` נ ס פ ח א רשימת השירים

‫‪12‬‬
‫נ ס פ ח א'‬
‫רשימת השירי‬
‫ש השיר‬
‫‪ .1‬אגדת הירד‬
‫א*‬
‫‪ .2‬אדיר לא ינו‬
‫מילי‬
‫מוסיקה‬
‫ד‪ .‬פרישמ‬
‫א"צ אידלסו‬
‫ב‬
‫‪ .3‬אחותי‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .4‬אל הסוס‬
‫הזמיר‬
‫נ‪ .‬חפ‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .5‬אל הציפור‬
‫ג‬
‫שיר ע אידי‬
‫‪ .6‬אל השדה‬
‫יעקב כה‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .7‬אל השער‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה‬
‫‪ .8‬אלו ואלו מודי‬
‫סוכה נ"ג‪ ,‬ע"א‪,‬‬
‫נעימה חסידית‬
‫תפילת שחרית;‬
‫הרמוניה מאת‬
‫יעקב צדקוני‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .9‬אל טל ואל מטר‬
‫ד‬
‫שרה שפירא‬
‫שרה שפירא‬
‫‪ .10‬אל יבנה הגליל‬
‫‪ .11‬אליהו הנביא‬
‫ה‬
‫ו‬
‫דוד קנובסקי‬
‫נעימה עממית‬
‫זמירות למוצאי שבת‬
‫עממית‪/‬חסידית‬
‫‪ .12‬אלי ציו‬
‫מיוחס ליהודה הלוי‬
‫עממית אשכנזית‬
‫‪ .13‬אל‪,+‬בית‬
‫תירג מאידיש‬
‫נעימה פולנית;‬
‫פסח קפל‬
‫מארק וארשבסקי‬
‫* הערות ראה בסו‪ +‬רשימת השירי‬
‫‪13‬‬
‫‪ .14‬א אשכח‪-‬‬
‫ז‬
‫מ"מ דוליצקי‬
‫‪ .15‬אמי‬
‫‪ .16‬אנו עולי ושרי‬
‫‪ .17‬אני מאמי‬
‫ח‬
‫ט‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫יעקב כה‬
‫נעימה זרה‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫ט‪ .‬שלונסקי‬
‫‪ .18‬אני ראיתיה‬
‫‪ .19‬אצל כותל מערבי‬
‫מנגינה ערבית‬
‫י‬
‫ד‪ .‬גולדברג )הר‪,‬זהב(‬
‫אברה גולדפאד‬
‫‪ .20‬ארבע אחי‬
‫הזמיר‬
‫מילר‬
‫‪ .21‬ארבע תקופות השנה‬
‫הזמיר‬
‫מנגינה מקובלת‬
‫‪ .22‬אשאלה אלוהי‬
‫אלמוני תימני‬
‫עממית תימנית‬
‫‪ .23‬את מי אני אוהב?‬
‫ישראל טלר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫הזמיר‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי;‬
‫‪ .24‬באביב‬
‫יא‬
‫מוצארט;‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .25‬באור שמש‬
‫יעקב כה‬
‫‪ .26‬באזני ירושלי‬
‫מהמקורות‬
‫א"צ אידלסו‬
‫על פי תנועות עממיות‬
‫‪ .27‬באר הצבי‬
‫‪ .28‬בבוקר‬
‫ב‪,‬עמי ב'‬
‫מ‪ .‬בלינקי‬
‫‪ .29‬בבית ספרנו‬
‫הזמיר‬
‫נעימה זרה‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה‬
‫‪ .30‬בבציר‬
‫יב‬
‫מנגינה עממית‬
‫‪ .31‬בוקר‬
‫‪ .32‬בוקר קי‬
‫הזמיר‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫‪ .33‬בחור‪+‬‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪14‬‬
‫‪ .34‬בחלומי‬
‫יג‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫מ‪ .‬גורקי‬
‫‪ .35‬ביו סגריר‬
‫תירג י‪ .‬לבני‬
‫‪ .36‬ביו קי‪ ,‬יו ח‬
‫יד‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫מ‪ .‬דפנא )ספיר(;‬
‫א‪ .‬כהנובי‬
‫‪ .37‬בי חגווי הסלע‬
‫טו‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫נעימה עממית;‬
‫א"צ אידלסו‬
‫נעימה ערבית‪,‬‬
‫‪ .38‬בי נהר פרת‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫‪ .39‬בני אווז‬
‫הזמיר‬
‫מילר‬
‫הזמיר‬
‫ברנשטיי‬
‫הזמיר‬
‫נעימה מקובלת‬
‫נרש ע"י משה כרמי‬
‫‪ .40‬ב‪,‬כוכב‬
‫טז‬
‫‪ .41‬בעלי המלאכה‬
‫יז‬
‫‪ .42‬בצאת ישראל ממצרי תהילי קי"ד‬
‫‪ .43‬ברח‪ ,‬חור‪ ,+‬ברח‬
‫‪ .44‬ברכת ע‬
‫יח‬
‫‪ .45‬בשדמות בית לח‪/‬‬
‫לבנדובסקי‬
‫הזמיר‬
‫בטהוב‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫נעימה פולנית‬
‫א‪ .‬ק‪ .‬שפירא‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫חנינא קרצ'בסקי‬
‫קבר רחל‪/‬‬
‫רחל מבכה על בניה‬
‫יט‬
‫‪ .46‬בשוק‬
‫ב עמי א'‬
‫‪ .47‬בת יפתח‬
‫י"ל גורדו‬
‫‪ .48‬בת ציו‬
‫מ"מ דוליצקי‬
‫נעימה ספרדית‬
‫‪ .49‬גדוד בעיר‬
‫הזמיר‬
‫ד‪ .‬נובקובסקי‬
‫יצחק קצנלסו‬
‫עממית‬
‫תהילי קט"ו‪ :‬י"ב‬
‫ססטפול‬
‫‪ .50‬גילו הגלילי‬
‫‪ .51‬ד' זכרנו‬
‫כ‬
‫נעימה פולנית‬
‫‪15‬‬
‫גולדברג‬
‫‪ .52‬ד' מה אד‬
‫כא‬
‫אריה שליט‬
‫ליאו איגלי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫חסידית ‪ ,‬סדיגורה‬
‫‪ .55‬הגדיי והכלב‬
‫הזמיר‬
‫מילר‬
‫‪ .56‬הגידי לי‬
‫יצחק לבני‬
‫‪ .57‬הגש הראשו‬
‫מיסודו של טשרניחובסקי‬
‫נעימה נכרייה‬
‫‪ .58‬הדבורי‬
‫הזמיר‬
‫ד‪ .‬נובקובסקי‬
‫‪ .53‬האח‪ ,‬ראשו לציו‬
‫‪ .54‬הבה‪ ,‬נגילה‬
‫כב‬
‫נעימה נכרייה‬
‫‪ .59‬הדגי‬
‫‪ .60‬הדמעה‬
‫‪ .61‬הדרור‬
‫כג‬
‫ב עמי ב'‬
‫נעימה ספרדית‬
‫הזמיר‬
‫מנדלסו;‬
‫ד‪ .‬נובקובסקי‬
‫‪ .62‬הוי אר מולדת‬
‫כד‬
‫‪ .63‬הוי‪ ,‬הוי יפהפיה‬
‫‪ .64‬הו‪ ,‬רננו‬
‫כה‬
‫‪ .65‬הוי‪ ,‬צלצלו במצלתיי‬
‫‪ .66‬הורה‬
‫י‪ .‬דושמ‬
‫מארק וארשבסקי‬
‫הזמיר‬
‫מוצארט‬
‫כו‬
‫‪ .67‬הזבוב‬
‫ב אבי‬
‫נעימה ספרדית‬
‫‪ .68‬הזיוו‬
‫הזמיר‬
‫פרנקנברג‬
‫‪ .69‬החופרי‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה‬
‫‪ .70‬החתולה‬
‫‪ .71‬החתול והעכבר‬
‫הזמיר‬
‫מילר‬
‫‪ .72‬הידעו הדמעות‬
‫יהודה הלוי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫תפילה‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .73‬היו הרת עול‬
‫כז‬
‫על פי תנועות עממיות‬
‫‪16‬‬
‫‪ .74‬הילד והציפור השבויה‬
‫כח‬
‫הזמיר‬
‫נעימה ספרדית;‬
‫הדלר‬
‫‪ .75‬הילד והשוש‬
‫הזמיר‬
‫ורנר‬
‫‪ .76‬הילדי‬
‫ב‪,‬זאב‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .77‬הכותל המערבי‬
‫יעקב כה‬
‫על פי נעימה נתונה‬
‫‪ .78‬הכלב‬
‫הזמיר‬
‫נ‪ .‬חפ‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫‪ .79‬הכניסיני תחת כנפ‪-‬‬
‫כט‬
‫נעימה עממית‬
‫‪ .80‬המהיר‬
‫‪ .81‬המחרשת‬
‫הזמיר‬
‫ל‬
‫‪ .82‬המנג‬
‫אליקו צונזר‬
‫אליקו צונזר‬
‫תירג בר‪,‬נש‬
‫על‪,‬פי "די סאכע"‬
‫תירג מגרמנית‬
‫שוברט‬
‫מ"צ מאנה‬
‫‪ .83‬המנגני‬
‫)"המנגני בשיר וישירו לנו שיר‪("...‬‬
‫מזרחית עממית‬
‫‪ .84‬המנגני )"חבר מנגני פה‪("...‬לא הזמיר‬
‫נעימה מקובלת‬
‫‪ .85‬המעפילי‬
‫לב‬
‫לווי קיפניס‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫ח‪ .‬קרצ'בסקי‬
‫לווי קיפניס‬
‫‪ .86‬המשיח‬
‫עממית‬
‫‪ .87‬הנה מה טוב‬
‫אליקו צונזר‬
‫‪ .88‬הנודד‬
‫אליקו צונזר‬
‫תירג מ"צ מאנה‬
‫נעימה מקובלת‬
‫‪ .89‬הנודד והדגל‬
‫‪ .90‬הנחש‬
‫‪ .91‬העול היפה‬
‫לג‬
‫הזמיר‬
‫מילר‬
‫הזמיר‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫‪17‬‬
‫‪ .92‬העיוור ובנו‬
‫הזמיר‬
‫‪ .93‬העיוור והפרחי‬
‫הזמיר‬
‫ד‪ .‬נובקובסקי‬
‫‪ .94‬העינב‬
‫לווי קיפניס‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .95‬העכבר והפח‬
‫הזמיר‬
‫מילר‬
‫‪ .96‬הפרידה‬
‫)"לא הניח לי אבא ז"ל‪("...‬‬
‫ב עמי ב'‬
‫נעימה ספרדית‬
‫‪ .97‬הפרידה )"היי שלו‪ ,‬א‪("...‬‬
‫הזמיר‬
‫רינקה‬
‫‪ .98‬הציפור‬
‫ב עמי א'‬
‫נעימה חסידית‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה‬
‫הזמיר‬
‫למקה‬
‫‪ .99‬הציפור בכלוב‬
‫לד‬
‫‪ .100‬הציפורי והלכד‬
‫‪ .101‬הקוקייה‬
‫לה‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה;‬
‫ד‪ .‬נובקובסקי‬
‫‪ .102‬הרהורי לילה‬
‫‪ .103‬השבב‬
‫לו‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫לז‬
