2- להתווכח בלי לפגוע \ספט
חכמים בלב מאוצר סיפורי התלמוד מקראה בנושא :בין חברים )לכיתות ה' – ז'( תכנית שנתית צוות התכנית :ארית אנסבכר-לנזמן ,רננה פילזר ,רֹני יבין ,נעמה שקד ,שלומי פרלמוטר. קרב. כל הזכויות שמורות לאלול ותוכניות ֵ יחידה מס' 2 ) 2שיעורים של 45דקות( 9 נושא היחידה :להתווכח בלי לפגוע הסיפור התלמודי :ריש לקיש ורבי יוחנן מטרות פדגוגיות: .1הבנת הצורך ברגישות וכבוד לזולת ,גם בשעת ויכוח. .2הכרה בכוח הלשון והעלבון להזיק נזק ממשי ,ומכאן – הצורך בשימוש זהיר בכלים אלה. אמצעי המחשה: .1תלבושת לריש לקיש שתרמוז לעברו ותלבושת לר' יוחנן )כובעים ,זקנים(. .2דפים להדבקה על הגב ,דבק נייר )שאינו משאיר סימנים( ,טושים. תוכן היחידה: שיעור ראשון שיעור שני העשרה למדריך סיפור 'ריש לקיש ורבי יוחנן' סיפור 'ריש לקיש ורבי יוחנן' -מקור עמ' 10 עמ' 11-12 עמ' 13 עמ' 14-15 עמ' 16 שיעור ראשון .1פתיחה ) 2דקות(: הקדמה לסיפור :שני חברים טובים ,שהתחילו כמורה ותלמיד והגיעו למצב של שותפים ללימוד ושווי ערך זה לזה; האם זה יכול להחזיק מעמד? נחכה ונראה בסיפור שלפנינו... 15) .2דקות(: קריאה משותפת :החלק הראשון של הסיפור )עד "הועלתי לך שקרבתיך תחת כנפי השכינה"(, תוך כדי קריאה התייחסות לנקודות הבאות: • בחירתו של ריש לקיש לקפוץ לירדן. • מדוע לא היה לריש לקיש כוח לחזור אחרי ההבטחה ללמוד תורה? )כוחו באמת עבר לתורה. לא נותר לו כוח פיסי ,מפני שהוא ִה ַתרגם מיד לכוח רוחני .כוחן של מילה והחלטה(. • היחסים בין ר' יוחנן וריש לקיש – איך אנחנו מניחים שמרגיש כל אחד מהם עם השינוי בחייו של ריש לקיש? ניתוח הקשרים ביניהם בעבר ובהווה. • מדוע גולשת המחלוקת לפסים אישיים דווקא בסוגיה של כלי נשק? .3דיון ) 10דקות(: דיון קצר באפשרות ובלגיטימיות של הזכרת העבר למי שרוצה לשכוח אותו. • איזה סוגים של אנשים היו רוצים לשכוח את עברם? אולי כאלו שעשו במודע שינוי גדול. קריאה במקור המדבר על האיסור להזכיר לאדם שחזר בתשובה או נתגייר את מעשיו הראשונים או את מעשה אבותיו )בבא מציעא פרק ד' – בהעשרה למדריך(. • דיון קצר על היתרון והחיסרון של איסור זה. • האם חשוב לזכור מה עשיתי קודם ,כאשר אני מחליט להיות אחר? )חטאים ,מריבות שנגמרו, עלבונות שנשכחו(... .4הצגה ) 5דקות(: שני ילדים יתנדבו לעמוד בפני הכיתה ולייצג את שני החכמים .למען הדרמתיות ,מלבישים אותם בכובע או זקן או גלימה .הילדים יספרו את השתלשלות הסיפור עד כה מנקודת מבטם. .5תרגיל כתיבה ) 20דקות(: משימה ביחידים או בזוגות של כתיבת סוף לסיפור )בחמישה עד עשרה משפטים( – מה יקרה בין ריש לקיש ור' יוחנן מעתה ואילך. הקראה של חלק מהיצירות בפני הכיתה. 