתלי‬
‫מישפחות‬
‫אלה‬
‫כו‪:‬נ‬
‫השילמי‬
‫ופקודיהם חמישה וארבעים אלף וארבע מאות כו‪:‬נא אלה‬
‫פקודי בני יישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות‬
‫ושלושים‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬נב וידבר יהוה אל מושה לאמור כו‪:‬נג לאלה תחלק הארץ בנחלה‬
‫במיספר שמות כו‪:‬נד לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו‬
‫איש לפי פקודיו יותן נחלתו כו‪:‬נה אכ בגורל יחלק את הארץ‬
‫לישמות מטות אבותם יינחלו כו‪:‬נו על פי הגורל תחלק נחלתו‬
‫בין רב לימעט‪..........‬ס‪..........‬כו‪:‬נז ואלה פקודי הלוי למישפחותם‬
‫הקהתי‬
‫מישפחת‬
‫ליקהת‬
‫הגרשוני‬
‫מישפחת‬
‫לגרשון‬
‫לוי‬
‫מישפחות‬
‫אלה‬
‫כו‪:‬נח‬
‫המררי‬
‫מישפחת‬
‫לימררי‬
‫מישפחת הליבני מישפחת החברוני מישפחת המחלי‬
‫מישפחת המושי מישפחת הקרחי וקהת הוליד את עמרם כו‪:‬נט‬
‫ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי‬
‫במיצריים ותלד לעמרם את אהרון ואת מושה ואת מירים‬
‫אחותם כו‪:‬ס וייולד לאהרון את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת‬
‫איתמר כו‪:‬סא וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה ליפני‬
‫יהוה כו‪:‬סב וייחיו פקודיהם שלושה ועשרים אלף כל זכר‬
‫מיבן חודש ומעלה כי לוא התפקדו בתוכ בני יישראל כי לוא‬
‫נתן להם נחלה בתוכ בני יישראל כו‪:‬סג אלה פקודי מושה‬
‫ואלעזר הכוהן אשר פקדו את בני יישראל בערבות מואב על‬
‫ירדן ירחו כו‪:‬סד ובאלה לוא היה איש מיפקודי מושה ואהרון‬
‫הכוהן אשר פקדו את בני יישראל במידבר סיני כו‪:‬סה כי‬
‫אמר יהוה להם מות ימותו במידבר ולוא נותר מהם איש כי‬
‫אים כלב בן יפונה ויהושוע בינ נון‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬א ותיקרבנה‬
‫במידבר‬
‫בנות צלפחד בן חפר בן גילעד בן מכיר בן מנשה‬
‫למישפחות מנשה בן יוסף ואלה שמות בנותיו מחלה נועה‬
‫מושה‬
‫ליפני‬
‫ותעמודנה‬
‫כז‪:‬ב‬
‫ותירצה‬
‫ומילכה‬
‫וחגלה‬
‫וליפני אלעזר הכוהן וליפני הנשיאים וכל העדה פתח‬
‫אוהל מועד לאמור כז‪:‬ג אבינו מת במידבר והוא לוא היה בתוכ‬
‫העדה הנועדים על יהוה בעדת קורח כי בחטאו מת ובנים לוא‬
‫היו לו כז‪:‬ד למה ייגרע שם אבינו מיתוכ מישפחתו כי‬
‫אין לו בן תנה לנו אחוזה בתוכ אחי אבינו כז‪:‬ה ויקרב מושה‬
‫את מישפטן ליפני יהוה‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬ו ויואמר יהוה אל מושה לאמור כז‪:‬ז כן בנות צלפחד דוברות‬
‫נתון תיתן להם אחוזת נחלה בתוכ אחי אביהם והעברת את נחלת‬
‫אביהן להן כז‪:‬ח ואל בני יישראל תדבר לאמור איש כי ימות‬
‫ובן אין לו והעברתם את נחלתו לביתו כז‪:‬ט ואים אין לו בת‬
‫ונתתם את נחלתו לאחיו כז‪:‬י ואים אין לו אחים ונתתם את‬
‫נחלתו לאחי אביו כז‪:‬יא ואים אין אחים לאביו ונתתם את‬
‫נחלתו לישארו הקרוב אליו מימישפחתו וירש אותה והיתה‬
‫ליבני יישראל לחוקת מישפט כאשר ציוה יהוה את‬
‫מושה‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬יב ויואמר יהוה אל מושה עלה אל הר העברים הזה וראה את‬
‫הארץ אשר נתתי ליבני יישראל כז‪:‬יג וראיתה אותה‬
‫ונאספת אל עמיכ גם אתה כאשר נאסף אהרון אחיכ כז‪:‬יד‬
‫כאשר מריתם פי במידבר צינ בימריבת העדה להקדישני‬
‫מידבר‬
‫קדש‬
‫מריבת‬
‫מי‬
‫הם‬
‫לעיניהם‬
‫במיים‬
‫צינ‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬טו וידבר מושה אל יהוה לאמור כז‪:‬טז ייפקוד‬
‫יהוה אלוהי הרוחות לכל בשר איש על העדה כז‪:‬יז אשר יצא‬
‫ליפניהם ואשר יבוא ליפניהם ואשר יוציאם ואשר‬
‫יביאם ולוא תיחיה עדת יהוה כצואן אשר אין להם רועה‬
‫כז‪:‬יח ויואמר יהוה אל מושה קח לכ את יהושוע בינ נון איש‬
‫אשר רוח בו וסמכת את ידכ עליו כז‪:‬יט והעמדת אותו ליפני‬
‫אלעזר הכוהן וליפני כל העדה וציויתה אותו לעיניהם כז‪:‬כ‬
‫ונתתה מהודכ עליו למען יישמעו כל עדת בני יישראל‬
‫כז‪:‬כא וליפני אלעזר הכוהן יעמוד ושאל לו במישפט‬
‫האורים ליפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל‬
‫בני יישראל איתו וכל העדה כז‪:‬כב ויעש מושה כאשר ציוה‬
‫יהוה אותו וייקח את יהושוע ויעמידהו ליפני אלעזר‬
‫הכוהן וליפני כל העדה כז‪:‬כג וייסמוכ את ידיו עליו ויצוהו‬
‫כאשר דיבר יהוה ביד מושה‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור כח‪:‬ב צו את בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי תישמרו‬
‫להקריב לי במועדו כח‪:‬ג ואמרת להם זה האישה אשר תקריבו‬
‫ליהוה כבשים בני שנה תמימימ שניים ליום עולה‬
‫תמיד כח‪:‬ד את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה‬
‫בין הערביים כח‪:‬ה ועשירית האיפה סולת למינחה בלולה‬
‫בשמן כתית רביעית ההין כח‪:‬ו עולת תמיד העשויה בהר‬
‫סיני לריח ניחוח אישה ליהוה כח‪:‬ז ונסכו רביעית ההין‬
‫לכבש האחד בקודש הסכ נסכ שכר ליהוה כח‪:‬ח ואת הכבש השני‬
‫תעשה בין הערביים כמינחת הבוקר וכנסכו תעשה אישה ריח‬
‫ניחוח ליהוה‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬ט וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימימ ושני‬
‫עשרונים סולת מינחה בלולה בשמן ונסכו כח‪:‬י עולת שבת‬
‫בשבתו על עולת התמיד ונסכה‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬יא ובראשי חדשיכם תקריבו עולה ליהוה פרים בני בקר‬
‫שניים ואייל אחד כבשים בני שנה שיבעה תמימימ‬
‫כח‪:‬יב ושלושה עשרונים סולת מינחה בלולה בשמן לפר האחד‬
‫במידבר‬
‫ושני עשרונים סולת מינחה בלולה בשמן לאייל האחד כח‪:‬יג‬
‫ועישרון עישרון סולת מינחה בלולה בשמן לכבש האחד עולה‬
‫ריח ניחוח אישה ליהוה כח‪:‬יד ונסכיהם חצי ההין ייחיה‬
‫לפר ושלישית ההין לאייל ורביעית ההין לכבש ייין‬
‫זואת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה כח‪:‬טו ושעיר עיזים אחד‬
‫לחטאת ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬טז ובחודש‬
‫הריאשון בארבעה עשר יום לחודש פסח ליהוה כח‪:‬יז ובחמישה‬
‫עשר יום לחודש הזה חג שיבעת ימים מצות יאכל כח‪:‬יח‬
‫ביום הריאשון מיקרא קודש כל מלאכת עבודה לוא תעשו כח‪:‬יט‬
‫והיקרבתם אישה עולה ליהוה פרים בני בקר שניים‬
‫ואייל אחד ושיבעה כבשים בני שנה תמימימ ייחיו לכם‬
‫כח‪:‬כ ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר ושני‬
‫עשרונים לאייל תעשו כח‪:‬כא עישרון עישרון תעשה לכבש‬
‫האחד לשיבעת הכבשים כח‪:‬כב ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם‬
‫כח‪:‬כג מילבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה כח‪:‬כד‬
‫כאלה תעשו ליום שיבעת ימים לחם אישה ריח ניחוח‬
‫ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו כח‪:‬כה וביום השביעי‬
‫לוא‬
‫עבודה‬
‫מלאכת‬
‫כל‬
‫לכם‬
‫ייחיה‬
‫קודש‬
‫מיקרא‬
‫תעשו‪..........‬ס‪..........‬כח‪:‬כו וביום הביכורים בהקריבכם מינחה חדשה‬
‫ליהוה בשבועותיכם מיקרא קודש ייחיה לכם כל מלאכת עבודה‬
‫לוא תעשו כח‪:‬כז והיקרבתם עולה לריח ניחוח ליהוה פרים‬
‫בני בקר שניים אייל אחד שיבעה כבשים בני שנה כח‪:‬כח‬
‫ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר האחד שני‬
‫עשרונים לאייל האחד כח‪:‬כט עישרון עישרון לכבש האחד‬
‫לשיבעת הכבשים כח‪:‬ל שעיר עיזים אחד לכפר עליכם כח‪:‬לא‬
‫מילבד עולת התמיד ומינחתו תעשו תמימימ ייחיו לכם‬
‫ונסכיהם‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬א ובחודש השביעי באחד לחודש מיקרא קודש ייחיה לכם כל‬
‫מלאכת עבודה לוא תעשו יום תרועה ייחיה לכם כט‪:‬ב ועשיתם‬
‫עולה לריח ניחוח ליהוה פר בן בקר אחד אייל אחד כבשים‬
‫בני שנה שיבעה תמימימ כט‪:‬ג ומינחתם סולת בלולה בשמן‬
‫שלושה עשרונים לפר שני עשרונים לאייל כט‪:‬ד ועישרון‬
‫אחד לכבש האחד לשיבעת הכבשים כט‪:‬ה ושעיר עיזים אחד‬
‫חטאת לכפר עליכם כט‪:‬ו מילבד עולת החודש ומינחתה ועולת‬
‫התמיד ומינחתה ונסכיהם כמישפטם לריח ניחוח אישה‬
‫ליהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬ז ובעשור לחודש השביעי הזה מיקרא קודש‬
‫ייחיה לכם ועיניתם את נפשותיכם כל מלאכה לוא תעשו‬
‫כט‪:‬ח והיקרבתם עולה ליהוה ריח ניחוח פר בן בקר אחד אייל‬
‫אחד כבשים בני שנה שיבעה תמימימ ייחיו לכם כט‪:‬ט‬
‫ומינחתם סולת בלולה בשמן שלושה עשרונים לפר שני‬
‫עשרונים לאייל האחד כט‪:‬י עישרון עישרון לכבש האחד‬
‫לשיבעת הכבשים כט‪:‬יא שעיר עיזים אחד חטאת מילבד חטאת‬
‫הכיפורים ועולת התמיד ומינחתה ונסכיהם‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬יב‬
‫ובחמישה עשר יום לחודש השביעי מיקרא קודש ייחיה לכם‬
‫כל מלאכת עבודה לוא תעשו וחגותם חג ליהוה שיבעת ימים‬
‫כט‪:‬יג והיקרבתם עולה אישה ריח ניחוח ליהוה פרים בני‬
‫בקר שלושה עשר אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה‬
‫עשר תמימימ ייחיו כט‪:‬יד ומינחתם סולת בלולה בשמן‬
‫שלושה עשרונים לפר האחד לישלושה עשר פרים שני‬
‫עשרונים לאייל האחד לישני האילימ כט‪:‬טו ועישרון‬
‫עישרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים כט‪:‬טז ושעיר‬
‫מינחתה‬
‫התמיד‬
‫עולת‬
‫מילבד‬
‫חטאת‬
‫אחד‬
‫עיזים‬
‫ונסכה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬יז וביום השני פרים בני בקר שנים‬
‫עשר אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר‬
‫תמימימ כט‪:‬יח ומינחתם ונסכיהם לפרים לאילימ‬
‫ולכבשים במיספרם כמישפט כט‪:‬יט ושעיר עיזים אחד‬
‫במידבר‬
‫חטאת מילבד עולת התמיד ומינחתה ונסכיהם‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬כ‬
‫וביום השלישי פרים עשתי עשר אילימ שניים‬
‫כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ כט‪:‬כא ומינחתם‬
‫ונסכיהם לפרים לאילימ ולכבשים במיספרם כמישפט‬
‫עולת התמיד ומינחתה‬
‫ושעיר חטאת אחד מילבד‬
‫כט‪:‬כב‬
‫ונסכה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬כג וביום הרביעי פרים עשרה אילימ‬
‫שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ כט‪:‬כד‬
‫מינחתם ונסכיהם לפרים לאילימ ולכבשים במיספרם‬
‫כמישפט כט‪:‬כה ושעיר עיזים אחד חטאת מילבד עולת התמיד‬
‫מינחתה ונסכה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬כו וביום החמישי פרים תישעה‬
‫אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימימ‬
‫ולכבשים‬
‫לאילימ‬
‫לפרים‬
‫ונסכיהם‬
‫ומינחתם‬
‫כט‪:‬כז‬
‫במיספרם כמישפט כט‪:‬כח ושעיר חטאת אחד מילבד עולת‬
‫התמיד ומינחתה ונסכה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬כט וביום השישי פרים‬
‫שמונה אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה עשר‬
‫לאילימ‬
‫לפרים‬
‫ונסכיהם‬
‫ומינחתם‬
‫כט‪:‬ל‬
‫תמימימ‬
‫ולכבשים במיספרם כמישפט כט‪:‬לא ושעיר חטאת אחד מילבד‬
‫עולת התמיד מינחתה ונסכיה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬לב וביום השביעי‬
‫פרים שיבעה אילימ שניים כבשים בני שנה ארבעה‬
‫עשר תמימימ כט‪:‬לג ומינחתם ונסכהם לפרים לאילימ‬
‫ולכבשים במיספרם כמישפטם כט‪:‬לד ושעיר חטאת אחד מילבד‬
‫עולת התמיד מינחתה ונסכה‪..........‬ס‪ ..........‬כט‪:‬לה ביום השמיני‬
‫עצרת תיחיה לכם כל מלאכת עבודה לוא תעשו כט‪:‬לו והיקרבתם‬
‫עולה אישה ריח ניחוח ליהוה פר אחד אייל אחד כבשים בני‬
‫שנה שיבעה תמימימ כט‪:‬לז מינחתם ונסכיהם לפר לאייל‬
‫ולכבשים במיספרם כמישפט כט‪:‬לח ושעיר חטאת אחד מילבד‬
‫ליהוה‬
‫תעשו‬
‫אלה‬
‫כט‪:‬לט‬
‫ונסכה‬
‫ומינחתה‬
‫התמיד‬
‫עולת‬
‫לעולותיכם‬
‫ונדבותיכם‬
‫מינדריכם‬
‫לבד‬
‫במועדיכם‬
‫ולמינחותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם ל‪:‬א ויואמר מושה אל‬
‫בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה את מושה‪..........‬פ‬
‫ל‪:‬ב וידבר מושה אל ראשי המטות ליבני יישראל לאמור זה‬
‫הדבר אשר ציוה יהוה ל‪:‬ג איש כי יידור נדר ליהוה או‬
‫הישבע שבועה לאסור איסר על נפשו לוא יחל דברו ככל היוצא‬
‫מיפיו יעשה ל‪:‬ד ואישה כי תידור נדר ליהוה ואסרה איסר‬
‫בבית אביה בינעוריה ל‪:‬ה ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר‬
‫אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל איסר‬
‫אשר אסרה על נפשה יקום ל‪:‬ו ואים הניא אביה אותה ביום‬
‫שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לוא יקום ויהוה‬
‫ייסלח לה כי הניא אביה אותה ל‪:‬ז ואים היו תיחיה לאיש‬
‫ונדריה עליה או מיבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ל‪:‬ח‬
‫ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר‬
‫אסרה על נפשה יקומו ל‪:‬ט ואים ביום שמוע אישה יניא‬
‫אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מיבטא שפתיה אשר אסרה‬
‫על נפשה ויהוה ייסלח לה ל‪:‬י ונדר אלמנה וגרושה כול אשר‬
‫אסרה על נפשה יקום עליה ל‪:‬יא ואים בית אישה נדרה או‬
‫אסרה איסר על נפשה בישבועה ל‪:‬יב ושמע אישה והחריש לה‬
‫לוא הניא אותה וקמו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה‬
‫יקום ל‪:‬יג ואים הפר יפר אותם אישה ביום שמעו כל מוצא‬
‫שפתיה לינדריה ולאיסר נפשה לוא יקום אישה הפרם‬
‫ויהוה ייסלח לה ל‪:‬יד כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש‬
‫אישה יקימנו ואישה יפרנו ל‪:‬טו ואים החרש יחריש לה‬
‫אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה‬
‫אשר עליה הקים אותם כי החריש לה ביום שמעו ל‪:‬טז ואים‬
‫הפר יפר אותם אחרי שמעו ונשא את עונה ל‪:‬יז אלה החוקים‬
‫אשר ציוה יהוה את מושה בין איש לאישתו בין אב לביתו‬
‫בינעוריה בית אביה‪..........‬פ‬
‫במידבר‬
‫לא‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור לא‪:‬ב נקום נקמת בני‬
‫יישראל מאת המידינים אחר תאסף אל עמיכ לא‪:‬ג וידבר‬
‫מושה אל העם לאמור החלצו מאיתכם אנשים לצבא וייחיו‬
‫על מידין לתת נקמת יהוה במידין לא‪:‬ד אלף למטה אלף‬
‫למטה לכול מטות יישראל תישלחו לצבא לא‪:‬ה ויימסרו מאלפי‬
‫יישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא לא‪:‬ו‬
‫ויישלח אותם מושה אלף למטה לצבא אותם ואת פינחס בן‬
‫אלעזר הכוהן לצבא וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו לא‪:‬ז‬
‫וייצבאו על מידין כאשר ציוה יהוה את מושה ויהרגו כל‬
‫זכר לא‪:‬ח ואת מלכי מידין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם‬
‫ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מידין ואת בילעם בן‬
‫בעור הרגו בחרב לא‪:‬ט ויישבו בני יישראל את נשי מידין‬
‫ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מיקנהם ואת כל חילם בזזו‬
‫לא‪:‬י ואת כל עריהם במושבותם ואת כל טירותם שרפו באש‬
‫לא‪:‬יא וייקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה לא‪:‬יב‬
‫ויביאו אל מושה ואל אלעזר הכוהן ואל עדת בני יישראל את‬
‫השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבות מואב אשר על‬
‫ירדן ירחו‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬יג ויצאו מושה ואלעזר הכוהן וכל‬
‫נשיאי העדה ליקראתם אל מיחוץ למחנה לא‪:‬יד וייקצוף‬
‫מושה על פקודי החייל שרי האלפים ושרי המאות הבאים‬
‫מיצבא המילחמה לא‪:‬טו ויואמר אליהם מושה החייתם כל‬
‫נקבה לא‪:‬טז הן הנה היו ליבני יישראל בידבר בילעם‬
‫לימסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה‬
‫לא‪:‬יז ועתה הירגו כל זכר בטף וכל אישה יודעת איש‬
‫למישכב זכר הרוגו לא‪:‬יח וכול הטף בנשים אשר לוא ידעו‬
‫מישכב זכר החיו לכם לא‪:‬יט ואתם חנו מיחוץ למחנה שיבעת‬
‫ימים כול הורג נפש וכול נוגע בחלל תיתחטאו ביום השלישי‬
‫וביום השביעי אתם ושביכם לא‪:‬כ וכל בגד וכל כלי עור וכל‬
‫מעשה עיזים וכל כלי עץ תיתחטאו‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬כא ויואמר‬
‫אלעזר הכוהן אל אנשי הצבא הבאים למילחמה זואת חוקת‬
‫התורה אשר ציוה יהוה את מושה לא‪:‬כב אכ את הזהב ואת הכסף את‬
‫הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת לא‪:‬כג כל דבר אשר‬
‫יבוא באש תעבירו באש וטהר אכ במי נדה ייתחטא וכול אשר לוא‬
‫יבוא באש תעבירו במיים לא‪:‬כד וכיבסתם ביגדיכם ביום‬
‫השביעי וטהרתם ואחר תבואו אל המחנה‪..........‬ס‪..........‬לא‪:‬כה ויואמר‬
‫יהוה אל מושה לאמור לא‪:‬כו שא את רואש מלקוח השבי באדם‬
‫ובבהמה אתה ואלעזר הכוהן וראשי אבות העדה לא‪:‬כז וחצית את‬
‫המלקוח בין תופשי המילחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה‬
‫לא‪:‬כח והרמות מכס ליהוה מאת אנשי המילחמה היוצאים‬
‫לצבא אחד נפש מחמש המאות מינ האדם ומינ הבקר ומינ‬
‫החמורים ומינ הצואן לא‪:‬כט מימחציתם תיקחו ונתתה‬
‫לאלעזר הכוהן תרומת יהוה לא‪:‬ל ומימחצית בני יישראל‬
‫תיקח אחד אחוז מינ החמישים מינ האדם מינ הבקר מינ‬
‫החמורים ומינ הצואן מיכל הבהמה ונתתה אותם ללויים‬
‫שומרי מישמרת מישכן יהוה לא‪:‬לא ויעש מושה ואלעזר‬
‫הכוהן כאשר ציוה יהוה את מושה לא‪:‬לב ויהי המלקוח יתר הבז‬
‫אשר בזזו עם הצבא צואן שש מאות אלף ושיבעים אלף‬
‫וחמשת אלפים לא‪:‬לג ובקר שניים ושיבעים אלף לא‪:‬לד‬
‫וחמורים אחד ושישים אלף לא‪:‬לה ונפש אדם מינ הנשים‬
‫אשר לוא ידעו מישכב זכר כל נפש שניים ושלושים אלף‬
‫לא‪:‬לו ותהי המחצה חלק היוצאים בצבא מיספר הצואן שלוש‬
‫מאות אלף ושלושים אלף ושיבעת אלפים וחמש מאות לא‪:‬לז‬
‫ויהי המכס ליהוה מינ הצואן שש מאות חמש ושיבעים‬
‫לא‪:‬לח והבקר שישה ושלושים אלף ומיכסם ליהוה שניים‬
‫ושיבעים לא‪:‬לט וחמורים שלושים אלף וחמש מאות ומיכסם‬
‫ליהוה אחד ושישים לא‪:‬מ ונפש אדם שישה עשר אלף‬
‫ומיכסם ליהוה שניים ושלושים נפש לא‪:‬מא וייתן מושה‬
‫במידבר‬
‫את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכוהן כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫לא‪:‬מב ומימחצית בני יישראל אשר חצה מושה מינ‬
‫האנשים הצובאים לא‪:‬מג ותהי מחצת העדה מינ הצואן‬
‫שלוש מאות אלף ושלושים אלף שיבעת אלפים וחמש מאות‬
‫לא‪:‬מד ובקר שישה ושלושים אלף לא‪:‬מה וחמורים שלושים‬
‫אלף וחמש מאות לא‪:‬מו ונפש אדם שישה עשר אלף לא‪:‬מז‬
‫וייקח מושה מימחצית בני יישראל את האחוז אחד מינ‬
‫החמישים מינ האדם ומינ הבהמה וייתן אותם ללויים‬
‫שומרי מישמרת מישכן יהוה כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫לא‪:‬מח וייקרבו אל מושה הפקודים אשר לאלפי הצבא שרי‬
‫האלפים ושרי המאות לא‪:‬מט ויואמרו אל מושה עבדיכ נשאו‬
‫את רואש אנשי המילחמה אשר בידנו ולוא נפקד מימנו‬
‫איש לא‪:‬נ ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב‬
‫אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשותינו‬
‫ליפני יהוה לא‪:‬נא וייקח מושה ואלעזר הכוהן את הזהב‬
‫מאיתם כול כלי מעשה לא‪:‬נב ויהי כל זהב התרומה אשר‬
‫הרימו ליהוה שישה עשר אלף שבע מאות וחמישים שקל‬
‫מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות לא‪:‬נג אנשי הצבא בזזו‬
‫איש לו לא‪:‬נד וייקח מושה ואלעזר הכוהן את הזהב מאת שרי‬
‫האלפים והמאות ויביאו אותו אל אוהל מועד זיכרון ליבני‬
‫יישראל ליפני יהוה‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬א ומיקנה רב היה ליבני ראובן וליבני גד עצום מאוד‬
‫וייראו את ארץ יעזר ואת ארץ גילעד והינה המקום מקום‬
‫מיקנה לב‪:‬ב ויבואו בני גד ובני ראובן ויואמרו אל מושה ואל‬