‫אס‪ +‬הלוי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫לח‬
‫ק"י סילמ‬
‫א"צ אידלסו‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫‪ .104‬השקד‬
‫‪ .105‬התפילה‬
‫לט‬
‫נעימה מקובלת;‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫‪ .106‬התקווה‬
‫‪ .107‬ואת‬
‫מ‬
‫נ"ה אימבר‬
‫נעימה רומנית‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫נעימה חסידית‬
‫‪ .108‬וביו השבת‬
‫‪ .109‬והוא יבר‪-‬‬
‫‪ .110‬והיה באחרית הימי‬
‫‪ .111‬וטהר לבנו‬
‫מא‬
‫ישעיה ב'‪ :‬ב'‪,‬ג'‬
‫על‪,‬פי נעימות עממיות‬
‫תפילה‬
‫עממית חסידית‬
‫‪18‬‬
‫‪ .112‬וידעת‬
‫מב‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫‪ .113‬וקרב פזורינו‬
‫תפילה למוס‪ +‬רגלי‬
‫‪ .114‬ותאמר ציו‬
‫ישעיה מ"ט‪ :‬י"ד; י"ח‬
‫א"צ אידלסו‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .115‬ותיראה לפני‪-‬‬
‫‪ .116‬זבחו זבחי צדק‬
‫‪ .117‬זכריני‬
‫מג‬
‫תהילי ד'‪6,7 :‬‬
‫מד‬
‫‪ .118‬זמר לסוכות‬
‫מה‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫על‪,‬פי טשרניחובסקי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .119‬זמר לשבת )"אמי יצאה אל השוק‪("...‬‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .120‬זמר לשבת )"החמה מראש האילנות נסתלקה‪("...‬‬
‫הזמיר‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫‪ .121‬זריתי לרוח אנחתי‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫מ‪ .‬דפנא )ספיר(‬
‫‪ .122‬חד גדיא‬
‫תירג י‪ .‬דושמ‬
‫פירוז'ניקוב‬
‫עמנואל הרומי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .123‬חושה‪ ,‬משיח!‬
‫מו‬
‫על‪,‬פי תנועות עממיות‬
‫‪ .124‬חושו‪ ,‬אחי‪ ,‬חושו!‬
‫‪ .125‬חיי חדשי‬
‫מז‬
‫תירג י"מ פינס‬
‫נעימה רוסית מקובלת‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫על‪,‬פי תנועות עממיות‬
‫מח‬
‫י‪ .‬פיכמ‬
‫א"צ אידלסו‬
‫מט‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה‬
‫נ‬
‫לווי קיפניס‬
‫נעימה אשכנזית עממית‬
‫נא‬
‫יהודה הלוי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫ז‪ .‬שניאור‬
‫מנגינה ערבית‪,‬‬
‫‪ .126‬חלות שבת‬
‫‪ .127‬חמש בנות‬
‫‪ .128‬חנוכייה‪/‬נס חנוכה‬
‫‪ .129‬ידידי‪ ,‬השכחת‪...‬‬
‫‪ .130‬יד ענוגה‬
‫נב‬
‫רש משה כרמי;‬
‫נעימה מקובלת‬
‫‪19‬‬
‫‪ .131‬יהודי קט אני‬
‫נג‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫הזמיר‬
‫‪ .132‬ילדה ילדתי‬
‫נד‬
‫‪ .133‬יש ביערי‬
‫‪ .134‬ישמחו‬
‫נה‬
‫תירג ק"י סילמ‬
‫נעימה עממית‬
‫א"ד ליפשי‬
‫נעימה נכרייה‬
‫תפילת שבת‬
‫נעימה חסידית;‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫נעימה עממית‬
‫תפילה‬
‫‪ .135‬ישמח משה‬
‫נעימה אשכנזית עממית‬
‫‪ .136‬כי ה חיינו‬
‫‪ .137‬ככלות הלימודי‬
‫נו‬
‫הזמיר‬
‫הזמיר;‬
‫ד‪ .‬נובקובסקי‬
‫‪ .138‬לבי במזרח‬
‫יהודה הלוי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .139‬ל"ג בעומר‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה;‬
‫‪ .140‬לו הייתי‬
‫נז‬
‫נ‪ .‬חפ‬
‫‪ .141‬לחופש‬
‫נח‬
‫לייב יפה‬
‫נעימה מקובלת‬
‫תירג ק"י סילמ‬
‫יצחק לבני‬
‫‪ .142‬לילות בהירי‬
‫מנגינה זרה שהתאי‬
‫יצחק לבני‬
‫נט‬
‫הזמיר‬
‫ס‬
‫הזמיר‬
‫‪ .143‬ליל נעי‬
‫ד‪ .‬נובקובסקי;‬
‫הזמיר‬
‫‪ .144‬לירח זיו‬
‫פ‪ .‬זילבר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .145‬ליתו‬
‫‪ .146‬למתנדבי בע‬
‫סא‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫א"צ אידלסו‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪20‬‬
‫‪ .147‬לנשמת הרצל‬
‫‪ .148‬לפני‬
‫סב‬
‫סג‬
‫א‪ .‬ליבושיצקי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫הזמיר‬
‫נעימה מקובלת;‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .149‬לקראת אביב‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה‬
‫‪ .150‬לרחובות שיר מזמור‬
‫בר‪,‬נש‬
‫אברה גולדפאד‬
‫‪ .151‬מבשר האביב‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה‬
‫תהילי קט"ז‬
‫א"צ אידלסו‬
‫ישעיה נ"ב‬
‫שומא;‬
‫‪ .152‬מה אשיב‬
‫‪ .153‬מה נאוו‬
‫סד‬
‫סה‬
‫נעימה אשכנזית עממית‬
‫תהילי ק'‬
‫‪ .154‬מזמור לתורה‬
‫‪ .155‬מיכאל וסוסתי‬
‫מומב‪-‬‬
‫א"צ אידלסו‬
‫א‪ .‬טולסטוי‬
‫‪ .156‬מכורתי‬
‫גרצ'נינוב‬
‫תירג יצחק לבני‬
‫‪ .157‬מעוז צור‬
‫סו‬
‫נעימה מקובלת‬
‫‪ .158‬מקוסטינה עד ראש פינה‬
‫‪ .159‬משאת נפשי‬
‫סז‬
‫ק"י סילמ‬
‫עממית‬
‫מ"צ מאנה‬
‫נעימה עממית;‬
‫נעימה סלאבית‬
‫סח‬
‫לווי קיפניס‬
‫א"צ אידלסו‬
‫סט‬
‫יעקב כה‬
‫א"צ אידלסו‬
‫נ"ה אימבר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫תירג מגרמנית‬
‫מנדלסו‬
‫‪ .160‬משחק האצבעות‬
‫‪ .161‬משירי הבריוני‬
‫‪ .162‬משמר הירד‬
‫‪ .163‬נגינת החור‪+‬‬
‫ע‬
‫מ"צ מאנה‬
‫‪ .164‬נג בכינור‬
‫‪ .165‬נחמו‬
‫עא‬
‫הזמיר‬
‫פ‪ .‬לכנר‬
‫ישעיה מ'‬
‫א"צ אידלסו‬
‫על‪,‬פי תנועות עממיות‬
‫‪21‬‬
‫י‪ .‬דושמ‬
‫‪ .166‬ניצני‬
‫‪ .167‬נס ציונה )"שאו נס ציונה‪("...‬עב ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫הרמ‪,‬צבי ארלי‪-‬‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫בלומנטל‬
‫נ‪ .‬רוזנבלו‬
‫‪ .168‬נס ציונה‬
‫)"שאו ציונה נס ודגל‪("...‬‬
‫עג‬
‫‪ .169‬נצאה נגורה שאנני‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫נ‪ .‬זלודקובסקי‬
‫עד‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .170‬עבודת האיכר‬
‫הזמיר‬
‫נ‪ .‬חפ‬
‫‪ .171‬עברו בשערי‬
‫ישעיה‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .172‬עגבנייה‬
‫לווי קיפניס‬
‫א"צ אידלסו‬
‫יהודה הלוי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫יעקב כהר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫י"ל גורדו‬
‫א"צ אידלסו‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫מנדלסו;‬
‫‪ .173‬עורה ידידי‬
‫עה‬
‫‪ .174‬על פני חלפה יונה‬
‫‪ .175‬ע אחד‬
‫עו‬
‫עז‬
‫‪ .176‬ע דמדומי החמה‬
‫עח‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .177‬ע ישראל חי‬
‫‪ .178‬עפרה‬
‫עט‬
‫‪ .179‬עצה טובה‬
‫‪ .180‬עשרה ציוני‬
‫פ‬
‫‪ .181‬עת במחולות נשתעשע‬
‫פא‬
‫עממי‬
‫נעימה חסידית‬
‫יהודה הלוי‬
‫א"צ אידלסו‬
‫הזמיר‬
‫נעימה חסידית‬
‫ק"י סילמ‬
‫עממית‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫מילר;‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫‪ .182‬עת הביתה‪ ,‬עת‬
‫פב‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫הזמיר‬
‫‪ .183‬עתה נצא למלחמה‬
‫הזמיר‬
‫נעימה זרה‬
‫‪22‬‬
‫‪ .184‬עתידות‬
‫פג‬
‫יעקב כה‬
‫פד‬
‫ק"י סילמ‬
‫עממית‬
‫יעקב כה‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫א"צ אידלסו;‬
‫חנינא קרצ'בסקי‬
‫‪ .185‬פז כולה‬
‫‪ .186‬פעמי משיח‬
‫פה‬
‫חנינא קרצ'בסקי‬
‫‪ .187‬פרידת הציפורי‬
‫פו‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה;‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .188‬צלילי אביב‬
