Spirit of Purim א-לה-בלנקו * ליעל ויוסי כהן מזל טוב לרגל חתונת בתכם נוגה עם בחיר ליבה We clear the table before assembling our mishloach manos. I count out fifty baskets and we place three hot pretzels and a small container of mustard sauce in each. * ורדה ואירה שרקנסקי סבא וסבתא לנכדה חדשה בשם עדי. מזל טוב! “So many, Ima!” the three-year old says, his eyes wide with ”?delight. “Why so many * איחולים חמים לדבי ,חביאר ,מיקה ועלמה לרגל הולדת ינאי, התינוק החדש במשפחה Because this year we are not just going to give to our friends. This year, in the true spirit of Purim, we will give our neighbors, too. The ones we nod hello to but do not go on and off. Old, young, in between. Purim is about community, and, after all, ?are we not all one community * אלפרדו נמרובסקי בן .70ברכות לבריאות טובה ,שמחה ונחת. עד !120 * ברכות חמות לבת' ,פיוטר ויותם עם הולדת הבת אביטל. כמו כן שלוחות ברכותינו לג'ואן ובוב ,הסבים המאושרים * מזל טוב לענת ,אריאל ,אלון ומאיה הרביץ על הולדת הבת יעל. איחולינו לכרמלה וקרלוס הסבים הגאים * לעופר לוי היקר שלנו ,מזל טוב לרגל בת המצווה של הבת נוי * למשפחת מסעדת "ציונה" מזל טוב על הולדת הבת והנכדה -לורין למסירת הודעות משמחות לאה בלנק02-5827281- The girls dress up like witches, the boys, firemen. Some families have themes, but mine never manages to stick to one. We knock on doors, and give, and receive. We introduce ourselves. We find out their names in turn. One door is answered by an older woman in a nightdress. Her eyes look tired. “You can’t come in now,” she says abruptly. “We just want to give you this!” I lift up the basket. My children smile at her uncertainly. “Oh!” she says. “One minute!” she vanishes into her house. She returns with a chocolate bar which she hands to me. ”!“Happy Purim!” she calls after us. “It is good chocolate When we turn to wave back, we see that she is smiling. Dina Neuman גזור ושמור :הודעות ואירועים עתידיים בשכונה ההרשמה למסגרות הגיל הרך במינהל הקהילתי בעיצומה .התקשרו עוד היום לתפוס מקום במשפחת הפעוטונים ,עם הגננות שכולנו מכירים! ברוך הבא רפ"ק אברהם סער ,מפקדה החדש של נקודת המשטרה בגבעה הצרפתית ואיחולי הצלחה למפקד היוצא רפ"ק עופר דרור, בתפקידו החדש. "דייר" חדש במינהל הקהילת!י! השוטר הקהילתי של הגבעה הצ�ר פתית ,רס"ר רון חזן ,החל בחודש פברואר לקבל קהל במינהל .יש לוודא שעה לפני שמגיעים למשרדו שהוא נמצא ולא מסתובב בשטח. טלפון050-5063494 : חלל הלימודים והעבודה במינהל "ה-אופיס" פתוח בימים א'-ו' בוקר וערב (פנו למינהל עבור השעות המדוייקות) .