‫סדנה להעצמת התקשורת‬ ‫התומכת בעבודה עם הורים‬ ‫ד"ר הגר הראל‬ ‫‪054‬‬‫‪054‬‬ ‫‪-7883316‬‬ ‫• מקור הסדנה‬ ‫מבנה‪:‬‬ ‫• אימהּות כתקופה רגישה‬ ‫• הסדנה כקבוצה‬ ‫• עקרונות מתן משוב ותקשורת תומכת‬ ‫• חלק שני – שיתוף חווייתי‬ ‫אימהּות כתקופה רגישה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪Sensitive Period‬‬ ‫‪( MC‬שטרן‪ – )1995 ,‬האם הטרייה עוברת שינוי‬ ‫נפשי‪ ,‬רה‪-‬ארגון של הזהות‪ ,‬שינוי בתחושת‬ ‫העצמי‪ ,‬במוקדי העניין‪ ,‬בתחומי הדאגה‪ ,‬בסדרי‬ ‫העדיפויות‬ ‫לעתים גם האימהות מופתעות מעצמן (חרדות‬ ‫יותר ממה שחשבו שיהיו‪ ,‬נאבקות על הנקה וכו)‬ ‫מצב משברי [שינוי זהות]‬ ‫‪Primary Maternal‬‬ ‫)‪Preoccupation (PMP‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מושקעות‪/‬עיסוק אימהי ראשי‬ ‫מונח של הפסיכואנליטיקאי ויניקוט‬ ‫בסוף ההיריון וחודשי החיים הראשונים – האם‬ ‫מושקעת כולה בסיפוק צרכיו של התינוק‬ ‫התמסרות טוטאלית לעשייה האימהית‪ ,‬לתינוק‬ ‫רגישות מוגברת‪ .‬הכל מועצם‪" .‬עצבים חשופים"‬ ‫"חולי בריא"‬ ‫קריטית להצלחת האם בתפקידה‬ ‫המשך ‪PMP‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מאפשר תואמות עם התינוק – קריאת הצרכים‬ ‫והרמזים העדינים שלו [=סינכרוניות]‬ ‫לא ניתן להצליח לקרוא את התינוק ב ‪ 100‬אחוז‬ ‫וגם לא צריך‪:‬‬ ‫"כשל אמפתי" – תסכול שיכול לשאת‪ ,‬מאפשר‬ ‫גדילה והתפתחות‬ ‫)‪Interactive repairs (Tronick‬‬ ‫'סלחנות' כלפי אמהות (וכלפי עצמכן!)‬ ‫בסדנה‪ PMP :‬של המדריכה אל האמהות‬ ‫‪Good Enough Mother‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫"האם הטובה דייה" ויניקוט‬ ‫רוב האמהות‬ ‫אין דגם אחד‪ .‬התאמה לכל תינוק ואם‪ .‬משותף‪ :‬מאפשר‬ ‫פיתוח של ה ‪true self‬‬ ‫מתאפשר בזכות ה ‪PMP‬‬ ‫מטלות‪/‬תפקידים‪:‬‬ ‫‪[ Holding‬פיזי‪+‬רגשי]‬ ‫טיפול וסיפוק צרכים [זיהוי‪ ,‬היענות‪,‬‬ ‫הימנעות מהיענות‪-‬יתר]‬ ‫הצגת העולם‪ ,‬הכנסת אחרים‪/‬גירויים‪,‬‬ ‫נפרדות ותסכול במידה‬ ‫הכל נכון גם לגבי היחסים בין המדריכה לאם‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ Internal Working Models‬בולבי‬ ‫התעוררות ייצוגים‪ ,‬מודלים מופנמים‬ ‫לעתים בצורה לא מודעת‬ ‫(‪)angels/ghosts in the nursery‬‬ ‫גם אצל המדריכה ביחס לאם‬ ‫ואצל האם ביחס למדריכה‬ ‫"הגלוי והסמוי" – התנהגויות וייצוגים‬ (Stern, 1995) Brep B=Baby M=Mother F=Father T=Therapist act=action rep=representation Bact Mact Mrep ‫"הגלוי והסמוי" – התנהגויות וייצוגים‬ (Stern, 1995) Trep Tact Brep B=Baby M=Mother F=Father T=Therapist act=action rep=representation Bact Mact Fact Frep Mrep ‫מי מגיע לסדנאות?