‫פינוי מתנחלים – הזווית החברתית‬ ‫תמי מולד‪-‬חיו‬ ‫פינוי גוש קטיף – מקרה מבחן‬ ‫בשנת ‪ 1002‬פונו כ‪ 0,000-‬מתנחלי גוש קטיף באחד האירועים הטראומטיים שידעה החברה הישראלית‪ .‬מאות‬ ‫אלפי מפגינים פעלו במשך שבועות כדי להפעיל לחץ על הממשלה‪ ,‬רוב המתנחלים‪ ,‬שחלקם כלל לא היו‬ ‫מתנחלים אידיאולוגיים‪ ,‬סרבו לשתף פעולה עם הממסד בהכנת הפינוי ורבים מהם מצויים במשבר אישי‪ ,‬כלכלי‪,‬‬ ‫אמוני ואידיאולוגי עד היום‪ ,‬קרוב לשש שנים לאחר הפינוי‪.‬למתיישבים שפונו נגרמו בעקבות הפינוי משברים‬ ‫חברתיים שונים‪ ,‬שחלקם מוסברים בנספח זה‪:‬‬ ‫שבר אמוני‪ :‬אנשי הדת שבין המתנחלים האמינו‪ ,‬כפי שגם הבטיחו להם מנהיגים דתיים רבים‪ ,‬שיד אלוהית‬ ‫תתערב ותמנע את הפינוי שנתפס על ידם כפעולה הנוגדת את עקרונות האמונה הדתית‪-‬ציונית‪ .‬ההחלטה על‬ ‫הפינוי וביצועה נתפסה אצל חלקם כבגידת המדינה ושליחיה בציווי האלוהי לישוב הארץ ואצל אחרים כהתעלמות‬ ‫האלוהים מאדיקותם ופעילותם למילוי רצונו‪ .‬בקרב מאות אלפי תומכי ההתנחלויות ומתנגדי הפינוי‪ ,‬שרבים‬ ‫מהם הגיעו מהתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון‪ ,‬הציף הפינוי את המתח ההולך ומתחדד בין האמונה הדתית‬ ‫והסמכות הרבנית‪-‬דתית לבין סמכות המדינה על מוסדותיה הדמוקרטים‪ ,‬והעמידה למבחן קשה את הדמוקרטיה‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫שבר אידיאולוגי‪ :‬מתנחלי גוש קטיף‪ ,‬כמו גם מתנחלי סיני עשרות שנים קודם לכן ומתנחלי יהודה ושומרון‪,‬‬ ‫הגיעו‪ ,‬התיישבו והתבססו בהתנחלויות תוך קבלת סיוע ותמיכה פעילה של המדינה על מוסדותיה השונים‪.‬‬ ‫הציונות הוגדרה כיישוב הארץ‪ ,‬ההתנחלות כביטוי האולטימטיבי לציונות וכצעד שמשמעותו הגנה עליונה על‬ ‫זכות היהודים על ארץ ישראל‪ ,‬וההתנחלויות כישובי ספר שנועדו להגן על בטחון המדינה כולה‪ .‬התמיכה‬ ‫הממשלתית‪ ,‬בין אם בגלוי ובין אם בשתיקה‪ ,‬הבהירה למתנחלים כי ההתנחלות היא צעד רצוי ואפילו נחוץ‬ ‫מצידה של המדינה וכי הם מבצעים את הציונות המעשית לטובת העם והמולדת‪ .‬הן ההחלטה על הפינוי והן‬ ‫ביצועו תוך מעורבות כוחות הביטחון ובהם הצבא (שעד לפינוי היווה מגן קבוע עבור המתנחלים) העלו שאלות‬ ‫רבות וקשות לגבי מחויבות המדינה להתיישבות ולגבי יתרונות המבנה הדמוקרטי של השלטון‪.