אתם מוזמנים ליהנות מהשקט ואווירה הידידותית. מקום ורעיונות לימי הולדת מקוריים ניתן למצוא במינהל הקהילתי! פנו לקרן 02-5416000לפרטים. מרץ מביא עמו שלל אירועים! רשמו ביומנים וודאו לקראת התאריכים המיועדים שהפרטים לא השתנו 5416000 שבתרבות בבוקר במינהל הקהילתי אחר הצהריים במינהל הקהילתי 4/3הרצאה מטעם הפקולטה למשפטים על זכויות בני הגיל השלישי במינהל הקהילתי — מיועד לגמלאים ולכל מי שדואג להם סיפור אחר הצהריים במינהל הקהילתי 10/3שעת 10/3יום האשה יחגג ביום שלישי ,10.3.15שעה שמונה בערב, במינהל הקהילתי .בתוכנית" :שמש על עירי"-ספורי נשים ו"רגעים של אושר"-מופע בדור נשי .כרטיס כניסה :בגדים במצב טוב אשר יתרמו למעון לנשים מוכות. 13/3מרתון ירושלים הבין לאומי מגיע שוב לשכונה ויעבור בשעות הבוקר בציר צ'רצ'יל .כרגיל נחכה שם עם משרוקיות ,שלטים ואווירה מצוינת! 24/3יום המעשים הטובים פעילות ותחרות :חידוש בצבע ועוד במגוון אזורים ברחבי השכונה-כדאי להצטרף! לפרטים :העור בדת הקהילתית 02-5416000 31/3יריד ,שוק קח-תן של בגדים ,משחקים חפצי בית ועוד לכבוד חג הפסח! (את החפצים הביאו עמכם לאירוע) .הזדמנות טובה להתחדש. במהלך מרץ תתקיים שבת סטודנטים במעונות בשיתוף השכונה והמינהל .עקבו אחר הפרסומים @ לעדכונים שוטפים פנו למזכירות לקבלת העידכון השבועי במייל הצטרפו לקבוצת הפייסבוק השכונתית "הגבעה הצרפתית והסביבה" יל של רמת אשכול ,הגבעה הצרפתית, הפשקוו גבעת המבתר ומעונות הסטודנטים גיליון 16 מרץ 2015 עורכת ראשית עדנה לוי | עיצוב גרפי אלי רטנר | רכזת מערכת הילית ישראל | מערכת :רונית כהן גלוזברג ,איתי ליטמן ,שרון טוקר, נעמה לוי אשל ,נטע אונטרמן ,סיגל מור בר–כוכבא ,דסי לפקוביץ | טל | 02-5416000 .מייל [email protected] ליצן רפואי לא מה שחשבתם לליצן פפה אין הרבה טריקים בכיסי המכנר סיים .יש לו גרביים צבעוניים ,מכנסיים שחור רים גדולים מגמ"ח במאה שערים ועליהם טלאים צבעוניים ,חולצה מעוטרת בפרחים ועליה וסט אפור .על הגב תיק צבעוני משובץ, ועל ראשו קשורה חולצה מפוספסת בכחול לבן .אה ,וכמובן ,במרכז הפנים נח לו אף עגול ואדום .פפה הוא ליצן רפואי .הוא מגיע לבית החולים הר הצופים פעמיים בשבוע ומסר תובב במחלקת אשפוז יום ,במחלקת ילדים, ולפעמים בחדר מיון .בבוקר יום שני אחד של פברואר ,הצטרפתי אליו כדי לגלות איך נראה ליצן רפואי בפעולה. בשיחה הקצרה שאנחנו מנהלים בכניסה לבית החולים ,שנינו מחפשים אחר מילים .אני סקרנית לדעת איזה נתיב חיים מוביל אדם להפוך לליצן רפואי .הוא מנסה להבין מי אני ומה בדיוק אני מחפשת .אני מתלווה אליו אל המעלית הפנימית שמובילה למחלקת ילדים. רגע לפני שאנחנו נכנסים ,הוא מסתובב ואומר" :אני צריך להזהיר אותך ,לפעמים אני יכול להיות קצת עצבני" .וזה רק הדבר המפר תיע הראשון שקורה באותו הבוקר. הדבר השני ,הוא האווירה שאופפת אותו. בניגוד למה שחשבתם ,פפה לא בא להצחיק. קשה לתאר את הבעת פניו כשהוא מסתובב במסדרון .הוא עובד כאן משנת ,2003מכיר את כולם ,ועדיין הדרך הטובה ביותר לתאר את ההבעה השפוכה על פניו כשהוא מפנה "מה העניינים" לכל הכיוונים ,היא תמיהה, כאילו אומר" ,מה אני עושה כאן? מה אתה עושה כאן? מה כולנו עושים כאן?". בחזרה לכיסי המכנסיים של פפה ,ולטריקים שלו .