10 שיעור שני .6השלמה מהשיעור הקודם ) 5-10דקות(: הקראת הסופים של הילדים שלא הספקנו בשיעור הקודם. דיון קצר על האופקים הפתוחים לסופי סיפורים והשוואה בין הסופים השונים שכתבו הילדים – אופטימי ופסימי ,סופים שמאמינים בחברוּת וסופים שלא ,איך כל סוף מאיר את ההתחלה... .7קריאת המשך הסיפור ) 15דקות(: קריאה משותפת :החלק השני של הסיפור עד סופו. תוך כדי קריאה התייחסות לנקודות הבאות: השוואה בין הסוף בסיפור לבין סופים שנכתבו בכיתה ונקודות הדמיון או השוני ביניהם. הביטוי "חלשה דעתו" )המופיע בתלמוד בסיפורים רבים( מתאר מצב בו עלבון או צער של אדם אחד משפיע על קורות האחר .דיון על הדרך בה מצב הרוח שלי יכול להשפיע על אחר בלי שאדבר איתו או אצעק עליו .כוחם של רגשות. קושיות מול תירוצים .הכוח של שאלה מול הכוח של תשובה – מה חזק יותר? מדוע מעדיף ר' יוחנן את ריש לקיש על התלמידים האחרים? בתור מורה ,מדוע הוא רוצה שאלות ולא תשובות? האם המורים שאתם מכירים רוצים שאלות או תשובות? מה ההשלכה של כל בחירה על התלמידים? הקראת הסיפור של איזידור רבי )בהעשרה למדריך(. הפסימיות של הסיפור .למה כולם מתים בסוף? למידת הביטוי "או חברותא או מיתותא" – כלומר ,שחיי בדידות קשים לאדם כמו המוות – בהתייחסות לר' יוחנן שמאבד את הטעם לחייו ללא החברותא שלו. .8תרגיל ומשחק כיתתי 15) :דקות(: מהו ההיפך מחולשת הדעת המופיעה בסיפור? – לחשוב מחשבות טובות על אנשים ,אשר ישפיעו עליהם לטובה .לנו אין כוח לעשות את זה באמצעות מחשבה בלבד ,לכן נעשה זאת במעשים. הילדים מקבלים טושים ודפים חלקים שכתוב עליהם 'כוחך ל .'...הם מדביקים את הדפים על הגב בעזרת חבריהם .כל אחד עובר בין חבריו וצריך לכתוב להם על הדף שעל הגב דברים שהם טובים בהם. למשל :כוחך לחברים ,כוחך לספורט ,כוחך להקשבה ,כוחך להמצאות... יש להבהיר לילדים מראש שצריך לכתוב רק דברים חיוביים. על כל ילד לכתוב לפחות לשלושה ילדים ,ביניהם שניים שמתחשק לו לכתוב להם ואחד שלא כתבו לו, או שכתבו לו רק מעט .אחר כך אפשר לכתוב עוד .כדאי שגם המורה ישתתף בתרגיל. .9סיכום ) 5-10דקות(: שאלה על ההרגשה בסיום המשחק .סביר להניח שהתלמידים יציינו הרגשה נעימה ,ואז כדאי לדבר על חשיבותן של התגובה והביקורת לזולת לא רק בהקשר השלילי .בדרך כלל אנחנו מעירים לחברינו או לבני משפחתנו כשמשהו לא מוצא חן בעינינו ,אבל כדאי לזכור גם את כוחו של המשוב החיובי. תזכורת של מה שקראנו בסיפור והשוואה בין נקודות שעלו בסיפורים שכתבו הילדים לבין נקודות שעלו בסיפור המקורי. 11 אפשרויות הרחבה: עיסוק בנושא שאלות ותשובות .ניתן גם להרחיב לכדי שיעור שלם. מילן קונדרה ,סופר ופעיל נגד המשטר הקומוניסטי בצ'כיה: להשיג את העולם כשאלה "הסיפור אינו מצהיר דבר .הסיפור רק מחפש ומציב שאלות .אני ממציא סיפורים ,מעמת אותם אחד מול השני ,ובצורה הזאת אני שואל שאלות .