‬ ‫'סוגי אימהות'‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫אמא קנגורו [חום וקרבה]‬ ‫אמא נץ [תוקפת את מי שמתקרב]‬ ‫אמא חיבוק דב [מגוננת‪-‬יתר]‬ ‫אמא קוקיה [מתעופפת לענייניה]‬ ‫אמא לול תרנגולות [חרדה]‬ ‫אמא דג [שותקת]‬ ‫אמא כלב אבוד [נואשת]‬ ‫אמא ינשוף [יודעת הכל]‬ ‫אמא צב [איטית‪ ,‬הכל על גבה]‬ ‫• טיב התאמה – אם‪-‬ילד; מדריכה‪-‬אם‬ ‫הסדנה כקבוצה‬ ‫הסדנה כקבוצה‬ ‫• המלצה‪ :‬רוזנואסר‪ ,‬נ‪( .‬עורכת) (‪ )1997‬הנחיית קבוצות‬ ‫– מקראה‪ .‬הוצאת המרכז לחינוך קהילתי ע"ש ציפורי‬ ‫• כדי שאוסף פרטים יחשב לקבוצה‪ ,‬חייבת להיות‬ ‫אינטראקציה (‪)Hare, 1976‬‬ ‫• עוצמת ה"קבוצתיות" נקבעת על פי אינטנסיביות‬ ‫הקשר והתלות ההדדית (רוזנוסר ונתן‪)1997 ,‬‬ ‫• ככל שלכידות הקבוצה (=תחושת ביחד) גבוהה‬ ‫יותר‪ -‬יותר הנאה וסיפוק‪ ,‬פחות היעדרויות‪ ,‬הערכה‬ ‫עצמית מוגברת וחרדה מופחתת (הקבוצה כמקור‬ ‫תמיכה וביטחון)‬ ‫איך ניתן ליצור קבוצה?‬ ‫תהליכים בקבוצה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שלב היווצרות; שלב התמסדות; שלב סיום‬ ‫מצב הרוח והאווירה הקבוצתית דינאמיים (משתנים) –‬ ‫לאורך זמן ובתוך פגישה‬ ‫עיסוק בתחושת שייכות‪ ,‬מקומי בקבוצה‪ ,‬תפקידים‪ .‬ככל‬ ‫שחשים יותר בטוחים – יותר גמישים‪ ,‬יותר פנויים ללמידה‬ ‫אוירה 'בטוחה מספיק' תעודד את העבודה האישית‬ ‫והקבוצתית‬ ‫להיות מודעים‪ :‬בכל קבוצה נוצרות נורמות‬ ‫טיפ‪ :‬התנגשויות ומתחים אינם רק שליליים‪,‬‬ ‫מאפשרים למידה והתפתחות‬ ‫אלו התנגדויות עלולות‬ ‫להיות?‬ ‫ומה עושים איתן?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫קבוצה מאפשרת למידה חברתית – דרך תצפית‬ ‫על אחרים‪ :‬דעותיהם והתנהגותם‪ ,‬ותוצאות‬ ‫ההתנהגות‬ ‫'תתי קבוצות' ‪ -‬זוגות ושלשות בקבוצה‬ ‫הקבוצה מספקת פידבק ‪ -‬מילולי‪/‬בלתי מילולי‪,‬‬ ‫ישיר‪/‬בלתי ישיר (תגובות ורגשות האחרים)‬ ‫פידבק מהקבוצה עשוי להיות מועיל או הרסני –‬ ‫אחריות המנחה‬ ‫• השוואה חברתית‬ ‫– תינוקות אחרים מפותחים יותר‬ ‫– אמהות אחרות טובות יותר‪ ,‬מסופקות יותר‬ ‫– המדריכה מצליחה יותר‬ ‫• לחיוב‪ :‬כוח הקבוצה‪ ,‬תמיכה קבוצתית‬ ‫• חשיבות גיבוש הקבוצה‬ ‫הנחיית קבוצה‬ ‫מנחת הקבוצה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫”‪“The best of us are just good beginners‬‬ ‫(‪)Grotjahn, 1972‬‬ ‫המנחה אחראית שהקבוצה תהיה מקום המאפשר‬ ‫צמיחה והתפתחות‪ ,‬ביטחון פסיכולוגי לצד אתגור‬ ‫צריכה לגלות גמישות‪ ,‬פתיחות ורגישות – תוך‬ ‫שמירה על האחריות והזהות כמנחה‬ ‫החדשות הטובות‪ :‬קבוצות בד"כ מעניקות‬ ‫לגיטימציה למקור הסמכות‬ ‫התנהגויות