‬‬ ‫שבר כלכלי‪ :‬תושבי גוש קטיף‪ ,‬כמו רבים אחרים בהתנחלויות ביהודה ושומרון‪ ,‬רכשו דירות‪ ,‬אדמות ובנו בתים‬ ‫תוך חסכון ניכר בעלויות לעומת רכישה או בניה בתוך הקו הירוק‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תנאי החיים שהוכתבו על פי‬ ‫השאיפה לאייש שטח ים נרחבים ככל האפשר‪ ,‬כללו שטחי מחיה גדולים יחסית לנהוג בתוך תחומי הקו הירוק‪,‬‬ ‫עלויות תחזוקה נמוכות וסיוע כלכלי בצורת כוח עבודה זול (עקב אי תחולת דיני העבודה של ישראל בשטחים)‪,‬‬ ‫כמו גם הקלות והטבות מס‪ .‬מתנחלי גוש קטיף עסקו בחלקם בחקלאות שזכתה להקלות וסיוע משמעותי כמו‬ ‫גם לליווי וסיוע בשיווק התנובה‪ .‬אחרים הועסקו במתקנים ממשלתיים בקו הגבול ורבים נוספים במערכות‬ ‫הקהילתיות‪ ,‬הציבוריות ובמערכת החינוך‪ .‬עם העברתם אל תוך ישראל נשבר מטה לחמם של רבים מביניהם‪,‬‬ ‫וגם אלה שניסו לשחזר את הפעילות החקלאית והיצרנית גילו שעלויות הפיתוח וההפעלה של משקים חקלאיים‪,‬‬ ‫בניית בית או עסק בתוך גבולות ישראל גבוהה באופן משמעותי וזוכה לסיוע פחות‪ .‬אלה שהועסקו בתוך‬ ‫המסגרות הקהילתיות‪ ,‬הציבוריות והחינוכיות התקשו למצוא עבודה בשל חוסר התאמה ומחסור במקומות‬ ‫עבודה בתחומי העיסוק שלהם‪.‬‬ ‫היכרות מחודשת עם החברה הישראלית והממסד הישראלי בתוך הקו הירוק‪ :‬תושבי גוש קטיף גילו‬ ‫להפתעתם כי ההתנגדות לישיבתם ולאידאולגיה שייצגו רחבה בהרבה ממה שחשבו‪ .‬משיחות עם מתנחלים‬ ‫מפונים עולה כי רבים חשבו שההתנגדות לישיבתם והעוינות לתנאי חייהם‪ ,‬כמו גם למאבקם בהחלטה‬ ‫הדמוקרטית‪ ,‬שמורה לקבוצה קטנה גם אם קולנית‪ .‬עם פינויים גילו כי התנגדות זו רחבה בהרבה מששיערו‪.‬‬ ‫רח' מנחם בגין ‪ ,231‬מגדלי עזריאלי‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫‪Azrieli Center 1, Round Tower Tel-Aviv 67021‬‬ ‫‪[email protected] www.bluewhitefuture.org.il‬‬ ‫תנאי החיים להם הורגלו החל מבית צמוד קרקע עם גינה מול הים‪ ,‬דרך מוסדות חינוך איכותיים ומושקעים‪ ,‬ועד‬ ‫לבירוקרטיה הנדרשת להשגת אישורי בניה‪ ,‬אישורים להקמת עסקים וחיפוש עבודה כולם שונים בתכלית מאלה‬ ‫שהורגלו אליהם‪ .‬עם פרוק המסגרות הקהילתיות התומכות מצאו עצמם המפונים עומדים בדד אל מול מוסדות‬ ‫השלטון אשר אינם מורכבים מחברים אחרים בקהילה ואינם מחויבים באופן מיוחד לאידיאולוגיית ההתנחלות‪.‬‬ ‫עוד גילו כי רשת הביטחון החברתית‪-‬קהילתית שליוותה כל אחת וכל אחד מהם התפרקה ואין לה זכר ברשתות‬ ‫התמיכה הממשלתיות הפועלות בתוך תחומי הקו הירוק‪ .