‫ברלין‪ ,‬פברואר ‪ | 2014‬אדר א׳ תשע"ד | גיליון ‪9‬‬ ‫איפה הילד‬ ‫בנבכי מערכת‬ ‫החינוך ‪ -‬מדריך‬ ‫להורים ברלינאים‬ ‫מה לראות‬ ‫בנבכי עולם‬ ‫האמנות ‪ -‬מדריך‬ ‫מעודכן בטירוף‬ ‫‪www.milestone-group.eu I +49 30 88 716 33 33‬‬ ‫פרטים בעמ' ‪31‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫שפיץ‬ ‫ברלין‪ ,‬פברואר ‪ | 2014‬אדר א' תשע"ד | גיליון ‪9‬‬ ‫קוראות וקוראים יקרים‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪30‬‬ ‫רגע של גרמנית‬ ‫גדי גולדברג‬ ‫‪25‬‬ ‫‪04‬‬ ‫‪ 04‬מפת הסצנה‬ ‫נצלו את החורף כדי להכיר את הגלריות הכי חמות‬ ‫רופינה ולסקי‬ ‫‪ 08‬החלטות‪ ,‬החלטות‪ ,‬החלטות‬ ‫חינוך ציבורי? בינלאומי? יהודי? דילמות של הורים מהגרים‬ ‫עידו פורת‪ ,‬דוד אברמוב‪ ,‬זאב אברהמי‪ ,‬גילי אגר‬ ‫‪ 16‬ארזת לבד?‬ ‫טל אלון‬ ‫דניאל נורמן‪ ,‬כשנתיים בברלין‪ ,‬עונה על השאלון‬ ‫יואב ספיר‬ ‫עורכת | ‪Redakteurin‬‬ ‫טל אלון | ‪Tal Alon‬‬ ‫עיצוב | ‪Design‬‬ ‫מיכל בלום | ‪Michal Blum‬‬ ‫צילום השער | ‪Titelbild‬‬ ‫בועז ארד | ‪Boaz Arad‬‬ ‫הגהה | ‪Schlussredaktion‬‬ ‫אריאל מואטי | ‪Ariel Moatti‬‬ ‫פרסום | ‪Anzeige‬‬ ‫רוני רוזנמן | ‪Roni Rossenman‬‬ ‫יח"צ | ‪PR‬‬ ‫‪Philipp Horrichs‬‬ ‫מו”ל | ‪Herausgeber‬‬ ‫‪Tal Alon, Spitz Magazin‬‬ ‫‪Liegnitzer Str. 19 10999 Berlin‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.spitzmag.de‬‬ ‫‪030 20896796‬‬ ‫הגלריסט ‪Mehdi Chouakri‬‬ ‫לעתים קרובות אני מנסה לדמיין אתכם‪ .‬מה‬ ‫יעניין אתכם ומה יגרום לכם לדפדף הלאה‪ ,‬איזו‬ ‫כתבה תחדש לכם משהו ואיזו תגרום לכם להרגיש‬ ‫שאתם כבר כאלה ותיקים שראיתם הכל‪ .‬נדמה‬ ‫לי שלעורכי עיתונים יש נטייה כזאת‪ ,‬לפנטז על‬ ‫קוראים מדומיינים שלטעמם הם מנסים לקלוע‪,‬‬ ‫או להפך‪ ,‬שאותם הם מקווים לעורר‪.‬‬ ‫אבל אז אני נזכרת כמה זה בעצם מטופש‪ .‬הרי‬ ‫דווקא יוצא לי לפגוש לא מעט מקוראי שפיץ‪ .‬אולי‬ ‫לא מדגם מדעי מייצג‪ ,‬אבל מספיק מייצג בשביל‬ ‫שאדע שלמרות התחושה הפיקטיבית שיש איזה‬ ‫״אב טיפוס״ של ״ישראלי בברלין״‪ ,‬בכל זאת מדובר‬ ‫בקהל מגוון והטרוגני‪ .‬כן‪ ,‬יש הרבה סטודנטים‪,‬‬ ‫וצעירים‪ ,‬ולא מעט אמנים; אבל יש גם משפחות‬ ‫צעירות‪ ,‬ופחות צעירות‪ ,‬וגם בזוגות שמגיעים הנה‬ ‫אחרי שהילדים כבר עזבו את הקן כבר נתקלתי‪ .‬ויש‬ ‫כמובן אנשים שלא נכנסים לאף אחת מהמגרות‪.‬‬ ‫הקורא המדומיין או הקוראת המדומיינת של‬ ‫שפיץ הם בחירה שרירותית‪ ,‬שלא בהכרח קשורה‬ ‫למציאות‪ .‬אני משתפת אתכם במחשבות האלה‬ ‫תוך כדי שאני מדמיינת מי יתעמק ומי ידלג על‬ ‫המדריך המעולה לסצנת האמנות העכשווית‬ ‫שכתבה רופינה ולסקי‪ ,‬אבל גם מקווה להפתעות‪.‬‬ ‫ואתם שם‪ ,‬ההיפסטרים המדומיינים שלי‪ ,‬שילדים‬ ‫מסמלים עבורם את קו פרשת ההתברגנות‪,‬‬ ‫זה בסדר ‪ -‬אתם יכולים לדלג על הקומפלקס‬ ‫המושקע שהכנו להורים‪ .‬אולי בעוד שנתיים שלוש‬ ‫דברים ישתנו ותרצו לחזור אליו‪.‬‬ ‫לאלה מכם שדילמות הזהות והתרבות בהקשר‬ ‫ההורי כן קרובות ללבם‪ :‬אני מקווה שתמצאו ערך‬ ‫ועניין במידע ובהגיגים שסביבו‪ .‬למרבה הצער‬ ‫שום מדריך כללי לא יכול לחסוך לאף אחד את‬ ‫ההתלבטויות האישיות שלא מסתיימות אף פעם‪,‬‬ ‫ואת כיתות הרגליים (שלמרבה המזל דווקא כן‬ ‫מסתיים מתישהו)‪ .‬ועם זאת‪ ,‬נקודת המוצא‬ ‫ההתחלתית שלנו כלא‪-‬מקומיים מכתיבה הרבה‬ ‫חוסרים במידע‪ ,‬ולתחושתי עדיף לצאת למסע‬ ‫מצוידים באיזשהו מבט‪-‬על‪.‬‬ ‫נושא שימור העברית ופיתוחה אצל הילדים מאוד‬ ‫חשוב לי באופן אישי‪ ,‬ואצלנו למשל הילדים ידעו‬ ‫מהיום הראשון שלנו בברלין שבבית מדברים‬ ‫רק עברית‪ .‬בפקודה‪ ,‬וגם ביניהם (ילדים זקוקים‬ ‫לתקשורת עם קבוצת השווים שלהם על מנת‬ ‫לשחות היטב בשפה‪ ,‬וזו אחת הסיבות שדיאלוג‬ ‫עם הורה בלבד לעתים אינו מספיק)‪ .‬מצד שני‬ ‫אנחנו ההורים גם מדברים בינינו עברית‪ ,‬והילדים‬ ‫עצמם הגיעו לכאן כבר עם יסודות איתנים פחות‬ ‫או יותר של השפה‪ ,‬כך שזו לא באמת חוכמה‪.‬‬ ‫אני יכולה רק לדמיין באיזה אתגר רציני מדובר‬ ‫כאשר ילדים נולדים כאן ורוצים להקנות להם‬ ‫את העברית‪ ,‬על אחת כמה וכמה כשההורים‬ ‫מדברים ביניהם שפה אחרת‪ .‬מה שמחזיר אותנו‬ ‫לכך שלמרות המכנים המשותפים‪ ,‬כל אחד מביא‬ ‫איתו גם את הסיפור הבלעדי שלו‪.‬‬ ‫את מה שיש בהמשך הגיליון תוכלו לגלות כאן‬ ‫בתוכן משמאל או תוך כדי דפדוף‪ ,‬כי נסחפתי‬ ‫וכבר כמעט נגמר המקום‪ .‬אציין רק שהשקנו מדור‬ ‫חדש‪ ,‬שאני חושבת עליו כבר מזמן וסוף סוף נמצא‬ ‫האדם הנכון לכתוב אותו ‪ -‬״רגע של גרמנית״‬ ‫עם המתרגם גדי גולדברג‪ .‬נראה לי שהכותרת‬ ‫מדברת בעד עצמה‪.‬‬ ‫להזכירכם‪ ,‬אם אתם רואים חשיבות בהמשך‬ ‫קיום המגזין ונהנים מקריאתו‪ ,‬אודה לכם אם‬ ‫תשלמו עבורו כפי רצונכם ויכולתכם ‪ -‬דרך‬ ‫כפתור הפייפאל באתר‪ ,‬או בהעברה בנקאית‬ ‫(נשמח לשלוח פרטים במייל)‪ .‬ותודה לכל מי‬ ‫שכבר הרימו את הכפפה! (זו בדיוק העונה שבה‬ ‫כפפות מיותמות ממלאות את שבילי האופניים)‪.‬‬ ‫עזרה אפשרית נוספת‪ :‬ספרו לעוד מישהי‪/‬‬ ‫מישהו‪/‬מישהם על שפיץ‪ ,‬בין אם הם חיים בברלין‬ ‫או רק מתעניינים בה מרחוק‪.‬‬ ‫תודה וקריאה מהנה‪,‬‬ ‫דפוס | ‪Druck‬‬ ‫‪Digital Media‬‬ ‫‪Produktion, Berlin‬‬ ‫‪Prinzessinnen‬‬‫‪straße 26‬‬ ‫‪10969 Berlin‬‬ ‫‪ 18‬הבטחנו זה לזו‪ ,‬שאם זה ייגמר‬ ‫גם ״סכסוך משפחה בינלאומי״ אפשר לגמור יפה‬ ‫שי אורדן‬ ‫‪ 21‬החבר הערבי שלה‬ ‫קודם היא נמלטה מברלין‪ .‬עכשיו היא חוזרת עם סרט‬ ‫נגה נצר‬ ‫להזמנת מודעות‪ | [email protected] :‬לקבלת המגזין עד הבית (בברלין)‪[email protected] :‬‬ ‫‪ 22‬הפינצטה | שוטטות‬ ‫דברים טובים לעשות בעיר‬ ‫תמר גבלינגר‬ ‫‪ 24‬הפינצטה | ישראלים ושות׳‬ ‫מדור אירועים ופרגונים‬ ‫‪ 27‬הפינצטה | קולטורה‬ ‫ההמלצות של דניאלה הורבין‬ ‫ניצן פרי‪-‬הר‬ ‫‪ 29‬שפיצפלאץ‬ ‫עמוד מנוקד לילדים‬ ‫רויטל סקלי‬ ‫‪ 30‬החרשן‬ ‫אם חשקה נפשכם בחתונה בסגנון אבירי‬ ‫יואב ספיר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נכון לעכשיו‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שלא כמו צ׳לסי בניו יורק‪ ,‬או הרובע ה‪ 13-‬בפריז‪ ,‬לברלין אין איזור אחד המרכז את מרבית‬ ‫החללים הנחשבים לאמנות עכשווית‪ .‬אז איך תדעו לאן ללכת? פשוט תסמכו על רופינה ולסקי‬ ‫ב‬ ‫רלין היא אחד משלושת המוקדים‬ ‫המרכזיים של סצנת האמנות‬ ‫העכשווית העולמית‪ ,‬לצד המתחרות‬ ‫ניו יורק ולונדון‪ .‬עד לפני שלושים שנה היא‬ ‫היתה החצר האחורית של אירופה‪ ,‬אך מאז‬ ‫נפילת החומה שבה בהדרגה לתפקידה‬ ‫כנושאת הלפיד‪ .‬המורשת המודרנית‬ ‫והקלאסית של העיר‪ ,‬וההשלכה שלה על‬ ‫החיים העכשוויים‪ ,‬ההיקף העצום של‬ ‫הפעילות האמנותית בתוכה‪ ,‬והזרימה‬ ‫המתמשכת של אמנים ויוזמות‪ ,‬כל אלה‬ ‫מצריכים מיפוי מסוג מסוים‪ ,‬כזה שלא ינפץ‬ ‫את המסתורין של העיר והאופי הדיפוזי‬ ‫שמכתיב את פיזור הפעילויות בשטחיה‪.‬‬ ‫המדריך שלפניכם ממפה את ארבעת ריכוזי‬ ‫חללי האמנות העכשווית המשמעותיים‬ ‫והמעניינים נכון להיום‪ .‬הוא מתעכב על חללי‬ ‫אמנות וגלריות ממעמדות שונים ‪ -‬ותיקים‬ ‫וצעירים‪ ,‬מבוססים וניסיוניים‪ .‬הבחירה‬ ‫בהם ולא באחרים מתבססת קודם כל על‬ ‫פרספקטיבה ועניין אישיים וסובייקטיביים‪,‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬נוסף כאן גם ניסיון לאגד‪ ,‬מבין‬ ‫ההיצע האדיר‪ ,‬את המקומות שהופכים את‬ ‫ברלין לאותו יצור מופלא‪ ,‬לאותה אבן שואבת‬ ‫בסצנת האמנות העכשווית העולמית‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪04‬‬ ‫כחלק מהיגיון הביזור והפיזור של ברלין‬ ‫כעיר המפולגת למספר מרכזים‪ ,‬משובצים‬ ‫בה כיהלומים מוקדים נפרדים של פעילות‬ ‫אמנותית‪ ,‬מעין איים של גלריות‪ .‬שלא כמו‬ ‫איזור צ׳לסי בניו יורק‪ ,‬או הרובע ה‪ 13-‬בפריז‪,‬‬ ‫לברלין אין איזור אחד המרכז את מרבית‬ ‫הגלריות לאמנות עכשווית בעיר‪ ,‬ועולם‬ ‫האמנות נדרש לתנועה בין כמה ריכוזים זהים‬ ‫בחשיבותם‪ ,‬ללא כל היררכיה ביניהם‪.‬‬ ‫מיטה‬ ‫״קוביות לבנות״‬ ‫אי אפשר לדבר על אמנות עכשווית בברלין‬ ‫בלי להזכיר קודם כל את ה‪Hamburger-‬‬ ‫‪ .Bahnhof‬בחצר המוזיאון (‪Invalidenstraße‬‬ ‫‪ )50-51‬שוכב גוף צהוב כבד ולא מזוהה‬ ‫המתחפש לקליפה קלילה‪ ,‬עבודה של פרנץ‬ ‫ווסט‪ .‬מחצית משטח התצוגה של המוזיאון‬ ‫מתבסס על עבודות מאוסף פליק המשמעותי‪,‬‬ ‫הנושא את שמו של האספן החשוב אך השנוי‬ ‫במחלוקת‪ .‬בקומה התחתונה תצוגה קבועה‬ ‫מעבודותיו של יוזף בויס וחשוב לשים לב‬ ‫לתערוכות המתחלפות המשפיעות‪ ,‬תחת‬ ‫שרביט האוצרות של המנהל אודו קיטלמן‪.‬‬ ‫משם קצרה הדרך לגלריה ‪,Mehdi Chouakri‬‬ ‫‪ .1‬שמונה מטרים של תצוגה‪:‬‬ ‫הוויטרינה של חלל ‪032c‬‬ ‫‪ .2‬רוח צעירה‪ :‬אלכסנדר דובה‪,‬‬ ‫‪Duve Berlin‬‬ ‫‪ .3‬על חורבות מפעל מרגרינה‪:‬‬ ‫ה‪KW-‬‬ ‫‪ .4‬רוקנרול‪Guido W. Baudach :‬‬ ‫‪ .5‬בניין שלם‪ :‬יורג יוהנן (בעלים)‪,‬‬ ‫קורנליה טישמאייר (מנהלת)‬ ‫ומנואל מיסור (מנהל שותף)‬ ‫‪ .6‬חלוצה לפני המחנה‪ :‬גלריה‬ ‫‪Isabella Bortolozzi‬‬ ‫‪ .7‬קוביית זכוכית‪Capitain :‬‬ ‫‪ Petzel‬צילום‪Stefan Müller :‬‬ ‫שהוקמה ב‪ 1996-‬ב‪ ,Gipsstraße-‬אך כיום‬ ‫שוכנת ב‪ ,Invalidenstraße 117 -‬ומייצגת‬ ‫אמנים כמו סילבי פלורי ופיטר רוהר‪.‬‬ ‫גלריה ‪ ,Johnen‬שעברה מקלן לברלין ב‪,2008-‬‬ ‫היא נקודת ציון חשובה‪ .‬יורג יוהנן רכש את‬ ‫כל הבניין בן ארבע הקומות ב‪Marienstraße-‬‬ ‫‪ .10‬בקומה הראשונה פועל חלל השואו‪-‬רום‬ ‫של הגלריה; בקומה השנייה חלל הגלריה‬ ‫המרכזי; הקומה השלישית מושכרת לגלריה‬ ‫‪ Krobath‬הווינאית; ובקומה האחרונה דירת‬ ‫המגורים של יוהנן עצמו‪ .‬חללים מעין אלה‪,‬‬ ‫בעלי קנה מידה של מוסד ציבורי‪ ,‬נקראים‬ ‫בעגה המקצועית ״קובייה לבנה״‪ ,‬ומאפיינים‬ ‫רבות מהגלריות במיטה‪ Johnen .‬היא גלריה‬ ‫מבוססת ומעניינת עם אמנים כמו הנס פיטר‬ ‫פלדמן‪ ,‬אנרי סאלה‪ ,‬ריאן גנדר‪ ,‬תומאס רוף‪,‬‬ ‫דן גרהם‪ ,‬רודני גראהם וג’ף וול‪ .‬יורג יוהנן הוא‬ ‫גלריסט מהזן הנכחד‪ ,‬טיפוס אינטלקטואלי‬ ‫ולא מסחרי‪ ,‬שהילתו מורגשת בתוכנית‬ ‫התערוכות של הגלריה‪ .‬בימים אלה עוברת‬ ‫הגלריה שיפוץ והרחבה‪.‬‬ ‫איזור חשוב נוסף במיטה הוא בין ‪Auguststraße‬‬ ‫‪ Linienstraße,‬ו‪,Oranienburger Straße-‬‬ ‫והוא מובל על ידי גלריות כרישיות‪ .‬נתחיל‬ ‫בגלריה החזקה ‪ ,Sprüth Magers‬בבעלות‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מוניקה שפרוט ופילומינה מאגרס‪ ,‬שתי‬ ‫גלריסטיות שהחלו את דרכן בנפרד עם‬ ‫גלריות בקלן‪ .‬ב‪ 1998-‬איחדו כוחות ומיזגו‬ ‫את הגלריות שלהן בקלן‪ ,‬וב‪ 2008-‬העבירו‬ ‫את החלל לברלין (‪Oranienburger Straße‬‬ ‫‪ ,)18‬ואף פתחו חלל נוסף בלונדון‪ .‬הגלריה‬ ‫מייצגת אמנים מיתולוגיים כגון הצמד פיטר‬ ‫פישלי ודוד וייס‪ ,‬אנדריאס גורסקי‪ ,‬ג׳ני הולצר‪,‬‬ ‫ברברה קרוגר‪ ,‬סינדי‪ ‬שרמן‪ ,‬רוזמרי טרוקל‪,‬‬ ‫סיפריאן גאיארד‪ ,‬ג׳וזף קוסות‪ ,‬ועוד רבים‬ ‫בקנה מידה זה‪.‬‬ ‫גלריה ‪ ,Eigen + Art‬המחזיקה חללים הן‬ ‫בברלין (‪ )Auguststraße 26‬והן בלייפציג‪,‬‬ ‫הוקמה בלופט של גארד הרולד ליבקה‬ ‫ב‪ .1983-‬אף שהגלריה כבר מזמן שייכת‬ ‫לליגה המובילה‪ ,‬ליבקה מנסה לשמר את‬ ‫התדמית של גלריה צעירה ובועטת‪ ,‬ועד‬ ‫לאחרונה אף נמנע מהשתתפות ביריד ארט‬ ‫בזל היוקרתי‪ .‬בין אמניו יהודית סספורטס‬ ‫הישראלית‪ ,‬נאו ראוך ומרטין אדר ‪ -‬ממבשרי‬ ‫אסכולת לייפציג בציור הגרמני העכשווי‪.‬‬ ‫ה‪ KW-‬הוא מוסד תצוגה המתפרש על פני‬ ‫חמש קומות‪ .‬הוא הוקם על ידי קלאוס ביזנבך‪,‬‬ ‫היום אוצר בכיר במומה ניו יורק‪ ,‬שדירתו אף‬ ‫היא היתה ממוקמת במתחם‪ .‬החלל פועל ללא‬ ‫אוסף קבוע‪ ,‬מה שמאפשר לו להגיב במהרה‬ ‫למגמות עכשוויות באמנות‪ .‬המקום נפתח‬ ‫בשנות התשעים המוקדמות על חורבות‬ ‫מפעל מרגרינה‪ ,‬ובחצר הפנימית שלו‪ ,‬במבנה‬ ‫זכוכית שתוכנן ונבנה על ידי האמן האמריקני‬ ‫המשפיע דן גרהם‪ ,‬פועל גם בית קפה‪.‬‬ ‫בורקהרד רימשניידר וטים נויגר‪ ,‬שני‬ ‫חברים מקלן‪ ,‬הקימו ב‪ 1994-‬את‬ ‫‪ neugerriemschneider‬ב‪Linienstraße-‬‬ ‫‪ .155‬מאז צברה הגלריה עוצמה לא מעטה‬ ‫בשוק האמנות‪ ,‬הבאה לידי ביטוי בין השאר‬ ‫ברשימת האמנים המיוצגים על ידה‪ ,‬הכוללת‬ ‫דמויות אימפריאליות כריקריט טירווניז'ה‪,‬‬ ‫סיימון סטרלינג‪ ,‬אליזבת’ פייטון ואולאפור‬ ‫אליאסון‪ .‬בצדק או לא‪ ,‬נויגרימשניידר נתפשת‬ ‫כגלריה אולטרה‪-‬קולית עם סקס אפיל‬ ‫והתנהלות אמיצה בשדה האמנות‪.‬‬ ‫‪ KOW‬הוא חלל שנפתח ב‪ 2004-‬בבניין ייחודי‬ ‫שתוכנן על ידי האדריכל ארנו ברנדלהובר‬ ‫ב‪ .Brunnenstraße 9-‬הפסאדה החיצונית‬ ‫שקופה וחושפת את חלל הגלריה‪ ,‬אף שהוא‬ ‫ממוקם בקומת המרתף‪ .‬הגלריה מוציאה‬ ‫לאור גם מעין קטלוג‪/‬מגזין (‪,)KOW ISSUES‬‬ ‫בעל שאיפות אמנותיות וחברתיות‪ .‬בין‬ ‫האמנים המיוצגים‪ :‬פרנץ ארהרד ולטר‪,‬‬ ‫סנטייגו סיירה וקיידי נולנד‪ .‬בבניין זה תמצאו‬ ‫גם את ‪ ,032c‬חלל הכולל ויטרינת תצוגה‬ ‫שתוכננה על ידי המעצב קונסטנטין גריק‪.‬‬ ‫איזור ‪ Rosa-Luxemburg-Platz‬הוא מיני‪-‬‬ ‫מתחם בפני עצמו בתוך איזור המיטה‪.‬‬ ‫לצד ה‪ Volksbühne-‬וקולנוע בבילון‬ ‫פועלות שתי גלריות‪ ,‬אחת צעירה ואחת‬ ‫ותיקה אך מתחדשת‪ .‬הראשונה היא ‪Croy‬‬ ‫‪ ,Nielsen‬בניהולם של אוליבר קרוי והנריקה‬ ‫נילסן‪ ,‬המציגה אמנים צעירים כמו בן‬ ‫שומאכר ויו סקוט דאגלס‪ ,‬וצוברת מעמד‬ ‫כמקום מעניין לאמנות עכשווית צעירה‬ ‫(‪.)Weydingerstraße 10‬‬ ‫השנייה היא ‪ .Nagel Draxler‬אחד מבעליה‪,‬‬ ‫כריסטיאן נאגל‪ ,‬ידוע כצייד כישרונות‬ ‫בהיסטוריה של האמנות הגרמנית החדשה‪.‬‬ ‫הוא הציג לראשונה‪ ,‬בתקופה שהגלריה‬ ‫שלו היתה במינכן‪ ,‬את האמן הצעיר דאז‬ ‫מרטין קיפנברגר‪ .‬גם האמנית קוסימה‬ ‫פון בונין התחילה את הקריירה שלה עם‬ ‫תערוכה ראשונה בגלריה של נאגל‪ .‬היום‪,‬‬ ‫יחד עם שותפתו ססקיה דרקסלר‪ ,‬הגלריה‬ ‫ב‪ Weydingerstraße 2-‬מטפחת רשימה‬ ‫ארוכה של אמנים צעירים‪ ,‬בהם קרן‬ ‫ציטר‪ ,‬קדר אטיה ומרק דיון‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪05‬‬ ‫נכון לעכשיו‬ ‫‪Mitte‬‬ ‫תחנות אמנות בברלין‬ ‫‪Mehdi‬‬ ‫‪Chouakri‬‬ ‫‪Johnen‬‬ ‫‪Galerie‬‬ ‫*‪Galerienhaus‬‬ ‫‪Sprüth‬‬ ‫‪Magers‬‬ ‫‪Galerie‬‬ ‫‪Isabella‬‬ ‫‪Czarnowska‬‬ ‫‪Galerie‬‬ ‫‪Eigen + Art‬‬ ‫‪carlier‬‬ ‫‪gebauer‬‬ ‫‪Kunst-Werke‬‬ ‫)‪(KW‬‬ ‫‪neugerriemschneider‬‬ ‫‪Duve‬‬ ‫‪Berlin‬‬ ‫‪KOW‬‬ ‫‪Croy‬‬ ‫‪Nielsen‬‬ ‫**‪Circle1‬‬ ‫‪Kreuzberg‬‬ ‫מבין האמנים הוותיקים יותר בולטים הצמד‬ ‫קלג וגוטמן‪ ,‬שפסל שלהם אף ניצב בהמשך‬ ‫הרחוב‪.‬‬ ‫‪ ,Capitain Petzel‬הגלריה שחותמת את‬ ‫מתחם המיטה‪ ,‬אהובה על כותבת שורות‬ ‫אלה במיוחד‪ .‬קוביית הזכוכית השקופה‬ ‫הזו‪ ,‬שפועלת מ‪ ,2008-‬היא איחוד כוחות‬ ‫של ‪ Galerie Gisela Capitain‬מקלן ו‪Petzel-‬‬ ‫‪ Gallery‬הניו‪-‬יורקית‪ ,‬שמטרתו לספק חלל‬ ‫תצוגה בברלין לאמני שתי הגלריות‪ ,‬בהם‬ ‫רוברט לונגו‪ ,‬סט פרייס‪ ,‬שרה מוריס ומוניקה‬ ‫סוסנובסקה )‪.(Karl-Marx-Allee 45‬‬ ‫קרויצברג‬ ‫סביב צ׳ק פוינט צ׳רלי‬ ‫‪6‬‬ ‫יהלומים רבים נוספים‪ .‬גלריה מומלצת נוספת‬ ‫בבניין היא ‪ ,Berinson‬המציגה מאז ‪1989‬‬ ‫תערוכות צילום היסטורי מתנועות האוונגרד‬ ‫של תחילת המאה העשרים‪ :‬דאדא‪ ,‬סוריאליזם‪,‬‬ ‫קונסטרוקטיביזם‪ ,‬באוהאוס‪ .‬על כל הקומה‬ ‫העליונה של הבניין מתפרש אולם תצוגה פרטי‬ ‫של האספן השוודי ‪.Jarla Partilager‬‬ ‫במרחק הליכה קצר תגיעו לבניין ב‪Rudi--‬‬ ‫‪ ,Dutschke-Straße 26‬המכיל שש גלריות‪,‬‬ ‫בהן ‪ ,Galerie Isabella Czarnowska‬גלריה‬ ‫ותיקה שראשיתה בשטוטגרט בתחילת שנות‬ ‫השמונים‪ ,‬המשכה בקלן‪ ,‬ומאז שנות התשעים‬ ‫פועלת בברלין (עד ‪ 2006‬תחת השם ‪Isabella‬‬ ‫‪ .)Kacprzak‬הגלריה הציגה אמנים אמריקנים‬ ‫לא מוכרים לשוק האירופאי כריצ׳רד פרינס‬ ‫ואלן מקולום; כאן גם הציג הצייר הבלגי לוק‬ ‫טוימנס את אחת התערוכות הראשונות שלו‬ ‫והראשונה בהחלט בגרמניה; הפסל מירוסלב‬ ‫בלקה התחיל אף הוא את‪ ‬דרכו בגלריה‬ ‫זו; ואם זה לא מספיק‪ ,‬ניתן לזקוף לזכות‬ ‫צ׳רנובסקה שתי תערוכות גדולות לפסלת‬ ‫הפולנייה אלינה ספוז׳ניקוב‪.‬‬ ‫את החלל המרשים והגדול של גלריה ‪carlier‬‬ ‫‪ gebauer‬תמצאו ב‪.Markgrafenstraße 67-‬‬ ‫בין רשימת האמנים שלה גם דור גז ומישל‬ ‫פרנסואה‪.