‫מקומה של השאלה בתפיסה הטיפולית‬ ‫רקע תיאורטי לסדנה בסמינר הפסיכולוגים החינוכיים ‪2009-2011‬‬ ‫דניאלה פלד‪ ,‬דר' יעקב יבלון‬ ‫מבוא‪" -‬מהי השאלה?"‬ ‫מולכם יושב ילד הורה או משפחה ‪.‬הם באו כדי לספר על קשייהם ‪ ,‬כאביהם‪ ,‬רצונותיהם‪.‬‬ ‫ה"מטופל" מדבר‪ ,‬מסביר‪ ,‬מתאר את התנהגותו ‪ ,‬תחושותיו‪ .‬כמטפלים‪,‬כיצד תגיבו לדבריו ?‬ ‫האם תשאלו שאלות? אילו שאלות ? מתי ? דבר זה תלוי ככל הנראה בעמדה שממנה אתם‬ ‫יוצאים לדרך הטיפולית‪ ,‬בתפיסה הטיפולית שמנחה אתכם ובשיטה שבה הוכשרתם‪.‬‬ ‫בעמודים הבאים נביא סקירה קצרה על ההיבטים ההתפתחותיים של השאלה ‪,‬השאלה‬ ‫בהקשר התרבותי ובהמשך נציג את תפיסתנו לגבי השאלה‬ ‫ומקומה בהבנה ובהבנייה‬ ‫הטיפולית כתלויה ומושפעת מהתיאוריה המנחה אותנו‪.‬‬ ‫במאמר זה אנו מתמקדים בשאלות שהמטפל שואל את המטופל כמשפיעות על מהלך ותוכן‬ ‫ההתערבות הפסיכותרפויטית‪.‬‬ ‫במילון אבן‪-‬שושן ניתנים כמה הסברים למונח "שאלה"‪:‬‬ ‫‪ .1‬שאלה היא בקשת תשובה על דבר מה‪.‬‬ ‫‪ .2‬בעיה המוצגת למישהו כדי שייתן הסבר עליה‪.‬‬ ‫‪ .3‬השאלה כמשאלה ובקשה‪.‬‬ ‫‪ .4‬שאלה היא בעיה‪ ,‬שרבים מתלבטים בה‪ .‬שאלה קשה במיוחד מכונה "קושיה" והיא‬ ‫משמשת לדיונים ופלפולים רבים‪ .‬הגדרות רבות אלה מצביעות על כך‪ ,‬שהשאלה היא תופעה‬ ‫מורכבת ומסובכת‪.‬‬ ‫עבור כל בני האדם‪ ,‬נוצר כורח לשאול שאלות‪ ,‬להביע תהיות‪ .‬קיים מאמץ בלתי פוסק לחפש‬ ‫תשובות ולבחון את תקפותן במציאות‪ .‬נראה שזהו צורך אבולוציוני של האדם‪ .‬הצורך לשאול‬ ‫שאלות‪ ,‬והכורח לחפש תשובות‪ ,‬הם היסוד לכלל הדעת של האדם‪ .‬השאלות הן יסוד המדע‪.‬‬ ‫השאלה‪ ,‬התהייה‪ ,‬הכמיהה למצוא תשובה‪ ,‬היא היסוד של כל דיאלוג‪ .‬בשורות הבאות ננסה‬ ‫להציג את התפתחות השאלות‪ ,‬את האפשרויות לשאול ואת היחס של הזולת אל השואל‪.‬‬ ‫ככל שאנו דנים יותר על "שאלות" כחלק מכל דיון על העולם הרוחני והאנושי‪ ,‬אנו מגיעים‬ ‫למסקנה‪ ,‬שקיימת כנראה "תרבות של שאלות"‪ .‬כמו כל תרבות יש גם ל"תרבות השאלות"‬ ‫הֶ קשרים רבים‪ ,‬השלכות רבות ומשמעויות משתנות‪ .‬יש לה היבטים סוציולוגיים‪ ,‬דקדוקיים‪,‬‬ ‫התפתחותיים ואינטלקטואליים נוספים‪ .‬יש הבדל אם השאלה נשאלת בדיבור עם הזולת ‪ -‬ואז‬ ‫יש לנו תופעה של הדדיות‪ ,‬או אם היא נשאלת על ידי האדם עצמו כאשר הוא קורא דברים‬ ‫בספר או בתודעה ‪ -‬ואז היא שיחה האדם עם עצמו או "שאלה פנימית"‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השאלות הן חלק מן הפעילות האנושית‪ .‬יש הרואים בשאילת שאלות חטטנות או "נדנוד"‪ .‬יש‬ ‫המעודדים לשאול שאלות כאמצעי אינטלקטואלי חשוב‪ .‬יש הרואים בשאלות מקור ליצירות‬ ‫גדולות כמו מילונים ואנציקלופדיות העונות על שאלותיהם של אנשים רבים ושונים‪ .‬כל‬ ‫ההמצאות של בני אדם הן תשובה על שאלות של הממציאים או של בני סביבתם‪ .‬הסקרנות‪,‬‬ ‫שהיא תכונה גנטית של בעלי החיים המפותחים ובמיוחד אצל האדם‪ ,‬היא המקור הביולוגי‬ ‫של השאלות‪ .‬סקרנות משמעותה "אני רוצה לדעת" ‪ .‬השאלה היא הכלי למימוש מגמה זאת‪.‬‬ ‫כל אדם שואל שאלות‪ .‬יש המרבים ויש הממעטים‪ .‬השאלה מופיעה בצורה גלויה ומפורשת ‪-‬‬ ‫מה זה? איך קוראים לזה? מה אפשר לעשות עם זה? כיצד זה נוצר? למה זה? ‪ -‬ויש‬ ‫שהשאלות הן מוסוות או לא מפורשות כמו בתהייה‪ ,‬בהשתוממות‪ .‬יש והנושא של השאלות‬ ‫הוא מעשי ומחפש פתרון יעיל‪ ,‬ויש והנושא של השאלה הוא על מהות החיים‪ .‬מקדמת דנא‬ ‫עסקו בכך הפילוסופים וכוהני הדת ‪ -‬והילדים‪.