‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫שעור מס' ‪ -1‬מדברים על זה‪...‬‬
‫מטרות השיעור‪:‬‬
‫‪ .1‬הצפת התחושות והחוויות של התלמידים באירועי הימים האחרונים‪.‬‬
‫‪ .2‬מתן במה לתחושות השונות שעולות לתלמידים בעקבות המצב‪.‬‬
‫‪ .3‬הבנה כי התמודדות אמיתית נעשית בצורה משותפת ומשוחחת ולא בצורה פרטנית בלבד‪.‬‬
‫למורה‪:‬‬
‫סבב הלחימה הנוכחי פסק לעת עתה ולעיתים נדמה כאילו כבר מדובר בשגרת חיים‪ .‬מצב של חיים‬
‫תחת אש בסכנת חיים ממשית הינו מצב בלתי רגיל וחשוב מאוד להתייחס לדברים השונים שמצב‬
‫כזה מעלה‪ .‬הרגשות והתחושות שליוו אותנו בשבוע האחרון ובכלל הזו אינם נעלמים עם הפסקת‬
‫האש‪ ,‬הם חוזרים ומשפיעים עלינו תדיר והופכים למרכיב באישיותנו‪ .‬הצפת ו"אוורור" הרגשות‬
‫הוא שלב חשוב‪ .‬שלב זה בא לפרק את אותם מטענים שנצטברו אצלנו בתקופה קשה ומלחיצה‪ ,‬כך‬
‫שנוכל להופכם לתחושות איתן ניתן להתמודד‪.‬‬
‫הכלי המרכזי שלך המחנך הוא הדיאלוג וההקשבה‪ ,‬שים בו את מרכז הכובד ודע לאפשר לכמה‬
‫שיותר תלמידים השתתפות בשיחה‪ .‬חשוב להיות ערניים ורגישים למצבם של התלמידים בבחירת‬
‫המתודה ובאופן העברת השיחה‪.‬‬
‫מהלך השיעור‪:‬‬
‫חלק א'‪ -‬מדברים על זה ‪ 10‬דקות‬
‫את הפעילות נתחיל בחלוקה לקבוצות של ארבעה תלמידים סביב לשולחן‪.‬‬
‫לרשותכם מספר מתודות אפשריות‪:‬‬
‫אפשרות א'‪ -‬כרטיסיות אסוציאציה‬
‫הנח במרכז השולחן כרטיסיות ועליהן רגשות שונים (נספח ‪1‬א')‪ ,‬על כל תלמיד בתורו להרים את‬
‫אחת הכרטיסיות ולומר למה מילה זו מתחברת אצלו ‪.‬‬
‫אפשרות ב'‪ -‬דף עבודה‬
‫חלק לתלמידים דף עבודה (נספח ‪1‬ב') מחולק לריבועים בהם רגשות ותחושות‪ .‬על התלמיד לרשום‬
‫בכל משבצת את האסוציאציה הראשונה שעולה לו בראש מתוך המילה או התצלום‪.‬‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫אפשרות ג'‪-‬החבילה עוברת (לכל הכיתה במשותף)‬
‫העבר בין התלמידים חבילה עשויה עיתונים כאשר בכל שכבת עיתון ישנה שאלה (נספח ‪1‬ג')‪.‬‬
‫השאלות עוסקות בחופש האחרון והחוויות בזמן המלחמה‪.‬‬
‫חזרה לפורום הכללי‪:‬‬
‫שיחה משותפת של כל הכיתה‪ -‬כל קבוצה משתפת בשיחה הכללית את שעלה בקבוצה הקטנה‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫מה עלה בקבוצות?‬
‫מה לדעתכם דרכי ההתמודדות הקיימות בתקופות כאלו?‬
‫למורה‪:‬‬
‫שיחה כנה ופתוחה בכיתה בשלב זה של התהליך החינוכי תאפשר שיחה רצינית ומעמיקה יותר‬
‫בשלבים הבאים‪ ,‬לשם כך יש לשים דגש על הקשבה ולהדוף ציניות‪.‬‬
