‫מזכר‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬ ‫למה נוסעים לפולין‬ ‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬ ‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬ ‫יודע אני מהיכן אני בא!‬ ‫ומתוך תקווה וחרדה‬ ‫אני מבקש לדעת‬ ‫לאן אני הולך"‬ ‫(ק‪ .‬צטניק)‬ ‫משולחנה של היו"ר‬ ‫גיליון זה של‬ ‫"מזכר" רואה אור‬ ‫בצמוד לקיום כנס‬ ‫על הוראת השואה‪,‬‬ ‫אותו מארגן מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫זכרון השואה והנחלתו לדורות הבאים היא אחת‬ ‫המשימות שלקח על עצמו מרכז הארגונים‪.‬‬ ‫במדינה כשלנו‪ ,‬שבה ביום השואה צפירת האזעקה‬ ‫מפלחת את חלל האוויר ואזרחיה עומדים דום בכל רחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬כאשר כמעט כל אמצעי התקשורת מקדישים‬ ‫את שידוריהם לסרטים על השואה ולעדויות הניצולים‪,‬‬ ‫ילדינו נחשפים מגיל צעיר לסיפורי הזוועות‪ ,‬האלימות‬ ‫והמוות‪ .‬הם סופגים מידע בלתי מבוקר‪ .‬מדי שנה אנו‬ ‫שומעים את קולות המורים הנבוכים ואת לבטיהם על‬ ‫הדרך בה ניתן להסביר לילדים את אשר אירע מבלי‬ ‫לפגוע בנפשם הרכה‪.‬‬ ‫מסיבה זו אנו סבורים כי על מערכת החינוך לתת מענה‬ ‫למורים הן ברמת הכלים והן ברמת המסרים המועברים‬ ‫לילדים‪ .‬אנו מברכים‪ ,‬לכן‪ ,‬את שר החינוך על החלטתו לכלול‬ ‫את הנושא במערכת הלימודים בבתי הספר היסודיים‪.‬‬ ‫ובנושא אחר‪ .‬אנו שמחים לדווח על ההתקדמות שחלה‬ ‫בטיפול במתן מענה הולם לתביעות ניצולי השואה על‬ ‫ידי שר האוצר ולשכתו‪ .‬מאז כניסתו לתפקיד‪ ,‬לפני שנה‪,‬‬ ‫זוהי הפעם השלישית בה מקצה השר סכומים נוספים‬ ‫לטובת אלה שלא זכו למצות את זכויותיהם‪.‬‬ ‫לאחרונה הפנה השר ‪ 30‬מיליון שקל למתן הנחות‬ ‫לתרופות; ובמפנה חד לעומת עמדת הממשלות בעבר‪,‬‬ ‫אף החליט לאחרונה לאשר סיוע ל–‪ 18,500‬ניצולים‬ ‫שהגיעו ארצה אחרי ‪ 1953‬ושהו במחנות ובגטאות ועד‬ ‫היום קופחו‪.‬‬ ‫שר האוצר מגלה רגישות והבנה אמיתיים לגורלם‬ ‫ולמצבם של שרידי השואה ופועל לתיקון עוולות העבר‪,‬‬ ‫מעל ומעבר ליחס שהפגינו שרי אוצר קודמים‪.‬‬ ‫מרכז הארגונים מבקש להביע בדרך זו‪ ,‬את מלוא‬ ‫הערכתו לפועלו‪.‬‬ ‫‬ ‫קולט אביטל‬ ‫הלך לעולמו יעקב צור‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מרכין ראש בפני חברנו ושותפנו‪ ,‬יעקב צור‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי היהודים ממחנות‬ ‫הריכוז ראוונסבריק וזקסנהאוזן בישראל‪ ,‬שהלך לעולמו בגיל ‪ .85‬יעקב‪ ,‬שהיה אדם נעים הליכות וטיפל במסירות בניצולים‬ ‫חברי ארגונו‪ ,‬עבר בחייו תחנות עיקריות בהיסטוריה היהודית‪ .‬הוא שרד את מחנות ההשמדה טרזנשטט‪ ,‬אושוויץ‪-‬בירקנאו‬ ‫וזקסנהאוזן‪ .‬לאחר השואה עלה ארצה‪ ,‬הצטרף לפלמ"ח ונלחם על שחרור ירושלים‪.‬‬ ‫את שורשיו נטע יעקב בקיבוץ נען‪ ,‬על יד רחובות‪ ,‬ושם גם נקבר‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך!‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫מזכר‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫אפריל ‪ 2014‬תשע"ג | גיליון ‪| 41‬‬ ‫למה נוסעים לפולין‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫גיליון זה עוסק רובו ככולו בנושא המסעות לפולין‪ .‬מאות אלפי תלמידים‪,‬‬ ‫חיילים וקצינים השתתפו כבר במסעות אלה‪ ,‬שהפכו עם השנים למוקד של‬ ‫פעילות חינוכית וערכית בהוויה הישראלית‪ ,‬אך גם למוקד של חילוקי דעות‬ ‫באשר לאופי המסעות ונחיצותם‪.‬‬ ‫ניסינו להביא בגיליון זה מגוון דעות רחב של חוקרים‪ ,‬מחנכים‪ ,‬אנשים שהיו‬ ‫מעורבים בפרויקט עוד בתחילת דרכו וכאלה שנטלו בו חלק‪ .‬כצפוי‪ ,‬לצד חיוב‬ ‫חד משמעי בצורך לקיים את המסעות לפולין‪ ,‬יש אחרים המעלים הרהורים‬ ‫באשר לשינויים המתבקשים שיש לערוך במתכונתם‪ ,‬ואף כאלה שגורסים כי יש‬ ‫לאפשר גם מסעות אחרים‪.‬‬ ‫דבר אחד ברור עולה מדברי הכותבים כולם ‪ -‬חיזוק הקשר של צעירי ישראל‬ ‫עם מורשתם התרבותית ועם אובדן חלקים גדולים ממנה בשל מאורעות‬ ‫היסטוריים שעברו על יהדות הגולה‪ ,‬הוא צורך אמיתי ועמוק שיבטיח‪ ,‬כך‬ ‫מקווים כולם‪ ,‬את גיבושה של תפיסת עולם הומניסטית‪ ,‬לצד גיבושה של זהות‬ ‫ישראלית‪-‬יהודית בעלת שורשים הנטועים עמוק בעברו של העם‪.‬‬ ‫נדמה כי השינויים שעברה החברה הישראלית בבואה להנציח את השואה‬ ‫ומוראותיה‪ ,‬באים לידי ביטוי לא רק בתהליך התפתחותם של המסעות לפולין‬ ‫ודרך ההכנה אליהם‪ ,‬אלא גם בציפיות שמתפתחות באשר לתגובת המשתתפים‬ ‫בהם למה שילמדו מהם ולמסקנות שיפיקו ויפנימו כאזרחים בוגרים במדינה‪.‬‬ ‫קריאה מהנה‬ ‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫מזכר‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫חדשות ואקטואלי ה‬ ‫"בתרמיל הזכרונות על כתפיי‪,‬‬ ‫ובמקל תקווה בידיי‪,‬‬ ‫יודע אני מהיכן אני בא!‬ ‫ומתוך תקווה וחרדה‬ ‫אני מבקש לדעת‬ ‫לאן אני הולך"‬ ‫)ק‪ .‬צטניק(‬ ‫‪4‬‬ ‫המסע לפולין‪:‬‬ ‫הזכרון מתחיל בתוכנו‬ ‫‪16‬‬ ‫מה קורה לנוער בעקבות המסעות לפולין‬ ‫‪21‬‬ ‫איך הכול התחי ל‬ ‫‪23‬‬ ‫כן לנסוע לפולין‬ ‫‪24‬‬ ‫מסע אל מחוזות התקומ ה‬ ‫‪25‬‬ ‫קריאה למסע אח ר‬ ‫‪28‬‬ ‫"עדים במדים"‬ ‫‪28‬‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬ ‫צבי גיל‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬ ‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬ ‫טל' ‪03-6243343‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪,‬‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫אלי ולק‪ ,‬אברהם רות‬ ‫יעל מור חיים‬ ‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬ ‫עיצוב קונספט‪:‬‬ ‫אורלי פיינברג‬ ‫תמונת שער אחורי‪ :‬באדיבות קרן גילרמן‪-‬הראל‬ ‫נסענו כדי ללמו ד‬ ‫‪32‬‬ ‫מהות החיי ם‬ ‫‪35‬‬ ‫יער הקדושי ם‬ ‫‪36‬‬ ‫זכויו ת‬ ‫‪40‬‬ ‫חדש על מדף הספרי ם‬ ‫‪42‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫האוצר יעביר סיוע של ‪ 300‬מיליון‬ ‫שקל לניצולי שואה‬ ‫שר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪ ,‬הורה‬ ‫להשוות באופן מיידי את תנאיהם‬ ‫של יוצאי מחנות ריכוז וגטאות‬ ‫שעלו לישראל אחרי חודש‬ ‫אוקטובר בשנת ‪ 1953‬לתנאיהם‬ ‫של ניצולים שעלו לישראל קודם‬ ‫לכן ומקבלים את זכויותיהם על פי‬ ‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ .‬בעקבות‬ ‫הנחיית השר‪ ,‬יחל משרד האוצר עושה למען הניצולים‪ .‬לפיד‬ ‫בהליך החקיקה הנדרש‪ .‬הסכום שיוקצה שקל לחודש‪.‬‬ ‫לנושא הוא כ‪ 300-‬מיליון שקל‪ .‬מדובר מימון טיפול רפואי של המחלות המוכרות ‪-‬‬ ‫בקבוצה של כ‪ 18,500-‬ניצולים‪ .‬קבוצת הזכאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים כוללת‬ ‫מימון מלא של טיפול רפואי במחלות‬ ‫ניצולים זו‪ ,‬תיהנה מההטבות הבאות‪:‬‬ ‫העלאת גובה התגמולים ‪ -‬התגמול שהוכרו כקשורות לרדיפות השואה‪ .‬תגמול‬ ‫המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שארים ‪ -‬במקרה של פטירת הניצול שהוכר‬ ‫נגזר מדרגת הנכות של הניצולים‪ .‬התגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬יקבל בן הזוג‬ ‫הבסיסי נע בין ‪ 1,825‬שקל לחודש לדרגת תגמול במשך ‪ 36‬חודשים לאחר הפטירה‪.‬‬ ‫נכות של ‪ ,25%‬ל‪ 5,405-‬שקל לחודש לדרגת במקרה שהניצול קיבל תגמול מוגדל בחייו‪,‬‬ ‫יקבל בן הזוג תגמול למשך כל חייו (בניכוי‬ ‫נכות של ‪.100%‬‬ ‫תגמולים מוגדלים לנזקקים ונצרכים הכנסותיו הנוספות)‪.‬‬ ‫(בכפוף למבחן הכנסות)‬ ‫ התגמולים המשולמים‬‫לפי חוק נכי רדיפות‬ ‫הנאצים כוללים תשלום‬ ‫לנזקקים‬ ‫סוציאלי‬ ‫ונצרכים‪ .‬גובה התגמול‬ ‫משתנה‬ ‫המוגדל‬ ‫בהתאם לדרגת הנכות‬ ‫וינוע בין ‪ 5,317‬ל‪9,000-‬‬ ‫נמצאו חותמות‬ ‫קעקוע המספרים‬ ‫באושוויץ‬ ‫העיתון הבריטי טלגרף‪ ,‬דיווח כי חותמות המתכת‪,‬‬ ‫אשר שימשו את הנאצים כדי לקעקע את המספרים‬ ‫על ידי האסירים באושוויץ‪ ,‬ועליהן מחטים בצורת‬ ‫מספרים‪ ,‬נמסרו למוזיאון אושוויץ על ידי אזרח‬ ‫פולני שזהותו לא נחשפה לבקשתו‪.‬‬ ‫מנהל המוזיאון‪ ,‬ד"ר פיוטר ציווינסקי‪ ,‬אמר כי‬ ‫"איש לא האמין שהחותמות הנדירות יתגלו‪.‬‬ ‫לממצא חשיבות היסטורית‪ ,‬מחקרית ותיעודית‬ ‫רבה‪ ,‬משום שבעולם יש רק עוד חותמת אחת‬ ‫כזו‪ ,‬השמורה במוזיאון הרפואה הצבאית בסנט‬ ‫פטרבורג‪ .‬העתק של חותמת זו מוצג בבלוק ‪14‬‬ ‫באתר מחנה אושוויץ‪.‬‬ ‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬אמרה‬ ‫בהתייחסה לממצאים החדשים כי "מציאת ציוד‬ ‫הקעקוע מאושוויץ מעלה בקרב הניצולים תחושות‬ ‫וזיכרונות כואבים על חותמת שהוטבעה בבשרם‬ ‫ועל המספר שאותו הם נושאים על ידם עד היום‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש לכך חשיבות רבה לאור מספרם הרב‬ ‫של מכחישי שואה ברחבי העולם‪ .‬כל הוכחה שכזו‬ ‫מציבה אותם בפני מציאות שקשה להתעלם ממנה‬ ‫ומסייעת להנצחה ולהכרה בזוועות שאירעו"‪.‬‬ ‫גרמניה מתכוונת לשלם עד כ‪ 2-‬מיליארד יורו‬ ‫לניצולי שואה שעבדו בגטאות‬ ‫משרד העבודה הגרמני מתכנן להרחיב‬ ‫את זכויות הפנסיה של ניצולי שואה שעבדו‬ ‫בגטאות במהלך מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫לדברי שרת העבודה‪ ,‬אנדראה נאהלס‪ ,‬כל אחד‬ ‫מהזכאים יקבל כ‪ 72-‬אלף שקלים‪.‬‬ ‫החקיקה החדשה תרחיב את הזכויות‬ ‫הפנסיוניות של אלפי עובדי כפיה יהודים‬ ‫ניצולי שואה‪ .‬נאהלס הציגה את ההצעה‬ ‫למשלחת ישראלית שביקרה לאחרונה‬ ‫בברלין‪ .‬על פי התכנית‪ ,‬כל אחד מ‪ 130-‬אלף‬ ‫הניצולים שנותרו בחיים בישראל יקבל‬ ‫בממוצע עוד כ‪ 15-‬אלף יורו‪ 72( ,‬אלף שקלים)‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ככספי שילומים מהרשויות בגרמניה ‪ -‬מהלך‬ ‫שעלותו הכוללת היא כשני מיליארד יורו‪.‬‬ ‫תכנית התשלומים הפנסיוניים נכנסה‬ ‫לתוקף עוד ב‪ ,1997-‬ולפיה‪ ,‬ניצולים יהודים‬ ‫שהגישו את בקשתם מאוחר יותר‪ ,‬היו זכאים‬ ‫לקבל תשלום רק על ארבע שנים‪ .‬לפי התכנית‬ ‫החדשה‪ ,‬כל התובעים יוכלו לקבל את הכסף‬ ‫המגיע להם מאז ‪ 1997‬רטרואקטיבית‪ .‬משרד‬ ‫העבודה הגרמני הודיע כי "הושגה התקדמות‬ ‫רבה בנושא מאז תחילת כהונתה של הממשלה‬ ‫החדשה בדצמבר האחרון‪ .‬אנחנו משתדלים‬ ‫למצוא פתרון לנושא במהירות האפשרית"‪.‬‬ ‫מרחיבה את הזכאות‪ .‬נאהלס‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫כנס זכויות אזורי ראשון של מרכז הארגונים‬ ‫מקבלים ייעוץ אישי בכנס זכויות של מרכז הארגונים‬ ‫מאות ניצולי שואה מאזור הדרום השתתפו‬ ‫בכנס הסברה אזורי למיצוי זכויות שנערך בבאר‬ ‫שבע על ידי מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫בישראל‪ ,‬בשיתוף המוסד לביטוח לאומי‬ ‫ועיריית באר שבע‪.‬‬ ‫בכנס השתתפו כ‪ 600-‬ניצולי שואה מבאר‬ ‫שבע והסביבה‪ ,‬כאשר בחלקו הראשון הוזמנו‬ ‫המשתתפים לבקר ביריד זכויות‪ ,‬אשר כלל‬ ‫הסברה ומפגשים אישיים‪ ,‬לצורך קבלת מידע‬ ‫אודות מיצוי זכויותיהם בנושאים כגון‪ :‬ועדת‬ ‫התביעות‪ ,‬התנהלות מול משרד האוצר‪ ,‬ביטוח‬ ‫לאומי וכד'‪.‬‬ ‫קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬הדגישה‬ ‫את החשיבות של קיום הכנס ואמרה‪" :‬לצערנו‬ ‫הרב‪ ,‬רבים מבין הניצולים החיים כיום‬ ‫בישראל עדיין לא מודעים לזכויותיהם‪ ,‬ראינו‬ ‫לנכון להקל עליהם את תהליך חיפוש המידע‬ ‫וליזום כנסים הקרובים למקום מגוריהם‪ .‬כך‬ ‫יתאפשר להם לקבל מידע מרוכז ובצורה‬ ‫נוחה וקלה‪ .‬זהו הכנס הראשון בסדרת כנסים‬ ‫שיתקיימו בארבעה מוקדים בארץ‪ ,‬אנו תקווה‬ ‫שמשתתפים רבים יגיעו וילמדו אודות המגיע‬ ‫להם וימצו את זכויותיהם"‪.‬‬ ‫פרופ' מור יוסף‪ ,‬מנכ"ל הביטוח הלאומי‪,‬‬ ‫הביע את שביעות רצונו ממספר משתתפי‬ ‫הכנס והדגיש את חשיבות קיום הכנס‪ ,‬שאורגן‬ ‫בשיתוף המחלקה לייעוץ לקשיש בבאר שבע‪,‬‬ ‫הנמצאת בקשר מתמיד עם ניצולי השואה‬ ‫ברחבי הנגב ודואגת להנגשת זכויותיהם‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬ציין מור יוסף את המצפן הערכי המנחה‬ ‫ומוביל את החברה הישראלית בטיפול‬ ‫בזכויותיהם וצרכיהם של ניצולי השואה‪.‬‬ ‫הכנס התקיים במעמד סגנית ומ"מ ראש‬ ‫העיר‪ ,‬ד"ר חפצי זוהר; מנהלת אגף הרווחה‪,‬‬ ‫אסתר עמר‪ ,‬וסגניתה אתי כהן; מנכ"ל המשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים‪ ,‬גלעד סממה; ומנהל סניף‬ ‫ביטוח לאומי בבאר שבע‪ ,‬שמוליק סעדון‪.‬‬ ‫בסיום הכנס נהנו המשתתפים מהופעה של‬ ‫חבורת הזמר "עמך" ולהקת המחול המקומית‬ ‫"פרגוד"‪.‬‬ ‫הכנסת אישרה את הרחבת אוכלוסיית‬ ‫הניצולים הזכאים למענק הטבות שנתי‬ ‫מליאת הכנסת אישרה ב‪ 10-‬בפברואר בקריאה‬ ‫שנייה ושלישית את הצעת חוק ההטבות לניצולי‬ ‫שואה של השר יאיר לפיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬אושרה גם‬ ‫תוספת לקצבה של ‪ 16‬אלף נכים בשל ליקוי‬ ‫נפשי או פיגור שכלי‪ ,‬אשר שיעור נכותם על פי‬ ‫המוסד לביטוח הלאומי הוא ‪ 40%‬ויותר‪.‬‬ ‫הצעת החוק הממשלתית קובעת כי תורחב‬ ‫אוכלוסיית ניצולי השואה הזכאים למענק‬ ‫הטבות שנתי‪ ,‬העומד כיום על סך של ‪4,750‬‬ ‫שקלים‪ .‬מעתה‪ ,‬כל יוצאי המחנות והגטאות‬ ‫המוגדרים בחוק ההטבות לניצולי השואה‪,‬‬ ‫כ‪ 18,500-‬איש‪ ,‬יקבלו את המענק השנתי ‪-‬‬ ‫ולא רק ‪ 6,000‬מקבלי הבטחת הכנסה מביניהם‪,‬‬ ‫כפי שקובע החוק כיום‪ .‬המענקים המעודכנים‬ ‫אמורים להיות משולמים כבר מחודש פברואר‪,‬‬ ‫הן עבור שנת ‪ 2014‬והן עבור שנת ‪2013‬‬ ‫רטרואקטיבית‪ .‬בנוסף‪ ,‬התגמול החודשי בסך‬ ‫‪ 1,850‬שקלים הניתן לאוכלוסיית ניצולים זו‪,‬‬ ‫יינתן מעתה כולו בכסף‪ ,‬ולא באמצעות שוברי‬ ‫שירותים בחלקו כפי שנהוג כיום‪.‬‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫בישראל‪ ,‬קולט אביטל‪" :‬כיו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬ ‫הפועל מזה שנים רבות למען הרחבת זכויותיהם‬ ‫של ניצולי ‪ ‬השואה‪ ,‬אני מברכת על החלטה זו‪.‬‬ ‫זהו תיקון עוול היסטורי גדול‪ .‬מדובר בניצולים‬ ‫שלא באשמתם לא הגיעו לישראל מוקדם יותר‬ ‫וכעת הם יזכו להטבות להן היו זכאים באופן‬ ‫טבעי"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה‬ ‫ושלישית גם הצעת חוק שלפיה ‪ 16‬אלף נכים‬ ‫בשל ליקוי נפשי או פיגור שכלי‪ ,‬אשר שיעור‬ ‫נכותם על פי המוסד לביטוח הלאומי הוא ‪40%‬‬ ‫ומעלה‪ ,‬יהיו זכאים לקצבה חודשית נוספת‪,‬‬ ‫בסך ‪ 247‬שקלים ( ‪ 11.5%‬מקצבת נכות ליחיד)‪.‬‬ ‫עלות הצעת החוק‪ 48 :‬מיליון שקלים בשנה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫תקוצר התקופה להשבת‬ ‫נכסי נספי השואה‬ ‫הכנסת אישרה ב‪ 10-‬בפברואר בקריאה‬ ‫ראשונה שורת תיקונים בחוק השבת‬ ‫נכסים‪ ,‬שנועדו להאיץ את מימוש‬ ‫המטרות שלשמן הוקמה החברה‬ ‫לאיתור והשבת נכסי נספי השואה‪,‬‬ ‫וכן להגדיל את התקציבים המועברים‬ ‫לרווחת הניצולים‪ ,‬מתוך הבנה שאיתור‬ ‫נכסים נוספים נהיה קשה יותר עם הזמן‪,‬‬ ‫בעוד שמצבם של הניצולים מחמיר‪.‬‬ ‫את ההצעה הגישה שרת המשפטים‬ ‫ציפי לבני‪ ,‬ולאחר שהתקבלה ללא‬ ‫מתנגדים‪ ,‬הועברה לדיונים בוועדת‬ ‫חוקה של הכנסת‪.‬‬ ‫התיקון המוצע יקצר את תקופת‬ ‫פעילות החברה‪ ,‬כך שפעילותה‬ ‫תסתיים בסוף ‪ ,2017‬במקום ב‪,2021-‬‬ ‫כפי שנקבע בחוק הנוכחי‪ .‬תיקון אחר‬ ‫קובע כי החברה תעביר למטרות סיוע‬ ‫לניצולים ‪ 135‬מיליון ש"ח לפחות מדי‬ ‫שנה‪ ,‬במקום ‪ 100‬מיליון ש"ח להם‬ ‫היא מחויבת כיום‪ .‬כמו כן נקבע‪ ,‬כי כל‬ ‫הנכסים שיוותרו בידי החברה להשבה‬ ‫לאחר תום תקופת פעילותה ללא‬ ‫דרישות מצד יורשים פוטנציאליים‪,‬‬ ‫יועברו למטרת סיוע לניצולי שואה‬ ‫הזקוקים לכך‪ .‬נכסים שלגביהם ישנן‬ ‫דרישות פתוחות‪ ,‬יועברו לאפוטרופוס‬ ‫הכללי לשם המשך חקירה‪.‬‬ ‫לדברי לבני‪" ,‬החשיבות באיתור נכסי‬ ‫נספים והעברתם ליורשיהם היא‬ ‫עצומה‪ ,‬אולם בו‪-‬בזמן חובתנו היא‬ ‫לסייע ככל שאפשר לניצולים שעדיין‬ ‫בקרבנו‪ .‬ממשלי הממשלה כולם‬ ‫התגייסו למציאת פתרון שיאפשר סיוע‬ ‫לניצולים מבלי לפגוע ביורשים וזהו‬ ‫אכן המתווה הנכון והראוי"‪.‬‬ ‫אוקראינה תתגבר האבטחה‬ ‫במוסדות יהודיים‬ ‫בפגישה שערך ראש ממשלת אוקראינה‪ ,‬ארסני יצניוק‪,‬‬ ‫עם הרב הראשי במדינה‪ ,‬הרב יעקב דב בלייך‪ ,‬אמר יצניוק כי‬ ‫כוחות הביטחון יפעלו בחומרה נגד כל גילוי של אנטישמיות‬ ‫באוקראינה‪ ,‬וכי בכוונתו לתגבר את האבטחה סביב מוסדות‬ ‫יהודיים במדינה‪ ,‬נוכח העלייה בגילויים אנטישמיים במדינה‪.‬‬ ‫הרב בלייך ביקש כי השלטונות האוקראינים יפעלו בנחישות‬ ‫נגד האנטישמיים וקבוצות הניאו נאצים המרימים ראש‬ ‫במדינה‪" .‬אנו מודאגים מהמצב הקשה אליו נקלענו‪ .‬אנו‬ ‫נאלצים גם לשאת בהוצאות עתק לאבטחה וביטחון הקהילות‬ ‫והמוסדות היהודיים במשך ‪ 24‬שעות נוכח המצב הקשה‬ ‫והמסוכן" אמר הרב‪ .‬הדברים נאמרו על רקע עלייה מדאיגה‬ ‫במספר ההתקפות האנטישמיות באוקראינה וחרדת יהודי‬ ‫אוקראינה ממצב ביטחון היהודים והמוסדות היהודיים במדינה‪.‬‬ ‫בניסיון להרגיע את הקהילות היהודיות הבטיח יצניוק כי‬ ‫כוחות הביטחון במדינה יתגברו את השמירה סביב המוסדות‬ ‫היהודיים ויפעלו‪ ,‬כאמור‪ ,‬בנחישות ובחומרה כלפי התוקפים‬ ‫ובכל גילוי של אנטישמיות‪ .‬‬ ‫מחקר חדש‪ :‬ניצולים המרגישים כי יש משמעות‬ ‫לחייהם יהיו חזקים יותר מבחינה נפשית‬ ‫הקשבה לסיפור החיים חשובה‬ ‫המחקר‪ ,‬אותו ערכה איילה מזרחי‪ ,‬אחות קהילה‬ ‫המטפלת בקשישים ניצולי שואה‪ ,‬בחן את תפיסת‬ ‫הבריאות של ניצולי שואה לאורך חייהם‪ ,‬ונמצא‬ ‫כי היא מושפעת מאירועי בריאות וחולי שעברו‬ ‫בשואה‪ ,‬וכי היא משתנה לרוב בגיל הזקנה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫נמצא כי ניצולים ששרדו את התקופה ומרגישים‬ ‫כי ישנה משמעות לחייהם‪ ,‬יהיו חזקים יותר‬ ‫מבחינה נפשית גם אם מצבם הבריאותי לא לקוי‪.‬‬ ‫לדברי מזרחי‪ ,‬ישנה חשיבות גדולה לפיתוח‬ ‫מיומנויות של קשר בין‪-‬אישי של הצוות‬ ‫המטפל עם הניצול‪" .‬סיפור החיים של‬ ‫‪6‬‬ ‫הניצול מהווה פורקן רגשי עבורו וכלי עזר‬ ‫בשביל המטפל‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא עלול להיות‬ ‫חלון ההזדמנויות האחרון להפנות את‬ ‫הניצול שצריך טיפול למקום הנכון עבורו"‪.‬‬ ‫בסיוע המנחה שלה‪ ,‬ד"ר טובה בנד‪-‬וינטרשטיין‪,‬‬ ‫ויחד עם פרופ' מיכל גרנות‪ ,‬איתרה מזרחי‪ ‬שלוש‬ ‫קבוצות סיכון של ניצולים‪ .‬קבוצה ראשונה‬ ‫כוללת את אלה שנחשבו לכל אורך חייהם‬ ‫כאנשים בריאים וחזקים וידעו להתמודד בצורה‬ ‫טובה עם מצבי חולי‪ .‬הם תפסו את עצמם‬ ‫כבריאים גם בעת מחלה‪ .‬מבחינתם‪ ,‬הם היו‬ ‫בריאים כל חייהם‪ ,‬ולא משנה ממה באמת סבלו‪ .‬‬ ‫"אם מתערער מצבם הבריאותי של החברים‬ ‫בקבוצה זו בעת הזיקנה‪ ,‬או שהוא מאיים‬ ‫להתערער‪ ,‬הם נמצאים בסיכון גבוה ביותר‬ ‫לחייהם"‪ ,‬מסבירה מזרחי‪" .‬כדי לא להגיע למצב‬ ‫שהם הופכים לתלות ‪ -‬בעיניהם התאבדות היא‬ ‫לא דרך פסולה‪ .‬הם סומכים רק על היכולת‬ ‫הפיזית שלהם‪ ,‬ואין להם את המשאבים‬ ‫הרוחניים להתמודד עם המצב הרפואי"‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה כללה ניצולים שחיים‬ ‫ללא תכלית‪ ,‬שאין להם עבור מה לחיות‪,‬‬ ‫להרגשתם‪ .‬אלא עלולים להיחלש בזיקנה‬ ‫לנוכח האובדנים הרבים ולהישבר מבחינה‬ ‫נפשית ואף פיזית‪ .‬אלא שמחזיקים באמונה‬ ‫מסוימת ומוצאים משמעות לחייהם ‪ -‬לא‬ ‫יישברו בזקנה‪ ,‬בלי קשר למצבם הבריאותי‪.‬‬ ‫הקבוצה השלישית מורכבת מניצולים‬ ‫שמספרים סיפור חיים שאינו קוהרנטי‪,‬‬ ‫וכולל דילוגים רבים‪ .‬מצב זה עלול להצביע‬ ‫על חולי‪ ,‬ויכול לשמש כדרך לזהות ניצולים‬ ‫שנמצאים בבריאות לקויה‪ .‬הקשבה לסיפור‬ ‫חייהם עשויה לשמש מעין דרך לאיתור בעיה‪ .‬‬ ‫המחקר הוצג בכנס הארצי של האגודה‬ ‫הישראלית לגרונטולוגיה‪ ,‬שנערך ב‪ 20-‬בינואר‬ ‫בגני התערוכה‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫חוק חדש אוסר להשתמש בכינוי "נאצי"‬ ‫הצעת החוק האוסרת את השימוש בכינוי "נאצי"‬ ‫אושרה בקריאה טרומית על ידי חברי הכנסת‪ .‬על‬ ‫פי ההצעה‪ ,‬ניתן יהיה להרשיע את אלה העושים‬ ‫שימוש בהשוואות לראשי המשטר הנאצי וסמליו‪,‬‬ ‫ולהטיל עליהם חצי שנת מאסר ‪.‬‬ ‫מליאת הכנסת אישרה ב‪ 5-‬בינואר בקריאה‬ ‫טרומית את הצעת החוק האוסרת שימוש בכינוי‬ ‫"נאצי"‪ .‬הח"כים אישרו את הצעת החוק‪ ,‬לאחר‬ ‫שזו קיבלה יומיים קודם לכן את אישורם של‬ ‫חברי ועדת השרים לענייני חקיקה‪ .‬קולט אביטל‪,‬‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‪,‬‬ ‫אמרה‪" :‬אני מקווה שהחוק החדש יעבור‪ ,‬שכן‬ ‫חובתם של שלטונות החוק בישראל לנהוג ביד‬ ‫קשה בפורעים המשתמשים בסמלים מעולם‬ ‫הנאצים‪ ‬שאין להם מקום במדינת היהודים"‪.‬‬ ‫ההצעה אושרה ברוב של ‪ 44‬ח"כים לעומת ‪71‬‬ ‫מתנגדים‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬שיזמו חברי הכנסת‬ ‫שמעון אוחיון‪ ,‬רוברט אילטוב‪ ,‬דב ליפמן ומאיר‬ ‫שיטרית‪ ,‬יהיה אסור לכנות אדם "נאצי"‪ ,‬להציג‬ ‫סמלים נאצים או להשתמש בסמלי שואה שלא‬ ‫למטרות לימוד‪ ,‬תיעוד‪ ,‬עבודה מדעית או דיווח‬ ‫היסטורי‪ .‬העונש‪ ,‬על פי ההצעה‪ ,‬עשוי להגיע‬ ‫לחצי שנת מאסר וקנס של ‪ 100‬אלף שקל‪.‬‬ ‫ההצעה כוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם איסור שימוש‬ ‫בכינויים המשווים אדם‪ ,‬קבוצות או מוסדות‬ ‫לראשי המשטר הנאצי‪.‬‬ ‫לדברי ח"כ שמעון אוחיון‪ ,‬יוזם ההצעה‪" ,‬החוק‬ ‫יאפשר לישראל לעמוד בראש משפחת העמים‬ ‫הנאבקים באנטישמיות‪ .‬מהכנסת יצא מסר אל‬ ‫יהודי העולם ‪ -‬אנו אתכם במאבק באנטישמיות"‪.‬‬ ‫לדברי אוחיון‪ ,‬אין כל סכנה לחופש הביטוי בחוק‬ ‫זה‪" .‬צריך להחריג את הסוגיה ההיסטורית‪-‬‬ ‫טראומתית מחופש הביטוי‪ .‬בואו נניח למילים‬ ‫הללו‪ .‬זה מוזיל את נושא השואה ומסייע‬ ‫לתעמולה האנטישמית‪ .‬בוודאי שכל אחד‬ ‫מאיתנו‪ ,‬גם המחוקקים‪ ,‬יצטרך לקחת זאת‬ ‫לתשומת לבו"‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬טען ח"כ דב חנין‪ ,‬כי אין מקום לחוק‬ ‫מסוג זה‪" .‬זה חוק מופרך בניסוח הרשלני והגורף‬ ‫שלו‪ ,‬ואני מקווה שהוא לא יעבור"‪ ,‬תוקף חנין‪.‬‬ ‫תמונה שהופצה נגד השרים לפיד ובנט בעקבות חוק‬ ‫השוויון בנטל‪ .‬אסורה לפי החוק החדש‬ ‫"אני קורא לממשלה לדאוג לאלו ששרדו את‬ ‫השואה ולא לעסוק כל הזמן במילה 'נאצי'‬ ‫ולפגוע בחופש הביטוי"‪ .‬גם ח"כ מיקי רוזנטל‬ ‫הביע התנגדות ליוזמה‪" .‬אני חש אי נוחות שאני‬ ‫צריך להגן על אביגדור ליברמן מפני חברי סיעתו‪.‬‬ ‫ליברמן הרי השווה את ארדואן לשר התעמולה‬ ‫הנאצי‪ ,‬גבלס‪ ,‬ועל פי הצעת החוק של ח"כ אוחיון‬ ‫יש צורך להעמידו לדין‪ .‬מדובר בחוק מיותר‪,‬‬ ‫מטופש וחסר משמעות שפוגע בחופש הביטוי‬ ‫שלא לצורך"‪.‬‬ ‫לפי ההצעה‪ ,‬יותר השימוש במילה רק למטרות‬ ‫חינוכיות‪ ,‬ותיאסר לבישת בגדים הדומים לבגדי‬ ‫אסירי מחנות הריכוז‪ .‬העונש הצפוי למפר החוק‪:‬‬ ‫חצי שנת מאסר‪.‬‬ ‫הצעות חוק דומות הוגשו גם בכנסת הקודמת‬ ‫ובזו שלפניה‪ ,‬ועוררו ביקורת בכנסת‪ ,‬והיועץ‬ ‫המשפטי לכנסת‪ ,‬איל ינון‪ ,‬קבע בחוות דעתו‬ ‫כי הן מהוות פגיעה פסולה בחופש הביטוי‪ ,‬וכי‬ ‫החקיקה הקיימת מגבילה ממילא את השימוש‬ ‫בסמלים נאציים‪.‬‬ ‫גם באגודה לזכויות האזרח מתחו ביקורת על‬ ‫הצעת החוק‪" .‬דווקא בשל חשיבות ומרכזיות‬ ‫השואה‪ ,‬הניסיון להכתיב מתי ובאיזה הקשר‬ ‫מותר להתייחס אליה הוא חמור במיוחד‪.‬‬ ‫הצעת החוק הזו מבקשת‪ ,‬למעשה‪ ,‬לשלוט‬ ‫בכוח‪ ,‬באמצעות איסורים פליליים ואיומים‬ ‫במאסר‪ ,‬בשיח הציבורי‪ ,‬תוכנו ונימותיו"‪ ,‬נמסר‬ ‫בהודעת האגודה‪" .‬חופש הביטוי הוא הזכות‬ ‫להגיד דברים קשים‪ ,‬נוקבים ואפילו פוגעים‪ .‬הוא‬ ‫הזכות לתת ביטוי גס וקיצוני לעמדות‪ ,‬רגשות‬ ‫ומחשבות‪ ,‬והוא כולל גם את הזכות לעשות‬ ‫שימוש רטורי בדימויים קשים ופרובוקטיביים‪.‬‬ ‫שאלת הלגיטימיות החברתית של השימוש‬ ‫בסמלי השואה בשיח הפוליטי והציבורי היא‬ ‫שאלה גדולה‪ ,‬שראויה לדיון חופשי במסגרת‬ ‫'שוק הדעות'; היא אינה שאלה שיש לטפל בה‬ ‫באמצעות החוק הפלילי"‪.‬‬ ‫איש אס‪.‬אס בן ‪ 88‬מואשם בגין חלקו בטבח באורדור‪-‬סור‪-‬גלאן‬ ‫הריסות הכפר אורדור‪-‬סור‪-‬גלאן‬ ‫ס‪ .‬ורנר‪ ,‬חייל אס‪.‬אס לשעבר‪ ,‬כיום בן ‪ ,88‬הואשם‬ ‫ב‪ 8-‬בינואר על חלקו בטבח שהתרחש באורדור‪-‬‬ ‫סור‪-‬גלאן בשנת ‪ .1944‬כתב האישום שהוקרא‬ ‫בבית המשפט בקלן מאשים אותו ב‪ 25-‬מקרי‬ ‫רצח‪ ‬ובמאות סעיפים נוספים‪ ‬של סיוע לרצח ‪642‬‬ ‫גברים‪ ,‬נשים וילדים‪ .‬שם משפחתו של ורנר לא‬ ‫פורסם‪ ,‬בהתאם לחוקי הפרטיות הגרמנים‪.‬‬ ‫מדובר‪ ‬באחד ממעשי הזוועה הנאציים‬ ‫הנוראים ביותר שהתקיימו על אדמת צרפת‬ ‫בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ .‬הרצח ההמוני‬ ‫בכפר אורדור‪-‬סור‪-‬גלאן‪ ,‬בקרבת העיר לימוז'‪,‬‬ ‫התרחש בתגובה לפעילות המחתרת הצרפתית‬ ‫באזור‪ .‬בליל ה‪ 10-‬ביוני ‪ 1944‬נכנסו כוחות האס‪.‬‬ ‫אס ודרשו מכל תושבי הכפר להתאסף בכיכר‬ ‫המרכזית‪ ,‬כביכול לצורך בדיקה שגרתית‪ .‬הם‬ ‫נעלו את הנשים והילדים בכנסייה בזמן שהכפר‬ ‫עצמו נבזז‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬נלקחו הגברים לשישה‬ ‫מחסנים‪ ,‬שם הכינו הגרמנים מבעוד מועד‬ ‫מקלעים‪ .‬על פי תיאורו של אחד הניצולים‪ ,‬ירו‬ ‫החיילים לכיוון רגליהם כדי שימותו לאט יותר‪.‬‬ ‫כאשר לא יכלו עוד לזוז‪ ,‬אם מחומרת הפציעה או‬ ‫ממוות‪ ,‬שפכו עליהם דלק והציתו את המחסנים‪ .‬‬ ‫‪ ‬לאחר מכן החיילים שרפו את הכנסייה‪ ,‬והנשים‬ ‫והילדים שניסו לברוח דרך החלונות והדלתות‬ ‫נורו במכונות ירייה‪ .‬כמעט כל אוכלוסיית הכפר‬ ‫חוסלה‪ 247 :‬נשים ו‪ 205-‬ילדים נהרגו‪ 6 ,‬אנשים‬ ‫ניצלו בסך הכול‪ .‬עוד כ‪ 20-‬מתושבי הכפר ברחו‪,‬‬ ‫כאשר ראו את החיילים הגרמנים מתקרבים‪.‬‬ ‫באותו הלילה החריבו הגרמנים את הכפר על‬ ‫‪ 328‬הבתים שבו‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫קופ"ח כללית גבתה כספים‬ ‫מניצולי השואה בהסדר בעייתי‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬כמו גם המועצה‬ ‫לצרכנות‪ ,‬הביעו התנגדות להסכם הפשרה בתובענה‬ ‫ייצוגית שהוגשה נגד קופת חולים כללית‪ ,‬אשר‬ ‫גבתה דמי השתתפות עצמית מניצולי שואה‪ ,‬על‬ ‫אף שקיבלה כספים מממשלת גרמניה לטיפול‬ ‫בניצולים‪ .‬לטענתם‪ ,‬הסדר הפשרה שקובע שיש‬ ‫להשיב את כספי הניצולים ‪ -‬אינו מבטיח שניצולי‬ ‫השואה אכן יזכו לקבל עוד בחייהם את ההחזרים‪.‬‬ ‫המועצה לצרכנות קוראת לקופת החולים להשיב‬ ‫ללא דיחוי את הכספים שגבתה מן הניצולים‪.‬‬ ‫ראשית המקרה ב‪ ,2010-‬אז הגישה ניצולת השואה‬ ‫יהודית בויטלר‪ ,‬שמתה בינתיים‪ ,‬תביעה ייצוגית נגד‬ ‫קופ"ח כללית‪ .‬בויטלר טענה בתביעתה‪ ,‬כי בהתאם‬ ‫לממצאי דוח ועדת דורנר משנת ‪ ,2008‬קיבלה הקופה‬ ‫לאורך השנים מאות מיליוני שקלים מממשלת‬ ‫גרמניה עבור טיפול בניצולי שואה‪ ,‬במסגרת‬ ‫התחייבותה לממן לניצולים טיפולים רפואיים‬ ‫ותרופות ללא עלות לטיפול במחלות מוכרות‪ .‬בויטלר‬ ‫גם טענה כי על אף שקופת החולים קיבלה את‬ ‫הכספים מממשלת גרמניה‪ ,‬בפועל גבתה מהניצולים‬ ‫את דמי ההשתתפות העצמית בניגוד להתחייבותה‪,‬‬ ‫ועל כן עליה להשיבם לניצולים‪ .‬מהתביעה עולה כי‬ ‫בחלק מהמקרים מדובר גם בעשרות אלפי שקלים‬ ‫לכל מבוטח‪.‬‬ ‫במהלך אוגוסט ‪ 2013‬הגישו הצדדים בקשה לאישור‬ ‫הסדר פשרה‪ ,‬במסגרתו התחייבה הקופה להשיב‬ ‫את הכספים הנדונים למי מהניצולים שיפנה אליה‪.‬‬ ‫כעת מגישה המועצה לצרכנות באמצעות הקליניקה‬ ‫במרכז הבינתחומי התנגדות לאישור הסדר הפשרה‬ ‫בתובענה ייצוגית כנגד הכללית‪ .‬במסגרת ההתנגדות‬ ‫טוענת המועצה ‪ -‬באמצעות פרופ' אלון קלמנט‪,‬‬ ‫ועורכי הדין רוני אבישר־שדה ודסי אנדרמן־שחר‪ ,‬כי‬ ‫הסדר הפשרה בעייתי‪ ,‬שכן הוא אינו מבטיח שניצולי‬ ‫השואה אכן יזכו לקבל עוד בחייהם את ההחזרים להם‬ ‫הם זכאים‪.