הטיפשות של האנשים נובעת מכך שיש להם תשובה להכל .החכמה של הסיפור נובעת מכך שיש לו שאלה להכל... הסופר מלמד את הקורא להשיג את העולם כשאלה .יש חכמה וסובלנות בגישה הזאת .בעולם הבנוי על ודאויות מוחלטות ,הסיפור מת .העולם הטוטליטארי הוא עולם המבוסס על תשובות במקום על שאלות .בעולם זה לסיפור אין מקום .מכל מקום ,נראה לי שהיום בכל העולם אנשים מעדיפים לשפוט יותר מאשר להבין ,מעדיפים לענות יותר מאשר לשאול ,כך שהקול של הסיפור בקושי זוכה להישמע מעל לטיפשות הרעשנית של ודאויות אנושיות". ג'ון לוק ,פילוסוף אנגלי מן המאה ה:17- "לעיתים קרובות ניתן ללמוד יותר משאלותיהם הבלתי צפויות של ילדים מאשר משיחותיהם של מבוגרים". יהודה עמיחי ,מתוך 'פתוח סגור פתוח' )לכיתה חזקה במיוחד(: "הו ,מלות השאלה הקטנות של חיי ,מקפצות ומהדסות ,עפות ומתחמקות ומצפצפות מאז ילדותי כמו ציפורים קטנות ,כמו חרגולים קלים. אבל כשהתבגרתי עשיתי מהן מילות תשובה כבדות כמו ברוזים כבדים ותרנגולות מפוטמות שרובצות ולא יוכלו שוב להתרומם ולעוף. מהות ,איכות ,מיהות .ועופות עוד כבדים מהם: ְלאנות ,מדוענות ,מודעות ,למאות ולמות". יהודה אטלס ,מתוך 'וגם הילד הזה הוא אני': "אל תסבירו לי אם לא שאלתי; בייחוד אם רק התחלתי. דברים שאני לא אוהב אל תכריחו אותי לאכול, וכשאני רוצה לעזור אל תגידו" :זה אתה לא יכול!" אל תצעקו עלי לפני כולם; ואל תקחו אותי לאנשים שאין לי מה לעשות אצלם". אפשר להיזכר בארבעת הבנים ב'הגדה של פסח' ובבן שאינו יודע לשאול .מדוע הוא אינו יודע לשאול? מאיירי ההגדות נוהגים לצייר אותו כילד קטן ,כלומר אחד שעדיין איננו יודע לשאול – מצב זמני והפיך .אם נתייחס לכך כמהות קבועה ולא חולפת ,מעניין לחשוב ְלמה נוכל להנגיד אותו – לחכם? לרשע? לתם? לשאלות של כולם? בכל מקרה" ,ושאינו יודע לשאול – אַת ְפּתח לו"... נוסיף ל'מחסן הביטויים'" :או חברותא או מיתותא". "שאינו יודע לשאול"; "את פתח לו" )במידה והם נלמדים מתוך אפשרויות ההרחבה(. 12 העשרה למדריך רבי יוחנן – גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני )נפטר בשנת .(279 הישיבה בטבריה שנוסדה ע"י ר' יוחנן נתפרסמה מאוד ונהפכה למרכז שמסביבו התלכדו טובי החכמים .החשוב שבהם ,תלמידו-חברו וגיסו של ר' יוחנן – ר' שמעון בן לקיש ,או בקיצור ריש לקיש. מן הישיבה הזאת הלכה והתפשטה תורת ר' יוחנן בכל העולם היהודי .מאמריו בהלכה מרובים מאוד, ממלאים את שני התלמודים ,הבבלי והירושלמי ,וכמעט שאין סוגיה שלא נזכר בה שמו של ר' יוחנן. בשטח האגדה חובק הוא זרועות עולם ,וכמעט שאין בעיית חיים שאיננו דן בה. ריש לקיש )ר' שמעון בן לקיש( – מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני .תלמיד חבר לר' יוחנן .שניהם עמדו יחד בראש ישיבת טבריה .