גוש קטיף לפני העקירה ואחריה – התערבויות על פי הגישה הנרטיבית
1 התערבויות על פי הגישה הנרטיבית לפני ואחרי העקירה של תושבי גוש קטיף וצפון השומרון 2 ישי שליף ורחל פארן 3 פתיחה בשנת תשס"ה נפל דבר בישראל ובפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל הוחלט על עקירה של כ 100000-תושבים ועשרות יישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון במסגרת מה שכונה 'התנתקות' .החלטה זו לוותה במאבק ציבורי לא פשוט והיו בה משמעויות קשות במיוחד לתושבי הנעקרים .כל מעבר יש בו פוטנציאל לאתגר וקושי כיון שיש בו פנים של פרידה 0אובדן ולעיתים אף אבל .הדבר בודאי נכון כאשר מדובר בשינוי מקום מגורים ואזור מחיה .כאשר מעבר זה נעשה בעל כורחו של אדם סביר ביותר שהאתגר והקושי יגדלו בהרבה .דבר זה נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעקירה של אדם ומשפחתו בהקשר לאומי ומתוך מאבק ערכי אמוני. לביתו של האדם משמעויות רבות עבורו ועבור משפחתו :זה המקום בו תחושת הפרטיות והביטחון באות לידי ביטוי 0זה המקום בו ההיסטוריה של האדם ושל משפחתו נחוות ובונות תחושת רצף 0הוא המקום הראשוני בו כישורים 0ערכים ואמונות באים לידי ביטוי. כאשר אדם נדרש לעזוב את ביתו בעל כורחו עלולות להיפגע בו תחושות בסיסיות אלו ועשוי בעקבות כך להתפתח מצב היכול מחד לאתגר ולהביא לידי ביטוי כוחות של התמודדות ומאידך יכול ליצור משבר .תהליך זה אף מתחזק כיון שמדובר במקרה של העקירה מגוש קטיף גם בקושי אידיאולוגי ואמוני בהיות זו עקירה ראשונה בגבולות א"י השלמה. אנו מאמינים שתמיד לצד קושי קיימת גם התמודדות .אדם בדרך כלל אינו מזמן לעצמו קשיים אולם בהתקיימם מתגלים אצלו כוחות התמודדות .כך נוכל לומר שככל שהקושי גדול יותר כך ההתמודדות והכוחות שבאים לידי ביטוי בה גדולים יותר. במאמר זה נרצה לתאר מספר התערבויות שתכננו ובצענו לפני העקירה ואחריה :עם קבוצות מקצועיות שלא הייתה להם נגיעה ישירה לתושבי גוש קטיף 0עם אנשי מקצוע טיפוליים שגרו או עבדו בגוש 0עם מורים במוסדות חינוך בגוש 0עם תלמידים שלמדו בגוש ועם משפחות תושבים שנעקרו ממקומם. בפתיחה ניתן סקירה על הגישה הנרטיבית בכלל 0על העקרונות שלה בהתמודדות עם טראומה ואובדן ועל עקרונות להפעלתה באופן קבוצתי ומשפחתי. תיאוריה הגישה הנרטיבית – הקדמה כללית הגישה התיאורטית המנחה את עבודתינו היא הגישה הנרטיבית (ווייט ואפסטון;1990 0 פרידמן וקומבס ;1996 0מונק ווינסלייד 0קרוקט ואפסטון ;1997 0צימרמן ודיקרסון.)1997 0 הגישה הנרטיבית -הסיפורית היא חלק מהשינוי הכללי שחל במדעי החברה והרוח והיא נטועה בגישות פוסט סטרוקטורליסטיות (ווייט ואפסטון ;1990 0מדיגן ולאוו 0)1998פוסט מודרניות (פרי ודואן )1994 0וגישות של הבנייה חברתית (פרידמן וקומבס .)1996 0אנשים שונים ימצאו שחלקים שונים של גישה זו דומים ומשיקים לגישות אחרות המוכרות להם0 כגון :גשטלט 0גישור טרנספורמטיבי 0גישות מזרחיות וגישות הומניסטיות. הגישה הנרטיבית מאמינה כי בני אדם הינם יצורים הנותנים משמעות לאירועי חייהם ועל פיה הם מתנהגים 0מרגישים ואף מכוונים את עתידם .במהלך חייו עובר האדם התנסויות וחוויות רבות .לעיתים קרובות אין לו השפעה על המציאות עצמה 0אלא על המשמעות והפירוש אותם הוא מעניק לחוויות ולהתנסויות שהוא עובר (פרנקל ;1968 0ווייט.)2001 0 מטאפורה מרכזית לתיאור תהליך הענקת המשמעות היא סיפור .סיפור בנוי מרצף אירועים הסדורים לאורך ציר הזמן על פי משמעות וערכים היוצרים עלילה .בסיפור קיימים גיבורים המבטאים במעשיהם וביחסים ביניהם את המשמעויות השונות (ווייט ואפסטון .)1990 0על פי תפיסת עולם זו 0לאדם חופש פעולה ויכולת בחירה נרחבים על ידי הענקת המשמעות או רקימת ה'סיפור' לגבי המאורעות אותן חווה. אם כך 0נובע שהמציאות היא רב סיפורית ופנים רבות לה (מורגן .)2000הרעיון הזה אינו חדש אלא מוכר כתופעת ה'רשומון' :אנשים שונים רואים את אותו אירוע בדרכים שונות. במגוון הרחב של הסיפורים/פירושים הפוטנציאליים שיכולים להיות מוענקים לתופעות אותן אנו חווים 0ישנם גם 'סיפורים' שליליים וגם חיוביים יותר .האדם יוצר לעצמו על סמך חלק מהאירועים שהוא חווה סיפור הנקרא על פי הגישה הנרטיבית" :הסיפור הדומיננטי" (שם) .לעיתים זהו סיפור בעייתי או מצמצם עבור האדם המשאיר בחוץ את כל אותם היבטים ש"לא התאימו" לסיפור הדומיננטי ושעשויים להוות תשתית לסיפור אלטרנטיבי מועדף .היבטים אלו נקראים :יוצאים מן הכלל 0רגעים נוצצים 0נקודות אור או "תוצאות ייחודיות" (( )unique outcomeווייט ואפסטון ;1990שם) .אנו נשאף למצוא את היוצאים מן הכלל האלו ולארוג מתוכם את הסיפור האלטרנטיבי המועדף 0שיעצים את האדם או הקבוצה. הגישה הנרטיבית (פרידמן וקומבס )1996 0כגישות רבות במדעי החברה והרוח (גרגן)1994 0 בנויה בין השאר על עקרונות של הבניה חברתית 0לפיה בניית זהותו של האדם אינה רק פרויקט אינדיבידואלי אלא גם ואולי בעיקר פרויקט חברתי .התהליכים של הענקת משמעות להתנסויות שאנו עוברים (שהוזכרו לעיל) ורקימת סיפורי חיים מתוכם קורים תוך כדי תקשורת ואינטראקציות בין אישיות בתוך החברה בה אנו גדלים ולא רק בין האדם לעצמו (פרידמן וקומבס .)1996 0התקשורת הזו בין הפרט לחברה נעשית בין השאר באמצעות הנורמות 0השיח החברתי 0ודפוסי החשיבה המוסכמים הקיימים בחברה בה האדם חי .בהקשר זה חשוב לנתח את האופן בו מתנהל השיח החברתי ()discourse כלומר :מה נאמר? מי אומר זאת? באיזו סמכות? (מדיגן ולאו )1998 0וכיצד הוא משפיע על בני האדם? בכל חברה יש קבוצות מועדפות שקולן נשמע יותר וקבוצות שוליים שקולן נשמע פחות. המשמעות המעשית של תפיסות אלו מתבטאת בשאיפה לשתף בהתערבויות שנעשה קבוצות שונות באופן וירטואלי ו/או ממשי (ווייט ;2003 01999 01997 01995דנבורו.)2006 0 נרצה להפוך קבוצות אלו לקהילה המעניקה הכרה 0התומכת ומעצימה ובונה תמות משותפות .שאיפה זו נשענת בין השאר על ההבנה שכאשר אדם שומע את סיפורו של האחר מתהדהדים בתוכו סיפורים משלו -סיפור נוגע בסיפור .מתן ביטוי להדים הללו עשוי לתת למספר 0הרגשה של מוקשבות 0שותפות 0הכרה 0הערכה והעצמה .תהליך זה יוצר מאגר רחב יותר של חוויות משותפות כך שהסיפור של האחר לעיתים הופך לחלק ממגוון הסיפורים של השומעים. על פי התפיסות הפוסט מודרניות ופוסט סטרוקטוראליות השפה אינה רק כלי לתיאור 'מציאות' קיימת 0אלא היא עצמה יוצרת מציאות .בגישה הנרטיבית נגייס את השפה כדי לאפשר שינוי .מושג מרכזי בכיוון זה הוא 'שיחה מחצינה' .בניגוד ל'שפה מפנימה' המייחסת איכויות וחסרונות לאדם באופן מבני מהותני (כגון :הוא פחדן 0הוא אמיץ) דבר המקשה על שינוי ועל פיתוח מרחב בחירה 0מייחסת ה'שפה מחצינה' את האיכויות והחסרונות לגורמים הבאים מחוץ לאדם (כגון :הפחד גורם לו להסתגר בבית כיוון שהוא מעלה במוחו סיטואציות של אימה 0או האומץ מגייס את הידע שלו בהתמודדות עם קשיים) .תפיסה זו מאפשרת מרחק ומרחב התבוננות בו בוחר האדם את סוג היחסים שירצה לקיים בינו לבין הבעיה או החוזקה (ווייט ואפסטון ;1999 0בירד .)2001 0לסיכום 0יש להפריד בין הבעיה לאדם 0ולכן האדם אינו הבעיה .הבעיה נתפסת חיצונית לאדם. הגישה הנרטיבית הנשענת על רעיונותיו של מישל פוקו (ווייט ואפסטון )1990 0מנסה לצמצם את ההשלכות השליליות של כוח 0סמכות והיררכיה ולפתוח מרחב עבור קולו ועבור ה'ידע המקומי' של האדם איתו אנו עובדים .על פי גישה זה האדם הוא המומחה לחייו והמטפל/מתערב הינו 'אנתרופולוג' .בבואנו להבין את האחר אין אנו רוצים לכפות עליו את תבניות החשיבה 0הפירוש והתפיסה שלנו .אנו רואים אותו כמומחה לפירוש חייו0 אמונותיו 0תרבותו 0התנהגותו ויחסיו עם חברתו .ננסה לא להניח לגביו או לייחס לו דברים 0אלא לשאול אותו ולפעול בצמוד למה שחשוב לו (מורגן .)2000 אין אנו מנסים להתעלם מהכח והסמכות המצויים בידינו אלא אנו רואים חשיבות רבה באחריות 0בשיתוף ובשקיפות שלנו כלפי האחר כדרך למזער את השפעתם השלילית של הכח והסמכות .על פי עיקרון זה 0המנחה 0המורה או אפילו איש המקצוע הטיפולי אינם במרכז אלא יש להם תפקיד של מאמן ומומחה לתהליך 0ולא מומחה לתוכן. חלק מה משמעות של ראיית את האדם כמומחה לחייו ואת המטפל או מנחה כמומחה לתהליך היא תפיסה לא מבנית ( )post-structuralעל הקשיים ובעיות של האדם .זו עמדה שונה לחלוטין מהעמדה המבנית הרואה את המודל הרפואי כמטאפורה מרכזית לטיפול נפשי .