‫חלק ב'‪" -‬ניילון"‪:‬‬
‫לצורך בחינת דרכי התמודדות אלו קרא עם התלמידים את הסיפור "ניילון" של אתגר קרת‬
‫מתוך הספר "צינורות" (נספח ‪1‬ד')‬
‫דיון‪:‬‬
‫למה מתכוון הסופר בדימוי של הניילון?‬
‫מהו ה"ניילון" שלכם‪ ,‬מה אתם "מניילנים"?‬
‫מדוע לאטום רגשות זו התמודדות בעייתית‪ ,‬למה זה עלול לגרום?‬
‫סכם‪:‬‬
‫לעיתים במצבי לחץ ומשבר אנו אוטמים את עצמנו לסביבה וגם לעצמנו‪ .‬זאת כאשר אנו הכי זקוקים‬
‫לשיתוף ברגשות ולתמיכה מחברינו‪ .‬לכן יש לפתוח‪ ,‬לשתף‪ ,‬לדבר כמה שיותר אחד עם השני‪" .‬היחד"‬
‫אינו קיר שניתן לשבור בנפילת רקטה ואינו רכוש שניתן לבזוז‪ .‬היחד הינו העוגן החברתי שלנו גם בשיחה‬
‫בכיתה וגם בחברה כפי שנלמד בשיעור הבא‪.‬‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫נספח ‪1‬א'‬
‫בפעם‬
‫ההיא‬
‫הרגשתי‬
‫כעס‬
‫הרגשתי‬
‫אהבה ל‪...‬‬
‫הייתי חייב‬
‫קרבה‬
‫לחזור‬
‫לבית‬
‫ספר זה‬
‫בשבילי‬
‫העניין‬
‫הזה‬
‫העלה בי‬
‫שמחה‬
‫כשזה‬
‫קרה‬
‫חשתי‬
‫דאגה‬
‫אני חש‬
‫הזדהות‬
‫כאשר‬
‫הייתי \ לא‬
‫הייתי שם‬
‫בשביל‬
‫מישהו‬
‫כאב לי‬
‫ממש‬
‫כש‪...‬‬
‫זה הביך‬
‫אותי ממש‬
‫אני שונא‬
‫נקמה‬
‫פשוט‬
‫בדידות‬
‫די כבר‬
‫נמאס!‬
‫הרגשתי‬
‫שאני לא‬
‫לבד‬
‫התכנסתי‬
‫בתוך‬
‫עצמי‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫נספח ‪1‬ב'‬
‫לשוחח‬
‫אלימות‬
‫בכי‬
‫צעקות‬
‫ציניות‬
‫כעס‬
‫להיות לבד‬
‫לכתוב‬
‫להשתגע‬
‫לא לחשוב על מה שקורה‬
‫להיות עם חברים‬
‫משבצת חופשית‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫נספח ‪1‬ג'‬
‫"ניילון"‬
‫מתוך הספר‪ :‬צינורות ‪ /‬אתגר קרת‬
‫הסמל לקח את תחבושתו המנוילנת של אלון ודחף אותה לתוך הדלי‪ .‬בועות אוויר הופיעו על פני המים‪.‬‬
‫הסמל התעלם מהן והמשיך ללחוץ את התחבושת לקרקעית‪ ,‬חיוך מזלזל על פניו‪ .‬אלון לא הצליח להחניק‬
‫בתוכו את התחושה‪ ,‬שהסמל מנסה‪ ,‬בלי כל סיבה‪ ,‬להטביע את תחבושתו‪ ,‬תחבושתו האישית‪.‬‬
‫זרם הבועות הפסיק‪ .‬הסמל הוציא את ידו מהגיגית ובחן את הגווייה הלחה בבוז‪" .‬לזה אתה קורא ניילון‪,‬‬
‫חסין? לוגסי‪ ,‬אני עם פרצוף כמו שלך לא הייתי צוחק‪".‬‬
‫הסמל פנה חזרה לאלון‪ ,‬מבט עיטי בעיניו‪" .‬זה נדמה לי‪ ,‬חסין‪ ,‬או שאתה באמת בוכה?"‬
‫"לא המפקד‪".‬‬
‫"חסין‪ ,‬אתה בן אדם עלוב‪ ,‬חייל עלוב‪ ,‬ומניילן עלוב‪ ".‬הסמל צעק עכשיו‪ ,‬וטיפות רוק מפיו ניתזו על פניו של‬
‫אלון‪ .‬מגען היה צורב כמגעה של חומצה‪ .‬חומצה המאכלת הכול‪" .‬אני לא יכול לעשות ממך גבר‪ ,‬זה גם‬
