חומר למחשבה - דוד רכגולד ושות` חברה בע"מ

‫אורית מולווידזון וידידה גוטליב‬
‫חומר למחשבה‬
‫לכיתה י"א‬
‫ייעוץ מדעי‪ :‬ד"ר דבורה קצביץ'‬
‫מדריך למורה ‪ -‬ספר תרגול בכימיה ‪ 3‬יח"ל‬
‫מוציאים לאור‪:‬‬
‫דוד רכגולד ושות' חברה בע"מ‬
‫א"ת חולון‬
‫טלפון‪03-5597060 :‬‬
‫ייעוץ מדעי לספר‪ :‬אוטיליה רוזנברג וד"ר דבורה קצביץ'‬
‫עריכה‪ ,‬עיצוב ואיור‪ :‬מרב גוטליב‬
‫עריכה לשונית‪ :‬דפנה גול‬
‫כל הזכויות שמורות ©‬
‫תשע"ג ‪2013‬‬
‫‪www.rachgold.co.il‬‬
‫‪www.books4u.co.il‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪3 ‬‬
‫הקדמה‬
‫לספר חומר למחשבה לכיתה י"א נוסף מדריך למורה‪.‬‬
‫הספר נכתב במטרה לעזור לתלמידים בתרגול במהלך שנת הלימודים ולקראת בחינת הבגרות ברמה של‬
‫בררה וניתוח קטע ממאמר מדעי‪ ,‬מתכונות‬
‫‪ 3‬יח"ל בכימיה בתכנית החדשה‪ .‬בספר שאלות פתוחות‪ ,‬שאלות ֵ‬
‫לדוגמה ובחינות בגרות‪ .‬לכל השאלות פתרונות מלאים‪.‬‬
‫המדריך נכתב כדי לעזור למורים במיפוי השאלות וברעיונות לדרכי פתרון במסגרת "חושבים תשובה"‪.‬‬
‫בכתיבת השאלות והתשובות ובכתיבת המדריך למורה התבססנו על הניסיון הרב שצברנו במשך שנות‬
‫עבודה רבות בהוראת הכימיה ובהכנת התלמידים לבחינת הבגרות‪.‬‬
‫את תכנית הלימודים‪ ,‬פורום מורים‪ ,‬חוזרי מפמ"ר ומידע נוסף אפשר למצוא באתר מפמ"ר כימיה‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/chimya‬‬
‫למדריך מצורף נספח ובו טבלאות הנדרשות במהלך הלימודים‪.‬‬
‫אנחנו מקוות שהמדריך למורה יעזור למורים שמלמדים את תכנית הלימודים ‪ 3‬יח"ל כימיה‪.‬‬
‫ברצוננו להודות ליועצת המדעית ד"ר דבורה קצביץ' שקראה‪ ,‬פתרה והעירה‪ ,‬תיקנה‪ ,‬הציעה רעיונות‬
‫חדשים ותרמה מניסיונה העשיר להצלחת המדריך‪.‬‬
‫תודה לרבקה אוסטרבך על הרשות להשתמש בחומרים שהכינה‪.‬‬
‫תודה מקרב לב למשפחותינו על העידוד ועל הסבלנות‪.‬‬
‫תודה מיוחדת למרב על ההשקעה הרבה‪.‬‬
‫המדריך עבר הגהות רבות‪ ,‬ובכל זאת אם נפלה טעות‪ ,‬נודה לכם אם תעירו ותאירו‪.‬‬
‫אורית מולווידזון וידידה גוטליב‬
‫מורות לכימיה ומדריכות‬
‫‪  4‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫צידה לדרך לתלמיד הנבחן‪:‬‬
‫מבנה הבחינה‬
‫בחינת הבגרות מורכבת משמונה שאלות‪:‬‬
‫בררה )לכל שאלה ‪ 2.5‬נקודות(;‬
‫שאלה ‪ - 1‬חובה ‪ -‬הבנויה משמונה שאלות ֵ‬
‫שאלה ‪ - 2‬חובה ‪ -‬ניתוח קטע ממאמר מדעי )‪ 20‬נקודות(;‬
‫שאלות ‪ - 8-3‬שאלות בחירה ‪ -‬מתוכן יש לבחור שלוש שאלות )לכל שאלה ‪ 20‬נקודות(‪.‬‬
‫לבחינה מצורפים דף של המערכה המחזורית וטבלת אלקטרושליליות‪.‬‬
‫משך הבחינה ‪ 3‬שעות‪.‬‬
‫כדאי להקדיש‪...‬‬
‫* לשאלה ‪ - 1‬כ‪ 30 -‬דקות;‬
‫* לניתוח קטע ממאמר מדעי כ‪ 30 -‬דקות;‬
‫* לקריאת שאלות ‪ 8 - 3‬ובחירת ‪ 3‬השאלות שעליהן עונים כ‪ 15 -‬דקות;‬
‫* לכל שאלת בחירה כ‪ 30 -‬דקות;‬
‫* לבדיקת הבחינה ‪ 15‬דקות‪.‬‬
‫שימו לב‪:‬‬
‫* בשל ניסוחים לא‪-‬מאוזנים‪ ,‬טעויות חישוב ואי‪-‬רישום יחידות עלולות להיגרע נקודות‪.‬‬
‫* לטעות נגררת אין השפעה על הניקוד בסעיפים הבאים‪ ,‬בתנאי שהם מבוססים בצורה הגיונית על השגיאה‪.‬‬
‫הפתרון או לכתוב נוסחאות‬
‫ְ‬
‫* כאשר מַ ציגים חישובים בטבלה‪ ,‬יש לסמן חצים המראים את כיוון השגת‬
‫הפתרון‪.‬‬
‫ְ‬
‫ולפרט את החישובים המבהירים כיצד הושג‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪5 ‬‬
‫פרק א' ‪ -‬מבנה וקישור‬
‫עמ' שאלה‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫מבנה האטום‪ -‬א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫קישור‪ -‬א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫‪1‬‬
‫‪17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪6‬‬
‫‪22‬‬
‫‪7‬‬
‫מיפוי השאלות שבספר‬
‫מבנה וקישור‬
‫חלקיקים באטום‪ ,‬איזוטופים‬
‫אנרגיית יינון‬
‫נוסחה אמפירית‬
‫נוסחת ייצוג אלקטרונים‬
‫טבלה מחזורית‬
‫רמה מיקרוסקופית‬
‫חלקיקים באטום‬
‫רדיואקטיביות‬
‫דו‪-‬קוטב רגעי וקבוע‬
‫תכונות צברים‬
‫צבר מולקולרי‬
‫צברים‬
‫צבר מולקולרי‬
‫צבר מולקולרי‬
‫צבר מולקולרי‬
‫צבר מולקולרי‬
‫נוסחאות‪ ,‬קוטביות‪ ,‬מסיסות‪,‬‬
‫טמפ' רתיחה‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‪,‬‬
‫חומרים אטומריים‬
‫טבלה מחזורית‪ ,‬קישור תוך ובין מולקולרי‬
‫אורך ואנרגית קשר‪ ,‬קישור בין‪-‬מולקולרי‪ ,‬מיון חומרים‬
‫תכונות חומרים‪ ,‬אלקטרושליליות‪,‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫נוסחאות‪ ,‬אנרגיית קשר‪,‬‬
‫מסיסות‬
‫מיון חומרים‪ ,‬תכונות חומרים‬
‫כללי‬
‫סדרי גודל‪ ,‬רמה מאקרוסקופית‪,‬‬
‫רמה מיקרוסקופית‪ ,‬איזומרים‬
‫רמה מיקרוסקופית‬
‫‪  6‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫פרק ב' ‪ -‬חישובים בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫חישובים בכימיה‬
‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫מול‬
‫מול ומספר חלקיקים‬
‫ריכוז‬
‫המצב הגזי‬
‫ריכוז )מיהול(‬
‫חישובים בגזים‬
‫מול‬
‫ריכוז מולרי‪ ,‬מסה ‪ /‬מסה מולרית‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪ ,‬גזים ‪ -‬קשר בין לחץ נפח מס' מולים‬
‫ריכוז‪ ,‬גזים‬
‫ריכוז‪ ,‬נתונים קבועים וספציפיים‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪ ,‬ריכוז‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪ ,‬גזים )טמפ'‪-‬נפח(‪ ,‬מס' אבוגדרו‬
‫זיהוי תגובת חמצון‪-‬חיזור‬
‫מחמצן‪-‬מחזר‪ ,‬קורוזיה‬
‫כללי‬
‫חומצה‪-‬בסיס‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫זיהוי תגובת חומצה‪-‬בסיס‬
‫קראט‬
‫פרק ג' ‪ -‬חמצון‪-‬חיזור‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪74‬‬
‫‪74‬‬
‫‪74‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪75‬‬
‫‪76‬‬
‫‪77‬‬
‫א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫קישור כימי‬
‫‪78‬‬
‫‪2‬‬
‫‪79‬‬
‫‪3‬‬
‫‪80‬‬
‫‪4‬‬
‫‪81‬‬
‫‪5‬‬
‫תכונות מתכות‬
‫‪82‬‬
‫‪6‬‬
‫‪83‬‬
‫‪7‬‬
‫קבוצות פונקציונליות‪,‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫קבוצות פונקציונליות‬
‫חישובים בכימיה‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪,‬‬
‫גזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪,‬‬
‫ריכוז‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫דרגת חמצון מזערית ומרבית‬
‫פעילות מתכות‬
‫מול אלקטרונים‬
‫קביעת תוצר חמצון‬
‫קביעת דרגות חמצון‬
‫זיהוי תגובת חמצון‪-‬חיזור‬
‫דרגות חמצון‪ ,‬מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫שורה אלקטרוכימית‬
‫דרגות חמצון‪ ,‬מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫דרגות חמצון‪ ,‬מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫דרגות חמצון‪ ,‬מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫שורה אלקטרוכימית‪ ,‬קורוזיה‬
‫שורה אלקטרוכימית‪,‬‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‬
‫מחמצן‪-‬מחזר )תרכובות פחמן(‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫זיהוי חמצון‪-‬חיזור‪ ,‬מחמצן‪-‬‬
‫מחזר‪ ,‬דרגת חמצון )תרכובות‬
‫פחמן(‬
‫חומצה‪-‬בסיס‬
‫כללי‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫זיהוי חומצה‪-‬בסיס‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪7 ‬‬
‫פרק ד' ‪ -‬חומצות ובסיסים‬
‫מבנה וקישור‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫‪103‬‬
‫א‬
‫שינוי ‪pH‬‬
‫‪103‬‬
‫ב‬
‫קביעת תחום ‪pH‬‬
‫‪103‬‬
‫ג‬
‫חישובים בתגובת סתירה‬
‫‪104‬‬
‫ד‬
‫זיהוי חומצה‪/‬בסיס על‪-‬פי תגובה‬
‫‪104‬‬
‫ה‬
‫חישובים בתגובת סתירה‬
‫‪104‬‬
‫ו‬
‫זיהוי חומצה‪/‬בסיס על‪-‬פי תגובה‬
‫‪105‬‬
‫ז‬
‫‪pH‬‬
‫‪106‬‬
‫‪1‬‬
‫ניסוח תגובות‪ ,‬קביעת תחום ‪ ,pH‬חישובים‬
‫‪107‬‬
‫‪2‬‬
‫תכונות חומרים‬
‫‪108‬‬
‫‪3‬‬
‫אידוי‬
‫‪109‬‬
‫‪4‬‬
‫ניסוחי תגובות‪ ,pH ,‬חישובים בתגובת סתירה‬
‫‪110‬‬
‫‪5‬‬
‫זיהוי חומצה ובסיס בניסוח תגובה‪ ,pH ,‬חישובים בתגובת סתירה‬
‫‪111‬‬
‫‪6‬‬
‫‪112‬‬
‫‪7‬‬
‫תכונות חומרים‬
‫חישובים בכימיה‬
‫חומצה‪-‬בסיס‬
‫ניסוחי תגובות‪ ,‬חישובים בתגובת סתירה‪pH ,‬‬
‫מסה‪/‬מסה מולרית‬
‫ריכוז‪ ,‬מסה‪/‬מסה מולרית‬
‫ניסוחי תגובה‪ ,‬תגובת סתירה‬
‫ניסוחי תגובה‪ ,pH ,‬חישובים בתגובת סתירה‬
‫ניסוחי תגובה‪ ,pH ,‬חישובים בתגובת סתירה‬
‫‪  8‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫פרק ה' ‪ -‬טעם של כימיה‬
‫מבנה וקישור חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫שומנים‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫השוואה בין‬
‫טמפרטורות התכה‬
‫של חומצות שומן‬
‫‪138‬‬
‫א‬
‫‪ ‬‬
‫‪138‬‬
‫ב‬
‫‪ ‬‬
‫‪139‬‬
‫ג‬
‫חומצות שומן רוויות‬
‫ולא‪-‬רוויות‬
‫‪139‬‬
‫‪140‬‬
‫‪141‬‬
‫‪142‬‬
‫‪143‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫‪1‬‬
‫טריגליצריד‬
‫איזומרים‬
‫נוסחאות‬
‫‪144‬‬
‫‪2‬‬
‫מסיסות‬
‫‪145‬‬
‫‪3‬‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫מסיסות‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫‪147‬‬
‫‪4‬‬
‫מסיסות‪,‬‬
‫נוסחאות‬
‫ריכוז‪,‬‬
‫יחסי מולים‬
‫‪148‬‬
‫‪5‬‬
‫‪150‬‬
‫‪6‬‬
‫קבוצות‬
‫פונקציונליות‪,‬‬
‫חומר מחליב‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫קבוצות‬
‫פונקציונליות‬
‫מול ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫‪151‬‬
‫‪7‬‬
‫קבוצות‬
‫פונקציונליות‪,‬‬
‫מסיסות‪,‬‬
‫נוסחאות‬
‫סוכרים‬
‫חלבונים‬
‫כללי‬
‫זיהוי חומצות‬
‫אמיניות‬
‫ערך קלורי‬
‫נוסחת הייוורת‬
‫טריגליצרידים‪,‬‬
‫חומצות שומן‪,‬‬
‫טמפרטורת התכה‪,‬‬
‫ציס‪/‬טרנס‬
‫תכונות של‬
‫חומצות אמיניות‬
‫ואפיונן‪ ,‬נוסחת‬
‫מבנה של פפטיד‪,‬‬
‫הידרוליזה של‬
‫פפטיד‬
‫איזומרים‪ ,‬אנומרים‪,‬‬
‫קשר גליקוזידי ‪ -‬עמדות‪,‬‬
‫תבנית קשר‪ ,‬מוטרוטציה‪,‬‬
‫מסיסות‪ ,‬רב‪-‬סוכר‬
‫חישובים‬
‫בתגובת‬
‫סתירה‬
‫תגובת איסטור‪,‬‬
‫טמפרטורת התכה‪,‬‬
‫הידרוגנציה‬
‫ציס‪/‬טרנס‪,‬‬
‫רווי‪/‬בלתי‪-‬רווי‬
‫הידרוליזה של‬
‫חלבון‬
‫אבות מזון‪,‬‬
‫ערך קלורי‬
‫נוסחת פישר‪ ,‬מצב צבירה‬
‫ומסיסות של חד‪-‬סוכרים‪,‬‬
‫איזומרים של גלוקוז‪ ,‬דו‪-‬‬
‫סוכר‪ ,‬קשר גליקוזידי ‪-‬‬
‫עמדות‪ ,‬תבנית קשר‬
‫סתירה‬
‫חומצות שומן‪,‬‬
‫טריגליצרידים‪,‬‬
‫טמפרטורת התכה‪,‬‬
‫איסטור‪,‬‬
‫הידרוגנציה‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪9 ‬‬
‫פרק ו' ‪ -‬ניתוח קטע ממאמר מדעי‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪172‬‬
‫‪1‬‬
‫‪174‬‬
‫‪2‬‬
‫‪176‬‬
‫‪3‬‬
‫תכונות ומבנה‬
‫מתכות‪ ,‬תכונות‬
‫גזים אצילים‪,‬‬
‫ניסוח תגובות‪,‬‬
‫תהליך המראה‬
‫איזוטופים‬
‫רדיואקטיביים‪,‬‬
‫תהליכים‬
‫רדיואקטיביים‬
‫מתכות‪/‬סגסוגות‬
‫‪178‬‬
‫‪4‬‬
‫‪180‬‬
‫‪5‬‬
‫ניסוחי תגובה‪,‬‬
‫נוסחת מבנה ‪/‬‬
‫ייצוג אלקטרוני‪,‬‬
‫קוטביות‬
‫מולקולה‪,‬‬
‫מסיסות‪ ,‬ניסוח‬
‫תהליכי המסה‬
‫ניסוח תהליכים‪,‬‬
‫התכה‬
‫‪182‬‬
‫‪6‬‬
‫‪184‬‬
‫‪7‬‬
‫מסיסות‬
‫חד‪/‬דו‪/‬רב‪-‬סוכרים‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫שומנים‬
‫סוכרים‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫כללי‬
‫מעגל חשמלי‬
‫זמן מחצית‬
‫חיים‪ ,‬ניתוח‬
‫גרף‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫נפח גזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫גזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬נפח‬
‫גזים‪,‬‬
‫תכונות גזים‬
‫קורוזיה ‪-‬‬
‫יצירה‪/‬מניעה‪,‬‬
‫מחמצן‪-‬מחזר‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫זיהוי תגובת‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫ניסוחי‬
‫תגובות‬
‫תהליכי שרפה‬
‫דרגות חמצון‪ ,‬מול‬
‫אלקטרונים‬
‫ניתוח גרף‬
‫הידרוליזה של‬
‫טריגליצרידים‬
‫קשר גליקוזידי‪,‬‬
‫הידרוליזה‪,‬‬
‫נוסחת הייוורת‪,‬‬
‫רב‪-‬סוכרים‬
‫ניתוח גרף‬
‫‪  10‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫פרק ז' ‪ -‬מתכונת ‪1‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה מבנה וקישור‬
‫‪202‬‬
‫‪203‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫ב‬
‫חלקיקים באטום‬
‫טבלה מחזורית‪,‬‬
‫תכונות צברים‬
‫‪203‬‬
‫ג‬
‫‪204‬‬
‫‪204‬‬
‫‪205‬‬
‫‪205‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫שומנים‬
‫חלבונים‬
‫כללי‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫נתונים‬
‫קבועים‬
‫וספציפיים‬
‫ריכוזים‬
‫פעילות מתכות‬
‫קביעת מחמצן‪-‬מחזר‬
‫שינויים ב‪-‬‬
‫‪ pH‬בתגובות‬
‫‪206‬‬
‫‪207‬‬
‫‪2‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‪,‬‬
‫נוסחאות‬
‫תגובת סתירה‬
‫ח‬
‫‪210‬‬
‫‪3‬‬
‫תכונות צברים‬
‫זיהוי חומצה‬
‫או בסיס‬
‫‪210‬‬
‫‪4‬‬
‫‪211‬‬
‫‪5‬‬
‫המסת חומר יוני‬
‫‪212‬‬
‫‪6‬‬
‫תכונות חומרים‬
‫והסבר ברמה‬
‫המיקרוסקופית‪.‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫– מסיסות‬
‫וטמפרטורת רתיחה‬
‫‪213‬‬
‫‪7‬‬
‫‪215‬‬
