מקומה של השאלה בתפיסה הטיפולית

‫מקומה של השאלה בתפיסה הטיפולית‬
‫רקע תיאורטי לסדנה בסמינר הפסיכולוגים החינוכיים ‪2009-2011‬‬
‫דניאלה פלד‪ ,‬דר' יעקב יבלון‬
‫מבוא‪" -‬מהי השאלה?"‬
‫מולכם יושב ילד הורה או משפחה ‪.‬הם באו כדי לספר על קשייהם ‪ ,‬כאביהם‪ ,‬רצונותיהם‪.‬‬
‫ה"מטופל" מדבר‪ ,‬מסביר‪ ,‬מתאר את התנהגותו ‪ ,‬תחושותיו‪ .‬כמטפלים‪,‬כיצד תגיבו לדבריו ?‬
‫האם תשאלו שאלות? אילו שאלות ? מתי ? דבר זה תלוי ככל הנראה בעמדה שממנה אתם‬
‫יוצאים לדרך הטיפולית‪ ,‬בתפיסה הטיפולית שמנחה אתכם ובשיטה שבה הוכשרתם‪.‬‬
‫בעמודים הבאים נביא סקירה קצרה על ההיבטים ההתפתחותיים של השאלה ‪,‬השאלה‬
‫בהקשר התרבותי ובהמשך נציג את תפיסתנו לגבי השאלה‬
‫ומקומה בהבנה ובהבנייה‬
‫הטיפולית כתלויה ומושפעת מהתיאוריה המנחה אותנו‪.‬‬
‫במאמר זה אנו מתמקדים בשאלות שהמטפל שואל את המטופל כמשפיעות על מהלך ותוכן‬
‫ההתערבות הפסיכותרפויטית‪.‬‬
‫במילון אבן‪-‬שושן ניתנים כמה הסברים למונח "שאלה"‪:‬‬
‫‪ .1‬שאלה היא בקשת תשובה על דבר מה‪.‬‬
‫‪ .2‬בעיה המוצגת למישהו כדי שייתן הסבר עליה‪.‬‬
‫‪ .3‬השאלה כמשאלה ובקשה‪.‬‬
‫‪ .4‬שאלה היא בעיה‪ ,‬שרבים מתלבטים בה‪ .‬שאלה קשה במיוחד מכונה "קושיה" והיא‬
‫משמשת לדיונים ופלפולים רבים‪ .‬הגדרות רבות אלה מצביעות על כך‪ ,‬שהשאלה היא תופעה‬
‫מורכבת ומסובכת‪.‬‬
‫עבור כל בני האדם‪ ,‬נוצר כורח לשאול שאלות‪ ,‬להביע תהיות‪ .‬קיים מאמץ בלתי פוסק לחפש‬
‫תשובות ולבחון את תקפותן במציאות‪ .‬נראה שזהו צורך אבולוציוני של האדם‪ .‬הצורך לשאול‬
‫שאלות‪ ,‬והכורח לחפש תשובות‪ ,‬הם היסוד לכלל הדעת של האדם‪ .‬השאלות הן יסוד המדע‪.‬‬
‫השאלה‪ ,‬התהייה‪ ,‬הכמיהה למצוא תשובה‪ ,‬היא היסוד של כל דיאלוג‪ .‬בשורות הבאות ננסה‬
‫להציג את התפתחות השאלות‪ ,‬את האפשרויות לשאול ואת היחס של הזולת אל השואל‪.‬‬
‫ככל שאנו דנים יותר על "שאלות" כחלק מכל דיון על העולם הרוחני והאנושי‪ ,‬אנו מגיעים‬
‫למסקנה‪ ,‬שקיימת כנראה "תרבות של שאלות"‪ .‬כמו כל תרבות יש גם ל"תרבות השאלות"‬
‫הֶ קשרים רבים‪ ,‬השלכות רבות ומשמעויות משתנות‪ .‬יש לה היבטים סוציולוגיים‪ ,‬דקדוקיים‪,‬‬
‫התפתחותיים ואינטלקטואליים נוספים‪ .‬יש הבדל אם השאלה נשאלת בדיבור עם הזולת ‪ -‬ואז‬
‫יש לנו תופעה של הדדיות‪ ,‬או אם היא נשאלת על ידי האדם עצמו כאשר הוא קורא דברים‬
‫בספר או בתודעה ‪ -‬ואז היא שיחה האדם עם עצמו או "שאלה פנימית"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫השאלות הן חלק מן הפעילות האנושית‪ .‬יש הרואים בשאילת שאלות חטטנות או "נדנוד"‪ .‬יש‬
‫המעודדים לשאול שאלות כאמצעי אינטלקטואלי חשוב‪ .‬יש הרואים בשאלות מקור ליצירות‬
‫גדולות כמו מילונים ואנציקלופדיות העונות על שאלותיהם של אנשים רבים ושונים‪ .‬כל‬
‫ההמצאות של בני אדם הן תשובה על שאלות של הממציאים או של בני סביבתם‪ .‬הסקרנות‪,‬‬
‫שהיא תכונה גנטית של בעלי החיים המפותחים ובמיוחד אצל האדם‪ ,‬היא המקור הביולוגי‬
‫של השאלות‪ .‬סקרנות משמעותה "אני רוצה לדעת" ‪ .‬השאלה היא הכלי למימוש מגמה זאת‪.‬‬
‫כל אדם שואל שאלות‪ .‬יש המרבים ויש הממעטים‪ .‬השאלה מופיעה בצורה גלויה ומפורשת ‪-‬‬
‫מה זה? איך קוראים לזה? מה אפשר לעשות עם זה? כיצד זה נוצר? למה זה? ‪ -‬ויש‬
‫שהשאלות הן מוסוות או לא מפורשות כמו בתהייה‪ ,‬בהשתוממות‪ .‬יש והנושא של השאלות‬
‫הוא מעשי ומחפש פתרון יעיל‪ ,‬ויש והנושא של השאלה הוא על מהות החיים‪ .‬מקדמת דנא‬
‫עסקו בכך הפילוסופים וכוהני הדת ‪ -‬והילדים‪.‬‬