‬‬ ‫גם היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר‬ ‫הפשרה המוצע ממספר נימוקים‪ .‬לטענתו‪ ,‬הליך‬ ‫של תובענה ייצוגית שהסתיים עשוי ליצור מעשה‬ ‫בית‪-‬דין כלפי הקבוצה‪ ,‬כך שיחידי הקבוצה ‪ -‬כל‬ ‫אחד מהנפגעים ‪ -‬לא יוכל יותר לתבוע את תביעתו‬ ‫האישית‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬סבר היועץ‪ ,‬יש להבטיח‬ ‫כי כל אחד מהיחידים שיש לו טענה טובה לעניין‬ ‫‪8‬‬ ‫המועצה לצרכנות‪ :‬קופ"ח‬ ‫צריכה לעשות יותר‬ ‫התנהלות בלתי סבירה‪ .‬קופ"ח כללית‬ ‫ההתיישנות יוכל להוסיף ולטעון את טענותיו‬ ‫ולתבוע את שירותי בריאות כללית גם על התקופות‬ ‫שלגביהן הוא אינו מקבל פיצוי לפי הסכם הפשרה‪.‬‬ ‫היועץ התנגד גם למנגנון שקבוע בהסכם לגבי‬ ‫ההשבה לציבור‪ .‬לטענתו‪ ,‬המנגנון הקבוע בהסדר‬ ‫הפשרה הוא מסורבל‪ ,‬רווי פגמים ועשוי להוביל‬ ‫לכך שבסופו של יום חברי הקבוצה לא יזכו להשבה‬ ‫של הכספים ששילמו‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫הציע תיקונים ושיפורים למנגנון שבו ישיבו את‬ ‫הכספים לציבור‪ ,‬על מנת להבטיח כי חברי הקבוצה‬ ‫יפוצו באופן מלא עד כמה שניתן ובמהירות‪ .‬כך‪ ,‬אם‬ ‫לשירותי בריאות כללית יש מידע בדבר פרטיהם‬ ‫של חברי קבוצה‪ ,‬ההשבה לחברי קבוצה אלו‬ ‫צריכה להיעשות ביוזמת הכללית‪ ,‬באופן אקטיבי‪.‬‬ ‫אין מקום לבקש כי ההשבה של הכספים תהיה‬ ‫תלויה בפנייה של אותם חברי קבוצה‪ ,‬שסביר כי‬ ‫רובם בכלל לא יפנו כדי לקבל את הכסף‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬גרס היועץ‪ ,‬יש לוודא כי הליך בדיקת‬ ‫הזכאות להשבה יהיה מהיר ויעיל‪ .‬אם יתברר‬ ‫כי תהליך בדיקת הזכאות יוביל להתארכות של‬ ‫הליכי ביצוע הסדר הפשרה‪ ,‬הציע היועץ המשפטי‬ ‫לממשלה קביעת מנגנון פיצוי חלופי‪ ,‬אשר ייעל‬ ‫את ביצוע ההסדר‪ .‬היועץ המשפטי לממשלה העיר‬ ‫כי במקרה זה‪ ,‬מאחר שמדובר באנשים מבוגרים‪,‬‬ ‫יש לפרסם את הסכם הפשרה על מנת להבטיח כי‬ ‫דבר ההסדר יגיע לידיעת כל חבר מחברי הקבוצה‪.‬‬ ‫הפרסום צריך להיות נרחב יותר מהיקף הפרסום‬ ‫שחוק תובענות ייצוגיות דורש‪ .‬לפי עמדת היועץ‬ ‫המשפטי לממשלה‪ ,‬אם ההסדר המוצע אינו‬ ‫מגשים בפועל את מטרתו בדבר השבת הסכומים‬ ‫שנגבו מחברי הקבוצה באופן מלא ויעיל‪ ,‬אין‬ ‫מדובר בהסדר ראוי והוגן ועל כן אין לאשרו‪.‬‬ ‫בהתנגדותה להסדר הפשרה מ‪24-‬‬ ‫בנובמבר‪ ,‬טענה המועצה לצרכנות‪,‬‬ ‫באמצעות הקליניקה לתובענות‬ ‫ייצוגיות במרכז הבינתחומי‬ ‫הרצליה‪ ,‬כי לקופת החולים יש‬ ‫יכולת לאתר את הניצולים ולזכותם‬ ‫באופן אוטומטי‪ .‬המועצה טוענת‬ ‫כי מדובר במאמץ סביר‪ ,‬מכיוון‬ ‫שבא כוחה של הכללית הודיע‬ ‫לבית המשפט כי לקופה יש רשימה‬ ‫של ‪ 7,000‬ניצולי שואה הזכאים‬ ‫למימון מלא של תרופות וטיפולים‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬ההסדר במתכונתו‬ ‫הנוכחית מתנה את ההחזר הכספי‬ ‫במילוי טפסים על ידי ניצולי שואה‬ ‫שחלקם אינם מודעים לזכויותיהם‪.‬‬ ‫עוד עולה מהבקשה כי את הכספים‬ ‫שיישארו ולא יידרשו על ידי ניצולי‬ ‫שואה וקרוביהם‪ ,‬תקדיש הכללית‬ ‫כתרומה לטובת מטרה כלשהי‬ ‫הקשורה בטיפול בניצולי השואה‪.‬‬ ‫מקופת חולים כללית נמסר‪:‬‬ ‫"הסדר הפשרה אשר הוגש לאישור‬ ‫בית המשפט‪ ,‬גובש במסגרת הליך‬ ‫גישור אותו ניהל מגשר חיצוני‬ ‫וסוכם על דעת ובהסכמת באי‬ ‫כוחם של התובעת‪ .‬ההסדר מציע‬ ‫מנגנון פשוט בתכליתו כדי להבטיח‬ ‫מימוש זכאותם של ניצולי השואה‬ ‫בצורה פשוטה וללא שהות‪ .‬על פי‬ ‫ההסדר‪ ,‬כללית תבצע דיוור ישיר‬ ‫ליידוע ניצולי השואה‪ ,‬ולא רק‬ ‫פרסום בעיתונות‪ ,‬וזאת על מנת‬ ‫לקבל את אישורם כי הינם זכאים‬ ‫לקבלת החזר כספים וכי הינם‬ ‫מאשרים לכללית לבצע בדיקה‬ ‫לבירור זכאותם‪ .‬תגובה מלאה ליתר‬ ‫טענות המועצה תוגש לערכאה‬ ‫השיפוטית הדנה בנושא‪..‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫סקר‪ :‬אחד מכל חמישה יהודים באירופה‬ ‫הותקף על רקע אנטישמי‬ ‫מסקר שערכה סוכנות האיחוד האירופי‬ ‫לזכויות אדם (‪ )FRA‬בסיוע הקונגרס‬ ‫היהודי‪-‬אירופי‪ ,‬עולה כי מבין ‪ 5,847‬יהודים‬ ‫שהשתתפו בסקר‪ ,‬אחד מכל חמישה‬ ‫השיב כי חווה על בשרו תקיפה פיזית או‬ ‫מילולית בשל דתו‪ .‬בנוסף‪ 66% ,‬השיבו‬ ‫כי האנטישמיות היא בעיה משמעותית‬ ‫בארצם‪ ,‬ו‪ 76%-‬מהנשאלים ‪ -‬תושבי‬ ‫המדינות שבדיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬אנגליה‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬הונגריה ולטביה‪ ,‬בהן חיים‬ ‫‪ 90%‬מיהודי אירופה ‪ -‬אמרו כי חלה עלייה‬ ‫חדה בתקיפות על רקע אנטישמי בארצם‬ ‫בחמש השנים האחרונות‪.‬‬ ‫נתון מעניין נוסף שעלה מן הסקר‪ ,‬הראה‬ ‫כי ‪ 76%‬מהנשאלים הודו כי לא דיווחו על‬ ‫אירוע תקיפה שחוו למשטרה או לכל גוף‬ ‫אכיפה אחר ‪ -‬דבר המעיד‪ ,‬לדברי ראשי‬ ‫הקונגרס היהודי‪-‬אירופי‪ ,‬על חוסר אמון‬ ‫כלפי הרשויות בטיפול באירועים כאלה‪ .‬עוד‬ ‫עולה מהסקר כי ‪ 29%‬מהנשאלים השיבו כי‬ ‫הם שוקלים להגר מארצם בעקבות הדאגה‬ ‫לביטחונם האישי‪.‬‬ ‫הנתונים המדאיגים נידונו בכנס השנתי‬ ‫של הקונגרס היהודי‪-‬אירופי שנערך ביוון‪,‬‬ ‫שחבריו מ‪ 42-‬קהילות יהודיות באירופה עסקו‬ ‫בעיקר במאבק נגד הימין הקיצוני במדינות‬ ‫האיחוד‪ .‬הקהילה היהודית באירופה מודאגת‬ ‫מהתחזקות תנועות ומפלגות ניאו‪-‬נאציות‬ ‫ביבשת‪ ,‬גם בגלל סקרים המצביעים על כך‬ ‫שהפרלמנט האירופי הבא עלול לכלול מפלגות‬ ‫לאומניות וניאו‪-‬נאציות שיכבשו עד שליש‬ ‫מכיסאות הפרלמנט‪ .‬לדברי חברי הקונגרס‪,‬‬ ‫גוש כזה עלול לסכל יוזמות נגד פשעי שנאה‬ ‫ולדחוף לחקיקה המגבילה מנהגים דתיים‪ ,‬כגון‬ ‫שחיטה כשרה וקיום טקס ברית מילה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫יכולת המשילות של הפרלמנט האירופי‬ ‫במקרה זה עלולה להיפגע באופן אנוש‪ .‬בשל‬ ‫כך‪ ,‬הנציגים היהודים פועלים מול ראשי‬ ‫מדינות האיחוד כדי לצמצם את כוחן של‬ ‫התנועות הלאומניות‪.‬‬ ‫ההחלטה לקיים השנה את דיוני הקונגרס‬ ‫דווקא ביוון נובעת מצעדי הממשלה היוונית‬ ‫האנטישמיות באירופה גואה‬ ‫והעומד בראשה‪ ,‬אנטוניס סמאראס‪ ,‬נגד‬ ‫הזרמים הקיצוניים במדינה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬החליט‬ ‫הפרלמנט היווני להפסיק את מימון המפלגה‬ ‫הניאו‪-‬נאצית "השחר הזהוב"‪ ,‬אשר שזכתה‬ ‫להצלחה רבה בבחירות האחרונות ביוון‪ .‬מנהיג‬ ‫המפלגה הקיצונית‪ ,‬ניקולאוס מיכאלוליאקוס‪,‬‬ ‫אף נעצר בחודש ספטמבר שעבר בחשד‬ ‫להקמת ארגון פשע‪ .‬הצעת החוק ל"ייבוש"‬ ‫התקציבים למפלגת הניאו‪-‬נאצית אושרה‬ ‫בפרלמנט היווני ברוב של ‪ 241‬תומכים מול ‪26‬‬ ‫מתנגדים‪ .‬ההצעה אף עשויה לפגוע ביכולת‬ ‫המפלגה להתמודד בבחירות שיתקיימו‬ ‫בחודש מאי ‪.2014‬‬ ‫נציגי הקונגרס היהודי‪-‬אירופי בירכו על‬ ‫מהלכי ראש הממשלה היווני‪ ,‬ובפגישה שקיימו‬ ‫עמו העניקו לו אות הוקרה על פועלו‪" .‬אנחנו‬ ‫נלחמים באויבי הדמוקרטיה‪ ,‬אבל בעת לחימה‬ ‫אנו מכבדים את עקרונות הדמוקרטיה"‪ ,‬הסביר‬ ‫בפגישה ראש הממשלה היווני סמאראס‪.‬‬ ‫"לא נאפשר שבמהלך הלחימה נהפוך לחיות‬ ‫כמותם‪ .‬נוכל להביס קיצוניות וגזענות‪ ,‬אבל‬ ‫אנחנו לא נסכן את העקרונות שלנו בתהליך"‪.‬‬ ‫חברי הקונגרס הציגו בפני סמאראס הצעת‬ ‫חוק שגיבשו משפטנים מטעמם‪ ,‬אשר עוסקת‬ ‫בזכויות בני המיעוטים במדינות אירופה‪ ,‬אך גם‬ ‫במחויבותם לחוק ולערכי המדינות‪ .‬לדבריהם‪ ,‬כך‬ ‫ניתן יהיה לדאוג לצרכי בני המיעוטים‪ ,‬ובמקביל ‪-‬‬ ‫למנוע מהם להתנהל כמדינה בתוך מדינה‪.‬‬ ‫"קיימנו פגישות עם כמה מנהיגי מדינות‬ ‫בנושא‪ ,‬והבנו שזה נושא לא פשוט עבורם"‪,‬‬ ‫אמר אריה צוקרמן‪ ,‬יועצו של נשיא הקונגרס‬ ‫היהודי‪-‬אירופי‪ ,‬ד"ר משה קנטור‪" .‬בפגישה‬ ‫שקיימנו עם ראש ממשלת הונגריה הוא אמר‬ ‫מפורשות שהבקשה שלנו‪ ,‬לא רק שתפגע‬ ‫ביכולתו להיבחר שוב‪ ,‬אלא שמאבק בתנועות‬ ‫הקיצוניות רק יחזק אותן ויגדיל את כוחן‬ ‫בהונגריה"‪ .‬לדברי קנטור‪" ,‬הסקר צריך לשמש‬ ‫קריאת השכמה לסובלנות באירופה‪ .‬העובדה‬ ‫שלמעלה מחמישית מיהודי אירופה חוששים‬ ‫להזדהות כיהודים‪ ,‬לענוד סמלים יהודיים או‬ ‫ללכת ליד מוסדות דת‪ ,‬צריכה לשמש אות‬ ‫אזהרה לכך שהדמוקרטיות שלנו נמצאות‬ ‫תחת איום"‪.‬‬ ‫"סביר להניח"‪ ,‬הוסיף‪" ,‬שתוצאות הסקר‬ ‫היו שליליות גם כאשר מדובר היה בקבוצות‬ ‫מיעוט אחרות‪ .‬הסקר מראה כי ישנם מקומות‬ ‫באירופה הנשלטים על ידי קיצונים‪ ,‬ואנחנו‬ ‫רוצים שיינקטו צעדים ממשיים לטיפול‬ ‫בתופעות מסוכנות אלה‪ ,‬כולל יצירת חקיקה‬ ‫מיוחדת כדי להתמודד עם גילויי אנטישמיות‬ ‫וגזענות‪ ,‬חיזוק רשויות אכיפת החוק ועיגון‬ ‫גישה של אפס סובלנות כלפי אנטישמיות"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מת הפושע הנאצי היינריך בורה‬ ‫הפושע הנאצי היינריך בורה מת ביום ה‪3-‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2013‬בבית סוהר בגרמניה בגיל ‪.92‬‬ ‫בורה נולד בגרמניה אך גדל בהולנד‪ .‬הוא היה‬ ‫חבר ביחידת חיסול שהפעיל האס‪.‬אס בהולנד‪.‬‬ ‫תפקידה של היחידה‪ ,‬שמנתה ‪ 15‬מתנדבים‪,‬‬ ‫היה חיסולם של מתנגדים לכיבוש הנאצי‬ ‫בהולנד במהלך מלחמת העולם השנייה‪ .‬בסך‬ ‫הכול רצחו אנשי הצוות ‪ 54‬איש‪ .‬שלושה‬ ‫מהם נרצחו על ידי בורה ב‪ ,1944-‬וב‪2010-‬‬ ‫הורשע ברציחתם‪.‬‬ ‫על פי הודעה שמסרו השלטונות הגרמנים‪,‬‬ ‫נפטר בורה במרפאת כלא פרוניידנברג‬ ‫שבמדינת המחוז נורדריין־וסטפאליה‬ ‫מנסיבות טבעיות‪ .‬לדבריהם‪ ,‬בשנים שבהן‬ ‫שהה במאסר סבל מדמנציה ומבעיות לב‪.‬‬ ‫עד אז‪ ,‬חי בורה בעיירה קטנה בגרמניה‪ ,‬על‬ ‫אף שהיה מבוקש כל אותה עת בהולנד‪ .‬משך‬ ‫שנים ארוכות הופיע שמו ברשימת הנאצים‬ ‫החיים המבוקשים בעולם שמפרסם מכון‬ ‫שמעון ויזנטל‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬לפני כשלוש שנים הועמד בורה‬ ‫לדין בבית משפט בעיר אאכן‪ .‬במהלך‬ ‫המשפט הודה בורה באשמה ואף הדגיש כי‬ ‫אינו מצטער על מה שעשה‪ ,‬משום שפעל‬ ‫מחוסר ברירה תוך שהוא ממלא פקודות‪.‬‬ ‫"כחייל פשוט למדתי למלא פקודות"‪ ,‬אמר‬ ‫בורה לשופט‪ ,‬והוסיף‪" :‬ידעתי שאם לא‬ ‫אבצע את הפקודות ‪ -‬אפר את שבועתי‬ ‫וארצח"‪ .‬לדבריו‪ ,‬היה גאה בכך שהתנדב‬ ‫לאס‪.‬אס‪" .‬אלה היו זמנים אחרים"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫בית המשפט גזר על בורה מאסר עולם‪,‬‬ ‫ובפסיקתו קבע כי הוא לא ניסה לערער על‬ ‫הפקודות שניתנו לו‪ .‬עוד קבע השופט כי‬ ‫בשלושת מקרי הרצח בהם נאשם‪ ,‬הפתיע‬ ‫את קורבנותיו בבתיהם או במקום עבודתם‪,‬‬ ‫ועשה זאת בשעות הלילה או בשעות הבוקר‬ ‫המוקדמות‪" .‬במונחים של שפלות ופחדנות‪,‬‬ ‫פשעים אלה נמצאים מעבר לכבודו של‬ ‫כל חייל‪ .‬לקורבנות לא היה שום סיכוי‬ ‫להתגונן"‪ ,‬אמר השופט‪.‬‬ ‫ב‪ 1947-‬הצליח בורה להימלט לגרמניה‪,‬‬ ‫לאחר שנתפס על ידי האמריקאים בהולנד‬ ‫מיד עם תום המלחמה ואף הודה בפניהם‬ ‫ברצח שלושת ההולנדים‪ :‬כימאי מהעיירה‬ ‫ברדה‪ ,‬מוכר אופניים ואדם נוסף מהעיירה‬ ‫וורסחוטן‪ .‬בית המשפט בהולנד גזר עליו‬ ‫בהיעדרו ב‪ 1949-‬עונש מוות שהומר‬ ‫למאסר עולם‪.‬‬ ‫עצרת ליהודי תוניסיה‬ ‫שנספו בשואה‬ ‫במלאת ‪ 71‬שנה לתחילת הרדיפות אחרי‬ ‫יהודי תוניסיה‪ ,‬התקיימה ביד ושם ב‪ 3-‬בדצמבר‬ ‫עצרת לזכר הניספים בשואה מבני הקהילה‪350 .‬‬ ‫ניצולים מתוניסיה השתתפו באירוע‪.‬‬ ‫ב‪ 9-‬בנובמבר ‪ 1942‬נכנסו הנאצים‬ ‫והאיטלקים לתוניסיה וכבר ביום שבת ה‪14-‬‬ ‫בנובמבר הסתיים כיבושה וחל שינוי לרעה‬ ‫ביחס ליהודים‪ .‬בניגוד לשאר אחיהם בצפון‬ ‫אפריקה יהודי תוניסיה סבלו‪ ‬מכיבוש נאצי‬ ‫ישיר שנמשך כשישה חודשים‪ .‬ב‪ 23-‬בנובמבר‬ ‫נעצרים ארבעה מראשי הקהילה‪ ,‬אך בעקבות‬ ‫לחצם והתערבותם של המושל הצרפתי‪ ,‬הביי‬ ‫המוסלמי והקונסול האיטלקי הם משוחררים‬ ‫לאחר מספר ימים‪ .‬‬ ‫חודש לאחר מכן‪ ,‬פוזר ועד הקהילה‬ ‫היהודית‪ ‬וממונה ועד חדש‪ ‬שנדרש לגייס תוך‬ ‫יממה ‪ 2000‬עובדי כפייה‪ ‬בגילאי ‪ .17-28‬בסך‬ ‫הכל‪ ,‬נלקחו ‪ 5000‬יהודים בימי הכיבוש הנאצי‬ ‫לעבודות כפייה ופוזרו ב‪ 30-‬אתרי עבודה‬ ‫שונים‪ ,‬שהקשה ביניהם היה המחנה בביזרתה‪.‬‬ ‫שמונה יהודים נשלחו ישירות למחנות הריכוז‬ ‫וההשמדה‪ ‬באירופה‪ ,‬שם נרצחו‪ .‬‬ ‫עיריית כפר סבא מקימה מגילת אסתר עתיקה שרדה את השואה‬ ‫ועדה מיוחדת לטיפול‬ ‫פולני‪ ,‬קז'ימייז' קובלסקי‪ ,‬בערימת‬ ‫גרוטאות בפודגוז'ה הריקה מיהודי‪,‬‬ ‫בניצולי שואה‬ ‫עיריית כפר סבא מקימה ועדה מיוחדת וייעודית במטרת‬ ‫לסייע לניצולי השואה בעיר‪ ,‬שתטפל בכל הקשור למימוש‬ ‫זכויותיהם וכן בכל הקשור לנושאים עירוניים‪ .‬בראש הוועדה‬ ‫תעמוד חברת מועצת העיר כפר סבא‪ ,‬ד''ר דבורה שני‪,‬‬ ‫פסיכולוגית במקצועה ויוזמת הרעיון‪.‬‬ ‫על פי ההערכה‪ ,‬חיים כיום בעיר כ‪ 2,000-‬ניצולי שואה‬ ‫המוכרים על ידי הרשויות‪ .‬הוועדה תפעל כדי לקדם קשר‬ ‫ישיר ושוטף עם כל הניצולים המתגוררים בעיר‪ ,‬לסייע‬ ‫בידם בתחום מיצוי זכויותיהם מול הרשויות השונות‪,‬‬ ‫לארגן פעילויות משותפות בעיר‪ ,‬ליזום מפגשים עם קהל‬ ‫בהם יוכלו ניצולים המעוניינים בכך לספר את סיפורם‬ ‫האישי ולשתף בזיכרונותיהם הכאובים ועוד‪ .‬הוועדה תפעל‬ ‫בשיתוף עם אגף הרווחה בעיר‪ ,‬העמותה למען הקשיש‪,‬‬ ‫המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מועדון ניצולי השואה "מפגש‬ ‫בכפר"‪ ,‬עמותת אלומה ועמותת י"ש (ילדי שואה)‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫המגילה שנמצאה בערימת גרוטאות‬ ‫ביום י"ד באדר ‪ 16‬במרץ ‪ 2014‬התכנסו חברי‬ ‫קהילת יוצאי קרקוב בישראל לקריאת מגילת‬ ‫אסתר בבית הכנסת שב"יד ושם" בירושלים‪,‬‬ ‫כמנהגם זה מספר שנים‪ .‬באירוע הוצגה‬ ‫מגילת אסתר ששרדה מאות שנים‪ ,‬וגם את‬ ‫התופת שבגטו קרקוב בתקופת השואה‪.‬‬ ‫וזהו סיפורה של המגילה‪ :‬לאחר חיסול‬ ‫הגטו בקרקוב‪ ,‬ב‪ 13-‬במרץ ‪ ,1943‬וגירוש‬ ‫היהודים לפלשוב ולהשמדה‪ ,‬מצא צעיר‬ ‫מגילת קלף בגובה של ‪ 39‬ס"מ ובאורך‬ ‫‪ 161‬ס"מ עם כתב עברי‪ .‬‬ ‫קז'ימייז' הצעיר לא ידע מה‬ ‫פשר‪ ‬מגילת הקלף שמצא‪ ,‬ולא ידע‬ ‫שמדובר במגילת אסתר עתיקה בת‬ ‫כ‪ 450-‬שנה‪ ,‬אך הבין שמדובר בכתב‬ ‫יד‪ ,‬שלכל הפחות מקומו אינו בערימת‬ ‫הגרוטאות שנותרה לאחר חיסול הגטו‪.‬‬ ‫קובלסקי לקח את‪ ‬המגילה‪ ‬לביתו‬ ‫ושמר עליה בספרייתו במשך שנים‬ ‫רבות‪ .‬בפגישה אקראית עם ניצול מגטו‬ ‫קרקוב התברר כי מגילת הקלף הינה‬ ‫מגילת‪ ‬אסתר‪ ,‬וכך עשתה‪ ‬המגילה‪ ‬את‬ ‫דרכה לישראל ונתרמה ל"יד‪ ‬ושם"‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫צילום‪ :‬חיים צח‪ ,‬לע"מ‬ ‫משלחת הכנסת‬ ‫לאושוויץ‪-‬בירקנאו‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬פתאום הסוברניות הישראלית נמצאת כאן על כל ייצוגה‪ .‬יש בזה‬ ‫מסר של הזדהות עם זכר אלה שנספו"‬ ‫שישים ח"כים‪ ,‬שרים ואישי ציבור‪ ,‬המלווים‬ ‫ב‪ 27-‬ניצולי שואה‪ ,‬הגיעו ביום הזיכרון לשואה‬ ‫הבינלאומי לביקור של יום אחד במחנה אושוויץ‬ ‫בירקנאו‪ .‬זוהי המשלחת הגדולה ביותר של‬ ‫ח"כים שנשלחה מאז הוקמה הכנסת בישראל‪.‬‬ ‫משלחת ניצולי השואה‪ ,‬אשר מרביתם שרדו‬ ‫את אושוויץ‪ ,‬אורגנה על ידי מרכז הארגונים‪,‬‬ ‫לבקשתו של יו"ר הכנסת‪ .‬המשלחת השתתפה‬ ‫בטכס האזכרה במחנה בירקנאו וביקרה‬ ‫במוזיאון היהודי החדש בביתן ‪ .27‬כמו כן ביקרו‬ ‫הניצולים בביתנים בהם שהו בזמן המלחמה‬ ‫וסיפרו על קורותיהם בזמן המלחמה ובמחנות‪,‬‬ ‫לחברי פרלמנט מאירופה עמם נפגשו‪.‬‬ ‫המפגש בין הניצולים לחברי הכנסת היה מרגש‬ ‫עבור שני הצדדים‪ ,‬אשר ציינו את חשיבותו‬ ‫הסמלית של האירוע שציין עבורם את המעבר‬ ‫משואה לתקומה‪.‬‬ ‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬ ‫הייתה חשיבות עצומה לצאתה של משלחת‬ ‫הכנסת לפולין דווקא בעת הזאת ביחד עם‬ ‫ניצולי שואה‪" .‬יש פה תרומה גדולה לזכרון‬ ‫ולשימור תודעת השואה‪ .‬יש בזה אקט שלטוני‬ ‫ממלכתי‪ .‬פתאום הסוברניות הישראלית‬ ‫נמצאת שם על כל ייצוגה‪ .‬יש בזה מסר של‬ ‫הזדהות עם זכר אלה שנספו‪ .‬מסר של החלטה‬ ‫שאת לקחי השואה מעבירים לדורות הבאים"‪.‬‬ ‫‪ ‬יונה לאקס‪ ,‬יו"ר עמותת "תאומי מנגלה"‪,‬‬ ‫אמרה‪" :‬כשאנחנו עומדים שוב על הרמפה‬ ‫באושוויץ‪-‬בירקנאו אנו אומרים לשונאינו‪:‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬שקמנו מתוך האפר‪ ,‬עומדים פה על‬ ‫אפכם ועל חמתכם‪ ,‬עם‪ ‬נציגי הפרלמנט‪ ‬הריבוני‬ ‫של עם ישראל‪ .‬זה ניצחון גדול"‪.‬‬ ‫משה העליון‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‪ ,‬אמר כי "יציאתה של משלחת‬ ‫גדולה של הכנסת ביום השואה הבינלאומי‬ ‫לפולין‪ ,‬והטקס שנערך במחנה אושוויץ‪ ,‬בו חוויתי‬ ‫את הגיהינום ‪ -‬בשבילי זה דבר גדול‪ .‬יש לזה הד‬ ‫עולמי‪ .‬כנסת ישראל מבקרת בפלנטה האחרת‬ ‫שבה לא ידעת אם בעוד דקה תשרוד או תמות"‪ .‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫באו"ם‬ ‫גם‬ ‫במשרדי האו"ם בניו יורק‪ ,‬נערך טקס‬ ‫"מאז חלפו ‪ 69‬שנים"‬ ‫דברים שאמר העיתונאי ניצול השואה‪ ,‬נח קליגר‬ ‫ב‪ 27-‬בינואר‪ ,‬היום לפני ‪ 69‬שנים‪ ,‬אנחנו‬ ‫כבר לא היינו כאן‪ .‬בליל שבין ה‪ 17-‬ל‪,18-‬‬ ‫כלומר תשעה ימים לפני כניסת הצבא האדום‬ ‫למחנות‪ ,‬פינו הגרמנים את האזור‪ ,‬כי הבינו‬ ‫שלא יוכלו להילחם בסובייטים‪.‬‬ ‫בנסיגתם ‪ -‬ליתר דיוק‪ ,‬בבריחתם ‪ -‬לקחו‬ ‫עימם את ‪ 57‬אלף השרידים האחרונים של‬ ‫תשלובת אושוויץ‪ ,‬משום שהיו זקוקים לכוח‬ ‫עבודה במחנות בתוך ה"רייך" הגרמני‪ .‬הם‬ ‫עשו זאת‪ ,‬כי בסוף ינואר הגרמנים עדיין חשבו‬ ‫שיוכלו לנצח במלחמה‪ .‬גיבורי ה‪-‬אס‪.‬אס‪.‬‬ ‫וה"וורמאכט"‪ ,‬שברחו מהחיילים הסובייטים‪,‬‬ ‫נסוגו במשאיות‪ ,‬במכוניות‪ ,‬באופנועים‪,‬‬ ‫באופניים‪ ,‬בעגלות ועל סוסים‪ ,‬ואילו אותנו‬ ‫אילצו לצעוד בקצב שאיש לכאורה לא היה‬ ‫מסוגל לעמוד בו‪ .‬אלה שלא עמדו בקצב‬ ‫נורו‪ ,‬והגוויות נותרו על הכבישים ובתעלות‬ ‫של שלזיה עילית‪ .‬היו גם רבים שנשכבו ומתו‬ ‫מאפיסת כוחות ומרעב וצמא‪.‬‬ ‫פינוי זה של שורדי אושוויץ האחרונים‬ ‫נכנס להיסטוריה של השואה בשם "צעדת‬ ‫המוות"‪ ,‬כי מ‪ 57-‬אלף הגיעו פחות מ‪20-‬‬ ‫אלף למחנה כלשהו בגרמניה‪ .‬אגב‪" ,‬מצעד‬ ‫החיים"‪ ,‬הנערך מאז ‪ 26‬שנים ביום השואה‪,‬‬ ‫הוא התשובה הסמלית לאותה צעדת מוות‪.‬‬ ‫עבורי הסתיימה הצעדה ב‪ 23-‬בינואר‬ ‫בגלייביץ (גליביצה בפולנית)‪ ,‬כאשר הוכנסתי‬ ‫לרכבת משא‪ ,‬לקרון פתוח כמובן‪ .‬הגרמנים‬ ‫הכניסו ‪ 150‬אנשים לקרון אחד‪ ,‬ואין צורך‬ ‫להסביר שבקרון משא אין מקום לכמות כזו‬ ‫של אנשים‪ ,‬אפילו לא לשלדים המהלכים‬ ‫שהיינו אנחנו‪ .‬הרכבת יצאה לדרכה‪ ,‬כשאפילו‬ ‫מקום עמידה לא היה לנו‪ ,‬ואלה שלא עמדו‬ ‫עוד בסבל לא יכלו אפילו לצנוח ארצה‪ ,‬כך‬ ‫שהגוויות פשוט נותרו לעמוד בינינו‪.‬‬ ‫"כעבור ימים אחדים עצרה הרכבת‬ ‫והגרמנים ציוו עלינו להוציא את הגוויות‬ ‫‪12‬‬ ‫ולשלח אותן לקרון אחר‪ .‬כשהרכבת‬ ‫המשיכה בדרכה‪ ,‬צנחו גוויות נוספות ארצה‪,‬‬ ‫ואנחנו‪ ,‬שלא יכולנו עוד לעמוד על הרגליים‬ ‫כי הרי לא אכלנו ולא שתינו כבר ימים רבים‪,‬‬ ‫התיישבנו על שכבה של גוויות‪ .‬איבדנו‬ ‫כל תחושה של זמן וממילא לא ידענו כמה‬ ‫ימים אנו כבר בדרך ברכבת המוות הזו‪.‬‬ ‫הפכנו ליצורים אפאתיים‪ ,‬ללא אפשרות של‬ ‫מחשבה כלשהי‪.‬‬ ‫בעוד אנחנו יושבים‪ ,‬כולנו קרובים למוות‪,‬‬ ‫פנה אלינו אסיר צעיר וביקש‪ ,‬ביידיש‬ ‫במבטא הונגרי‪ ,‬לומר עמו קדיש על אביו‪.‬‬ ‫אנחנו אפילו לא הקשבנו לו ובוודאי שלא‬ ‫ענינו לו‪ .‬ואז הוא אמר‪" :‬אם תאמרו עמי‬ ‫קדיש‪ ,‬אחלק ביניכם לחם ששמרתי מאז‬ ‫עזבנו את המחנה"‪ .‬המילה "לחם" הצליחה‬ ‫לעורר אותנו ודרשנו מהצעיר להראות לנו‬ ‫אותו‪ .‬לתדהמתנו אכן שלף מתחת לפיג'מה‬ ‫כיכר לחם‪ .‬מיד הסכמנו לומר עמו קדיש‪ ,‬אך‬ ‫ביקשנו להמשיך לשבת כי לא היה לנו הכוח‬ ‫לעמוד‪ .‬הצעיר אמר שאין בעיה וכי גם לו אין‬ ‫כבר את הכוחות לקום על רגליו‪ .‬אמרנו עמו‬ ‫את הקדיש‪ ,‬הוא חילק לנו את הלחם‪ ,‬ותוך‬ ‫כדי לעיסה מהירה שאלתי אותו מתי נפטר‬ ‫אביו‪" .‬לפני זמן קצר" השיב‪" ,‬והיכן הוא?"‬ ‫שאלתי‪" ,‬אנחנו יושבים עליו" ענה‪.‬‬ ‫מאז חלפו ‪ 69‬שנים‪ ,‬ואנו‪ ,‬שרידי אושוויץ‬ ‫האחרונים‪ ,‬ניצבים כאן‪ ,‬במקום המקולל‬ ‫ביותר עלי אדמות‪ ,‬לא כאסירים אומללים‬ ‫אלא כאזרחים גאים של מדינה יהודית‬ ‫גאה‪ ,‬חזקה‪ ,‬דמוקרטית‪ ,‬ליברלית‪ ,‬מפותחת‪,‬‬ ‫מהמתקדמות ביותר בעולם בתחומים רבים‬ ‫ומגוונים‪ ,‬מדינה בטוחה בעצמה ובכוחה‪.‬‬ ‫המדינה שקמה על הריסות יהדות אירופה‬ ‫ואשר היא הערובה הטובה ביותר לכך שלא‬ ‫תהיה עוד שואה לעם היהודי‪ .‬שהחיינו‪,‬‬ ‫והגיענו וקיימנו לזמן הזה‪.‬‬ ‫בהשתתפותו של המזכיר הכללי של האו"ם‪ ,‬באן‬ ‫קי‪-‬מון; ג'והן וו‪ .‬אש‪ ,‬נשיא המושב ה‪ 68-‬של‬ ‫האסיפה הכללית; רון פרושאור‪ ,‬שגריר ישראל‬ ‫באו"ם; סמנתה פאואר‪ ,‬שגרירת ארצות הברית‬ ‫לאו"ם; וניצולת השואה רינה פינדר‪ .‬הבמאי‬ ‫סטיבן שפילברג נשא את הנאום המרכזי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נערך בהמשך היום פאנל בנושא‬ ‫"הצלת יהודי אלבניה"‪ ,‬שעמד על הנסיבות‬ ‫והערכים שהובילו את האלבנים להציל באומץ‬ ‫את חייהם של חפים מפשע במהלך השואה‪.‬‬ ‫בניגוד חריף למרביתה של אירופה‪ ,‬אלבניה‬ ‫ מדינה בעלת רוב מוסלמי שנכבשה על ידי‬‫גרמניה הנאצית בשנים ‪ 1943‬ו‪ - 1944-‬הוכחה‬ ‫כמקום מקלט‪ ,‬למעשה‪ ,‬לכל אוכלוסייתה‬ ‫היהודית ולאחרים שחיפשו בה מקום‬ ‫מקלט‪ .‬בסך הכול‪ ,‬כ‪ 2,000-‬יהודים ניצלו‬ ‫ממכונת ההשמדה הנאצית במדינה קטנה זו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נפתחה באו"ם תערוכה חדשה בשם‬ ‫"זיכרון השואה בהונגריה"‪ ,‬המציגה מבט‬ ‫היסטורי על השואה בהונגריה לרגל יום השנה‬ ‫ה‪ 70-‬לגירוש והשמדת יהודי הונגריה‪.‬‬ ‫תודה ליוונים‬ ‫הודה למשלחת היוונית‪ .‬העליון‬ ‫בעקבות המפגש עם חברי המשלחת היוונית‬ ‫בטקס לציון יום השואה הבינלאומי באושוויץ‪,‬‬ ‫כתב משה העליון‪ ,‬יו"ר ארגון ניצולי מחנות‬ ‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‪ ,‬לחבר הפרלמנט‬ ‫היווני קונסטנטינוס קראגואינוס‪" :‬בפגישה‬ ‫איתך ועם חברי הפרלמנט היווני הבכירים‬ ‫באושוויץ‪-‬בירקנאו‪ ,‬נוכחותכם כיבדה את‬ ‫זכר שישה מיליון הנספים בשואה‪ .‬במיוחד‬ ‫התרשמתי מהעבודה המרשימה שאתם‬ ‫עושים במאבקכם באנטישמיות‪ ,‬בחיזוק‬ ‫יחסינו עם יוון ומההבטחה שכאשר אנחנו‬ ‫אומרים 'לא עוד'‪ ,‬אנחנו מתכוונים לכך"‪ .‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫היו גם‬ ‫יוגוסלבים טובים‬ ‫ניצולים ותלמידים נפגשו לצפות יחד בסרט "הבריחה"‬ ‫הצעירים רוצים ללמוד ולזכור‬ ‫יום הזיכרון הבינלאומי לשואה צוין במפגש יוצא דופן של‬ ‫בני נוער וניצולים‪ ,‬שנערך בהאנגר ‪ 11‬בנמל תל אביב תחת‬ ‫הכותרת "לזכור ולצמוח"‬ ‫באירוע השתתפו כ‪ 500-‬ניצולי שואה ו‪1,500-‬‬ ‫תלמידי תיכון‪ .‬במפגש‪ ,‬שנערך ביוזמתה של‬ ‫עמותת "עופות החול"‪ ,‬הוקרן הסרט‬ ‫"הבריחה"‪ ,‬שהופק על ידה ואשר מתעד מסע‬ ‫של שמונה בני נוער מרחבי הארץ‪ ,‬דעתנים‬ ‫ובעלי זהויות ורקעים שונים‪ ,‬היוצאים למסע‬ ‫אישי מרתק בעקבות "תנועת הבריחה" ‪-‬‬ ‫תנועה שרוב פעיליה היו בגילם כשעזרו‬ ‫בהבאת יהודי אירופה לארץ לאחר השואה‪.‬‬ ‫לדברי לילי הבר‪ ,‬יו"ר העמותה‪ ,‬השתתפותם‬ ‫של כל כך הרבה תלמידים לצד ניצולים הייתה‬ ‫לא רק מפתיעה אלא בעיקר מעודדת‪" .‬אחרי‬ ‫היום"‪ ,‬אמרה הבר‪" ,‬אין לי כל ספק לא רק בכך‬ ‫שיש בקרב הצעירים של היום צימאון ללמוד‬ ‫על השואה‪ ,‬אלא שהדרך הטובה לעשות זאת‬ ‫היא בעזרת שימוש בשפה ובמערכת המושגים‬ ‫שהם מדברים בה ורגילים לצרוך‪ .‬ובמקרה‬ ‫הזה‪ ,‬סרט אחד בשורה של סרטים שכבר‬ ‫הפקנו ונמשיך להפיק"‪.‬‬ ‫צבי גיל‪ ,‬סופר ועיתונאי‪ ,‬ניצול שואה‪ ,‬חבר‬ ‫הנהלת העמותה ויוזם הפרויקט של "תרומת‬ ‫ניצולי השואה להקמת המדינה"‪ ,‬אמר בדבריו‪:‬‬ ‫"הבריחה הייתה ראשית המסע שלנו‪ .‬הדבר‬ ‫הגדול היה להילחם למען הקמת מדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬שזהו הלקח הראשון של השואה‪.‬‬ ‫לניצולי השואה מניות בכורה במאבק הזה‪.‬‬ ‫אבל לחמנו לא רק למען מדינה יהודית סתם‪,‬‬ ‫אלא למען מדינה יהודית ערכית‪ .‬וכאן אני חוזר‬ ‫לאירוע שהעולם מציין בו את זיכרון השואה‪.‬‬ ‫ובשעה שאנו מזכירים את לקחי השואה‬ ‫לעולם‪ ,‬עלינו להפנים אותם גם אצלנו‪ .‬המדינה‬ ‫היהודית צריכה להיות מדינה ערכית‪ ,‬מוסרית‬ ‫וצודקת‪ .‬עליכם‪ ,‬על הדור הצעיר‪ ,‬לפעול לשם‬ ‫כך‪ .‬אתם יכולים!"‪.‬‬ ‫לדברי יהודה זפרני‪ ,‬דירקטור בחברת "אוצר‬ ‫מפעלי ים"‪ ,‬המנהלת את מתחם נמל תל אביב‪:‬‬ ‫"החברה שמה דגש על פעילות קהילתית‬ ‫מיוחדת לקהילת יוצאי השואה‪ ,‬במסגרתה‬ ‫נמל תל אביב יפתח את שעריו וישמש בית‬ ‫לניצולי השואה‪ .‬במתחם שיוקצה לפרויקט‬ ‫יתקיימו פעילויות מיוחדות ומפגשים בין‪-‬‬ ‫דוריים עם בני הדור הצעיר על בסיס קבוע‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יתנו הטבות מיוחדות למשתתפים‬ ‫בפעילות זו בנמל‪ .‬כמקום בעל חשיבות‬ ‫היסטורית כנמל העברי הראשון‪ ,‬אנו רואים‬ ‫חשיבות רבה לפעילויות עם קהילות מיוחדות‬ ‫שלקחו חלק בהיסטוריה היהודית ובתקומת‬ ‫המדינה"‪ .‬האירוע נערך בחסות וסיוע של‬ ‫מרכז הארגונים‪ ,‬חברת נמל תל אביב‪ ,‬תיכון‬ ‫עירוני ה' ו"עמך"‪.‬‬ ‫העלתה על נס את חסידי אומות העולם‪ .‬מרים שטיינר‬ ‫טריבונל האו"ם לפשעים בינלאומיים‬ ‫ביוגוסלביה לשעבר‪ ,‬ציין בהאג את יום‬ ‫השואה הבינלאומי בטקס שנערך בבניין‬ ‫בית המשפט בעיר‪ .‬הנושא המרכזי היה‬ ‫חסידי אומות העולם היוגוסלבים‪.‬‬ ‫מרים שטיינר אביעזר‪ ,‬חברת הוועד‬ ‫להכרה בחסידי אומות העולם ביד ושם‬ ‫ומחברת הספר על "חסידים" קרואטים‪,‬‬ ‫עמדה בנאומה על סיפורי הצלה ועל‬ ‫קרואטים וסרבים ששילמו בחייהם להצלת‬ ‫יהודים‪ .‬יחד עמה השתתפו בטקס גם דינה‬ ‫חן‪ ,‬שניצלה הודות לאומץ ליבם של אותם‬ ‫"חסידים"‪ .‬בשמם של הסרבים שהצילו‬ ‫יהודים דיבר מילן פוגל‪ .‬את דברי הפתיחה‬ ‫נשא טדאוש מירון‪ ,‬השופט העליון של‬ ‫הטריבונל‪ ,‬ניצול שואה מפולין‪.‬‬ ‫"ממשלת קנדה‬ ‫מחויבת לזכרון השואה"‬ ‫כך אמר השר לענייני רב תרבותיות‪ ,‬ג'ייסון‬ ‫קני‪ ,‬לרגל יום השואה הבינלאומי במהלך‬ ‫ביקור של משלחת קנדית רבת משתתפים‬ ‫בראשות ראש הממשלה‪ ,‬סטיבן הרפר‪ .‬לצורך‬ ‫זה‪ ,‬חברו משרדי החינוך‪ ,‬האזרחות וההגירה‬ ‫הקנדיים יחד עם מועצת הקולנוע הלאומית‬ ‫של קנדה והשיקו אמצעי לימוד חדשניים כדי‬ ‫לסייע למורים בהעברת החומר הלימודי הנוגע‬ ‫לזכרון השואה‪ ,‬לקראת יום השואה הבינלאומי‬ ‫המצויין ב‪ 27-‬בינואר‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שוד האומנות הגדול‬ ‫ניצול שואה מניו יורק‪:‬‬ ‫ציור שהנאצים שדדו נמכר לישראלי‬ ‫פרשת אוסף האומנות היהודי השדוד של הגרמני קורונליוס גורליט רחוקה מסיום • פרטים חדשים מתגלים מעת לעת • בעוד‬ ‫שהגרמנים מנהלים מו"מ עם מספר תובעים‪ ,‬החליט אחד מהם לתבוע את ממשלת גרמניה שמחזיקה באוסף שהוחרם‬ ‫| עמרי מריאן |‬ ‫שתיים מבין יצירות האומנות שהגיעו לידי‬ ‫סוחר האמנות הנאצי הילברנדט גורליט‪ ,‬הן מושא‬ ‫לתביעה שהגיש לאחרונה ניצול שואה‪ .‬שתי‬ ‫היצירות הם פרי מכחולו של הצייר מקס ליברמן‪,‬‬ ‫שאחת מהן‪ ,‬הציור "אורגי הסל" (‪,)Korbflechter‬‬ ‫נמכרה לישראלי תמורת ‪ 130‬אלף מארק‪ ,‬בעוד‬ ‫השניה הוחרמה מבנו של גורליט‪ ,‬קורונליוס‪,‬‬ ‫שירש את אוסף אביו‪.‬‬ ‫מכירת התמונה לאספן הישראלי נערכה‬ ‫במכירה פומבית בשנת אלפיים‪ ,‬שנערכה בבית‬ ‫המכירות הפומביות "וילה גריזבאך" בברלין‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬היתה התמונה חלק מאוסף עצום של‬ ‫‪ 1300‬תמונות שקנה גורליט‪ ,‬שסחר ביצירות‬ ‫אמנות גנובות שהחרימו הנאצים מיהודים‪.