על פי עמדה זו המטפל עוסק באבחון בעיות הנתפסות כפתלוגיה במבנה האישיות ומצריכות השקעה רבה לשינוי בכיוונים וכלים המוכרים למומחה/מטפל .על פי העמדה הלא מבנית אין מקום בכלל להגדרות מומחה על מבנה מוכלל ונורמטיבי של האדם והסמכות להגדרת חולי ובריאות ניתנת לאדם בעצמו .על כן לפי גישה זו אין קטגוריזציה של הקשיים והבעיות של האדם לנורמלי ולא נורמלי ועל כן לא קיימת פתלוגיזציה של האדם .חשוב לזכור שמאחורי קביעות המומחה עומד פעמים רבות שיח חברתי ותרבותי הקובע מה נחשב נורמלי ומה לא (ווייט ואפסטון.)1990 0 באופן כללי הגישה הנרטיבית מתעניינת פחות בדיבור על הדברים שאינם מתפקדים ויותר על החלקים של התמודדות האדם עם קשייו ובעיותיו .כמו כן 0האדם נתפס כמונע על ידי מטרות 0ערכים ומשמעות הרבה יותר מאשר על ידי דחפים וצרכים ויש בידו לבחור את הכיוון שיקבלו חייו (ווייט .)2001 0תוצר של ראייה זו הוא שאנו רואים 'אספקטים חיוביים' כלגיטימיים וכשווים פירוט והעמקה לא פחות מהקשיים והבעיות. עבודה עם טראומה ואובדן כשמתרחש אירוע גדול וכואב 0יש לו נטייה להשתלט ולהפוך את עצמו לסיפור המרכזי או הבלעדי על חייו של האדם .אנו לא נרצה לסייע לתהליך זה אלא נחתור לגלות ולהקשיב לסיפורים חלופיים מועדפים המושתקים ודחוקים לשוליים (ווייט .)2005 0חתירה זו מבוססת על תפיסת עולם הנרטיבית המניחה שלכל אירוע טראומטי ישנה תגובה של האדם המביעה התקוממות כנגד הפגיעה (ווייט .)2004 0בדרך כלל הסיפור הדומיננטי של האירוע מסתיר תגובות אלו וחלק מהעבודה עם נפגעי טראומה היא חשיפת התגובות. השיח המקובל לגבי טראומה מנסה לומר שאם לא הייתה תגובה פיזית חזקה לטראומה האדם היה סביל או אפילו שיתף פעולה איתה .אולם על פי הגישה הנרטיבית יש מגוון רחב ביותר של תגובות :המשך החיים אחרי הטראומה 0שיתוף פעולה עם שיקום 0התחזקות בערכים המנוגדים לערכים של גורם הטראומה 0נסיונות להמנע מהטראומה הם רק מקצת הדוגמאות לסוגי תגובות שבדרך כלל לא שמים להם לב .אפילו כאב היא עדות על התקוממות אל מול טראומה 0גם מנגונני ההגנה הפסיכולוגיים כמו הכחשה והדחקה ואפילו ספליטינג (נוי )2000 0שמאפשרים לאדם לא להיות משותק או לאבד את דעתו הינם תגובות לטראומה שניתן לראות בהם התמודדות וכוחות. דרך אחרת לראות ולשמוע את הסיפורים המושתקים ודחוקים היא להקשיב לנעדר אך רמוז ( absent but implicitווייט 0)2000 0דהיינו ידע חיים 0מיומנויות וערכים המסתתרים בין השיטין .כשאדם אומר שהוא מיואש הוא יכול לרמוז על אחת או כמה מהאפשרויות הבאות :שהוא שואף לתקוה ושהוא יודע מה היא 0שיש לו חוויות ישירות או עקיפות של אושר ושמחה 0שעדיין לא איבד את השאיפות והחלומות שלו. נרצה להקשיב לסיפורים של בני אדם שעברו אירועים קשים ולתת להם מקום בו ירגישו 'מוקשבים' ויכולים לדבר גם על דברים קשים .אולם 0כל זאת נעשה תוך כדי הקשבה כפולה (ווייט :)2004 0באוזן אחת לכאב 0השפעותיו ותוצאותיו ובאוזן שנייה לרמזים לסיפורים חלופיים שעולים בשלבים שונים של הסיפור .נהיה רגישים מאוד לא לכפות על המספרים 'ראיה חיובית' אולם נאפשר וניצור מרחב בו מלכתחילה יש מקום לריבוי סיפורים שמתוכם יוכל האדם לבחור באלו המועדפים עליו .את ההאזנה ב'אוזן השנייה' נעשה בדרכים שונות. אחת הדרכים העיקריות להשתמש ב'אוזן השנייה' היא שכאשר שומעים רמזים לסיפור המושתק נתעכב ותעניין עליהם תהליך זה קרוי ע"י להציל את הדבור מהנאמר. כבר בתחילת הדיבור עם אנשים שחוו טראומה וקשיים אנו מעדיפים להתמקד בחוויות להם האדם מעניק ערך ובאירועים 'מעניקי חיים' הספוגים במשמעות 0בערכים ובאמונות. בהמשך נחפש חוטים המקשרים בין חוויות אלו כך 0שיתהווה בסיס לסיפור האלטרנטיבי המועדף (ווייט .)2004 0בסיס זה 0הבנוי מאירועים אלה והמשמעות המוענקת להם מהווה "מקום לעמוד עליו" (( )a place to stand inווייט - )2005 0כפי שנאמר בשם ארכימדס 'תנו לי נקודת משען מחוץ לכדור הארץ ואניף אותו' .אם נמצא מקום לעמוד עליו 0מחוץ לשליטת הבעיה 0נוכל להשתחרר משליטתה .מושגים דומים מופעים בטיפולים שונים בטראומה 0מקום בטוח ב( EMDR-שפירו )1995 0ומשאבים ב( SE-רוס 2002 0תקשורת אישית). נשתמש בשאלות כגון 'איך הצלחת להתמודד' או 'איך הצלחת לשרוד על אף הקשיים העצומים' כדי לחשוף את המומחיות של האנשים בהתמודדות עם הקושי או הטראומה (ווסט.)2005 0 גילוי מספר אירועים 'מעניקי חיים' מהעבר וההווה ושזירתם לשרשרת מעניקה תחושת רצף ויכולה לתרום לעיבוי תחושת הזהות או כפי שוויליאם ג'ימס מכנה זאת 'זרם התודעה' (וויט .)2004 0פיתוח תחושת רצף זו חשובה ביותר כמשקל נגד להשפעותיה של הטראומה שנוטה לקטוע את חוויות הרצף בזהותו של האדם. אירועים קשים וכואבים עלולים להביא את האדם לתחושת קורבן וחוסר אונים .על כן0 בבואנו להתייחס אל הקשיים 0נרצה להתמקד בהתמודדות 0לא מתוך התעלמות מהקושי אלא באופן דיאלקטי .דהיינו 0ככל שהקושי גדול יותר כך כל שביב או רמז לההתמודדות ניתפס כגדול יותר (שליף ולייבלר .)2002 0ככל שנברר ונחשוף מיומנויות התמודדות לכל פרטיהן כך תבנה בהדרגה תחושת שליטה עצמית (( )self agencyווייט .)2005 0גילוי וחשיפה זו של מיומנויות חיים ( )knowledges and skills of lifeהופכת את מה שמושתק וחבוי בצילם של הבעיה והכאב ואת מה שנתפס כמובן מאליו או שנחווה כמקרי 0למוכר (ווייט .)2005 02004 0הכרות זו מסייעת למיומנויות להפוך למבוטאות במלים 0למפורטות וניתנות לעשייה 0ובכך מתאפשר ומתרחש תהליך למידה ובניה כחלק מבניית הסיפור החלופי .תהליך זה של הפיכת המקרי למשמעותי קרוי אקזוטיפיקציה של החולין (ווייט0 .)2004b ישנה נטייה נפוצה בעבודה עם קורבנות טראומה ל'קורבניזציה' של הנפגעים .פעמים רבות בתהליכים המקצועיים הבאים מהכוונות הטובות ביותר אין מספיק שימת לב להשפעות של אבחון 0מיון וטיפול .השאלות הנשאלות באבחונים הבודקות קיומן של תסמינים פוסט טראומה שונים לתגובות לטראומה יכולות להשפיע בכיוון שלילי בכמה אופנים :מחיות את החוויות הקשות מה שיכול להוביל לרה-טראומטיזציה (וויינגרטן .)2003 0הפירוט שלהם עלול להיות סוגסטיבי מה שיכול לגרום לתחילת תופעות שלא התרחשו לפני כן .כמו כן0 מיון המכניס אנשים לקבוצות מאובחנות יש לו השפעה מעבר לאיתור 0פעמים רבות תוצאה לא רצויה של המיון היא הבניית תחושת הקורבן .כמו כן 0המיון והתיוג פעמים רבות מפריד בין אוכלוסיות שונות ומונע את הגורמים המרפאים הקיימים בהתחברות לקהילה הרחבה .על פי הגישה הנרטיבית יעשה מירב המאמץ שהתערבויות לא תהיינה קשורות לתהליך של תיוג ואיפיון פתלוגי ותמנע ככל האפשר הפיכת האנשים ל'מטופלים'. נחפש כל דרך אפשרית להעצים אנשים על ידי ההכרה במומחיות שלהם ובידע היקר הנמצא בידם. הגישה הנרטיבית ערה ביותר לתרבותו של האדם או הקבוצה איתם אנו פועלים .בהקשר של הטראומה נרצה תמיד קודם כל ללמוד מהקליינטים איתם אנו פועלים או עומדים לפעול על התפיסות התרבותיות שלהם לגבי טראומה וההתמודדות עמה .לא נרצה בשום אופן להיות חלק מהתערבות שתכניס שיח תרבותי שונה ובזה להגביר לעתים את הטראומה .נשאף לגלות את דרכי ההתמודדות הייחודיות של אותה תרבות עם טרואמה0 מה המנהגים 0המסורות והתפיסות לגבי קשיים יוצאי דופן 0מי האנשים הנחשבים בקהילה תרבותית ספציפית כמתאימים לסייע בהתמודדות וכו' .דבר זה יצריך פעמים רבות למצוא את האנשים דוברי 'שפתה' של הקבוצה האמורה 0ו/או לחלופין להיות בקשר עם מנהיגים רלוונטיים של הקבוצה (ארולמפלם 0פררה 0דמל 0ווייט ודנבורו.)2005 0 שיח מקצועי דומיננטי סביב אובדן ואבל הוא שכחלק מתהליך זה חשוב להיפרד מהאנרגיה המושקעת בקשר אותו איבדנו ולהשקיעו בדמויות החיות איתו .מייקל ווייט במאמר מוקדם (ווייט )1988 0טען לתפיסה שונה בתכלית שמהווה השראה לעבודתנו הנרטיבית עם טראומה 0אובדן 0שכול וגם במקרה המדובר באובדן ביתו של האדם .שם המאמר 'לומר שלום שוב' צופן בתוכו את הרעיון שאחת הדרכים להתמודדות עם אובדן ושכול היא דוקא התחברות עם מה שאיבדנו 0זאת משום למרות שאיבדנו קרוב או בית 0הרי לא איבדנו את הקשר והזיכרונות ואלו יכולים לחיות בתוכנו ולהשפיע על חיינו תוך שאנו יכולים לערוך איתם דיאלוג מתמיד. עבודה קבוצתית ומשפחתית עבודה בקבוצה או משפחה נותנת במה אופטימלית לחשיבה הנרטיבית שהזכרנו לעיל בדבר המרכזיות של החברה בהבניית זהותו של אדם .להלן נפרט מספר נקודות המנחות אותנו בעבודה קבוצתית ומשפחתית (שליף ופארן .)2007 0חלק גדול מנקודות אלו יהיה קשור בפיתוח הקשבה נרטיבית המתאפיינת בעמדה סקרנית ומכבדת 0המזמינה התבוננות ופותחת מרחב אפשרויות .