‫אם אכן הצורך לשאול שאלות והכורח לחפש תשובות הם יסוד לכלל הדעת של האדם האם‬
‫ניתן לחשוב על קיומם או אי קיומם של שאלות עבור האדם כביטוי לקיומה של פתולוגיה או‬
‫בריאות נפשית‪ .‬והאם ניתן לחשוב על התהליך הטיפולי כתהליך המשחרר ונותן לגיטימציה‬
‫לרשות לשאול שאלות בלא הימנעות ולחפש תשובות ללא מורא‪.‬‬
‫מדוע שואלים שאלות?‬
‫התשובה הפשוטה היא כמובן ‪ -‬שואלים שאלות כדי לקבל תשובות‪ .‬אך נראה שהבעיה אינה‬
‫רק תועלתית ושימושית‪ .‬קיים צורך אבולוציוני להפעיל את כושר השאלות‪ .‬כושר זה מפעיל‬
‫את המערכת הקוגניטיבית ואת מערכת העצבים "הממונה" עליה‪ .‬מערכת זאת אינה קולטת‬
‫פסיבית בלבד של גירויי הסביבה‪ .‬היא מבררת גירויים מועדפים באופן פעיל ויזום וכושר‬
‫השאלה מסייע בכך‪ .‬השאלה ממקדת את תשומת הלב ואת תשומת המוח אל הדברים‬
‫החיוניים עבור הילד להתפתחותו הרוחנית‪ .‬משום כך הילדים מרבים לשאול‪ .‬הם חוזרים על‬
‫אותה שאלה עשרות פעמים בדיוק כפי שהם אוהבים לחזור על אותו סיפור עצמו פעמים‬
‫רבות‪ .‬הסיפור המוכר אומר לילד‪ ,‬שהוא יודע את העתיד להתרחש‪ .‬כך גם בשאלות‪ :‬ככל‬
‫שישאל יותר פעמים יידע את התשובות הצפויות‪ .‬הדבר מעניק לו הרגשת ביטחון‪ .‬כדי להכיר‬
‫את העולם יש לשוב פעמים אחדות על חקירתו‪ .‬גם אדם מבוגר הלומד לדעת דבר חדש‬
‫בעולמו אינו מסתפק בהיכרות חד‪-‬פעמית‪ .‬כדי להשיג הרגשת שליטה על ממצאי העולם‪ ,‬יש‬
‫לחזור לעשות היכרות עם הפרטים פעמים אחדות‪.‬‬
‫הכושר לשאול שאלות ממלא אפוא תפקיד התפתחותי חשוב בתהליך הכרת העולם ‪-‬‬
‫ובהתפתחות עולמו הרוחני והפנימי של האדם‪.‬‬
‫מן הגיל הרך ביותר בני‪-‬אדם שואלים שאלות‪ .‬נראה‪ ,‬שהאדם נולד עם הכושר לשאול כשם‬
‫שהוא נולד עם הכושר לדבר‪ .‬ילדים מדברים ויוצרים בדיבוריהם משפטים שמעולם לא שמעו‬
‫‪2‬‬
‫ולא יכלו לכן לחקות‪ .‬הם יוצרים אותם בכוחות עצמם‪ .‬כך גם לגבי השאלות‪ :‬הם שואלים‬
‫שאלות שהם עצמם "ממציאים" או יוצרים ולא שמעו כמותן מקודם‪ .‬אין זה רק משום‬
‫שהשאלה שייכת בדרך כלל ללשון‪ .‬גם כאשר אין לשון מדוברת והשאלה מתרחשת ברוחו של‬
‫האדם‪ ,‬היא מקורית שלו‪ .‬זאת ועוד‪ .‬הילד מדבר בדקדוק נכון בלא שלמד את כללי הדקדוק‪.‬‬
‫אם הוא שומע צורה דקדוקית לא נכונה‪ ,‬הוא פורץ בצחוק או אינו מבין את הנאמר‪ .‬הוא הדין‬
‫לגבי שאלות‪ .‬ילדים יודעים להבדיל בין שאלות שיש להן סיבה או נחיצות‪ ,‬לבין שאלות‬
‫"סתמיות"‪ ,‬שאלות שהן פרי המצאה רגעית‪.‬‬
‫ביצוע השאלות ‪ -‬ניסוחן‪ ,‬מגמתן‪ ,‬כוונתן ‪ -‬מושפע על ידי גורמים סביבתיים‪ .‬אך הכושר‬
‫לשאול שאלות הוא של האדם בלבד‪ .‬איננו יודעים )עדיין( אם כושר השאלה ממוקד באזור‬
‫מסוים במוח כפי שניתן כיום לזהות לגבי המיקום של כושר הדיבור במוח‪.‬‬
‫השאלה בהיבט ההתפתחותי‬
‫הסקרנות והשאלה הינם כלי התפתחותי מרכזי באמצעותו הילד לומד על עצמו ועל העולם‪.‬‬
‫אם נמיין את שאלות הילדים ואת שינויי השאלות בהתאם לגיל‪ ,‬נמצא כמה סוגים של שאלות‪.‬‬
‫סוגים אלה תואמים לחמשת הבעיות הקלאסיות של הפילוסופיה עפ"י פיאז'ה וניתן לקשר‬
‫אותן לשלבי ההתפתחות‪.‬‬
‫א‪ .‬חיפוש אחרי המוחלט‪ .‬עבור הילדים הדברים הם חד‪-‬משמעיים לפחות עד הגיעם‬
‫לגיל הבגרות‪ .‬לפיכך הכרעות הילדים הן או‪-‬או ולא גם‪-‬וגם‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלות העדפה‪ -‬מתייחס למה שהילד מעדיף‪ :‬מדוע הוא אוהב צבע זה או חומר זה‪,‬‬
‫ומדוע תופעה כלשהי יפה בעיניו‪ .‬מדוע הוא אוהב אדם זה או אחר‪ .‬זוהי בעיה‬
‫אסתטית ברורה‪ .‬טיב הקשר עם הזולת‪ ,‬היכולת לוותר לו או לשתף פעולה איתו‪ ,‬הן‬