‬‬ ‫גלריה צעירה נוספת שלמדתי להעריך‬ ‫לאחרונה‪ ,‬בעיקר בעקבות היכרות עם‬ ‫‪Galerie Nagel‬‬ ‫‪Draxler‬‬ ‫‪Potsdamer‬‬ ‫‪Straße area‬‬ ‫‪Neue‬‬ ‫‪Nationalgalerie‬‬ ‫‪Johann‬‬ ‫‪König‬‬ ‫פוטסדאמר שטראסה‬ ‫המתחם המתלהט‬ ‫בשנתיים האחרונות התמקמו גלריות‬ ‫רבות באיזור המפגש בין קרויצברג‪ ,‬שנברג‬ ‫וטירגרטן‪ .‬הדוגמאות הבולטות למהלך זה‬ ‫הן ‪-Esther Schipper‬ו ‪,Isabella Bortolozzi‬‬ ‫שהובילו את עזיבת המזרח וההתמקמות‬ ‫במערב‪ .‬תופעת לוואי להיפתחות המחודשת‬ ‫למערב העיר היא שינוי באופי של חללי‬ ‫התצוגה‪ ,‬ומכאן גם של האופק האמנותי‬ ‫שהם משרטטים ומייצגים‪ .‬במקום חללים‬ ‫מסחריים שהוזכרו בסקירת המיטה‬ ‫״כקוביות לבנות״‪ ,‬המעבר למערב העיר‬ ‫כולל גם מעבר לחללים של דירות‪ ,‬בעלי‬ ‫אופי דומסטי‪-‬פרטי‪-‬בורגני‪ .‬‬ ‫מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬פותחת את הסיור‬ ‫‪Galerie‬‬ ‫‪Max Hetzler‬‬ ‫‪Schöneberger‬‬ ‫*‪Ufer 61/65‬‬ ‫‪Neumeister‬‬ ‫**‪Bar-Am‬‬ ‫‪Potsdamer‬‬ ‫*‪Straße 77-87‬‬ ‫‪Charlottenburg‬‬‫‪Wilmersdorf‬‬ ‫‪Galerie Guido‬‬ ‫‪W. Baudach‬‬ ‫‪Tanya‬‬ ‫‪Leighton‬‬ ‫‪Sommer‬‬ ‫‪& Kohl‬‬ ‫‪Capitain‬‬ ‫‪Petzel‬‬ ‫הגלריסט המסור שלה‪ ,‬היא ‪Duve Berlin‬‬ ‫שב‪ .Gitschiner Straße 94-‬אלכסנדר דובה‬ ‫מעצב את הגלריה ברוחו עם רשימת אמנים‬ ‫צעירים שמתעדכנת באופן דינמי‪.‬‬ ‫ואם אנחנו בקרויצברג‪ ,‬נציין גם את חלל‬ ‫התצוגה החדש ‪ ,Circle1‬יוזמה ישראלית‪,‬‬ ‫שכפי שמסופר באתר האינטרנט שלה‪,‬‬ ‫״נולדה מתוך רצון לשלב אמנות ישראלית‬ ‫בסצנת האמנות של ברלין‪ ,‬תוך קידום דיאלוג‬ ‫בין תרבותי ורב תחומי״ (‪Mittenwalder‬‬ ‫‪.)Straße 47‬‬ ‫‪Galerie‬‬ ‫‪Buchholz‬‬ ‫* מתחמי גלריות (ראו פירוט בטקסט) ** גלריות עם הקשר ישראלי‬ ‫כל ההמלצות על מפת גוגל‪http://goo.gl/EJTGwP :‬‬ ‫באיזור גלריה ‪ ,Johann König‬שבעליה הוא‬ ‫נצר לשושלת מלוכה‪ ,‬ולא פחות חשוב מכך‬ ‫בנו של קספר קניג‪ ,‬מי שהיה מנהל מוזיאון‬ ‫‪ Ludwig‬בקלן‪ ,‬ואחיינו של בעל הוצאת‬ ‫הספרים ‪ .König‬חלל הגלריה ב‪Dessauer-‬‬ ‫‪ Straße 6-7‬שוכן במבנה דמוי קראוון‪ ,‬וניתן‬ ‫לומר שזוהי גלריה אופנתית קלאסית‪.‬‬ ‫אם עוברים באיזור אי אפשר להתעלם מה‪-‬‬ ‫‪ ,Neue Nationalgalerie‬שלמרות שמה היא‬ ‫כמובן מוזיאון ולא גלריה‪ ,‬שתוכנן על ידי‬ ‫האדריכל הגרמני‪-‬אמריקני האגדי מיס ון‬ ‫דר רוהה‪.‬‬ ‫מן העבר השני של התעלה אפשר להיתקל‬ ‫לראשונה בתופעה שצוינה לעיל‪ ,‬כלומר‬ ‫גלריות הפועלות בתוך מתחם מגורים‬ ‫לכל דבר‪ ,‬שבו ראויה לציון‪ ,‬מלבד ‪Isabella‬‬ ‫‪ Bortolozzi‬ו‪ Esther Schipper-‬שכבר‬ ‫הוזכרו לעיל (‪Schöneberger Ufer 61‬‬ ‫ו‪ Schöneberger Ufer 65-‬בהתאמה)‪ ,‬גם‬ ‫גלריה ‪( Wien Lukatsch‬גם היא במס׳ ‪.)65‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬לכל אורך ‪,Potsdamer Straße‬‬ ‫ניתן למצוא עוד ועוד גלריות חדשות‪ ,‬או‬ ‫כאלה שעברו למתחם המתלהט ממקומות‬ ‫אחרים בעיר‪ .‬הריכוז המשמעותי ביותר‬ ‫נמצא בבניינים ‪ ,87-77‬במתחם הישן של‬ ‫מערכת הטאגסשפיגל‪ ,‬עם סניף של הגלריה‬ ‫הלונדונית ‪ ,Blain | Southern‬וגלריות‬ ‫צעירות כמו ‪( Galerie Thomas Fischer‬לא‬ ‫להתבלבל עם ‪ Konrad Fischer‬שהוזכרה‬ ‫לעיל)‪ ,Galerie Florent Tosin ,‬גלריה‬ ‫‪ ,401contemporary‬הגלריה הצ׳כית ‪Jiri‬‬ ‫‪ Svestka‬ו‪.Galeria Plan B-‬‬ ‫ממש בסמוך (‪ )Potsdamer Straße 85‬כדאי‬ ‫לשים לב גם ל‪,Galerie Guido W. Baudach-‬‬ ‫גלריה רוקנרולית וקולית עם חלל תצוגה חדש‬ ‫ואמנים כמו תומס זיפ‪ ,‬אנדי הופ ‪ 1930‬ואריק‬ ‫ואן ליסהוט‪ .‬‬ ‫ב‪ ,Kurfürstenstraße 14-‬במתחם בבעלותו‬ ‫של האמן דאגלאס גורדון (שבו שוכן גם‬ ‫הסטודיו שלו‪ ,‬אך הוא אינו פתוח למבקרים)‪,‬‬ ‫מומלץ לבקר בחלל של ‪.Sommer & Kohl‬‬ ‫עד לא מזמן שכנה במקום גם גלריה ‪Tanya‬‬ ‫‪ ,Leighton‬אך זו עברה לבניין במרחק שתי‬ ‫דקות הליכה משם‪ ,‬ושווה לקפוץ גם אליה‬ ‫(‪.)Kurfürstenstraße 156‬‬ ‫שרלוטנבורג‪-‬וילמרסדורף‬ ‫ותיקות וכבדות‬ ‫הגלריות באיזור זה תואמות בדרך כלל את‬ ‫הרוח הכללית של הרובע‪ ,‬השבע והוותיק‪.‬‬ ‫‪ Galerie Buchholz‬מקלן מנוהלת על ידי‬ ‫גלריסט רב השפעה ומייצגת אמנים כמו אנריק‬ ‫אולסן‪ ,‬וולפגן טילמנס‪ ,‬קוסימה פון בונין‪ ,‬ג׳יק‬ ‫גולדשטין ויזה גנסקי (‪.)Fasanenstraße 30‬‬ ‫גם אחד משלושת הסניפים של המגה‪-‬גלריה‬ ‫הוותיקה ‪ ,Max Hetzler‬ממוקם בסביבה‬ ‫(‪.)Bleibtreustraße 45‬‬ ‫מפת האמנות הברלינאית מתאפיינת‬ ‫בדינמיות רבה ובשינויים מהירים למדי‬ ‫(כך‪ ,‬למשל‪ ,‬באיזור שמצפון ל‪Hamburger-‬‬ ‫‪ Bahnhof‬נפתחו עוד ועוד גלריות רק לפני‬ ‫שנים ספורות‪ ,‬וכיום הוא התרוקן כמעט‬ ‫לגמרי)‪ .‬לכן חשוב לזכור שגם איזור לא‬ ‫טרנדי לכאורה כמו שרלוטנבורג יכול לזכות‬ ‫בסקס אפיל מחודש בנסיבות הנכונות (כפי‬ ‫שקרה לאיזור פוטסדאמר שטרסה‪ ,‬שהפך‬ ‫מוקד משיכה אמנותי בתהליך מהיר)‪ .‬סנונית‬ ‫ראשונה לשינוי שאולי עשוי להתחולל גם‬ ‫במערב הדשן היא גלריה ‪Neumeister Bar-‬‬ ‫‪ Am‬הצעירה‪ ,‬שנפתחה בספטמבר ‪2013‬‬ ‫בניהולם של האמן הישראלי ברק בר‪-‬עם‬ ‫ושותפו ז׳אן פייר נוימייסטר (‪Goethestraße‬‬ ‫‪ .)2‬נעקוב אחרי התוכנית בסקרנות רבה‪.‬‬ ‫צילום‪Fima Shlick :‬‬ ‫איזור הגלריות המשמעותי של קרויצברג‬ ‫משתרע סביב איזור צ׳ק‪-‬פוינט צ׳רלי‪,‬‬ ‫מ‪ Lindenstraße-‬ל‪Rudi-Dutschke-Straße-‬‬ ‫וביניהם ‪.Zimmerstraße‬‬ ‫נתחיל עם בניין ‪ Galerienhaus‬ב‪Lindenstraße-‬‬ ‫‪ .35‬בבניין פועלות לא פחות מ‪ 11-‬גלריות‬ ‫מעניינות ורלוונטיות לאנשי אמנות עכשווית‪,‬‬ ‫וכמובן שאם אתם כבר בבניין‪ ,‬כדאי לבדוק את‬ ‫כולן‪ .‬אם בכל זאת זמנכם מוגבל ואתם צריכים‬ ‫לבחור‪ ,‬הראשונה ברשימה היא ‪Konrad Fischer‬‬ ‫‪ Galerie‬הדיסלדורפית‪ ,‬שבאמתחתה אמנים‬ ‫כמו גרגור שניידר‪ ,‬מריה נורדמן‪ ,‬יאן דיבטס‪,‬‬ ‫שרלוטה פוזננסקה‪ ,‬נינה קנל‪ ,‬גיא בן נר ועוד‬ ‫‪Hamburger‬‬ ‫‪Bahnhof‬‬ ‫רופינה ולסקי היא‬ ‫יועצת אמנות‪,‬‬ ‫המקימה והמפעילה‬ ‫של המדריך המקוון‬ ‫‪berlinartguide.org‬‬ ‫(בעברית וברוסית)‪.‬‬ ‫לאחרונה החלה לרכז‬ ‫קבוצות סיור ורכישה לקניית אמנות‬ ‫עכשווית ישראלית ובינלאומית‬ ‫‪7‬‬ ‫התלבטויות לגבי בחירת גן ובית ספר אינן ייחודיות למהגרים‪.‬‬ ‫אבל תוסיפו לזה קשיי שפה‪ ,‬מערכת בירוקרטית מורכבת ורשת‬ ‫קשרים מצומקת ‪ -‬והנה לכם מתכון להרגיש קצת אבודים‪.‬‬ ‫שפיץ נחלץ לעזרה ומגיש‪ :‬מדריך להורה הנבוך עידו פורת‬ ‫ב‬ ‫חירת מסגרת חינוכית לילד מלווה‬ ‫כמעט תמיד בהתלבטויות אינסופיות‪.‬‬ ‫בארץ זרה המשימה הופכת אף‬ ‫מורכבת יותר‪ ,‬הן בשל הקושי היחסי באיסוף‬ ‫המידע והן בשל רשת הקשרים המצומצמת‬ ‫יותר‪ ,‬על אחת כמה וכמה אם הגעתם לעיר‬ ‫לא מזמן או שאתם רק מתכננים לעבור אליה‪.‬‬ ‫בכל מקרה מדובר בתהליך לא תמיד קל‪ ,‬גם‬ ‫מבחינה רגשית‪ ,‬וחשבנו שיהיה יעיל לרכז‬ ‫את המידע הבסיסי שיסייע לכם להחליט‬ ‫באיזה כיוונים ברצונכם להמשיך ולהעמיק‬ ‫את הבירורים‪.‬‬ ‫גני ילדים ציבוריים ופרטיים‬ ‫למען האמת‪ ,‬הזמן הטוב ביותר להתחיל‬ ‫בהרשמת העולל‪/‬ה לגן הילדים הוא פחות‬ ‫או יותר באמצע ההריון‪ .‬לא קל למצוא מקום‬ ‫לפעוטות בעיר שכל כך הרבה צעירים חיים בה‪,‬‬ ‫אבל אסור גם להתייאש‪ .‬על פי החוק הגרמני‪,‬‬ ‫כל ילד וילדה מחויבים להיות במסגרת חינוכית‬ ‫רק מגיל שלוש‪ .‬אבל החדשות הטובות הן שעל‬ ‫פי החלטה של מדינת ברלין‪ ,‬החל מאוגוסט‬ ‫‪ 2013‬הרשויות מתחייבות לספק מקומות‬ ‫בגנים גם לבני שנה עד שלוש‪.‬‬ ‫בגדול‪ ,‬שני סוגי גני ילדים עומדים לרשותכם‪:‬‬ ‫ילדים ב‪( Krippen-‬פעוטון מתחת לגיל ‪ )3‬עד‬ ‫גננת לתשעה ילדים ב‪( Kita-‬אחד היתרונות‬ ‫בגנים רב‪-‬גילאיים הוא שיחס הגננות‪/‬ילדים‬ ‫נקבע על פי רוב לפי הקטנטנים‪ ,‬כך שהצוות‬ ‫גדול יחסית)‪ .‬בגנים פרטיים זה נתון משתנה‪,‬‬ ‫אבל בכל מקרה מספר הגננות המינימלי‬ ‫לקבוצה קבוע בחוק‪.‬‬ ‫כמובן שבחירת הגן המתאים כרוכה בשקלול‬ ‫של כמה וכמה פרמטרים כגון מרחק (חישבו‬ ‫על הדרך הלוך וחזור פעמיים ביום בחודשי‬ ‫החורף)‪ ,‬זמני הפעילות‪ ,‬מעורבות ההורים (יש‬ ‫גנים שההורים מבשלים את האוכל או מכינים‬ ‫פעילות שבועית‪ ,‬למשל)‪ ,‬האוכלוסייה‪,‬‬ ‫מקומות פנויים (יש גנים שמחזיקים רשימות‬ ‫המתנה ארוכות) ועוד‪.‬‬ ‫שיקול נוסף הוא העלות כמובן‪ .‬בגנים ציבוריים‬ ‫משלמים מגיל שנה עד שלוש אחוז מסוים‬ ‫מהמשכורת (כחמישים אירו לחודש לזוג‬ ‫שהכנסתו היא בסביבות ‪ 3000‬אירו‪ ,‬כולל‬ ‫אוכל)‪ .‬החל מגיל שלוש תשלמו רק על ‪ 23‬אירו‬ ‫על האוכל‪ .‬בגן פרטי בדרך כלל האוכל יהיה יקר‬ ‫יותר (כ‪ 40-‬אירו) וגם התשלום החודשי עד‬ ‫גיל ‪ 3‬עשוי להיות גבוה יותר‪ ,‬לעתים פי שניים‬ ‫(כך שאותם הורים עם הכנסה של כ‪3000-‬‬ ‫אירו שישלמו לגן ציבורי כ‪ 50-‬אירו לחודש‪,‬‬ ‫בתי הספר הציבוריים עשויים להיראות לכם לעתים כמו‬ ‫פרטיים‪ .‬לא נדיר שבכיתה בבית ספר ציבורי יהיו פחות‬ ‫מ‪ 25-‬תלמידים עם שתי מורות‪ .‬המנהלת תקטר שאין לה‬ ‫תקציב‪ ,‬אבל כישראלים אתם רשאים להבליע חיוך‬ ‫למען עתיד‬ ‫ילדינו‬ ‫‪8‬‬ ‫גנים ציבוריים (‪Städtische Kindertagesstätte‬‬ ‫‪ )- Kita‬ופרטיים‪ .‬גנים ציבוריים מחויבים‬ ‫לסטנדרטים ממשלתיים‪ ,‬ולמעשה בכולם‬ ‫יש פחות או יותר את אותה התוכנית (אם‬ ‫כי אין לשכוח כמובן שהצוות הוא משתנה‬ ‫משמעותי ביותר)‪ .‬גם הגנים הפרטיים כפופים‬ ‫למערכת הציבורית‪ ,‬אך יש להם יותר חופש‬ ‫פעולה בסוג החינוך (מונטסורי‪ ,‬ולדורף‪,‬‬ ‫אמנות וכו׳)‪ .‬הבדל נוסף טמון בכך שהגנים‬ ‫הציבוריים יהיו לרוב במתחם רחב ידיים עם‬ ‫מספר קבוצות לפי חתכי גיל או רב‪-‬גילאיות‪,‬‬ ‫החל מגיל שנה עד גיל שש‪ ,‬מה שמאפשר‬ ‫בין השאר למצוא מסגרת לאחים באותו‬ ‫מיקום‪ .‬גנים פרטיים יהיו בדרך כלל קטנים‬ ‫יותר ויכללו פחות קבוצות‪ .‬בגנים ציבוריים‬ ‫תמצאו סדר יום קבוע ויחס גננות למספר‬ ‫ילדים שנע בין גננת לכל שלושה או ארבעה‬ ‫ישלמו כ‪ 100-‬אירו בגן הפרטי)‪ .‬החל מגיל‬ ‫שלוש העלויות קצת מצטמצמות גם בגנים‬ ‫הפרטיים‪ ,‬אבל זה תלוי בשעות הפתיחה‪,‬‬ ‫מספר הגננות‪ ,‬סוג הגן‪ ,‬האוכל וכו׳‪.‬‬ ‫כמה טיפים לשלב החיפוש‪ :‬כמובן שהכי‬ ‫קל ונוח להגיע לגן דרך משפחה שאתם‬ ‫מכירים שכבר נמצאת בו ומרוצה ממנו‪,‬‬ ‫ויכולה גם להמליץ עליכם‪ .‬אם לא מצאתם‬ ‫סידור כזה‪ ,‬חפשו באינטרנט (צמד המילים‬ ‫‪ Kita Berlin‬בגוגל יוביל אתכם לכמה וכמה‬ ‫אתרים שמציעים חיפוש גנים לפי חתכים‬ ‫שונים); הסתובבו בשכונה שאתם גרים בה‬ ‫או רוצים לגור בה‪ .‬לעתים גנים נמצאים‬ ‫בחצרות פנימיות שלא ניתן לראות מהרחוב‪,‬‬ ‫אבל אם תראו הרבה הורים עם ילדים‬ ‫במקום מסוים בבוקר או בשעות האיסוף‪,‬‬ ‫או בשפילפלאץ השכונתי‪ ,‬שאלו בנימוס אם‬ ‫אתם יכולים להתעניין בגן שילדיהם מבקרים‬ ‫בו; אם התבייתתם על גן שמוצא חן בעיניכם‪,‬‬ ‫התקשרו וקבעו פגישה‪ .‬זוהי הדרך המקובלת‪,‬‬ ‫וזו שתזכה אתכם ביחס הנעים ביותר מצד‬ ‫הצוות (להבדיל מהתפרצות בשעת מעגל‬ ‫הבוקר…)‪.‬‬ ‫חשוב לדעת שמציאת מקום בגן הרצוי היא‬ ‫רק זרוע אחת של התהליך‪ .‬הזרוע השנייה‬ ‫מתבצעת מול היוגנדאמט‪ ,‬שאחראי על‬ ‫הנפקת ה‪ ,Kitaschein-‬כרטיס הכניסה‬ ‫שלכם למערכת החינוך המקומית‪ .‬ילדים‬ ‫מעל גיל שלוש מקבלים את האישור כמעט‬ ‫באופן גורף‪ .‬במקרה של ילדים מתחת לגיל‬ ‫שלוש‪ ,‬אתם צריכים להוכיח את הצורך בגן‪.‬‬ ‫סיבות ״מוצדקות״ לצורך העניין יכולות‬ ‫להיות שאינכם מדברים גרמנית בבית‪ ,‬ו‪/‬או‬ ‫שאתם עובדים‪/‬לומדים‪/‬מחפשים עבודה‪ .‬בכל‬ ‫מקרה הטפסים הרלבנטיים אינם הכי פשוטים‬ ‫למילוי (רצוי להיעזר בדוברי גרמנית רהוטה)‪,‬‬ ‫וכמו בכל פעולה בירוקרטית בגרמניה אתם‬ ‫מחויבים לצרף מסמכים שמוכיחים את כל‬ ‫טענותיכם‪ .‬תתבקשו לצרף גם מסמכים‬ ‫המצביעים על הכנסותיכם‪ ,‬כדי לקבוע את‬ ‫רמת התשלום שתידרשו לה (אם אין לכם‬ ‫דוחות הכנסה משנים קודמות בגרמניה‬ ‫באפשרותכם לבקש לחתום על הצהרת‬ ‫הכנסות עתידית)‪.‬‬ ‫ניתן (ורצוי) להתחיל את התקשורת מול‬ ‫היוגנדאמט האזורי שלכם שישה חודשים‬ ‫לפני המועד המשוער של הכניסה לגן‪ .‬אמנם‬ ‫אפשרי גם לטפל בהכל ברגע האחרון‪ ,‬אבל אז‬ ‫מומלץ להגיע ראשונים לפני שעת הפתיחה‬ ‫של המשרד ולצפות להמתנה לא קצרה‪ .‬כדאי‬ ‫לדעת שאם לא הצלחתם למצוא מקום פנוי‬ ‫בשום גן‪ ,‬היוגנדאמט מחויב לעזור לכם גם‬ ‫בכך‪ ,‬וזאת אם פניתם לפחות שלושה חודשים‬ ‫לפני התאריך המשוער של הכניסה לגן‪ .‬אם‬ ‫גם היוגנדאמט לא מצא עבורכם מקום בגן‬ ‫ציבורי במרחק של עד חצי שעה נסיעה‪ ,‬על‬ ‫המדינה לממן לכם גן פרטי‪.‬‬ ‫גני ילדים יהודיים‬ ‫בברלין פועלים כיום חמישה גנים יהודיים‪,‬‬ ‫כולם פרטיים ובכולם בני כל הגילאים נמצאים‬ ‫במתחם אחד‪ .‬הגנים מציעים יום לימודים‬ ‫מלא של ‪ 9-8‬שעות‪ ,‬ומתאפיינים בדגש על‬ ‫הדת היהודית ועל לוח השנה היהודי‪ .‬העלויות‬ ‫דומות לגנים פרטיים אחרים (ראו לעיל)‪.‬‬ ‫ארבעה מהגנים היהודיים מציעים גם דגש על‬ ‫עברית (החמישי הוא גן דו‪-‬לשוני גרמנית‪-‬‬ ‫רוסית)‪ ,‬אם כי בפועל רק אחד מהם (המסורתי‪,‬‬ ‫ראו בהמשך) הוא גן דו‪-‬לשוני מלא עברית‪-‬‬ ‫גרמנית‪ ,‬כלומר אחת הגננות מדברת תמיד‬ ‫עברית‪ .‬בדרך כלל גם בגנים האחרים חלק‬ ‫מהצוות יודע עברית‪ ,‬אולם אין הדבר מחייב‪.‬‬ ‫בסופו של יום בכל הגנים מדברים גרמנית‪,‬‬ ‫והילדים אמורים לדעת גרמנית וקצת עברית‪.‬‬ ‫ההבדל העיקרי בין הגנים נעוץ ביחס אל הדת‪.‬‬ ‫בגנים של חב״ד ולאודר יש דגש גדול יותר על‬ ‫הדת היהודית‪ ,‬ואילו בזה של הקהילה‬ ‫המרכיב הדתי קטן יותר‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫גילי אגר‬ ‫בשנים האחרונות‬ ‫הורים נרשמו בכתובות‬ ‫פיקטיביות ואף ״נפרדו״‬ ‫רק כדי להתקבל לבית‬ ‫ספר מסוים‪ .‬העירייה‬ ‫הבינה את העניין וכיום‬ ‫הנושא נבדק בשבע עיניים‬ ‫העבודה הכי חשובה מתחילה רק אחרי שקיבלתם החלטה‬ ‫״מילון״ דומה גם למורה‪/‬גננת‪ ,‬כדי שתוכל להגיד דברים מינימליים בעברית‬ ‫כמו ‪ HAFSAKA‬וכו׳‪.‬‬ ‫ביטחון מהבית‪ :‬אתם בטח כבר יודעים שהילד שלכם קולט את התחושות‬ ‫שלכם‪ .‬אם תשדרו חשש ‪ -‬הוא ירגיש שיש לו ממה לחשוש; אם תדברו על‬ ‫הנושא באופן רגוע ובטוח ‪ -‬הוא ירגיש ביטחון‪ .‬אגב‪ ,‬במקום להגיד משפט‬ ‫כללי כמו ״אתה הולך ללמוד השנה בגן‪/‬בית ספר חדש״‪ ,‬אני מציעה לומר‬ ‫דברים ספציפיים ונגישים כמו‪ :‬״אתה הולך להכיר חברים חדשים‪/‬ללמוד דברים‬ ‫מעניינים‪/‬לראות משחקים חדשים״‪.‬‬ ‫תהליך המחשבה על הטקסט הזה התחיל בהמון זכרונות מבית הספר האנגלי‬ ‫שבו למדתי במשך שנה בגיל ‪ .11‬אבל לצד פרץ הנוסטלגיה והרצון לצייד‬ ‫אתכם בכלים טובים לבחירת מסגרת עבור ילדיכם‪ ,‬עלה בי חשש‪ .‬כיצד אוכל‬ ‫לייעץ כשאינני מכירה אתכם או את ילדיכם?‬ ‫לאחר כמה תהפוכות לב ובטן‪ ,‬הבנתי שאני נופלת למלכודת המוכרת הקשורה‬ ‫לקבלת החלטות בתרבות המערבית‪ :‬אנחנו שמים דגש רב מדי על ההחלטה‬ ‫עצמה‪ ,‬ומקדישים פחות מדי אנרגיה לשאלה איך הופכים את ההחלטה‬ ‫שקיבלנו למוצלחת‪.‬‬ ‫אציין כמה היבטים מני רבים שכדאי לשקול דרכם את בחירת הגן או בית‬ ‫הימים הראשונים‬ ‫הספר‪ ,‬אך חשוב לזכור שבסופו של דבר‪ ,‬העבודה החשובה באמת תהיה‬ ‫הורה מלווה‪ :‬לדעתי בגיל גן בוודאי‪ ,‬אבל גם בכיתות הנמוכות‪ ,‬יש מקום ללוות‬ ‫התמיכה שלכם בתהליך ההסתגלות‪ ,‬שעליו ארחיב בהמשך‪.‬‬ ‫את הילד בימים הראשונים ולהישאר איתו עד שהוא מרגיש בטוח‪ .‬אפשר‬ ‫אז יש כמה דברים ששווה לברר לקראת הבחירה‪ :‬האם הצוות מורגל‬ ‫להציע לחכות מחוץ לכיתה למשך שעה ובסופה להחליט אם נשארים או‬ ‫בתקשורת עם הורים שאינם דוברי גרמנית? עד כמה ההורים מעורבים‬ ‫שמספיק להיום‪ .‬הילד גם לא חייב להישאר במסגרת החדשה ימים מלאים‬ ‫בהחלטות ובפעילויות של בית הספר? האם מוצעות פעילויות שילדכם‬ ‫מההתחלה‪ .‬זה בוודאי דורש פניות של אחד ההורים מבחינת עבודה (וברור‬ ‫אוהב ואינן מבוססות שפה (כגון נגינה‪/‬אמנות‪/‬ספורט)? נקודה נוספת היא‬ ‫שלא תמיד זה אפשרי)‪ ,‬וכן שיתוף פעולה של בית הספר‪ ,‬ולכן חשוב לבדוק‬ ‫פעילויות מחוץ לשעות הלימודים וההתאמה שלהן לאורח חייכם‪ :‬אם זה‬ ‫מראש שזה מקובל‪.‬‬ ‫נוח וקרוב לכם זה יכול להיות נפלא‪ ,‬אך אם בית הספר רחוק ‪ -‬זה יכול‬ ‫חפץ מעבר‪ :‬בגילאי הגן‪ ,‬אם יש לילד חפץ שהוא קשור אליו ונותן לו ביטחון‬ ‫להוות חיסרון‪.