‫‪ .189‬צלצלי האביב‬
‫פז‬
‫מ‪ .‬דפנא )ספיר(‬
‫מ‪ .‬דפנא )ספיר(‬
‫הזמיר‬
‫הזמיר;‬
‫א"צ אידלסו‬
‫הזמיר‬
‫שובלי‬
‫‪ .190‬קומה משנת‬
‫ישעיה ס"א‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .192‬שאו שערי‬
‫תהילי כ"ד‪ :‬ז'‬
‫לבנדובסקי‬
‫‪ .193‬שבת המלכה‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫יעקב כה‬
‫א"צ אידלסו‬
‫א‪ .‬צונזר‬
‫נעימה פולנית‬
‫א‪ .‬צונזר‬
‫א‪ .‬צונזר‬
‫‪ .191‬רוח ה' עלי‬
‫פח‬
‫‪ .194‬שואלת את‬
‫פט‬
‫‪ .195‬שושנה‬
‫‪ .196‬שיבת ציו‬
‫צ‬
‫‪ .197‬שיר הבציר‬
‫צא‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .198‬שיר הגאולה‬
‫יהודה הלוי‬
‫נעימה פולנית‬
‫‪ .199‬שיר החרות‬
‫תירג מתורכית‬
‫חנינא קרצ'בסקי‬
‫ד‪ .‬ילי‬
‫‪ .200‬שיר היי‬
‫צב‬
‫‪ .201‬שיר הירד‬
‫יצחק לבני‬
‫מנגינה זרה‬
‫נ"ה אימבר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪23‬‬
‫‪ .202‬שיר הל‪-‬‬
‫צג‬
‫קר;‬
‫הזמיר‬
‫נעימה נכרייה;‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .203‬שיר המי‬
‫צד‬
‫שלמה אב גבירול‬
‫נעימה מקובלת‬
‫‪ .204‬שיר המעלות‬
‫תהילי קכ"ו‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .205‬שיר הרועה‬
‫הזמיר‬
‫ברנשטיי‬
‫י‪ .‬דושמ‬
‫נעימה אשכנזית עממית‬
‫הזמיר‬
‫שומא‬
‫הזמיר‬
‫א"צ אידלסו‬
‫א"צ אידלסו‬
‫א"צ אידלסו‬
‫הזמיר‬
‫הזמיר‬
‫‪ .206‬שירו נא משוררי‬
‫‪ .207‬שיר חייל קט‬
‫צה‬
‫צו‬
‫‪ .208‬שיר לכת לילדי ולילדות‬
‫‪ .209‬שיר משחק החיפוש‬
‫‪ .210‬שיר נער רועה‬
‫צז‬
‫צח‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .211‬שיר עבודה‬
‫‪ .212‬שיר ערב‬
‫בר‪,‬נש‬
‫נעימה מזרחית עממית‪,‬‬
‫)נח שפירא(‬
‫חיקוי לשיר ערבי‬
‫צט‬
‫א"צ אידלסו‬
‫א"צ אידלסו‬
‫)"נצא נא לרוח היו‪("...‬‬
‫לווי קיפניס‬
‫‪ .213‬שיר ערב‬
‫נעימה זרה‬
‫)"פרוש כנפי‪ -‬ערב עלי שדה‪("...‬‬
‫‪ .214‬שיר ערש‬
‫ק‬
‫א"ד ליפשי‬
‫)"נומה פרח בני מחמדי‪("...‬‬
‫‪ .215‬שיר ערש‬
‫קא‬
‫נעימה פולנית עממית;‬
‫נעימה עממית‬
‫ש‪ .‬טשרניחובסקי‬
‫נעימה סלאבית‬
‫)"ניטשו צללי‪ ,‬דו ציפורי‪("...‬‬
‫‪ .216‬שיר ערש‬
‫)"שכב שכב בני‪ ,‬הל‪ -‬הגדי‪("...‬‬
‫הזמיר‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי‬
‫‪24‬‬
‫‪ .217‬שיר ערש‬
‫קב‬
‫א‪ .‬ליבושיצקי‬
‫ח‪ .‬קרצ'בסקי‬
‫)"שכב הירד‪ ,‬ב לי יקיר‪("...‬‬
‫מ‪ .‬דפנא )ספיר(‬
‫‪ .218‬שיר ערש‬
‫עממית‬
‫)"ע שחר עורה ילד ח‪("...‬‬
‫‪ .219‬שיר רועי‬
‫‪ .220‬שירת האסיר‬
‫קג‬
‫נ‪ .‬רזניק‬
‫נ‪ .‬רזניק‬
‫הזמיר‬
‫פ‪ .‬מינקובסקי;‬
‫נעימה ספרדית‬
‫‪ .221‬שירת הבודד‬
‫קד‬
‫‪ .222‬שירת ערש‬
‫יעקב כה‬
‫א"צ אידלסו‬
‫ב עמי א'‬
‫נעימה עממית אשכנזית‬
‫)"בליל מנוחה ודומיה‪("...‬‬
‫‪ .223‬שכבי‪ ,‬נומי‬
‫נעימה מקובלת‬
‫‪ .224‬שלו עליכ‬
‫נעימה עממית אשכנזית‬
‫י‪ .‬קצנלסו‬
‫‪ .225‬שליחי טר אתא‬
‫)"רוח עצוב‪("...‬‬
‫יצחק פלד‬
‫‪ .226‬ש במקו ארזי‬
‫לייב יפה‬
‫‪ .227‬שמחו את ירושלי‬
‫קה‬
‫‪ .228‬ש שועלי יש‬
‫ישעיה ס"ו‪ :‬י'‪,‬י"ב‬
‫א"צ אידלסו‬
‫ק"י סילמ‬
‫חסידית‬
‫‪ .229‬תהילי כ"א‬
‫לבנדובסקי‬
‫‪ .230‬תהילי כ"ד‬
‫מומב‪-‬‬
‫‪ .231‬תהילי קכ"ב‬
‫א"צ אידלסו‬
‫‪ .232‬תהילי ק"‬
‫לבנדובסקי‬
‫‪ .233‬תוחלת נער‬
‫נ‪ .‬נ‪ .‬סקי‬
‫‪ .234‬תחת שיחי בירקרק עלי‬
‫ח"נ ביאליק‬
‫‪ .235‬תינוק רוצה להיות גדול‬
‫עממית‬
‫‪25‬‬
‫‪ .236‬תפילת הגש‬
‫‪ .237‬תרצה‬
‫קו‬
‫קז‬
‫י‪ .‬פיכמ‬
‫א"צ אידלסו‬
‫יעקב כה‬
‫א"צ אידלסו‬
‫א השיר נכתב בשנת תרע"ה‪.‬‬
‫ב ישראל בלקינד מזכיר שיר זה כשהוא מספר על המלחמה שניהלו המתיישבי החדשי בראשו לציו כנגד מתקפות‬
‫הבדואי בשנת תרמ"ג )‪:(1883‬‬
‫"בשמחה היו המנצחי שרי‪ ,‬וכל השפלה רעדה לקול שירה‪ ,‬בייחוד העברית אשר הייתה שגורה אז בפינו‪:‬‬
‫אדיר הוא ולא ינו‬
‫בחור הוא ולא ייש‪,‬‬
‫ה בבית וה בעיר‬
‫ה בשדה ה בכפר‪,‬‬
‫ה בבקעה ה בהר‬
‫מצילנו מכל צר!"‬
‫)ישראל בלקינד‪ ,‬בנתיב הביל"ויי )תל אביב‪ ,‬תשמ"ג(‪.(59 ,‬‬
‫סיפור דומה מופיע בזכרונותיו של אחד ממייסדי המושבה ראשו לציו זלמ דוד לבונטי‪:‬‬
‫"‪ ...‬הערבי רועי את בהמותיה על שדותינו‪ ...‬לא עברו חמישה רגעי וכבר ישבו שבעה אנשי מאתנו על הסוסי‪,‬‬
‫מזויני זה בקנה רובה וזה בחנית וזה במקל ונרכב אל שדותינו‪ .‬לקול שריקותינו ודהרת סוסינו נפוצו הערבי‬
‫ובהמותיה אל כל רוח; רדפנו אחריה ונשיג שני רועי וחמש בהמות ונשוב אל המושב בשמחת ניצחו ובקול תרועה‬
‫זמרנו הפזמו הידוע‪:‬‬
‫אדיר הוא ולא ינו‬
‫בחור הוא ולא ייש‬
‫שדי!‬
‫שדי!‬
‫ה בעיר וה בכפר‬
‫ה בבקעה וה בהר‬
‫תצילנו מכל צר!"‬
‫)אברה יערי‪ ,‬זיכרונות אר‪,‬ישראל )ירושלי‪ ,‬תש"ז(‪ ,‬חלק א'‪ ,‬פרק ל"ח‪ :‬ייסוד המושבה ראשו לציו‪ ..‬מזיכרונות‬
‫המייסד ז‪ ..‬ד‪ ..‬לבונטי‪ ,‬תרמ"ב – תרמ"ג )‪.(437 ,(1883 – 1882‬‬
‫בקוב השירי משירי העלייה השנייה מופיעה גירסת מילי אחרת‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫אדיר לא ינו‪ ,‬אדיר לא ייש‬
‫אדיר לא ינו ולא ייש‪ – ,‬שומר ישראל"‪.‬‬
‫)שמואל שפירא‪ ,‬עור‪ ,-‬משירי העלייה השנייה )תל אביב‪ :‬המרכז לתרבות‪.(1948 ,‬‬
‫אי כל וודאות כי השיר המתואר בזיכרונותיו של לבונטי או של בלקינד הושר לפי המנגינה המופיעה בספרו של‬
‫שמואל שפירא‪.‬‬
‫ג‬
‫ישראל שליטא מונה שיר זה בי השירי השגורי ביותר של תחילת ההתיישבות )ישראל שליטא‪ ,‬המוסיקה‬
‫היהודית ויוצריה )תל אביב‪ .(213 ,(1960 ,‬לשיר שתי גירסאות מוסיקליות )ראה נספחי ב' וג'(‪ .‬מאיר נוי מייחס את‬
‫המקור של שיר זה )הגירסה השנייה( לשיר האידי העממי "טי‪ +‬אי וועלדעלע" )מאיר נוי‪ ,‬מעייני הזמר )תל אביב‪,‬‬
‫תשנ"ט(‪ .(1 ,‬מלבד שליטא‪ ,‬לא מצאתי אזכורי של שיר זה כשיר מושר או נפו בתקופה הנדונה‪ ,‬ולכ הוא לא נכלל‬
‫ברשימת ה"להיטי"‪.‬‬
‫ד לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‬
‫ה לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫ו לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬נראה כי הגירסה הפופולרית של השיר היא זו המופיעה אצל מאיר נוי )מאיר נוי‪,‬‬
‫ש‪.(213 ,‬‬
‫ז למרות שישראל שליטא קבע כי שיר זה היה אחד השירי השגורי ביותר של תחילת ההתיישבות )ישראל שליטה‪,‬‬
‫המוסיקה היהודית ויוצריה )תל אביב‪ ,(213 ,(1960 ,‬לא מצאתי מספיק הוכחות לכ‪ ,-‬ולכ הוא לא נכלל בי "להיטי‬
‫התקופה"‪.‬‬
‫ח ישראל שליטא מונה שיר זה בי השירי השגורי ביותר של תחילת ההתיישבות )ש‪.(213 ,‬‬
‫ט‬
‫במשא לספרות‪ ,‬אמנות וביקורת )‪ 20‬במאי ‪ (1960‬מופיע שיר זה כאחד מששת השירי המייצגי של העלייה‬
‫הראשונה והשנייה‪.‬‬
‫י‬
‫השיר ידוע ג בש "ירושלי"‪ .‬הוא מוזכר כשיר התקופה אצל יעקב גרוס )יעקב גרוס‪ ,‬עור‪ ,-‬ירושלי תרע"ח‬
‫‪) 1917/1918‬ירושלי‪ ,‬תשנ"ג(‪ .(30 ,‬מאיר נוי מייחס את המקור של שיר זה לשיר "קלאג פו ציונס טעכטער" מאת‬
‫אברה גולדפאד )מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(9 – 8 ,‬‬