‫‪8‬‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫חומצות שומן‬
‫הידרוליזה של‬
‫טריגליצרידים‪,‬‬
‫נוסחאות‬
‫זיהוי חמצון‪ -‬חיזור‪,‬‬
‫ניבוי תוצר אפשרי‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫רמות הבנה‬
‫אינדיקטורים‪,‬‬
‫זיהוי‬
‫חומצה‪/‬בסיס‪,‬‬
‫סתירה‪pH ,‬‬
‫מסיסות‬
‫פפטיד‪ ,‬זיהוי‬
‫חומצות אמיניות‪,‬‬
‫מסיסות חומצות‬
‫אמיניות‪,‬נוסחת‬
‫מבנה ב‪pH = 7 -‬‬
‫ניתוח גרף‬
‫זיהוי חמצון ‪-‬חיזור‪,‬‬
‫אנטיאוקסידנטים‬
‫הידרוגנציה‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪11 ‬‬
‫מתכונת ‪2‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה‬
‫וקישור‬
‫‪236‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫אנרגיית יינון‪,‬‬
‫טבלה מחזורית‬
‫‪236‬‬
‫ב‬
‫‪237‬‬
‫‪238‬‬
‫‪238‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪239‬‬
‫‪239‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫שומנים‬
‫חלבונים‬
‫כללי‬
‫‪ ‬‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫‪ ‬‬
‫מסיסות במים‬
‫חלקיקים‬
‫הרכב חומצות‬
‫שומן‬
‫אנטיאוקסידנטים‬
‫חומצה חד‪-‬‬
‫פרוטית ‪/‬‬
‫דו‪-‬פרוטית‬
‫ניתוח גרף‬
‫ח‬
‫‪240‬‬
‫‪241‬‬
‫‪2‬‬
‫‪243‬‬
‫‪3‬‬
‫‪244‬‬
‫‪4‬‬
‫‪245‬‬
‫‪5‬‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫מסיסות‬
‫‪246‬‬
‫‪6‬‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬ריכוזים‬
‫‪248‬‬
‫‪7‬‬
‫מסיסות‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬ריכוזים‬
‫‪249‬‬
‫‪8‬‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫מסיסות‬
‫קישור בין‪-‬‬
‫מולקולרי‪,‬‬
‫מסיסות‪,‬‬
‫נוסחאות‬
‫נוסחאות‪ ,‬חוזק‬
‫קשר‪ ,‬קבוצות‬
‫פונקציונליות‪,‬‬
‫ייצוג של קשרי‬
‫מימן‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬נפח‬
‫גזים‪ ,‬מספר‬
‫חלקיקים‬
‫ניסוחי תגובה‪,‬‬
‫‪pH‬‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬ריכוזים‬
‫תגובת‬
‫איסטור‬
‫זיהוי תגובת‬
‫חומצה‪ -‬בסיס‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫יצירת‬
‫טריגליצריד‪,‬‬
‫טמפרטורת‬
‫התכה של‬
‫טריגליצריד‬
‫אנטיאוקסידנטים‬
‫ניתוח גרף‬
‫ניסוחי תגובות‪,‬‬
‫חישובים‬
‫בתגובת‬
‫סתירה‪ ,‬מיהול‪,‬‬
‫‪pH‬‬
‫זיהוי תגובת‬
‫חמצון‪-‬חיזור‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫השוואת ‪pH‬‬
‫חומצות אמיניות‪,‬‬
‫מטען של חומצה‬
‫אמינית‪ ,‬דו‪-‬פפטיד‬
‫‪  12‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫מתכונת ‪3‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪270‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫‪271‬‬
‫ב‬
‫תיאור תגובה ברמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫תכונות צברים‬
‫‪271‬‬
‫‪271‬‬
‫ג‬
‫ד‬
‫‪272‬‬
‫‪272‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪273‬‬
‫ז‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬‬
‫חיזור‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫שומנים‬
‫חלבונים‬
‫כללי‬
‫תגובת‬
‫חומצה‪-‬בסיס‬
‫ריכוזים‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי ‪-‬‬
‫השוואה בין‬
‫טמפרטורות רתיחה‬
‫תחושת טעם‬
‫חמצון‪-‬חיזור‪,‬‬
‫דרגות חמצון‬
‫‪ ‬‬
‫‪ pH‬של חומצות‬
‫אמיניות‬
‫ריכוזים‬
‫‪273‬‬
‫‪274‬‬
‫‪2‬‬
‫‪276‬‬
‫‪3‬‬
‫נוסחאות‪ ,‬חוזק קשר‪,‬‬
‫קוטביות קשר‪ ,‬קישור‬
‫בין‪-‬מולקולרי‪ ,‬ניסוחי‬
‫תגובות‬
‫קישור‪-‬בין מולקולרי‪,‬‬
‫טמפרטורת רתיחה‬
‫ח‬
‫‪277‬‬
‫‪4‬‬
‫‪278‬‬
‫‪5‬‬
‫נוסחאות‪ ,‬קוטביות‬
‫קשר‪ ,‬חוזק קשר‪,‬‬
‫אורך קשר‪ ,‬רדיוס‬
‫אטומי‪ ,‬קישור בין‪-‬‬
‫מולקולרי‪ ,‬טמפרטורת‬
‫רתיחה‪ ,‬ייצוג של‬
‫קשרי מימן‬
‫ניסוחי תגובות‪ ,‬רדיוס‬
‫יוני‬
‫‪279‬‬
‫‪6‬‬
‫‪280‬‬
‫‪7‬‬
‫נוסחאות‪ ,‬מבנה‬
‫מרחבי של מולקולות ‪-‬‬
‫קוטביות‬
‫ניסוחי תגובות‪,‬‬
‫נוסחאות‬
‫‪282‬‬
‫‪8‬‬
‫ניסוחי‬
‫תגובות‬
‫ניסוחי‬
‫תגובות‪,pH ,‬‬
‫קשר בין ‪pH‬‬
‫למוליכות‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬נפח‬
‫גזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫זיהוי תגובת‬
‫חמצון‪-‬חיזור‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫סרטוט גרף‬
‫ניסוחי‬
‫תגובות‪pH ,‬‬
‫שומן רווי‪/‬לא‪-‬רווי‬
‫ערך קלורי של‬
‫מזון‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪13 ‬‬
‫פרק ח' ‪ -‬בחינת בגרות תשס"ז‪2007 ,‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪304‬‬
‫‪304‬‬
‫‪304‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫איזומרים‬
‫‪305‬‬
‫ד‬
‫‪305‬‬
‫‪306‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪307‬‬
‫‪2‬‬
‫‪310‬‬
‫‪3‬‬
‫‪311‬‬
‫‪4‬‬
‫‪312‬‬
‫‪5‬‬
‫‪313‬‬
‫‪6‬‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫חומצה שומנים‬
‫‪-‬בסיס‬
‫חלבונים‬
‫כללי‬
‫ריכוזים‬
‫דרגת חמצון של‬
‫אטום פחמן‬
‫תגובת‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫קריאת טבלה‬
‫מבנה חומצה‬
‫אמינית‬
‫ב‪pH = 7 -‬‬
‫קישור בין‪-‬‬
‫מולקולרי‪,‬‬
‫נוסחאות‪ ,‬מסיסות‬
‫קוטביות קשר‪,‬‬
‫נוסחאות‪ ,‬מסיסות‪,‬‬
‫ניסוחי תגובות‪,‬‬
‫ייצוג של קשרי‬
‫מימן‪ ,‬חוזק קשר‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫ניתוח גרף‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫נתונים‬
‫ספציפיים‬
‫וקבועים בתגובה‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫זיהוי תגובת‬
‫חמצון‪-‬חיזור‪,‬‬
‫דרגות חמצון‪,‬‬
‫אנטיאוקסידנטים‪,‬‬
‫ניבוי תוצר אפשרי‬
‫זיהוי‬
‫תגובת‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫טריגליצריד‪,‬‬
‫טמפרטורת‬
‫התכה‪ ,‬חומצת‬
‫שומן חיונית‪,‬‬
‫חומצות שומן‪,‬‬
‫מסיסות‬
‫‪  14‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫בחינת בגרות תשס"ח‪2008 ,‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪328‬‬
‫‪328‬‬
‫‪329‬‬
‫‪329‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫טבלה מחזורית‬
‫קשרים‬
‫‪330‬‬
‫ה‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חומצה‪-‬בסיס‬
‫שומנים‬
‫כללי‬
‫ריכוזים‬
‫ניסוח תגובה של‬
‫בסיס עם מים‬
‫השוואה בין‬
‫בסיסים על‪-‬פי‬
‫תכונות‬
‫‪330‬‬
‫‪331‬‬
‫‪2‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫‪333‬‬
‫‪3‬‬
‫‪334‬‬
‫‪4‬‬
‫מיון צברים ‪ -‬תכונות‪,‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‪,‬‬
‫אנרגיית קשר‪ ,‬רדיוס‬
‫אטומי‬
‫ניסוח תגובות המסה‬
‫‪335‬‬
‫‪5‬‬
‫‪336‬‬
‫‪6‬‬
‫נוסחאות‬
‫רוויות‪/‬לא‪-‬רוויות‪,‬‬
‫טמפרטורת התכה‬
‫ו‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‬
‫ניסוח תגובה‬
‫קריאת טבלה‬
‫מודלים‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪,‬‬
‫ריכוז‬
‫ניסוחי תגובות‪,‬‬
‫‪ ,pH‬מוליכות‪,‬‬
‫סתירה‬
‫מסיסות‬
‫רוויות‪/‬לא‪-‬רוויות‪,‬‬
‫חומצות שומן טרנס‪,‬‬
‫טריגליצרידים‪,‬‬
‫טמפ' התכה‬
‫קריאת טבלה‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪15 ‬‬
‫בחינת בגרות תשס"ט‪2009 ,‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪351‬‬
‫‪352‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫ב‬
‫‪353‬‬
‫ג‬
‫טבלה מחזורית‬
‫מסיסות חומר יוני ‪-‬‬
‫רמה מיקרוסקופית‬
‫דו‪-‬קוטב קבוע‪,‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫‪353‬‬
‫ד‬
‫‪354‬‬
‫ה‬
‫‪354‬‬
‫ו‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫שומנים‬
‫כללי‬
‫דרגת חמצון‬
‫מספר מולים‪,‬‬
‫מספר חלקיקים‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫חמצון‪/‬חיזור‬
‫חוזק אינטראקציות‬
‫בחומצות שומן‬
‫‪355‬‬
‫‪2‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫)טמפרטורת רתיחה(‬
‫‪357‬‬
‫‪3‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‪,‬‬
‫מסיסות‪ ,‬נוסחאות‪,‬‬
‫ניסוח תגובות המסה‪,‬‬
‫אנרגיית קשר‪,‬‬
‫זיהוי חומר יוני‬
‫‪358‬‬
‫‪4‬‬
‫‪360‬‬
‫‪5‬‬
‫תגובות המסה‬
‫‪361‬‬
‫‪6‬‬
‫ייצוג אלקטרוני‪ ,‬אורך‬
‫קשר‪ ,‬קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫‪362‬‬
‫‪7‬‬
‫נוסחאות‬
‫ריכוז‪ ,‬מסה ‪/‬‬
‫מסה מולרית‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוז‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬ריכוז‪,‬‬
‫גזים‪ :‬תלות נפח‪-‬‬
‫טמפ'‬
‫ניתוח גרף‬
‫חמצון‪/‬חיזור‪,‬‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫דרגות חמצון‬
‫שורה אלקטרוכימית‪,‬‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫חמצון‪/‬חיזור‪,‬‬
‫דרגות חמצון‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫אנטיאוקסידנטים‬
‫חומצות שומן רוויות‪/‬לא‪-‬‬
‫רוויות‪ ,‬טריגליצרידים‪,‬‬
‫הידרוגנציה‪ ,‬טמפרטורת‬
‫התכה‪ ,‬נוסחאות‬
‫קריאת טבלה‬
‫‪  16‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫בחינת בגרות תש"ע‪2010 ,‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪380‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫‪381‬‬
‫‪381‬‬
‫ב‬
‫ג‬
‫איזוטופים‪ ,‬אנרגיית‬
‫יינון‪ ,‬רדיוס אטומי‬
‫דו‪-‬קוטב קבוע‬
‫‪382‬‬
‫‪383‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫‪383‬‬
‫ו‬
‫‪383‬‬
‫ז‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬‬
‫חיזור‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫סוכרים‬
‫חלבונים‬
‫כללי‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫דרגת חמצון‬
‫מרבית‪/‬‬
‫מזערית‬
‫‪ ‬‬
‫מוטרוטציה‪,‬‬
‫הידרוליזה‪,‬‬
‫קשר‬
‫גליקוזידי‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫)מסיסות במים(‬
‫תגובות המסה‪,‬‬
‫מסיסות‪ ,‬ייצוג‬
‫אלקטרוני‪ ,‬קוטביות‬
‫מולקולה‬
‫‪384‬‬
‫‪2‬‬
‫‪385‬‬
‫‪3‬‬
‫‪387‬‬
‫‪4‬‬
‫איזון תגובה‬
‫‪388‬‬
‫‪5‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫)טמפרטורת התכה(‪,‬‬
‫נוסחאות‬
‫‪389‬‬
‫‪6‬‬
‫קבוצות פונקציונליות‬
‫‪390‬‬
‫‪7‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫)מסיסות(‬
‫אנטיאוקסידנט‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‪/‬‬
‫מאקרוסקופית‬
‫ריכוז‪ ,‬גזים‪,‬‬
‫מיהולים‪ ,‬מספר‬
‫מול אטומים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪ ,‬גזים‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‪,‬‬
‫מול אלקטרונים‬
‫חומצות אמיניות‪,‬‬
‫דו‪-‬יון‪ ,‬קשר‬
‫פפטידי‪ ,‬חומצה‬
‫אמינית חיונית‬
‫מיהולים‬
‫ניסוח תגובות‪,‬‬
‫‪pH‬‬
‫קשר‬
‫גליקוזידי‬
‫)עמדות‪,‬‬
‫תבנית קשר(‪,‬‬
‫מסיסות‬
‫חד‪/‬דו‪/‬רב‪-‬‬
‫סוכרים‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪17 ‬‬
‫בחינת בגרות תשע"א‪2011 ,‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪406‬‬
‫‪407‬‬
‫‪407‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫ב‬
‫ג‬
‫טבלה מחזורית‬
‫אורך קשר‬
‫‪408‬‬
‫ד‬
‫‪408‬‬
‫‪409‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪410‬‬
‫ז‬
‫‪410‬‬
‫ח‬
‫‪411‬‬
‫‪2‬‬
‫‪414‬‬
‫‪3‬‬
‫‪415‬‬
‫‪4‬‬
‫‪416‬‬
‫‪5‬‬
‫‪417‬‬
‫‪6‬‬
‫‪418‬‬
‫‪7‬‬
‫‪420‬‬
‫‪8‬‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫שומנים‬
‫חלבונים‬
‫מספר‬
‫חלקיקים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫כללי‬
‫ניתוח גרף‬
‫שורה אלקטרוכימית‬
‫תגובת חומצה‬
‫במים ‪ -‬רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫השוואה בין‬
‫חומצות על‪-‬פי‬
‫תכונות‬
‫‪ ‬‬
‫נוסחת מבנה‬
‫ב‪pH = 7 -‬‬
‫הידרוליזה של‬
‫קשר פפטידי‪,‬‬
‫פפטידים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫תכונות צברים‪,‬‬
‫נוסחאות‪ ,‬חוזק קשר‪,‬‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫נוסחאות‪ ,‬קוטביות‬
‫מולקולה‪ ,‬קישור בין‪-‬‬
‫מולקולרי‪ ,‬קוטביות‬
‫קשר‪ ,‬אורך קשר‪,‬‬
‫איזומרים‪ ,‬מסיסות‪,‬‬
‫ניסוח תגובת המסה‬
‫מתכות‪ ,‬יוני מתכות‬
‫ניתוח גרף‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫דרגות חמצון‪,‬‬
‫חמצון‪/‬חיזור‬
‫דרגות חמצון‪,‬‬
‫קורוזיה )יצירה‪,‬‬
‫מניעה‪ ,‬הגנה(‪,‬‬
‫פעילות מתכות‪ ,‬מול‬
‫אלקטרונים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫נוסחאות‪ ,‬קישור בין‪-‬‬
‫מולקולרי‪ ,‬מסיסות‬
‫ניסוחי תגובות‪,‬‬
‫‪ ,pH‬חד‪/‬דו‪-‬‬
‫פרוטי‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫השוואה בין‬
‫חומצות שומן‬
‫שונות‪ ,‬יצירת‬
‫טריגליצריד‬
‫סבון‬
‫‪  18‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫בחינת בגרות תשע"ב‪2012 ,‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪439‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫‪439‬‬
‫‪440‬‬
‫ב‬
‫ג‬
‫‪440‬‬
‫‪440‬‬
‫‪441‬‬
‫‪442‬‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫טבלה מחזורית‪,‬‬
‫נוסחאות מולקולריות‬
‫ואמפיריות‬
‫אנרגיית יינון‬
‫נוסחת ייצוג‬