‫בעיות אתיות במהותן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לוגיקה של הדברים‪ .‬מדוע זה קטן וכבד וזה גדול וקל? מדוע רק המגיע ראשון הוא‬
‫ראשון‪ ,‬מה היחס בין כמות וגודל? מה היחס בין מהירות ומרחק? סוג שאלות אחר‬
‫עוסק בשונה ובדומה‪ ,‬מדוע כל הילדים הם כאלה‪ ,‬מדוע כל הבנות כאלה‪ ,‬מדוע‬
‫לכעוס גורם למעשים רעים‪ ,‬כיצד ניתן להתפייס‪ ,‬מדוע הלבוש ו‪/‬או התסרוקת בעמים‬
‫שונים שונה?‬
‫ד‪ .‬שאלות הנוגעות ליחסי חברה‪ ,‬סדרם של קשרי המשפחה‪ .‬האם הקטן במשפחה‬
‫הוא גם הצעיר במשפחה? מי מחליט על העבודה של בני המשפחה ‪ -‬שבימינו‬
‫מתנהלת בדרך כלל מחוץ לבית? איך יודעים‪ ,‬שהוא אוהב אותי? מה זה להיות חזק?‬
‫האם עבודת הבית היא חובה על כל בני המשפחה‪ ,‬כולל הילדים? אלה שאלות‬
‫המנסות להבין רגשות ויחסי חברה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ה‪ .‬שאלות העוסקות בתיאוריה של הידע‪ .‬איך אפשר למצוא תשובות ופתרונות לבעיות‬
‫בהן אני נתקל? האם יש רק פתרון אחד או יש יותר? האם אפשר לדעת את הכל‪,‬‬
‫למה שוכחים דברים? האם השוואות מועילות להבנה?‬
‫מעניין לבדוק את המעבר בין רמות שונות של שאלות שהילד שואל במהלך התפתחותו‬
‫בהקבלה לשאלות העולות באינטראקציה עם מטופל‪ .‬הקבלה זו מעלה כי בשלב ראשוני הילד‬
‫שואל שאלה של מי זה ? ‪ ,‬מה זה ?‬
‫בשלב הבא שאלותיו מרמזות על יכולת הפשטה בעת שהוא שואל על אובייקטים הנמצאים‬
‫מחוץ לתפיסה המיידית‪ .‬אפוא הכדור ? – כלומר יש משהו הקיים גם אם אינו נגיש כרגע‪.‬‬
‫בהמשך הילד שואל שאלות הקשורות להבנת הסיבתיות – למה הילד בוכה ‪ .‬ואז יש מעבר‬
‫לשאלות של תהליכים מורכבים – איך זה קורה ? –איך גדל תינוק בבטן‪ .‬ואז השלב של‬
‫ההבנה של מושג הזמן והשוואה‪ .‬מה יקרה אם הגננת תהייה חולה ?‬
‫עד כמה מבנה השאלות שאנו שואלים בתהליך העבודה עם המטופל דומות בקטגוריות‬
‫לשאלות ההתפתחות של הילד ומצביעות על ההתפתחות בטיפול‪? .‬‬
‫תכלית השאלות היא למצוא תשובות היוצרות תמונת עולם‪ ,‬תמונת חיים של האדם בתוך‬
‫העולם‪ .‬זו הרי המשימה של פילוסופים ‪ -‬בין אם הם בני ארבע ובין אם הם בני ארבעים‪ .‬אם‬
‫נשווה את שאלות הילדים עם שאלות הפילוסופים בכלל ואלה מיוון העתיקה בפרט‪ ,‬נמצא‬
‫דמיון ואולי אפילו זהות בתמיהותיהם על סודות החיים‪ .‬מן הדין לזכור‪ ,‬שתכלית השאלות היא‬
‫למצוא תשובות‪ ,‬פתרונות‪ ,‬אפשרויות הבנה ואפשרויות מעשיות אשר יקלו על אורחות החיים‪.‬‬
‫תרומתם של הפילוסופים מכל הגילים ובכל התקופות הייתה בניסיונם למצוא תשובות‬
‫לשאלות גדולות אלה‪.‬‬
‫השאלה הסוקרטית וההיבט התרבותי‬
‫כבר לפני אלפי שנים הציג סוקרטס את תפיסתו לגבי ה"שאלה"‪" .‬סוקרטס לא כתב‪ ,‬לא‬
‫נאם‪ ,‬לא הירצה ‪ -‬אלא שוחח‪ .‬המחשבה היא דיאלוגית מטבעה‪' ,‬שיחה שהנשמה מנהלת‬
‫בינה לבין עצמה'‪ ,‬אבל כרגיל אינה מנותקת מן הקומוניקציה עם אחרים‪ ,‬אלא עולה מן השיח‬
‫החי כמקורו‪ ,‬כפריו או כהמשכו‪) ".‬סימון‪,1985,‬עמ' ‪.(25‬‬
‫השאלה הסוקרטית‪ ,‬היא שיטת מחקר דיאלקטית‪ ,‬המיושמת בעיקר לבחינת מושגי יסוד‬
‫במוסר ‪.‬משתתפים בה בדרך כלל שני דוברים‪ ,‬האחד מנחה את השיחה ואילו רעהו שוקל‬
‫הנחות מסוימות המונחות לפניו לצורך קבלתן או דחייתן‪.‬‬
‫הדיאלוג מורכב מסדרת שאלות סביב נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח‪ .‬הדיאלוג‬
‫בדרך כלל מאופיין בעימות בין שתי נקודות השקפה‪ .‬הדרך הטובה ביותר "לנצח" בעימות‬
‫היא להביא את היריב לידי סתירה עצמית בדרך המוכיחה את טענתו של מי ששואל את‬