‫אלעזר הכוהן ואל נשיאי העדה לאמור לב‪:‬ג עטרות ודיבון‬
‫ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובעון לב‪:‬ד הארץ אשר‬
‫היכה יהוה ליפני עדת יישראל ארץ מיקנה היוא ולעבדיכ‬
‫מיקנה‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬ה ויואמרו אים מצאנו חן בעיניכ יותן‬
‫את הארץ הזואת לעבדיכ לאחוזה אל תעבירנו את הירדן לב‪:‬ו‬
‫ויואמר מושה ליבני גד וליבני ראובן האחיכם יבואו‬
‫למילחמה ואתם תשבו פוה לב‪:‬ז ולמה תנואון )תניאון( את לב‬
‫בני יישראל מעבור אל הארץ אשר נתן להם יהוה לב‪:‬ח כוה‬
‫עשו אבותיכם בשלחי אותם מיקדש ברנע ליראות את הארץ לב‪:‬ט‬
‫ויעלו עד נחל אשכול וייראו את הארץ ויניאו את לב בני‬
‫יישראל לבילתי בוא אל הארץ אשר נתן להם יהוה לב‪:‬י‬
‫וייחר אף יהוה ביום ההוא ויישבע לאמור לב‪:‬יא אים‬
‫ייראו האנשים העולים מימיצריים מיבן עשרים‬
‫שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב‬
‫כי לוא מילאו אחרי לב‪:‬יב בילתי כלב בן יפונה הקנזי‬
‫ויהושוע בינ נון כי מילאו אחרי יהוה לב‪:‬יג וייחר אף‬
‫יהוה ביישראל וינעם במידבר ארבעים שנה עד תום כל הדור‬
‫העושה הרע בעיני יהוה לב‪:‬יד והינה קמתם תחת אבותיכם‬
‫תרבות אנשים חטאים ליספות עוד על חרון אף יהוה אל‬
‫יישראל לב‪:‬טו כי תשובונ מאחריו ויסף עוד להניחו במידבר‬
‫ושיחתם לכל העם הזה‪..........‬ס‪ ..........‬לב‪:‬טז וייגשו אליו ויואמרו‬
‫גידרות צואן נבנה למיקננו פוה וערים לטפנו לב‪:‬יז‬
‫ואנחנו נחלץ חושים ליפני בני יישראל עד אשר אים‬
‫הביאונומ אל מקומם וישב טפנו בערי המיבצר מיפני‬
‫יושבי הארץ לב‪:‬יח לוא נשוב אל בתינו עד היתנחל בני‬
‫יישראל איש נחלתו לב‪:‬יט כי לוא ננחל איתם מעבר לירדן‬
‫והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מיזרחה‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬כ ויואמר אליהם מושה אים תעשון את הדבר הזה אים‬
‫תחלצו ליפני יהוה למילחמה לב‪:‬כא ועבר לכם כל חלוץ את‬
‫הירדן ליפני יהוה עד הורישו את אויביו מיפניו לב‪:‬כב‬
‫ונכבשה הארץ ליפני יהוה ואחר תשובו ויחייתם נקיים‬
‫מיהוה ומיישראל והיתה הארץ הזואת לכם לאחוזה ליפני‬
‫במידבר‬
‫יהוה לב‪:‬כג ואים לוא תעשון כן הינה חטאתם ליהוה ודעו‬
‫חטאתכם אשר תימצא אתכם לב‪:‬כד בנו לכם ערים לטפכם וגדרות‬
‫לצונאכם והיוצא מיפיכם תעשו לב‪:‬כה ויואמר בני גד ובני‬
‫ראובן אל מושה לאמור עבדיכ יעשו כאשר אדוני מצוה לב‪:‬כו‬
‫טפנו נשינו מיקננו וכל בהמתנו ייחיו שם בערי הגילעד‬
‫לב‪:‬כז ועבדיכ יעברו כל חלוץ צבא ליפני יהוה למילחמה‬
‫כאשר אדוני דובר לב‪:‬כח ויצו להם מושה את אלעזר הכוהן ואת‬
‫יהושוע בינ נון ואת ראשי אבות המטות ליבני יישראל‬
‫לב‪:‬כט ויואמר מושה אלהם אים יעברו בני גד ובני ראובן‬
‫איתכם את הירדן כל חלוץ למילחמה ליפני יהוה ונכבשה‬
‫הארץ ליפניכם ונתתם להם את ארץ הגילעד לאחוזה לב‪:‬ל‬
‫ואים לוא יעברו חלוצים איתכם ונואחזו בתוככם בארץ כנען‬
‫לב‪:‬לא ויענו בני גד ובני ראובן לאמור את אשר דיבר יהוה אל‬
‫עבדיכ כן נעשה לב‪:‬לב נחנו נעבור חלוצים ליפני יהוה‬
‫ארץ כנען ואיתנו אחוזת נחלתנו מעבר לירדן לב‪:‬לג וייתן‬
‫להם מושה ליבני גד וליבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן‬
‫יוסף את ממלכת סיחון מלכ האמורי ואת ממלכת עוג מלכ‬
‫הבשן הארץ לעריה ביגבולות ערי הארץ סביב לב‪:‬לד וייבנו‬
‫בני גד את דיבון ואת עטרות ואת ערוער לב‪:‬לה ואת עטרות שופן‬
‫ואת יעזר ויגבהה לב‪:‬לו ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי‬
‫מיבצר וגידרות צואן לב‪:‬לז ובני ראובן בנו את חשבון ואת‬
‫אלעלא ואת קיריתיים לב‪:‬לח ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם‬
‫ואת שיבמה וייקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו לב‪:‬לט‬
‫וילכו בני מכיר בן מנשה גילעדה ויילכדוה ויורש את‬
‫האמורי אשר בה לב‪:‬מ וייתן מושה את הגילעד למכיר בן‬
‫מנשה וישב בה לב‪:‬מא ויאיר בן מנשה הלכ ויילכוד את‬
‫חותיהם וייקרא אתהן חות יאיר לב‪:‬מב ונובח הלכ ויילכוד את‬
‫קנת ואת בנותיה וייקרא לה נובח בישמו‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬א אלה מסעי בני יישראל אשר יצאו מארץ מיצריים‬
‫לציבאותם ביד מושה ואהרון לג‪:‬ב וייכתוב מושה את מוצאיהם‬
‫למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם לג‪:‬ג‬
‫וייסעו מרעמסס בחודש הריאשון בחמישה עשר יום לחודש‬
‫הריאשון מימחרת הפסח יצאו בני יישראל ביד רמה‬
‫לעיני כל מיצריים לג‪:‬ד ומיצריים מקברים את אשר‬
‫היכה יהוה בהם כל בכור ובאלוהיהם עשה יהוה שפטים לג‪:‬ה‬
‫וייסעו בני יישראל מרעמסס ויחנו בסוכות לג‪:‬ו וייסעו‬
‫מיסוכות ויחנו באתם אשר ביקצה המידבר לג‪:‬ז וייסעו מאתם‬
‫וישב על פי החירות אשר על פני בעל צפון ויחנו ליפני‬
‫מיגדול לג‪:‬ח וייסעו מיפני החירות ויעברו בתוכ הים‬
‫המידברה וילכו דרכ שלושת ימים במידבר אתם ויחנו במרה‬
‫לג‪:‬ט וייסעו מימרה ויבואו אילימה ובאילימ שתים עשרה‬
‫עינות מיים ושיבעים תמרים ויחנו שם לג‪:‬י וייסעו‬
‫מאילימ ויחנו על ים סוף לג‪:‬יא וייסעו מים סוף ויחנו‬
‫במידבר סין לג‪:‬יב וייסעו מימידבר סין ויחנו בדפקה‬
‫לג‪:‬יג וייסעו מידפקה ויחנו באלוש לג‪:‬יד וייסעו מאלוש‬
‫ויחנו בירפידימ ולוא היה שם מיים לעם לישתות לג‪:‬טו‬
‫וייסעו מרפידימ ויחנו במידבר סיני לג‪:‬טז וייסעו‬
‫מימידבר סיני ויחנו בקיברות התאוה לג‪:‬יז וייסעו‬
‫מיקיברות התאוה ויחנו בחצרות לג‪:‬יח וייסעו מחצרות ויחנו‬
‫בריתמה לג‪:‬יט וייסעו מריתמה ויחנו ברימון פרץ לג‪:‬כ‬
‫וייסעו‬
‫לג‪:‬כא‬
‫בליבנה‬
‫ויחנו‬
‫פרץ‬
‫מרימון‬
‫וייסעו‬
‫מיליבנה ויחנו בריסה לג‪:‬כב וייסעו מריסה ויחנו ביקהלתה‬
‫לג‪:‬כג וייסעו מיקהלתה ויחנו בהר שפר לג‪:‬כד וייסעו מהר‬
‫שפר ויחנו בחרדה לג‪:‬כה וייסעו מחרדה ויחנו במקהלות לג‪:‬כו‬
‫וייסעו מימקהלות ויחנו בתחת לג‪:‬כז וייסעו מיתחת ויחנו‬
‫בתרח לג‪:‬כח וייסעו מיתרח ויחנו במיתקה לג‪:‬כט וייסעו‬
‫במידבר‬
‫מימיתקה ויחנו בחשמונה לג‪:‬ל וייסעו מחשמונה ויחנו‬
‫במוסרות לג‪:‬לא וייסעו מימוסרות ויחנו ביבני יעקן לג‪:‬לב‬
‫וייסעו מיבני יעקן ויחנו בחור הגידגד לג‪:‬לג וייסעו מחור‬
‫הגידגד ויחנו ביטבתה לג‪:‬לד וייסעו מיטבתה ויחנו בעברונה‬
‫לג‪:‬לה וייסעו מעברונה ויחנו בעציון גבר לג‪:‬לו וייסעו‬
‫מעציון גבר ויחנו במידבר צינ היוא קדש לג‪:‬לז וייסעו‬
‫מיקדש ויחנו בהור ההר ביקצה ארץ אדום לג‪:‬לח ויעל אהרון‬
‫הכוהן אל הור ההר על פי יהוה וימת שם בישנת הארבעים‬
‫לצאת בני יישראל מארץ מיצריים בחודש החמישי באחד‬
‫לחודש לג‪:‬לט ואהרון בן שלוש ועשרים ומאת שנה במותו בהור‬
‫ההר‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬מ ויישמע הכנעני מלכ ערד והוא יושב בנגב‬
‫בארץ כנען בבוא בני יישראל לג‪:‬מא וייסעו מהור ההר‬
‫ויחנו בצלמונה לג‪:‬מב וייסעו מיצלמונה ויחנו בפונון‬
‫לג‪:‬מג וייסעו מיפונון ויחנו באובות לג‪:‬מד וייסעו מאובות‬
‫ויחנו בעיי העברים ביגבול מואב לג‪:‬מה וייסעו מעיימ‬
‫ויחנו בדיבון גד לג‪:‬מו וייסעו מידיבון גד ויחנו בעלמון‬
‫דיבלתימה לג‪:‬מז וייסעו מעלמון דיבלתימה ויחנו בהרי‬
‫העברים ליפני נבו לג‪:‬מח וייסעו מהרי העברים ויחנו‬
‫בערבות מואב על ירדן ירחו לג‪:‬מט ויחנו על הירדן מיבית‬
‫הישימות עד אבל השיטים בערבות מואב‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬נ וידבר‬
‫יהוה אל מושה בערבות מואב על ירדן ירחו לאמור לג‪:‬נא דבר אל‬
‫בני יישראל ואמרת אלהם כי אתם עוברים את הירדן אל‬
‫ארץ כנען לג‪:‬נב והורשתם את כל יושבי הארץ מיפניכם‬
‫ואיבדתם את כל משכיותם ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ואת כל‬
‫במותם תשמידו לג‪:‬נג והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם‬
‫נתתי את הארץ לרשת אותה לג‪:‬נד והיתנחלתם את הארץ בגורל‬
‫למישפחותיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל‬
‫אשר יצא לו שמה הגורל לו ייחיה למטות אבותיכם תיתנחלו‬
‫לג‪:‬נה ואים לוא תורישו את יושבי הארץ מיפניכם והיה‬
‫אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם וליצנינם בצידיכם‬
‫וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה לג‪:‬נו והיה כאשר‬
‫דימיתי לעשות להם אעשה לכם‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬א וידבר יהוה אל מושה לאמור לד‪:‬ב צו את בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זואת הארץ אשר‬
‫תיפול לכם בנחלה ארץ כנען ליגבולותיה לד‪:‬ג והיה לכם פאת‬
‫נגב מימידבר צינ על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מיקצה‬
‫ים המלח קדמה לד‪:‬ד ונסב לכם הגבול מינגב למעלה עקרבים‬
‫ועבר צינה והיה )והיו( תוצאותיו מינגב לקדש ברנע ויצא‬
‫חצר אדר ועבר עצמונה לד‪:‬ה ונסב הגבול מעצמון נחלה‬
‫מיצריים והיו תוצאותיו הימה לד‪:‬ו וגבול ים והיה לכם‬
‫הים הגדול וגבול זה ייחיה לכם גבול ים לד‪:‬ז וזה ייחיה‬
‫לכם גבול צפון מינ הים הגדול תתאו לכם הור ההר לד‪:‬ח מהור‬
‫ההר תתאו לבוא חמת והיו תוצאות הגבול צדדה לד‪:‬ט ויצא הגבול‬
‫זיפרונה והיו תוצאותיו חצר עינן זה ייחיה לכם גבול‬
‫צפון לד‪:‬י והיתאויתם לכם ליגבול קדמה מחצר עינן שפמה‬
‫לד‪:‬יא וירד הגבול מישפם הריבלה מיקדם לעיין וירד‬
‫הגבול ומחה על כתף ים כינרת קדמה לד‪:‬יב וירד הגבול‬
‫הירדנה והיו תוצאותיו ים המלח זואת תיחיה לכם הארץ‬
‫ליגבולותיה סביב לד‪:‬יג ויצו מושה את בני יישראל לאמור‬
‫זואת הארץ אשר תיתנחלו אותה בגורל אשר ציוה יהוה לתת‬
‫לתישעת המטות וחצי המטה לד‪:‬יד כי לקחו מטה בני הראובני‬
‫לבית אבותם ומטה בני הגדי לבית אבותם וחצי מטה מנשה‬
‫לקחו נחלתם לד‪:‬טו שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר‬
‫לירדן ירחו קדמה מיזרחה‪..........‬פ‬
‫לד‪:‬טז וידבר יהוה אל מושה לאמור לד‪:‬יז אלה שמות האנשים‬
‫אשר יינחלו לכם את הארץ אלעזר הכוהן ויהושוע בינ נון‬
‫במידבר‬
‫לד‪:‬יח ונשיא אחד נשיא אחד מימטה תיקחו לינחול את הארץ‬
‫לד‪:‬יט ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפונה לד‪:‬כ‬
‫לד‪:‬כא למטה‬
‫עמיהוד‬
‫בן‬
‫בני שימעון שמואל‬
‫ולמטה‬
‫בינימינ אלידד בן כיסלון לד‪:‬כב ולמטה בני דן נשיא‬
‫בוקי בן יגלי לד‪:‬כג ליבני יוסף למטה בני מנשה נשיא‬
‫חניאל בן אפוד לד‪:‬כד ולמטה בני אפריים נשיא קמואל בן‬
‫שיפטן לד‪:‬כה ולמטה בני זבולונ נשיא אליצפן בן פרנכ‬
‫לד‪:‬כו ולמטה בני ייששכר נשיא פלטיאל בן עזן לד‪:‬כז‬
‫ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלומי לד‪:‬כח ולמטה בני‬
‫נפתלי נשיא פדחאל בן עמיהוד לד‪:‬כט אלה אשר ציוה יהוה‬
‫לנחל את בני יישראל בארץ כנען‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬א וידבר יהוה אל מושה בערבות מואב על ירדן ירחו לאמור‬
‫לה‪:‬ב צו את בני יישראל ונתנו ללויים מינחלת אחוזתם‬
‫ערים לשבת ומיגרש לערים סביבותיהם תיתנו ללויים‬
‫לה‪:‬ג והיו הערים להם לשבת ומיגרשיהם ייחיו ליבהמתם‬
‫ולירכושם ולכול חיתם לה‪:‬ד ומיגרשי הערים אשר תיתנו‬
‫ללויים מיקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב לה‪:‬ה ומדותם‬
‫מיחוץ לעיר את פאת קדמה אלפיים באמה ואת פאת נגב‬
‫אלפיים באמה ואת פאת ים אלפיים באמה ואת פאת צפון‬
‫אלפיים באמה והעיר בתוכ זה ייחיה להם מיגרשי‬
‫הערים לה‪:‬ו ואת הערים אשר תיתנו ללויים את שש ערי‬
‫המיקלט אשר תיתנו לנוס שמה הרוצח ועליהם תיתנו‬
‫ארבעים ושתיים עיר לה‪:‬ז כל הערים אשר תיתנו ללויים‬
‫ארבעים ושמונה עיר אתהן ואת מיגרשיהן לה‪:‬ח והערים‬
‫אשר תיתנו מאחוזת בני יישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט‬
‫תמעיטו איש כפי נחלתו אשר יינחלו ייתן מעריו‬
‫ללויים‪..........‬פ‬
‫לה‪:‬ט וידבר יהוה אל מושה לאמור לה‪:‬י דבר אל בני יישראל‬
‫ואמרת אלהם כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען לה‪:‬יא‬
‫והיקריתם לכם ערים ערי מיקלט תיחיינה לכם ונס שמה‬
‫רוצח מכה נפש בישגגה לה‪:‬יב והיו לכם הערים למיקלט‬
‫מיגואל ולוא ימות הרוצח עד עמדו ליפני העדה למישפט‬
‫לה‪:‬יג והערים אשר תיתנו שש ערי מיקלט תיחיינה לכם‬
‫לה‪:‬יד את שלוש הערים תיתנו מעבר לירדן ואת שלוש הערים‬
‫תיתנו בארץ כנען ערי מיקלט תיחיינה לה‪:‬טו ליבני‬
‫יישראל ולגר ולתושב בתוכם תיחיינה שש הערים האלה‬
‫למיקלט לנוס שמה כל מכה נפש בישגגה לה‪:‬טז ואים ביכלי‬
‫ברזל היכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח לה‪:‬יז ואים באבן‬
‫יד אשר ימות בה היכהו וימות רוצח הוא מות יומת הרוצח לה‪:‬יח‬
‫או ביכלי עץ יד אשר ימות בו היכהו וימות רוצח הוא מות‬
‫יומת הרוצח לה‪:‬יט גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפיגעו בו‬
‫הוא ימיתנו לה‪:‬כ ואים בשינאה יחדפנו או הישליכ עליו‬
‫ביצדיה וימות לה‪:‬כא או באיבה היכהו בידו וימות מות יומת‬
‫המכה רוצח הוא גואל הדם ימית את הרוצח בפיגעו בו לה‪:‬כב‬
‫ואים בפתע בלוא איבה הדפו או הישליכ עליו כל כלי בלוא‬
‫צדיה לה‪:‬כג או בכל אבן אשר ימות בה בלוא ראות ויפל עליו‬
‫וימות והוא לוא אויב לו ולוא מבקש רעתו לה‪:‬כד ושפטו העדה בין‬
‫המכה ובין גואל הדם על המישפטים האלה לה‪:‬כה והיצילו‬
‫העדה את הרוצח מיד גואל הדם והשיבו אותו העדה אל עיר‬
‫מיקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכוהן הגדול אשר משח‬
‫אותו בשמן הקודש לה‪:‬כו ואים יצוא יצא הרוצח את גבול עיר‬
‫מיקלטו אשר ינוס שמה לה‪:‬כז ומצא אותו גואל הדם מיחוץ‬
‫ליגבול עיר מיקלטו ורצח גואל הדם את הרוצח אין לו דם לה‪:‬כח‬
‫כי בעיר מיקלטו ישב עד מות הכוהן הגדול ואחרי מות הכוהן‬
‫הגדול ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו לה‪:‬כט והיו אלה לכם לחוקת‬
‫מישפט לדורותיכם בכול מושבותיכם לה‪:‬ל כל מכה נפש לפי‬
‫במידבר‬
‫עדים יירצח את הרוצח ועד אחד לוא יענה בנפש למות לה‪:‬לא‬
‫ולוא תיקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת‬
‫לה‪:‬לב ולוא תיקחו כופר לנוס אל עיר מיקלטו לשוב לשבת בארץ‬
‫עד מות הכוהן לה‪:‬לג ולוא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי‬
‫הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לוא יכופר לדם אשר שופכ בה‬
‫כי אים בדם שופכו לה‪:‬לד ולוא תטמא את הארץ אשר אתם‬
‫יושבים בה אשר אני שוכן בתוכה כי אני יהוה שוכן בתוכ‬
‫בני יישראל‪..........‬פ‬
‫לו‪:‬א וייקרבו ראשי האבות למישפחת בני גילעד בן מכיר‬
‫בן מנשה מימישפחות בני יוסף וידברו ליפני מושה‬
‫וליפני הנשיאים ראשי אבות ליבני יישראל לו‪:‬ב‬
‫ויואמרו את אדוני ציוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל‬
‫ליבני יישראל ואדוני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד‬
‫אחינו ליבנותיו לו‪:‬ג והיו לאחד מיבני שיבטי בני‬
‫יישראל לנשים ונגרעה נחלתן מינחלת אבותינו ונוסף על‬
‫נחלת המטה אשר תיחיינה להם ומיגורל נחלתנו ייגרע לו‪:‬ד‬
‫ואים ייחיה היובל ליבני יישראל ונוספה נחלתן על‬
‫נחלת המטה אשר תיחיינה להם ומינחלת מטה אבותינו‬
‫ייגרע נחלתן לו‪:‬ה ויצו מושה את בני יישראל על פי‬
‫יהוה לאמור כן מטה בני יוסף דוברים לו‪:‬ו זה הדבר אשר ציוה‬
‫יהוה ליבנות צלפחד לאמור לטוב בעיניהם תיחיינה‬
‫לנשים אכ למישפחת מטה אביהם תיחיינה לנשים לו‪:‬ז‬
‫ולוא תיסוב נחלה ליבני יישראל מימטה אל מטה כי איש‬
‫בנחלת מטה אבותיו יידבקו בני יישראל לו‪:‬ח וכל בת יורשת‬
‫נחלה מימטות בני יישראל לאחד מימישפחת מטה אביה‬
‫תיחיה לאישה למען יירשו בני יישראל איש נחלת‬
‫אבותיו לו‪:‬ט ולוא תיסוב נחלה מימטה למטה אחר כי איש בנחלתו‬
‫יידבקו מטות בני יישראל לו‪:‬י כאשר ציוה יהוה את מושה‬
‫כן עשו בנות צלפחד לו‪:‬יא ותיחיינה מחלה תירצה וחגלה‬
‫ומילכה ונועה בנות צלפחד ליבני דודיהן לנשים לו‪:‬יב‬
‫מימישפחות בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי‬
‫נחלתן על מטה מישפחת אביהן לו‪:‬יג אלה המיצות‬
‫והמישפטים אשר ציוה יהוה ביד מושה אל בני יישראל‬
‫בערבות מואב על ירדן ירחו‬
‫דברים‬
‫א‪:‬א אלה הדברים אשר דיבר מושה אל כל יישראל בעבר הירדן‬
‫במידבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות‬
‫ודי זהב א‪:‬ב אחד עשר יום מחורב דרכ הר שעיר עד קדש ברנע‬
‫א‪:‬ג ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דיבר‬
‫מושה אל בני יישראל ככול אשר ציוה יהוה אותו אלהם א‪:‬ד‬
‫אחרי הכותו את סיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג‬
‫מלכ הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי א‪:‬ה בעבר הירדן בארץ‬
‫מואב הואיל מושה באר את התורה הזואת לאמור א‪:‬ו יהוה‬
‫אלוהינו דיבר אלינו בחורב לאמור רב לכם שבת בהר הזה א‪:‬ז‬
‫פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר‬
‫ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר‬
‫הגדול נהר פרת א‪:‬ח ראה נתתי ליפניכם את הארץ בואו ורשו‬
‫את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותיכם לאברהם לייצחק וליעקוב‬
‫לתת להם ולזרעם אחריהם א‪:‬ט ואומר אלכם בעת ההיוא לאמור‬
‫לוא אוכל לבדי שאת אתכם א‪:‬י יהוה אלוהיכם הירבה אתכם‬
‫והינכם היום ככוכבי השמיים לרוב א‪:‬יא יהוה אלוהי‬
‫אבותכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברכ אתכם כאשר‬
‫דיבר לכם א‪:‬יב איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם א‪:‬יג‬
‫הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשיבטיכם‬
‫ואשימם בראשיכם א‪:‬יד ותענו אותי ותואמרו טוב הדבר אשר‬
‫דיברת לעשות א‪:‬טו ואקח את ראשי שיבטיכם אנשים חכמים‬
‫וידועים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי‬
‫מאות ושרי חמישים ושרי עשרות ושוטרים לשיבטיכם א‪:‬טז‬
‫ואצוה את שופטיכם בעת ההיוא לאמור שמוע בין אחיכם‬
‫ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו א‪:‬יז לוא תכירו‬
‫פנים במישפט כקטון כגדול תישמעון לוא תגורו מיפני‬
‫איש כי המישפט לאלוהים הוא והדבר אשר ייקשה מיכם‬
‫תקריבון אלי ושמעתיו א‪:‬יח ואצוה אתכם בעת ההיוא את כל‬
‫הדברים אשר תעשון א‪:‬יט ונסע מחורב ונלכ את כל המידבר‬
‫הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרכ הר האמורי כאשר ציוה‬
‫יהוה אלוהינו אותנו ונבוא עד קדש ברנע א‪:‬כ ואומר אלכם באתם‬
‫עד הר האמורי אשר יהוה אלוהינו נותן לנו א‪:‬כא ראה נתן‬
‫יהוה אלוהיכ לפניכ את הארץ עלה רש כאשר דיבר יהוה‬
‫אלוהי אבותיכ לכ אל תירא ואל תחת א‪:‬כב ותיקרבון אלי כולכם‬
‫ותואמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ‬
‫וישיבו אותנו דבר את הדרכ אשר נעלה בה ואת הערים אשר‬
‫נבוא אליהן א‪:‬כג וייטב בעיני הדבר ואקח מיכם שנים‬
‫עשר אנשים איש אחד לשבט א‪:‬כד וייפנו ויעלו ההרה ויבואו‬
‫עד נחל אשכול וירגלו אותה א‪:‬כה וייקחו בידם מיפרי הארץ‬
‫ויורידו אלינו וישיבו אותנו דבר ויואמרו טובה הארץ אשר‬
‫יהוה אלוהינו נותן לנו א‪:‬כו ולוא אביתם לעלות ותמרו את פי‬
‫יהוה אלוהיכם א‪:‬כז ותרגנו באהליכם ותואמרו בשינאת יהוה‬
‫אותנו הוציאנו מארץ מיצריים לתת אותנו ביד האמורי‬
