אוקטובר-נובמבר | 2013כסלו תשע"ד | גיליון 7 קלף מנצח(ת) איך הפכה אנגלה מרקל מאדם לתופעה ,למה הבחירות האלה לא היו משעממות כמו שנדמה לכם ,ומה צפוי להשתנות בקדנציה השלישית של המנהיגה הבלתי מעורערת של אירופה תוכן העניינים שפיץ אוקטובר-נובמבר | 2013כסלו תשע"ד | גיליון 7 קוראות וקוראים יקרים, אז לאיזו גישה אתם משתייכים? האם צרכתם בשקיקה את הררי המילים והתמונות שנכתבו ושודרו על ישראלים בברלין בתקופה האחרונה, או שהתעלמתם במופגן ותהיתם איך כל זה קשור אליכם? התעצבנתם והגבתם -בלב ,בפייסבוק או בראיון בלעדי ,או שמשכתם בכתפכם ונשפתם בביטול? או שאולי ,כמוני ,התחלתם מעמדת סקרנות מסוימת ובהפתעה מכך שנושא די שולי ואזוטרי ביומיום הפך לסופה תקשורתית ,אבל אחרי זמן קצר למדי ,כשהבנתם שאתם קוראים שוב ושוב את אותן קלישאות צפויות ומשעממות ,את אותו סיפור בגרסאות לכאורה שונות ,את אותה דיכוטומיה בנאלית של "בעד" או "נגד" -איבדתם עניין ,פשוט נמאס ודי? אולי הבנתם גם אתם פתאום ,שבעצם הדיון הזה לא באמת קשור אלינו .ברלין היא ה ,ZOO-ואנחנו הכלוב האטרקטיבי של השימפנזים .התיירים שבאים להשקיף עלינו מתחלקים ,מבחינה תקשורתית, לשתי קבוצות :אלה שהיו מתים להיות שימפנזים, כי החיים של שימפנזים הרי כל כך פשוטים ונחמדים, כל היום הם רק משחקים ואוכלים בננות!; ואלה שאמנם נהנים להתבונן קצת בתעלולים ,בעיקר של הקטנים החמודים ,שכל הזמן קופצים ,מציקים לזקן השבט ונהנים ממצלמות התיירים ,אבל עוד יותר הם נהנים מכך שהמבט על השימפנזים מזכיר להם כמה טוב שהם לא ,וכמה הם אוהבים את עצמם בדיוק כמו שהם. במידה רבה ,מבחינת התקשורת -הישראלית ,אבל גם המקומית והבינלאומית " -ישראלים בברלין" זה סמל ,אייקון שמעוצב בהתאם למטרה והצורך של האייטם ,ולא קהילה של אנשים עם התלבטויות, מורכבויות ,ניואנסים ,וכל הפרטים המיותרים האלה שהופכים את החיים של כל אחד ואחת -בברלין ,בתל אביב ,או בכל מקום אחר -לפאזל מרובה חלקים. כל זה מובן לגמרי ,ובסדר ,ואולי אפילו נחוץ -סמלים ואייקונים הם חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי .אבל אותנו ,שלא מסתכלים על הדימוי מבחוץ אלא חיים בתוך הקרביים המפותלים שלו ,זה לא חייב לעניין. וכל ההקדמה הזאת כדי להסביר למה ,בניגוד לאינסטינקטים העיתונאיים-חדשותיים שלי ,הגיליון שלפניכם כמעט ולא עוסק במהומה שהתפתחה. למעט השיחה בין יונתן להאנו ,שעלולה היתה להפוך לאסקפיסטית עד בלתי-רלוונטית אלמלא עסקה גם בכך ,הגיליון מנסה ,כרגיל ,להתמקד דווקא ברזולוציות ובזוויות שפחות מגיעים אליהן בתקשורת המרכזית. כך ,למשל ,עידו פורת ואנוכי נפגשנו עם העורך הפוליטי של הטאגסשפיגל כדי להביא בפניכם ניתוח וסיכום של הבחירות והשלכותיהן; אילן גורן כותב באופן סוחף ומשעשע על השתלשלות העניינים