‫השאלות‪ .‬השיטה הסוקרטית נמצאת במוקד ויכוח פילוסופי באשר לשאלה האם היא שיטה‬
‫‪4‬‬
‫חיובית‪ ,‬המובילה לרכישת ידע‪ ,‬או שיטה שלילית שכל מטרתה סתירת הנחתו של בן השיח‬
‫באשר לידע כלשהו‪.‬‬
‫בבסיסה השיטה הסוקרטית היא שיטה שלילית של פסילת הנחות‪ ,‬תוך ניסיון להגיע להנחות‬
‫חדשות שאינן סובלות מן הסתירות שזיהינו בהנחות המוצא‪ .‬שיטתו של סוקרטס היא בחיפוש‬
‫אחר הנחות היסוד‪ ,‬או אקסיומות‪ ,‬המעצבות באופן בלתי מודע את דעותיו של האדם‪ ,‬ולהפוך‬
‫אותן למוקד השיח והבחינה‪ .‬השיטה הבסיסית היא בסדרת שאלות‪ ,‬חלקן שאלות היגיון‬
‫)לוגיקה( וחלקן שאלות עובדתיות‪ ,‬המסייעות לבן השיח לחשוף את אמונותיו באשר לנושא‬
‫מסוים‪.‬‬
‫התרבות היוונית היא תרבות שאלה‪ ,‬היא תרבות החיפוש‪ ,‬היא תרבות הספק‪ .‬תרבות‬
‫שואלת‪ ,‬לא תרבות המקבלת תשובה‪.‬אצל היוונים שאלת השאלות היא חילונית‪ .‬היוונים היו‬
‫סקרנים ושאלו שאלות ונודעה להם השפעה עצומה על כל תחום של החשיבה המערבית‪.‬‬
‫במסגרת הדתות יהדות ונצרות אלוהים הוא קדוש מהפן האנושי‪ .‬במקרא אפשר לשאול‬
‫שאלות קשות על אלוהים ודרכיו‪ -‬כמו איוב‪ .‬אך איוב לא מטיל ספק בקיומו אלא מאמין‬
‫באלוהים‪.‬‬
‫יש תשובה לשאלות‪ .‬התרבות ביסודה היא תרבות התשובה‪ .‬גם הנצרות כדת הינה ביסודה‬
‫תרבות של תשובה שבה אין פקפוק או ספק " הרגו את כולם‪ ,‬אלוקים ידע מי הם בניו" אמר‬
‫איש כנסיה בעת מסע צלב‪.‬‬
‫תרבות השאלה הינה סמן בעל ערך למאפייני התרבות‪ ,‬השלטון והאינטראקציה בין‬
‫המשתייכים לאותה התרבות‪ .‬לתרבות בה השאלה נתפסת כאיום על סמכות תוביל למשטר‬
‫דיקטטורי בעוד תרבות הנותנת מקום לשאלה תוביל למשטר דמוקרטי‪ .‬וכמובן שכל אחת‬
‫מתרבויות אלה משפיע אחרת על האינטראקציה וטיב היחסים בין השותפים לתרבות‪.‬‬
‫בהקשר זה מן הראוי לשאול על התרבות הנוצרת בחדר הטיפולים‪ ,‬בין המטפל למטופל‪.‬‬
‫האם היא תרבות "דמוקרטית" או דיקטטורית‪ .‬האם זו תרבות בה יש סמכות אחת היודעת‬
‫ורק לה מותר לשאול או שמא יש שני שותפים ורשות השאלה עומדת לרשות שניהם‪ .‬האם‬
‫שאלה של המטופל למטפל הינה אסורה‪ ,‬או לגיטימית‪ .‬האם היא חלק מהטיפול או היא ניסיון‬
‫לצאת ממנו ?‪ .‬במילים אחרות האם המטפל משליט את עמדת הטיפול החד כיוונית‬
‫הקלאסית יותר או ראייתו הינה אינטר סובייקטיבית יותר‪ .‬איך עמדות תרבויות אלה נותנות‬
‫מקום שונה לשאלה ולאינטראקציה המתקיימת בחדר הטיפולים‪.‬‬
‫תרבות דמוקרטית באינטראקציה עם מטופל‪ ,‬משמעותה שעל כל שאלה יש ככל הנראה‬
‫יותר מתשובה אחת נכונה והיא מובילה לסובלנות של האחר והשונה‪ .‬השאלה או‬
‫האינטרפרטציה הינם אמצעים להעלות השערות עבודה ואינם מסמנים ידיעה מוחלטת של‬
‫אחד או שניים מהשותפים‪ .‬בתרבות הדיקטטורית יש תשובה אחת ולרוב גם שואל אחד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫מהות השאלה ומקומה ככלי התערבות בפסיכותרפיה‪:‬‬
‫כסיפנאוס היווני אמר ‪ :‬לעולם לא יהיה אדם שיודע את טבע הדברים לאשורם" בני אדם‬
‫מחפשים תשובות לעצם קיומם‪ .‬החיפוש מהווה את מהות הפסיכותרפיה‪ .‬ויניקוט‬
‫בהתייחסותו לשאלה מה מרפא בטיפול טוען שהגורם המרפא הינו הידיעה של המטופל‬
‫שיושב מולו מישהו שמנסה להבין‪ .‬מחפש דרך השאלה את ההבנה‪ .‬כלומר השאלה הינה כלי‬
‫מתווך בעל ערך מרפא‪ .‬ויניקוט אף אומר יותר מכך ומציין שמעת לעת הוא מתייחס להבנתו‬
‫דרך אינטרפרטציה בעיקר כדי לומר למטופל כמה הוא עדיין אינו מבין‪ .‬במובן זה לשאלה‬
‫משקל מרכזי בשיח הטיפולי‪.‬‬
‫בהקשר זה אמירותיו של איינשטיין‪ " :‬אין בי כשרון מסוים אבל יש בי הרבה סקרנות" " מי‬