‬‬ ‫האוסף התגלה לפני כמה חודשים בדירתו‬ ‫שבמינכן והחרם ע"י השלטונות הגרמניים‪.‬‬ ‫"שני רוכבים על החוף"‪ .‬נמצא באוסף גורליט‬ ‫התובע הוא דוד טורן‪ ,‬נולד בגרמניה ב‪.1925-‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬שני הציורים היו חלק מהאוסף של‬ ‫דודו‪ ,‬דויד פרידמן‪ .‬טורן טוען כי הציור היה שייך‬ ‫למשפחתו לפני השואה‪ ,‬והוא דורש מגרמניה‬ ‫לקבלו חזרה יחד עם ציור נוסף‪" ,‬שני רוכבים על‬ ‫החוף"‪ ,‬שהוחרם בידי הנאצים והתגלגל גם הוא‬ ‫לידיים פרטיות‪.‬‬ ‫‪ 1300‬התמונות שהוחרמו מביתו של גורליט‬ ‫נבחנו על ידי צוות מיוחד של מומחים מוועידת‬ ‫התביעות‪ ,‬היסטוריונים ומומחים בתולדות‬ ‫האמנות‪ ,‬על מנת לקבוע איזה מן הציורים‬ ‫הוחרמו על ידי הנאצים מיהודים במהלך השואה‪.‬‬ ‫ככל הנראה מדובר בכמה מאות יצירות‪.‬‬ ‫לטענתו של טורן‪ ,‬אוסף התמונות של דודו‬ ‫‪14‬‬ ‫החליט לתבוע את הגרמנים‪ .‬טורן‬ ‫יוקם פורום ישראלי‪-‬גרמני שיתחקה‬ ‫אחר יצירות אמנות שנגזלו מיהודים‬ ‫שרת התרבות‪ ,‬לימור לבנת‪ ,‬ושרת התרבות‬ ‫הגרמניה‪ ,‬פרופ' מוניקה גרוטרס‪ ,‬סיכמו על‬ ‫הקמת פורום ישראלי‪-‬גרמני לחקר מקורן‬ ‫של יצירות אמנות שנגזלו מיהודים על‬ ‫ידי הנאצים‪ .‬דוברת משרד התרבות מסרה‬ ‫שהפורום שיוקם ידון "בהסדרת חקר מוצאן‬ ‫של עבודות אומנות הנחשדות ככאלה‬ ‫שנשדדו מיהודים והנמצאות במוזיאונים‬ ‫בישראל ובגרמניה"‪.‬‬ ‫לדברי קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬ ‫"קרוב לשבעים שנה אחרי תום מלחמת‬ ‫העולם השנייה ושחרור מחנות ההשמדה ‪-‬‬ ‫נותרו בינינו לבין מדינות אירופה נושאים‬ ‫פתוחים‪ .‬עדיין בדירה קטנה‪ ,‬בבניין במינכן‪,‬‬ ‫נמצאו כ‪ 1406-‬יצירות אמנות נדירות של‬ ‫מיטב הציירים האירופאים‪ ,‬יצירות שנשדדו‬ ‫מיהודים‪ .‬תמוהה העובדה שהחקירה סביב‬ ‫הפרשה אשר נתגלתה לפני שנתיים‪ ,‬נשמרה‬ ‫בסודיות במשך כל התקופה הזאת"‪.‬‬ ‫עוד הוסיפה אביטל ואמרה‪" :‬תביעתנו‬ ‫היא כי ממשלת גרמניה תפרסם ברבים את‬ ‫כל צילומי ופרטי הציורים‪ ,‬במגמה למצוא‬ ‫את היורשים ולהחזיר את היצירות לבעליהן‬ ‫החוקיים‪ .‬זהו חלק ממאבק עיקש אותו אנו‬ ‫מנהלים יחד עם גופים יהודים בעולם‪ ,‬בעיקר‬ ‫במדינות מזרח אירופה‪ ,‬להחזרת הרכוש‬ ‫היהודי שנגזל על ידי הנאצים ושותפיהם"‪.‬‬ ‫הוחרם על ידי הנאצים ומצא את דרכו לאספן‬ ‫וסוחר התמונות גורליט‪ .‬פרידמן‪ ,‬איש עסקים‬ ‫אמיד מברסלאו‪ ,‬נפטר ב‪ ,1942-‬בעוד שאשתו‬ ‫ובתו נרצחו בידי הנאצים‪ .‬טורן ואחיו הצליחו‬ ‫להימלט מאושוויץ‪ ,‬אך הוריהם נרצחו במחנה‪.‬‬ ‫הוא הגיע לשבדיה ב‪ 1939-‬במסגרת מבצע‬ ‫"קינדרטרנספורט" להצלת ילדים יהודים‪ .‬ב‪1956-‬‬ ‫היגר לארה"ב הקים משפחה ועבד כעורך דין‪.‬‬ ‫טורן צירף לכתב התביעה מכתב ממשרד‬ ‫הכלכלה מ‪ 1939-‬המאשר כי שני הציורים היו‬ ‫בבעלותו של פרידמן‪ .‬לטענתו‪ ,‬דרשו ממנו עורכי‬ ‫הדין של גורליט סכומים שנעו בין ‪ 100-300‬אלף‬ ‫אירו תמורת השבת הציור‪ ,‬במהלך מו"מ שניהל‬ ‫איתם עד לאחרונה‪.‬‬ ‫גורליט מנהל מו"מ עם עוד שישה‬ ‫אנשים הטוענים כי יצירות שהיו בבעלות‬ ‫משפחתם נמצאות באוסף שלו‪ ,‬כך על פי‬ ‫דווח באתר אינטרנט שהקימו עורכי דינו‪.‬‬ ‫האתר ‪ www.gurlitt.info‬מאפשר לפנות‬ ‫לעורכי הדין בעניין יצירות מהאוסף החשודות‬ ‫כגנובות‪ .‬בעמוד הפתיחה של האתר כותב‬ ‫גורליט‪" :‬כל כך הרבה דברים קרו במהלך‬ ‫השבועות והחודשים האחרונים‪ ,‬אבל אני רק‬ ‫רוצה לחיות בשקט ובשלווה עם התמונות שלי"‪.‬‬ ‫לאחרונה חלה התפתחות נוספת בפרשה‪,‬‬ ‫כאשר התגלה כי גורליט החזיק באוסף נוסף‬ ‫של ‪ 60‬יצירות אמנות גם בביתו השני בזלצבורג‪,‬‬ ‫אוסטריה‪ .‬באתר נטען כי יצירות אלה הועברו‬ ‫למקום מבטחים‪ ,‬אך אין בו כל מידע על המגעים‬ ‫עם הצוות המיוחד שהקימה ממשלת גרמניה‬ ‫לטיפול בפרשה‪.‬‬ ‫עוד נטען באתר‪ ,‬כי האוסף שהוחרם במינכן‬ ‫כולל יצירות אשר ייתכן שנשדדו מיהודים‬ ‫בתקופת מלחמת העולם השנייה‪ 40 .‬מתוך ‪1,280‬‬ ‫התמונות שהוחרמו חשודות כגנובות וכי ‪ 380‬מהן‬ ‫הוגדרו על ידי הנאצים כ"אמנות מנוונת"‪ ,‬כינוי‬ ‫שהעניקו הנאצים ליצירות אומנות מודרנית‪,‬‬ ‫שהוחרמו על ידם‪ .‬אך לדברי עורכי הדין של‬ ‫גורליט‪ ,‬גם אלה נרכשו או הושגו כחוק בידי אביו‬ ‫של קורונליוס אשר שיתף פעולה עם הנאצים‪.‬‬ ‫שוד האומנות הגדול‬ ‫השבויים האחרונים של‬ ‫מלחמת העולם השנייה‬ ‫מציאת אוצר האומנות היהודית השדודה באוסף גורליט בגרמניה‪ ,‬לא רק הרעישה את עולם האומנות הבינלאומי‪ ,‬אלא‬ ‫העלתה מחדש לדיון ציבורי את גורל הרכוש היהודי שנגזל על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה‬ ‫| גדעון טיילור* |‬ ‫הקמתה של יחידה מיוחדת של כוחות בעלות‬ ‫הברית תפקדה כסמל למחויבות של ממשלת‬ ‫ארצות הברית למאמץ להשבת הרכוש שנגזל‬ ‫במהלך השואה ‪ -‬מחויבות שנמשכת עד עצם‬ ‫היום הזה‪ .‬התמונות הדהויות של חיילים צעירים‬ ‫מחייכים במדים אמריקאים וסוחבים ציורים‬ ‫במקום רובים מפגינות איך המאמץ המלחמתי‬ ‫כלל יותר מהצלת חיים‪ .‬הוא גם כלל את הצלת‬ ‫התרבות שלהם‪.‬‬ ‫הסקרנות הציבורית בנוגע ליצירות האמנות‬ ‫שנבזזו עומדת בעינה‪ .‬התגלית האחרונה בנוגע‬ ‫לאוצר הבלום של ציורים גנובים בדירה במינכן‬ ‫של קורנליוס גורליט‪ ,‬בנו של סוחר אמנות בתקופת‬ ‫המלחמה‪ ,‬הובילה למפולת של כתבות בתקשורת‬ ‫ודרשה מעשים‪ .‬התגלית מבהירה כי רכוש יהודי‬ ‫שנבזז יכול להיות בכל מקום‪ ,‬אפילו טמונה בארון‬ ‫או בפינה של סתם איזו דירה‪ .‬אך יש סיפור אפילו‬ ‫יותר דרמטי‪ :‬ישנם אלפי נכסים העומדים לעיני‬ ‫כל‪ -‬בתים‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬מפעלים ‪ -‬שלא הוחזרו‬ ‫לניצולים וליורשיהם‪ ,‬שהם הבעלים החוקיים‪.‬‬ ‫הציורים‪ ,‬הבתים ובתי הכנסת שלא הוחזרו‬ ‫נקראים כיום "השבויים האחרונים של מלחמת‬ ‫העולם השנייה"‪ .‬הערך המצטבר של רכוש זה‬ ‫מגמד את הערך של כל הציורים של פיקאסו‪,‬‬ ‫שאגאל ויצירות מופת אחרות שהוחזרו על ידי‬ ‫ציידי האוצרות או שנמצאו בדירה של קורנליוס‬ ‫גורליט או מוצגים במוזיאונים‪ .‬לא ניתן אפילו‬ ‫לאמוד את הערך הרגשי של הבתים‪ ,‬בתי‬ ‫העסקים ובתי התפילה שהוחרמו מהקורבנות‬ ‫ומהקהילה היהודית‪.‬‬ ‫כמעט ‪ 70‬שנה לאחר השואה וקרוב ל‪ 25-‬שנה‬ ‫לאחר נפילת הקומוניזם‪ ,‬חלק נכבד מהרכוש‬ ‫הפרטי והקהילתי שנלקח מהיהודים במרכז‬ ‫ובמזרח אירופה עדיין לא הוחזר לבעלים‬ ‫המקוריים‪ ,‬ליורשיהם‪ ,‬או לקהילה היהודית‪ .‬בעוד‬ ‫שנפילת חומת ברלין ועלייתן של הממשלות‬ ‫הדמוקרטיות החדשות הביאו עימן תקווה חדשה‬ ‫ומחויבות לכבד את העקרונות הדמוקרטיים‬ ‫הבסיסיים של זכויות הקניין ‪ -‬מעטות הן‬ ‫מתוך הסרט "ציידי האוצרות"‬ ‫המדינות שהתייחסו לאחריות שלהן בנוגע‬ ‫להחזרת רכוש באופן מלא או אפקטיבי‪ .‬ניצולים‬ ‫רבים חיים בעוני ולא מקבלים את רכושם בחזרה‪.‬‬ ‫פולין‪ ,‬שם נמצאה הקהילה היהודית הגדולה‬ ‫ביותר לפני השואה‪ ,‬מסרבת להעביר חקיקה‬ ‫שתתייחס לרכוש פרטי שנלקח על ידי הנאצים‬ ‫או לאחר מכן הולאם על ידי הקומוניסטים‪.‬‬ ‫סירוב זה מונע מיהודים ולא יהודים מלקבל את‬ ‫רכושם בפולין‪ .‬יתרה מכן‪ ,‬קיימים נכסים שהיו‬ ‫בבעלות יהודית ולא הוחזרו ברחבי מרכז ומזרח‬ ‫אירופה ‪ -‬בקרואטיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬לטביה‪ ,‬ליטא‪,‬‬ ‫רומניה ומדינות אחרות‪ .‬במדינות רבות הקהילות‬ ‫היהודיות עדיין ממתינות להשבת מבנים של‬ ‫הקהילה‪ ,‬כגון בתי כנסת‪ ,‬בתי חולים ובתי ספר‪.‬‬ ‫חלק ממדינות אלה היו קורבנות שנכבשו‬ ‫והוחרבו לא רק על ידי גרמניה הנאצית‪ ,‬אלא גם‬ ‫על ידי ברית המועצות‪ .‬אך עובדה זה אינה פוטרת‬ ‫אותן מהמחויבות להחזיר רכוש גנוב שהן‪ ,‬ורבים‬ ‫מאזרחיהן‪ ,‬נהנים ממנו עד היום‪.‬‬ ‫קיימת הסכמה בינלאומית בנוגע למחויבות‬ ‫המוסרית להשבת רכוש שנגנב במהלך השואה‪.‬‬ ‫מעל ל‪ 40-‬מדינות תמכו בהצהרת טרזין להשבת‬ ‫נכסים שהוחרמו בתקופת השואה בשנת ‪,2009‬‬ ‫וקבעו ביחד את ההנחיות והשיטות המומלצות‬ ‫להשבת מקרקעין או מתן פיצויים בשנת ‪.2010‬‬ ‫אך בסופו של יום‪ ,‬לא מדובר כאן רק באמנות‬ ‫או ברכוש‪ .‬מדובר בשחזור ההיסטוריה של עם‪.‬‬ ‫יצירות האמנות שהיו תלויות על קירותיהם הן‬ ‫חלק מהמשפחה שלהם‪ ,‬בדיוק כמו שהבית שבו‬ ‫הם גרו הוא חלק מהמורשת שלהם‪ .‬כולנו מכירים‬ ‫את היכולת של התרבות הפופולרית לשנות את‬ ‫התפיסה הציבורית‪.‬‬ ‫המודעות הציבורית לשואה שנוצרה בעקבות‬ ‫יציאת הסרט "רשימת שינדלר" בשנת ‪ ,1993‬ללא‬ ‫ספק סייעה להצלחות בהשבת רכוש מתקופת‬ ‫השואה במשך שנים לאחר מכן‪ .‬יתכן ונוכל‬ ‫לשאוב ולו רק קמצוץ מהאנרגיה‪ ,‬הנחישות‬ ‫וההתמדה של אותם אנשים אמיצים הידועים‬ ‫בתור ציידי האוצרות‪ ,‬על מנת לעזור ולהשלים‬ ‫את המשימה שהם ואחרים התחילו לפני שנים‬ ‫כה רבות‪ .‬כפי שנאמר בקדימון של הסרט‪" ,‬אם‬ ‫אתה משמיד את התרבות של דור שלם‪ ,‬זה יהיה‬ ‫כאילו הם מעולם לא היו קיימים"‪.‬‬ ‫*הכותב עובד במגזר הפרטי ומשמש כיושב‬ ‫ראש המבצעים של הארגון היהודי העולמי‬ ‫להשבת רכוש‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫לפולין‬ ‫המסעובעולם‬ ‫בארץ‬ ‫הזיכרון מתחיל‬ ‫בתוכנו‬ ‫"על מנת להגשים את המטרות המוצהרות של משרד החינוך‪ ,‬הכוללות בין היתר חיזוק ערכים‬ ‫ייחודים ואוניברסאליים‪ ,‬עלינו להתחיל קודם בתוכנו‪ ,‬בישראל‪ .‬ייצוא הזיכרון לפולין גורם להזנחה‬ ‫ולהדרה של חלק גדול מהאוכלוסייה‪ ,‬וכן מרחיק אותנו מזיכרון השואה"‬ ‫| ניצה דוידוביץ‪ ,‬דן סואן ולילי הבר |‬ ‫המסעות לפולין אחר מחוזות השואה הפכו‬ ‫לא מכבר ל"אופנה" של דרך חינוכית‪ .‬בישראל‬ ‫ובמדינות נוספות רבות‪ ,‬מאמינים כי הוראת‬ ‫השואה הטובה ביותר עשויה להתרחש‬ ‫באמצעות חוויה חושית בלתי אמצעית‪ ,‬ויותר‬ ‫מכל ‪ -‬על אדמת פולין‪ .‬משאבים רבים מושקעים‬ ‫בהוצאת הפרויקט מן הכוח אל הפועל‪ ,‬והנושא‬ ‫כולו זוכה בתשומת לב ציבורית רבה‪ .‬לטעמנו‪,‬‬ ‫יש לפתח תכנית "פוסט שואה" בינתחומית‪,‬‬ ‫שתשלב כוחות עם מערכות חינוך ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬במטרה ליצור אחידות ואיזון מבחינה‬ ‫תכנית‪ ,‬רגשית וערכית בתכניות הלימודים בין‬ ‫הפרטיקולארי (שואת היהודים) לאוניברסאלי‬ ‫(אירועי מלחמת העולם השנייה)‪ .‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סיום המלחמה ונפילתו של הרייך השלישי‪ ,‬היו‬ ‫במובנים רבים רק ההתחלה של תהליך שיקום‬ ‫ארוך של מדינות העולם‪ ,‬של התמודדות עם‬ ‫ההרס והחורבן שהותירה המלחמה‪ .‬באותן שנים‬ ‫של קימה מן ההריסות‪ ,‬בעוד אומות העולם‬ ‫מלקקות את פצעיהן ועל רקע הטרגדיה של‬ ‫העם היהודי‪ ,‬הכריזו היהודים על הקמת מדינה‬ ‫יהודית במולדתם ההיסטורית‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬כמו בעולם‪ ,‬ביקשו להותיר את‬ ‫העבר במקומו ולהתרכז בבניית ההווה ‪ -‬בבניית‬ ‫האומה היהודית ובהתמודדות עם האויבים‬ ‫החדשים שקמו לה‪ .‬בישראל שלאחר השואה‬ ‫הונהגה "שלילת גולה ממלכתית"‪ ,‬אשר נמנעה‬ ‫באופן מכוון מפני התעסקות בזיכרון השואה‪,‬‬ ‫בשל הקשר שנוצר בין הגלות לשואה ‪ -‬הנצחה‬ ‫של האחת נתפסה כהנצחה של השנייה‪ .‬לא זו‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא שהשואה נתפסה ברמת המאקרו‬ ‫כקטסטרופה לאומית‪ ,‬שמוטב לפתח כלפיה‬ ‫גישה של קשר שתיקה‪ .‬כמעט שלושים שנה‬ ‫נדרשו בטרם החלה המדינה היהודית לנבור‬ ‫בפצעיה ולהתמודד עם זיכרונות מודחקים‪.‬‬ ‫משפט אייכמן‪ ,‬ובייחוד טראומת מלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬היו אירועים מכוננים‪ ,‬אשר הובילו‬ ‫ליצירת שיח שואה ‪ -‬כזה הרואה חשיבות‬ ‫בהנחלת הזיכרון תוך קשירת העבר אל ההווה‬ ‫אל העתיד‪.‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫שנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬סימלו את התפתחותה‬ ‫של הדיסציפלינה החדשה‪ :‬הוראת שואה‬ ‫ פורמאלית וא‪-‬פורמאלית כאחד‪ .‬ברמה‬‫הפורמאלית נכנסו תכני השואה לספרי הלימוד‬ ‫השונים‪ :‬היסטוריה‪ ,‬ספרות‪ ,‬אזרחות‪ ,‬תנ"ך‪,‬‬ ‫שכללו במינונים שונים פרק זה בהיסטוריה‬ ‫היהודית‪ .‬ברמה הא‪-‬פורמאלית‪ ,‬התפתחו מכונים‬ ‫להוראת השואה‪ ,‬אשר החלו מציעים מגוון רחב‬ ‫של תכניות לימוד הנבדלות בהדגשים הערכיים‬ ‫השונים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בתי ספר רבים פיתחו תכניות‬ ‫לימוד ייחודיות‪ ,‬שנכתבו על ידי צוות בית הספר‪.‬‬ ‫ממגוון התכניות המוצעות בחינוך הפורמאלי‬ ‫והא‪-‬פורמאלי‪ ,‬הפכה תכנית הלמידה החווייתית‬ ‫של המסע לפולין למרכז תשומת הלב ולמרכז‬ ‫הכובד מבחינת התקוות והציפיות שתולים בה‬ ‫הציבור‪ ,‬אנשי חינוך ומערכת החינוך‪ .‬הוכחה לכך‬ ‫ניתן למצוא בקונצנזוס הציבורי חסר התקדים‬ ‫שיש לתכנית המסע בישראל‪.‬‬ ‫זיכרון השואה‪ ,‬שהודר בעבר מן השיח החברתי‪,‬‬ ‫הפך להיות אחד מעמודי התווך של התודעה‬ ‫הקולקטיבית הישראלית‪ .‬באם בעבר שימור‬ ‫זיכרון השואה נתפס כשימור הגלותיות‪ ,‬בישראל‬ ‫של ימינו הפך הוא לחוט המחבר בין הקצוות ‪-‬‬ ‫מהרס וחורבן לגבורה ותקומה‪ ,‬מצעדות המוות‬ ‫לצעדות החיים‪ ,‬מגיא צלמוות לגיא החיזיון‪ ,‬מזר‬ ‫בארץ ניכר לעם חופשי בציון‪ .‬ההבנה וההכרה‬ ‫בכוחו וחשיבותו של זיכרון השואה כגורם מאחד‬ ‫ומחבר הובילה לתחילתה של ישראל אחרת‪,‬‬ ‫היונקת משורשי העבר שלה ומשתמשת בהם‬ ‫כדי לצמוח לכיוונים חדשים‪ .‬בתוך ישראל זו‪,‬‬ ‫תכנית המסע שהתקבלה בשנת ‪ 1988‬כתכנית‬ ‫ניסיונית להוראת השואה הפכה מאז לתכנית‬ ‫קבועה‪ ,‬כאשר הביקור בפולין הפך לחזות הכול‬ ‫– כפי שנכתב בדוח מבקר המדינה (‪ ,)2010‬שעסק‬ ‫בהיעדר הכנה מספקת‪.‬‬ ‫מודלים של מסע‬ ‫בעולם‪ ,‬כמו בישראל‪ ,‬אימצו מודל זה‪ ,‬ומדינות‬ ‫רבות החלו משלחות צעיריהן להיווכח בעצמם‬ ‫בלא יתואר‪ .‬הזיכרון המודחק יצא מן השק‪ ,‬תמה‬ ‫המלחמה הקרה‪ ,‬אירופה קמה מהריסותיה‪,‬‬ ‫מדינות העולם התפנו לעסוק בהיסטוריה למען‬ ‫לא תשוב על עקבותיה‪ .‬המונח "שואה" הפך לאות‬ ‫ומופת‪ ,‬והחלו עושים בו שימוש תדיר לצרכים‬ ‫שונים‪ .‬כיום‪ ,‬בתחילתה של המאה ה‪ ,21-‬למעלה‬ ‫מ‪ 60-‬שנה מאז אותה מלחמה‪ ,‬הגיעו המסעות‬ ‫הללו להיקפים עצומים בישראל ובעולם‪ .‬הזיכרון‬ ‫תחנות במסע בעקבות הזכרון‬ ‫כולו מתרכז באותם אזורים בהם התרחשו‬ ‫המאורעות; ובעשור האחרון ‪ -‬אך רק ובפולין‪,‬‬ ‫ובאופן מיוחד באושוויץ‪ ,‬אשר הפך לסמלה‪.‬‬ ‫"משפט אייכמן‪ ,‬ובייחוד‬ ‫טראומת מלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫היו אירועים מכוננים‪ ,‬אשר‬ ‫הובילו ליצירת שיח שואה ‪-‬‬ ‫כזה הרואה חשיבות בהנחלת‬ ‫הזיכרון תוך קשירת העבר אל‬ ‫ההווה אל העתיד"‬ ‫על פי דוח מבקר המדינה (‪ ,)2010‬בשנת ‪2009‬‬ ‫הסתכמו ההוצאות על המסעות לפולין בכ‪162-‬‬ ‫מיליון ש"ח‪ .‬מקורות המימון הם תקציב המשרד‬ ‫ותשלומי הורים‪ .‬בעיקר הנטל נשאו הורי‬ ‫התלמידים‪ :‬כ‪ 147-‬מיליון ש"ח‪ ,‬כ‪ 91%-‬מסך‬ ‫ההוצאות‪ .‬עלותו של המסע אינה שווה לכל‬ ‫נפש ומתאפשרת רק למי שידו משגת להשתתף‬ ‫בנסיעה‪ .‬נכון להיום‪ ,‬רק רבע מהתלמידים‬ ‫יוצאים לנסיעה‪ .‬לנוכח הזמן‪ ,‬הכסף והמאמצים‬ ‫המושקעים בשליחת ילדינו אל מעבר לים ולאור‬ ‫ההדרה החברתית המובנית במשלחות אלה ‪-‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם עלינו להרחיק ליבשת‬ ‫רחוקה על מנת ללמוד את העבר?‪ ,‬האם ניתן‬ ‫להתחיל את המסע אל ההיסטוריה בהווה?‪,‬‬ ‫האם אפשר להתחיל מתקומה?‪ ,‬באיזה אופן‬ ‫אנו יוצאים נשכרים כאשר צופים אנו ממקור‬ ‫ראשון במשרפות ובתאי הגזים?‪ .‬על מנת לענות‬ ‫על שאלות אלו ואחרות‪ ,‬נבקש לטעון כי הזיכרון‬ ‫מתחיל בתוכנו‪ .‬נציג את הדגמים הקיימים היום‬ ‫למסעות בארץ ובעולם‪ ,‬וכן את האפשרות‬ ‫החלופית ‪ -‬להתחיל את המסע מן ההווה אל‬ ‫העבר‪ ,‬מן התקומה אל הגבורה‪ ,‬מן היש אל שהיה‬ ‫ואיננו עוד‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מדינות רבות מוצאות לנכון להנחיל את‬ ‫זיכרון השואה באופן חוויתי בקרב הדור הצעיר‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נתונים של מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו‬ ‫מלמדים כי למעלה ממיליון מבקרים פוקדים‬ ‫את האתר מדי שנה (‪Auschwitz-Birkenau‬‬ ‫‪ ,)Museum‬מתוכם ‪ 821‬אלף תלמידים מרחבי‬ ‫העולם‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות ריבוי המבקרים ועשרות‬ ‫המדינות הבוחרות באלמנט הלמידה החוויתי‬ ‫כאמצעי להוראת השואה‪ ,‬יש הבדלים רבים בין‬ ‫המסעות‪ .‬ההבדלים מצויים בתשתית הערכית‬ ‫שממנה יוצאים ואליה מכוונים במקומות שונים‬ ‫בעולם‪ .‬בצורה הכללית ניתן לדבר על מסעות‬ ‫הנעים על הציר הערכי שבין האוניברסאלי‬ ‫לפרטיקולארי‪ ,‬כאשר מודלים שונים משקפים‬ ‫מינונים שונים של האחד מול השני‪.‬‬ ‫בקצה האחד של המסעות קיימים המודלים‬ ‫האוניברסאליים‪ ,‬אלה הרואים בשואה אסון‬ ‫לאנושות כולה‪ ,‬כזה שיש ללמד אותו בזיקה‬ ‫לערכים דמוקרטיים‪ :‬ערך החיים‪ ,‬כבוד האדם‪,‬‬ ‫סובלנות‪ ,‬קבלת השונה והאחר‪ ,‬עמידה נחושה כנגד‬ ‫כוחות זדוניים אוטוריטאריים וכדומה‪ .‬בקצה האחר‬ ‫מצויים המודלים האתנוצנטריים‪-‬פרטיקולאריים‪,‬‬ ‫הרואים בשואה קודם כל ולפני הכול ‪ -‬טרגדיה של‬ ‫העם היהודי ‪ -‬כדברי הרב לאו "לא כל הקורבנות‬ ‫המשך בעמוד ‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫המשך מעמוד ‪17‬‬ ‫מוזיאון אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬גם כאן לומדים‬ ‫בשואה היו יהודים ‪ -‬אך כל היהודים היו קורבנות"‪.‬‬ ‫השקפה זו רואה בהקניית הערכים הלאומיים‬ ‫והיהודיים את מטרת העל של הלמידה החווייתית‪.‬‬ ‫גישה זו באה לידי ביטוי בתכני המסע‪ ,‬המדגישים‬ ‫את ההיבטים היהודיים של השואה ואת זיקתה‬ ‫לתקומתה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫לא באמת מקרב לבבות‬ ‫מרבית המדינות בעולם הלא יהודי בוחרות‬ ‫להדגיש את ההיבטים האוניברסאליים הקשורים‬ ‫לשואה‪ .‬מאמר זה נפתח בהצגת ההקשר‬ ‫ההיסטורי בו התחוללו הזוועות ‪ -‬מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬שהייתה לקטסטרופה על פי כל‬ ‫קנה מידה‪ .‬ואכן‪ ,‬מנקודת מבט אוניברסאלית‪,‬‬ ‫היהודים לא היו היחידים שנרצחו‪ :‬צוענים‪ ,‬נכים‪,‬‬ ‫שחורים‪ ,‬הומוסקסואליים‪ ,‬מתנגדי הנאציזם ‪-‬‬ ‫אלה היוו כ‪ 50%-‬מכלל קורבנות הרצח ההמוני‬ ‫שהתרחש במחנות ההשמדה בפולין‪.‬‬ ‫בעולם היהודי‪ ,‬ובייחוד במדינת ישראל‪,‬‬ ‫אשר חלק ממנו הוא בעל זיקה לנספים‪,‬‬ ‫הפן הפרטיקולארי הוא חלק מרכזי בלמידה‬ ‫החווייתית‪ .‬מטרותיו המוצהרות של משרד‬ ‫החינוך מבטאות זאת היטב‪ ,‬כאשר הן‬ ‫מצהירות על תכליות הלמידה‪ ,‬הכוללות‪:‬‬ ‫היכרות עם העושר התרבותי והרוחני של‬ ‫הקהילה היהודית בפולין קודם למלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬הבנת ההיקף וגודל ההרס‬ ‫והחורבן שהכו ביהודים במהלך המלחמה‪,‬‬ ‫במקביל לגזירת לקחי משנה בעניין גבורתם‬ ‫ואומץ ליבם של היהודים שעמדו בפרץ והבנת‬ ‫‪18‬‬ ‫מהותה של דה‪-‬הומניזציה (חוזר מנכ"ל‪.)1991 ,‬‬ ‫מודל נוסף של מסע הוא זה המחבר בין‬ ‫האוניברסאלי לפרטיקולארי על ידי יצירת‬ ‫מסע משותף של בני נוער ישראלים יחד עם‬ ‫בני נוער ממדינות העולם‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התכנית‬ ‫"מפגשים" היא דוגמא לחיבור בין בני נוער‬ ‫ישראלים לפולנים כחלק ממסע הזיכרון‬ ‫(חוזר מנכ"ל‪ ,)1994 ,‬זאת במטרה להבין גם‬ ‫את "הזר" או "האחר"‪ .‬נסיעות של יהודים או‬ ‫מי‪-‬שאינם‪-‬יהודים‪ ,‬כל אחד בנפרד‪ ,‬יוצרות‬ ‫לעיתים ניתוק ובידוד של ישראל מהעולם‬ ‫ושל העולם מישראל‪ .‬מפגשים בין תרבויות‬ ‫ומדינות‪ ,‬מטרתם היא להתגבר על הנתק הזה‪,‬‬ ‫אך הנתונים מלמדים כי לרוב מדובר במפגשים‬ ‫ריקים מתוכן‪ ,‬הן בשל אי הכנה מספקת והן בשל‬ ‫קושי של הצדדים לתקשר בשפה האנגלית‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מתארת אחת המורות את‬ ‫חוויותיה מן המפגשים הללו‪" :‬האופנה החדשה‬ ‫של המפגש עם הפולנים ‪ -‬צריך 'בשר'‪ .‬מטרת‬ ‫המסע לפולין היא לראות את אתר הנופש‬ ‫בזקופנה ‪ -‬גם אם לא ליצור אחווה בין העמים‪.‬‬ ‫מפגש עם בני נוער לפולין יכול להיות מוצלח‬ ‫כשתלמידים בשני בתי הספר לומדים נושא‬ ‫משותף במשך שנה‪ .‬אין למידה משמעותית‬ ‫והכנה משמעותית ‪ -‬אז מה מטרת המפגש?"‬ ‫מורה אחרת סיפרה‪" :‬לא הזיזו לי [הפולנים]‪...‬‬ ‫על אף שהרעיון להיפגש עם פולנים מעורר‬ ‫התרגשות‪ ,‬הוא לא תמיד צולח‪ :‬בהתחלה‬ ‫מתלהבים‪ .‬אח"כ עולים קשיים‪ ,‬למשל‪ ,‬איך‬ ‫יגיבו ההורים למפגשים? מציעים לא לקיים‬ ‫את המפגשים ביום הראשון למסע אלא ביום‬ ‫האחרון או ביום שלפניו‪ .‬התנאי למפגשים הוא‬ ‫שהתלמידים עוברים הכנה‪ .‬המפגשים עם בני‬ ‫הנוער מפולין מחייבים הכנה"‪.‬‬ ‫דברים אלה קיבלו חיזוק גם במחקרים‬ ‫כמותיים שנערכו בקרב תלמידי בית הספר‪,‬‬ ‫אשר המפגשים חוללו בהם מעט מאוד‬ ‫שינוי ביחסם לפולנים‪ .‬על פי מחקר שערכו‬ ‫דוידוביץ' וחזן ב‪ 19% ,2011-‬הציגו יחס חיובי‬ ‫לאחר המסע‪ ,‬לעומת ‪ 11%‬לפני המסע‪ .‬ממצא‬ ‫זה מלמד כי למרות המפגש‪ ,‬עדיין ‪79%‬‬ ‫מהתלמידים שיצאו למפגש החזיקו בעמדות‬ ‫שליליות כלפי הפולנים‪ .‬ממצאים דומים‬ ‫נמצאו גם בקרב ‪ 260‬חניכי תנועת הנוער‬ ‫"העובד והלומד"‪ ,‬אשר במענה לשאלות על‬ ‫עמדותיהם כלפי הפולנים‪ ,‬הציגו מידה רבה‬ ‫של דו‪-‬ערכיות‪ :‬כרבע סבורים שרוב הפולנים‬ ‫שיתפו פעולה עם הנאצים ורק מיעוט זניח‬ ‫סבורים שהפולנים סיכנו עצמם כדי להציל‬ ‫יהודים; כ‪ 10%-‬מהחניכים סבורים שרוב‬ ‫הפולנים היום הם אנטישמיים ורק כחמישית‬ ‫מדווחים על יחס חיובי לפולנים ‪ -‬ללא הבדלים‬ ‫משמעותיים לפני או אחרי המסע‪.‬‬ ‫"ממצאי המחקרים מעלים את‬ ‫האפשרות כי זנחנו את "תוצרת‬ ‫הבית" הקיימת בישראל‪ ,‬ייצאנו‬ ‫את הזיכרון‪ ,‬וגרמנו להדרה‬ ‫של אוכלוסיות שלמות תוך‬ ‫שהרחקנו מהן את המסע‪,‬‬ ‫שהפך לחזות הזיכרון"‬ ‫(גורני ‪ )1998‬סיכם את המודלים השונים וטען‬ ‫כי ניתן להנחיל את זיכרון השואה ולקחיה‬ ‫משלוש זוויות שונות‪ :‬הזווית האחת מתמקדת‬ ‫בהצגת המשמעות האוניברסאלית של השואה‪,‬‬ ‫ומעמידה אותה כמקבילה למקרים אחדים של‬ ‫רצח עם‪ ,‬כמו למשל רצח העם הארמני ורצח‬ ‫העם ברואנדה (אורון‪ .)2006 ,‬הזווית השנייה‬ ‫מתמקדת בהצגת המשמעות הלאומית של‬ ‫השואה ורואה בה אירוע ייחודי לעם היהודי‬ ‫ומסרבת להחיל את המושג "שואה" על‬ ‫מקרים אחרים של רצח עם‪ .‬הזווית השלישית‬ ‫היא סינתזה של שתי הגישות שהובאו לעיל‪.‬‬ ‫מכלל הממצאים העוסקים במסעות יחד‪,‬‬ ‫עולות מספר תהיות לגבי מידת האפקטיביות‬ ‫המסע לפולין‬ ‫שלהם‪ ,‬גם כאשר מנסים כל אחת מן הגישות‬ ‫השונות‪ .‬ממצאי המחקרים מעלים את‬ ‫האפשרות כי זנחנו את "תוצרת הבית" הקיימת‬ ‫בישראל‪ ,‬ייצאנו את הזיכרון‪ ,‬וגרמנו להדרה‬ ‫של אוכלוסיות שלמות תוך שהרחקנו מהן‬ ‫את המסע‪ ,‬שהפך לחזות הזיכרון‪ .‬בדוח מבקר‬ ‫המדינה של שנת ‪ 2010‬שפורסם לאחרונה‪ ,‬יש‬ ‫תמיכה לטענות אלו‪ ,‬כאשר הממצאים מעלים‬ ‫כי עיקר הדגש מושם על החלק של התלמידים‬ ‫היוצאים‪ ,‬תוך הזנחה של ‪ 75%‬מן התלמידים‬ ‫שנותרים בישראל‪.‬‬ ‫בסקר שנערך עבור ביטאון "מזכר" ע"י חברת‬ ‫‪ Market Watch‬ב‪ ,2011-‬לבחינת ידיעותיהם‬ ‫בנושאי הבריחה‪ ,‬ההעפלה ולחימתם של‬ ‫ניצולי השואה במלחמת השחרור‪ ,‬נמצא כי‬ ‫למרות המרכזיות של שיח השואה‪ ,‬בפועל‬ ‫יש לבני הנוער מעט מאוד ידע בכל הנוגע‬ ‫לתחומים אלה‪ .‬נתונים נמוכים במיוחד נמצאו‬ ‫בקרב תושבי גוש דן‪ ,‬זאת על אף העובדה כי‬ ‫מאזור זה שיעור היוצאים למסע הוא הגבוה‬ ‫ביותר‪ ,‬בהשוואה לשאר האזורים במדינת‬ ‫ישראל‪ .‬בשל כל האמור לעיל‪ ,‬ייתכן כי יש‬ ‫מקום לשקול מודל מסע אחר‪ ,‬כזה שמתחיל‬ ‫בישראל‪ ,‬בתקומה‪ .‬דוגמא למסע שכזה היא‬ ‫תוכנית "משואה לתקומה" של המכון להוראת‬ ‫השואה‪" ,‬בית העדות"‪ ,‬המציע דגם של מסע‬ ‫חוויתי‪-‬לימודי בן ארבעה ימים בישראל‪.‬‬ ‫(ראו הרחבה בעמוד ‪)25‬‬ ‫לוקאלי ואוניברסאלי‬ ‫ניתן לומר כי השואה היא נדבך חשוב‬ ‫בהיסטוריה האנושית‪ ,‬כזה שזעזע בעבר‬ ‫וממשיך לזעזע בהווה את אמות הסיפים‪ ,‬את‬ ‫כל מה שחשבנו שאנו יודעים על טבע האדם‪.‬‬ ‫ההיקף‪ ,‬העוצמה‪ ,‬התכנון‪ ,‬ההפעלה‪ ,‬הדקדקנות‬ ‫של מכונת ההרג הנאצית ‪ -‬כל אלה מהווים‬ ‫מוקד עניין בקרב בני האדם‪ .‬הנושא שבעבר היה‬ ‫מוצנע‪ ,‬הפך במרוצת הזמן למוקד עניין ברחבי‬ ‫העולם‪ .‬עוצמתו ומורכבותו של הנושא‪ ,‬נטעה‬ ‫תקווה בקרב אנשי חינוך ומנסחי מדיניות כי‬ ‫משם תגיע הישועה ‪ -‬באמצעות חשיפה לתכנים‬ ‫קשים אלה נצליח לגעת בנפשם של ילדינו‪,‬‬ ‫ללמד על דרך השלילה איך ראוי להתנהג וממה‬ ‫יש להימנע‪.‬‬ ‫רבים הם העושים שימוש בהיסטוריה של‬ ‫השואה ‪ -‬לטוב או לרע‪ .‬כל מדינה או מוסד‬ ‫חינוכי לוקח את הזיכרון למחוזות חפצו ‪ -‬יש‬ ‫משלחת של הנוער העובד והלומד‬ ‫הבוחרים לקדם ערכים לאומיים ומקומיים‪,‬‬ ‫אחרים מעדיפים לראות במאורעות לקח‬ ‫לאנושות כולה‪ ,‬ובכל מקרה ‪ -‬המתח בין‬ ‫הערכים הייחודים לאוניברסאליים בא לידי‬ ‫בתכניות השונות‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו בעולם‪,‬‬ ‫מתמודדים עם שאלת האיזון בין ההיבטים‬ ‫השונים ‪ -‬בין הצורך ללמד על החלק היהודי‬ ‫של השואה לבין האירועים הייחודים למדינות‬ ‫אירופה השונות ולעולם כולו אשר אפשר‬ ‫לדברים להתרחש‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ניתן לומר‬ ‫כי מרבית תכניות הלימוד מתרכזות בהיבט‬ ‫האוניברסאלי‪ ,‬כאשר בישראל‪ ,‬קיימת נטייה‬ ‫להיבטים הפרטיקולאריים‪ ,‬בעיקר בשל‬ ‫מדיניות המותווית על ידי משרד החינוך‪.‬‬ ‫"דגש היתר שמושם על עדות‬ ‫השואה הבלתי אמצעית מרחיק‬ ‫אותנו מן הזיכרון‪ .‬אנו יודעים כי‬ ‫‪ 75%‬מהתלמידים מודרים מן‬ ‫המסע‪ ,‬ובכך לרוב מחמיצים גם‬ ‫את ההכנה אליו‪ ,‬הכוללת מידה‬ ‫רבה של למידה"‬ ‫למעלה מ‪ 60-‬שנה לאחר תום אותה מלחמה‪,‬‬ ‫אנו ניצבים בפני מספר אפשרויות בכל הנוגע‬ ‫לאופן שבו אנו רוצים להנחיל את זיכרון השואה‪.‬‬ ‫האפשרות הראשונה היא לתת למערכות החינוך‬ ‫השונות להוביל את הזיכרון להיכן שיחפצו‪ .‬כל‬ ‫אחד והמתודה שלו‪ ,‬כל אחד וערכיו‪ ,‬עולמו וסדר‬ ‫יומו‪ .‬אפשרות שנייה ‪ -‬שהיא לדעת החתומים‬ ‫מעלה הרצויה והעדיפה ביותר ‪ -‬היא ליצור‬ ‫שיח וסייג בין מערכות החינוך בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫כיהודים‪ ,‬חשוב לנו כי לא תזנח העובדה כי השואה‬ ‫הייתה בראש ובראשונה מוכוונת מטרה מרכזית‬ ‫של הכחדת יהודי העולם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם בעבור‬ ‫היהודים ובייחוד הישראלים‪ ,‬ישנה הבנה ונטייה‬ ‫כלפי האוניברסאליות מתוך הבנה כי ערכים אלו‬ ‫אינם נופלים מן הערכים הייחודים היהודיים ‪-‬‬ ‫למעשה‪ ,‬צועדים הם יד ביד‪ ,‬שכן תורת ישראל‬ ‫מצווה לפני הכול על היות אדם בעל דרך ארץ‬ ‫בטרם תהיה לו תורה‪ .‬נכון לכתיבת שורות אלו‪,‬‬ ‫מערכות החינוך בישראל ובעולם מקיימות‬ ‫אומנם הוראה פורמאלית וא‪-‬פורמאלית של‬ ‫השואה‪ ,‬אולם המסע הפך לחזות הכול‪ .‬ישנה‬ ‫שורה של השתלמויות משותפות של מלמדי‬ ‫שואה בארץ ובעולם‪ ,‬אך עדיין‪ ,‬בסופו של יום‪,‬‬ ‫כל אחד שב למדינתו ועולם כמנהגו נוהג‪ ,‬שכן‪,‬‬ ‫שפ ָה‬ ‫כלשון המימרה התנ"כית‪ ,‬זהו מצב של‪ָ :‬‬ ‫אֶח ָת וּדְבָר ִים אֲחָד ִים‪ .‬פירושו של דבר הוא כי‬ ‫יש ליקוי בסיסי בתקשורת בין מערכות החינוך‬ ‫והנחלת השואה השונות‪ .‬אם נבקש להעצים‬ ‫את הזיכרון‪ ,‬עלינו ליצור משנה אחידה‪ ,‬מאוזנת‬ ‫בייצוגים שלה את האירועים השונים ‪ -‬כזו שניתן‬ ‫יהיה להורות בישראל ובעולם גם יחד‪.‬‬ ‫מראות קשים או מוזיאון‬ ‫מערכות החינוך הבלתי פורמאליות בישראל‬ ‫ובעולם מתמקדות בחוויה החושית הבלתי‬ ‫אמצעית של "מראות שואה"‪ .