‫להשמידנו א‪:‬כח אנה אנחנו עולים אחינו המסו את לבבנו‬
‫לאמור עם גדול ורם מימנו ערים גדולות ובצורות בשמיים‬
‫וגם בני ענקים ראינו שם א‪:‬כט ואומר אלכם לוא תערצון ולוא‬
‫תיראון מהם א‪:‬ל יהוה אלוהיכם ההולכ ליפניכם הוא‬
‫יילחם לכם ככול אשר עשה איתכם במיצריים לעיניכם‬
‫א‪:‬לא ובמידבר אשר ראית אשר נשאכ יהוה אלוהיכ כאשר‬
‫יישא איש את בנו בכל הדרכ אשר הלכתם עד בואכם עד המקום‬
‫הזה א‪:‬לב ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלוהיכם א‪:‬לג‬
‫ההולכ ליפניכם בדרכ לתור לכם מקום לחנותכם באש לילה‬
‫לראותכם בדרכ אשר תלכו בה ובענן יומם א‪:‬לד ויישמע יהוה‬
‫את קול דיבריכם וייקצוף ויישבע לאמור א‪:‬לה אים ייראה‬
‫איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר‬
‫נשבעתי לתת לאבותיכם א‪:‬לו זולתי כלב בן יפונה הוא‬
‫ייראנה ולו אתן את הארץ אשר דרכ בה ולבניו יען אשר‬
‫דברים‬
‫מילא אחרי יהוה א‪:‬לז גם בי היתאנף יהוה ביגללכם לאמור‬
‫גם אתה לוא תבוא שם א‪:‬לח יהושוע בינ נון העומד לפניכ הוא‬
‫יבוא שמה אותו חזק כי הוא ינחילנה את יישראל א‪:‬לט‬
‫וטפכם אשר אמרתם לבז ייחיה ובניכם אשר לוא ידעו היום‬
‫טוב ורע המה יבואו שמה ולהם אתננה והם יירשוה א‪:‬מ ואתם‬
‫פנו לכם וסעו המידברה דרכ ים סוף א‪:‬מא ותענו ותואמרו אלי‬
‫חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככול אשר ציונו יהוה‬
‫אלוהינו ותחגרו איש את כלי מילחמתו ותהינו לעלות ההרה‬
‫א‪:‬מב ויואמר יהוה אלי אמור להם לוא תעלו ולוא תילחמו כי‬
‫אינני בקירבכם ולוא תינגפו ליפני אויביכם א‪:‬מג‬
‫ואדבר אליכם ולוא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזידו ותעלו‬
‫ההרה א‪:‬מד ויצא האמורי היושב בהר ההוא ליקראתכם‬
‫ויירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים ויכתו אתכם בשעיר‬
‫עד חרמה א‪:‬מה ותשובו ותיבכו ליפני יהוה ולוא שמע יהוה‬
‫בקולכם ולוא האזין אליכם א‪:‬מו ותשבו בקדש ימים רבים‬
‫כימים אשר ישבתם ב‪:‬א ונפן ונסע המידברה דרכ ים סוף‬
‫ימים‬
‫שעיר‬
‫הר‬
‫את‬
‫ונסב‬
‫אלי‬
‫יהוה‬
‫דיבר‬
‫כאשר‬
‫רבים‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬ב ויואמר יהוה אלי לאמור ב‪:‬ג רב לכם סוב את‬
‫ההר הזה פנו לכם צפונה ב‪:‬ד ואת העם צו לאמור אתם עוברים‬
‫ביגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מיכם‬
‫ונשמרתם מאוד ב‪:‬ה אל תיתגרו בם כי לוא אתן לכם מארצם עד‬
‫מידרכ כף רגל כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר ב‪:‬ו אוכל‬
‫תישברו מאיתם בכסף ואכלתם וגם מיים תיכרו מאיתם‬
‫בכסף ושתיתם ב‪:‬ז כי יהוה אלוהיכ ברככ בכול מעשה ידכ ידע‬
‫לכתכ את המידבר הגדול הזה זה ארבעים שנה יהוה אלוהיכ‬
‫עימכ לוא חסרת דבר ב‪:‬ח ונעבור מאת אחינו בני עשו היושבים‬
‫בשעיר מידרכ הערבה מאילת ומעציון גבר‪..........‬ס‪..........‬ונפן‬
‫ונעבור דרכ מידבר מואב ב‪:‬ט ויואמר יהוה אלי אל תצר את מואב‬
‫ואל תיתגר בם מילחמה כי לוא אתן לכ מארצו ירושה כי‬
‫ליבני לוט נתתי את ער ירושה ב‪:‬י האמים לפנים ישבו‬
‫בה עם גדול ורב ורם כענקים ב‪:‬יא רפאים יחשבו אף הם‬
‫כענקים והמואבים ייקראו להם אמים ב‪:‬יב ובשעיר ישבו‬
‫וישמידום‬
‫יירשום‬
‫עשו‬
‫ובני‬
‫לפנים‬
‫החורים‬
‫מיפניהם וישבו תחתם כאשר עשה יישראל לארץ ירושתו‬
‫אשר נתן יהוה להם ב‪:‬יג עתה קומו ועיברו לכם את נחל זרד‬
‫ונעבור את נחל זרד ב‪:‬יד והימים אשר הלכנו מיקדש ברנע עד‬
‫אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה עד תום כל הדור‬
‫אנשי המילחמה מיקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם ב‪:‬טו‬
‫וגם יד יהוה היתה בם להומם מיקרב המחנה עד תומם ב‪:‬טז‬
‫מיקרב‬
‫למות‬
‫המילחמה‬
‫אנשי‬
‫כל‬
‫תמו‬
‫כאשר‬
‫ויהי‬
‫העם‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬יז וידבר יהוה אלי לאמור ב‪:‬יח אתה עובר היום‬
‫את גבול מואב את ער ב‪:‬יט וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל‬
‫תיתגר בם כי לוא אתן מארץ בני עמון לכ ירושה כי ליבני‬
‫לוט נתתיה ירושה ב‪:‬כ ארץ רפאים תחשב אף היוא רפאים‬
‫ישבו בה לפנים והעמונים ייקראו להם זמזומים ב‪:‬כא עם‬
‫גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מיפניהם ויירשומ‬
‫וישבו תחתם ב‪:‬כב כאשר עשה ליבני עשו היושבים בשעיר‬
‫אשר הישמיד את החורי מיפניהם ויירשומ וישבו תחתם‬
‫עד היום הזה ב‪:‬כג והעוים היושבים בחצרים עד עזה‬
‫כפתורים היוצאים מיכפתור הישמידומ וישבו תחתם ב‪:‬כד‬
‫קומו סעו ועיברו את נחל ארנון ראה נתתי בידכ את סיחון מלכ‬
‫חשבון האמורי ואת ארצו החל רש והיתגר בו מילחמה ב‪:‬כה היום‬
‫הזה אחל תת פחדכ וייראתכ על פני העמים תחת כל‬
‫השמיים אשר יישמעון שימעכ ורגזו וחלו מיפניכ ב‪:‬כו‬
‫ואשלח מלאכים מימידבר קדמות אל סיחון מלכ חשבון דיברי‬
‫שלום לאמור ב‪:‬כז אעברה בארצכ בדרכ בדרכ אלכ לוא אסור ימין‬
‫ושמואול ב‪:‬כח אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומיים בכסף‬
‫דברים‬
‫תיתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי ב‪:‬כט כאשר עשו לי בני‬
‫עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער עד אשר‬
‫אעבור את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלוהינו נותן לנו ב‪:‬ל‬
‫ולוא אבה סיחון מלכ חשבון העבירנו בו כי היקשה יהוה‬
‫אלוהיכ את רוחו ואימץ את לבבו למען תיתו בידכ כיום‬
‫הזה‪..........‬ס‪..........‬ב‪:‬לא ויואמר יהוה אלי ראה החילותי תת לפניכ‬
‫את סיחון ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו ב‪:‬לב ויצא סיחון‬
‫ליקראתנו הוא וכל עמו למילחמה יחצה ב‪:‬לג וייתנהו יהוה‬
‫אלוהינו לפנינו ונכ אותו ואת בנו ואת כל עמו ב‪:‬לד ונלכוד את‬
‫כל עריו בעת ההיוא ונחרם את כל עיר מתימ והנשים והטף‬
‫לוא הישארנו שריד ב‪:‬לה רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים‬
‫אשר לכדנו ב‪:‬לו מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר‬
‫בנחל ועד הגילעד לוא היתה קיריה אשר שגבה מימנו את הכול‬
‫נתן יהוה אלוהינו לפנינו ב‪:‬לז רק אל ארץ בני עמון לוא‬
‫קרבת כל יד נחל יבוק וערי ההר וכול אשר ציוה יהוה אלוהינו‬
‫ג‪:‬א ונפן ונעל דרכ הבשן ויצא עוג מלכ הבשן ליקראתנו הוא‬
‫וכל עמו למילחמה אדרעי ג‪:‬ב ויואמר יהוה אלי אל תירא אותו‬
‫כי בידכ נתתי אותו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר‬
‫עשית לסיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון ג‪:‬ג וייתן‬
‫יהוה אלוהינו בידנו גם את עוג מלכ הבשן ואת כל עמו ונכהו‬
‫עד בילתי הישאיר לו שריד ג‪:‬ד ונלכוד את כל עריו בעת‬
‫ההיוא לוא היתה קיריה אשר לוא לקחנו מאיתם שישים‬
‫עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן ג‪:‬ה כל אלה ערים בצורות‬
‫חומה גבוהה דלתיים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאוד ג‪:‬ו‬
‫ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחון מלכ חשבון החרם כל עיר‬
‫מתימ הנשים והטף ג‪:‬ז וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו‬
‫ג‪:‬ח ונקח בעת ההיוא את הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר‬
‫בעבר הירדן מינחל ארנון עד הר חרמון ג‪:‬ט צידונים‬
‫ייקראו לחרמון שיריון והאמורי ייקראו לו שניר ג‪:‬י כול‬
‫ערי המישור וכל הגילעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי‬
‫ממלכת עוג בבשן ג‪:‬יא כי רק עוג מלכ הבשן נשאר מיתר‬
‫הרפאים הינה ערשו ערש ברזל הלוה היוא ברבת בני עמון‬
‫תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש ג‪:‬יב ואת הארץ‬
‫הזואת ירשנו בעת ההיוא מערוער אשר על נחל ארנון וחצי הר‬
‫הגילעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ג‪:‬יג ויתר הגילעד וכל‬
‫הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כול חבל הארגוב לכל‬
‫הבשן ההוא ייקרא ארץ רפאים ג‪:‬יד יאיר בן מנשה לקח את‬
‫כל חבל ארגוב עד גבול הגשורי והמעכתי וייקרא אותם על שמו‬
‫את הבשן חות יאיר עד היום הזה ג‪:‬טו ולמכיר נתתי את‬
‫הגילעד ג‪:‬טז ולראובני ולגדי נתתי מינ הגילעד ועד נחל‬
‫ארנון תוכ הנחל וגבול ועד יבוק הנחל גבול בני עמון ג‪:‬יז‬
‫והערבה והירדן וגבול מיכינרת ועד ים הערבה ים המלח תחת‬
‫אשדות הפיסגה מיזרחה ג‪:‬יח ואצו אתכם בעת ההיוא לאמור‬
‫יהוה אלוהיכם נתן לכם את הארץ הזואת לרישתה חלוצים‬
‫תעברו ליפני אחיכם בני יישראל כל בני חייל ג‪:‬יט רק‬
‫נשיכם וטפכם ומיקנכם ידעתי כי מיקנה רב לכם ישבו‬
‫בעריכם אשר נתתי לכם ג‪:‬כ עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם‬
‫וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן להם בעבר‬
‫הירדן ושבתם איש לירושתו אשר נתתי לכם ג‪:‬כא ואת יהושוע‬
‫ציויתי בעת ההיוא לאמור עיניכ הרואות את כל אשר עשה‬
‫יהוה אלוהיכם לישני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל‬
‫הממלכות אשר אתה עובר שמה ג‪:‬כב לוא תיראום כי יהוה‬
‫אלוהיכם הוא הנלחם לכם‪..........‬ס‪ ..........‬ג‪:‬כג ואתחנן אל יהוה בעת‬
‫ההיוא לאמור ג‪:‬כד אדוני יהויה אתה החילות להראות את עבדכ‬
‫את גדלכ ואת ידכ החזקה אשר מי אל בשמיים ובארץ אשר‬
‫יעשה כמעשיכ וכיגבורותכ ג‪:‬כה אעברה נא ואראה את הארץ‬
‫הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון ג‪:‬כו וייתעבר‬
‫דברים‬
‫יהוה בי למענכם ולוא שמע אלי ויואמר יהוה אלי רב לכ אל‬
‫תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ג‪:‬כז עלה רואש הפיסגה ושא‬
‫עיניכ ימה וצפונה ותימנה ומיזרחה וראה בעיניכ כי‬
‫לוא תעבור את הירדן הזה ג‪:‬כח וצו את יהושוע וחזקהו ואמצהו כי‬
‫הוא יעבור ליפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר‬
‫תיראה ג‪:‬כט ונשב בגיא מול בית פעור‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬א ועתה יישראל שמע אל החוקים ואל המישפטים אשר‬
‫אנוכי מלמד אתכם לעשות למען תיחיו ובאתם וירישתם את‬
‫הארץ אשר יהוה אלוהי אבותיכם נותן לכם ד‪:‬ב לוא תוסיפו על‬
‫הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם ולוא תיגרעו מימנו לישמור את‬
‫מיצות יהוה אלוהיכם אשר אנוכי מצוה אתכם ד‪:‬ג עיניכם‬
‫הרואות את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלכ‬
‫אחרי בעל פעור הישמידו יהוה אלוהיכ מיקירבכ ד‪:‬ד ואתם‬
‫הדבקים ביהוה אלוהיכם חיימ כולכם היום ד‪:‬ה ראה לימדתי‬
‫אתכם חוקים ומישפטים כאשר ציוני יהוה אלוהי לעשות‬
‫כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרישתה ד‪:‬ו ושמרתם‬
‫ועשיתם כי היוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר‬
‫יישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי‬
‫הגדול הזה ד‪:‬ז כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו‬
‫כיהוה אלוהינו בכל קראנו אליו ד‪:‬ח ומי גוי גדול אשר לו‬
‫חוקים ומישפטים צדיקימ ככול התורה הזואת אשר אנוכי‬
‫נותן ליפניכם היום ד‪:‬ט רק הישמר לכ ושמור נפשכ מאוד‬
‫פן תישכח את הדברים אשר ראו עיניכ ופן יסורו מילבבכ‬
‫כול ימי חייכ והודעתם לבניכ וליבני בניכ ד‪:‬י יום אשר‬
‫עמדת ליפני יהוה אלוהיכ בחורב באמור יהוה אלי הקהל לי‬
‫את העם ואשמיעם את דברי אשר יילמדון לייראה אותי כל‬
‫הימים אשר הם חיימ על האדמה ואת בניהם ילמדון ד‪:‬יא‬
‫ותיקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש עד לב השמיים‬
‫חושכ ענן וערפל ד‪:‬יב וידבר יהוה אליכם מיתוכ האש קול‬
‫דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול ד‪:‬יג‬
‫ויגד לכם את בריתו אשר ציוה אתכם לעשות עשרת הדברים‬
‫וייכתבם על שני לוחות אבנים ד‪:‬יד ואותי ציוה יהוה בעת‬
‫ההיוא ללמד אתכם חוקים ומישפטים לעשותכם אותם בארץ‬
‫ד‪:‬טו ונשמרתם מאוד‬
‫אשר אתם עוברים שמה לרישתה‬
‫לנפשותיכם כי לוא ראיתם כל תמונה ביום דיבר יהוה‬
‫אליכם בחורב מיתוכ האש ד‪:‬טז פן תשחיתון ועשיתם לכם‬
‫פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה ד‪:‬יז תבנית כל בהמה‬
‫אשר בארץ תבנית כל ציפור כנף אשר תעוף בשמיים ד‪:‬יח‬
‫תבנית כל רומש באדמה תבנית כל דגה אשר במיים מיתחת‬
‫לארץ ד‪:‬יט ופן תישא עיניכ השמימה וראית את השמש ואת‬
‫הירח ואת הכוכבים כול צבא השמיים ונדחת והישתחוית להם‬
‫ועבדתם אשר חלק יהוה אלוהיכ אותם לכול העמים תחת כל‬
‫השמיים ד‪:‬כ ואתכם לקח יהוה ויוציא אתכם מיכור הברזל‬
‫מימיצריים ליחיות לו לעם נחלה כיום הזה ד‪:‬כא ויהוה‬
‫היתאנף בי על דיבריכם ויישבע לבילתי עברי את הירדן‬
‫ולבילתי בוא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה‬
‫ד‪:‬כב כי אנוכי מת בארץ הזואת אינני עובר את הירדן ואתם‬
‫עוברים וירישתם את הארץ הטובה הזואת ד‪:‬כג הישמרו לכם‬
‫פן תישכחו את ברית יהוה אלוהיכם אשר כרת עימכם‬
‫ועשיתם לכם פסל תמונת כול אשר ציוכ יהוה אלוהיכ ד‪:‬כד כי‬
‫יהוה אלוהיכ אש אוכלה הוא אל קנא‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬כה כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והישחתם‬
‫ועשיתם פסל תמונת כול ועשיתם הרע בעיני יהוה אלוהיכ‬
‫להכעיסו ד‪:‬כו העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ כי‬
‫אבוד תואבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן‬
‫שמה לרישתה לוא תאריכונ ימים עליה כי הישמד‬
‫דברים‬
‫תישמדון ד‪:‬כז והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי‬
‫מיספר בגויים אשר ינהג יהוה אתכם שמה ד‪:‬כח ועבדתם שם‬
‫אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לוא ייראון ולוא‬
‫יישמעון ולוא יואכלון ולוא יריחונ ד‪:‬כט וביקשתם מישם‬
‫את יהוה אלוהיכ ומצאת כי תידרשנו בכל לבבכ ובכל נפשכ ד‪:‬ל‬
‫בצר לכ ומצאוכ כול הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד‬
‫יהוה אלוהיכ ושמעת בקולו ד‪:‬לא כי אל רחום יהוה אלוהיכ לוא‬
‫ירפכ ולוא ישחיתכ ולוא יישכח את ברית אבותיכ אשר נשבע‬
‫להם ד‪:‬לב כי שאל נא לימים ריאשונים אשר היו לפניכ‬
‫למינ היום אשר ברא אלוהים אדם על הארץ ולמיקצה‬
‫השמיים ועד קצה השמיים הנחיה כדבר הגדול הזה או‬
‫הנשמע כמוהו ד‪:‬לג השמע עם קול אלוהים מדבר מיתוכ האש‬
‫כאשר שמעת אתה ויחי ד‪:‬לד או הנסה אלוהים לבוא לקחת לו גוי‬
‫מיקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמילחמה וביד חזקה‬
‫וביזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככול אשר עשה לכם יהוה‬
‫אלוהיכם במיצריים לעיניכ ד‪:‬לה אתה הראת לדעת כי יהוה‬
‫השמיים‬
‫מינ‬
‫ד‪:‬לו‬
‫מילבדו‬
‫עוד‬
‫אין‬
‫האלוהים‬
‫הוא‬
‫הישמיעכ את קולו ליסרכא ועל הארץ הראכ את אישו הגדולה‬
‫ודבריו שמעת מיתוכ האש ד‪:‬לז ותחת כי אהב את אבותיכ וייבחר‬
‫בזרעו אחריו ויוציאכ בפניו בכוחו הגדול מימיצריים ד‪:‬לח‬
‫להוריש גויים גדולים ועצומים מימכ מיפניכ להביאכ‬
‫לתת לכ את ארצם נחלה כיום הזה ד‪:‬לט וידעת היום והשבות אל‬
‫לבבכ כי יהוה הוא האלוהים בשמיים מימעל ועל הארץ‬
‫מיתחת אין עוד ד‪:‬מ ושמרת את חוקיו ואת מיצותיו אשר‬
‫אנוכי מצוכ היום אשר ייטב לכ ולבניכ אחריכ ולמען תאריכ‬
‫כל‬
‫לכ‬
‫נותן‬
‫אלוהיכ‬
‫יהוה‬
‫אשר‬
‫האדמה‬
‫על‬
‫ימים‬
‫הימים‪..........‬פ‬
‫ד‪:‬מא אז יבדיל מושה שלוש ערים בעבר הירדן מיזרחה שמש‬
‫ד‪:‬מב לנוס שמה רוצח אשר יירצח את רעהו ביבלי דעת והוא לוא‬
‫שונא לו מיתמול שילשום ונס אל אחת מינ הערים האל וחי‬
‫ד‪:‬מג את בצר במידבר בארץ המישור לראובני ואת ראמות‬
‫בגילעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי ד‪:‬מד וזואת התורה אשר‬
‫שם מושה ליפני בני יישראל ד‪:‬מה אלה העדות והחוקים‬
‫והמישפטים אשר דיבר מושה אל בני יישראל בצאתם‬
‫מימיצריים ד‪:‬מו בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ‬
‫סיחון מלכ האמורי אשר יושב בחשבון אשר היכה מושה ובני‬
‫יישראל בצאתם מימיצריים ד‪:‬מז ויירשו את ארצו ואת‬
‫ארץ עוג מלכ הבשן שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן‬
‫מיזרח שמש ד‪:‬מח מערוער אשר על שפת נחל ארנון ועד הר‬
‫שיאון הוא חרמון ד‪:‬מט וכל הערבה עבר הירדן מיזרחה ועד‬
‫ים הערבה תחת אשדות הפיסגה‪..........‬פ‬
‫ה‪:‬א וייקרא מושה אל כל יישראל ויואמר אלהם שמע‬
‫יישראל את החוקים ואת המישפטים אשר אנוכי דובר‬
‫באזניכם היום ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם ה‪:‬ב יהוה‬
‫אלוהינו כרת עימנו ברית בחורב ה‪:‬ג לוא את אבותינו כרת יהוה‬
‫את הברית הזואת כי איתנו אנחנו אלה פוה היום כולנו‬
‫חיימ ה‪:‬ד פנים בפנים דיבר יהוה עימכם בהר מיתוכ‬
‫האש ה‪:‬ה אנוכי עומד בין יהוה וביניכם בעת ההיוא להגיד‬
‫לכם את דבר יהוה כי יראתם מיפני האש ולוא עליתם בהר‬
‫לאמור‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬ו אנוכי יהוה אלוהיכ אשר הוצאתיכ מארץ‬
‫מיצריים מיבית עבדים לוא ייחיה לכ אלוהים אחרים‬
‫על פני ה‪:‬ז לוא תעשה לכ פסל כל תמונה אשר בשמיים‬
‫מימעל ואשר בארץ מיתחת ואשר במיים מיתחת לארץ ה‪:‬ח לוא‬
‫תישתחוה להם ולוא תעבדם כי אנוכי יהוה אלוהיכ אל קנא‬
‫פוקד עון אבות על בנים ועל שילשים ועל ריבעים לשונאי‬
‫מצותו‬
‫ולשומרי‬
‫לאוהבי‬
‫לאלפים‬
‫חסד‬
‫ועושה‬
‫ה‪ :‬ט‬
‫דברים‬
‫)מיצותי(‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬י לוא תישא את שם יהוה אלוהיכ לשוא כי‬
‫לוא ינקה יהוה את אשר יישא את שמו לשוא‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬יא‬
‫שמור את יום השבת לקדשו כאשר ציוכ יהוה אלוהיכ ה‪:‬יב ששת‬
‫ימים תעבוד ועשית כל מלאכתכ ה‪:‬יג ויום השביעי שבת‬
‫ליהוה אלוהיכ לוא תעשה כל מלאכה אתה ובינכ וביתכ ועבדכ‬
‫ואמתכ ושורכ וחמורכ וכל בהמתכ וגרכ אשר בישעריכ למען‬
‫ינוח עבדכ ואמתכ כמוכ ה‪:‬יד וזכרת כי עבד היית בארץ‬
‫מיצריים ויוציאכ יהוה אלוהיכ מישם ביד חזקה וביזרוע‬
‫יום‬
‫את‬
‫לעשות‬
‫אלוהיכ‬
‫יהוה‬
‫ציוכ‬
‫כן‬
‫על‬
‫נטויה‬
‫השבת‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬טו כבד את אביכ ואת אימכ כאשר ציוכ יהוה‬
‫אלוהיכ למען יאריכונ ימיכ ולמען ייטב לכ על האדמה‬
‫אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬טז לוא תירצח‪..........‬ס‪..........‬ולוא‬
‫עד‬
‫ברעכ‬
‫תענה‬
‫תיגנוב‪..........‬ס‪..........‬ולוא‬
‫תינאף‪..........‬ס‪..........‬ולוא‬
‫שוא‪..........‬ס‪..........‬ה‪:‬יז ולוא תחמוד אשת רעכ‪..........‬ס‪..........‬ולוא תיתאוה בית‬
‫רעכ שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמורו וכול אשר לרעכ‪..........‬ס‪ ..........‬ה‪:‬יח‬
‫את הדברים האלה דיבר יהוה אל כל קהלכם בהר מיתוכ האש‬
‫הענן והערפל קול גדול ולוא יסף וייכתבם על שני לוחות‬
‫אבנים וייתנם אלי ה‪:‬יט ויהי כשמעכם את הקול מיתוכ‬
‫החושכ וההר בוער באש ותיקרבון אלי כל ראשי שיבטיכם‬
‫וזיקניכם ה‪:‬כ ותואמרו הן הראנו יהוה אלוהינו את כבודו ואת‬
‫גדלו ואת קולו שמענו מיתוכ האש היום הזה ראינו כי ידבר‬
‫אלוהים את האדם וחי ה‪:‬כא ועתה למה נמות כי תואכלנו האש‬
‫הגדולה הזואת אים יוספים אנחנו לישמוע את קול יהוה‬
‫אלוהינו עוד ומתנו ה‪:‬כב כי מי כל בשר אשר שמע קול אלוהים‬
‫חיימ מדבר מיתוכ האש כמונו ויחי ה‪:‬כג קרב אתה ושמע את כל‬