הנחייה‬ ‫(ליברמן‪ ,‬יאלום‪ ,‬ומיילס ‪)1973‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫גרייה רגשית – חשיפת רגשות באמצעות הדגמה אישית‪,‬‬ ‫אתגור וקונפרונטציה‬ ‫דאגה‪-‬אכפתיות – הפגנת חיבה‪ ,‬תמיכה‪ ,‬שבח‪ ,‬עידוד‪,‬‬ ‫קבלה‪ ,‬דאגה אמיתית למשתתפים‬ ‫ייחוס משמעות – מתן מושגים‪ ,‬פרשנות‪ ,‬הסברים‪ ,‬תרגום‬ ‫רגשות‪ ,‬שיום תהליכים‪ ,‬ייחוס משמעות להתנהגות‬ ‫הקבוצה כשלם‪/‬פרטים בקבוצה‬ ‫פונקציה מנהלית‪-‬ביצועית – הצגת מטרות‪ ,‬הצבת‬ ‫גבולות‪ ,‬קביעת חוקים‪ ,‬ניהול זמן‪" ,‬בימאי סרטים"‬ ‫הכי אפקטיבי‪ :‬גרייה מתונה‪ ,‬דאגה גבוהה‪ ,‬ייחוס משמעות‬ ‫מרובה‪ ,‬פונקציות מנהליות מתונות‬ ‫המנחה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חשוב להיות מודעים למניעים הפנימיים שלנו כמנחים‪,‬‬ ‫כגון‪:‬‬ ‫צורך להרגיש מוערך‪ <---‬דחף לתת עצות ופתרונות‬ ‫ביישנות וחוסר ביטחון ‪ <---‬יחוו כריחוק‪ ,‬חוסר אכפתיות‬ ‫רצון להיות נאהב ‪ <---‬כריזמטיות‪-‬יתר‪ ,‬יצירת תלות מצד‬ ‫הקבוצה במנחה‬ ‫חשש מעימותים ‪ <---‬אי חשיפת בעיות אמיתיות‬ ‫תחושת הזדהות ‪ <---‬קושי באובייקטיביות‬ ‫הפיתרון‪ :‬עבודה עצמית‬ ‫המנחה – יחסי אובייקט‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הקבלה‪ :‬יחסי אם‪-‬תינוק = יחסי מנחה‪-‬קבוצה‬ ‫"המנחה צריך להיות סוג של אם מספיק טובה‪,‬‬ ‫שתאפשר לכל האמהות שאינן מספיק טובות‬ ‫לצאת ממחבואן" (בירן‪ ,1997 ,‬עמ' ‪)202‬‬ ‫לשם כך צריך לספק אמהות טובה‪ ,‬אך גם לאפשר‬ ‫למשתתפים לחוות את הליקויים במסגרת‬ ‫הראשונית ('אם רעה') כך שיתאפשר תיקון‬ ‫באמצעות חוויה מחודשת‬ ‫ייצוגים מופנמים‪ ,‬השלכות‬ ‫"על מנחה הקבוצה להיות "מספיק טוב"‪ ,‬ולא יותר‪ .‬עליו‬ ‫לזכור שהוא מצוי על במה ועיניים רבות נשואות אליו‪ .‬מצב‬ ‫זה יוצר פיתוי של כוח בעוצמה החושפת את המנחה לכל‬ ‫חלקיו הנרקיסיסטיים‪ .‬על כן צריך המנחה להזכיר לעצמו‬ ‫השכם והערב‪ ,‬כי הקבוצה במרכז ולא הוא‪ .‬הוא איננו‬ ‫הדמות אלא הרקע‪ ,‬ואל לו להפגין‪ ,‬להרשים‪ ,‬לתפוס מקום‬ ‫משלו‪...‬ולשתק את הקבוצה בהברקות‪ .‬מנחה שהוא‬ ‫"מספיק טוב" משאיר הרבה מהחוכמה‪ ,‬הידע והניסיון שלו‬ ‫לעצמו‪ .‬הוא אינו רץ לפני הקבוצה ואינו מלעיט אותה‬ ‫בידע‪ ,‬שטרם בשלה היא לקולטו‪ .‬מנחה שהינו "מספיק‬ ‫טוב" יהיה עם הקבוצה במקום בו היא נמצאת באותו רגע‬ ‫של חייה‪ .‬מנחה "מספיק טוב" נותן מספיק‪ .‬לא פחות מדי‬ ‫ולא יותר מדי" (בירן‪ ,1997 ,‬עמ' ‪)205‬‬ ‫משוב בסדנה‬ ‫משוב בסדנה‬ ‫• מובנה בסיטואציה‪ :‬פידבק לאם ולתינוק‬ ‫• התייחסות מתמדת לנקודות חולשה מתוך‬ ‫רצון לקדם ולשפר‬ ‫איך נותנים לגיטימציה‬ ‫לאם ובמקביל מצליחים‬ ‫ליצור שינוי?