‫אלוהים לא יהיה מסוגל‪ .‬אבל אני יעשה ממך חייל‪ .‬מחר בבוקר אני רוצה לראות את כל זוגות התחתונים‬
‫והגופיות שלך מנוילנים כל אחד לחוד והפעם שיהיו מנויילנים כמו שצריך‪ .‬ואתה יודע למה‪ ,‬חסין?" הסמל‬
‫הרים את קולו עוד יותר‪" .‬כי נילון טוב הוא חלק בלתי נפרד מחייל טוב‪ ,‬אתה בטח מחייך‪ ,‬בוגמלסקי‪".‬‬
‫הסמל הפנה את פניו לכיוונו של בוגמלסקי בקפיציות עצבנית‪" ,‬מתאים לטירון מפגר כמוך לחייך כשאני‬
‫מסביר על ניילון‪ ,‬אני רוצה לראות אותך מחייך אחרי שתחצה את הזהרני וכל המכנסיים שלך יתמלאו‬
‫בבוץ וחרא של ערבים‪ .‬וכשתבוא להחליף את המכנסיים והתחתונים שלך בזוג נקי ויבש‪ "...‬הסמל ניגש‬
‫למיטתו של בוגמלסקי‪ ,‬פתח את התרמיל שהיה מונח עליה והעלה על פניו הבעת הפתעה מעושה‪" ,‬תגלה‬
‫שבגלל הניילון הגרוע שלך גם הם רטובים‪ ,‬זה בטח יצחיק אותך גם אז‪ ,‬יא אפס‪ ,‬כשתלך עם טון של בוץ‬
‫בתחתונים‪ ,‬כמו איזה תינוק שעה במכנסיים"‪.‬‬
‫בוגמלסקי זלזל בחשיבות הניילון‪ ,‬ובגלל זה ישמור עוד שעתיים הלילה‪ .‬חניך תורן‪ ,‬תרשום‪ .‬יש כאן עוד‬
‫חכם שלדעתו ניילון לא חשוב?" הסמל העביר את מבטו באיטיות את מבטו על פני חיילי המחלקה‪.‬‬
‫אלון לא זלזל‪ .‬הניילון היווה את סיכויו היחיד לשרוד‪.‬‬
‫אותו לילה ניילן אלון את בגדיו‪ .‬הוא הרגיש כיצד הוא משתפר מפריט לפריט‪ .‬כשסיים לניילן את גופייתו‬
‫האחרונה בחן את עבודתו בסיפוק‪ .‬הוא היה מוכן‪.‬‬
‫אלון עצם את עיניו ברכות והחל לניילן את עצמו‪.‬‬
‫במסדר הבוקר היה הסמל עצבני מתמיד והטיל עונשים על כולם‪ .‬כשהגיע לאלון תפס אותו בדש חולצתו‪,‬‬
‫קירב את פיו לאוזנו וחזר על אותו משפט שוב ושוב בדיבורו הצועק‪ .‬אלון האזין לצלילן של טיפות הרוק‬
‫המתנפצות על שכבת הניילון‪ ,‬מקצבן הפראי הזכיר לו את כל טיפות הגשם החובטות בחוסר אונים על גגון‬
‫פלסטיק מתוח‪ .‬לא פגעה בו אפילו טיפה‪.‬‬
‫בערב נאלץ לזחול ‪ 50‬דקות‪ ,‬תוך שהוא צועק "אני נחש‪ ,‬אני רמאי" בגלל שהבטיח לסמל שנשקו נקי וזה‬
‫מצא מעט שמן במיכלול‪.‬‬
‫כשקם חסין על רגליו שמח לגלות שאף טיפת רפש לא דבקה בו‪ .‬הניילון החזיק מעמד‪.‬‬
‫הייתה פעם אחת חשב חסין שהניילון לא מושלם‪ .‬היה זה בחופשת השבת‪ .‬שבועיים לפני סיום הטירונות‪,‬‬
‫כשאמרה שהצבא שינה אותו‪ ,‬הפך אותו לאחר כשהוא נרתע מנשיקותיה‪ ,‬מתחמק ממגעה‪ .‬כיצד היה יכול‬
‫להסביר לה את הטעם הסינתטי בפיו‪ ,‬את המגע המלאכותי הדביק של גופה‪ ,‬את תחושת המחנק? לרגע‬
‫חשב ששמע את רעש האוויר הבוקע דרך איזה חור במעטה הפלסטי‪ .‬אך הייתה זו רק איוושת הדלת‬