‫אלקטרונים‬
‫זיהוי צברים‪ ,‬מוליכות‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬‬
‫חיזור‬
‫חומצה‪-‬בסיס שומנים‬
‫סוכרים‬
‫כללי‬
‫דרגות חמצון‬
‫ניתוח גרף‬
‫ריכוזים‬
‫‪,pH‬‬
‫ריכוז יוני ‪OH–-‬‬
‫מוטרוטציה‬
‫‪442‬‬
‫‪443‬‬
‫‪2‬‬
‫נוסחאות‪ ,‬קישור בין‪-‬‬
‫מולקולרי‬
‫ח‬
‫‪445‬‬
‫‪3‬‬
‫‪446‬‬
‫‪4‬‬
‫‪447‬‬
‫‪5‬‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫)טמפרטורת רתיחה‪,‬‬
‫מצב צבירה‪ ,‬מסיסות(‬
‫נוסחאות‪ ,‬מבנה‬
‫מרחבי‪ ,‬קוטביות‪,‬‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫ניסוחי תגובות‬
‫‪448‬‬
‫‪6‬‬
‫‪449‬‬
‫‪7‬‬
‫‪450‬‬
‫‪8‬‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫קישור בין‪-‬מולקולרי‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫ניתוח גרף‬
‫‪pH‬‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫דרגות חמצון‪,‬‬
‫מחזר‪/‬מחמצן‬
‫גזים )לחץ‪,‬‬
‫נפח‪,‬‬
‫טמפרטורה(‪,‬‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית ‪ /‬נפח‬
‫מולרי‪,‬‬
‫ריכוזים‪,‬‬
‫מיהולים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‪,‬‬
‫ריכוזים‬
‫מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית ‪/‬‬
‫נפח מולרי‬
‫מודלים‪ ,‬רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫ניתוח גרף‬
‫רמה‬
‫מאקרוסקופית‬
‫ניסוחי תגובות‪,‬‬
‫חד‪/‬דו‪ -‬פרוטי‪,‬‬
‫סתירה‬
‫ניסוחי תגובות‪,‬‬
‫‪ ,pH‬סתירה‪,‬‬
‫מוליכות‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫נוסחאות‪,‬‬
‫טמפרטורת‬
‫התכה‪,‬‬
‫הידרוגנציה‬
‫איזומרים‪ ,‬קשר‬
‫גליקוזידי ‪ -‬עמדות‬
‫ותבנית קשר‪,‬‬
‫מוטרוטציה‪,‬‬
‫נוסחת פישר‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪19 ‬‬
‫בחינת בגרות תשע"ג‪2013 ,‬‬
‫עמ'‬
‫שאלה‬
‫מבנה וקישור‬
‫‪467‬‬
‫‪ 1‬א‬
‫‪468‬‬
‫ב‬
‫טבלה מחזורית‪,‬‬
‫רדיוס אטומי‬
‫כוחות בין‪-‬‬
‫מולקולריים‬
‫‪468‬‬
‫ג‬
‫‪469‬‬
‫ד‬
‫‪469‬‬
‫ה‬
‫‪470‬‬
‫‪470‬‬
‫ו‬
‫ז‬
‫‪471‬‬
‫ח‬
‫‪472‬‬
‫‪2‬‬
‫‪474‬‬
‫‪3‬‬
‫‪475‬‬
‫‪4‬‬
‫‪476‬‬
‫‪5‬‬
‫‪477‬‬
‫‪6‬‬
‫‪478‬‬
‫‪7‬‬
‫‪479‬‬
‫‪8‬‬
‫חישובים‬
‫בכימיה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫חומצה‪-‬בסיס‬
‫חלבונים‬
‫כללי‬
‫ניתוח גרף‬
‫גזים )לחץ ‪ /‬נפח(‪,‬‬
‫מסה ‪/‬מסה מולרית‬
‫מסיסות‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪,‬‬
‫מול‪ ,‬מספר‬
‫חלקיקים‬
‫דרגות חמצון‪,‬‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‬
‫אנטיאוקסידנטים‬
‫‪ ,pH‬אינדיקטורים‬
‫חישובים בתגובת‬
‫סתירה‬
‫‪ ‬‬
‫זיהוי חומצה‬
‫אמינית‪ ,‬תכונות‬
‫חומצה אמינית‬
‫נוסחאות מבנה‪ ,‬מצב‬
‫צבירה‪,‬‬
‫חלקיקי הגרעין‪,‬‬
‫איזוטופים‪ ,‬היערכות‬
‫אלקטרונים‪ ,‬נוסחת‬
‫ייצוג אלקטרונית‪,‬‬
‫מטען חלקי‪ ,‬חוזק‬
‫קשר‪ ,‬אורך קשר‪,‬‬
‫השוואת טמפ' רתיחה‬
‫תכונות מתכת‪ ,‬תכונות‬
‫חומר יוני‪ ,‬סגסוגת‬
‫נוסחאות‪ ,‬איזומרים‪,‬‬
‫השוואת טמפ' רתיחה‪,‬‬
‫מסיסות‬
‫מסה ‪ /‬מסה מולרית‪,‬‬
‫מספר חלקיקים‬
‫נפח גז‪ ,‬מסה ‪ /‬מסה‬
‫מולרית‬
‫דרגת חמצון‪ ,‬חמצון‪/‬חיזור‬
‫‪ ,pH‬תגובת חומצה‪-‬‬
‫בסיס‬
‫ניסוח תגובות‬
‫זיהוי תגובות‬
‫זיהוי תגובות‬
‫ניתוח גרף‬
‫רמה‬
‫מאקרוסקופית‬
‫דרגת חמצון של אטום‬
‫פחמן‬
‫לחץ ‪ /‬נפח ‪ /‬מספר‬
‫חלקיקים‪ ,‬ריכוזים‬
‫דרגות חמצון‪ ,‬דרגת חמצון‬
‫מזערית ‪ /‬מרבית‪,‬‬
‫מחמצן‪/‬מחזר‪ ,‬מול‬
‫אלקטרונים‬
‫השוואת טמפ' התכה‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫רמה‬
‫מיקרוסקופית‬
‫‪ ,pH‬ניסוח תגובה‬
‫הידרוליזה של קשר‬
‫פפטידי‪ ,‬נוסחאות‬
‫של חומצות אמינית‪,‬‬
‫חד‪-‬סוכרים‪ ,‬היוורת‪,‬‬
‫פישר‪ ,‬מאפייני רב‪-‬‬
‫סוכרים‬
‫‪  20‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫מבנה וקישור‬
‫תכנים‬
‫מבנה‬
‫האטום‬
‫יש להיעזר בתכנית הלימודים המפורטת באתר המפמ"ר‪.‬‬
‫חלקיקים באטום‬
‫מספר אטומי‬
‫מספר מסה‬
‫איזוטופים‬
‫רדיואקטיביות‬
‫סוגי קרינה‬
‫קרינת אלפא‪ ,‬קרינת ביתא‪ ,‬קרינת גאמא‬
‫זמן מחצית חיים‬
‫חוק קולון‬
‫אנרגיית יינון ראשונה‬
‫רדיוס אטומי‬
‫אלקטרושליליות‬
‫קשר קוולנטי‬
‫קשר קוטבי ‪ /‬קשר טהור‬
‫חוזק קשר ‪ /‬אנרגיית קשר‬
‫אורך קשר‬
‫נוסחה מולקולרית‬
‫צורות ייצוג‬
‫נוסחת מבנה מקוצרת‬
‫המולקולה‬
‫מבנה מרחבי‬
‫קישור‬
‫נוסחת מבנה מלאה‬
‫נוסחת ייצוג אלקטרונים‬
‫קווי‪ ,‬זוויתי‪ ,‬משולש מישורי‪ ,‬פירמידה‬
‫משולשת‪ ,‬טטראדר‬
‫קוטביות‬
‫מולקולרי‬
‫צברים‬
‫אטומרי‬
‫מתכתי‬
‫יוני‬
‫קשרים בין‪-‬‬
‫מולקולריים‬
‫אינטראקציות‬
‫ון‪-‬דר‪-‬ולס‬
‫קשרי מימן‬
‫השוואת חוזק‬
‫אינטראקציות‬
‫תכונות הצבר‬
‫ניסוח תהליכי המסה והתכה‬
‫מבנה הצבר‬
‫תכונות הצבר‬
‫מבנה הצבר‬
‫תכונות הצבר‬
‫מבנה הצבר‬
‫תכונות הצבר‬
‫נוסחה אמפירית‬
‫ניסוח תהליכי המסה והתכה‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪21 ‬‬
‫דגשים‬
‫‪ .1‬אורך הקשר הקוולנטי )‪ (r‬הוא המרחק בין הגרעינים של האטומים הקשורים‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫והוא תלוי בחוזק כוחות המשיכה שפועלים בין האטומים‪ .‬כוחות אלה נובעים‬
‫ממשיכה חשמלית בין אלקטרוני הקשר לבין הגרעינים ובין דו‪-‬קטבים מנוגדים הנוצרים בקשר‬
‫קוולנטי קוטבי‪.‬‬
‫‪ .2‬בנוסחת ייצוג אלקטרונים יש להקפיד ולרשום את כל האלקטרונים במולקולה‪ ,‬כולל אלקטרונים לא‬
‫קושרים‪.‬‬
‫בסרטוט נוסחאות מבנה אפשר לרשום אלקטרונים לא‪-‬קושרים‪ ,‬אבל אין חובה לעשות זאת‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמידים צריכים להכיר את המבנים המרחביים של המולקולות‪ ,‬אך לא לקבּוע אותם בעצמם‪.‬‬
‫המבנה המרחבי של המולקולה יהיה נתון בשאלה‪.‬‬
‫‪ .4‬השוואה בין טמפרטורות התכה או רתיחה תיעשה רק בין חומרים מולקולריים‪.‬‬
‫‪ .5‬כאשר בשאלה יש התייחסות לגורמים המשפיעים בכיוונים מנוגדים‪ ,‬יש לבקש מהתלמידים להסביר‬
‫עובדה נתונה‪ ,‬ולא לקבּוע בעצמם לאיזה גורם השפעה מכרעת‪.‬‬
‫‪ .6‬כאשר התלמידים מתבקשים לתאר קשרי מימן ברמה המיקרוסקופית‪ ,‬עליהם להתייחס לנקודות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫במולקולה אחת יש אטום )או אטומי( מימן הקשור לאטום בעל אלקטרושליליות גבוהה‪ ,‬לכן‬
‫אטום המימן "חשוף" מאלקטרונים;‬
‫‪.2‬‬
‫במולקולה אחרת )מאותו סוג או מסוג שונה( יש אטום בעל אלקטרושליליות גבוהה עם זוג או‬
‫עם זוגות של אלקטרונים לא‪-‬קושרים‪.‬‬
‫‪ .3‬שלושת האטומים המשתתפים בקשר המימני נמצאים על קו ישר‪.‬‬
‫‪ .7‬כאשר התלמידים מתבקשים לתאר ברמה המיקרוסקופית‪ ,‬עליהם להתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬
‫סוג החלקיקים‪ ,‬אינטראקציות בין החלקיקים‪ ,‬אופני התנועה של החלקיקים‪.‬‬
‫באתר המפמ"ר יש מסמך הבהרה העוסק בנושא זה‪.‬‬
‫‪  22‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד כותבים תשובה מלאה לשאלה שעוסקת בהשוואה של חוזק קשר?‬
‫בשאלות העוסקות בחוזק קשר‪ ,‬התלמידים מתבקשים לערוך השוואה‪.‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בשלושה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נרשום את שלושת הגורמים המשפיעים על חוזק קשר )רדיוס האטומים‪ ,‬סדר הקשר ומידת קוטביות‬
‫הקשר(‪ .‬נזהה את הגורמים המשפיעים על ההבדל בחוזק הקשרים שנשאלנו עליהם‪ ,‬ונערוך השוואה‪.‬‬
‫מומלץ לעשות זאת בעזרת טבלה )ראו דוגמאות(‪.‬‬
‫‪ .2‬נסביר כיצד הגורמים שזיהינו משפיעים על חוזק הקשר‪ .‬בשלב זה יש להתייחס למידת המשיכה‬
‫החשמלית בין החלקיקים המשתתפים בקשר‪.‬‬
‫‪ .3‬נסיק מסקנה‪ ,‬ונכתוב תשובה סופית‪.‬‬
‫בספר "חומר למחשבה" יש הסבר מלא לשאלות העוסקות בחוזק קשר‪ .‬על‪-‬פי הסילבוס לשנת תשע"ד‪,‬‬
‫התלמיד נדרש לציין מהם הגורמים המשפיעים במקרה הנתון בשאלה‪ ,‬ולא להסביר‪.‬‬
‫הקדמה כללית‬
‫דוגמה א'‬
‫אנרגיית הקשר ‪ H  Br‬גבוהה מאנרגיית הקשר ‪. Br  Br‬‬
‫הסבירו את עובדה זו‪.‬‬
‫על‪-‬פי חוק קולון‪ ,‬עוצמת המשיכה החשמלית בין מטענים מנוגדים תלויה בגודל המטענים ובמרחק‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫חוזק הקשר הקוולנטי תלוי בחוזק כוחות המשיכה החשמליים שפועלים בין אלקטרוני הקשר לבין‬
‫גרעיני האטומים הקשורים‪ ,‬ובחוזק כוחות המשיכה החשמליים הפועלים בין המטענים החלקיים‬
‫המנוגדים שנוצרים על האטומים הקשורים בקשר קוולנטי קוטבי‪.‬‬
‫בטבלה שלהלן מפורטים הגורמים העיקריים המשפיעים על חוזק הקשר הקוולנטי‪ ,‬ומצוין כיצד‬
‫הם באים לידי ביטוי בשאלה שנשאלה‪.‬‬
‫‪ .1‬טבלת השוואה‬
‫הגורם‬
‫רדיוס האטומים‬
‫)המרחק בין הגרעינים לאלקטרוני הקשר(‬
‫סדר הקשר‬
‫)מספר זוגות האלקטרונים המשתתפים בקשר(‬
‫מידת קוטביות הקשר‬
‫)הפער באלקטרושליליות בין האטומים‬
‫המשתתפים בקשר(‬
‫השוואה בין הקשר ‪ Br  Br‬לקשר ‪H  Br‬‬
‫רדיוס אטום ‪ Br‬גדול מרדיוס אטום ‪H‬‬
‫‪ Br  Br‬קשר יחיד‬
‫‪ H  Br‬קשר יחיד‬
‫‪ Br  Br‬קשר קוולנטי טהור‬
‫‪ H  Br‬קשר קוולנטי קוטבי‬
‫)בטבלה מסומנים באפור הגורמים המשפיעים על חוזק הקשר במקרה זה‪(.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪23 ‬‬
‫‪ .2‬הסבר מדעי‬
‫כאשר משווים בין חוזק הקשר ‪ Br  Br‬לבין חוזק הקשר ‪ , H  Br‬הגורמים הרלוונטיים‬
‫המשפיעים במקרה זה הם רדיוס האטומים וקוטביות הקשר‪ .‬לאטום ‪ Br‬רדיוס גדול מלאטום ‪,H‬‬
‫ולכן המשיכה החשמלית בין הגרעינים לאלקטרוני הקשר בקשר ‪ Br  Br‬חלשה יותר‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫הקשר ‪ H  Br‬הוא קשר קוטבי‪ ,‬ולכן קיימת משיכה חשמלית נוספת בין המטענים החלקיים של‬
‫האטומים המשתתפים בקשר‪ .‬בקשר ‪ H  Br‬יפעלו כוחות משיכה רבים וחזקים יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬מסקנה‬
‫שני הגורמים האלה‪ ,‬רדיוס האטומים ומידת הקוטביות‪ ,‬תורמים לכך שהקשר ‪ H  Br‬חזק‬
‫מן הקשר ‪. Br  Br‬‬
‫‪ .1‬טבלת השוואה‬
‫הקדמה כללית‬
‫דוגמה ב'‬
‫איזה קשר חזק יותר‪ C  C :‬או ‪? C  C‬‬
‫על‪-‬פי חוק קולון‪ ,‬עוצמת המשיכה החשמלית בין מטענים מנוגדים תלויה בגודל המטענים ובמרחק‬
‫ביניהם‪.‬‬
‫חוזק הקשר הקוולנטי תלוי בחוזק כוחות המשיכה החשמליים שפועלים בין אלקטרוני הקשר לבין‬
‫גרעיני האטומים הקשורים‪ ,‬ובחוזק כוחות המשיכה החשמליים הפועלים בין המטענים החלקיים‬
‫המנוגדים שנוצרים על האטומים הקשורים בקשר קוולנטי קוטבי‪.‬‬
‫בטבלה שלהלן מפורטים הגורמים העיקריים המשפיעים על חוזק הקשר הקוולנטי‪ ,‬ומצוין כיצד‬
‫הם באים לידי ביטוי בשאלה שנשאלה‪.‬‬
‫הגורם‬
‫השוואה בין הקשר ‪ C  C‬לקשר ‪C  C‬‬
‫)המרחק בין הגרעינים לאלקטרוני הקשר(‬
‫גודל האטומים זהה‬
‫)מספר זוגות האלקטרונים המשתתפים בקשר(‬
‫‪ C  C‬קשר יחיד‬
‫‪ C  C‬קשר כפול‬
‫רדיוס האטומים‬
‫סדר הקשר‬
‫מידת קוטביות הקשר‬
‫)הפער באלקטרושליליות בין האטומים‬
‫המשתתפים בקשר(‬
‫קשרים קוולנטיים טהורים‬
‫‪ .2‬הסבר מדעי‬
‫)בטבלה מסומנים באפור הגורמים המשפיעים על חוזק הקשר במקרה זה‪(.‬‬
‫‪ .3‬מסקנה‬
‫כאשר משווים בין חוזק הקשר ‪ C  C‬לבין חוזק הקשר ‪ , C  C‬הגורם הרלוונטי המשפיע‬
‫במקרה זה הוא סדר הקשר‪ .‬בקשר ‪ C  C‬יש שני זוגות אלקטרוני קשר הנמשכים לגרעינים של‬
‫האטומים הקשורים )קשר כפול(‪ .‬בקשר ‪ C  C‬יש רק זוג אחד של אלקטרוני קשר אשר נמשך‬
‫לגרעינים של האטומים הקשורים )קשר יחיד(‪ .‬בקשר ‪ C  C‬יפעלו כוחות משיכה רבים יותר‪.‬‬
‫הקשר ‪ C  C‬חזק מן הקשר ‪. C  C‬‬
‫‪  24‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד כותבים תשובה מלאה לשאלה שעוסקת בקביעת סוג הדו‪-‬קוטב במולקולה )רגעי או קבוע(?‬
‫בשאלות העוסקות בקביעת סוג הדו‪-‬קוטב במולקולה‪ ,‬התלמידים מתבקשים לסרטט נוסחת מבנה‬
‫למולקולה בתוך כדי שימוש במבנה המרחבי הנתון בשאלה‪.‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בארבעה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬ניעזר במבנה המרחבי הנתון של המולקולות‪ ,‬ונסרטט נוסחת מבנה מתאימה לכל מולקולה‪.‬‬
‫יש להקפיד לכלול את זוגות האלקטרונים הבלתי‪-‬קושרים‪.‬‬
‫‪ .2‬נקבע מטען חלקי על האטומים בקשרים הקוטביים בעזרת טבלת אלקטרושליליות‪ ,‬ונסרטט חץ מ‪  -‬‬
‫ל‪   -‬בכל קשר קוטבי‪.‬‬
‫‪ .3‬נבדוק אם פיזור המטען החשמלי במולקולות אחיד )סימטרי(‪ ,‬ונקבע את סוג הדו‪-‬קוטב‪ :‬אם פיזור‬
‫המטען החשמלי אחיד‪ ,‬למולקולה דו קוטב רגעי בלבד; אם פיזור המטען החשמלי אינו אחיד‪,‬‬
‫למולקולה דו‪-‬קוטב קבוע )המולקולה קוטבית(‪.‬‬
‫‪ .4‬נסיק מסקנה‪ ,‬ונכתוב תשובה סופית‪.‬‬
‫דוגמה‬
‫בטבלה שלפניכם מוצג מידע על ארבע מולקולות‪.‬‬
‫המולקולה‬
‫‪C2F2‬‬
‫‪CF4‬‬
‫‪NF3‬‬
‫‪BF3‬‬
‫המבנה המרחבי‬
‫של המולקולה‬
‫קווית‬
‫טטראהדר‬
‫פירמידה‬
‫משולשת‬
‫מישורית‬
‫משולשת‬
‫לאיזו‪/‬לאילו מבין המולקולות הנתונות יש דו‪-‬קוטב קבוע?‬
‫‪ .1‬סרטוט נוסחת מבנה‬
‫‪N‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪CºC‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪25 ‬‬
‫‪ .3‬קביעת סוג הדו‪-‬קוטב‬