‬‬ ‫אם אכן הצורך לשאול שאלות והכורח לחפש תשובות הם יסוד לכלל הדעת של האדם האם‬ ‫ניתן לחשוב על קיומם או אי קיומם של שאלות עבור האדם כביטוי לקיומה של פתולוגיה או‬ ‫בריאות נפשית‪ .‬והאם ניתן לחשוב על התהליך הטיפולי כתהליך המשחרר ונותן לגיטימציה‬ ‫לרשות לשאול שאלות בלא הימנעות ולחפש תשובות ללא מורא‪.‬‬ ‫מדוע שואלים שאלות?‬ ‫התשובה הפשוטה היא כמובן ‪ -‬שואלים שאלות כדי לקבל תשובות‪ .‬אך נראה שהבעיה אינה‬ ‫רק תועלתית ושימושית‪ .‬קיים צורך אבולוציוני להפעיל את כושר השאלות‪ .‬כושר זה מפעיל‬ ‫את המערכת הקוגניטיבית ואת מערכת העצבים "הממונה" עליה‪ .‬מערכת זאת אינה קולטת‬ ‫פסיבית בלבד של גירויי הסביבה‪ .‬היא מבררת גירויים מועדפים באופן פעיל ויזום וכושר‬ ‫השאלה מסייע בכך‪ .‬השאלה ממקדת את תשומת הלב ואת תשומת המוח אל הדברים‬ ‫החיוניים עבור הילד להתפתחותו הרוחנית‪ .‬משום כך הילדים מרבים לשאול‪ .‬הם חוזרים על‬ ‫אותה שאלה עשרות פעמים בדיוק כפי שהם אוהבים לחזור על אותו סיפור עצמו פעמים‬ ‫רבות‪ .‬הסיפור המוכר אומר לילד‪ ,‬שהוא יודע את העתיד להתרחש‪ .‬כך גם בשאלות‪ :‬ככל‬ ‫שישאל יותר פעמים יידע את התשובות הצפויות‪ .‬הדבר מעניק לו הרגשת ביטחון‪ .‬כדי להכיר‬ ‫את העולם יש לשוב פעמים אחדות על חקירתו‪ .‬גם אדם מבוגר הלומד לדעת דבר חדש‬ ‫בעולמו אינו מסתפק בהיכרות חד‪-‬פעמית‪ .‬כדי להשיג הרגשת שליטה על ממצאי העולם‪ ,‬יש‬ ‫לחזור לעשות היכרות עם הפרטים פעמים אחדות‪.‬‬ ‫הכושר לשאול שאלות ממלא אפוא תפקיד התפתחותי חשוב בתהליך הכרת העולם ‪-‬‬ ‫ובהתפתחות עולמו הרוחני והפנימי של האדם‪.‬‬ ‫מן הגיל הרך ביותר בני‪-‬אדם שואלים שאלות‪ .‬נראה‪ ,‬שהאדם נולד עם הכושר לשאול כשם‬ ‫שהוא נולד עם הכושר לדבר‪ .‬ילדים מדברים ויוצרים בדיבוריהם משפטים שמעולם לא שמעו‬ ‫‪2‬‬ ‫ולא יכלו לכן לחקות‪ .‬הם יוצרים אותם בכוחות עצמם‪ .‬כך גם לגבי השאלות‪ :‬הם שואלים‬ ‫שאלות שהם עצמם "ממציאים" או יוצרים ולא שמעו כמותן מקודם‪ .‬אין זה רק משום‬ ‫שהשאלה שייכת בדרך כלל ללשון‪ .‬גם כאשר אין לשון מדוברת והשאלה מתרחשת ברוחו של‬ ‫האדם‪ ,‬היא מקורית שלו‪ .‬זאת ועוד‪ .‬הילד מדבר בדקדוק נכון בלא שלמד את כללי הדקדוק‪.‬‬ ‫אם הוא שומע צורה דקדוקית לא נכונה‪ ,‬הוא פורץ בצחוק או אינו מבין את הנאמר‪ .‬הוא הדין‬ ‫לגבי שאלות‪ .‬ילדים יודעים להבדיל בין שאלות שיש להן סיבה או נחיצות‪ ,‬לבין שאלות‬ ‫"סתמיות"‪ ,‬שאלות שהן פרי המצאה רגעית‪.‬‬ ‫ביצוע השאלות ‪ -‬ניסוחן‪ ,‬מגמתן‪ ,‬כוונתן ‪ -‬מושפע על ידי גורמים סביבתיים‪ .‬אך הכושר‬ ‫לשאול שאלות הוא של האדם בלבד‪ .‬איננו יודעים )עדיין( אם כושר השאלה ממוקד באזור‬ ‫מסוים במוח כפי שניתן כיום לזהות לגבי המיקום של כושר הדיבור במוח‪.‬‬ ‫השאלה בהיבט ההתפתחותי‬ ‫הסקרנות והשאלה הינם כלי התפתחותי מרכזי באמצעותו הילד לומד על עצמו ועל העולם‪.‬‬ ‫אם נמיין את שאלות הילדים ואת שינויי השאלות בהתאם לגיל‪ ,‬נמצא כמה סוגים של שאלות‪.‬‬ ‫סוגים אלה תואמים לחמשת הבעיות הקלאסיות של הפילוסופיה עפ"י פיאז'ה וניתן לקשר‬ ‫אותן לשלבי ההתפתחות‪.‬‬ ‫א‪ .‬חיפוש אחרי המוחלט‪ .‬עבור הילדים הדברים הם חד‪-‬משמעיים לפחות עד הגיעם‬ ‫לגיל הבגרות‪ .‬לפיכך הכרעות הילדים הן או‪-‬או ולא גם‪-‬וגם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלות העדפה‪ -‬מתייחס למה שהילד מעדיף‪ :‬מדוע הוא אוהב צבע זה או חומר זה‪,‬‬ ‫ומדוע תופעה כלשהי יפה בעיניו‪ .‬מדוע הוא אוהב אדם זה או אחר‪ .‬זוהי בעיה‬ ‫אסתטית ברורה‪ .‬טיב הקשר עם הזולת‪ ,‬היכולת לוותר לו או לשתף פעולה איתו‪ ,‬הן‬ ‫בעיות אתיות במהותן‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לוגיקה של הדברים‪ .