‫שסגרה אחריה‪ .‬הוא רצה לבכות‪ ,‬אך לא היו דמעות בעיניו‪ .‬מה הטעם בניילון ההרמטי אם אתה רטוב‬
‫ממילא בבפנים?‬
‫(המשך הסיפור מופיע בספר)‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫שעור מס' ‪ -2‬עורף חזק‬
‫מטרות השיעור‪:‬‬
‫‪ .1‬התלמיד יעמוד על ההבדל בין סיסמאות "העורף חזק" לבין משמעותו האמיתית‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמיד יבין כי "עורף חזק" משמעו לקיחת אחריות על חיי האנשים ‪ -‬של המדינה על אזרחיה‬
‫ושל האנשים אחד לטובת השני ולטובת החברה‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמיד ייחשף לחולשותיו ולחזקותיו של העורף הישראלי בתקופת הלחימה‪.‬‬
‫‪ .4‬התלמיד יבין כי "עורף חזק" הינו מיסודותיה של חברה חזקה בשגרה ובמצב מלחמה‪.‬‬
‫למורה‪:‬‬
‫בתקופת האחרונה אנו שומעים לא מעט פעמים באמצעי התקשורת השונים את המשפט‪" :‬יש לנו עורף חזק"‪.‬‬
‫משפט מלא עוצמה אשר מעניק תחושת בטחון וגאווה לכל אחד מאיתנו‪" .‬עורף חזק" יכול להפך למס שפתיים‬
‫וסיסמה ריקה אם לא נבחן לעומק את משמעות המושג‪ .‬בשיעור זה ננסה לבחון את עצמנו אל מול השאיפה‬
‫לחברה מלוכדת‪ ,‬נבדוק גם כיצד פעלה החברה הישראלית על מוסדות שלטונה ואזרחיה בתקופת המלחמה‬
‫האחרונה – מלחמת לבנון השנייה ב‪ . 2006‬המלחמה ההיא חשפה בצורה חדה יותר תהליכים חברתיים אשר‬
‫מתרחשים בחברתנו בשנים האחרונות ‪ -‬תהליכי הפרטה והתנערות מאחריות על אזרחי השכבות החלשות לצד‬
‫גילויים של עזרה הדדית והתגייסות למשימות לאומיות‪.‬‬
‫מהלך השיעור‪:‬‬
‫חלק א' – חברה חזקה‪-‬‬
‫הצג לחניכים את שער העיתון 'ידיעות חיפה' – עיר חזקה וספר מעט על המלחמה שהייתה‬
‫וההתנהלות של החברה הישראלית בתוך מצב הלחימה ב‪.2006-‬‬
‫דיון ‪:‬‬
‫מה הכוונה במושג חברה חזקה? "עורף חזק"?‬
‫מהם הקריטריונים לבחינת חוזקה של חברה?‬
‫רשום על לוח הכיתה ‪ 6‬מאפיינים שונים ל"חברה חזקה"‪ .‬בקש מכל תלמיד לרשום על דף את ששת‬
‫המאפיינים ע"פ סדר חשיבותם ‪ -‬בראש הרשימה המאפיין החשוב ביותר לחברה חזקה ובסופה‬
‫המאפיין הכי פחות חשוב‪.‬‬
‫מנהיג‬
‫צבא גדול‬
‫חזק‬
‫אנשים מעורבים‬
‫חברתית‬
‫הרבה עשירים‬
‫דמוקרטיה יציבה‬
‫חברה מוסרית‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫למורה‪:‬‬
‫תפיסת המושג "חברה חזקה" נובע בהכרח מראייה ערכית‪ .‬אדם שערכיו הם כוח ושררה יבחר במנהיג‬
‫חזק וצבא גדול כיסודות ההכרחיים לחברה חזקה‪ .‬אדם שערכו הבסיסי הינו "שוויון ערך האדם" ידגיש‬