שהובילה ליציאת ספרו הראשון ,בגרמנית ,ממש בימים אלה; תומר דותן מביא ראיון מרתק עם המתרגם גדי גולדברג ,שמבהיר בין השאר שוב עד כמה שפה היא משמעותית ומהותית להבנה וללמידה של תרבות; דניאלה הורבין מספקת הצצה לסצנת המוזיקה האלקטרונית בעיר ,שעשויה לעניין גם את מי שלא יודעים להבדיל בין דיפ-האוס לטכנו; יוצר הבמה ניר דה וולף ,שהשיק מופע חדש במקביל בת"א ובברלין ,מתראיין ליואב ספיר במדור "ארזת לבד?"; ואנחנו גם פוזלים טיפה מזרחה הפעם, עם שתי כתבות מפולין .יש כמובן גם את מדור הקולנוע ,המלצות שוטטות ,קולטורה ואירועים, עמוד מנוקד לילדים ועוד. לפני סיום חשוב לי לשתף אתכם בכך שמבחינה כלכלית המגזין הוא עדיין אתגר לא פשוט .הקהילה העסקית הישראלית בברלין עדיין אינה גדולה מספיק (כמו בלונדון למשל) ,כדי שיהיו מספיק מודעות; וכמו שכתבתי לכם בעבר ,מערך הפצה בתשלום יהפוך את כל העניין ליקר ומסובך מדי. לכן ,אם אתם רואים חשיבות בהמשך המגזין ,נשמח אם תשלמו עבורו כפי רצונכם ויכולתכם (פרטים נוספים באתר שלנו או במייל). תודה מראש וקריאה מהנה! 10 26 21 -DU 04שיח קצת קשה לברוח מקלישאות כשהן ניטחות מכל עבר 06פעם שלישית אנגלה מה שאתם צריכים לדעת על הבחירות והקואליציה שבדרך טל אלון ועידו פורת 09מעוררת השראה נחשו איזו עיר נבחרה כלוקיישן המושלם לעיסוק בחדשנות רוני שני 10שליחנו למאוור פארק כבר לא המותק של ערוץ ,10אבל מוציא ספר בגרמנית! אילן גורן 12מתווך תרבות ראיון עם המתרגם גדי גולדברג תומר דותן עורכת | Redakteurin טל אלון | Tal Alon עיצוב | Design מיכל בלום | Michal Blum איור השער | Titelbild מעין ענוים | Maayan Anavim הגהה | Schlussredaktion אריאל מואטי | Ariel Moatti פרסום | Anzeige רוני רוזנמן | Roni Rossenman יח"צ | PR Philipp Horrichs אחד חזר נלהב מקרקוב; השנייה התמקמה בפוזנן אלעד יעקובוביץ' ,לירון מילשטיין האנו-האוונשטיין פופל ויונתן ויצמן טל אלון מו”ל | Herausgeber Tal Alon, Spitz Magazin Liegnitzer Str. 19 10999 Berlin [email protected] www.spitzmag.com 030 20896796 18ספיישל פולין דפוס | Druck Digital Media Produktion, Berlin Prinzessinnenstraße 26 10969 Berlin * לקבלת המגזין עד הבית (בברלין) שלחו את פרטיכם ל[email protected] : 14בחורים אנלוגיים סצנת הלילה מעיניהם של הדיג'ייז דורון אייזנברג וניר איבניצקי דניאלה הורבין 16ארזת לבד? ניר דה וולף 10 ,שנים בברלין ,עונה על השאלון יואב ספיר 21 Zwei Leben הנציג הגרמני לאוסקר אפרת יהל 22הפינצטה | שוטטות דברים טובים שאולי עוד לא עשיתם בעיר מיקי ריס 25הפינצטה | קולטורה המלצות תרבותיות בלא יותר מ 10-אירו סיון בן ישי 26הפינצטה | ישראלים ושות' לראשונה בברלין :שבוע השפה העברית 29שפיצפלאץ מדור ילדים סתוי רויטל סקלי 30החרשן תחנות חייה הברלינאיות של נלי זקס יואב ספיר -DUשיח יונתן ויצמן והאנו האוונשטיין-פופל צילומים :יהודה סוויד האנו מופתע מכך שב 2013-פוליטיקאים ישראלים עוד משתמשים בשואה בהקשר להגירה מישראל .