פנחס פרח / תחולל בנפשו של התלמיד מ ה
נקודה למחשבה בס"ד המתחולל בנפשו של התלמיד /פנחס פרח לא ,לא להגביר בי תחושת אינני מפגר מורתי מעונה ונרדף. אף לא נולדתי בעייתי הו המורה! לאמי הורתי. לו ידעת במטותא ממך אילו חשת אל תטילי בי דופי כאבי ,שברי הנורא ואל תטביעי בי חותם אולי היית אותי מכתירה של נער קשה אופי, בכתר גבורה. או כך ,סתם – שאם נבוא במשפט סתום או מטומטם. אני ואת, ואל תשימני ללעג חיי ,חיי כי אצדק בעיני חברי, כי אצדק, אם לא הכנתי כיאות כי גברתי ברוחי מכסת שיעורי. אף מאבינו יצחק ואל תענישני בעבור ספר שנעקד בלא יודעין שלא השיגה ידי לקנות, עד נגלה והבהיק ואל תציגיני לשלילה לעיניו הסכין. ב"-אל תעשו כמותו". הוא חש בחייו אל תשחטי בעטך האדום מוראות עקדה עד דם ,מחברותי אך אחת ,אחת ויחידה ייגר לעייניי. ואני נעקד מדי יום. ונמהל בדמי השפוך, הוא שכב על גב המזבח והביט בי כל דף וחש אהבת אב קודר ונזעף, מכה ,מתייפח, עיצוב :תמי יהושע נקודה למחשבה בס"ד ומלאך ליווהו מרקיע מרעב מפרפרת השיב המאכלת, ועוד ארוכה ,ארוכה מורתי השרשרת ואייל נמצא לו לפתע הופיע עם מטען זה האומלל ולי ,אי תוחלת? חייב אני ,ניסים להתמודד מאין ,אי תוחלת? עם איריס ,עם אייל, מאין עזרי יגיד?! עם עודד ,סיגל, מאין?! שגורלם להם שפר ואין מלאך אותי להושיע, שבלא מאמץ מצידם אין לי אב שישא עיניו נולדו בבית מאושר לתור אחר אייל נאחז בקרניו. הנתת אי פעם דעתך הידעת מיהו אבי?! על המתחולל בנפשו האפתח בפנייך סגור לבבי? בבית-הספר ,בחסותך? לא! מה בצע הידעת מורתי כי כי אחשוף לפנייך בשל בגדי הקרוע ואחטט בפצע. אתייצב לרוב אחרון במסדר, והן את ,אדישה היית מורתי, ועל -כך זכיתי לתואר פרוע לא גילית עניין באורח חיי שלי רשלן ובלתי מסודר? בבית אמי הורתי הידעת מדוע לא אובה עם כולם למה איפה אספר לך לסעוד ארוחת העשר על אבי המכור לסמים שנח לי בהיחבא לעלעלה בסתר על מחזות בלהה ומראות אימים, הידעת שאני מתבייש על אם בוכייה בקרן זוויות, לגלות לעין כל לחמי היבש על אחותי הבכירה אחוזת העווית, גוש לחם חסר צורה על תריסר נפשות בשני חדרים שני זיתים וזנב דג מלוח והעדר פינה להכנת שיעורים. כשעל המפית הצחורה על קיבה נאנקת, של חברי ,מופגן היש – עיצוב :תמי יהושע נקודה למחשבה בס"ד לחמנייה ונקניק בכריך מרוח ממש גאונית. ולקינוח – אחר כל תקרית גם אגס ,גם בננה בה מעורב ניסים, לא יחסר גם תפוח לסלקו מן הכיתה כאן צריכים לבוא שנינו ללא הסוסים לידי גלוי הדלת נטרקת בשן חורקת הנחנק בסתר והנהנה בגלוי קללה עסיסית לך כן מורה נאורה, מפי מתמלטת זה נורא ,זה נורא! אני תרתי אחר נשמה להיות כבול בכבלי הרהורים שתשא עבורי מעט נחמה קשור בטבור הצרות אל ההורים אחר אדם ,שיושיט לי האם עתה לך ברור את ידו הברוכה, מדוע לא יתרכז ניסים בשיעור?? הטובה באהבה, מדוע הוא תאב ואת הצלחת מורתי, כל העת להפריע, בפתרונך הטוב מדוע עלבונו להפילֵני הישר יתבע במפגיע?? אל זרועות הרחוב! אך לזאת מורתי תרופת פלא גילית המצאה נפלאה עיצוב :תמי יהושע
© Copyright 2024