‫חברה מוסרית‪ ,‬אנשים מעורבים חברתית ודמוקרטיה יציבה‪ .‬גם בזמנים של ערעור הביטחון והיציבות‬
‫יש להישאר נאמנים לערכים שאנו דוגלים בהם ולא ליפול לפתרונות אשלייתיים של "מנהיג אחד חזק‬
‫שיעשה סדר" או התמקדות בכוח הצבאי בלבד‪ .‬ישנה חשיבות רבה לצבא שמסוגל להגן על מדינתו‬
‫ולמנהיגים ראויים אך הבסיס חייב להיות חברה דמוקרטית סולידארית ומוסרית‪.‬‬
‫בקש ממספר תלמידים להציג את רשימתם ולנמק מדוע זה הסדר אותו בחרו‪.‬‬
‫חלק ב' – מלחמת לבנון ‪ – 2006‬התפוררות חברתית –‬
‫למורה‪:‬‬
‫החברה הישראלית והחיים בכלל במזרח התיכון מזמנים לנו כחברה התמודדות מתמשכת עם מצבי‬
‫לחימה ועימות‪ .‬במלחמת לבנון השנייה שהייתה ממש לא מזמן תושבים רבים חשו הפקרות‪ ,‬בתוך מצב‬
‫הלחימה נדמה היה כאילו אין למי לפנות וכאילו תושבי הצפון הם אינם חלק ממדינה שצריכה להיות‬
‫אחראית עליהם‪.‬‬
‫בחלק הקרוב ננסה לקחת את התקופה ההיא כדי לבחון מזווית אחרת כיצד אנחנו מתמודדים עם מצב‬
‫הלחימה היום‪.‬‬
‫חלק את הכיתה לחמש קבוצות קטנות‪ .‬כל קבוצה תקבל דף מפוצל עם כתבה מתקופת מלחמת לבנון‬
‫השנייה (נספח ‪2‬ב')‪ .‬הכתבות עוסקות ביחסה של הממשלה אל תושבי הצפון בזמן המלחמה ותופעות‬
‫חברתיות נוספות שהתגלו בתקופת המלחמה‪ .‬אמור לתלמידים להתייחס לכתבות ולענות על השאלות‬
‫בדף‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫אלו דברים אנו למדים על החברה שלנו בעקבות התנהגותה במלחמה? כתוב את תשובותיהן‬
‫השונות על לוח הכיתה‪.‬‬
‫מול אלו בעיות נתקלו תושבי הצפון בתקופת המלחמה?‬
‫האם לדעתכם כל תושבי הצפון יכלו לדאוג לעצמם? מי לא יכל?‬
‫מי צריך היה לקחת אחריות על תושבי הצפון? כל תושב לעצמו ‪ /‬הממשלה והעיריות ‪ /‬אזרחים‬
‫שאיכפת להם ‪ /‬בעלי הון ‪ /‬עמותות וארגוני מתנדבים ‪ /‬תנועות נוער?‬
‫למה חברה צריכה לקחת אחריות על תושביה?‬
‫האם אתם מרגישים שהחברה הישראלית למדה את הלקח ממלחמת לבנון השנייה?‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫חלק ג' – סולידאריות חברתית‪-‬‬
‫למורה‪:‬‬
‫החברה הישראלית ידעה ימים קשים מאז הקמת המדינה‪ .‬היכולת להתמודד עם מצבים אלו בצורה‬
‫נכונה וטובה קשורה גם למקבלי ההחלטות‪ ,‬למערכת ולמדינה – אולם היא קשורה גם למה שיש בין‬
‫האנשים‪ .‬בחברה בה יש סולידאריות חברתית גבוהה‪ ,‬בה האזרחים בקו העימות מרגישים שהם חלק‬
‫משאר החברה‪ ,‬שלחברה ולמדינה אכפת מהם – יכולת העמידה שלהם והאיתנות גוברת‪.‬‬
‫בבואנו לבחון את כושר ההתמודדות שלנו מול מצבים קשים נביט קודם כל פנימה ונבחן את מצבה של‬