יונתן מנסה להסביר ,אבל די מהר השיחה גולשת למזג האוויר .ישראלי וגרמני בורחים מקלישאה -אבל הפעם היא משיגה אותם בכל זאת (טור מס' )3 יונתן :הייתי באנגליה למשך שבוע .אתה יודע מה הדבר הראשון ששמתי לב אליו כשחזרתי? הטינופת .הרחובות כאן ממש מלוכלכים. האנו :ביקרת באוקספורד ,לא? זו לא חוכמה להשוות בין אוקספורד לנויקלן. יונתן :נכון ,אבל נויקלן מטונפת אפילו ביחס לערים מטונפות אחרות .וזה גרם לי להבין שזה רק עניין של זמן עד שדוהה הברק של כל מקום שבו אני חי ,והפגמים נראים לעין. האנו :אני הייתי ברגנסבורג ,אצל אמא שלי .שם נקי להדהים ,אבל אמא שלי בכל זאת רוצה לעבור לברלין כשהיא תצא לפנסיה .משעמם לה. יונתן :היא תגור איתך? האנו :לא .כלומר ,אני אוהב אותה ,אבל אני מקווה שלא. יונתן :לטובתך או לטובתה? האנו :בכדי שאמשיך לאהוב אותה .אבל מי יודע אם היא באמת תעבור .הדברים משתנים מהר .אולי עד שהיא תעבור גם כאן כבר לא יהיה מעניין. יונתן :כל עוד אנשים חושבים שמעניין כאן ,אנשים מהגרים לכאן, וכל עוד אנשים מהגרים לכאן ,ממשיך להיות מעניין כאן .שמעת על המהומה בישראל בנוגע להגירה לברלין? האנו :שמעתי ששר האוצר שלכם התבטא בנושא ,ואפילו הזכיר את השואה .מוזר ,לא? יונתן :לא הייתי מצפה ממנו לפחות מזה .זה נושא חם כרגע בתקשורת הישראלית .עכשיו זה ברלין ,בשבוע הבא ידברו על משהו אחר. האנו :אתה בטוח? זה לא משום שמדובר דווקא על הגירה לגרמניה? יונתן :לדעתי לא .תסתכל בכתבות -יש בהן מעט תוכן והרבה ראיונות עם "ישראלי ממוצע בברלין" שמדבר על מחירי הבירה ועל מזג האוויר .במילים אחרות ,כלום. אבל אל תקרא את הטוקבקים ,לא אם אתה רוצה לשמור על גישה חיובית כלפי החיים. האנו :השיח על הגירה בישראל תמיד היה טעון ,אבל לא חשבתי שב 2013-פוליטיקאים 04 עוד יזכירו את השואה בהקשר להגירה. יונתן :כמובן שיזכירו .זה עדיין התעלול הרטורי החביב עליהם. תעלול רטורי מעצבן. האנו :מעצבן? דווקא נדמה היה לי שלרוב הישראלים שחיים כאן הדברים שהוא אמר לא מפריעים. יונתן :למה אתה חושב כך? אף אחד לא רוצה להיקרא בוגד ,גם לא במרומז. האנו :חשבתי שזה משום שהישראלים כאן מרגישים שזה כבר לא משנה מה שר האוצר בישראל יאמר לגביהם. יונתן :מחד ,אתה צודק .מה אכפת לנו מדבריו של מגיש חדשות לשעבר עם נטייה לפופוליזם זול? מאידך ,יש הרבה אנשים שמקשיבים לו ומסכימים עם המשתמע מדבריו. האנו :מה משתמע מדבריו? יונתן :שישראלי שלא גר בישראל אינו ישראלי, או שהוא פחות ישראלי. האנו :וזה לא נכון? מבחינה מעשית לפחות ,אתה משתתף פחות בחיים הישראליים. יונתן :זה שאיני מצביע בבחירות בישראל משום שאני כאן ,לא עושה אותי פחות ישראלי .