מוצאו היה כנראה ממשפחה של תלמידי חכמים ,אך בגלל מצבו הדחוק מכר עצמו ללודיים ,הם הגלדיאטורים המתגוששים בזירה עם חיות טרף לעיני קהל רואים .מבנה גופו החסון עמד לו להינצל מסכנות גוף ונפש הכרוכות במקצוע זה )ראה גטין מז:א( .לבסוף נפגש בר' יוחנן והלה החזירוֹ למוטב ,לימדו תורה ,ואף השיא לו את אחותו לאשה .מאז לא נפרדו שני החברים הללו בכל ימי חייהם. עצומה היתה שקידתו של ריש לקיש .היה חוזר על משנתו ארבעים פעם לפני שנכנס לשיעורו של ר' יוחנן .מאמרו היה :אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה )ברכות סג:ב( .הודות לשקידתו ולכשרונותיו הגיע לעמדה רמה בתורה ,עד כי נעשה ִמשנהו של ר' יוחנן בישיבת טבריה. חריפותו של ריש לקיש הפליאה את התלמידים .אמרו :הרואה את ריש לקיש בבית המדרש ,כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה )סנהדרין כד:א( .במחלוקתו עם ר' יוחנן לא ויתר על דעתו .מעולם לא עשה כן מאהבת הניצוח אלא רק כשמצא משנה או ברייתא המתנגדת לדעתו של ר' יוחנן .אם לאו – היה מבטל את דעתו מפני דעת חברו הגדול )ירושלמי גטין ג:א( .ר' יוחנן הכיר בכוחו של חברו ,והיה מודה ששקול הוא כנגדו ,ובעניינים שריש לקיש חלק עליו ,פעמים היה מוותר על דעתו ואומר :מה אעשה? שכנגדי חלוּק עלי )כתובות נד:ב; פד:ב( .אף בעיני הדורות הבאים היו ר' יוחנן וריש לקיש זוג בלתי נפרד השווים במעלתם ,וקראו להם" :שני גדולי עולם" )ירושלמי ברכות ח:ו(. ר' אלעזר בן פדת – אמורא בדור השני .בבלי שעלה לא"י .תלמידו של ר' יוחנן ,שזכה לרשת את כסאו ולהיות ראש ישיבת טבריה. ]מתוך אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים ,עורך :ד"ר מרדכי מרגליות[ מסופר בתלמוד על פעם אחת שבה אמר ריש לקיש דברים שהכעיסו את ר' יודן נשיא הסנהדרין ,ונאלץ לברוח מפני כעסו .למחרת תהה הנשיא בבית המדרש ,מדוע ר' יוחנן אינו אומר דברי תורה .הגיב ר' יוחנן במחיאת כף יד אחת ...והסביר שכך הוא ללא ריש לקיש .שלח הנשיא להחזיר את ריש לקיש. ]תלמוד ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א[ משנה ,מסכת בבא מציעא פרק ד ,י וּמ ְמ ָכּרָ ,כּ ְך אוֹנָאָה ִב ְד ָב ִרים. ְכּ ֵשׁם ֶשׁאוֹנָאָה ְב ִמ ָקּח ִ יך ָה ִראשׁוֹנִ ים. ֲשׂ ָ ֹאמר לוְֹ :זכֹר ַמע ֶ שׁוּבה ,לֹא י ַ ִ ...אם ָהיָה ַב ַעל ְתּ ָ יך, בוֹת ָ ֲשׂה ֲא ֶ ֹאמר לוְֹ :זכֹר ַמע ֵ ֵרים ,לֹא י ַ ִאם הוּא ֶבן גּ ִ ֶא ַמר' :וְ גֵר לֹא תוֹנֶה וְ לֹא ִת ְל ָח ֶצנּוּ' )שמות כב(. ֶשׁנּ ֱ איזידור רבי ,פיזיקאי יהודי אמריקני ,זוכה פרס נובל ,סיפר :אמא שלי הפכה אותי למדען בלי שהתכוונה לכך בכלל .כל האמהות היהודיות בברוקלין נהגו לשאול את הבן שלהן" :נו ,למדת משהו שאלת שאלה טובה ָ בבית ספר היום?" אבל לא אמא שלי .