יש שם בועות סבון שמתברר שעובדות על כולם ,יש כפפות חד פעמיות שהופכות לכל מיני סוגים של פרצופים ,כדורים צבעור ניים ופונפונים מעוכים לתרגילי זריזות ידיים, פנס של אורות צבעוניים ובקבוק חלב לבובה שמתרוקן ומתמלא מחדש .באחד מחדרי האשפוז הוא שולף מכיס פנימי של המכר נסיים תרנגולת גומי צהובה .וזה הכל .בלי בלונים בצורות ,בלי כריות מפליצות ,ובלי גימיקים אחרים .פשוט פפה ,והאינטראקציה איתו .בחדר האשפוז הראשון הוא עושה שלל צורות מכפפות גומי .בחדר השני הוא עוזר לשכנע ילדה מוגבלת בתנועה ובשפה לבלוע את התרופות שלה ,במסדרון הוא מותקף על ידי שני ילדים שמסיעים על הרצפה מכור נית בשלט רחוק שמנסה לטפס לו על הרגל. פפה מרים אותה ,מאכיל אותה חלב מבקר בוק פלסטיק ומניח אותה על גבו עד שהיא משמיעה גרפס רעשני .בחדר הבא אבא מנהל עם אחד מאנשי הצוות שיחה נמרצת בערר בית ,ופפה מסיט את תשומת לבו של הילד השוכב במיטה בעזרת בועות סבון שהוא מפריח ,והילד מנסה לתפוס .בחדר אחר הוא מבדר שני ילדים משועממים בקסמים עם שני פונפונים .בחדר האחרון ילד חבוש-אצבע מנסה לקחת ממנו את מיכל בועות הסבון, ותוך כדי כך לבעוט לו ברגל ,וכל זאת לקול מחאותיהם הרפות מדי של הוריו המותשים. הפעם המשימה של פפה היא לגרום לילד התובעני לשבת על הכיסא ולהתנהג בנימוס. כשהמשמרת מסתיימת ,אנחנו חוזרים לדבר ,ופפה שוב מפתיע אותי .התפקיד שלי כליצן ,הוא לאפשר לאנשים לבטא את הרגשות האמיתיים שלהם .לא רק לילדים ,אלא גם להורים ולמי שמטפלים בהם .כדי לעשות את זה ,אני צריך להיות נאמן לרגשות שלי עצמי. אנשים חושבים שהליצן צריך לשעשע .יש אנשים שכשהם רואים אותי הם אומרים לי 'תצחיק את הילד' ,אבל לפעמים לא מתחשק לי להצחיק. כשהייתי בתחילת הדרך, התאמצתי מאוד. אבל אנשים מרגיר שים את המאמץ. הם מרגישים שאני לא כן ,ואז גם הם לא יהיו כנים .היום, למשל ,אני ממש עייף .אז אני אעשה את הטריקים שלי, אבל לא אסתיר את העובדה שאני עייף .גם לאנשים שנמצאים במחלקה מותר להגיד שהם עייפים .לאנשים בבתי חולים יש תמיד אותם רגשות .הם מפחדים ,הם לחוצים ,הם דואגים .הליצן עוזר להם לבטא את הרגשות האלה ,וכשהם באים לידי ביטוי ,הם חשים הקלה"" .פעם" ,הוא מספר לי" ,נכנסתי לחדר שבו ישב אבא אחד ליד מיטה של ילד ישן. 'מה העניינים?' שאלתי אותו והוא ענה לי 'הכל בסדר' .עניתי לו שאני לא מאמין לו .הוא התחיל לדבר ,בערבית ,אבל זה לא היה משנה. תנועות הידיים שלו סיפרו שקשה ,שמתסכל, שנמאס ,אבל מה אפשר לעשות .התיישבתי לידו .נשמתי .גם הוא נשם .וזהו .זה כל מה שהיה צריך“. מה למדת מהעבודה שלך כליצן רפואי? "למדתי להבין ולהכיר יותר את הצד של המטופלים ,ואת הצד של המערכת .המטופר לים לא תמיד מבינים את הצד של אנשי הצוות הרפואי ואת המגבלות שהם מצויים בהם. הרופאים והאחיות מטפלים בעשרות מקרים ביום ,גם הם עמוסים מאוד .הרופאים מודעים מאוד לכאב שהם גורמים למטופלים שלהם, ומנסים לעשות את העבודה הרפואית שלהם במהירות וללא כאבים .