‬מדוע זה קטן וכבד וזה גדול וקל? מדוע רק המגיע ראשון הוא‬ ‫ראשון‪ ,‬מה היחס בין כמות וגודל? מה היחס בין מהירות ומרחק? סוג שאלות אחר‬ ‫עוסק בשונה ובדומה‪ ,‬מדוע כל הילדים הם כאלה‪ ,‬מדוע כל הבנות כאלה‪ ,‬מדוע‬ ‫לכעוס גורם למעשים רעים‪ ,‬כיצד ניתן להתפייס‪ ,‬מדוע הלבוש ו‪/‬או התסרוקת בעמים‬ ‫שונים שונה?‬ ‫ד‪ .‬שאלות הנוגעות ליחסי חברה‪ ,‬סדרם של קשרי המשפחה‪ .‬האם הקטן במשפחה‬ ‫הוא גם הצעיר במשפחה? מי מחליט על העבודה של בני המשפחה ‪ -‬שבימינו‬ ‫מתנהלת בדרך כלל מחוץ לבית? איך יודעים‪ ,‬שהוא אוהב אותי? מה זה להיות חזק?‬ ‫האם עבודת הבית היא חובה על כל בני המשפחה‪ ,‬כולל הילדים? אלה שאלות‬ ‫המנסות להבין רגשות ויחסי חברה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‪ .‬שאלות העוסקות בתיאוריה של הידע‪ .‬איך אפשר למצוא תשובות ופתרונות לבעיות‬ ‫בהן אני נתקל? האם יש רק פתרון אחד או יש יותר? האם אפשר לדעת את הכל‪,‬‬ ‫למה שוכחים דברים? האם השוואות מועילות להבנה?‬ ‫מעניין לבדוק את המעבר בין רמות שונות של שאלות שהילד שואל במהלך התפתחותו‬ ‫בהקבלה לשאלות העולות באינטראקציה עם מטופל‪ .‬הקבלה זו מעלה כי בשלב ראשוני הילד‬ ‫שואל שאלה של מי זה ? ‪ ,‬מה זה ?‬ ‫בשלב הבא שאלותיו מרמזות על יכולת הפשטה בעת שהוא שואל על אובייקטים הנמצאים‬ ‫מחוץ לתפיסה המיידית‪ .‬אפוא הכדור ? – כלומר יש משהו הקיים גם אם אינו נגיש כרגע‪.‬‬ ‫בהמשך הילד שואל שאלות הקשורות להבנת הסיבתיות – למה הילד בוכה ‪ .‬ואז יש מעבר‬ ‫לשאלות של תהליכים מורכבים – איך זה קורה ? –איך גדל תינוק בבטן‪ .‬ואז השלב של‬ ‫ההבנה של מושג הזמן והשוואה‪ .‬מה יקרה אם הגננת תהייה חולה ?‬ ‫עד כמה מבנה השאלות שאנו שואלים בתהליך העבודה עם המטופל דומות בקטגוריות‬ ‫לשאלות ההתפתחות של הילד ומצביעות על ההתפתחות בטיפול‪? .‬‬ ‫תכלית השאלות היא למצוא תשובות היוצרות תמונת עולם‪ ,‬תמונת חיים של האדם בתוך‬ ‫העולם‪ .‬זו הרי המשימה של פילוסופים ‪ -‬בין אם הם בני ארבע ובין אם הם בני ארבעים‪ .‬אם‬ ‫נשווה את שאלות הילדים עם שאלות הפילוסופים בכלל ואלה מיוון העתיקה בפרט‪ ,‬נמצא‬ ‫דמיון ואולי אפילו זהות בתמיהותיהם על סודות החיים‪ .‬מן הדין לזכור‪ ,‬שתכלית השאלות היא‬ ‫למצוא תשובות‪ ,‬פתרונות‪ ,‬אפשרויות הבנה ואפשרויות מעשיות אשר יקלו על אורחות החיים‪.‬‬ ‫תרומתם של הפילוסופים מכל הגילים ובכל התקופות הייתה בניסיונם למצוא תשובות‬ ‫לשאלות גדולות אלה‪.‬‬ ‫השאלה הסוקרטית וההיבט התרבותי‬ ‫כבר לפני אלפי שנים הציג סוקרטס את תפיסתו לגבי ה"שאלה"‪" .‬סוקרטס לא כתב‪ ,‬לא‬ ‫נאם‪ ,‬לא הירצה ‪ -‬אלא שוחח‪ .‬המחשבה היא דיאלוגית מטבעה‪' ,‬שיחה שהנשמה מנהלת‬ ‫בינה לבין עצמה'‪ ,‬אבל כרגיל אינה מנותקת מן הקומוניקציה עם אחרים‪ ,‬אלא עולה מן השיח‬ ‫החי כמקורו‪ ,‬כפריו או כהמשכו‪) ".‬סימון‪,1985,‬עמ' ‪.(25‬‬ ‫השאלה הסוקרטית‪ ,‬היא שיטת מחקר דיאלקטית‪ ,‬המיושמת בעיקר לבחינת מושגי יסוד‬ ‫במוסר ‪.‬משתתפים בה בדרך כלל שני דוברים‪ ,‬האחד מנחה את השיחה ואילו רעהו שוקל‬ ‫הנחות מסוימות המונחות לפניו לצורך קבלתן או דחייתן‪.‬‬ ‫הדיאלוג מורכב מסדרת שאלות סביב נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח‪ .‬הדיאלוג‬ ‫בדרך כלל מאופיין בעימות בין שתי נקודות השקפה‪ .‬הדרך הטובה ביותר "לנצח" בעימות‬ ‫היא להביא את היריב לידי סתירה עצמית בדרך המוכיחה את טענתו של מי ששואל את‬ ‫השאלות‪ .‬השיטה הסוקרטית נמצאת במוקד ויכוח פילוסופי באשר לשאלה האם היא שיטה‬ ‫‪4‬‬ ‫חיובית‪ ,‬המובילה לרכישת ידע‪ ,‬או שיטה שלילית שכל מטרתה סתירת הנחתו של בן השיח‬ ‫באשר לידע כלשהו‪.