‬‬ ‫ מומלץ מאוד לאפשר לו לקחת אותו איתו‪ .‬בגילאים מבוגרים יותר ניתן‬‫חשוב לזכור שאף אחד מהגורמים האלה אינו מכריע‪ .‬בכל החלטה יהיו‬ ‫לשלוח עם הילד מכתב קצר עם מילים חמות‪ ,‬כדי שירגיש את הנוכחות‬ ‫יתרונות וחסרונות ובעיקר הרבה נעלמים שאין לכם‬ ‫שלכם מלווה אותו לאורך היום‪ .‬לילדים משתפי פעולה‬ ‫שליטה עליהם‪ .‬מומלץ לקבל החלטה במונחים של‬ ‫אפשר גם לתת ״משימות״ קלילות למילוי במהלך היום‪.‬‬ ‫״סביר‪ ,‬טוב דיו‪ ,‬עונה על מרבית הצרכים״‪ ,‬ולא במונחים‬ ‫רעיונות‪ :‬כמה בנים וכמה בנות יש בכיתה; שלוש מילים‬ ‫של ״מדויק‪ ,‬מושלם‪ ,‬מאה אחוז״‪ ,‬כי אחרת לא רק מומלץ לקבל החלטה‬ ‫מצחיקות ששמעת; אם היית צריך לתת לילד שיושב‬ ‫שתתקשו להגיע להחלטה‪ ,‬אלא שלאחריה תחוו‬ ‫לידך שם בעברית איך היית קורא לו‪ .‬המטרה היא לחזק‬ ‫הקלה מתעתעת שעשויה לגרום לכם להוריד הילוך במונחים של ״סביר‪,‬‬ ‫את התחושה שהוא לא עובר את זה לבד‪ ,‬וגם לתת לכם‬ ‫טוב דיו‪ ,‬עונה על‬ ‫דווקא בשלב הכי חשוב‪ :‬ההסתגלות‪.‬‬ ‫קצה חוט לדבר איתו על חוויות היום‪.‬‬ ‫מרבית הצרכים״‪ ,‬ולא‬ ‫חיזוקים ושיחה בסוף היום‪ :‬בסוף כל יום מהימים הראשונים‬ ‫עבודת הכנה‬ ‫כדאי לתת חיזוק כלשהו‪ .‬קודם כל לציין לשבח את הילד‪,‬‬ ‫נעים לראות גן סגור‪ :‬עקרון קוגניטיבי חביב הוא במונחים של ״מדויק‪,‬‬ ‫אבל אפשר גם להוסיף הפתעה‪/‬ביקור במקום משמח‪,‬‬ ‫שיצירת התניה חיובית לגבי משהו תעכב התניה מושלם‪ ,‬מאה אחוז״‬ ‫כדי לתת תחושה שאתם מעריכים את המאמץ וגאים‬ ‫שלילית לגביו‪ .‬זה אומר שכדאי לעשות את הדרך‬ ‫בו‪ .‬לצד זה‪ ,‬הדגישו שחשוב לכם לדעת על קשיים ושאלו‬ ‫אל הגן או בית הספר פעם פעמיים עוד לפני היום‬ ‫באופן מפורש על ילדים פחות נחמדים‪ ,‬רגעים עצובים וכו׳‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬באווירה שמחה ונעימה‪ ,‬להציץ פנימה‪ ,‬להסתכל מה נראה מעניין‪,‬‬ ‫טיפוח הקשר עם חבר טוב‪ :‬דאגו להיות בקשר עם הגננת‪/‬המורה ולשאול‬ ‫ולאפשר לילד לפתח תחושת היכרות וסקרנות לגבי המקום‪ .‬מומלץ לעשות‬ ‫בפירוט על ההשתלבות ועל קשיים (גם אם יש צורך בחבר‪/‬ה שיתרגמו)‪.‬‬ ‫זאת כחלק מיום שיש בו עוד פעילויות‪ ,‬ומבלי להדגיש באופן דרמטי במיוחד‬ ‫בקשו להושיב את הילד ליד ילד‪/‬ה נחמדים במיוחד (אם כי לעתים קרובות‬ ‫את החשיבות שתהיה למקום הזה עבורו‪ .‬אם יש אפשרות לבקר בבית הספר‬ ‫המורה תעשה זאת מיוזמתה)‪ ,‬ובמידה ויש כזה ‪ -‬הכירו אותו ואת הוריו ועשו‬ ‫בזמן שמתקיימת בו פעילות ‪ -‬עוד יותר טוב‪.‬‬ ‫מאמצים להודות ולקרב‪ .‬אותי הושיבו ליד חנה‪ ,‬ילדה סבלנית ומתוקה שלא‬ ‫איסוף מודיעין‪ :‬במידה שהדבר אפשרי‪ ,‬נסו ליצור קשר עם משפחה חביבה‬ ‫זזה ממני בשבועות הראשונים‪ ,‬וזה עזר לי בצורה שקשה לתאר במילים‪.‬‬ ‫ופעילה מהכיתה‪/‬גן‪ ,‬שתהיה מוכנה להכיר אתכם קצת קודם‪ ,‬לתת לכם טיפים‬ ‫הדרכת הורים‪ :‬בקרב ילדים צעירים עשויה להתרחש רגרסיה בשל השינוי (בכי‬ ‫ואולי להפגיש בין הילדים‪ .‬הטיפים שאני מתכוונת אליהם הם הדברים הלא‬ ‫בלילה‪/‬הרטבה)‪ ,‬ואצל ילדים בוגרים יותר יכולה להיות ירידה במצב הרוח ורגזנות‪.‬‬ ‫פורמליים שלומדים לעתים לאחר זמן רב מדי‪ .‬באותו הקשר אציין שילדים‬ ‫אם אין מגמת שיפור תוך כמה שבועות‪ ,‬רצוי לפנות להדרכת הורים מקצועית‪.‬‬ ‫מאוד ערים לדמיון ולשונות בלבוש‪ ,‬באוכל וכו׳‪ ,‬וגם אם אינכם רוצים להיכנע‬ ‫להרגלים מקומיים (בבית הספר שבו למדתי באנגליה הילדים היו מקבלים ואחרי הכל‪ ,‬הכי חשוב‪ ,‬זה להאמין שגידלתם ילד שיודע שאוהבים אותו ולסמוך‬ ‫בקופסה מהבית לצד הסנדביץ׳ חטיף צ׳יפס ומיץ בקופסת נייר עם קשית‪ ,‬עליו שכמו שהוא מקסים אתכם‪ ,‬הוא יקסים גם את חבריו החדשים‪ ,‬וימצא‬ ‫והמבטים ההמומים לעבר התפוח שנח לו בקופסה שלי הם אולי הסיבה את הדרך לקשור איתם קשרים שאולי יימשכו עוד שנים ארוכות‪.‬‬ ‫לכך שעד היום אני לא כל כך אוהבת תפוחים)‪ ,‬כדאי לפחות לנסות להיות לסיום אשתף שלפני כחודש נסעתי לאנגליה ופגשתי את חנה אחרי ‪ 22‬שנים!‬ ‫הפגישה היתה מאוד משמחת ומרגשת והיתה לי הזדמנות להגיד לה כמה‬ ‫מודעים למה שקורה‪.‬‬ ‫סיקס‪-‬פור‪-‬וואן‪-‬תו‪-‬פייב‪-‬תו‪-‬פור‪ :‬זה היה מספר הטלפון בבית שלנו באנגליה‪ ,‬היא היתה משמעותית במסלול החיים שלי‪ ,‬ולשמוע כמה מרתק היה עבורה‬ ‫ואני לא אשכח אותו לעולם‪ .‬חשוב שהילדים יידעו שיש להם לאן לפנות לפגוש משפחה ממדינה אחרת ואיך העזרה שהיא הושיטה לי העצימה גם‬ ‫באמצע היום אם משהו לא בסדר‪ ,‬וגם הצוות צריך לדעת על כך‪ .‬כדי לאפשר אותה‪ .‬מאחלת לכם בחירה נטולת ייסורים‪ ,‬מפגש עם אנשים טובים באמצע‬ ‫לילד תקשורת מינימלית בימים הראשונים‪ ,‬מומלץ להכין יחד איתו לוח עם הדרך והשתלבות אמיצה ומוצלחת‪.‬‬ ‫ציורים‪/‬מילים בעברית (תלוי בגיל כמובן) שעליהם יוכל להצביע כשהוא צריך‬ ‫משהו‪ ,‬כשהמילה או המשפט הגרמניים הרלוונטיים ליד הציור עבור המורה‪ /‬גילי אגר‪ ,‬פסיכולוגית קלינית‪ ,‬מנהלת את ״טיפול קרוב״‪ ,‬ייעוץ וטיפול‬ ‫הגננת (שירותים‪/‬שתייה‪/‬משהו כואב‪/‬תתקשרו להורים שלי וכו׳)‪ .‬ניתן להכין פסיכולוגי לישראלים בעולם באמצעות סקייפ ‪[email protected]‬‬ ‫‪10‬‬ ‫איור‪ :‬מיכל פוקס ‪fuchsalach.blogspot.co.il‬‬ ‫חשוב גם לזכור שהגנים היהודיים‬ ‫סגורים בחגים היהודיים‪ .‬לעתים‬ ‫הגן מציע ״הורט״ (צהרון‪/‬מועדונית‪/‬קייטנה)‬ ‫בחופשות האלה‪ ,‬ובחלק מהגנים מחזירים את‬ ‫חלק מימי החופשה היהודיים בימי חופשה‬ ‫גרמניים רשמיים‪ .‬בכל מקרה מומלץ לבדוק‬ ‫מראש מה הסידור‪ ,‬בעיקר אם אתם מחויבים‬ ‫למקום עבודה שפועל לפי לוח השנה המקומי‪.‬‬ ‫הגן של הקהילה היהודית בגרונוואלד‪:‬‬ ‫מקיים לוח שנה יהודי ושיעורי עברית‪ .‬יש‬ ‫גננות דוברות עברית‪ ,‬אולם קיים דגש חזק‬ ‫על גרמנית‪ .‬ניתנת קדימות וגם הנחה במחיר‬ ‫לחברי הקהילה היהודית‪.‬‬ ‫הגן המסורתי בשרלוטנבורג‪ :‬מנוהל על‬ ‫ידי תנועה דתית שנמצאת בין הרפורמים‬ ‫לאורתודוקסים‪ .‬למעשה מדובר בשני גנים‬ ‫שמחולקים לקבוצות‪ .‬כאמור הגן היחידי‬ ‫שבאמת מציע תוכנית דו‪-‬לשונית‪ ,‬הן‬ ‫גרמנית‪-‬עברית והן גרמנית‪-‬אנגלית‪ .‬נחשבים‬ ‫ליברלים יותר מאשר הגנים של חב״ד ולאודר‪.‬‬ ‫גן לאודר במיטה‪ :‬גן ילדים אורתודוקסי‪ ,‬לרבות‬ ‫תפילת בוקר‪ ,‬כיפות על ראשי הבנים וכו׳‪.‬‬ ‫גני חב״ד בשרלוטנבורג ובווילמרסדורף‪:‬‬ ‫גנים אורתודוקסיים‪ .‬הילדים מחולקים‬ ‫לקבוצות גיל‪ ,‬וההורים מעורבים בשגרת‬ ‫הפעילות‪ .‬במבנה בשרלוטנבורג פועל גם‬ ‫בית הספר של חב״ד‪.‬‬ ‫בתי ספר‬ ‫השיקולים שהיו נכונים לכם בבחירת גן לא‬ ‫תמיד נשארים זהים כאשר מגיעה העת לבחור‬ ‫בית ספר‪ .‬באופן עקרוני עומדות בפניכם‬ ‫שלוש אפשרויות‪ :‬בית ספר ציבורי ‪ -‬שכונתי‬ ‫או אחר (פירוט בהמשך); בית ספר בינלאומי ‪-‬‬ ‫ציבורי או פרטי; או בית ספר יהודי פרטי (ואם‬ ‫אחד ההורים דובר שפה נוספת מלבד גרמנית‪,‬‬ ‫אנגלית ועברית‪ ,‬יש בברלין גם אפשרויות של‬ ‫בתי ספר דו‪-‬לשוניים בשפות רבות אחרות)‪.‬‬ ‫בשלב בית הספר‪ ,‬הבדלי העלויות בין הציבורי‬ ‫לפרטי נהיים הרבה יותר משמעותיים מאשר‬ ‫בגנים‪ ,‬ובעוד שבית ספר ציבורי יעלה לכם‬ ‫כ‪ 50-‬אירו בחודש כולל צהרון וארוחת‬ ‫צהריים (וגם זה לאחר עלייה במחירי האוכל‬ ‫שנכנסה לתוקף ב‪ ,)2014-‬ההוצאה על בתי‬ ‫ספר פרטיים נעה בין מאות בודדות למאות‬ ‫רבות של אירו בחודש‪.‬‬ ‫בתי ספר ציבוריים רגילים‪ :‬למי שמורגל‬ ‫במערכת החינוך הישראלית‪ ,‬בתי הספר‬ ‫הציבוריים כאן עשויים להיראות כמו‬ ‫פרטיים‪ .‬לא נדיר שבכיתה בבית ספר ציבורי‬ ‫יהיו פחות מ‪ 25-‬תלמידים‪ ,‬עם שתי מורות‪,‬‬ ‫פעילויות העשרה מגוונות ועוד‪ .‬כמובן‬ ‫שבאסיפות הורים המנהלת תקטר שאין‬ ‫לה תקציב‪ ,‬אבל כישראלים אתם רשאים‬ ‫להבליע חיוך‪.‬‬ ‫עם זאת קיים גם שוני גדול בין הרובעים‬ ‫השונים‪ ,‬ולמעשה אפילו במקטע של ‪300‬‬ ‫מטר בקרויצברג‪ ,‬תמצאו בית ספר אחד‬ ‫שנחשב מעולה ואחר שהורים עושים‬ ‫שמיניות באוויר כדי להתרחק ממנו‪ .‬מה‬ ‫שמוביל אותנו לנקודה חשובה‪ :‬לא משנה‬ ‫לאיזה בית ספר אתם מעוניינים לשלוח את‬ ‫ילדיכם‪ ,‬הפעולה הראשונה שעליכם לעשות‬ ‫היא לגשת לבית הספר שאליו אתם משויכים‬ ‫על פי כתובתכם בעירייה )‪.(Einzugsgebiet‬‬ ‫תקופת ההרשמה הרשמית מתקיימת‬ ‫באוקטובר‪ ,‬אבל אם יש לכם סיבה טובה‬ ‫ניתן להירשם גם במועדים אחרים‪.‬‬ ‫אם אינכם מעוניינים בבית הספר שאליו‬ ‫אתם משויכים‪ ,‬תצטרכו למלא טופס שבו‬ ‫תרשמו שלושה בתי ספר אחרים‪ .‬העירייה‬ ‫אינה מתחייבת לקבל את בקשתכם‪ ,‬ובמקרה‬ ‫של בתי ספר מבוקשים תצטרכו לנמק‬ ‫היטב את הבקשה‪ .‬נימוקים אפשריים‪ :‬בית‬ ‫הספר שאליו אתם משויכים הוא בית ספר‬ ‫בשיטת יום לימודים ארוך (‪Gebundene‬‬ ‫‪ )Ganztagsschule‬ואילו אתם מעדיפים‬ ‫בית ספר שניתן לאסוף את הילדים ממנו‬ ‫כבר בצהריים; אם בבית הספר שאליו אתם‬ ‫משויכים אתם לא מכירים אף אחד‪ ,‬ואילו‬ ‫‪11‬‬ ‫החלום של ענבל‪:‬‬ ‫גן דו‪-‬לשוני חילוני‬ ‫ענבל ימיני‪-‬אליה הגיעה מישראל לברלין לפני‬ ‫שנתיים עם בן זוגה ובתם יובלי‪ ,‬כיום בת ‪,4‬‬ ‫וקיוותה למצוא לילדה מסגרת עם זיקה לתרבות‬ ‫יהודית ו‪/‬או ישראלית‪“ .‬לצערי‪ ,‬לא מצאנו משהו‬ ‫שהתאים לנו אידיאולוגית וחינוכית”‪ ,‬מספרת‬ ‫ענבל‪ ,‬שהרעיון להקים גן דו‪-‬לשוני עברית‪-‬‬ ‫גרמנית בעי ר‪ ,‬שמתאים לצרכי הקהילה‬ ‫הישראלית‪ ,‬התבשל בראשה כבר אז‪.‬‬ ‫בינתיים נולד גם נווה‪ ,‬כיום בן ‪ 8‬חודשים‪ ,‬וענבל‪,‬‬ ‫שעבדה במשך כעשור בישראל כתרפיסטית‪,‬‬ ‫מנחה ומדריכה במסגרות רבות‪ ,‬לרבות בגני‬ ‫ילדים‪ ,‬החליטה להתמסר ליוזמה‪.‬‬ ‫התוכנית היא להקים את “החממה”‪ ,‬גן לגילאי‬ ‫שנה עד שש‪ ,‬שמחצית מאנשי הצוות בו יהיו‬ ‫דוברי עברית ומחצית דוברי גרמנית‪ ,‬ושגם‬ ‫מבחינה תרבותית ישלב בין שני העולמות‪.‬‬ ‫“המטרה היא לאפשר לילדים מקום שבו יוכלו‬ ‫לחוש שייכות והזדהות עם המשפחה הגרעינית‪,‬‬ ‫כמו גם זרימה טבעית והרמונית בין הבית ומחוצה‬ ‫לו”‪ ,‬כדבריה‪ .‬היא מדגישה שלא יהיה מדובר‬ ‫ב”בועה” ישראלית‪ ,‬אלא בגן שיקיים מגע יומיומי‬ ‫עם החיים המקומיים‪ ,‬ושיהיה בו למשל דגש גם‬ ‫על תנועה‪ ,‬אחת מהתמחויותיה‪.‬‬ ‫ההתכווננות היא לאיזור מיטה‪-‬פרנצלאוור‬ ‫ברג‪ ,‬והחלו כבר ההליכים הפורמליים מול‬ ‫הרשויות כמו גם חיפוש אחר מקורות‬ ‫מימון‪ .‬במקביל היא ממתינה לאשרור סופי‬ ‫של התעודות המקצועיות שלה‪ ,‬כדי להציע‬ ‫טיפול רגשי לילדים והדרכות הורים בעברית‪.‬‬ ‫‪inbalyam‪@‬yahoo‪.‬com‬‬ ‫‪12‬‬ ‫קבוצת ילדים מהגן של ילדכם‬ ‫עוברת לבית הספר המבוקש על‬ ‫ידכם; אחים בבית הספר המבוקש; אי‬ ‫התאמה קיצונית למרקם התרבותי בבית‬ ‫הספר ועוד‪ .‬רצוי שמישהו יכתוב עבורכם‬ ‫מכתב נלווה בגרמנית רהוטה‪ ,‬ועם זאת אין‬ ‫ערובה שבקשתכם תיענה‪ .‬קדימות ראשונה‬ ‫ניתנת לילדים שרשומים באיזור בית הספר‪,‬‬ ‫ולעתים אפילו להם אין מספיק מקומות כך‬ ‫שלא נשאר מרווח לבקשות מיוחדות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות החלה תופעה של הורים‬ ‫שנרשמים בכתובות פיקטיביות ואף ״נפרדים״‬ ‫רק כדי להתקבל לבית ספר מסוים‪ .‬העירייה‬ ‫הבינה את העניין וכיום הנושא נבדק בשבע‬ ‫עיניים‪ .‬יש גם הורים שנעזרים בעורכי דין‪,‬‬ ‫אבל זכרו שלפעמים דווקא הגישה האנושית‬ ‫הפשוטה של פגישה אישית עם מנהל‪/‬ת בית‬ ‫הספר יכולה לחולל פלאים‪ .‬לא תמיד זה עובד‪,‬‬ ‫אבל שווה לנסות‪.‬‬ ‫בתי ספר ציבוריים ייחודיים‪ :‬בית ספר‬ ‫ציבורי לא בהכרח אומר ללא דגשים מיוחדים‪,‬‬ ‫וברלין מציעה לא מעט בתי ספר יסודיים‬ ‫ציבוריים עם דגשים כמו חינוך ולדורף‬ ‫(אנתרופוסופי)‪ ,‬מונטסורי‪ ,‬אינטגרציה (בית‬ ‫ספר שבו ילדים עם צרכים מיוחדים משולבים‬ ‫בכיתות רגילות‪ .‬מלבד חינוך לסובלנות‬ ‫היתרון הוא שבית הספר זוכה לתקציבים‬ ‫מיוחדים) ועוד‪.‬‬ ‫בתי ספר ציבוריים בינלאומיים‪ :‬הם זולים‬ ‫יותר מבתי הספר הבינלאומיים הפרטיים‬ ‫(ראו בהמשך)‪ ,‬ונמצאים לרוב גם במיקומים‬ ‫מרכזיים יותר‪ ,‬אך קשה להיכנס אליהם‪,‬‬ ‫בעיקר אם הילדים שלכם לא שולטים‬ ‫בגרמנית או באנגלית‪.‬‬ ‫בית הספר על שם נלסון מנדלה‬ ‫בשרלוטנבורג (שהוא גם תיכון)‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫רלבנטי בעיקר אם תוכלו להוכיח שהגעתם‬ ‫לברלין לתקופת זמן מוגבלת (למשל‬ ‫כדיפלומטים‪ ,‬כאקדמאים או כעיתונאים)‪,‬‬ ‫שכן בעיקרון הוא מיועד למשפחות שלא‬ ‫חיות דרך קבע בברלין‪.‬‬ ‫בית הספר על שם ג׳ון פ‪ .‬קנדי בצלנדורף‬ ‫נותן עדיפות לתלמידים עם אזרחות אמריקנית‬ ‫או גרמנית‪ ,‬ובכל מקרה נדרשת רמת שפת אם‬ ‫בגרמנית או באנגלית‪ .‬הסיכוי להתקבל אליו‬ ‫נמוך ביותר‪ ,‬אך אם הצלחתם להכניס ילד אחד‪,‬‬ ‫מקומם של שאר הילדים במשפחה מובטח‪.‬‬ ‫‪ Staatliche Europaschule‬הם בתי ספר‬ ‫דו‪-‬לשוניים ציבוריים‪ ,‬עם שני סניפים של‬ ‫גרמנית‪-‬אנגלית במערב העיר‪ .‬גם כאן מדובר‬ ‫באופציה למי שילדיו שולטים לפחות באחת‬ ‫השפות ברמה של שפת אם‪.‬‬ ‫בתי ספר פרטיים בינלאומיים‪ :‬גם כאן‬ ‫מצופה להגיע עם רמה טובה של אנגלית‬ ‫מהבית‪ ,‬אם כי ההורים יכולים לשלם בנפרד‬ ‫עבור שיעורי עזר שיסייעו לילדים להגיע‬ ‫לרמה הנדרשת‪.‬‬ ‫שני בתי ספר דוברי אנגלית במיטה‪ ,‬במרחק‬ ‫כקילומטר זה מזה‪ ,‬שלמיטב ידיעתנו יש‬ ‫בהם גם לא מעט משפחות ישראליות‪ ,‬הם‬ ‫‪( Metropolitan‬הוקם ב‪ 850 ,2004-‬תלמידים)‬ ‫ו‪( Cosmopolitan-‬הוקם ב‪ ,2006-‬כ‪500-‬‬ ‫תלמידים)‪ .‬לצד הלימודים הילדים מקבלים‬ ‫גם חוגי שחמט‪ ,‬מדע‪ ,‬היפ‪-‬הופ‪ ,‬אקרובטיקה‪,‬‬ ‫רובוטיקה ועוד‪ .‬שכר הלימוד תלוי הכנסה‪,‬‬ ‫אך כולל גם רכיבים לא מעטים נוספים‪ .‬כולל‬ ‫מועדונית‪ ,‬חוגים וארוחת צהריים קחו בחשבון‬ ‫מינימום ‪ 250‬אירו בחודש‪ .‬מדובר למעשה בבית‬ ‫ספר אחד שהתפצל לשניים‪ .‬בקוסמופוליטן יש‬ ‫גם גן ילדים מגיל שנה‪ ,‬במטרופוליטן רק שכבה‬ ‫צעירה מגיל ‪ .4‬בשני בתי הספר יש רשימות‬ ‫המתנה‪ ,‬אך ניתנת עדיפות לזרים ולכן קיים‬ ‫סיכוי לא רע להתקבל‪.‬‬ ‫ה‪ BBS - Berlin British School-‬מתגאה‬ ‫באווירה הביתית שלו ולומדים בו כארבע מאות‬ ‫תלמידים‪ .‬הכיתות קטנות‪ ,‬יש חובת תלבושת‬ ‫אחידה‪ ,‬וכעשרים אחוזים מהתלמידים מגיעים‬ ‫מהבית עם מבטא בריטי‪ .‬כחמישים אחוז‬ ‫מגיעים ממשפחות גרמניות אמידות‪ .‬בית‬ ‫הספר נמצא לא רחוק מהאיצטדיון האולימפי‪,‬‬ ‫ונחשב לאחד הטובים בעיר‪ .‬המחיר בהתאם‪:‬‬ ‫שכר הלימוד עומד על לא פחות מ‪ 15-‬אלף‬ ‫אירו בשנה‪ ,‬לא כולל הוצאות נלוות כגון דמי‬ ‫הרשמה (‪ 2050‬אירו) ועוד‪.‬‬ ‫ה‪ B.I.S - Berlin International School-‬נמצא‬ ‫ברובע דאהלם בדרום מערב העיר וכולל בית‬ ‫ספר יסודי ותיכון‪ .‬לומדים בו קצת פחות מאלף‬ ‫תלמידים שמגיעים משבעים מדינות‪ .‬גם בו‬ ‫תמצאו כיתות קטנות והרבה ספורט ומוזיקה‪.‬‬ ‫הלימודים באנגלית‪ ,‬אבל יש לימודי גרמנית‬ ‫על בסיס יומי‪ .‬התלמידים ניגשים לבגרות‬ ‫בינלאומית‪ .‬גם כאן העלות לא בדיוק למשפחה‬ ‫עם הכנסה ממוצעת‪ :‬כעשרת אלפים אירו‬ ‫לשנה‪ ,‬לא כולל דמי הרשמה (כ‪ 800-‬אירו)‬ ‫והוצאות על ספרים (כ‪ 300-‬אירו)‪.‬‬ ‫הוסיפו עוד ‪ B‬אחת בשם‪ ,‬ותקבלו את ‪BBIS‬‬ ‫ בית הספר הבינלאומי של ברלין ברנדנבורג‪.‬‬‫הוא ממוקם בפאתי העיר‪ ,‬בכפר קטן צמוד‬ ‫לפוטסדאם‪ .‬על מנת להתקבל יש לעבור‬ ‫מבחני רמה באנגלית‪ ,‬גרמנית ומתמטיקה‪,‬‬ ‫כמו גם ראיון וימי התנסות‪ .‬כאן דמי ההרשמה‬ ‫מבין בתי הספר היהודיים בברלין‪ .‬הוא ממוקם‬ ‫במבנה אדריכלי ייחודי בחלקה פסטורלית‬ ‫בשרלוטנבורג‪ ,‬ולומדים בו יותר מ‪300-‬‬ ‫תלמידים מכיתה א׳ עד ו׳‪ .‬לחברי הקהילה‬ ‫היהודית יש עדיפות בקבלה‪ ,‬אך בניגוד‬ ‫לבתי הספר היהודים האחרים‪ ,‬מתקבלים גם‬ ‫תלמידים לא יהודים‪ .‬הכיתות קטנות‪ ,‬צוות‬ ‫ההוראה כולל ישראלים‪ ,‬וגם המנהלת‪ ,‬נוגה‬ ‫הרטמן‪ ,‬ישראלית (אם כי נמסר לנו בצער שהיא‬ ‫עוזבת בסוף השנה)‪ .‬למרות שיחסית יש לבית‬ ‫הספר אופי ״חילוני״‪ ,‬הדת היא עדיין חלק‬ ‫מתוכנית הלימודים‪ ,‬כולל תפילה בתחילת‬ ‫השיעורים בכיתות הגבוהות יותר‪.‬‬ ‫בית ציון של לאודר בפרנצלאואר ברג ‪ -‬בית‬ ‫ספר יסודי שלומדים בו כ‪ 15-‬תלמידים בכיתה‪.‬‬ ‫הדת הינה חלק חשוב מתוכנית הלימודים‪ ,‬כמו‬ ‫גם יהדותם של התלמידים‪ .‬בניגוד לבתי הספר‬ ‫האחרים הוא מקפיד יותר על ניהול אורח חיים‬ ‫יהודי גם מחוץ לכתלי בית הספר‪ .