‫אשר יואמר יהוה אלוהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר‬
‫יהוה אלוהינו אליכ ושמענו ועשינו ה‪:‬כד ויישמע יהוה את‬
‫קול דיבריכם בדברכם אלי ויואמר יהוה אלי שמעתי את קול‬
‫דיברי העם הזה אשר דיברו אליכ היטיבו כל אשר דיברו ה‪:‬כה‬
‫מי ייתן והיה לבבם זה להם לייראה אותי ולישמור את כל‬
‫מיצותי כל הימים למען ייטב להם וליבניהם לעולם ה‪:‬כו‬
‫לכ אמור להם שובו לכם לאהליכם ה‪:‬כז ואתה פוה עמוד עימדי‬
‫ואדברה אליכ את כל המיצוה והחוקים והמישפטים אשר‬
‫תלמדם ועשו בארץ אשר אנוכי נותן להם לרישתה ה‪:‬כח‬
‫ושמרתם לעשות כאשר ציוה יהוה אלוהיכם אתכם לוא תסורו‬
‫ימין ושמואל ה‪:‬כט בכל הדרכ אשר ציוה יהוה אלוהיכם אתכם‬
‫תלכו למען תיחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר‬
‫תירשון ו‪:‬א וזואת המיצוה החוקים והמישפטים אשר ציוה‬
‫יהוה אלוהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עוברים‬
‫שמה לרישתה ו‪:‬ב למען תירא את יהוה אלוהיכ לישמור את כל‬
‫חוקותיו ומיצותיו אשר אנוכי מצוכ אתה ובינכ ובן בינכ כול‬
‫ימי חייכ ולמען יאריכונ ימיכ ו‪:‬ג ושמעת יישראל‬
‫ושמרת לעשות אשר ייטב לכ ואשר תירבון מאוד כאשר דיבר‬
‫יהוה אלוהי אבותיכ לכ ארץ זבת חלב ודבש‪..........‬פ‬
‫ו‪:‬ד שמע יישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד ו‪:‬ה ואהבת את יהוה‬
‫אלוהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ ובכל מאודכ ו‪:‬ו והיו הדברים האלה‬
‫אשר אנוכי מצוכ היום על לבבכ ו‪:‬ז ושיננתם לבניכ ודיברת‬
‫בם בשיבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקומכ ו‪:‬ח וקשרתם לאות‬
‫על ידכ והיו לטוטפות בין עיניכ ו‪:‬ט וכתבתם על מזוזות ביתכ‬
‫ובישעריכ‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬י והיה כי יביאכ יהוה אלוהיכ אל הארץ‬
‫אשר נשבע לאבותיכ לאברהם לייצחק וליעקוב לתת לכ ערים‬
‫גדולות וטובות אשר לוא בנית ו‪:‬יא ובתים מלאים כל טוב אשר‬
‫לוא מילאת ובורות חצובים אשר לוא חצבת כרמים וזיתים אשר‬
‫לוא נטעת ואכלת ושבעת ו‪:‬יב הישמר לכ פן תישכח את יהוה‬
‫אשר הוציאכ מארץ מיצריים מיבית עבדים ו‪:‬יג את יהוה‬
‫אלוהיכ תירא ואותו תעבוד ובישמו תישבע ו‪:‬יד לוא תלכון אחרי‬
‫דברים‬
‫אלוהים אחרים מאלוהי העמים אשר סביבותיכם ו‪:‬טו כי אל‬
‫קנא יהוה אלוהיכ בקירבכ פן יחרה אף יהוה אלוהיכ בכ‬
‫והישמידכ מעל פני האדמה‪..........‬ס‪..........‬ו‪:‬טז לוא תנסו את יהוה‬
‫אלוהיכם כאשר נסיתם במסה ו‪:‬יז שמור תישמרון את מיצות‬
‫יהוה אלוהיכם ועדותיו וחוקיו אשר ציוכ ו‪:‬יח ועשית הישר‬
‫והטוב בעיני יהוה למען ייטב לכ ובאת וירשת את הארץ‬
‫הטובה אשר נשבע יהוה לאבותיכ ו‪:‬יט להדוף את כל אויביכ‬
‫מיפניכ כאשר דיבר יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬ו‪:‬כ כי יישאלכ בינכ מחר‬
‫לאמור מה העדות והחוקים והמישפטים אשר ציוה יהוה‬
‫אלוהינו אתכם ו‪:‬כא ואמרת לבינכ עבדים היינו לפרעוה‬
‫במיצריים ויוציאנו יהוה מימיצריים ביד חזקה ו‪:‬כב‬
‫וייתן יהוה אותות ומופתים גדולים ורעים במיצריים‬
‫בפרעוה ובכל ביתו לעינינו ו‪:‬כג ואותנו הוציא מישם למען‬
‫הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו ו‪:‬כד ויצונו‬
‫יהוה לעשות את כל החוקים האלה לייראה את יהוה אלוהינו‬
‫לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה ו‪:‬כה וצדקה תיחיה‬
‫לנו כי נשמור לעשות את כל המיצוה הזואת ליפני יהוה‬
‫אלוהינו כאשר ציונו‪..........‬ס‪..........‬ז‪:‬א כי יביאכ יהוה אלוהיכ אל‬
‫הארץ אשר אתה בא שמה לרישתה ונשל גויים רבים‬
‫מיפניכ החיתי והגירגשי והאמורי והכנעני והפריזי‬
‫והחיוי והיבוסי שיבעה גויים רבים ועצומים מימכא ז‪:‬ב‬
‫ונתנם יהוה אלוהיכ לפניכ והיכיתם החרם תחרים אותם‬
‫לוא תיכרות להם ברית ולוא תחנם ז‪:‬ג ולוא תיתחתן בם ביתכ לוא‬
‫תיתן ליבנו וביתו לוא תיקח ליבנכ ז‪:‬ד כי יסיר את בינכ‬
‫מאחרי ועבדו אלוהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והישמידכ‬
‫מהר ז‪:‬ה כי אים כוה תעשו להם מיזבחותיהם תיתוצו‬
‫ומצבותם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תישרפון באש‬
‫ז‪:‬ו כי עם קדוש אתה ליהוה אלוהיכ בכ בחר יהוה אלוהיכ‬
‫ליחיות לו לעם סגולה מיכול העמים אשר על פני האדמה‬
‫ז‪:‬ז לוא מרובכם מיכל העמים חשק יהוה בכם וייבחר בכם כי‬
‫אתם המעט מיכל העמים ז‪:‬ח כי מאהבת יהוה אתכם ומישמרו‬
‫את השבועה אשר נשבע לאבותיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה‬
‫וייפדכ מיבית עבדים מיד פרעוה מלכ מיצריים ז‪:‬ט‬
‫וידעת כי יהוה אלוהיכ הוא האלוהים האל הנאמן שומר‬
‫הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מיצותו לאלף דור ז‪:‬י ומשלם‬
‫לשונאיו אל פניו להאבידו לוא יאחר לשונאו אל פניו‬
‫ואת‬
‫החוקים‬
‫ואת‬
‫המיצוה‬
‫את‬
‫ושמרת‬
‫ז‪:‬יא‬
‫לו‬
‫ישלם‬
‫המישפטים אשר אנוכי מצוכ היום לעשותם‪..........‬פ‬
‫ז‪:‬יב והיה עקב תישמעון את המישפטים האלה ושמרתם‬
‫ועשיתם אותם ושמר יהוה אלוהיכ לכ את הברית ואת החסד אשר‬
‫נשבע לאבותיכ ז‪:‬יג ואהבכ וברככ והירבכ וברכ פרי ביטנכ‬
‫ופרי אדמתכ דגנכ ותירושכ וייצהרכ שגר אלפיכ ועשתרות‬
‫צואנכ על האדמה אשר נשבע לאבותיכ לתת לכ ז‪:‬יד ברוכ תיחיה‬
‫מיכל העמים לוא ייחיה בכ עקר ועקרה וביבהמתכ ז‪:‬טו והסיר‬
‫יהוה מימכ כל חולי וכל מדוי מיצריים הרעים אשר ידעת‬
‫לוא ישימם בכ ונתנם בכל שונאיכ ז‪:‬טז ואכלת את כל העמים‬
‫אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לוא תחוס עינכ עליהם ולוא תעבוד‬
‫את אלוהיהם כי מוקש הוא לכ‪..........‬ס‪ ..........‬ז‪:‬יז כי תואמר בילבבכ‬
‫רבים הגויים האלה מימני איכה אוכל להורישם ז‪:‬יח לוא‬
‫תירא מהם זכור תיזכור את אשר עשה יהוה אלוהיכ לפרעוה‬
‫ולכל מיצריים ז‪:‬יט המסות הגדולות אשר ראו עיניכ והאותות‬
‫והמופתים והיד החזקה והזרוע הנטויה אשר הוציאכ יהוה‬
‫אלוהיכ כן יעשה יהוה אלוהיכ לכל העמים אשר אתה ירא‬
‫מיפניהם ז‪:‬כ וגם את הצירעה ישלח יהוה אלוהיכ בם עד‬
‫תערוץ‬
‫לוא‬
‫ז‪:‬כא‬
‫מיפניכ‬
‫והנסתרים‬
‫הנשארים‬
‫אבוד‬
‫מיפניהם כי יהוה אלוהיכ בקירבכ אל גדול ונורא ז‪:‬כב ונשל‬
‫דברים‬
‫יהוה אלוהיכ את הגויים האל מיפניכ מעט מעט לוא תוכל‬
‫כלותם מהר פן תירבה עליכ חית השדה ז‪:‬כג ונתנם יהוה‬
‫אלוהיכ לפניכ והמם מהומה גדולה עד הישמדם ז‪:‬כד ונתן‬
‫מלכיהם בידכ והאבדת את שמם מיתחת השמיים לוא‬
‫ייתיצב איש בפניכ עד הישמידכ אותם ז‪:‬כה פסילי‬
‫אלוהיהם תישרפון באש לוא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לכ‬
‫פן תיוקש בו כי תועבת יהוה אלוהיכ הוא ז‪:‬כו ולוא תביא תועבה‬
‫אל ביתכ והיית חרם כמוהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם‬
‫הוא‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬א כל המיצוה אשר אנוכי מצוכ היום תישמרון לעשות‬
‫למען תיחיון ורביתם ובאתם וירישתם את הארץ אשר נשבע‬
‫יהוה לאבותיכם ח‪:‬ב וזכרת את כל הדרכ אשר הוליככ יהוה‬
‫אלוהיכ זה ארבעים שנה במידבר למען ענותכ לנסותכ לדעת‬
‫את אשר בילבבכ התישמור מיצותו אים לוא ח‪:‬ג ויענכ‬
‫וירעיבכ ויאכילכ את המן אשר לוא ידעת ולוא ידעון אבותיכ‬
‫למען הודיעכ כי לוא על הלחם לבדו ייחיה האדם כי על כל‬
‫מוצא פי יהוה ייחיה האדם ח‪:‬ד שימלתכ לוא בלתה מעליכ‬
‫ורגלכ לוא בצקה זה ארבעים שנה ח‪:‬ה וידעת עימ לבבכ כי‬
‫כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלוהיכ מיסרכא ח‪:‬ו ושמרת את‬
‫מיצות יהוה אלוהיכ ללכת בידרכיו ולייראה אותו ח‪:‬ז כי‬
‫יהוה אלוהיכ מביאכ אל ארץ טובה ארץ נחלי מיים עינות‬
‫ותהומות יוצאים בביקעה ובהר ח‪:‬ח ארץ חיטה ושעורה וגפן‬
‫ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש ח‪:‬ט ארץ אשר לוא‬
‫במיסכנות תואכל בה לחם לוא תחסר כול בה ארץ אשר אבניה ברזל‬
‫ומהרריה תחצוב נחושת ח‪:‬י ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלוהיכ‬
‫על הארץ הטובה אשר נתן לכ ח‪:‬יא הישמר לכ פן תישכח את‬
‫יהוה אלוהיכ לבילתי שמור מיצותיו ומישפטיו וחוקותיו‬
‫אשר אנוכי מצוכ היום ח‪:‬יב פן תואכל ושבעת ובתים טובים‬
‫תיבנה וישבת ח‪:‬יג ובקרכ וצואנכ יירביונ וכסף וזהב יירבה‬
‫לכ וכול אשר לכ יירבה ח‪:‬יד ורם לבבכ ושכחת את יהוה אלוהיכ‬
‫המוציאכ מארץ מיצריים מיבית עבדים ח‪:‬טו המוליככ‬
‫במידבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצימאון אשר אין‬
‫מיים המוציא לכ מיים מיצור החלמיש ח‪:‬טז המאכילכ‬
‫מן במידבר אשר לוא ידעון אבותיכ למען ענותכ ולמען‬
‫נסותכ להיטיבכ באחריתכ ח‪:‬יז ואמרת בילבבכ כוחי ועוצם ידי‬
‫עשה לי את החייל הזה ח‪:‬יח וזכרת את יהוה אלוהיכ כי הוא‬
‫הנותן לכ כוח לעשות חייל למען הקים את בריתו אשר נשבע‬
‫לאבותיכ כיום הזה‪..........‬פ‬
‫ח‪:‬יט והיה אים שכוח תישכח את יהוה אלוהיכ והלכת אחרי‬
‫אלוהים אחרים ועבדתם והישתחוית להם העידותי בכם היום‬
‫כי אבוד תואבדון ח‪:‬כ כגויים אשר יהוה מאביד מיפניכם‬
‫כן תואבדון עקב לוא תישמעון בקול יהוה אלוהיכם‪..........‬פ‬
‫ט‪:‬א שמע יישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת‬
‫גויים גדולים ועצומים מימכא ערים גדולות ובצורות‬
‫בשמיים ט‪:‬ב עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה‬
‫שמעת מי ייתיצב ליפני בני ענק ט‪:‬ג וידעת היום כי‬
‫יהוה אלוהיכ הוא העובר לפניכ אש אוכלה הוא ישמידם והוא‬
‫יכניעם לפניכ והורשתם והאבדתם מהר כאשר דיבר יהוה לכ‬
‫ט‪:‬ד אל תואמר בילבבכ בהדוף יהוה אלוהיכ אותם מילפניכ‬
‫לאמור בצידקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזואת‬
‫וברישעת הגויים האלה יהוה מורישם מיפניכ ט‪:‬ה לוא‬
‫בצידקתכ וביושר לבבכ אתה בא לרשת את ארצם כי ברישעת‬
‫הגויים האלה יהוה אלוהיכ מורישם מיפניכ ולמען‬
‫הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבותיכ לאברהם לייצחק‬
‫וליעקוב ט‪:‬ו וידעת כי לוא בצידקתכ יהוה אלוהיכ נותן לכ את‬
‫דברים‬
‫הארץ הטובה הזואת לרישתה כי עם קשה עורף אתה ט‪:‬ז זכור אל‬
‫תישכח את אשר היקצפת את יהוה אלוהיכ במידבר למינ‬
‫היום אשר יצאת מארץ מיצריים עד בואכם עד המקום הזה‬
‫ממרים הייתם עימ יהוה ט‪:‬ח ובחורב היקצפתם את יהוה‬
‫וייתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם ט‪:‬ט בעלותי ההרה לקחת‬
‫לוחות האבנים לוחות הברית אשר כרת יהוה עימכם ואשב בהר‬
‫ארבעים יום וארבעים לילה לחם לוא אכלתי ומיים לוא‬
‫שתיתי ט‪:‬י וייתן יהוה אלי את שני לוחות האבנים‬
‫כתובים באצבע אלוהים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר יהוה‬
‫עימכם בהר מיתוכ האש ביום הקהל ט‪:‬יא ויהי מיקץ‬
‫ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לוחות‬
‫האבנים לוחות הברית ט‪:‬יב ויואמר יהוה אלי קום רד מהר‬
‫מיזה כי שיחת עמכ אשר הוצאת מימיצריים סרו מהר‬
‫מינ הדרכ אשר ציויתימ עשו להם מסכה ט‪:‬יג ויואמר יהוה‬
‫אלי לאמור ראיתי את העם הזה והינה עם קשה עורף הוא‬
‫ט‪:‬יד הרף מימני ואשמידם ואמחה את שמם מיתחת‬
‫השמיים ואעשה אותכ לגוי עצום ורב מימנו ט‪:‬טו ואפן וארד‬
‫מינ ההר וההר בוער באש ושני לוחות הברית על שתי ידי‬
‫ט‪:‬טז וארא והינה חטאתם ליהוה אלוהיכם עשיתם לכם עגל‬
‫מסכה סרתם מהר מינ הדרכ אשר ציוה יהוה אתכם ט‪:‬יז‬
‫ואתפוש בישני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם‬
‫לעיניכם ט‪:‬יח ואתנפל ליפני יהוה כריאשונה ארבעים‬
‫יום וארבעים לילה לחם לוא אכלתי ומיים לוא שתיתי על‬
‫כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו‬
‫ט‪:‬יט כי יגורתי מיפני האף והחמה אשר קצף יהוה‬
‫עליכם להשמיד אתכם ויישמע יהוה אלי גם בפעם ההיוא‬
‫ט‪:‬כ ובאהרון היתאנף יהוה מאוד להשמידו ואתפלל גם בעד‬
‫אהרון בעת ההיוא ט‪:‬כא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל‬
‫לקחתי ואשרוף אותו באש ואכות אותו טחון היטב עד אשר דק לעפר‬
‫ואשליכ את עפרו אל הנחל היורד מינ ההר ט‪:‬כב ובתבערה ובמסה‬
‫ובקיברות התאוה מקציפים הייתם את יהוה ט‪:‬כג ובישלוח‬
‫יהוה אתכם מיקדש ברנע לאמור עלו ורשו את הארץ אשר נתתי‬
‫לכם ותמרו את פי יהוה אלוהיכם ולוא האמנתם לו ולוא‬
‫שמעתם בקולו ט‪:‬כד ממרים הייתם עימ יהוה מיום דעתי‬
‫אתכם ט‪:‬כה ואתנפל ליפני יהוה את ארבעים היום ואת‬
‫ארבעים הלילה אשר היתנפלתי כי אמר יהוה להשמיד‬
‫אתכם ט‪:‬כו ואתפלל אל יהוה ואומר אדוני יהויה אל תשחת עמכ‬
‫ונחלתכ אשר פדית בגדלכ אשר הוצאת מימיצריים ביד חזקה‬
‫ט‪:‬כז זכור לעבדיכ לאברהם לייצחק וליעקוב אל תפן אל קשי‬
‫העם הזה ואל רישעו ואל חטאתו ט‪:‬כח פן יואמרו הארץ אשר‬
‫הוצאתנו מישם מיבלי יכולת יהוה להביאם אל הארץ אשר‬
‫דיבר להם ומישינאתו אותם הוציאם להמיתם במידבר ט‪:‬כט‬
‫וביזרועכ‬
‫הגדול‬
‫בכוחכ‬
‫הוצאת‬
‫אשר‬
‫ונחלתכ‬
‫עמכ‬
‫והם‬
‫הנטויה‪..........‬פ‬
‫י‪:‬א בעת ההיוא אמר יהוה אלי פסל לכ שני לוחות אבנים‬
‫כריאשונים ועלה אלי ההרה ועשית לכ ארון עץ י‪:‬ב ואכתוב‬
‫על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הריאשונים אשר‬
‫שיברת ושמתם בארון י‪:‬ג ואעש ארון עצי שיטים ואפסול‬
‫שני לוחות אבנים כריאשונים ואעל ההרה ושני הלוחות‬
‫בידי י‪:‬ד וייכתוב על הלוחות כמיכתב הריאשון את עשרת‬
‫הדברים אשר דיבר יהוה אליכם בהר מיתוכ האש ביום הקהל‬
‫וייתנם יהוה אלי י‪:‬ה ואפן וארד מינ ההר ואשימ את‬
‫הלוחות בארון אשר עשיתי וייחיו שם כאשר ציוני יהוה‬
‫י‪:‬ו ובני יישראל נסעו מיבארות בני יעקן מוסרה שם מת‬
‫אהרון וייקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו י‪:‬ז מישם נסעו‬
‫הגודגודה ומינ הגודגודה יטבתה ארץ נחלי מיים י‪:‬ח בעת‬
‫דברים‬
‫ההיוא היבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה‬
‫לעמוד ליפני יהוה לשרתו ולברכ בישמו עד היום הזה י‪:‬ט‬
‫על כן לוא היה ללוי חלק ונחלה עימ אחיו יהוה הוא נחלתו‬
‫כאשר דיבר יהוה אלוהיכ לו י‪:‬י ואנוכי עמדתי בהר כימים‬
‫הריאשונים ארבעים יום וארבעים לילה ויישמע יהוה‬
‫אלי גם בפעם ההיוא לוא אבה יהוה השחיתכ י‪:‬יא ויואמר‬
‫יהוה אלי קום לכ למסע ליפני העם ויבואו ויירשו את הארץ‬
‫אשר נשבעתי לאבותם לתת להם‪..........‬פ‬
‫י‪:‬יב ועתה יישראל מה יהוה אלוהיכ שואל מעימכ כי אים‬
‫לייראה את יהוה אלוהיכ ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד‬
‫את יהוה אלוהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ י‪:‬יג לישמור את‬
‫מיצות יהוה ואת חוקותיו אשר אנוכי מצוכ היום לטוב לכ י‪:‬יד‬
‫הן ליהוה אלוהיכ השמיים ושמי השמיים הארץ וכל אשר‬
‫בה י‪:‬טו רק באבותיכ חשק יהוה לאהבה אותם וייבחר בזרעם‬
‫אחריהם בכם מיכל העמים כיום הזה י‪:‬טז ומלתם את ערלת‬
‫לבבכם וערפכם לוא תקשו עוד י‪:‬יז כי יהוה אלוהיכם הוא‬
‫אלוהי האלוהים ואדוני האדונים האל הגדול הגיבור והנורא‬
‫אשר לוא יישא פנים ולוא ייקח שוחד י‪:‬יח עושה מישפט‬
‫יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושימלה י‪:‬יט ואהבתם את‬
‫הגר כי גרים הייתם בארץ מיצריים י‪:‬כ את יהוה אלוהיכ‬
‫תירא אותו תעבוד ובו תידבק ובישמו תישבע י‪:‬כא הוא תהילתכ‬
‫והוא אלוהיכ אשר עשה איתכ את הגדולות ואת הנוראות האלה אשר‬
‫ראו עיניכ י‪:‬כב בשיבעים נפש ירדו אבותיכ מיצרימה‬
‫ועתה שמכ יהוה אלוהיכ ככוכבי השמיים לרוב יא‪:‬א ואהבת את‬
‫ומישפטיו‬
‫וחוקותיו‬
‫מישמרתו‬
‫ושמרת‬
‫אלוהיכ‬
‫יהוה‬
‫ומיצותיו כל הימים יא‪:‬ב וידעתם היום כי לוא את בניכם‬
‫אשר לוא ידעו ואשר לוא ראו את מוסר יהוה אלוהיכם את גדלו את‬
‫ידו החזקה וזרועו הנטויה יא‪:‬ג ואת אותותיו ואת מעשיו אשר‬
‫עשה בתוכ מיצריים לפרעוה מלכ מיצריים ולכל ארצו יא‪:‬ד‬
‫ואשר עשה לחיל מיצריים לסוסיו ולריכבו אשר הציף את‬
‫מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד‬
‫היום הזה יא‪:‬ה ואשר עשה לכם במידבר עד בואכם עד המקום‬
‫הזה יא‪:‬ו ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר‬
‫פצתה הארץ את פיה ותיבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל‬
‫היקום אשר ברגליהם בקרב כל יישראל יא‪:‬ז כי עיניכם‬
‫הרואות את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה יא‪:‬ח ושמרתם את כל‬
‫המיצוה אשר אנוכי מצוכ היום למען תחזקו ובאתם וירישתם‬
‫את הארץ אשר אתם עוברים שמה לרישתה יא‪:‬ט ולמען תאריכו‬
‫ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם‬
‫ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬י כי הארץ אשר אתה בא‬
‫שמה לרישתה לוא כארץ מיצריים היוא אשר יצאתם מישם‬
‫אשר תיזרע את זרעכ והישקית ברגלכ כגן הירק יא‪:‬יא והארץ‬
‫אשר אתם עוברים שמה לרישתה ארץ הרים ובקעות לימטר‬
‫השמיים תישתה מיים יא‪:‬יב ארץ אשר יהוה אלוהיכ דורש‬
‫אותה תמיד עיני יהוה אלוהיכ בה מרשית השנה ועד אחרית‬
‫שנה‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬יג והיה אים שמוע תישמעו אל מיצותי‬
‫אשר אנוכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלוהיכם ולעבדו‬
‫בכל לבבכם ובכל נפשכם יא‪:‬יד ונתתי מטר ארצכם בעיתו יורה‬
‫ומלקוש ואספת דגנכ ותירושכ וייצהרכ יא‪:‬טו ונתתי עשב‬
‫בשדכ ליבהמתכ ואכלת ושבעת יא‪:‬טז הישמרו לכם פן ייפתה‬
‫לבבכם וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והישתחויתם להם‬
‫יא‪:‬יז וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמיים ולוא ייחיה‬
‫מטר והאדמה לוא תיתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ‬
‫הטובה אשר יהוה נותן לכם יא‪:‬יח ושמתם את דברי אלה על‬
‫לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות‬
‫בין עיניכם יא‪:‬יט ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם‬
‫דברים‬
‫בשיבתכ בביתכ ובלכתכ בדרכ ובשכבכ ובקומכ יא‪:‬כ וכתבתם על‬
‫מזוזות ביתכ ובישעריכ יא‪:‬כא למען יירבו ימיכם וימי‬
‫בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכם לתת להם כימי‬
‫השמיים על הארץ‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כב כי אים שמור תישמרון‬
‫את כל המיצוה הזואת אשר אנוכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה‬
‫את יהוה אלוהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו יא‪:‬כג והוריש‬
‫יהוה את כל הגויים האלה מיליפניכם וירישתם גויים‬
‫גדולים ועצומים מיכם יא‪:‬כד כל המקום אשר תידרוכ כף‬
‫רגלכם בו לכם ייחיה מינ המידבר והלבנון מינ הנהר נהר‬
‫פרת ועד הים האחרון ייחיה גבולכם יא‪:‬כה לוא ייתיצב‬
‫איש ביפניכם פחדכם ומוראכם ייתן יהוה אלוהיכם על‬
‫פני כל הארץ אשר תידרכו בה כאשר דיבר לכם‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כו‬
‫ראה אנוכי נותן ליפניכם היום ברכה וקללה יא‪:‬כז את‬
‫הברכה אשר תישמעו אל מיצות יהוה אלוהיכם אשר אנוכי‬
‫מצוה אתכם היום יא‪:‬כח והקללה אים לוא תישמעו אל מיצות‬
‫יהוה אלוהיכם וסרתם מינ הדרכ אשר אנוכי מצוה אתכם‬
‫לוא‬
‫אשר‬
‫אחרים‬
‫אלוהים‬
‫אחרי‬
‫ללכת‬
‫היום‬
‫ידעתם‪..........‬ס‪..........‬יא‪:‬כט והיה כי יביאכ יהוה אלוהיכ אל הארץ‬
‫אשר אתה בא שמה לרישתה ונתתה את הברכה על הר גריזים‬