היא תמיד שאלה אותי שאלה אחרת" :איזי, היום?" ההבדל הזה – שאלת שאלות טובות – הוא שהפך אותי למדען. )מתוך 'הלילה הזה' ,הגדה ישראלית בעריכת מישאל ציון ונועם ציון ,עמ' (.29 13 רבי יוחנן וריש לקיש לפני 1800שנים הייתה בטבריה ישיבה מפורסמת ושוקקת חיים ,שתלמידים מכל הארץ ומחוץ לארץ באו ללמוד בה תורה .בראש הישיבה עמדו שני חכמים גדולים – רבי יוחנן בן הנפּח ורבי שמעון בן לקיש ,המכוּנה ריש לקיש .השניים היו חברים קרובים ,על אף השוני ביניהם. על ריש לקיש עברו חיים סוערים – הוא היה אדם חסון וחזק במיוחד ,וכשנאלץ למצוא פרנסה, השׂכּיר את עצמו לשודדי דרכים ועבד בשירותם. רבי יוחנן ,לעומתו ,היה כל ימיו בבית-המדרש ,לומד ומלמד .הוא היה איש יפה כל-כך ,שאמרו עליו" :הרוצה לראות את יופיו של רבי יוחנן ,יביא כוס של כסף צרוּף וימלאנו גרעינים של מעין יופיו של זוהרֵ , לצל – ואותו ַ רימון אדום ,ויעטר זֵר של ורד אדום על פיו ,ויניחנו בין שמש ֵ רבי יוחנן הוא"... וכיצד נפגשו דרכיהם של השניים? יום אחד ,בשעת בין-ערביים ,היה רבי יוחנן רוחץ בירדן .קרני השמש ריצדו וזהרו על הגלים ,על פניו היפים ועל טיפות המים בשערו. והמראה הקורן משך את ליבו. ֶ ראה אותו ריש לקיש שעבר על שפת הירדן, הוא קפץ קפיצה גדולה אחת לתוך המים – מגְ דת הנהר שבה עמד עד הגדה השנייה ,שם שׂחה רבי יוחנןְ .פּלאח! סילונות של מים ניתזו לכל עבר מעוצמת גופו של ריש לקיש .כשהתפזרו כוחך – לתורה! כוחות רסיסי המים וגלי הירדן ָרגעוּ ,נעץ בו רבי יוחנן את מבטו ואמר לוָ " : כאלו ,חבל שלא יושקעו בלימוד התורה". יך – לנשים! יופי כמו שלך היה מתאים לאישה"... ענה לו ריש לקיש" :יופיְ ָ רבי יוחנן ,כנראה ,כֹה התרשם מהאיש שלפניו ,שבּוֹ-במקום הציע לו" :אם תעזוב את עיסוקיך ותבוא ללמוד תורה – אתן לך לאישה את אחותי ,שהיא יפה עוד יותר ממני". ריש לקיש חשב מעט וקיבל עליו את ההצעה. כשביקש לחזור לגדה השנייה להביא את חפציו – כבר לא יכול היה לחזור .כוחו נחלש ,והוא לא כמקודם. היה מסוגל עוד לבצע קפיצה מרהיבה ִ ומשנה ,הלכה ואגדה, הלך ריש לקיש עם ידידו החדש לטבריה עירו .רבי יוחנן לימד אותו תורה ִ שנעשׂה אדם גדול .ואחותו היפה של רבי יוחנן – היא ,כפי שהובטח ,נישאה לשמעון בן ָ עד לקיש. שנים רבות עברו .רבי יוחנן התמנה לראש הישיבה וריש לקיש היה סגנו ,תלמידו הקרוב וחברו הטוב .כשהיו לומדים יחד ,לא תמיד הסכימו זה עם זה והיו מתווכחים בלי לוותר :כל אחד הביא טענות והוכחות כדי לחזק את עמדתו ,לברר את הדעות השונות בעניין ולהגיע להבנה טובה יותר .חבריהם החכמים ,שראו את להט הלימוד וחריפותו ,היו אומרים" :הרואה את נוכח לראות ריש לקיש בבית המדרש – כאילו עוקר הרים וטוחנָם זה בזה" .אך אם אחד מהם ַ שחברו צודק ,היה מודה על האמת ומקבל את דעתו. והרומח ַ והפּגיון והסכּין ִ ִ יום אחד התנהלה מחלוקת בבית המדרש .