‫יא לשיר שלוש גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫יב לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫יג לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫יד לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬נראה כי הגירסה של מ‪ .‬דפנא )ספיר( היתה פופולריות יותר כי היא מופיעה במקור‬
‫נוס‪) +‬א"צ אידלסו‪ ,‬עור‪ ,-‬ספר השירי‪ .‬קוב חדש )ברלי‪ ,‬תרפ"ב(‪.(106 ,‬‬
‫טו‬
‫לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ ,‬נעימה עממית ושל א"צ אידלסו‪ .‬אידלסו כתב את השיר בשנת תרס"ט‪ .‬השיר‬
‫בגירסתו הראשונה מופיע על גבי הדיסק הלילות בכנע ש הוא נקרא "שיר טטרי" )שיר מד' ‪ .(17‬בהקדמה לשירי‬
‫בדיסק נכתב‪ ,‬בי היתר‪ ,‬כי השיר נמנה ע שירי העלייה השנייה‪ ,‬נפו במיוחד בקרב הנוער בשנות העשרי‬
‫והשלושי‪ ,‬הופיע בדפוס ג בשנות הארבעי‪ ,‬ומאז נעלמו עקבותיו‪ .‬בשנות השמוני הוא חודש בשירוני של‬
‫‪27‬‬
‫חבורות זמר )ע"מ ‪ .(27‬אי ספק כי השיר היה פופולרי ומושר‪ ,‬אלא שלא בטוח שזה היה כבר בתקופה הנדונה‪ .‬זאת‬
‫הסיבה שהוא לא נכלל בי ה"להיטי"‪.‬‬
‫טז על‪,‬פי נת שחר‪ ,‬שיר ל"ג בעומר זה היה מפורס מאד בתחילת המאה )נת שחר‪" ,‬שירי צבא בזמר העברי‪– 1882 ,‬‬
‫‪ ,"1949‬כיווני ‪ ,(44) 7‬טבת תשנ"ה )דצמבר ‪ .(84 ,(1994‬לא נמצאו לכ‪ -‬סימוכי במקורות אחרי‪.‬‬
‫יז לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫יח‬
‫השיר ידוע ג בש "תחזקנה"‪.‬‬
‫יט‬
‫השיר ידוע בשלוש שמותיו‪" :‬בשדמות בית לח"‪" ,‬קבל רחל" ו"רחל מבכה על בניה"‪ .‬לשיר שתי גירסאות‬
‫מוסיקליות‪ ,‬של א"צ אידלסו ושל חנינא קרצ'בסקי‪ .‬קשה להחליט איזו גירסה הייתה פופולרית יותר‪ .‬הגירסה של‬
‫א"צ אידלסו מופיעה בקוב שירי בעירכתו ספר שירי‪ .‬קוב ראשו )ברלי‪ ,‬תרפ"ב(‪ ,‬וג במהדורה השביעית של‬
‫כינור ציו משנת תרפ"ב‪ .‬ואילו הגירסה של קרצ'בסקי מופיעה‪ ,‬מלבד בקוב משיריו‪ ,‬בקוב משירי העלייה השנייה‬
‫בעריכת שמואל שפירא )תל אביב‪ ,(1948 ,‬שליקט לטענתו שירי שהיו מושרי‪ .‬במשא לספרות‪ ,‬אמנות וביקורת )‪20‬‬
‫במאי ‪ (1960‬נמנה שיר זה‪ ,‬בלח של קרצ'בסקי‪ ,‬ע ששת השירי המייצגי של העלייה הראשונה והשנייה‪.‬‬
‫כ‬
‫השיר מופיע בדיסק הלילות בכנע )שיר מס' ‪ .(26‬במבוא לשירי ש נכתב‪ ,‬בי היתר‪:‬‬
‫"השיר נמנה ע שירי העלייה השנייה אשר היו לנכסי צא ברזל של הזמר העברי לדורותיו‪ .‬שרו אותו ילידי האר‬
‫והחלוצי בכל הנסיבות האפשרויות‪ :‬בבית‪ ,‬בבתי הספר‪ ,‬בתנועות הנוער‪ ,‬בכנסי ציבוריי וכדומה‪ .‬בריקוד ההורה‬
‫שרו את הפזמו לבדו ע כל הלח‪ ...‬מנגינת הפזמו של השיר מבוססת על מוטיבי אשר מרכיבי את הקטע הראשו‬
‫של שני ניגוני ריקוד חסידיי‪) ".‬ע"מ ‪(36‬‬
‫לדעתי‪ ,‬השיר רק התחיל להיות נפו בתקופה בה עוסק מחקר זה‪ ,‬א בכלל‪ ,‬והוא הפ‪ -‬לפופולרי מאוחר יותר‪ .‬לחנו‬
‫של שיר זה מבוסס על ריקוד ההורה‪ .‬מקורו של ריקוד ההורה הוא‪ ,‬כידוע‪ ,‬במחול ע מחבל ולכיה שברומניה‪.‬‬
‫ריקודי דומי מצויי ג במחולות הע של ארצות הבלק האחרות‪ .‬האמ והרקד ברו‪ -‬אגדתי אשר שא‪ +‬לעצב‬
‫ריקוד ארצישראלי עברי‪ ,‬עלה לאר מרומניה רק בשנת ‪ ,1910‬ורק בשנת ‪ 1924‬עיבד את ההורה למחול קבוצתי‪.‬‬
‫לחיזוק הטענה בדבר היותו של שיר זה שיר מאוחר תורמת ג העובדה שהשיר לא מופיע במקורות התקופה‪ ,‬אלא רק‬
‫בקו השירי משיר העלייה השנייה בעריכת שמואל שפירא )תל אביב‪ ,(1948 ,‬שליקט את השירי באופ‬
‫רטרואקטיבי‪ .‬לפי אופיו הקליל והקליט של השיר‪ ,‬ולפי הנאמר במבוא לשירי הדיסק הלילות בכנע‪ ,‬א ספק שהשיר‬
‫היה פופולרי ונפו‪ ,‬וא הוא היה נפו בתקופה הנדונה‪ ,‬הוא חייב היה להופיע במקורות נוספי‪.‬‬
‫כא‬
‫השיר מופיע לפעמי במקורות ג בש "ראשו לציו"‪.‬‬
‫כב השיר חובר בשנת ‪ ,1918‬לציו שנה ל"הצהרת בלפור"‪ ,‬אחרי שאידלסו הוסי‪ +‬מילי עבריות ללח ידוע של חסידי‬
‫סדיגורה )מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(240 ,‬‬
‫כג לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫כד השיר ידוע ג בש "המולדת"‪ .‬על פי נת שחר‪ ,‬לתמליל "הוי אר מולדת" זווג לח שוודי )נת שחר‪" ,‬שירי צבא‬
‫בזמר העברי‪ ,"1949 – 1882 ,‬כיווני ‪ ,(44) 7‬טבת תשנ"ה – דצמבר ‪ .(82 ,1994‬שיר זה מוזכר אצל ברו‪ -‬ב‪,‬יהודה‬
‫כאחד השירי הידועי בקרב הפועלי בתקופת העלייה השנייה )ברו‪ -‬ב‪,‬יהודה‪" ,‬השירה העברית בימי העלייה‬
‫השנייה‪ .‬רשמי שיחה"‪ ,‬בת קול ב' )טבת תשט"ז(‪.(37 ,‬‬
‫‪28‬‬
‫כה מאר נוי מייחס את המקור של שיר זה לשיר האידי "די ראב" )מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(18 ,‬‬
‫כו סו‪ +‬תקופה זו היא תחילת תקופתה של ההורה‪ .‬על מקור ההורה ראה הערה לשיר "גילו הגלילי" )‪.(50‬‬
‫כז‬
‫השיר נכתב בשנת תרס"ח‪.‬‬
‫כח לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‬
‫כט לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬הגירסה של א"צ אידלסו נכתבה בשנת תרס"ח‪.‬‬
‫ל ישראל שליטא מספר על "המחרשת"‪:‬‬
‫"שירו‪] ...‬של צונזר – ש‪ .‬מ‪" [.‬המחרשה" )נכתב תחילה באידיש – "די סאכע"(‪ ,‬שתוכנו – שיר הלל לעובד האדמה‬
‫וביטוי לאושר הטמו ב"אס מלא בר‪ ,‬קצרו ידי ולא זר‪ ,‬פה על אר רבה"‪ ...‬פורס בשתי הלשונות‪ ,‬ובנוסח העברי‬
‫עוד הוסי‪ +‬הפייט על הכותרת "המחרשה" את מילי‪" :‬אשר יושר בפי איכרי האר הקדושה" )באר‪,‬ישראל‬
‫התעלמו מתרגומו של צונזר‪ .‬השיר תורג מחדש על ידי בר‪,‬נש‪ ,‬ובנוסח זה הוא מושר עד היו(‪ .‬דומה‪ ,‬שמכל שפעת‬
‫החרוזי והזמירות‪ ,‬אשר חיבר צונזר‪ ,‬לא זכה שו פיוט לתפוצה כה רבה ול"אריכות ימי" כה מופלגת כשני‬
‫השירי ה"ציוניי" האלה דווקא" ]"המחרשת" ו"שיבת ציו" – ש‪ .‬מ‪) .[.‬ישראל שליטא‪ ,‬ש‪.(213 – 212 ,‬‬
‫לא לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫לב‬
‫לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬אידלסו כתב מוסיקה לשיר זה בשנת תרע"ט‪ .‬על‪,‬פי טלילה אליר‪ ,‬חנונא‬
‫קרצ'בסקי פירס את הגירסה שלו בשנת ‪) 1915‬טלילה אליר‪ ,‬לאפיונ המוסיקלי והחברתי של שירי אר‪,‬ישראל"‪,‬‬
‫עבודהת דוקטור‪ ,‬אוניברסיטת בר‪,‬איל‪ ,‬תשס"א(‪ .(.276 ,‬אליהו הכה מתאר‪ -‬את פרסומו של השיר בשנת ‪ ,1919‬וכ‪-‬‬
‫הוא מספר על קורותיו‪:‬‬
‫"‪ ...‬שיר נוס‪ +‬מאותה השנה )‪ – 1919‬תרע"ט(‪" ,‬המעפילי"‪ ,‬זכה בתהילה שלא נתכוו לה מחברה‪ .‬העניי החל‬
‫בטיול למדבר יהודה ולי המלח שערכו חברי קבוצת "המכבי" בירושלי‪ .‬המסלול היה ארו‪ -‬וקשה‪ ,‬והטיפוס על‬
‫ההרי הכביד על המטיילי עד כי לרגל אחד הצוקי התלולי נעצרו חסרי אוני ורק שלושה הצליחו להעפיל‬
‫לפסגה והמחבר בתוכ‪ .‬אחד השמתתפי‪ ,‬א‪ .‬ל‪ .‬סוקניק‪ ,‬ביקש את לווי קינפיס להנציח את רשמי הטיול בשיר לכת‪,‬‬
‫וכ‪ -‬אמנ עשה‪ .‬אלא שכוונות לחוד ותוצאות לחוד‪ .‬עד מהרה‪ ,‬יצא השיר מגדר שיר טיול והפ‪ -‬להיות המנונה של‬
‫התנועת‬
‫לג לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫לד לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫לה לשיר שלוש גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫לו‬
‫על‪,‬פי מאיר נוי‪ ,‬השיר נכתב בשנת תרנ"ב‪ .‬מקורו בשיר "ווע עס דרעמלט דאס שטעטל" )מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(165 ,‬‬
‫המקור באידיש מופיע אחרי השיר בנספח ב'‪.‬‬
‫לז המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ד‪.‬‬
‫לח המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ה‪.‬‬
‫לט לשיר שלוש גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫מ המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ז‪.‬‬
‫מא המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ג‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫מב המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ח‪.‬‬
‫מג שיר זה מופיע אצל מאיר נוי כמקור לשיר "ב לוקח בת" )מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(209 ,‬‬
‫מד המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ט‪.‬‬
‫מה‬
‫המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ד‪ .‬ידוע שיר בש זהה מאת לווי קיפניס‪ ,‬א‪ -‬לא כללתיו ברשימה מפאת חוסר‬
‫הוודאות כי הוא אכ שיי‪ -‬לתקופה‪ .‬לכל המוקד‪ ,‬שירו של קיפניס שיי‪ -‬לשלהי התקופה‪ .‬מנגינת השיר של קינפניס‬
‫התגלגלה לשיר הילדי הידוע כיו כ"ימי החנוכה" למילי של א‪ .‬אברוני‪.-‬‬
‫מו המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ד‪.‬‬
‫מז המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ה‪ .‬טשרניחובסקי כתב את הטקסט בשנת ‪) 1893‬חיי מרחביה‪ ,‬קולות קוראי לציו‬
‫)ירושלי‪ ,‬תשמ"א(‪.(193 ,‬‬
‫מח המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ו‪.‬‬
‫מט לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫נ השיר ידוע ג בש "נס חנוכה"‪ .‬אליהו הכה מספר על שיר זה‪:‬‬
‫"‪ ...‬כבר משנתו הראשונה באר )‪ – 1913‬ש‪ .‬מ‪ (.‬החל לווי קיפניס להתמסר לשני נושאי מרכזיי‪ :‬טיפוח תשתית‬
‫של שירי ילדי לגיל הר‪ ,-‬ועיצוב זמר חג עברי חדש‪ ...‬בחג החנוכה תרע"ה )‪ ,(1915‬בימי מלחמת השפות‪ ,‬כתב את‬
‫הזמר הראשו שלו‪" ,‬נס חנוכה"‪" :‬חנוכייה‪ ,‬חנוכייה‪ /‬ספרי נא לי מעשייה!"‪ .‬היה זה שיר‪,‬שמשחק שהשתתפו בו‬
‫שמונה ילדי‪ ,‬כנגד שמונה נרות‪ ,‬ושמש אחד‪ .‬כל נר שח בתורו על נס חנוכה‪ ,‬ומקהלת ילדי השמיעה בסו‪ +‬כעל בית‬
‫את הפזמו החוזר‪ .‬ביסוד הלח עמדו צלילי "מעוז צור"‪ ,‬שמסביבו רק המלחי הירושלמי א"צ אידלסו תוספות‬
‫ועיטורי בהתאמה לתנועות המשחקי‪ .‬השיר נדפס לראשונה בלוח קיר שהוציא אז קדיש יהודה סילמ בירושלי‪".‬‬
‫)אליהו הכה‪ 300 ,‬שירי זמר"‪ ,‬עתמול‪ ,‬י"ד ‪ ,(84) 4‬ניס תשמ"ט – אפריל ‪.(8 ,1989‬‬
‫נא המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ז‪.‬‬
‫נב לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫נג לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫נד מאיר נוי מייחס את המקור של שיר זה ל"א רעטעניש" )מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(78 ,‬‬
‫נה לשיר שלוש גירסאות מוסיקליות‪ .‬מאיר נוי מייחס את המקור של שיר זה לשיר "ניי מאמע‪ ,‬ניי מוטער!"‪) .‬מאיר‬
‫נוי‪ ,‬ש‪.(191 ,‬‬
‫נו לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫נז לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫נח חיי מרחביה טוע כי השיר נכתב בשנת ‪) 1900‬חיי מרחביה‪ ,‬ש‪ .(198 ,‬כמו כ‪ ,‬הוא מציי את השיר כאחד משירי‬
‫התקופה )ש‪.(246 ,‬‬
‫נט לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫ס לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫סא המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ח‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫סב המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ה‪.‬‬
‫סג לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬א"צ אידלסו כתב את המוסיקה בשנת תרע"ד‪.‬‬
‫סד המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ט‪.‬‬
‫סה לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫סו פירוט תולדותיה של המנגינה ראה חנו‪ -‬אבנארי‪" ,‬נעימת "מעוז צור"‪ .‬חידושי בתולדותיה"‪ ,‬תצליל‪ ,‬כר‪ 3 -‬קוב ז'‬
‫)תשכ"ז – ‪ .128 – 125 ,(1967‬מסקנתו העיקרית של אבנארי היא שתולדות הנעימה הידועה קודמות לשנת ‪,1474‬‬
‫ושורשיה בשכבה עממית עמוקה של בוהמיה‪.‬‬
‫סז לשיר שלוש גירסאות מוסיקליות; נראה כי הגירסה הפופולרית היא הראשונה מאחר שהיא מופיעה במקור נוס‪.+‬‬
‫שיר זה מוזכר במקורות רבי‪ .‬מלבד המקורות שצוטטו בגו‪ +‬העבודה‪ ,‬הוא מוזכר ג אצל שמואל יבנאלי‪:‬‬
‫"‪ ...‬וכשאנו מעייני בשירי מאנה בימי הה‪ ,‬רואי אנו כיחד נגרר והושפע מהרוחות המנשבות‪:‬‬
‫על שדמות בר ופרי‬
‫אעבוד ג אנוכי;‬
‫אעבוד‪ ,‬אשיר‪ ,‬אשא‪ +‬רוח‪,‬‬
‫אולי ישוב כוחי‪".‬‬
‫]מ"צ מאנה כתב שורות אלה על ערש דווי בחדרה‪ ,‬ונפטר זמ קצר לאחר מכ ממחלת השחפת‪ – .‬ש‪ .‬מ‪[.‬‬
‫בתרמ"ו הושרו השורות האלה‪ ,‬הרוויות כליו‪,‬נפש פרטי והסמליות יחד ע זאת‪ ,‬ל"חיבת ציו"‪) .‬ש‪ .‬יבנאלי‪ ,‬עור‪,-‬‬
‫בבקרה של תנועה )תל אביב‪ ,‬תרצ"ט(‪(38 ,‬‬
‫סח המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ז‪.‬‬
‫סט המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ח‪.‬‬
‫ע המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ו‪.‬‬
‫עא המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ג‪.‬‬
‫עב‬
‫חיי מרחביה מספר כי השיר נכתב בשנת ‪ 1897‬על ידי שאול טשרניחובסקי שהיה פעיל באגודת "נס ציונה"‬
‫ולכבודה כתב שיר שהפ‪ -‬למעי המנו לנוער‪ .‬כותרת המשנה שניתנה לשיר זה הייתה "מימי בר‪,‬כוכבא"‪) .‬חיי‬
‫מרחביה‪ ,‬ש‪(193 – 192 ,‬‬
‫עג‬
‫לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬על‪,‬פי חיי מרחביה‪ ,‬השיר נכתב בשנת ‪) 1885‬חיי מרחביה‪ ,‬ש‪ .(169 ,‬אצל‬
‫טלילה אליר תארי‪ -‬פרסו השיר הוא ‪) 1884‬טלילה אליר‪ ,‬ש‪ .(274 ,‬לפי משא לספרות‪ ,‬אמנות וביקורת )‪ 20‬במאי‬
‫‪ ,(1960‬שיר זה הוא אחד השירי המייצגי של העלייה הראשונה והשנייה‪.‬‬
‫עד המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ז; ראה ג שיר "לקראת אביב" )‪.(149‬‬
‫עה המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ז‪.‬‬
‫עו המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ד‪.‬‬
‫עז המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ו‪.‬‬
‫עח לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬אידלסו כתב את המוסיקה לשיר זה בשנת תר"ע‪ .‬סביר להניח שהוא ג היה זה‬
‫שהתאי לשיר את המוסיקה של מנדלסו‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫עט המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ז‪.‬‬
‫פ מאיר נוי מייחס את המקור של שיר זה ל"צע ברידער" )מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(56 ,‬‬
‫פא לשיר שלוש גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫פב לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫פג לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫פד ישראל שליטא מספר על השיר‪:‬‬