‬לדעת כותבי‬ ‫שורות אלה‪ ,‬משקל רב מדי מושם על חוויה‬ ‫המשך בעמוד ‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫המשך מעמוד ‪19‬‬ ‫זו‪ .‬בישראל של שנות ה‪ 80-‬היה זה הדבר‬ ‫הטבעי ביותר לעשות‪ ,‬לאחר שנים רבות‬ ‫בהן לא רצינו לדעת על השואה והתעלמנו‬ ‫ממנה‪ .‬באותם ימים‪ ,‬בטרם פרצה טכנולוגיית‬ ‫האינטרנט לחיינו‪ ,‬הנסיעות אל מחוזות פולין‬ ‫היו דרך לספק את הסקרנות‪ .‬היום‪ ,‬לאחר יותר‬ ‫מעשרים שנות משלחות‪ ,‬משעה שראינו‪,‬‬ ‫ועשינו‪ ,‬נגענו ולמדנו‪ ,‬יש מקום לראות את‬ ‫החלל הריק שנוצר‪.‬‬ ‫בפולין בכלל ובאושוויץ‪-‬בירקנאו בפרט‪ ,‬אנו‬ ‫בעיקר רואים מוזיאונים של שואה ופחות‬ ‫"מראות שואה" ‪ -‬כאלה שבהכרח יפיקו את‬ ‫הזעזוע הרגשי עליו מסתמכים כקטליזאטור‬ ‫לזעזוע ערכי‪ .‬דור ה‪ Y-‬רגיש הרבה פחות למראות‬ ‫קשים‪ .‬בעידן של מהפכת המידע‪ ,‬שום מקום‬ ‫אינו רחוק מדי‪ ,‬שום מראה אינו מזעזע מדי‪.‬‬ ‫בלחיצת כפתור ניתן לערוך סיור וירטואלי‬ ‫באותם אתרים שבעבר נדרשנו להרחיק אליהם‪.‬‬ ‫ובכל מקרה‪ ,‬גם באם הגענו וחצינו את השלט ‪-‬‬ ‫‪ - Arbeit macht frei‬עיקר הנטל יהיה על‬ ‫הדמיון שלנו ‪ -‬לראות בעיני רוחנו כיצד היו‬ ‫הטליתות‪ ,‬הנעליים וכלי המטבח שייכים‬ ‫לנרצחים‪ ,‬כיצד גרו בביתנים וחיו להם עשרה‬ ‫אנשים על דרגש יחיד‪ .‬הציפייה כי פולין תחולל‬ ‫את המהפך הערכי‪ ,‬לא רק שהיא מוגזמת אלא‬ ‫מופרכת מיסודה‪ ,‬שכן תהיה חוויה מסעירה ככל‬ ‫שתהיה ‪ -‬היא מוגבלת בזמן ובמקום‪ ,‬ואם היא‬ ‫איננה נוחתת על תשתית כלשהי‪ ,‬הרי שהסיכוי‬ ‫שתחולל מהפך בחיי הפרט הוא קלוש‪.‬‬ ‫בפועל קורה כי לא רק שאין אנו מצליחים‬ ‫להגשים את מטרותינו‪ ,‬אלא שדגש היתר‬ ‫שמושם על עדות השואה הבלתי אמצעית‬ ‫מרחיק אותנו מן הזיכרון‪ .‬אנו יודעים כי ‪75%‬‬ ‫מהתלמידים מודרים מן המסע‪ ,‬ובכך לרוב‬ ‫מחמיצים גם את ההכנה אליו‪ ,‬הכוללת מידה‬ ‫רבה של למידה‪ .‬בעבור החלק הארי הזה‪ ,‬זיכרון‬ ‫השואה לא היה רחוק יותר‪ .‬לראשונה לומדים‬ ‫הם על חלק זה בהיסטוריה היהודית בהיותם‬ ‫בני ‪ .16‬עד אז פגשו בנושא בעיקר בימי השואה‪,‬‬ ‫הכוללים טקסים נטולי טקסט מאורגן‪.‬‬ ‫טקסי השואה הנהוגים בישראל משקפים את‬ ‫היעדר האחידות הטקסטואלית ‪ -‬גם כאן כל‬ ‫אחד עושה בזיכרון כרצונו‪ ,‬כראות עיניו‪ .‬יש‬ ‫מקום לעשות חושבים ולשאול עצמנו‪ :‬האם לא‬ ‫הרחקנו לכת? האם לא הטלנו על המסע את כל‬ ‫יהבנו?‪ .‬יש מקום לשקול את פני הדברים ולהגיע‬ ‫לידי החלטה סדורה‪ .‬אם נחליט כי הנסיעה‬ ‫‪20‬‬ ‫במשלחת של בית ברל משתתפים גם ערבים‬ ‫לפולין היא בבחינת אחרון המאחזים המאחדים‬ ‫בישראל‪ ,‬הרי שעל כל בני הנוער לצאת למסע‬ ‫ללא איפה ואיפה‪ ,‬תוך שאנו הופכים את המסע‬ ‫לרובד נוסף בלמידה ולא הרובד היחיד‪ .‬השואה‬ ‫יכולה להוות עוד עמוד בתשתית הערכית של‬ ‫הפרט‪ ,‬אך אין היא יכולה להחזיק לבדה את כל‬ ‫המערכת‪.‬‬ ‫לא פרה קדושה‬ ‫אפשרות שנייה‪ ,‬היא להחליט כי אין הוכחות‬ ‫מוצקות לתקוות שנתלו במסע‪ ,‬ומשכך‪ ,‬יש לבחון‬ ‫אלטרנטיביות נוספות‪ ,‬כאלה שיצליחו להגשים את‬ ‫המטרות שביקשנו להגשים בהנחלת זיכרון השואה‬ ‫לדורות הבאים‪ .‬ממצאי המחקר הנוכחי מעלים‪ ,‬כי‬ ‫יש מקום לקבל את האפשרות השנייה‪ .‬נראה כי‬ ‫למרות הקונצנזוס החברתי והתמיכה הציבורית‬ ‫שמקבלת הנסיעה לפולין‪ ,‬אין בה כדי להצדיק‬ ‫את כמות המשאבים המושקעים בה‪ .‬לנוכח‬ ‫הממצאים‪ ,‬יש מקום לבחון אפשרויות יעילות‬ ‫יותר‪ .‬אפשרות שכזו היא המסע בישראל המציג‬ ‫אופציה לעבור למידה חווייתית משמעותית לא‬ ‫פחות מאשר חוויית הנסיעה לפולין‪ .‬בישראל של‬ ‫ימינו‪ ,‬המסע לפולין הוא בבחינת "פרה קדושה"‪-‬‬ ‫מעטים הם המעזים לצאת כנגד אחד מן המעוזים‬ ‫האחרונים שנותרו לחברה הישראלית המשוסעת‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬עלינו לזכור‪ ,‬בעוד אנו שבים ומכתתים‬ ‫רגלינו באדמות ניכר‪ :‬מי שלא מוצא שלווה במקום‬ ‫שבו הוא נמצא‪ ,‬ימצא עוד פחות מכך במקום אליו‬ ‫הוא הולך‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬נאמר כי יש בפנינו האתגר לעגן את‬ ‫החוויה הלימודית של "למען ידעו דור אחרון‪,‬‬ ‫בנים כי ייוולדו‪ ,‬יקומו ויספרו לבניהם" (תהילים‪,‬‬ ‫ע"ח)‪ ,‬בבחינת חווית "והגדת‪ "...‬בתשתית חינוכית‬ ‫מוצקה בהוראה שהיא פוסט שואה‪ .‬עלינו‬ ‫להבנות תכניות אלה מן ההיבט הבינתחומי‬ ‫באופן כזה שיכלול אלמנטים מן הספרות‪,‬‬ ‫האזרחות‪ ,‬ההיסטוריה‪ ,‬התנ"ך וכל תחום רלוונטי‬ ‫פורמאלי אחר הנלמד בבית הספר‪ ,‬כך שהאירוע‬ ‫המשמעותי ביותר של המאה ה‪ 20-‬יקבל‬ ‫משמעות רלוונטית למאה ה‪.21-‬‬ ‫לאן מוביל הזיכרון ההיסטורי? מממצאי‬ ‫המחקר עולה כי להוראת שואה בישראל‬ ‫ובעולם יש פוטנציאל לחולל שינוי ערכי‪.‬‬ ‫לשאלה מהו אותו שינוי ערכי שיש לחולל‬ ‫וכיצד‪ ,‬ישנן תשובות רבות ומגוונות‪ .‬כדי‬ ‫להימנע מאינדוקטרינציה של הזיכרון‪ ,‬יש‬ ‫לפעול ללימודי פוסט שואה שיעזרו לנו לעגן‬ ‫את הזיכרון לדורות הבאים‪ ,‬בתכנים מוסכמים‬ ‫שיהוו את התשתית לכל מסגרת חינוכית‪.‬‬ ‫בישראל ובעולם ניצבות מערכות החינוך‬ ‫בפני אתגרים‪ :‬כיצד ננחיל את הזוועה בדור‬ ‫ה"סבבה" וה"אחלה"‪ .‬מהי משמעותם של‬ ‫מושגים כמו אנטישמיות‪ ,‬גזענות‪ ,‬נאציזם ‪-‬‬ ‫בדור "הגלובאלי"‪ .‬מהו מקומה של מדינת‬ ‫ישראל בקרב העמים ‪ -‬כיצד באה לידי ביטוי‬ ‫ה"תקומה" של ישראל לאחר השואה‪ .‬מהי‬ ‫ייחודיותה של שואת היהודים מול תופעות‬ ‫אחרות הקיימות בעולם ומהי המשמעות‬ ‫האזרחית של מושגי אשמה ואחריות לדור‬ ‫הצעיר‪ .‬נראה כי אנו נמצאים על פרשת דרכים‪,‬‬ ‫שיש בה אתגר והיא מחייבת לפעול‪.‬‬ ‫* ד"ר ניצה דוידוביץ'‪ ,‬מנהלת הפיתוח האקדמי‬ ‫באוניברסיטת אריאל‪ ,‬מרצה בתחום תודעת‬ ‫השואה והזהות היהודית‪ ,‬פרופ' דן סואן‪ ,‬ראש‬ ‫המחלקה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת‬ ‫אריאל‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קרקוב‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫המאמר מופיע בספר "זכרון השואה ‪ -‬סוגיות‬ ‫ואתגרים" בעריכת ניצה דוידוביץ ודן סואן‪,‬‬ ‫הוצאת אריאל‪ ,‬ירושלים ‪2011‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫מה קורה לנוער‬ ‫בעקבות המסעות לפולין‬ ‫מחקר שערך פרופ' שאול קמחי‪ ,‬ראש החוג לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ ,‬גילה‪ ,‬כי המסע‬ ‫לפולין גורם לבני הנוער לחיזוק הזהות הישראלית‪ ,‬ליותר הזדהות עם ערכי הציונות‪ ,‬אך מנגד להקצנת‬ ‫תחושותיהם כלפי הערבים‪ ‬‬ ‫מטרת המחקר הייתה לבדוק‪ ,‬האם תהליך‬ ‫ההכנה והמסע לפולין גורמים לשינוי‬ ‫עמדותיהם של בני הנוער בהיבטים שונים‪.‬‬ ‫בין השאר נבדקו‪ :‬פטריוטיזם‪ ,‬זהות ישראלית‪,‬‬ ‫זהות יהודית‪ ,‬לקחים מהשואה‪ ,‬קסנופוביה‬ ‫(פחד מזרים‪ ,‬מבני מיעוטים)‪ ,‬ערכים ליברליים‬ ‫דמוקרטיים‪ ,‬תחושת סכנה אישית‪ ,‬אמון‬ ‫בצה"ל ועמדות פוליטיות‪ .‬‬ ‫המחקר בדק את עמדותיהם של תלמידי‬ ‫כיתות י"א בשלושה מועדים‪ :‬כשלושה חודשים‬ ‫לפני הנסיעה לפולין (בתקופה שקדמה להכנה‬ ‫ולסדנאות לקראת הנסיעה)‪ ,‬מייד לפני הנסיעה‬ ‫(לאחר הסדנאות וההכנה) ואחרי הנסיעה‬ ‫לפולין‪ .‬מדידה רביעית מתוכננת לסיום‬ ‫הלימודים בבית הספר לפני הגיוס לצה"ל‬ ‫(קרוב לשנה לאחר המסע לפולין)‪ .‬‬ ‫ממצאי המחקר מגלים‪ ,‬כי המסע לפולין‬ ‫גורם להבדלים מובהקים בחלק מעמדותיהם‬ ‫של בני הנוער בנושאים חשובים ורגישים‪.‬‬ ‫הבדלים כאלו התגלו בזהות הישראלית‬ ‫לפני הנסיעה ואחריה‪ :‬בני הנוער מרגישים‬ ‫אחרי הנסיעה שהם אוהבים יותר את‬ ‫ישראל וגאים בה‪ ,‬מרגישים כי זהו ביתם‬ ‫ואין הם מתכוונים לעזוב את הארץ‪.‬‬ ‫מסתבר כי למסע לפולין השפעה בכל הנוגע‬ ‫ללקחים מהשואה‪ :‬המחקר מצביע על עליה‬ ‫משמעותית בתפיסה כי ישראל זה המקום‬ ‫היחידי שצריך לחיות בו‪ ,‬שכל יהודי בגולה‬ ‫צריך לעלות לארץ‪ ,‬ושישראל היא המקום‬ ‫הבטוח ביותר ליהודים לחיות בו‪.‬‬ ‫בנוגע לזהות היהודית ‪ -‬עולה מהמחקר‬ ‫כי המסע לפולין גורם לבני הנוער להרגיש‬ ‫שלהיות יהודי זה דבר מסוכן‪ .‬כמו כן‪ ,‬מגדיל‬ ‫המסע את תחושת הסכנה האישית של בני‬ ‫הנוער‪ .‬לשאלה "באיזו מידה אתה חושש‬ ‫שהשואה תחזור שנית?" השיבו בני הנוער‬ ‫באופן הבא‪ :‬לפני הנסיעה ‪ 75% -‬טענו כי אינם‬ ‫חוששים כלל או חוששים במידה מועטה‪,‬‬ ‫‪ 13%‬חוששים במידה בינונית ו‪ 12%-‬חוששים‬ ‫במידה רבה עד רבה מאוד‪ .‬ואילו אחרי הנסיעה‬ ‫התפלגו האחוזים בצורה הבאה‪ 67% :‬טענו כי‬ ‫אינם חוששים כלל או חוששים במידה מועטה‪,‬‬ ‫‪ 17%‬חוששים במידה בינונית ו‪ 16%-‬חוששים‬ ‫במידה רבה עד רבה מאוד‪.‬‬ ‫ממצא מעניין אחר עליו מצביע המחקר‬ ‫מגלה‪ ,‬כי המסע לפולין גורם לעליה בדאגה‬ ‫לבני המיעוטים‪ .‬בני הנוער סבורים כי מחד‪,‬‬ ‫יש להילחם נגד התופעות האנטי דמוקרטיות‬ ‫בעולם ובישראל‪ ,‬לדעתם יש לדאוג לכל בני‬ ‫המיעוטים‪ ,‬אולם מאידך‪ ,‬המסע גורם להם‬ ‫לראות בערבים איום גדול יותר על ביטחונם‬ ‫האישי ועל מדינת ישראל‪ .‬תחושת הסכנה‬ ‫גדלה ואיתה גדלה גם הדחייה של הערבים‪:‬‬ ‫אחוז גדול יותר (מלפני הנסיעה) טוען כי אין‬ ‫לאפשר לערבים לקבל זכויות סוציאליות‪ ,‬שאין‬ ‫לאפשר לערבים להביא את בני משפחותיהם‬ ‫לישראל‪ ,‬שכל הערבים צריכים לעזוב את‬ ‫מדינת ישראל ושיש לשלול את זכויותיהם‬ ‫של הערבים שאינם נאמנים למדינת ישראל‪ .‬‬ ‫המסע והפרדוקס‬ ‫לשאלה "האם הערבים מהווים איום על‬ ‫קיומה של המדינה?" השיבו לפני הנסיעה‬ ‫‪ 48%‬כי הם מסכימים עם אמירה זו במידה רבה‬ ‫עד רבה מאוד‪ 13% ,‬מסכימים במידה בינונית‬ ‫ואילו ‪ 39%‬אינם מסכימים כלל או מסכימים‬ ‫במידה מועטה‪ .‬ואילו אחרי הנסיעה גדל אחוז‬ ‫המסכימים עם אמירה זו במידה רבה עד רבה‬ ‫מאוד ל‪ 18% ,58%-‬טענו כי הם מסכימים‬ ‫במידה בינונית‪ ,‬והשאר (‪ )24%‬מסכימים‬ ‫במידה מועטה או כלל לא‪.‬‬ ‫פרופ' קמחי מסביר כי הפרדוקס העולה‬ ‫במחקר הוא‪ ,‬שמצד אחד‪ ,‬מאורעות השואה‬ ‫מחזקים בקרב בני הנוער את הדאגה‬ ‫למיעוטים כתפיסה אוניברסאלית‪ ,‬ומצד שני‬ ‫– הם תופסים את הערבים כמיעוט מסוכן‪,‬‬ ‫אשר יש לשלול את זכויותיו‪ .‬פרדוקס זה‬ ‫מראה‪ ,‬כנראה‪ ,‬כי בני הנוער עושים הפרדה‬ ‫מוחלטת בין ערכים הנוגעים לעולם הרחב‪,‬‬ ‫ובין ערכים הנוגעים ישירות אליהם‪" :‬כאשר‬ ‫מדובר במיעוטים המשתייכים למדינת ישראל‬ ‫ בני הנוער מגיבים אחרת לגמרי‪ .‬המצב‬‫בארץ נתפס אצלם כמצב ביטחוני מיוחד‪,‬‬ ‫ולכן כאן הערכים של ליבראליות ודאגה כבר‬ ‫לא תופסים‪ .‬וזה מצב אופייני לבני נוער ‪ -‬הם‬ ‫בעד ערכים ליברליים ודמוקרטיים ‪ -‬עד שזה‬ ‫מגיע אליהם ונוגע בהם‪ .‬המסע לפולין שגורם‬ ‫להם לתחושה חזקה יותר של איום על חייהם‬ ‫מביא לכך שבני הנוער הופכים להיות פחות‬ ‫דמוקראטיים כלפי הערבים החיים בישראל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬יש לקחת בחשבון שממצאים‬ ‫אלה מתייחסים להשפעות קצרות טווח‬ ‫של המסע לפולין ורק בהמשך נדע האם‬ ‫השפעות אלה קיימות גם לטווח ארוך יותר"‪.‬‬ ‫בנוגע לחשש כי השואה תחזור שנית‪,‬‬ ‫אומר קמחי‪" :‬כרבע מהאוכלוסייה סבורה‬ ‫כי השואה יכולה להתרחש שנית וזה‬ ‫מצביע על טראומה ברמה הלאומית‬ ‫שהיא לגמרי לא רציונאלית‪ .‬מדובר באסון‬ ‫בסדר גודל שלא נתפס‪ ,‬אסון שעובר‬ ‫בזיכרון הקולקטיבי ומאוד משפיע עלינו‪.‬‬ ‫זהו פחד כללי שאיננו מוגדר‪ ,‬והביקור‬ ‫באושוויץ ובטרבלינקה – הופך אותו לפחד‬ ‫מאוד מוחשי ואז נוצרת התחושה‪ :‬אם זה קרה‬ ‫כבר פעם זה עלול להתרחש שנית"‪.‬‬ ‫לאורך התהליך כולו‪ ,‬ראיין קמחי מספר‬ ‫תלמידים ושאל אותם על חשיבות המסע‬ ‫לדעתם‪ ,‬תחושותיהם‪ ,‬לקחים אפשריים‬ ‫והתרשמויות אחרות‪ .‬באופן כללי ניתן להגיד‬ ‫כי כמעט כל המשתתפים הדגישו במהלך‬ ‫ולאחר המסע את החשיבות העצומה שהם‬ ‫מייחסים לביקור באתרי השואה והרושם הרב‬ ‫שמקומות אלה הותירו בהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניכר‬ ‫היה שבדברי הרוב‪ ,‬ההתייחסות אמוציונאלית‬ ‫בעיקרה וניכרו לא מעט קשיים בניתוח והבנה‬ ‫היסטורית בפרספקטיבה רחבה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫חשיבה חדשה‪:‬‬ ‫האם נשאלות השאלות הנכונות?‬ ‫| שמחה שטיין* |‬ ‫עם ציון ‪ 40‬שנה למרד גטו וארשה בשנת ‪,1983‬‬ ‫נפתחו שערי פולין לראשונה מאז נדרשו אנשי‬ ‫שגרירות ישראל בפולין לעזוב בהתראה של ‪48‬‬ ‫שעות בתגובה למלחמת ששת הימים‪ .‬יהודים‬ ‫מכל רחבי העולם נהרו אל בירת פולין‪ ,‬ובהם‬ ‫שלוש משלחות של בני נוער שהתארגנו ממש‬ ‫בסמוך לאירוע‪ .‬זכיתי להכין את משלחת הנוער‬ ‫של התנועה הקיבוצית המאוחדת ואף ללוותה‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬מזה ‪ 32‬שנים‪ ,‬אני מעורב בתחום מסעות‬ ‫התלמידים לפולין‪.‬‬ ‫ב‪ 1988-‬החלו משלחות מטעם משרד החינוך‬ ‫לפקוד את אדמת פולין‪ .‬מכמה מאות תלמידים‬ ‫ואחר כך אלפים‪ ,‬הגענו לכ‪ 30,000-‬מידי שנה‪.‬‬ ‫הוקמה מנהלת מיוחדת למסעות‪ ,‬יצא חוזר‬ ‫מנכ"ל מיוחד הכולל מידע על פני עשרות‬ ‫עמודים המכסים כל דבר ועניין‪.‬‬ ‫מעת לעת עולות לדיון שאלות באשר למטרות‬ ‫המסע‪ .‬הדיונים בכנסים ובמפגשים‪ ,‬המתייחסים‬ ‫למחקרים אקדמיים בנושא ולשיחות בקרב‬ ‫המעורבים במסעות‪ ,‬עוסקים בתוכן‪ :‬מהם‬ ‫המסרים? מהי מערכת הציפיות מהתלמידים?‬ ‫מהן המשמעויות? מה תורם המסע לתלמיד?‬ ‫מה יעשה התלמיד עם חזרתו מהמסע? וסוגיות‬ ‫נוספות הדנות בתהליך החינוכי‪-‬ערכי לקראת‪,‬‬ ‫במהלך ולאחר המסע‪ .‬כמו כן‪ ,‬עוסקים בעלות‬ ‫המסע ובמחשבה כיצד להוזילו‪ :‬האם ניתן לקצר‬ ‫ימי מסע? האם ניתן לישון באכסניות? האם‬ ‫ניתן להוזיל טיסות‪ ,‬לצמצם במאבטחים? ועוד‬ ‫שאלות‪ ,‬שמנסות להתמודד עם השאלה כיצד‬ ‫יממנו תלמידים חסרי יכולת את המסע וכיצד‬ ‫כספי משרד החינוך מאפשרים לכל מי שחפץ‬ ‫לצאת ללא מגבלת מצב ההורים‪.‬‬ ‫בצד כל אלה‪ ,‬התפרסמו מחקרים המצביעים‬ ‫כי תהליך הבחירה למסע איננו תמיד יוזמת‬ ‫התלמיד‪ ,‬אלא הבניית מסגרת של מסורת בית‬ ‫ספרית ‪" -‬כך היה וכך יהיה"‪ .‬יש המוצאים קשר‬ ‫בין תהליך ההתבגרות לבין "מסע חניכה" לשם‬ ‫קבלה לחברה הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬ויש שמוצאים‬ ‫הצדקה של מצוות "עלייה לרגל" מבלי לשאול‬ ‫שאלות וללא צורך להסביר‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ישנם מחקרים איכותניים שנערכו לקבוצות‬ ‫שחזרו מפולין‪ ,‬ונמצא כי השערות המחקר אכן‬ ‫נתאמתו‪ :‬הנוער חוזר מחוזק בערכים ציוניים‬ ‫(חשיבות קיומה של מדינת ישראל)‪ ,‬ונמצא כי‬ ‫התפיסות הפוליטיות והאידיאולוגיות מתחזקות‬ ‫ואף מקצינות ‪ -‬בערכי יהדות (חשיבותה של הדת‬ ‫ששמרה עלינו לאורך כל ההיסטוריה) ובערכים‬ ‫ישראליים (במשמעות הסמלים‪ ,‬כגון נשיאת‬ ‫הדגל והליכה עמו ככיסוי גוף‪ ,‬שירת ההמנון‬ ‫בקול)‪ .‬נמצא גם מחקר שמצביע כי התלמידות‬ ‫בשלות יותר מאשר התלמידים למסע‪.‬‬ ‫"מטרת המסע איננה המסע‬ ‫כשלעצמו‪ .‬מטרתו המוצהרת‬ ‫היא לעצב ולחזק את בני הנוער‬ ‫ובחינת השייכות והמעורבות‬ ‫למדינתם בעתיד‪ .‬מטרת‪-‬העל‬ ‫היא עיצוב דמותו של האזרח‬ ‫הישראלי בזיקה למורשתו‬ ‫היהודית והציונית"‬ ‫ובסוף כל דיון‪ ,‬מציגים את המציאות המעודדת‬ ‫כי המסע הוא אירוע חינוכי משמעותי רב‬ ‫הצלחה‪ :‬מספר התלמידים גדל מידי שנה‪,‬‬ ‫מתארגנות קבוצות הורים שיוצאות בעקבות‬ ‫חוויות הבנים שחוזרים‪ ,‬צה"ל מוציא מידי שנה‬ ‫אלפי קצינים‪ ,‬נגדים ומשפחות שכולות במסגרת‬ ‫"עדים במדים"‪ ,‬מפעל "מצעד החיים" ועוד‪ .‬זו‬ ‫הצלחה אדירה שמצדיקה את המשך המפעל‪.‬‬ ‫להשוות ציפיות לתוצאות‬ ‫למרות כל אלה‪ ,‬אני מבקש להציג חשיבה‬ ‫חדשה שעולה מתוך חוזר המנכ"ל של משרד‬ ‫החינוך‪ .‬בפרק המשנה החינוכית‪ ,‬בסעיף ‪1.3‬‬ ‫נכתב בין השאר‪" :‬מערכת החינוך בישראל‬ ‫רואה את עצמה מחויבת להנחיל את מלוא‬ ‫המשמעויות (וכאן באה רשימה מפורטת)‬ ‫לילדינו המתבגרים והעתידים להמשיך ולעצב‬ ‫את עתידם ואת קיומם של עם ישראל ומדינת‬ ‫ישראל‪ ...‬לחזק את שייכותם של התלמידים‬ ‫לעם ישראל ואת זיקתם למורשתו ולדורותיו"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מטרת המסע איננה המסע כשלעצמו‪.‬‬ ‫מטרתו המוצהרת היא לעצב ולחזק את בני‬ ‫הנוער ובחינת השייכות והמעורבות למדינתם‬ ‫בעתיד‪ .‬מטרת‪-‬העל היא עיצוב דמותו של‬ ‫האזרח הישראלי בזיקה למורשתו היהודית‬ ‫והציונית‪.‬‬ ‫כדי לבחון אם אכן הושגה מטרת המסע‪ ,‬יש‬ ‫לבחון מספר משתנים במחקר מדיד שיבחן‬ ‫על פני מספר רב של שנים (ויש ניסיון של ‪32‬‬ ‫שנים)‪ .‬יש לבנות מחקר שישווה לאורך שנים‬ ‫קבוצות שהיו במסע למול קבוצות ביקורת‬ ‫שלא נטלו חלק במסע‪ .‬יש לבדוק משתנים‬ ‫רבים‪ ,‬כגון‪ :‬שירות צבאי משמעותי‪ ,‬תרומה‬ ‫למען הקהילה‪ ,‬פעילות התנדבותית תומכת‬ ‫במסגרות נזקקות‪ ,‬מעורבות פוליטית‪ ,‬מיקום‬ ‫בתפקידי מפתח ובבסיסי השפעה על קובעי‬ ‫המדיניות במדינה וכיו"ב‪ .‬אם יימצא מתאם‬ ‫מלא שיצביע על התגייסות משתתפי המסעות‬ ‫באופן יחסי גבוה מאלה שלא היו במסע‪ ,‬הרי‬ ‫שאז נוכל לומר בביטחון כי מטרת המסע‪ ,‬כפי‬ ‫שנקבעה על ידי משרד החינוך כמשנה חינוכית‪,‬‬ ‫אכן עונה על הצרכים והיא באמת מנוף ו"שיאו‬ ‫של תהליך חינוכי לימודי"‪ ,‬כפי שנכתב בהמשך‬ ‫בחוזר המנכ"ל‪ .‬אם יתברר‪ ,‬בעקבות המחקר‪ ,‬כי‬ ‫אין הבדל בין הקבוצות‪ ,‬הרי שיש לראות במסע‬ ‫לא שיא אלא חלק מתהליך חינוכי שמתחיל בגן‬ ‫הילדים ומסתיים לאחר השירות הצבאי‪ ,‬ועל כן‬ ‫יש לבחון את המסעות לפולין בעין שונה ולשוב‬ ‫לבדוק אם המסע אכן מצדיק את הציפיות‬ ‫שרבים תולים בו‪.‬‬ ‫*הכותב הוא היסטוריון ומחנך‪ ,‬מדריך פולין‪,‬‬ ‫איש משרד החינוך ומנכ"ל מוזיאון בית לוחמי‬ ‫הגטאות לשעבר‪ ,‬חבר קיבוץ לוחמי הגטאות‪.‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫איך הכול התחיל?‬ ‫הערות על המסע לפולין‬ ‫| ד"ר נילי קרן* |‬ ‫במרץ ‪ ,2014‬תצא משלחת של תלמידי בית הספר התיכון ביהוד לפולין‪ .‬בין המשתתפים תהיה גם נכדתי‬ ‫הבכורה ‪ -‬נעם‪ .‬המאמר שלהלן מוקדש לה ולחבריה‬ ‫במחצית שנות הששים‪ ,‬בטרם נותקו יחסי‬ ‫ישראל ופולין‪ ,‬ארגנה פרדקה (פרידה) מזיא‪,‬‬ ‫מחנכת חברת הנוער הציוני לשעבר‪ ,‬שתי‬ ‫משלחות ייצוגיות של תלמידי תיכון מתל אביב‬ ‫לפולין‪ .‬למשלחות הללו לא היה הד ציבורי‪ ,‬אם‬ ‫כי צריך לזכור שבבתי הספר עוד לא לימדו על‬ ‫השואה‪ ,‬למרות שהיו אלה השנים הראשונות‬ ‫אחרי משפט אייכמן (‪.)1963-1964‬‬ ‫"כמו היום‪ ,‬כך גם אז‪ ,‬לפני‬ ‫‪ 28‬שנים‪ ,‬ערכנו טקס זיכרון‪,‬‬ ‫בכינו ושרנו את "התקווה"‪,‬‬ ‫אבל בהרכנת ראש‪ ,‬בתחושת‬ ‫התייחדות עם הקורבנות ולא‬ ‫עם עצמנו‪ .‬לא התרסנו עם‬ ‫הדגל ולא חיפשנו את "הפולנים‬ ‫האשמים"‪ .‬חיפשנו נחמה"‬ ‫חלפו ‪ 20‬שנה‪ ,‬ראשית שנות ה‪ .80-‬פולין‬ ‫ביקשה להיפתח למערב‪ ,‬ועושה זאת דרך‬ ‫ארגון אירועים לציון ‪ 40‬שנה למרד גטו וארשה‬ ‫ואירועים לפתיחת הביתן היהודי במחנה‬ ‫המוות אושוויץ ‪.1‬‬ ‫לאירועים האלה יצאו משלחות של שרידי‬ ‫השואה‪ ,‬הלוחמים‪ ,‬משלחות מטעם תנועות‬ ‫הנוער שחבריהן עמדו בראש המרידות‬ ‫בוארשה ובמקומות נוספים‪ .‬והייתה גם קבוצה‬ ‫של אמנים‪ ,‬שהמשותף לרובם היה שהם היו‬ ‫בני "הדור השני" ‪ -‬ביטוי שנשמע אז בפעם‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫הביקור בפולין נעשה ללא כל הכנה מיוחדת‪,‬‬ ‫להוציא הכנה של משרד החוץ‪ .‬בני הנוער‬ ‫באו לייצג את ישראל יותר מאשר ללמוד על‬ ‫פולין ויהודיה לפני המלחמה ובמהלכה‪ .‬אולם‬ ‫הם חזרו נסערים ועמוסי רגשות‪ ,‬ושיתפו בכך‬ ‫בני קיבוצים אחרים‪ .‬כך נזרע הרעיון בליבם‬ ‫של תלמידי כיתה י"א מקיבוץ בארי‪ ,‬שביקשו‬ ‫להתארגן ולצאת למסע לימודי בפולין‪ .‬איש‬ ‫לא עשה מסע כזה לפניהם‪ .‬המחנכים פנו אליי‪,‬‬ ‫כראש המרכז להוראת השואה במכללת סמינר‬ ‫הקיבוצים בתל אביב‪ ,‬וביקשו ממני לקחת על‬ ‫עצמי את ההכנה‪.‬‬ ‫כמי שלא הייתה בפולין קודם לכן‪ ,‬אך‬ ‫כמומחית ללימודי השואה‪ ,‬שמחתי כאשר‬ ‫פנו אליי בני הנוער וביקשו ממני להכין אותם‬ ‫וגם ללוות אותם במסע הבלתי שגרתי הזה‪.‬‬ ‫תכנית ההכנה שלנו נבנתה מבלי שהכרנו את‬ ‫פולין‪ ,‬הבנו שצריך לעשות עבודה רצינית טרם‬ ‫היציאה‪ .‬כך נולדה תכנית ההכנה למסעות‬ ‫לפולין האמורה לשמש עד היום כמסגרת‬ ‫המחייבת כל קבוצת תלמידים היוצאת לפולין‪:‬‬ ‫ששה חודשים של הכנה‪ ,‬שבסופה יוצאים‬ ‫למסע בן ‪ 7-8‬ימים‪.‬‬ ‫המסע יצא לדרך באפריל ‪ 1986‬לפני ‪ 28‬שנים‪.‬‬ ‫זו לא הייתה משלחת ייצוגית‪ ,‬זו הייתה כיתה‬ ‫שלמה‪ ,‬ששמעה על האפשרות הזאת והתלמידים‬ ‫ומוריהם ביקשו להתנסות בחוויה‪ .‬הם עבדו‬ ‫ואספו שקל לשקל כדי שהמסע לא יהיה כעול‬ ‫על הקיבוץ שהיה אז במצוקה כלכלית‪ .‬פולין‬ ‫הייתה עדיין מדינה בגוש המזרחי‪ ,‬ובתיאום עם‬ ‫התנועה הקיבוצית המאוחדת הגענו כאורחי‬ ‫"אגודת קורצ'ק" הפולנית‪ .‬התגוררנו במוסדות‬ ‫החינוך הפנימיתיים של האגודה בתנאים לא‬ ‫פשוטים והתנהלנו בצניעות גדולה‪ .‬לא היו לנו‬ ‫חולצות משלחת וגם לא סווטשירט ייצוגי‪.‬‬ ‫אנחנו לא היינו החשובים ‪ -‬הם היו החשובים‪.‬‬ ‫הם שהיו ואינם‪.‬‬ ‫הייתה במסע הזה חוויה ראשונית משותפת‬ ‫לתלמידים ולמלווים‪ ,‬וכמובן לי‪ ,‬שהייתי‬ ‫מימין‪ :‬רוז'קה קורצ'ק (‪ ,)2‬גדעון האוזנר (‪ ,)4‬שרה שנר‪-‬‬ ‫נמשית (‪ )5‬ופרדקה מזיא (‪ .)6‬ביקור המשלחת הרשמית‬ ‫בבירקנאו‪1963 ,‬‬ ‫"מומחית" לאירועי השואה‪ ,‬אך לא העליתי‬ ‫בדמיוני כיצד נראה ההיעדר ‪ -‬החלל הריק‬ ‫שהותירו שלושה מיליון יהודים‪ .‬חסרונם זעק‬ ‫מכל פינה ומכל רחוב בוורשה או קראקוב‪,‬‬ ‫שהמו בעבר מקולותיהם של ילדים וילדות‪,‬‬ ‫אימהות ואבות‪ ,‬דתיים וחילוניים‪ ,‬ציונים‬ ‫ובונדיסטים‪ .‬כך חשנו גם בביקור בעיירות‬ ‫ובבתי עלמין שכוחי‪-‬אל‪.‬‬ ‫"בואו נעצור לרגע‪ ,‬בואו נבחן‬ ‫את המסעות לפולין מחדש‪,‬‬ ‫ננסה לבחון את יעדיהם‪ ,‬האם‬ ‫העשייה החינוכית נכונה בעת‬ ‫הזאת‪ .‬כפי שזה נראה עכשיו –‬ ‫לי לא נותר אלא לחזור ולהיזכר‬ ‫באותו מסע שהייתי שותפה לו‬ ‫לפני שנות דור"‬ ‫באתרי מחנות המוות בהם ביקרנו התעצם‬ ‫הכאב לנוכח התדהמה האוחזת בך כשאתה‬ ‫ניצב מול תנורי המשרפות במאידנק‪ ,‬או‬ ‫באושוויץ‪ ,1‬כשאתה קולט שמערכת אנושית‬ ‫שלמה התגייסה כדי לייצר את תעשיית המוות‬ ‫הזאת שלא הייתה כמותה בעבר‪ .‬כמו היום‪,‬‬ ‫כך גם אז‪ ,‬לפני ‪ 28‬שנים‪ ,‬ערכנו טקס זיכרון‪,‬‬ ‫בכינו ושרנו את "התקווה"‪ ,‬אבל בהרכנת ראש‪,‬‬ ‫המשך בעמוד ‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫המשך מעמוד ‪23‬‬ ‫בתחושת התייחדות עם הקורבנות ולא עם‬ ‫עצמנו‪ .‬לא התרסנו עם הדגל ולא חיפשנו את‬ ‫"הפולנים האשמים"‪ .‬חיפשנו נחמה‪.‬‬ ‫אחד משיאי המסע הזה היה ליל הסדר‬ ‫שערכנו בבית הילדים ע"ש יאנוש קורצ'ק‬ ‫בוארשה‪ .‬את כל המצרכים הבאנו מהארץ‪.‬‬ ‫בנות המשלחת בישלו מרק‪ ,‬ויחד עם אחת‬ ‫מניצולות השואה בוארשה שעבדה עם קורצ'ק‬ ‫הם הכינו כופתאות והחביאו בתוכן הפתעות‬ ‫לילדים‪ ,‬כמו שקורצ'ק היה עושה‪ .‬את ארוחת‬ ‫ליל הסדר הזו לא נשכח כל חיינו‪ .‬הגיעו כל‬ ‫מיני אנשים מבוגרים‪ ,‬יהודים בודדים שממש‬ ‫אספנו אותם ליד בית הכנסת נוז'יק‪ .‬שירה‬ ‫כזאת לא נשמעה בוארשה שנים רבות‪ .‬אולי‬ ‫זה היה הסדר הראשון הציבורי אחרי השחרור‬ ‫בבית הילדים של קורצ'ק‪.‬‬ ‫חזרנו מהמסע‪ ,‬נרגשים‪ ,‬אבלים ועצובים‪ ,‬עם‬ ‫כל כך הרבה שאלות; היה נראה שצריך לעבור‬ ‫עוד זמן רב עד שנוכל לעכל את החוויה‪ ,‬לנסח‬ ‫את השאלות ולהמשיך ולנסות למצוא את‬ ‫התשובות בלמידה‪ ,‬לא רק לגבי היותנו בני העם‬ ‫היהודי‪ ,‬הקורבנות‪ ,‬אלא היותנו בני אדם ‪ -‬בני‬ ‫אותו מין אנושי שביצעו את הזוועה שאת‬ ‫אותותיה פגשנו בפולין‪.‬‬ ‫כשאני חושבת על המסעות של היום‪ ,‬על‬ ‫ההמוניות‪ ,‬על הפיכת המסע לאמצעי להשגת‬ ‫מטרות אחרות ולא מטרה כשלעצמה‪ ,‬על‬ ‫ההיבטים המסחריים‪-‬כלכליים שלו‪ ,‬על‬ ‫הלאומנות המבצבצת במסעות רבים‪ ,‬על‬ ‫ההתנשאות הישראלית והעיסוק בעצמנו‬ ‫במקום בהם‪ ,‬שם‪ ,‬אז‪ ...‬אני מנסה לחזור‬ ‫ולהציע‪ :‬בואו נעצור לרגע‪ ,‬בואו נבחן את‬ ‫המסעות לפולין מחדש‪ ,‬ננסה לבחון את‬ ‫יעדיהם‪ ,‬האם העשייה החינוכית נכונה בעת‬ ‫הזאת‪ .‬כפי שזה נראה עכשיו – לי לא נותר אלא‬ ‫לחזור ולהיזכר באותו מסע שהייתי שותפה לו‬ ‫לפני שנות דור‪.‬‬ ‫* הכותבת היא חוקרת השואה והשפעתה על‬ ‫לימודי השואה ועיצוב הזיכרון‪ .‬עמיתת מחקר‬ ‫במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב‪ ,‬הייתה‬ ‫הראשונה שהכינה וליוותה כיתת תלמידי‬ ‫תיכון מקבוץ בארי למסע בפולין בשנת ‪.1986‬‬ ‫‪24‬‬ ‫חובה מוסרית לבקר‪ .‬הר האפר‪ ,‬אושוויץ‬ ‫כן לנסוע לפולין‬ ‫| רון כתרי*|‬ ‫בביה"ס הריאלי העברי בחיפה‪ ,‬אותו ניהלתי (שיתעצם אחרי השיבה מן המסע)‪ ,‬שבבסיסו‬ ‫במשך ‪ 17‬שנים עד לאחרונה‪ ,‬נהוג לשגר מדי העצמת מרכיבים כסובלנות‪ ,‬שלילת אפליה‬ ‫שנה‪ ,‬זה שנים‪ ,‬משלחת של תלמידי י"א לפולין‪ ,‬וגזענות ועיסוק מעשי בהטמעת ערך "ואהבת‬ ‫בעקבות העולם היהודי שנחרב ובניסיון ללמוד לרעך כמוך"‪ .‬לאחר פירוק המזוודות והשיבה‬ ‫מעט אודות אימי השואה‪ .‬מדי פעם עולה למעגל הלימודים הסדור‪ ,‬שומה עלינו לוודא‬ ‫קריאה בציבור הישראלי (ובבית ספרנו בתוך שמוקדשים זמן ומאמץ חינוכי כדי לשים‬ ‫כך) לחדול מן הניעה לפולין‪ ,‬מנימוקים שונים המשתמע והלקחים על השולחן‪.‬‬ ‫שלא אפרטם כאן‪ ,‬ולפתח‪ ,‬כאן בארץ‪ ,‬חלופות‬ ‫השלישי‪ :‬מן הניסיון למדנו כי אפשר לבנות‬ ‫חינוכיות‪ ,‬שישיגו לכאורה מטרות דומות‪.‬‬ ‫את מרכיבי המסע באופן מאוזן ומשלים זה‬ ‫מניסיוני רב השנים עם המתכונת הנוכחית לזה‪ .‬טעות היא בעיניי‪ ,‬ולא מעטים שוגים בכך‪,‬‬ ‫והכרת רבים מטיעוני ה"בעד" ו"נגד"‪ ,‬אני סבור לבנות את המסע רק‪ ,‬או בעיקר‪ ,‬על מעמדים‬ ‫כי אין תחליף אמיתי למפגש הבלתי אמצעי עם טקסיים וריגושים מוחצנים‪ ,‬המתעוררים‬ ‫המצג בפולין וכי נכון להוסיף ולשגר משלחות במידה ידועה מן המפגש הבלתי אמצעי עם‬ ‫תלמידים לפולין גם בעתיד‪ ,‬אך לעשות זאת אתרי מפעל המוות ושרידיו‪ .‬תוכנית מאוזנת‪,‬‬ ‫בכפוף לכמה כללים חשובים‪:‬‬ ‫תשזור בימות המסע גם "נגיעות" באתרי חיים‬ ‫הראשון‪ :‬הכנה מעמיקה וראויה לקראת יהודיים בפולין‪ ,‬הן בשרידי העבר והן בביטוי‬ ‫המסע‪ ,‬חשובה בעיני אף יותר מן הנסיעה המתחדש לקיום יהודי‪ .‬חיוני גם להקדיש זמן‬ ‫עצמה‪ .‬עיון בהוויית העולם היהודי באירופה במהלך המסע לשיח‪ ,‬להפגת מתחים ורגשות‪,‬‬ ‫טרם עליית הנאצים והכרת אורח חיי הקהילות לשאילת שאלות‪...‬‬ ‫היהודיות באירופה (לגווניהן ולמאפייני‬ ‫חשיבות רבה אני מייחס להקפדה על‬ ‫תרבותן)‪ ,‬חייב לשמש כר בסיסי להכנת ליבם מהלכי תיעוד של המשתתפים את קורותיהם‪,‬‬ ‫של בני הנוער‪ ,‬כמו גם תודעתם‪ ,‬לקראת המסע‪ .‬בסיס מסייע לעיסוק בעתיד במה שנלמד‬ ‫על רקע זה‪ ,‬נכון להרחיב את מערכי הלימוד ונחווה במסע‪ .‬לא רק תמונות קבוצתיות‬ ‫העוסקים בשתי מלחמות העולם באירופה עטויות דגלים ליד שרידי קרמטוריום או‬ ‫ובתקופה המורכבת ביניהן‪ ,‬שהיוותה ערש דרגשים בבירקנאו‪ ,‬חלקן במתכונת "‪,"SELFY‬‬ ‫לידה לתנועות הפאשיסטיות והנאצית‪ .‬על כמנהג סמארטפונינו‪ ,‬אלא רישום מילולי‬ ‫שתי רגליים אלו‪ ,‬ניתן ללמד את המכניזם של מתעד של אירועים‪ ,‬חוויות‪ ,‬שאלות‪ ,‬לבטים‬ ‫הדרת היהודים‪ ,‬פריחת האנטישמיות וכינונם וספקות‪ ,‬הנקרים למכביר בדרכי התלמידים‬ ‫של מנגנוני הביצוע להשמדת העם היהודי‪.‬‬ ‫במסעם‪ .‬למיטב שיפוטי‪ ,‬יישומם של כללים‬ ‫השני‪ :‬הבנה‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬של אלה והקפדה עליהם‪ ,‬תעניק עומק ואיכות‬ ‫המבוגרים – מעצבי המסע‪ ,‬מלוויו ומדריכיו חינוכית למסע התלמידים לפולין ותצדיק את‬ ‫– כי המסע עצמו אינו אלא כלי חינוכי רב ההשקעה הניכרת‪ ,‬בזמן ובממון‪ ,‬בהכנת המסע‬ ‫משמעות וערך‪ ,‬אך טעון ומורכב יש להדגיש‪ .‬ובמימושו‪.