‫שחושב לא מפסיק לשאול" מתחברות למקומה המרכזי של השאלה ומקומה בטיפול‪.‬‬
‫מהי שאלה בהקשר הפסיכותראפויטי?‬
‫א‪ .‬השאלה כחוויה תוך נפשית‪ ,‬שבה מעורבים יסודות אפקטיביים וקוגניטיביים ) ספק‪,‬‬
‫תמיהה‪ ,‬סקרנות (‪ .‬המשותף להם הוא מצב של דיסוננס‪ ,‬המלווה בתחושת אי נחת ובדחף‬
‫ליישב אותו באמצעות ידיעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלה כאקט בין אישי‪ ,‬ביטוי משאלה לדעת המנוסחת בצורת בקשה מן האובייקט‬
‫להיענות ולספק את המשאלה לדעת‪ .‬הרבה פעמים יש מרכיב תוך נפשי בשאלות אלו‪,‬‬
‫מאחר והאובייקט מתבקש לתת תשובה‪ ,‬אשר תיישב את הדיסוננס האפקטיבי‪ -‬קוגניטיבי‬
‫שנוצר‪.‬‬
‫ג‪ .‬שאלה כמניפולציה‪ .‬כאשר המטרה היא למסור רעיון בשאלה‪ ,‬ולא לקבל תשובה‪ .‬שאלה‬
‫רטורית שמטרתה לעורר באובייקט הנשאל ספק ותהייה‪.‬‬
‫מרבית השאלות אינן רק בעלות אלמנט כזה או אחר‪ ,‬אלא מורכבות מכמה מהם‪ .‬צריך‬
‫להתבונן באלמנט המרכזי‪ .‬דוגמא‪ -‬בשאלה "אתה מוכן לעמוד בתור כמו כולם?" ישנם רבדים‬
‫שונים‪ ,‬אם מישהו יענה לי כן לשאלתי זו וימשיך לעקוף בתור‪ ,‬נראה שלא התייחס לרובד‬
‫נוסף זה המנסה למסור מסר באמצעות מניפולציה לשונית‪...‬‬
‫השאלה כחוויה תוך נפשית‪ -‬השאלה‪ ,‬במובנה החוויתי התוך נפשי‪ ,‬בבחינת היותה משאלה‪,‬‬
‫צורך או תשוקה‪ -‬לדעת‪ ,‬היא בעלת חשיבות בסיסית ביותר בפסיכותרפיה‪ .‬יש הטוענים כי‬
‫תהליך טיפולי מתחיל כשסימפטום ‪ -‬שהוא פתרון לא מודע לקונפליקט מותמר לשאלה‪ .‬על‬
‫המטפל לסייע למטופל להגיע לכדי התמרה זו‪.‬‬
‫אחת ממטרותיו המרכזיות של הטיפול היא להגביר את סקרנות המטופל ביחס לעצמו‪.‬‬
‫דונלד שטרן דן בגורמים ההופכים שאלה לשאלה טובה‪:‬‬
‫•‬
‫סקרנות אמיתית מצד המטפל‪ ,‬כך שהשאלה אותנטית‪.‬‬
‫•‬
‫מעניינת את המטופל מבחינה רגשית‪ ,‬ומעוררת סקרנות לגבי עצמו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫כאמור‪ ,‬השאלות המתעוררות בנו כמטפלים‪ ,‬הן במידה רבה תלויות תיאוריה‪ .‬הן מושפעות‬
‫מאוד מהתיאוריה המנחה אותנו בעבודתנו‪.‬‬
‫דוגמא‪ -‬הקשר בין התיאוריה וסוגי שאלות‪ :‬אישה הנמצאת ביחסים סאדו מזוכיסטיים עם בן‬
‫זוג המתעלל בה נפשית‪.‬‬
‫תיאורית הדחף‪ -‬השאלות שיתעוררו בנו יתרכזו סביב הדחפים המניעים או הכופים עליה‬
‫להישאר במערכת יחסים סאדו‪ -‬מזוכיסטיים‪ .‬מהן המשאלות‪ ,‬הפנטזיות והקונפליקטים‬
‫המודעים‪ ,‬ובעיקר הלא מודעים שביסוד יחסים אלו?‬
‫פסיכולוגית האני‪ -‬שאלות בדבר החרדות שמעוררים הדחפים המודחקים‪ .‬שאלות לגבי‬
‫מנגנוני ההגנה והחרדות המניעות את ההדחקות‪ .‬האם ההתעמרויות של בן הזוג בה‬
‫מספקות איזשהו צורך בהענשה עצמית‪ ,‬ומרגיעות תחושות אשמה מסוגים שונים?‬
‫יחסי אובייקט‪ -‬שאלות בדבר שיחזור היחסים עם דימויי היסוד‪ ,‬שאלות בדבר הזדהויות‬
‫ואימוץ תפקידים שמולאו בעבר על ידי הפציינטית ועל יד האובייקטים שלה‪.‬‬
‫פסיכולוגיית העצמי‪ -‬שאלות הנוגעות להגדרת גבולות העצמי וערכו‪ ,‬אידיאליזציות שקיימות‬
‫לגבי החבר‪ .‬חוויות הממוקדות בהגדרת העצמי‪.‬‬
‫השאלה כבקשת תשובה לשאלה תוך נפשית‪ -‬השאלה כביטוי בקשה מהאובייקט למלא‬
‫צורך‪ ,‬לסייע לשואל ליישב את הדיסוננס שבו‪ ,‬מתעוררת אצל שני המשתתפים בסיטואציה‬
‫הטיפולית‪ .‬המערך הטיפולי מכתיב יחס אי סימטרי‪ -‬המטופל אמור לקבל את שאלות המטפל‪,‬‬
‫ולענות עליהן באופן ספונטאני‪ ,‬לא כן המטפל‪ .‬המטפל אמור לשקול האם להיענות לבקשה‪,‬‬
‫משאלה‪ ,‬הכרוכה בשאלה‪ ,‬או לתסכל‪ .‬מטופלים נוטים להיפגע מהימנעות המטפל להיענות‬
‫על שאלתם‪ .‬מטופלים רבים נמנעים מלשאול שאלות‪ ,‬לאחר שקלטו כי חלק 'ממשחקו של‬