כשהליצן מסיח את דעתו של המטופל מהמחט שהם מנסים לנעוץ במקום הנכון במהירות האפשרית, הם יכולים לעשות את העבודה שלהם, ולטפל בצד המעשי". צילום :שלומית שהינו-קסלר 28/2 2/3פורימון בשיתוף כל בתי הספר השכונתיים יתקיים בשעות 8/33הרצאה מטעם הפקולטה למשפטים על דיני עבודה — במו ע דון הסטודנטים הארטישוק עניין שכונתי מינהל קהילתי של השכונות ג .צרפתית ,ג .המבתר ,צמרת הבירה ורמות אשכול ומה לגבי הסבל שאתה נחשף לו מדי יום? "מה זה סבל?" ,אומר פפה ומיר שיר מבט" .אני משתדל לא לבוא ממקום של רחמים. אם אתה בא מעמדה של רחמים דפקת הכל. הילדה הזאת שם שלא רצתה לאכול ,היא לא יכולה ללכת ,היא לא יכולה להאכיל את עצמה לבד .אבל היא יכולה להרגיש .היא יכולה לשמוח ,ולחייך ,או להתרגז כי משהו מציק לה .גם באדם הכי חולה יש משהו בריא .לשם אני מכוון ,אל החלק הבריא .הגוף אולי חולה ,אבל הרגש הוא תמיד בריא". שלומית שהינו קסלר במה חופשית היה איזה כישוף ,חלילה .ומתרץ ,שאין כוונת המשנה להשמיענו שהרמת ידי משה הייתה בתפילה ,אלא שהחידוש הוא שדרך תפיר לתו התעורר העם להסתכל כלפי מעלה .ואם כנים הדברים ,אפשר להקיש שאך ורק על ידי התאחדות אפשר להתגבר על הרע .עובדה זו הייתה הנחה בסיסית של חז"ל :מלחמות אלה הן מלחמות שצריכות את כוח הכלל . טענתו של המן נגד עם ישראל הייתה שהיינו עם מפוזר ומפורד .התיקון אומר :להתאחד. חז”ל דרשו על הפסוק במגילת אסתר 'קיימו וקיבלו' (ט׳ ,כ”ז) שרק באותו זמן קיבלו היהודים בלב שלם את התורה שבעל פה וזוהי הדרך לניצחון .זהו נצחונו של פורים .זוהי נפיר לתו של המן. דווקא התורה שבעל פה היא הדבר המאפשר איחוד עד עצם היום הזה ,מכיוון שלימוד תורה שבע"פ על כל פרטיה ,מכנס את החוט המחבר בין כל הדורות ,כשכל דור ודור משתדל להבין את כל התפתחויות שנתגלו על ידי הדורות אשר קדמו לו . על ידי כוח החידוש ,ניתן לכל רבותינו ,ולמר נהיגי קהילות כלל ישראל ,דרך להתאים מנהגים לפי יסודות התורה ,איש איש על פי זמנו ומקומו ,ובעיקר להיות גמיש מספיק ,כדי שהחוט המחבר בין כל חלקי העם לא יימתח עד שלא יוכל להחזיק מעמד. לפני זמן מועט חגגנו בקהילתנו את יום השבת באחדות אמיתית ,בארוע שמירת השבת הביר נלאומי .שכנים התפללו ואכלו ביחד ,שכנות אפו והפרישו חלה ביחד .ישבנו ,מאות יהודים, אחים ,בזמן סעודה שלישית לפנות ערב, לאכול ,לשיר ,לרקוד ולשמוח. אינני מתבייש להודות שהרגשת האחדות העצומה שהרגשתי ,נשארה לי חקוקה בזיכרון. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד! בואו נמשיך בדרכנו זאת .שכל יום יהיה יום של אהבת חינם בין אחים! ובזר כות זאת נתחזק ובדורנו יתקיים הכתוב: "ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד". יצחק גרינבלט אנו מברכים את הסטודנטים המסיימים כעת את תקופת המבחנים .השנה החלטנו בוועדת קשרי קהילה לפתוח דלת לקהילה הגדולה והמגוונת של הסטודנטים בשכונור תינו .בחרנו לצעוד יד ביד עם הגופים הסטור דנטיאליים המרכזיים :אגודת הסטודנטים, מעונות הסטודנטים וקבוצות הסטודנטים של רוח חדשה — "עושים שכונה" .