הקשבה זו היא כלי חשוב ליצירת טרנספורמציה מסיפור חד מימדי ורווי בעיה לסיפור רב מימדי ומועדף. חלק מהעשייה הנרטיבית מתייחסת לתהליך לא פחות מהתוכן .ישנם חלקים שונים של העשייה הבנויים כדי ליצור קשב ושיח במקום וכחנות 0התנצחות או שיפוטיות .אנו נשתמש בכללי קשב ושיח מוגן (שליף 02005שליף 0לויתן ופארן 0בדפוס) אותם פיתחנו על מנת לבנות את אותה הקשבה מכבדת המאפשרת מרחב מוגן והשמעת קול לכל קבוצה. כללים אלו כוללים בין השאר :דיבור ממקום אישי ולא על האחר 0דיבור ספציפי ולא מכליל 0הקפדה על זמן שווה לכל אחד 0הימנעות מביקורת או שיפוט על דברי האחר ותגובה רק ממקום אישי של "איפה זה נגע או ריגש אותי". אדם חי בתוך חברה ומתעצב על ידה כפי שהסברנו במבוא התיאורטי את עקרון ההבנייה החברתית .כלי שמממש תפיסת עולם זו בעבודה טיפולית ובמיוחד בעבודה עם קבוצות0 קהילות ומשפחות הוא ההידהוד (( )reflecting teamווייט.)2004 01999 01997 01995 0 ההידהוד כשמו כן הוא 0כאשר אדם שומע את דברי האחר מתעוררים בו הדים מתוך עולמו. הגישה הנרטיבית משתמשת בהדים אלו באופן שאינו מפרש את דברי המקור אלא מביא אותם כאות לשותפות 0הכרה והרחבה אפשרית .באופן מעשי הדרך המקובלת היא שאחד מספר או מתראיין .לאחר מכן השומעים יגיבו לסיפור או הראיון בשלושה חלקים :א .הם מציינים באופן ספציפי איזה נקודה כח 0התמודדות ו/או ערך של המספר מדברת אליהם. ב .איפה דברים אלו נגעו בהם ומדוע הם בעלי ערך עבורם .זאת יעשו תוך מתן דוגמא ספציפית מחייהם .ג .הם יסיימו את ההתייחסות לדברי השומע בשאלה או תהייה סקרנית ופותחת אל המספר .ההידהוד במגוון צורות בא להעצים את ההבניה של הזהות המועדפת0 להעשיר את מועדון דמויות החיים המשמעותיות וטווה מדברי המספר והמהדהדים תמות קבוצתיות .להלן נפרט מספר צורות של מעשה ההידהוד: א .לראיין את אחד מהמשתתפים במליאה ולאחר הראיון שאר המשתתפים או קבוצה נבחרת תהדהד לו .בתום ההידהוד יגיב המרואיין ויספר מה הידהד בו מדברי המהדהדים. ב .יערך סבב סיפורים בו אחרי כל סיפור ימשיך משתתף אחר בסיפור משלו הנוגע ומהדהד בסיפור הקודם שנשמע .לשיטה זו אנו קוראים 'סיפור נוגע בסיפור'. ג .דרך נוספת להידהוד היא דרך התייחסויות של המספר עצמו לתגובות של אחרים משמעותיים מופנמים' .מה הייתה דמות משמעותית אומרת על התמודדות זו שלך?' 'מי לא היה מופתע מהתפתחות זו שלך?' בעבודה הקבוצתית אנו משתמשים בסבבים בו המשתתפים מגיבים לשאלה או הנחייה זהה .הפעלת סבבים אלו תוך שמירה על כללי השיח המוגן נותנת מקום לכל אחד לדבר ויוצרת אווירת הקשבה מכבדת .כמו כן 0צורת עבודה זו מאפשרת שני תהליכים מקבילים: האחד הוא הידהוד פנימי של המשתתפים כך שתוך כדי כל סבב ומסבב אחד למשנהו נטוות תמות תוך אישיות .השני הוא הטוויה של תמות בין אישיות קבוצתיות משותפות הנשזרות בין חלק מהסיפורים בתוך כל סבב ומסבב אחד למשנהו .העבודה הזאת בסבבים יוצרת אפקט הרבה יותר משמעותי מאשר רק נתינת מקום לכל אחד לחוד לדבר זמן רב .במילים אחרות 0לאפקט המצטבר של דיבורים קטנים יש ערך ומשמעות מעצבת גדולה יותר מאשר דיבור פרטני ממושך. עבודת הנחייה קבוצתית דורשת רגישות ויכולת איזון עדינה בין הקצבים והרצונות השונים של המשתתפים .מצאנו שמכמה סיבות בקבוצות גדולות כדאי לעבוד לסרוגין במליאה ובקבוצות קטנות .הדבר מאפשר גיוון שמתמודד עם הסיכון של פקיעת סבלנות 0הדבר מאפשר הזדמנויות רבות יותר לביטוי אישי בלי לאבד את מגוון הדעות הגדול בקבוצה הגדולה .פן נוסף באיזון זה הם התכנים .במליאה מומלץ לעסוק בנקודות כח וערכים 0ואילו הדיבור על קשיים ודרכי התמודדות עמן יערך בקבוצות קטנות את המסקנות ניתן להביא למליאה .אופן זה של חלוקת העיסוק בתוכן מומלץ כיון שבקבוצה הקטנה יש יותר אינטימיות ומוגנות המאפשרת פתיחה של דברים קשים יותר .כמו כן הקבוצה הקטנה מאפשרת יותר זמן בו ניתן לחלץ את המיומנות וידע החיים הכרוך בהתמודדות עם הקושי. חשוב לציין שעקרונות שונים בטיפול הנרטיבי נשזרים בעבודה הקבוצתית ונזכיר כמה מהם. oשימוש בתיאורים סיפוריים ואנקדוטיים של החוויות ולא רק דיבור 'על' החוויות באופן כללי ומופשט. oשימוש בשפה מחצינה בכלל בצורות שונות ובמיוחד בהתייחס לקשיים ובעיות. oשימוש בסוגים שונים של רפלקסיה בכל שלבי התהליך 0למשל בסופו של תהליך לשאול מה לוקחים מהמפגש או מה דיבר אליהם במיוחד במפגש .שיום זה של השינויים מחזק ומעבה אותם. התערבויות שונות להלן נתאר ארבע סוגי התערבויות שתיים לפני העקירה ושתיים אחריה .לפני העקירה נתאר תכנית ליום עיון ב'שיח מוגן' לשיח וקשב על דעות ורגשות שונים סביב נושא בקונפליקט מבוסס על תוכנית קש"ר (קשב ושיח רב-תרבותיים) שפותחה בשותפותינו בשפ"י .לאחר מכן נתאר סדנא בה השתמשנו בביקורינו מספר חודשים לפני העקירה בגוש קטיף .את הסדנא הזאת הפעלנו עם יועצות ועם חדר מורים של אחת ממסגרות החינוך. ההתערבות הראשונה שנתאר אחר העקירה היא של יום סדנא עם אנשי מקצוע טיפוליים שעבדו באופן זה או אחר עם תושבי גוש קטיף .לבסוף נתאר תוכנית ייחודית של תיעוד משפחתי שהופעל עם עשרות רבות של משפחות מעקורי גוש קטיף וצפון השומרון ועם תלמידים של מספר מסגרות חינוך .כל ההתערבויות מבוססות על העקרונות שהסברנו בהקדמות השונות. שימוש בתכנית קש"ר ליצירת שיח מוגן על ההתנתקות בין חלקים שונים של האוכלוסיה במדינת ישראל תכנית 'קש"ר' (שליף 0לויתן ופארן 0בדפוס) היא תכנית ליצירת שיח מוגן על נושאים בקונפליקט .ערב ההתנתקות/עקירה היה מתח רב בחברה הישראלית .שפ"י ערך מספר סדנאות 0ימי עיון ומפגשים על בסיס תכנית זו כדי לאפשר שיח מוגן בין חלקים שונים של החברה הישראלית .המפגשים היו מגוונים מבחינת היקף המשתתפים ( 10עד יותר מ)100 ומבחינת מבנה המפגשים .בנספח מוצגת דוגמה של יום עיון כזה .4אנו רוצים להדגיש שניתן להשתמש בעקרונות ובכלים שמוצגים שם בצורות יצירתיות ומגוונות. יש לציין שהקהל שיתף פעולה באופן יוצא מן הכלל .אחוז מאוד גבוה של המשתתפים נשארו עד הסוף ושיתפו אחרים בחוויותיהם ואף הקשיבו להיזון החוזר במליאה .מדד נוסף למשמעות של היום למשתתפים היתה העובדה שבעקבות כלל ארצי זה נערכו בחלקים שונים של הארץ מפגשים דומים של שיח מוגן 0כך שלמעשה השיח הגיע למאות רבות של אנשים. סדנא עם יועצים ומורים בגוש קטיף לפני ההתנקות/עקירה תושבי גוש קטיף עברו לפני העקירה תקופה מתוחה ביותר תוך אי ודאות לגבי עתידם וכל זאת תחת אש מתמשכת של קסאמים ומרגמות (פצמ"רים) .הרגשנו שאין אנו יכולים לעמוד מן הצד וביקשנו לבא לגוש קטיף לאנשי מערכת החינוך לסייע בידם בתקופה קשה זו .5יש לציין שבאותה תקופה היה תלויה שאלה האם יש להכין את התושבים לפינוי המתקר ומה יהיה המחיר הפסיכולוגי אם תעשה או לא תעשה הכנה כזו .כחלק מהגישה הנרטיבית העמדה שאנו נקטנו היתה שרק התושבים עצמם הם ה'מומחים' לענות על שאלה זו .בהתערבויות שעשינו בזמן ביקורינו השתמשנו בפורמט מורחב של העצמה ופיתוח משמעות (שליף 0תשס"ה) .להלן נתאר בקיצור 6את ההתערבות. את רוב העבודה עשינו בסבבים. oבסבב ראשון בקשנו שיזכרו ויספרו על חוויה מוקדמת שממנה שואבים כח להתמודדות עם המצב וכל מה שעברו בשנים האחרונות. משתתפת אחרת סיפרה על ילדותה כאשר עדיין לא הייתה דתית .היא התייתמה בגיל צעיר וחיה אצל סבתה ושהייתה בגיל ההתבגרות גם סבתה נפטרה .החוויה המרכזית אז היתה 'להיות לבד בעולם' .באותו רגע 'אלוקים נכנס לחיים שלי ומאז אני לא לבד'. אחת המשתתפות סיפרה על חתונה משפחתית שנפלה ביום שלג כבד 0והיו חסרי אונים ומיואשים .הם התפללו 0והתייעצות עם רב עזרה להם לעשות את האבחנה בין מה שבידם לעשות ומה שלא תלוי בהם .כך קיימו את החתונה ושמחו על כל מי שהגיע. משתתפת אחרת מספרת שהייתה ילדה וכחנית 0בודקת 0נכנסה לעימותים 0שאלה שאלות רבות .על אף שכל זה היה שונה מאוד מהילדים האחרים הרגישה שמקבלים אותה למרות השוני דבר שנותן לה כוח עד היום. oלאחר הסבב ערכנו דיון על ההשפעה ההדדית שיש לסיפורים אחת על השנייה0 וניסינו לראות האם התקבצו חלק מהסיפורים לכדי תמות קבוצתיות. בסיפורים אלו עולים כמה ממקורות הכוח :האמונה 0התפילה 0האבחנה בין מה בידי אדם ומה לא בידיו והכוח שהחברה מעניקה לאדם .דבר בולט בכמה מהסיפורים היה שגם מחוויות שיש בהן כאב שואבים האנשים כוח להתמודדויות נוספות. oהסברנו והסכמנו על כללי שיח מוגן .