‬זהו בית‬ ‫הספר החדש ביותר מבין השלושה (כחמש‬ ‫שנים) וכולל כרגע לימודים עד כיתה ה׳‪.‬‬ ‫אור אבנר של חב״ד בשרלוטנבורג ‪ -‬כיתות‬ ‫קטנות של כעשרה תלמידים‪ .‬היחידי שכולל‬ ‫לימודים מכיתה א׳ ועד י״ב‪ .‬הוכר השנה‬ ‫כגימנסיה ובשנה הבאה תיפתח בו כיתה‬ ‫י״א‪ .‬החל מ‪ 2016-‬יתאפשר לגשת בו לבגרות‬ ‫בעברית כשפה זרה‪ .‬גם כאן יתקבלו בדרך כלל‬ ‫רק תלמידים יהודים‪ ,‬אם כי זהו בית הספר‬ ‫היהודי היחיד באירופה שהמנהלת שלו אינה‬ ‫יהודייה‪ .‬גילוי נאות‪ :‬כותב שורות אלה הוא‬ ‫מורה בבית הספר‪.‬‬ ‫אני נבוך כמעט בכל פעם שאנחנו יוצאים עם הילדים‬ ‫וקירסטן שומעת שריקה של ציפור ויכולה ללמד אותם‬ ‫דברים שאני יכול רק לקרוא בוויקיפדיה‬ ‫מרקיעים כבר לשלושת אלפים אירו‪ ,‬והעלות‬ ‫השנתית נעה בין ‪ 13‬אלף אירו ביסודי ל‪17-‬‬ ‫אלף בתיכון‪.‬‬ ‫בתי ספר פרטיים יהודיים‪ :‬בהתחשב בכך‬ ‫שרוב הישראלים החיים בברלין אינם דתיים או‬ ‫אפילו שומרי מסורת‪ ,‬השיקול המרכזי בשליחה‬ ‫לבית ספר יהודי קשור ככל הנראה לשפה‬ ‫העברית‪ .‬בהקשר הזה חשוב לציין‪ ,‬כי בתי‬ ‫הספר היהודיים אינם בתי ספר דו‪-‬לשוניים‪.‬‬ ‫הילדים מקבלים עד כעשר שעות שבועיות‬ ‫של לימודי עברית (תלוי בבית הספר)‪ ,‬ושאר‬ ‫הלימודים מתקיימים בגרמנית (בניגוד לבתי‬ ‫הספר הבינלאומיים הדו‪-‬לשוניים שצוינו לעיל‪,‬‬ ‫שבהם אנגלית היא שפת ההוראה השנייה‪,‬‬ ‫ולעתים אף הראשונה)‪ .‬בכל בתי הספר‬ ‫שמצוינים להלן יש יום לימודים מלא (‪8:00‬‬ ‫עד ‪ ,)16:00‬הסעות וארוחת צהריים‪ .‬למקבלי‬ ‫תמיכה ממשלתית העלויות כמעט אפסיות‪,‬‬ ‫אולם לבעלי הכנסה ממוצעת הן יכולות להגיע‬ ‫ל‪ 400-‬אירו לחודש‪ ,‬כולל אוכל והסעות‪.‬‬ ‫היינץ גלינסקי בשרלוטנבורג ‪ -‬בית הספר‬ ‫היסודי של הקהילה היהודית הוא הגדול ביותר‬ ‫הגימנסיה היהודית על שם משה מנדלסון‬ ‫במיטה ‪ -‬בית ספר נוסף של הקהילה‬ ‫היהודית‪ .‬ניתן להצטרף מכיתה ה׳ או‬ ‫מכיתה ז׳‪ .‬הגימנסיה מוכרת על ידי משרד‬ ‫החינוך הגרמני וכל תלמידיה משתתפים‬ ‫בנוסף למקצועות הרגילים בשיעורי עברית‬ ‫ותנ״ך‪ .‬תלמידים המעוניינים בכך יכולים‬ ‫לגשת לבחינות בגרות בעברית כשפה זרה‬ ‫ובפילוסופיה יהודית‪.‬‬ ‫לסיכום נאחל הצלחה רבה בנפתולי מערכת‬ ‫החינוך הגרמנית‪ .‬על פי נתוני ה‪ OECD-‬יש‬ ‫לה עוד לאן להשתפר‪ ,‬אך היא נמצאת בכל‬ ‫זאת מעל הממוצע‪ ,‬וגם מעל מערכת החינוך‬ ‫הישראלית‪.‬‬ ‫תודה רבה לתמר גבלינגר שסייעה בכתיבת‬ ‫הכתבה‪ .‬מידע רב נוסף תוכלו למצוא בבלוג‬ ‫שלה‪.berlimama.blogspot.de :‬‬ ‫תודה גם לרויטל סקלי ולכל שאר החברים‬ ‫האנונימיים שתרמו מניסיונם ומהמידע‬ ‫שצברו‪ .‬קישורים רלבנטיים מופיעים באתר‪,‬‬ ‫ונשמח גם למידע נוסף‪ ,‬עדכונים והמלצות‬ ‫בתגובות‪spitzmag.de .‬‬ ‫זאב אברהמי‬ ‫הילדים שלי יילכו אך ורק‬ ‫לציבורי‪ .‬לא שזה ממש משנה‬ ‫נתחיל מהמובן מאליו‪ :‬זה הכל עניין של מזל‪.‬‬ ‫אתה יכול לשלם הרבה על בית ספר פרטי‪,‬‬ ‫או מעט מאוד על בית ספר ציבורי‪ ,‬וזה עדיין‬ ‫עניין של מזל‪ ,‬כי לך תדע איזו מורה תיפול על‬ ‫הילדה שלך‪ .‬ועוד מובן מאליו הוא‪ ,‬שזה לא ממש‬ ‫חשוב‪ .‬בית הספר הוא רק מסגרת למערכת‬ ‫הערכים שאתה מקנה לילד שלך‪ .‬מי שמפיל‬ ‫את האחריות על המערכת בורח מהאחריות‬ ‫הפרטית שלו‪.‬‬ ‫קירסטן אומרת שבבתי הספר הציבוריים‬ ‫מורים מקבלים שכר גבוה יותר ממקביליהם‬ ‫בבתי הספר הפרטיים‪ ,‬אז הסבירות למורה‬ ‫טוב יותר קיימת הרבה יותר בציבוריים‪ .‬ואני‬ ‫אומר ‪ -‬אני לא אומר‪ .‬אני בעיקר נבוך‪ .‬אני נבוך‬ ‫כמעט בכל פעם שאנחנו יוצאים עם הילדים‬ ‫וקירסטן שומעת שריקה של ציפור ויכולה‬ ‫ללמד אותם דברים שאני יכול רק לקרוא‬ ‫בוויקיפדיה‪ .‬ואת סוגי הצמחים‪ ,‬והמקורות של‬ ‫החיה הזו בגן החיות‪ ,‬ועל תהליכים כימיים‪.‬‬ ‫וההיסטוריה של העם הגרמני‪ ,‬והישראלי‪,‬‬ ‫וההודי‪ ,‬והדת ההינדית‪ ,‬וגאוגרפיות‪ .‬בכל פעם‬ ‫אני שואל את עצמי כמה טוב יכול להיות‬ ‫החינוך פה‪ ,‬או כמה מוגבל יכול להיות החינוך‬ ‫שאני קיבלתי‪.‬‬ ‫וכשאני אומר משהו בכל זאת‪ ,‬אני אומר‪ :‬שיילכו‬ ‫לציבורי‪ .‬כי הבחירה בפרטי היא בחירה בארעיות‪,‬‬ ‫היא השתלבות ולא היטמעות‪ .‬ואני‪ ,‬הכל נהיה‬ ‫לי הרבה יותר רגוע מהרגע שהבנתי שאני הולך‬ ‫למות פה‪ ,‬שאני לא חוזר ברגע שהילדים הולכים‬ ‫לאוניברסיטה‪ ,‬ושהם הולכים להיות קודם כל‬ ‫גרמנים‪ .‬שיילכו‪ ,‬כמו כולם‪ ,‬לציבורי‪.‬‬ ‫ועדיין‪ .‬לקח לי כמה שנים להבין את עומק‬ ‫הטרגדיה הגרמנית‪ .‬לקלוט שּפה גדלו וכתבו‬ ‫וחשבו טובי המבינים של הנפש האנושית‪.‬‬ ‫פסיכואנליטיקאים שולטים‪ ,‬פילוסופים שהרגו‬ ‫את אלוהים‪ ,‬אלוהי מעמד הפועלים‪ ,‬גדולי‬ ‫המשוררים‪ .‬אין אומה שכתבה וחקרה את‬ ‫נפש האדם כמו האומה הגרמנית‪.‬‬ ‫רק שכל זה לא בא עם הוראות הפעלה‪ .‬הנפש‬ ‫היא לא מכונת כלים של בוש‪ .‬והפער הזה‪ ,‬בין‬ ‫התיאוריה לבין המעשי‪ ,‬הוא הטרגדיה הגדולה‬ ‫של העם הזה‪ .‬הטרגדיה שגרמה לו לבצע את‬ ‫הרוע המוחלט ולהפסיק רק כי המלחמה הוכרעה‬ ‫לרעתו‪ ,‬ולא בגלל איזו התגלות אתית שזה‬ ‫לא בסדר‪.‬‬ ‫נאמר זאת כך‪ :‬גתה ושילר‪ ,‬פרויד וניטשה‪,‬‬ ‫אבל בכל שנות קיומו העם הזה לא הרים אריק‬ ‫אינשטיין אחד‪.‬‬ ‫מה שמחזיר אותי לנקודה הראשונה‪ .‬ניקח‬ ‫כדוגמא את פרויקט ה״שטולפרשטיינה״‪ .‬אני‬ ‫אתן לקירסטן ולבית הספר לתת למאיה‬ ‫ולנועם את כל העובדות‪ .‬את הלמה אני‬ ‫אשאיר ביני לבינם‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כשמגיעים עם ילדים מישראל‪ ,‬קשה לדמיין שתוך זמן די קצר הגרמנית תהיה מובנת מאליה ודווקא העברית תדרוש‬ ‫תחזוקה‪ .‬כשהילדים נולדים כאן‪ ,‬עצם הקניית השפה דורשת מאמץ והתעקשות‪ .‬שיחות עם הורים דוד אברמוב‬ ‫יערה דולב‪ ,‬בת ‪ ,39‬תושבת קרויצברג‪ ,‬כוריאוגרפית ורקדנית‪ ,‬הגיעה‬ ‫לברלין במאי ‪ 2012‬יחד עם בן זוגה עמית‪ ,‬ושני ילדיהם המשותפים‪ ,‬מתן‪,‬‬ ‫היום בן ‪ ,10‬ואלמה‪ ,‬בת ‪ .5‬בתל אביב השניים הקימו וניהלו בית‪-‬ספר‬ ‫למחול ולהקה‪ ,‬וגם היו שותפים להקמת בית הספר האנתרופוסופי‬ ‫הראשון בעיר‪ .‬״הצלחנו ליצור לילדים בית ספר ביפו שהוא סוג של גן‬ ‫עדן‪ ,‬והיה קשה להוציא אותם ממקום שכל כך האמנו בו״‪ ,‬היא מספרת‪.‬‬ ‫כשהגיעו לברלין‪ ,‬החליטו להמשיך עם החינוך האנתרופוסופי‪ ,‬ובחרו‬ ‫בבית ספר ולדורף בשנברג‪.‬‬ ‫איך הילדים הסתדרו עם קשיי השפה וההתאקלמות?‬ ‫״כל אחד קצת הפוך ממה שחשבנו‪ .‬בישראל מתן אמנם היה דמות‬ ‫של מנהיג בכיתה‪ ,‬אבל בכל זאת יש בו גם משהו מופנם‪ .‬כבר בשבוע‬ ‫הראשון ללימודים כאן‪ ,‬שהיה גם השבוע השני לאחר המעבר לגרמניה‪,‬‬ ‫ראיתי שהוא בעניינים‪ .‬הוא היה משחק עם הילדים וצועק איתם‬ ‫בעברית‪ .‬הם הסתכלו עליו ולא הבינו מה הוא רוצה‪ ,‬אבל הוא היה‬ ‫רץ והם היו משתפים פעולה‪ .‬אני חושבת שאלמה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היתה‬ ‫בהתחלה בהלם תרבותי‪ .‬בארץ היא היתה מין דב קוואלה של הגננות‪,‬‬ ‫והן תמיד עטפו אותה ומישמשו אותה‪ .‬ופה‪ ,‬הכנתי אותה שהיא‬ ‫הולכת לפגוש את הגננת שלה‪ ,‬ושהיא כל כך מקסימה‪ ,‬וכשאלמה‬ ‫נכנסה הגננת רק העירה לה שהיא צריכה לחלוץ נעליים ולחצה לה‬ ‫את היד‪ .‬אלמה מאוד התכנסה בתוך עצמה‪ .‬אבל מצד שני היא גם‬ ‫חינכה את הגננות שלה‪ .‬היא היתה רצה וקופצת עליהן ומחבקת אותן‪.‬‬ ‫הן לא ידעו מאיפה זה הגיע‪ .‬אז היא קצת לימדה אותן להתחבק‪ .‬בגן‬ ‫היא לא היתה מדברת‪ ,‬אבל כשהיא היתה חוזרת הביתה ומשחקת‬ ‫עם הבובות שלה‪ ,‬היא היתה זורקת להן מילים בגרמנית‪ ,‬שאין להן‬ ‫שום קשר אחת לשנייה‪ .‬ואז פתאום היא התחילה לדבר עם הבובות‬ ‫במשפטים‪ ,‬ומאותו רגע זה זורם כמו סכר שנפרץ‪ .‬היינו בקבלת פנים‬ ‫חגיגית בבית האופרה בגרליץ‪ ,‬עם שמפניה וחליפות‪ ,‬והיא פשוט‬ ‫עמדה שם באמצע ונתנה הרצאות לכולם בגרמנית‬ ‫עם ביטחון מפה ועד הודעה חדשה‪ .‬היא גם אמרה‬ ‫לי שאומרים לה שזה נשמע כאילו היא נולדה פה‪.‬‬ ‫חברה ישראלית שהגיעה לכאן לפנינו תמיד אמרה לי שאין לי מה‬ ‫לדאוג לגבי הגרמנית של הילדים‪ ,‬אלא דווקא לגבי העברית שלהם״‪.‬‬ ‫ואת באמת דואגת?‬ ‫״שפה זה דבר חשוב‪ ,‬זה השורשים שלהם וגם חלק ממי שהם‪ .‬כשאתה גר‬ ‫בישראל זה המובן מאליו‪ ,‬אתה לא מרגיש את זה כצורך‪ .‬אבל פתאום אתה‬ ‫מוצא שזה כן חשוב‪ ,‬השפה‪ ,‬התרבות‪ ,‬המילים‪ .‬אני מקווה שהם לא יגדלו‬ ‫עם תחושה של חסר‪ ,‬ושהשורשים שלהם יעברו איזושהי טרנספורמציה‬ ‫למשהו חדש‪ ,‬שהוא בסך הכל מורכב יותר״‪.‬‬ ‫עדי לירז‪ ,‬בת ‪ ,37‬אמנית רב‪-‬תחומית ואוצרת‪ ,‬בוגרת בצלאל וה‪-‬‬ ‫‪ ,Hochkunstschule Weißensee‬הגיעה לברלין ב‪ .2003-‬כבר באותה‬ ‫שנה פגשה את בן זוגה‪ ,‬ארש‪ ,‬יליד אפגניסטן‪ ,‬שמשפחתו היגרה‬ ‫לגרמניה כשהיה בן שש‪ .‬כיום הם גרים בפרנצלאוור ברג ומגדלים שני‬ ‫ילדים ‪ -‬איליאס‪ ,‬בן ‪ ,8‬ודריה‪ ,‬בת ‪ .5‬כשעדי היתה בהריון עם איליאס‬ ‫עלתה השאלה לאלו שפות יחשפו את הילד‪„ .‬שפת האם של ארש‬ ‫היא פרסית ואנחנו מדברים בינינו אנגלית‪ .‬אבל מה שהכי בית בשבילי‬ ‫זו השפה ולא יכולתי לדמיין שלא אדבר עברית עם הילדים‪ .‬זה משהו‬ ‫שהיה חשוב יותר מהכל‪ .‬החלטנו אז שארש ידבר איתו גרמנית ולא‬ ‫פרסית‪ ,‬מאחר שגרמנית היא השפה החזקה שלו‪ .‬זו היתה החלטה‬ ‫של ארש‪ ,‬אבל אני גם לא ממש התנגדתי‪ .‬פחדנו לשגע את איליאס‬ ‫עם יותר מידי שפות‪ .‬בדיעבד אני חושבת שזה דווקא כן היה אפשרי‪.‬‬ ‫אני מכירה לפחות שני ילדים שחיים עם ארבע שפות והם בסדר גמור”‪.‬‬ ‫איך העברית של הילדים היום?‬ ‫״יש הבדל משמעותי בין העברית של איליאס לזו של דריה‪ .‬איליאס‬ ‫חי איתי בישראל במשך חמישה חודשים‪ ,‬שבמהלכם השלמתי את‬ ‫התואר הראשון‪ .‬הוא היה אז בן שנתיים ובחלק מהתקופה הלך לגן‪.‬‬ ‫בנוסף אני חושבת שאחת הסיבות‬ ‫שיש לו עברית טובה היא שתמיד‬ ‫הקראתי לו ספרים שמתאימים‬ ‫לילדים יותר גדולים ממנו‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא מבין מילים שיכול להיות‬ ‫יש שם התמודדות‬ ‫שילדים אחרים בגיל שלו בישראל‬ ‫תמידית שתלויה מאוד‬ ‫לא מבינים‪ .‬אבל מאחר שאין לו כאן‬ ‫חברים שמדברים עברית‪ ,‬הוא מדבר‬ ‫בהתפתחות הקשר שלי‬ ‫עברית רק איתי‪ .‬לאחרונה קורה‬ ‫איתה‪ .‬מבחינתה האופן‬ ‫שהוא פתאום פונה אלי בגרמנית‪.‬‬ ‫שבו היא מדברת עברית‬ ‫זה קשה‪ ,‬לפעמים דברים הולכים‬ ‫לאיבוד‪ .‬דריה לא יכולה להגיד‬ ‫זה האופן שבו היא‬ ‫משפט שלם בעברית‪ .‬כלומר היא‬ ‫מתקשרת איתי‬ ‫יכולה‪ ,‬אבל היא לא עושה את‬ ‫זה‪ ,‬וכשהיא מדברת היא מכניסה‬ ‫ד״ר אלעד לפידות ובתו‬ ‫מילים גרמניות‪ .‬זו מלחמה וזה לא‬ ‫עלמה (מהאלבום המשפחתי)‬ ‫קל להמשיך ולהתעקש‪ .‬לפעמים‬ ‫ממש יש בינינו קשיי תקשורת בגלל‬ ‫זה‪ .‬כשאני רוצה לשבת ולנהל שיחה‬ ‫אז היא אומרת לי לפעמים ׳אמא‪ ,‬אני לא מבינה מה את אומרת׳‪,‬‬ ‫ואני צריכה להתעקש‪ ,‬אבל האמת שלפעמים אין לי כוח‪ .‬כשאני‬ ‫עייפה וכשאני רוצה שמשהו פשוט יקרה אז גם אני עוברת לגרמנית‪.‬‬ ‫זה לא קורה לעיתים קרובות‪ ,‬אבל עצוב לי כשאני עושה את זה‪.‬‬ ‫הייתי רוצה לשנות את זה״‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫צילום‪ :‬שרון אדלר‬ ‫השפה יוצרת סוג של בית שהוא לא פיזי‬ ‫הגיע‪ .‬הצורך הוביל אותו להקים עמותה‬ ‫בשם “דה‪-‬גטו”‪ ,‬שמאחוריה עמד הרעיון‬ ‫לפתח מחשבה פילוסופית עצמאית מתוך‬ ‫טקסטים רבניים‪ ,‬שתתמודד עם הנושאים‬ ‫היה חשוב לנו‬ ‫שבהם מתעסקת המחשבה הפילוסופית‬ ‫שהילדים יכירו ילדים‬ ‫המערבית‪ .‬כשעלמה היתה בת שלוש הוא‬ ‫פעל להקמת קבוצה עברית לילדים‪“ .‬אמא‬ ‫נוספים שקשורים‬ ‫שלה מדברת גרמנית‪ ,‬היא בגן גרמני‬ ‫למקומות אחרים‬ ‫ובסביבה גרמנית‪ ,‬ואני מדבר איתה רק‬ ‫בעולם‪ .‬שילמדו‬ ‫עברית‪ .‬התעוררה שאלה איך אני מתחיל‬ ‫למצוא לה ערוצים שבהם היא נחשפת‬ ‫שאפשר להיות חברים‬ ‫לעברית לא רק במלל‪ .‬היו עוד אנשים‬ ‫של אנשים שבאים‬ ‫שהתמודדו עם אותה שאלה ועברנו‬ ‫מרקעים אחרים‬ ‫תהליך די ארוך‪ ,‬שבמסגרתו ניסינו למצוא‬ ‫פורמטים לפעילות חברתית שתיתן‬ ‫עדי לירז ובנה איליאס‬ ‫לילדים מסגרת שבה ידברו עברית‪ .‬היו‬ ‫לזה כל מיני שלבים‪ .‬חלקם היו פחות‬ ‫מוצלחים‪ .‬כמו שאחד מהראשונים שפרש‬ ‫הגדיר את זה‪‘ ,‬קבוצת אנשים שהשפה המשותפת היחידה שלהם היא‬ ‫עברית’‪ .‬לכולם היה ברור שהם רוצים להעביר עברית לילדים שלהם‪.‬‬ ‫אבל למה הם רוצים לעשות את זה‪ ,‬איזה סוג של עברית‪ ,‬מה מניע‬ ‫את כל הסיפור הזה ‪ -‬כאן היו הבדלים של שמיים וארץ‪ .‬השאלה‬ ‫הגדולה היתה מה עושים בחגים היהודיים‪ .‬בחגים תמיד שזור סיפור‪.‬‬ ‫היו אנשים שחשבו שצריך לספר את הסיפור שמספרים תמיד‪ .‬היו‬ ‫איזה עוד נושאים העסיקו אתכם בהקשר לזהות של הילדים?‬ ‫״היה לי מאוד חשוב שהזהות שלהם לא תהיה מבולבלת‪ .‬אני לא רציתי אנשים כמוני‪ ,‬שאמרו לא‪ ,‬אני לא מספר את אותו סיפור כי אם אני‬ ‫ועדיין לא רוצה שהילדים שלי אי פעם יחוו הרגשה כזאת‪ ,‬שהבית שלהם לא מספר אותו לעצמי‪ ,‬למה שאספר אותו לילד שלי? אז כתבתי‬ ‫הוא לא הבית שלהם‪ .‬גם תמיד היה לי פחד ממה שיקרה ביום שבו מחדש חמישה סיפורי חגים‪ .‬בחנוכה‪ ,‬למשל‪ ,‬ניסיתי לנטרל את סיפור‬ ‫הם יידעו מה קרה פה ליהודים‪ .‬היינו מדברים המון בשנים הראשונות הקונפליקט בין שתי קבוצות‪ ,‬של יהודים טובים מול ‘אחרים’ רעים‪.‬‬ ‫איך אנחנו הולכים להסביר להם את עניין השייכות‪ .‬החלטנו שנגיד להם בפסח לקחתי את המוטיב של העבדות והדגשתי אותו‪ .‬אפילו לא‬ ‫שהם ברלינאים וברלין זה הבית‪ .‬אבל השפה יוצרת גם סוג של בית השתמשתי במילה מצרים‪ .‬השאלה היתה מי רוצה להמשיך להיות‬ ‫שהוא לא פיזי‪ .‬יכולות להיות כמה שייכויות שמתקיימות בו זמנית‪ ,‬וזה עבד ומי רוצה להפסיק‪ .‬לא תיארתי את העולם שבו נמצאו העבדים‬ ‫גם מה שקורה בכל מקרה ברגע שאתה מדבר יותר משפה אחת‪ .‬הם כמקום אומלל‪ ,‬אלא כעולם מלא טוב ומפותח שמזכיר את איפה‬ ‫שייכים לפה‪ ,‬וגם לשפה העברית‪ ,‬והם גם שייכים לשפה הפרסית שהם שאנחנו נמצאים‪ .‬שיש בו כסף והמון דברים‪ .‬זו היתה אילוזיה לצורת‬ ‫לא יכולים לדבר‪ .‬זה מוסיף עוד שכבה‪ .‬אני חושבת שזה מאוד חשוב חיים חומרנית‪ ,‬והיציאה היא למקום שהוא ריק מדברים‪ ,‬שזה המדבר‪.‬‬ ‫להרגיש נוח עם זה‪ .‬ולהרגיש נוח לדבר את השפה שלנו גם כשאנחנו היו לי כל מיני כיוונים וכתבתי כמה גרסאות‪ .‬סיפרתי את הסיפורים‬ ‫ברחוב‪ .‬הרבה יותר נוח לי להגיד שהשפה היא בית מאשר שישראל היא גם בקבוצה הישראלית וגם בגן של הבת שלי מול ילדים גרמנים‪,‬‬ ‫בית‪ .‬מאוד קשה לי עם מה שקורה בישראל‪ ,‬אבל השפה זה משהו שאני והסיפורים דיברו גם אליהם‪ .‬אבל היו אנשים שזה ישר הרתיע אותם‪.‬‬ ‫אף פעם לא ארגיש לא בנוח איתו‪ .‬אני חושבת שהקשר לישראל והקשר אם הם רחוקים‪ ,‬הם רוצים לפחות את הגרסה הרשמית‪ .‬הם לא רצו‬ ‫לשפה יכולים להתקיים גם ביחד וגם בנפרד‪ .‬שפה יכולה להתקיים גם שאני אמציא להם חג”‪.‬‬ ‫במרחב אחר‪ .‬כמובן שהיא תמיד תהיה קשורה גם לשם‪ ,‬כי שם רוב‬ ‫האנשים יכולים לדבר אותה‪ .‬אבל היא גם יכולה להתקיים בלי קשר״‪ .‬איך העברית של עלמה היום?‬ ‫״יש שם התמודדות תמידית שתלויה מאוד בהתפתחות הקשר שלי‬ ‫איתה‪ .‬מבחינתה האופן שבו היא מדברת עברית זה האופן שבו היא‬ ‫מה היו השיקולים שלך בבחירת בית הספר?‬ ‫״התלבטתי יותר לגבי שיטות פדגוגיות מאשר לגבי שפה‪ .‬אף פעם לא מתקשרת איתי‪ .‬בתקופות שהיא מרגישה קרובה אלי ורוצה להתחבר‬ ‫שקלתי לשלוח אותם לבתי ספר שלומדים בהם עברית‪ ,‬כי הם קשורים איתי‪ ,‬היא עושה מאמצים לדבר עברית‪ .‬בתקופות שבהן אין לה כח‬ ‫גם לציונות ולדת‪ .‬מאחר שלילדים יש שלוש שייכויות‪ ,‬היה לי חשוב זה פחות חשוב לה‪ .‬אני מקפיד לשבת איתה פעם בשבוע למשך שעה‬ ‫שיהיו בבית‪-‬הספר עוד ילדים מרקעים שונים‪ .‬דריה נמצאת בגן מונטסורי ללמוד עברית ולקרוא יחד‪ .‬כמובן שהיא מרגישה בעברית יותר מוגבלת‬ ‫בוודינג‪ ,‬ואיליאס בבית‪-‬ספר דמוקרטי בפנקו‪ .‬בחרנו בגן בוודינג בגלל מאשר בגרמנית‪ ,‬אז היא לא אוהבת להשתמש בה‪ .‬אבל כשהיא‬ ‫שהילדים בו מגיעים ממשפחות של מהגרים‪ ,‬לאו דווקא מישראל‪ .‬היה צריכה היא יודעת לדבר‪ ,‬וגם לקרוא‪ .‬לכתוב פחות חשוב לי ללמד‬ ‫חשוב לנו שהם יכירו ילדים נוספים שקשורים למקומות אחרים בעולם‪ .‬אותה כרגע‪ ,‬אבל אני מניח שזה גם יקרה‪ .‬אני שואל את עצמי איך זה‬ ‫את חלקם מן הסתם הם בחיים לא היו פוגשים אם הם היו חיים בישראל‪ .