‫‪ .2‬סימון מטען חלקי וחצים מתאימים‬
‫הערה‪ :‬התלמידים לא נדרשים לסרטט מבנה מרחבי נכון למולקולות‪.‬‬
‫‪ .4‬מסקנה‬
‫‪N ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪CºC‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ C ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ B‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫‪F‬‬
‫נוסחת‬
‫המולקולה‬
‫מבנה‬
‫מרחבי‬
‫פיזור מטען על‪-‬פני‬
‫המולקולה‬
‫מסקנה‬
‫‪NF3‬‬
‫פירמידה‬
‫משולשת‬
‫פיזור המטען על‪-‬פני‬
‫המולקולה אינו סימטרי‬
‫דו‪-‬קוטב קבוע‬
‫‪C2F2‬‬
‫קווי‬
‫פיזור המטען על‪-‬פני‬
‫המולקולה סימטרי‬
‫דו‪-‬קוטב רגעי בלבד‬
‫‪CF4‬‬
‫טטראדר‬
‫פיזור המטען על‪-‬פני‬
‫המולקולה סימטרי‬
‫דו‪-‬קוטב רגעי בלבד‬
‫‪BF3‬‬
‫מישורי‬
‫משולש‬
‫פיזור המטען על‪-‬פני‬
‫המולקולה סימטרי‬
‫דו‪-‬קוטב רגעי בלבד‬
‫למולקולות ‪ NF3‬יש דו‪-‬קוטב קבוע‪ ,‬כי פיזור המטען החשמלי במולקולה אינו אחיד‪.‬‬
‫‪  26‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד נדע לאיזה משני חומרים מולקולריים‬
‫טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר?‬
‫כיצד נדע אם שני חומרים מולקולריים‬
‫מתמוססים זה בזה?‬
‫נבדוק את סוג האינטראקציות בין‬
‫המולקולות בכל אחד מן החומרים‪.‬‬
‫נבדוק את סוג האינטראקציות‬
‫הקיימות בין מולקולות המומס‬
‫לבין מולקולות הממס‪.‬‬
‫נבחן את הגורמים המשפיעים על‬
‫חוזק האינטראקציות בין המולקולות‬
‫של כל אחד מן החומרים‪ ,‬ונקבע‬
‫מהם הגורמים הרלוונטיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נסביר כיצד משפיעים גורמים אלו על‬
‫חוזק האינטראקציות בין המולקולות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נבחן אילו אינטראקציות יכולות‬
‫להיווצר בין מולקולות המומס‬
‫לבין מולקולות הממס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נסביר כיצד עשויות מולקולות‬
‫המומס להתקשר למולקולות הממס‪,‬‬
‫או‬
‫נקבע למי מהחומרים אינטראקציות‬
‫בין‪-‬מולקולריות חזקות יותר‪.‬‬
‫מדוע אין אפשרות להיווצרות‬
‫אינטראקציות בין מולקולות המומס‬
‫לבין מולקולות הממס‪.‬‬
‫נסיק כי האנרגיה הדרושה לניתוק‬
‫האינטראקציות בין המולקולות‬
‫באחד החומרים גדולה יותר‬
‫מאשר בחומר האחר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נסכם‪ :‬לחומר שהאינטראקציות‬
‫הבין‪-‬מולקולריות שלו חזקות יותר‪,‬‬
‫תהיה טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר‪.‬‬
‫נסיק‪ :‬החומרים מתמוססים ‪/‬‬
‫אינם מתמוססים זה בזה‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪27 ‬‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד כותבים תשובה מלאה לשאלה העוסקת בהבדל בטמפרטורת הרתיחה‬
‫של חומרים מולקולריים?‬
‫בשאלות העוסקות בהשוואה בין טמפרטורות התכה או רתיחה התלמידים מתבקשים לערוך השוואה‪.‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בשלושה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נזהה את סוג האינטראקציות בין המולקולות‪ ,‬ובהתאם לכך נקבע אילו גורמים משפיעים על חוזק‬
‫האינטראקציות‪ .‬מומלץ לסדר את המידע בטבלה‪.‬‬
‫‪ .2‬נסביר כיצד גורמים אלה משפיעים על חוזק האינטראקציות בין המולקולות‪ ,‬בתוך כדי ציון‬
‫החלקיקים הנמשכים זה לזה באינטראקציות אלו‪ .‬נקשר בין חוזק האינטראקציות לבין האנרגיה‬
‫הדרושה למעבר מצב צבירה ולטמפרטורת ההתכה או לטמפרטורת הרתיחה‪.‬‬
‫‪ .3‬נסיק מסקנה‪ ,‬ונכתוב תשובה סופית‪.‬‬
‫‪ .1‬טבלת השוואה‬
‫דוגמה א'‬
‫למי טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר‪ :‬ל‪ CHCF2() -‬או ל‪? CC2F2() -‬‬
‫סוג האינטראקציות בין‬
‫המולקולות‬
‫גודל ענן אלקטרונים‬
‫קוטביות )דו‪-‬קוטב קבוע(‬
‫‪ .2‬הסבר מדעי‬
‫מוקדים ליצירת קשרי‬
‫מימן במולקולה‬
‫‪ .3‬מסקנה‬
‫)‪CHCF2(‬‬
‫)‪CC2F2(‬‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‬
‫‪42‬‬
‫‪58‬‬
‫מולקולה קוטבית‬
‫מולקולה קוטבית‬
‫אין‬
‫אין‬
‫ככל שמספר האלקטרונים גדול יותר‪ ,‬נוצרים דו‪-‬קטבים רגעיים רבים יותר‪ ,‬כוחות המשיכה‬
‫החשמליים בין הדו‪-‬קטבים הרגעיים חזקים יותר‪ ,‬ואינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס חזקות יותר‪.‬‬
‫כאשר המשיכה החשמלית בין המולקולות חזקה יותר‪ ,‬דרושה יותר אנרגיה כדי להפריד בין‬
‫המולקולות‪ ,‬מה שמתבטא בטמפרטורת רתיחה גבוהה יותר‪.‬‬
‫ל‪ CC2F2() -‬טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר מאשר ל‪. CHCF2() -‬‬
‫‪  28‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫‪ .1‬טבלת השוואה‬
‫דוגמה ב'‬
‫למי טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר‪ :‬ל‪ CH3OCH3() -‬או ל‪? CH3CH2OH() -‬‬
‫סוג האינטראקציות בין‬
‫המולקולות‬
‫גודל ענן אלקטרונים‬
‫קוטביות )דו‪-‬קוטב קבוע(‬
‫מוקדים ליצירת קשרי‬
‫מימן במולקולה‬
‫)‪CH3OCH3(‬‬
‫)‪CH3CH2OH(‬‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‬
‫וקשרי מימן‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫מולקולה קוטבית‬
‫מולקולה קוטבית‬
‫‪ 2‬זוגות אלקטרונים‬
‫לא‪-‬קושרים על אטום ‪O‬‬
‫אין אטומי מימן‬
‫"חשופים" מאלקטרונים‬
‫‪ 2‬זוגות אלקטרונים‬
‫לא‪-‬קושרים על אטום ‪O‬‬
‫אטום מימן אחד "חשוף"‬
‫מאלקטרונים‬
‫בין המולקולות של )‪ CH3CH2OH(‬פועלים קשרי מימן כתוצאה ממשיכה חשמלית בין אטום‬
‫‪ .2‬הסבר מדעי‬
‫מימן "חשוף" מאלקטרונים במולקולה אחת לבין זוג אלקטרונים לא‪-‬קושר על אטום חמצן‬
‫במולקולה אחרת‪ .‬בין מולקולות )‪ CH3OCH3(‬לא קיימים קשרי מימן‪ .‬אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬‬
‫ולס בין המולקולות של שני החומרים דומות‪ ,‬מפני שענן האלקטרונים זהה בגודלו‪.‬‬
‫כוחות המשיכה שפועלים בין מולקולות )‪ CH3CH2OH(‬חזקים יותר מאשר כוחות המשיכה‬
‫שפועלים בין מולקולות )‪ . CH3OCH3(‬כאשר המשיכה החשמלית חזקה יותר‪ ,‬דרושה יותר‬
‫אנרגיה כדי להפריד בין המולקולות‪ .‬ברמה המאקרוסקופית הדבר מתבטא בטמפרטורת רתיחה‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬מסקנה‬
‫ל‪ CH3CH2OH() -‬טמפרטורת רתיחה גבוהה יותר מאשר ל‪. CH3OCH3() -‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪29 ‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר כותבים שאלה שיש בה גורמים המשפיעים בכיוונים מנוגדים על חוזק הכוחות שפועלים בין‬
‫המולקולות‪ ,‬יש לבקש מהתלמידים להסביר עובדה נתונה‪ ,‬ולא לקבוע בעצמם למי טמפרטורת רתיחה‬
‫גבוהה יותר‪.‬‬
‫דוגמה ג'‬
‫טמפרטורת הרתיחה של )‪ H2O(‬היא ‪. 100  C‬‬
‫טמפרטורת הרתיחה של )‪ CH3CH2OH(‬היא ‪. 78C‬‬
‫‪ .1‬טבלת השוואה‬
‫הסבירו מדוע טמפרטורת הרתיחה של )‪ H2O(‬גבוהה מטמפרטורת הרתיחה של )‪. CH3CH2OH(‬‬
‫סוג האינטראקציות בין‬
‫המולקולות‬
‫גודל ענן אלקטרונים‬
‫קוטביות )דו‪-‬קוטב קבוע(‬
‫מוקדים ליצירת קשרי‬
‫מימן במולקולה‬
‫)‪H2O(‬‬
‫)‪CH3CH2OH(‬‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‬
‫וקשרי מימן‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‬
‫וקשרי מימן‬
‫‪10‬‬
‫‪24‬‬
‫מולקולה קוטבית‬
‫מולקולה קוטבית‬
‫‪ 2‬זוגות אלקטרונים‬
‫לא‪-‬קושרים‬
‫‪ 2‬זוגות אלקטרונים‬
‫לא‪-‬קושרים‬
‫אטום מימן אחד חשוף‬
‫מאלקטרונים‬
‫‪ .2‬הסבר מדעי‬
‫‪ 2‬אטומי מימן חשופים‬
‫מאלקטרונים‬
‫‪ .3‬מסקנה‬
‫בשאלה זו יש שני גורמים המשפיעים בכיוונים מנוגדים‪.‬‬
‫א‪ .‬גודל ענן האלקטרונים‪ :‬ככל שמספר האלקטרונים גדול יותר‪ ,‬נוצר דו קוטב רגעי משמעותי‬
‫יותר‪ ,‬מספר הדו‪-‬קטבים הרגעיים גדול יותר‪ ,‬וכוחות המשיכה בין הדו‪-‬קטבים הרגעיים חזקים‬
‫יותר‪ ,‬ואינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס חזקות יותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מספר המוקדים ליצירת קשרי מימן‪ :‬ככל שמספר המוקדים ליצירת קשרי מימן גדול יותר‪,‬‬
‫הסיכוי להיווצרות קשרי מימן בין אטומי מימן חשופים מאלקטרונים לבין אלקטרונים על‬
‫אטומים עם אלקטרושליליות גבוהה גדול יותר‪.‬‬
‫על‪-‬פי הנתון‪ ,‬טמפרטורת הרתיחה של מים גבוהה יותר‪ ,‬ולכן ההשפעה של מספר המוקדים‬
‫ליצירת קשרי מימן גדולה יותר מההשפעה של חוזק אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‪.‬‬
‫כאשר המשיכה החשמלית בין המולקולות חזקה יותר‪ ,‬דרושה יותר אנרגיה כדי להפריד בין‬
‫המולקולות‪ ,‬מה שמתבטא בטמפרטורת רתיחה גבוהה יותר‪.‬‬
‫טמפרטורת הרתיחה של )‪ H2O(‬גבוהה מטמפרטורת הרתיחה של )‪ , CH3CH2OH(‬מפני‬
‫שקשרי המימן בין מולקולות )‪ H2O(‬רבים יותר‪.‬‬
‫‪  30‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫סיכום נושא‪ :‬צברים‬
‫נוח לסכם את נושא הצברים בתרשימי זרימה ולהראות בהם את סוגי החלקיקים‪ ,‬את סוגי הקשרים‬
‫ואת התכונות‪.‬‬
‫צברים ‪ -‬מבני ענק‬
‫צברים‬
‫מולקולריים‬
‫צברים‬
‫אטומרים‬
‫צברים‬
‫יוניים‬
‫צברים‬
‫מתכתיים‬
‫סוג החלקיקים‬
‫מולקולות‬
‫יונים חיוביים‪,‬‬
‫ביניהם נעים‬
‫אלקטרונים‬
‫חופשיים‬
‫אטומים‬
‫יונים חיוביים‬
‫ויונים‬
‫שליליים‬
‫סוג האינטראקציות בין החלקיקים‬
‫אינטראקציות‬
‫ון‪-‬דר‪-‬ולס ‪/‬‬
‫קשרי מימן‬
‫קשרים‬
‫קוולנטיים‬
‫קשרים‬
‫מתכתיים‬
‫קשרים‬
‫יוניים‬
‫דוגמאות‬
‫)‪H 2S(g‬‬
‫)‪C(s‬‬
‫)‪A (s‬‬
‫)‪NaC (s‬‬
‫) ‪H 2 O( ‬‬
‫יהלום‪ ,‬גרפיט‬
‫)‪Na (s‬‬
‫)‪Mg(NO3 )2(s‬‬
‫)‪S8(s‬‬
‫)‪SiO2(s‬‬
‫) ‪Hg (‬‬
‫)‪NH 4C (s‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪31 ‬‬
‫צברים ‪ -‬תכונות‬
‫צברים‬
‫מולקולריים‬
‫צברים‬
‫אטומרים‬
‫צברים‬
‫מתכתיים‬
‫צברים‬
‫יוניים‬
‫מצב צבירה בטמפרטורת החדר‬
‫מוצק‪ ,‬נוזל וגז‬
‫מוצק‬
‫בדרך כלל‬
‫מוצק‬
‫מוצק‬
‫מוליכות חשמלית‬
‫אין מוליכות‬
‫חשמלית‪.‬‬
‫אין מוליכות‬
‫חשמלית‬
‫)מלבד גרפיט‪,‬‬
‫שמוליכה במוצק(‪.‬‬
‫יש מוליכות‬
‫חשמלית‬
‫במוצק ובנוזל‪.‬‬
‫אין מוליכות‬
‫חשמלית במוצק‪,‬‬
‫יש מוליכות‬
‫חשמלית בנוזל‪.‬‬
‫מסיסות במים‬
‫חלק מסיסים‬
‫במים‪ ,‬כאשר יש‬
‫מוקדים ליצירת‬
‫קשרי מימן‬
‫לא מסיסים‬
‫לא‪-‬מסיסים‪,‬‬
‫אך חלק מן‬
‫המתכות מגיבות‬
‫עם מים‬
‫חלק מסיסים‬
‫)קלי תמס(‬
‫וחלק לא‬
‫מסיסים‬
‫)קשי תמס(‬
‫)המידע בטבלת‬
‫מסיסות(‬
‫בממסים הידרופוביים‬
‫ִ‬
‫מסיסות‬
‫חלק מסיסים‬
‫לא‪-‬מסיסים‬
‫לא‪-‬מסיסים‬
‫לא‪-‬מסיסים‬
‫‪  32‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חישובים בכימיה‬
‫תכנים‬
‫המצב‬
‫הגזי‬
‫המול‬
‫יש להיעזר בתכנית הלימודים המפורטת באתר המפמ"ר‪.‬‬
‫מסה מולרית‬
‫מסה‬
‫מספר אבוגדרו‬
‫מספר חלקיקים‬
‫נפח מולרי‬
‫נפח גז‬
‫ריכוז‬
‫נפח תמיסה‬
‫חישובים בתגובות‬
‫יחס מולים בתגובה‬
‫הקשר בין נפח‪ ,‬לחץ‪ ,‬טמפרטורה ומספר המולים בגז‬
‫השערת אבוגדרו‬
‫דגשים‬
‫‪ .1‬בנושא חישובים מומלץ להתחיל בתרגול בסיסי ורק מאוחר יותר לעבור לתרגילים מהספר‪ ,‬שהם‬
‫תרגילים ברמה של בחינת בגרות‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי להעמיק את הבנת התלמידים בנושא החישובים‪ ,‬כדאי לעבוד תחילה בשיטת הערך המשולש )ראו‬
‫דוגמאות(‪ ,‬ורק אחרי תרגול אפשר ליישם את הערך המשולש בעזרת הנוסחאות המקובלות‪.‬‬
‫‪ .3‬מומלץ להראות שיטות שונות לפתרון התרגילים כדי לאפשר לתלמידים לפתח מיומנויות חשיבה שונות‬
‫ובהמשך לבחור את השיטה הנוחה להם‪ ,‬למשל‪ :‬טבלה עם חיצים‪ ,‬חישובים בנוסחאות‪ ,‬חישובים‬
‫בעזרת ערך משולש‪.‬‬
‫‪ .4‬בחישובים בתגובות יש להדגיש שקיים יחס קבוע בתגובה רק בין מספר המולים של המגיבים ומספר‬
‫המולים של התוצרים‪ ,‬ולא‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בין המסות של המגיבים והתוצרים‪.‬‬
‫‪ .5‬התלמידים לא נדרשים לחישובים שבהן קיים גורם מגביל )כלומר עודף של אחד המגיבים(‪.‬‬
‫‪ .6‬כדאי לתרגל חישובים מתמטיים שכוללים חזקות‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪33 ‬‬
‫המול ‪ -‬עד כמה הוא גדול?‬
‫מחשב מודרני המסוגל לבצע‬
‫‪ 10‬מיליון מניות בשנייה‪ ,‬היה‬
‫זקוק לכמעט ‪ 2‬מיליון שנה‬
‫כדי למנות עד ‪6.02x1023‬‬
‫אילו היו לכם ‪6.02x1023‬‬
‫דולרים‪ ,‬הייתם יכולים לבזבז‬
‫מיליארד דולר בכל שנייה‪,‬‬
‫ועדיין היו נותרים לכם יותר‬
‫מ‪ 99.9% -‬מכספכם להעביר‬
‫ליורשים שלכם אחרי ‪120‬‬
‫חבילה של ‪ 6.02x1023‬דפים‬
‫הייתה גבוהה כל‪-‬כך‪...‬‬
‫היא הייתה מגיעה מכאן‬
‫ועד לשמש מיליון פעמים!‬
‫‪23‬‬
‫‪6.02x10‬‬
‫‪ 6.02x1023‬כדורי טניס היו‬
‫מכסים את פני כדור הארץ‬
‫בעובי של יותר מ‪ 160 -‬ק"מ‪.‬‬
‫זרימת ‪ 6.02x1023‬טיפות‬
‫מים במפלי הניאגרה הייתה‬
‫נמשכת יותר מ‪100,000 -‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫‪ 6.02x1023‬שניות הן זמן‬
‫הארוך פי ארבעה מיליון‬
‫מגיל כדור הארץ בשנים‬
‫)על‪-‬פי חלק מהתיאוריות(‪.‬‬
‫‪  34‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫הגדרות‬
‫מול – כמות חומר המכילה ‪ 6.02 x 1023‬חלקיקים )אטומים‪ ,‬מולקולות‪ ,‬יונים‪ ,‬אלקטרונים‪ ,‬מחברות‬