קיימנו פרויקטים עם כל אחד מן הגופים :ערכנו יום בקמפוס הר הצופים עם האגודה בו הכרנו לסטודנטים את הפעילות הקהילתית הענפה בשכונה ויצרנו קבוצות פייסבוק משותפות עם האגודה והמעונות בה תושבים ותיקים עם פטריסיה גולדמן צילום :עדי אמון סיידון לשם כך היא סיימה תואר שני ב"תכנית שוורץ" בביה"ס לעבודה סוציאלית והתמחתה בהדרכה ופיקוח על צוותי חינוך" .ההתמחות שלי בגיל 3–0מכוונת בדיוק לגילאי הפעוטונים במינהל", היא מוסיפה. פטריסיה מספרת שלקראת השנה הבאה נבחן תחום הגיל הרך והוחלט להוסיף בעל תפקיד נוסף במערכת :מדריכה פדגוגית .בתפקידה הנוכחי פטריסיה תדריך את הצוות ותתצפת על הילדים במסגרות .כמו כן ,היא תעזור להן להתר מקצע ולהתחדש בשיטות חינוכיות ובטיפול פרטני בילדים .בנוסף ,היא תהווה את הסמכות הפדגוגית איתה יוכלו להתייעץ הורי הגיל הרך. "החזון שלי" ,היא מסבירה" ,הוא שילדים ייכנסו למסגרות שלנו בגיל 3או 4חודשים וימשיכו את המסלול הרציף על כל שלביו עד המעבר לגן העירייה .זהו רצף אחד שחבל לפספס חלק ממנו .הגנים שלנו הם כמו משפחה וילד הרי לא נכנס למשפחה בגיל — 3הוא נכנס עם הלידה .כך אני מאמינה נכון גם בתחום המסגרת המתמשכת של הפעוטונים .אני רואה חשיבות *עזרה בהבאה לדפוס :חומי גרינוולד במעקב שלי כרכזת פדגוגית אחרי כל ילד החל מהתינוקייה ועד שהוא מגיע לגן האחרון בגיל שלוש .ההבנה של הרקע המשפחתי ,מה הוא צריך ,מה חשוב עבורו ועבור הוריו מקלה על מתן מענה מדויק בכל שלב ושלב .כך אני יכולה להיות בטוחה שהפוטנציאל שלו מוצה בכל האספקטים לקראת גן העירייה באופן הכי נכון. יש ילדים שנמצאים כיום אצלי בגן אבל הכרתי אותם כבר ב'ינוקא' .ההיכרות הזו בפירוש באה לידי ביטוי מועיל היום בגן". פטריסיה מספרת גם על החברויות שהיא עדה להן בתוך הקהילה" :אני חושבת שיש לי היכרות טובה עם הלך הרוח בשכונה .אני רואה חברויות שנוצרות סביב הגנים שלנו לאורך שנים .אני רואה את האחריות של הורים לאסוף אלה את ילדיהם של אלו ולהישאר איתם במשחקייה או בג'ימבורי .המשפחתיות הזו מאוד מרגשת .אני מאמינה ומקווה שהמשפחות שיצטרפו אלינו בשנים הבאות תחוונה גם הן את החוויה במלואה — את המסלול המקצועי ללא פשרות מגיל 3–0 ואת המשפחתיות של קהילה מגובשת. פטריסיה מוסיפה לסיום ":כולי תקווה שאצליח במשימה שהצבתי לעצמי" ,וכולנו איתה עם המערכת איחולי הצלחה. כבר למעלה מעשרים שנה שבני משפחת גולדשטיין חיים בגבעה– אומר רים יפה שלום ,מחייכים באדיבות ,תורמים מידיעותיהם בנושאי רפואה ומשפט למי ששואל אותם וממלאים את השכונה במעשים טובים. הסיפור התחיל מזמן ,רחוק רחוק בפלורידה .בת' ומרים ,תאומות בנות עשר ,ראו שהפועלים ליד הבית משאירים מדי יום פחיות ריקות של קולה .הן אספו את הפחיות הריקות בשקיות במחסן .כשרבו הפחיות, אמא שלהן הייתה מסיעה אותן ואת השקיות המלאות לתחנה למחזור פחיות .תמורת הפחיות קיבלו הילדות מטבעות של סנטים בודדים :זה הספיק למסטיק" ,קשקוש של ילדים" ולתרומה לארגונים ירוקים .