כמו כן 0הסברנו את שלבי תהליך העבודה הנרטיבית :שאלות של החצנה ושיום הבעיה 0אפיון הבעיה 0מיפוי השפעות הבעיה0 היוצא מן הכלל לסיפור הבעייתי ועיבוי המשמעות של היוצאים מן הכלל לכדי סיפור חלופי מועדף. oבסבב השני ביקשנו שכל אחד יתאר מה המצב בשבילו ויתן לו שם. הרשימה של שמות של ה'מצב' והשפעותיו כללה בין השאר 'הסתר פנים (מטאפורה דתית להסתרת פניו המאירות של הקב"ה) שגורם לחוסר ודאות'' 0בלבול שגורם לפחדים וחרדות'' 0הבגידה שגורמת תסכול נוראי'' 0שמגרשים מהבית גורם לפחדים חלומות 0סערה ומערבולת'' 0צופה בסרט עם שני סופים שגורם לתחושה שזה לא באמת קורה לי 0דווקא פחות פחד 0איזה סוג של השלמה'' 0חשה בתוך מעלית שנופלת שגורמת לתחושות של בגידה 0בזיון 0השפלה 0כל פעם בטחון אחר נלקח ונשאר רק לבטוח באלוקים'. סבב זה נותן אפשרות לבירור וליבון המשמעויות השונות שאנשים נותנים למצב ובחינת ההשפעות השונות עליהן .עולות משמעויות שונות ולעיתים אף סותרות דבר המאפשר פתיחת אפשרויות נוספות ומניעת קיום סיפור מצומצם על הקשיים. oלאחר מכן התבקש כל אחד לחשוב על רגעים משמעותיים חיוביים על אף או לאור הקושי שמבטאים התמודדות עם המצב ולתאר נקודות כוח שהתמודדויות אלו מבטאות. 'התבוננות במצב בתור אתגר'' 0הכאב מוביל לאי השלמה עם המציאות ולהתחברות עם הכח והערכים'' 0השאלות סביב הכאב דוחפות לבירור שנותן קפיצת דרך באמונה'' 0יש כוח בלהיות מגוייסת לטובת אחרים'' 0הכאב האישי מחדד את האפשרות להתייחס לכאב של האחרים'' 0היכולת לשים את הכאב בצד בנתיים ולהתייחס לצרכים של האחרים'. אנו רואים בנקודות הכוח שההתמודדיות מבטאות שוב קשת רחבה ומגוונת' 0כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות' (חז"ל) .מתוך הדברים בולטת התופעה שהזכרנו לעיל שאנשים חווים בהתמודדות עם הקשיים העצמה .הכאב מבטא ערכים 0מוביל לחידוד האמונה 0מאפשר התחברות עם אחרים .אולם אצל אחרים הם מעדיפים לשים אותו בצד ולעסוק בדברים החשובים להם. oלבסוף התבקש כל אחד לומר במילה מה ריגש ו/או היה בעל ערך עבורם בסדנא היום. המשתתפות אמרו מילים כמו 'תודה'' 0זכות'' 0מרענן'' 0שיתוף'' 0מרגש ונוגע' וכו'. המילים בטאו את הכרת התודה שלהן 0את ההתחזקות מתוך התהליך ואת השיתוף 0ההתרגשות והפתיחות שנוצרו. בסיכום יום זה היינו מאוד מרוגשים מהפתיחות 0הכינות 0העושר הגדול של משמעויות לחוויות הלא פשוטות שהם עברו והיו עתידים לעבור בהמשך .ריגשה אותנו גם ההכרה עד כמה חשובה הייתה עבורם העובדה שהגיעו אנשים מ'עבר לגדר' וממרכז המדינה .הם ביטאו תחושה שהם בשוליים של החברה הישראלית ושקולם לא נשמע ועל כן 0הייתה חשיבות מרבית בעצם המוכנות של אנשים לבא אליהם לשמוע את קולם האוטנטי .עלתה בנו תחושה שאף שיתפנו בה את המשתתפים שחבל שלא הגענו לבקרם משך השנים שעברו הפצצות ופיגועים מתמשכים. לגבי השאלה עד כמה חיוני להכין את התושבים בכלל והילדים בפרט לאפשרות הפינוי קיבלנו חיזוק לעמדתנו שהם המומחים היחידים שיכולים ורשאים לפסוק בתחום זה .מעבר למגוון רחב של דגשים וגוונים אישיים בלטה ההעדפה של רובם לא להתכונן .גילנו מגוון של הסברים המעוגנים בערכים ומשמעויות והמעניקה להם כח להתמודד גם עם האפשרות שלבסוף יקרה מה שנראה להם כ'נורא מכל'. העצמת אנשי מקצוע הפועלים במצב משבר :סדנא לאנשי שפ"י שעבדו עם תושבי גוש קטיף אנשי מקצוע שונים :פסיכולוגים קליניים וחינוכיים 0עובדים סוציאליים 0יועצים חינוכיים ומטפלים שונים תפקדו באופנים שונים סביב העקירה .חלק היו עובדי המועצה 0חלק עובדי מערכות החינוך 0חלק נשלחו על ידי שפ"י וחלק פעלו באופן עצמאי תוך כדי חבירה לגורמים שונים :מחלקת רווחה 0שפ"ח 0מזכירויות הישובים ועוד .כמו כן 0פעלו בשפ"י אנשים שונים במטה בקריאת המצב ונסיונות שונים להגשת פתרונות אפשריים .החוויות שעברו אנשי המקצוע לא היו פשוטות כל עיקר .רמת ההזדהות עם אנשי המקום היתה מגוונת והיוותה עוד משתנה במורכבות של המצב .היחידה להתערבות בחירום בשפ"י בראשות גב' יוכי סימן טוב ארגנה יום להעצמת עובדים אלו .להלן נתאר בקיצור 7את היום שהתבצע לפי העקרונות אותם מנינו בהקדמות. א .פתיחה המשתתפים התבקשו לספר על שתי חוויות מעצימות זאת על פי העקרון לעבודה נרטיבית עם טראומה שאנו קודם בונים מקום לעמוד בו ורק אחר כך נעסוק בקשיים. יש לשים לב שכבר בשלב זה אין אנו מתעלמים מהאתגר או הקושי ואין אנו מתייחסים רק לדברים 'חיוביים' 0אלא להתמודדות עם הקשיים: oחוויה שורשית מהעבר שממנה הם שואבים כוח 0השראה ו/או מחויבות לעבודתם עם עקורי גוש קטיף. oחוויה משמעותית בתהליך ההתנתקות שתדגים את הכוח 0השראה או מחויבות אלו. המשתתפים נתבקשו להקשיב לסיפור הראשון והאדם שהסיפור נגע לו במיוחד ימשיך אחריו 0וכך הלאה 0דהיינו סיפור נוגע ומהדהד בסיפור ולא דיבור על פי סדר .אופן זה יוצר מארג קבוצתי בעל מאפיינים משותפים 0ומביא למרכז את הסיפורים העלולים להיות בשוליים. משתתפת אחת סיפרה שבמלחמת השחרור הם עברו ממקום לא בטוח לאזור המרכז זאת למרות שהיה בכך בושה של נטישה .הערך שזה הבליט הוא שהחיים חשובים מהאדמה. משתתפת אחרת סיפרה על סבתה שנותרה מופרדת מבעלה ובניה הגדולים שברחו מזרחה במלחמת העולם הראשונה .היא נדדה עם תינוק ברגל אחרי הצבא אלפי ק"מ כדי להתאחד עם משפחתה עד שנפגשו שוב .הערך שסיפור זה היווה עבורה הוא הכוח שנותן הרצון להיות ביחד עם המשפחה. ניתן לראות איך הסיפורים מהעבר האישי של כל אחד מלאים ב'מטמונים' של גרעיני כח שמסייעים לאדם בהתמודדויות משך ימי חייו. המספרים נתבקשו לדלות את התמה המקשרת בין שני סיפורי החוויות .השזירה של עבר והווה תוך כדי שיום התמה 0כוונתה ליצור סיפור ששוזר פעילות ומשמעות המעניקים תחושה של רצף. המשתתפים התחלקו איתנו בסיפורים מרגשים ונוגעים שעסקו בתמות של עקירה 0שואה0 השרדות 0התמודדות 0המשכיות 0משפחה .להלן נצטט מספר תמות שהביאו המשתתפים: 'לעשות מעשים קטנים כנגד חוסר האונים'' 0לנתק מהכאב כדי שיהיה כח להתמודד'' 0לא להפסיק להתמודד או במילה אחרת לא להסכים לשתף פעולה'' 0להתאחד עם המשפחה'0 'לא להפריד את הילדים'' 0לעשות כדי להפחית את חוסר האונים'' 0הסתכלות אנושית0 לעזור' כפי שניתן לראות מהסיפורים והתמות מהר מאוד הגיעו המשתתפים לסיפורים בעלי תמות קיומיות שהתקבצו סביב תחומים משותפים .הפתיחות 0ההתרגשות ותחושת השיתוף יצרו באופן מהיר ביותר 'קהילה' ומרחב בטוח שבו ניתן היה לחוש מובן ומוגן .דבר זה מוכיח את העוצמה והחיוניות של הענקת מרחב מאפשר זה לאנשי מקצוע העובדים עם ציבור העובר חוויות קשות ומשברים. ב .רגעים קשים והתמודדות עמן אחרי שנוצרה תחושת "קהילה" מאפשרת ומוגנת ביקשנו מהמשתתפים להתחלק לשלשות בהן כל אחד יספר על רגעים קשים שעברו בתהליך העקירה/התנתקות .חלק זה נעשה בקבוצות קטנות כדי לאפשר תחושה של אינטימיות ומוגנות במיוחד סביב דיבור על רגשות ותחושות קשות .חלק מהמשתתפים שאף היו בשטח בזמן העקירה לא התלהבו מלגשת למטלה זו מפחד של העלאת החוויות הקשות מחדש .לאחר מעשה אמרו שלמרות הקושי הרב הם הרגישו נשכרים מהתהליך במיוחד בגלל האופן והצורה שהוא נעשה. בסבב נוסף בקבוצות הקטנות התבקשו לספר בהרחבה על מה עזר להם להתמודד. בבסיס הנחייה זו עמדה המחשבה כי פירוט ההתמודדויות יביא לגילוי וחשיפה של מיומנויות וידע חיים 0ויבליט את תחושת המסוגלות .האמונה היא שדברים אלו מסייעים ביד האדם להתמודד עם תחושות חוסר האונים. במליאה ביקשנו שיגדירו את המאפיינים של הדברים שנתנו להם כוח להתמודד עם רגעי הקושי .כשרשמנו את המאפיינים ניסינו לקבץ אותם למקבצים .הדיון הזה של שיום וקיבוץ נקודות הכוח הוא תהליך רפלקטיבי שמקדם תהליכי למידה ובניה של סיפור חלופי .כמו כן 0תומכת פעילות זו בהמשך גיבוש תחושת הקהילתיות. להלן נמנה את הכותרות של מקבצי התמות נותנות הכח להתמודדות עם הקשיים :קשר עם המתיישבים; תמיכת עמיתים; ערכים 0אמונות ומשמעות; התפקיד והידע המקצועי; עשייה ויוזמה; הומור וחיבור רגשי. מרשים עד כמה אנשים מתחברים לפן של התמודדות ולא רק הקושי .שוב עולה וצצה החוויה שבהמשגה וקיבוץ עולות מספר תמות אנושיות בסיסיות הנותנות כוח ומהוות משאב אנושי בסיסי :עשייה 0קשר ויחסים 0חיבור לרגשות ואמונות ומשמעות .לבעלי מקצוע עולות גם תמות של הידע והתפקיד המקצועי .מנסיונינו בסדנאות שונות אלו הגרעינים נותני החיים הבסיסיים שעולים שוב ושוב 0ומשותפים לבני האדם מעבר לשונות האישית. ג. סיום לסיום ביקשנו מהמשתתפים לומר מה נגע בהם 0להתייחס לקשר בין החלקים השונים של היום ואיזה אסוציאציות 0דימויים או מחשבות העלו בהם הדברים. המשתתפים ציינו את החשיבות של הקדשת זמן לעצמם 'לאורך כל התקופה עסקתי באחר ובקולקטיבי והיום עשיתי למען עצמי' .