‫ואת הקללה על הר עיבל יא‪:‬ל הלוא המה בעבר הירדן אחרי דרכ‬
‫מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגילגל אצל‬
‫אלוני מורה יא‪:‬לא כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את‬
‫הארץ אשר יהוה אלוהיכם נותן לכם וירישתם אותה וישבתם‬
‫בה יא‪:‬לב ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המישפטים אשר‬
‫החוקים‬
‫אלה‬
‫יב‪:‬א‬
‫היום‬
‫ליפניכם‬
‫נותן‬
‫אנוכי‬
‫והמישפטים אשר תישמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה‬
‫אלוהי אבותיכ לכ לרישתה כל הימים אשר אתם חיימ על‬
‫האדמה יב‪:‬ב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים‬
‫אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם על ההרים הרמים ועל‬
‫הגבעות ותחת כל עץ רענן יב‪:‬ג ונתצתם את מיזבחותם‬
‫ושיברתם את מצבותם ואשריהם תישרפון באש ופסילי‬
‫אלוהיהם תגדעון ואיבדתם את שמם מינ המקום ההוא יב‪:‬ד‬
‫לוא תעשון כן ליהוה אלוהיכם יב‪:‬ה כי אים אל המקום אשר‬
‫ייבחר יהוה אלוהיכם מיכל שיבטיכם לשום את שמו שם‬
‫לשיכנו תידרשו ובאת שמה יב‪:‬ו והבאתם שמה עולותיכם‬
‫וזיבחיכם ואת מעשרותיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם‬
‫ונדבותיכם ובכורות בקרכם וצואנכם יב‪:‬ז ואכלתם שם ליפני‬
‫יהוה אלוהיכם ושמחתם בכול מישלח ידכם אתם ובתיכם אשר‬
‫ברככ יהוה אלוהיכ יב‪:‬ח לוא תעשון ככול אשר אנחנו עושים‬
‫פוה היום איש כל הישר בעיניו יב‪:‬ט כי לוא באתם עד עתה‬
‫אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ יב‪:‬י‬
‫ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלוהיכם מנחיל‬
‫אתכם והניח לכם מיכל אויביכם מיסביב וישבתם בטח‬
‫יב‪:‬יא והיה המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכם בו לשכן שמו‬
‫שם שמה תביאו את כל אשר אנוכי מצוה אתכם עולותיכם‬
‫וזיבחיכם מעשרותיכם ותרומת ידכם וכול מיבחר נדריכם‬
‫אשר תידרו ליהוה יב‪:‬יב ושמחתם ליפני יהוה אלוהיכם‬
‫אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי אשר‬
‫בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה איתכם יב‪:‬יג הישמר לכ‬
‫פן תעלה עולותיכ בכל מקום אשר תיראה יב‪:‬יד כי אים‬
‫במקום אשר ייבחר יהוה באחד שבטיכ שם תעלה עולותיכ ושם‬
‫תעשה כול אשר אנוכי מצוכא יב‪:‬טו רק בכל אות נפשכ תיזבח‬
‫ואכלת בשר כבירכת יהוה אלוהיכ אשר נתן לכ בכל שעריכ‬
‫הטמא והטהור יואכלנו כצבי וכאיל יב‪:‬טז רק הדם לוא תואכלו על‬
‫הארץ תישפכנו כמיים יב‪:‬יז לוא תוכל לאכול בישעריכ‬
‫מעשר דגנכ ותירושכ וייצהרכ ובכורות בקרכ וצואנכ וכל נדריכ‬
‫אשר תידור ונדבותיכ ותרומת ידכ יב‪:‬יח כי אים ליפני‬
‫דברים‬
‫יהוה אלוהיכ תואכלנו במקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו אתה‬
‫ובינכ וביתכ ועבדכ ואמתכ והלוי אשר בישעריכ ושמחת‬
‫ליפני יהוה אלוהיכ בכול מישלח ידכ יב‪:‬יט הישמר לכ‬
‫פן תעזוב את הלוי כל ימיכ על אדמתכ‪..........‬ס‪ ..........‬יב‪:‬כ כי‬
‫ירחיב יהוה אלוהיכ את גבולכ כאשר דיבר לכ ואמרת אוכלה בשר‬
‫כי תאוה נפשכ לאכול בשר בכל אות נפשכ תואכל בשר יב‪:‬כא כי‬
‫יירחק מימכ המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשום שמו שם‬
‫וזבחת מיבקרכ ומיצואנכ אשר נתן יהוה לכ כאשר ציויתיכ‬
‫ואכלת בישעריכ בכול אות נפשכ יב‪:‬כב אכ כאשר יאכל את‬
‫הצבי ואת האיל כן תואכלנו הטמא והטהור יחדו יואכלנו יב‪:‬כג‬
‫רק חזק לבילתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ולוא תואכל הנפש‬
‫עימ הבשר יב‪:‬כד לוא תואכלנו על הארץ תישפכנו כמיים‬
‫יב‪:‬כה לוא תואכלנו למען ייטב לכ ולבניכ אחריכ כי תעשה‬
‫הישר בעיני יהוה יב‪:‬כו רק קדשיכ אשר ייחיו לכ ונדריכ‬
‫תישא ובאת אל המקום אשר ייבחר יהוה יב‪:‬כז ועשית‬
‫עולותיכ הבשר והדם על מיזבח יהוה אלוהיכ ודם זבחיכ‬
‫יישפכ על מיזבח יהוה אלוהיכ והבשר תואכל יב‪:‬כח שמור‬
‫ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצוכא למען ייטב לכ‬
‫ולבניכ אחריכ עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה‬
‫אלוהיכ‪..........‬ס‪..........‬יב‪:‬כט כי יכרית יהוה אלוהיכ את הגויים‬
‫אשר אתה בא שמה לרשת אותם מיפניכ וירשת אותם וישבת‬
‫בארצם יב‪:‬ל הישמר לכ פן תינקש אחריהם אחרי הישמדם‬
‫מיפניכ ופן תידרוש לאלוהיהם לאמור איכה יעבדו‬
‫הגויים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני יב‪:‬לא לוא‬
‫תעשה כן ליהוה אלוהיכ כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו‬
‫לאלוהיהם כי גם את בניהם ואת בנותיהם יישרפו באש‬
‫לאלוהיהם יג‪:‬א את כל הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם אותו‬
‫תישמרו לעשות לוא תוסף עליו ולוא תיגרע מימנו‪..........‬פ‬
‫יג‪:‬ב כי יקום בקירבכ נביא או חולם חלום ונתן אליכ אות או‬
‫מופת יג‪:‬ג ובא האות והמופת אשר דיבר אליכ לאמור נלכה‬
‫אחרי אלוהים אחרים אשר לוא ידעתם ונעבדם יג‪:‬ד לוא‬
‫תישמע אל דיברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי‬
‫מנסה יהוה אלוהיכם אתכם לדעת היישכם אוהבים את יהוה‬
‫אלוהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם יג‪:‬ה אחרי יהוה אלוהיכם‬
‫תלכו ואותו תיראו ואת מיצותיו תישמורו ובקולו תישמעו ואותו‬
‫תעבודו ובו תידבקון יג‪:‬ו והנביא ההוא או חולם החלום ההוא‬
‫יומת כי דיבר סרה על יהוה אלוהיכם המוציא אתכם מארץ‬
‫מיצריים והפודכ מיבית עבדים להדיחכ מינ הדרכ אשר‬
‫הרע‬
‫וביערת‬
‫בה‬
‫ללכת‬
‫אלוהיכ‬
‫יהוה‬
‫ציוכ‬
‫מיקירבכ‪..........‬ס‪..........‬יג‪:‬ז כי יסיתכ אחיכ בן אימכ או בינכ או‬
‫ביתכ או אשת חיקכ או רעכ אשר כנפשכ בסתר לאמור נלכה‬
‫ונעבדה אלוהים אחרים אשר לוא ידעת אתה ואבותיכ יג‪:‬ח‬
‫מאלוהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליכ או הרחוקים‬
‫מימכא מיקצה הארץ ועד קצה הארץ יג‪:‬ט לוא תואבה לו ולוא‬
‫תישמע אליו ולוא תחוס עינכ עליו ולוא תחמול ולוא תכסה עליו‬
‫יג‪:‬י כי הרוג תהרגנו ידכ תיחיה בו בריאשונה להמיתו ויד‬
‫כל העם באחרונה יג‪:‬יא וסקלתו באבנים ומת כי ביקש להדיחכ‬
‫מעל יהוה אלוהיכ המוציאכ מארץ מיצריים מיבית‬
‫עבדים יג‪:‬יב וכל יישראל יישמעו וייראון ולוא יוסיפו‬
‫לעשות כדבר הרע הזה בקירבכ‪..........‬ס‪ ..........‬יג‪:‬יג כי תישמע באחת‬
‫עריכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לשבת שם לאמור יג‪:‬יד‬
‫יצאו אנשים בני בליעל מיקירבכ וידיחו את יושבי‬
‫עירם לאמור נלכה ונעבדה אלוהים אחרים אשר לוא ידעתם‬
‫יג‪:‬טו ודרשת וחקרת ושאלת היטב והינה אמת נכון הדבר נעשתה‬
‫התועבה הזואת בקירבכ יג‪:‬טז הכה תכה את יושבי העיר ההיוא‬
‫לפי חרב החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב יג‪:‬יז‬
‫דברים‬
‫ואת כל שללה תיקבוץ אל תוכ רחובה ושרפת באש את העיר ואת כל‬
‫שללה כליל ליהוה אלוהיכ והיתה תל עולם לוא תיבנה עוד‬
‫יג‪:‬יח ולוא יידבק בידכ מאומה מינ החרם למען ישוב יהוה‬
‫מחרון אפו ונתן לכ רחמים וריחמכ והירבכ כאשר נשבע‬
‫לאבותיכ יג‪:‬יט כי תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור את כל‬
‫מיצותיו אשר אנוכי מצוכ היום לעשות הישר בעיני יהוה‬
‫אלוהיכ‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬א בנים אתם ליהוה אלוהיכם לוא תיתגודדו‬
‫ולוא תשימו קרחה בין עיניכם למת יד‪:‬ב כי עם קדוש אתה‬
‫ליהוה אלוהיכ ובכ בחר יהוה ליחיות לו לעם סגולה מיכול‬
‫העמים אשר על פני האדמה‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬ג לוא תואכל כל תועבה‬
‫יד‪:‬ד זואת הבהמה אשר תואכלו שור שה כשבים ושה עיזים‬
‫יד‪:‬ה איל וצבי ויחמור ואקו ודישון ותאו וזמר יד‪:‬ו וכל בהמה‬
‫מפרסת פרסה ושוסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אותה‬
‫תואכלו יד‪:‬ז אכ את זה לוא תואכלו מימעלי הגרה ומימפריסי‬
‫הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה‬
‫המה ופרסה לוא היפריסו טמאים הם לכם יד‪:‬ח ואת החזיר כי‬
‫מפריס פרסה הוא ולוא גרה טמא הוא לכם מיבשרם לוא תואכלו‬
‫ובנבלתם לוא תיגעו‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬ט את זה תואכלו מיכול אשר‬
‫במיים כול אשר לו סנפיר וקשקשת תואכלו יד‪:‬י וכול אשר‬
‫אין לו סנפיר וקשקשת לוא תואכלו טמא הוא לכם‪..........‬ס‪ ..........‬יד‪:‬יא‬
‫כל ציפור טהורה תואכלו יד‪:‬יב וזה אשר לוא תואכלו מהם הנשר‬
‫והפרס והעזניה יד‪:‬יג והראה ואת האיה והדיה למינה‬
‫יד‪:‬יד ואת כל עורב למינו יד‪:‬טו ואת בת היענה ואת התחמס ואת‬
‫השחף ואת הנץ למינהו יד‪:‬טז את הכוס ואת הינשוף‬
‫והתינשמת יד‪:‬יז והקאת ואת הרחמה ואת השלכ יד‪:‬יח והחסידה‬
‫והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף יד‪:‬יט וכול שרץ העוף‬
‫טמא הוא לכם לוא יאכלו יד‪:‬כ כל עוף טהור תואכלו יד‪:‬כא לוא‬
‫תואכלו כל נבלה לגר אשר בישעריכ תיתננה ואכלה או מכור‬
‫לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלוהיכ לוא תבשל גדי בחלב‬
‫אימו‪..........‬פ‬
‫יד‪:‬כב עשר תעשר את כל תבואת זרעכ היוצא השדה שנה שנה‬
‫יד‪:‬כג ואכלת ליפני יהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר לשכן‬
‫שמו שם מעשר דגנכ תירושכ וייצהרכ ובכורות בקרכ וצואנכ‬
‫למען תילמד לייראה את יהוה אלוהיכ כל הימים יד‪:‬כד וכי‬
‫יירבה מימכ הדרכ כי לוא תוכל שאתו כי יירחק מימכ המקום‬
‫אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשום שמו שם כי יברככ יהוה‬
‫אלוהיכ יד‪:‬כה ונתתה בכסף וצרת הכסף בידכ והלכת אל המקום‬
‫אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו יד‪:‬כו ונתתה הכסף בכול אשר תאוה‬
‫נפשכ בבקר ובצואן ובייין ובשכר ובכול אשר תישאלכ נפשכ‬
‫ואכלת שם ליפני יהוה אלוהיכ ושמחת אתה וביתכ יד‪:‬כז‬
‫והלוי אשר בישעריכ לוא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה‬
‫עימכ‪..........‬ס‪..........‬יד‪:‬כח מיקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשר‬
‫תבואתכ בשנה ההיוא והינחת בישעריכ יד‪:‬כט ובא הלוי כי‬
‫אין לו חלק ונחלה עימכ והגר והיתום והאלמנה אשר‬
‫בישעריכ ואכלו ושבעו למען יברככ יהוה אלוהיכ בכל מעשה‬
‫ידכ אשר תעשה‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬א מיקץ שבע שנים תעשה שמיטה‬
‫טו‪:‬ב וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו‬
‫לוא ייגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה ליהוה טו‪:‬ג את‬
‫הנכרי תיגוש ואשר ייחיה לכ את אחיכ תשמט ידכ טו‪:‬ד אפס‬
‫כי לוא ייחיה בכ אביון כי ברכ יברככ יהוה בארץ אשר יהוה‬
‫אלוהיכ נותן לכ נחלה לרישתה טו‪:‬ה רק אים שמוע תישמע‬
‫בקול יהוה אלוהיכ לישמור לעשות את כל המיצוה הזואת אשר‬
‫אנוכי מצוכ היום טו‪:‬ו כי יהוה אלוהיכ ברככ כאשר דיבר לכ‬
‫והעבטת גויים רבים ואתה לוא תעבוט ומשלת בגויים רבים‬
‫ובכ לוא יימשולו‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬ז כי ייחיה בכ אביון מאחד אחיכ‬
‫באחד שעריכ בארצכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לוא תאמץ את‬
‫דברים‬
‫לבבכ ולוא תיקפוץ את ידכ מאחיכ האביון טו‪:‬ח כי פתוח‬
‫תיפתח את ידכ לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו טו‪:‬ט‬
‫הישמר לכ פן ייחיה דבר עימ לבבכ בליעל לאמור קרבה שנת‬
‫השבע שנת השמיטה ורעה עינכ באחיכ האביון ולוא תיתן לו‬
‫וקרא עליכ אל יהוה והיה בכ חטא טו‪:‬י נתון תיתן לו ולוא ירע‬
‫לבבכ בתיתכ לו כי ביגלל הדבר הזה יברככ יהוה אלוהיכ בכל‬
‫מעשכ ובכול מישלח ידכ טו‪:‬יא כי לוא יחדל אביון מיקרב‬
‫הארץ על כן אנוכי מצוכ לאמור פתוח תיפתח את ידכ לאחיכ‬
‫לעניכ ולאביונכ בארצכ‪..........‬ס‪..........‬טו‪:‬יב כי יימכר לכ אחיכ‬
‫העיברי או העיבריה ועבדכ שש שנים ובשנה השביעית‬
‫תשלחנו חפשי מעימכ טו‪:‬יג וכי תשלחנו חפשי מעימכ לוא‬
‫תשלחנו ריקם טו‪:‬יד העניק תעניק לו מיצואנכ ומיגרנכ‬
‫ומייקבכ אשר ברככ יהוה אלוהיכ תיתן לו טו‪:‬טו וזכרת כי עבד‬
‫היית בארץ מיצריים וייפדכ יהוה אלוהיכ על כן אנוכי‬
‫מצוכ את הדבר הזה היום טו‪:‬טז והיה כי יואמר אליכ לוא אצא‬
‫מעימכ כי אהבכ ואת ביתכ כי טוב לו עימכ טו‪:‬יז ולקחת את‬
‫המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לכ עבד עולם ואף לאמתכ‬
‫תעשה כן טו‪:‬יח לוא ייקשה בעינכ בשלחכ אותו חפשי מעימכ‬
‫כי מישנה שכר שכיר עבדכ שש שנים וברככ יהוה אלוהיכ‬
‫בכול אשר תעשה‪..........‬פ‬
‫טו‪:‬יט כל הבכור אשר ייולד ביבקרכ ובצואנכ הזכר תקדיש ליהוה‬
‫אלוהיכ לוא תעבוד ביבכור שורכ ולוא תגוז בכור צואנכ טו‪:‬כ‬
‫ליפני יהוה אלוהיכ תואכלנו שנה בשנה במקום אשר ייבחר‬
‫יהוה אתה וביתכ טו‪:‬כא וכי ייחיה בו מום פיסח או עיור כול‬
‫מום רע לוא תיזבחנו ליהוה אלוהיכ טו‪:‬כב בישעריכ תואכלנו‬
‫הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל טו‪:‬כג רק את דמו לוא תואכל על‬
‫הארץ תישפכנו כמיים‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬א שמור את חודש האביב ועשית פסח ליהוה אלוהיכ כי‬
‫בחודש האביב הוציאכ יהוה אלוהיכ מימיצריים לילה טז‪:‬ב‬
‫וזבחת פסח ליהוה אלוהיכ צואן ובקר במקום אשר ייבחר יהוה‬
‫לשכן שמו שם טז‪:‬ג לוא תואכל עליו חמץ שיבעת ימים תואכל‬
‫עליו מצות לחם עוני כי בחיפזון יצאת מארץ מיצריים‬
‫למען תיזכור את יום צאתכ מארץ מיצריים כול ימי‬
‫חייכ טז‪:‬ד ולוא יראה לכ שאור בכל גבולכ שיבעת ימים ולוא‬
‫ילין מינ הבשר אשר תיזבח בערב ביום הריאשון לבוקר‬
‫טז‪:‬ה לוא תוכל ליזבוח את הפסח באחד שעריכ אשר יהוה אלוהיכ‬
‫נותן לכ טז‪:‬ו כי אים אל המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ‬
‫לשכן שמו שם תיזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתכ‬
‫מימיצריים טז‪:‬ז ובישלת ואכלת במקום אשר ייבחר יהוה‬
‫אלוהיכ בו ופנית בבוקר והלכת לאוהליכ טז‪:‬ח ששת ימים תואכל‬
‫מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלוהיכ לוא תעשה‬
‫מלאכה‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬ט שיבעה שבועות תיספר לכ מהחל חרמש‬
‫בקמה תחל ליספור שיבעה שבועות טז‪:‬י ועשית חג שבועות‬
‫ליהוה אלוהיכ מיסת נדבת ידכ אשר תיתן כאשר יברככ יהוה‬
‫אלוהיכ טז‪:‬יא ושמחת ליפני יהוה אלוהיכ אתה ובינכ וביתכ‬
‫ועבדכ ואמתכ והלוי אשר בישעריכ והגר והיתום והאלמנה אשר‬
‫בקירבכ במקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשכן שמו שם טז‪:‬יב‬
‫וזכרת כי עבד היית במיצריים ושמרת ועשית את החוקים‬
‫האלה‪..........‬פ‬
‫טז‪:‬יג חג הסוכות תעשה לכ שיבעת ימים באספכ מיגרנכ‬
‫ומייקבכ טז‪:‬יד ושמחת בחגכ אתה ובינכ וביתכ ועבדכ ואמתכ‬
‫והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בישעריכ טז‪:‬טו שיבעת‬
‫ימים תחוג ליהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר יהוה כי‬
‫יברככ יהוה אלוהיכ בכול תבואתכ ובכול מעשה ידיכ והיית אכ‬
‫שמח טז‪:‬טז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורכ את פני‬
‫דברים‬
‫יהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג‬
‫הסוכות ולוא יראה את פני יהוה ריקם טז‪:‬יז איש כמתנת‬
‫ידו כבירכת יהוה אלוהיכ אשר נתן לכ‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬יח שופטים‬
‫ושוטרים תיתן לכ בכל שעריכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ‬
‫לישבטיכ ושפטו את העם מישפט צדק טז‪:‬יט לוא תטה מישפט‬
‫לוא תכיר פנים ולוא תיקח שוחד כי השוחד יעור עיני‬
‫חכמים ויסלף דיברי צדיקימ טז‪:‬כ צדק צדק תירדוף למען‬
‫נותן‬
‫אלוהיכ‬
‫יהוה‬
‫אשר‬
‫הארץ‬
‫את‬
‫וירשת‬
‫תיחיה‬
‫לכ‪..........‬ס‪..........‬טז‪:‬כא לוא תיטע לכ אשרה כל עץ אצל מיזבח יהוה‬
‫אלוהיכ אשר תעשה לכ טז‪:‬כב ולוא תקים לכ מצבה אשר שנא‬
‫יהוה אלוהיכ‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬א לוא תיזבח ליהוה אלוהיכ שור ושה‬
‫אשר ייחיה בו מום כול דבר רע כי תועבת יהוה אלוהיכ‬
‫הוא‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬ב כי יימצא בקירבכ באחד שעריכ אשר יהוה‬
‫אלוהיכ נותן לכ איש או אישה אשר יעשה את הרע בעיני‬
‫יהוה אלוהיכ לעבור בריתו יז‪:‬ג וילכ ויעבוד אלוהים אחרים‬
‫ויישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמיים אשר לוא‬
‫ציויתי יז‪:‬ד והוגד לכ ושמעת ודרשת היטב והינה אמת נכון‬
‫הדבר נעשתה התועבה הזואת ביישראל יז‪:‬ה והוצאת את האיש‬
‫ההוא או את האישה ההיוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל‬
‫שעריכ את האיש או את האישה וסקלתם באבנים ומתו יז‪:‬ו על‬
‫פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת לוא יומת על‬
‫פי עד אחד יז‪:‬ז יד העדים תיחיה בו בריאשונה להמיתו‬
‫ויד כל העם באחרונה וביערת הרע מיקירבכ‪..........‬פ‬
‫יז‪:‬ח כי ייפלא מימכ דבר למישפט בין דם לדם בין דין‬
‫לדין ובין נגע לנגע דיברי ריבות בישעריכ וקמת ועלית‬
‫אל המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו יז‪:‬ט ובאת אל הכוהנים‬
‫הלויים ואל השופט אשר ייחיה בימים ההם ודרשת‬
‫והיגידו לכ את דבר המישפט יז‪:‬י ועשית על פי הדבר אשר‬
‫יגידו לכ מינ המקום ההוא אשר ייבחר יהוה ושמרת לעשות‬
‫ככול אשר יורוכ יז‪:‬יא על פי התורה אשר יורוכ ועל המישפט‬
‫אשר יואמרו לכ תעשה לוא תסור מינ הדבר אשר יגידו לכ‬
‫ימין ושמואל יז‪:‬יב והאיש אשר יעשה בזדון לבילתי‬
‫שמוע אל הכוהן העומד לשרת שם את יהוה אלוהיכ או אל‬
‫השופט ומת האיש ההוא וביערת הרע מיישראל יז‪:‬יג וכל‬
‫העם יישמעו וייראו ולוא יזידון עוד‪..........‬ס‪..........‬יז‪:‬יד כי‬
‫תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ וירישתה וישבתה‬
‫בה ואמרת אשימה עלי מלכ ככל הגויים אשר סביבותי יז‪:‬טו‬
‫שום תשים עליכ מלכ אשר ייבחר יהוה אלוהיכ בו מיקרב‬
‫אחיכ תשים עליכ מלכ לוא תוכל לתת עליכ איש נכרי אשר‬
‫לוא אחיכ הוא יז‪:‬טז רק לוא ירבה לו סוסים ולוא ישיב את העם‬
‫מיצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לוא תוסיפון לשוב‬
‫בדרכ הזה עוד יז‪:‬יז ולוא ירבה לו נשים ולוא יסור לבבו וכסף‬
‫וזהב לוא ירבה לו מאוד יז‪:‬יח והיה כשיבתו על כיסא ממלכתו‬
‫וכתב לו את מישנה התורה הזואת על ספר מיליפני‬
‫הכוהנים הלויים יז‪:‬יט והיתה עימו וקרא בו כל ימי חייו‬
‫למען יילמד לייראה את יהוה אלוהיו לישמור את כל‬
‫דיברי התורה הזואת ואת החוקים האלה לעשותם יז‪:‬כ לבילתי‬
‫רום לבבו מאחיו ולבילתי סור מינ המיצוה ימין ושמואול‬
‫בקרב‬
‫ובניו‬
‫הוא‬
‫ממלכתו‬
‫על‬
‫ימים‬
‫יאריכ‬
‫למען‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬א לוא ייחיה לכוהנים הלויים כל שבט‬
‫לוי חלק ונחלה עימ יישראל אישי יהוה ונחלתו יואכלון‬
‫יח‪:‬ב ונחלה לוא ייחיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר‬
‫דיבר לו‪..........‬ס‪..........‬יח‪:‬ג וזה ייחיה מישפט הכוהנים מאת‬
‫העם מאת זובחי הזבח אים שור אים שה ונתן לכוהן הזרוע‬
‫והלחיימ והקבה יח‪:‬ד ראשית דגנכ תירושכ וייצהרכ וראשית‬
‫גז צואנכ תיתן לו יח‪:‬ה כי בו בחר יהוה אלוהיכ מיכל שבטיכ‬
‫דברים‬
‫לעמוד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬ו וכי‬