‫וכדומה(‪ 6.02 x 1023 .‬נקרא מספר אבוגדרו‪.‬‬
‫מסה מולרית )‪ – (MW‬המסה של מול חלקיקים‪ .‬יחידותיה‪ :‬גרם למול‪.‬‬
‫מסה מולרית אטומית – המסה של מול אחד של אטומים של יסוד מסוים )נקבעת על‪-‬פי הממוצע‬
‫המשוקלל של האיזוטופים השונים של האטום(‪ .‬נתונה במערכה המחזורית‪.‬‬
‫מסה מולרית של חומר מולקולרי – המסה של מול אחד של מולקולות‪.‬‬
‫אפשר לחשב את המסה המולרית של חומר מולקולרי על‪-‬ידי חיבור המסות המולריות של האטומים‬
‫במולקולה‪.‬‬
‫חישובים בעזרת המסה המולרית ומספר אבוגדרו‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪ - m‬מסה בגרמים;‬
‫‪ - n‬מספר מולים;‬
‫‪ – MW‬מסה מולרית;‬
‫‪ – N‬מספר חלקיקים‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫‪n‬‬
‫‪6.02  1023‬‬
‫‪m‬‬
‫‪MW‬‬
‫‪n‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪35 ‬‬
‫המצב הגזי‬
‫גז הוא אוסף של הרבה מאוד מולקולות שרחוקות זו מזו ונמצאות בתנועה מתמדת‪ .‬המולקולות נעות‬
‫בתנועה אקראית בקווים ישרים ובמהירות גבוהה בגבולות נפח הכלי שהן נמצאות בו‪ .‬בתוך כדי תנועה‬
‫המולקולות מתנגשות זו בזו ובדופנות הכלי‪ .‬ההתנגשויות בדופנות הכלי מפעילות כוח על דופנות הכלי‪.‬‬
‫לחץ הוא הכוח המופעל על יחידת שטח של דופנות הכלי‪.‬‬
‫לחץ )‪ – (P‬מוגדר כמספר התנגשויות של מולקולות הגז בדופנות הכלי ביחידת זמן‪.‬‬
‫הלחץ שגז מפעיל‪ ,‬אינו תלוי בסוג המולקולות של הגז‪.‬‬
‫הלחץ שמפעיל הגז תלוי בגורמים האלה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מספר המולים של הגז )‪ - (n‬בין המולים ללחץ קיים יחס ישר‪; P  n :‬‬
‫‪‬‬
‫טמפרטורה )‪ - (T‬בין הטמפרטורה ללחץ קיים יחס ישר‪; P  T :‬‬
‫‪‬‬
‫נפח הכלי שהגז מצוי בו )‪ - (V‬בין הנפח ללחץ קיים יחס הפוך‪1 :‬‬
‫‪.P  V‬‬
‫יחידות‪ :‬נפח )‪ – (V‬ליטר‬
‫לחץ )‪ – (P‬אטמוספרה‬
‫)‪ 1‬אטמוספרה = ‪ 760‬מ"מ כספית(‬
‫מספר מולים )‪(n‬‬
‫טמפרטורה )‪ – (T‬מעלות קלווין‬
‫‪0‬‬
‫‪T(K) = T( C) + 273‬‬
‫נפח מולרי )‪ – (VM‬הנפח בליטרים שתופס מול מולקולות של כל גז בתנאי לחץ וטמפרטורה מסוימים‪.‬‬
‫בתנאי ‪ (1Atm , 00C) (Standard Temperature and Pressure) S.T.P‬כל מול גז תופס נפח קבוע‬
‫ששווה ל‪. VM  22.4liter / mol -‬‬
‫בתנאי חדר ) ‪ (1Atm , 250C‬כל מול גז תופס נפח קבוע ששווה ל‪. VM  25liter / mol -‬‬
‫השערת אבוגדרו – נפחים שווים של גזים שונים הנמצאים באותם תנאים של טמפרטורה ולחץ‪ ,‬מכילים‬
‫מספר שווה של מולים )או מספר שווה של חלקיקים(‪.‬‬
‫או‬
‫אם מספר המולים של גזים מסוגים שונים הנמצאים באותם תנאי לחץ וטמפרטורה שווה‪ ,‬הנפח שלהם‬
‫שווה‪.‬‬
‫לכן יחס המולים של גזים שווה ליחס הנפחים‪ ,‬כאשר הגזים נמצאים באותם תנאי לחץ וטמפרטורה‪.‬‬
‫חישובים בעזרת הנפח המולרי של גז‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪ – V‬נפח הגז )ליטר(;‬
‫‪ - n‬מספר המולים;‬
‫‪ – VM‬נפח מולרי )ליטר‪/‬מול(‪.‬‬
‫‪V‬‬
‫‪n‬‬
‫‪VM‬‬
‫‪  36‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫תמיסות‬
‫ריכוז מבטא את היחס בין כמות המומס לבין הכמות הכוללת של התמיסה )מומס‪+‬ממס(‪.‬‬
‫אפשר למדוד ריכוז בגדלים שונים‪ :‬אחוזים‪ ,‬גרם מומס ב‪ 100 -‬מ"ל תמיסה‪ ,‬מולים של מומס בנפח נתון‬
‫של תמיסה ועוד‪.‬‬
‫ריכוז מולרי – מספר המולים של המומס בליטר אחד של תמיסה‪.‬‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪ - n‬מספר המולים של המומס;‬
‫‪ - V‬נפח התמיסה )ליטרים(;‬
‫‪n  VC‬‬
‫‪ - C‬הריכוז המולרי של המומס בתמיסה‪.‬‬
‫)יחידת הריכוז היא ‪) M‬מולר(‪ ,‬שפירושה מספר מולי המומס בתוך ‪ 1‬ליטר תמיסה‪(.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪37 ‬‬
‫חושבים תשובה‬
‫שימוש בערך משולש או בנוסחה כדרך לפתרון בחישובים בסיסיים‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בארבעה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נרשום את הנתונים‪.‬‬
‫‪ .2‬נציב ערך משולש )שלושה נתונים ונעלם( באמצעות שני משפטים פשוטים‪.‬‬
‫או‪:‬‬
‫ניעזר בנוסחה מתאימה‪.‬‬
‫‪ .3‬נחשב את הנעלם על‪-‬ידי כפל באלכסון והצבה במשוואה‪.‬‬
‫‪ .4‬נסכם על‪-‬ידי כתיבת תשובה מלאה לשאלה‪.‬‬
‫דוגמה א'‬
‫כמה מול מולקולות ‪ H2O‬יש ב‪ 0.9 -‬גרם )‪? H2O(‬‬
‫נראה כיצד לפתור דוגמה זו בשתי שיטות‪ :‬חישוב בעזרת ערך משולש וחישוב בעזרת נוסחאות‪.‬‬
‫מומלץ לחשוף את התלמידים לשיטות השונות כדי לאפשר לכל תלמיד לבחור את הדרך הנוחה לו‪.‬‬
‫‪ .3‬חישוב‬
‫‪ .2‬הצבה‬
‫‪ .1‬רישום‬
‫נתונים‬
‫שיטה ‪ :1‬חישוב בעזרת ערך משולש‬
‫‪ .4‬סיכום‬
‫נתונים‪m  0.9 gr :‬‬
‫‪(H2O() ) MW  18gr / mol‬‬
‫ב‪ 18 -‬גרם )‪H2O(‬‬
‫יש ‪ 1‬מול מולקולות ‪. H2O‬‬
‫ב‪ 0.9 -‬גרם )‪H2O(‬‬
‫יש ‪ n‬מול מולקולות ‪. H2O‬‬
‫נכפול באלכסון‪:‬‬
‫‪1  0.9  n  18‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪ 0.05 mol‬‬
‫‪18‬‬
‫‪n‬‬
‫ב‪ 0.9 -‬גרם )‪ H2O(‬יש ‪ 0.05‬מול מולקולות ‪. H2O‬‬
‫‪  38‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫דוגמה א'‬
‫כמה מול מולקולות ‪ H2O‬יש ב‪ 0.9 -‬גרם )‪? H2O(‬‬
‫נתונים‪m  0.9 gr :‬‬
‫‪(H2O() ) MW  18gr / mol‬‬
‫‪ .2‬הצבה‬
‫בנוסחה‬
‫‪ .1‬רישום‬
‫נתונים‬
‫שיטה ‪ :2‬חישוב בעזרת נוסחה‬
‫‪m‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0.05mol‬‬
‫‪M W 18‬‬
‫‪ .4‬סיכום‬
‫ב‪ 0.9 -‬גרם )‪ H2O(‬יש ‪ 0.05‬מול מולקולות ‪. H2O‬‬
‫‪n‬‬
‫דוגמה ב'‬
‫בשימוש בשקית אבקת אפייה אחת נפלטים ‪ 0.013‬מולים של )‪. CO2(g‬‬
‫בהכנת עוגה נפלטו ‪ 0.039‬מולים של )‪. CO2(g‬‬
‫‪ .3‬חישוב‬
‫‪ .2‬הצבה‬
‫‪ .1‬רישום‬
‫נתונים‬
‫בכמה שקיות אבקת אפייה השתמשו להכנת העוגה?‬
‫‪ .4‬סיכום‬
‫נתון‪ :‬בשימוש בשקית אבקת אפייה אחת נפלטים ‪ 0.013‬מולים של )‪. CO2(g‬‬
‫בשימוש ב‪ 1 -‬שקית אבקת אפייה נפלטים ‪ 0.013‬מולים של )‪. CO2(g‬‬
‫בשימוש ב‪ x -‬שקיות אבקת אפייה נפלטים ‪ 0.039‬מולים של )‪. CO2(g‬‬
‫נכפול באלכסון‪:‬‬
‫‪1  0.039  x  0.013‬‬
‫‪0.039‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.013‬‬
‫‪x‬‬
‫להכנת העוגה השתמשו בשלוש שקיות אבקת אפייה‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪39 ‬‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד כותבים תשובה מלאה לשאלה העוסקת בחישובים בתגובות כימיות?‬
‫דוגמה‬
‫הוסיפו ‪ 50‬מ"ל מים ל‪ 100 -‬מ"ל תמיסת אשלגן פחמתי‪ , K2CO3(aq) ,‬בריכוז ‪.0.3M‬‬
‫מהו ריכוז יוני )‪ K  (aq‬בתמיסה לאחר הוספת המים?‬
‫נראה כיצד לפתור דוגמה זו בשלוש שיטות‪ :‬טבלה עם חיצים‪ ,‬חישוב בעזרת נוסחאות וחישוב בעזרת ערך‬
‫משולש‪.‬‬
‫מומלץ לחשוף את התלמידים לשיטות השונות כדי לאפשר לכל תלמיד לבחור את הדרך הנוחה לו‪.‬‬
‫שיטה ‪ :1‬טבלה עם חיצים‬
‫נארגן בטבלה את נתוני השאלה ואת תהליך החישוב עד לתשובה הסופית‪.‬‬
‫‪ .1‬נרשום ניסוח מאוזן לתגובה בטבלה‪ .‬מתחת למגיבים ולתוצרים נרשום את יחס המולים‪.‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪K 2CO3(s) ‬‬
‫)‪ 2K  (aq)  CO32(aq‬‬
‫יחס מולים‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ .2‬נרשום את הנתונים המספריים מתחת לחומר המתאים בטבלה‪.‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪K 2CO3(s) ‬‬
‫)‪ 2K  (aq)  CO32(aq‬‬
‫יחס מולים‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.1liter‬‬
‫נפח התחלתי ) ‪(V1‬‬
‫‪0.3M‬‬
‫ריכוז התחלתי ) ‪(C1‬‬
‫‪ .3‬נחשב את מספר המולים של )‪ , K2CO3(s‬ונוסיף אותו מתחת לנתונים‪.‬‬
‫בעזרת חץ נראה את כיוון החישוב‪.‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪K 2CO3(s) ‬‬
‫)‪ 2K  (aq)  CO32(aq‬‬
‫יחס מולים‬
‫נפח התחלתי ) ‪(V1‬‬
‫ריכוז התחלתי ) ‪(C1‬‬
‫מספר מולים )‪(n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.1liter‬‬
‫‪0.3M‬‬
‫‪0.03mol‬‬
‫‪  40‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫‪ .4‬נמצא על‪-‬פי יחס המולים את מספר המולים של היון המבוקש‪.‬‬
‫נסמן חץ הקושר בין ערכי המולים על‪-‬פי יחס המולים‪.‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪K 2CO3(s) ‬‬
‫)‪ 2K  (aq)  CO32(aq‬‬
‫יחס מולים‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.1liter‬‬
‫נפח התחלתי ) ‪(V1‬‬
‫‪0.3M‬‬
‫ריכוז התחלתי ) ‪(C1‬‬
‫מספר מולים )‪(n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0.06mol‬‬
‫‪ .5‬נחשב את ריכוז יוני )‪ K  (aq‬לאחר הוספת המים בעזרת נוסחה‪.‬‬
‫‪n 0.06‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0.4M‬‬
‫‪V 0.15‬‬
‫‪ .6‬נסכם על‪-‬ידי כתיבת תשובה מילולית‪.‬‬
‫הריכוז של יוני )‪ K  (aq‬לאחר הוספת המים הוא ‪. 0.4M‬‬
‫‪C‬‬
‫‪0.03mol‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪41 ‬‬
‫דוגמה‬
‫הוסיפו ‪ 50‬מ"ל מים ל‪ 100 -‬מ"ל תמיסת אשלגן פחמתי‪ , K2CO3(aq) ,‬בריכוז ‪.0.3M‬‬
‫מהו ריכוז יוני )‪ K  (aq‬בתמיסה לאחר הוספת המים?‬
‫שיטה ‪ :2‬חישובים בעזרת נוסחאות‬
‫‪ .1‬נרשום את הנתונים בשאלה‪.‬‬
‫נפח התמיסה המקורית‪:‬‬
‫‪V1  0.1liter‬‬
‫ריכוז התמיסה המקורית‪:‬‬
‫‪C1  0.3M‬‬
‫נפח המים שהוספו‪:‬‬
‫‪V2  0.05liter‬‬
‫‪ .2‬נרשום ניסוח מאוזן לתגובה‪.‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪K 2CO3(s) ‬‬
‫)‪ 2K  (aq)  CO32(aq‬‬
‫‪ .3‬נחשב את מספר המולים של )‪ K2CO3(aq‬בתמיסה המקורית‪.‬‬
‫‪n  C1  V1  0.3  0.1  0.03mol‬‬
‫‪ .4‬נבדוק מהו יחס המולים בין )‪ K2CO3(aq‬לבין )‪ K  (aq‬בתגובה‪.‬‬
‫יחס המולים הוא‪:‬‬
‫‪ 1: 2‬‬
‫) ‪( aq‬‬
‫‪n K 2CO3(s ) : n K ‬‬
‫‪ .5‬נחשב את מספר המולים של )‪ K  (aq‬בתמיסה המקורית‪:‬‬
‫‪ 2  0.03  0.06 mol‬‬
‫) ‪(aq‬‬
‫‪n K‬‬
‫‪ .6‬נחשב את נפח התמיסה לאחר הוספת המים‪:‬‬
‫‪V  V1  V2  0.1  0.05  0.15liter‬‬
‫‪ .7‬נחשב את ריכוז יוני )‪ K  (aq‬בתמיסה החדשה‪:‬‬
‫‪0.06‬‬
‫‪ 0.4M‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪(aq‬‬
‫‪n K‬‬
‫‪V‬‬
‫‪C‬‬
‫‪  42‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫דוגמה‬
‫הוסיפו ‪ 50‬מ"ל מים ל‪ 100 -‬מ"ל תמיסת אשלגן פחמתי‪ , K2CO3(aq) ,‬בריכוז ‪.0.3M‬‬
‫מהו ריכוז יוני )‪ K  (aq‬בתמיסה לאחר הוספת המים?‬
‫שיטה ‪ :3‬חישובים בעזרת ערך משולש‬
‫‪ .1‬נרשום את הנתונים בשאלה‪.‬‬
‫נפח התמיסה המקורית‪:‬‬
‫‪V1  0.1liter‬‬
‫ריכוז התמיסה המקורית‪:‬‬
‫‪C1  0.3M‬‬
‫נפח המים שהוספו‪:‬‬
‫‪V2  0.05liter‬‬
‫‪ .2‬נרשום ניסוח מאוזן לתגובה‪.‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪K 2CO3(s) ‬‬
‫)‪ 2K  (aq)  CO32(aq‬‬
‫‪ .3‬נחשב את מספר המולים של )‪ K2CO3(aq‬בתמיסה המקורית‪.‬‬
‫ב‪ 1 -‬ליטר תמיסה מקורית יש ‪ 0.3‬מול )‪. K2CO3(aq‬‬
‫ב‪ 0.1 -‬ליטר תמיסה מקורית יש ‪ n‬מול )‪. K2CO3(aq‬‬
‫‪n  0.3  0.1  0.03 mol‬‬
‫‪ .4‬נבדוק מהו יחס המולים בין )‪ K2CO3(aq‬לבין )‪ K  (aq‬בתגובה‪.‬‬
‫יחס המולים הוא‪:‬‬
‫‪ 1: 2‬‬
‫) ‪( aq‬‬
‫‪n K 2CO3(s ) : n K ‬‬
‫‪ .5‬נחשב את מספר המולים של )‪ K  (aq‬בתמיסה המקורית‪:‬‬
‫‪ 2  0.03  0.06 mol‬‬
‫) ‪(aq‬‬
‫‪n K‬‬
‫‪ .6‬נחשב את נפח התמיסה לאחר הוספת המים‪:‬‬
‫‪V  V1  V2  0.1  0.05  0.15liter‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪43 ‬‬
‫‪ .7‬נחשב את מספר המולים של יוני )‪ K  (aq‬בליטר תמיסה‪:‬‬
‫ב‪ 0.15 -‬ליטר תמיסה יש ‪ 0.06‬מול יוני )‪. K  (aq‬‬
‫ב‪ 1 -‬ליטר תמיסה יש ‪ n‬מול יוני )‪. K  (aq‬‬
‫‪0.06 1‬‬
‫‪ 0.4 mol‬‬
‫‪0.15‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ .8‬נקבע את ריכוז יוני )‪ K  (aq‬בתמיסה‪:‬‬
‫ב‪ 1 -‬ליטר תמיסה יש ‪ 0.4‬מול יוני )‪ , K  (aq‬לכן ריכוז יוני )‪ K  (aq‬בתמיסה החדשה הוא ‪.0.4M‬‬
‫‪  44‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫תכנים‬
‫חמצון‪-‬‬
‫חיזור‬
‫יש להיעזר בתכנית הלימודים המפורטת באתר המפמ"ר‪.‬‬
‫תגובה של יוני מתכת עם מתכת‬
‫שורה אלקטרוכימית‬
‫קורוזיה‬
‫קביעת דרגת חמצון‬
‫דרגת חמצון מרבית ומזערית‬
‫איזון תגובות חמצון‪-‬חיזור‬
‫מספר מולי אלקטרונים‬
‫אנטיאוקסידנטים‬
‫דגשים‬
‫‪ .1‬יש להסביר ברמה המיקרוסקופית את התגובה בין מתכת לבין יוני מתכת אחרת‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לקשור בין המושג "דרגת חמצון" לבין המושג "אלקטרושליליות"‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להסביר את הקשר בין דרגת חמצון של אטום בחומר מולקולרי לבין המטען החלקי של אותו אטום‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫תגובת חמצון‪-‬חיזור – תגובה בה יש מעבר אלקטרונים בין חלקיקים;‬
‫תגובה בה יש שינוי בדרגת החמצון‪.‬‬
‫מחמצן – האטום המושך אלקטרון )או אלקטרונים(‪.‬‬
‫מחזר – האטום שנלקח ממנו אלקטרון )או נלקחים אלקטרונים(‪.‬‬
‫חיזור – קבלת אלקטרונים על‪-‬ידי המחמצן‪.‬‬
‫חמצון – לקיחת אלקטרונים של מהמחזר‪.‬‬