‬ימשיך הלאה‪ .‬ברור לי שזה ימשיך רק אם אני אמשיך לעבוד איתה״‪.‬‬ ‫שניים מהחברים הטובים ביותר של איליאס בגן היו ממוצא לבנוני‪ .‬רציתי‬ ‫שהם ילמדו שאפשר להיות חברים של אנשים שבאים מרקעים אחרים״‪ .‬אתה עסוק בזה מאוד?‬ ‫״פעם זה מאוד העסיק אותי‪ .‬יזמתי כל מיני פעילויות והשקעתי המון‬ ‫אלעד לפידות‪ ,‬בן ‪ ,38‬ד”ר לפילוסופיה ומתרגם‪ ,‬עבר לברלין ב‪ 2004-‬אנרגיות גם בעניין החברתי‪ ,‬שיהיו לה עוד חברים שמדברים עברית‪.‬‬ ‫לאחר שפגש את בת זוגו‪ .‬כיום הם מגדלים יחד את עלמה בת ה‪ .9-‬מזה ירדתי לגמרי‪ .‬הפסקתי להתאמץ‪ .‬באיזשהו מקום זה נעשה חסר‬ ‫אלעד מדבר על צורך שהתעורר אצלו לאחר המעבר לאירופה‪ ,‬צורך תוכן‪ ,‬וגם קצת התעייפתי‪ .‬המאמצים שעשיתי לא נתנו לי תשובה‪ .‬אני‬ ‫שגדל עם לידתה של עלמה‪ ,‬לדעת לספר על השפה והתרבות שמהן ממשיך להתעסק בשאלה אבל הפתרונות עוד לא ברורים לי כל כך״‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ארזת לבד?‬ ‫יואב ספיר‬ ‫אפילו הבירוקרטיה עושה לי טוב‬ ‫מה הביא אותך לברלין?‬ ‫בפעם הראשונה הגעתי לביקור של עשרה‬ ‫ימים ופשוט נדלקתי על העיר‪ .‬יצאתי‬ ‫מההוסטל בקרויצברג להסתובב ברחובות‪,‬‬ ‫וכבר בשעה הראשונה הרגשתי שאני חייב‬ ‫לעבור לפה‪ ,‬לחוות את האווירה‪ ,‬את האנשים‬ ‫הבלגניסטים‪ ,‬את האלטרנטיביות‪ .‬זה משך‬ ‫אותי‪ .‬אחרי חצי שנה כבר עברתי לגור כאן‪.‬‬ ‫מה אתה עושה?‬ ‫אני עובד בחברת היי‪-‬טק בשם ‪.Sociomantic‬‬ ‫אבל לא ידעתי מראש שאעבוד שם‪ .‬באתי‬ ‫עם חסכונות לתקופה הראשונה‪ ,‬בדקתי את‬ ‫השטח‪ ,‬וגיליתי שפועלות כאן הרבה חברות‬ ‫סטארטאפ‪ .‬התחלתי כמפתח תוכנה‪ ,‬אחד‬ ‫הראשונים בחברה‪ ,‬והיום אני ראש צוות‬ ‫פיתוח‪ .‬במקרה העובדים שלי הם גם ישראלים‪.‬‬ ‫במקרה?‬ ‫כנראה שלא‪ .‬לפני כן עבדתי שנה וחצי‬ ‫בצוות אחר‪ ,‬בינלאומי‪ .‬בשלב מסוים הרגשתי‬ ‫שמיציתי את עצמי שם ורציתי להתחיל‬ ‫משהו חדש‪ .‬אני מעריך שההנהלה חשבה‬ ‫שכישראלים תיווצר בינינו דינמיקה שתאיץ‬ ‫את תהליך הפיתוח‪.‬‬ ‫חשוב לך לתרום לקהילה‪ ,‬למרות שהגעת‬ ‫לא מזמן‪.‬‬ ‫את ישראל עזבתי אחרי מחאת ‪2011‬‬ ‫המפורסמת‪ .‬באותה תקופה הרגשתי איזו‬ ‫אופוריה ברחובות‪ ,‬היתה תקווה‪ .‬כשעזבתי‪,‬‬ ‫כבר ידעתי שהחלום לא יתגשם כל כך מהר‪.‬‬ ‫אחרי שהגעתי לברלין וראיתי שאני מצליח‬ ‫להתקיים כאן‪ ,‬זה נראה לי ריאלי לתרום‪ .‬כאן‬ ‫אני יכול‪ ,‬מבחינה כספית ומבחינת זמן‪ ,‬לתת‬ ‫לחברה‪.‬‬ ‫אתה מרגיש מחובר לתרבות הגרמנית?‬ ‫מאוד‪ .‬למשל בעבודה שלי כמפתח תוכנה‪.‬‬ ‫הגרמנים מאוד יסודיים‪ ,‬יש פה מסורת‬ ‫עמוקה‪ ,‬רוח של הנדסה‪ .‬עד היום אני מרגיש‬ ‫שיש משהו בתרבות הגרמנית שעושה לי טוב‪.‬‬ ‫אפילו הבירוקרטיה‪ ,‬שהיא בעיניי הגרמניות‬ ‫בהתגלמותה‪ ,‬זו שיטה שמוכיחה את עצמה‪.‬‬ ‫אנחנו הישראלים מאוד גמישים‪ ,‬יותר מדי‪.‬‬ ‫אני מתחבר טוב יותר לגרמניּות‪ .‬יש בה משהו‬ ‫מסוים שאני מאוד אוהב‪.‬‬ ‫אתה רואה את עצמך נשאר כאן?‬ ‫יש לי מחשבות כאלה‪ .‬כרגע קשה לי‬ ‫לראות את עצמי חוזר‪ .‬מצד שני‪ ,‬להקים‬ ‫פה משפחה‪ ,‬לגדל פה ילדים? בגרמניה?‬ ‫זה לא פשוט‪ .‬כשלעצמי‪ ,‬אני די שלם עם‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬סבא שלי היה בצבא האדום‪,‬‬ ‫אמא שלי עובדת עם ניצולים ‪ -‬גדלתי על‬ ‫הסיפורים האלה‪ .‬אבל כשאני מדבר עם‬ ‫גרמנים‪ ,‬אני תמיד מרגיש שזה טאבו‪ .‬היה‬ ‫לי מאוד קשה עם זה‪ ,‬הרגשתי שמתייחסים‬ ‫אלי שונה רק כי אני ישראלי‪ .‬בשלב מסוים‬ ‫החלטתי להעלות את הנושא בעצמי‪ ,‬ומאז‬ ‫נראה לי שהחיבור לגרמנים נעשה הרבה‬ ‫יותר קל‪.‬‬ ‫אתה יודע לומר מהו הדבר החמקמק‬ ‫הזה?‬ ‫שהם מסודרים‪ ,‬שהם‪ ...‬גרמנים כאלה‪ .‬דייקנות‬ ‫וקפדנות‪ .‬לדעתי דווקא משום שהם כאלה‪,‬‬ ‫יש פה הרבה אנשים שמורדים בגרמניּות‪,‬‬ ‫שמחפשים איך להיות יותר אלטרנטיביים‪ .‬אני‬ ‫אוהב את זה‪ .‬גם במרדנות שלהם הם יסודיים‪,‬‬ ‫קפדניים‪ .‬אפילו בשיחות רגילות‪ .‬לגרמנים‬ ‫יש דרך מאוד גרמנית להסביר מדוע ולמה‪.‬‬ ‫כל דו‪-‬שיח נעשה בצורה מסודרת‪ .‬מצד שני‬ ‫אולי בגלל זה אני מרגיש לפעמים שדווקא‬ ‫כישראלי‪ ,‬שחושב קצת מחוץ לקופסה‪ ,‬יש‬ ‫לי מה לתרום פה‪.‬‬ ‫מה אתם מפתחים?‬ ‫אני לא יכול להיכנס לפרטים‪ ,‬זה סודי‪ .‬בגדול‬ ‫אנחנו עסוקים בפרסום באינטרנט‪ ,‬בתחום‬ ‫שנקרא ריטרגטינג‪ .‬אנחנו מציגים פרסומות‬ ‫על בסיס התנהגות המשתמש‪ .‬אבל העבודה‬ ‫היא לא העיקר מבחינתי‪ ,‬זו לא מטרה אלא‬ ‫כלי שמאפשר לי לעשות גם דברים אחרים‪.‬‬ ‫אז העבר הוא נחלת העבר?‬ ‫אבא שלי שאל פעם‪ ,‬רטורית‪ ,‬מה סבא היה‬ ‫אומר‪ .‬הסבא שנלחם בגרמנים ולא זכה לראות‬ ‫אותי עובר לגרמניה‪ .‬ובאמת זה קצת מפליא‬ ‫אותי‪ ,‬שאני ראש צוות בחברה גרמנית‪ ,‬בעיר‬ ‫הבירה של גרמניה‪ .‬מאז גם אני שואל את‬ ‫עצמי לפעמים מה סבא היה אומר‪.‬‬ ‫מה למשל?‬ ‫אני מתנדב בפרויקט שנקרא ‪.BikeSurf Berlin‬‬ ‫אנחנו משאילים בחינם אופניים לתיירים‪ .‬זה‬ ‫דומה לקאוצ׳סרפינג‪ ,‬רק שאצלנו מדובר‬ ‫באופניים‪ .‬בעיניי אופניים הם זכות יסוד‪,‬‬ ‫משהו בסיסי‪ ,‬הרי זה רק משפר את הסביבה‬ ‫האורבנית שאנחנו חיים בה‪ ,‬למשל מבחינת‬ ‫זיהום אוויר‪ .‬לדעתי אופניים לא צריכים‬ ‫להיות מוצר שמשלמים עליו‪ .‬כרוכב אופניים‬ ‫אתה חלק מקהילה‪ .‬זה משהו שלא קיים בין‬ ‫נהגי רכב‪ ,‬להיפך‪ ,‬נהגים שונאים אחד את‬ ‫השני‪ .‬האופניים מקרבים אותנו זה לזה‪ .‬חוץ‬ ‫מזה יש עוד פרויקט‪ ,OpenTechSchool ,‬שבו‬ ‫אנחנו עורכים סדנאות למתחילים בתיכנות‬ ‫ובפיתוח תוכנה‪ .‬הרעיון מאחורי הפרויקט‬ ‫הוא שכל אחד יכול לבוא וללמוד גם אם‬ ‫אין לו כסף‪ ,‬ניסיון קודם‪ ,‬תעודת בגרות‬ ‫מתאימה וכו׳‪.‬‬ ‫מה באמת הוא היה אומר?‬ ‫אני לא יודע‪ ...‬ביומיום אני חי כאילו לא היה‬ ‫סבא‪ .‬אלה דברים שאני מעדיף לא להתעסק‬ ‫איתם‪ .‬מן הסתם אני מדחיק את זה‪ .‬ללא‬ ‫ספק‪ .‬זו תיבה שצריך לפתוח אותה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בוא נפתח אותה‪.‬‬ ‫יכול מאוד להיות שהוא היה שואל אותי אם‬ ‫אני משוגע‪ :‬״גרמנים?! אני נלחמתי נגדם!‬ ‫הם הרגו אותנו! לא יעלה על הדעת לגור‬ ‫שם‪ ,‬לעבוד בשבילם‪ ,‬ללמוד את השפה‬ ‫שלהם!״‪ ...‬אבל אני חושב שהוא היה חושב גם‬ ‫דברים חיוביים‪ .‬הוא הרי ראה מראות נוראים‪.‬‬ ‫נראה לי שהיה משמח אותו לראות איך אני‬ ‫מתקדם‪ ,‬איך אני חי כאן‪ ,‬בלי מלחמות‪ .‬אני‬ ‫חושב שבאיזשהו מקום הוא היה גאה בי‪.‬‬ ‫גאה שלקחתי את הצעד‪ ,‬שביססתי לעצמי‬ ‫כאן חיים‪.‬‬ ‫למדת גרמנית?‬ ‫כן‪ .‬ואני ממשיך ללמוד כל יום‪ .‬זה תהליך שלא‬ ‫מסתיים ועוזר לי להבין הרבה יותר טוב גם‬ ‫את השפה העברית‪ .‬במקביל אני שם לב‬ ‫שמדברים פה הרבה באנגלית‪ .‬כשעברתי‬ ‫לפה‪ ,‬חשבתי שאזרק מייד למים העמוקים‬ ‫של הגרמנית‪ .‬אבל ביומיום הרבה מפגשים‬ ‫נעשים באנגלית‪ ,‬לאו דווקא בגללי‪ ,‬אלא פשוט‬ ‫משום שזו עיר בינלאומית‪ .‬ובכל זאת אני‬ ‫אוהב את השפה‪.‬‬ ‫מה אתה אוהב בה?‬ ‫את התחכום שלה‪ ,‬את היכולת להביע דברים‬ ‫בצורה מאוד מדויקת‪ ,‬הגמישות‪ ,‬המשחק‬ ‫בניואנסים הקטנים‪ .‬הגרמנית היא מכשיר‬ ‫מאוד מדויק‪ ,‬שפה של מהנדסים‪ .‬זו לא‬ ‫שפה שמאפשרת לך להתפרץ על פקידה‬ ‫במשרד הרישוי‪ .‬אני לא חושב שהייתי נהנה‬ ‫כך עם שפות אחרות‪ .‬קח למשל את העובדה‬ ‫שאני יכול היום לקרוא את מיין קאמפף‬ ‫בשפת המקור… הרי זה ספר ששינה את‬ ‫פני ההיסטוריה לרעה‪ .‬אני מרגיש שהיכולת‬ ‫להבין אותו בשפת המקור מאפשרת לי‬ ‫לחוות את ההיסטוריה בצורה הרבה יותר‬ ‫קרובה לאמת‪ .‬ההורים שלי‪ ,‬אגב‪ ,‬אומרים‬ ‫שאני משוגע‪ ,‬כשאני מספר להם דברים‬ ‫כאלה‪ .‬אבל אני מרגיש כמנצח‪.‬‬ ‫״בעיניי אופניים‬ ‫הם זכות יסוד‪,‬‬ ‫משהו בסיסי שלא‬ ‫צריך לשלם עליו״‬ ‫באיזה מובן?‬ ‫תמיד בהיסטוריה היהודים שגשגו בקרב‬ ‫גויים‪ .‬המדינה היהודית היא מעין ניסוי‪.‬‬ ‫ניסוי שעוד ממשיך‪ ,‬כי למרות כל ההישגים‬ ‫המרהיבים‪ ,‬יש עוד הרבה סימני שאלה‪ .‬בארץ‬ ‫אתה מרגיש שכולם חושבים כמוך‪ ,‬באותו‬ ‫עולם מושגים‪ ,‬אין לך ייחוד‪ .‬כשאתה בא‬ ‫הנה‪ ,‬דווקא משום שאתה שונה‪ ,‬זה דוחף‬ ‫אותך קדימה‪ .‬הקונטרסט בין הסביבה לבינך‬ ‫הופך את החיים כאן כישראלי למשהו מיוחד‪,‬‬ ‫כמעט בהגדרה‪.‬‬ ‫איך זה בא לידי ביטוי?‬ ‫מצד אחד ההדוניזם‪ ,‬חיי הלילה‪ ,‬המועדונים‪.‬‬ ‫מצד שני השואה‪ ,‬מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫אלה הפכים משלימים‪ .‬בסוף היום‪ ,‬הבירה‬ ‫הזולה עוזרת להדחיק‪ .‬אני חושב שזה גם‬ ‫מה שמושך לכאן ישראלים‪.‬‬ ‫אתה חושב שישראלים‪ ,‬דווקא משום‬ ‫שהם פה‪ ,‬במקום הטעון הזה‪ ,‬רוצים‬ ‫להדחיק ולברוח? או שהם פשוט רוצים‬ ‫לברוח‪ ,‬לא חשוב לאן‪ ,‬ולכן באים לברלין‬ ‫האסקפיסטית?‬ ‫הדוניזם של ישראלים בברלין הוא בריחה‪.‬‬ ‫הרבה ישראלים היו רוצים להאמין שהם‬ ‫בורחים מישראל‪ ,‬שבגלל ישראל הם באו‬ ‫שם‪ :‬דניאל נורמן‬ ‫גיל‪24 :‬‬ ‫במקור‪ :‬מראשון לציון‬ ‫בברלין‪ :‬ראש צוות‬ ‫בחברת סטארטאפ‬ ‫ותק‪ :‬שנתיים‬ ‫לברלין‪ .‬אבל לעתים קרובות‪ ,‬הם קודם‬ ‫מגיעים לפה ורק אז הם בורחים‪ .‬מהעבר‪.‬‬ ‫בוא נחזור אליך‪ .‬איפה אתה גר?‬ ‫בפרידריכסהיין‪ ,‬מאז שהגעתי‪ .‬זו הדירה‬ ‫השלישית שלי בשכונה‪.‬‬ ‫אם היית נאלץ לעבור לשכונה אחרת?‬ ‫קודם כל אני ממש לא רוצה לעבור‪ .‬רק כאן‬ ‫אני מרגיש בבית‪ .‬אבל אם הייתי חייב‪ ,‬אז‬ ‫הייתי עובר לנויקלן‪.‬‬ ‫למה דווקא לנויקלן?‬ ‫כדי שלא אצטרך לגור בפרנצלאואר ברג‪.‬‬ ‫מה היית מביא איתך מברלין לישראל?‬ ‫עותק של מיין קאמפף בגרמנית‪.‬‬ ‫ומה חסר לך כאן מהארץ?‬ ‫קפה טורקי של עלית; האווירה השכונתית‬ ‫במשרד הרישוי‪ ,‬הישראליאדה; שיחות עם‬ ‫נהגי מונית; המסע הרגלי מרוטשילד לתחנה‬ ‫המרכזית החדשה וכל ההבדלים בדרך‪ .‬לעבור‬ ‫תוך עשר דקות מישראל לחו״ל‪.‬‬ ‫מסר לאומה העברית בברלין?‬ ‫אל תשכחו מאיפה באתם ולאן פניכם מועדות‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ומה עושים כשהחבילה מתפרקת‬ ‫כשהאהבה פורחת‪ ,‬זוגיות בין‪-‬תרבותית היא לעתים קרובות מיוחדת ומרתקת‪ .‬אבל אם מחליטים‬ ‫להיפרד‪ ,‬ובעיקר אם יש ילדים בתמונה‪ ,‬מתעוררים גם אתגרים ממש לא פשוטים‪ .‬שיטת הגישור‬ ‫האירופית בתחום סכסוכי משפחה בינלאומיים מנסה לסייע לזוגות לצלוח את התהליך בשלום שי אורדן‬ ‫ד‬ ‫מיינו את התרחיש הבא‪ :‬רונית היא‬ ‫ישראלית שעברה לברלין בסיום‬ ‫לימודי עבודה סוציאלית‪ .‬את מקס‪,‬‬ ‫יועץ השקעות שוויצרי שהגיע לברלין שנה‬ ‫קודם לכן‪ ,‬הכירה דרך חברים משותפים‪.‬‬ ‫דבר הוביל לדבר והם בזוגיות כבר חמש‬ ‫שנים‪ ,‬ומגדלים את דניאל בן השנתיים‪.‬‬ ‫היא מדברת עם דניאל עברית‪ ,‬הוא מדבר‬ ‫איתו גרמנית‪ ,‬וביניהם הם מדברים אנגלית‪.‬‬ ‫מקס ממש מרוצה כאן‪ ,‬מקצועית וחברתית‪.‬‬ ‫העסק הקטן שלו לוקח אותו לנסיעות‬ ‫בכל שווייץ וגרמניה‪ .‬הוא אוהב את דניאל‬ ‫וקשור אליו‪ .‬הקשר עם המשפחות בשווייץ‬ ‫ובישראל מצוין‪ ,‬ודניאל‪ ,‬שהוא נכד ראשון‬ ‫בשתי המשפחות‪ ,‬מקבל הרבה תשומת לב‪.‬‬ ‫רונית בבית‪ ,‬מטפלת בדניאל ועושה עבודות‬ ‫פרילנס קטנות שלא קשורות למקצוע שלה‪.‬‬ ‫את העבודה הסוציאלית זנחה כי לא הצליחה‬ ‫להשתלב בה בגלל פערי שפה ותרבות‪.‬‬ ‫העבודה של מקס מפרנסת את שניהם‪.‬‬ ‫אבל מערכת היחסים בין בני הזוג כבר‬ ‫מזמן בקשיים‪ ,‬וחריקות קטנות שהיו בעבר‪,‬‬ ‫מתבלטות עכשיו יותר ויותר‪ .‬כשהוא חוזר‬ ‫מהעבודה ואחרי שדניאל נרדם משתררת‬ ‫איזו שתיקה לא נעימה‪ .‬לרונית נדמה‪,‬‬ ‫שבנסיעות הרבות שלו הוא אולי פוגש‬ ‫אישה או נשים אחרות‪ .‬אחרי חצי שנה‬ ‫של מועקה גוברת הם יושבים לדבר‪.‬‬ ‫לשניהם ברור שזה נגמר‪ .‬בשאלה של‬ ‫הנשים האחרות היא לא מתעמתת‬ ‫איתו ישירות‪ .‬גם על הנושא של דניאל‬ ‫הם לא יודעים איך להתחיל לדבר‪.‬‬ ‫תהליך הפרידה יביא את שניהם לצמתים‬ ‫אישיים והוריים שלא הכירו עד כה‪ .‬תהליך‬ ‫גירושין מייצר משבר אישי וקונפליקטים‪.‬‬ ‫משבר ‪ -‬כי הסדר של העולם מתערער‪.‬‬ ‫וקונפליקטים ‪ -‬כי בין הצרכים והרצונות‬ ‫של כל אחד מבני הזוג יש הרבה התנגשויות‪.‬‬ ‫אבל התהליך הזה מכיל מאפיין נוסף‪ ,‬אלמנט‬ ‫חוצה גבולות‪ :‬כלל לא ברור איפה תגור רונית‬ ‫אחרי הפרידה‪ ,‬כלל לא ברור איפה יגור מקס‪,‬‬ ‫וכלל לא ברור איפה יגור דניאל‪ .‬האינטואיציה‬ ‫הראשונית של רונית אומרת לה שהיא רוצה‬ ‫לפתוח דף חדש ‪ -‬אישית‪ ,‬מקצועית ובכלל‪.‬‬ ‫ברור לה שרק בישראל היא תוכל לעשות זאת‪.‬‬ ‫מה יש לה בגרמניה בלי מקס‪ .‬ומקס‪ ,‬שעבר‬ ‫לספה שבחדר העבודה‪ ,‬לא נרדם בלילות‪.‬‬ ‫הסיפורים שמגיעים אלי מראים‪ ,‬שבשלב הזה‬ ‫המשפחה שלה מישראל תתגייס לעזור‪ ,‬אבל‬ ‫ממש לא תלחץ עליה ״לחזור״‪ .‬דווקא היא‬ ‫עצמה תחווה דילמות שאפשר לקרוא להן‬ ‫״זהותיות״‪ ,‬כי לפתע הגעגועים שלה להוויה‬ ‫‪18‬‬ ‫הישראלית יתחזקו‪ .‬בעבר היא חשבה שהיא‬ ‫נותנת לדניאל אפשרות לחיים בינלאומיים‪ ,‬גם‬ ‫ישראליים וגם אירופיים‪ .‬עכשיו היא מרגישה‬ ‫הרבה פחות נוח‪ ,‬כאילו לקחה ממנו את‬ ‫הזהות הישראלית והיהודית‪.‬‬ ‫רונית מדברת על מעבר לישראל ומקס‬ ‫נכנס למצב התגוננות קיצוני‪ .‬מבחינתו‪,‬‬ ‫המשמעויות של צעד כזה הן דרמטיות‪ .‬לה‬ ‫ברור מאוד ש״הילד״ (כך התחילה לקרוא לו‬ ‫בשיחות ביניהם) יגור איתה בכל מצב ובכל‬ ‫תרחיש‪ .‬לו ברור שהוא רוצה להיות הורה‬ ‫מעורב‪ ,‬אבל עד הפרידה הוא מעולם לא נדרש‬ ‫להגדיר לעצמו מה זה אומר‪.‬‬ ‫פרידה של זוג שבא מרקע תרבותי ושפתי שונה‬ ‫מביאה עימה אתגרים מיוחדים‪ .‬המורכבות‬ ‫ברבדים השונים מקשה מאוד על התקשורת‪.‬‬ ‫ברגע שמתייעצים עם עורכי דין‪ ,‬מתעשרים‬ ‫בהרבה מידע‪ ,‬אבל הסיבוכיות עולה עוד יותר‪.‬‬ ‫לפעמים היכולת לדבר בצורה קונסטרוקטיבית‬ ‫פשוט נגמרת‪ .‬כמו במקרה של מקס ורונית‪,‬‬ ‫לרוב הפרידה נעשית גם על רקע מצב כלכלי‬ ‫שיקשה על הצדדים להתפרנס מספיק‬ ‫בנפרד‪ ,‬וגם זה מדכא את בני הזוג ומקשה‬ ‫עליהם להסתדר‪ .‬גם בלי ילדים‪ ,‬ישנם גורמים‬ ‫מסבכים לזוג מעורב‪ ,‬כמו עניינים של גט (בין‬ ‫יהודים)‪ ,‬ויזות‪ ,‬תמיכות סוציאליות‪ ,‬וכל התלות‬ ‫ההדדית שקיימת בין בני זוג‪.‬‬ ‫מעל הכל יש בפרידות נסיגה לאחור גם‬ ‫בדברים ברורים מאליהם‪ .‬במקרה אחד‪ ,‬בני‬ ‫זוג שתקשרו כל השנים באנגלית ועכשיו פשוט‬ ‫לא מצליחים יותר לדבר בשפה המשותפת‪,‬‬ ‫וכל אחד מתכנס בשפת האם שלו‪ .‬העומס‬ ‫והמתח הורסים את היכולות של בני הזוג‪.‬‬ ‫במצב כזה רוב האנשים מסיקים ש״אין עם מי‬ ‫לדבר״ ופונים להליכים משפטיים או למעשים‬ ‫חד‪-‬צדדיים‪ .‬בהליך משפטי הצדדים מופרדים‪,‬‬ ‫עורכי דין מדברים מטעמם‪ ,‬והשופט מחליט‬ ‫במקומם‪.‬‬ ‫גישה הפוכה תהיה לגייס את כל הכוחות‬ ‫דווקא כדי לתקשר למרות הכעס ואובדן‬ ‫האמון‪ .‬אחת הדרכים העיקריות לעשות‬ ‫את זה היא באמצעות גישור‪ .‬מגשר נכנס‬ ‫לתמונה כאשר בני הזוג רוצים להגיע‬ ‫להסכמות מעשיות אך לא יכולים לעשות‬ ‫״לא חושב במונחים של ניצחון״‬ ‫שי אורדן‪ ,‬בן ‪ ,37‬הוא עורך‪-‬דין‪ ,‬מגשר‪ ,‬ומדריך גישור ושיתופי פעולה‪ .‬לברלין הגיע‬ ‫לפני יותר משנה‪ ,‬ובנוסף לניסיונו כמגשר בארץ הוא הישראלי הראשון והיחיד‬ ‫עד כה שהוסמך בשיטת הגישור האירופית בתחום סכסוכי משפחה בינלאומיים‬ ‫(‪.)cross-border family mediation‬‬ ‫כעורך דין אתה עוסק בעיקר בתיקי חברות וטכנולוגיה‪ ,‬מתחכך בלא מעט‬ ‫כסף ועוצמה‪ .‬מה מושך אותך לגישור בתחום המשפחה?‬ ‫״המרחק בגישור בין נקודת הפתיחה לנקודת הסיום הוא גדול‪ .‬המגשר מביא לתהליך לא רק‬ ‫ניסיון אלא גם נוכחות אישית‪ ,‬וכשיש לנוכחות הזו השפעה‪ ,‬הסיפוק הוא גדול‪ .‬היתרון שלי הוא שגם‬ ‫כעורך דין אני כמעט לא הולך לבתי המשפט ולכן החשיבה שלי היא לא איך משיגים ניצחון‪ ,‬אלא איך‬ ‫עוזרים לצדדים למצוא בעצמם את התוצאה הטובה ביותר בשביל שניהם״‪.‬‬ ‫איך אפשר בכלל להגיע לפתרון שטוב לשני הצדדים אם כל אחד רוצה לחיות במדינה אחרת?‬ ‫״אנחנו רגילים לחשוב בפתרונות‪ ,‬לכל אחד יש פתרון שמושלם לו והוא מנסה להילחם עליו‪ .‬בגישור‬ ‫אנחנו לא מנסים לעמת את הפתרונות‪ ,‬אלא לשלב את הצרכים המשותפים ‪ -‬רצון להתפרנס‪,‬‬ ‫לקיים חיים אישיים‪ ,‬לדאוג לילד‪ ,‬לאפשר קשר טוב עם ההורה השני‪ .‬דוגמה לחשיבה חדשה היא‬ ‫למשל שההורים מתחילים לחפש פתרונות במדינה שלישית שמתאימה לכל השיקולים האלה‪.‬‬ ‫לפעמים‪ ,‬כשמתבררים הצרכים של הילדים‪ ,‬יש להורים מוטיבציה חדשה למצות את כל אפשרויות‬ ‫הגמישות‪ ,‬והחשיבה נהיית יצירתית״‪.