‫הסולידאריות החברתית בינינו‪.‬‬
‫קרא עם התלמידים את ההגדרה למושג סולידאריות‬
‫האם לדעתכם החברה הישראלית היא חברה שיש בה סולידאריות חברתית?‬
‫איך מתמודדים עם מצב של לחימה בחברה בה יש סולידאריות חברתית גבוהה? איך האנשים‬
‫מרגישים במצב כזה?‬
‫מה נדרש מהאנשים אזרחי המדינה כדי שזה יקרה?‬
‫קרא עם התלמידים קטע מתוך נאום השבעתו של יצחק רבין ז"ל לראשות הממשלה (נספח ‪2‬ג')‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫כיצד רבין תופס את המושג "חברה חזקה"?‬
‫מהם המרכיבים החשובים ביותר מבחינתו לחברה זו?‬
‫מה המקום והתפקיד של האזרח בחיזוק העורף?‬
‫סיכום‪:‬‬
‫במלחמת לבנון בשנת ‪ 2006‬משפחות רבות מצאו עצמן ללא מענה הולם בתקופת המלחמה‪ .‬החל מהצורך‬
‫הבסיסי ביותר ‪ -‬מקלטים בטוחים‪ ,‬מזון‪ ,‬תרופות ועד לפתרונות לילדיהם ומתן פיצויים כלכליים הולמים‪.‬‬
‫פתרונות רבים הגיעו מתרומות ובעלי הון (כולל תרומת בנק הפועלים של אלפי אפודי מגן לחיילי מילואים!)‬
‫שמילאו את הואקום אשר השאירו אחריהן העיריות והממשלה‪.‬‬
‫"עורף חזק" לא יכול להיות מבוסס על פתיחת ארנקו של נדבן זה או אחר‪" .‬עורף חזק" חייב לבוא לידי‬
‫ביטוי בחברה אשר יודעת לקחת אחריות מסודרת על כלל אזרחיה ולא יוצרת מצב של "איש איש לעצמו"‪.‬‬
‫"עורף חזק" אמיתי הינו חברה חזקה‪ ,‬חברה חזקה איננה "רק הטנק‪ ,‬המטוס וספינת הטילים היא גם‬
‫ואולי קודם כל האדם" כדברי רבין‪ .‬חברה בה אזרח החש פחד אמיתי על חייו בשל איום הקטיושות‬
‫הקאסמים והפיגועים‪ ,‬חש עם זאת תחושת בטחון מחברתו ומדינתו שתעמוד לצידו ותדאג לו‪ .‬חברה בה‬
‫"כל ישראל ערבים זה לזה" הינו צו פנימי עמוק לכל אחד מאיתנו ולמערכות החברתיות שלנו‪ ,‬השלטוניות‬
‫והאזרחיות‪.‬‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫נספח ‪2‬א'‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫איזה תופעה מתוארת בכתבה?‬
‫מה אתה חושב על התופעה? מה היא גורמת לך להרגיש?‬
‫מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית מתוך הכתבה?‬
‫איזו אלטרנטיבה יש לתופעה המתוארת בכתבה?‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫איזה תופעה מתוארת בכתבה?‬
‫מה אתה חושב על התופעה? מה היא גורמת לך להרגיש?‬
‫מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית מתוך הכתבה?‬
‫איזו אלטרנטיבה יש לתופעה המתוארת בכתבה?‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫איזה תופעה מתוארת בכתבה?‬