זמן ומרחב אלו איפשרו חיבור ותחושת ביחד 'השותפות 0חלוקת הנטל 0לשתף ולשמוע עוזרים' .זאת בניגוד לבדידות בזמן ההתערבות בשטח 'פעם ראשונה של ביחד 0בניגוד לבדידות שבה הייתי בכל התהליך'. החיבור שנוצר גישר על פני הבדלים בסטטוס (מנהלים ומנוהלים 0מדריכים ומודרכים) בדתיות (חרדים 0דתיים וחילונים) ובהשקפה פוליטית (ימין ושמאל) 'שכולנו מרחם אחד למרות השוני'. לסיכום ניתן לראות מתוך הסיכומים של אנשים שונים שהעקרונות השונים שדיברנו עליהם השיגו את מטרתם .התרחשות התהליך דווקא מתוך הכניסה לסיפורים אישיים0 שאיפשרה הבעת רגשות 0שהידהדו ברגשותיהם של אחרים' 0נגעו בי הסיפורים' .שזירת ההתבטאויות השונות של האדם עצמו בסבבים השונים ובין הסיפורים של אנשים שונים היה משמעותי 'נורא עוזר כשנעשית אינטגרציה (בין הסיפורים)' .ההידהוד מתוך ההקשבה לסיפורים של אחרים העלתה וחיברה אנשים לחוויות וסיפורים אישיים שלהם מעברם 'כל סיפור שעלה פה חיבר אותי עם סיפור שלי '.ולבסוף ההעצמה שנוצרה מתוך כל המתודות הנרטיביות .המשתתפים שאבו חיזוק 0כח 0תקוה וריפוי מהמפגש 'נתן לי כח להמשיך כי אולי נוכל לתת קרן אור למתיישבים'. מהיישום המתואר עולה שמודל זה מאפשר פתיחות ושיתוף היוצרים תמיכה 0הכרה וחיבור קבוצתי מעצימים .כצופים בתהליך 0היה מדהים עד כמה מהר אנשים ממסגרות עבודה שונות שחלקם לא הכירו לפני כן אחד את השני 0הגיעו לפתיחות כל כך אישית ומשמעותית. הסדנה הייתה עבור המטפלים מרחב שאיפשר נתינת מקום לסיפור מחובר אל מול סיפור של עקירה וניתוק .סיפור תקוה מתוך התחברות לסיפורים מהעבר של עקירה וצמיחה0 גלות וגאולה .נראה לנו שמרחב זה היווה תחנת התחזקות לעיתים ראשונה לאחר שעברו ישירות או בעקיפין חוויות קשות להן היו עדים ושותפים – חוויות של גירוש 0עקירה ובוודאי גם ניכור ופירוד .מרחב זה נוצר על ידי מבנה הסדנה ותכניה שאפשרו יצירת מארג של סיפורי חיים והשתרשות מחודשת כפולה :השתרשות של כל אחד מחדש בחוויות מחייו שלו מתוך הקישור לחוויות משמעותיות מעברו 0וכן יצירת השתרשות משותפת של כל הקבוצה תוך בניית תחושת שיתוף ושייכות. 'וזאת לתעודה' תיעוד משפחתי :פורמט לראיונות מעצימים למשפחות וקבוצות של עקורי גוש קטיף וצפון השומרון תושבים ואנשי מקצוע שעובדים ועבדו עם העקורים מגוש קטיף לפני תוך כדי ואחרי העקירה חיפשו דרך לאפשר לעקורים לדבר על החוויות שעברו .היו להם מספר קריטריונים לגבי סוג פעילות כזו. ראשית כמובן שתהיה מעצימה ולא מחלישה ועל כן העדיפו פעילות או התערבות שלא תהיה טיפולית כך שלא תתייג את העקורים כפציינטים .הרעיון של תיעוד עלה כעוד דרך לתת תחושה למשמעות של פעילות כזו משום שתיעוד הוא משמעותי .משמעותי לשמירה על הזכרונות 0משמעותי כדי שאחרים ידעו 0משמעותי כדי שאחרים יוכלו ללמוד מאנשים אלו על דרכי התמודדות. שנית 0שתעשה על ידי אנשים שמכירים עולמם 0אמונותיהם 0דרך חייהם של העקורים .זאת משום ההרגשה ש'זר לא יבין זאת' .כמו כן 0על פי העקרון שבשעת משבר אין צורך להעמיס בהיכרות נוספת אלא להשתמש בדמויות מוכרות ושניתן בקלות לאנשים בתהליך משבר לתת בהם אימון .פן נוסף לקריטריון זה היה לקבל את אישורם ושיתוף הפעולה של גורמים משמעותים בקהילה כגון דמויות מרכזיות כולל הרבנים של הקהילות. שלישית 0כיון שקשיים נוטים להפריד 0לבודד ולנתק בין אנשים ראינו חשיבות עליונה של פורמט שיחזק את הקשרים בתוך המשפחה או בתוך קבוצה מקורית .כמו כן 0לפני העקירה וכן לאחריה אנשים שונים שעבדו עם התושבים חשבו שהמסגרת ששורדת בהכי פחות פגיעה היא המסגרת המשפחתית .הקהילה לא תמיד נותרה מאוחדת 0ולא תמיד כל המשפחות נשארו קשורות אליה 0התלמידים לא תמיד נשארו בתוך אותם מסגרות החינוך וגם אם כן לא תמיד היתה זו מסגרת תומכת (במיוחד מסגרות שלא היו רק של תושבי הגוש). על בסיס 0רעיונות אלו נבנתה פעילות של תיעוד משפחתי או קבוצתי .השתמשנו בגישה הנרטיבית והעקרונות שלה לעבודה עם טראומה שהוזכרו במבוא כבסיס לפורמט המוצע. למפגש הוזמנו כל בני המשפחה 0כולל הזוגות הנשואים מחד וילדים מגיל 4-5ומעלה. ההורים התבקשו לסדר אפשרות להעסקת הילדים הקטנים או שמירה עליהם .לפי בקשת ההורים הוזמנו גם משתתפים נוספים .לעיתים ביקשו המשפחות לשתף בתיעוד שב"חים (שוהים בלתי חוקיים שכונו בחיבה על ידי המשפחות כ'משובחים') או בני משפחה מרוחקים יותר שהיו איתם בזמן העקירה 0ואנו נענינו ברצון לבקשה. במקרים מסויימים הכנו בשיתוף פעולה עם גורמים בקהילה דף פתיח להזמנה ו'שיווק' (דוגמא לדף כזה מובאת בנספח) כדי לעניין אנשים וליצור פירסום ושיווק .צריך לציין שעל אף שהמשפחות שעברו תיעוד זה עברו חוויה משמעותית ולרוב הגדול חוויה מעצימה הרי שכלל לא היה פשוט להגיע למפגש .יש לציין שהמתנדבים 8עמלו קשות הן בגיוס המשפחות והן בתיאומים השונים .משפחות רבות הביעו התעניינות בתיעוד אולם בין התעניינות ראשונית לביצוע היה פער לא קטן .המצב בו הם שוהים במגורי ארעי בתחילה במלונות הקשה מאוד על התנהלותם .היו ביטולים ושינויים רבים. המארגנים דאגו לתיעוד הראיון בתחילה בכתב ובהקלטה וברוב המשפחות בצילום וידאו כאשר המשפחה קיבלה את הקלטת ובהסכמתה ניתן עותק לועד המתיישבים. המנחים שהיו בדרך כלל אנשי טיפול או אנשי חינוך קיבלו השתלמות קצרה על עריכת התיעוד וקיבלו מספר דפי הנחייה .הם התבקשו לשמור על מספר עקרונות לאורך כל המפגש: עמדה מכבדת 0מוקירה 0מתעניינת וסקרנית 0לא פרשנות 0לא לנסות 'להציל' את המצב כאשר נראה קשה וגם לא להבהל למשל כאשר מובע כאב או אחד או כמה מהמשתתפים בוכים.. עמדה שאינה מתעלמת מקשיים אולם נותנת העדפה להתמודדויות וכוחות. יש לנסות לעבות ולברר מילים 0מושגים ודימויים .במיוחד בשלבים המתייחסים להתמודדויות עם האתגרים .אולם גם לאורך כל הראיון 0אם התשובה דלה או במילה או משפט אחד 0יש צורך לעזור בפירוק והרחבה של הדברים. יש לנסות לדלות את החלקים האקטיביים של המשתתפים בתהליך הקשה. כדאי להתמקד ולעבות משמעויות אישיות 0ערכיות 0אמוניות 0רוחניות 0קהילתיות וכו'. אחד הדברים החשובים להצלחת תהליך הראיון התיעודי הוא סיום כל התהליך 0ולשם כך שמירת הזמנים של כל חלק. על המנחים להשתדל לאפשר רצף סיפורי ולא להפסיק את האנשים באמצע רצף 0אלא אם כן הדברים נסחפים הן בתוכן או באורך התגובה. בתחילת כל סבב לאחר שנשאלת השאלה יש לתת זמן לשהות לחשיבה. לעיתים כאשר המשתתפים עונים לשאלה הם גולשים לתשובות לגבי שאלות נוספות0 יש לאפשר זאת כיון שזה קורה באופן טבעי. במפגש עצמו ראשית יציג המנחה את עצמו ויסביר מה הביא אותו להשתתף בתיעודים המשפחתיים .למשל ניתן לומר שההשתתפות שלו קשורה :להזדהות עם התושבים0 הרצון ללמוד מהם 0לחזק את התפיסה שהם המוקד ללמידה ולא לקורבנות 0הרצון לתעד את ההתמודדות המיוחדת של התושבים בעבר ובהווה כדרך לאפשר להם להרחיב את סיפור ההתמודדות והרצון ליצור מסמך תיעודי כיון שאם הזמן חלק מהחוויות 0הרגשות והמחשבות עלולות להשתנות או להשכח. יסביר שאם יש משהו שלא מבינים שלא יתביישו לשאול .המנחה/מראיין ינסה לנסח את כל השאלות גם באופן בו יבינו אותם כולם .פעמים רבות השתמשו המנחים בבני משפחה להסביר לאחרים במיוחד הצעירים שבחבורה את כוונת השאלות. לאפשר הפסקה באמצע. בתחילת המפגש יוקראו או יאמרו בעל פה הכללים להלן של השיחה ויוסכם על שמירת הכללים. כאשר כל אחד מדבר אחרים יקשיבו ולא יגיבו .זו דרך שונה ממה שאנו רגילים 0אולם מאפשרת הקשבה מלאה ומקום לכל אחד .בסוף המפגש תהיה אפשרות לכל אחד לומר מה נגע או ריגש אותו בדברים של אחד או כמה מהמשתתפים האחרים. ידוע שניתן לשבת ימים ושבועות לתעד את אלפי ורבבות החוויות המשמעותיות שהיו וישנם לכל אחד 0אולם לשם התיעוד עלינו להתמקד ולהצטמצם .לדעתנו מהמצבור של החוויות של כל חברי המשפחה 0ואח"כ של הקבוצות והמשפחות האחרות יעלה תיעוד משמעותי עבורכם ועבור אחרים .על כן 0לעיתים נבקש מהדוברים לקצר. שאלות המנחה הינן לצורך הרחבה והעמקה ללא הבעת עמדה ו/או שיפוטיות .רצוננו רק להבין טוב יותר את הנאמר. כל המשתתפים מוזמנים לומר את דבריהם אולם תשמר הזכות גם לא לענות על שאלות. המנחה לא יוציא שום אינפורמציה מהמפגש ללא הסכמה מפורשת של המשתתפים. ולבקש גם מהן לא להוציא שום דבר מהחדר ללא הסכמה מפורשת של המשתתפים. המשתתפים מתבקשים ככל הניתן להשתתף לאורך כל המפגש. התיעוד עצמו נערך במספר סבבים שיפורטו להלן: א .