‬גם התייבשות שטף התרומות וההתנדבות של הציבור‬ ‫שהביע התנגדות לפינוי בתוך חודשים מיום הפינוי בפועל הביאה להכרה כי מנגנוני התמיכה והסולידאריות‬ ‫החברתית בתוך תחומי ישראל אינם דומים לאלה להם הורגלו‪ .‬עוד הופתעו המתנחלים המפונים לגלות את‬ ‫עלות החיים האמיתית בתוך תחומי הקו הירוק – חינוך משלים במחירי שוק‪ ,‬סיוע נפשי ובריאותי ירוד יחסית‬ ‫ואפילו חיים קהילתיים כמו עלות חברות בבית כנסת‪ ,‬חדר כושר וכדומה‪.‬‬ ‫התמודדות החברה הישראלית עם המפונים‪ :‬בתוך חודשים ספורים מיום הפינוי דומה שרוב הציבור הישראלי‬ ‫שכח ממצוקת המפונים‪ .‬גל התמיכה והתרומות יבש ונדמה שרבים אף מגלים עוינות אל המפונים המתקשים‬ ‫להתמודד עם המציאות החדשה‪ .‬ארגונים חברתיים העוסקים בתחומי סיוע שונים לא השכילו ליצור קשר עם‬ ‫המפונים ולסייע להם‪ .‬מוסדות השלטון לא גילו רגישות מיוחדת לצרכים של המפונים ולא הצליחו למצוא פתרונות‬ ‫תעסוקתיים ופתרונות מגורים סבירים עבור רובם במשך חודשים ושנים‪ .‬מאחר וחלק מהמפונים לא גילו רצון‬ ‫אמיתי להיטמע בקהילות בהם התגוררו וחלק אף הקפיד לשמר את ההתבדלות ואת המצוקה‪ ,‬עד היום מצויים‬ ‫רבי ם בשולי החברה ושרויים במצוקה אישית וחברתית קשה‪ .‬נדמה שקשה במיוחד השבר בו מצויים אותם‬ ‫מפונים שמצאו עצמם מוקעים מתוך ההוויה המתנחלית בשל העובדה שבחרו שלא לבנות את ביתם החדש‬ ‫מעבר לקו הירוק‪.‬‬ ‫סיכום‪ :‬מעבר למשבר האידיאולוגי והאמוני הרי שגם אותם מפונים אשר קיבלו על עצמם את הדין ובאופן כמעט‬ ‫מידי עשו מאמצים להיטמע ולהיקלט בישובים בתוך תחומי הקו הירוק‪ ,‬מתקשים ברובם‪ ,‬עד היום‪ ,‬לחזור לזרם‬ ‫החיים הרגיל‪ .‬הבעיות הכלכליות‪ ,‬החברתיות ותחושת הזרות לא פסחו גם על אלה שבחרו שלא להתנגד או‬ ‫אפילו לקבל את הפינוי‪ .‬החברה הישראלית‪ ,‬החל מהשלטון ועד לארגונים החברתיים והקהילתיים לא השכילה‬ ‫להבין את המצוקה הייחודית בה היו מצויים המפונים וציפתה לקליטה מהירה שלהם‪ ,‬משל היו עולים חדשים‬ ‫ביוזמתם הם‪.‬‬ ‫מסקנות לקראת היערכות חברתית לפינוי נוסף (מרצון או בכפיה)‬ ‫גם אם מניחים שרבים מן המתיישבים המתגוררים כיום מעבר לקו הירוק עושים זאת בעיקר בשל שיקולים‬ ‫כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬וחינוכיים‪ ,‬אין להתעלם מכך שבמשך שנים העבירו ממשלות ישראל מסר ברור על פיו‬ ‫המתנחלים‪ ,‬בעצם התיישבותם בהתנחלויות‪ ,‬הם נושאי הדגל של הציונות המתחדשת‪ .