‬‬ ‫הוא אינו עומד בפני עצמו‪ ,‬אלא מהווה חוליה‬ ‫חשובה בין שלב ההכנה לקראתו למה שיבוא‬ ‫*הכותב שימש עד לאחרונה כמנהל בית‬ ‫אחריו‪ .‬עפ"י הבנתי‪ ,‬נועדו מרכיבי המסע הספר הריאלי בחיפה‪ .‬בתפקידו האחרון בצבא‬ ‫להכשיר לבבות לתהליך חינוכי מתמשך היה דובר צה"ל‬ ‫המסע לפולין‬ ‫מסע אל מחוזות התקומה‬ ‫המכון להוראת השואה‪" ,‬בית העדות"‪ ,‬מציע דגם של מסע חוויתי‪-‬לימודי בן ארבעה ימים בישראל‪.‬‬ ‫דגם זה‪ ,‬שניתן לראות בו גם אלטרנטיבה למסע לפולין בשל העלויות הגבוהות‪ ,‬מטפל בתכני השואה‬ ‫והתקומה באמצעות מסע בן ארבעה ימים בישראל‪ ,‬המוצע לתלמידי כיתות י"א וי"ב‬ ‫| ניצה דוידוביץ‪ ,‬דן סואן ולילי הבר |‬ ‫במסגרת המסע‪ ,‬מעמיקים התלמידים בנושא‬ ‫השואה והתקומה באופן פעיל‪ ,‬על ידי קיום סדנאות‪,‬‬ ‫צפייה מונחית בסרטים‪ ,‬פגישות עם ניצולים‪,‬‬ ‫סיורים באתרים ויישובים שונים ברחבי הארץ וכן‬ ‫ביקורים באנדרטאות ובמוזיאונים‪ .‬התכנית של‬ ‫בית העדות‪ ,‬המכונה "משואה לתקומה"‪ ,‬מתקיימת‬ ‫בסיועה של "ועידת התביעות"‪ ,‬המסבסדת ‪50%‬‬ ‫מעלות המסע לכל תלמיד‪.‬‬ ‫מאז החלה התכנית לפעול בשנת ‪ ,2006‬יצאו‬ ‫למעלה מ‪ 2,400-‬בני נוער ולמעלה מ‪ 75-‬בתי‬ ‫ספר ברחבי הארץ (אך זהו בכל זאת מספר קטן‬ ‫ביותר בהשוואה למסות הגדולות של תלמידים‬ ‫היוצאים לפולין מדי שנה)‪ .‬מטרות התכנית‬ ‫כוללות בין היתר‪ :‬העמקת הידע של התלמידים‪,‬‬ ‫יצירת אמפתיה לעולם היהודי שחרב‪ ,‬הגברת‬ ‫הזהות היהודית‪-‬ישראלית והענקת מענה חברתי‬ ‫לאלה שאינם יוצאים לפולין‪ .‬מבחינת התוכן‪,‬‬ ‫כולל המסע מספר נושאים מרכזיים המהווים‬ ‫את הציר הלימודי‪ :‬החיים היהודיים באירופה‬ ‫ובצפון‪-‬אפריקה לפני מלחמת העולם השנייה;‬ ‫שואת יהודי אירופה; תקומה ‪ -‬שארית הפליטה‬ ‫בארץ ישראל (תחום הייחודי למסע בישראל);‬ ‫יהודים בכלל והיישוב היהודי בארץ ישראל‬ ‫בצבאות הברית במלחמת העולם; זיכרון השואה‬ ‫והנצחתה במדינת ישראל‪.‬‬ ‫תכנית המסע כולה נשענת על אתרים הקיימים‬ ‫בישראל‪ ,‬מתוך כוונה להעמיד תכנית ייחודית‬ ‫שאינה מתנגשת עם טיולי בתי הספר האחרים‬ ‫או עם קיומם של סמינרים רעיוניים בנושא‬ ‫השואה‪ .‬אתרים אלה כוללים מוסדות ומכונים‬ ‫להנצחת השואה ולהוראתה‪ ,‬אתרים במרחב‬ ‫הפתוח ומסלולי הליכה רגליים‪.‬‬ ‫מוסדות ומכונים להנצחת השואה ולהוראתה ‪-‬‬ ‫כל אחד מהמוסדות והמכונים המטפלים בתחום‬ ‫השואה בישראל מגדיר לעצמו תחום התמחות‪,‬‬ ‫הן בהיבטי הנצחה ומחקר והן בהיבט החינוכי‪.‬‬ ‫ההדרכה במכונים מתבצעת בידי הסגל החינוכי‬ ‫המקומי‪ ,‬כשמדריכי המסע אחראים ליצירת‬ ‫הקישור הרציף של התכנית המופעלת באתר‬ ‫לתכנית המסע‪ .‬כל אחד מהמכונים ערוך ומתאים‬ ‫לקליטת קהל תלמידים לסמינרים נושאיים‬ ‫בתחום השואה‪ ,‬ללא קשר למסע "משואה‬ ‫לתקומה"‪.‬‬ ‫אתרים במרחב הפתוח ‪ -‬בישראל אתרים רבים‬ ‫במרחב הפתוח‪ ,‬שהם רלוונטיים להדרכה בנושא‬ ‫השואה והתקומה‪ .‬ההדרכה באתרים אלה הינה‬ ‫באחריות מדריכי המסע‪.‬‬ ‫מסלולי הליכה ‪ -‬במסע ניתן לשלב מסלולי‬ ‫הליכה קצרים‪ .‬חלק מהסיורים הם בעלי‬ ‫משמעות תוכנית‪ ,‬כגון ההליכה בעקבות לוחמים‬ ‫משארית הפליטה בשדות הקרב של מלחמת‬ ‫העצמאות‪ ,‬שנועדה להמחיש את עוצמת‬ ‫מעשיהם‪ .‬חלק מהסיורים הם בעלי משמעות‬ ‫ערכית כללית‪ ,‬של היכרות עם נופי הארץ‬ ‫המבטאים את מעשה התקומה‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההליכה‬ ‫הרגלית היא הזדמנות לפורקן אישי וקבוצתי‪,‬‬ ‫במטרה למתן את העומס הרגשי המוטל על‬ ‫התלמידים‪ .‬ניתן לצרף איש עדות‪ ,‬שעדותו‬ ‫רלוונטית למסלול ההליכה‪.‬‬ ‫"מטרות המסע הישראלי זהות‬ ‫למטרות ששרטט משרד החינוך‬ ‫בנוגע למסעות לפולין‪ :‬חיזוק‬ ‫הזהות הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬היכרות‬ ‫עם העבר של הקהילה היהודית‬ ‫שחרבה והקשר שלו להווה ‪-‬‬ ‫לקיומה של מדינת ישראל"‬ ‫אפשר גם אחרת‬ ‫תכנית המסע האלטרנטיבית המוצעת על ידי‬ ‫"בית העדות"‪ ,‬מציגה מתודה חווייתית נוספת‪,‬‬ ‫מעמיקה ומקיפה‪ ,‬החושפת את התלמיד לא‬ ‫רק אל מה שהיה ואיננו אלא למה שישנו והננו‪.‬‬ ‫מטרות המסע הישראלי זהות למטרות ששרטט‬ ‫משרד החינוך בנוגע למסעות לפולין‪ :‬חיזוק‬ ‫הזהות הישראלית‪-‬יהודית‪ ,‬היכרות עם העבר‬ ‫של הקהילה היהודית שחרבה והקשר שלו‬ ‫להווה ‪ -‬לקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אלטרנטיבה למסעות‪ .‬מוזיאון בית עדות בניר גלים‬ ‫לפנינו אפוא שתי מתודות זהות במטרותיהן‬ ‫ובגישה החינוכית עליה נשענות ‪ -‬הלמידה‬ ‫החווייתית ‪ -‬כאשר ההבדל המרכזי ביניהן‬ ‫מצוי באתר ההתרחשות‪ :‬האחת לוקחת את‬ ‫הצעירים אל מחוזות השואה‪ ,‬והאחרת ‪ -‬אל‬ ‫מחוזות התקומה‪ .‬לאור הזהות התכליתית של‬ ‫המסעות ובשל ההבדלים המשמעותיים במידת‬ ‫המשאבים הנדרשת מהם‪ ,‬נשאלה השאלה‪ ,‬האם‬ ‫ובאיזו מידה ישנם הבדלים בהשפעות של כל‬ ‫אחת מן התכניות על התלמידים‪.‬‬ ‫ממצאי מחקרה של רפאלי (‪ ,)2009‬שנערך‬ ‫במטרה לספק הערכה לבית העדות לגבי‬ ‫יעילות המסע בישראל‪ ,‬העלו כי רוב רובם של‬ ‫התלמידים (כ‪ )93%-‬הסכימו שהמסע בארץ‬ ‫תרם להם דבר מה‪ .‬לפי תפיסת רוב התלמידים‬ ‫ מטרות המסע מתקיימות‪ .‬אחוז גבוה (כ‪)70%-‬‬‫מהתלמידים הסכימו במידה רבה עד רבה מאד‬ ‫עם מטרות תכנית המסע (גיבוש חברתי‪ ,‬העמקת‬ ‫הידע בנושא השואה והגברת הזהות היהודית‬ ‫והישראלית)‪ .‬כמו כן‪ ,‬התלמידים הזכירו באופן‬ ‫ספונטני מגוון של דברים שבהם הם נתרמו או‬ ‫למדו במהלך המסע‪ ,‬חלקם חופפים למטרות‬ ‫המוצהרות של תכנית המסע‪ :‬תרומת המסע‬ ‫לידע אודות השואה והתקומה‪ ,‬העמקת ההבנה‬ ‫והמודעות לשואה ולתקומה והתחזקות הגאווה‬ ‫הלאומית ואהבת הארץ‪ .‬דיווח התלמידים על‬ ‫התחזקות הזהות היהודית והדתית היה גבוה‬ ‫יותר במגזר הדתי והמסורתי מאשר במגזר‬ ‫החילוני‪ ,‬כמו גם מידת נכונותם של התלמידים‬ ‫להקשיב ולהתרכז בחוויות המסע‪( .‬מתוך הספר‬ ‫"זכרון השואה ‪ -‬סוגיות ואתגרים")‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫בית הכנסת אבן דנאן‪ .‬אפשר לנסוע גם לכאן‬ ‫קריאה למסע אחר‬ ‫| ד"ר חיים גרוסמן* |‬ ‫בתמצית הדברים עומדת קריאה לביטול הפרויקט הממלכתי של המסע לפולין‪ ,‬לטובת פרויקטים‬ ‫חינוכיים חלופיים של מסע אחר‪ ,‬אל יעדים ערכיים אחרים בארץ ומחוצה לה‬ ‫חווית העצמאות ותהליך הבניה הלאומי‬ ‫והביטחוני בשנותיה הראשונות של המדינה‪,‬‬ ‫עמעמו את זיכרון מוראות השואה היהודית‪,‬‬ ‫אך הבליטו את משמעותה באמצעות "שלילת‬ ‫הגולה" ולקחה הציוני‪ ,‬בדמות הצורך והמשמעות‬ ‫הקיומית של מדינת ישראל הריבונית הממשיכה‬ ‫לחיות בצל איום‪ .‬מעצבי המדיניות הממסדית‬ ‫ביקשו להנציח את ההיבט הלאומי‪-‬ציוני של‬ ‫זיכרון השואה גם בהדגשת ה"כאן" בירושלים‬ ‫בניגוד ל"שם" באירופה‪ .‬זיכרון אירועי השואה‬ ‫ולקחיה הפך ל"יום הזיכרון לשואה ולגבורה"‬ ‫ב‪ ,1959-‬תוך ניסיון להבנות מסגרת בה התקיימו‬ ‫שני מרכיבים מובחנים ומובדלים‪ :‬שואה וגבורה‪.‬‬ ‫בשיח הציבורי בארץ הודגש ההבדל בין גלות‬ ‫שהלכה אל מותה "כצאן לטבח"‪ ,‬לבין דור‬ ‫ישראלי שלחם לריבונותו ומימשה בגבורתו‪.‬‬ ‫בשל אי הנוחות הרבה ממבוכת הוויית "כצאן‬ ‫לטבח"‪ ,‬בשל הקושי להתמודד ולקלוט את‬ ‫עוצמת הממדים הטראגיים של השואה ובשל‬ ‫החשש מזעזוע נפשי בקרב דור צעיר לנוכח‬ ‫סיפור האימה‪ ,‬הוצגה השואה בשנות החמישים‬ ‫בעיקר מאספקט של גבורה יהודית לוחמת‪.‬‬ ‫החשש משואה נוספת מול אויב ערבי‪ ,‬המבקש‬ ‫לבטל את קיומנו הפיזי במרחב זה ו"לזרוק את‬ ‫כל היהודים לים"‪ ,‬המשיך לקיים מימד של‬ ‫זיכרון השואה ואירועיה‪ .‬בן גוריון לא החמיץ‬ ‫שום הזדמנות תקשורתית‪ ‬פומבית להציג את‬ ‫הקשר הנמשך בין נאצים בכירים למנהיגות‬ ‫הערבית ‪ -‬שיח רצוף ביטויים שואתיים‪ ,‬שחיזק‬ ‫‪26‬‬ ‫מציאות הווה מאיימת של "האומה והמוות"‪,‬‬ ‫כהגדרת ההיסטוריונית פרופ' עדית זרטל‪.‬‬ ‫המסע לפולין הוא "מצעד החיים" של‬ ‫משתתפיו המשמשים מטפורה לעם היהודי כולו‬ ‫המבקש להוכיח את ניצחון חיותו חרף מחריביו‪.‬‬ ‫כך הולכת ומתמסדת מסורת של אירועי המונים‪,‬‬ ‫יהודים וישראלים‪ ,‬תלמידים ואנשי צבא‪ ,‬ברגל‬ ‫וברכב‪ ,‬המבקשים להמחיש משמעות זו באקט‬ ‫מסמל‪ ,‬המקבץ את משתתפיו אל גיא ההריגה‬ ‫ומבקש להוכיח‪" :‬אנחנו כאן"‪ .‬‬ ‫"השיבה לשורשים היהודיים אינה‬ ‫מתקיימת באמת‪ ,‬כי לא אליהם‬ ‫חוזרים אלא לשורשים מתים‪:‬‬ ‫קברים הנטועים בערימות אבק‬ ‫אדם‪ ,‬שנחנק ונשרף רק בשל‬ ‫יהדותו‪ .‬אינך רואה יהודי ‪ -‬אלא‬ ‫מצד סופו המר‪ .‬אינך מכיר גולה‬ ‫ותפארתה‪ ,‬אינך מכיר יהודי‬ ‫בתרבותו הפורחת‪ ,‬אלא רק‬ ‫בקיצו הטראגי"‬ ‫המסע מבקש לייצר בקרב משתתפיו חוויית‬ ‫לאומיות ישראלית גאה‪ ,‬שבניגוד לעבר כורכת‬ ‫גולה יהודית כהמשך של הוויה ציונית בארץ‬ ‫ולא כניגוד לה‪ .‬חיזוק הזהות הישראלית‪ ,‬ששיאו‬ ‫המומחש מתקיים בשירת "התקווה" בפתחן‬ ‫של משרפות ותאי הגז‪ ,‬המסמלת גאווה רבתי‬ ‫בפיתרון ציוני לאומי של התקיימות ריבונית‬ ‫בארץ‪ .‬מראה התופת מייצר את הלקח‪ :‬כאן‪ ,‬על‬ ‫פתחו של גיא ההריגה‪ ,‬מבשילה המשמעות של‬ ‫גורלו של עם חלש ומפוזר ומתחזקת‪ ,‬לחילופין‪,‬‬ ‫תודעת הצורך החד‪-‬משמעי במדינה עצמאית‪,‬‬ ‫חזקה‪ ,‬שבניה שוב אינם למשיסה‪.‬‬ ‫לתפיסת והבנת הכותב לא מתקיימים יעדים‬ ‫חינוכיים אלה‪ ,‬אלא במעט‪ ,‬ו"פרויקט מסע" של‬ ‫חבירה לשורשי עבר יהודי‪ ,‬כחלק מן החזרה‬ ‫ל"שם"‪ ,‬מתמצת במראה לקח מוגבל וחד מימדי‪:‬‬ ‫לאומיות ישראלית של כוח במציאות נמשכת‬ ‫של עולם עוין‪ .‬ביטול שלילת הגולה בהוויית‬ ‫הישראליות היא תופעה ראויה‪ ,‬שכן התהליך הציוני‬ ‫נבנה מלאכותית‪ ,‬ולראייה נראטיב על שהתפורר‪.‬‬ ‫ואולם‪ ‬החיבור אל הוויית עולם יהודי גדוש חיים‪,‬‬ ‫תרבות ומסורת דורות נעשה דרך עולם מת‪...‬‬ ‫השיבה לשורשים היהודיים אינה מתקיימת‬ ‫באמת‪ ,‬כי לא אליהם חוזרים אלא לשורשים‬ ‫מתים‪ :‬קברים הנטועים בערימות אבק אדם‪,‬‬ ‫שנחנק ונשרף רק בשל יהדותו‪ .‬אינך רואה‬ ‫יהודי ‪ -‬אלא מצד סופו המר‪ .‬אינך מכיר גולה‬ ‫ותפארתה‪ ,‬אינך מכיר יהודי בתרבותו הפורחת‪,‬‬ ‫אלא רק בקיצו הטראגי‪ .‬כך מתקיים לצערי מסע‬ ‫אל שורשים‪ ,‬כריטואל של לאומיות המתנהל‬ ‫בצל המשרפה‪ .‬פטריוטיזם שתשתיתו האידיאית‬ ‫חורבן ואפר‪.‬‬ ‫הלקח אינו מחזק את אהבת הארץ אלא‬ ‫רק את המשוואה "חלש ‪ -‬שואה"‪" ,‬חזק ‪-‬‬ ‫ביטחון"‪ ‬בגבולות מחשבה של "לא עוד"‪ ,‬שאינו‬ ‫המסע לפולין‬ ‫נפרט לפרוגראמה של איך כן אלא רק של‬ ‫התחברות למשוואה של "העולם כולו נגדנו"‪,‬‬ ‫בערבוביה של עבר והווה‪ .‬בעצם‪ ,‬חידוד שאלת‬ ‫הקיום כשלעצמו ולא התמודדות עם איך‬ ‫מתנהל הקיום‪ .‬ישראל עדיין נדרשת לקיום‬ ‫כוח רב נוכח חורשי רעתה‪ ,‬אבל צילה של‬ ‫המשרפה מקבע תבנית עולם שכולו חורש רעה‬ ‫ולא מאפשר הסתכלות אל הווה ועתיד‪ ,‬אלא‬ ‫מכיוון פרשני זה‪ ‬המחזק את אותו לקח מוגבל‬ ‫שהתקיים בדור קודם ‪ -‬חייבים להיות חזקים‪.‬‬ ‫מחוז זיכרון‪ ‬המקיים עולם מוגבל ולא הזמנה‬ ‫לדיאלוג מעמדה של הבנת הצורך בעולם טוב‬ ‫יותר וישראל טובה יותר‪ .‬מסר שטחי הבולם כל‬ ‫אפשרות בקיום דיאלוג של התמקחות‪ ‬על טיבה‬ ‫של חברה וארץ‪ ,‬כאן ועכשיו‪.‬‬ ‫"מסע שורשים של תלמידים‬ ‫ישראלים במרוקו יפגישם עם‬ ‫מקומות ואתרים המהווים מחוז‬ ‫של זיכרון להוויית חיים של‬ ‫אחדות יהודית‪ ,‬מסורת‪ ,‬אמונה‪,‬‬ ‫תרבות חומרית יהודית עשירה‪,‬‬ ‫התפתחות חברתית כלכלית‬ ‫בדורות אחרונים ותשתית של‬ ‫יחסי שכנות טובים עם עולם‬ ‫מוסלמי במרביתם של הזמנים"‬ ‫דור ראשון‪ ,‬ובוודאי שני ושלישי‪ ,‬של גאולה שוב‬ ‫אינו צריך להראות ולהוכיח ניצחון מטאפורי‪ ,‬אלא‬ ‫לדבוק במשימות הווה‪ :‬להראות כ"אור לגויים"‬ ‫כיצד ניתן לקרב הבנה‪ ,‬שותפות וחיים טובים תחת‬ ‫שיח הגפן ועץ התאנה‪ .‬ניתן להרהר ולערער על‬ ‫מסע יקר המבליט ומחדד שוב מציאות כלכלית‬ ‫גדושת פערים כלכליים המקיימת חברה ישראלית‪.‬‬ ‫אם "נגזר" עלינו להוציא כסף רב‪ ,‬הרי שראוי‬ ‫לתמוה מדוע לא להתחבר למקור חיים הנמשך‬ ‫בישראל? השקעה מושכלת יותר יכולה להתקיים‬ ‫בביקור בדרום ספרד ומרוקו‪ .‬הזדמנות שתחבר את‬ ‫כולנו למקור חיים נמשך בישראל‪ .‬ואולי עוד יותר‪,‬‬ ‫ראוי לו לצעיר הישראלי לתייר בארצו‪ ,‬ולפגוש עבר‬ ‫והווה המשתלבים יחד למציאות ישראלית ראויה‬ ‫של חיים‪ ,‬עשייה ויצירה‪ .‬‬ ‫קריאה ל"מסע אחר"‬ ‫אבקש להציע כחלופה ראויה‪ ‬למסע לפולין‬ ‫מסע שורשים למרוקו ‪ -‬למלאח של תטוואן‪ ,‬הריף‬ ‫וחוף הים התיכון‪ ,‬מכנס פאס‪ ,‬רבאט‪ ,‬קזבלנקה של‬ ‫המלאח ובית הקברות היהודי העתיק‪ ,‬ואל מרקש ‪-‬‬ ‫בה ישבו יהודים למן היווסדה ‪ -‬היהודית מוסלמית‪.‬‬ ‫מרוקו אינה בסיס שורשיהם של התלמידים‬ ‫האשכנזים‪ ,‬אך סיטואציה זו מתקיימת במהופך‬ ‫במסע התלמידים לפולין‪ ,‬ללמדך שהיעד ראוי‬ ‫להיתפס בפי כל כמסע שורשים יהודי‪ .‬תפארת‬ ‫תרבות יהודית שוב אינה מתקיימת במרוקו לנוכח‬ ‫עליית בני התפוצה ארצה ‪ -‬אקט של סיום פיזי‬ ‫שבסיסו האידיאי הוא תקוות קיבוץ גלויות בארץ‪,‬‬ ‫ולא ‪ -‬הכחדה ברוטאלית של עם ותפארת תרבותו‪,‬‬ ‫כפי שנתקיימה באירופה‪ .‬מסע שורשים של‬ ‫תלמידים ישראלים במרוקו יפגישם עם מקומות‬ ‫ואתרים המהווים מחוז של זיכרון להוויית חיים‬ ‫של אחדות יהודית‪ ,‬מסורת‪ ,‬אמונה‪ ,‬תרבות חומרית‬ ‫יהודית עשירה‪ ,‬התפתחות חברתית כלכלית‬ ‫בדורות אחרונים ותשתית של יחסי שכנות טובים‬ ‫עם עולם מוסלמי במרביתם של הזמנים‪.‬‬ ‫מסע שכזה יהיה שיאו הראוי של דיאלוג אמיתי‪,‬‬ ‫ממקום של רב תרבותיות ישראלית אמיתית‬ ‫הנקשרת לשורשיה היהודיים‪ .‬דיאלוג רב‬ ‫משמעות בהוויה מפולגת החותרת לישראליות‬ ‫שוויונית של כבוד והערכה בין קבוצות‪ ,‬גלויות‬ ‫ותרבויות שונות בארץ‪ .‬זאת ועוד‪ :‬מהלך שכזה‬ ‫יבסס מסגרת פוליטית בה יהוו הצעירים גשר‬ ‫אפשרי לעולם מזרח תיכוני של עתיד ושותפות‬ ‫זה לצד זה‪ .‬לא קולוניאליזם לאומי‪ ,‬אלא חבירה‬ ‫אל המשותף והמאחד במזרח תיכון חדש‪ .‬הלקח‬ ‫מדיאלוג זה ידמה ללקחי ה"מסע האחר"‪ :‬צורך‬ ‫לנו במדינה ריבונית מבוססת‪ ,‬חזקה ויושבת‬ ‫לבטח‪ ,‬ואולם שלא בדומה למסע לפולין יתחזק‬ ‫הלקח מנקודה אפשרית של אופטימיות השבה‬ ‫ומחדשת שיח תרבותי בין שווים ושונים‪ .‬‬ ‫טובה עוד יותר תהיה מציאות בה נתמקד ביעד‬ ‫גיאוגרפי‪-‬חינוכי של קונצנזוס ציבורי כאן בארץ‪.‬‬ ‫העלות הזולה ביחס לחו"ל‪ ,‬הנגישות הנוחה‪,‬‬ ‫יאפשרו שילוב אמיתי של כולם בהוויית דגם‬ ‫ישראלי ראוי להמחשה ‪ -‬בסיס ראוי למבנה‬ ‫עתידי של המשך ואופטימיות בישראליות‬ ‫נחפצת‪ .‬פעם הלכנו לקברות המכבים‪ ,‬לרחבת‬ ‫ה"אריה השואג"‪ ,‬או להתרגש מעל קברו של רועי‬ ‫רוטברג בנחל עוז‪ .‬והרי גם היום נדרשת מורשת‬ ‫הגבורה שהיא גם עקשנות של התיישבות‬ ‫ומאבק לעצמאות‪ .‬אך העצמאות כבר הושגה‪,‬‬ ‫והלקח של החלוץ המתיישב שוב אינו כה‬ ‫רלוונטי‪ ,‬ואולי ראוי לנו יעד מעט אחר‪.‬‬ ‫הבה ונבחר יעד אחר‪ :‬בואו ונבנה "קומבינציה‬ ‫מנצחת" של עבר והווה בירושלים בירתנו‪,‬‬ ‫שהיא תורה‪ ,‬לחימה‪ ,‬יציאה מן החומות ומאמץ‬ ‫להבניית דיאלוג של פיזיות אחת‪ ,‬גם אם הוא‬ ‫מהול במשיחיות מיליטנטית חד ממדית ‪-‬‬ ‫קונצנזוס מרכזי בהוויה יהודית ישראלית על כל‬ ‫פלגיה‪ .‬בואו ונלמד את ילדינו‪ ,‬ובהרחבה‪ ,‬אודות‬ ‫מפעל ציוני הטומן בחובו תקוות עתיד‪ .‬בואו‬ ‫נפנה מבטינו צפונה ונגבה‪ ,‬אל עשייה חלוצית‬ ‫מודרנית בגליל או פרויקט של הצלחה חברתית‬ ‫חינוכית בעיירת פיתוח בנגב‪ .‬זוהי מציאות‬ ‫ראויה מכל של עבר יהודי ישראלי החובר אל‬ ‫הווה בעל מעוף ומבסס משמעות ישראלית של‬ ‫התיישבות‪ ,‬פיתוח‪ ,‬תעשייה ותרבות‪.‬‬ ‫"טובה עוד יותר תהיה מציאות‬ ‫בה נתמקד ביעד גיאוגרפי‪-‬חינוכי‬ ‫של קונצנזוס ציבורי כאן בארץ‪.‬‬ ‫העלות הזולה ביחס לחו"ל‪,‬‬ ‫הנגישות הנוחה‪ ,‬יאפשרו שילוב‬ ‫אמיתי של כולם בהוויית דגם‬ ‫ישראלי ראוי להמחשה – בסיס‬ ‫ראוי למבנה עתידי של המשך‬ ‫ואופטימיות בישראליות נחפצת"‬ ‫יש לזכור ולהזכיר שואה יהודית ולקחיה‪ .‬זהו‬ ‫בבחינת צו אנושי אוניברסאלי קדוש‪ ,‬כמו גם‬ ‫צוואת זהות יהודית מתבקשת‪ .‬יש ללמד כדי‬ ‫להבנות בלב הלומד ידיעה‪ ,‬הכרה והמון הבנה‬ ‫לצורך לייצר עולם מעט טוב יותר הדוחה‬ ‫ומרחיק התקיימותו של רשע טוטאלי מתוך‬ ‫מודעות לתשתיתו האידיאית‪ ,‬לתנאי צמיחתו‬ ‫האפשריים ולתבניות פעילותו‪ .‬ספק אם נגיעה‬ ‫פיזית בזיכרון המוות במחנות ההשמדה בפולין‬ ‫מחזקת צו זה‪ .‬ספק אם חוויה טראומטית קצרה‬ ‫יכולה לשמש תשתית לחשיבה‪ ‬המכוונת לעתיד‬ ‫ומקיימת יותר ממסר מוגבל של "אוי לחלש"‪.‬‬ ‫יש להפוך פרק אפל זה בקיומו המפואר של‬ ‫העם היהודי מנוף נוסף לחתירה לחברה וארץ‬ ‫של מופת‪ .‬יש לחברו למראה אופטימי של חברת‬ ‫הווה המכוונת לחיים שלמים וראויים בארץ‪.‬‬ ‫חברה המקדשת את‪" :‬טוב לחיות בעד ארצנו"‪,‬‬ ‫בארצנו‪.‬‬ ‫*הכותב הוא מרצה בחוג לפולקלור‬ ‫באוניברסיטאות ירושלים ובאר‪-‬שבע‬ ‫‪27‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫"עדים במדים"‬ ‫משלחות צה"ל לפולין ‪ -‬חינוך לערכים או אינדוקטרינציה? ממצאי המחקר מעלים כי הערכים‬ ‫האוניברסאליים מתחזקים בקרב חברי המסע‪ ,‬בעוד הערכים הפרטיקולאריים כגון זהות יהודית‪-‬ציונית‪,‬‬ ‫גאווה לאומית וחשיבות הסמלים היהודיים ‪ -‬פוחתים בעקבותיו‬ ‫| ניצה דוידוביץ‪ ,‬אמיר השכל ודן סואן |‬ ‫צבא שלוקח על עצמו את תפקיד המחנך‬ ‫הוא תופעה שקיימת ברחבי העולם‪ .‬התפיסה‬ ‫הצבאית של ימינו רואה חשיבות רבה בהנחת‬ ‫בסיס ערכי ומוסרי לחייל‪ ,‬זאת מתוך הנחה‬ ‫כי עוצמתו של הצבא‪ ,‬מקורה בקוד הערכי‬ ‫ובאתוס של חייליו ומפקדיו‪ .‬מידת הנחלת‬ ‫זיכרון השואה בצה"ל מקבילה למעמדה של‬ ‫השואה בשיח הציבורי‪ .‬בישראל לא מוסדה‬ ‫הנחלת זיכרון השואה עד שנות ה‪ ,70-‬שכן‬ ‫עד אז היה ניסיון ליצור את הישראלי החדש ‪-‬‬ ‫‪28‬‬ ‫הצבר‪ ,‬אשר מותיר את עברו מאחוריו‪ .‬גם צה"ל‬ ‫של אותם ימים נמנע מפני לימוד והוראה של‬ ‫המאורעות‪ .‬משפט אייכמן סימל את תחילתו‬ ‫של השינוי בשיח הציבורי‪ ,‬וכפועל יוצא גם של‬ ‫השיח הצבאי‪ ,‬וכך החל צה"ל לראשונה לעסוק‬ ‫בנושא שהפך לערוץ נוסף בהנחלת הזיכרון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1992‬ביקר ראש המטה הכללי דאז‪,‬‬ ‫אהוד ברק‪ ,‬יחד עם ‪ 18‬חיילים וקצינים במחנה‬ ‫ההשמדה אושוויץ‪-‬בירקנאו‪ .‬הביקור שזכה‬ ‫לסיקור תקשורתי נרחב‪ ,‬היה למשלחת‬ ‫הרשמית הראשונה של צה"ל לאדמת פולין‬ ‫(כספי‪ .)1992 ,‬באותו ביקור נאם ברק בפני חברי‬ ‫המשלחת‪ ,‬והכריז כי‪" :‬קו ישר נמתח מגיא‬ ‫ההריגה הזה אל חיזיון תקומת ישראל בארצו"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1994‬יצאה משלחת נוספת‪ ,‬של חיילים‪-‬‬ ‫צוערים מצטיינים‪ ,‬ביוזמתו של‪ ‬מפקד בית‬ ‫הספר לקצינים דאז‪ ,‬אלעזר שטרן‪ .‬גם שטרן‬ ‫ראה את הביקור באושוויץ כבעל קשר ישיר‬ ‫לתקומת ישראל‪" :‬הבנת הקשר בין המאורעות‬ ‫שעברו היהודים בשואה‪ ,‬ובין המאבק על‬ ‫המסע לפולין‬ ‫קיומה של מדינת ישראל‪ ,‬מעמיקה את (‪)...‬‬ ‫הבנת חשיבותה של מדינת ישראל הריבונית‬ ‫כמדינת היהודים‪."...‬‬ ‫ביוזמתו של אמיר השכל‪ ,‬ראש להק כוח‬ ‫אדם בחיל האוויר דאז‪ ,‬ובשיתוף פעולה עם‬ ‫שטרן‪ ,‬קצין חינוך ראשי דאז‪ ,‬באה באפריל‬ ‫‪ 2001‬פנייה לרמטכ"ל‪ ,‬רא"ל שאול מופז‪ ,‬ובה‬ ‫הצעה להוציא כל שנה‪ ,‬באופן סדיר‪ ,‬שלוש‬ ‫משלחות של קצינים למסע בפולין‪ .‬הרמטכ"ל‬ ‫ראה חשיבות רבה בפרויקט ואישר אותו‪ .‬שתי‬ ‫המשלחות הראשונות כללו קצינים בלבד‪.‬‬ ‫באוגוסט ובאוקטובר ‪ 2001‬יצאו המשלחות‬ ‫לפולין בהובלתו של חיל האוויר‪ ,‬ואז הועבר‬ ‫הפרויקט לניהולו של חיל החינוך‪ .‬מריו סיני‬ ‫מונה כאחראי‪-‬על מטעם מפקדת קצין חינוך‬ ‫ראשי‪ ,‬ומשלחות‪ ,‬הכוללות ‪ 200-150‬קצינים‪,‬‬ ‫החלו פוקדות את אדמת פולין‪ .‬בהמשך‬ ‫צורפו למשלחות נגדים‪ ,‬אנשי מילואים ונציגי‬ ‫משפחות שכולות‪ .‬תחילה יצאו כ"טפטוף" קל‬ ‫שש משלחות בשנה‪ ,‬ונכון לשנת ‪ 2011‬מדובר‬ ‫בזרם של ממש ‪ 25 -‬משלחות היוצאות מידי‬ ‫שנה‪ .‬בחלוף עשור יצאו למעלה מ‪25,000-‬‬ ‫חיילי צה"ל‪.‬‬ ‫"הרציונל למסע מובא במסמך‬ ‫היסוד להנחלת זיכרון השואה‬ ‫בצה"ל‪ ,‬הקובע כי‪ :‬החינוך‬ ‫להנחלת זיכרון השואה מהווה‬ ‫מרכיב חשוב בכלל החינוך‬ ‫שמקנה צה"ל לחייליו ומשמש‬ ‫כאמצעי לחיזוק השייכות של‬ ‫החייל לעם היהודי‪ ,‬למדינת‬ ‫ישראל ולצה"ל"‬ ‫המטרות והרציונל למסע נכתבו לראשונה‬ ‫בשנת ‪ 2004‬ועברו הרחבה בשנת ‪.2005‬‬ ‫הרציונל למסע מובא ב"מסמך היסוד‬ ‫להנחלת זיכרון השואה בצה"ל"‪ ,‬המגדיר‬ ‫את השואה כ"אירוע ייחודי בעל השלכות‬ ‫לאומיות ואנושיות חשובות ביותר‪ .‬החינוך‬ ‫להנחלת זיכרון השואה מהווה מרכיב חשוב‬ ‫בכלל החינוך שמקנה צה"ל לחייליו ומשמש‬ ‫כאמצעי לחיזוק השייכות של החייל לעם‬ ‫היהודי‪ ,‬למדינת ישראל ולצה"ל"‪.‬‬ ‫הלוגיקה מאחורי החריגה מהעיסוקים‬ ‫הצבאיים מצויה אפוא בחשיבות של האירוע‬ ‫פרויקט "עדים במדים" לא מובן מאליו‪ ,‬אבל חשוב‬ ‫להעמקת הזיקה והחיבור של החייל למשולש‬ ‫של עם‪-‬צבא‪-‬מדינה‪" .‬עדים במדים"‪ ,‬לדבריו‬ ‫של קצין חינוך ראשי דאז‪ ,‬אלי שרמייסטר‪,‬‬ ‫"הינו מפעל חינוכי מן המעלה הראשונה‪,‬‬ ‫המחזק את זהותנו היהודית ואת ערכינו‬ ‫האישיים והלאומיים"‪ .‬היעדים שמבקשת‬ ‫התכנית להשיג כוללים הנחלה של ערכים‬ ‫פרטיקולאריים‪ :‬חיזוק תחושת המחויבות‬ ‫של המפקד לצה"ל ולמדינת ישראל כמדינה‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬ולעם היהודי; וכן ערכים‬ ‫אוניברסאליים‪ :‬חיזוק כשירות המפקד לעיסוק‬ ‫בסוגיות הזהות וכבוד האדם‪ .‬אלה ואלה‬ ‫אמורים לחבור יחד כדי ליצור מפקד שהוא גם‬ ‫מנהיג וגם שגריר‪ ,‬תוך עיבוד החוויה האישית‬ ‫למחויבות פיקודית והפיכת המפקד לנאמן‬ ‫ביחידתו ובסביבתו להנחלת זיכרון השואה‪.‬‬ ‫מאפייני המשתתפים במסע‬ ‫מקורות המידע העיקריים מהם שואבים‬ ‫המשתתפים ידע על השואה הם‪ :‬ביקור‬ ‫במוזיאונים להנצחת השואה‪ ,‬סיפורים מפי‬ ‫ניצולים וימי עיון (‪ .)73-88%‬כשני שלישים‬ ‫רכשו ידע מסרטים‪ ,‬הצגות ואמצעי התקשורת‬ ‫השונים‪ .‬מחציתם קראו ספרים בנושא השואה‪.‬‬ ‫רק כשליש שמעו סיפורים משפחתיים או‬ ‫חיפשו מידע באינטרנט‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי ציפיות‬ ‫המשתתפים בכל הנושאים הקשורים לחיזוק‬ ‫ולהבנת המשמעות של השואה גבוהות ביותר‪.‬‬ ‫דווקא הרצון להתמודד עם זיכרון השואה נמוך‬ ‫יחסית ‪ -‬אם כי גם הוא עומד על ‪.88%‬‬ ‫ליותר מ‪ 90%-‬מהמשתתפים ציפיות גבוהות‬ ‫בקשר לתפקיד המסע בחיזוק המחויבות‬ ‫לעם היהודי‪ ,‬מחויבות להמשכיות המורשת‪,‬‬ ‫המשמעות של היקף החורבן והזדהות עם העם‬ ‫היהודי‪ .‬קרוב ל‪ 80%-‬מעוניינים ללמוד את‬ ‫ההיסטוריה הרוחנית‪-‬תרבותית של הקהילות‬ ‫היהודיות לפי השואה‪ .‬פחות ממחצית רוצים‬ ‫לפעול לשיקום בתי קברות יהודיים בפולין‪.‬‬ ‫כללית‪ ,‬הציפיות שהמסע יתרום להבנת‬ ‫המשמעות האוניברסאלית של השואה נמוכות‬ ‫יותר מהציפיות הקשורות ישירות לשואה‬ ‫ולהזדהות עם העם היהודי‪ :‬כ‪ 80%-‬היו רוצים‬ ‫ללמוד את שגרמו הנאצים לעמי אירופה‬ ‫ולחזק את ההבנה כיצד השואה נתפסת כחלק‬ ‫מהזיכרון של העולם בכלל‪ .‬כ‪ 60%-‬מצפים‬ ‫להבין כיצד מתמודדים הפולנים היום עם‬ ‫זיכרון השואה ורק כ‪ 40%-‬סקרנים לגבי הכרת‬ ‫פולין של היום‪.‬‬ ‫ציפיות המשתתפים שהמסע יתרום לחיזוק‬ ‫הבנת השואה ולחיזוק המחויבות לעם היהודי‬ ‫דומות‪ ,‬בין אם למשפחתם יש קשר לשואה‬ ‫ובין אם לאו‪ .‬הנושא היחיד בו קיים הבדל‬ ‫הוא ההקשר האוניברסאלי של השואה ‪-‬‬ ‫למשתתפים הקשורים משפחתית לשואה‬ ‫ציפיות נמוכות במידה ניכרת‪ ,‬בהשוואה‬ ‫למשתתפים שלמשפחתם אין קשר לשואה‪,‬‬ ‫שהמסע יתרום להם בנושא זה (‪ 58%‬בהשוואה‬ ‫ל‪.)71%-‬‬ ‫המשך בעמוד ‪30‬‬ ‫‪29‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫המשך מעמוד ‪29‬‬ ‫לפני ולאחרי‬ ‫רוב מוחלט מקרב המשתתפים תומכים‬ ‫ברעיון המסעות לפולין‪ ,‬ודעתם אינה משתנה‬ ‫לאחר ההתנסות של המסע עצמו‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫התמיכה במסעות של בני נוער לפולין נמוכה‬ ‫יותר (‪ )77%‬ויורדת עוד עם שובם מהמסע‬ ‫(‪ .)62%‬משתתפי המסע שיצאו לפולין בהיותם‬ ‫בבית‪-‬הספר תומכים יותר (‪ )81%‬במסעות‬ ‫בני נוער‪ ,‬בהשוואה לאלו שלא הייתה להם‬ ‫התנסות קודמת כזו‪.‬‬ ‫לפני היציאה למסע הייתה מידת התמיכה‪,‬‬ ‫הן של הגברים והן של הנשים‪ ,‬במסעות לפולין‬ ‫דומה וגבוהה ‪ -‬כמעט כולם תומכים במסעות‬ ‫לפני המסע ואחריו‪ .‬באשר למסעות בני נוער‬ ‫לפולין‪ ,‬חלה ירידה בתמיכת הגברים במסעות‬ ‫אלה בכ‪ ,20%-‬בעוד שבעמדת הנשים כמעט‬ ‫לא חל שינוי‪.‬‬ ‫"לפני המסע העריכו רבים מן‬ ‫המשתתפים כי הוא יחזק את‬ ‫תחושת השליחות שלהם‪ ,‬את‬ ‫יכולת המנהיגות והפיקוד ואת‬ ‫הבנת מושג הגבורה‪ .‬בעקבות‬ ‫המסע חלה ירידה ניכרת‬ ‫בתפיסה זו‪ ,‬בעיקר בנושא חיזוק‬ ‫יכולת המנהיגות והפיקוד"‬ ‫תמיכת המשתתפים במסעות לפולין כמעט‬ ‫אינה מושפעת מגילם ‪ -‬מעל ‪ 90%‬בכל קבוצות‬ ‫הגיל‪ ,‬הן לפני המסע והן לאחריו‪ .‬לפני המסע‪,‬‬ ‫המבוגרים שבקרב המשתתפים תומכים יותר‬ ‫מהמשתתפים הצעירים במסעות של בני‬ ‫נוער (‪ 84%‬בהשוואה לכ‪ .)70%-‬לאחר שובם‬ ‫מהמסע ירדה מידת התמיכה במסעות של‬ ‫בני נוער‪ ,‬בעיקר בקרב המבוגרים וגם בקבוצת‬ ‫גילאי הביניים (ירידה של כ‪.)20%-‬‬ ‫ניתן לראות ירידה (קטנה אך עקבית)‬ ‫בחשיבות כל הערכים לאחר חזרה מהמסע‪.‬‬ ‫הערכים הציוניים יותר‪ ,‬כמו הנחלת זיכרון‬ ‫השואה‪ ,‬ציונות‪ ,‬גאווה לאומית וקליטת עליה‪,‬‬ ‫הם הערכים העומדים בראש סדר החשיבות‬ ‫של המשתתפים (‪ 80%‬עד ‪ .)95%‬הערכים‬ ‫היהודיים יותר‪ ,‬כמו יהדות ומחויבות ליהדות‬ ‫התפוצות‪ ,‬חשובים קצת פחות (‪ 60%‬עד ‪;)75%‬‬ ‫תורה ומצוות מוחזקים כחשובים על‪-‬ידי‬ ‫פחות ממחצית המשתתפים (אין מידע על‬ ‫מידת הדתיות של המשתתפים)‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫כל קבוצה זוכה להכנה דקדקנית‬ ‫קיימת ירידה קלה בחשיבות הערכים‬ ‫הציוניים‪-‬יהודיים‪ ,‬הן בקרב הגברים והן‬ ‫בקרב הנשים‪ ,‬לפני המסע ואחריו‪ .‬הנשים‬ ‫מייחסות חשיבות גבוהה יותר לערכים אלה‬ ‫בהשוואה לגברים (‪ 83-85%‬בהשוואה ל‪73--‬‬ ‫‪ .)77%‬המבוגרים בקרב המשתתפים מייחסים‬ ‫חשיבות רבה יותר לערכים ציוניים‪-‬יהודיים‬ ‫בהשוואה לקבוצות הגיל האחרות‪ ,‬בעיקר‬ ‫בהשוואה לגילאי הביניים‪.‬‬ ‫המחקר העלה עוד‪ ,‬כי ערכים חברתיים‪-‬‬ ‫דמוקרטיים חשובים לכל המשתתפים‪ ,‬ללא‬ ‫קשר לגילם או למגדר אליו שייכים‪ ,‬והמסע‬ ‫כמעט לא שינה את חשיבותם של ערכים אלה‬ ‫(מידת החשיבות של כולם עומדת על יותר‬ ‫מ‪ .)90%-‬לפני המסע סברו ‪ 94%‬מהמשיבים‬ ‫כי המסע יחזק את ערכיהם‪ ,‬אך לאחר המסע‬ ‫חלה ירידה של כ‪ 10%-‬בעמדה זו‪ .‬שיעור נמוך‬ ‫בהרבה סברו כי המסע יתרום לשינוי בערכיהם‪,‬‬ ‫וגם בקרבם חלה ירידה עם שובם (‪ 61%‬ו‪55%-‬‬ ‫בהתאמה)‪.‬‬ ‫מוטיבציה ברורה של המשתתפים שהשפיעה‬ ‫על היציאה למסע הייתה רצונם לחזק את‬ ‫המחויבות לנושא השואה‪ .‬גם בנושא זה קיים‬ ‫"אפקט התקרה" ‪ -‬המוטיבציה לפני המסע‬ ‫הייתה כל כך גבוהה שאפילו אם עלתה לאחר‬ ‫המסע‪ ,‬השאלון לא יכול היה לאתר עליה זו‪.‬‬ ‫הממצא הבולט ביותר הוא ירידה ניכרת‬ ‫לאחר המסע ברוב הנושאים עליהם נשאלו‬ ‫המשתתפים (‪ 12%‬בממוצע)‪ :‬הירידה הגדולה‬ ‫ביותר (מעל ‪ )20%‬הייתה בנושא יהדות‬ ‫התפוצות וחשיבות הסמלים הישראליים‪.‬‬ ‫בתחושת הגאווה הלאומית ניכרת ירידה של‬ ‫‪ 11%‬לאחר המסע‪ .