‬‬ ‫בבסיסה השיטה הסוקרטית היא שיטה שלילית של פסילת הנחות‪ ,‬תוך ניסיון להגיע להנחות‬ ‫חדשות שאינן סובלות מן הסתירות שזיהינו בהנחות המוצא‪ .‬שיטתו של סוקרטס היא בחיפוש‬ ‫אחר הנחות היסוד‪ ,‬או אקסיומות‪ ,‬המעצבות באופן בלתי מודע את דעותיו של האדם‪ ,‬ולהפוך‬ ‫אותן למוקד השיח והבחינה‪ .‬השיטה הבסיסית היא בסדרת שאלות‪ ,‬חלקן שאלות היגיון‬ ‫)לוגיקה( וחלקן שאלות עובדתיות‪ ,‬המסייעות לבן השיח לחשוף את אמונותיו באשר לנושא‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫התרבות היוונית היא תרבות שאלה‪ ,‬היא תרבות החיפוש‪ ,‬היא תרבות הספק‪ .‬תרבות‬ ‫שואלת‪ ,‬לא תרבות המקבלת תשובה‪.‬אצל היוונים שאלת השאלות היא חילונית‪ .‬היוונים היו‬ ‫סקרנים ושאלו שאלות ונודעה להם השפעה עצומה על כל תחום של החשיבה המערבית‪.‬‬ ‫במסגרת הדתות יהדות ונצרות אלוהים הוא קדוש מהפן האנושי‪ .‬במקרא אפשר לשאול‬ ‫שאלות קשות על אלוהים ודרכיו‪ -‬כמו איוב‪ .‬אך איוב לא מטיל ספק בקיומו אלא מאמין‬ ‫באלוהים‪.‬‬ ‫יש תשובה לשאלות‪ .‬התרבות ביסודה היא תרבות התשובה‪ .‬גם הנצרות כדת הינה ביסודה‬ ‫תרבות של תשובה שבה אין פקפוק או ספק " הרגו את כולם‪ ,‬אלוקים ידע מי הם בניו" אמר‬ ‫איש כנסיה בעת מסע צלב‪.‬‬ ‫תרבות השאלה הינה סמן בעל ערך למאפייני התרבות‪ ,‬השלטון והאינטראקציה בין‬ ‫המשתייכים לאותה התרבות‪ .‬לתרבות בה השאלה נתפסת כאיום על סמכות תוביל למשטר‬ ‫דיקטטורי בעוד תרבות הנותנת מקום לשאלה תוביל למשטר דמוקרטי‪ .‬וכמובן שכל אחת‬ ‫מתרבויות אלה משפיע אחרת על האינטראקציה וטיב היחסים בין השותפים לתרבות‪.‬‬ ‫בהקשר זה מן הראוי לשאול על התרבות הנוצרת בחדר הטיפולים‪ ,‬בין המטפל למטופל‪.‬‬ ‫האם היא תרבות "דמוקרטית" או דיקטטורית‪ .‬האם זו תרבות בה יש סמכות אחת היודעת‬ ‫ורק לה מותר לשאול או שמא יש שני שותפים ורשות השאלה עומדת לרשות שניהם‪ .‬האם‬ ‫שאלה של המטופל למטפל הינה אסורה‪ ,‬או לגיטימית‪ .‬האם היא חלק מהטיפול או היא ניסיון‬ ‫לצאת ממנו ?‪ .‬במילים אחרות האם המטפל משליט את עמדת הטיפול החד כיוונית‬ ‫הקלאסית יותר או ראייתו הינה אינטר סובייקטיבית יותר‪ .‬איך עמדות תרבויות אלה נותנות‬ ‫מקום שונה לשאלה ולאינטראקציה המתקיימת בחדר הטיפולים‪.‬‬ ‫תרבות דמוקרטית באינטראקציה עם מטופל‪ ,‬משמעותה שעל כל שאלה יש ככל הנראה‬ ‫יותר מתשובה אחת נכונה והיא מובילה לסובלנות של האחר והשונה‪ .‬השאלה או‬ ‫האינטרפרטציה הינם אמצעים להעלות השערות עבודה ואינם מסמנים ידיעה מוחלטת של‬ ‫אחד או שניים מהשותפים‪ .‬בתרבות הדיקטטורית יש תשובה אחת ולרוב גם שואל אחד‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מהות השאלה ומקומה ככלי התערבות בפסיכותרפיה‪:‬‬ ‫כסיפנאוס היווני אמר ‪ :‬לעולם לא יהיה אדם שיודע את טבע הדברים לאשורם" בני אדם‬ ‫מחפשים תשובות לעצם קיומם‪ .‬החיפוש מהווה את מהות הפסיכותרפיה‪ .‬ויניקוט‬ ‫בהתייחסותו לשאלה מה מרפא בטיפול טוען שהגורם המרפא הינו הידיעה של המטופל‬ ‫שיושב מולו מישהו שמנסה להבין‪ .‬מחפש דרך השאלה את ההבנה‪ .‬כלומר השאלה הינה כלי‬ ‫מתווך בעל ערך מרפא‪ .‬ויניקוט אף אומר יותר מכך ומציין שמעת לעת הוא מתייחס להבנתו‬ ‫דרך אינטרפרטציה בעיקר כדי לומר למטופל כמה הוא עדיין אינו מבין‪ .‬במובן זה לשאלה‬ ‫משקל מרכזי בשיח הטיפולי‪.‬‬ ‫בהקשר זה אמירותיו של איינשטיין‪ " :‬אין בי כשרון מסוים אבל יש בי הרבה סקרנות" " מי‬ ‫שחושב לא מפסיק לשאול" מתחברות למקומה המרכזי של השאלה ומקומה בטיפול‪.