‫המטפל' הוא הימנעות ממענה ישיר על שאלותיהם‪ .‬פרויד קבע כי התשובות לשאלות‬
‫שמעלה מטופל צריכות להגיע תמיד מצד המטופל עצמו‪ .‬שארפ טוענת כי אסור לענות על‬
‫שאלה בשתיקה‪ ,‬אלא במתן הסבר למטופל על ההיגיון הטיפולי העומד מאחורי ההעדפה לא‬
‫לענות על שאלותיו‪ .‬בוסקי מתייחס לשאלה מהיבט סוציו‪ -‬לינגוויסטי‪ .‬ל'זכות השאלה' ו'זכות‬
‫התשובה' יש כללים חברתיים‪ -‬לשוניים התלויים בהבדל מעמדות‪ .‬לרוב זכות השאלה ניתנת‬
‫לבעל הסמכות בסיטואציה‪ ,‬ואילו חובת התשובה על ה'זוטר'‪ .‬אי הסימטריה המוכתבת‬
‫בסיטואציה הטיפולית משחזרת לעיתים חוויות השפלה סמויות ומוסוות שעבר המטופל בכל‬
‫מיני הקשרים חברתיים‪ .‬לכן כאשר אנו מבקשים ממטופל לענות על שאלה צריך להתחשב גם‬
‫בגורמים הקשורים בנכונותו להיענות לבקשתנו‪.‬‬
‫משמעותה של שאלת המטפל תלויה ביחסו הבסיסי של הנשאל לעצם היותו הנשאל‬
‫בסיטואציה‪ .‬אותה שאלה עשויה להתפרש אצל האחד באופן ליבידיניאלי ולעורר רגשות‬
‫נעימים ) מתעניינים בי‪ ,‬רוצים באמת להבין אותי‪ ,( ..‬ואצל האחר‪ ,‬להתפרש באופן תוקפני‬
‫ולעורר רגשות קשים ) בוחנים אותי‪ ,‬פולשים לפרטיותי‪ ,‬רוצים להשפיל אותי‪ .( ..‬יחס בסיסי‬
‫זה קשור למבנה האישיות ולפונקציות שמילאו השאלות ביחסיו של הסובייקט עם דמויות‬
‫‪7‬‬
‫היסוד שלו‪ .‬היבט אחר‪ ,‬הוא מה שמכונה ע"י בוסקי "הפוטנציאל האינטראקטיבי" של‬
‫השאלה‪ .‬כששואלים שאלה את המטופל‪ ,‬אנו מאלצים אותו להתייחס אלינו‪ ,‬לפעול על פי‬
‫רצוננו‪ ,‬בעצם אנו מתפעלים אותו‪ .‬הכוונה רצויה במסגרת התהליך הטיפולי‪ ,‬אך יש רגעים‬
‫שנעדיף להימנע מכך‬
‫•‬
‫כיבוד מרחב פרטי‪ ,‬כפי שוויניקוט דרש‪.‬‬
‫•‬
‫מנקודת מבטה של הגישה התקשורתית‪ ,‬הבעייתיות בשאילת שאלות טמונה בכך‬
‫שהיא מהווה גירוי טעון רגשית‪ ,‬בעל משמעויות לא מודעות רבות‪ .‬על כן השאלה‬
‫מוסיפה עומס הסתגלותי על המערכת הלא מודעת‪.‬‬
‫•‬
‫סקרנות מטפל החורגת מקידום ההליך הטיפולי‪ .‬במקרה כזה חשוב להבין את‬
‫ההעברות וההעברות נגד שעלו בסיטואציה‪.‬‬
‫השאלה הרטורית‪ -‬השאלות הרטוריות הן השכיחות ביותר מצד המטפל‪ .‬התערבויות שונות‬
‫מקבלות צורת שאלה‪ ,‬גם כאשר הכוונה העיקרית אינה לשאול‪ ,‬כי אם למסור‪ ,‬לתקשר‬
‫ולהשפיע‪.‬‬
‫שאלות לא מילוליות‬
‫אמרנו שהמניע לפעילות הוא הסקרנות‪ .‬השאלה‪ ,‬כחלק מן הפעילות האנושית‪ ,‬מבוססת לכן‬
‫גם היא על הסקרנות‪ .‬משום כך אנו יכולים לראות מגוון רחב של שאלות לא‪-‬מילוליות‪ .‬שאלות‬
‫לא‪-‬מילוליות מופיעות כאשר הלשון המדוברת נבלמת או עדיין לא קיימת‪ .‬אפשר לראות‬
‫במבט של תינוק ביטוי של שאלה "מה זה?"‪ .‬אך גם אצל ילדים גדולים יותר וגם אצל בני אדם‬
‫מבוגרים אנו מכירים "מבט שואל"‪ .‬לעתים זו תגובה על אמירה או מעשה לא מוסברים‪,‬‬
‫מפתיעים‪ ,‬מתסכלים או מעוררים השתוממות‪ .‬אם העיניים הן "החלון אל נשמת האדם"‪ ,‬כי‬
‫אז המבטים השואלים אומרים לעתים יותר מאשר המילה המדוברת‪.‬‬
‫סוג שונה של שאלה לא‪-‬מילולית היא הבעה בכל הפנים או הגוף ולא רק במבט‪ .‬משיכת‬
‫כתפיים‪ ,‬הרמת גבה‪ ,‬שינוי תנוחת השפתיים‪ ,‬תנועת יד‪ ,‬חיוך שואל ‪ -‬הן דוגמאות אחדות‪.‬‬
‫מתן מקום לשאלה הלא מילולית מעלה את הערנות לכך שבטיפול בילדים מעורבות המעשה‬
‫וההתנהגות הממשית מעבר למילה מהווה שדה שלם של שפה‪ ,‬ולכן יש להיות ערניים‬
‫לשאלות הלא מילוליות המוצאות ביטוי התנהגותי לא פחות מאשר ביטוי מילולי‪ .‬גם אצל‬
‫המבוגר‪ ,‬ההבנה שהטיפול מוביל‪ ,‬נותן מקום ורואה בתהליכים הלא מודעים כמרכזיים‪ ,‬יש‬