‫המחזר עובר חמצון‪ ,‬ודרגת החמצון שלו עולה‪.‬‬
‫המחמצן עובר חיזור‪ ,‬ודרגת החמצון שלו יורדת‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪45 ‬‬
‫דרגת חמצון – דרגת חמצון היא מספר שנקבע על‪-‬פי כללי הקישור וערכי אלקטרושליליות‪.‬‬
‫בחומרים יוניים דרגת החמצון שווה למטען היונים‪.‬‬
‫בחומרים מולקולריים דרגת החמצון שווה למטען החלקי שנוצר על האטום כתוצאה מקשרים קוולנטיים‬
‫קוטביים‪.‬‬
‫דרגת חמצון מרבית נקבעת לפי מספר הטור בו נמצא האטום )חוץ מאטום ‪ F‬ומאטום ‪.(O‬‬
‫אטום בדרגת חמצון מרבית יכול לתפקד רק כמחמצן‪ ,‬דרגת החמצון שלו יכולה רק לרדת‪.‬‬
‫דרגת חמצון מזערית‬
‫באל מתכות דרגת החמצון המזערית נקבעת לפי מספר האלקטרונים הלא‪-‬מזווגים‪.‬‬
‫אפשר להקל על התלמידים בעזרת חישוב פשוט‪ :‬דרגת החמצון המזערית שווה למספר הטור פחות ‪.8‬‬
‫במתכות דרגת חמצון מזערית שווה לאפס‪.‬‬
‫אטום בדרגת חמצון מזערית יכול לתפקד רק כמחזר‪ ,‬דרגת החמצון שלו יכולה רק לעלות‪.‬‬
‫כללים לאיזון תגובות חמצון‪-‬חיזור פשוטות בעזרת דרגת חמצון‬
‫‪ .1‬רושמים את דרגת החמצון של כל אטום בחומרים שמשתתפים בתגובה‪.‬‬
‫‪ .2‬מזהים את האטומים שעברו שינוי בדרגת החמצון‪.‬‬
‫האטום שדרגת החמצון שלו ירדה‪ ,‬הוא מחמצן‪.‬‬
‫האטום שדרגת החמצון שלו עלתה‪ ,‬הוא מחזר‪.‬‬
‫‪ .3‬קובעים כמה אלקטרונים נלקחו מהאטום שדרגת החמצון שלו עלתה‪ ,‬וכמה אלקטרונים נוספו לאטום‬
‫שדרגת החמצון שלו ירדה‪.‬‬
‫‪ .4‬מאזנים כך שמספר האלקטרונים שנמסרו יהיה שווה למספר האלקטרונים שהתקבלו‪ ,‬על‪-‬ידי מציאת‬
‫מכנה משותף‪.‬‬
‫‪ .5‬מאזנים את יתר מרכיבי התגובה על‪-‬פי חוק שימור החומר‪.‬‬
‫‪  46‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חושבים תשובה‬
‫קביעת דרגת חמצון‬
‫בשאלות העוסקות בחמצון‪-‬חיזור התלמידים מתבקשים לקבוע דרגת חמצון‪:‬‬
‫א‪ .‬לפי כללים;‬
‫ב‪ .‬לפי מטען חלקי‪.‬‬
‫דוגמה‬
‫רשמו את דרגות חמצון של האטומים במולקולה ‪. HCN‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בשלושה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נרשום נוסחת ייצוג אלקטרונים למולקולה ‪. HCN‬‬
‫‪HC  N‬‬
‫‪ .2‬נסמן מטען חלקי בכל קשר‪ ,‬בהתאם לערכי האלקטרושליליות ) ‪.( N  3.0 , C  2.5 , H  2.1‬‬
‫‪3+ 3-‬‬
‫‪HC  N‬‬
‫‪+ -‬‬
‫‪ .3‬נסכם את המטענים החלקיים‪ ,‬ונרשום את דרגת החמצון המתאימה לכל אטום‪.‬‬
‫‪HCN‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪+1 +2‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪47 ‬‬
‫חושבים תשובה‬
‫איזון תהליך חמצון‪-‬חיזור‬
‫דוגמה‬
‫היעזרו בדרגות חמצון‪ ,‬ואזנו את התגובה שלפניכם‪.‬‬
‫‪N 2 H 4(g)  N 2 O (g) ‬‬
‫) ‪ N 2(g)  H 2 O ( ‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב במספר שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נרשום את דרגת החמצון של כל אטום בחומרים שמשתתפים בתגובה‪.‬‬
‫‪NH 3(g)  O 2(g) ‬‬
‫) ‪ NO (g)  H 2 O ( ‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪+2 -2‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪-3 +1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .2‬נזהה את האטומים שעברו שינוי בדרגת החמצון‪.‬‬
‫החומר שמכיל את האטומים שדרגת החמצון שלהם ירדה‪ ,‬הוא מחמצן‪.‬‬
‫החומר שמכיל את האטומים שדרגת החמצון שלהם עלתה‪ ,‬הוא מחזר‪.‬‬
‫חמצון‬
‫מחזר‬
‫‪NH 3(g)  O 2(g) ‬‬
‫) ‪ NO (g)  H 2 O ( ‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪+2 -2‬‬
‫‪-3 +1‬‬
‫מחמצן‬
‫חיזור‬
‫‪ .3‬נקבע כמה אלקטרונים נלקחו מהאטום שדרגת החמצון שלו עלתה‪ ,‬וכמה אלקטרונים נוספו לאטום‬
‫שדרגת החמצון שלו ירדה‪.‬‬
‫‪5e ‬‬
‫‪NH 3(g)  O 2(g) ‬‬
‫) ‪ NO (g)  H 2 O ( ‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪+2 -2‬‬
‫‪2e  / 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-3 +1‬‬
‫‪  48‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫‪ .4‬נאזן‪ ,‬כך שמספר האלקטרונים שנמסרו יהיה שווה למספר האלקטרונים שהתקבלו‪ ,‬על‪-‬ידי מציאת‬
‫מכנה משותף‪.‬‬
‫‪5e  /  4‬‬
‫‪4NH 3(g)  5O 2(g) ‬‬
‫) ‪ 4NO (g)  H 2 O ( ‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪+2 -2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-3 +1‬‬
‫‪4e  /  5‬‬
‫נשים לב שאטומי החמצן נמצאים בשני התוצרים‪.‬‬
‫‪ .5‬נאזן את מרכיבי התגובה שאינם משתתפים בתהליך חמצון‪-‬חיזור‪.‬‬
‫‪4NH 3(g)  5O 2(g) ‬‬
‫) ‪ 4NO (g)  6H 2 O ( ‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪49 ‬‬
‫חושבים תשובה‬
‫כמה מול אלקטרונים עברו בתגובה?‬
‫דוגמה‬
‫נתונה התגובה‬
‫‪. 4NH 3(g)  5O 2(g) ‬‬
‫) ‪ 4NO (g)  6H 2 O ( ‬‬
‫כמה מול אלקטרונים עברו בתגובה בה הגיבו ‪ 0.6‬מולים של )‪? NH3(g‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב במספר שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נקבע כמה מול אלקטרונים נלקחו מהמחזר או נוספו למחמצן‪.‬‬
‫‪5e  /  4‬‬
‫‪4NH 3(g)  5O 2(g) ‬‬
‫) ‪ 4NO (g)  H 2 O ( ‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪+1‬‬
‫‪+2 -2‬‬
‫‪-3 +1‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4e  /  5‬‬
‫‪ .2‬נרשום את תגובת החמצון או את תגובת החיזור‪.‬‬
‫במקרה זה בחרנו בתגובת החמצון‪ ,‬כי היא פשוטה יותר‪.‬‬
‫‪5e ‬‬
‫‪NH3 ‬‬
‫‪ NO‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪+2‬‬
‫‪ .3‬נקבע כמה מול אלקטרונים עברו על‪-‬פי יחס המולים‪.‬‬
‫‪NH3 ‬‬
‫‪ NO  5e‬‬
‫‪-3‬‬
‫‪+2‬‬
‫יחס מולים‬
‫מספר מולים )‪(n‬‬
‫‪1 : 5‬‬
‫‪3mol‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.6mol‬‬
‫‪ .4‬נסכם על‪-‬ידי כתיבת תשובה מילולית‪.‬‬
‫בתגובה בה הגיבו ‪ 0.6‬מולים של )‪ , NH3(g‬עברו ‪ 3‬מולים של אלקטרונים‪.‬‬
‫‪  50‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חומצות ובסיסים‬
‫תכנים‬
‫חומצות‬
‫ובסיסים‬
‫יש להיעזר בתכנית הלימודים המפורטת באתר המפמ"ר‪.‬‬
‫הגדרות‬
‫הגדרת חומצה ובסיס בתמיסה מימית לפי ארהניוס‬
‫הגדרת חומצה‪-‬בסיס לפי ברנסטד‪-‬לאורי‬
‫תגובות חומצה‪-‬בסיס‬
‫מים כבסיס וכחומצה‬
‫תגובת סתירה‬
‫‪pH‬‬
‫מוליכות חשמלית‬
‫שימוש באינדיקטורים‬
‫דגשים‬
‫‪ .1‬יש להיצמד לדף התגובות שנמצא בנספח‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יידרשו לנסח תגובות חומצה ובסיס רק לתגובות הדומות לאלו המוזכרות בדף‪.‬‬
‫‪ .3‬התלמידים יידרשו לקבוע על‪-‬פי ניסוח תגובה נתון‪ ,‬מיהו החומר המתפקד כחומצה‪ ,‬ומיהו החומר‬
‫המתפקד כבסיס‪.‬‬
‫‪ .4‬התלמידים יידרשו לקבוע את השינוי ב‪ pH -‬של התמיסה על‪-‬פי שינויים בריכוז יוני )‪H 3O  (aq‬‬
‫או )‪. OH  (aq‬‬
‫‪ .5‬התלמידים יידרשו לקבוע את תחום ה‪) pH -‬גדול מ‪ ,7 -‬קטן מ‪ 7 -‬או שווה ל‪ (7 -‬בתמיסה באמצעות‬
‫חישובים מתאימים‪.‬‬
‫‪ .6‬מומלץ לקשור את הפרק לנושאים מחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫‪ .7‬בניסוח תגובה של חומצת חומץ עם מים ושל אמוניה או אמינים עם מים‪ ,‬יש לרשום חץ כפול )על‪-‬פי דף‬
‫התגובות(‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪51 ‬‬
‫הגדרות‬
‫חומצה‬
‫‪I‬‬
‫לפי ארהניוס‪ ,‬חומצה היא חומר שבתמיסתו המימית יש יוני הידרוניום‪. H 3O  (aq) ,‬‬
‫‪ II‬לפי ברנסטד ולאורי‪ ,‬חומצה היא חומר שחלקיקיו מסוגלים לתרום פרוטון‪, H  ,‬‬
‫לחלקיקי חומר אחר‪.‬‬
‫‪ III‬לפי לואיס‪ ,‬חומצה היא חומר שכל חלקיק שלו יכול לקבל זוג אלקטרונים לא‪-‬קושר‪.‬‬
‫)למורה בלבד(‬
‫בסיס‬
‫‪I‬‬
‫לפי ארהניוס‪ ,‬בסיס הוא חומר שבתמיסתו המימית יש יוני הידרוקסיד‪. OH  (aq) ,‬‬
‫‪ II‬לפי ברנסטד ולאורי‪ ,‬בסיס הוא חומר שחלקיקיו מסוגלים לקלוט פרוטון‪, H  ,‬‬
‫מחלקיקי חומר אחר‪.‬‬
‫‪ III‬לפי לואיס‪ ,‬בסיס הוא חומר שכל חלקיק שלו יכול לתרום זוג אלקטרונים לא‪-‬קושר‪.‬‬
‫)למורה בלבד(‬
‫דוגמאות לאינדיקטורים נפוצים לחומצות ובסיסים‬
‫אינדיקטור‬
‫בתמיסה חומצית‬
‫בתמיסה בסיסית‬
‫בתמיסה ניטרלית‬
‫נייר לקמוס‬
‫כחול הופך לוורוד‬
‫ורוד הופך לכחול‬
‫אין שינוי בצבע‬
‫פנולפתלאין‬
‫חסר צבע‬
‫הופך לוורוד סגול‬
‫חסר צבע‬
‫מי כרוב‬
‫אדום‬
‫כחול‪-‬ירוק‬
‫סגול‬
‫חומצות חזקות ‪ -‬חומצות התורמות בקלות יחסית פרוטונים למים‪ ,‬ולכן תגובתן עם המים מתרחשת‬
‫עד תום‪ .‬בתמיסה של חומצה חזקה יש רק יונים‪.‬‬
‫התלמידים יידרשו לזכור חמש חומצות חזקות‪. HC , HBr , HI , HNO3 , H2SO4 :‬‬
‫חומצות חלשות ‪ -‬אינן מגיבות עם המים עד תום ומַ גיעות למצב של שיווי‪-‬משקל בתמיסה מימית‪.‬‬
‫בתמיסתן קיימים גם יונים ניידים וגם מולקולות ממוימות‪.‬‬
‫בתמיסה של חומצה חלשה רוב החלקיקים הממוימים הם מולקולות‪ ,‬ולא יונים‪.‬‬
‫)הנושא חומצות ובסיסים חלשים אינו בתכנית הלימודים(‪.‬‬
‫‪  52‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫‪pH‬‬
‫‪‬‬
‫‪ pH‬הוא מדד לריכוז יוני הידרוניום בתמיסה‪ .‬לכן הוא מבטא את מידת החומציות‬
‫)ריכוז )‪ ( H 3O  (aq‬או את מידת הבסיסיות )ריכוז )‪ ( OH  (aq‬של תמיסה‪.‬‬
‫סקלת ה‪ pH -‬המקובלת היא בין ‪ 0‬ל‪.14 -‬‬
‫‪ ‬ככל שריכוז יוני )‪ H 3O  (aq‬גבוה יותר‪ ,‬ה‪ pH -‬של התמיסה נמוך יותר‪.‬‬
‫ככל שריכוז יוני )‪ OH  (aq‬גבוה יותר ה‪ pH -‬של התמיסה גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר התמיסה ניטרלית‪ ,‬כלומר ] )‪ , [H 3O  (aq) ]  [OH  (aq‬מתקיים בה ‪. pH  7‬‬
‫כאשר התמיסה חומצית‪ ,‬כלומר ] )‪ , [H 3O  (aq) ]  [OH  (aq‬מתקיים בה ‪. pH  7‬‬
‫) ‪([OH  (aq) ]  10 7‬‬
‫כאשר התמיסה בסיסית‪ ,‬כלומר ] )‪ , [H 3O  (aq) ]  [OH  (aq‬מתקיים בה ‪. pH  7‬‬
‫) ‪([H 3O  (aq) ]  10 7‬‬
‫‪ ‬כשמוהלים תמיסה מימית על‪-‬ידי הוספת מים או תמיסה מימית ניטרלית אחרת‪...‬‬
‫ה‪ pH -‬של תמיסה חומצית גדל‪ ,‬כי ריכוז )‪ H 3O  (aq‬קטן‪ ,‬אך הוא ממשיך להיות קטן מ‪.7 -‬‬
‫ה‪ pH -‬של תמיסה בסיסית קטן‪ ,‬כי ריכוז )‪ OH(aq‬קטן‪ ,‬אך הוא ממשיך להיות גדול מ‪.7 -‬‬
‫סקלת ‪pH‬‬
‫‪pH  14‬‬
‫‪pH  7‬‬
‫‪pH  0‬‬
‫‪pH  7‬‬
‫‪pH  7‬‬
‫‪pH  7‬‬
‫בסיסיות עולה‬
‫תמיסה בסיסית‬
‫חומציות עולה‬
‫תמיסה ניטרלית‬
‫תמיסה חומצית‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪53 ‬‬
‫ערכי ‪ pH‬של חומרים שכיחים‬
‫החומר‬
‫‪pH‬‬
‫מיצי קיבה‬
‫‪2.0‬‬
‫מיץ לימון‬
‫‪2.3‬‬
‫חומץ‬
‫‪2.8‬‬
‫משקאות קלים‬
‫‪3.0‬‬
‫מיץ תפוחים‬
‫‪3.1‬‬
‫מיץ אשכוליות‬
‫‪3.5‬‬
‫מיץ עגבניות‬
‫‪4.2‬‬
‫מיץ בננות‬
‫‪4.6‬‬
‫מי ברז‬
‫‪6.5‬‬
‫חלב‬
‫‪6.5‬‬
‫מים טהורים‬
‫‪7.0‬‬
‫מי ים‬
‫‪8.5‬‬
‫אקונומיקה‬
‫‪12‬‬
‫‪  54‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד כותבים תשובה מלאה לשאלה שעוסקת בקביעת תחום ה‪ pH -‬של תמיסה?‬
‫דוגמה‬
‫הכינו ‪ 250‬מ"ל תמיסה על‪-‬ידי המסת ‪ 0.02‬מול )‪ HC(g‬במים‪ .‬הוסיפו לתמיסה ‪ 40‬מ"ל תמיסת‬
‫)‪ Ba(OH)2(aq‬בריכוז ‪ .0.25M‬התרחשה תגובה‪.‬‬
‫האם בתום התגובה ה‪ pH -‬של התמיסה היה גדול מ‪ ,7 -‬קטן מ‪ 7 -‬או שווה ל‪ ?7 -‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בארבעה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נחשב את מספר המולים של )‪ H 3O  (aq‬בתמיסת )‪ HC(aq‬שהוכנה‪.‬‬
‫‪HC (g)  H 2 O (  ) ‬‬
‫)‪ H 3O  (aq)  C  (aq‬‬
‫יחס מולים‬
‫‪1‬‬
‫‪: 1‬‬
‫מספר מולים )‪(n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪0.02mol  0.02mol‬‬
‫‪ .2‬נחשב את מספר המולים של יוני )‪ OH (aq‬ב‪ 40 -‬מ"ל תמיסת )‪ Ba(OH)2(aq‬בריכוז ‪.0.25M‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪Ba(OH)2(s) ‬‬
‫)‪ Ba 2 (aq)  2OH(aq‬‬
‫יחס מולים‬
‫‪2‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪0.04liter‬‬
‫נפח התמיסה )‪(V‬‬
‫‪0.25M‬‬
‫ריכוז )‪(C‬‬
‫מספר מולים )‪(n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.02mol‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0.01mol‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪55 ‬‬
‫‪ .3‬ננסח תגובת סתירה‪ ,‬ונבדוק בעזרת יחס המולים‪ ,‬אם לאחר התגובה נותר עודף של יוני )‪ H 3O  (aq‬או‬
‫עודף של יוני )‪. OH (aq‬‬
‫‪OH  (aq)  H 3O  (aq) ‬‬
‫) ‪ 2H 2 O ( ‬‬
‫יחס מולים‬
‫‪2‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מספר מולים שהוכנסו‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.02‬‬
‫מספר מולים שהגיבו‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0.02‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫מספר מולים שלא הגיבו )עודף(‬
‫‪ .4‬נסכם על‪-‬ידי כתיבת תשובה מילולית‪.‬‬
‫בתום התגובה לא נותר עודף של יוני )‪ H 3O  (aq‬או עודף של יוני )‪ OH  (aq‬בתמיסה‪.‬‬
‫ה‪ pH -‬של התמיסה שווה ל‪. 7 -‬‬
‫‪  56‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד כותבים תשובה מלאה לשאלה שעוסקת בשינוי ה‪ pH -‬של תמיסה?‬