‬‬ ‫מהי שאלה בהקשר הפסיכותראפויטי?‬ ‫א‪ .‬השאלה כחוויה תוך נפשית‪ ,‬שבה מעורבים יסודות אפקטיביים וקוגניטיביים ) ספק‪,‬‬ ‫תמיהה‪ ,‬סקרנות (‪ .‬המשותף להם הוא מצב של דיסוננס‪ ,‬המלווה בתחושת אי נחת ובדחף‬ ‫ליישב אותו באמצעות ידיעה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלה כאקט בין אישי‪ ,‬ביטוי משאלה לדעת המנוסחת בצורת בקשה מן האובייקט‬ ‫להיענות ולספק את המשאלה לדעת‪ .‬הרבה פעמים יש מרכיב תוך נפשי בשאלות אלו‪,‬‬ ‫מאחר והאובייקט מתבקש לתת תשובה‪ ,‬אשר תיישב את הדיסוננס האפקטיבי‪ -‬קוגניטיבי‬ ‫שנוצר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שאלה כמניפולציה‪ .‬כאשר המטרה היא למסור רעיון בשאלה‪ ,‬ולא לקבל תשובה‪ .‬שאלה‬ ‫רטורית שמטרתה לעורר באובייקט הנשאל ספק ותהייה‪.‬‬ ‫מרבית השאלות אינן רק בעלות אלמנט כזה או אחר‪ ,‬אלא מורכבות מכמה מהם‪ .‬צריך‬ ‫להתבונן באלמנט המרכזי‪ .‬דוגמא‪ -‬בשאלה "אתה מוכן לעמוד בתור כמו כולם?" ישנם רבדים‬ ‫שונים‪ ,‬אם מישהו יענה לי כן לשאלתי זו וימשיך לעקוף בתור‪ ,‬נראה שלא התייחס לרובד‬ ‫נוסף זה המנסה למסור מסר באמצעות מניפולציה לשונית‪...‬‬ ‫השאלה כחוויה תוך נפשית‪ -‬השאלה‪ ,‬במובנה החוויתי התוך נפשי‪ ,‬בבחינת היותה משאלה‪,‬‬ ‫צורך או תשוקה‪ -‬לדעת‪ ,‬היא בעלת חשיבות בסיסית ביותר בפסיכותרפיה‪ .‬יש הטוענים כי‬ ‫תהליך טיפולי מתחיל כשסימפטום ‪ -‬שהוא פתרון לא מודע לקונפליקט מותמר לשאלה‪ .‬על‬ ‫המטפל לסייע למטופל להגיע לכדי התמרה זו‪.‬‬ ‫אחת ממטרותיו המרכזיות של הטיפול היא להגביר את סקרנות המטופל ביחס לעצמו‪.‬‬ ‫דונלד שטרן דן בגורמים ההופכים שאלה לשאלה טובה‪:‬‬ ‫•‬ ‫סקרנות אמיתית מצד המטפל‪ ,‬כך שהשאלה אותנטית‪.‬‬ ‫•‬ ‫מעניינת את המטופל מבחינה רגשית‪ ,‬ומעוררת סקרנות לגבי עצמו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫כאמור‪ ,‬השאלות המתעוררות בנו כמטפלים‪ ,‬הן במידה רבה תלויות תיאוריה‪ .‬הן מושפעות‬ ‫מאוד מהתיאוריה המנחה אותנו בעבודתנו‪.‬‬ ‫דוגמא‪ -‬הקשר בין התיאוריה וסוגי שאלות‪ :‬אישה הנמצאת ביחסים סאדו מזוכיסטיים עם בן‬ ‫זוג המתעלל בה נפשית‪.‬‬ ‫תיאורית הדחף‪ -‬השאלות שיתעוררו בנו יתרכזו סביב הדחפים המניעים או הכופים עליה‬ ‫להישאר במערכת יחסים סאדו‪ -‬מזוכיסטיים‪ .‬מהן המשאלות‪ ,‬הפנטזיות והקונפליקטים‬ ‫המודעים‪ ,‬ובעיקר הלא מודעים שביסוד יחסים אלו?‬ ‫פסיכולוגית האני‪ -‬שאלות בדבר החרדות שמעוררים הדחפים המודחקים‪ .‬שאלות לגבי‬ ‫מנגנוני ההגנה והחרדות המניעות את ההדחקות‪ .‬האם ההתעמרויות של בן הזוג בה‬ ‫מספקות איזשהו צורך בהענשה עצמית‪ ,‬ומרגיעות תחושות אשמה מסוגים שונים?‬ ‫יחסי אובייקט‪ -‬שאלות בדבר שיחזור היחסים עם דימויי היסוד‪ ,‬שאלות בדבר הזדהויות‬ ‫ואימוץ תפקידים שמולאו בעבר על ידי הפציינטית ועל יד האובייקטים שלה‪.‬‬ ‫פסיכולוגיית העצמי‪ -‬שאלות הנוגעות להגדרת גבולות העצמי וערכו‪ ,‬אידיאליזציות שקיימות‬ ‫לגבי החבר‪ .‬חוויות הממוקדות בהגדרת העצמי‪.‬‬ ‫השאלה כבקשת תשובה לשאלה תוך נפשית‪ -‬השאלה כביטוי בקשה מהאובייקט למלא‬ ‫צורך‪ ,‬לסייע לשואל ליישב את הדיסוננס שבו‪ ,‬מתעוררת אצל שני המשתתפים בסיטואציה‬ ‫הטיפולית‪ .‬המערך הטיפולי מכתיב יחס אי סימטרי‪ -‬המטופל אמור לקבל את שאלות המטפל‪,‬‬ ‫ולענות עליהן באופן ספונטאני‪ ,‬לא כן המטפל‪ .‬המטפל אמור לשקול האם להיענות לבקשה‪,‬‬ ‫משאלה‪ ,‬הכרוכה בשאלה‪ ,‬או לתסכל‪ .‬מטופלים נוטים להיפגע מהימנעות המטפל להיענות‬ ‫על שאלתם‪ .