‬ ‫משוב בסדנה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫העצמה – חיזוקים‪ ,‬חיזוקים‪ ,‬חיזוקים!!!‬ ‫להצטרף ולהוביל‬ ‫יצירת ברית – תאפשר להגיד גם דברים קשים ולא‬ ‫נעימים‬ ‫חשיבות הקשר הבין‪-‬אישי מדריכה‪-‬אמהות‬ ‫– תחושת בטחון וקבלה‬ ‫– לכידות קבוצתית‬ ‫– נכונות לקבל את דברי המדריכה‬ ‫• נכונות המדריכה לשמוע ביקורת‬ ‫תקשורת תומכת‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חיזוקים‬ ‫שפה פשוטה‪ ,‬אמירות קצרות‪ ,‬לוודא הבנה‬ ‫טון הדיבור‬ ‫תקשורת לא מילולית‪:‬‬ ‫מבט‪ ,‬שפת גוף‪ ,‬מגע‪ ,‬הקשבה‬ ‫הימנעות מהתנשאות‬ ‫עידוד‪ ,‬מתן תקווה‬ ‫'לקרוא לילד בשמו' – מידע מדויק על המצב‬ ‫("יהיה בסדר" ‪) ? -‬‬ ‫תקשורת תומכת ‪ -‬טכניקות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫"למה?"‬ ‫שאלות פתוחות – "איך את מרגישה?"‬ ‫לעומת "את כועסת?"‬ ‫הרחבה – "היית רוצה להגיד על זה עוד‬ ‫משהו?"‬ ‫לגיטימציה – "לא פעם הורים מרגישים ש‪"..‬‬ ‫שיקוף רגשות – "נראה שאתה מרגיש מאוד‪"..‬‬ ‫"את אומרת ש‪ ,‬אבל נדמה לי שבעצם‪;"..‬‬ ‫"מקלות בגלגלים"‬ ‫מה עשוי להקשות על‬ ‫יצירת תקשורת תומכת?‬ ‫איך מתמודדים?‬ ‫משוב‬ ‫משוב‬ ‫• משוב אפקטיבי = כשהמקבל מסכים עם המשוב‬ ‫ואף משנה את התנהגותו בעקבותיו‬ ‫• משוב לא אפקטיבי = פוגע ברגשות או שאינו‬ ‫מביא לשינוי ההתנהגותי הרצוי‬ ‫• רצוי להעיר רק על דברים הניתנים לשינוי‬ ‫עקרונות מתן משוב‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הפעלת שיקול דעת – מתי לתת משוב ומתי עדיף‬ ‫להימנע‬ ‫מיקום – האם לתת את המשוב בפורום קבוצתי ‪/‬‬ ‫אישי‬ ‫עיתוי – לבדוק את הפניות הרגשית של האם‬ ‫לקבלת המשוב‬ ‫מיקוד – יש גבול לכמות המסרים‪ ,‬בעיקר‬ ‫השליליים‪ ,‬שאדם יכול לקלוט‬ ‫ע"פ ‪www.eranron.co.il‬‬ ‫עקרונות מתן משוב‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫להתחיל תמיד ממשוב חיובי‬ ‫להתחבר להתנהגויות הגלויות שאותן רוצים לשנות‬ ‫("העובדות")‬ ‫להציע התנהגות חליפית‬ ‫הכלי היעיל ביותר‪ :‬חיזוק התנהגות רצויה על ידי‬ ‫משוב חיובי‬ ‫שימוש בשאלות במקום אמירות‬ ‫להיזהר מהכללות‪ ,‬אמירות גורפות‬ ‫טון ענייני‬ ‫ע"פ ‪www.eranron.co.il‬‬ ‫עקרונות מתן משוב‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫משוב ישיר וברור‪ ,‬לא מרומז‬ ‫יצירת דיאלוג ולא מונולוג‬ ‫הקצאת זמן – לתגובה מצד האם‪ ,‬פיתוח דו‪-‬שיח‬ ‫'זכות הבחירה' לאם – לקבל או לדחות את המשוב‬ ‫סיכום על ידי האם – מאפשר בירור מידת הבנה‪+‬‬ ‫התחושות איתן נשארת‬ ‫משוב בין המשתתפות‬ ‫משוב מן המשתתפות אל המדריכה‬ ‫לפעמים עדיף לשתוק‬ ‫ע"פ ‪www.eranron.co.il‬‬