באותו יום למדו" :הסיִ ף ומגל-יד ומגל-קציר ,מאימתי מקבלים טומאה – משעת ְגמר מלאכתם" .כלומר :מרגע שנגמרה יצירתם של חפצים אלה ,כלי-נשק וכלי-עבודה – חלים עליהם דיני טומאה וטהרה )אם ,למשל, יטמאו( .לפני סיום המלאכה ,הם לא נחשבים לכלי גמור ,ולכן אינם ייגעו בגוף אדם מת – יִ ַ עלולים להיטמא .השאלה שהתעוררה היא – איזה שלב ,בדיוק ,בהכנת הכלים הוא 'גמר מלאכתם'? החכמים בבית המדרש העלו דעות שונות ,התדיינו והתווכחו. 14 רבי יוחנן אמרִ " :מ ֶשּׁיְּ ָצ ְר ֵפם ַבּ ִכּ ְב ָשׁן" – כשצורפים את הכלי בכבשן האש והוא מקבל את צורתו הסופית. לעומתו טען ריש לקישִ " :מ ֶשּׁיְּ ַצ ְח ְצ ֵחם ַבּ ַמּיִ ם" – כשמטבילים את הכלי במים ,והוא מתקשה, מצטנן ומוכן לשימוש. לעברו של ריש לקיש: מכיוון שהדיון עסק בכלי-נשקֵ ,העיר רבי יוחנן בחיוך דק ,כשהוא רומז ָ "שודד בעניינֵי שוֹד יודע!" הועלת לי שהבאת אותי לבית המדרש? שם קראו לי 'רבי' ,וכאן ָ נעלב ריש לקיש ואמר לו" :מה לשם?" קוראים לי 'רבי' .גם בין השודדים נחשבתי לאדם גדול .מה ההבדל בין כאן ָ רבתיך תחת כנפי השכינה". ָ אמר לו רבי יוחנן" :הועלתי לך ,שקי חלשה דעתו של רבי יוחנן – הוא נפגע מאוד ,ובעקבות זאת חלה ריש בתוך חילופי הדברים ְ לקיש .נפשו ִפּרפרה בין חיים למוות. באה אל רבי יוחנן אחותו ,אשתו של ריש לקיש ,בכתה לפניו וביקשה ממנו להתפלל לרפואתו עשׂה בשביל ב ַני" – אמרה – "שאביהם יחיה!" של ריש לקישֵ " : יךֲ ,אנִ י ֲא ַחיֶּה" )ירמיהו מט יא(; כרוצה לומר לה ,שהקדוש- ענה לה רבי יוחנן בפסוקָ " :ע ְז ָבה יְ ת ֶֹמ ָ ברוך-הוא הוא שידאג לבניה אם ייהפכו ליתומים. עשׂה בשביל אלמנוּ ִתי! התפלל עליו למעני ,שלא אהיה המשיכה אחותו להתחנן לפניוֵ " : אלמנה"... יך ָע ַלי ִתּ ְב ָטחוּ" )שם(– הקדוש-ברוך-הוא דואג אַל ְמנ ֶֹת ָ אך הוא השיב לה בלשון הפסוק" :וְ ְ לאלמנות. יצאה וחזרה בוכייה לביתה ,אל בעלה המוּטל על מיטת חוליו. לאחר ימים מעטים נחה נפשו של רבי שמעון בן לקיש והוא הלך לעולמו. היה רבי יוחנן מצטער צער עמוק על מה שאירע ועל חסרונו של ריש לקיש. ראו חכמים את צערו ואמרו" :מי יוכל ללכת ללמוד עם רבי יוחנן וליישב את דעתו?" – "ילך רבי אלעזר בן פדת ,שלימודו חריף ומחודד; אולי ימלא את מקומו של ריש לקיש". בא רבי אלעזר בן פדת ,ישב לפני רבי יוחנן והחל ללמוד תורה מפיו. על כל דבר שאמר רבי יוחנן ,ענה לו רבי אלעזר" :אכן ,יש משנָה שמסייעת לדבריך .