‫יבוא הלוי מאחד שעריכ מיכל יישראל אשר הוא גר שם ובא‬
‫בכל אות נפשו אל המקום אשר ייבחר יהוה יח‪:‬ז ושרת בשם‬
‫יהוה אלוהיו ככל אחיו הלויים העומדים שם ליפני יהוה‬
‫יח‪:‬ח חלק כחלק יואכלו לבד מימכריו על האבות‪..........‬ס‪ ..........‬יח‪:‬ט כי‬
‫אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ לוא תילמד לעשות‬
‫כתועבות הגויים ההם יח‪:‬י לוא יימצא בכ מעביר בנו וביתו‬
‫באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף יח‪:‬יא וחובר חבר‬
‫ושואל אוב ויידעוני ודורש אל המתים יח‪:‬יב כי תועבת יהוה‬
‫כל עושה אלה וביגלל התועבות האלה יהוה אלוהיכ מוריש אותם‬
‫מיפניכ יח‪:‬יג תמים תיחיה עימ יהוה אלוהיכ יח‪:‬יד‬
‫כי הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל‬
‫קוסמים יישמעו ואתה לוא כן נתן לכ יהוה אלוהיכ יח‪:‬טו‬
‫נביא מיקירבכ מאחיכ כמוני יקים לכ יהוה אלוהיכ אליו‬
‫תישמעון יח‪:‬טז ככול אשר שאלת מעימ יהוה אלוהיכ בחורב‬
‫ביום הקהל לאמור לוא אוסף לישמוע את קול יהוה אלוהי ואת‬
‫האש הגדולה הזואת לוא אראה עוד ולוא אמות יח‪:‬יז ויואמר‬
‫יהוה אלי היטיבו אשר דיברו יח‪:‬יח נביא אקים להם מיקרב‬
‫אחיהם כמוכ ונתתי דברי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר‬
‫אצונו יח‪:‬יט והיה האיש אשר לוא יישמע אל דברי אשר‬
‫ידבר בישמי אנוכי אדרוש מעימו יח‪:‬כ אכ הנביא אשר‬
‫יזיד לדבר דבר בישמי את אשר לוא ציויתיו לדבר ואשר ידבר‬
‫בשם אלוהים אחרים ומת הנביא ההוא יח‪:‬כא וכי תואמר‬
‫בילבבכ איכה נדע את הדבר אשר לוא דיברו יהוה יח‪:‬כב אשר‬
‫ידבר הנביא בשם יהוה ולוא ייחיה הדבר ולוא יבוא הוא הדבר‬
‫תגור‬
‫לוא‬
‫הנביא‬
‫דיברו‬
‫בזדון‬
‫יהוה‬
‫דיברו‬
‫לוא‬
‫אשר‬
‫מימנו‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬א כי יכרית יהוה אלוהיכ את הגויים‬
‫אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ את ארצם וירישתם וישבת‬
‫בעריהם ובבתיהם יט‪:‬ב שלוש ערים תבדיל לכ בתוכ ארצכ אשר‬
‫יהוה אלוהיכ נותן לכ לרישתה יט‪:‬ג תכין לכ הדרכ ושילשת‬
‫את גבול ארצכ אשר ינחילכ יהוה אלוהיכ והיה לנוס שמה כל‬
‫רוצח יט‪:‬ד וזה דבר הרוצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו‬
‫ביבלי דעת והוא לוא שונא לו מיתמול שילשום יט‪:‬ה ואשר‬
‫יבוא את רעהו ביער לחטוב עצים ונדחה ידו בגרזן ליכרות העץ‬
‫ונשל הברזל מינ העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת‬
‫הערים האלה וחי יט‪:‬ו פן יירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי‬
‫יחם לבבו והישיגו כי יירבה הדרכ והיכהו נפש ולו אין‬
‫מישפט מות כי לוא שונא הוא לו מיתמול שילשום יט‪:‬ז על‬
‫כן אנוכי מצוכ לאמור שלוש ערים תבדיל לכ יט‪:‬ח ואים‬
‫ירחיב יהוה אלוהיכ את גבולכ כאשר נשבע לאבותיכ ונתן לכ‬
‫את כל הארץ אשר דיבר לתת לאבותיכ יט‪:‬ט כי תישמור את כל‬
‫המיצוה הזואת לעשותה אשר אנוכי מצוכ היום לאהבה את‬
‫יהוה אלוהיכ וללכת בידרכיו כל הימים ויספת לכ עוד שלוש‬
‫ערים על השלוש האלה יט‪:‬י ולוא יישפכ דם נקי בקרב ארצכ‬
‫אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה והיה עליכ דמים‪..........‬פ‬
‫יט‪:‬יא וכי ייחיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו‬
‫והיכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל יט‪:‬יב ושלחו‬
‫זיקני עירו ולקחו אותו מישם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת‬
‫יט‪:‬יג לוא תחוס עינכ עליו וביערת דם הנקי מיישראל וטוב‬
‫לכ‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬יד לוא תסיג גבול רעכ אשר גבלו ריאשונים‬
‫בנחלתכ אשר תינחל בארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ‬
‫לרישתה‪..........‬ס‪..........‬יט‪:‬טו לוא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל‬
‫חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלושה‬
‫עדים יקום דבר יט‪:‬טז כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה‬
‫יט‪:‬יז ועמדו שני האנשים אשר להם הריב ליפני יהוה‬
‫ליפני הכוהנים והשופטים אשר ייחיו בימים ההם‬
‫דברים‬
‫יט‪:‬יח ודרשו השופטים היטב והינה עד שקר העד שקר ענה‬
‫באחיו יט‪:‬יט ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וביערת‬
‫הרע מיקירבכ יט‪:‬כ והנשארים יישמעו וייראו ולוא‬
‫יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקירבכ יט‪:‬כא ולוא תחוס‬
‫עינכ נפש בנפש עיין בעיין שן בשן יד ביד רגל‬
‫ברגל‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬א כי תצא למילחמה על אויבכ וראית סוס ורכב‬
‫עם רב מימכ לוא תירא מהם כי יהוה אלוהיכ עימכ המעלכ‬
‫מארץ מיצריים כ‪:‬ב והיה כקרבכם אל המילחמה ונגש הכוהן‬
‫ודיבר אל העם כ‪:‬ג ואמר אלהם שמע יישראל אתם קרבים‬
‫היום למילחמה על אויביכם אל ירכ לבבכם אל תיראו ואל‬
‫תחפזו ואל תערצו מיפניהם כ‪:‬ד כי יהוה אלוהיכם ההולכ‬
‫עימכם להילחם לכם עימ אויביכם להושיע אתכם כ‪:‬ה‬
‫ודיברו השוטרים אל העם לאמור מי האיש אשר בנה ביית‬
‫חדש ולוא חנכו ילכ וישוב לביתו פן ימות במילחמה ואיש‬
‫אחר יחנכנו כ‪:‬ו ומי האיש אשר נטע כרם ולוא חיללו ילכ‬
‫וישוב לביתו פן ימות במילחמה ואיש אחר יחללנו כ‪:‬ז ומי‬
‫האיש אשר ארש אישה ולוא לקחה ילכ וישוב לביתו פן ימות‬
‫במילחמה ואיש אחר ייקחנה כ‪:‬ח ויספו השוטרים לדבר אל‬
‫העם ואמרו מי האיש הירא ורכ הלבב ילכ וישוב לביתו ולוא‬
‫יימס את לבב אחיו כילבבו כ‪:‬ט והיה ככלות השוטרים לדבר אל‬
‫העם ופקדו שרי צבאות ברואש העם‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬י כי תיקרב אל‬
‫עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום כ‪:‬יא והיה אים שלום‬
‫תענכ ופתחה לכ והיה כל העם הנמצא בה ייחיו לכ למס ועבדוכ‬
‫כ‪:‬יב ואים לוא תשלים עימכ ועשתה עימכ מילחמה וצרת‬
‫עליה כ‪:‬יג ונתנה יהוה אלוהיכ בידכ והיכית את כל זכורה‬
‫לפי חרב כ‪:‬יד רק הנשים והטף והבהמה וכול אשר ייחיה‬
‫בעיר כל שללה תבוז לכ ואכלת את שלל אויביכ אשר נתן יהוה‬
‫אלוהיכ לכ כ‪:‬טו כן תעשה לכל הערים הרחוקות מימכ מאוד אשר‬
‫לוא מערי הגויים האלה הנה כ‪:‬טז רק מערי העמים האלה‬
‫אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה לוא תחיה כל נשמה כ‪:‬יז כי‬
‫החרם תחרימם החיתי והאמורי הכנעני והפריזי החיוי‬
‫והיבוסי כאשר ציוכ יהוה אלוהיכ כ‪:‬יח למען אשר לוא ילמדו‬
‫אתכם לעשות ככול תועבותם אשר עשו לאלוהיהם וחטאתם ליהוה‬
‫אלוהיכם‪..........‬ס‪..........‬כ‪:‬יט כי תצור אל עיר ימים רבים להילחם‬
‫עליה לתפשה לוא תשחית את עצה לינדוח עליו גרזן כי‬
‫מימנו תואכל ואותו לוא תיכרות כי האדם עץ השדה לבוא‬
‫מיפניכ במצור כ‪:‬כ רק עץ אשר תדע כי לוא עץ מאכל הוא אותו‬
‫תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר היוא עושה עימכ‬
‫מילחמה עד רידתה‪..........‬פ‬
‫כא‪:‬א כי יימצא חלל באדמה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ‬
‫לרישתה נופל בשדה לוא נודע מי היכהו כא‪:‬ב ויצאו זקניכ‬
‫ושופטיכ ומדדו אל הערים אשר סביבות החלל כא‪:‬ג והיה העיר‬
‫הקרובה אל החלל ולקחו זיקני העיר ההיוא עגלת בקר אשר לוא‬
‫עובד בה אשר לוא משכה בעול כא‪:‬ד והורידו זיקני העיר ההיוא‬
‫את העגלה אל נחל איתן אשר לוא יעבד בו ולוא ייזרע וערפו‬
‫שם את העגלה בנחל כא‪:‬ה ונגשו הכוהנים בני לוי כי בם בחר‬
‫יהוה אלוהיכ לשרתו ולברכ בשם יהוה ועל פיהם ייחיה כל‬
‫ריב וכל נגע כא‪:‬ו וכול זיקני העיר ההיוא הקרובים אל החלל‬
‫יירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל כא‪:‬ז וענו ואמרו‬
‫ידינו לוא שפכה )שפכו( את הדם הזה ועינינו לוא ראו כא‪:‬ח‬
‫כפר לעמכ יישראל אשר פדית יהוה ואל תיתן דם נקי בקרב‬
‫עמכ יישראל ונכפר להם הדם כא‪:‬ט ואתה תבער הדם הנקי‬
‫מיקירבכ כי תעשה הישר בעיני יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬י כי תצא‬
‫למילחמה על אויביכ ונתנו יהוה אלוהיכ בידכ ושבית‬
‫שיביו כא‪:‬יא וראית בשיביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת‬
‫לכ לאישה כא‪:‬יב והבאתה אל תוכ ביתכ וגילחה את רואשה ועשתה‬
‫דברים‬
‫את ציפרניה כא‪:‬יג והסירה את שימלת שיביה מעליה‬
‫וישבה בביתכ ובכתה את אביה ואת אימה ירח ימים ואחר כן‬
‫תבוא אליה ובעלתה והיתה לכ לאישה כא‪:‬יד והיה אים לוא‬
‫חפצת בה ושילחתה לנפשה ומכור לוא תימכרנה בכסף לוא‬
‫תיחיין‬
‫!‬
‫תיתעמר בה תחת אשר עיניתה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬טו כי‬
‫לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים‬
‫האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה כא‪:‬טז והיה ביום‬
‫הנחילו את בניו את אשר ייחיה לו לוא יוכל לבכר את בן‬
‫האהובה על פני בן השנואה הבכור כא‪:‬יז כי את הבכור בן‬
‫השנואה יכיר לתת לו פי שניים בכול אשר יימצא לו כי‬
‫הוא ראשית אונו לו מישפט הבכורה‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬יח כי ייחיה‬
‫לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אימו‬
‫וייסרו אותו ולוא יישמע אליהם כא‪:‬יט ותפשו בו אביו ואימו‬
‫והוציאו אותו אל זיקני עירו ואל שער מקומו כא‪:‬כ ואמרו אל‬
‫זיקני עירו בננו זה סורר ומורה איננו שומע בקולנו זולל‬
‫וסובא כא‪:‬כא ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת וביערת הרע‬
‫מיקירבכ וכל יישראל יישמעו וייראו‪..........‬ס‪ ..........‬כא‪:‬כב וכי‬
‫ייחיה באיש חטא מישפט מות והומת ותלית אותו על עץ‬
‫כא‪:‬כג לוא תלין נבלתו על העץ כי קבור תיקברנו ביום ההוא כי‬
‫קיללת אלוהים תלוי ולוא תטמא את אדמתכ אשר יהוה אלוהיכ‬
‫נותן לכ נחלה‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬א לוא תיראה את שור אחיכ או את שיו‬
‫נדחים והיתעלמת מהם השב תשיבם לאחיכ כב‪:‬ב ואים לוא‬
‫קרוב אחיכ אליכ ולוא ידעתו ואספתו אל תוכ ביתכ והיה עימכ‬
‫עד דרוש אחיכ אותו והשבותו לו כב‪:‬ג וכן תעשה לחמורו וכן תעשה‬
‫לשימלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיכ אשר תואבד מימנו ומצאתה‬
‫לוא תוכל להיתעלם‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬ד לוא תיראה את חמור אחיכ או‬
‫תקים‬
‫הקם‬
‫מהם‬
‫והיתעלמת‬
‫בדרכ‬
‫נופלים‬
‫שורו‬
‫עימו‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬ה לוא ייחיה כלי גבר על אישה ולוא יילבש‬
‫גבר שימלת אישה כי תועבת יהוה אלוהיכ כל עושה אלה‪..........‬פ‬
‫כב‪:‬ו כי ייקרא קן ציפור לפניכ בדרכ בכל עץ או על הארץ‬
‫אפרוחים או ביצים והאם רובצת על האפרוחים או על‬
‫הביצים לוא תיקח האם על הבנים כב‪:‬ז שלח תשלח את האם ואת‬
‫הבנים תיקח לכ למען ייטב לכ והארכת ימים‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬ח‬
‫כי תיבנה ביית חדש ועשית מעקה לגגכ ולוא תשים דמים‬
‫בביתכ כי ייפול הנופל מימנו כב‪:‬ט לוא תיזרע כרמכ‬
‫כילאיים פן תיקדש המלאה הזרע אשר תיזרע ותבואת‬
‫הכרם‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬י לוא תחרוש בשור ובחמור יחדו כב‪:‬יא לוא‬
‫תילבש שעטנז צמר ופישתים יחדו‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬יב גדילים‬
‫תעשה לכ על ארבע כנפות כסותכ אשר תכסה בה‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬יג כי‬
‫ייקח איש אישה ובא אליה ושנאה כב‪:‬יד ושם לה עלילות‬
‫דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האישה הזואת לקחתי‬
‫ואקרב אליה ולוא מצאתי לה בתולים כב‪:‬טו ולקח אבי הנער‬
‫ואימה והוציאו את בתולי הנער אל זיקני העיר השערה‬
‫כב‪:‬טז ואמר אבי הנער אל הזקנים את ביתי נתתי לאיש הזה‬
‫לאישה ויישנאה כב‪:‬יז והינה הוא שם עלילות דברים‬
‫לאמור לוא מצאתי לביתכ בתולים ואלה בתולי ביתי ופרשו‬
‫השימלה ליפני זיקני העיר כב‪:‬יח ולקחו זיקני העיר‬
‫ההיוא את האיש וייסרו אותו כב‪:‬יט וענשו אותו מאה כסף‬
‫ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת יישראל ולו‬
‫תיחיה לאישה לוא יוכל לשלחה כל ימיו‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬כ ואים‬
‫אמת היה הדבר הזה לוא נמצאו בתולים לנער כב‪:‬כא והוציאו את‬
‫הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה‬
‫כי עשתה נבלה ביישראל ליזנות בית אביה וביערת הרע‬
‫מיקירבכ‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬כב כי יימצא איש שוכב עימ אישה‬
‫בעולת בעל ומתו גם שניהם האיש השוכב עימ האישה‬
‫והאישה וביערת הרע מיישראל‪..........‬ס‪ ..........‬כב‪:‬כג כי ייחיה‬
‫דברים‬
‫נער בתולה מאורשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עימה כב‪:‬כד‬
‫והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיוא וסקלתם אותם‬
‫באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לוא צעקה בעיר ואת האיש‬
‫הרע‬
‫וביערת‬
‫רעהו‬
‫אשת‬
‫את‬
‫עינה‬
‫אשר‬
‫דבר‬
‫על‬
‫מיקירבכ‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬כה ואים בשדה יימצא האיש את הנער‬
‫המאורשה והחזיק בה האיש ושכב עימה ומת האיש אשר שכב‬
‫עימה לבדו כב‪:‬כו ולנער לוא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי‬
‫כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה כב‪:‬כז כי‬
‫מושיע‬
‫ואין‬
‫המאורשה‬
‫הנער‬
‫צעקה‬
‫מצאה‬
‫בשדה‬
‫לה‪..........‬ס‪..........‬כב‪:‬כח כי יימצא איש נער בתולה אשר לוא אורשה‬
‫ותפשה ושכב עימה ונמצאו כב‪:‬כט ונתן האיש השוכב עימה‬
‫לאבי הנער חמישים כסף ולו תיחיה לאישה תחת אשר עינה‬
‫לוא יוכל שלחה כל ימיו‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬א לוא ייקח איש את אשת‬
‫אביו ולוא יגלה כנף אביו‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬ב לוא יבוא פצוע דכא‬
‫וכרות שפכה ביקהל יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬ג לוא יבוא ממזר ביקהל‬
‫יהוה גם דור עשירי לוא יבוא לו ביקהל יהוה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬ד לוא‬
‫יבוא עמוני ומואבי ביקהל יהוה גם דור עשירי לוא יבוא‬
‫להם ביקהל יהוה עד עולם כג‪:‬ה על דבר אשר לוא קידמו אתכם‬
‫בלחם ובמיים בדרכ בצאתכם מימיצריים ואשר שכר עליכ‬
‫את בילעם בן בעור מיפתור ארם נהריים לקללכא כג‪:‬ו ולוא‬
‫אבה יהוה אלוהיכ לישמוע אל בילעם ויהפוכ יהוה אלוהיכ‬
‫לכ את הקללה ליברכה כי אהבכ יהוה אלוהיכ כג‪:‬ז לוא תידרוש‬
‫שלומם וטובתם כל ימיכ לעולם‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬ח לוא תתעב אדומי‬
‫כי אחיכ הוא לוא תתעב מיצרי כי גר היית בארצו כג‪:‬ט בנים‬
‫ביקהל‬
‫להם‬
‫יבוא‬
‫שלישי‬
‫דור‬
‫להם‬
‫ייולדו‬
‫אשר‬
‫יהוה‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬י כי תצא מחנה על אויביכ ונשמרת מיכול‬
‫דבר רע כג‪:‬יא כי ייחיה בכ איש אשר לוא ייחיה טהור‬
‫מיקרה לילה ויצא אל מיחוץ למחנה לוא יבוא אל תוכ המחנה‬
‫כג‪:‬יב והיה ליפנות ערב יירחץ במיים וכבוא השמש יבוא‬
‫אל תוכ המחנה כג‪:‬יג ויד תיחיה לכ מיחוץ למחנה ויצאת‬
‫שמה חוץ כג‪:‬יד ויתד תיחיה לכ על אזנכ והיה בשיבתכ חוץ‬
‫וחפרתה בה ושבת וכיסית את צאתכ כג‪:‬טו כי יהוה אלוהיכ‬
‫מיתהלכ בקרב מחנכ להצילכ ולתת אויביכ לפניכ והיה‬
‫ושב‬
‫דבר‬
‫ערות‬
‫בכ‬
‫ייראה‬
‫ולוא‬
‫קדוש‬
‫מחניכ‬
‫מאחריכ‪..........‬ס‪..........‬כג‪:‬טז לוא תסגיר עבד אל אדוניו אשר יינצל‬
‫אליכ מעימ אדוניו כג‪:‬יז עימכ ישב בקירבכ במקום אשר‬
‫ייבחר באחד שעריכ בטוב לו לוא תוננו‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬יח לוא‬
‫תיחיה קדשה מיבנות יישראל ולוא ייחיה קדש מיבני‬
‫יישראל כג‪:‬יט לוא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה‬
‫גם‬
‫אלוהיכ‬
‫יהוה‬
‫תועבת‬
‫כי‬
‫נדר‬
‫לכל‬
‫אלוהיכ‬
‫שניהם‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כ לוא תשיכ לאחיכ נשכ כסף נשכ אוכל‬
‫נשכ כל דבר אשר יישכ כג‪:‬כא לנכרי תשיכ ולאחיכ לוא תשיכ‬
‫למען יברככ יהוה אלוהיכ בכול מישלח ידכ על הארץ אשר אתה‬
‫בא שמה לרישתה‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כב כי תידור נדר ליהוה אלוהיכ‬
‫לוא תאחר לשלמו כי דרוש יידרשנו יהוה אלוהיכ מעימכ‬
‫והיה בכ חטא כג‪:‬כג וכי תחדל לינדור לוא ייחיה בכ חטא כג‪:‬כד‬
‫מוצא שפתיכ תישמור ועשית כאשר נדרת ליהוה אלוהיכ‬
‫נדבה אשר דיברת בפיכ‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כה כי תבוא בכרם רעכ ואכלת‬
‫ענבים כנפשכ שבעכ ואל כליכ לוא תיתן‪..........‬ס‪ ..........‬כג‪:‬כו כי‬
‫תבוא בקמת רעכ וקטפת מלילות בידכ וחרמש לוא תניף על קמת‬
‫רעכ‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬א כי ייקח איש אישה ובעלה והיה אים לוא‬
‫תימצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות‬
‫ונתן בידה ושילחה מיביתו כד‪:‬ב ויצאה מיביתו והלכה והיתה‬
‫לאיש אחר כד‪:‬ג ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתות‬
‫ונתן בידה ושילחה מיביתו או כי ימות האיש האחרון אשר‬
‫לקחה לו לאישה כד‪:‬ד לוא יוכל בעלה הריאשון אשר שילחה לשוב‬
‫לקחתה ליחיות לו לאישה אחרי אשר הוטמאה כי תועבה היוא‬
‫דברים‬
‫ליפני יהוה ולוא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ‬
‫נחלה‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬ה כי ייקח איש אישה חדשה לוא יצא בצבא‬
‫ולוא יעבור עליו לכל דבר נקי ייחיה לביתו שנה אחת ושימח‬
‫את אישתו אשר לקח כד‪:‬ו לוא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא‬
‫חובל‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬ז כי יימצא איש גונב נפש מאחיו מיבני‬
‫יישראל והיתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא וביערת הרע‬
‫מיקירבכ‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬ח הישמר בנגע הצרעת לישמור מאוד‬
‫ולעשות ככול אשר יורו אתכם הכוהנים הלויים כאשר‬
‫ציויתימ תישמרו לעשות כד‪:‬ט זכור את אשר עשה יהוה‬
‫אלוהיכ למירים בדרכ בצאתכם מימיצריים‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬י‬
‫כי תשה ברעכ משאת מאומה לוא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו‬
‫כד‪:‬יא בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליכ את‬
‫העבוט החוצה כד‪:‬יב ואים איש עני הוא לוא תישכב בעבוטו‬
‫כד‪:‬יג השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברככא‬
‫ולכ תיחיה צדקה ליפני יהוה אלוהיכ‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬יד לוא‬
‫תעשוק שכיר עני ואביון מאחיכ או מיגרכ אשר בארצכ‬
‫בישעריכ כד‪:‬טו ביומו תיתן שכרו ולוא תבוא עליו השמש כי‬
‫עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו ולוא ייקרא עליכ אל‬
‫יהוה והיה בכ חטא‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬טז לוא יומתו אבות על בנים‬
‫ובנים לוא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬יז לוא‬
‫תטה מישפט גר יתום ולוא תחבול בגד אלמנה כד‪:‬יח וזכרת כי‬
‫עבד היית במיצריים וייפדכ יהוה אלוהיכ מישם על כן‬
‫אנוכי מצוכ לעשות את הדבר הזה‪..........‬ס‪ ..........‬כד‪:‬יט כי תיקצור‬