‫חשיבות רבה להבנה שעם תהליכים אלה תתלווה גם שפה לא מודעת " רגרסיבית " מטבעה‬
‫ולכן לא מילולית ובה ימצאו מקום וביטוי גם שאלות וגם תשובות‪.‬‬
‫מטרות השימוש בשאלות ככלי התערבות‬
‫‪ .1‬איסוף מידע ופיתוח הבנת המטפל‪ -‬אטשגוז'ן רואה בשאלה כלי לאיסוף מידע‬
‫מהמטופל‪ .‬אחרים‪ ,‬עידוד הביטוי ופיתוח הבנה מלאה יותר של התקשורת עם‬
‫‪8‬‬
‫המטופל‪ .‬בגישה הבין אישית השאלה ככלי התערבות אינה נופלת בחשיבותה‬
‫מהפירוש ככלי התערבות‪.‬‬
‫‪ .2‬מסירת מידע‪ ,‬השפעה על המטופל‪ -‬שאלות רטוריות‪ ,‬שכוונתן לעורר במטופל‬
‫ספקות; להסב את תשומת ליבו לנקודות סף‪ -‬מודעות ולא מודעות; לעמתו עם‬
‫סתירות בביטוייו; לעודדו לפתח נושא מסוים; ואפילו לתת פירוש‪ .‬הרבה פעמים‬
‫שאלות המתייחסות לתחום הרגשי או למצבו הנוכחי המנטאלי‪ ,‬מטרתן להשפיע על‬
‫הקשר מטופל‪ -‬מטפל‪ ,‬המטפל מתקשר דבר מה לגבי עמדתו הרגשית‪ ,‬או מצב‬
‫ערנותו ומודעותו לגבי המטופל‪ .‬תכופות בכוונה‪ ,‬גלויה או סמויה‪ ,‬ליצור שינוי‬
‫בהתנהגותו של הפציינט‪ ,‬עמדתו‪ ,‬מודעותו‪ ,‬או יחסו כלפי המטפל‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנה לפירוש‪ -‬השאלה נחשבת ככלי מסייע לכלי מהותי‪ -‬הפירוש‪ .‬המטפל מקשיב‬
‫ליסודות הנגזרים הכלולים בזרם האסוציאציות‪ ,‬ומנסח לעצמו השערה פרשנית‪.‬‬
‫כאשר חסר לו מידע או הבהרה לצורך תיקוף השערתו‪ ,‬הוא יכול לבקשם באמצעות‬
‫שאלה‪ .‬מוזס טוען כי המטפל הפורה עורך בו זמנית סינתזה באמצעות פירוש‬
‫והרחבה באמצעות חקירה ) שאלות (‪.‬‬
‫‪ .4‬סיפוק מודל לחקירה עצמית למטופל‪ -‬פונקציה זו מודגשת על ידי הגישה הבין‬
‫אישית ) הסאליבנית (‪ ,‬המייחסת יותר משקל לחקירת המטופל את עצמו‪ ,‬מאשר‬
‫לפירושי המטפל‪ .‬זיכרון שיתוף הפעולה עם המטפל מקדם עצמאות והסתכלות‬
‫עצמית‪ .‬במקרה של טיפול בשורדי התעללות טראומטית בילדות‪ ,‬כאשר הקורבן‬
‫סובל מהגנות דיסוציאטיביות מאסיביות‪ ,‬עלולים פירושים להיחוות כפולשנות נוספת‪.‬‬
‫במקרים אלו כדאי להשתמש בשאלות המנחות את המטופל בשחזור הזיכרונות‬
‫שעברו דיסוציאציה‪.‬‬
‫‪ .5‬התערבות תמיכתית‪ -‬אוליניק ואטשגוז'ן רואים בשאלה כלי התערבות שבעזרתו ניתן‬
‫אף לתמוך במטופל בעת הצורך‪ .‬דוגמא‪ -‬מטופלים המבקשים מהמטפל לדובבם או‬
‫להנחותם באמצעות שאלות‪ .‬הן מבטאות את האופי התומך‪ ,‬המכוון‪ ,‬המאפשר תלות‪,‬‬
‫מפחית חרדה‪ ,‬מסייע להדחקה שיש לשאלת מצד המטפל‪ .‬אלא הם גורמים אשר‬
‫בגללם‪ ,‬בטיפול אקספלורטיבי‪ ,‬רצוי להמעיט בשאילת שאלות‪.‬‬
‫עקרונות מנחים לשימוש בשאלה ) והימנעות ממנה (‬
‫מתי להציג שאלה? ומתי לפרש? מתי לעשות את שניהם? אין כללים קבועים‪ .‬לכל התערבות‬
‫יש גם פוטנציאל שגיאה‪ .‬שיקולים להימנעות משאלה‪-‬‬
‫•‬
‫יש פחות מידיי שתיקה ככלי טיפולי בטיפול‪ ,‬ויותר מדיי שימוש בשאלה ) אולי מתוך‬
‫קושי להשתמש בהתערבות של שתיקה ?!(‪.‬לדברי לאנגס שאלות תכופות מדיי‬
‫‪9‬‬
‫מובילות את השיח הטיפולי לרובד השטחי של ההכרה‪ ,‬והופכות את הטיפול‬
‫לטריוויאלי‪ .‬שפירו חושב שיש לשאול שאלות רק כדרך חקירת האופנות האמפתית‬
‫כגון‪" :‬מה הוביל אותך להסיק שהייתי לא רגיש?"‬
‫•‬
‫כאשר יש חשש שהשאלה תפגע בכלל היסוד של הטיפול הפסיכולוגי ותעצור את זרם‬
‫האסוציאציות החופשיות‬
‫•‬
‫השאלה באה לספק את צרכי המטפל וסקרנותו האישית‬
‫•‬
‫כאשר ניתן לקדם את הטיפול בשתיקה או במתן אינטרפרטציה‬
‫שאלות 'טובות' ושאלות 'גרועות'‪ -‬שטרן קובע כי שאלה טובה היא שאלה חדשה‪ ,‬שאינה‬
‫כרוכה רק בסקרנות המטפל‪ ,‬אלא מעניינת גם את המטופל‪ ,‬בשל ערכה הרגשי עבורו‪ .‬שאלה‬