‬‬ ‫כחלק מההכשרה שלך כאן בברלין אתה מראיין בני זוג ישראלים שחוו פרידה בהקשר‬ ‫בינלאומי‪ .‬האם גילית מאפיינים שמשותפים להם?‬ ‫היה מעניין לגלות שרוב המרואיינים והמרואיינות לא חשבו שפערי תרבות היו חלק מהסיבות לפרידה‪,‬‬ ‫אלא נטו לתת משקל לסיבות האישיות‪ .‬הפן התרבותי התגלה בעיקר ברצון לראות את הילדים‬ ‫גדלים כישראלים‪ ,‬לחזור הביתה לישראליות שנותנת תמיכה משפחתית וחברית‪ ,‬ולעתים גם בחוסר‬ ‫השתלבות של ההורה הישראלי במדינה הזרה‪.‬‬ ‫טל אלון‬ ‫לעתים נדרשים לעזרה גם זוגות ישראלים שיצאו יחד לחו״ל אבל אחרי הפרידה כבר לא ברור ששניהם רוצים להישאר‪ .‬איור‪ :‬נועה שניר ‪kinoanoa.tumblr.com‬‬ ‫זאת בעצמם‪ .‬ובמקרה הזה נדרש מגשר‬ ‫שבנוסף להכשרתו הכללית בתחום גישור‬ ‫המשפחה‪ ,‬הוכשר והתמחה בסכסוכי משפחה‬ ‫בינלאומיים‪ .‬לפעמים נדרשים לעזרה מסוג‬ ‫זה גם זוגות ישראלים שחיים יחד בחו״ל‪ .‬הם‬ ‫עזבו יחד את ישראל לפני אי אלו שנים‪ ,‬אבל‬ ‫כשהחבילה מתפרקת כבר לא ברור ששניהם‬ ‫רוצים להישאר‪.‬‬ ‫הגישור שונה לחלוטין מבית משפט או‬ ‫מבוררות‪ .‬חלק משמעותי מהתהליך הוא‬ ‫להגיע למצב של קיום פגישה ראשונה‪.‬‬ ‫הרבה חששות מתנקזים למקום הזה‪ ,‬הרבה‬ ‫חוסר אמון‪ .‬לפעמים יש צורך להיפגש עם‬ ‫כל אחד בנפרד לפני שנפגשים יחד‪ .‬חשוב‬ ‫ששני הצדדים יבינו שבן זוג שנכנס לתהליך‬ ‫לא מוותר על דבר‪ .‬למגושרים יש שליטה על‬ ‫התהליך ועל התוצאה‪ ,‬מרמת קצב הפגישות‬ ‫ושפת הדיבור ועד עיצוב הנושאים לדיון‬ ‫וההסכם עצמו‪ .‬בניגוד להליך משפטי‪ ,‬הסכם‬ ‫אצל מגשר יכול להיחתם רק בהסכמת שני‬ ‫בני הזוג‪ .‬וזה אומר שחייבת להיות תוצאה‬ ‫טובה ולא פתרון שאחד הצדדים מרגיש‬ ‫איתו רע‪ .‬בעצם בני הזוג דנים בעצמם בבעיה‬ ‫שלהם וכותבים יחד את פסק הדין‪ .‬זה נותן‬ ‫להם כוח אדיר‪ .‬ממצב של חולשה גדולה הם‬ ‫מחזיקים שוב בהגה ויכולים להחליט לאן הם‬ ‫לוקחים את הספינה ‪ -‬בדרך כלל תוך עשר‬ ‫עד עשרים שעות גישור (כך שתהליך הגישור‬ ‫הוא גם יותר חסכוני לשני הצדדים)‪.‬‬ ‫בתי המשפט הם פתרון הכרחי במקרים‬ ‫מסוימים‪ ,‬אבל רוב האנשים מגלים שהם‬ ‫יכולים להשיג יותר דווקא מחוץ לכתליהם‪.‬‬ ‫במהלך הגישור‪ ,‬אם אחד הצדדים חושב שבית‬ ‫המשפט ייתן לו יותר מהגישור‪ ,‬הוא יעזוב את‬ ‫התהליך‪ .‬אבל לרוב הגישור נותן אפשרות‬ ‫להסביר את עצמך הרבה יותר‪ ,‬להקשיב‬ ‫ולהיות יותר יצירתי בפתרונות‪.‬‬ ‫במקומות כמו בריטניה וצפון אמריקה כבר‬ ‫הגיעו למסקנה‪ ,‬שהרבה זוגות לא מגיעים‬ ‫לגישור רק בגלל חוסר מידע‪ ,‬ומחייבים זוגות‬ ‫שנפרדים לעבור השתלמות בדבר חלופות‬ ‫להליך המשפטי‪ .‬באונטריו שבקנדה‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫השתלמות זו‪ ,‬הנמשכת כשעתיים‪ ,‬ניתנת‬ ‫ההורים‪ ,‬מה ההשפעה שתהיה לכך עליהם‬ ‫כבוגרים? לפעמים יותר קל לחשוב על הילדים‬ ‫כבני עשרה או כבוגרים צעירים‪ ,‬ולגזור מכך‬ ‫אחורה‪ .‬אנחנו יודעים שיש פעמים שהורה‬ ‫מנצח במאבק הגירושין‪ ,‬אבל בטווח הארוך‬ ‫מפסיד את הילדים‪ .‬הילדים הם פריזמה לבחון‬ ‫הרבה דברים אחרים‪ ,‬ואם ההורים פותרים‬ ‫ביניהם את התחום הזה‪ ,‬מוקד גדול של‬ ‫דיסהרמוניה כבר נגול מעל ליבם‪.‬‬ ‫בגישה הישראלית מראש לא נכנסים לגשר בין בני זוג שרמת‬ ‫הקונפליקט ביניהם מאוד גבוהה‪ .‬הגישה האירופית הרבה יותר‬ ‫גמישה‪ ,‬וממליצה לנסות גם במקרים הקשים‬ ‫לא על ידי עורכי הדין אלא על ידי גופים‬ ‫המתמחים בכך‪.‬‬ ‫אחת האפשרויות בגישור משפחה היא‬ ‫להתחיל מנושא הילדים‪ .‬בעוד שברור מאוד‬ ‫שהזוגיות הסתיימה‪ ,‬ההורות נמשכת‪ .‬הדיון‬ ‫בשיתוף הפעולה ההורי הוא אינטנסיבי‪,‬‬ ‫מכיוון שיש להורים בחירה קשה בין מספר‬ ‫אפשרויות שונות מאוד‪ .‬הורים שגרים‬ ‫במדינות שונות‪ ,‬הורה שגר במדינה שהוא‬ ‫לא יכול לבנות בה טוב את חייו‪ ,‬או כל מבנה‬ ‫אחר ‪ -‬כל התסריטים מסובכים‪.‬‬ ‫שני דברים עוזרים לפתרון שאלת הילדים‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬המחקר הפסיכולוגי מסייע‬ ‫להורים להבין מה הכי חשוב בשביל הילדים‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬בגישור אפשר לחשוב על מתווה שייתן‬ ‫מענה למשפחה לא רק היום‪ ,‬אלא גם בעוד‬ ‫עשר שנים‪ .‬למשל‪ ,‬אם הילדים יורחקו מאחד‬ ‫האם גישור מתאים לכולם? בגישה הישראלית‬ ‫מראש לא נכנסים לגשר בין בני זוג שרמת‬ ‫הקונפליקט ביניהם מאוד גבוהה‪ .‬הגישה‬ ‫האירופית הרבה יותר גמישה‪ ,‬וממליצה‬ ‫לנסות גם במקרים הקשים‪ .‬ברור שגישור‬ ‫לא בשל עלול להיכשל מהר מאוד‪ ,‬אבל אם‬ ‫בני הזוג מוכנים להשאיר מקום לספק‪ ,‬אולי‬ ‫שווה לנסות‪ .‬לפעמים רק אחד הצדדים פונה‬ ‫לשיחת התייעצות‪ ,‬שבה אפשר לנתח את‬ ‫הכשלים בתקשורת ואיך להתגבר עליהם‪ .‬זו‬ ‫מעין הדרכה במשא ומתן הרגשי‪ ,‬שיכולה גם‬ ‫להישאר לגמרי מאחורי הקלעים‪ .‬רובנו לא‬ ‫למדנו לייצג את עצמנו בעולמות הרגשיים ‪-‬‬ ‫גם להבין את עצמנו‪ ,‬גם להקשיב וגם להסביר‬ ‫את עצמנו‪ ,‬בלי להתקפל‪ .‬לפעמים מספיק‬ ‫סיבוב קטן בצורת השיחה כדי להעלות את‬ ‫הקשר על פסים חדשים‪shaiordan.com .‬‬ ‫‪19‬‬ ‫בדרך לשטחים עצרתי בברלין‬ ‫תואר אקדמי בברלין‪:‬‬ ‫אפשר גם באנגלית‬ ‫נגה נצר הגיעה לברלין במטרה להתחיל דף חדש‪ ,‬רחוק מישראל‪ .‬אבל כשהפנטזיה התנפצה‪,‬‬ ‫היא גילתה שהמסע האמיתי שלה מתחיל דווקא ממש קרוב הביתה | נגה נצר‬ ‫הקמפוס הפסטורלי של טורו קולג׳ ברלין מציע תוכניות‬ ‫לימודים לתארים ראשונים ומתקדמים‪ ,‬המוכרים הן בגרמניה‬ ‫והן בארה״ב‪ .‬בימים אלה מתקיימת ההרשמה לסמסטר האביב‬ ‫לא מעט ישראלים שחיים בברלין מנצלים את‬ ‫זמנם ללימודים אקדמיים‪ .‬האוניברסיטאות‬ ‫הציבוריות בעיר אמנם טובות וזולות‪ ,‬אך‬ ‫מטבע הדברים הלימודים בהן מתקיימים‬ ‫בגרמנית ‪ -‬אתגר שלא כולם יכולים או רוצים‬ ‫לעמוד בו‪ ,‬מסיבות שונות‪ .‬אחת מיוצאות‬ ‫הדופן שבה ניתן ללמוד באנגלית היא מכללת‬ ‫טורו ברלין )‪ ,(Touro College Berlin‬שנוסדה‬ ‫ב‪ 1971-‬בניו יורק ומפעילה שלוחות גם‬ ‫בפריז‪ ,‬מוסקבה וירושלים‪.‬‬ ‫מייסד המכללה האמריקנית‪ ,‬הפרופ׳‬ ‫לסוציולוגיה ד״ר ברנרד לנדר‪ ,‬קרא למוסד על‬ ‫שם יהודה טורא ואביו יצחק דה טורו‪ ,‬חברים‬ ‫בולטים בקהילה היהודית בארה״ב‪ .‬טורא‪,‬‬ ‫נדבן מופלג‪ ,‬מימן את הקמתם ותפעולם של‬ ‫מוסדות חינוך ובריאות קהילתיים‪ .‬המחזור‬ ‫הראשון של מכללת טורו כלל ‪ 35‬תלמידים‪,‬‬ ‫וכיום לומדים בה ‪ 19,000‬סטודנטים מ‪32-‬‬ ‫מדינות‪.‬‬ ‫השלוחה הברלינאית של טורו‪ ,‬שהוקמה‬ ‫ומנוהלת על ידי שרה נחמה‪ ,‬סגנית נשיא‬ ‫טורו העולמית‪ ,‬נפתחה לפני כעשור‬ ‫בשרלוטנבורג‪ ,‬בכתובת ‪.Am Rupenhorn 5‬‬ ‫לווילה המשקיפה על נהר האוול קשר הדוק‬ ‫להיסטוריה היהודית של העיר‪ :‬את המבנה‬ ‫תכנן ב‪ 1929-‬האדריכל ברונו פאול עבור‬ ‫משפחת הקמעונאי היהודי פאול לינדמן‪.‬‬ ‫ב‪ 1933-‬אולצה המשפחה לעזוב‪ ,‬וב‪1935-‬‬ ‫הפך המקום למעונו של השר הנאצי האנס‬ ‫קרל‪ .‬בתום המלחמה הקצתה הממשלה‬ ‫הבריטית את הבניין לבית ספר למנהיגים‬ ‫צעירים‪ ,‬ובמהלך חמישים השנים הבאות‬ ‫שימש כמרכז חינוכי‪.‬‬ ‫בקמפוס הפסטורלי לומדים כיום כ‪140-‬‬ ‫סטודנטים‪ ,‬מחציתם גרמנים והשאר ממדינות‬ ‫שונות‪ ,‬בהן גם ישראל כמובן‪ .‬בשונה ממוסדות‬ ‫‪20‬‬ ‫לימוד בינלאומיים אחרים‪ ,‬התארים של טורו‬ ‫ברלין מוכרים הן בארה״ב והן בגרמניה‬ ‫(בנובמבר ‪ 2012‬הוכרה טורו ברלין על ידי‬ ‫ה‪ .)Wissenschaftsrat-‬הלימודים נערכים‬ ‫בכיתות קטנות והציונים מבוססים על בחינות‪,‬‬ ‫קבוצות עבודה‪ ,‬מצגות‪ ,‬דיונים והשתתפות‬ ‫בשיעורים‪ .‬ספרי הלימוד אמריקניים‬ ‫ולסטודנטים יש גישה לספרייה הווירטואלית‬ ‫הענקית של טורו ניו יורק‪.‬‬ ‫תוכניות הלימוד האמריקניות כוללות תואר‬ ‫במינהל עסקים ואדמיניסטרציה )‪,(B.Sc‬‬ ‫תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני במדעי‬ ‫היהדות‪ .‬תוכניות הלימוד הגרמניות מציעות‬ ‫תואר ראשון בניהול )‪ (B.A‬ותואר שני ייחודי‬ ‫בתקשורת‪ ,‬שואה וסובלנות ‪(Holocaust‬‬ ‫)‪.Communication and Tolerance‬‬ ‫ב‪ 2011-‬זכתה התוכנית ללימודי התואר‬ ‫הראשון במינהל עסקים של טורו ברלין‬ ‫בציונים גבוהים מטעם ‪ ,FIBAA‬דורגה במקום‬ ‫הראשון בקטגוריית ניסיון בינלאומי‪ ,‬התברגה‬ ‫ב‪ 5%-‬הראשונים בקטגוריית תמיכה אישית‬ ‫בסטודנטים ומוקמה ב‪ 15%-‬הראשונים מתוך‬ ‫‪ 337‬תוכניות דומות בעולם‪.‬‬ ‫החזון הבינלאומי של טורו‪ ,‬השם דגש על‬ ‫שונות‪ ,‬סובלנות והרחבת אופקים‪ ,‬בא לידי‬ ‫ביטוי לא רק בתכנים‪ ,‬אלא גם בפרקטיקה‪:‬‬ ‫כל הלימודים והפעילויות החברתיות‬ ‫מתקיימים באנגלית‪ ,‬ומחצית מחברי הסגל‬ ‫אמריקנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬טורו מציעה ללמוד סמסטר‬ ‫באחד מסניפיה האחרים‪ ,‬אפשרות שכרבע‬ ‫מהסטודנטים מנצלים‪.‬‬ ‫שגיא שיין (‪ ,)25‬במקור מנצרת עילית וכיום‬ ‫סטודנט שנה שנייה למינהל עסקים וכלכלה‪,‬‬ ‫בחר בטורו ברלין מסיבות שונות‪ :‬״זו מכללה‬ ‫קטנה עם אווירה נעימה‪ ,‬יוצא לי להכיר את‬ ‫הפרופסורים באופן אישי וגם סטודנטים‬ ‫ממדינות שונות בעולם‪ ,‬כמו ברזיל‪ ,‬ונצואלה‪,‬‬ ‫קניה ואפילו פקיסטן‪ ,‬אלג׳יר ובחריין; אני‬ ‫מקבל תואר אמריקני‪ ,‬שיכול לתרום לי אם‬ ‫ארצה ללמוד או לעבוד בארה״ב; אני אוהב‬ ‫את העובדה שזו מכללה יהודית שמנוהלת‬ ‫על ידי ישראלית; וכמובן שהרבה יותר קל לי‬ ‫ללמוד באנגלית מאשר בגרמנית״‪.‬‬ ‫שיין מודע לעובדה ששכר הלימוד בטורו‬ ‫גבוה משמעותית בהשוואה לאוניברסיטאות‬ ‫הגרמניות‪ ,‬ולדבריו הוא נעזר במילגת ‪BAFÖG‬‬ ‫הממשלתית ועובד לפרנסתו‪ .‬״קשה לי להאמין‬ ‫שהייתי משיג את אותן תוצאות באוניברסיטה‬ ‫רגילה‪ .‬יש לזה מחיר כלכלי גבוה‪ ,‬אבל אני‬ ‫מאמין שאני יוצא מורווח״‪ ,‬הוא מסביר‪.‬‬ ‫באתר המכללה יש התייחסות מפורטת‬ ‫לנושא העלויות‪ ,‬ובין השאר מוסבר כי הן‬ ‫נמוכות ביחס לעלויות המקבילות של‬ ‫לימודים לתואר אמריקני בארה״ב‪ .‬כמו‬ ‫כן מצוינים גורמי ״עלויות נסתרות״ של‬ ‫הלימודים באוניברסיטאות ציבוריות בברלין‪,‬‬ ‫בעיקר עבור סטודנטים בינלאומיים‪ .‬כך למשל‬ ‫מוזכרות העלות של שנת הכנה (לפחות)‬ ‫ללימודים בגרמנית‪ ,‬וכן עלויות של גרירת‬ ‫התואר מעבר למסגרת הזמן הרשמית‪ .‬כמו‬ ‫כן המכללה מציעה הכוונה וקישורים למגוון‬ ‫מלגות‪ ,‬מענקים והלוואות‪:‬‬ ‫‪touroberlin.com/admissions.html‬‬ ‫ההרשמה לסמסטר האביב בטורו קולג׳‪,‬‬ ‫שייפתח ב‪ 3-‬במרץ‪ ,‬מתקיימת בימים אלה‪.‬‬ ‫ההרשמה לסמסטר הסתיו‪ ,‬שייפתח באחד‬ ‫באוקטובר‪ ,‬מסתיימת ב‪ 31-‬באוגוסט לתואר‬ ‫ראשון‪ ,‬וב‪ 15-‬בספטמבר לתארים מתקדמים‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים ולהרשמה‪touroberlin.com :‬‬ ‫ˆ הכתבה היא חלק משת״פ עסקי בין שפיץ‬ ‫לטורו קולג׳‬ ‫באותו סוף שבוע אחרון ערכתי את מסיבת‬ ‫הפרידה שלי בתל אביב‪ .‬עמדתי לטוס לברלין‪,‬‬ ‫כרטיס לכיוון אחד‪ .‬הייתי מוקפת בכל החברים‬ ‫שלי בבר ונורא התרגשתי‪ ,‬בעיקר שמחתי‬ ‫שגם פארס הצליח להגיע ולחגוג איתי את‬ ‫הנסיעה הזאת‪ .‬ידעתי שמכולם‪ ,‬איתו יהיה‬ ‫כמעט בלתי אפשרי לשמור על קשר כשלא‬ ‫אהיה בארץ‪ .‬לא היה לו אימייל או פייסבוק‪,‬‬ ‫גם לא טלפון שמקבל שיחות מחו״ל‪.‬‬ ‫הוא היה שוהה בלתי חוקי מהשטחים‪ ,‬שב״ח‪.‬‬ ‫ניסיתי לשמוח ולשים בצד את כל הבעיות‪,‬‬ ‫אבל מבט אחד בפארס החזיר אותי למציאות‪.‬‬ ‫משהו עבר עליו‪ ,‬זה היה ברור‪ ,‬אבל הוא‬ ‫העדיף לא לדבר על זה‪ ,‬ואני כנראה העדפתי‬ ‫לא לדעת‪ .‬במקום זה מזגתי עוד יין לכולם‪.‬‬ ‫פארס‪ ,‬כרגיל‪ ,‬לא שתה‪.‬‬ ‫כשיצאנו החוצה‪ ,‬הוא רצה שנצטלם למזכרת‪.‬‬ ‫״אני אקח את זה איתי לכפר״‪ ,‬הוא אמר‬ ‫בהתרגשות מהולה בעצב למראה התמונה‪,‬‬ ‫ואני לא תיארתי לעצמי שזו תהיה המזכרת‬ ‫האחרונה שלנו ביחד מתל אביב‪ .‬אחר כך הוא‬ ‫הושיט לי מתנה שאני שומרת עד היום‪ ,‬מתנה‬ ‫עטופה בקיטש‪ ,‬בתום ואהבה המגולמים‬ ‫בתליון זכוכית פשוטה בתוך לב קטיפה אדום‪.‬‬ ‫הערב הזה שינה גורלות‪ ,‬כי יום למחרת טסתי‬ ‫לברלין‪ ,‬וכשחזרתי ‪ -‬פארס נעלם‪.‬‬ ‫במונית השירות‬ ‫נפגשנו לפני עשר שנים במונית שירות‬ ‫צהובה ודחוסה מירושלים לתל אביב‪ .‬בחוץ‬ ‫היה קריר והנהג לא פתח חלון‪ .‬הרגשתי‬ ‫מחנק‪ ,‬לכודה בין הנוסעים‪ ,‬ולא יכולתי‬ ‫לסבול כבר את הדביקות של הנסיעה‬ ‫הזאת‪ ,‬שייצגה את כל מה ששנאתי בארץ‪.‬‬ ‫האוזניות שבאמצעותן נמנעתי מהרדיו‪,‬‬ ‫ששידר מוזיקה פופולרית מהולה בפרסומות‬ ‫צעקניות‪ ,‬נפלו לי‪ ,‬ומי שישב לצדי במונית‬ ‫הגיש לי אותן בחזרה‪.‬‬ ‫העברית שלו היתה מצוינת‪ ,‬אבל עם מבטא‬ ‫ערבי כבד‪ ,‬ולהפתעתי מייד התפתחה בינינו‬ ‫שיחה כאילו הכרנו מאז ומעולם‪ .‬פארס היה‬ ‫בן גילי אבל מוסלמי‪ ,‬מכפר קטן ומסורתי בצד‬ ‫השני של הגדר‪ .‬הוא לא הסתיר ממני שהוא‬ ‫כאן שלא כחוק‪ ,‬מסתנן לישראל כדי לפרנס‬ ‫את משפחתו כפועל בניין בתל אביב‪ .‬לפני‬ ‫שירדתי‪ ,‬תחנה לפניו‪ ,‬ביקשתי לראות אותו‬ ‫שוב והחלפנו טלפונים‪.‬‬ ‫לא תיארתי לעצמי שנתקרב ושהקשר שלנו‬ ‫יימשך שנים‪ .‬יכולנו לדבר ולצחוק על הכל‪,‬‬ ‫היה לו הומור וודי אלני‪ ,‬עם תפיסה מבודחת‬ ‫וסקפטית על החיים‪ .‬אבל באותו ערב‪ ,‬לפני‬ ‫הטיסה‪ ,‬הוא היה קצת מריר‪ ,‬בדאון‪ ,‬עם נימה‬ ‫של ייאוש שעוד לא ראיתי אצלו‪ .‬הניצוץ‬ ‫בעיניים אבד‪ ,‬משהו בו כבה‪ .‬נראה היה לי‬ ‫שהוא מסתיר משהו‪ ,‬כאילו ידע שהוא הולך‬ ‫להיעלם וכשאחזור הכל ייגמר‪.‬‬ ‫בחורף הברלינאי‬ ‫כשעברתי לברלין ידעתי שיש לזה מחיר ‪-‬‬ ‫פארס לא יוכל לבוא איתי‪ .‬אבל בעל הבית‬ ‫שלי בפלורנטין הכפיל את השכירות בן לילה‪,‬‬ ‫והצמצומים בעיתון השאירו אותי ללא עבודה‪.‬‬ ‫רציתי לעזוב כבר את העיר‪ ,‬לפתוח דף חדש‪,‬‬ ‫וברלין נראתה כמו יעד מועדף‪ .‬קניתי כרטיס‬ ‫טיסה מכספי הפיצויים של העיתון ושברתי‬ ‫חיסכון קטן‪ .‬לא חשבתי ש״עם כל הכישורים‬ ‫שלי״ תהיה לי בעיה‪.‬‬ ‫אבל איך שהגעתי‪ ,‬המציאות טפחה על פניי‪.‬‬ ‫מה זה טפחה‪ ,‬בעטה לי בראש‪ .‬בהתחלה עוד‬ ‫לא התכלבתי‪ ,‬והכסף נגמר די מהר‪ .‬נרשמתי‬ ‫ללמוד גרמנית בבית הספר הכי זול בעיר‪,‬‬ ‫אך בניגוד אליי‪ ,‬נראה היה שגם לתפרנים‬ ‫שבתלמידים היה איזה סידור שמחזיק אותם‬ ‫שם‪ .‬במשך חודשים לא מצאתי עבודה‪ .‬הגעתי‬ ‫כבר לחסכונות מהבת מצווה‪ ,‬התגלגלתי‬ ‫ברחובות וניזונתי משאריות הפסטה של‬ ‫השותף האיטלקי שלי‪ .‬לפחות בברלין שכר‬ ‫הדירה לא הוכפל‪.‬‬ ‫מה שלא הוסיף למצב הרוח שלי באותה‬ ‫תקופה היה מזג האוויר‪ .‬למרות שנחתתי‬ ‫בשיא הקיץ‪ ,‬הגשם לא הפסיק לרדת‪ .‬רזיתי‬ ‫נורא ונראיתי זוועה‪ ,‬ומרוב שהייתי עסוקה‬ ‫בלשרוד‪ ,‬כבר בקושי חשבתי על פארס‪ .‬לא‬ ‫ידעתי מה לעשות עם עצמי ‪ -‬לחזור לארץ‬ ‫אחרי שקיפלתי שם הכל‪ ,‬להמשיך לחפש‬ ‫עבודה ולהתפלל לנס‪ ,‬או פשוט להתמכר‬ ‫לסמים ולגמור עניין‪.‬‬ ‫בסוף מצאתי עבודה ‪ -‬לטפל כמה ימים בילדה‬ ‫מנוזלת של מיליונרית יהודייה גרמנייה‪ .‬היא‬ ‫ובעלה רצו להעסיק רק בת ישראל כשרה‪ ,‬אבל‬ ‫התעקשו לשלם לי בשחור‪ ,‬ולא יותר מחמישה‬ ‫אירו לשעה‪ .‬בכסף שהרווחתי הצלחתי לקנות‬ ‫כרטיס טיסה חזרה לארץ‪ .‬כיוון אחד כמובן‪.‬‬ ‫מסע אחר לגמרי‬ ‫נחתתי בתל אביב עם זנב בין הרגליים‪.‬‬ ‫כשהתקשרתי לפארס‪ ,‬הטלפון שלו היה‬ ‫מנותק‪ .‬מאוד פחדתי שמשהו רע קרה לו‬ ‫כשלא הייתי כאן‪ .‬הרגשתי סוג של אחריות‪ ,‬כי‬ ‫הייתי הקשר הישראלי היחיד שלו‪ ,‬ולמעשה‬ ‫נטשתי אותו כאן‪ .‬הוא היה מספר לי על‬ ‫הסכנה ועליבות החיים‪ ,‬דברים שאף פעם‬ ‫לא רציתי לשמוע‪ ,‬ופתאום‪ ,‬אחרי ברלין‪,‬‬ ‫הסתכלתי על הדברים בצורה אחרת‪.‬‬ ‫אחרי שבועיים שהטלפון שלו היה מנותק‪,‬‬ ‫ממש התחלתי לדאוג‪ .‬הרגשתי שאני חייבת‬ ‫לעשות משהו‪ .‬פחדתי לגלות משהו מחריד‪,‬‬ ‫אבל זאת גם היתה הזדמנות לעשות סוף סוף‬ ‫מסע שמתמודד‪ ,‬לצאת מהקלישאה של התל‬ ‫אביבית הטיפוסית שנורא נוח לה לשבת בבתי‬ ‫קפה‪ ,‬לברוח לחו״ל ולקלל את הממשלה‪ ,‬אבל‬ ‫לא יודעת דבר וחצי דבר על החיים של החבר‬ ‫שלה מאחורי המחסום‪.‬‬ ‫שירה חברתי הטובה‪ ,‬שהכירה את פארס‬ ‫דרכי‪ ,‬הסכימה אחרי תחנונים להצטרף אלי‬ ‫לחיפוש‪ ,‬שבועיים לפני חתונתה‪ .‬שתינו לא‬ ‫תיארנו לעצמנו כמה רחוק המסע הזה ייקח‬ ‫אותנו‪ .‬פארס תמיד אמר לי שאי אפשר לדעת‬ ‫מה יהיה סוף הסיפור בינינו‪ ,‬״הכל בידי אללה״‬ ‫היה אומר בטון מבודח ומפוכח‪ ,‬ואני תמיד‬ ‫צחקתי‪ .‬לא יכולתי לדמיין כמה הוא צדק‪.