‬מטופלים רבים נמנעים מלשאול שאלות‪ ,‬לאחר שקלטו כי חלק 'ממשחקו של‬ ‫המטפל' הוא הימנעות ממענה ישיר על שאלותיהם‪ .‬פרויד קבע כי התשובות לשאלות‬ ‫שמעלה מטופל צריכות להגיע תמיד מצד המטופל עצמו‪ .‬שארפ טוענת כי אסור לענות על‬ ‫שאלה בשתיקה‪ ,‬אלא במתן הסבר למטופל על ההיגיון הטיפולי העומד מאחורי ההעדפה לא‬ ‫לענות על שאלותיו‪ .‬בוסקי מתייחס לשאלה מהיבט סוציו‪ -‬לינגוויסטי‪ .‬ל'זכות השאלה' ו'זכות‬ ‫התשובה' יש כללים חברתיים‪ -‬לשוניים התלויים בהבדל מעמדות‪ .‬לרוב זכות השאלה ניתנת‬ ‫לבעל הסמכות בסיטואציה‪ ,‬ואילו חובת התשובה על ה'זוטר'‪ .‬אי הסימטריה המוכתבת‬ ‫בסיטואציה הטיפולית משחזרת לעיתים חוויות השפלה סמויות ומוסוות שעבר המטופל בכל‬ ‫מיני הקשרים חברתיים‪ .‬לכן כאשר אנו מבקשים ממטופל לענות על שאלה צריך להתחשב גם‬ ‫בגורמים הקשורים בנכונותו להיענות לבקשתנו‪.‬‬ ‫משמעותה של שאלת המטפל תלויה ביחסו הבסיסי של הנשאל לעצם היותו הנשאל‬ ‫בסיטואציה‪ .‬אותה שאלה עשויה להתפרש אצל האחד באופן ליבידיניאלי ולעורר רגשות‬ ‫נעימים ) מתעניינים בי‪ ,‬רוצים באמת להבין אותי‪ ,( ..‬ואצל האחר‪ ,‬להתפרש באופן תוקפני‬ ‫ולעורר רגשות קשים ) בוחנים אותי‪ ,‬פולשים לפרטיותי‪ ,‬רוצים להשפיל אותי‪ .( ..‬יחס בסיסי‬ ‫זה קשור למבנה האישיות ולפונקציות שמילאו השאלות ביחסיו של הסובייקט עם דמויות‬ ‫‪7‬‬ ‫היסוד שלו‪ .‬היבט אחר‪ ,‬הוא מה שמכונה ע"י בוסקי "הפוטנציאל האינטראקטיבי" של‬ ‫השאלה‪ .‬כששואלים שאלה את המטופל‪ ,‬אנו מאלצים אותו להתייחס אלינו‪ ,‬לפעול על פי‬ ‫רצוננו‪ ,‬בעצם אנו מתפעלים אותו‪ .‬הכוונה רצויה במסגרת התהליך הטיפולי‪ ,‬אך יש רגעים‬ ‫שנעדיף להימנע מכך‬ ‫•‬ ‫כיבוד מרחב פרטי‪ ,‬כפי שוויניקוט דרש‪.‬‬ ‫•‬ ‫מנקודת מבטה של הגישה התקשורתית‪ ,‬הבעייתיות בשאילת שאלות טמונה בכך‬ ‫שהיא מהווה גירוי טעון רגשית‪ ,‬בעל משמעויות לא מודעות רבות‪ .‬על כן השאלה‬ ‫מוסיפה עומס הסתגלותי על המערכת הלא מודעת‪.‬‬ ‫•‬ ‫סקרנות מטפל החורגת מקידום ההליך הטיפולי‪ .‬במקרה כזה חשוב להבין את‬ ‫ההעברות וההעברות נגד שעלו בסיטואציה‪.‬‬ ‫השאלה הרטורית‪ -‬השאלות הרטוריות הן השכיחות ביותר מצד המטפל‪ .‬התערבויות שונות‬ ‫מקבלות צורת שאלה‪ ,‬גם כאשר הכוונה העיקרית אינה לשאול‪ ,‬כי אם למסור‪ ,‬לתקשר‬ ‫ולהשפיע‪.‬‬ ‫שאלות לא מילוליות‬ ‫אמרנו שהמניע לפעילות הוא הסקרנות‪ .‬השאלה‪ ,‬כחלק מן הפעילות האנושית‪ ,‬מבוססת לכן‬ ‫גם היא על הסקרנות‪ .‬משום כך אנו יכולים לראות מגוון רחב של שאלות לא‪-‬מילוליות‪ .‬שאלות‬ ‫לא‪-‬מילוליות מופיעות כאשר הלשון המדוברת נבלמת או עדיין לא קיימת‪ .‬אפשר לראות‬ ‫במבט של תינוק ביטוי של שאלה "מה זה?"‪ .‬אך גם אצל ילדים גדולים יותר וגם אצל בני אדם‬ ‫מבוגרים אנו מכירים "מבט שואל"‪ .‬לעתים זו תגובה על אמירה או מעשה לא מוסברים‪,‬‬ ‫מפתיעים‪ ,‬מתסכלים או מעוררים השתוממות‪ .‬אם העיניים הן "החלון אל נשמת האדם"‪ ,‬כי‬ ‫אז המבטים השואלים אומרים לעתים יותר מאשר המילה המדוברת‪.‬‬ ‫סוג שונה של שאלה לא‪-‬מילולית היא הבעה בכל הפנים או הגוף ולא רק במבט‪ .‬משיכת‬ ‫כתפיים‪ ,‬הרמת גבה‪ ,‬שינוי תנוחת השפתיים‪ ,‬תנועת יד‪ ,‬חיוך שואל ‪ -‬הן דוגמאות אחדות‪.‬‬ ‫מתן מקום לשאלה הלא מילולית מעלה את הערנות לכך שבטיפול בילדים מעורבות המעשה‬ ‫וההתנהגות הממשית מעבר למילה מהווה שדה שלם של שפה‪ ,‬ולכן יש להיות ערניים‬ ‫לשאלות הלא מילוליות המוצאות ביטוי התנהגותי לא פחות מאשר ביטוי מילולי‪ .‬גם אצל‬ ‫המבוגר‪ ,‬ההבנה שהטיפול מוביל‪ ,‬נותן מקום ורואה בתהליכים הלא מודעים כמרכזיים‪ ,‬יש‬ ‫חשיבות רבה להבנה שעם תהליכים אלה תתלווה גם שפה לא מודעת " רגרסיבית " מטבעה‬ ‫ולכן לא מילולית ובה ימצאו מקום וביטוי גם שאלות וגם תשובות‪.