‫דוגמה‬
‫קבעו אם ההיגד שלפניכם נכון או לא‪-‬נכון‪ .‬נמקו את קביעתכם‪.‬‬
‫הזרמת )‪ NH3(g‬לתמיסת )‪ KOH(aq‬תגרום לעלייה ב‪ pH -‬של התמיסה‪.‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בשלושה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬ננסח את תגובת ההמסה של )‪ KOH(s‬במים‪ ,‬ונקבע את תחום ה‪.pH -‬‬
‫‪HO‬‬
‫)‪2 (‬‬
‫‪KOH(s) ‬‬
‫)‪ K  (aq)  OH (aq‬‬
‫‪pH  7‬‬
‫‪ .2‬ננסח את התגובה של )‪ NH3(g‬עם המים שבתמיסת )‪ , KOH(aq‬ונקבע את תחום ה‪.pH -‬‬
‫‪‬‬
‫)‪ NH 4 (aq)  OH (aq‬‬
‫‪NH3(g)  H 2O() ‬‬
‫‪‬‬
‫‪pH  7‬‬
‫‪ .3‬נבדוק אם חל שינוי בריכוז יוני )‪ , OH (aq‬ונסכם על‪-‬ידי כתיבת תשובה מילולית‪.‬‬
‫ההיגד נכון‪ .‬מספר המולים של )‪ OH (aq‬בתמיסה יגדל‪ .‬נפח התמיסה לא ישתנה‪ ,‬כי‬
‫הוסיפו אמוניה במצב צבירה גז‪ .‬לכן הוספת )‪ NH3(g‬לתמיסת )‪ KOH(aq‬תגרום‬
‫לעלייה בריכוז יוני )‪ OH (aq‬בתמיסה ולעלייה ב‪ pH -‬של התמיסה‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪57 ‬‬
‫טעם של כימיה‬
‫תכנים‬
‫טעם של‬
‫כימיה‬
‫יש להיעזר בתכנית הלימודים המפורטת באתר המפמ"ר‪.‬‬
‫ויטמינים ומינרלים‬
‫ויטמינים מסיסים במים‬
‫ויטמינים שאינם מסיסים במים‬
‫ערך קלורי של מזון‬
‫שומנים‬
‫סוכרים‬
‫חלבונים‬
‫נוסחת מבנה מלאה‬
‫שומנים‬
‫צורות ייצוג‬
‫חומצות שומן‬
‫נוסחת מבנה מקוצרת‬
‫רישום מקוצר )חומצות שומן‪ ,‬טריגליצרידים(‬
‫חומצות שומן חיוניות‬
‫חומצת שומן רוויה‬
‫חומצות שומן ציס‬
‫חומצת שומן לא‪-‬רוויה‬
‫חומצות שומן טרנס‬
‫הידרוגנציה‬
‫השוואה בין טמפרטורות התכה של חומצות שומן‬
‫תגובת איסטור והידרוליזה של אסטר‬
‫טריגליצרידים‬
‫השוואה בין שמן לבין שומן‬
‫השוואה בין טמפרטורות התכה של טריגליצרידים‬
‫סוכרים‬
‫נוסחת הייוורת של גלוקוז‬
‫חד‪-‬סוכרים‬
‫דו‪-‬סוכרים‬
‫נוסחת פישר של גלוקוז‬
‫אנומרים ‪ α‬ו‪ β -‬ומוטרוטציה‬
‫איזומרים של גלוקוז‬
‫תגובת דחיסה ליצירת דו‪-‬סוכר ותגובת הידרוליזה לפירוק דו‪-‬סוכר‬
‫תבנית הקשר בדו‪-‬סוכר‬
‫עמילן וגליקוגן‬
‫רב‪-‬סוכרים‬
‫תאית‬
‫קשר בין מבנה לבין תכונות של רב‪-‬סוכר‬
‫‪  58‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חלבונים‬
‫מבנה ‪ α‬חומצה אמינית‬
‫חומצות אמיניות‬
‫דו‪-‬פפטיד‬
‫ההבדלים בין ‪ α‬חומצות אמיניות‬
‫חומצה אמינית כמונומר של חלבון‬
‫קביעת מטען על חומצה אמינית בתמיסה ב‪ - pH = 7 -‬דו‪-‬יון‬
‫חומצות אמיניות חיוניות‬
‫יצירת קשר אמידי‪/‬פפטידי‪ ,‬הידרוליזה של קשר אמידי‪/‬פפטידי‬
‫רישום נוסחת מבנה של דו‪-‬פפטיד‬
‫נוסחת מבנה מקוצרת של דו‪-‬פפטיד‬
‫נוסחת מבנה של דו‪-‬פפטיד בתמיסה ב‪pH = 7 -‬‬
‫דגשים‬
‫‪ .1‬מספור אטומי הפחמן לקביעת מיקום הקשרים הכפולים בחומצות שומן ייעשה מאטום הפחמן הרחוק‬
‫מהקצה הקרבוקסילי‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמיד ידע למספר את אטומי הפחמן במבנה הייוורת כדי לקבוע את תבנית הקשר‪.‬‬
‫כדי למספר יש לסמן את אטום הפחמן אליו קשורה קבוצת המתילול‪ , CH2OH ,‬כמספר ‪;5‬‬
‫את אטום הפחמן האחר שקשור לאטום החמצן לסמן כמספר ‪ ;1‬ממספרים את יתר אטומי הפחמן‬
‫בטבעת בהתאם‪.‬‬
‫‪ .3‬כשנתון איור של מולקולות סוכר‪ ,‬יש לבדוק אם הטבעת ישרה או הפוכה‪.‬‬
‫* אם מספור אטומי הפחמן הוא עם כיוון השעון‪ ,‬הטבעת ישרה‪.‬‬
‫* אם מספור אטומי הפחמן הוא נגד כיוון השעון‪ ,‬הטבעת הפוכה‪.‬‬
‫‪ .4‬סוג האנומר ‪ α -‬או ‪ - β‬ייקבע על‪-‬ידי מיקום קבוצת ‪ OH‬על אטום פחמן מספר ‪ 1‬בלבד‪.‬‬
‫אם הטבעת ישרה‪:‬‬
‫* האנומר הוא ‪ β‬כאשר קבוצת ה‪ OH -‬נמצאת מעל למישור הטבעת;‬
‫* האנומר הוא ‪ α‬כאשר קבוצת ה‪ OH -‬נמצאת מתחת למישור הטבעת‪.‬‬
‫אם הטבעת הפוכה‪:‬‬
‫* האנומר הוא ‪ β‬כאשר קבוצת ה‪ OH -‬נמצאת מתחת למישור הטבעת;‬
‫* האנומר הוא ‪ α‬כאשר קבוצת ה‪ OH -‬נמצאת מעל למישור הטבעת‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪59 ‬‬
‫צורות ייצוג של חומצות שומן‬
‫דוגמה‪ :‬חומצה אולאית‬
‫‪C18 :19, cis‬‬
‫רישום מקוצר‪:‬‬
‫נוסחה מולקולרית‪ C17H33COOH :‬או ‪C18H34O2‬‬
‫נוסחת מבנה מקוצרת‪:‬‬
‫‪O‬‬
‫‪OH‬‬
‫נוסחת מבנה מלאה‪:‬‬
‫‪H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪O‬‬
‫‪C‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪C‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪H H‬‬
‫‪  60‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד כותבים תשובה מלאה לשאלה שעוסקת‬
‫בהשוואה בין טמפרטורות התכה של חומצות שומן שונות?‬
‫בין מולקולות של חומצות שומן מתקיימות בעיקר אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס‪ ,‬ומעט קשרי מימן‪.‬‬
‫אין הבדל בחוזק קשרי המימן )בחומצות שומן בעלות מספר קבוצות קרבוקסיליות זהה(‪ ,‬לכן‬
‫אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס הן אלה המשפיעות על ערך טמפרטורות ההתכה‪.‬‬
‫הגורמים המשפיעים על חוזק אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס בין המולקולות של חומצות שומן‪:‬‬
‫א‪ .‬מספר אטומי הפחמן בשרשרת של חומצת השומן ‪ -‬גודל הענן האלקטרוני;‬
‫ב‪ .‬צפיפות האריזה של המולקולות‪ ,‬הנובעת מיכולת או מאי‪-‬יכולת של המולקולות להתארגן זו ליד זו‪.‬‬
‫התלמידים נדרשים להשוות‪:‬‬
‫‪ .1‬צפיפות אריזה של חומצת שומן רוויה לעומת חומצת שומן בלתי‪-‬רוויה )ציס או טרנס(;‬
‫‪ .2‬צפיפות אריזה של חומצת שומן חד לא‪-‬רוויה לעומת חומצת שומן רב לא‪-‬רוויה;‬
‫‪ .3‬צפיפות אריזה של חומצת שומן ציס לעומת חומצת שומן טרנס‪.‬‬
‫בשאלות העוסקות בחוזק האינטראקציות בין מולקולות של חומצות שומן התלמידים מתבקשים לערוך‬
‫השוואה‪.‬‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בשלושה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נבנה טבלה‪ ,‬ונרשום בה את הגורמים הרלוונטיים לחומצות השומן הנתונות‪.‬‬
‫חומצת‬
‫השומן‬
‫מספר אטומי הפחמן בשרשרת‬
‫רוויה‪/‬לא‪-‬רוויה‬
‫ציס‪/‬טרנס‬
‫מספר קשרים‬
‫כפולים‬
‫‪ .2‬נסביר כיצד הגורמים שזיהינו משפיעים על חוזק האינטראקציות‪ .‬בשלב זה יש להתייחס למידת‬
‫המשיכה החשמלית בין המולקולות‪.‬‬
‫‪ .3‬נסיק מסקנה‪ ,‬ונכתוב תשובה סופית‪.‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪61 ‬‬
‫דוגמה א'‬
‫בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על חומצות שומן‪.‬‬
‫חומצת השומן‬
‫רישום מקוצר לנוסחה‬
‫של חומצת השומן‬
‫טמפרטורת‬
‫ההתכה ) ‪(  C‬‬
‫פלמיטית‬
‫‪C16 : 0‬‬
‫‪63‬‬
‫אולאית‬
‫‪C18 :19, cis‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .2‬הסבר מדעי‬
‫‪ .1‬טבלת השוואה‬
‫הסבירו את ההבדל בין טמפרטורת ההתכה של חומצה פלמיטית לבין טמפרטורת ההתכה של חומצה‬
‫אולאית‪.‬‬
‫‪ .3‬מסקנה‬
‫חומצת‬
‫השומן‬
‫מספר אטומי‬
‫הפחמן בשרשרת‬
‫רוויה‪/‬‬
‫לא‪ -‬רוויה‬
‫ציס‪/‬טרנס‬
‫מספר קשרים‬
‫כפולים‬
‫במולקולה‬
‫פלמיטית‬
‫‪16‬‬
‫רוויה‬
‫—‬
‫—‬
‫אולאית‬
‫‪18‬‬
‫לא רוויה‬
‫ציס‬
‫‪1‬‬
‫לחומצה פלמיטית יש ענן אלקטרונים קטן מאשר לחומצה אולאית‪ ,‬ובכל זאת טמפרטורת ההתכה‬
‫של חומצה פלמיטית גבוהה יותר‪.‬‬
‫חומצה פלמיטית היא חומצת שומן רוויה‪ .‬המולקולות של חומצה פלמיטית פרושות עקב סיבוב‬
‫חופשי סביב כל הקשרים הקוולנטיים היחידים‪ .‬לכן המולקולות נארזות באריזה צפופה והמרחק‬
‫ביניהן קטן יחסית‪ .‬בשל האריזה הצפופה אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס בין המולקולות חזקות‪.‬‬
‫חומצה אולאית היא חומצת שומן לא‪-‬רוויה‪ .‬הקשר הכפול בכל מולקולה הוא במבנה ציס‪.‬‬
‫המולקולות של חומצה אולאית כפופות משום שאין סיבוב חופשי סביב הקשר הכפול‪ .‬לכן האריזה‬
‫של המולקולות אינה צפופה‪ ,‬והמרחק ביניהן גדול יחסית‪ ,‬ואינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס בין‬
‫המולקולות חלשות יותר‪.‬‬
‫ככל שאינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס חזקות יותר‪ ,‬יש להשקיע יותר אנרגיה כדי להחליש ולנתק אותן‪,‬‬
‫וטמפרטורת ההתכה תהיה גבוהה יותר‪.‬‬
‫טמפרטורת ההתכה של חומצה פלמיטית גבוהה מזו של חומצה אולאית בגלל ההבדל‬
‫בצפיפות האריזה‪.‬‬
‫‪  62‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫דוגמה ב'‬
‫בטבלה שלפניכם מוצגים נתונים על חומצות שומן‪.‬‬
‫חומצת השומן‬
‫רישום מקוצר לנוסחה‬
‫של חומצת השומן‬
‫טמפרטורת‬
‫ההתכה ) ‪(  C‬‬
‫אולאית‬
‫‪C18 :19, cis‬‬
‫‪13‬‬
‫אלאידית‬
‫‪C18 :19, trans‬‬
‫?‬
‫‪ .2‬הסבר מדעי‬
‫‪ .1‬טבלת השוואה‬
‫קבעו אם טמפרטורת ההתכה של חומצה אלאידית גבוהה מ‪ 13C -‬או נמוכה מ‪. 13C -‬‬
‫נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪ .3‬מסקנה‬
‫חומצת‬
‫השומן‬
‫מספר אטומי‬
‫הפחמן בשרשרת‬
‫רוויה‪/‬‬
‫לא‪ -‬רוויה‬
‫ציס‪/‬טרנס‬
‫מספר קשרים‬
‫כפולים‬
‫במולקולה‬
‫אולאית‬
‫‪18‬‬
‫לא רוויה‬
‫ציס‬
‫‪1‬‬
‫אלאידית‬
‫‪18‬‬
‫לא רוויה‬
‫טרנס‬
‫‪1‬‬
‫שתי המולקולות של חומצות השומן הן איזומרים גאומטריים זו לזו‪ ,‬ולכן ענן האלקטרונים זהה‪.‬‬
‫חומצה אלאידית היא חומצת שומן לא‪-‬רוויה עם קשרים כפולים במבנה טרנס‪ ,‬ואילו חומצה‬
‫אולאית היא חומצת שומן לא‪-‬רוויה עם קשרים כפולים במבנה ציס‪ .‬בשני האיזומרים אין סיבוב‬
‫חופשי סביב הקשר הכפול‪ ,‬אך המולקולות במבנה טרנס כפופות פחות‪ ,‬ולכן נארזות בצפיפות‬
‫גדולה יותר‪ .‬נוצרות יותר אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס בין המולקולות של חומצה אלאידית‪.‬‬
‫המולקולות של חומצה אולאית )ציס( כפופות יותר‪ ,‬ולכן הן נארזות בצפיפות פחותה‪ ,‬המרחק‬
‫ביניהן גדול יחסית‪ ,‬ואינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס שנוצרות בין המולקולות חלשות יותר‪.‬‬
‫לפיכך האנרגיה הדרושה להחלשתן ולניתוקן של אינטראקציות ון‪-‬דר‪-‬ולס בחומצה אלאידית תהיה‬
‫גבוהה יותר‪ ,‬וטמפרטורת ההתכה תהיה גבוהה מזו של חומצה אולאית‪.‬‬
‫לחומצה אלאידית טמפרטורת התכה גבוהה מ‪. 13C -‬‬
63  ‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫איזומרים של גלוקוז‬
‫נוסחת הייוורת‬
CHO
CH2OH
|
H  C OH
O
H
HO
OH
H
|
HO  C H
|
OH
‫נוסחת פישר‬
H
H  C OH
H
(Glc) ‫גלוקוז‬
|
H  C OH
|
H
C H 2OH
OH
CHO
CH2OH
|
H  C OH
O
HO
OH
H
|
HO  C H
|
H
OH
H
H
HO  C H
(Gal) ‫גאלאקטוז‬
‫איזומר של גלוקוז‬
4 ‫בפחמן מספר‬
|
H  C OH
|
H
C H 2OH
OH
CHO
CH2OH
|
HO  C H
O
H
HO
OH
H
OH
|
HO  C H
|
HO
H  C OH
H
(Man) ‫מאנוז‬
‫איזומר של גלוקוז‬
2 ‫בפחמן מספר‬
|
H  C OH
|
H
C H 2OH
H
CHO
CH2OH
|
H  C OH
O
H
OH
H
|
H  C OH
|
HO
H
OH
H
OH
H
H  C OH
|
H  C OH
|
C H 2OH
(Alo) ‫אלוז‬
‫איזומר של גלוקוז‬
3 ‫בפחמן מספר‬
‫ חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬ 64
‫נוסחת הייוורת‬
CHO
CH2OH
|
H  C OH
O
HO
H
OH
H
|
H  C OH
|
H
‫נוסחת פישר‬
H
HO  C H
H
(Gul) ‫גולוז‬
‫איזומר של גלוקוז‬
4-‫ ו‬3 ‫בפחמנים מספר‬
|
H  C OH
|
OH
C H 2OH
OH
CHO
CH2OH
|
HO  C H
O
HO
H
OH
H
H
|
H  C OH
|
HO
HO  C H
H
(Ido) ‫אידוז‬
‫איזומר של גלוקוז‬
4-‫ ו‬3 ,2 ‫בפחמנים מספר‬
|
H  C OH
|
C H 2OH
H
OH
CHO
CH2OH
|
HO  C H
O
H
HO
OH
H
H
HO
|
H  C OH
|
H  C OH
H
(Alt) ‫אלטרוז‬
‫איזומר של גלוקוז‬
3-‫ ו‬2 ‫בפחמנים מספר‬
|
H  C OH
|
C H 2OH
H
OH
CHO
CH2OH
|
HO  C H
O
HO
H
OH
H
OH
|
HO  C H
|
HO
HO  C H
H
|
H  C OH
|
H
H
C H 2OH
(Tal) ‫טאלוז‬
‫איזומר של גלוקוז‬
4-‫ ו‬2 ‫בפחמנים מספר‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪65 ‬‬
‫חושבים תשובה‬
‫כיצד קובעים תבנית קשר של דו‪-‬סוכר?‬
‫דוגמה‬
‫ציינו את תבנית הקשר הגליקוזידי בדו‪-‬סוכר לקטוז ואת אטומי הפחמן שקשר זה נוצר ביניהם )עמדות‬
‫הקישור(‪.‬‬
‫לקטוז‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪CH2OH‬‬
‫‪O‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪CH2OH‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫גלקטוז‬
‫גלוקוז‬
‫את התשובה לשאלה נכתוב בחמישה שלבים‪.‬‬
‫‪ .1‬נסמן את אטום פחמן מספר ‪ 5‬ולאחר מכן את אטום פחמן מספר ‪ 1‬בשתי הטבעות‪.‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪CH2OH‬‬
‫‪O‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪1‬‬
‫אטום פחמן מספר ‪1‬‬
‫הוא אטום הפחמן‬
‫הקשור מצדו האחר‬
‫של אטום החמצן‬
‫בטבעת‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫‪5‬‬
‫‪O‬‬
‫‪O‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪5‬‬
‫‪CH2OH‬‬
‫גלוקוז‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫גלקטוז‬
‫אטום פחמן מספר ‪ 5‬הוא‬
‫אטום הפחמן הקשור‬
‫לקבוצת המתילול ולאטום‬
‫החמצן שבטבעת‪.‬‬
‫‪  66‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫‪ .2‬נמספר את יתר אטומי הפחמן בשתי הטבעות ונקבע לגבי כל אחת מהטבעות אם היא ישרה או הפוכה‪.‬‬
‫מספור אטומי‬
‫הפחמן נגד כיוון‬
‫השעון ‪ -‬הטבעת‬