‫"‪ ...‬ק"י סילמ‪ ...‬לקח את הזמר הריקודי היהודי "חאצקעלע‪ ,‬חאצקעלע‪ ,‬שפיל מיר אקאזאצקעלע" )=יחזקאלי‪ ,‬נג‬
‫לי ריקוד‪,‬קוזאקי( ועיבדו לשיר שתוכנו ארצישראלי‪ ,‬אגב שנשמר בו צלצולו הלשוני הטיפוסי‪" :‬פז כולה‪ ,‬רז כולה‪,‬‬
‫אדמת הסגולה" וכו'‪ ...‬והרי זמר‪,‬ריקוד יהודי עממי עליז בלבוש עברי מקורי!" )ישראל שליטא‪ ,‬ש‪ .(218 ,‬מאיר נוי‬
‫מייחס את המקור של שיר זה‪ ,‬בדומה לישראל שליטא‪ ,‬ל"כאצקעלע"‪ ,‬ומציי כי "פז כולה‪ ,‬רז כולה" זהו חיקוי פונטי‬
‫ל"כאצקעלע‪ ,‬כאצקעלע"‪) .‬מאיר נוי‪ ,‬ש‪.(51 ,‬‬
‫פה‬
‫לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬הוא מוזכר אצל יעקב גרוס כאחד משירי התקופה )יעקב גרוס‪ ,‬עור‪ ,-‬ירושלי‬
‫תרע"ח )‪ .(1918 – 1917‬חורב‪ ,‬נס וגאולה )ירושלי‪ ,‬תשנ"ג(‪ .(244 ,‬ישראל שליטא מציי שיר זה כאחד השירי‬
‫השגורי ביותר של תחילת ההתיישבות )ישראל שליטא‪ ,‬ש‪.(213 ,‬‬
‫פו לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫פז לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫פח המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ז‪.‬‬
‫פט המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ד‪.‬‬
‫צ "‪ ...‬החרז אליקו צונזר היה אולי הראשו שהגיב על "עליית ההמוני" של קבוצת ביל"ו ופצח בפיוט נלהב בש‬
‫"שיבת ציו"‪" :‬מה זאת עיני תראנה‪ ,‬כיוני תעופינה‪ ,‬יוס‪ +‬ובנימי על דלתות שוקדי"‪" ...‬שבתי לימי עלומי‪,‬‬
‫נמלאו כל ארמוני‪ ,‬האח מה רב ששוני‪ ,‬בניי בגיל ותרועה שבו לגבולי‪ ".‬כידוע‪ ,‬חיבר צונזר ג את הלחני לפיוטיו‪,‬‬
‫והזמר "שיבת ציו" נפו עד מהרה ברחבי הפזורה המזרח‪,‬אירופית בשתי הלשונות – אידיש ועברית – ונקלט כזמר‬
‫ע מובהק‪) ".‬ישראל שליטא‪ ,‬ש‪.(212 ,‬‬
‫"זהו אחד משירי חיבת‪,‬ציו המובהקי‪ .‬האב שלי ]ד"ר ברו‪ -‬ב‪,‬יהודה – ש‪ .‬מ‪ [.‬אומר שבגולה ה היו שרי אותו‬
‫בלי סו‪ ,+‬ופה באר – לא כל כ‪ .-‬רק בסו‪ +‬שנות העשרי אדל ]יצחק אדל – ש‪ .‬מ‪ [.‬ביצע אותו במקהלה שלמה‪,‬‬
‫בסמינר בתל אביב‪ .‬הוא אומר שבכלל אדל היה הראשו שחידש את שירי חיבת‪,‬ציו שנשכחו‪ .‬וטוב עשה‪) ".‬נתיבה ב‪,‬‬
‫יהודה‪ ,‬אוטוביוגרפיה בשיר ובזמר )ירושלי‪(11 ,(1991 ,‬‬
‫צא המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ד‪.‬‬
‫צב מאיר נוי מייחס את המקור של שיר זה לשיר "שיכור אז א גוי"‪) .‬מאיר נוי‪ ,‬ש‪(163 ,‬‬
‫צג לשיר שלוש גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫צד לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ .‬במבוא לשירי בדיסק הלילות בכנע מסופר כי זהו אחד השירי הקדומי ביותר‬
‫בזמר העברי‪ .‬חיבר אותו "‪ ...‬שלמה‪ ,‬על פי האקרוסטיכו‪ .‬בעבר ייחסו את השיר לר' שלמה אב גבירול‪ .‬השיר ע‬
‫הלח נדפס בימי העלייה השנייה‪ ,‬א‪ -‬נראה שכבר שרו אותו ערב עליית הבילו"ויי‪ .‬בשנות העשרי והשלושי שרו‬
‫‪32‬‬
‫אותו בגליל התחתו ותנועות הנוער "לגיו‪,‬הצופי" הירושלמי‪ ,‬תנועת "החוגי" ו"מחנות העולי"‪ .‬הרבו לשיר אותו‬
‫בשירת מענה‪ ,‬ובתנועות הנוער המשיכו לשיר אותו ג בשנות החמישי‪ .‬בשיר מגנה המשורר את משה‪ ,‬שער‪ -‬מסיבה‬
‫לרעיו א‪ -‬לא דאג ליי )בגימטרייה שבעי( במידה‪ ,‬וגר לאורחיו שישתו מי )תשעי בגימטרייה( במקומו‪ .‬אלה ה‬
‫השרי שניצחו את הגיבורי בבית הראשו‪ .‬בבית האחרו המשורר "מאחל" לבעל השמחה שיהיה נזיר כבני רכב‬
‫)ראה ירמיהו ל"ה‪ .(4 :‬השיר פורס ע שני לחני נוספי שלא שרו אות בציבור‪) ".‬מבוא לדיסק הלילות בכנע‪24 ,‬‬
‫– ‪.(25‬‬
‫צה‬
‫על‪,‬פי אליהו הכה‪ ,‬ישראל דושמ כתב את השיר בשנת ‪) 1913‬אליהו הכה‪" ,‬הוי המקונני‪ ,‬הוי המתאונני!"‪,‬‬
‫בתו‪ -‬מרדכי נאור‪ ,‬עור‪ ,-‬העלייה השנייה‪) 1914 – 1903 ,‬ירושלי‪ .(215 ,(1988 ,‬אליהו הכה מוסי‪ +‬ומספר‪:‬‬
‫"‪" ...‬שירו נא משוררי"‪ ,‬השיר המעורר הראשו בתולדות היישוב המאזכר את המקונני והמתאונני ופונה‬
‫אליה בדברי כיבושי‪ .‬את השיר הוציא לאור המורה והפזמונאי הירושלמי קדיש יהודה סילמ במסגרת סדרת‬
‫"שירי לע"‪ ,‬שראתה אור חוברות‪,‬חוברות בשני תר"ע – תרע"א )‪ .(1911 – 1910‬סילמ לא התלהב מהטיותיו‬
‫החדשניות של דושמ‪ ,‬ובשולי השיר העיר בש "המערכת"‪" :‬המילי "התעזזו" ו"התגודדו" וכו' הננו משאירי על‬
‫אחריות המחבר‪ ,‬כרצונו"‪ ...‬בשנותיו הראשונות הושר השיר בכל רחבי האר‪ ...‬כעבור שני אחדות נשכח מעט‪,‬‬
‫ובשנות המדינה שב והוקלט‪) " .‬ש‪(217 ,‬‬
‫צו נת שחר טוע כי השיר היה פופלרי ונפו )נת שחר‪" ,‬שירי צבא בזמר העברי‪ ,"1949 – 1882 ,‬כיווני‪) (44) 7 ,‬דצמבר‬
‫‪.(83 ,(1994‬‬
‫צז המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ו‪.‬‬
‫צח לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫צט לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪ ,‬שתיה מאת א"צ אידלסו‪ .‬אחת מה נכתבה בשנת תרע"ו‪.‬‬
‫ק‬
‫ישראל שליטא מונה שיר זה בי השירי השגורי ביותר מהתקופה של ראשית ההתיישבות כחלק מ "הזמרה‬
‫העממית‪,‬לאומית‪ ,‬אשר במש‪ -‬קרוב ליובל שני ליוותה את המעשה הציוני בגולה ובאר"‪) .‬ישראל שליטא‪ ,‬ש‪,‬‬
‫‪ .(213‬במבוא לשירי הדיסק הלילות בכנע נאמר כי לשיר זה היו שבעה לחני )ע"מ ‪ .(9‬בנספח ב' מובאי שני לחני‪.‬‬
‫קא‬
‫ישראל שליטא מונה שיר זה בי השירי השגורי ביותר של ה"זמרה העממית‪,‬לאומית"‪ ,‬קרי השירה מראשית‬
‫תקופת ההתיישבות )ישראל שליטא‪ ,‬ש‪ .(213 ,‬מאיר נוי טוע כי לחנו של השיר ממוצא סלאבי‪ .‬במקור זהו לח‬
‫אוקראיני המלווה שיר מחאה של מעמד הפועלי‪ .‬מ המקור האוקראיני עבר השיר לפולקלור של יהודי מזרח‬
‫אירופה והושר באידיש בנוסחאות רבות‪) .‬מאיר נוי‪ ,‬ש‪ (3 ,‬השיר נכתב בשנת ‪ 1897‬באודסה‪) .‬מאיר נוי‪ ,‬ש‪(4 ,‬‬
‫קב‬
‫השיר מוזכר כשיר התקופה בספר של יעקב גרוס‪ ,‬עור‪ ,-‬ירושלי תרע"ח‪ .‬חורב‪ ,‬נס וגאולה )ירושלי‪ :‬תשנ"ג(‪,‬‬
‫‪ .123‬במבוא לשירי הדיסק הלילות בכנע מסופר כי שיר זה מקורו באידיש‪ ,‬וחובר לו תמליל עברי חדש )ע"מ ‪..." .(7‬‬
‫שירי ציו ]ע התפשטותה של תנועת "חיבת‪,‬ציו" – ש‪ .‬מ‪ [.‬מרובי הבתי אשר הושרו בחו"ל בשלמות‪ ,‬קוצרו בפי בני‬
‫האר אשר הסתפקו לעיתי בשירת הבתי הראשוני‪ ...‬עקבותיה של התופעה מצויי ג בשירוני‪ ,‬ש נדפסו‬
‫השירי לא פע לפי הרגלי השיר החדשי‪) ".‬ש‪ .(8 ,‬ג שיר זה נמנה ע השירי שקוצרו‪ .‬לשיר היו חמישה לחני‬
‫)ש‪ ,(9 ,‬והוא חובר על ס‪ +‬המאה העשרי‪ .‬בתקליטור הוא מושר בלחנ של שני שירי ערש באידיש‪" :‬שלא‪ +‬מיי‬
‫קינד מיי טרייסט מיי שיינער"‪ ,‬ו"שלא‪ +‬מיי קינד מיי זיסע מלא‪ ."-‬חוקר המוסיקה היהודית א"צ אידלסו רש‬
‫‪33‬‬
‫את הלח כ"מנגינה פולנית"‪ .‬בלח הזה שרוהו באר לפני מלחמת העול הראשונה ועד סו‪ +‬שנות השלושי‪ ,‬ואולי‬
‫א‪ +‬בראשית שנות הארבעי‪ .‬הלח ג הותא לשירי הערש "נומה פרח בני מחמדי" )הנמנה א‪ +‬הוא ע שירי ציו‬
‫הוותיקי(‪" ,‬נומה בני ילדי עטרת" ו"כל לילה כרובי מעלה" )ע"מ ‪ .(16‬ישראל שליטה מונה שיר זה בי השירי‬