הצגה עצמית – כל אחד יאמר מי הוא (מה שמו 0איפה לומד/עובד) ? כל אחד בתורו יתאר מקום מסוים בישוב בו גר אותו אוהב. אנו פותחים בתהליך זה 0כפי שעשינו גם בתהליכים האחרים שתיארנו במשהו חיובי זאת כדי ליצור מקום לעמוד בו לפני שנכנסים לחוויות הקשות .כפי שגם תיארנו במבוא אנו באים מעמדה של התחברות לאובדן ורואים חשיבות בחיבור אל המקום ממנו נעקרו כחלק חשוב מאוד בעבודה עם אובדן .את הזכרונות אנו נושאים בתוכנו ואין לנו שום מטרה להפרד מהם אלא נהפוך הוא .ככל שיהיו אנשים מחוברים לזכרונותיהם הם יוכלו לשאת אותם אל תוך עתיד חדש. בתגובות שונות שנצטט להלן נפרשה קשת רחבה מאוד של תגובות הן בתוך אותן משפחות והן במשפחות שונות מאותו ישוב .ישנם מקומות מסויימים האהובים על רבים ומקומות ייחודיים לאנשים אחרים .סבבים אלו שבו והחיו את הבית והיישוב אותו אהבו. בן ' :11אוהב את המשחקיה ביישוב את כל המשחקיה'. בן ' :5אוהב את הבית שלנו את המשחקים בעיקר את מכבי האש'. בן ' :13את כל היישוב'. בת ' :14את הבית כולו'. אבא למשפחה גדולה' :את כל היישוב במיוחד את בית הכנסת שנבנה לזכר קדושים של היישוב ...נחנך בהשתתפות משפחות הנרצחים ...בשבתות האחרונות היו התפילות מתוך התרגשות גדולה'. אמא למשפחה גדולה' :את בית הכנסת וגם את בית הספר שהוא חממה בתוך היישוב0 הילדים אהבו להיות בו ונשארו גם אחרי הצהריים'. אם צעירה 'חדר הילדים ...היה צבעוני ויפה 0וילונות ומדפים מתאימים ומיטה של ילדים 0שתי מיטות לשני ילדים 0עכשיו (במגורים הארעיים) הם ישנים עם עוד (ילדים)... ואין לנו מיטת תינוק כי אין מקום ...משהו מאוד משפחתי 0כלומר זה משהו בעיני שסימל איזה שהוא בית רגיל 0נורמלי 0הכל נמצא במקום.'... אב צעיר 'אהבתי ביישוב את כולו 0בשבילי אין כאילו מקום אחד ...אולי אהבתי את... הפינה שהיינו עושים מדורות עם הנוער ...זה גן כזה.'... ב .מה המיוחד עבור כל אחד מהנוכחים בישוב בו גרתם? אנו מבקשים מכל אחד לבחור דבר אחד מיני רבים שבודאי קיימים .אין תשובה נכונה או לא נכונה0 מתאימה או לא מתאימה 0כל אחד יספר על המיוחד שבישוב עבורו. סבב זה בה לעבות את הסבב הראשון וגם להוסיף לו מימדים שקשורים למשמעות וערכים .אנו מאמינים ששאלות המעבות את המשמעות מאפשרות פיתוח סיפורים חלופיים וחיזוק כוחות ההתמודדות של בני אדם .להלן נצטט מתוך כמה ראיונות מפי משתתפים שונים כדי לתאר את הדרך בה נטוו הסיפורים והמשמעויות בסבבים. בן ' :5היישוב היה יותר קטן (מהעיר הגדולה בה חיו במלון באופן ארעי) פחות צפוף ואפשר לבקר חברים בהליכה ברגל'. בן ' :11שיש חברים בדעה שלי 0יש הרבה חברים וכולם באותה דיעה ואידאלים' בת ' :15שקט 0יפה וסגנון דומה ...כולם באו עם אותה מטרה ליישב את הארץ ולחיות חיי תורה'. אמא למשפחה גדולה...' :אנשים עם אמונה גדולה ...לא נשברו מדברים קשים ...עם כוחות עשייה ...נשים שהתאלמנו ...ילדים שנפצעו ...נשים מיוחדות שנפצעו ממשיכות הלאה בלי לעשות רוח אבל עם המון אמונה ...חברות גדולה ...בוכים ומשמחים'. אבא למשפחה גדולה' :המקום והאנשים הרצפט המיוחד (האב תיאר את ההסטוריה הארוכה של היישוב והגבורה הכרוכה בקיומו) התנהל כישוב יהודי שורשי בארץ ישראל ...מצבים קשים סיפורים ואירועים קשים שבמקום אחר היו גורמים להתפרקות וכאן נקודות גבורת קיום מתמשכת ...לא רק שלא התפרקנו אלא האמונה התחזקה וההתלכדות התחזקה'. אב צעיר...' :כל הנושא של הבטחון שמה כל הזמן פצמ"רים וירי וכל מיני אירועים ובעצם נוצרה שם איזה אחוות אנשי ביטחון ...משהו שבנה פנימה ויצר איזה אהבה כזאת חזקה למקום לאנשים למקום ...שנופלים פצמ"רים מימין ומשמאל וצריכים ללכת חשופים בשביל להכניס את הילדים לתוך הבתים ולראות שאף אחד לא נפל'... אם צעירה' :גמילות החסד 0עירוב של זוגות מבוגרים יותר צעירים יותר צעירים פחות0 זוגות חדשים שבאו שנה שלמה לא עשו כלום 0כאילו (התושבים הותיקים) לא בישלו ליולדות לא אירחו שיעורים'... ג .הזמן אותו עברנו יש בו הרבה חלקים :העלאת רעיון העקירה בתחילה; השלבים השונים במרכז הליכוד; בכנסת ובממשלה 0המאבק של תושבי הגוש ומתנגדי העקירה; השלבים של סגירת הגוש; כניסת הצבא והמשטרה; האריזה 0יום העקירה; עזיבה של הבתים; המלון והאריזה הנוספת 0המעבר למגורי ארעי (מספר משפחות עברו כמה מעברים) .נראה שחלק משמעותי ברצף 0היה היום האחרון והיציאה מהבית. הרציונל מאחורי פרישת הרצף של הזמנים קשור לתפיסה שלעיתים רבות הסיפור הטראומטי קוטע את תחושת הרצף החיונית לתחושת הקיום האנושי .כמו כן 0הוא מאפשר ריבוי אפשרויות לגבי התשובה לשאלה של רגע הקושי .מצאנו שכאשר אפשרנו זאת ולא התמקדנו רק ברגע העקירה עלו נושאים כמו ההפגזות לפני ותוך כדי תהליך ההתנתקות 0הקשיים במלונות אחרי ועוד כפי שבא לידי ביטוי בלקט של תגובות בסבב זה שנצטט בהמשך.. מה היה החלק הקשה ביותר לכל אחד .אנו מעריכים שלחברי משפחה שונים עשויים להיות חלקים שונים הקשים ביותר. היה מדהים להיות נוכח בתיעודים בהם לבני משפחה שונים היו נקודות שונות בהם היה להם הכי הרבה קושי .באחד מהתיעודים ציין נער בן 13שהדבר שהוא הפיק מהתיעוד היה עד כמה מגוונים התשובות של המשפחה והאפשרות לשמוע זאת דוקא חיברה את כולם אחד לשני. בן ' :5הכי קשה שפינו אותנו ...שאבא ואחי דיברו עם היס"מניקים עם התלבושות והכובעים בצבע שחור'. בן ' :8הצעדה עם ספרי התורה 0לקחנו את הספרים אל הגלעד שם היה הפיגוע וחזרנו אל האוטובוס 0היה עצוב מאוד (בוכה בזמן שמדבר)'. בן ' :11ראינו את החיילים שמפנים את בית הכנסת ...חסמו (התושבים) את הדלת מבפנים עם כסאות ועלו על הגג ...השוטרים הביאו מטזות והתחילו לפנות ...סיכמו שירדו מהגג ויתפללו ערבית ולא יעצרו אותם והשוטרים לא עמדו בהסכם (עם דמעות בעיניים)'... בן ' :13הצבא החליט שאם עוזבים אין טעם להגן על היישוב ולכן שנפלו פצמ"רים לא היה יותר ירי תגובה ...שחיילים נכנסים לישוב 0לובשי שחור ורוכבי סוסים והורסים כל מה שבנית (דמעות בעיניים)'. בת ' :15חוסר הפרטיות במלון'. אם למשפחה גדולה' :הכי קשה שנפגע המרקם החברתי של היישוב (ישוב שהתפצל סביב שאלת מיקום חלופי)'. אב למשפחה גדולה' :אנשים שהיו החלוצים האמיתיים הפכו בדקה לאויבי העם... האטימות שהייתה בפני החיילים כדי לא להחשף לרגשות 0צבא שלם שלא מזדהה עם מה שעושה אבל עושה ...היה קשה לראות את בית העלמין כאשר הוציאו מהקברים בגוש.' ... אם צעירה' :הייתי בסוף ההריון שלי ...אני מאוד פחדתי ...אז הילדים ואני נסענו בתשעה באב בבוקר 0עזבנו את הישוב ותוך ידיעה שאנחנו עוזבים כנראה לא לעולם אבל כאילו כבר גם לא ידענו מה יקרה מבחינת הציוד ...לקחתי דברים חשובים ונפרדתי מהבית על תכולתו ...הזמן שמבחינתי היה יותר קשה זה בעצם היום שאחרי בו נסעתי לכפר מימון עם הילדים עד שהוא יצא משם ואספתי אותו מאיזה צומת ...הגענו מאוחר בלילה למלון ...זה היה משהו כאילו כמו סרט ...כאילו מזיזים אותך בחוטים ...וזה היה הסערה ואז ביום שאחרי הרגשתי שיש בי איזה חתיכה שחסרה לי כמו פאזל'... ד .מה עזר לכל אחד הכי הרבה בהתמודדות עם הקושי שתיאר. האם היה זה משהו בחוויה מיוחדת או בדרך שהתכונן 0התמודד 0והתנהג .גם כאשר האירוע קשה מאוד 0וקשה למצוא איזה שהוא כח או נקודת אור 0ניתן למצוא בתחילה נקודה קטנה מאוד. מה המשמעות של דבר זה עבורכם. פעמים רבות כבר בסיפור הבעיה בסבב הקודם האנשים דיברו על ההתמודדות .הגיוון חוזר על עצמו גם בשלב זה .התמות המרכזיות הם ערכים ואמונה 0תמיכה משפחתית וקהילתית 0והאקטיביות שלהם עד הרגעים האחרונים. דמות מרכזית בקהילה' :האמונה נותנת את הכח ואחר כך הקהילה'... אם למשפחה גדולה' :ליזכור את הקב"ה 0לקבל מבעלי עידודים 0ולהיות עסוקה בטכני'... בת ' :8שנכנסתי למקלחת כדי לעכב את ההוצאה שלנו על ידי החיילים'... בת ' :15להיות עסוקה עם חברות בלימודים ולדבר עם אבא'... בן ' :13שבאו המון אנשים לעזור ...וגם שהרבה מהמשפחה המורחבת באו להיות איתנו ...שיש איתי כל המשפחה אני אף פעם לא לבד'... אם צעירה' :דבר שמאוד עזר לי ...אני באמת האמנתי שזה לא יהיה ...זה לא שזה גרם לי למשבר באמונה אבל ממש עד הסוף הסוף הסוף ממש ממש ממש חשבתי שאיך שהוא יקרה נס וזה לא יהיה 0לא יודעת זה אמונה תמימה כזאת'... ה .כל אחד יספר מה דיבר 0נגע או ריגש בדברים של אחרים .כל אחד יבחר דבר אחד יפרט אותו ויספר למה נגע בו. ו .לסיום במשפט אחד יאמר כל אחד מה הוא לוקח ממפגש זה. ז .