‫קצירכ בשדכ ושכחת עומר בשדה לוא תשוב לקחתו לגר ליתום‬
‫ולאלמנה ייחיה למען יברככ יהוה אלוהיכ בכול מעשה‬
‫ידיכ‪..........‬ס‪..........‬כד‪:‬כ כי תחבוט זיתכ לוא תפאר אחריכ לגר ליתום‬
‫ולאלמנה ייחיה כד‪:‬כא כי תיבצור כרמכ לוא תעולל אחריכ לגר‬
‫ליתום ולאלמנה ייחיה כד‪:‬כב וזכרת כי עבד היית בארץ‬
‫הדבר‬
‫את‬
‫לעשות‬
‫מצוכ‬
‫אנוכי‬
‫כן‬
‫על‬
‫מיצריים‬
‫הזה‪..........‬ס‪..........‬כה‪:‬א כי ייחיה ריב בין אנשים ונגשו אל‬
‫המישפט ושפטום והיצדיקו את הצדיק והירשיעו את הרשע‬
‫כה‪:‬ב והיה אים בינ הכות הרשע והיפילו השופט והיכהו‬
‫לפניו כדי רישעתו במיספר כה‪:‬ג ארבעים יכנו לוא‬
‫יוסיף פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה ונקלה אחיכ‬
‫לעיניכ כה‪:‬ד לוא תחסום שור בדישו‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬ה כי ישבו‬
‫אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לוא תיחיה אשת המת‬
‫החוצה לאיש זר יבמה יבוא עליה ולקחה לו לאישה וייבמה‬
‫כה‪:‬ו והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולוא יימחה‬
‫שמו מיישראל כה‪:‬ז ואים לוא יחפוץ האיש לקחת את‬
‫יבימתו ועלתה יבימתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן‬
‫יבמי להקים לאחיו שם ביישראל לוא אבה יבמי כה‪:‬ח וקראו‬
‫לו זיקני עירו ודיברו אליו ועמד ואמר לוא חפצתי לקחתה‬
‫כה‪:‬ט ונגשה יבימתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל‬
‫רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לוא‬
‫ייבנה את בית אחיו כה‪:‬י ונקרא שמו ביישראל בית חלוץ‬
‫הנעל‪..........‬ס‪ ..........‬כה‪:‬יא כי יינצו אנשים יחדו איש ואחיו‬
‫וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה‬
‫תחוס‬
‫לוא‬
‫כפה‬
‫את‬
‫וקצותה‬
‫כה‪:‬יב‬
‫בימבושיו‬
‫והחזיקה‬
‫עינכ‪..........‬ס‪..........‬כה‪:‬יג לוא ייחיה לכ בכיסכ אבן ואבן גדולה‬
‫וקטנה כה‪:‬יד לוא ייחיה לכ בביתכ איפה ואיפה גדולה וקטנה‬
‫כה‪:‬טו אבן שלמה וצדק ייחיה לכ איפה שלמה וצדק ייחיה לכ‬
‫למען יאריכו ימיכ על האדמה אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ‬
‫כה‪:‬טז כי תועבת יהוה אלוהיכ כל עושה אלה כול עושה עול‪..........‬פ‬
‫כה‪:‬יז זכור את אשר עשה לכ עמלק בדרכ בצאתכם מימיצריים‬
‫כה‪:‬יח אשר קרכ בדרכ ויזנב בכ כל הנחשלים אחריכ ואתה עיף‬
‫ויגע ולוא ירא אלוהים כה‪:‬יט והיה בהניח יהוה אלוהיכ לכ‬
‫דברים‬
‫מיכל אויביכ מיסביב בארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה‬
‫לרישתה תימחה את זכר עמלק מיתחת השמיים לוא‬
‫תישכח‪..........‬פ‬
‫כו‪:‬א והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ נחלה‬
‫וירישתה וישבת בה כו‪:‬ב ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר‬
‫תביא מארצכ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ ושמת בטנא והלכת אל‬
‫המקום אשר ייבחר יהוה אלוהיכ לשכן שמו שם כו‪:‬ג ובאת אל‬
‫הכוהן אשר ייחיה בימים ההם ואמרת אליו היגדתי היום‬
‫ליהוה אלוהיכ כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבותינו‬
‫לתת לנו כו‪:‬ד ולקח הכוהן הטנא מידכ והיניחו ליפני מיזבח‬
‫יהוה אלוהיכ כו‪:‬ה וענית ואמרת ליפני יהוה אלוהיכ ארמי‬
‫אובד אבי וירד מיצרימה ויגר שם בימתי מעט ויהי שם‬
‫לגוי גדול עצום ורב כו‪:‬ו וירעו אותנו המיצרים ויענונו‬
‫וייתנו עלינו עבודה קשה כו‪:‬ז ונצעק אל יהוה אלוהי אבותינו‬
‫ויישמע יהוה את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת‬
‫לחצנו כו‪:‬ח ויוציאנו יהוה מימיצריים ביד חזקה וביזרוע‬
‫נטויה ובמורא גדול ובאותות ובמופתים כו‪:‬ט ויביאנו אל המקום‬
‫הזה וייתן לנו את הארץ הזואת ארץ זבת חלב ודבש כו‪:‬י ועתה‬
‫הינה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה‬
‫והינחתו ליפני יהוה אלוהיכ והישתחוית ליפני יהוה‬
‫אלוהיכ כו‪:‬יא ושמחת בכל הטוב אשר נתן לכ יהוה אלוהיכ‬
‫ולביתכ אתה והלוי והגר אשר בקירבכ‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬יב כי תכלה‬
‫לעשר את כל מעשר תבואתכ בשנה השלישית שנת המעשר‬
‫ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בישעריכ ושבעו כו‪:‬יג‬
‫ואמרת ליפני יהוה אלוהיכ ביערתי הקודש מינ הביית‬
‫וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מיצותכ אשר‬
‫ציויתני לוא עברתי מימיצותיכ ולוא שכחתי כו‪:‬יד לוא‬
‫אכלתי באוני מימנו ולוא ביערתי מימנו בטמא ולוא נתתי‬
‫מימנו למת שמעתי בקול יהוה אלוהי עשיתי ככול אשר‬
‫ציויתני כו‪:‬טו השקיפה מימעון קדשכ מינ השמיים וברכ‬
‫את עמכ את יישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת‬
‫לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש‪..........‬ס‪ ..........‬כו‪:‬טז היום הזה יהוה‬
‫אלוהיכ מצוכ לעשות את החוקים האלה ואת המישפטים ושמרת‬
‫ועשית אותם בכל לבבכ ובכל נפשכ כו‪:‬יז את יהוה האמרת היום‬
‫ליחיות לכ לאלוהים וללכת בידרכיו ולישמור חוקיו ומיצותיו‬
‫ומישפטיו ולישמוע בקולו כו‪:‬יח ויהוה האמירכ היום‬
‫ליחיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לכ ולישמור כל מיצותיו‬
‫כו‪:‬יט ולתיתכ עליון על כל הגויים אשר עשה ליתהילה‬
‫ולשם ולתיפארת וליחיותכ עם קדוש ליהוה אלוהיכ כאשר‬
‫דיבר‪..........‬פ‬
‫כז‪:‬א ויצו מושה וזיקני יישראל את העם לאמור שמור את כל‬
‫המיצוה אשר אנוכי מצוה אתכם היום כז‪:‬ב והיה ביום אשר‬
‫תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלוהיכ נותן לכ והקמות‬
‫לכ אבנים גדולות ושדת אותם בשיד כז‪:‬ג וכתבת עליהן את כל‬
‫דיברי התורה הזואת בעברכ למען אשר תבוא אל הארץ אשר יהוה‬
‫אלוהיכ נותן לכ ארץ זבת חלב ודבש כאשר דיבר יהוה אלוהי‬
‫אבותיכ לכ כז‪:‬ד והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים‬
‫האלה אשר אנוכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם‬
‫בשיד כז‪:‬ה ובנית שם מיזבח ליהוה אלוהיכ מיזבח אבנים‬
‫לוא תניף עליהם ברזל כז‪:‬ו אבנים שלמות תיבנה את מיזבח‬
‫יהוה אלוהיכ והעלית עליו עולות ליהוה אלוהיכ כז‪:‬ז וזבחת‬
‫שלמים ואכלת שם ושמחת ליפני יהוה אלוהיכ כז‪:‬ח וכתבת על‬
‫האבנים את כל דיברי התורה הזואת באר היטב‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬ט‬
‫וידבר מושה והכוהנים הלויים אל כל יישראל לאמור הסכת‬
‫ושמע יישראל היום הזה נחיית לעם ליהוה אלוהיכ כז‪:‬י‬
‫ושמעת בקול יהוה אלוהיכ ועשית את מיצותו ואת חוקיו אשר‬
‫דברים‬
‫אנוכי מצוכ היום‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬יא ויצו מושה את העם ביום‬
‫ההוא לאמור כז‪:‬יב אלה יעמדו לברכ את העם על הר גריזים‬
‫בעברכם את הירדן שימעון ולוי ויהודה וייששכר ויוסף‬
‫ובינימינ כז‪:‬יג ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד‬
‫ואשר וזבולונ דן ונפתלי כז‪:‬יד וענו הלויים ואמרו אל כל‬
‫איש יישראל קול רם‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬טו ארור האיש אשר יעשה‬
‫פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל‬
‫העם ואמרו אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬טז ארור מקלה אביו ואימו ואמר כל‬
‫העם אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬יז ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם‬
‫אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬יח ארור משגה עיור בדרכ ואמר כל העם‬
‫אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬יט ארור מטה מישפט גר יתום ואלמנה ואמר‬
‫כל העם אמן כז‪:‬כ ארור שוכב עימ אשת אביו כי גילה כנף‬
‫אביו ואמר כל העם אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬כא ארור שוכב עימ כל בהמה‬
‫ואמר כל העם אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬כב ארור שוכב עימ אחותו בת אביו‬
‫או בת אימו ואמר כל העם אמן‪..........‬ס‪..........‬כז‪:‬כג ארור שוכב עימ‬
‫חותנתו ואמר כל העם אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬כד ארור מכה רעהו בסתר‬
‫ואמר כל העם אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬כה ארור לוקח שוחד להכות נפש דם‬
‫נקי ואמר כל העם אמן‪..........‬ס‪ ..........‬כז‪:‬כו ארור אשר לוא יקים את‬
‫דיברי התורה הזואת לעשות אותם ואמר כל העם אמן‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬א והיה אים שמוע תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור‬
‫לעשות את כל מיצותיו אשר אנוכי מצוכ היום ונתנכ יהוה‬
‫אלוהיכ עליון על כל גויי הארץ כח‪:‬ב ובאו עליכ כל הברכות‬
‫האלה והישיגוכ כי תישמע בקול יהוה אלוהיכ כח‪:‬ג ברוכ אתה‬
‫בעיר וברוכ אתה בשדה כח‪:‬ד ברוכ פרי ביטנכ ופרי אדמתכ‬
‫ופרי בהמתכ שגר אלפיכ ועשתרות צואנכ כח‪:‬ה ברוכ טנאכ‬
‫ומישארתכ כח‪:‬ו ברוכ אתה בבואכ וברוכ אתה בצאתכ כח‪:‬ז ייתן‬
‫יהוה את אויביכ הקמים עליכ נגפים לפניכ בדרכ אחד‬
‫יצאו אליכ ובשיבעה דרכים ינוסו לפניכ כח‪:‬ח יצו יהוה‬
‫איתכ את הברכה באסמיכ ובכול מישלח ידכ וברככ בארץ אשר‬
‫יהוה אלוהיכ נותן לכ כח‪:‬ט יקימכ יהוה לו לעם קדוש כאשר‬
‫נשבע לכ כי תישמור את מיצות יהוה אלוהיכ והלכת בידרכיו‬
‫כח‪:‬י וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליכ ויראו‬
‫מימכא כח‪:‬יא והותירכ יהוה לטובה ביפרי ביטנכ וביפרי‬
‫בהמתכ וביפרי אדמתכ על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכ‬
‫לתת לכ כח‪:‬יב ייפתח יהוה לכ את אוצרו הטוב את השמיים לתת‬
‫מטר ארצכ בעיתו ולברכ את כל מעשה ידכ והילוית גויים‬
‫רבים ואתה לוא תילוה כח‪:‬יג ונתנכ יהוה לרואש ולוא לזנב‬
‫והיית רק למעלה ולוא תיחיה למטה כי תישמע אל מיצות‬
‫יהוה אלוהיכ אשר אנוכי מצוכ היום לישמור ולעשות כח‪:‬יד‬
‫ולוא תסור מיכל הדברים אשר אנוכי מצוה אתכם היום ימין‬
‫ושמואול ללכת אחרי אלוהים אחרים לעבדם‪..........‬פ‬
‫כח‪:‬טו והיה אים לוא תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור‬
‫לעשות את כל מיצותיו וחוקותיו אשר אנוכי מצוכ היום ובאו‬
‫עליכ כל הקללות האלה והישיגוכ כח‪:‬טז ארור אתה בעיר וארור‬
‫אתה בשדה כח‪:‬יז ארור טנאכ ומישארתכ כח‪:‬יח ארור פרי ביטנכ‬
‫ופרי אדמתכ שגר אלפיכ ועשתרות צואנכ כח‪:‬יט ארור אתה‬
‫בבואכ וארור אתה בצאתכ כח‪:‬כ ישלח יהוה בכ את המארה את‬
‫המהומה ואת המיגערת בכל מישלח ידכ אשר תעשה עד‬
‫הישמדכ ועד אבדכ מהר מיפני רוע מעלליכ אשר עזבתני‬
‫כח‪:‬כא ידבק יהוה בכ את הדבר עד כלותו אותכ מעל האדמה אשר אתה‬
‫בא שמה לרישתה כח‪:‬כב יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחור‬
‫ובחרב ובשידפון ובירקון ורדפוכ עד אבדכ כח‪:‬כג והיו שמיכ‬
‫אשר על רואשכ נחושת והארץ אשר תחתיכ ברזל כח‪:‬כד ייתן‬
‫יהוה את מטר ארצכ אבק ועפר מינ השמיים ירד עליכ עד‬
‫הישמדכ כח‪:‬כה ייתנכ יהוה נגף ליפני אויביכ בדרכ אחד‬
‫תצא אליו ובשיבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכול‬
‫דברים‬
‫ממלכות הארץ כח‪:‬כו והיתה נבלתכ למאכל לכל עוף השמיים‬
‫ולבהמת הארץ ואין מחריד כח‪:‬כז יככה יהוה בישחין‬
‫מיצריים ובעפלים )ובטחורים( ובגרב ובחרס אשר לוא תוכל‬
‫להרפא כח‪:‬כח יככה יהוה בשיגעון ובעיורון ובתימהון לבב‬
‫כח‪:‬כט והיית ממשש בצהריים כאשר ימשש העיור באפלה‬
‫ולוא תצליח את דרכיכ והיית אכ עשוק וגזול כל הימים ואין‬
‫מושיע כח‪:‬ל אישה תארש ואיש אחר ישגלנה )יישכבנה(‬
‫ביית תיבנה ולוא תשב בו כרם תיטע ולוא תחללנו כח‪:‬לא שורכ‬
‫טבוח לעיניכ ולוא תואכל מימנו חמורכ גזול מילפניכ ולוא‬
‫ישוב לכ צואנכ נתונות לאויביכ ואין לכ מושיע כח‪:‬לב בניכ‬
‫ובנותיכ נתונים לעם אחר ועיניכ רואות וכלות אליהם כל‬
‫היום ואין לאל ידכ כח‪:‬לג פרי אדמתכ וכל יגיעכ יואכל עם‬
‫אשר לוא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים כח‪:‬לד והיית‬
‫משוגע מימראה עיניכ אשר תיראה כח‪:‬לה יככה יהוה‬
‫בישחין רע על הבירכיים ועל השוקיים אשר לוא תוכל‬
‫להרפא מיכף רגלכ ועד קדקדכ כח‪:‬לו יולכ יהוה אותכ ואת מלככ‬
‫אשר תקים עליכ אל גוי אשר לוא ידעת אתה ואבותיכ ועבדת‬
‫שם אלוהים אחרים עץ ואבן כח‪:‬לז והיית לשמה למשל‬
‫ולישנינה בכול העמים אשר ינהגכ יהוה שמה כח‪:‬לח זרע רב‬
‫תוציא השדה ומעט תאסוף כי יחסלנו הארבה כח‪:‬לט כרמים‬
‫תיטע ועבדת וייין לוא תישתה ולוא תאגור כי תואכלנו‬
‫התולעת כח‪:‬מ זיתים ייחיו לכ בכל גבולכ ושמן לוא תסוכ כי‬
‫יישל זיתכ כח‪:‬מא בנים ובנות תוליד ולוא ייחיו לכ כי‬
‫ילכו בשבי כח‪:‬מב כל עצכ ופרי אדמתכ יירש הצלצל כח‪:‬מג‬
‫הגר אשר בקירבכ יעלה עליכ מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה‬
‫כח‪:‬מד הוא ילוכ ואתה לוא תלונו הוא ייחיה לרואש ואתה תיחיה‬
‫לזנב כח‪:‬מה ובאו עליכ כל הקללות האלה ורדפוכ והישיגוכ עד‬
‫הישמדכ כי לוא שמעת בקול יהוה אלוהיכ לישמור מיצותיו‬
‫וחוקותיו אשר ציוכ כח‪:‬מו והיו בכ לאות ולמופת ובזרעכ עד עולם‬
‫כח‪:‬מז תחת אשר לוא עבדת את יהוה אלוהיכ בשימחה ובטוב לבב‬
‫מרוב כול כח‪:‬מח ועבדת את אויביכ אשר ישלחנו יהוה בכ ברעב‬
‫ובצמא ובעירום ובחוסר כול ונתן עול ברזל על צוארכ עד‬
‫הישמידו אותכ כח‪:‬מט יישא יהוה עליכ גוי מרחוק מיקצה‬
‫הארץ כאשר יידאה הנשר גוי אשר לוא תישמע לשונו כח‪:‬נ‬
‫גוי עז פנים אשר לוא יישא פנים לזקן ונער לוא יחון‬
‫כח‪:‬נא ואכל פרי בהמתכ ופרי אדמתכ עד הישמדכ אשר לוא‬
‫ישאיר לכ דגן תירוש וייצהר שגר אלפיכ ועשתרות צואנכ‬
‫עד האבידו אותכ כח‪:‬נב והצר לכ בכל שעריכ עד רדת חומותיכ‬
‫הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצכ והצר לכ בכל‬
‫שעריכ בכל ארצכ אשר נתן יהוה אלוהיכ לכ כח‪:‬נג ואכלת פרי‬
‫ביטנכ בשר בניכ ובנותיכ אשר נתן לכ יהוה אלוהיכ במצור‬
‫ובמצוק אשר יציק לכ אויבכ כח‪:‬נד האיש הרכ בכ והענוג מאוד‬
‫תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר כח‪:‬נה‬
‫מיתת לאחד מהם מיבשר בניו אשר יואכל מיבלי הישאיר‬
‫לו כול במצור ובמצוק אשר יציק לכ אוייבכ בכל שעריכ כח‪:‬נו‬
‫הרכה בכ והענוגה אשר לוא נסתה כף רגלה הצג על הארץ‬
‫מהיתענג ומרוכ תרע עינה באיש חיקה וביבנה ובביתה‬
‫כח‪:‬נז ובשיליתה היוצת מיבין רגליה ובבניה אשר תלד כי‬
‫תואכלם בחוסר כול בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לכ אוייבכ‬
‫בישעריכ כח‪:‬נח אים לוא תישמור לעשות את כל דיברי התורה‬
‫הזואת הכתובים בספר הזה לייראה את השם הנכבד והנורא הזה‬
‫את יהוה אלוהיכ כח‪:‬נט והיפלא יהוה את מכותכ ואת מכות זרעכ‬
‫מכות גדולות ונאמנות וחליים רעים ונאמנים כח‪:‬ס והשיב בכ‬
‫את כל מדוה מיצריים אשר יגורת מיפניהם ודבקו בכ כח‪:‬סא‬
‫גם כל חלי וכל מכה אשר לוא כתוב בספר התורה הזואת יעלם‬
‫יהוה עליכ עד הישמדכ כח‪:‬סב ונשארתם בימתי מעט תחת אשר‬
‫הייתם ככוכבי השמיים לרוב כי לוא שמעת בקול יהוה‬
‫דברים‬
‫אלוהיכ כח‪:‬סג והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם‬
‫ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם‬
‫ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרישתה‬
‫כח‪:‬סד והפיצכ יהוה בכל העמים מיקצה הארץ ועד קצה הארץ‬
‫ועבדת שם אלוהים אחרים אשר לוא ידעת אתה ואבותיכ עץ‬
‫ואבן כח‪:‬סה ובגויים ההם לוא תרגיע ולוא ייחיה מנוח לכף‬
‫רגלכ ונתן יהוה לכ שם לב רגז וכיליון עיניים ודאבון‬
‫נפש כח‪:‬סו והיו חייכ תלואים לכ מינגד ופחדת לילה ויומם‬
‫ולוא תאמין בחייכ כח‪:‬סז בבוקר תואמר מי ייתן ערב ובערב‬
‫תואמר מי ייתן בוקר מיפחד לבבכ אשר תיפחד ומימראה‬
‫עיניכ אשר תיראה כח‪:‬סח והשיבכ יהוה מיצריים באניות‬
‫בדרכ אשר אמרתי לכ לוא תוסיף עוד ליראותה והיתמכרתם שם‬
‫לאויביכ לעבדים ולישפחות ואין קונה‪..........‬ס‪ ..........‬כח‪:‬סט אלה‬
‫דיברי הברית אשר ציוה יהוה את מושה ליכרות את בני‬
‫יישראל בארץ מואב מילבד הברית אשר כרת איתם בחורב‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬א וייקרא מושה אל כל יישראל ויואמר אלהם אתם ראיתם‬
‫את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מיצריים לפרעוה‬
‫ולכל עבדיו ולכל ארצו כט‪:‬ב המסות הגדולות אשר ראו עיניכ‬
‫האותות והמופתים הגדולים ההם כט‪:‬ג ולוא נתן יהוה לכם לב‬
‫לדעת ועיניים ליראות ואזניים לישמוע עד היום הזה‬
‫כט‪:‬ד ואולכ אתכם ארבעים שנה במידבר לוא בלו שלמותיכם‬
‫מעליכם ונעלכ לוא בלתה מעל רגלכ כט‪:‬ה לחם לוא אכלתם‬
‫וייין ושכר לוא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלוהיכם‬
‫כט‪:‬ו ותבואו אל המקום הזה ויצא סיחון מלכ חשבון ועוג מלכ‬
‫הבשן ליקראתנו למילחמה ונכם כט‪:‬ז ונקח את ארצם ונתנה‬
‫לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי כט‪:‬ח ושמרתם את‬
‫דיברי הברית הזואת ועשיתם אותם למען תשכילו את כל אשר‬
‫תעשון‪..........‬פ‬
‫כט‪:‬ט אתם נצבים היום כולכם ליפני יהוה אלוהיכם‬
‫ראשיכם שיבטיכם זיקניכם ושוטריכם כול איש יישראל‬
‫כט‪:‬י טפכם נשיכם וגרכ אשר בקרב מחניכ מחוטב עציכ עד‬
‫שואב מימיכ כט‪:‬יא לעברכ ביברית יהוה אלוהיכ ובאלתו אשר‬
‫יהוה אלוהיכ כורת עימכ היום כט‪:‬יב למען הקים אותכ היום‬
‫לו לעם והוא ייחיה לכ לאלוהים כאשר דיבר לכ וכאשר נשבע‬
‫לאבותיכ לאברהם לייצחק וליעקוב כט‪:‬יג ולוא איתכם לבדכם‬
‫אנוכי כורת את הברית הזואת ואת האלה הזואת כט‪:‬יד כי את אשר‬
‫ישנו פוה עימנו עומד היום ליפני יהוה אלוהינו ואת‬
‫אשר איננו פוה עימנו היום כט‪:‬טו כי אתם ידעתם את אשר‬
‫ישבנו בארץ מיצריים ואת אשר עברנו בקרב הגויים אשר‬
‫עברתם כט‪:‬טז ותיראו את שיקוציהם ואת גילוליהם עץ ואבן‬
‫כסף וזהב אשר עימהם כט‪:‬יז פן יש בכם איש או אישה או‬
‫מישפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעימ יהוה אלוהינו‬
‫ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם פן יש בכם שורש פורה‬
‫רואש ולענה כט‪:‬יח והיה בשמעו את דיברי האלה הזואת‬
‫והיתברכ בילבבו לאמור שלום ייחיה לי כי בישרירות ליבי‬
‫אלכ למען ספות הרוה את הצמאה כט‪:‬יט לוא יואבה יהוה סלוח לו‬
‫כי אז יעשן אף יהוה וקינאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה‬
‫הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מיתחת השמיים כט‪:‬כ‬
‫והיבדילו יהוה לרעה מיכול שיבטי יישראל ככול אלות‬
‫הברית הכתובה בספר התורה הזה כט‪:‬כא ואמר הדור האחרון בניכם‬
‫אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו את‬
‫מכות הארץ ההיוא ואת תחלואיה אשר חילה יהוה בה כט‪:‬כב‬
‫גפרית ומלח שרפה כל ארצה לוא תיזרע ולוא תצמיח ולוא‬
‫יעלה בה כל עשב כמחפכת סדום ועמורה אדמה וצבויימ אשר‬
‫הפכ יהוה באפו ובחמתו כט‪:‬כג ואמרו כל הגויים על מה עשה‬
‫יהוה ככה לארץ הזואת מה חרי האף הגדול הזה כט‪:‬כד ואמרו על‬
‫דברים‬
‫אשר עזבו את ברית יהוה אלוהי אבותם אשר כרת עימם‬
‫בהוציאו אותם מארץ מיצריים כט‪:‬כה וילכו ויעבדו אלוהים‬
‫אחרים ויישתחוו להם אלוהים אשר לוא ידעום ולוא חלק להם‬
‫כט‪:‬כו וייחר אף יהוה בארץ ההיוא להביא עליה את כל הקללה‬
‫הכתובה בספר הזה כט‪:‬כז וייתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה‬
‫ובקצף גדול וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה כט‪:‬כח הנסתרות‬