כך גילו הילדות ,שמה שאדם אחד זורק יכול להיות בעל משמעות לזור לתו .אמן ג'ואן תמיד אהבה ללכת ברחוב נקי בשכונה .לא עבר זמן רב והיא הצטרפה לבנותיה באיסוף בקבוקים והבאתם למחזור .עם השנים הסנטים שהתקבלו נדחקו לשוליים והמחזור הפך להיות ערך בפני עצמו .כיום ג'ואן היא שמובילה את עניין המחזור במשפחה ,ומסייעים בידה ילדיה בת' ואלכס תושבי השכונה והנכד יותם .ג'ואן אוהבת מאוד את השכונה על מגוון האנשים שבה ,את הקירבה לאוניברסיטה העבר רית ,את זמינותה של הרכבת הקלה והאוטובוסים שמחברים אותה עם כל חלקי העיר .השכונה יפה בעיניה ,אבל הלכלוך ...כך החלה לעסוק במחזור ,מהצורך שלה לחיות בסביבה נקייה .היא רגילה לצאת מהבית כשבאמתחת ה 3שקיות (לפחיות אלומיניום ,לבקבוקי זכוכית ול�ב [למעשה הוא מנותב ישירות לעתון שאתם מחזיקים בידיכם] .כך ,ג'ואן קבוקי פלסטיק) שתתמלאנה בדרכה .בעיניה הטובות היא רואה את מרגישה שהיא סוגרת מעגל :באמצעות העמותה מועבר הכסף מהמיר יפי השכונה ותושביה (זה אנחנו )...וגם את הבקבוקים הריקים שיאה חזור למינהל הקהילתי .השלם עוד יותר יפה :גם ממחזרים בקבוקים להם מקום אחר .כבר שנתיים פועלת בשכונה עמותת "מל"י" (מרכז ועטיפות חטיפים וגם תורמים למען הקהילה .אנשים זהב ,רעיון זהב. לאזרחים יוזמים) .מתנדבי העמותה מגיעים ביום שישי האחרון של להתראות ביום שישי האחרון של כל חודש בשעה עשר במרכז המסחרי! נטע אונטרמן כל חודש למרכז המסחרי בשעה עשר בבוקר ואוספים למחזור בקבוקי חוצות היוצר אריאל :מחכים למקדש, ובינתיים אין אפילו מבנה לפעילות שוטפת רק לרקוד חברי תנועת הנוער הציונית "אריאל" מאמינים בקידום אחדות העם, במימוש ערך הנתינה ,בקיום חברה מתוקנת ,בקיום מצוות התורה והתכוונות לקראת בית המקדש השלישי. סניף סנהדריה רמת אשכול של תנועת הנוער "אריאל" פועל ללא מבנה בשנה וחצי האחרונות עקב מעבר בי"ס "צביה אומנויות" למבנה חדש .בשבתות מתארחות החניכות באולם "כלאתי" ,אולם בימי ג' אין הדבר אפשרי .הפעילות נודדת ממקום למקום ,ובימים גשומים לפעמים נאלצת הקומונרית ליאת מזרחי לבטל אותה כליל .את חודש הארגון העבירו בשלושה מוקדים :בבי"ס עלומים ,במינהל הקהילתי ובמבנה בני עקיבא .ליאת ,תלמידת י"ב בעצמה ,עומדת בראש הסניף המונה 37בנות תלמידות ג' עד י"ב .היא מרשימה ברצינותה ,ביכולתה לעמוד באתגר הכפול של לימודים ב"חורב" והובלת הפעילות .סדר יומה עמוס ומאתגר ,אך המדריכות מלאות מרץ ומשתפות פעולה בענווה ובפרר גון הדדי .פעם בחודש יוצאות החניכות לפעילות התנדבות .בסוכות שימחו את דיירי בית האבות "גולדן היל" וקישטו את סוכתם .בטבת ארזו מצרכים לנזקקים ב"תכלית" .גופים בקהילה הזקוקים לעזרה מוזר נטע אונטרמן מנים ליצור קשר עם הסניף. צילום :תנועת אריאל ניצנים של התחדשות בגיל הרך בימים אלו נרשמות משפחות רבות למסגר רות הגיל הרך בשכונה .לקראת השנה הבאה התחדש המינהל ברכזת חדשה-ותיקה ,פטריר סיה גולדמן ,המוכרת לרבים מהשנים שבהן היא מובילה כגננת את גן ניצנים .פטריסיה היא "משלנו" .