המנחה יאמר מה נגע בו ולמה 0מה הוא לוקח 0ואם אפשר משהו שקשור לכל המשפחה. אם למשפחה גדולה' :הופתעתי מביתי שנראית שליוה ושמחה כל הזמן 0הופתעתי שהיא מאוד טעונה'... אב למשפחה גדולה' :ההתנהגות של הבת אצילית שהיא לא מראה ...היה חשוב לפתוח את סגור הלב כי אחרת נסתם שם ...אפשר לעבור שנים ולא להגיע למיקוד של דברים בצורה כזאת ...האוירה הטובה שאפשר להוביל דברים טעונים כל כך'. בת ' :15היה חשוב לשמוע את כולם לדעת איך כל אחד מרגיש'. בן ' :13מעניין לדעת שכל אחד חושב משהו אחר למרות שכולם מאותה משפחה'. סיכום תיארנו מגוון התערבויות נרטיבית מזוויות שונות :שיח רב תרבותי בין חלקים שונים ואף מנוגדים בחברה הישראלית 0חיזוק התמודדות לקראת ה'גירוש' עם אנשי מקצוע ומורים0 העצמה של אנשי מקצוע שפעלו בגוש קטיף בזמן העקירה וכן מודל תיעוד משפחתי להעצמה וחיזוק של משפחות ש'גורשו' מגוש קטיף. מתוך הדוגמאות שהבאנו עולה עד כמה יש כח בעבודה קבוצתית ובעבודה משפחתית. 'איש לאחיו יאמר חזק' אינו רק פתגם אלא בא לידי ביטוי מובהק בתמיכה ההדדית שמאפשרת להתמודד טוב יותר עם הקושי והמשבר .מצאנו שהתא המשפחתי היווה אולי כור הכוח היציב ביותר בתוך הכאוס שהמצב יצר. מצאנו שיש דרך על אף הנסיבות הקשות 0הכאב האישי והקבוצתי והמחלוקת החברתית הגדולה ליצור מרחב וכלים שיאפשרו הקשבה לדעות השונות בלי ליפול לכלל ריב .הדבר בא לידי ביטוי הן בקבוצות גדולות של אזרחים מן השורה והן בעבודה בתוך המשפחות שאפשרו לזוויות ראיה שונות לא רק להשמע אלא במידת מה להעשיר את השלם. העמדה הנרטיבית בה נקטנו עמדה המכבדת ורואה באנשים איתם אנו עובדים את המומחים לחייהם מצאה חיזוקים בסיפוריהם של אלו שאיתם עבדנו .מצאנו כוחות0 מיומנויות 0ערכים 0אמונות שמהם שאבנו חיזוק ואנו מאמינים שאוצרות אלה יכולים להוות השראה לאנשים אחרים הנמצאים במצבים קשים כאלו. אנו מקווים שהכלים שפיתחנו לפי בקשת התושבים יהווה ציון דרך בעבודה עם משפחות החוות חוויות קשות .כלי שנקודת המוצא שלו אינה פתולוגית והמוצא דרך לחזק ולהתחזק בו זמנית. אנו מקוים ומתפללים שלא יהיו אירועים נוספים קשים בין חיצוניים בין פנימיים .אולם לצערינו ההיסטוריה מעידה אחרת ואנו עלולים למצוא עצמינו במצבים דומים ובאירועי טירור ומלחמה שמובילים להרבה פגיעה 0כאב ואף משבר .אנו תקוה שאנשים יוכלו להשתמש בכלים שפרטנו כאן להעצמת אלה שיעברו קשיים דומים ושונים. מן הראוי לעשות מחקר שיטתי על ההשפעות של סוגי ההתערבויות השונות .לדעתינו גם המחקר צריך להעשות באופן מעצים ולא מחליש ויכול להיות מחקר נרטיבי. ביבליוגרפיה נוי 0ש .)2000( .מודלים להבנת התגובה לטראומה כסיוע לגיבוש עקרונות הטיפול בטראומה ובפוסט-טראומה .בתוך א .קלינגמן 0ע .רביב 0וב .שטיין (עורכים) 0ילדים במצבי חירום ולחץ :מאפיינים והתערבויות פסיכולוגיות .ירושלים :הוצאת משרד החינוך 0המינהל הפדגוגי 0השירות הפסיכולוגי ייעוצי. שליף 0י .)2005( .העצמה ופיתוח משמעות בתקופה של מתח מתמשך :יישום הגישה הנרטיבית .שפ"יטון .ירושלים :מחלקת פרסומים 0משרד החינוך התרבות והספורט110- 0 .114 : גישה נרטיבית להעצמת אנשי מקצוע הפועלים במצב משבר.)2007( . ר0 ופארן. י0שליף משרד החינוך0 מחלקת פרסומים. שפ"יטון.סדנא לאנשי שפ"י שעבדו עם תושבי גוש קטיף .התרבות והספורט 0 שפ"י. תכנית קש"ר לקשב ושיח מוגן רב תרבותי.) (בדפוס. ר0 ופארן0. א0 לויתן0. י0שליף .משרד החינוך Arulampalam, S., Perera L., deMel S., White, C. & Denborough, D. (2005). Avoiding psychological coloniasation: stories from Sri Lanka, responding to the tsumani. International Journal of Narrative Therapy and Community work, 2. Denborough, D. (2005). A framework fo receiving and documenting testimonies of trauma. International Journal of Narrative Therapy and Community work, 3-4, 3442. Frankel, V.E. (1968). Man’s search for meaning. Boston: Beacon Press. Freedman, J., & Combs, G. (1996). Narrative therapy: The social construction of preferred realities. New York: Norton. Gergen, K.J. (1994). Realities and relationships: Soundings in social construction. Cambridge Ma.: Harvard University Press. Madigan, S. & Law, I. (1998). Praxis: Situating discourse feminism & politics, in narrative therapy. Vancouver: Yaletown Family Therapy. Monk, G., Winslade, J., Crocket, K. & Epston, D. (1997). Narrative Therapy in Practice. San Francisco: Jossey-Bass Publishers. Morgan, A. (2000). What is narrative therapy: An easy-to-read introduction. Adelaide, South Australia: Dulwich Centre Publications. Parry, A. & Doan, R.E. (1994). Story Re-visions: Narrative therapy in the postmodern world. New York: The Guildford Press. Shalif, Y. (2005). Creating Care-Full Listening and Conversations between Members of Conflicting Groups in Israel: Narrative Means to Transformative Listening. Journal of Systemic Therapies, 24(1), 35-52. Shalif, Y., and Leibler, M. (2002). Working With People Experiencing Terrorist Attacks In Israel: A Narrative Perspective. Journal of Systemic Therapies, 21(3), 6070. West, W. (2005). Some early impressions in the aftermath of Hurricane Katrina. The International Journal of Narrative Therapy and Community work, 3-4, 5-9. Wiengartan, K. (2003). Common shock: witnessing violence every day: how we are harmed, how we can heal. New York: Dutton. White, M. (1988). Saying hullo again: The incorporation of the lost relationship in the resolution of grief. Dulwich Centre Newsletter, spring. Republished in C. White & D. Denborough (collectors) Introducing Narrative Therapy A collection of practice- based writings, Adelaide: Dulwich Centre Publications,17-32. White, M. (1995). Re-authoring lives: Interviews & essays. Adelaide, South Australia: Dulwich Centre Publications. White, M. (1997). Narratives of therapists lives. Adelaide: Dulwich Centre Publications. White, M. (1999). Reflecting-team work as definitional ceremony revisited. Gecko: A journal of deconstruction and narrative ideas in therapeutic practice, 2, 55-82. White, M. (2000). Re-engaging with history: The absent but implicit, In M. White Reflections on Narrative Practice: Essays and interviews. Adelaide: Dulwich Centre Publications, 35-58. White, M. (2001). Folk psychology and narrative practice. Dulwich Centre Journal, 2. White, M. (2003). Narrative practice and community assignments. The International Journal of Narrative Therapy and Community work, 2, 17-55. White, M. (2004). Working with people who are suffering the consequences of multiple trauma: A narrative perspective. The International Journal of Narrative Therapy and Community work, 1, 45-76. White, M. (2005b). Narrative Practice and Exotic Lives: resurrecting diversity in everyday life. Adelaide: Dulwich Centre Publications. White, M. (2005). Children, trauma and subordinate storyline development. The International Journal of Narrative Therapy and Community work, 3-4, 10-22. White, M. & Epston, D. (1990). Narrative means to therapeutic ends. New York: Norton. Zimmerman, J.L., & Dickerson, V.C. (1996). If problems Talked. New York: Guilford Press. נספח א' – יום עיון ליצירת שיח מוגן על ההתנתקות בין חלקים שונים של האוכלוסיה במדינת ישראל תכנית 'קש"ר' (שליף 0לויתן ופארן 0בדפוס) היא תכנית ליצירת שיח מוגן על נושאים בקונפליקט .ערב ההתנתקות/עקירה היה מתח רב בחברה הישראלית .שפ"י ערך מספר סדנאות 0ימי עיון ומפגשים על בסיס תכנית זו כדי לאפשר שיח מוגן בין חלקים שונים של החברה הישראלית .המפגשים היו מגוונים מבחינת היקף המשתתפים ( 10עד יותר מ)100 ומבחינת מבנה המפגשים .