‫הפוכה‪.‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪6 CH OH‬‬
‫‪2‬‬
‫‪O‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪CH2OH‬‬
‫‪5‬‬
‫‪O‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪6‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪2‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪3‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪4‬‬
‫מספור אטומי‬
‫הפחמן עם כיוון‬
‫השעון ‪ -‬הטבעת‬
‫ישרה‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫גלקטוז‬
‫גלוקוז‬
‫‪ .3‬נקבע בין אילו אטומי פחמן נוצר הקשר הגליקוזידי‪.‬‬
‫הקשר הגליקוזידי בלקטוז‬
‫נוצר בין אטום פחמן ‪ C1‬בטבעת הגלקטוז‬
‫לבין אטום פחמן ‪ C4‬בטבעת הגלוקוז‪.‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪6 CH OH‬‬
‫‪2‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪O‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪6 CH2OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪2‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪3‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪4‬‬
‫‪H‬‬
‫גלקטוז‬
‫גלוקוז‬
‫‪ .4‬נקבע את תבנית הקשר הגליקוזידי‪.‬‬
‫תבנית הקשר הגליקוזידי היא ‪ ,β‬כי קבוצת ‪ OH‬שהייתה על פחמן ‪ C1‬לפני‬
‫היווצרות הקשר‪ ,‬הייתה מעל למישור הטבעת הישרה‪.‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪CH2OH‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6 CH2OH‬‬
‫גלוקוז‬
‫‪ .5‬נסכם‪:‬‬
‫הקשר הגליקוזידי בלקטוז הוא )‪.  (1  4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪O‬‬
‫‪H‬‬
‫‪O‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫‪H‬‬
‫‪2‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪6‬‬
‫‪H‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪OH‬‬
‫‪4‬‬
‫‪H‬‬
‫‪3‬‬
‫‪H‬‬
‫גלקטוז‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪67 ‬‬
‫ניתוח קטע ממאמר מדעי‬
‫תכנים ודגשים‬
‫שאלה מס' ‪ 2‬בבחינת הבגרות היא שאלה על קטע מדעי לא‪-‬מוכר‪ .‬שאלה זו עוסקת באוריינות כימית‪ ,‬והיא‬
‫מקדמת אוריינות מדעית‪ ,‬מתמטית ולשונית וכן מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה‪ .‬התלמידים נדרשים להבין‬
‫טקסט העוסק בנושאים מדעיים‪ ,‬ליישם ידע קודם ומיומנויות חשיבה כדי לפתור את הבעיות שמוצגות‬
‫בקטע‪.‬‬
‫השאלה אינה מתמקדת בפרק לימוד אחד בלבד‪ ,‬לכן דרוש לתלמידים ידע מדעי בכל הנושאים מתכנית‬
‫הלימודים‪.‬‬
‫שאלות על מאמר מאפשרות לתלמידים לקשר בין המושגים והתאוריות שלמדו בשיעורי הכימיה לבין‬
‫תופעות‪ ,‬אירועים ובעיות מחיי היום‪-‬יום‪.‬‬
‫תהליך הקריאה של קטע מדעי הוא תהליך פעיל הדורש הבנה מעמיקה‪ ,‬הבניית ידע חדש וקישורו לידע‬
‫קודם על‪-‬ידי יצירת משמעויות חדשות‪.‬‬
‫לצורך משימה מורכבת זו נדרשים הדרכה ואימון מתאימים‪ .‬לכן במהלך הוראת הכימיה‪ ,‬החל מכיתה י'‬
‫ועד בחינת הבגרות‪ ,‬חשוב לפתור שאלות כאלה רבות ככל האפשר‪.‬‬
‫כללים לקריאת שאלת מאמר‬
‫‪ .1‬יש לקרוא בעיון את הקטע הנתון ולרשום מהו המשפט המרכזי או הרעיון המרכזי של כל פסקה‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לקרוא בעיון את השאלות‪ .‬בעזרת המשפטים המרכזיים או הרעיונות המרכזיים יש למצוא בקטע‬
‫את המידע שעוזר לפתרון הבעיה ולסמנו בעזרת עט סימון‪.‬‬
‫‪ .3‬יש לנסח את התשובה בהתאם למבנה השאלה‪ .‬יש לשים לב למבנה השאלה‪ :‬מהי מילת השאלה או‬
‫ההוראה‪ ,‬ומהי השאלה בעצמה‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לבדוק את התשובה‪ :‬האם יש בה מה שביקשו בשאלה? האם אין בה מידע מיותר?‬
‫על‪-‬פי מודל שהוצע ע"י מקסים פלדמן אוסיצקי – דוקטוראנט ללשון – האוניברסיטה העברית‪.‬‬
‫‪  68‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫גרפים במאמר‬
‫שאלות מאמר כוללות בדרך כלל גרפים‪ ,‬לכן כדאי להקדיש זמן ללימוד שיטתי של נושא זה בכיתה‪.‬‬
‫כדי להסיק מסקנות מייצוג גרפי התלמידים נדרשים‪...‬‬
‫‪ .1‬להכיר סוגי גרפים שונים‪ :‬עמודות‪ ,‬עוגה‪ ,‬גרף רציף;‬
‫‪ .2‬להבין בעזרת כותרת מה מוצג בגרף;‬
‫‪ .3‬לקבוע מה מייצג כל ציר בגרף;‬
‫‪ .4‬לקבוע מהם המשתנה התלוי והמשתנה הבלתי‪-‬תלוי;‬
‫‪ .5‬לקבוע מהי המגמה המוצגת בגרף;‬
‫‪ .6‬ליישם ידע מדעי;‬
‫‪ .7‬להסיק מסקנות בעזרת הגרף‪.‬‬
‫דוגמה מתוך בחינת הבגרות ‪2012‬‬
‫במהלך ניסוי להסרת האבנית באמצעות חומץ ביתי‪ ,‬נמדד הנפח של )‪ CO 2(g‬שנפלט‪.‬‬
‫קבעו איזה מהגרפים ‪ III - I‬שלפניכם‪ ,‬יכול לתאר נכון את הנפח של )‪ CO 2(g‬כתלות בזמן‪.‬‬
‫נמקו את קביעתכם‪.‬‬
‫זמן‬
‫)דקות(‬
‫נפח )‪CO 2(g‬‬
‫נפח )‪CO 2(g‬‬
‫נפח )‪CO 2(g‬‬
‫)מ"ל(‬
‫)מ"ל(‬
‫)מ"ל(‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫זמן‬
‫)דקות(‬
‫‪I‬‬
‫‪60‬‬
‫‪II‬‬
‫‪0‬‬
‫זמן‬
‫)דקות(‬
‫‪60‬‬
‫‪III‬‬
‫סוג הגרף‪ :‬הגרפים רציפים‪.‬‬
‫המשתנים‪ :‬המשתנה הבלתי‪-‬תלוי הוא הזמן )ציר ‪ (x‬והמשתנה התלוי הוא נפח )‪) CO 2(g‬ציר ‪.(y‬‬
‫מגמת הגרף‪ :‬בגרף ‪ I‬נפח הגז קבוע לאורך הזמן‪.‬‬
‫בגרף ‪ II‬נפח הגז עולה במשך ‪ 60‬דקות מתחילת הניסוי ולאחר מכן הנפח נשאר קבוע‪.‬‬
‫בגרף ‪ III‬נפח הגז עולה בקצב קבוע‪.‬‬
‫‪0‬‬
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪69 ‬‬
‫יישום ידע מדעי‪ :‬ניעזר במאמר‪.‬‬
‫כתוצאה מהתגובה בין האבנית‪ , CaCO 3(s) ,‬לבין יוני הידרוניום‪ , H 3O +(aq) ,‬נפלט )‪. CO 2(g‬‬
‫לכן הנפח של פחמן דו‪-‬חמצני עולה במשך ‪ 60‬הדקות הראשונות‪ .‬בדקה ה‪ 60 -‬נפח הפחמן הדו‪-‬חמצני‬
‫מפסיק לעלות ונותר קבוע‪ ,‬כי הכלי סגור‪ ,‬והתגובה הסתיימה )בהסתמך על הכתוב בקטע‪" :‬כעבור שעה כל‬
‫האבנית מגיבה"(‪.‬‬
‫הסקת מסקנות‪ :‬גרף ‪ II‬יכול לתאר נכון את הנפח של פחמן דו‪-‬חמצני‪ , CO 2(g) ,‬כתלות בזמן‪.‬‬
‫הנחיות לכתיבת מאמר‬
‫ההנחיות לכתיבת המאמרים‪ ,‬והמאמרים המכילים שאלות‪ ,‬תשובות וניתוח‪ ,‬מתפרסמים באתר המפמ"ר‪:‬‬
‫‪.http://www.education.gov.il/mivzak/chemistry/index.html‬‬
‫‪  70‬חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫נספח‬
‫ערכי אלקטרושליליות של יסודות על‪-‬פי פאולינג‬
‫‪H‬‬
‫‪He‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪Ne‬‬
‫‪F‬‬
‫‪N‬‬
‫‪C‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪B‬‬
‫‪Be‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪Li‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪Si‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪Mg‬‬
‫‪Na‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪Ga‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪Ca‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪K‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪In‬‬
‫‪Sr‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪Rb‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪4.0‬‬
‫‪O‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪Ar‬‬
‫‪C‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪S‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪Kr‬‬
‫‪Br‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪Se‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪As‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪Ge‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪I‬‬
‫‪Te‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪Sb‬‬
‫‪1.9‬‬
‫‪Sn‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪Xe‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪P‬‬
‫‪1.7‬‬
71  ‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬
‫רשימת תגובות בחומצות ובסיסים‬
‫תגובות שהתלמידים צריכים להכיר ולנסח‬
‫ תגובות לקבלת תמיסה מימית חומצית‬.‫א‬
1. H 2 O (  )  HX (g) 
 H 3O  (aq)  X  (aq)
(X : C, Br, I)
2. H 2 O (  )  HNO3(  ) 
 H 3O  (aq)  NO3 (aq)
3. 2H 2 O (  )  H 2SO 4(  ) 
 2H 3O  (aq)  SO 4 2 (aq)

 H3O (aq)  R  COO(aq)
4. H 2O( )  R  COOH() 

(R : H, CH3 , CH3CH 2 ...)
‫ תגובות לקבלת תמיסה מימית בסיסית‬.‫ב‬

 NH 4 (aq)  OH (aq)
1. NH3(g)  H 2O() 


 R  NH3 (aq)  OH (aq)
2. R  NH 2(g)  H 2O( ) 

(R : CH3 , CH3CH 2 )
3. NaOH (s) 
 Na  (aq)  OH  (aq)
4. HCO3 (aq) 
 CO 2(g)  OH  (aq)
(‫ תגובת סתירה )ניסוח נטו‬.‫ג‬
H 3O  (aq)  OH  (aq) 
 2H 2 O (  )
HX(g) ‫ לבין‬NH3(g) ‫ התגובה בין‬.‫ד‬
NH 3(g)  HX (g) 
 NH 4 X (s)
‫ תגובה של היון מימן פחמתי עם חומצה‬.‫ה‬
HCO3 (aq)  H 3O  (aq) 
 CO 2(g)  2H 2 O (  )
‫ חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬ 72
(‫ ולא לדעת לנסח אותן )הניסוח יינתן בתוך השאלה‬,‫תגובות שהתלמידים צריכים להכיר‬
‫ תגובות עם מים‬.‫א‬
Na 2 CO3(s)  H 2 O (  ) 
 2Na  (aq)  HCO3 (aq)  OH  (aq)
NaH (s)  H 2 O (  ) 
 Na  (aq)  H 2(g)  OH  (aq)
Na 2 O (s)  H 2 O (  ) 
 2Na  (aq)  2OH  (aq)
‫ מלח פחמתי‬.1
‫ הידריד מתכתי‬.2
‫ תחמוצת מתכתית‬.3
‫מתכתית‬-‫ תחמוצת אל‬.4
SO 2(g)  H 2 O (  ) 
 H 2SO 3(aq)
H 2 O (  )  H 2SO 3(aq) 
 H 3O  (aq)  HSO3 (aq)
Na (s)  H 2 O (  ) 
 Na  (aq)  12 H 2(g)  OH  (aq)
‫ מתכת אלקלית‬.5
‫ תגובות של תמיסה חומצית‬.‫ב‬
Zn (s)  2H 3O  (aq) 
 Zn 2  (aq)  H 2(g)  2H 2 O (  )
CO 32  (aq)  2H 3O  (aq) 
 CO 2(g)  3H 2 O (  )
CaCO3(s)  2H 3O  (aq) 
 Ca 2 (aq)  CO 2(g)  3H 2 O (  )
Na 2 O (s)  2H 3O  (aq) 
 2Na  (aq)  3H 2 O (  )
‫ עם מתכת‬.1
‫ עם מלח פחמתי מסיס‬.2
(CaCO3(s) ) ‫ עם גיר‬.3
‫ עם תחמוצת מתכתית‬.4
‫ תגובות של תמיסה בסיסית‬.‫ג‬
CO2(g) ‫ עם‬.1
CO 2(g)  2OH  (aq) 
 CO 32  (aq)  H 2 O (  )
CO 2(g)  Ca 2 (aq)  2OH  (aq) 
 CaCO3(s)  H 2 O (  ) -
CO2(g) ‫ מי סיד צלולים עם‬.2
‫חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה ‪73 ‬‬
‫רשימת חומצות אמיניות‬
‫הקבוצה הצדדית ‪R‬‬
‫שם החומצה‬
‫הקבוצה הצדדית ‪R‬‬
‫שם החומצה‬
‫גליצין ‪G y‬‬
‫‪H‬‬
‫תראונין ‪Thr‬‬
‫אלאנין ‪Aa‬‬
‫‪CH3‬‬
‫אספרגין ‪Asn‬‬
‫‪CH 2 CONH 2‬‬
‫ואלין ‪Va‬‬
‫‪CH(CH3 ) 2‬‬
‫גלוטמין ‪Gn‬‬
‫‪CH 2 CH 2 CONH 2‬‬
‫לויצין ‪Leu‬‬
‫‪ C HOH‬‬
‫|‬
‫‪CH3‬‬
‫איזולויצין ‪I e‬‬
‫פרולין* ‪Pro‬‬
‫‪CH 2 CH(CH3 )2‬‬
‫חומצה אספרטית ‪Asp‬‬
‫‪CH 2 COOH‬‬
‫‪CH(CH3 )CH 2 CH3‬‬
‫חומצה גלוטמית ‪Gu‬‬
‫‪CH 2 CH 2 COOH‬‬
‫‪CH 2 CH 2‬‬
‫‪‬‬
‫ליזין ‪Lys‬‬
‫‪CH 2 CH 2 CH 2 CH 2 NH 2‬‬
‫‪CH‬‬
‫‪CH 2‬‬
‫פניל‪-‬אלאנין ‪Phe‬‬
‫‪NH‬‬
‫ארגינין ‪Arg‬‬
‫‪CH 2‬‬
‫טירוזין ‪Tyr‬‬
‫‪OH‬‬
‫טריפטופן ‪Trp‬‬
‫‪CH 2‬‬
‫‪CH 2‬‬
‫‪NH‬‬
‫||‬
‫‪CH 2 CH 2 CH 2 NH  C NH 2‬‬
‫‪H‬‬
‫‪N‬‬
‫היסטידין ‪His‬‬
‫‪CH 2‬‬
‫ציסטאין ‪Cys‬‬
‫‪N‬‬
‫‪CH 2SH‬‬
‫‪NH‬‬
‫סרין ‪Ser‬‬
‫‪CH 2 OH‬‬
‫מתיונין ‪Met‬‬
‫* הקבוצה הצדדית ‪ R‬קשורה לפחמן ‪ α‬ולקבוצה האמינית במבנה טבעתי‪.‬‬
‫‪CH 2 CH 2SCH3‬‬
72
Hf
57-71

56
Zr
Rf

Ra
226.03
Fr
(223)


104
89-103
88
87
Ce
140.12
90
Th
232.04
La
89
Ac
(227)
58
57
138.91
(262)
Db
105
180.95
Ta
73
92.91
Nb
41
(261)
178.49
Ba
137.34
Cs
132.91
91.22
55
Y
88.91
Sr
87.62
85.47
40
Rb
39
50.94
V
231.04
Pa
91
140.91
Pr
59
(266)
Sg
106
183.85
W
74
95.94
Mo
42
52.00
Cr
238.03
U
92
144.24
Nd
60
(264)
Bh
107
186.2
Re
75
(99)
Tc
43
54.94
Mn
237.05
Np
93
(145)
Pm
61
(269)
Hs
108
190.20
Os
76
101.07
Ru
44
55.85
Fe
Rh
(242)
Pu
94
150.35
Sm
62
(268)
Mt
109
192.2
Ir
77
102.91
(243)
112
200.59
Hg
80
112.40
Cd
48
65.37
Zn
Al
113
204.37
Tl
81
114.82
In
49
69.72
Ga
31
26.98
Si
114
207.19
Pb
82
118.69
Sn
50
72.59
Ge
32
28.09
P
115
208.98
Bi
83
121.75
Sb
51
74.92
As
33
30.97
116
(210)
Po
84
127.60
Te
52
78.96
Se
34
32.06
S
16
117
(210)
At
85
126.90
I
53
79.90
Br
35
35.45
Cl
17
118
(222)
Rn
86
131.30
Xe
54
83.80
Kr
36
39.95
Ar
18
20.18
96
157.25
Gd
64
(272)
(247)
(247)
Bk
97
158.92
Tb
65
(285)
(251)
Cf
98
162.50
Dy
66
(284)
(254)
Es
99
164.93
Ho
67
(289)
101
168.93
Tm
69
(292)
(253)
(256)
Fm Md
100
167.26
Er
68
(288)
(254)
No
102
173.04
Yb
70
(257)
Lr
103
174.97
Lu
71
***
***
‫*** לא קיים עדיין‬
Rg Uub Uut Uuq Uup Uuh Uus Uuo
111
196.97
Au
79
107.87
Ag
47
63.54
Cu
Am Cm
95
151.96
Eu
63
(271)
Ds
110
195.09
Pt
78
106.4
Pd
46
58.93
45
Ni
58.71
Co
38
30
37
Ti
47.90
29
Sc
44.96
28
40.08
27
Ca
26
K
25
39.10
24
20
19
23
24.31
22
21
Mg
15
19.00
Ne
22.99
14
16.00
F
Na
13
14.01
O
12
12.01
N
11
10.81
C
9.01
B
Be
6.94
9
Li
8
10
7
4
3
6
4.00
5
He
2
H
‫מערכה מחזורית‬
1.01
1
‫ חומר למחשבה לכיתה י"א | מדריך למורה‬ 74