‬‬ ‫מטרות השימוש בשאלות ככלי התערבות‬ ‫‪ .1‬איסוף מידע ופיתוח הבנת המטפל‪ -‬אטשגוז'ן רואה בשאלה כלי לאיסוף מידע‬ ‫מהמטופל‪ .‬אחרים‪ ,‬עידוד הביטוי ופיתוח הבנה מלאה יותר של התקשורת עם‬ ‫‪8‬‬ ‫המטופל‪ .‬בגישה הבין אישית השאלה ככלי התערבות אינה נופלת בחשיבותה‬ ‫מהפירוש ככלי התערבות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מסירת מידע‪ ,‬השפעה על המטופל‪ -‬שאלות רטוריות‪ ,‬שכוונתן לעורר במטופל‬ ‫ספקות; להסב את תשומת ליבו לנקודות סף‪ -‬מודעות ולא מודעות; לעמתו עם‬ ‫סתירות בביטוייו; לעודדו לפתח נושא מסוים; ואפילו לתת פירוש‪ .‬הרבה פעמים‬ ‫שאלות המתייחסות לתחום הרגשי או למצבו הנוכחי המנטאלי‪ ,‬מטרתן להשפיע על‬ ‫הקשר מטופל‪ -‬מטפל‪ ,‬המטפל מתקשר דבר מה לגבי עמדתו הרגשית‪ ,‬או מצב‬ ‫ערנותו ומודעותו לגבי המטופל‪ .‬תכופות בכוונה‪ ,‬גלויה או סמויה‪ ,‬ליצור שינוי‬ ‫בהתנהגותו של הפציינט‪ ,‬עמדתו‪ ,‬מודעותו‪ ,‬או יחסו כלפי המטפל‪.‬‬ ‫‪ .3‬הכנה לפירוש‪ -‬השאלה נחשבת ככלי מסייע לכלי מהותי‪ -‬הפירוש‪ .‬המטפל מקשיב‬ ‫ליסודות הנגזרים הכלולים בזרם האסוציאציות‪ ,‬ומנסח לעצמו השערה פרשנית‪.‬‬ ‫כאשר חסר לו מידע או הבהרה לצורך תיקוף השערתו‪ ,‬הוא יכול לבקשם באמצעות‬ ‫שאלה‪ .‬מוזס טוען כי המטפל הפורה עורך בו זמנית סינתזה באמצעות פירוש‬ ‫והרחבה באמצעות חקירה ) שאלות (‪.‬‬ ‫‪ .4‬סיפוק מודל לחקירה עצמית למטופל‪ -‬פונקציה זו מודגשת על ידי הגישה הבין‬ ‫אישית ) הסאליבנית (‪ ,‬המייחסת יותר משקל לחקירת המטופל את עצמו‪ ,‬מאשר‬ ‫לפירושי המטפל‪ .‬זיכרון שיתוף הפעולה עם המטפל מקדם עצמאות והסתכלות‬ ‫עצמית‪ .‬במקרה של טיפול בשורדי התעללות טראומטית בילדות‪ ,‬כאשר הקורבן‬ ‫סובל מהגנות דיסוציאטיביות מאסיביות‪ ,‬עלולים פירושים להיחוות כפולשנות נוספת‪.‬‬ ‫במקרים אלו כדאי להשתמש בשאלות המנחות את המטופל בשחזור הזיכרונות‬ ‫שעברו דיסוציאציה‪.‬‬ ‫‪ .5‬התערבות תמיכתית‪ -‬אוליניק ואטשגוז'ן רואים בשאלה כלי התערבות שבעזרתו ניתן‬ ‫אף לתמוך במטופל בעת הצורך‪ .‬דוגמא‪ -‬מטופלים המבקשים מהמטפל לדובבם או‬ ‫להנחותם באמצעות שאלות‪ .‬הן מבטאות את האופי התומך‪ ,‬המכוון‪ ,‬המאפשר תלות‪,‬‬ ‫מפחית חרדה‪ ,‬מסייע להדחקה שיש לשאלת מצד המטפל‪ .‬אלא הם גורמים אשר‬ ‫בגללם‪ ,‬בטיפול אקספלורטיבי‪ ,‬רצוי להמעיט בשאילת שאלות‪.‬‬ ‫עקרונות מנחים לשימוש בשאלה ) והימנעות ממנה (‬ ‫מתי להציג שאלה? ומתי לפרש? מתי לעשות את שניהם? אין כללים קבועים‪ .‬לכל התערבות‬ ‫יש גם פוטנציאל שגיאה‪ .‬שיקולים להימנעות משאלה‪-‬‬ ‫•‬ ‫יש פחות מידיי שתיקה ככלי טיפולי בטיפול‪ ,‬ויותר מדיי שימוש בשאלה ) אולי מתוך‬ ‫קושי להשתמש בהתערבות של שתיקה ?!(‪.‬לדברי לאנגס שאלות תכופות מדיי‬ ‫‪9‬‬ ‫מובילות את השיח הטיפולי לרובד השטחי של ההכרה‪ ,‬והופכות את הטיפול‬ ‫לטריוויאלי‪ .‬שפירו חושב שיש לשאול שאלות רק כדרך חקירת האופנות האמפתית‬ ‫כגון‪" :‬מה הוביל אותך להסיק שהייתי לא רגיש?"‬ ‫•‬ ‫כאשר יש חשש שהשאלה תפגע בכלל היסוד של הטיפול הפסיכולוגי ותעצור את זרם‬ ‫האסוציאציות החופשיות‬ ‫•‬ ‫השאלה באה לספק את צרכי המטפל וסקרנותו האישית‬ ‫•‬ ‫כאשר ניתן לקדם את הטיפול בשתיקה או במתן אינטרפרטציה‬ ‫שאלות 'טובות' ושאלות 'גרועות'‪ -‬שטרן קובע כי שאלה טובה היא שאלה חדשה‪ ,‬שאינה‬ ‫כרוכה רק בסקרנות המטפל‪ ,‬אלא מעניינת גם את המטופל‪ ,‬בשל ערכה הרגשי עבורו‪ .