‫השגורי ביותר של "הזמרה העממית‪,‬לאומית" )ישראל שליטא‪ ,‬ש‪ .(213 ,‬כיו קשה לקבוע איזה מבי הלחני היה‬
‫הפופולירי ביותר‪ .‬בנספח ב' מובא השיר בלחנו של חנינא קרצ'בסקי‪.‬‬
‫קג לשיר שתי גירסאות מוסיקליות‪.‬‬
‫קד המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ד‪.‬‬
‫קה המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ה‪.‬‬
‫קו המוסיקה נכתבה בשנת תרע"ה‪.‬‬
‫קז המוסיקה נכתבה בשנת תרס"ט‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫נ ס פ ח ב'‬
‫תווי השירי‬
‫‪286‬‬
‫נספח ג'‬
‫מקורות התווי והטקסטי‬
‫רשימת קיצורי‪:‬‬
‫אבו"ז ביהודה‪ ,‬נתיבה‪ .‬אוטוביוגרפיה בשיר ובזמר‪ .‬ירושלי‪ :‬כתר‪.1990 ,‬‬
‫הזמיר – פינס‪ ,‬נח‪ ,‬עור‪ .‬טעמיזמרה לשירי "הזמיר"‪ .‬מנגינות ילדי מאת מנגני‬
‫שוני‪ .‬אודסה‪ :‬מוריה‪ ,‬תר"ע‪ .‬קוב‪ #‬שירי זה יצא באותה המתכונת בדיוק ג‬
‫בהוצאת "מוריה" בוורשה בשנת ‪.1904‬‬
‫יה חי לי לי – רבינא‪ ,‬מנשה‪ .‬יה חי לי‪ ,‬ליההעמלי" ומחברו ברנש‪ ,‬הוא נח שפירא‪.‬‬
‫תל אביב‪.1966 :‬‬
‫כ"צ תר"ס – כינור ציו‪ .‬ורשה‪ :‬תושייה‪.1900 ,‬‬
‫כ"צ תרפ"ב – לונ‪ ,#‬אברה‪ ,‬עור‪ .‬כינור ציו‪ .‬מהדורה שביעית‪ .‬ירושלי‪ ,‬תרפ"ב‪.‬‬
‫מבחר שירי תרע"ז – מבחר שירי ציו ושירי ע מאת משוררי שוני‪ .‬ורשה‪:‬‬
‫הזמיר‪ ,‬תרע"ז‪.‬‬
‫מ"ז – נוי‪ ,‬מאיר‪ ,‬עור‪ .‬מעייני הזמר‪ .‬תל אביב‪ ,‬תשנ"ט‪.‬‬
‫‪287‬‬
‫סהק"ח – אידלסו‪ ,‬אברה צבי‪ ,‬עור‪ .‬ספר השירי‪ ,‬קוב‪ #‬חדש‪ .‬לבתי ספר‬
‫עממיי‪ ,‬ותיכוניי‪ ,‬לבית ולמקהלה‪ .‬ברלי‪ :‬יודישר פרלאג‪ ,‬תרפ"ב‪.‬‬
‫סהק"ר – אידלסו‪ ,‬אברה צבי‪ ,‬עור‪ .‬ספר השירי‪ ,‬קוב‪ #‬ראשו‪ .‬לגני ילדי‪,‬‬
‫לבתי ספר עממיי ותיכוניי‪ .‬מהדורה שנייה‪ .‬ברלי‪ :‬ילקוט‪ ,‬תרפ"ב‪.‬‬
‫עלי עשור – קפל‪ ,‬שלמה‪ ,‬עור‪ .‬עלי עשור‪ .‬שירו לע‪ .‬שירי מולדת‪ ,‬גבורה‪ ,‬בניי‬
‫ועצמאות‪ .‬תל אביב‪ :‬המרכז לתרבות‪ ,‬תשי"ח‪.‬‬
‫צ"א – אידלסו‪ ,‬אברה צבי‪ ,‬עור‪ .‬צלילי האר‪ .#‬שירי אהבה ושירי ע‪ .‬ברלי‪:‬‬
‫כלל‪ ,‬תרפ"ב‪.‬‬
‫צ"ח – צלילי חנינא‪ .‬אוס' מנגינות שחוברו‪ ,‬עובדו או הותאמו על ידי חנינא‬
‫קרצ'בסקי‪ ,‬מורה בגימנסיה העברית "הרצליה" ובבית המדרש למורות בתל אביב‪.‬‬
‫תל אביב‪ :‬הוצאת הגימנסיה העברית "הרצליה"‪ ,‬תרצ"ב‪ .‬הקוב‪ #‬יצא במלאת שנה‬
‫למותו של חנינא קרצ'בסקי‪.‬‬
‫קולות רבי – צפירה‪ ,‬ברכה‪ .‬קולות רבי‪ .‬רמת ג‪ :‬מסדה‪.1978 ,‬‬
‫שירי ציו – מאגילניצקי‪ ,‬יוס'‪ ,‬עור‪ .‬שירי ציו ושירי ע מאת משוררי נודעי‪.‬‬
‫ללא מקו‪.1914 ,‬‬
‫שליטא שליטא‪ ,‬ישראל‪ .‬המוסיקה היהודית ויוצריה‪ .‬תל אביב‪ :‬הוצאת יהושע‬
‫צ'צ'יק‪.1960 ,‬‬
‫‪288‬‬
‫שע"ש – שפירא‪ ,‬שמואל‪ ,‬עור‪ .‬משירי העלייה השנייה‪ .‬תל אביב‪ :‬המרכז לתרבות‪,‬‬
‫‪.1948‬‬
‫תצליל תשכ"ח – ביק‪ ,‬משה‪" .‬מנגינת "ברכת ע" של ח"נ ביאליק"‪ ,‬תצליל ‪ ,8‬כר ‪4‬‬
‫)תשכ"ח – ‪.53 – 52 ,(1968‬‬
‫‪Anthology - Goldin, M. D., ed. Anthology of Jewish Folk Songs. St.‬‬
‫‪Petersburg: Kompositor, 1994.‬‬
‫‪289‬‬
‫ש השיר‬
‫מקור ומספרי עמודי‬
‫‪ .1‬אגדת הירד‬
‫סהק"ח ‪30‬‬
‫‪ .2‬אדיר לא ינו‬
‫שע"ש ‪5‬‬
‫‪ .3‬אחותי‬
‫סהק"ר ‪23‬‬
‫‪ .4‬אל הסוס‬
‫הזמיר ‪10‬‬
‫‪ .5‬אל הציפור‬
‫סהק"ר ‪;57‬‬
‫מ"ז ‪1‬‬
‫‪ .6‬אל השדה‬
‫סהק"ר ‪51‬‬
‫‪ .7‬אל השער‬
‫סהק"ר ‪13‬‬
‫‪ .8‬אלו ואלו מודי‬
‫שע"ש ‪;7‬‬
‫סהק"ר ‪118119‬‬
‫‪ .9‬אל טל ואל מטר‬
‫מבחר שירי תרע"ז )תווי(‬
‫כ"צ תר"ס )טקסט(;‬
‫אבו"ז ‪13‬‬
‫‪ .10‬אל יבנה הגליל‬
‫שע"ש ‪;5‬‬
‫שע"ש ‪6‬‬
‫‪ .11‬אליהו הנביא‬
‫שע"ש ‪;30‬‬
‫סהק"ח ‪;38‬‬
‫סהק"ח ‪;39‬‬
‫מ"ז ‪213‬‬
‫‪ .12‬אלי ציו‬
‫סהק"ר ‪76‬‬
‫‪ .13‬אל'בית‬
‫סהק"ר ‪;6‬‬
‫‪290‬‬
‫‪53 Anthology‬‬
‫‪ .14‬א אשכח‬
‫שירי ציו )תווי(‬
‫כ"צ תר"ס ‪) 73‬טקסט(‬
‫‪ .15‬אמי‬
‫סהק"ר ‪45‬‬
‫‪ .16‬אנו עולי ושרי‬
‫שע"ש ‪19‬‬
‫‪ .17‬אני מאמי‬
‫סהק"ח ‪58‬‬
‫‪ .18‬אני ראיתיה‬
‫שע"ש ‪34‬‬
‫‪ .19‬אצל כותל מערבי‬
‫סהק"ר ‪;59‬‬
‫מ"ז ‪89‬‬
‫‪ .20‬ארבע אחי‬
‫הזמיר ‪2829‬‬
‫‪ .21‬ארבע תקופות שנה‬
‫סהק"ר ‪38‬‬
‫‪ .22‬אשאלה אלוהי‬
‫סהק"ח ‪;4041‬‬
‫קולות רבי ‪5253‬‬
‫‪ .23‬את מי אני אוהב‬
‫סהק"ר ‪4‬‬
‫‪ .24‬באביב‬
‫הזמיר ‪;3132‬‬
‫הזמיר ‪;3233‬‬
‫סהק"ר ‪55‬‬
‫‪ .25‬באור שמש‬
‫סהק"ר ‪110111‬‬
‫‪ .26‬באזני ירושלי‬
‫שע"ש ‪9‬‬
‫‪ .27‬באר‪ #‬הצבי‬
‫שע"ש ‪20‬‬
‫‪ .28‬בבוקר‬
‫סהק"ר ‪37‬‬
‫‪ .29‬בבית ספרנו‬
‫סהק"ר ‪5‬‬
‫‪ .30‬בבציר‬
‫הזמיר ‪;35‬‬
‫סהק"ר ‪44‬‬
‫‪ .31‬בוקר‬
‫שע"ש ‪35‬‬
‫‪291‬‬
‫‪ .32‬בוקר קי‪#‬‬
‫הזמיר ‪33‬‬
‫‪ .33‬בחור'‬
‫סהק"ר ‪50‬‬
‫‪ .34‬בחלומי‬
‫סהק"ר ‪;1‬‬
‫הזמיר ‪2627‬‬
‫‪ .35‬ביו סגריר‬
‫שע"ש ‪36‬‬
‫‪ .36‬ביו קי‪ ,#‬יו ח‬
‫שע"ש ‪;32‬‬
‫שע"ש ‪32‬‬
‫‪ .37‬בי חגווי הסלע‬
‫שע"ש ‪;33‬‬
‫צ"א ‪910‬‬
‫‪ .38‬בי נהר פרת‬
‫שע"ש ‪;24‬‬
‫קולות רבי ‪220221‬‬
‫‪ .39‬בני אווז‬
‫הזמיר ‪11‬‬
‫‪ .40‬בכוכב‬
‫הזמיר ‪3940‬‬
‫‪ .41‬בעלי המלאכה‬
‫הזמיר ‪;19‬‬
‫סהק"ר ‪28‬‬
‫‪ .42‬בצאת ישראל ממצרי‬
‫סהק"ר ‪7981‬‬
‫‪ .43‬ברח‪ ,‬חור'‪ ,‬ברח‬
‫הזמיר ‪30‬‬
‫‪ .44‬ברכת ע‬
‫עלי עשור ‪;7‬‬
‫תצליל תשכ"ח ‪53‬‬
‫‪ .45‬בשדמות בית לח‪ /‬קבר רחל‪ /‬רחל מבכה על בניה‬
‫סהק"ר;‬
‫שע"ש ‪15‬‬
‫‪ .46‬בשוק‬
‫סהק"ר ‪106107‬‬
‫‪ .47‬בת יפתח‬
‫שע"ש ‪13‬‬
‫‪ .48‬בת ציו‬
‫סהק"ר ‪70‬‬
‫‪292‬‬
‫‪ .49‬גדוד בעיר‬
‫הזמיר ‪57‬‬
‫‪ .50‬גילו הגלילי‬
‫שע"ש‪7‬‬
‫‪ .51‬ד' זכרנו‬
‫סהק"ר ‪8284‬‬
‫‪ .52‬ד' מה אד‬
‫סהק"ר ‪9899‬‬
‫‪ .53‬האח‪ ,‬ראשו לציו‬
‫שליטא כ"ה‬
‫‪ .54‬הבה‪ ,‬נגילה‬
‫סהק"ח ‪164165‬‬
‫‪ .55‬הגדיי והכלב‬
‫סהק"ר ‪26‬‬
‫‪ .56‬הגידי לי‬
‫שע"ש ‪33‬‬
‫‪ .57‬הגש הראשו‬
‫סהק"ר ‪47‬‬
‫‪ .58‬הדבורי‬
‫הזמיר ‪14‬‬
‫‪ .59‬הדגי‬
‫סהק"ר ‪25‬‬
‫‪ .60‬הדמעה‬
‫סהק"ר ‪3‬‬
‫‪ .61‬הדרור‬
‫סהק"ר ‪;40‬‬
‫הזמיר ‪15‬‬
‫‪ .62‬הוי אר‪ #‬מולדת‬
‫שע"ש ‪28‬‬
‫‪ .63‬הוי‪ ,‬הוי יפהפיה‬
‫שע"ש ‪34‬‬
‫‪ .64‬הוי‪ ,‬רננו‬
‫מ"ז ‪18‬‬
‫‪ .65‬הוי‪ ,‬צלצלו במצלתיי‬
‫הזמיר ‪3031‬‬
‫‪ .66‬הורה‬
‫שע"ש ‪3744‬‬
‫‪ .67‬הזבוב‬
‫סהק"ר ‪107‬‬
‫‪ .68‬הזיוו‬
‫הזמיר ‪31‬‬
‫‪ .69‬החופרי‬
‫הזמיר ‪20‬‬
‫‪ .70‬החתולה‬
‫סהק"ר ‪25‬‬
‫‪ .71‬החתול והעכבר‬
‫הזמיר ‪11‬‬
‫‪ .72‬הידעו הדמעות‬
‫כ"צ תרפ"ב ‪23‬‬
‫‪293‬‬
‫‪ .73‬היו הרת עול‬
‫סהק"ח ‪157159‬‬
‫‪ .74‬הילד והציפור השבויה‬
‫סהק"ר ‪;41‬‬
‫הזמיר ‪4243‬‬
‫‪ .75‬הילד והשוש‬
‫הזמיר ‪43‬‬
‫‪ .76‬הילדי‬
‫סהק"ר ‪11‬‬
‫‪ .77‬הכותל המערבי‬
‫סהק"ר ‪60‬‬
‫‪ .78‬הכלב‬
‫הזמיר ‪10‬‬
‫‪ .79‬הכניסיני תחת כנפ‬
‫צ"א ‪;2122‬‬
‫שע"ש ‪31‬‬
‫‪ .80‬המהיר‬
‫הזמיר ‪20‬‬
‫‪ .81‬המחרשת‬
‫סהק"ר ‪67‬‬
‫‪ .82‬המנג‬
‫סהק"ר ‪48‬‬
‫‪ .83‬המנגני )"המנגני בשיר וישירו לנו שיר‪ ("...‬סהק"ר ‪107108‬‬
‫‪ .84‬המנגני )"חבר מנגני פה"(‬
‫הזמיר ‪1920‬‬
‫סהק"ר ‪3031‬‬
‫‪ .85‬המעפילי‬
‫סהק"ח ‪;4950‬‬
‫סהק"ח ‪8283‬‬
‫‪ .86‬המשיח‬
‫שע"ש ‪23‬‬
‫‪ .87‬הנה מה טוב‬
‫שע"ש ‪8‬‬
‫‪ .88‬הנודד‬
‫סהק"ר ‪60‬‬
‫‪ .89‬הנודד והדגל‬
‫סהק"ר ‪27‬‬
‫‪ .90‬הנחש‬
‫הזמיר ‪4‬‬
‫‪ .91‬העול היפה‬
‫הזמיר ‪;34‬‬
‫הזמיר ‪35‬‬