‬ממשלות ישראל העבירו‬ ‫הלכה למעשה חלקים נרחבים מתקציבי החינוך‪ ,‬הרווחה והתרבות אל ההתנחלויות ובכך הפכו את חיי‬ ‫המתנחלים לקלים ונוחים יותר מאשר של תושבי עיירות פיתוח והשכונות שבמשך שנים נחשבו לנושאי הדגל‬ ‫הציוני‪ .‬חזרתם של מתנחלים אל תחומי הקו הירוק חייבת להיתפס כצעד אידיאולוגי‪ ,‬כביטוי לציונות המתחדשת‬ ‫הלכה למעשה‪ .‬גם אלה שלא בחרו לעבור להתנחלות מסיבות אידיאולוגיות אימצו עם השנים את הגישה הגורסת‬ ‫כי הם שומרי החותם‪ ,‬מה שאיפשר להם בתקופות של מתיחות ביטחונית להישאר במקומם מתוך שכנוע עמוק‪.‬‬ ‫קליטתם של המתנחלים חזרה בתחומי הקו הירוק צריכה להיעשות תוך הפקת הלקחים מכשלי קליטת מפוני‬ ‫גוש קטיף – ובעיקר בתחום הכלכלי והחברתי‪.‬‬ ‫רח' מנחם בגין ‪ ,231‬מגדלי עזריאלי‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫‪Azrieli Center 1, Round Tower Tel-Aviv 67021‬‬ ‫‪[email protected] www.bluewhitefuture.org.il‬‬ ‫קליטה כלכלית‪ :‬ממש כמו קליטת עולים חדשים‪ ,‬קיימים שני תנאים עיקריים לקליטה טובה‪ :‬עבודה ומגורים‪.‬‬ ‫יש להכין תוכנית ברורה לקליטתם של המתיישבים במקומות עבודה דומים ככל האפשר למקומות העבודה‬ ‫הקודמים או העמדת מערכת הסבה מקצועית איכותית הכוללת גם איתור וקליטה במקומות עבודה לאלה אשר‬ ‫יאלצו להחליף מקצוע‪.‬‬ ‫קליטה חברתית‪ :‬לצד ההכנה העמוקה הנדרשת בקרב המתנחלים עצמם יש צורך בהכנה גם בקרב הציבור‬ ‫הרחב אשר ידרש לקלוט כמות גדולה של "עולים חדשים" אשר לכאורה הם חלק בלתי נפרד מהחברה‬ ‫הישראלית אך למעשה חיו במשך שנים ארוכות בחברה מקבילה שהתנהלה על פי העקרונות אותם רוצה החברה‬ ‫הישראלית להחיל על עצמה אך למעשה אינם קיימים בה עוד‪ :‬מערכת רווחה ענפה וידידותית למשתמש‪ ,‬מערכת‬ ‫חינוך איכותית‪ ,‬ביטחון כלכלי ואישי‪ ,‬מערכות חברתיות קהילתיות תומכות ופעילות וסולידריות חברתית עמוקה‪.‬‬ ‫על המוסדות הממשלתיים‪ ,‬המוניציפליים ומוסדות המגזר השלישי הרלוונטיים להערך לקשיים הצפויים מבעוד‬ ‫מועד‪.‬‬ ‫ארגונים חברתיים‪ :‬טרם המעבר יש צורך במיפוי הצרכים של המתנחלים החוזרים מחד ומיפוי ארגוני סיוע‬ ‫שונים מאידך והכנת הארגונים הללו למתן סיוע לצרכים הייחודיים של הקהילה המתחדשת‪ .‬לימוד הבירוקרטיה‬ ‫הישראלית‪ ,‬הזכויות והחובות ודרך התקשורת עם הרשויות השונות‪ .