‬‬ ‫״החבר הערבי שלי״ (‪ 53‬דקות‪ ,‬עם כתוביות‬ ‫באנגלית) יוקרן בברלין ב‪ 6-‬בפברואר ב‪19:00-‬‬ ‫בגלריה ‪Mittenwalder Straße 47( Circle1‬‬ ‫‪ ,)10961 Berlin‬ולאחריו תתקיים שיחה עם‬ ‫הבמאית‪ .‬זהו סרטה הראשון של נגה נצר‪,‬‬ ‫בוגרת המחלקה לצילום בבצלאל ובעלת תואר‬ ‫שני מהחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪ .‬הסרט השתתף בתחרות הרשמית‬ ‫בפסטיבל דוקאביב האחרון‪ ,‬שודר ב‪ YES-‬דוקו‬ ‫והוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הפינצטה שוטטות‬ ‫תמר גבלינגר‬ ‫קרנבל מסעדות ליום אחד‬ ‫פרה פרה‬ ‫ב‪ 16-‬בפברואר מתקיים בערים שונות בעולם וגם בברלין ״יום המסעדה הבינלאומי״‪ .‬למרות שמו המתעתע‪ ,‬האירוע לא מיועד כלל למסעדות‪,‬‬ ‫אלא דווקא לאנשים שרוצים לפתוח ליום אחד ״מסעדה״ אצלם בבית או במיקומים מפתיעים אחרים‪ .‬תמיד חלמתם להשוויץ עם החומוס‬ ‫שלכם? רוצים ליהנות מהמטעמים של בשלנים אחרים? חפשו את מסעדות ה‪ pop up-‬הקרובות למקום מגוריכם (ואם החלטתם לבשל‬ ‫להמונים ‪ -‬אל תשכחו לשתף תמונה בעמוד של שפיץ בפייסבוק!)‪facebook.com/RestaurantDayBerlin .‬‬ ‫יום המסעדה בברלין‪ ,‬מאי ‪ 2013‬צילום‪Elsa Thorp :‬‬ ‫יום המסעדה בהלסינקי‪ ,‬מאי ‪ 2012‬צילום‪Timo Säämänen :‬‬ ‫קיימות הרבה דרכים להכיר תרבויות שונות‪ :‬אפשר ללמוד שפות‪,‬‬ ‫לדבר עם אנשים‪ ,‬לחקור אמנות‪ ,‬להתוודע למטבח ועוד‪ .‬הצלמת‬ ‫אורסולה בוהמר החליטה להתעמק בתרבות האירופית דווקא‬ ‫באמצעות‪ ...‬פרות‪ .‬לשם כך היא צילמה פרות בסביבתן הטבעית‬ ‫ב‪ 25-‬מדינות אירופיות שונות במשך שלוש שנים רצופות‪ ,‬והתוצאה‬ ‫מוצגת כעת במוזיאון העירוני של נויקלן‪ .‬אגב‪ ,‬גם המיקום שנבחר‬ ‫להצגת התערוכה לא נטול משמעות‪ :‬המוזיאון של נויקלן שוכן מאז‬ ‫‪ 2010‬ברפת לשעבר של אחוזת בריץ (ובתוך בניין האחוזה פועל גם‬ ‫מלון קטן עם מסעדה שמופעלת על ידי סטודנטים למלונאות)‪ .‬ואפרופו‬ ‫בעלי חיים‪ ,‬במהלך הדרך מתחנת הרכבת ‪ Parchimer Allee‬תוכלו‬ ‫לקפוץ לבקר גם ב״שכונת הפרסה״ (‪ ,)Hufeisensiedlung‬שתכננו‬ ‫ברונו טאוט ומרטין ואגנר בין ‪ 1925‬ל‪ .1933-‬השכונה נחשבת כיום‬ ‫למופת אדריכלי ולאתר מורשת עולמית של אונסק״ו‪.‬‬ ‫‪( All Ladies. Kühe in Europa‬עד ‪ 20‬באפריל)‬ ‫‪museum-neukoelln.de‬‬ ‫‪Alt-Britz 81 12359 Berlin‬‬ ‫שלישי עד ראשון בין ‪ 10:00‬ל‪ ,18:00-‬סגור בימי שני‬ ‫שוודיה ‪ 2004‬צילום‪Ursula Böhmer :‬‬ ‫הרימו כוסית למען איכות הסביבה‬ ‫המונח ״משקה ירוק״ מקושר בברלין בדרך כלל לתפלצת שנקראת ״ברלינר וייסה״‪ .‬אבל היוזמה (האוסטרלית במקור וכיום בינלאומית)‬ ‫״משקאות ירוקים״ שואפת דווקא להקים קבוצת ״קיימּות״ )‪ (sustainability‬בברלין‪ ,‬שתשמש מנוע לפעילויות ירוקות שונות‪ .‬ב‪7-‬‬ ‫בפברואר יתקיים המפגש הראשון ב‪ betahaus-‬בקרויצברג‪ ,‬ולאחר מכן מתוכננים להתקיים מפגשים חודשיים בכל יום שלישי הראשון‬ ‫של החודש‪ .‬כולם מוזמנים‪ ,‬הכניסה חינם ובאתר היוזמה מובטחים מרצים מרתקים ואווירה נעימה‪ .‬לחיים!‬ ‫‪sustainabilitydrinks.de, betahaus Prinzessinnenstraße 19 10969 Berlin‬‬ ‫שלווה בודהיסטית בקצה המפה‬ ‫בברלין אפשר למצוא דברים מפתיעים במקומות הכי לא צפויים‪ .‬נסיעה‬ ‫בפברואר הקר בקו הרכבת ‪ S1‬לשכונה הפרברית ‪ ,Frohnau‬למשל‪,‬‬ ‫יכולה להביא אתכם קצת יותר קרוב‪ ,‬לפחות מבחינה רוחנית‪ ,‬לביקור‬ ‫בתאילנד החמה‪ .‬באופן כמעט ביזארי‪ ,‬על ראש תל באמצע השכונה‬ ‫הפרברית הזו‪ ,‬נמצא ״הבית הבודהיסטי״ )‪,(Das Buddhistische Haus‬‬ ‫מקדש בודהיסטי פעיל‪ .‬המקום גם מתהדר בהיותו המקדש הבודהיסטי‬ ‫הוותיק ביותר באירופה‪ .‬כבר ב‪ 1900-‬המיר הרופא הברלינאי פאול‬ ‫דאלקה את דתו לבודהיזם‪ ,‬וב‪ 1919-‬אסף מספיק הון כדי לבנות מקדש‬ ‫על קרקע שרכש בפרונאו‪ .‬הבניין הראשי‪ ,‬ששימש גם למגוריו של‬ ‫דאלקה ושל בודהיסטים גרמנים אחרים ונזירים ציילונים שהזמין‪ ,‬נפתח‬ ‫ב‪ .1923-‬בכניסה לתל יש שער פילים בסגנון סרי לנקי ולאחריו ‪73‬‬ ‫מדרגות שעולות אל הבניין שבראש הגבעה‪ ,‬ואמורות לסמל את ״הדרך‬ ‫המתומנת האצילה״ שעובר המאמין‪ .‬אחרי שתטפסו כמו ביאטריס קידו‬ ‫ב״קיל ביל״‪ ,‬תגיעו למקדש שקט בסגנון יפני‪ ,‬שבו תוכלו לערוך מדיטציה‪,‬‬ ‫להתפעל מן הרוגע‪ ,‬לשוחח עם הנזירים או לקרוא ספרות בודהיסטית‬ ‫בספרייה הצמודה‪das-buddhistische-haus.de .‬‬ ‫‪Edelhofdamm 54 13465 Berlin‬‬ ‫המקדש ואיזור המדיטציה פתוחים כל יום בין ‪ 9:00‬ל‪18:00-‬‬ ‫הספרייה סגורה בימי שני‬ ‫עונת פסטיבלי הקולנוע‬ ‫בין ‪ 6‬ל‪ 16-‬בפברואר יתקיים זו הפעם ה‪ 64-‬פסטיבל הקולנוע‬ ‫הבינלאומי של ברלין‪ ,‬הלא הוא הברלינלה‪ .‬אם לא מספיק ההיצע‬ ‫הענקי של סרטים שמציע הפסטיבל‪ ,‬בשוליו מתקיימים גם הרבה‬ ‫מאוד אירועים מעניינים ויוזמות מקומיות שהמשותף לכולם הוא‬ ‫אהבת הקולנוע‪ .‬כך למשל‪ ,‬ה״בודינלה״ (על שם רחוב בודין‬ ‫בנויקלן שבו הוא מתקיים)‪ ,‬מציע אלטרנטיבה מרעננת‪ ,‬תחת‬ ‫הכותרת ״סרטים גדולים עם תקציבים קטנים״‪ .‬הפסטיבל נערך‬ ‫זו הפעם השנייה‪ ,‬אך לראשונה באותם תאריכים של הברלינלה‪,‬‬ ‫ויוצגו בו סרטים ממגוון סוגות‪ ,‬כאשר המשותף לרבים מהם‬ ‫הוא שנעשו בברלין ו‪/‬או על ידי יוצרים ברלינאים‪ .‬הכניסה חינם‬ ‫ולאחר ההקרנות יתקיימו גם שיחות עם היוצרים באווירה ביתית‬ ‫ומשוחררת‪ ,‬מסיבות והופעות‪.‬‬ ‫‪boddinale.com‬‬ ‫‪Loophole, Boddinstraße 60 12053 Berlin‬‬ ‫… חברת הטיולים של תמר ונדב גבלינגר מציעה טיולי הליכה מודרכים בברלין בכל ימות השנה ‪berlinhebrew.com‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הפינצטה ישראלים ושות‘‬ ‫צילום‪J. Praus :‬‬ ‫מחול‪ :‬ההשפעה הגדולה של שינויים קטנים‬ ‫שי פארן היא כוריאוגרפית ורקדנית אשר חיה ויוצרת‬ ‫בברלין בשנים האחרונות‪ .‬במסגרת פסטיבל‬ ‫‪ Open Spaces Edition #0‬היא תציג את עבודתה‬ ‫"‪ "WE‬העוסקת בהשפעה הגדולה שנגרמת‬ ‫משינויים קטנים‪" :‬כיצד שינוי של פרט אחד יכול‬ ‫להשפיע על התמונה כולה‪ ,‬וכיצד עוצמת ההשפעה‬ ‫יכולה להיות בידי הפרפורמר או בידי הצופה"‪.‬‬ ‫בריקוד משתתפות חמש נשים‪ ,‬ויחד הן בוחנות את‬ ‫"אפשרויות ההבעה‪ ,‬התקשורת והאינטרפרטציה‬ ‫של הצופה והנצפה‪ ,‬דרך ועל ידי תנועה"‪.‬‬ ‫ˆ הפרזנטציה תתקיים ב‪ 22-‬ו‪ 23-‬בפברואר‬ ‫ב‪ .16:00-‬הכניסה חופשית‬ ‫‪Tanzfabrik Berlin/Wedding, Studio 4‬‬ ‫‪Uferstr. 8/23 13357 Berlin‬‬ ‫‪shaifaran.com‬‬ ‫הישג מרשים לישראלית אסתר עמרמי‪ :‬סרט הגמר שלה בלימודי הקולנוע‬ ‫ב‪"( Anderswo ,HFF Konrad Wolf-‬במקום אחר")‪ ,‬נכלל בין ‪ 14‬סרטים‬ ‫שישתתפו בברלינלה בקטגוריית ‪Perspektive Deutsches Kino 2014:‬‬ ‫‪.Young Talent Goes Global‬‬ ‫גיבורת הסרט נועה (נטע ריסקין) חיה בברלין מזה כשמונה שנים‪ .‬היא עומדת‬ ‫לסיים את הלימודים באוניברסיטה ולאחרונה עברה להתגורר עם החבר הגרמני‬ ‫שלה‪ ,‬יורג‪ .‬למרות שהכל לכאורה זורם על מי מנוחות‪ ,‬היא חווה משבר אישי‪:‬‬ ‫היא חשה לא מובנת ומבודדת‪ .‬כאשר עבודת התזה שלה נדחית על ידי המנחה‬ ‫שלה באוניברסיטה ויורג יוצא לסיבוב הופעות עם התזמורת שבה הוא מנגן ‪ -‬נועה‬ ‫מחליטה לקחת פסק זמן ולטוס באופן ספונטני לישראל‪ .‬היא משוכנעת שחופשת‬ ‫מולדת קצרה ‪ -‬שמש‪ ,‬אוכל‪ ,‬משפחה‪ ,‬עברית ‪ -‬תעשה לה רק טוב‪ .‬כשסבתא שלה‬ ‫מתאשפזת במהלך הביקור היא נאחזת בתירוץ כדי להאריך את השהות בארץ‬ ‫ולהתרחק עוד קצת מהבעיות שמחכות לה בברלין‪ .‬אבל לא רק שהלחץ אינו מתעמעם‪ ,‬אלא שהמשבר רק הולך ומחריף‪ .‬גם‬ ‫המצב של סבתה מחמיר‪ ,‬ובאופן אירוני נועה חשה בלתי מובנת בביתה בדיוק כפי שחשה בברלין‪ .‬כשיורג מופיע בישראל ‪ -‬שני‬ ‫העולמות שבנתה לעצמה עומדים להתנגש‪.‬‬ ‫עמרמי‪ ,‬ילידת כפר סבא המתגוררת בברלין מזה כעשור‪ ,‬כתבה את התסריט יחד עם בן זוגה‪ ,‬מומה פטרס‪.‬‬ ‫הסרט בגרמנית‪ ,‬אנגלית‪ ,‬עברית ויידיש‪ ,‬ומשחקות בו בין השאר חנה לסלאו ורומי אבולעפיה‪.‬‬ ‫ˆ הפרמיירה בברלינלה תתקיים ב‪ 14-‬בפברואר ב‪ 19:30-‬בסינמקס ‪( 3‬כתוביות בגרמנית)‪ .‬הקרנות נוספות יתקיימו ב‪15-‬‬ ‫בפברואר ב‪ 13:00-‬בקולוסיאום (כתוביות באנגלית) וב‪ 20:30-‬בסינמקס ס‪( 1‬כתוביות בגרמנית)‪.‬‬ ‫מעגל אמהות‬ ‫כשרויטל סקלי‪ ,‬תרפיסטית באמנות ומנחת קבוצות הגיעה לברלין עם בן זוגה ובתם הקטנה לפני כשבע שנים‪ ,‬היא הרגישה בעיקר‬ ‫רחוקה מהבית ובודדה‪ .‬כמו רובנו‪ ,‬לצד ההתרגשות והסקרנות שליוו את המעבר‪ ,‬היא התמודדה גם עם פחדים‪ ,‬דאגות‪ ,‬אתגרים יומיומיים‪,‬‬ ‫התלבטויות מסוגים שונים וגעגועים למשפחה שנשארה בישראל‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ,‬לא רק שהספיקה להתאקלם היטב‪ ,‬היא אף הקימה את עמותת קומזיץ שמקיימת פעילויות בעברית לילדים‪ ,‬ואולי גם שמתם לב‬ ‫שהיא כותבת את מדור הילדים שלנו כאן בשפיץ‪ .‬עכשיו החליטה שהגיע הזמן גם לפתוח קבוצה לאמהות טריות יותר‪ ,‬שזקוקות לקצת‬ ‫תמיכה‪ .‬הרעיון הוא לקיים סדרה של שמונה מפגשים שבועיים בשעות הבוקר (ניתן להגיע גם עם תינוקות)‪ ,‬כדי ליצור רשת סיוע הדדית‬ ‫ולקבל ייעוץ וכלים להתמודדויות השונות‪.‬‬ ‫ˆ לפרטים נוספים‪[email protected] :‬‬ ‫‪24‬‬ ‫צילום‪S. Marggraf :‬‬ ‫במקום אחר‪ :‬יוצרת ישראלית בברלינלה‬ ‫רגע של גרמנית‬ ‫גדי גולדברג‬ ‫חזיר המזל‬ ‫בעלי חיים הם מקור לביטויים ולניבים רבים ומגוונים בכל שפה‪ ,‬ורבים‬ ‫מהם אף דומים ברוב השפות‪ ,‬לרבות בעברית‪ .‬אבל יש חיה אחת‬ ‫שבנוגע אליה ניכר שוני גדול בניבים המוכרים לנו בעברית לעומת אלה‬ ‫שבגרמנית‪ .‬קל לנחש באיזו חיה מדובר‪ .‬נכון‪ ,‬החזיר‪ ,‬והסיבה לכך ברורה‬ ‫למדי‪.‬‬ ‫לא רק שבעברית אין לנו כמעט ניבים וביטויים שקשורים לחזיר (במיוחד‬ ‫אם משווים לכמות הביטויים שקיימת בגרמנית)‪ ,‬אלא שאלה הקיימים‬ ‫בעברית‪ ,‬שליליים בלי יוצא מן הכלל‪ .‬אנחנו אומרים על מקום כלשהו‬ ‫שהוא נראה כמו דיר חזירים‪ ,‬או שמישהו מתנהג כמו חזיר‪ ,‬ביטויים‬ ‫שקיימים‪ ,‬אגב‪ ,‬גם בגרמנית‪ .‬אנחנו מכירים בעברית גם את הביטוי ״נזם‬ ‫זהב באף חזיר״ (גם כאן יש בגרמנית ביטוי שמשמעותו דומה‪ :‬לתת‬ ‫פנינים לחזירות)‪.‬‬ ‫בגרמנית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא זו בלבד שיש הרבה יותר ביטויים שקשורים‬ ‫לחזיר‪ ,‬אלא שבניגוד לעברית‪ ,‬יש בה גם הרבה ביטויים שהחזיר משמש‬ ‫בהם במשמעות חיובית‪ .‬אחד מהם הוא הביטוי‪.Schwein haben :‬‬ ‫מילולית‪ ,‬כשאומרים‪ ,Schwein gehabt :‬המשמעות היא "היה לי חזיר"‪.‬‬ ‫אבל המשמעות השאולה היא ״היה לי מזל״‪ .‬זה אינו ביטוי ראוי בשפה‬ ‫הגבוהה‪ ,‬ולא תמצאו אותו בספרים שמקפידים על לשון תקנית‪ ,‬אבל‬ ‫הוא שימושי מאוד בשפת היומיום ויכול להופיע בכל תחומי החיים‪ .‬במיוחד‬ ‫משתמשים בו במקרים שמשהו רע היה יכול לקרות‪ ,‬וברגע האחרון לא‬ ‫קרה‪ .‬למשל כשרוכבים על אופניים ומכונית כמעט משפשפת אתכם‪ ,‬אבל‬ ‫בשנייה האחרונה נמנעת התאונה‪ ,‬אפשר לומר‪Gerade noch Schwein :‬‬ ‫!‪ gehabt‬או אם למשל היה לכם מבחן בגרמנית‪ ,‬ולא התכוננתם לחלק‬ ‫מהנושאים‪ ,‬ובמזל הנושאים האלה לא הופיעו בבחינה‪ ,‬אז היה לכם חזיר‪.‬‬ ‫בעיקרון אפשר להשתמש ב‪ Schwein haben-‬לכל סיטואציה‪ ,‬קלה‬ ‫כחמורה‪ ,‬שבה היה לכם או למישהו אחר מזל‪.‬‬ ‫איך להיות בעל חזיר מקבל משמעות של להיות בר מזל? יש לא מעט‬ ‫תיאוריות שמנסות להסביר את מקור הביטוי‪ ,‬ועד היום הוא לא ברור לגמרי‪,‬‬ ‫אבל המעניינת מכולן והמקובלת על רוב החוקרים מחזירה אותנו לימי‬ ‫הביניים‪ ,‬לתקופה שבה נערכו בירידים ובחגיגות עממיות גם תחרויות ספורט‬ ‫לאבירים‪ .‬בתחרויות אלה היה נהוג להעניק חזיר כפרס ניחומים למי שהגיע‬ ‫למקום האחרון‪ .‬מי שקיבל חזיר נחשב בעצם כמי שנפל בחלקו מזל שלא‬ ‫הגיע לו‪ ,‬ואפשר היה להגיד עליו‪.Er hat Schwein gehabt :‬‬ ‫מתעניינים במקור של ביטוי או פתגם מסוים בגרמנית ורוצים שנתייחס‬ ‫אליו? כתבו לנו ונעשה כמיטב יכולתנו להיענות‪[email protected] :‬‬ ‫‪25‬‬ ‫הלוח ‪ I‬להזמנת מודעות‪ ,‬צרו קשר‪[email protected] :‬‬ ‫הפינצטה קולטורה‬ ‫ניצן פרי‪-‬הר‬ ‫מוזיקאי בעל תואר ראשון בהלחנה‪ ,‬ומורה סבלני ומנוסה‪.‬‬ ‫אשמח להדריך אתכן‪/‬ם בשלבים השונים ללימודי הגיטרה ‪-‬‬ ‫אקורדים‪ ,‬סולמות‪ ,‬פריטות‪ ,‬תיאוריה‪,‬‬ ‫וכל נושא שמעניין אתכן‪/‬ם‪ .‬מחירים‪ 20 :‬אירו‬ ‫לשיעור בבית התלמיד‪ 10 ,‬אירו אצלי בנויקלן‪.‬‬ ‫‪[email protected] 015757485106‬‬ ‫רפואה משלימה‪ ,‬ליווי הריון ולידה‬ ‫נילי אנגלשטיין מציעה מגוון טיפולים‪ :‬עיסוי מקצועי‪ ,‬כולל‬ ‫לנשים הרות‪ ,‬ליווי הריון ולידה‪ ,‬לרבות טיפול במגוון בעיות‪,‬‬ ‫סיוע במצבים של מתח ועוד‪ .‬בוגרת מכללת רידמן ירושלים‪,‬‬ ‫בעלת ניסיון רב‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪[email protected] :‬‬ ‫טלפונים‪ 0157-77281807 :‬וייבר‪/‬וואטסאפ‪+972-52-5487793 :‬‬ ‫כאן יכולה להיות המודעה שלכם!‬ ‫שפיץ מודפס באלפיים עותקים‪ ,‬מופץ‬ ‫לדוברי עברית ברחבי העיר‪ ,‬מחולק באירועים‬ ‫ובמפגשים של ישראלים וזמין גם ברשת‪.‬‬ ‫צילומים‪ :‬קרן בן‪-‬ציון‬ ‫אסף בלום ‪ -‬שיעורי גיטרה לכל הגילאים‬ ‫‪Pavlov’s dog‬‬ ‫‪Raum für fotografie‬‬ ‫גלריה לצילום במיטה‪ ,‬שמנוהלת‬ ‫על ידי קולקטיב של צלמים‪.‬‬ ‫הסטייל של המקום מאוד הזכיר‬ ‫לי את גלריה אינדי בתל אביב‪.‬‬ ‫החלל קטן וסימפטי‪ ,‬התערוכות‬ ‫מעניינות ועוסקות לאו דווקא‬ ‫בצילום מסורתי אלא בעוד פנים‬ ‫של הצילום‪ ,‬במובן הרחב‪.‬‬ ‫‪Bergstrasse 19‬‬ ‫‪10115 Berlin‬‬ ‫‪pavlovsdog.org‬‬ ‫לפרטים נוספים ולהזמנת מודעות‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪Sisyphos Club‬‬ ‫מועדון שממוקם בקומפלקס די גדול‬ ‫עם חצר‪ ,‬ונראה קצת כמו דיסנילנד‬ ‫מעוות‪ .‬הקהל מאוד חברותי‪ ,‬המוזיקה‬ ‫בעיקר אלקטרונית‪ ,‬והמסיבות‬ ‫נמשכות שלושה ימים‪ .‬בחורף לא‬ ‫כל כך משנה מתי מגיעים‪ ,‬בקיץ‬ ‫יש לפעמים מסיבות בריכה ומומלץ‬ ‫להגיע בראשון אחר הצהריים‪ .‬המועדון‬ ‫נמצא בין פרידריכסהיין לליכטנברג‪,‬‬ ‫וכדי להגיע אליו עם תחבורה ציבורית‬ ‫צריך לנסוע לתחנת אוסטקרויץ‬ ‫ומשם ללכת ברגל כעשרים דקות‬ ‫(שני ק”מ)‪ ,‬או לתפוס שאטל מטעם‬ ‫המועדון שאוסף מהתחנה‪.‬‬ ‫‪Hauptstraße 15 10317 Berlin‬‬ ‫‪sisyphos-berlin.net‬‬ ‫‪About Blank Club‬‬ ‫כמעט בצמוד לתחנת אוסטקרויץ‪,‬‬ ‫מועדון המורכב משני חללים וחצר‬ ‫גדולה ומגניבה‪ ,‬שבקיץ כמו בסיזיפוס‬ ‫נערכות גם בה מסיבות‪ .‬יש שם גם‬ ‫ערבי דראם אנד בייס ‪ -‬כדאי להתעדכן‬ ‫באתר‪ .‬בשני המועדונים‪ ,‬כנהוג בברלין‪,‬‬ ‫יש סלקציה בכניסה‪ ,‬מה שאומר שאם‬ ‫אתם לא ברשימת המוזמנים אתם‬ ‫תלויים במצב הרוח של הדורמן‪.‬‬ ‫‪Markgrafendamm 24‬‬ ‫‪10245 Berlin‬‬ ‫‪aboutparty.net‬‬ ‫ההמלצות של דניאלה הורבין‬ ‫בת ‪ ,40‬נולדה בברלין‪ ,‬גדלה במינכן ובישראל‪.‬‬ ‫חזרה לברלין לפני שנה וקצת‪ ,‬וכיום מתגוררת‬ ‫בוודינג‪ .‬אמנית‪ ,‬משתמשת בעיקר בצילום‪ .‬עוסקת‬ ‫בנושא השייכות בכלל‪ ,‬וביחסי הזהות האישית‬ ‫הישראלית‪-‬גרמנית בפרט‪ .‬לאחרונה החלה‬ ‫לעשות גם מוזיקה אלקטרונית מינימליסטית‪,‬‬ ‫אמביינט‪ ,‬המנסה לבחון כמה השמיעה של המאזינים‬ ‫יכולה לספוג מלופ אחד וממעט אינפורמציה‪.‬‬ ‫‪Café Hubert‬‬ ‫בית קפה ממש קרוב‬ ‫לבית שלי שהפך די מהר‬ ‫למקום המועדף עלי באיזור‪.‬‬ ‫אפשר להגיד שמדובר באי‬ ‫היפסטרי בשכונת וודינג‪ ,‬בין‬ ‫מאפייה טורקית לפאבים‬ ‫גרמניים מסורתיים‪ .‬יש להם‬ ‫עוגות ביתיות טובות‪ ,‬יינות‬ ‫מצוינים וארוחות בוקר‪.‬‬ ‫אפשר לשבת בפנים או‬ ‫בחוץ‪ ,‬בקיץ איזור הישיבה‬ ‫בחוץ פעיל מאוד ולפעמים‬ ‫יש גם הופעות‪.‬‬ ‫‪Tegeler Str. 29a‬‬ ‫‪13353 Berlin‬‬ ‫‪cafe-hubert.com‬‬ ‫‪Plötzensee‬‬ ‫גיליתי את האגם הזה‬ ‫בעקבות המלצה של‬ ‫חברים מקומיים‪ .‬פיסת טבע‬ ‫מדהימה באמצע העיר‪,‬‬ ‫מקום לבריאות הגוף והנפש‪.‬‬ ‫מקסים בעיקר בקיץ כמובן‪,‬‬ ‫יש חוף רחצה מוסדר‬ ‫בתשלום וגם חוף נודיסטים‪.‬‬ ‫באתר של החוף המוסדר‬ ‫מפורטות אפשרויות הגעה‬ ‫בתחבורה ציבורית‪.‬‬ ‫‪strandbad-ploetzensee.de‬‬ ‫‪27‬‬ ‫שפיצפלאץ‬ ‫רויטל סקלי‬ ‫ניקוד‪ :‬אריאל מואטי‬ ‫ָׁשלֹום יְ ָל ִדים יְ ָק ִרים‪,‬‬ ‫ַאחרֹונָ ה ִה ְתּגַ ְלּגְ ָלה ְליָ ַדי ַּכ ָּת ָבה יְ ָׁשנָ ה ַעל ִמ ְׁש ָּפ ָחה יִ ְׂש ְר ֵא ִלית‬ ‫ָל ֲ‬ ‫ֹלׁשת‬ ‫יצים נָ ְסעּו ִעם ְׁש ֶ‬ ‫ַאּמ ִ‬ ‫הֹורים ָה ִ‬ ‫ֶׁשּיָ ְצָאה ְל ַמ ָּסע ֶׁשל ָׁשנָ ה‪ַ .