כך וכך אמרו חכמים – ממש כפי שאתה אומר". נזכר רבי יוחנן בריש לקיש ,שלא היה מסכים לדבריו אלא להיפך – חולק עליהם ,מתנגד ומתווכח ,וגעגועים נוקבים מילאו את ליבו. כשהיה רבי אלעזר חוזר על דברי ההסכמה שלו שוב ושוב ,התמרמר רבי יוחנן ואמר לו" :אתה קשה לי עשרים וארבע קושיות ,ואני כמו בן לקיש?! בן לקיש ,כשהייתי אומר דבר – היה ַמ ֶ הייתי משיב לו עשרים וארבע תשובות ,ומתוך כך היה העניין מתברר ומתבהר; ואתה אומר לי 'משנה שמסייעת לדבריך'? וכי איני יודע שיפה אני אומר?!" היה רבי יוחנן הולך ממקום למקום בחוסר מנוחה ,קורע בגדיו ובוכה ואומר" :היכן אתה ,בן לקיש? היכן אתה ,בן לקיש!" היה הולך וצועק ,עד שנטרפה דעתו. ראו חכמים את סבלו ,ביקשו עליו רחמים ונחה נפשו... ]ע"פ תלמוד בבלי ,מסכת בבא מציעא ,דף פד עמוד א – עיבוד :נעמה שקד[ 15 רבי יוחנן וריש לקיש /מקור תלמוד בבלי ,מסכת בבא מציעא ,דף פד עמוד א – תרגום: הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן ,יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רימון אדום ,ויעטר כליל של מעין יופיו של רבי יוחנן הוא... ורד אדום על פיו ,ויניחנו בין חמה לצל – ואותו זוהר ֵ יום אחד היה רבי יוחנן רוחץ בירדן. ראהו ריש לקיש וקפץ לירדן אחריו. אמר לו" :כוחך – לתורה!" אמר לו" :יופייך – לנשים!" אמר לו" :אם תחזור בך אתן לך את אחותי ,שהיא יפה ממני". קיבל עליו. ביקש לחזור להביא בגדיו/כליו ולא יכול לחזור. לימד אותו מקרא ומשנה ,ועשה אותו אדם גדול. יום אחד היו נחלקים בבית המדרש: הסייף והסכין והפגיון והרומח ומגל-יד ומגל-קציר – מאימתי מקבלים טומאה? – משעת גמר מלאכתם; ומאימתי גמר מלאכתם? צרפם בכבשן", רבי יוחנן אומר" :משי ֵ משיצחצחם במים". ֵ ריש לקיש אומר" : אמר לו ]רבי יוחנן לריש לקיש[" :ליסטים בליסטיותו יודע!" אמר לו ]ריש לקיש[" :ומה הועלת לי? שם 'רבי' קראו לי ,וכאן 'רבי' קוראים לי". אמר לו" :הועלתי לך ,שקירבתיך תחת כנפי השכינה". חלשה דעתו של רבי יוחנן. חלה ריש לקיש. באה ]לפני רבי יוחנן[ אחותו ]אשת ריש לקיש[ בוכה ,אמרה לו" :עשה בשביל ב ַני!" ֲחיֶּה" )ירמיהו מט יא(. יך – אֲנִ י א ַ אמר להָ " :עזְ ָבה ְית ֶֹמ ָ – "עשה בשביל אלמנוּ ִתי!" יך – ָעלַי ִתּ ְב ָטחוּ" )שם(. אַל ְמנ ֶֹת ָ – אמר לה" :וְ ְ נחה נפשו של רבי שמעון בן לקיש. היה רבי יוחנן מצטער אחריו הרבה. אמרו חכמים" :מי ילך ליישב דעתו?" – "ילך רבי אלעזר בן פדת ,ששמועותיו מחודדות". ישב לפניו, כל דבר שהיה אומר רבי יוחנן ,אמר לו" :תניא דמסייעא ]שנויה שמסייעת[ לך". אמר ]לו רבי יוחנן[" :אתה כבן לקיש?! בן לקיש ,כשהייתי אומר דבר – היה מקשה לי עשרים וארבע קושיות, ואני מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים, ומאליה מתרווחת השמועה; ואתה אומר 'תניא דמסייעא לך'? וכי איני יודע שיפה אני אומר?!" היה הולך וקורע בגדיו ובוכה ואומר: "היכן אתה ,בן לקיש? היכן אתה ,בן לקיש!" והיה צועק עד שנטרפה דעתו. ביקשו חכמים רחמים עליו ונחה נפשו... 16
© Copyright 2024