‬ביתר הנושאים יש ירידה‬ ‫של ‪ 5%‬עד ‪ .8%‬הירידה הגדולה ביותר בתפיסת‬ ‫המסע כמחזק זהות ציונית‪-‬יהודית ניכרת‬ ‫בעיקר בקרב גברים ובקרב צעירים עד גיל ‪.35‬‬ ‫לפני המסע‪ ,‬לשיעור גבוה מאוד של‬ ‫המשתתפים הייתה תפיסה שהמסע יחזק‬ ‫את תחושת שליחותם לצבא ולמדינה‪ ,‬את‬ ‫יכולת המנהיגות והפיקוד שלהם ואת הבנת‬ ‫מושג הגבורה (‪ 86%‬עד ‪ .)95%‬בעקבות המסע‬ ‫חלה ירידה ניכרת בתפיסה זו (‪ 12%‬בממוצע)‪,‬‬ ‫ובעיקר בנושא חיזוק יכולת מנהיגות ופיקוד‬ ‫(‪ .)20%‬הירידה הגדולה ביותר בתפיסת המסע‬ ‫כמחזק תחושת שליחות‪ ,‬פיקוד ומושג‬ ‫הגבורה‪ ,‬ניכרת בעיקר בקרב גברים (‪)16%‬‬ ‫ובקרב קבוצת הגיל האמצעית (‪ ,)28%‬וכן‬ ‫בקרב הצעירים עד גיל ‪.)12%( 25‬‬ ‫כללית‪ ,‬ניתן לראות ירידה קלה בתפיסת‬ ‫המסע כמחזק ידע והבנה של השואה‪ .‬יוצאת‬ ‫מכלל זה‪ ,‬תפיסת המסע כמאפשר ללמוד‬ ‫על שרידים של העולם היהודי שהיה‪ .‬המסע‬ ‫מימש ציפייה זו ואפשר לחזק את הידע בתחום‪.‬‬ ‫כמעט לא ניתן לראות הבדלים בתפיסת המסע‬ ‫כמחזק ידע והבנה של השואה‪ ,‬הן לפי מגדר‬ ‫והן לפי גיל ‪ -‬לפני המסע ואחריו‪.‬‬ ‫גם לפני היציאה למסע וגם אחרי השיבה ממנו‬ ‫התבקשו המשתתפים להעריך את חשיבותם‬ ‫של מרכיבים שונים במסע ואת תרומתם של‬ ‫בעלי התפקיד‪ .‬כמעט כל המשתתפים‪ ,‬הן‬ ‫המסע לפולין‬ ‫לפני המסע והן אחריו‪ ,‬ציינו את חשיבותם‬ ‫של הביקורים באתרי שואה וההדרכות שניתנו‬ ‫לאורך המסלול‪ .‬קצת למעלה מ‪ 80%-‬ציינו את‬ ‫חשיבות הטקסים‪ ,‬ופחות ממחצית ראו בזמן‬ ‫הפנוי מרכיב חשוב של המסע‪.‬‬ ‫איש העדות והמדריך נתפסו כבעלי התרומה‬ ‫החברתית‪-‬רגשית הגדולה ביותר‪ .‬לאחר‬ ‫השיבה מהמסע ההערכה לתרומת איש‬ ‫העדות ירדה במעט וההערכה למדריך עלתה‬ ‫במעט‪ .‬כ‪ ,70%-‬הן לפני המסע והן אחריו‪ ,‬ציינו‬ ‫את התרומה של מפקד הצוות‪ .‬פחות ממחצית‬ ‫ציינו את התרומה החברתית‪-‬רגשית של‬ ‫מפקד המשלחת‪.‬‬ ‫לאחר השיבה מהמסע התבקשו המשתתפים‬ ‫להביע את עמדתם האם יש לפעול כדי‬ ‫שיותר ישראלים יצאו למסע‪ 97% .‬תומכים‬ ‫ברעיון‪ .‬כמו כן‪ ,‬אותם משתתפים במסע‬ ‫במסגרת "עדים במדים" ואלו שהשתתפו‬ ‫במסע במסגרת בית הספר‪ ,‬התבקשו להביע‬ ‫את עמדתם בשאלה האם נכון לפעול כדי‬ ‫שיותר בני נוער יצאו למסע‪ 58% .‬מהמשיבים‬ ‫חשבו שיש צורך‪ 17% ,‬מתנגדים ואילו לרבע‬ ‫מהמשיבים לא הייתה עמדה בנושא‪.‬‬ ‫"לאחר המסע התרחשה‬ ‫עלייה בערכים האוניברסאליים‬ ‫ובחשיבות הערכים‬ ‫הדמוקרטיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬מן החוויה‬ ‫האישית של החיילים‪ ,‬ומשילוב‬ ‫בין הממצאים הכמותיים‬ ‫והאיכותניים‪ ,‬עולה כי בעיניהם‬ ‫למסע חשיבות גדולה שאיננה‬ ‫מוטלת בספק"‬ ‫המסע במבט לעתיד‬ ‫יש הבוחרים להפוך את החינוך לערכים‬ ‫לאינדוקטרינציה ‪ -‬לחנך על ידי "שטיפת מוח"‬ ‫לשם החדרת ערכים דוגמטיים‪ ,‬הנקבעים‬ ‫בדרך‪-‬כלל על ידי ההגמוניה השלטונית והם‬ ‫בבחינת ראה וקדש‪ .‬ההבדל שבין חינוך‬ ‫לערכים לאינדוקטרינציה מצוי בהבחנה‬ ‫שהיטיב לערוך יגאל אלון כבר בשנותיו‬ ‫הראשונות של צה"ל‪ .‬לדעת אלון‪ ,‬יש לחנך‬ ‫לטיפוח תודעה לאומית‪ ,‬התגוננות ולימוד‬ ‫פעולות קרב ולהימנע מפני הקצנה והנמכה‬ ‫של ערכים אלה לידי צבאיות‪ ,‬כוחניות ורצח‬ ‫חפים מפשע (אלון‪.)1959 ,‬‬ ‫רגע של התיחדות‬ ‫השם שהעניק אלון לספרו "מסך של חול"‪,‬‬ ‫מעיד אולי יותר מכל על הקושי הכרוך‬ ‫בשמירה על ראייה מפוכחת בשעת הלחימה‬ ‫ החול של שדה הקרב והשטח כמטשטש את‬‫הראייה ‪ -‬כלשון המימרה "זרה חול בעיניו"‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬החינוך לערכים הוא זה שעשוי לתת‬ ‫מענה ולהסיט את "מסך החול" של הלוחמים‬ ‫בשעות קשות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רבים נוטים לראות‬ ‫את החינוך לערכים פרטיקולאריים (ציונות‪,‬‬ ‫יהדות וכו') כאינדוקטרינציה (לא נתקלנו במי‬ ‫שטענו לאינדוקטרינציה כאשר מוקנים ערכים‬ ‫אוניברסאליים)‪ .‬המאמר הנוכחי נכתב בתגובה‬ ‫לאותן טענות‪ ,‬תוך הסתמכות על נתונים כמותיים‬ ‫ואיכותניים‪ ,‬המעידים כי צבא הגנה לישראל אינו‬ ‫מבקש להנחיל דוקטרינה אחת ויחידה בקרב‬ ‫חייליו‪ ,‬לא ברמה ההצהרתית (מטרות המסע)‬ ‫ולא ברמה המעשית (תוצאות המסע)‪ .‬‬ ‫ממצאי המחקר‪ ,‬כפי שהוצגו לעיל‪ ,‬מעידים‬ ‫כי דווקא הערכים האוניברסאליים הם אלה‬ ‫המתחזקים בקרב חברי המסע‪ ,‬ואילו הערכים‬ ‫הפרטיקולאריים (זהות יהודית‪-‬ציונית‪ ,‬גאווה‬ ‫לאומית‪ ,‬חשיבות הסמלים היהודיים) ‪-‬‬ ‫פוחתים בעקבותיו‪ .‬הפרויקט החינוכי "עדים‬ ‫במדים" מיועד לאוכלוסייה ממוינת‪ ,‬שנבחרה‬ ‫על ידי המפקדים‪ .‬אוכלוסייה זו היא בעלת‬ ‫מערכת ערכים מגובשת‪ .‬כלל המשתתפים‪,‬‬ ‫מעבר להבדלי גיל ומגדר‪ ,‬היו בעלי עמדות‬ ‫מאוד חיוביות הן לגבי היציאה למסע והן‬ ‫לגבי הציפיות ממנו לחיזוק משמעות‬ ‫השואה‪ ,‬המחויבות לעם היהודי והשלכותיה‬ ‫האוניברסאליות‪ .‬השיא הערכי שבו היו מצויים‬ ‫טרם הנסיעה‪ ,‬ירד בעקבותיה ‪ -‬עניין שניתן‬ ‫להסביר בירידת מתח המלווה אירועים רגשיים‬ ‫עוצמתיים (לכל עלייה יש ירידה)‪ .‬למרות ועל‬ ‫אף ריבוי הטקסים והאלמנטים הפטריוטיים‬ ‫של המסע‪ ,‬נמצאה ירידה בערכים הלאומיים‪,‬‬ ‫בחשיבות הסמלים היהודים ובתחושת‬ ‫הגאווה הישראלית‪ ,‬בתחושת השליחות‬ ‫ובמושג הגבורה‪ .‬ממצאים אלה מחזקים את‬ ‫טענתנו כי המסע‪ ,‬הן להלכה והן למעשה‪,‬‬ ‫אינו אמצעי לאינדוקטרינציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬וכדי‬ ‫להשלים את התמונה‪ ,‬מצאנו כי לאחר המסע‬ ‫התרחשה עלייה בערכים האוניברסאליים‬ ‫של המשתתפים‪ :‬חשיבות כלל הערכים‬ ‫הדמוקרטיים עלתה לאחר המסע‪ .‬בנוסף‪ ,‬מן‬ ‫החוויה האישית של החיילים‪ ,‬ומשילוב בין‬ ‫הממצאים הכמותיים והאיכותניים‪ ,‬עולה‬ ‫כי בעיניהם למסע חשיבות גדולה שאיננה‬ ‫מוטלת בספק‪ .‬לדעתם‪ ,‬הגיל המתאים למסע‬ ‫הוא הגיל הבוגר‪ .‬‬ ‫בסיכומו של דבר‪ ,‬הממצאים מעידים כי‬ ‫המסע במתכונתו הנוכחית‪ ,‬נעשה בצורה‬ ‫טובה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו ממליצים לבחון מחדש‬ ‫את מטרות המסע‪ ,‬לאור הממצאים‪ ,‬ולעדכן‬ ‫אותן‪ .‬מומלץ לבחון מחדש את הקריטריונים‬ ‫ליוצאים לפולין‪ ,‬לאור העובדה ש‪22%-‬‬ ‫ממשתפי המסעות היו בעבר בפולין‪.‬‬ ‫מומלץ לבחון כיצד משפרים את התרומה‬ ‫והאפקטיביות של מפקד המשלחת‪ ,‬שכן על‬ ‫פי הממצאים היא נמצאה נמוכה‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫נסענו כדי ללמוד‬ ‫"באנו לשחרר את מאידנק"‪ ,‬עבודתם של אבנר בן עמוס ותמי הופמן‪ ,‬מעלה שאלות נוקבות ומתריסות‬ ‫על מטרותיו ותפקידיו של הפרויקט הצה"לי "עדים במדים"‪ .‬דן לזר‪ ,‬קצין חיל האוויר שהשתתף בו‪ ,‬קרא ‪-‬‬ ‫ובדרך כלל לא הסכים עם מה שנכתב‬ ‫| דן לזר |‬ ‫פרויקט המסעות לפולין "עדים במדים" עומד‬ ‫במחלוקת למן תחילתו‪ ,‬ולאורך שנותיו נבחן‬ ‫מהיבטים שונים ותוך גישות שונות ומגוונות‪.‬‬ ‫ניסיתי להסביר‪ ,‬בעיקר לעצמי‪ ,‬מה מטרת‬ ‫המסעות‪ ,‬מה מקורותיהם ואיך ניתן לנצלם נכון‪.‬‬ ‫מסקנתי‪ ,‬אשר עלתה מכתיבת חוויותיי האישיות‬ ‫בימי המסע‪ ,‬כמו גם מימי ההכנה ולאחר החזרה‪,‬‬ ‫היא שמדובר במסע‪ ,‬אשר למרות שהוא יוצא‬ ‫מגבולות המדינה ‪ -‬הוא בתמציתו דווקא מסע‬ ‫פנימה‪ ,‬אל תוכנו ואל נפשנו‪ .‬מצאתי כי המסע‬ ‫יכול ללבוש פנים אישיות ולאומיות כאחד‪,‬‬ ‫וששני הרבדים מתקיימים גם יחד ‪ -‬בחינה‬ ‫אישית ואנושית‪ ,‬יחד עם מיקוד לאומי‪ .‬אלו שתי‬ ‫הרגליים עליהן עומד הפרויקט‪ ,‬ומכאן נובעים‬ ‫הדיבידנדים האפשריים והרצויים שלו‪.‬‬ ‫"גם היום וגם בעתיד לא‬ ‫נשכח את מורשת ישראל‪,‬‬ ‫את ההיסטוריה היהודית‪ ,‬את‬ ‫התרבות ואת החיים שהיו‪ ,‬וניקח‬ ‫אותם איתנו (בלבנו ובראשנו)‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬בה העם היהודי‬ ‫מחדש את ימיו ובונה עצמו‬ ‫מחדש גם כעת"‬ ‫מאמר זה נכתב כתגובה לעבודת המחקר‬ ‫"באנו לשחרר את מאידנק"‪ ,‬מאת אבנר בן עמוס‬ ‫ותמי הופמן‪ ,‬אשר מצא כי המסעות לפולין‬ ‫נעשו‪ ,‬בין אם במקורם ובין אם ברבות הימים‪,‬‬ ‫למסעות צלייניים של עליה לרגל‪ ,‬ותוצאתם‬ ‫מסוכנת מתוקף בלבול הזהויות שהם שותלים‬ ‫בלבבות ובראשי החיילים והקצינים העוברים‬ ‫אותם‪ .‬חובה להתחיל ולומר כי עבודת המחקר‬ ‫מעניינת‪ ,‬עניינית ומנומקת‪ ,‬וראוי להשתמש‬ ‫בתזה המוצגת בה לצרכי לימוד ובחינה מעמיקה‬ ‫של פרויקט המסעות‪ .‬זאת‪ ,‬מתוך כוונה ושאיפה‬ ‫‪32‬‬ ‫חוזרים מהטקס ביער לופוחובה‬ ‫מתמדת לשיפור באיכות תכני החינוך העוברים‬ ‫במסעות והימנעות מתוצאות לא רצויות‪ ,‬אשר‬ ‫עלולות להיות מנת חלקו של כל תהליך הכרוך‬ ‫בחינוך‪ ,‬במודע או שלא במודע‪.‬‬ ‫עוד טרם התחלתי לקרוא את עבודתם של‬ ‫בן עמוס והופמן‪ ,‬התעכבתי על הכותרת לבדה‪.‬‬ ‫ברור היה לי כי היא מתריסה‪ ,‬ומתוקף כך חשתי‬ ‫כי היא מקוממת‪ .‬אולם מדוע? אני‪ ,‬שהייתי‬ ‫בפולין‪ ,‬ומשלב בתוכי את כל המגוון האנושי‬ ‫המדובר בעבודת המחקר ‪ -‬ישראלי‪ ,‬יהודי‪ ,‬קצין‬ ‫ואדם ‪ -‬לא חשתי אף לרגע אחד ככובש‪ ,‬משחרר‬ ‫או נלחם במלחמה שטרם נסתיימה‪ .‬למאידנק‬ ‫(כמו גם לבירקנאו ולטרבלינקה) באתי על מנת‬ ‫להתייחד עם זיכרון בני משפחתי שנרצחו שם‬ ‫(כפי שהמוני ישראל עושים בכל בית קברות‬ ‫כאן בבית)‪ ,‬להניח לוח זיכרון אישי‪ ,‬לנסות להבין‬ ‫דברים שאף פעם לא הבנתי ואולי גם לא אבין‪,‬‬ ‫ולנסות להתחבר אל המורשת וההיסטוריה‬ ‫של בני עמי‪ .‬מבחינה זו אני מסכים לביקורת‬ ‫העיקרית בעבודה ‪ -‬חלקו של המסע בהקשר‬ ‫המורשת והכרת חיי התרבות והחברה היהודיים‬ ‫העשירים קטן מדי וראוי‪ ,‬בעיניי‪ ,‬להגדלה‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫נדמה‪ ,‬לפחות בעיניי‪ ,‬כי שלוש התמונות‬ ‫הפותחות את המאמר של בן עמוס והופמן‬ ‫יוצאות ובאות אל אותם דברים אשר נשא רב‬ ‫אלוף אהוד ברק בטקס הצבאי באושוויץ בשנת‬ ‫‪"( 1992‬באנו ‪ 50‬שנים מאוחר מדי")‪ .‬גם אם‬ ‫האמירה עצמה מטאפורית‪ ,‬מקורותיה בסך‬ ‫הכול אנושיים וטבעיים‪ ,‬ונובעים מיצר קיומי‪,‬‬ ‫בסיסי ורצוי של היצר להשתפר‪ ,‬ללמוד מן העבר‬ ‫ולהיות ערוכים אל העתיד‪ .‬הקישור המיידי‬ ‫לפתיחת הקברים והבאת קדושי השואה אל‬ ‫אדמת ישראל (התמונה השלישית)‪ ,‬כרומז על‬ ‫העתקת תודעת הקורבנות לחברה הישראלית‬ ‫המודרנית ‪ -‬הינו מניפולטיבי יותר מאשר מרמז‬ ‫על מצב עניינים שריר וקיים‪ ,‬שכן האופן בו‬ ‫אני רואה את דברי הנביא יחזקאל‪ ,‬בפרשנות‬ ‫מותאמת לנושא‪ ,‬מתבטא בכך שגם היום‬ ‫וגם בעתיד לא נשכח את מורשת ישראל‪ ,‬את‬ ‫ההיסטוריה היהודית‪ ,‬את התרבות ואת החיים‬ ‫שהיו‪ ,‬וניקח אותם איתנו (בלבנו ובראשנו) גם‬ ‫לכאן‪ ,‬לארץ ישראל‪ ,‬בה העם היהודי מחדש‬ ‫את ימיו ובונה עצמו מחדש גם כעת‪ .‬לא את‬ ‫הקורבנות אנו מביאים איתנו משם‪ ,‬אלא את‬ ‫המורשת הגאה של תרבות‪ ,‬עשייה וחיים של‬ ‫מאות בשנים‪ ,‬אשר נכרתו ברגע אחד‪.‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫הפנטזיה‪ ,‬אם כך‪ ,‬היא לא פנטזיה של הצלה‬ ‫ונקמה‪ .‬בעיניי‪ ,‬הדבקות בעבר אינה מרמזת‬ ‫על מעגל שלא הושלם ואשר יושלם רק על ידי‬ ‫אקט של הצלה ונקמה (גם אם סמלי)‪ .‬בעיניי‪,‬‬ ‫המסעות לפולין והמערכת הלימודית הענפה‬ ‫הכרוכה בהם היא פנטזיה טבעית‪ ,‬אנושית‬ ‫וחיובית של שיפור‪ ,‬לימוד והסקת מסקנות ‪ -‬איך‬ ‫להיות בני אדם טובים יותר‪ ,‬להכיר את השפלים‬ ‫אליהם יכול המין האנושי להתדרדר‪ .‬על אלה‬ ‫יש להוסיף את זכרו של עולם יהודי עשיר שירד‬ ‫לטמיון‪ ,‬והשאלה ‪ -‬מה ניתן עוד להציל ממנו‬ ‫ולקחת איתנו בחזרה אל עולמנו‪ ,‬אל המערכת‬ ‫הערכית והמוסרית שאנו בונים כאן מחדש‪.‬‬ ‫הימנעות ממקומות אלו יבטא ניכור מן המורשת‬ ‫היהודית‪ ,‬ונדמה לי שאין עוד צורך להתנתק‬ ‫מן היהודי ״הגלותי״‪ .‬אנו ״ישראלים״ דיינו כדי‬ ‫להפסיק לחשוש ממנו‪ .‬הביקור במחוזות עברנו‬ ‫הוא תהליך טבעי ובריא‪ ,‬אם כי‪ ,‬כאמור‪ ,‬הייתי‬ ‫מקדיש הרבה יותר לביקור במחוזות החיים ולא‬ ‫רק באתרי המוות‪.‬‬ ‫הפרויקט לא מחנך ‪ -‬הוא מלמד‬ ‫לאחר עיון בעבודתם של בן עמוס והופמן‬ ‫בחרתי להתייחס למספר נקודות עיקריות‬ ‫העולות ממנה‪ ,‬ובעזרתן לנסות ולהגדיר את‬ ‫המסעות כפי שאני מבין וחווה‪ ,‬וכפי שהייתי‬ ‫רוצה לראות בהגדרות החינוכיות אשר בבסיסם‪.‬‬ ‫מתוך העבודה‪" :‬אחד המניעים המרכזיים‬ ‫של הצליין הוא הרצון לעבור חוויות מטלטלות‬ ‫שיגרמו לשינויים פנימיים ויחזקו ‪ -‬ולעיתים אף‬ ‫ייצרו ‪ -‬את האמונה"‪.‬‬ ‫אפשר (ואף רצוי) לבקר מערכות חינוך ומסרים‬ ‫חינוכיים‪ .‬תהליך הביקורת מקדם חשיבה פתוחה‬ ‫בנושא הבניית ערכים ומסרים חינוכיים ברמה‬ ‫הלאומית‪ .‬בישראל של העשורים האחרונים‬ ‫אנו עדים מכל עבר לאובדן דרך ומיקוד‪ ,‬חוסר‬ ‫אמונה בצדקת הדרך ואף חוסר הבנה מהי‬ ‫הדרך‪ ,‬אפילו אובדן ההבחנה בין טוב ורע‪.‬‬ ‫מבחינה זו‪ ,‬המסע‪ ,‬כתכנית חינוכית‪ ,‬הוא יוזמה‬ ‫מבורכת וחשובה אשר עוזרת למקד את החברה‬ ‫באמיתות בסיסיות שאולי נשכחו ממנה‪ ,‬ואשר‬ ‫אינן קשורות לתחושת קורבנות או להשלמת‬ ‫מעגל ההצלה‪/‬נקמה‪ ,‬אלא דווקא לאפשרות‬ ‫לשאול שאלות קשות ברמה האישית‪ ,‬החברתית‬ ‫והלאומית‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬האלמנט "הצלייני"‬ ‫במסעות לפולין אינו "מוקצה מחמת מיאוס"‪,‬‬ ‫כי אם סביר‪ ,‬ואולי אף מתבקש‪ ,‬לאור מגמות‬ ‫בחברה הישראלית וביקוש העולה מן השטח‬ ‫דגל ישראל ולוחית הנצחה בלופוחובה‪ .‬לזכר המשפחה‬ ‫למיקוד ועזרה בלימוד האמת ההיסטורית‪.‬‬ ‫יש לשאול‪ ,‬במסגרת זו‪ ,‬האם תפקידו של‬ ‫הצבא הוא להתערב בתוך מערכת השיקולים‬ ‫החינוכית‪ .‬אני מאמין כי בגילאים מוקדמים‬ ‫מגיל צבא לא קיימת אפשרות לייצר מסע חינוכי‬ ‫אמיתי בפולין (אלא רק חווייתי ורגשי‪ ,‬שפירותיו‬ ‫אחרים ומקומם בדיון אחר)‪ ,‬ועל כן אינני מכיר‬ ‫פלטפורמה טובה יותר מאשר הצבא להעברה‬ ‫ממוקדת של מסרים אשר יחלחלו בסופו של‬ ‫דבר לשדרות השונות של האוכלוסייה כולה‪.‬‬ ‫משפט אחר בעבודה גורס כי "הצבא אינו פועל‬ ‫בחלל ריק‪ ,‬אלא מקיים יחסי גומלין מורכבים עם‬ ‫החברה שיצרה אותו"‪ .‬לא נותר אלא להסכים‪.‬‬ ‫היות שבעיניי‪ ,‬כאמור‪ ,‬אין פלטפורמה אחרת‬ ‫להעברת מסרי הלימוד מן השואה לחברה‬ ‫הכללית‪ .‬הצבא‪ ,‬אשר משמש שחקן מהותי‬ ‫בחברה האזרחית‪ ,‬הופך לפלטפורמה כזו‪.‬‬ ‫מן המאמר עולה תחושה לא נוחה הקשורה‬ ‫בכניסת הצבא למגרש המשחקים של חינוך‬ ‫ולימוד לקחי השואה רק בשלבים מאוחרים‪,‬‬ ‫למעשה רק בשני העשורים האחרונים‪ .‬קיימת‬ ‫התעלמות מן העובדה שכלל ההתייחסות‬ ‫החברתית לשואה עברה שינוי מהותי‪ ,‬שלא‬ ‫לומר מהפכני‪ ,‬בין שנות החמישים והשישים‬ ‫ועד שנות השמונים והתשעים ואילך‪ .‬תפיסות‬ ‫מתקדמות‪ ,‬למשל לגבי מהות הגבורה‪ ,‬או היחס‬ ‫למנהיגי הקהילות‪ ,‬הן נחלת שנות התשעים‬ ‫והלאה‪ .‬שאלות מוסריות כבדות משקל לא עלו‬ ‫לדיון בחברה הישראלית עד השנים האחרונות‬ ‫ממש‪ .‬על רקע פתיחותה של החברה לדיון‬ ‫נוקב ולא חד מימדי בלקחי השואה‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫במסעות מנוף חיובי בבניית ערכים מתקדמים‬ ‫לחברה הישראלית‪ ,‬ולא רק שימוש ציני בשואה‬ ‫למטרת חיזוק יסודות פטריוטיים ושידול חיילים‬ ‫לתרום ולהקריב‪.‬‬ ‫על המטרות והלגיטימיות‬ ‫של "עדים במדים"‬ ‫מתוך העבודה‪" :‬זהו צבא רב תרבותי‪ ,‬מרובה‬ ‫זהויות‪ ,‬הנתקל בקושי בבואו לגבש תפיסה‬ ‫אחידה של לוחם בנוסח הצברי הישן‪ .‬אחת‬ ‫הדרכים לגשר על הפערים התרבותיים היא‬ ‫לפנות לעבר ולטוות זיכרון קולקטיבי שיוכל‬ ‫לשמש בסיס לזהות משותפת"‪.‬‬ ‫גם הצבא אשר נלחם במלחמת העצמאות היה‬ ‫רב‪-‬תרבותי‪ ,‬מרובה זהויות (ושפות)‪ ,‬שנתקל‬ ‫בקושי בבואו לגבש תפיסה אחידה של לוחם‪.‬‬ ‫אלא שאז (בשל מגוון סיבות‪ ,‬נכונות ולא נכונות)‪,‬‬ ‫לא התמודדו עם הקשיים הללו‪ ,‬והתוצאה הייתה‬ ‫טראומטית וקשה עבור חלק מן האוכלוסיות‬ ‫שלקחו חלק בנטל‪ .‬הצורך לייצר בסיס לזהות‬ ‫משותפת מוסיף להיות נכון גם בחברה‬ ‫הישראלית המודרנית‪ ,‬אשר עדיין קולטת עלייה‬ ‫ומשלבת בכור ההיתוך הצבאי תרבויות וזהויות‬ ‫שונות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הבסיס ליצירת הזהות המשותפת‬ ‫אינו נובע מאירוע ערטילאי‪ ,‬מומצא או ספרותי‪,‬‬ ‫כי אם מן ההיסטוריה האמיתית של עמנו‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪34‬‬ ‫‪33‬‬ ‫המסע לפולין‬ ‫המשך מעמוד ‪33‬‬ ‫מבחינה זו המסעות הם עוד נדבך במיקוד החינוך‬ ‫המודרני בהצדקת הדרך מחד ובחידוד המהות‬ ‫הערכית מאידך ‪ -‬ובכך תורמים להחזרת החברה‬ ‫הישראלית לדרך הישר‪ ,‬לאור התחושה הקיימת‬ ‫בציבור של "אובדן דרך"‪ ,‬על כל משמעויותיה‬ ‫והיבטיה‪ ,‬וליצירת זהות משותפת לחיילי צה"ל‬ ‫על סמך עקרונות ראויים‪.‬‬ ‫"האלמנט 'הצלייני' במסעות‬ ‫לפולין אינו 'מוקצה מחמת‬ ‫מיאוס'‪ ,‬כי אם סביר‪ ,‬ואולי אף‬ ‫מתבקש‪ ,‬לאור מגמות בחברה‬ ‫הישראלית וביקוש העולה מן‬ ‫השטח למיקוד ועזרה בלימוד‬ ‫האמת ההיסטורית"‬ ‫לא להרחיק את היהדות‬ ‫מהישראליות‬ ‫מתוך העבודה‪" :‬לבני הדור השני יש נטייה‬ ‫לקבל על עצמם את תפקיד הקורבן‪ .‬במקרה‬ ‫כזה‪ ,‬המעמד‪ ...‬מקנה לכל מעשיהם מלכתחילה‬ ‫תוקף מוסרי כל זמן שאפשר לטעון שהם נעשו‬ ‫כדי למנוע את הישנות גורל אבותיהם"‪.‬‬ ‫אני רואה בהתייחסות הזו רמיזה למצב‬ ‫התודעתי‪ ,‬אשר בהיסטוריה נעשה בו שימוש‬ ‫לא פעם‪ ,‬לפיו "הכול מותר‪ ,‬שכן אין עונש"‪.‬‬ ‫אני סולד מרמיזה זו‪ ,‬שכן היסוד לפעולה שונה‪.‬‬ ‫בעוד שבגישה האחת‪ ,‬לפעולה עצמה אין סיבה‬ ‫מוצדקת מתועדת או חשש אמיתי‪ ,‬הגישה‬ ‫השנייה נובעת מחשש אנושי וטבעי שאין לפסול‬ ‫אותו‪ ,‬גם על רקע ניסיון החיים של החברה‬ ‫היהודית והישראלית‪ .‬ניתן כמובן לבקר כל‬ ‫פעולה של ישראל באמצעות צבאה‪ ,‬וראוי כמובן‬ ‫לבחון תמיד את נחיצות השימוש בכוח ואת‬ ‫אופיו‪ ,‬אולם נראה כי עצם הניסיון להרחיק בין‬ ‫ישראל של הדורות‪/‬העשורים האחרונים והעם‬ ‫היהודי‪ ,‬הקורבן של שואת אמצע המאה שעברה‪,‬‬ ‫הוא תוצאה של דחיקת השואה ובידודה כאירוע‬ ‫חד פעמי ושונה במהותו מכל אירוע אחר הקשור‬ ‫בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫במידה מסוימת זו הרחקת היהדות מן‬ ‫הישראליות ואימוץ גישה שרווחה בעבר‪ ,‬לפיה‬ ‫יש להתייחס אל השואה כאל אירוע חד פעמי‬ ‫בהיסטוריה‪ ,‬במנותק מזמן וממקום‪ .‬איני מקבל‬ ‫גישה זו וגורס כי בהתחשב בכך שהשואה היא‬ ‫אירוע אנושי (גם אם בעל מאפיינים ייחודיים)‪,‬‬ ‫‪34‬‬ ‫במידאנק למדתי על עצמי‪ .‬לזר‬ ‫יש לייחס את השלכותיו גם על פעולותיה של‬ ‫החברה הישראלית עד היום‪ 70 .‬השנים שעברו‬ ‫הן זמן קצר ביותר‪ ,‬ואין ספק שהדי השואה עדיין‬ ‫מהדהדים בשיח הציבורי הישראלי‪ .‬אין כל דרך‪,‬‬ ‫ובוודאי לא צורך‪ ,‬להרחיק את השימוש בשואה‬ ‫מתכניות הלימוד וממאמצי הבנייה הערכית של‬ ‫החברה הישראלית המודרנית‪ ,‬כי אם לווסת את‬ ‫המסרים אשר יכולים לעלות מאירוע טראומטי‬ ‫זה לכיוון חינוכי מוסכם ומועיל‪ ,‬עם דגש ניכר על‬ ‫מסרים אנושיים וערכיים‪.‬‬ ‫מתוך העבודה‪" :‬ריבוי פנים זה מאפשר להם‬ ‫(קציני צה"ל) להביט מבעד לכוונת הרובה‬ ‫במזרח התיכון ולדמיין לעצמם שהם ניצבים על‬ ‫אדמת פולין ומתבוננים בצורר הנאצי‪ .‬כשמדובר‬ ‫במפקדים בצה"ל שאוחזים בכלי נשק של‬ ‫ממש וביכולת להשפיע על הכרעות ביטחוניות‬ ‫ומדיניות‪ ,‬יש בכך סכנה אמיתית"‪.‬‬ ‫אני מאמין שהחינוך הוא כלי הנשק המסוכן‬ ‫ביותר שהאדם המציא‪ .‬כמובן‪ ,‬כאשר החינוך‬ ‫מתמקד בקצינים וחיילים נושאי נשק ‪ -‬הסכנה‬ ‫אף גדולה יותר‪ .‬ואולם‪ ,‬אי‪-‬התערבות ואי‪-‬‬ ‫חינוך מסוכנים לטעמי לא פחות‪ ,‬והמסעות‬ ‫יכולים דווקא לעזור‪ .‬קיים צורך לבחון‪ ,‬תדיר‪,‬‬ ‫את הדרכים להשגת יעדי המסעות ולבחון‬ ‫באופן ביקורתי פעם אחר פעם האם אין אנו‬ ‫חוטאים למטרות אשר אנו מבקשים להשיג‬ ‫על ידי שימוש בכלים לא מתאימים‪ .‬מסקנתי‬ ‫מן המסע אשר עברתי בעצמי היא שכלי‬ ‫המסעות לפולין משרת את היעדים הגדולים‬ ‫אשר הוגדרו‪ ,‬גם אם יש מה לשפר והיכן‬ ‫להתערב‪.‬‬ ‫מבחינה זו‪ ,‬יש דווקא עידון בחשש שחיילים‬ ‫וקצינים יראו את תמונת הקרב המודרנית‬ ‫באופן פשטני ומסוכן‪ .‬דווקא ההתערבות‬ ‫וההתמודדות עם הקשר ההיסטורי בין הזירות‪,‬‬ ‫והדגשת המסרים הערכיים כמשימה חינוכית‬ ‫ראשונה במעלה‪ ,‬עשויות לתרום להבנת‬ ‫ההבדלים בין התקופות וכן לעידון הפעולה‬ ‫הנעשית על ידי מי שעבר את ההדרכות במסע‬ ‫והפנים את המסרים המועברים‪.‬‬ ‫התמקדות מובנית בשתי הרגליים החינוכיות‬ ‫של המסע יכולה דווקא להשפיע ולעזור‬ ‫להוציא תחת המערכת קצינים מתונים יותר‪,‬‬ ‫אנושיים יותר‪ ,‬ערכיים ומוסריים יותר‪ .‬בעיני‬ ‫רוחי הייתי רוצה לראות במחסומים קצינים‬ ‫אשר עברו את המסע לפולין‪ ,‬ולא כאלו אשר‬ ‫לא עברו אותו‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬אוכל לומר‪ ,‬כי תהליך בחינת‬ ‫המסעות לפולין חשוב ונדרש‪ ,‬מן ההיבט‬ ‫החינוכי והן מן ההיבט הביקורתי והבונה‪.‬‬ ‫מדובר במסע הנשען על שני רבדים עיקריים‪,‬‬ ‫המשתלבים יחדיו לתוצאה שלמה של חיזוק‬ ‫האדם היוצא אליו‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬פן אנושי וערכי‬ ‫אשר מיועד לאפשר לאדם לשאול שאלות‬ ‫(את הסביבה ואת עצמו) ולחזק‪/‬לפתח תודעה‬ ‫ערכית ומוסרית לגבי עצמו וסביבתו‪ ,‬ומאידך‬ ‫גיסא‪ ,‬פן לאומי המיועד לחבר את האדם אל‬ ‫עברו ומורשת עמו‪ .‬תוצר נלווה לתהליך הוא‬ ‫חוויה רגשית המלווה לעיתים ברגשות עזים‬ ‫של תחושת ניצחון‪ ,‬גאווה‪ ,‬נקמה ועוד‪ .‬חוויה זו‬ ‫היא אנושית‪ ,‬טבעית ואינה פסולה‪ ,‬אולם אינה‬ ‫ביסוד פרויקט המסעות‪ .‬עלינו להמשיך לחתור‬ ‫לחיזוק שתי הרגליים הערכיות כיסוד החינוכי‬ ‫אשר בבסיס המסעות לפולין‪ ,‬ולבחון כל העת‬ ‫שאיננו סוטים מן הדרך לאור ערכים אלו‪.‬‬ ‫מהות החיים‬ ‫המסע לפולין‬ ‫את המכתב הבא כתבה ד"ר נעמה אושרי לבתה‪ ,‬לקראת צאתה למסע בפולין‪.‬‬ ‫המכתב יצא איתה אל המסע ונקרא על ידי הילדים בסיומו‬ ‫בתי היקרה‪ ,‬הגר‪,‬‬ ‫מי יודע היכן את כעת? ערב שבת‪ ,‬ארץ נכרייה‪.‬‬ ‫לב עמוס ברגשות שאין להן מילים?‬ ‫ראש שופע מחשבות שאין להן סדר?‬ ‫בלב המסע אל המקום הכואב בתבל את‬ ‫נמצאת לבדך‪ ,‬עם חברייך למסע החיים‪.‬‬ ‫ואנחנו מרחוק כל כך‪ ,‬לא יכולים אלא לשער‬ ‫את גודש השעה‪ ,‬את גודל המעמד‪ .‬עומדים‬ ‫מנגד ומחבקים מרחוק וליבנו חסר אותך‪.‬‬ ‫בחווייתי‪ ,‬הגר‪ ,‬לא עברו אלא ימים מספר מאז‬ ‫עמדתי אני‪ ,‬נערה צעירה‪ ,‬על אדמת אירופה‬ ‫מנסה להבין את גודל הזוועה‪ .‬בחווייתי‪ ,‬לא‬ ‫עברו אלא ימים מספר מאז היית את‪ ,‬ילדה רכה‬ ‫ומתרפקת על זרועותיי‪ ,‬והנה את עצמך‪ ,‬ערב‬ ‫גיוסך‪ ,‬עומדת נוכח אותן הזוועות ממש; עושה‬ ‫צעדים ראשוניים במסע המורכב הזה ושמו‬ ‫"להיות בן לעם היהודי"‪ ,‬מתחבטת בשאלות של‬ ‫מוסר וכאב במחוזות ארץ של אפלה אנושית‪.‬‬ ‫לא יכולה להימנע מן המחשבה על גורלנו‪ ,‬על‬ ‫שרשרת הדורות‪ .‬לא יכולה להימנע‪ ,‬בתוך זאת‪,‬‬ ‫גם מן השאלה איך שילדה יפה וצעירה שכמותך‬ ‫נדרשת לבקר באזורי החשכה של ממלכת האדם?‬ ‫בתוכי מקננות שתי תשובות‪ ,‬והן סותרות‪ .‬האחת‬ ‫יודעת‪ ,‬כמו בטוחה‪ .‬השנייה נותרת עם היסוסיה‪.‬‬ ‫האחת מדברת בגרונה את שפת ההיסטוריה‪,‬‬ ‫העם‪ ,‬המולדת‪ ,‬השכחה והזיכרון‪ .‬את שפת‬ ‫הזיכרון של האתמול לתועלת חיי המחר‪.‬‬ ‫האחרת פורטת מנגינה אישית‪ ,‬פרטית‪.‬‬ ‫עדינה יותר‪.‬‬ ‫שברירית יותר‪.‬‬ ‫ספקנית יותר‪.‬‬ ‫אם יש סיבה בגללה המסע הזה נחוץ‪ ,‬הרי‬ ‫שאיננה נמצאת רק בשדה הקולקטיבי‪ ,‬בשדה‬ ‫הצדק של האומה והעם היהודי‪ .‬לא רק בשם‬ ‫צדק הדורות‪.‬‬ ‫אם יש סיבה למסע היא נמצאת לא פחות (אולי‬ ‫גם קודם לכל) בשדה הלב האנושי שלנו‪ .‬הלב‬ ‫שלך‪ ,‬הגר‪ ,‬כאישה בת חירות‪ ,‬כבת אנוש‪ .‬כי‬ ‫"במקום שאין בני אדם"‪ ,‬כמו שאומר הביטוי‬ ‫"הייה אתה אדם"‪.‬‬ ‫במקום שיש עוולה ואי צדק‪ ,‬במקום שיש חוסר‬ ‫חמלה וצרות עין ולב‪ ,‬היי את זו שליבה יוצא‬ ‫אל העולם‪ ,‬אל החלש‪ ,‬אל האחר‪ .‬היי את האדם‪.‬‬ ‫חשפי את אור אנושיותך‪.‬‬ ‫בלכתך בשבילי העפר שרמסו בעיוורון וברשע‬ ‫את חייהם של חפים מפשע‪ ,‬מוטב שתזכרי את‬ ‫(ובאמצעותך נזכור כולנו)‪ ,‬כי את הנורא בפשעי‬ ‫האנושות‪ ,‬את רצח האדם ההמוני‪ ,‬ביצעו לא חיות‬ ‫אל‪-‬אנוש אלא דווקא בני אדם‪ ,‬כמונו‪.‬‬ ‫אדם חטא לאדם‪.‬‬ ‫אדם קטף חיי אדם‪ .‬ילד‪ .‬אישה‪ ,‬זקן‪.‬‬ ‫בני אנוש קטלו את חיי בני אנוש‪.‬‬ ‫בניו ובנותיו של אותו האל‪ ,‬בניהם ובנותיהם של‬ ‫אותם השמיים‪ ,‬אותה חלקת האדמה‪.‬‬ ‫לאחר האכזר אנחנו קוראים לא אחת בשמות‪.‬‬ ‫קוראים לו "מפלצת"‪ ,‬קוראים לו "רוצח"‪,‬‬ ‫קוראים לו "חיה אנושית"‪.‬‬ ‫אלא שבכך אנחנו מדירים ומסלקים אותו משדה‬ ‫הקיום שלנו‪ ,‬כאילו אין הוא יכול לצמוח בקרבנו‪.‬‬ ‫שוכחים שהוא יכול וגם עלול להימצא בתוך כל‬ ‫אחד מאיתנו‪ ,‬כיחידים וכחברה‪.‬‬ ‫והרי הם‪-‬הרוצחים ואנחנו‪-‬בני הנרצחים‪ ,‬כולנו‬ ‫בני אדם‪.‬‬ ‫את אחינו ואחיותינו שחיו על אדמת פולין‬ ‫וגרמניה ואירופה הגדולה הוציאו להורג אנשים‬ ‫מתורבתים‪ ,‬גברים ונשים שוחרי מוסיקה ואוהבי‬ ‫שיחה ופילוסופיה‪ .‬בני עמם של גדולי המחשבה‬ ‫האנושית במדע ובאמנות שהפכו יופי לאיבה‪,‬‬ ‫לעוולה ולאיוולת‪.‬‬ ‫לעיתים‪ ,‬בקלות המחשבה‪ ,‬אנחנו נוטים‬ ‫לייחס את האכזריות לארץ הזוועות הנאצית‪,‬‬ ‫לגיאוגרפיה האירופאית ולהיסטוריה של המאה‬ ‫שחלפה‪ .‬ובכך‪ ,‬נוטים לשכוח שאכזריות שכזו‬ ‫עלולה לצמוח בכל מקום ובכל עת‪ .‬גם כאן‪ ,‬בלבם‬ ‫של מי ששכחו את טבעם החומל‪ ,‬במי שהפנו‬ ‫עורף לצלמם האנושי‪ ,‬במי שהלכו שבי בעיוורון‬ ‫אחרי שיכרונם של שוטים וצרי לב‪.‬‬ ‫אם נדע שבכל אחד מאיתנו גלומים זרעי‬ ‫הטוב‪ ,‬היופי‪ ,‬החסד‪ ,‬החמלה‪ ,‬האחריות והאהבה‪,‬‬ ‫שיכולים להפוך לחממה שמתקנת עולם; אם נדע‪,‬‬ ‫שבכל אחד מאתנו גלומים גם זרעי הפורענות‪,‬‬ ‫האכזריות‪ ,‬צרות העין וצרות הלב‪ ,‬שיכולים‬ ‫להפוך לאפלה שהורסת עולם ‪ -‬כי אז ניקח על‬ ‫עצמנו את האחריות האישית והקולקטיבית‬ ‫לבנות עולם טוב יותר‪.‬‬ ‫והרי היותנו בני אדם‪ ,‬בני אנוש‪ ,‬בני האל‪,‬‬ ‫פירושו קודם לכול‪ ,‬היותנו רעים (ידידים) זה לזה‬ ‫ולא רעים (אכזריים) זה לזה‪.‬‬ ‫להיות אכזר‪ ,‬פירושו להיות אח‪-‬זר‪ .‬זר‬ ‫לעצמך וזר לזולתך‪ .‬להיות בן אנוש‪ ,‬כמו‬ ‫שאמר הלל הזקן‪ ,‬פירושו לאהוב את רעך‬ ‫ממש כמו שאתה אוהב ומכבד את עצמך‪.‬‬ ‫כשנדע לאהוב יותר‪ ,‬נשנא פחות‪.‬‬ ‫כשנשנא פחות‪ ,‬נדע לאהוב יותר‪.‬‬ ‫לאהוב ולחמול לעצמנו ולעולם‪ ,‬להרבות טוב‬ ‫בעולם‪ ,‬כמשנת הרב קוק‪ ,‬היא ברכת הדרך שלי‬ ‫לליבך‪ ,‬בתי‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬במקום הבלתי אפשרי הזה‪,‬‬ ‫ובכלל‪ .‬אהבה היא אולי המילה האחרונה‬ ‫שתוכלי למצוא סביבך במחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫מילה שחסרה הייתה (ואולי עדיין איננה)‬ ‫במחוזות האימה בשנותיה הקשות‪.‬‬ ‫פחד‪ ,‬מוות‪ ,‬שנאה‪ ,‬אכזריות‪ ,‬כאב וסבל אין קץ‬ ‫נפוצים (אז ואולי גם היום) הרבה יותר‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬בתי היקרה‪ ,‬דווקא שם‪ ,‬מתוך ניצחון הרוח‬ ‫החופשית‪ ,‬מתוך האנושיות והאופטימיות‪ ,‬מוטב‬ ‫שנזכור‪ ,‬כי סבל ורשעות מולידים רק עוד סבל‬ ‫ורשעות‪ ,‬ומחוללים מעגלי איבה הדדיים שאין‬ ‫להם סוף‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬אם נרצה למגר את כוחות החשכה‪,‬‬ ‫מוטב שנטפח את טוב ליבנו‪ :‬את היפה‪,‬‬ ‫את המוריק‪ ,‬את המועיל והמחייה‪ .‬נושיט‬ ‫יד‪ ,‬נקשיב‪ ,‬נגלה חמלה‪ ,‬רגישות‪ ,‬עדינות‪,‬‬ ‫סבלנות‪ ,‬רוך‪ .‬בצניעות‪ ,‬בענווה ובאהבה‪.‬‬ ‫סופה של האהבה להוליד עוד ועוד אהבה‪.‬‬ ‫וכך תשמרי על העולם‪ ,‬ילדתי‪.‬‬ ‫מכאן‪ ,‬נולדת גם את‪ ,‬בתי‪.‬‬ ‫וכך תקוותי שתמשיכי ותצמחי‪.‬‬ ‫לא נוכל לחמוק מן הסבל האישי והקולקטיבי‪.‬‬ ‫מוטב שנכיר בו‪ ,‬נכיר אותו‪ .‬וממנו נחפש את‬ ‫המוצא לעולם יפה יותר‪.‬‬ ‫אוהבת ומתגעגעת‪,‬‬ ‫אמא‬ ‫*הכותבת היא מנחה ומלמדת פילוסופיה‬ ‫ופסיכולוגיה בודהיסטית‬ ‫‪35‬‬ ‫מאבקים על הזכות להנציח‬ ‫יער הקדושים‬ ‫בהרי יהודה‬ ‫נטיעת היער החלה ב‪ 1951-‬וכבר ב‪ 1952-‬נערך בו טקס הזכרון הראשון‪ .