‬שאלה‬ ‫טובה תפתח את החומר החדש ביותר‪ ,‬והיא מצויה על 'סף הסבילות' של המטופל‪ ,‬בלי לעורר‬ ‫חרדה גדולה מדיי‪ .‬שאלות פתוחות‪ -‬פותחות‪ ,‬הפונות ללא מודע של המטופל ומזמינות‬ ‫אסוציאציות חופשיות‪ ,‬כגון‪" ,‬מה עולה בדעתך בקשר לכך?"‪" ,‬תגיד על זה עוד משהו‪,"..‬‬ ‫עדיפות על שאלות סגורות‪ ,‬כגון‪ " ,‬מה אתה חושב על כך?"‪" ,‬למה?"‪ ,‬הפונות למודעות של‬ ‫המטופל‪ ,‬מזמינות תשובות הכרתיות‪ ,‬אינטלקטואליזציות וראציונליזציות‪ .‬בשלבי איסוף‬ ‫החומר וההרחבה‪ ,‬ובעת פנייה לתהליכים ראשוניים ) אסוציאציות חופשיות (‪ ,‬עדיפות שאלות‬ ‫פתוחות‪ ,‬ואילו בשלבים בהם נערכת סינתזה‪ ,‬באמצעות פירוש‪ ,‬או הכנה לפירוש‪ ,‬לשאלות‬ ‫סגורות יש יתרון‪ ,‬שהרי גם כך הפנייה היא לתהליכים הכרתיים יותר של המטופל‪.‬‬ ‫עקרונות נוספים‪-‬‬ ‫‪ .1‬על ההתערבות בשאלה להיות מכוונת לתכלית מסוימת‪ .‬הדחף ליישב דיסוננס אצל‬ ‫המטפל‪ ,‬איננו סיבה טובה לשאלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬השאלה צריכה להיות קשורה להקשר הכללי של הפגישה ולנושא המרכזי בה‪.‬‬ ‫‪ .3‬כאשר השאלה עשויה לתרום לפיתוח הנושא המרכזי של הפגישה‪ .‬דוגמא‪ -‬כשמטופל‬ ‫מתעלם מחלום שהעלה‪ ,‬על המטפל להמשיך לברר‪ .‬אותו כנ"ל לגבי דיווח על‬ ‫מאורעות‪ ,‬זיכרונות או פנטזיות שקודם לכן הודחקו‪.‬‬ ‫‪ .4‬במקרים של עמימות רבה ועיוותים גדולים‪.‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫בחומר הנ"ל‪ ,‬ניסינו להעלות למודעות את מקומה של השאלה בתהליך ההתערבות‬ ‫הפסיכולוגית‪ .‬ובעיקר לרבדים השונים של השאלה ומקומה בשיח עם עצמנו ועם המטופל‬ ‫היושב מולנו‪ .‬מקומה של השאלה אינו ברובד הטכני בלבד‪ .‬העמדה שיש לנו כלפי מקומה של‬ ‫השאלה כחלק מתרבות בחדר הטיפולים לוקחת את השותפים לתהליך המאפשר הדברות‬ ‫‪10‬‬ ‫הדדית שונה ומזמינה את כל אחד מהשותפים להתבוננות מעמיקה על העומד מאחורי כל‬ ‫שאלה‪.‬‬ ‫המעגלים השונים של השאלה יכולים להבחן על ציר התפתחותי‪ ,‬כשהמעבר משלב אחד‬ ‫לאחר מאפשר גילוי עולם ותובנות אחרות‪ ,‬על הנושא העומד לחקירה הטיפולית‪ .‬היכולת‬ ‫לשאול‪ ,‬תוך חיבור לעולם הפנימי העומד מאחורי השאלה ואופן ניסוחה‪ ,‬טומנים בחובם‬ ‫אינפורמציה טיפולית בעלת ערך רב‪ .‬כאשר תרבות השאלה מתאפשרת היא מגדירה בעצם‬ ‫את התהליך הטיפולי‪ ,‬מטרתו ואת האווירה שתתקיים בתוכו‪ .‬כאשר שני השותפים נכונים‬ ‫להתמודד עם השאלות הגלויות והסמויות מתקיימת עבודה רבת ערך המקדמת את הטיפול‬ ‫ומטרתו‪.‬‬ ‫בכתיבה התבססנו על המקורות הבאים‪:‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫לוין‪ ,‬ג‪, (2003) .‬תרבות של שאלות או שאלות של תרבות ‪ -‬על תרבות השאלה במערכת‬ ‫החינוך ‪".‬חינוך וסביבו" שנתון מכללת סמינר הקיבוצים‪,‬תשס"ג‪ ,‬כרך כ"ה‪ ,‬עמ' ‪.7-20‬‬ ‫סימון‪ ,‬א' )‪ .( 1985‬אפלטון והחינוך בימינו‪ ,‬ספרית פועלים‪ ,‬תל אביב‪.‬‬ ‫קולטון ‪ ,‬א‪'' , (2008) .‬למה?'' ‪ -‬זו השאלה! ‪" ,‬הורים וילדים"‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬ ‫קלנר‪ ,‬נ‪ .(2001) .‬השאלה ככלי‪-‬התערבות טיפולי‪ .‬שיחות‪ ,‬ט"ו )‪ ,(2‬עמ' ‪94 -103‬‬ ‫קלנר‪ ,‬נ )‪ .(2009‬דבשת הגמל‪ ,‬על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי‪ ,‬הוצאת מודן‪.‬‬ ‫רענן‪-‬שפריר ‪,‬ר )‪(2009‬מהי התמקדות )‪ (Focusing‬וכיצד היא משתלבת בכל מרחב טיפולי‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה עברית‪http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2357.‬‬ ‫שלנגר‪ ,‬ז )‪ .(2004‬מורה דרך לאוהב החכמה ‪ ,‬הוצאת מאגנס )תשס"ה(‪.‬‬ ‫‪11‬‬