‫טובה תפתח את החומר החדש ביותר‪ ,‬והיא מצויה על 'סף הסבילות' של המטופל‪ ,‬בלי לעורר‬
‫חרדה גדולה מדיי‪ .‬שאלות פתוחות‪ -‬פותחות‪ ,‬הפונות ללא מודע של המטופל ומזמינות‬
‫אסוציאציות חופשיות‪ ,‬כגון‪" ,‬מה עולה בדעתך בקשר לכך?"‪" ,‬תגיד על זה עוד משהו‪,"..‬‬
‫עדיפות על שאלות סגורות‪ ,‬כגון‪ " ,‬מה אתה חושב על כך?"‪" ,‬למה?"‪ ,‬הפונות למודעות של‬
‫המטופל‪ ,‬מזמינות תשובות הכרתיות‪ ,‬אינטלקטואליזציות וראציונליזציות‪ .‬בשלבי איסוף‬
‫החומר וההרחבה‪ ,‬ובעת פנייה לתהליכים ראשוניים ) אסוציאציות חופשיות (‪ ,‬עדיפות שאלות‬
‫פתוחות‪ ,‬ואילו בשלבים בהם נערכת סינתזה‪ ,‬באמצעות פירוש‪ ,‬או הכנה לפירוש‪ ,‬לשאלות‬
‫סגורות יש יתרון‪ ,‬שהרי גם כך הפנייה היא לתהליכים הכרתיים יותר של המטופל‪.‬‬
‫עקרונות נוספים‪-‬‬
‫‪ .1‬על ההתערבות בשאלה להיות מכוונת לתכלית מסוימת‪ .‬הדחף ליישב דיסוננס אצל‬
‫המטפל‪ ,‬איננו סיבה טובה לשאלה‪.‬‬
‫‪ .2‬השאלה צריכה להיות קשורה להקשר הכללי של הפגישה ולנושא המרכזי בה‪.‬‬
‫‪ .3‬כאשר השאלה עשויה לתרום לפיתוח הנושא המרכזי של הפגישה‪ .‬דוגמא‪ -‬כשמטופל‬
‫מתעלם מחלום שהעלה‪ ,‬על המטפל להמשיך לברר‪ .‬אותו כנ"ל לגבי דיווח על‬
‫מאורעות‪ ,‬זיכרונות או פנטזיות שקודם לכן הודחקו‪.‬‬
‫‪ .4‬במקרים של עמימות רבה ועיוותים גדולים‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫בחומר הנ"ל‪ ,‬ניסינו להעלות למודעות את מקומה של השאלה בתהליך ההתערבות‬
‫הפסיכולוגית‪ .‬ובעיקר לרבדים השונים של השאלה ומקומה בשיח עם עצמנו ועם המטופל‬
‫היושב מולנו‪ .‬מקומה של השאלה אינו ברובד הטכני בלבד‪ .‬העמדה שיש לנו כלפי מקומה של‬
‫השאלה כחלק מתרבות בחדר הטיפולים לוקחת את השותפים לתהליך המאפשר הדברות‬
‫‪10‬‬
‫הדדית שונה ומזמינה את כל אחד מהשותפים להתבוננות מעמיקה על העומד מאחורי כל‬
‫שאלה‪.‬‬
‫המעגלים השונים של השאלה יכולים להבחן על ציר התפתחותי‪ ,‬כשהמעבר משלב אחד‬
‫לאחר מאפשר גילוי עולם ותובנות אחרות‪ ,‬על הנושא העומד לחקירה הטיפולית‪ .‬היכולת‬
‫לשאול‪ ,‬תוך חיבור לעולם הפנימי העומד מאחורי השאלה ואופן ניסוחה‪ ,‬טומנים בחובם‬
‫אינפורמציה טיפולית בעלת ערך רב‪ .‬כאשר תרבות השאלה מתאפשרת היא מגדירה בעצם‬
‫את התהליך הטיפולי‪ ,‬מטרתו ואת האווירה שתתקיים בתוכו‪ .‬כאשר שני השותפים נכונים‬
‫להתמודד עם השאלות הגלויות והסמויות מתקיימת עבודה רבת ערך המקדמת את הטיפול‬
‫ומטרתו‪.‬‬
‫בכתיבה התבססנו על המקורות הבאים‪:‬‬
‫מקורות‪:‬‬
‫לוין‪ ,‬ג‪, (2003) .‬תרבות של שאלות או שאלות של תרבות ‪ -‬על תרבות השאלה במערכת‬
‫החינוך ‪".‬חינוך וסביבו" שנתון מכללת סמינר הקיבוצים‪,‬תשס"ג‪ ,‬כרך כ"ה‪ ,‬עמ' ‪.7-20‬‬
‫סימון‪ ,‬א' )‪ .( 1985‬אפלטון והחינוך בימינו‪ ,‬ספרית פועלים‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫קולטון ‪ ,‬א‪'' , (2008) .‬למה?'' ‪ -‬זו השאלה! ‪" ,‬הורים וילדים"‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬
‫קלנר‪ ,‬נ‪ .(2001) .‬השאלה ככלי‪-‬התערבות טיפולי‪ .‬שיחות‪ ,‬ט"ו )‪ ,(2‬עמ' ‪94 -103‬‬
‫קלנר‪ ,‬נ )‪ .(2009‬דבשת הגמל‪ ,‬על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי‪ ,‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫רענן‪-‬שפריר ‪,‬ר )‪(2009‬מהי התמקדות )‪ (Focusing‬וכיצד היא משתלבת בכל מרחב טיפולי‪,‬‬
‫פסיכולוגיה עברית‪http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2357.‬‬
‫שלנגר‪ ,‬ז )‪ .(2004‬מורה דרך לאוהב החכמה ‪ ,‬הוצאת מאגנס )תשס"ה(‪.‬‬
‫‪11‬‬