הילדים הראשונים שטיפחה בשכונה כבר מתמודדים עם שאלות של גיל ההתבגרות וזו הזדמנות לפרגן ולשמוע על הצפוי לנו בשנים הקרובות בפעוטונים במינהל. נשואה פטריסיה לאריאל שעלה איתה מארגנטינה כשהייתה ב ת .21ויחד הם מג�ד לים את איתן ()11 יונתן ( )9ומיטל (.)6 הקהילתי למינהל הגיעה כגננת מנוסה לפני שמונה שנים" .בסך הכל לימדתי את כל הטווח מגיל שנה עד כיתה ב' ,ולאחר 12שנים במקצוע הבנתי שצריך לטפח את הגיל הרך"" .בגילים הללו יש לא רק גננות אלא גם מטפלות רבות והרגשתי שיש לי מה לתת כדי לכוון אותן לתת טיפול מיטבי ואינר דיווידואלי לילדים בגיל הקריטי הזה .לעזור להן לטפח את ההתפתחות הרגשית ,השכלית ועוד". מאחורי החיוך יצחק גרינבלט עלה לארץ מדרום אפריקה לפני 7שנים ומאז הוא ומשפחתו מתגו ררים בגבעת המבתר .יצחק הוא בעל תואר דוקטור לשפות מאוניברסיטת קיימ ברידג' וכיום הוא משמש כמרצה בישיבת "אור שמח" ומעורב יחד עם הסוכנות היהודית ומשרד החינוך בחיר בור נוער אמריקאי לארץ במסגרת "תגלית". צילום :משפ' גרינבלט משמעות פורים כאהבת חינם אחד הדברים המעציבים ביותר בימים מבלר בלים אלה הוא שעלינו להתמודד בפירוד בין כל חלקי העם בארץ .האם חסרים לנו אויבים מבחוץ? לדעתי ,על האדם באשר הוא לחיות את חייו בשלום ושלווה עם פיתוח תכונור תיו האישיות ,מתוך דאגה והשתדלות למען משפחתו ,קהילתו ועמו. האם חסרים שונאי ישראל מגלומנים בעולם 'המתקדם והסובלני' שכל רצונם הוא להשמיד אותנו? ועל כן ,על אחת כמה וכמה אסור לנו ליצור מחלוקות בקרבנו. יש מקום לכל סוגי האנשים — אפילו לאלה שאינם מתלבשים כמוך ,ושאינם מתנהגים כמוך .כולנו אחים. כתוב" :והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל"( שמות יז :יא). הגמרא מפרשת" :לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את ליבם לאביהם שמשמים היו מתגברים". האדמו"ר מסטריקוב מקשה ,שהרי פשוט ומובן שבמלחמה זו הצלחתם העל-טבעית של בני ישראל באה בזכות תפילתו של משה, ואין מקום לחשוב שבהרמת ידיו של משה חמולת גולדשטיין: למחזר בקבוקים לזהב צילום :משפ' גולדשטיין לא מדברים — עושים וסטודנטים מחליפים חפצים ומציעים זה לזה עבודות ושירותים .כמו כן ,קישרנו בין המעונות למחלקת הספורט לפעילות ספור רטיבית משותפת ואנו מלווים את הפעילות הקהילתית של קבוצות "עושים שכונה" המובילות פרויקטים כגון :גינה קהילתית, מועדון ,פעילות במרכז המסחרי ועוד. אנו מקוים שהשנה הזו תמשיך לבלוט בשיר תופי פעולה נוספים ושאתם ,סטודנטים יקרים המתגוררים בשכונה ,תרגישו כאן עוד יותר בבית .לשם כך ,פיתחנו שירות חדש במינהל :ה"אופיס" ,מרחב עבודה ולמידה נעים עם קפה בשנקל וסביבה ביתית וידידור תית (לא רק לסטודנטים ...גם לשאר העובדים מהבית .)...אתם מוזמנים להתנסות וליהנות! שמחנו למצוא הדים להצלחת שיתופי הפעולה הללו דווקא ברגעים משמעותיים בחיי השכונות שלנו .החברות האמיצה עם הסטודנטים עמדה במבחן בסופות החורר פיות .בעודנו מגייסים את תושבינו לעזרה לקשישים ואחרים ,קיבלנו רשימות סטודנר טים נמרצים שהתנדבו לתת יד .