‫ליהוה אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל‬
‫דיברי התורה הזואת‪..........‬ס‪ ..........‬ל‪:‬א והיה כי יבואו עליכ כל‬
‫הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניכ והשבות אל לבבכ‬
‫בכל הגויים אשר הידיחכ יהוה אלוהיכ שמה ל‪:‬ב ושבת עד‬
‫יהוה אלוהיכ ושמעת בקולו ככול אשר אנוכי מצוכ היום אתה‬
‫ובניכ בכל לבבכ ובכל נפשכ ל‪:‬ג ושב יהוה אלוהיכ את שבותכ‬
‫וריחמכ ושב וקיבצכ מיכל העמים אשר הפיצכ יהוה אלוהיכ‬
‫שמה ל‪:‬ד אים ייחיה נדחכ ביקצה השמיים מישם יקבצכ‬
‫יהוה אלוהיכ ומישם ייקחכ ל‪:‬ה והביאכ יהוה אלוהיכ אל‬
‫הארץ אשר ירשו אבותיכ וירישתה והיטיבכ והירבכ מאבותיכ‬
‫ל‪:‬ו ומל יהוה אלוהיכ את לבבכ ואת לבב זרעכ לאהבה את יהוה‬
‫אלוהיכ בכל לבבכ ובכל נפשכ למען חייכ ל‪:‬ז ונתן יהוה‬
‫אלוהיכ את כל האלות האלה על אויביכ ועל שונאיכ אשר רדפוכ‬
‫ל‪:‬ח ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מיצותיו אשר‬
‫אנוכי מצוכ היום ל‪:‬ט והותירכ יהוה אלוהיכ בכול מעשה ידכ‬
‫ביפרי ביטנכ וביפרי בהמתכ וביפרי אדמתכ לטובה כי‬
‫ישוב יהוה לשוש עליכ לטוב כאשר שש על אבותיכ ל‪:‬י כי‬
‫תישמע בקול יהוה אלוהיכ לישמור מיצותיו וחוקותיו הכתובה‬
‫בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלוהיכ בכל לבבכ ובכל‬
‫נפשכ‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬יא כי המיצוה הזואת אשר אנוכי מצוכ‬
‫היום לוא נפלאת היוא מימכ ולוא רחוקה היוא ל‪:‬יב לוא‬
‫בשמיים היוא לאמור מי יעלה לנו השמימה וייקחה לנו‬
‫וישמיענו אותה ונעשנה ל‪:‬יג ולוא מעבר לים היוא לאמור‬
‫מי יעבר לנו אל עבר הים וייקחה לנו וישמיענו אותה‬
‫ונעשנה ל‪:‬יד כי קרוב אליכ הדבר מאוד בפיכ ובילבבכ‬
‫לעשותו‪..........‬ס‪..........‬ל‪:‬טו ראה נתתי לפניכ היום את החיימ ואת‬
‫הטוב ואת המות ואת הרע ל‪:‬טז אשר אנוכי מצוכ היום לאהבה את‬
‫יהוה אלוהיכ ללכת בידרכיו ולישמור מיצותיו וחוקותיו‬
‫ומישפטיו וחיית ורבית וברככ יהוה אלוהיכ בארץ אשר אתה‬
‫בא שמה לרישתה ל‪:‬יז ואים ייפנה לבבכ ולוא תישמע ונדחת‬
‫והישתחוית לאלוהים אחרים ועבדתם ל‪:‬יח היגדתי לכם היום‬
‫כי אבוד תואבדון לוא תאריכונ ימים על האדמה אשר אתה עובר‬
‫את הירדן לבוא שמה לרישתה ל‪:‬יט העידותי בכם היום את‬
‫השמיים ואת הארץ החיימ והמות נתתי לפניכ הברכה‬
‫והקללה ובחרת בחיימ למען תיחיה אתה וזרעכ ל‪:‬כ לאהבה את‬
‫יהוה אלוהיכ לישמוע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייכ ואורכ‬
‫ימיכ לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיכ לאברהם‬
‫לייצחק וליעקוב לתת להם‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬א וילכ מושה וידבר את הדברים האלה אל כל יישראל לא‪:‬ב‬
‫ויואמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום לוא אוכל‬
‫עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לוא תעבור את הירדן הזה לא‪:‬ג‬
‫יהוה אלוהיכ הוא עובר לפניכ הוא ישמיד את הגויים האלה‬
‫מילפניכ וירישתם יהושוע הוא עובר לפניכ כאשר דיבר‬
‫יהוה לא‪:‬ד ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי‬
‫האמורי ולארצם אשר הישמיד אותם לא‪:‬ה ונתנם יהוה‬
‫ליפניכם ועשיתם להם ככל המיצוה אשר ציויתי אתכם‬
‫לא‪:‬ו חיזקו ואימצו אל תיראו ואל תערצו מיפניהם כי יהוה‬
‫אלוהיכ הוא ההולכ עימכ לוא ירפכ ולוא יעזבכא‪..........‬ס‪ ..........‬לא‪:‬ז‬
‫וייקרא מושה ליהושוע ויואמר אליו לעיני כל יישראל‬
‫חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה‬
‫דברים‬
‫לאבותם לתת להם ואתה תנחילנה אותם לא‪:‬ח ויהוה הוא ההולכ‬
‫לפניכ הוא ייחיה עימכ לוא ירפכ ולוא יעזבכא לוא תירא‬
‫ולוא תחת לא‪:‬ט וייכתוב מושה את התורה הזואת וייתנה אל‬
‫הכוהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית יהוה ואל כל‬
‫זיקני יישראל לא‪:‬י ויצו מושה אותם לאמור מיקץ שבע‬
‫שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות לא‪:‬יא בבוא כל‬
‫יישראל לראות את פני יהוה אלוהיכ במקום אשר ייבחר‬
‫תיקרא את התורה הזואת נגד כל יישראל באזניהם לא‪:‬יב הקהל‬
‫את העם האנשים והנשים והטף וגרכ אשר בישעריכ למען‬
‫יישמעו ולמען יילמדו ויראו את יהוה אלוהיכם ושמרו‬
‫לעשות את כל דיברי התורה הזואת לא‪:‬יג ובניהם אשר לוא‬
‫ידעו יישמעו ולמדו לייראה את יהוה אלוהיכם כל הימים‬
‫אשר אתם חיימ על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה‬
‫לרישתה‪..........‬פ‬
‫לא‪:‬יד ויואמר יהוה אל מושה הן קרבו ימיכ למות קרא את‬
‫יהושוע והיתיצבו באוהל מועד ואצונו וילכ מושה ויהושוע‬
‫וייתיצבו באוהל מועד לא‪:‬טו וירא יהוה באוהל בעמוד ענן‬
‫ויעמוד עמוד הענן על פתח האוהל לא‪:‬טז ויואמר יהוה אל‬
‫מושה הינכ שוכב עימ אבותיכ וקם העם הזה וזנה אחרי‬
‫אלוהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקירבו ועזבני והפר את‬
‫בריתי אשר כרתי איתו לא‪:‬יז וחרה אפי בו ביום ההוא‬
‫ועזבתים והיסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות‬
‫וצרות ואמר ביום ההוא הלוא על כי אין אלוהי בקירבי‬
‫מצאוני הרעות האלה לא‪:‬יח ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום‬
‫ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלוהים אחרים לא‪:‬יט‬
‫ועתה כיתבו לכם את השירה הזואת ולמדה את בני יישראל‬
‫שימה בפיהם למען תיחיה לי השירה הזואת לעד ביבני‬
‫יישראל לא‪:‬כ כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו‬
‫זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלוהים אחרים ועבדום‬
‫תימצאן אותו רעות‬
‫!‬
‫ונאצוני והפר את בריתי לא‪:‬כא והיה כי‬
‫רבות וצרות וענתה השירה הזואת לפניו לעד כי לוא תישכח‬
‫מיפי זרעו כי ידעתי את ייצרו אשר הוא עושה היום בטרם‬
‫אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי לא‪:‬כב וייכתוב מושה את‬
‫השירה הזואת ביום ההוא וילמדה את בני יישראל לא‪:‬כג‬
‫ויצו את יהושוע בינ נון ויואמר חזק ואמץ כי אתה תביא את‬
‫בני יישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנוכי אחיה‬
‫עימכ לא‪:‬כד ויהי ככלות מושה ליכתוב את דיברי התורה הזואת‬
‫על ספר עד תומם לא‪:‬כה ויצו מושה את הלויים נושאי ארון‬
‫ברית יהוה לאמור לא‪:‬כו לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו‬
‫מיצד ארון ברית יהוה אלוהיכם והיה שם בכ לעד לא‪:‬כז כי‬
‫אנוכי ידעתי את מריכ ואת ערפכ הקשה הן בעודני חי‬
‫עימכם היום ממרים הייתם עימ יהוה ואף כי אחרי‬
‫מותי לא‪:‬כח הקהילו אלי את כל זיקני שיבטיכם ושוטריכם‬
‫ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמיים‬
‫ואת הארץ לא‪:‬כט כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון‬
‫וסרתם מינ הדרכ אשר ציויתי אתכם וקראת אתכם הרעה‬
‫באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו‬
‫במעשה ידיכם לא‪:‬ל וידבר מושה באזני כל קהל יישראל את‬
‫דיברי השירה הזואת עד תומם‬
‫לב‪:‬א האזינו השמיים ואדברה‪..........‬ס‪..........‬ותישמע הארץ אימרי‬
‫פי‬
‫אימרתי‬
‫כטל‬
‫ליקחי‪..........‬ס‪..........‬תיזל‬
‫כמטר‬
‫יערוף‬
‫לב‪:‬ב‬
‫עשב‬
‫עלי‬
‫דשא‪..........‬ס‪..........‬וכירביבים‬
‫עלי‬
‫כישעירימ‬
‫לאלוהינו‬
‫גודל‬
‫אקרא‪..........‬ס‪..........‬הבו‬
‫יהוה‬
‫שם‬
‫כי‬
‫לב‪:‬ג‬
‫לב‪:‬ד הצור תמים פעלו‪..........‬ס‪..........‬כי כל דרכיו מישפט‬
‫הוא‬
‫וישר‬
‫עול‪..........‬ס‪..........‬צדיק‬
‫ואין‬
‫אמונה‬
‫אל‬
‫דברים‬
‫לב‪:‬ה שיחת לו לוא בניו מומם‪..........‬ס‪..........‬דור עיקש ופתלתול‬
‫חכם‬
‫ולוא‬
‫נבל‬
‫זואת‪..........‬ס‪..........‬עם‬
‫תיגמלו‬
‫ה ליהוה‬
‫לב‪:‬ו‬
‫ויכוננכ‬
‫עשכ‬
‫קנכ‪..........‬ס‪..........‬הוא‬
‫אביכ‬
‫הוא‬
‫הלוא‬
‫לב‪:‬ז זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור‪..........‬ס‪..........‬שאל אביכ‬
‫לכ‬
‫ויואמרו‬
‫זקניכ‬
‫ויגדכ‬
‫לב‪:‬ח בהנחל עליון גויים‪..........‬ס‪..........‬בהפרידו בני אדם‬
‫אלוהים‬
‫בני‬
‫עמים‪..........‬ס‪..........‬למיספר‬
‫גבולות‬
‫יצב‬
‫נחלתו‬
‫חבל‬
‫עמו‪..........‬ס‪..........‬יעקוב‬
‫יהוה‬
‫חלק‬
‫כי‬
‫לב‪:‬ט‬
‫לב‪:‬י יימצאהו בארץ מידבר‪..........‬ס‪..........‬ובתוהו ילל ישימון‬
‫עינו‬
‫כאישון‬
‫יבוננהו‪..........‬ס‪..........‬ייצרנהו‬
‫יסובבנהו‬
‫לב‪:‬יא כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף‪..........‬ס‪..........‬ייפרוש‬
‫אברתו‬
‫על‬
‫יישאהו‬
‫ייקחהו‬
‫כנפיו‬
‫נכר‬
‫אל‬
‫עימו‬
‫ינחנו‪..........‬ס‪..........‬ואין‬
‫בדד‬
‫יהוה‬
‫לב‪:‬יב‬
‫לב‪:‬יג ירכיבהו על במותי )במתי( ארץ‪..........‬ס‪..........‬ויואכל תנובות‬
‫שדי‬
‫צור‬
‫מחלמיש‬
‫מיסלע‪..........‬ס‪..........‬ושמן‬
‫דבש‬
‫וינקהו‬
‫לב‪:‬יד חמאת בקר וחלב צואן‪..........‬ס‪..........‬עימ חלב כרים ואילים‬
‫חיטה‬
‫כיליות‬
‫חלב‬
‫ועתודים‪..........‬ס‪..........‬עימ‬
‫בשן‬
‫בני‬
‫ודם ענב תישתה חמר‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬טו ויישמן ישורון וייבעט‬
‫עשהו‬
‫אלוה‬
‫כשית‪..........‬ס‪..........‬וייטוש‬
‫עבית‬
‫שמנת‬
‫בזרים‬
‫יקנאוהו‬
‫ישועתו‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬טז‬
‫צור‬
‫וינבל‬
‫בתועבות יכעיסוהו‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬יז ייזבחו לשדים לוא אלוה‬
‫באו‬
‫מיקרוב‬
‫ידעום‪..........‬ס‪..........‬חדשים‬
‫לוא‬
‫אלוהים‬
‫תשי‬
‫ילדכ‬
‫צור‬
‫אבותיכם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬יח‬
‫שערום‬
‫לוא‬
‫ותישכח אל מחוללכ‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬יט וירא יהוה ויינאץ‬
‫מיכעס בניו ובנותיו‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כ ויואמר אסתירה פני מהם‬
‫המה‬
‫תחפוכות‬
‫דור‬
‫אחריתם‪..........‬ס‪..........‬כי‬
‫מה‬
‫אראה‬
‫בנים לוא אמונ בם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כא הם קינאוני בלוא אל‬
‫עם‬
‫בלוא‬
‫אקניאם‬
‫בהבליהם‪..........‬ס‪..........‬ואני‬
‫כיעסוני‬
‫באפי‬
‫קדחה‬
‫אש‬
‫כי‬
‫אכעיסם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כב‬
‫נבל‬
‫בגוי‬
‫ויבולה‬
‫ארץ‬
‫תחתית‪..........‬ס‪..........‬ותואכל‬
‫שאול‬
‫עד‬
‫ותיקד‬
‫רעות‬
‫עלימו‬
‫אספה‬
‫הרים‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כג‬
‫מוסדי‬
‫ותלהט‬
‫רשף‬
‫ולחומי‬
‫רעב‬
‫מזי‬
‫בם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כד‬
‫אכלה‬
‫חיצי‬
‫בם‬
‫אשלח‬
‫בהמות‬
‫מרירי‪..........‬ס‪..........‬ושן‬
‫וקטב‬
‫עימ חמת זוחלי עפר‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כה מיחוץ תשכל חרב ומחדרים‬
‫בחור‬
‫גם‬
‫אימה‬
‫שיבה‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כו אמרתי‬
‫עימ איש‬
‫יונק‬
‫בתולה‬
‫גם‬
‫אפאיהם‬
‫אשביתה מאנוש זיכרם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כז לולי כעס אויב אגור‬
‫רמה‬
‫ידנו‬
‫יואמרו‬
‫צרימו‪..........‬ס‪..........‬פן‬
‫ינכרו‬
‫פן‬
‫ולוא יהוה פעל כל זואת‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כח כי גוי אובד עצות המה‬
‫ואין בהם תבונה‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬כט לו חכמו ישכילו זואת‬
‫יבינו לאחריתם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬ל איכה יירדוף אחד אלף‬
‫ושניים יניסו רבבה‪..........‬ס‪..........‬אים לוא כי צורם מכרם‬
‫צורם‬
‫כצורנו‬
‫לוא‬
‫כי‬
‫היסגירם‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לא‬
‫ויהוה‬
‫ואויבינו פלילים‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לב כי מיגפן סדום גפנם‬
‫רוש‬
‫עינבי‬
‫עמורה‪..........‬ס‪..........‬ענבמו‬
‫ומישדמות‬
‫אשכלות מרורות למו‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לג חמת תנינם יינם‬
‫ורואש פתנים אכזר‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לד הלוא הוא כמוס עימדי‬
‫ושילם‬
‫נקם‬
‫לי‬
‫באוצרותי‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לה‬
‫חתום‬
‫אידם‬
‫יום‬
‫קרוב‬
‫רגלם‪..........‬ס‪..........‬כי‬
‫תמוט‬
‫לעת‬
‫עמו‬
‫יהוה‬
‫ידין‬
‫כי‬
‫למו‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לו‬
‫עתידות‬
‫וחש‬
‫ועל עבדיו ייתנחם‪..........‬ס‪..........‬כי ייראה כי אזלת יד‬
‫אלוהימו‬
‫אי‬
‫ואמר‬
‫ועזוב‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לז‬
‫עצור‬
‫ואפס‬
‫יואכלו‬
‫זבחימו‬
‫חלב‬
‫אשר‬
‫בו‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לח‬
‫חסיו‬
‫צור‬
‫ויעזרוכם‬
‫נסיכם‪..........‬ס‪..........‬יקומו‬
‫יין‬
‫יישתו‬
‫דברים‬
‫יהי עליכם סיתרה‪..........‬ס‪..........‬לב‪:‬לט ראו עתה כי אני אני הוא‬
‫ואחיה‬
‫אמית‬
‫עימדי‪..........‬ס‪..........‬אני‬
‫אלוהים‬
‫ואין‬
‫מציל‬
‫מידי‬
‫ארפא‪..........‬ס‪..........‬ואין‬
‫ואני‬
‫מחצתי‬
‫לב‪:‬מ כי אשא אל שמיים ידי‪..........‬ס‪..........‬ואמרתי חי אנוכי‬
‫לעולם‬
‫לב‪:‬מא אים שנותי ברק חרבי‪..........‬ס‪..........‬ותואחז במישפט ידי‬
‫אשלם‬
‫לצרי‪..........‬ס‪..........‬ולימשנאי‬
‫נקם‬
‫אשיב‬
‫בשר‬
‫תואכל‬
‫מידם‪..........‬ס‪..........‬וחרבי‬
‫חיצי‬
‫אשכיר‬
‫לב‪:‬מב‬
‫אויב‬
‫פרעות‬
‫ושיביה‪..........‬ס‪..........‬מרואש‬
‫חלל‬
‫מידם‬
‫לב‪:‬מג הרנינו גויים עמו‪..........‬ס‪..........‬כי דם עבדיו ייקום‬
‫עמו‬
‫אדמתו‬
‫לצריו‪..........‬ס‪..........‬וכיפר‬
‫ישיב‬
‫ונקם‬
‫לב‪:‬מד ויבוא מושה וידבר את כל דיברי השירה הזואת באזני‬
‫העם הוא והושע בינ נון לב‪:‬מה ויכל מושה לדבר את כל הדברים‬
‫האלה אל כל יישראל לב‪:‬מו ויואמר אלהם שימו לבבכם לכל‬
‫הדברים אשר אנוכי מעיד בכם היום אשר תצוומ את בניכם‬
‫לישמור לעשות את כל דיברי התורה הזואת לב‪:‬מז כי לוא דבר רק‬
‫הוא מיכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על‬
‫האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרישתה‪..........‬פ‬
‫לב‪:‬מח וידבר יהוה אל מושה בעצם היום הזה לאמור לב‪:‬מט עלה‬
‫אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו‬
‫וראה את ארץ כנען אשר אני נותן ליבני יישראל לאחוזה‬
‫לב‪:‬נ ומות בהר אשר אתה עולה שמה והאסף אל עמיכ כאשר מת‬
‫אהרון אחיכ בהור ההר ויאסף אל עמיו לב‪:‬נא על אשר מעלתם‬
‫בי בתוכ בני יישראל במי מריבת קדש מידבר צינ על אשר‬
‫לוא קידשתם אותי בתוכ בני יישראל לב‪:‬נב כי מינגד‬
‫תיראה את הארץ ושמה לוא תבוא אל הארץ אשר אני נותן‬
‫ליבני יישראל‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬א וזואת הברכה אשר ברכ מושה איש האלוהים את בני‬
‫יישראל ליפני מותו לג‪:‬ב ויואמר יהוה מיסיני בא וזרח‬
‫מישעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מריבבות קודש‬
‫מימינו אשדת )אש דת( למו לג‪:‬ג אף חובב עמים כל קדושיו‬
‫בידכ והם תוכו לרגלכ יישא מידברותיכ לג‪:‬ד תורה ציוה לנו‬
‫מלכ‬
‫בישורון‬
‫לג‪:‬ה ויהי‬
‫מושה מורשה קהילת יעקוב‬
‫בהיתאסף ראשי עם יחד שיבטי יישראל לג‪:‬ו יחי ראובן‬
‫ואל ימות ויהי מתיו מיספר‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬ז וזואת ליהודה‬
‫ויואמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו‬
‫ועזר מיצריו תיחיה‪..........‬פ‬
‫לג‪:‬ח וללוי אמר תומיכ ואוריכ לאיש חסידכ אשר נסיתו במסה‬
‫תריבהו על מי מריבה לג‪:‬ט האומר לאביו ולאימו לוא ראיתיו‬
‫ואת אחיו לוא היכיר ואת בנו לוא ידע כי שמרו אימרתכ‬
‫ובריתכ יינצורו לג‪:‬י יורו מישפטיכ ליעקוב ותורתכ‬
‫ליישראל ישימו קטורה באפכ וכליל על מיזבחכ לג‪:‬יא ברכ‬
‫יהוה חילו ופועל ידיו תירצה מחץ מתניים קמיו‬
‫ומשנאיו מינ יקומון‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬יב לבינימינ אמר‬
‫ידיד יהוה יישכון לבטח עליו חופף עליו כל היום ובין‬
‫כתפיו שכן‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬יג וליוסף אמר מבורכת יהוה ארצו‬
‫מימגד שמיים מיטל ומיתהום רובצת תחת לג‪:‬יד ומימגד‬
‫תבואות שמש ומימגד גרש ירחים לג‪:‬טו ומרואש הררי קדם‬
‫ומימגד גיבעות עולם לג‪:‬טז ומימגד ארץ ומלואה ורצון‬
‫שוכני סנה תבואתה לרואש יוסף ולקדקוד נזיר אחיו לג‪:‬יז‬
‫בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו‬
‫אלפי‬
‫והם‬
‫אפריים‬
‫ריבבות‬
‫והם‬
‫ארץ‬
‫אפסי‬
‫בצאתכ‬
‫אמר שמח זבולונ‬
‫וליזבולונ‬
‫מנשה‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬יח‬
‫דברים‬
‫וייששכר באוהליכ לג‪:‬יט עמים הר ייקראו שם ייזבחו‬
‫זיבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני‬
‫חול‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬כ ולגד אמר ברוכ מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע‬
‫אף קדקוד לג‪:‬כא וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא‬
‫עימ‬
‫ומישפטיו‬
‫עשה‬
‫יהוה‬
‫צידקת‬
‫עם‬
‫ראשי‬
‫יישראל‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬כב ולדן אמר דן גור אריה יזנק מינ‬
‫הבשן לג‪:‬כג ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא בירכת‬
‫יהוה ים ודרום ירשה‪..........‬ס‪..........‬לג‪:‬כד ולאשר אמר ברוכ מיבנים‬
‫אשר יהי רצוי אחיו וטובל בשמן רגלו לג‪:‬כה ברזל ונחושת‬
‫מינעלכ וכימיכ דבאכ לג‪:‬כו אין כאל ישורון רוכב שמיים‬
‫בעזרכ ובגאותו שחקים לג‪:‬כז מעונה אלוהי קדם ומיתחת זרועות‬
‫עולם ויגרש מיפניכ אויב ויואמר השמד לג‪:‬כח ויישכון‬
‫יישראל בטח בדד עין יעקוב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו‬
‫יערפו טל לג‪:‬כט אשריכ יישראל מי כמוכ עם נושע ביהוה‬
‫מגן עזרכ ואשר חרב גאותכ וייכחשו אויביכ לכ ואתה על‬
‫במותימו תידרוכ‪..........‬ס‪..........‬לד‪:‬א ויעל מושה מערבות מואב אל הר‬
‫נבו רואש הפיסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל‬
‫הארץ את הגילעד עד דן לד‪:‬ב ואת כל נפתלי ואת ארץ אפריים‬
‫ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון לד‪:‬ג ואת הנגב ואת‬
‫הכיכר ביקעת ירחו עיר התמרים עד צוער לד‪:‬ד ויואמר יהוה‬
‫אליו זואת הארץ אשר נשבעתי לאברהם לייצחק וליעקוב‬
‫לאמור לזרעכ אתננה הראיתיכ בעיניכ ושמה לוא תעבור לד‪:‬ה‬
‫וימת שם מושה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה לד‪:‬ו‬
‫וייקבור אותו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולוא ידע איש את‬
‫קבורתו עד היום הזה לד‪:‬ז ומושה בן מאה ועשרים שנה במותו‬
‫לוא כהתה עינו ולוא נס לחוה לד‪:‬ח וייבכו בני יישראל את‬
‫מושה בערבות מואב שלושים יום וייתמו ימי בכי אבל‬
‫מושה לד‪:‬ט ויהושוע בינ נון מלא רוח חכמה כי סמכ מושה את‬
‫ידיו עליו ויישמעו אליו בני יישראל ויעשו כאשר ציוה‬
‫יהוה את מושה לד‪:‬י ולוא קם נביא עוד ביישראל כמושה אשר‬
‫ידעו יהוה פנים אל פנים לד‪:‬יא לכל האותות והמופתים‬
‫אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מיצריים לפרעוה ולכל עבדיו‬
‫ולכל ארצו לד‪:‬יב ולכול היד החזקה ולכול המורא הגדול אשר עשה‬
‫מושה לעיני כל יישראל‬