‬לצד ארגוני הסיוע השונים העוסקים במתן‬ ‫ליווי וסיוע בתחומים משפטיים‪ ,‬רווחה‪ ,‬מיצוי זכויות אישיות וקבוצתיות יש צורך גם בחיזוק הארגונים העוסקים‬ ‫במתן מענים תרבותיים וקהילתיים‪ ,‬חיזוק זה יאפשר בנוסף לתמיכה הנפשית לפרט ולמשפחה גם ייצור מקומות‬ ‫עבודה נוספים עבור אוכלוסיה שחלק ניכר ממנה מתמחה בסוג זה של שירותים הנפוץ כל כך מעבר לקו הירוק‪.‬‬ ‫פעילות כזו תביא לא רק לקליטתם של המתיישבים אלא גם תסייע בקבלתם על ידי הקהילה הותיקה אשר‬ ‫תרוויח מחזרתם על ידי חיזוק השירותים הקהילתיים הניתנים לכל‪ .‬יש לתת דגש ללימוד הצדדים החיוביים של‬ ‫החיים הקהילתיים‪ ,‬התרבותיים והחינוכיים מעבר לקו הירוק‪ ,‬ולהטמעתם של חלק מהמנהגים וכללי ההתנהגות‬ ‫גם בקהילות הקולטות לרווחת המתנחלים החוזרים והקהילה כולה‪.‬‬ ‫היערכות ממשלתית‪ :‬דוחות רבים וארוכים נכתבו בעקבות פינוי מתיישבי סיני ומתיישבי גוש קטיף‪ ,‬ביקורת‬ ‫רבה הושמעה ולקחים רבים הוצעו – קליטה מוצלחת של מתנחלים‪ ,‬אידיאולוגיים או לא‪ ,‬תלויה בעיקר במימוש‬ ‫הלקחים‪ .‬התיקונים הנדרשים אינם רק ברמה הבירוקרטית והכלכלית אלא גם ברמת ההסברה המקדימה והליווי‬ ‫לאחר הפינוי‪ :‬חיזוק ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬חינוך לאזרחות ופעילות נרחבת בקרב הציבור הכללי שרתימתו למאמץ‬ ‫הלאומי לקליטה הכרחי‪ .‬במקביל יש צורך בליווי כלכלי לא רק ברמת הסיוע אלא גם במתן כלים להתמודדות עם‬ ‫חיי היומיום ועם ההתנהלות הכלכלית במקום מגורים חדש ושונה‪.‬‬ ‫מענה אידיאולוגי תרבותי‪ :‬יצירת מסגרות תומכות בהן יכולים המתנחלים החוזרים למצוא מענה‪ ,‬אך גם להביא‬ ‫לידי ביטוי את התרבות הקהילתית התומכת הנהוגה בהתנחלויות רבות‪ ,‬הן אחת הדרכים העיקריות להביא‬ ‫לקליטה אידיאולוגית או לפחות להקל על השבר‪ .‬יצירת מסגרות התנדבות בקהילה‪ ,‬קבוצות למידה ותמיכה‪,‬‬ ‫תוספת שעות לבתי הספר‪ ,‬חיזוק המתנ"סים‪ ,‬הספריות והמרכזים הקהילתיים תוך שימוש בכוח האדם האיכותי‬ ‫כמו גם בידע הייחודי יצקו תוכן לאמירה הקוראת למתנחלים לשוב אל תחומי ישראל כביטוי לציונות המתחדשת‪.‬‬ ‫העשייה והיצירה לא רק שיעשירו את החברה כולה אלא גם יסיטו את העיסוק הפנימי של המתנחלים החוזרים‬ ‫מקשיי הקליטה ליתרון ולתרומה המשמעותית שלהם בבניית החברה הישראלית‪.‬‬ ‫מעבר מציונות של בניית הארץ לציונות של בניית וחיזוק העם‬ ‫על המחברת‪ :‬תמי מולד‪-‬חיו היא עיתונאית‪ ,‬פעילה חברתית ומחברת המונחון הכלכלי‪-‬חברתי‪.‬‬ ‫רח' מנחם בגין ‪ ,231‬מגדלי עזריאלי‪ ,‬תל‪-‬אביב‬ ‫‪Azrieli Center 1, Round Tower Tel-Aviv 67021‬‬ ‫‪[email protected] www.bluewhitefuture.org.il‬‬