כמה עשרות סטודנטים סייעו בחמ"ל שעות ארוכות: בחלוקת ציוד — מי ברגל ומי בג'יפ וגריפת שלג כדי שנוכל לפתוח את גני הילדים .אנחנו יודעים שכמו שאנחנו נכבשנו בקסמי אותם סטודנטים ,גם הם הרוויחו מהחוויה וכיום הם יודעים שיש מקום שרואה ומקשיב. בהצלחה! רונית כהן גלוזברג והילית ישראל פיקדון ,מכשירים סלולריים ,מצלמות דיגיטליות ועטיפות חטיפים .בני המשפחה ואנשי הצ'ייסר בר הם התורמים המובילים למיזם וכמותם עוד אנשים שלא התביישו לשאול את המתנדבים ביום שישי האחרון של החודש מיהם ולאן מיועדים הבקבוקים . . .בזכות כל אלה ,אנחנו ניצבים במקום השני מבין העמותות הכי מניבות בפרויקט! מה יוצא לנו מזה? כל שקל שנצבר מהמחזור עובר למינהל הקהילתי לטובת כוווולנו.. אם את מחפשת מקום בו תוכלי גם לרקוד ,גם לשרוף קלוריות וגם ליהנות מכך ולהשתחרר ,את מוזמנת לבוא ולנסות לרקוד "זומבה". בשכונת רמות אשכול מתכנסות 6פעמים בשבוע נשים ממקומות שונים ומרקעים שונים .דתיות וחילוניות ,כולן יחד ,מתכנסות לריקוד בהדר רכתה של דבורה הרשקוביץ ,מדריכת זומבה מוסמכת .דבורה הגיעה מצ'ילה לשכונת רמות אשכול ,התאהבה והשתקעה בה .היא רוקדת מאז שהתלוותה כילדה קטנה אל אמה לשיעורי ריקוד לטיני ,הנחשר בים ל"ריקוד העם" בדרום אמריקה .לכל ארץ הריקוד שלה :בברזיל זו הסמבה ,בקובה הסלסה ובספרד מושל הפלמנקו. לאחר סיום לימודי המחול באקדמיה ,עלתה ארצה ולמדה במדרשת "נווה ירושלים" ,שם העבירה שיעורי ריקוד לשאר התלמידות .מאז לא פסקה, והיא משלבת את הוראת הריקוד עם גידול משפחה לתפארת המונה שישה ילדים .לאחר שנכבשה בטרנד הזומבה( ( )Zumbaהוסמכה כמ�ד ריכה בתחום הצובר תאוצה בעולם הכושר בשנים האחרונות" .זומבה זה בעצם שילוב של כל סגנונות הריקוד הלטיני לתוך כוריאוגרפיות מובנות" ,אומרת דבורה" .זה דומה לריקוד אירובי אבל עם מוזיקה ותנועות שלקוחות מעולם הריקוד הלטיני .כמו שיעור התעמלות ,אבל לא מרגישים את ההתעמלות כי רוקדים ונהנים .מה שמאוד יפה בעיניי, זה לראות את החיבור והקשר הטוב שנוצר בין כולן" ,אומרת דבורה. "מאוד חשוב לי שמי שמגיעה לרקוד תשתחרר ויהיה לה כיף ולכן אני מקפידה קודם כל שתהיה אווירה של קבלה וחוסר שיפוטיות .מגיע לכל אחת להתלבש איך שנוח לה ולרקוד בלי להרגיש מבוכה .במקביל, אני משתדלת להיות רגישה כלפי אלה שמוזיקה וולגרית מפריעה להן, אז אני מסננת מתוך השירים שאני משמיעה בשיעורים את אלה שלא צורמים לאוזן רגישה מבחינת התכנים שלהם". על האינטנסיביות בהדרכה ,אומרת דבורה" :אני מאושרת מכך שאני יכולה לעשות משהו שאני גם טובה בו והוא גם עושה טוב לנשים אחרות, כמובן מבחינה פיזית אבל במיוחד מבחינה רגשית .הרי לרקוד זה עוד סוג של תרפיה ,זה מרומם את מצב הרוח ומוסיף אנרגיה ותחושה אופר טימית לחיים .זה נותן לי סיפוק גדול לראות נשים שומרות על כושר ומטפחות את עצמן ,ואני מאמינה שזה עוזר לנו להיות נשים ואמהות טובות יותר כשאנו מפנות זמן לתת לעצמנו משהו שעושה לנו טוב". חומי גרינוולד
© Copyright 2024