בנספח מוצגת דוגמה של יום עיון כזה .9אנו רוצים להדגיש שניתן להשתמש בעקרונות ובכלים שמוצגים שם בצורות יצירתיות ומגוונות. בחירת פאנל א. עמדנו על כך שהמשתתפים בפאנל ייצגו מגוון רחב ביותר של דעות לגבי הנושא בדיון. השתתפו בו תושבת גוש קטיף לשעבר 0תושבת שדרות 0אשה שייצגה את מרכז המפה הפוליטית 0אשה שייצגה את החלק השמאלי של המפה הפוליטית ונציג מהמגזר הערבי. כל אחד מחברי הפאנל הוכן מראש באמצעות הנחיות הבאות: .1נתנו להם שאלות זהות שנבקש מהם להתייחס אליהם בפאנל. oמהן התחושות שלכם סביב ההתנתקות? oהאם את/ה יכול/ים לספר סיפור שידגים את התחושות שלכם ומשמעותן לגבי ההתנתקות? oאילו ערכים ומשמעות מבוטאים בסיפור שלכם ובהתייחסות שלכם להתנתקות? .2ביקשנו שחברי הפאנל לא יגיבו אחד לשני. .3אמרנו להם שינתן זמן שווה לכל המשתתפים כך שקולו של כל אחד יישמע. .4הסברנו שהמנחים יעמודו בנחישות על שמירת הכללים וההנחיות. הקהל התבקש שלאורך כל היום ישים לב לנקודות 0לאנקדוטות ו/או לסיפורים שתופשים את תשומת ליבם 0נוגעים בהם 0מרגשים אותם 0מהדהדים להם .הסברנו שבסדנה שתתקיים בסוף היום יהיה מקום בו יוכלו לספר על מה שנגע בהם ועל הסיבות לכך שזה נגע בהם. ב .כללי שיח מוגן הסברנו את החשיבות של יצירת כללים לשיח מוגן .הכללים יוצרים מרחב מוגן המאפשר הקשבה ושיח .ללא הכללים יהפוך 0בדרך כלל 0השיח על נושאים רגישים לזירת ויכוחים ומונולוגים והוא עלול לפגוע במשתתפים .הסברנו שאנו מעדיפים ליצור את הכללים יחד איתם ולא להנחית עליהם כללים מכמה סיבות .כפי שהבאנו במבוא הגישה הנרטיבית שהתכנית מבוססת עליה מאמינה במומחיותו של המשתתף .גם מבחינה מוטיבציונית יש עדיפות לכך שהמשתתפים יוצרים את הכללים שישמרו עליהם כיון שיש סיכוי טוב יותר לשיתוף פעולה בשמירתם. הקהל התבקש להתחלק לזוגות כאשר כל אחת תראיין את השניה על פי השאלות וההנחיות הבאות. חשבו וספרו בפרוטרוט על סיטואציה בה היה לכם נוח לדבר על נושא קונפליקטואלי או רגיש עם אדם השייך לקבוצה שונה משלך בחברה הישראלית. דונו יחד במה היו התנאים שאפשרו לדיבור כזה להתקיים? (רשמו אותם) oביחס והתנהגות של השומעים? oבטבעם של המקשיבים? oבמצב הפנימי שלכם? oבתנאים סביבתיים אחרים שהיו שם? oבנסיון שלכם? oבכל דבר אחר? במליאה דלינו מהם חלק מהתנאים ויצרנו יחד רשימה של כללי שיח מוגן. תוצרים אפשריים oהקשבה 0כבוד 0קבלה. oהימנעות מניסוחים שיפוטיים 0וכחניים ומנימה קנטרנית. oניסוח הדברים בשם עצמכם ללא הכללות או השענות על 'טבע הדברים'. oהקצבת זמן שתאפשר השתתפות כל אחד מהמשתתפים בשיח. בזמן שהתחלקו מאוחר יותר לקבוצות הידהוד המנחים הזכירו להם את כללי השיח המוגן שהפקנו יחד איתם. ג. הקרנת סרטים הוקרנו שני סרטים משני קצוות הקשת הפוליטית. הוצג על ידי אב שכול סרט שיצר אב שכול אחר (אביו של נחשון וקסמן הי"ד) על קבוצה משותפת של הורים שכולים ישראליים ופלישתינאיים .האב השכול גם שיתף את הקהל בחוויותיו ונסיונו כאב שכול. סרט שני שנוצר על ידי מנורה חזני הציג את חייה בישוב חומש שבצפון השומרון שהיה מתוכנן לעקירה. ד .קבוצות הדהוד לאחר ארוחת צהרים חילקנו את הקהל לקבוצות של כעשרה משתתפים .כל קבוצה הונחתה ע"י אדם שהכיר את תכנית קש"ר .יצרנו קשר לפני יום זה עם כל אחד כדי להכינו להנחייה זו. כל מנחה הסביר תחילה את כללי השיח המוגן שהפקנו מהקהל מוקדם יותר .כמו כן הוא הסביר את ההנחיות להדהוד: oמה במה ששמעת היום מהפאנל או בסרטים נגע בך 0הדהד אצלך 0ריגש אותך (באופן חיובי 0מעצים 0מלמד 0מועיל)? הייה ספציפי. oלמה זה נגע בך? הבא אנקדוטה מחייך שתסביר מדוע מה ששמעת נוגע בך וחשוב לך. oלאן לקחה אותך ההקשבה לנקודה שהזכרת? האם אתה מרגיש אחרת ממה שהיית לפני יום זה? כיצד? oאיזו שאלה סקרנית פתוחה יש לך לגבי הנקודה שדיברה אליך? אילו שאלות יתנו תחושה חיובית ומעצימה לנשאלים? (לא שאלות שיש עליהם תשובה של כן או לא). כל קבוצה בחרה נציג שרשם את ההדהודים והציג במליאה את נקודת השיא עבורו בקבוצתו. הנציג בדק עם הקבוצה אם מה שהוא מתכונן לספר משמעותי ומתאים לכולם. ה .שיתוף במליאה נציגים מכל קבוצה סיפרו על רגע שיא בקבוצתם. נערך סבב שני בו נשאלו הנציגים את השאלות הבאות כאשר נאמר להם שאין צורך לענות על כל השאלות 0אלא רק להתייחס אליהן באופן כללי: oאיך ישפיע עליך היום בעבודתך? oמה אתה לוקח מהיום לעבודתך 0במיוחד בהתייחס להתנתקות? oמה אתה לוקח מהיום לעבודתך לגבי שיח רב תרבותי? יש לציין שהקהל שיתף פעולה באופן יוצא מן הכלל .אחוז מאוד גבוה של המשתתפים נשארו עד הסוף ושיתפו אחרים בחוויותיהם ואף הקשיבו להיזון החוזר במליאה .מדד נוסף למשמעות של היום למשתתפים היתה העובדה שבעקבות כלל ארצי זה נערכו בחלקים שונים של הארץ מפגשים דומים של שיח מוגן 0כך שלמעשה השיח הגיע למאות רבות של אנשים. נספח ב' – דף פתיח ו'שיווק' של התיעוד המשפחתי וזאת לתעודה תיעוד משפחתי -למען ידעו דורות לחברי הישוב היקרים 0מאז הקמת היישוב ובימים אלו ממש כפרטים וקהילה אנו עוברים ניסיונות לא קלים ואנו יודעים שמתוך ההתמודדות צמחנו ופיתחנו משמעויות ייחודיות. "עת צרה ליעקב וממנה יושע" 0הרב במכתבו לכל משפחה בערב שבת פרשת עקב 0מייחד מספר שורות על חשיבות התיעוד .לתיעוד מספר מטרות: א .מטרת התיעוד בראש ובראשונה היא עבורנו כמשפחה .לזכור ולא לשכוח את ההתמודדויות כפי שאנו רואים וחושבים אותן היום כפרטים וכן עבורינו כקהילה. ב .התיעוד יכול לשמש תושבים אחרים ממגורשי גוש קטיף – על דרך התיעוד וכן התכנים שיעלו בו. ג .מסמך יחודי – תעודה ייחודית המתעדת את ההתמודדות של היחיד משפחה וקהילה עבור עמינו והעולם כולו. ד .בשלב מאוחר יותר 0כמובן באישורה של כל משפחה 0אנו שוקלים להוציא ספר הנצחה המבוסס בין השאר על ראיונות אלו. על כן בעצה אחת עם הרב אנו ממליצים לערוך ראיונות תיעוד משפחתיים ללמוד דוקא מתוך תא המשפחה 0שממנו אנו שואבים תעצומות נפש .לכן 0מומלץ שכל בני המשפחה ישתתפו בשיח זה ותיעודו .ניתן להזמין לשיחה בני משפחה או דמויות משמעותיות שלקחו חלק במשפחה בתקופה זו. כל משפחה יכולה לבחור בין מנחה חיצוני לבין קבלת הדרכה לעשות זאת בעצמה .אנו חושבים שהבאת מנחה/מראיין חיצוני יש בה מספר מעלות: אינו מצריך מנחה מתוך המשפחה כך שכל בני המשפחה יהיו פנויים לספר את סיפורם ולא יהיו עסוקים בתפקיד ההנחיה. מאפשר עיבוי והרחבה של מילים ומושגים שבתוך המשפחה נשמעים מובנים מאליהן ועל כן עלולים להפסיד מהעושר ומהמשמעויות שבראיון מברר 0בודק ומכבד. המנחים יהיו אנשי מקצוע הקרובים למתיישבים ושחלקם הגדול עבר עמם את הימים האחרונים לפני העקירה. מומלץ שאורך פגישה יהיה בין שעתיים וחצי לשלוש עם הפסקה קצרה באמצע .אולם המנחים יתאמו עם כל משפחה מה משך הזמן המתאים להרכב כל משפחה ספציפית .כמו כן 0המנחים יהיה פתוחים לשינויים תוך כדי תהליך התיעוד. לתיאום מפגש יש לפנות ל..... 1אנשים שונים משיימים את האירוע באופנים שונים :פינוי 0התנתקות 0עקירה 0גירוש .אנו בחרנו להשתמש במונח 'עקירה' מונח בו משתמשים חלק גדול מהתושבים ושמתמקד בחוויה הפנימית של התושבים שהוצאו מביתם .על פי הגישה הנרטיבית לשפה בה אנו משתמשים יש כוח לא רק לתאר את המציאות אלא לתת לה משמעות ודרך כך לעצבה .על כן בחירת השם לאירוע אינה פעולה טריוויאלית. 2פסיכולוג חינוכי בכיר ומטפל נרטיבי 0מנהל שפ"ח מודיעין עילית 0מלמד ומנחה סדנאות בטיפול נרטיבי 0תכנית קש"ר וחקר מוקיר ובעל קליניקה פרטית. 3פסיכולוגית חינוכית וקלינית בכירה ומטפלת נרטיבית 0מדריכה בשפ"חים 0מלמדת ומנחה סדנאות בטיפול נרטיבי 0תכנית קש"ר וחקר מוקיר ובעלת קליניקה פרטי. 4יום העיון נערך ע"י שפ"י עבור בכירי שפ"י בארגונה של היחידה למצבי חירום וחוסן בשפ"י בראשות גב' יוכי סימן טוב בשיתוף עם ישי שליף. 5גב' יוכי סימן טוב וגב' ציפי חורי סייעו בידינו להגיע לגוש קטיף .היועצות החינוכיות הרבנית קמינצקי ונאווה לישה יזמו את הסדנא עם צוות המסגרת החינוכית. 6ניתן לקרוא בהרחבה על פורמט זה בשפ"יטון (חשוון תשס"ה). 7ניתן לקרוא בהרחבה על סדנא זה בשפ"יטון על ההתנתקות (בדפוס). 8יש לציין במיוחד את אנשי כפר דרום והר חברון ובמיוחד את רונית קלר שעשתה מאות רבות של טלפונים בהתנדבות לגייס0 לתאם ולבדוק את מפגשי התיעוד .כמו כן 0ועד המתיישבים של גוש קטיף שנרתם להכשרה של מתעדים ולאחר מכן גם לתיאומים בין המתעדים והצלמים ואף השיג תקציבים עבור כך. 9יום העיון נערך ע"י שפ"י עבור בכירי שפ"י בארגונה של היחידה למצבי חירום וחוסן בשפ"י בראשות גב' יוכי סימן טוב בשיתוף עם ישי שליף.
© Copyright 2024