‬מרדכי שנהבי‪ ,‬הוגה ויוזם רעיון‬ ‫יד ושם‪ ,‬טען כי לקק"ל אין זכות להעביר אליו אלמנטים של הנצחה שעמדו במוקד הפעילות המתוכנן‬ ‫של יד ושם‪ .‬ההסכם שנחתם בין שני הארגונים ב‪ 1953-‬סימן את תחילת ירידת קרנו של היער‬ ‫| ד"ר דורון בר* |‬ ‫בשנת ‪ 1951‬החלה קק"ל (קרן קיימת‬ ‫לישראל) לטעת בגבעות החשופות של‬ ‫פרוזדור ירושלים את יער הקדושים‪ .‬מטרת‬ ‫קק"ל הייתה לכסות אזור זה בשישה מיליוני‬ ‫עצים שיהוו נר זיכרון לטבוחי השואה‪ .‬יער‬ ‫הקדושים אמור היה להתפרס על פני שטח‬ ‫נרחב של כ‪ 35,000-‬דונם‪ ,‬שהשתרעו מכביש‬ ‫שער הגיא‪-‬אשתאול במערב‪ ,‬דרך רמת‬ ‫רזיאל בדרום‪ ,‬ועד לגבעת יערים במזרח‬ ‫ולשואבה בצפון‪ .‬אזור זה נבחר בגלל תכונותיו‬ ‫הגיאוגרפיות הייחודיות ובמיוחד בשל‬ ‫סמליותו‪ .‬צביה לובטקין‪ ,‬מלוחמות גטו וארשה‬ ‫קבעה כי‪" :‬לא מקרה הוא כי יער הקדושים‬ ‫ניטע בדרך לירושלים‪ .‬לא רק בזה שעיני כל‬ ‫אלה אשר נשמדו היו נשואות ירושלימה‪ ,‬אלא‬ ‫שגם הדור הזה‪ ,‬שהציץ לתהום הכיליון וזכה‬ ‫לאושר תקומת ישראל‪ ,‬צריך לזכור כי הדרך‬ ‫לעצמאות מובילה דרך יער הקדושים"‪.‬‬ ‫הדרך לירושלים‪ ,‬שבצידה אתרי גבורה‬ ‫וזיכרון כמו שער הגיא‪ ,‬הייתה אחת הסיבות‬ ‫העיקריות לכך שאזור זה נבחר לנטיעת‬ ‫‪36‬‬ ‫היער‪ .‬יער הקדושים והנצחת השואה בו‪,‬‬ ‫כפי שעוצבה על ידי קק"ל‪ ,‬הציעה לניצולים‪,‬‬ ‫לארגונים ולקהילות הרבות גרסה לאומית‪,‬‬ ‫על‪-‬מפלגתית‪ ,‬לזיכרון השואה‪ .‬כאשר מוסד‬ ‫יד ושם עשה עדיין את צעדיו הראשונים (רק‬ ‫מאוחר יותר הפך למוסד ההנצחה הלאומי‬ ‫והעיקרי לשואה)‪ ,‬היה ביער הקדושים מימד‬ ‫מאחד ופשוט‪ ,‬שסביבו יכולים היו הניצולים‪,‬‬ ‫חילוניים ודתיים‪ ,‬ימנים ושמאלנים‪ ,‬להזדהות‬ ‫ולשלב ידיים‪ .‬ביער הקדושים גם לא היה צורך‬ ‫בהתמודדות עם הסמלת השואה והנצחתה‪,‬‬ ‫כפי שנעשה במקומות אחרים באמצעות‬ ‫מונומנטים‪ ,‬אנדרטאות ופסלים‪.‬‬ ‫העצים הראשונים ביער הקדושים ניטעו‬ ‫בתחילת חודש מרץ ‪ .1951‬בטקס הנטיעות‬ ‫הראשון‪ ,‬בסמוך למושב כסלון‪ ,‬לקחו חלק‬ ‫משלחות רבות של ניצולים והוא עורר‬ ‫התרגשות ציבורית רבה‪" .‬על אחת מפסגות הרי‬ ‫יהודה וירושלים"‪ ,‬דיווח עיתון דבר‪" ,‬שעליהם‬ ‫וסביבם זורחים גגות פחוני הישובים – ניטעו‬ ‫אתמול על אדמת הקרן הקיימת שש‪-‬מאות‬ ‫הברושים כנגד שש‪-‬מאות ריבוא אחינו חללי‬ ‫השואה"‪.‬‬ ‫אירוע זה נפתח בהנפת דגל המדינה ובשירת‬ ‫התקווה‪ ,‬ולאחר מכן נאמו יוסף ויץ‪ ,‬חבר‬ ‫דירקטוריון קק"ל‪ ,‬ושר החינוך דוד רמז‪ .‬נציגי‬ ‫"ארצות החורבן" נטעו את העצים הראשונים‪,‬‬ ‫וסביבם נטעו שתילים נוספים גם נציגי‬ ‫המוסדות המרכזיים של המפלגות הפוליטיות‬ ‫וחברי תנועות הנוער‪ .‬אנשי קק"ל התגאו‬ ‫במיוחד בכך שעולי תימן‪ ,‬תושבי המושבים‬ ‫בסביבת כסלון‪ ,‬הם שיטעו את היער ויהיו‬ ‫שומריו‪" :‬יש בזה משום סמל שהיער יינטע‬ ‫בידי יהודי תימן – הגולה הכי עתיקה שהעלינו‬ ‫אותה כמעט כליל"‪ ,‬הטעים ברל לוקר‪ ,‬יושב‬ ‫ראש הסוכנות היהודית‪ ,‬בנאומו‪.‬‬ ‫נטיעת היער בכסלון יצרה רושם ציבורי‬ ‫עז‪ ,‬שאותו ביקשה קק"ל לנצל בכדי לעודד‬ ‫את ציבור התורמים‪ ,‬אנשי הקהילות בארץ‬ ‫ובתפוצות‪ ,‬בכדי להרים תרומה לנטיעת היער‬ ‫ולהרחבתו‪ .‬קריאות אלו אכן מצאו הד בקרב‬ ‫בני קהילות שונות‪ ,‬בארץ ובתפוצות ‪ -‬היענות‬ ‫מאבקים על הזכות להנציח‬ ‫המצביעה שוב על היחסים המעניינים שבין‬ ‫יהודי התפוצות לבין מדינת ישראל‪.‬‬ ‫לקראת כ"ז בניסן ‪ 1952‬פרסמו העיתונים‬ ‫מודעות על כינוס ארצי לזכר קורבנות השואה‬ ‫שיתקיים בשטח הנטיעות של יער הקדושים‬ ‫בפרוזדור ירושלים‪ .‬הטקס בשנה זו נערך‬ ‫לראשונה במקום שיהפוך מאוחר יותר למוקד‬ ‫הסמלי של יער הקדושים‪ ,‬בצמוד לאפיקו של‬ ‫נחל כסלון‪ ,‬במקום שבו תיחצב מאוחר יותר‪,‬‬ ‫בסוף שנות החמישים‪ ,‬מערת הקדושים‪ .‬מאות‬ ‫אנשים‪ ,‬ברובם ניצולי שואה‪ ,‬נציגי קהילות‬ ‫וארגונים שקק"ל הצליחה לגיס למעמד‪ ,‬לקחו‬ ‫בו חלק‪.‬‬ ‫"כאשר מוסד יד ושם עשה‬ ‫עדיין את צעדיו הראשונים‬ ‫(רק מאוחר יותר הפך למוסד‬ ‫ההנצחה הלאומי והעיקרי‬ ‫לשואה)‪ ,‬היה ביער הקדושים‬ ‫מימד מאחד ופשוט‪ ,‬שסביבו‬ ‫יכולים היו הניצולים‪ ,‬חילוניים‬ ‫ודתיים‪ ,‬ימנים ושמאלנים‪,‬‬ ‫להזדהות ולשלב ידיים"‬ ‫בטקס עוצבה מתכונת שתחזור גם בטקסים‬ ‫שנערכו במקום בשנים הבאות‪ :‬שילוב נאומים‬ ‫יחד עם אלמנטים אמנותיים דרמטיים‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬הוקראה "מגילת יער הקדושים"‬ ‫בשם משתתפי הכינוס והוטמנה ליד "ארז‬ ‫העצמאות"‪ ,‬שהועבר מיער מעלה החמישה‪.‬‬ ‫מסכת מאת אהרן מגד ניצלה היטב את‬ ‫הגיאוגרפיה הדרמטית מסביב – הנחל העמוק‬ ‫וחשוף הגדות‪.‬‬ ‫בסיום הטקס‪ ,‬ובמהלך שנת ‪ ,1952‬המשיכה‬ ‫קק"ל לעודד את הניצולים לקחת חלק‬ ‫פעיל במפעל הנטיעות‪ .‬כדי ליצור הד סביב‬ ‫היער‪ ,‬הזמינו אנשי הקרן דמויות ייצוגיות‪,‬‬ ‫פוליטיקאים‪ ,‬ניצולים ואחרים‪ ,‬כדי שיטעו‬ ‫עצים‪ .‬ליער הקדושים אף עוצב אז סמל‪ :‬נר‬ ‫דולק על רקע יער שמאחוריו זורחת שמש‪.‬‬ ‫כרזות יער הקדושים הבליטו את הניגוד בין‬ ‫הגולה החרבה לבין ההגשמה של החזון הציוני‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬ ‫פעילות ההסברה הנרחבת נתנה פירותיה‪.‬‬ ‫העיתונים דיווחו על עולי איטליה‪ ,‬הונגריה‬ ‫ובולגריה‪ ,‬יוצאי פשסניק‪ ,‬ברגסאס‪ ,‬מילניצה‪,‬‬ ‫מערת בני ברית ביער הקדושים‬ ‫פינסק‪ ,‬סטולין‪ ,‬וורנוב ואחרים‪ ,‬שכולם ניהלו‬ ‫משא ומתן עם קק"ל על הנצחת קהילותיהם‬ ‫ביער הקדושים‪ .‬נראה היה לפיכך‪ ,‬כי‬ ‫ההתלבטות בקרב שארית הפליטה לגבי הדרך‬ ‫ההולמת להנצחת יקיריהם נפתרה‪ .‬נטיעת‬ ‫יער הקדושים מילאה את הצורך הכפול של‬ ‫הניצולים שהיו גם עולים חדשים ‪ -‬הם לקחו‬ ‫חלק אקטיבי בעיצוב נופה של מדינת ישראל‬ ‫הצעירה ובהפרחת שממתה‪ ,‬אך גם מצאו‬ ‫מקום שבו יוכלו לזכור‪ ,‬לבכות ולמצוא נחמה‬ ‫על מות יקיריהם‪.‬‬ ‫ההתלבטויות ביחס‬ ‫להנצחת הנטבחים‬ ‫ההצלחה הראשונית של יער הקדושים‬ ‫והתהודה הגדולה שקיבל עתה מפעל ההנצחה‬ ‫חייבו את קק"ל להתמודד עם תכני ההנצחה‬ ‫שאותם ביקשה לצקת אל תוך המפעל‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫התכניות המקוריות של קק"ל היו מרחיקות לכת‪,‬‬ ‫ומטרתן הייתה להפוך את היער למוקד הנצחה‬ ‫לאומי ובינלאומי באמצעות בניית מבני זיכרון‬ ‫ואיסוף שמות הנרצחים בספרים מיוחדים‪.‬‬ ‫ראשי קק"ל פנו לאדריכלים וביקשו כי ייקחו‬ ‫חלק בעיצוב יער הקדושים‪ .‬התפיסה שגובשה‬ ‫הייתה כי יש להקים במרכז כל יער ארצי מגדל‬ ‫נישא‪ ,‬בעל צורה אדריכלית מרשימה‪ ,‬שישמש‬ ‫כמעין אתר עלייה לרגל של הניצולים‪ .‬אל‬ ‫מוקד ההנצחה אמורה הייתה להוביל שדרה‬ ‫סלולה‪ ,‬ובתוכו‪ ,‬על דוכן מיוחד עם נר תמיד‪,‬‬ ‫אמור היה להיות מוצב "ספר הקדושים"‪ ,‬שבו‬ ‫יהיו רשומים שמות כל הנטבחים אשר לזכרם‬ ‫ניטעו העצים באותו היער‪ .‬קק"ל הדגישה כי‬ ‫הנצחה זו תהיה ארצית‪-‬קהילתית וקולקטיבית‬ ‫ולא אישית‪ 14 .‬היערות שאמורים היו להינטע‬ ‫חולקו לפי ארצות ההשמדה והורכבו מיערות‬ ‫וחורשות קהילתיות‪.‬‬ ‫נקבע כי בצד היערות הארציים יינטעו גם‬ ‫שני יערות מיוחדים‪ ,‬על‪-‬קהילתיים‪ :‬יער‬ ‫לוחמי הגטאות ויער הילדים הקדושים‪ ,‬שכונה‬ ‫"יער מצבתם" והיה אחד ממפעלי ההנצחה‬ ‫הראשונים שהוקדשו לזכר הילדים שנספו‬ ‫בשואה‪ .‬הכוונה הייתה כי יהיה זה מפעל שבו‬ ‫ייקחו חלק ילדי ישראל והתפוצות‪ ,‬שירימו‬ ‫תרומה לנטיעת היער‪ .‬קק"ל שיתפה פעולה עם‬ ‫מועצת המורים הארצית למען קק"ל‪ ,‬וקבעה‬ ‫כי במקום לתרום‪ ,‬כמקובל‪ ,‬תרומה לנטיעת‬ ‫עץ עם הולדת ילד‪ ,‬יופנו התרומות עתה‬ ‫ליער הקדושים‪ .‬קק"ל עודדה את הפעילות‬ ‫החינוכית בבתי הספר‪ ,‬ומרצים מטעמה הרצו‬ ‫על היער בפני המורים והתלמידים‪ .‬בבתי‬ ‫הספר הוצב לוח התרמה מיוחד‪ ,‬ובו הוצג‬ ‫מספר העצים שנתרמו על ידי בית הספר‪ ,‬על‬ ‫פי חלוקה לכיתות‪.‬‬ ‫בט"ו בשבט ‪ 1953‬ניטעו העצים הראשונים‬ ‫ביער מצבתם‪ ,‬יער הילדים הקדושים‪ .‬רכבת‬ ‫מיוחדת אספה משלחות של תלמידי בתי ספר‬ ‫המשך בעמוד ‪38‬‬ ‫‪37‬‬ ‫מאבקים על הזכות להנציח‬ ‫המשך מעמוד ‪37‬‬ ‫ממקומות שונים בארץ‪ ,‬ואוטובוסים הובילו‬ ‫אחרים אל הגבעות החשופות באזור רמת רזיאל‪.‬‬ ‫הטקס כלל חשיפת סלע גדול עליו נחקקה‬ ‫הכתובת "מצבתם ‪ -‬יער הילדים הקדושים"‪,‬‬ ‫מסדר‪ ,‬נאומים‪ ,‬ריקודים ונטיעות סמליות‪ .‬בכרזה‬ ‫שנפרסה מעל במת הטקס נכתב‪1,200,000" :‬‬ ‫ילדים נכרתו בשואה‪ ,‬אחים יקרים וקדושים"‪.‬‬ ‫מורים שלקחו חלק בטקס שתלו שתילים לזכרם‬ ‫של מורים אשר נספו בשואה‪.‬‬ ‫המאבק בין קק"ל ליד ושם‬ ‫הצלחת יער הקדושים הייתה עתה ברורה‪,‬‬ ‫ובמחצית הראשונה של שנת ‪ 1953‬ניטעו ביער‬ ‫הקדושים חורשות רבות‪ .‬עולי צ'כוסלובקיה‬ ‫היו בין הראשונים לטעת עצים ביער שעתיד‬ ‫היה לכלול ‪ 260,000‬עצים‪ ,‬כמספר הנספים‬ ‫בארץ זו‪ .‬יערות נוספים ניטעו על שם "קדושי‬ ‫בוקובינה"‪" ,‬קדושי בסרביה"‪" ,‬קדושי פולין"‪,‬‬ ‫"קדושי הונגריה"‪" ,‬קדושי יוגוסלביה"‬ ‫ועוד‪ .‬טקסי הנטיעות חזרו על עצמם וכללו‬ ‫התכנסות של עשרות ולעתים אף מאות מבני‬ ‫הקהילות‪ ,‬נאומים של נציגי קק"ל ונטיעות של‬ ‫בני הקהילה‪ .‬הקהל שהשתתף בטקסים אלו‬ ‫היה הומוגני‪ :‬יוצאי אירופה ‪ -‬ברובם אנשים‬ ‫חילוניים בני ‪.50-60‬‬ ‫אך למרות הפניות הרבות וההצלחה הגדולה‬ ‫יחסית‪ ,‬החלו להתגנב אל חלק מאנשי קק"ל‬ ‫ספקות לגבי מקומו ומשמעותו של יער‬ ‫הקדושים‪ .‬במיוחד הייתה גדולה האכזבה‬ ‫על הקצב האיטי של איסוף כספי התרומות‪.‬‬ ‫התברר כי בניגוד לציפיות‪ ,‬נאספו עד לסוף‬ ‫שנת ‪ 1952‬כספים השווים לקצת למעלה‬ ‫מ‪ 400,000-‬עצים‪ ,‬והשגת היעד של שישה‬ ‫מיליון העצים נראתה רחוקה‪.‬‬ ‫ברקע הדברים עמדה גם מערכת היחסים‬ ‫המתוחה בין קק"ל לבין מרדכי שנהבי‪ ,‬הוגה ויוזם‬ ‫רעיון יד ושם ומראשיו הנוספים של המוסד‪.‬‬ ‫שנהבי טען כי הפעולות שנעשו על ידי קק"ל‬ ‫במסגרת יער הקדושים פגעו בהנצחת השואה‪.‬‬ ‫הוא הטעים כי לקק"ל אין כל זכות להעביר‬ ‫לתוך יער הקדושים אלמנטים של הנצחה‬ ‫שעמדו במוקד הפעילות המתוכנן של יד ושם‪,‬‬ ‫ובמיוחד אל לה לעסוק באיסוף שמות הנרצחים‪.‬‬ ‫ויץ‪ ,‬מטעם קק"ל‪ ,‬הטעים כי קק"ל הייתה‬ ‫חייבת לפעול‪ ,‬משום שהייתה זו ממש "השעה‬ ‫האחרונה"‪ ,‬וכי אין קק"ל פולשת לתחומה של יד‬ ‫‪38‬‬ ‫יד אנה פרנק ביער הקדושים‬ ‫ושם‪ ,‬משום שכלל איננה עוסקת באיסוף ארכיוני‬ ‫של המידע על השואה‪.‬‬ ‫"האינטרס של יד ושם בחתימת‬ ‫ההסכם היה ברור‪ :‬הרצון‬ ‫להשתמש במנגנון המאורגן‬ ‫היטב של קק"ל בכדי לקדם את‬ ‫המפעל‪ .‬אך גם לראשי קק"ל‬ ‫היה ברור שמעורבותו הלאומית‬ ‫והבינלאומית של יד ושם תציל‬ ‫את מפעל יער הקדושים‪,‬‬ ‫שקצב התרומות והנטיעות בו‬ ‫הלך וקטן"‬ ‫אחרי תקופה ארוכה של מתיחות בין שני‬ ‫הארגונים נחתם בסוף שנת ‪ 1953‬הסכם בין‬ ‫הנהלת קק"ל לבין הנהלת יד ושם‪ ,‬ונקבע בו כי‬ ‫יער הקדושים ישולב ביד ושם‪ .‬ההסכם קבע כי‬ ‫קק"ל תעמיד לרשות יד הזיכרון את מנגנונה‬ ‫הנרחב בתפוצות כדי שזה יסייע בהרשמת‬ ‫שמות הקורבנות והלוחמים‪.‬‬ ‫האינטרס של יד ושם בחתימת ההסכם‬ ‫היה ברור‪ :‬הרצון להשתמש במנגנון המאורגן‬ ‫היטב של קק"ל בכדי לקדם את המפעל‪ .‬אך‬ ‫גם קק"ל קיוותה לנצל את חתימת ההסכם‬ ‫לטובתה ולתועלתה‪ .‬לראשי קק"ל היה ברור‬ ‫כי מפעל יד ושם‪ ,‬עם המעורבות הלאומית‬ ‫והבינלאומית שלו‪ ,‬עשוי יהיה להציל את מפעל‬ ‫יער הקדושים‪ ,‬שעתידו היה עתה לוט בערפל‬ ‫וקצב התרומות והנטיעות בו הלך והואט‪.‬‬ ‫ההסכם איפשר לקיים‪ ,‬לראשונה‪ ,‬את טקס‬ ‫יום השואה בשיתוף פעולה בין שני גופים‬ ‫אלה‪ .‬מאחר שהקמת יד ושם החלה רק‬ ‫באמצע שנות החמישים‪ ,‬נערכו טקסי הזיכרון‬ ‫המרכזיים והממלכתיים ביער הקדושים‪.‬‬ ‫כ‪ 5,000-‬איש השתתפו ביום הזיכרון של שנת‬ ‫‪ 1954‬בעצרת זו‪ ,‬שהתקיימה במעמד ראשי‬ ‫המדינה‪ .‬הטקס‪ ,‬שנעשה בו שימוש מרובה‬ ‫בסמלים ובאלמנטים תיאטראליים‪ ,‬ניצל‬ ‫את דרמטיות הנוף בשעות הערב והלילה‪.‬‬ ‫הוא נפתח עם הגעת נשיא המדינה יצחק בן‬ ‫צבי וראש הממשלה משה שרת‪ .‬ילדי קיבוץ‬ ‫מעלה החמישה הניפו את דגל הנשיא ואת‬ ‫דגל המדינה ומאוחר יותר הורדו הדגלים לאות‬ ‫אבל‪.‬‬ ‫נאומים וקינות הושמעו מעל במה נישאת‬ ‫שניצבה מעל לסלע ענק‪ ,‬בו נחקק השם "יער‬ ‫הקדושים"‪ .‬לפיד בוער דלק לאורך כל הטקס‪,‬‬ ‫ובצידו הוצב שלט שעליו נכתב‪ :‬רשות הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה "יד ושם" ‪ -‬מה שסימן עבור‬ ‫הקהל את שיתוף הפעולה החדש בין קק"ל‬ ‫לגוף זה‪ .‬גם הפעם חוברה המסכת על ידי‬ ‫אהרון מגד‪ ,‬ולמעלה ממאה ועשרים בני נוער‬ ‫מאבקים על הזכות להנציח‬ ‫מתנועות הנוער החלוציות לקחו בו חלק‪ .‬חלק‬ ‫חשוב בטקס היו הנטיעות הסמליות שנעשו‬ ‫על ידי באי כוח הקהילות בחלקות שבהן ניצבו‬ ‫שלטים‪ ,‬שעליהם נכתב‪" :‬נטיעות לזכר יהודי‬ ‫בלגיה" וכו'‪.‬‬ ‫עם רדת הערב הודלקו בזה אחר זה נרות‬ ‫זיכרון ליד תשע‪-‬עשרה מפות של הארצות‬ ‫שבהן הושמדו היהודים‪ ,‬והמקהלה שרה‬ ‫משירי המרד והגטאות‪ .‬הנערים והנערות‬ ‫נושאי הלפידים הסתדרו בשביל מיוחד‬ ‫במעלה ההר‪ ,‬ונשיא המדינה עלה בלוויית שני‬ ‫נושאי נרות זיכרון בשביל‪ ,‬ונטע בצלע ההר עץ‬ ‫סמלי לזכר הקדוש היהודי האלמוני‪.‬‬ ‫"יותר מכל‪ ,‬העניקה ההנצחה‬ ‫בנטיעה לגיטימציה ציבורית‬ ‫לעברם 'הגלותי' של הניצולים‪,‬‬ ‫וה'מעשה החלוצי' של נטיעת‬ ‫היער חיזק עבורם ועבור‬ ‫החברה מסביב את דימויים‬ ‫ה'ישראלי'‪ .‬יער הקדושים‬ ‫העמיק‪ ,‬לפיכך‪ ,‬את תחושת‬ ‫השייכות של הניצולים כלפי‬ ‫מדינת ישראל"‬ ‫ירידה במעמדו של היער‬ ‫הטקס הממלכתי בשנת ‪ 1954‬סימן‪ ,‬לכאורה‪,‬‬ ‫הבטחה גדולה ועתיד מזהיר ליער הקדושים‪,‬‬ ‫אך בפועל היה זה גם הזמן שבו החל מעמד‬ ‫המקום להתערער‪ ,‬בעיקר כתוצאה מחתימת‬ ‫הסכם שיתוף הפעולה עם יד ושם וההתחזקות‬ ‫הנמשכת במעמד אתר הזיכרון הלאומי‪.‬‬ ‫בשנים שחלפו מאז ‪ 1954‬ועד ל‪1957-‬‬ ‫נמשכו פעילות גיוס הכספים והנטיעות ביער‬ ‫הקדושים‪ ,‬וניתן היה לחשוב כי תכנית הפיתוח‬ ‫ממשיכה באותו מתווה ראשוני שהגו אנשי‬ ‫קק"ל‪ .‬גם טקסי הזיכרון הלאומיים ביום‬ ‫השואה המשיכו להתקיים במקום‪ ,‬עדיין‬ ‫תוך שיתוף פעולה בין קק"ל ויד ושם‪ .‬בטקס‬ ‫בשנת ‪ 1955‬גילה שר החינוך בן ציון דינור כי‬ ‫בקרוב ייגשו להקמת הבניינים של יד ושם בהר‬ ‫הזיכרון‪ ,‬ולא ידע כי בכך הולכת ויורדת קרנו‬ ‫של יער הקדושים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬עצרת הזיכרון הממלכתית בערב יום‬ ‫השואה בשנת ‪ 1956‬נערכה לראשונה בהר‬ ‫הזיכרון שבירושלים‪ .‬נכון אומנם כי קק"ל‬ ‫המשיכה במסורתה וקיימה בכל זאת טקס‬ ‫באפיק נחל כסלון‪ ,‬אבל עיקר הזרקורים הופנו‬ ‫עתה לירושלים‪ .‬גם בשנים הבאות נמשך‬ ‫הפיצול‪ ,‬וקק"ל‪ ,‬בנסותה למשוך בכל זאת‬ ‫קהל לטקס ביער הקדושים‪ ,‬העמידה לרשות‬ ‫המשתתפים אוטובוסים שהוליכו אותם מיער‬ ‫הקדושים אל הר הזיכרון בירושלים‪ .‬בשנים‬ ‫אלו הלכה ונוצרה תמונת ראי בין יער הקדושים‬ ‫לבין הר הזיכרון בירושלים‪ .‬ככל שהטקסים‬ ‫בירושלים הלכו והתבססו‪ ,‬כך הלכה והתמעטה‬ ‫ההשתתפות בטקסים ביער הקדושים‪ .‬מודעות‬ ‫קק"ל בעיתונים הלכו וקטנו ושיקפו למעשה‬ ‫את הירידה בהתעניינות הציבור ביחס למקום‪.‬‬ ‫אך חורשות ועצים המשיכו להינטע ביער‬ ‫הקדושים גם במהלך שנות השישים‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1959‬נחנכה "מערת יער הקדושים לזכר חללי‬ ‫השואה"‪ ,‬שהוגדרה כ"מערת התייחדות"‬ ‫ומטרתה הייתה ליצור מוקד מקודש ביער‬ ‫הקדושים ולפתור את בעיית היעדר המקום‬ ‫האינטימי להתייחד עם זכר הקדושים‪ .‬מערה‬ ‫זו והרחבה לפניה נתרמו על ידי ארגון "בני‬ ‫ברית"‪ ,‬שתפס בשלהי שנות החמישים מקום‬ ‫מרכזי בפעילות ההנצחה של קק"ל ביער‬ ‫הקדושים‪ .‬בתוך המערה הוקמה פינה שנקראה‬ ‫"משמרת"‪ ,‬ובה הוצב ארון ברזל שבתוכו‬ ‫הפקידו למשמרת את רשימות הנטבחים‬ ‫שהונצחו בשואה ולידה הדליקו נרות זיכרון‪.‬‬ ‫טקסי יום הזיכרון התקיימו עתה לפני מערה‬ ‫זו‪ ,‬אך היה ברור לכול כי בניית המערה ועיצוב‬ ‫סביבתה הגיעו מאוחר מדי‪ .‬בראשית שנות‬ ‫השישים נחנך אוהל יזכור בירושלים‪ ,‬ויד ושם‬ ‫היה לאתר ההנצחה לשואה העיקרי במדינת‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫נטיעת יער הקדושים על ידי קק"ל בראשית‬ ‫שנות החמישים קשורה בהתמודדות עם‬ ‫הנצחת השואה‪ ,‬והיא מראה עד כמה היה עניין‬ ‫זה מרכזי בקרב רבים מתושבי מדינת ישראל‬ ‫ויהודי התפוצות‪ .‬קק"ל פעלה על רקע המבוכה‬ ‫וחוסר ההסכמה ששררו בתקופה זו ביחס‬ ‫לסוגיה מורכבת זו‪ .‬בהיעדרו‪ ,‬עדיין‪ ,‬של גוף‬ ‫ממלכתי שייקח על כתפיו את הנצחת השואה‬ ‫וכאשר האחריות על זיכרון השואה הייתה‬ ‫נתונה בידי גורמים רבים‪ ,‬החלה קק"ל לעסוק‬ ‫בנושא זה באמצעות הכלי שאותו הכירה טוב‬ ‫יותר מכולם ‪ -‬גיוס כספי תרומות לשם נטיעת‬ ‫יערות זיכרון‪ .‬אנשי קק"ל‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬נענו‬ ‫לרגשות ולצרכים של שארית הפליטה ‪ -‬בני‬ ‫מאות הקהילות שחרבו בשואה‪ ,‬שהם‪ ,‬יחד עם‬ ‫נציגיהם‪ ,‬ביקשו למצוא נתיב הנצחה מתאים‪.‬‬ ‫קק"ל שילבה כאן מספר תחומים שבהם‬ ‫עסקה קודם לכן ומאוחר יותר – נטיעת יערות‪,‬‬ ‫בעיקר בכדי לבסס את הבעלות על קרקעות‬ ‫המדינה וזיכרון והנצחה‪.‬‬ ‫יותר מכל‪ ,‬העניקה ההנצחה בנטיעה‬ ‫לגיטימציה ציבורית לעברם ה"גלותי" של‬ ‫הניצולים‪ ,‬ו"המעשה החלוצי" של נטיעת‬ ‫היער חיזק עבורם ועבור החברה מסביב את‬ ‫דימויים ה"ישראלי"‪ .‬יער הקדושים העמיק‪,‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬את תחושת השייכות של הניצולים‬ ‫כלפי מדינת ישראל ואיפשר לארגוני הניצולים‬ ‫הרבים שפעלו מחוץ למדינת ישראל לקחת‬ ‫חלק אקטיבי בהקמתה על ידי "הפרחת‬ ‫השממה"‪ .‬יערות קק"ל בכלל‪ ,‬ויער הקדושים‬ ‫בפרט‪ ,‬הפכו לדגל‪ ,‬לסמל‪ ,‬לסמן של הבעלות‬ ‫הציונית‪ ,‬העברית‪ ,‬היהודית והלאומית על‬ ‫הקרקע‪ .‬ההנצחה ביער חיברה את הישראלי‬ ‫החדש עם יער שהיה חלק חשוב ומהותי‬ ‫במעשה הכתיבה של ההיסטוריה החדשה של‬ ‫הישראלים במקומם ‪ -‬היסטוריה שבה הודחקו‬ ‫שנות הניתוק מארץ‪-‬ישראל והועלמו מאפייני‬ ‫היהודי ה"גלותי"‪ ,‬תוך עיצוב נרטיב חדש של‬ ‫אומה יהודית‪ ,‬ישראלית‪ ,‬הנטועה במקומה‪.‬‬ ‫המגיעים היום ליער הקדושים לא יכולים‬ ‫להתעלם מהשפעתה הנרחבת של קק"ל‬ ‫על האזור‪ .‬לעתים‪ ,‬למרות הזמן הרב שחלף‬ ‫מאז השואה‪ ,‬מגיעים לחלקות השונות ביער‬ ‫ניצולים‪ ,‬ובעיקר בני משפחותיהם‪ ,‬ומקיימים‬ ‫טקסי זיכרון לקהילות שנשמדו‪ .‬בהיות יד ושם‬ ‫מקום זיכרון על‪-‬קהילתי ולאומי‪ ,‬יכולים אלו‬ ‫למצוא ביער הקדושים מקום לזיכרון אישי‪.‬‬ ‫בדרך זו לפחות מקצת מהמטיילים והנופשים‬ ‫הממלאים את היערות בפרוזדור ירושלים‬ ‫נזכרים במה שקרה באירופה לפני למעלה‬ ‫משישים וחמש שנים‪.‬‬ ‫*הכותב הוא דיקן מכון שכטר למדעי‬ ‫היהדות‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪39‬‬ ‫זכויות‬ ‫זכויות‬ ‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬ ‫תכנית סיוע חדשה‬ ‫ליוצאי רומניה‬ ‫בפברואר ‪ 2014‬פרסמה הקרן לרווחה כי היא‬ ‫פותחת תכנית חדשה לסיוע ליוצאי רומניה‪.‬‬ ‫הסיוע הוא במימון קרן קריטטאה מיסודם של‬ ‫פדרום (איחוד הקהילות היהודיות ברומניה)‪,‬‬ ‫איל"ר (ארגון יהודי עולמי להשבת רכוש)‬ ‫ובאמצעות ועידת התביעות‪ .‬‬ ‫הסיוע מיועד ליוצאי רומניה ולניצולי שואה‬ ‫יוצאי רומניה העומדים בתנאים המצטברים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬יוצאי רומניה שחיו בין השנים אפריל ‪1941‬‬ ‫ועד אוגוסט ‪ 1944‬בגבולות ‪ 1937‬של רומניה‪,‬‬ ‫כולל טרנסניסטריה או נולדו בגבולות הללו‬ ‫בשנת ‪ 1944‬ולפניה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ושהם גם בעלי הכנסה חודשית שאינה‬ ‫עולה על ‪ ₪ 5,000‬ברוטו לחודש לפונה (כולל‬ ‫קרן סעיף ‪ ,2‬רנטה מגרמניה‪ ,‬תגמולים‪ ,‬פנסיה‬ ‫בארץ ובחו"ל‪ ,‬ביטוח לאומי ומשכורת)‪.‬‬ ‫הקרן פרסמה כי היא תאפשר הגשת בקשות‬ ‫לאפיק זה עד לתאריך ‪ ,30/09/2014‬אולם אם‬ ‫יתקבלו פניות רבות לקבלת החזרים‪ ,‬מעבר‬ ‫לתקציב‪ ,‬הקרן שומרת לעצמה את הזכות לסגור‬ ‫את האפיק באופן מיידי‪.‬‬ ‫ניתן להגיש קבלות מקור בלבד בגין רכישות‬ ‫שבוצעו החל מינואר ‪ 2013‬ועד לתאריך ‪15‬‬ ‫בספטמבר ‪ .2014‬הסכום המשוער להחזר הינו‬ ‫כ‪.₪ 4,000-‬‬ ‫יובהר כי הסכום הסופי שיאושר ייקבע בהתאם‬ ‫לתקציב שיתקבל ולכמות הבקשות שיוגשו‪.‬‬ ‫המענק הוא עבור החזר הוצאות רק למטרות‬ ‫הבאות‪ :‬תרופות (תינתן קדימות בבדיקת הבקשות‬ ‫למצרפי דוח ריכוז תרופות מקופת חולים)‪,‬‬ ‫נסיעות לטיפולים‪ ,‬ציוד רפואי‪ /‬שיקומי‪ ,‬טיפולים‬ ‫רפואיים‪ ,‬ייעוץ רפואי‪ /‬חוות דעת רפואית שנייה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פורסם כי ניתן להגיש בקשה רק באחד‬ ‫משני ערוצי הסיוע‪ ,‬הרומני או ההונגרי (לא ניתן‬ ‫בשניהם באותה השנה)‪ .‬טופס בקשה ודף הסבר‬ ‫מפורט אודות הסיוע ניתן לקבל מהקרן בטל'‪:‬‬ ‫‪.03-6090866‬‬ ‫‪40‬‬ ‫פסק דין חדש‪:‬‬ ‫הקשר שבין סרטן‬ ‫שלפוחית השתן‬ ‫לרדיפות הנאצים‬ ‫ב‪ 24.12.2013-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬ ‫השלום בבאר שבע לגבי תביעה של ניצול שואה‬ ‫להכרה בסרטן שלפוחית השתן לפי חוק נכי‬ ‫רדיפות הנאצים‪ ,‬הרלבנטי‪ ,‬כידוע‪ ,‬רק לניצולים‬ ‫שעלו לישראל עד ה‪( 1.10.1953-‬ו"ע ‪43685-09-‬‬ ‫‪ ,13‬מילה נ' הרשות)‪.‬‬ ‫תביעתו למשרד האוצר להכרה במחלה זו‬ ‫נדחתה‪ ,‬מכיוון שלא הוכיח את הקשר הסיבתי‬ ‫בין סרטן שלפוחית השתן לבין רדיפות הנאצים‪,‬‬ ‫והוא גם טען שאין באפשרותו להגיש חוות‬ ‫דעת רפואית שתוכיח את אותו הקשר‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫המלצותיה הסופיות של ועדת שני‪ ,‬שעסקה‬ ‫בקשר הסיבתי בין מחלות הסרטן לבין רדיפות‬ ‫הנאצים‪ ,‬קבעו שיש להכיר רק במחלות הסרטן‬ ‫של המעי הגס והחלחולת וסרטן הריאה לפי‬ ‫חוק נכי רדיפות הנאצים (ללא הבדל בין ניצולים‬ ‫מהמעגל הראשון למעגל השני)‪.‬‬ ‫אולם באותו פסק דין חדש נכתב כי בית המשפט‬ ‫מצא בדוח של אותה הוועדה‪ ,‬שקיים עודף סיכון‬ ‫מובהק גם לפיתוח סרטן בשלפוחית השתן‬ ‫בקרב קבוצת ניצולי השואה‪ :‬בעמוד ‪ 18‬בדוח‬ ‫נכתב כי "עודף סיכון מובהק נצפה באופן עקבי‬ ‫עבור ‪ 3‬קבוצות החשיפה ב‪ 3-‬אתרים‪ :‬מעי גס‪-‬‬ ‫חלחולת‪ ,‬ריאות ושלפוחית השתן"‪.‬‬ ‫בעמוד ‪ 23‬בדוח נכתב כי "בהתייחס לאתרי סרטן‬ ‫ספציפיים‪ ,‬בהשוואה לקבוצת הנדחים‪ ,‬בכל‬ ‫קבוצות ההשוואה נמצא עודף סיכון מובהק‬ ‫לפיתוח סרטן מעי גס וחלחולת‪ ,‬סרטן ריאות‬ ‫ושלפוחית השתן"‪ .‬על כן קיבל בית המשפט את‬ ‫התביעה של אותו ניצול שואה בעניין זה והחזיר‬ ‫את הדיון לרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד‬ ‫האוצר‪ ,‬על מנת לקבוע את אחוזי הנכות בפגימה‬ ‫זו‪ .‬על פסק הדין הוגש ערעור על ידי משרד‬ ‫האוצר לבית המשפט המחוזי‪.‬‬ ‫אסור לבנק להקטין‬ ‫חוב מתשלומים‬ ‫לניצולים שאינם‬ ‫ניתנים לעיקול‬ ‫ב‪ 29.12.2013-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬ ‫המחוזי בתל אביב‪ ,‬שבו התקבל ערעור של‬ ‫ניצולת שואה לגבי תשלום שקיבלה לפי חוק‬ ‫הטבות לניצולי שואה שעוקל על ידי הבנק‬ ‫שלא כדין (רע"א ‪ 16680-09-13‬אלטר נגד בנק‬ ‫דיסקונט)‪.‬‬ ‫ההוצאה לפועל קבעה כי אומנם אותו התשלום‬ ‫אכן עוקל על ידי הבנק שלא כדין‪ ,‬מכיוון שטרם‬ ‫חלפו ‪ 30‬יום מיום התשלום (לאחר ‪ 30‬יום ניתן‬ ‫היה לעקל את הסכום לפי אותו החוק)‪ ,‬אך גם‬ ‫קבעה כי אותו סכום לא יוחזר אל הניצולה אלא‬ ‫יופחת מסכום החוב בתיק שלה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬בית המשפט קיבל לבסוף את בקשת‬ ‫הערעור שהגישה אותה ניצולת שואה‪ ,‬וקבע‬ ‫כי היה הבנק צריך להשיב לה מייד את הכספים‬ ‫שעוקלו שלא כדין ולא לעשות בהם שימוש‬ ‫לצורך הקטנת סכום החוב שלה‪.‬‬ ‫יש לציין בהקשר זה‪ ,‬כי לפי חוק הטבות לניצולי‬ ‫שואה (סעיף ‪ )8‬אין לעקל את הקצבה הניתנת‬ ‫ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות וכן את‬ ‫דמי ההבראה (כ‪ ₪ 2,000-‬בשנה) והמענק השנתי‬ ‫(‪ ₪ 4,743‬נכון ל‪ )2014-‬הניתנים לפי אותו החוק‬ ‫למקבלי אותה קצבה ולמקבלי קצבה מקרן‬ ‫סעיף ‪ 2‬הרשומים באוצר‪ .‬‬ ‫תשלומים אחרים לניצולי שואה מוגנים בחוקים‬ ‫אחרים ‪ -‬כגון קצבאות הנכות בגין רדיפות‬ ‫הנאצים (כמו ‪ BEG‬מגרמניה ו‪ WUV-‬מהולנד‪ ,‬או‬ ‫קצבאות נכי רדיפות הנאצים מהאוצר בישראל)‬ ‫והקצבה מקרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות;‬ ‫והם מוגנים מעיקול למשך ‪ 30‬יום מיום קבלת‬ ‫התשלום בבנק או בדואר לפי סעיף ‪ 11‬לחוק נכי‬ ‫רדיפות הנאצים‪.‬‬ ‫תשלומים הניתנים כסיוע לניצולי שואה‬ ‫מהחברה להשבה מוגנים מפני עיקול לפי סעיף‬ ‫‪(75‬ב) לחוק נכסים של נספי שואה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לציין כי באותו המקרה ניתן לאותה‬ ‫ניצולה סיוע בהגשת הערעור על ידי האגף לסיוע‬ ‫משפטי שבמשרד המשפטים‪ ,‬שבנוסף לכך החל‬ ‫מאוקטובר ‪ 2013‬מאפשר לניצולי השואה זכאות‬ ‫לסיוע משפטי בחינם‪ ,‬ללא מבחן כלכלי‪ ,‬בנוגע‬ ‫לייצוגם בפני ועדות העררים בהליכים לפי חוק‬ ‫נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬חוק ההטבות וחוק ההסדרים‬ ‫(‪ ,)1.1.1947‬וכן קבלת ייעוץ משפטי ראשוני‬ ‫ביחס לזכויותיהם לקבלת קצבה‪ ,‬מענק שנתי או‬ ‫הטבה‪ ,‬הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם‪.‬‬ ‫ניתן ליצור קשר עם המוקד הטלפוני של האגף‬ ‫לסיוע משפטי בטל'‪ ,1700-70-60-44 :‬שלוחה ‪ .4‬‬ ‫מימון אשפוז ארוך‬ ‫טווח במוסד סיעודי‬ ‫לניצולי שואה‬ ‫ב‪ 26.1.2014-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬ ‫העליון שעסק בנושא המורכב של מימון אשפוז‬ ‫ארוך טווח במוסד סיעודי לניצולת שואה‬ ‫(בג"ץ ‪ 8766/11‬בורובסקי נגד ממשלת ישראל‬ ‫ואחרים)‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי מאושפזים‬ ‫סיעודיים אינם זכאים לגמלת סיעוד מהביטוח‬ ‫הלאומי (והתוספת לניצולים מהקרן לרווחה)‪,‬‬ ‫מכיוון שמטרתה של גמלת הסיעוד היא מתן‬ ‫סיוע למבוטח להישאר בביתו ולהמשיך‬ ‫ולתפקד‪ .‬אולם פסק הדין ציין גם זכויות‬ ‫אחרות שמאושפזים סיעודיים עשויים להיות‬ ‫זכאים להן מעצם היותם ניצולי שואה (אם כי‬ ‫לא לאותה ניצולת שואה שלגביה ניתן פסק‬ ‫הדין)‪:‬‬ ‫‪ .1‬השתתפות במימון האשפוז לניצול בגין‬ ‫מחלה שהוכרה לו עקב רדיפות הנאצים‪:‬‬ ‫לגבי ניצולים שמקבלים קצבה לפי חוק נכי‬ ‫רדיפות הנאצים מהרשות לזכויות ניצולי שואה‬ ‫שבמשרד האוצר ‪ -‬נאמר בפסק הדין כי המדינה‬ ‫מסייעת במימון אשפוז של ניצולי שואה ככל‬ ‫שהאשפוז נדרש בגין מחלה שהוכרה על ידי‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר‬ ‫לצורך התגמולים המשולמים לו‪.‬‬ ‫לעניין מחלת האלצהיימר ‪ -‬נאמר בפסק הדין‬ ‫כי אומצו המלצות ועדת מומחים בראשות‬ ‫פרופ' שני להכיר בנכות ניצולי שואה מהמעגל‬ ‫הראשון (יוצאי מחנות‪ ,‬גטאות ומקומות‬ ‫השמדה או מסתור תחת כיבוש גרמני)‪ ,‬כזכאים‬ ‫להכרה בשיעור ‪ 52%‬בשל רדיפות הנאצים‬ ‫ללא קשר לשלב שבו מצויה המחלה‪ .‬הכרה‬ ‫זו עשויה לאפשר סיוע בהשתתפות חלקית‬ ‫באשפוז במוסד לתשושי נפש‪/‬מוסד סיעודי‪.‬‬ ‫מצד שני ‪ -‬נאמר בפסק הדין כי לניצול שואה‬ ‫הזכאי לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪,‬‬ ‫אשר המדינה מסייעת במימון אשפוזו במוסד‬ ‫ יופחת המשולם לו מכוח החוק ב‪ 75% -‬החל‬‫מהחודש הרביעי להחזקתו במוסד (לפי סעיף‬ ‫‪ 5‬לחוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬שם כתוב כי יש‬ ‫להפחית רק למי ש"מוחזק על חשבון המדינה‬ ‫או רשות מקומית במוסד" וש"אין בן משפחה‬ ‫תלוי בו")‪.