‫מה אתה חושב על התופעה? מה היא גורמת לך להרגיש?‬
‫מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית מתוך הכתבה?‬
‫איזו אלטרנטיבה יש לתופעה המתוארת בכתבה?‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫איזה תופעה מתוארת בכתבה?‬
‫מה אתה חושב על התופעה? מה היא גורמת לך להרגיש?‬
‫מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית מתוך הכתבה?‬
‫איזו אלטרנטיבה יש לתופעה המתוארת בכתבה?‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫איזה תופעה מתוארת בכתבה?‬
‫מה אתה חושב על התופעה? מה היא גורמת לך להרגיש?‬
‫מה ניתן ללמוד על החברה הישראלית מתוך הכתבה?‬
‫איזו אלטרנטיבה יש לתופעה המתוארת בכתבה?‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫"ביטחון איננו רק הטנק‪ ,‬המטוס וספינת הטילים‪.‬‬
‫בטחון הוא גם‪ ,‬ואולי קודם כל האדם – האדם‪ ,‬האזרח‬
‫הישראלי‪ .‬בטחון הוא גם החינוך של האדם‪ ,‬הבית שלו‪.‬‬
‫הוא בית הספר‪ ,‬הוא הרחוב והשכונה שלו‪ ,‬הוא החברה‬
‫שבתוכה צמח‪.‬‬
‫"החלטתנו נחושה להעמיד את האזרח בראש דאגותינו‪.‬‬
‫אני מבקש שכולנו‪ ,‬כל יושבי הבית הזה יזכרו‪ ,‬העם לא‬
‫משרת אותנו‪ ,‬אנחנו משרתים את העם‪".‬‬
‫מתוך נאום השבעתו של יצחק רבין ז"ל לראשות הממשלה‬
‫"ביטחון איננו רק הטנק‪ ,‬המטוס וספינת הטילים‪.‬‬
‫בטחון הוא גם‪ ,‬ואולי קודם כל האדם – האדם‪ ,‬האזרח‬
‫הישראלי‪ .‬בטחון הוא גם החינוך של האדם‪ ,‬הבית שלו‪.‬‬
‫הוא בית הספר‪ ,‬הוא הרחוב והשכונה שלו‪ ,‬הוא החברה‬
‫שבתוכה צמח‪.‬‬
‫"החלטתנו נחושה להעמיד את האזרח בראש דאגותינו‪.‬‬
‫אני מבקש שכולנו‪ ,‬כל יושבי הבית הזה יזכרו‪ ,‬העם לא‬
‫משרת אותנו‪ ,‬אנחנו משרתים את העם‪".‬‬
‫מתוך נאום השבעתו של יצחק רבין ז"ל לראשות הממשלה‬
‫"ביטחון איננו רק הטנק‪ ,‬המטוס וספינת הטילים‪.‬‬
‫בטחון הוא גם‪ ,‬ואולי קודם כל האדם – האדם‪ ,‬האזרח‬
‫הישראלי‪ .‬בטחון הוא גם החינוך של האדם‪ ,‬הבית שלו‪.‬‬
‫הוא בית הספר‪ ,‬הוא הרחוב והשכונה שלו‪ ,‬הוא החברה‬
‫שבתוכה צמח‪.‬‬
‫"החלטתנו נחושה להעמיד את האזרח בראש דאגותינו‪.‬‬
‫אני מבקש שכולנו‪ ,‬כל יושבי הבית הזה יזכרו‪ ,‬העם לא‬
‫משרת אותנו‪ ,‬אנחנו משרתים את העם‪".‬‬
‫מתוך נאום השבעתו של יצחק רבין ז"ל לראשות הממשלה‬
‫שיעורים למחנך – עבוד המצב הביטחוני‬
‫המרכז להדרכה ולימודים חלופיים‬
‫סולידאריות‬
‫הדדיות‪ ,‬יחס של‬
‫הזדהות והסכמה‬
‫עם עמדתו של‬
‫האחר‪ ,‬שותפות‬
‫לסבל או לשמחה‬
‫של הזולת‬
‫מילון אבן‪-‬שושן‬