‬ה ִ‬ ‫יּפינִ ים‪ְ ,‬ל ַּתאיְ ַלנְ ד‬ ‫יל ִ‬ ‫עֹולם‪ֵ .‬הם ִהּגִ יעּו ְלהֹּדּו‪ַ ,‬ל ִפ ִ‬ ‫יהם ְל ַטּיֵ ל ָּב ָ‬ ‫יַ ְל ֵד ֶ‬ ‫יפי‪,‬‬ ‫ּולעֹוד ְמ ִדינֹות ְמ ַענְ יְ נֹות וְ ׁשֹונֹות‪ַ .‬מ ָּסע ָּכזֶ ה נִ ְר ֶאה ִלי ְמאֹד ֵּכ ִ‬ ‫ְ‬ ‫יתי ְׂש ֵמ ָחה ִלנְ ס ַֹע ּגַ ם ְּכיַ ְל ָּדה וְ גַ ם ְּכ ִא ָּמא‪.‬‬ ‫ַאתּגֵ ר‪ָ .‬היִ ִ‬ ‫ְמיֻ ָחד וְ גַ ם ְמ ְ‬ ‫יתם ְׂש ֵמ ִחים ָל ֵצאת ְל ַמ ָּסע ִמ ְׁש ַּפ ְח ִּתי? ְלגַ ּלֹות‬ ‫ַמה ַּד ְע ְּת ֶכם? ֱהיִ ֶ‬ ‫ְמקֹומֹות ֲח ָד ִׁשים‪ְ ,‬ל ַה ִּכיר ַּת ְר ֻּבּיֹות ׁשֹונֹות ִמ ֶּׁש ָּל ֶכם? ְּב ֶע ֶצם‪,‬‬ ‫יתם ֶאת זֶ ה? ְּב ָכל ִמ ְק ֶרה‪,‬‬ ‫אּולי ְּכ ָבר ֲע ִׂש ֶ‬ ‫ַאּתם ָּכאן ְּב ֶּב ְר ִלין‪ַ ,‬‬ ‫ִאם ֶ‬ ‫רֹובה‬ ‫רֹובה‪ַּ ,‬ב ְּׁשכּונָ ה ַה ְּק ָ‬ ‫ֶא ְפ ָׁשר ָל ֵצאת ְל ַמ ָּסע ּגַ ם ָּב ִעיר ַה ְּק ָ‬ ‫טֹוריָ ה ּת ֲֹעדּו ַמ ָּסעֹות‬ ‫יס ְ‬ ‫ וַ ֲא ִפּלּו ַּב ֶח ֶדר ֶׁש ָּל ֶכם‪ְּ .‬ב ַמ ֲה ַלְך ַה ִה ְ‬‫יסאּוס ִמ ְּטרֹויָ ה‬ ‫אֹוד ֵ‬ ‫ׁשּובים ְּכמֹו ַמ ָּסעֹו ָהָארְֹך ֶׁשל ַה ֶּמ ֶלְך ִ‬ ‫ֲח ִ‬ ‫קֹולֹומּבּוס ֶׁשּגִ ָּלה‬ ‫ְ‬ ‫טֹופר‬ ‫יס ֶ‬ ‫ית ָקה‪ַ ,‬ה ַּמ ָּסע ֶׁשל ְּכ ִר ְ‬ ‫ְל ֵביתֹו ֶׁש ָּב ִאי ִא ָ‬ ‫ֲא ָרצֹות ֲח ָדׁשֹות‪ ,‬וְ עֹוד ַר ִּבים ֲא ֵח ִרים‪ֲ .‬א ָבל יֵ ׁש עֹוד ָהמֹון סּוגִ ים‬ ‫צֹול ִלים ֶאל‬ ‫ֶׁשל ַמ ָּסעֹות‪ַ :‬מ ָּסעֹות ִרגְ ִׁשּיִ ים‪ֶׁ ,‬ש ָּב ֶהם ֲאנַ ְחנּו ְ‬ ‫ּומ ַח ְּפ ִׂשים ְּתׁשּובֹות ַל ְּׁש ֵאלֹות ֶׁש ְּמ ַענְ יְ נֹות‬ ‫ימי ֶׁש ָּלנּו ְ‬ ‫עֹולם ַה ְּפנִ ִ‬ ‫ָה ָ‬ ‫סּומים‪ְ ,‬ל ָמ ָׁשל‬ ‫ּוק ִ‬ ‫עֹולמֹות ֲא ֵח ִרים ְ‬ ‫אֹותנּו; אֹו ַמ ָּסעֹות ַּב ִּד ְמיֹון ְל ָ‬ ‫ָ‬ ‫צֹופים ִּב ְס ָר ִטים‪.‬‬ ‫קֹור ִאים ְס ָפ ִרים אֹו ִ‬ ‫ְּכ ֶׁש ֲאנַ ְחנּו ְ‬ ‫עֹוס ִקים ְּב ַמ ָּסעֹות ִמּסּוגִ ים‬ ‫אֹוה ֶבת ִּב ְמיֻ ָחד ְ‬ ‫ַּכ ָּמה ְס ָר ִטים ֶׁש ֲאנִ י ֶ‬ ‫“ּב ֲחזָ ָרה ֶל ָע ִתיד” ְמ ָת ֲא ִרים ֶאת ָה ָרצֹון ֶׁש ָּלנּו ִלנְ ס ַֹע‬ ‫ׁשֹונִ ים‪ִ .‬ס ְר ֵטי ַ‬ ‫ּומה ִּי ְהיֶ ה ֶּב ָע ִתיד; ִס ְד ַרת ַה ְּס ָר ִטים‬ ‫ַּבּזְ ַמן‪ְ ,‬לגַ ּלֹות ֶמה ָהיָ ה ֶּב ָע ָבר ַ‬ ‫חֹוקים‪ׁ ,‬שֹונִ ים‬ ‫עֹולמֹות ְר ִ‬ ‫ּכֹוכ ִבים” ְמ ָת ֶא ֶרת ַמ ָּסעֹות ְל ָ‬ ‫“מ ָּסע ֵּבין ָ‬ ‫ַ‬ ‫ּומ ֻׁשּנִ ים‪ .‬וְ ֵא ֶּלה ַרק ְׁש ֵּתי ֻּדגְ ָמאֹות ִמּתֹוְך ַרּבֹות‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫ֵּת ָהנּו ֵמ ַה ַּמ ָּסעֹות ֶׁשעֹוד ְמ ַח ִּכים ָל ֶכם‪ ,‬וְ ַאל ְּתוַ ְּתרּו ַאף ַּפ ַעם ַעל‬ ‫ִהזְ ַּד ְּמנּות ְלגַ ּלֹות ַמ ֶּׁשהּו ָח ָדׁש ַעל ַע ְצ ְמ ֶכם וְ ַעל ֲא ֵח ִרים‪.‬‬ ‫ֶׁש ָּל ֶכם‪,‬‬ ‫יטל ֶס ֶק ִלי‬ ‫ְרוִ ַ‬ ‫קּומזִ יץ ‪ַ -‬ה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ַהּיִ ְׂש ְר ֵא ִלית ְּב ֶּב ְר ִלין‬ ‫ְמנַ ֶה ֶלת ֲע ֻמ ַּתת ְ‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כשיוצאים למסע צריך לעתים קרובות לפתור חידות שצצות בדרך‪.‬‬ ‫נסו להשיב על השאלות הבאות‪ ,‬ואל תדאגו‪ :‬אם אתם לא יודעים את‬ ‫התשובה‪ ,‬תמיד אפשר לנחש או לבקש עזרה מההורים‪.‬‬ ‫✴ ✴ ִּפ ְתּגָ ם ִסינִ י ַע ִּתיק ְמגַ ֶּלה ָלנּו‪ֶׁ ,‬שּגַ ם ַמ ָּסע ָארְֹך ְמאֹד ַמ ְת ִחיל ְּב‪...‬‬ ‫יֹותר‬ ‫עֹור ֶכת ֶאת ַה ַּמ ָּסעֹות ָה ֲא ֻר ִּכים ְּב ֵ‬ ‫בּוצת ַחּיֹות ֶ‬ ‫✴ ✴ ֵאיזֹו ְק ַ‬ ‫הֹולכֹות ְּב ֶרגֶ ל)‬ ‫(ר ֶמז‪ֵ :‬הן ֹלא ְ‬ ‫ַּב ֶּט ַבע? ֶ‬ ‫(ר ֶמז‪ִׂ :‬שימּו‬ ‫✴ ✴ ֵאיזֶ ה ֵמ ַה ִּבּטּויִ ים ַה ָּב ִאים ֵאינֹו ַקּיָ ם ְּב ִע ְב ִרית? ֶ‬ ‫אֹותּיֹות) ַמ ָּסע ׁש ָֹר ִׁשים ‪ַ /‬מ ָּסע ַּבּזְ ַמן ‪ַ /‬מ ָּסע ָּכ ֵבד ‪ַ /‬מ ָּסע‬ ‫ֵלב ָל ִ‬ ‫ֵמ ֵע ֶבר ְליָ ם‬ ‫ָאדם ָל ִראׁשֹונָ ה ַעל ַהּיָ ֵר ַח?‬ ‫✴ ✴ ְּב ֵאיזֹו ָׁשנָ ה נַ ַחת ָה ָ‬ ‫עֹובר ַהּגִ ּבֹור ַמ ָּסע‬ ‫✴ ✴ ְּב ִס ְפרֹו ַה ְּמ ֻפ ְר ָסם ֶׁשל ז’ּול וֶ ְרן‪ְּ ,‬ב ַכ ָּמה יָ ִמים ֵ‬ ‫(ר ֶמז‪ִ :‬מ ְס ָּפר ַהּיָ ִמים הּוא ֵח ֶלק ִמ ֵּׁשם ַה ֵּס ֶפר)‬ ‫עֹולם? ֶ‬ ‫ִמ ָּס ִביב ָל ָ‬ ‫“ׁש ִביל יִ ְׂש ָר ֵאל”‪ַ ,‬הּנִ ְמ ָׁשְך ְלא ֶֹרְך ָּכל ְמ ִדינַ ת‬ ‫ָארּכֹו ֶׁשל ְ‬ ‫✴ ✴ ָמה ְ‬ ‫יִ ְׂש ָר ֵאל?‬ ‫ָאדם ָה ִראׁשֹון ֶׁש ִה ִּקיף ֵאת‬ ‫פֹוסט ָל ָ‬ ‫✴ ✴ ִּב ְׁשנַ ת ‪ָ ,2002‬היָ ה ְס ִטיב ֶ‬ ‫ּפֹור ַח‪ַּ .‬כ ָּמה זְ ַמן נִ ְד ָרׁש לֹו‬ ‫יסת סֹולֹו ְּב ַכּדּור ֵ‬ ‫ָארץ ְּב ִט ַ‬ ‫ַּכּדּור ָה ֶ‬ ‫ְל ַד ְע ְּת ֶכם?‬ ‫ר ִֹוצים ִל ְבּדֹק ִאם ֲענִ ֶיתם נָ כֹון? ַה ִּפ ְתרֹון מ ִֹופ ַיע ָּב ֲא ָתר ֶׁש ָּלנּו‪:‬‬ ‫‪spitzmag.de/spitzplatz-pitron‬‬ ‫ִצּיּור ֶׁשל נ ַֹועם קּונְ ַמן‪ֵּ ,‬בן ‪ֶׁ ,10‬שּל ֵֹומד ְּב ִכ ָּתה ה’ ְוא ֵֹוהב‬ ‫ְל ַצּיֵר‪ִּ ,‬ב ְיטּב ְֹוק ִסינְ ג (י ְִצ ַירת ֶק ֶצב ּומּוזִ ָיקה ְּב ָח ָלל ַה ֶּפה)‬ ‫ּאּוטנִ ים)‪.‬‬ ‫(ּב ִע ָּקר א ַֹורנְ ְג ָ‬ ‫ְוק ִֹופים ְ‬ ‫ַארנֶ ֶבת‬ ‫ַעל זְ נָ ָבּה ֶׁשל ְ‬ ‫ַאחת ֵמ ִא ָּתנּו ִמ ְת ַח ֵּׁשק ִל ְפ ָע ִמים ָל ֵצאת ְל ַמ ָּסע אֹו‬ ‫ְל ָכל ֶא ָחד וְ ַ‬ ‫ּיֹומיֹום‪ִ ,‬ל ְראֹות ַמ ְראֹות ֲח ָד ִׁשים‬ ‫ירת ַה ְ‬ ‫ִטּיּול‪ְ ,‬ל ַׁשּנֹות ֶאת ֲאוִ ַ‬ ‫ּול ָׂשם ָּכְך‬ ‫רֹוצה ְּב ָכְך‪ְ .‬‬ ‫וְ ַל ְחוֹות ֲחוָ יֹות ְמיֻ ָחדֹות‪ּ .‬גַ ם ַהּיֶ ֶלד ֶׁש ְּב ִס ְפ ֵרנּו ֶ‬ ‫ַארנֶ ֶבת! ַאְך ֵאין‬ ‫ַארנֶ ֶבת‪ֵּ .‬כן‪ְ ,‬‬ ‫הּוא זָ קּוק ְל ֻׁש ָּת ָפה ֹלא ִׁשגְ ָר ִתית ‪ְ -‬‬ ‫ּתּוכל‬ ‫ירה‪ֶׁ ,‬ש ַ‬ ‫ּומ ִה ָ‬ ‫ַארנֶ ֶבת ַמ ָּסעֹות ְמיֻ ֶח ֶדת ְ‬ ‫ילה‪ֶ ,‬א ָּלא ְ‬ ‫ַארנֶ ֶבת ְרגִ ָ‬ ‫זֹו ְ‬ ‫יּוכלּו ָלעּוף‬ ‫ְל ַה ְר ִּכיב אֹותֹו ַעל זְ נָ ָבּה ַה ָּל ָבן וְ ַה ַּפ ְרוָ ִתי‪ ,‬וְ יַ ַחד ֵהם ְ‬ ‫ַמ ְע ָלה ַל ְּׁש ָח ִקים‪ָ ,‬ל ֵצאת ְל ַמ ָּסעֹות ֻמ ְפ ָל ִאים ַּב ֲא ָרצֹות ְרחֹוקֹות‪,‬‬ ‫יבים‪ ,‬וְ ִל ְפּגֹׁש ַחּיֹות וַ ֲאנָ ִׁשים ֲח ָד ִׁשים‪.‬‬ ‫ּומ ְר ִה ִ‬ ‫סּומים ַ‬ ‫נֹופים ְק ִ‬ ‫ְל ִ‬ ‫יעה אֹותֹו וְ ֶאת‬ ‫יֹוׁשב ָּבאֹוטֹו ַּבּזְ ַמן ֶׁש ִאּמֹו ַמ ִּס ָ‬ ‫ַהּיֶ ֶלד ְמ ֻצ ָּיר ְּכ ֶׁשהּוא ֵ‬ ‫ּומ ַה ְר ֵהר ְל ַע ְצמֹו‪:‬‬ ‫חּוצה ֵמ ַה ַחּלֹון ְ‬ ‫ֲאחֹותֹו ַל ַּגן‪ ,‬הּוא ַמ ִּביט ַה ָ‬ ‫“אנִ י ֵּבן ָח ֵמׁש וָ ֵח ִצי ַע ְכ ָׁשו ‪ /‬וְ נָ ַס ְע ִּתי ָּבאֹוטֹו וְ גַ ם ַר ֶּכ ֶבת ‪/‬‬ ‫ֲ‬ ‫ַארנֶ ֶבת”‬ ‫עֹולם ֹלא יָ כ ְֹל ִּתי ִל ְר ַּכב ‪ָּ /‬פׁשּוט ַעל זְ נָ ָבּה ֶׁשל ְ‬ ‫ֲא ָבל ֵמ ָ‬ ‫רֹומזֶ ת ַה ְּמ ַח ֵּב ֵרת ִּכי ַהּיֶ ֶלד‬ ‫ְׁשמֹו ֶׁשל ַהּיֶ ֶלד ֵאינֹו ֻמזְ ָּכר ַּב ִּסּפּור‪ָּ .‬כְך ֶ‬ ‫נֹוהגִ ים‬ ‫ּקֹור ִאים‪ֲ ,‬א ֶׁשר ֲ‬ ‫ַהּזֶ ה הּוא ְל ַמ ֲע ֶׂשה ָּכל ֶא ָחד ֵמ ִא ָּתנּו ַה ְ‬ ‫חֹוקים‪.‬‬ ‫לְהַפְלִיג ִמ ֵּדי ַּפ ַעם ַעל ַּכנְ ֵפי ַה ִּד ְמיֹון ֶׁש ָּלנּו ִל ְמחֹוזֹות ְר ִ‬ ‫ׁשֹוא ִלים? ְּכ ֵדי‬ ‫ַאּתם ֲ‬ ‫ַארנֶ ֶבת ַה ְּמיֻ ֶח ֶדת ָהזֹו‪ֶ ,‬‬ ‫יכן יִ ְמ ָצא ֶאת ָה ְ‬ ‫וְ ֵה ָ‬ ‫ְלגַ ּלֹות ִּת ְצ ָט ְרכּו ִל ְקרֹא ֶאת ַה ֵּס ֶפר‪.‬‬ ‫ׁשֹור ֶרת יִ ְׂש ְר ֵא ִלית ְמאֹד‬ ‫ַה ֵּס ֶפר ְמ ֻב ָּסס ַעל ִׁשיר יְ ָל ִדים ֶׁשל ְמ ֶ‬ ‫ּדֹודה ֶׁשל‬ ‫יקֹוביץ‪ִׁ .‬ש ְמ ִרית‪ַ ,‬ה ָ‬ ‫הּובּה ְּב ֵׁשם ַּד ְליָ ה ָר ִב ִ‬ ‫דּועה וַ ֲא ָ‬ ‫יְ ַ‬ ‫ימים ֶׁש ַּב ֵּס ֶפר‪,‬‬ ‫ּיּורים ַה ַּמ ְק ִס ִ‬ ‫יְ ָל ַדי‪ ,‬יֹונָ ָתן וְ ָע ְפ ִרי‪ִ ,‬צּיְ ָרה ֶאת ָה ִא ִ‬ ‫ַאה ְבנּו ּבֹו ִמּיָ ד! הּוא ָע ִדין וְ נֹוגֵ ַע ַל ֵּלב‪,‬‬ ‫וְ ָכְך ִה ְתוַ ַּד ְענּו ֵא ָליו‪ִ .‬ה ְת ַ‬ ‫ּוב ַעל ֲחרּוזִ ים נִ ְפ ָל ִאים‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫רּוּבין ֶא ְל ָקנָ ִתי‬ ‫ד ִֹורית ִ‬ ‫ַארנֶ ֶבת‬ ‫ַעל זְ נָ ָבּה ֶׁשל ְ‬ ‫יקֹוביץ‬ ‫ֵמ ֵאת ַּד ְליָ ה ָר ִב ִ‬ ‫ּיּורים‪ִׁ :‬ש ְמ ִרית ֶא ְל ָקנָ ִתי‬ ‫ִא ִ‬ ‫עֹובד‪2012 ,‬‬ ‫הֹוצַאת ַעם ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ּמּודים‪ְ ,‬מנֻ ָּקד‬ ‫‪ַ 22‬ע ִ‬ ‫‪29‬‬ ‫החרשן‬ ‫‪ -‬תוכן שיווקי ‪-‬‬ ‫יואב ספיר‬ ‫צילום‪Auriocus :‬‬ ‫‪MILESTONE‬‬ ‫הבית שלכם בברלין‬ ‫חברת מיילסטון‪ ,‬שמשרדיה הראשיים בקודאם‪ ,‬מציעה מגוון נכסים במחירים אטרקטיביים ובתשואות‬ ‫משתלמות‪ .‬דירות אלטבאו ונויבאו‪ ,‬בנייני מגורים שלמים‪ ,‬נכסים מסחריים ברובעים שונים של ברלין ‪-‬‬ ‫הצוות הישראלי של מיילסטון יעניק לכם ליווי אישי צמוד בדרך להשקעת הנדל״ן המתאימה לכם בדיוק‬ ‫במראה מצודד‬ ‫בהתחשב בהפצצות הכבדות שהיו מנת חלקה של ברלין במאה העשרים‪ ,‬אין פלא שיש בה‬ ‫יחסית מעט מבנים מרשימים מן העבר‪ .‬מצודת שפנדאו היא דוגמא חריגה שהשתמרה ללא פגע‬ ‫ברלין היא עיר מודרנית בעיקרה‪ ,‬שלא‬ ‫שיחקה תפקיד חשוב במיוחד בהיסטוריה‬ ‫הגרמנית לפני המאה ה‪ .19-‬בהתחשב‬ ‫בהפצצות הכבדות שהיו מנת חלקה לפני‬ ‫שבעה עשורים‪ ,‬מובן מדוע מועטים בה ביותר‬ ‫המבנים המרשימים מן העבר‪ .‬אחד החריגים‬ ‫הוא המצודה בשפנדאו‪ ,‬עיר נפרדת למעשה‪,‬‬ ‫שצורפה לברלין רבתי ב‪ .1920-‬אמנם היום‬ ‫אין שפנדאו אלא מעין ספיח לברלין ורוב‬ ‫האנשים קושרים את שמה עם הלהקה‬ ‫הבריטית שפנדאו בלט‪ ,‬אך קיומה המרשים‬ ‫של המצודה מעיד על תפקידה החשוב של‬ ‫העיר בעבר‪ ,‬שלמעשה האפילה על ברלין‬ ‫שכנתה מאות בשנים‪.‬‬ ‫ראשיתה של שפנדאו במאה השביעית‪ ,‬כאשר‬ ‫האיזור כולו היה מיושב בשבטים סלביים‪.‬‬ ‫רק במאה ה‪ 11-‬נכבשה בידי הנסיך הגרמני‬ ‫״אלברט הדוב״‪ ,‬שסיפורו ייקשר לימים גם‬ ‫לברלין‪ .‬באותה תקופה שימשה שפנדאו‬ ‫כמאחז קדמי של ההתנחלות הגרמנית‬ ‫ אם תרצו‪ ,‬היה זה הקצה המזרחי של‬‫גרמניה ההיולית באותם ימים‪ .‬זכר לגבולות‬ ‫המקוריים של הגרמנים נותר עד היום בשם‬ ‫האיזור ״מארק ברנדנבורג״‪ :‬מארק )‪(Mark‬‬ ‫הוא המונח לשטח ספר‪ ,‬גבול‪ .‬מכאן שם‬ ‫העיתון הנפוץ ‪,Märkische Allgemeine‬‬ ‫המאפייה ‪ Märkisches Landbrot‬וכו׳‪.‬‬ ‫כעיר גבול חשובה בין המרחב הגרמני למרחב‬ ‫הסלבי‪ ,‬משכה שפנדאו גם יהודים‪ .‬הקהילה‬ ‫‪30‬‬ ‫היהודית במקום‪ ,‬שהיתה החשובה ביותר‬ ‫באיזור‪ ,‬מתועדת החל מהמאה ה‪ .13-‬בניגוד‬ ‫לקהילה היהודית בברלין באותם ימים‪ ,‬פעלו‬ ‫בשפנדאו בית כנסת‪ ,‬מקווה טהרה ובית קברות‬ ‫יהודי‪ .‬היהודים הוסיפו לשגשג בעיר עד גירוש‬ ‫כל יהודי ברנדנבורג ב‪ ,1510-‬בעקבות עלילת‬ ‫דם‪ .‬רק ב‪ 1671-‬הותר ליהודים להתיישב שוב‬ ‫במחוז‪ ,‬אך מאז חוסה קהילת שפנדאו בצילם‬ ‫של יהודי ברלין ולא שבה מעולם לחשיבותה‬ ‫מקדם‪ .‬בית הקברות העתיק‪ ,‬שעמד כנראה‬ ‫באיזור רחוב ‪ Hasenmark‬דהיום‪ ,‬נהרס עם‬ ‫הגירוש‪ .‬כך גם בית הכנסת‪ ,‬שפעל ברחוב‬ ‫היהודים )‪ ,(Jüdenstraße‬שדווקא קיים עד‬ ‫היום בעיר העתיקה של שפנדאו‪.‬‬ ‫העדות המרכזית לתפקידה של שפנדאו‬ ‫באותם ימים היא המצודה שנבנתה במהלך‬ ‫המאות‪ .‬המתחם הקיים היום צפונית‪-‬‬ ‫מזרחית לעיר העתיקה נבנה במאה ה‪16-‬‬ ‫כמצודה צבאית‪ .‬קשה למצוא אתרים בברלין‬ ‫וסביבותיה שיוכלו להתחרות בחומות‬ ‫המרשימות המחברות את ארבעת המבצרים‬ ‫בקצות המצודה‪ .‬חדי עין ישימו לב לתכנון‬ ‫המוקפד‪ ,‬שאינו מאפשר לחיילי האויב‬ ‫למצוא מסתור בנקודה כלשהי לצד החומות‬ ‫המפותלות‪ .‬המצודה עצמה מוקפת‪ ,‬כראוי‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬בחפיר שאינו מאפשר גישה‬ ‫אלא דרך הגשר הייעודי והשמור היטב‪.‬‬ ‫אולם זמן קצר יחסית אחרי השלמת המצודה‪,‬‬ ‫היא כבר איבדה בהדרגה את משמעותה‬ ‫הצבאית‪ .‬עם התפתחות הטכנולוגיה הצבאית‬ ‫באירופה ושכלול השימוש באבק שריפה‪,‬‬ ‫בתותחים ובפגזים‪ ,‬תם זמנן של מצודות מעין‬ ‫זו‪ .‬בהמשך היא שימשה למטרות שונות‪ ,‬בהן‬ ‫בית כלא‪ ,‬אם כי בניגוד לדעה הרווחת‪ ,‬מעולם‬ ‫לא נכלאו בה פושעי המלחמה הנאציים‬ ‫רודולף הס ואלברט שפר (שהוחזקו בבניין‬ ‫אחר שאינו קיים עוד)‪.‬‬ ‫המצודה נפגעה בכמה קרבות‪ ,‬כך למשל‬ ‫בימי נפוליאון‪ ,‬אך שופצה לאחר מכן‪ .‬דווקא‬ ‫במלחמת העולם השנייה היא לא ניזוקה כלל‪,‬‬ ‫ומכאן חשיבותה ההיסטורית בימינו‪.‬‬ ‫מלבד העניין ההיסטורי‪ ,‬הארכיטקטוני‬ ‫והאמנותי‪-‬צילומי‪ ,‬מושכת המצודה מבקרים‬ ‫רבים לאירועים מיוחדים הנערכים בה‬ ‫מעת לעת‪ :‬אופרות לנוף החומות‪ ,‬מוזיקה‬ ‫קלאסית בחללי המצודה‪ ,‬שווקים ופסטיבלים‬ ‫בסגנון ימי הביניים ועוד‪ .‬רוב חללי המצודה‬ ‫משמשים כמוזיאון‪ ,‬המציג בין השאר את‬ ‫המצבות היהודיות העתיקות ביותר באיזור‪,‬‬ ‫שמקורן בבית הקברות היהודי של הקהילה‬ ‫המקורית מימי הביניים‪ .‬שאר החדרים‬ ‫משמשים למטרות ציבוריות שונות‪ :‬חללי‬ ‫סטודיו לאמנים‪ ,‬מסעדות ואולמות אירועים‬ ‫לאלו שחשקה נפשם להתחתן בסגנון אבירי‪.‬‬ ‫‪zitadelle-spandau.de‬‬ ‫יואב ספיר חורש את ברלין גם להנאתו וגם‬ ‫כמדריך טיולים‪[email protected] :‬‬ ‫יש סיבה טובה לכך שהתקשורת הישראלית‬ ‫לא מפסיקה להתעסק ביוקר המחיה בארץ‬ ‫ובזליגת המוחות מהחברה הישראלית‪ .‬יש גם‬ ‫סיבה טובה לכך שברלין הפכה להיות סמל‬ ‫מרכזי לעיסוק הזה‪.‬‬ ‫ברלין‪ ,‬שהופכת במהירות לבירה הבלתי רשמית‬ ‫של האיחוד האירופי‪ ,‬מציעה את הטוב מכל‬ ‫העולמות‪ :‬מצד אחד השקעות ממשלתיות‬ ‫אדירות בפיתוח פרויקטים ציבוריים ובתשתיות‬ ‫לצד איכות חיים גבוהה‪ ,‬ומצד שני עלויות‬ ‫מחייה נגישות גם לצעירים ולמשפחות שבונות‬ ‫את עתידן‪.‬‬ ‫אותו שילוב מנצח שמושך צעירים מכל העולם‬ ‫לחיות בעיר‪ ,‬הוא גם זה שהופך אותה ליעד‬ ‫נדל״ני אטרקטיבי‪ .‬לכן אין זה מפתיע‪ ,‬שגם‬ ‫תושבים מקומיים וגם זרים שוקלים במוקדם או‬ ‫במאוחר לרכוש בברלין נדל״ן‪ ,‬בין אם לשימוש‬ ‫עצמי ובין אם לצורך השקעה‪.‬‬ ‫הביקוש לרכישת דירות ונכסים בעיר נמצא‬ ‫במגמת עלייה מתמדת‪ .‬מחירי הנדל”ן‪ ,‬הנמוכים‬ ‫עדיין באופן משמעותי ממחירי הנדל״ן בערים‬ ‫מקבילות בגרמניה ובאירופה‪ ,‬עלו בשנים‬ ‫האחרונות ביותר מ‪ ,10% -‬והצפי לעתיד‪,‬‬ ‫על פי מומחים מקומיים‪ ,‬הוא המשך קצב‬ ‫עלייה דומה‪.‬‬ ‫מיילסטון מתאימה את אפיק ההשקעה‬ ‫הרלבנטי לכל סוג משקיע‪ ,‬החל מהון עצמי‬ ‫של ‪ 20‬אלף אירו‪ .‬ניתן לרכוש בעיר נכסים‬ ‫במחירים נמוכים יחסית‪ ,‬ולהשיג תשואות‬ ‫אטרקטיביות של ‪ ,4%-10%‬כאשר ככל‬ ‫שההכנסה מהשכירות הראשונית נמוכה יותר‪,‬‬ ‫כך הפוטנציאל העתידי גבוה יותר‪.‬‬ ‫בזכות הניסיון הרב של החברה בתחום השבחת‬ ‫נדל״ן‪ ,‬הכולל שיתוף פעולה עם ארכיטקטים‪,‬‬ ‫מוסדות פיננסיים‪ ,‬עורכי דין‪ ,‬נוטריונים‪ ,‬קבלנים‬ ‫וצוות יועצים מקצועי‪ ,‬מיילסטון מעניקה‬ ‫ללקוחותיה את כל הפתרונות הנדרשים בכל‬ ‫אחד מהשלבים להשקעה נבונה ולהשבחת‬ ‫ערך הנדל״ן‪.‬‬ ‫למיילסטון מגוון נכסים בכל הגדלים ומכל‬ ‫הסוגים בברלין ‪ -‬דירות אלטבאו ונויבאו‪ ,‬בנייני‬ ‫מגורים שלמים ונכסים מסחריים‪ ,‬המציעים‬ ‫מגוון רחב של תשואות מיידיות ופוטנציאל‬ ‫תשואה עתידי‪.‬‬ ‫היתרון היחסי של מיילסטון הוא האופי‬ ‫הבינלאומי של החברה‪ .‬מאמץ רב הושקע‬ ‫בגיבוש צוות בינלאומי שיספק ללקוחות ייעוץ‪,‬‬ ‫תמיכה וליווי לאורך כל תהליך ההשקעה בשפות‬ ‫הבאות‪ :‬אנגלית‪ ,‬גרמנית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬רוסית‪,‬‬ ‫צרפתית‪ ,‬טורקית‪ ,‬ערבית‪ ,‬סינית מנדרינית‪,‬‬ ‫סינית קנטונזית‪ ,‬נורווגית ‪ -‬וכמובן עברית‪.‬‬ ‫דגש מיוחד ניתן לצוות הישראלי‪ ,‬המציע‬ ‫לכם ליווי אישי צמוד בדרך להשקעת הנדל״ן‬ ‫המתאימה בדיוק לצרכים שלכם‪.‬‬ ‫הצוות הישראלי של מיילסטון לשירותכם‬ ‫ּבלומה‬ ‫ֵ‬ ‫דניאל‬ ‫עוזר מנכ״ל‬ ‫דן דייפט‬ ‫מנהל מכירות‬ ‫עמוס רוזדיאל‬ ‫איש מכירות‬ ‫בעל רקע עשיר‬ ‫בתחום התיירות‬ ‫בברלין‬ ‫תומר פרידלר‬ ‫אחראי על שיווק‬ ‫החברה ונכסיה‬ ‫במדיה‬ ‫שי משעלי‬ ‫אדריכל‪ .‬מסיים‬ ‫תואר שני ב‪-‬‬ ‫‪FH Potsdam‬‬ ‫מישל שקד‬ ‫עיצוב פנים‬ ‫מורן ֵּבק‬ ‫סיוע בקבלת‬ ‫מימון‪ ,‬ניהול‬ ‫הנכסים‬ ‫‪MILESTONE INVESTMENT GROUP GmbH Kurfürstendamm 207/208 6. OG 10719 Berlin Germany‬‬ ‫‪Tel: +49 30 88 716 33-33 Fax: +49 30 88 716 33-45 Email: [email protected] I www.milestone-group.eu‬‬ ‫שפיץ‬ ‫השער שלכם לקהילה הישראלית בברלין‬ [email protected] :‫לרכישת מודעות ולשיתופי פעולה צרו קשר‬ Dein Tor zur israelischen Gemeinschaft in Berlin Für Anzeigen und Kooperationen stehen wir gerne unter [email protected] zur Verfügung 31 '‫פרטים בעמ‬ www.milestone-group.eu I +49 30 88 716 33 33