‫ב‪ 22.8.2011-‬ניתנו בבית המשפט השלום בתל אביב פסקי דין שעסקו בניצולים אשר תביעתם לקבלת‬ ‫קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים נדחתה מכיוון שהם שהו שנים רבות בחו"ל לפני מועד‬ ‫פנייתם לקבלת אותה הקצבה (ניצולים שכבר החלו לקבל את אותה קצבה יכולים להמשיך ולקבל אותה‬ ‫בתנאים המפורטים באותו החוק ואשר ניתן להוריד אותם בכתובת הבאה ‪-‬‬ ‫‪.) http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/16/3/28_3_2.rtf‬‬ ‫סעיף ‪ 3‬לחוק נכי רדיפות הנאצים קובע כי בכדי שניצולי שואה יוכלו לקבל את הקצבה לפי אותו החוק‪ ,‬לא‬ ‫מספיק לעבור רדיפה מוכרת בשואה ולעלות לישראל עד‪ ,1.10.1953-‬אלא נדרשת גם אזרחות ותושבות‬ ‫ישראלית החל מ‪( 1.4.1957-‬המועד שבו נכנס אותו החוק לתוקף)‪.‬‬ ‫פסק דין אחד (ו"ע ‪ 373622-10-10‬בר חמא נ' משרד האוצר)‪ ,‬עסק בניצול שואה שתביעתו נדחתה על ידי‬ ‫משרד האוצר כיוון ששהה בחו"ל במשך ‪ 31‬שנים מ‪ 1967-‬ועד ‪.1998‬‬ ‫אותו הניצול טען כי במהלך כל אותה תקופה ששהה בחו"ל ביקר בארץ מדי שנה וגם שילדיו עלו אף הם‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע כי אותן נסיבות מצביעות על קיומה של זיקה רציפה שלו לישראל ועל כוונה ממשית‬ ‫לחזור אליה כפי שאכן עשה לבסוף‪ ,‬ומשום כך אין למנוע ממנו לקבל את התגמולים מאוצר לפי אותו‬ ‫החוק‪.‬‬ ‫את אותו פסק הדין‪ ,‬ניתן להוריד ללא שמו הפרטי של הניצול‪ ,‬מהכתובת הבאה ‪-‬‬ ‫‪. http://www.meidashoa.co.il/pdf/Abroad1.pdf‬‬ ‫פסק הדין השני (ו"ע ‪ 40031-05-10‬שורצבלט נ' משרד האוצר) עסק בניצולת שואה שתביעתה נדחתה‬ ‫על ידי משרד האוצר כיוון ששהתה בחו"ל במשך ‪ 44‬שנים מ‪ 1958-‬ועד ‪ 2002‬במהלכן ביקרה בישראל ‪3‬‬ ‫פעמים בלבד‪.‬‬ ‫אותה ניצולה טענה כי לאורך כל אותן השנים התכוונה לחזור לישראל אך מצוקה כלכלית מנעה ממנה‬ ‫לבקר בישראל לעיתים קרובות יותר וזו גם הסיבה העיקרית לכך שנשארה להתגורר בחו"ל בכדי להבטיח‬ ‫לעצמה פנסיה מאותה מדינה לפני שתחזור לישראל‪ .‬כמו כן שתיים מבנותיה עלו לישראל לפניה‪.‬‬ ‫בית המשפט קבע שגם היא עומדת בתנאי החוק כיוון ש"בהתחשב במכלול הנסיבות‪ ,‬אנו מקבלים את‬ ‫הערר לעניין התושבות הרצופה‪ .‬דחיית הערר משמעה הותרת העוררת [הניצולה] ללא אפשרות לקבל‬ ‫תגמולים בישראל ומחוצה לה‪ ,‬למרות שפורמאלית אזרחותה הישראלית מנעה ממנה לקבל תגמולים‬ ‫מגרמניה‪ .‬תוצאה זו נראית בלתי צודקת בעיננו‪ .‬עוד נעיר‪ ,‬בהנחה שלעוררת עילת נרדפות מוכרת וכך‬ ‫נראה על פניו‪ ,‬כי העובדה שלא חייתה בישראל שנים רבות‪" ,‬פטרה" את המשיבה [משרד האוצר]‬ ‫מתשלום תגמולים עבור אותן שנים‪".‬‬ ‫את אותו פסק הדין‪ ,‬ניתן להוריד ללא שמה הפרטי של הניצולה‪ ,‬מהכתובת הבאה ‪-‬‬ ‫‪.http://www.meidashoa.co.il/pdf/Abroad2.pdf‬‬ ‫יש לציין כי ניצולי שואה שהיו במחנה או בגטו מוכר עשויים להיות זכאים לקצבה ממשרד האוצר גם אם‬ ‫עלו לישראל אחר ‪ 1953‬לפי חוק אחר (חוק ההטבות לניצולי שואה)‪ .‬גם ניצולים שהיו לפחות ‪ 18‬חודש‬ ‫במסתור\ זהות בדויה תחת סכנת חיים בשלטון הנאצי\בעלי בריתו עשויים להיות זכאים לקצבה מקרן‬ ‫סעיף ‪ 2‬של ועידת התביעות ללא קשר לשנת העלייה ומשך התושבות‪.‬‬ ‫אולם מכיוון שהניצולים באותם פסקי הדין היו מה"מעגל השני" (באותם שני המקרים ‪ -‬בריחה לברה"מ‬ ‫ושהייה שם כל תקופת המלחמה)‪ ,‬הדרך היחידה שלהם לקבל קצבה בגין רדיפות הנאצים היתה לפי חוק‬ ‫נכי רדיפות הנאצים המיועד אך ורק למי שעלה עד ‪ 1.10.1953‬ושמר על תושבות ישראלית רצופה משנת‬ ‫‪.1957‬‬ ‫אזהרה‪ :‬המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו‪/‬או‬ ‫חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪.‬‬ ‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות‬ ‫לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות‬ ‫הנאצים‪ .‬משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך‬ ‫על מידע זה‪ .‬המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה‬ ‫באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