‬‬ ‫לגבי מי שמקבל קצבת נכות בגין רדיפות‬ ‫הנאצים מגרמניה (לפי חוק ה‪ - )GEB-‬נאמר‬ ‫בפסק הדין כי מימון הטיפול הרפואי לפי‬ ‫חוק הפיצויים הגרמני ניתן בנוסף לגמלה‬ ‫החודשית‪ ,‬ללא כל הפחתה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫במקרה של מחלת אלצהיימר ‪ -‬נאמר שם כי‬ ‫מחלה זו אינה מוכרת בגרמניה כמזכה לעניין‬ ‫ניצולי השואה‪ ,‬באשר לגמלה ולמימון טיפול‪.‬‬ ‫לגבי ניצולים שהיו זכאים לפני שנים רבות‬ ‫לקצבת נכות מישראל לפי חוק נכי רדיפות‬ ‫הנאצים‪ ,‬אולם החלו לקבל גמלה מגרמניה‬ ‫בהיותם נמנים על חוג התרבות והשפה‬ ‫הגרמנית ‪ -‬פסק הדין גם ציין את ההסדר‬ ‫הקיים בחוק הישראלי (סעיף ‪ 3‬א' לחוק נכי‬ ‫רדיפות הנאצים)‪ ,‬שנועד לפני שנים רבות שלא‬ ‫להרתיע ניצולי שואה שהיו הזכאים לתגמולי‬ ‫נכות מישראל מהגשת תביעה לקבלת גמלה‬ ‫מידי ממשלת גרמניה (אפשרות זו להגיש‬ ‫תביעות חדשות לקצבת נכות מגרמניה בשל‬ ‫רדיפות הנאצים הייתה קיימת עד סוף שנות‬ ‫ה‪ 60-‬והיא איננה קיימת כיום)‪.‬‬ ‫פסק הדין מציין כי לפי נהלי הרשות לזכויות‬ ‫ניצולי שואה שבמשרד האוצר‪ ,‬מתן שירותי‬ ‫אשפוז ומימונם לזכאי חוק נכי רדיפות הנאצים‬ ‫חל על ניצולי שואה‪ ,‬שהיו זכאים בעבר לקבלת‬ ‫תגמולים מכוח אותו החוק‪ ,‬אולם החלו לקבל‬ ‫גמלה מגרמניה בהיותם נמנים על חוג התרבות‬ ‫והשפה הגרמנית‪ ,‬ככל שאשפוזם הוא בגין‬ ‫מחלות שהוכרו על ידי משרד האוצר אך לא‬ ‫על ידי הרשויות בגרמניה‪.‬‬ ‫בהקשר זה יש לציין גם את סעיף ‪ 3‬ו' לחוק‬ ‫נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬הקובע כי נכה כזה אשר‬ ‫מקבל מגרמניה תשלומים הנמוכים יותר‬ ‫מהתגמולים שהוא אמור היה לקבל מישראל‬ ‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים עבור אותה‬ ‫התקופה‪ ,‬זכאי לקבל את ההפרש ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬לקיחת קצבת השואה של הניצול‬ ‫כהשתתפות עצמית במימון השהות במוסד‬ ‫הסיעודי‪:‬‬ ‫סוגיה נוספת שעלתה באותו פסק דין היא‬ ‫ההשתתפות העצמית שמשרד הבריאות גובה‬ ‫ממאושפזים סיעודיים ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫גביית ההשתתפות העצמית למי שמאושפזים‬ ‫על חשבון המדינה לפי "קוד" נעשית לפי חוק‬ ‫ביטוח בריאות ממלכתי הקובע כי "שירותי‬ ‫האשפוז ניתנים בהשתתפות המאושפז או‬ ‫משפחתו בעלות הטיפול"‪ .‬בית המשפט הביע‬ ‫בפסק הדין את תמיהתו מדוע הקצבה לחולי‬ ‫גזזת מוזכרת בהנחיות משרד הבריאות כקצבה‬ ‫שאין לקחת אותה בחשבון ואילו הקצבאות‬ ‫בגין רדיפות הנאצים אינן מוזכרות שם‪.‬‬ ‫חשוב לציין בהקשר זה כי אותה הוראת חוק‬ ‫המופיעה בחוק פיצויי נפגעי הגזזת (בסעיף‬ ‫‪(18‬א)(‪ )1‬לחוק)‪ ,‬המגנה על קצבה זו משימוש‬ ‫לתשלומי חובה או היטלים לפי דין ‪ -‬כולל‬ ‫תשלום ההשתתפות עצמית באשפוז סיעודי‬ ‫שנקבעה בחוק ביטוח בריאות ‪ -‬מופיעה גם‬ ‫בחוק הטבות לניצולי שואה בנוגע לקצבה‬ ‫ממשרד האוצר ליוצאי מחנות וגטאות‪,‬‬ ‫הקצבה מקרן סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות‬ ‫ודמי ההבראה והמענק השנתי ממשרד האוצר‬ ‫למקבלי אותן הקצבאות (בסעיף ‪(8‬א)(‪ )1‬לחוק‬ ‫הטבות לניצולי שואה)‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוראת חוק דומה המגנה מפני‬ ‫שימוש לתשלומי חובה או היטלים לפי דין‪,‬‬ ‫קיימת גם לגבי תשלומים הניתנים לניצולי‬ ‫שואה נזקקים על ידי החברה להשבה (בסעיף‬ ‫‪ 75‬א' לחוק נכסים של נספי שואה)‪ .‬לגבי כל‬ ‫יתר התשלומים בגין השואה‪ ,‬כגון קצבאות‬ ‫הנכות מהאוצר וגרמניה או קצבת היתומים‬ ‫מצרפת‪ ,‬אין הוראה בחוק הישראלי המגנה‬ ‫עליהן מפני לקיחתן לשם השתתפות עצמית‬ ‫במימון האשפוז לניצולים לפי חוק ביטוח‬ ‫בריאות ממלכתי‪.‬‬ ‫אזהרה‪ :‬הסקירה לעיל נועדה למטרות מידע‬ ‫והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל‪ ,‬ואין‬ ‫בה כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או חוות דעת משפטית ו‪/‬‬ ‫או תחליף להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או‬ ‫הימנעות מהם‪.‬‬ ‫המידע הנ"ל יכול להשתנות עקב נסיבותיו‬ ‫המיוחדות של כל מקרה שלא נכללו בסקירה‬ ‫וערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים להתקבל‬ ‫לאחר מכן על ידי ערכאה אחרת‪.‬‬ ‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות‬ ‫המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו‬ ‫רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא‬ ‫להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים‬ ‫של רדיפות הנאצים‪ .‬משום כך מומלץ לפנות לייעוץ‬ ‫משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי‬ ‫בהסתמך על מידע זה‪ .‬המחבר אינו נושא באחריות‬ ‫כלשהי כלפי הקורא‪ ,‬וכל הסתמכות על האמור לעיל‬ ‫הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫מה שהזמן והעצב הותירו | אם ובנה מתמודדים עם משא העבר | רומה נוטקביץ' בן‪-‬עטר ודורון בן‪-‬עטר | ‪₪ 78‬‬ ‫בקיץ ‪ 1945‬חזרה לראשונה רֹומה נו ּטק ֵביץ'‪ ,‬כנערה בת למשפחה ציונית ואמידה‪ ,‬לפולין ולוורשה ונוכחה בתמורה החדה‬ ‫שחוללה המלחמה באירופה ובעיר הולדתה‪ .‬רֹומה נותרה פליטה חסרת כּל ובני משפחתה הקרובים נרצחו‪ .‬קרוב לשישה‬ ‫עשורים אחר כך גוללה רומה ברגישות ובגילוי לב‪ ,‬בספר שכתבה במשותף עם בנה דורון‪ ,‬את קורותיה כנערה בגטו ורשה‪,‬‬ ‫במחנות עבודה בפרוורי העיר ובמחנות הריכוז וההשמדה מייד ָנ ֶק‪ ,‬אושוויץ‪-‬בּירק ֵנאו ּ ור ָוֶונסבּריק‪ .‬אינסטינקטים חדים‪,‬‬ ‫תושייה ובעיקר יד המקרה הם שאפשרו לה להוסיף ולשרוד‪ .‬הספר נחתם בימי השיבה ההדרגתית לחיים ובמעבר למחנה‬ ‫עקורים‪ ,‬משם עלתה רֹומה ארצה ב‪ .1948-‬לצד תיאור חוויותיה האישיות נחשף בספר במלוא חומרתו משא ימי השואה‬ ‫הרובץ עליה ועל צאצאיה‪.‬‬ ‫מבצע ריינהרד | בלז'ץ‪ ,‬סוביבור‪ ,‬טרבלינקה | יצחק ארד | ‪₪ 98‬‬ ‫מבצע ריינה ַרד הוא הכינוי שנתנו הנאצים לתהליך השמדתם של יהודי הגנרלגוברנמן שבפולין הכבושה‪ ,‬ובמסגרתו‬ ‫גורשו בחודשים מרס ‪ - 1942‬נובמבר ‪ 1943‬יותר מ‪ 1,500,000-‬יהודים מפולין ומרחבי אירופה אל מחנות המוות בלז'ץ‪,‬‬ ‫סוביבור וטרבלינקה והושמדו שם בתאי הגזים‪ .‬רק כ‪ 150-‬מהמגורשים נותרו בחיים בסוף המלחמה‪.‬‬ ‫במחקרו המתועד והמעמיק יצחק ארד פורס את תולדותיהם של שלושת מחנות ההשמדה של מבצע ריינהרד מימי‬ ‫הקמתם בשלהי ‪ 1941‬וראשית ‪ 1942‬ועד הריסתם בשלהי ‪ ,1943‬ומפרט את תהליך ההשמדה בידי אנשי הס"ס ועוזריהם‬ ‫האוקראינים מפעילי המחנות‪ .‬לב הספר הם הפרקים המתארים את האסירים היהודים ‪ -‬כוח האדם שאולץ לסייע ביישומו‬ ‫של תהליך ההשמדה ‪ -‬ואת חייהם במחנות‪ ,‬את התארגנותם למחתרת ואת המרידות‪.‬‬ ‫במהדורה הראשונה של הספר נעזר ארד במקורות שלא נחשפו עד אז‪ ,‬ובכללם עדויות הניצולים ועדויות של פושעי‬ ‫מלחמה נאצים‪ .‬במהדורה השנייה המעודכנת הזו הוא מוסיף עליהם פרסומים בנושא שראו מאז אור‪ ,‬וממקם את מבצע‬ ‫ריינה ַרד בכרונולוגיה ובתהליך קבלת ההחלטות בנוגע ליישומו של "הפתרון הסופי של השאלה היהודית באירופה"‪.‬‬ ‫יום חמישי הקדוש | פרק עלום בקורותיה של משפחה יהודית בצרפת הכבושה | ז'אן‪-‬מארי בורזקס | ‪₪ 68‬‬ ‫ב־‪ 6‬באפריל ‪ 1944‬פשטה קבוצת חיילים גרמנים על עיירה שלווה במרכז צרפת ויצאה למרדף אחר לוחמי המחתרת‬ ‫הרבים באזור‪ .‬כעבור שישים שנה זכרו תושבי המקום שארבעה איכרים בני המחוז נלקחו באותו יום כבני ערובה והוצאו‬ ‫להורג בירייה‪ .‬אבל מתחת למאורעות האלה מסתתרים עוד אחרים‪ ,‬שהודחקו ונשתכחו במשך עשרות שנים‪ .‬המחבר‬ ‫מנסה להתחקות אחר גורלה של משפחה יהודית אחת‪ ,‬ודרכה גם אחר עקבותיהם של יהודים שמצאו מקלט זמני בעיירה‬ ‫אך גורלם לא שפר עליהם והם נורו במקום או גורשו למחנות ההשמדה‪ .‬הספר זורע אור חדש על נפתולי השכחה והזיכרון‬ ‫וחושף את נחת זרועה הארוכה של מכונת ההשמדה הנאצית אפילו בכפרים הנידחים של צרפת‪.‬‬ ‫גבורה בלב התופת‪ :‬פרקי קריאה | בעריכת אברהם מילגרם ורוברט רוזט‪ ,‬בשיתוף הכנסת | ‪₪ 78‬‬ ‫מה הייתה משמעותה של הגבורה בימי השואה? האם זו באה לידי ביטוי רק בהתנגדות חמושה של יהודים ולחימה‬ ‫באויב באמצעות נשק‪ ,‬דוגמת מרד גטו ורשה‪ ,‬או השתקפה גם במעשים קטנים לכאורה‪ ,‬לע ִתים אף סמויים‪ ,‬של תעוזה‬ ‫אנושית ואומץ לב שבנסיבות התרחשותם הם בלתי נתפסים בעליל? באסופה לוקטו קטעים מכּתבים ויומנים שנכתבו‬ ‫בימי השואה ובהם הכותבים עוסקים במושג הגבורה‪ ,‬במושגים דומים כמו אומץ לב ותעוזה‪ ,‬כמו גם בהיפוכם‪ .‬התיעוד‬ ‫הנכלל באסופה זו מבטא מגוון רחב של עמדות ודעות שהשוני ביניהן נובע בין היתר מהשוני בזמן‪ ,‬במָּקום ובנסיבות‬ ‫ההתרחשות בתקופת השואה‪ .‬מתברר כי הדעה שהייתה רווחת בעבר ולפיה היו יהודים שלחמו עם נשק בידם והיו‬ ‫שהלכו בפסיביות למותם אינה מציגה את התמונה המלאה והמורכבת של הנסיבות‪ ,‬של מושג הגבורה ושל תגובותיהם‬ ‫של היהודים בזמן השואה‪ .‬אין ספק שהתעודות המרגשות והנוגעות ללב המוצגות בספר מדגימות בבירור כי פנים רבות‬ ‫לגבורה ולגיבורים‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫בריחה מן הגיהינום | מאושוויץ אל החופש‪ :‬סיפור של הצלה ושליחות | אלפרד וצלר | ‪₪ 88‬‬ ‫ב‪ 7-‬באפריל ‪ 1944‬נמלטו אלפרד וצלר ורודולף ורבה ממחנה ההשמדה בירקנאו כדי להציל את נפשותיהם ולספר‬ ‫לעולם את האמת על מחנה המוות אושוויץ בירקנאו‪ .‬סיפור בריחתם מבירקנאו והדוח שחיברו על המחנה הוא אחד‬ ‫הסיפורים הדרמטיים בתולדות השואה‪ .‬הספר מביא בלבוש ספרותי את סיפור כליאתו באושוויץ של אלפרד וצלר‪ ,‬יליד‬ ‫צ’כוסלובקיה‪ ,‬ואת הסיפור המדהים של בריחתו‪ .‬וצלר מקים לתחייה ביד אמן את עולם האימה של מחנה ההשמדה על‬ ‫אסיריו‪ ,‬מפקדיו הנאצים ובעלי התפקידים האחרים בני לאומים שונים‪ ,‬ומתאר ברגישות רבה‪ ,‬בהומור ובחמלה את סבלם‪,‬‬ ‫הלך רוחם ותחושותיהם של יושביו‪.‬‬ ‫ונתתי להם יד ושם | ‪ 60‬שנות הנצחה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬מחקר וחינוך | בלה גוטרמן | ‪₪ 148‬‬ ‫ונתתי להם יד ושם‬ ‫ונתתי להם יד ושם‬ ‫‪ 60‬שנות הנצחה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬מחקר וחינוך‬ ‫‪ 60‬שנות הנצחה‪ ,‬תיעוד‪ ,‬מחקר וחינוך‬ ‫השנה מציינת רשות הזיכרון לשואה ולגבורה שישים שנה לקיומה הרשמי ‪ -‬שנים שבהן לקחה חלק חשוב בהתפתחויות‬ ‫שעיצבו את מדינת ישראל‪ .‬האלבום סוקר‪ ,‬עשור אחר עשור‪ ,‬את כברת הדרך הארוכה שעבר הרעיון להנציח את זכרם‬ ‫של קרבנות השואה מן העת שהעלה אותו מרדכי שנהבי בעיצומה של המלחמה‪ ,‬דרך חקיקת ”חוק זיכרון השואה והגבו–‬ ‫רה ‪ -‬יד ושם" בשנת ‪ ,1953‬ועד שלבש את צורתו הנוכחית בקמפוס החדש של יד ושם‪ .‬סיפורו של יד ושם מוצג באלבום‬ ‫באמצעות תיעוד מגוון מארכיוני יד ושם ומעיתונות התקופה‪.‬‬ ‫בלה גוטרמן‬ ‫גלויות לילדי הקטן | הנרי פונר (היינץ ליכטוויץ) | מהדורה דו‪-‬לשונית עברית‪-‬אנגלית | ‪₪ 148‬‬ ‫‪ ‬הנרי פונר‪ ,‬שאיבד את אמו בגיל צעיר‪ ,‬היה אחד מכעשרת אלפים ילדים שעזבו את אירופה בין דצמבר ‪ 1938‬וספטמבר‬ ‫‪ 1939‬הודות לתכנית הקינדרטרנספורט‪ .‬בן שש היה כשנשלח מברלין לוויילס‪ ,‬לביתם של מוריס וויניפרד פונר‪ ,‬זוג‬ ‫יהודים שהעניקו לו בית חם ואוהב‪ .‬מן הרגע שבו נפרדו דרכיהם של הנרי ואביו‪ ,‬מקס ליכטוויץ‪ ,‬שלח לו האב בקביעות‬ ‫גלויות מאוירות‪ .‬אמו המאמצת של הנרי סידרה את הגלויות באלבום ולצדן שמרה גלויות ומכתבים שקיבל מקרובי‬ ‫משפחה אחרים ומחברים‪ .‬מקס ליכטוויץ נרצח באושוויץ‪ .‬הספר הוא מסמך אותנטי ומרגש המציג את הגלויות ואת‬ ‫המכתבים המקוריים‪.‬‬ ‫בראשית הייתה שואה | משה שנר | הוצאת מאגנס‬ ‫‪ ‬הספר‪ ‬מביא קשת רחבה‪ ,‬מגוונת ומקיפה של תגובות הגותיות יהודיות לשואה‪ ,‬ומציע מענים לשאלות של "צידוק‬ ‫הדין"‪ ,‬למשמעות של היות יהודי לאחר השואה ולהתמודדות עם הייאוש והניהיליזם העולים מזיכרון השואה‪ .‬זיכרון‬ ‫השואה מוצג בספר כצומת מרכזי במפת הדרכים של העולם היהודי בימינו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מוצגת הספרות ההגותית‬ ‫האורתודוקסית‪ ,‬העושה שימוש בתבניות מסורתיות של צידוק הדין היהודי כדי להתמודד עם בעיות שהשואה מעלה‬ ‫ולהסירן מסדר יומו של הציבור היהודי‪ .‬מנגד נחשף מגוון של מענים הגותיים המסרבים לראות בשואה חלק מתוכנית‬ ‫ההשגחה האלוהית‪ .‬חלקם משרטטים השקפת עולם הומניסטית‪ ,‬ולפיה העולם שבו התרחשה השואה אינו נתון להשגחה‬ ‫טרנסצנדנטית; האדם הוא שקובע את גורלו לטוב ולרע‪.‬‬ ‫בספר נידונה בהרחבה ההגות המנסה להחזיר לעולם היהודי את אופקיו הערכיים ולהעניק משמעות מחודשת להמשכיות‬ ‫יהודית‪ ,‬למרות הייאוש המבעבע בתשתית עולמם של היהודים‪ .‬נוסף על העיון הפילוסופי עולות לדיון‪ ‬סוגיות הכרוכות‬ ‫בחינוך ובעיצוב תרבות הזיכרון לשואה‪ ,‬בטקסי הזיכרון ב"יום השואה"‪ ,‬ובתכנים של מסעות בני הנוער למחוזות המוות‬ ‫היהודי באירופה‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫אילה ‪ -‬ישראל‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫ת‪.‬ד‪,715 .‬‬ ‫רעננה ‪4310602‬‬ ‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬ ‫‪03-5616706‬‬ ‫‪03-5408662‬‬ ‫ת‪.‬ד‪,65220 .‬‬ ‫ת"א ‪67016‬‬ ‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬ ‫‪03-6093476‬‬ ‫‪03-6951310‬‬ ‫ת‪.‬ד‪,23574 .‬‬ ‫ת"א ‪6123402‬‬ ‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד יוצאי ליטא‬ ‫‪03-6964812‬‬ ‫‪03-6954821‬‬ ‫שד' דוד המלך ‪,1‬‬ ‫ת"א ‪64953‬‬ ‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד יוצאי מרכז קהילות‬ ‫אירופה (צנטרה)‬ ‫‪02-6233225‬‬ ‫‪02-6233226‬‬ ‫המלך ג'ורג' ‪58‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 7440 .‬ירושלים‬ ‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד עולמי של יוצאי ווהלין‬ ‫‪03-5717621‬‬ ‫‪03-7321605‬‬ ‫כורזין ‪,10‬‬ ‫גבעתיים ‪53583‬‬ ‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‬ ‫איחוד עולי בולגריה‬ ‫‪03-5242174‬‬ ‫‪054-4590521‬‬ ‫‪03-5242150‬‬ ‫אבן גבירול ‪,124‬‬ ‫ת"א‬ ‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬ ‫אלה‪ ,‬מרכז לסיוע נפשי‪-‬‬ ‫חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם‬ ‫‪03-6910921‬‬ ‫‪03-6951574‬‬ ‫יגאל אלון ‪157‬‬ ‫ת"א ‪67443‬‬ ‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון נפגעי הנאצים‬ ‫‪03-6134971‬‬ ‫‪03-6134969‬‬ ‫ז'בוטינסקי ‪,138‬‬ ‫ר"ג ‪52602‬‬ ‫צחי מלמד‬ ‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬ ‫המחתרות והגטאות‬ ‫‪03-5270231‬‬ ‫‪03-5279568‬‬ ‫‪03-5273564‬‬ ‫‪03-5273564‬‬ ‫המסגר ‪,55‬‬ ‫ת‪.‬ד‪57403 .‬‬ ‫ת"א ‪61573‬‬ ‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬ ‫יהודים בצבאות פולין‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫הארבעה ‪,8‬‬ ‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬ ‫ת"א ‪64739‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬ ‫המלחמה בנאצים‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫‪03-5625983‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫הארבעה ‪,8‬‬ ‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬ ‫ת"א ‪64739‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון יוצאי ורשה‬ ‫‪09-7673297‬‬ ‫‪052-2753960‬‬ ‫‪09-7673297‬‬ ‫הרצל ‪,44‬‬ ‫כפר סבא ‪44444‬‬ ‫חנה אברוצקי ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון יוצאי ז'ולקיב‬ ‫מוסטי וילקי‬ ‫‪050-5231091‬‬ ‫‪08-9407114‬‬ ‫הרקפת ‪,1‬‬ ‫נס ציונה ‪74088‬‬ ‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ארגון יוצאי לודז'‬ ‫‪03-5241833‬‬ ‫‪03-5248137‬‬ ‫קפלן ‪ ,17‬ת"א‬ ‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‪,‬‬ ‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור ההמשך‬ ‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬ ‫‪03-6412694‬‬ ‫‪03-5270919‬‬ ‫בראזני ‪ 3/20‬ת"א‬ ‫אברהם גרין ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬ ‫‪09-9579520‬‬ ‫‪09-9579540‬‬ ‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬ ‫ת"א ‪6117102‬‬ ‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון לעובדי כפייה תחת‬ ‫שלטון הנאצים‬ ‫‪03-6390070‬‬ ‫‪03-5375598‬‬ ‫המסגר ‪,55‬‬ ‫ת‪.‬ד‪57403 .‬‬ ‫ת"א ‪61573‬‬ ‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪44‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬ ‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬ ‫‪03-6121533‬‬ ‫‪03-7513352‬‬ ‫ביאליק ‪ 125‬ר"ג‬ ‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‬ ‫‪03-6884928‬‬ ‫‪03-6881930‬‬ ‫לוינסקי ‪,68‬‬ ‫ת"א ‪66855‬‬ ‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬ ‫‪03-6183784‬‬ ‫‪03-5795101‬‬ ‫נועם אלימלך ‪,9‬‬ ‫בני ברק‬ ‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬ ‫‪02-6241724‬‬ ‫‪02-6231810‬‬ ‫ת‪.‬ד‪71197 .‬‬ ‫ירושלים ‪91711‬‬ ‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‬ ‫ארגון עולמי של‬ ‫יהודי בוקובינה‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫‪03-5270965‬‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫ארנון ‪,12‬‬ ‫ת"א ‪63455‬‬ ‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬ ‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬ ‫השואה והמרד ע"ש יצחק‬ ‫כצנלסון‬ ‫‪04-9958020‬‬ ‫‪04-9958021‬‬ ‫‪04-9958007‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי‪,‬‬ ‫‪25220‬‬ ‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‬ ‫דור ההמשך של‬ ‫יוצאי מקדוניה‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫הברון הירש ‪,7‬‬ ‫ירושלים ‪96148‬‬ ‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‬ ‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי‬ ‫מורשת השואה והגבורה‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫‪077-5313493‬‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫יד ושם‪,‬‬ ‫ת‪.‬ד‪3477 .‬‬ ‫ירושלים ‪9103401‬‬ ‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬ ‫הארגון הארצי של אסירי‬ ‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫‪02-5660340‬‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫ש"ץ ‪,5‬‬ ‫ירושלים ‪94267‬‬ ‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬ ‫הארגון העולמי של יהודים‬ ‫יוצאי לוב‬ ‫‪03-5336268‬‬ ‫‪03-5333456‬‬ ‫הגולן ‪,4‬‬ ‫אור יהודה ‪60256‬‬ ‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬ ‫הארגון של אסירי הנאצים‬ ‫לשעבר (ת"א)‬ ‫‪03-5609296‬‬ ‫‪03-9504464‬‬ ‫ת‪.‬ד‪,8425 .‬‬ ‫ראשל"צ ‪75183‬‬ ‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬ ‫הוועד המרכזי‬ ‫ליוצאי אוסטריה בישראל‬ ‫‪03-5235853‬‬ ‫‪03-5243815‬‬ ‫לוי יצחק ‪,6‬‬ ‫ת‪.‬ד‪1645 .‬‬ ‫ת"א ‪61164‬‬ ‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬ ‫העמותה להצבת יד לזכר‬ ‫קורבנות לנדסברג ‪-‬‬ ‫קאופרינג דאכאו‬ ‫‪09-9584037‬‬ ‫‪054-4683331‬‬ ‫‪09-9580171‬‬ ‫הזורע ‪,77‬‬ ‫כפר שמריהו ‪46910‬‬ ‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‬ ‫הפדרציה העולמית של‬ ‫הקהילות הספרדיות‬ ‫‪02-6523971‬‬ ‫‪02-6523971‬‬ ‫המשוררת רחל ‪,10‬‬ ‫ירושלים ‪96348‬‬ ‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-6090866‬‬ ‫‪03-6968294‬‬ ‫תובל ‪ 5‬בית צרפת‪,‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 7197 .‬ת"א‬ ‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‬ ‫התאחדות יוצאי‬ ‫צ'כוסלובקיה בישראל‬ ‫‪03-5172792‬‬ ‫‪03-5162172‬‬ ‫ביאליק ‪,45‬‬ ‫ר"ג ‪52461‬‬ ‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬ ‫התאחדות עולי הונגריה‬ ‫‪03-6917121‬‬ ‫‪03-6916115‬‬ ‫‪03-6095937‬‬ ‫דרך מנחם בגין ‪,48‬‬ ‫ת"א בניין א'‬ ‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬ ‫התאחדות עולי‬ ‫יגוסלביה לשעבר‬ ‫‪050-3556841‬‬ ‫‪0503556842‬‬ ‫‪077-5347434‬‬ ‫המסגר ‪,55‬‬ ‫ת‪.‬ד‪57403 .‬‬ ‫ת"א ‪61573‬‬ ‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫התאחדות עולי רומניה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5466502‬‬ ‫‪03-5468444‬‬ ‫אלכסנדר ינאי ‪,3‬‬ ‫ת"א ‪62382‬‬ ‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪45‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫חזית הכבוד‬ ‫‪054-5260036‬‬ ‫‪054-7503449‬‬ ‫‪02-6254649‬‬ ‫שער יפו ‪,612‬‬ ‫ת‪.‬ד‪12223 .‬‬ ‫ירושלים ‪91120‬‬ ‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫"יד לעד" בית העדות למורשת‬ ‫הציונות הדתית והשואה‬ ‫‪08-8532332‬‬ ‫‪08-8535687‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬ ‫ילדות אבודה‬ ‫‪054-2233354‬‬ ‫‪03-5401035‬‬ ‫ת‪.‬ד‪3528 .‬‬ ‫רמה"ש ‪47134‬‬ ‫יוחנן רון‪ -‬יו"ר‬ ‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית‬ ‫של ילדים שאותרו בצרפת‬ ‫בימי השואה‬ ‫‪02-5612207‬‬ ‫‪02-5662021‬‬ ‫עמק רפאים ‪,34‬‬ ‫ת‪.‬ד‪827 .‬‬ ‫ירושלים ‪27019‬‬ ‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬ ‫עמותה לשימור ולטיפוח‬ ‫מורשת יהדות רודוס ‪-‬‬ ‫דור ההמשך‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫משה קול ‪,20‬‬ ‫ירושלים‬ ‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‬ ‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬ ‫ניצולי שואה‬ ‫‪050-9805223‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫צבי מיתר ‪ -‬יו"ר‬ ‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬ ‫‪02-6222223‬‬ ‫‪02-6223022‬‬ ‫ת‪.‬ד‪,2947 .‬‬ ‫ירושלים ‪91028‬‬ ‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫עמותת ניצולי היהודים‬ ‫ממחנות ריכוז ראוונסבריק‬ ‫וזקסנהאוזן בישראל‬ ‫‪08-9442455‬‬ ‫‪08-9392908‬‬ ‫קיבוץ נען‪,‬‬ ‫ת‪.‬ד‪11655 .‬‬ ‫ת"א ‪611216‬‬ ‫אמי ארבל ‪ -‬סגנית יו"ר‬ ‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬ ‫והגטאות בישראל‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫ת‪.‬ד‪,866 .‬‬ ‫קריית מוצקין ‪26108‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עמותת רננה‬ ‫‪03-6816431‬‬ ‫‪03-6836457‬‬ ‫העלייה ‪ 46‬א'‪,‬‬ ‫ת"א ‪66062‬‬ ‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת‬ ‫יהדות טוניסיה‬ ‫‪09-8622808‬‬ ‫‪09-86222808‬‬ ‫מקדונלד ‪,26‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,1738 .‬נתניה‬ ‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‬ ‫עמך‬ ‫‪02-6250634‬‬ ‫‪03-5665701‬‬ ‫‪02-6250669‬‬ ‫הלל ‪,23‬‬ ‫ירושלים ‪94581‬‬ ‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬ ‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬ ‫‪03-6240919‬‬ ‫‪03-5617586‬‬ ‫‪03-5613068‬‬ ‫שד' יהודית ‪,10‬‬ ‫ת‪.‬ד‪57271 .‬‬ ‫ת"א ‪61572‬‬ ‫חנוך וייסברג‪ -‬יו"ר‬ ‫קרן להנצחת זכר חללי‬ ‫גטו טרזיין‬ ‫‪04-6369515‬‬ ‫‪04-6369793‬‬ ‫גבעת חיים איחוד‪,‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר ‪38935‬‬ ‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬ ‫תאומי מנגלה‬ ‫‪03-6421662‬‬ ‫‪03-5372865‬‬ ‫הקוממיות ‪,38‬‬ ‫ת"א ‪69011‬‬ ‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪46‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬ ‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬ ‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬ ‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬ ‫ועידת התביעות‬ ‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬ ‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬ ‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬ ‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬ ‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬ ‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬ ‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬ ‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל‬ ‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬ ‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬ ‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬ ‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬ ‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬ ‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬ ‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬ ‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬ ‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬ ‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬ ‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬ ‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬ ‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬ ‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬ ‫טל‪03-6243343 :‬‬ ‫פקס‪03-5613884 :‬‬ ‫מייל‪[email protected] :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬ ‫‬ ‫עמך‬ ‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬ ‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬ ‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬ ‫רחבי הארץ‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬ ‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬ ‫פקס‪03-5660817 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬ ‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬ ‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬ ‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬ ‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬ ‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬ ‫לניצולי השואה‪.‬‬ ‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬ ‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬ ‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬ ‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬ ‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬ ‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬ ‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬ ‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬ ‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬ ‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬ ‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬ ‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬ ‫‪47‬‬ ‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬ ‫המשרד לאזרחים ותיקים ‪ -‬סיוע בבירור זכויות האזרחים הוותיקים‬ ‫ומתן מידע אודות כלל הזכויות‪ ,‬השירותים וההטבות המגיעים לציבור‬ ‫האזרחים הוותיקים וניצולי השואה‪.‬‬ ‫טלפון‪*8840 :‬‬ ‫פקס‪02-5605034 :‬‬ ‫מייל‪[email protected] :‬‬ ‫כתובת‪ :‬ת‪.‬ד‪ 10437 .‬פתח תקווה מיקוד ‪49003‬‬