‫‪ .92‬העיוור ובנו‬
‫הזמיר ‪21‬‬
‫‪294‬‬
‫‪ .93‬העיוור והפרחי‬
‫הזמיר ‪21‬‬
‫‪ .94‬העינב‬
‫סהק"ר ‪114115‬‬
‫‪ .95‬העכבר והפח‬
‫הזמיר ‪12‬‬
‫‪ .96‬הפרידה )"לא הניח לי אבא ז"ל‪("...‬‬
‫סהק"ר ‪7‬‬
‫‪ .97‬הפרידה )"היי שלו‪ ,‬א‪("...‬‬
‫הזמיר ‪5‬‬
‫‪ .98‬הציפור‬
‫סהק"ר ‪106‬‬
‫‪ .99‬הציפור בכלוב‬
‫סהק"ר ‪;41‬‬
‫הזמיר ‪12‬‬
‫‪ .100‬הציפורי והלכד‬
‫סהק"ר ‪115‬‬
‫‪ .101‬הקוקייה‬
‫סהק"ר ‪;2‬‬
‫הזמיר ‪;14‬‬
‫הזמיר ‪1213‬‬
‫‪ .102‬הרהורי לילה‬
‫מ"ז ‪;165‬‬
‫מ"ז ‪164‬‬
‫‪ .103‬השבב‬
‫סהק"ח ‪13‬‬
‫‪ .104‬השקד‬
‫סהק"ח ‪1‬‬
‫‪ .105‬התפילה‬
‫סהק"ר ‪;42‬‬
‫הזמיר ‪;45‬‬
‫הזמיר ‪4445‬‬
‫‪ .106‬התקווה‬
‫עלי עשור ‪10‬‬
‫‪ .107‬ואת‬
‫צ"א ‪56‬‬
‫‪ .108‬וביו השבת‬
‫שע"ש ‪29‬‬
‫‪ .109‬והוא יבר‬
‫שע"ש ‪4‬‬
‫‪ .110‬והיה באחרית הימי‬
‫סהק"ח ‪2324‬‬
‫‪ .111‬וטהר לבנו‬
‫סהק"ח ‪87‬‬
‫‪295‬‬
‫‪ .112‬וידעת‬
‫צ"א ‪20‬‬
‫‪ .113‬וקרב פזורינו‬
‫שע"ש ‪3‬‬
‫‪ .114‬ותאמר ציו‬
‫סהק"ח ‪2627‬‬
‫‪ .115‬ותיראה לפני‬
‫שע"ש ‪9‬‬
‫‪ .116‬זבחו זבחי צדק‬
‫שע"ש ‪3‬‬
‫‪ .117‬זכריני‬
‫סהק"ח ‪99100‬‬
‫‪ .118‬זמר לסוכות‬
‫סהק"ח ‪8‬‬
‫‪ .119‬זמר לשבת )"אמי יצאה אל השוק‪("...‬‬
‫סהק"ר ‪68‬‬
‫‪ .120‬זמר לשבת‬
‫)"החמה מראש האילנות נסתלקה‪("...‬‬
‫הזמיר ‪41‬‬
‫‪ .121‬זריתי לרוח אנחתי‬
‫שע"ש ‪14‬‬
‫‪ .122‬חד גדיא‬
‫סהק"ר ‪3435‬‬
‫‪ .123‬חושה‪ ,‬משיח!‬
‫סהק"ח ‪32‬‬
‫‪ .124‬חושו‪ ,‬אחי‪ ,‬חושו!‬
‫שע"ש ‪17‬‬
‫‪ .125‬חיי חדשי‬
‫סהק"ח ‪3334‬‬
‫‪ .126‬חלות שבת‬
‫סהק"ח ‪1011‬‬
‫‪ .127‬חמש בנות‬
‫סהק"ר ‪;13‬‬
‫הזמיר ‪7‬‬
‫‪ .128‬חנוכייה‪ /‬נס חנוכה‬
‫סהק"ח ‪89‬‬
‫‪ .129‬ידידי‪ ,‬השכחת‪...‬‬
‫צ"א ‪3132‬‬
‫‪ .130‬יד ענוגה‬
‫שע"ש ‪;31‬‬
‫קולות רבי ‪232233‬‬
‫‪ .131‬יהודי קט אני‬
‫סהק"ר ‪;56‬‬
‫הזמיר ‪4041‬‬
‫‪296‬‬
‫‪ .132‬ילדה ילדתי‬
‫שע"ש ‪;22‬‬
‫כ"צ תרפ"ב ‪;110‬‬
‫צ"א ‪;23‬‬
‫מ"ז ‪;78‬‬
‫מ"ז ‪77‬‬
‫‪ .133‬יש ביערי‬
‫סהק"ר ‪3839‬‬
‫‪ .134‬ישמחו‬
‫שע"ש ‪;29‬‬
‫סהק"ח ‪;154155‬‬
‫מ"ז ‪;191‬‬
‫מ"ז ‪189‬‬
‫‪ .135‬ישמח משה‬
‫שע"ש ‪30‬‬
‫‪ .136‬כי ה חיינו‬
‫שע"ש ‪8‬‬
‫‪ .137‬ככלות הלימודי‬
‫הזמיר ‪;18‬‬
‫הזמיר ‪1819‬‬
‫‪ .138‬לבי במזרח‬
‫שע"ש ‪10‬‬
‫‪ .139‬ל"ג בעומר‬
‫סהק"ר ‪20‬‬
‫‪ .140‬לו הייתי‬
‫סהק"ר ‪;43‬‬
‫הזמיר ‪15‬‬
‫‪ .141‬לחופש‬
‫שע"ש ‪11‬‬
‫‪ .142‬לילות בהירי‬
‫שע"ש ‪28‬‬
‫‪ .143‬ליל נעי‬
‫הזמיר ‪;2325‬‬
‫הזמיר ‪2526‬‬
‫‪ .144‬לירח זיו‬
‫הזמיר ‪;33‬‬
‫סהק"ר ‪54‬‬
‫‪ .145‬ליתו‬
‫סהק"ר ‪7‬‬
‫‪297‬‬
‫‪ .146‬למתנדבי בע‬
‫סהק"ח ‪31‬‬
‫‪ .147‬לנשמת הרצל‬
‫שע"ש ‪1213‬‬
‫‪ .148‬לפני‬
‫סהק"ר ‪;14‬‬
‫סהק"ח ‪1213‬‬
‫‪ .149‬לקראת אביב‬
‫סהק"ר ‪124128‬‬
‫‪ .150‬לרחובות שיר מזמור‬
‫יה חי לי לי ‪;27‬‬
‫מ"ז ‪24‬‬
‫‪ .151‬מבשר האביב‬
‫סהק"ר ‪52‬‬
‫‪ .152‬מה אשיב‬
‫סהק"ח ‪129137‬‬
‫‪ .153‬מה נאוו‬
‫סהק"ר ‪;120124‬‬
‫סהק"ח ‪5960‬‬
‫‪ .154‬מזמור לתורה‬
‫סהק"ר ‪9597‬‬
‫‪ .155‬מיכאל וסוסתו‬
‫סהק"ר ‪2627‬‬
‫‪ .156‬מכורתי‬
‫שע"ש ‪27‬‬
‫‪ .157‬מעוז צור‬
‫סהק"ר ‪77‬‬
‫‪ .158‬מקוסטינה עד ראש פינה‬
‫מ"ז ‪;54‬‬
‫מ"ז ‪53‬‬
‫‪ .159‬משאת נפשי‬
‫שע"ש ‪;10‬‬
‫שירי ציו ‪;14‬‬
‫סהק"ר ‪4445‬‬
‫‪ .160‬משחק האצבעות‬
‫סהק"ח ‪14‬‬
‫‪ .161‬משירי הבריוני‬
‫שע"ש ‪21‬‬
‫‪ .162‬משמר הירד‬
‫סהק"ח ‪122125‬‬
‫‪ .163‬נגינת החור'‬
‫סהק"ר ‪49‬‬
‫‪298‬‬
‫‪ .164‬נג בכינור‬
‫הזמיר ‪9‬‬
‫‪ .165‬נחמו‬
‫סהק"ח ‪2425‬‬
‫‪ .166‬ניצני‬
‫מ"ז ‪;13‬‬
‫מ"ז ‪12‬‬
‫‪ .167‬נס ציונה )"שאו נס ציונה‪("...‬‬
‫סהק"ר ‪;65‬‬
‫שע"ש ‪18‬‬
‫‪ .168‬נס ציונה )שאו ציונה נס ודגל‪("...‬‬
‫שע"ש ‪;17‬‬
‫סהק"ר ‪1819‬‬
‫‪ .169‬נצאה נגורה שאנני‬
‫צ"א ‪78‬‬
‫‪ .170‬עבודת האיכר‬
‫סהק"ר ‪29‬‬
‫‪ .171‬עברו בשערי‬
‫סהק"ר ‪117‬‬
‫‪ .172‬עגבניה‬
‫סהק"ר ‪115‬‬
‫‪ .173‬עורה ידידי‬
‫צ "א ‪2‬‬
‫‪ .174‬על פני חלפה יונה‬
‫צ"א ‪30‬‬
‫‪ .175‬ע אחד‬
‫סהק"ח ‪117122‬‬
‫‪ .176‬ע דמדומי החמה‬
‫סהק"ח ‪;107109‬‬
‫צ"א ‪1314‬‬
‫‪ .177‬ע ישראל חי‬
‫שע"ש ‪3‬‬
‫‪ .178‬עפרה‬
‫צ "א ‪3‬‬
‫‪ .179‬עצה טובה‬
‫סהק"ר ‪24‬‬
‫‪ .180‬עשרה ציוני‬
‫שע"ש ‪;23‬‬
‫מ"ז ‪55‬‬
‫‪ .181‬עת במחולות נשתעשע‬
‫סהק"ר ‪;24‬‬
‫הזמיר ‪;2122‬‬
‫‪299‬‬
‫הזמיר ‪89‬‬
‫‪ .182‬עת הביתה‪ ,‬עת‬
‫סהק"ר ‪;33‬‬
‫הזמיר ‪4142‬‬
‫‪ .183‬עתה נצא למלחמה‬
‫סהק"ר ‪63‬‬
‫‪ .184‬עתידות סהק"ר‬
‫סהק"ר ‪;6667‬‬
‫צ"ח צ"טק"א‬
‫‪ .185‬פז כולה‬
‫מ"ז ‪51‬‬
‫‪ .186‬פעמי משיח‬
‫סהק"ר ‪;62‬‬
‫שע"ש ‪18‬‬
‫‪ .187‬פרידת ציפורי‬
‫סהק"ר ‪;46‬‬
‫סהק"ר ‪4647‬‬
‫‪ .188‬צלילי אביב‬
‫שע"ש ‪34‬‬
‫‪ .189‬צלצלי האביב‬
‫הזמיר ‪4‬‬
‫סהק"ר ‪5253‬‬
‫‪ .190‬קומה משנת‬
‫הזמיר ‪27‬‬
‫‪ .191‬רוח ה' עלי‬
‫סהק"ח ‪2829‬‬
‫‪ .192‬שאו שערי‬
‫סהק"ר ‪85‬‬
‫‪ .193‬שבת המלכה‬
‫סהק"ר ‪69‬‬
‫‪ .194‬שואלת את‬
‫סהק"ח ‪4546‬‬
‫‪ .195‬שושנה‬
‫סהק"ר ‪58‬‬
‫‪ .196‬שיבת ציו‬
‫סהק"ר ‪71‬‬
‫‪ .197‬שיר הבציר‬
‫סהק"ח ‪7‬‬
‫‪ .198‬שיר הגאולה‬
‫סהק"ר ‪111112‬‬
‫‪ .199‬שיר החירות‬
‫צ"ח כ"דכ"ה‬
‫‪300‬‬
‫‪ .200‬שיר היי‬
‫מ"ז ‪;163‬‬
‫מ"ז ‪162‬‬
‫‪ .201‬שיר הירד‬
‫שע"ש ‪16‬‬
‫‪ .202‬שיר הל‬
‫הזמיר ‪;44‬‬
‫סהק"ר ‪1415‬‬
‫סהק"ר ‪16‬‬
‫‪ .203‬שיר המי‬
‫שע"ש ‪;26‬‬
‫סהק"ר ‪31‬‬
‫‪ .204‬שיר המעלות‬
‫סהק"ר ‪7273‬‬
‫‪ .205‬שיר הרועה‬
‫סהק"ר ‪36‬‬
‫‪ .206‬שירו נא משוררי‬
‫סהק"ח ‪53‬‬
‫‪ .207‬שיר חייל קט‬
‫סהק"ר ‪17‬‬
‫‪ .208‬שיר לכת לילדי ולילדות‬
‫סהק"ר ‪12‬‬
‫‪ .209‬שיר משחק החיפוש‬
‫צ"א ‪2829‬‬
‫‪ .210‬שיר נער רועה‬
‫הזמיר ‪;43‬‬
‫סהק"ר ‪39‬‬
‫‪ .211‬שיר עבודה‬
‫שע"ש ‪35‬‬
‫‪ .212‬שיר ערב )"נצא נא לרוח היו‪("...‬‬
‫סהק"ר ‪;109110‬‬
‫סהק"ח ‪6970‬‬
‫‪ .213‬שיר ערב )"פרוש כנפי ערב עלי שדה‪("...‬‬
‫סהק"ר ‪116‬‬
‫‪ .214‬שיר ערש )"נומה פרח בני מחמדי‪("...‬‬
‫סהק"ר ‪;10‬‬
‫סהק"ר ‪;9‬‬
‫אבו"ז ‪13‬‬
‫‪ .215‬שיר ערש )"ניטשו צללי‪ ,‬דו ציפורי‪("...‬‬
‫מ"ז ‪;4‬‬
‫מ"ז ‪3‬‬
‫‪301‬‬
‫‪ .216‬שיר ערש )"שכב שכב בני‪ ,‬הל הגדי‪("...‬‬
‫הזמיר ‪2728‬‬
‫‪ .217‬שיר ערש )"שכב הירד‪ ,‬ב לי יקיר‪("...‬‬
‫צ"ח ס"דס"ו‬
‫‪ .218‬שיר ערש )"ע שחר עורה ילד ח‪("...‬‬
‫שע"ש ‪27‬‬
‫‪ .219‬שיר רועי‬
‫שע"ש ‪35‬‬
‫‪ .220‬שירת אסיר‬
‫שע"ש ‪;11‬‬
‫צ"א ‪53‬‬
‫‪ .221‬שירת הבודד‬
‫צ"א ‪3445‬‬
‫‪ .222‬שירת ערש )"בליל מנוחה ודומייה‪("...‬‬
‫סהק"ר ‪8‬‬
‫‪ .223‬שכבי‪ ,‬נומי‬
‫סהק"ר ‪113‬‬
‫‪ .224‬שלו עליכ‬
‫שע"ש ‪6‬‬
‫‪ .225‬שליחי טר אתא )"רוח עצוב‪("...‬‬
‫שע"ש ‪33‬‬
‫‪ .226‬ש במקו ארזי‬
‫מבחר שירי תרע"ז‬
‫‪ .227‬שמחו את ירושלי‬
‫סהק"ח ‪27‬‬
‫‪ .228‬ש שועלי יש‬
‫שע"ש ‪22‬‬
‫‪ .229‬תהילי כ"א‬
‫סהק"ר ‪9192‬‬
‫‪ .230‬תהילי כ"ד‬
‫סהק"ר ‪8690‬‬
‫‪ .231‬תהילי קכ"ב‬
‫סהק"ר ‪7475‬‬
‫‪ .232‬תהילי ק"‬
‫סהק"ר ‪99105‬‬
‫‪ .233‬תוחלת נער‬
‫שע"ש ‪32‬‬
‫‪ .234‬תחת שיחי בירקרק עלי‬
‫שע"ש ‪26‬‬
‫‪ .235‬תינוק רוצה להיות גדול‬
‫סהק"ר ‪113‬‬
‫‪ .236‬תפילת הגש‬
‫סהק"ח ‪11‬‬
‫‪ .237‬תרצה‬
‫צ"א ‪1112‬‬