אני רוצה להיות ישראלי לגמרי ,אבל לא לגור בישראל, לפחות לא כרגע .אני לא בטוח שזה אפשרי ,אבל אני מסרב לקבל את תכתיביהם של אחרים שמנסים לומר לי מה הזהות שלי. האנו :אישית ,אני רואה את ההגדרה הלאומית כדבר שולי בקביעת הזהות שלי .הגרמניות שלי לא נובעת רק מהאזרחות שלי ,אלא מהקשר שלי לתרבות ולמקום שממנו באתי. יונתן :כמובן! הדבר נכון גם לגביי ,זו בדיוק הנקודה. האנו :וכשמתרחקים מהמקום שממנו באת ,קל יותר להתעלם או לשכוח את מקורותיך. יונתן :אבל הם לא מפסיקים להיות חלק ממך .ולכן אני תמיד אהיה ישראלי ,ואתה תמיד גרמני. האנו :זו דווקא התפישה הישנה ,שלפיה אתה גרמני בכל אשר תפנה .השאלה החשובה באמת בגרמניה ,בייחוד בעידן שאחרי הנאציזם ,היא "מהו גרמני" .ברלין במיוחד מאתגרת את התשובות הישנות והלא רלוונטיות. יונתן :אני מאמין שגם לפיד חושב שהעובדה שאני חי בברלין לא הופכת אותי לפחות ישראלי .אם הייתי זוכה בפרס נובל הוא בוודאי היה מתעקש על כך שאני ישראלי .אני חושב שהוא כתב את שכתב משום שכעת ,לאחר שנבחר ,הוא מנסה לפנות לציבור שנוטה יותר ימינה בפוליטיקה הישראלית. האנו :מוזר .הרושם שלי דווקא היה שהנטייה הפוליטית הכללית ימינה בישראל היא זו שמביאה ישראלים רבים להגר לחו"ל. יונתן :אבל בשונה מהחוק בגרמניה ,ישראלים בחו"ל לא יכולים להצביע ,ולכן ללפיד לא אכפת מהם .אכפת לו איך הם נראים בעיני ישראלים בישראל. האנו :הרבה חברים ישראלים שלי עוזבים את ישראל ,וזה עצוב בעיניי. יונתן :אל תדאג .הרבה אנשים ממילא מתחפפים אחרי שדמי האבטלה נגמרים. האנו :אני דווקא חושב שזה קשור יותר לקושי להשתלב פה בחברה. גרמניה מתקשה בקבלת אורחים .אבל אתה הצלחת להישאר עד עכשיו .אתה מתכוון להישאר לתמיד? יונתן :אני פה בינתיים ,אבל יכול להיות שהחורף הקרוב ישבור אותי .ולגבי ההשתלבות, אני מסכים .למי שאין עבודה מסוימת, או מטרה מסוימת כמו מערכת יחסים או התפתחות אמנותית, החזרה לישראל תמיד מפתה. וגם האוכל יותר טוב בישראל. האנו :והקור .כלומר ,היעדר הקור. יונתן :אני בטוח שהרבה חוזרים בגלל מזג האוויר ,ולא אתפלא אם פוליטיקאי ישראלי יזקוף מתישהו לזכותו את האקלים החם במזרח התיכון .אבל לי אישית לא מפריע הקור, כמו שמפריעה לי האפלה. האנו :לא רק לך .כולם משתגעים כשהימים נעשים קצרים כל כך. יונתן :כפתרון קניתי שעון מעורר שיש בו אור שמדמה זריחה טבעית. האנו :וזה עובד? אתה מתעורר במצב רוח טוב יותר? יונתן :זה מעיר אותי ,אבל זה לא משפר את מצב הרוח שלי .או שמצב הרוח שלי טוב מלכתחילה ,או שאני לא אוהב זריחות .איך אתה מתמודד עם השינוי במזג האוויר? האנו :אני מאוד אוהב את העונה הזו -השינוי בצבע העלים, הריח באוויר ,זה נהדר .יש גם פחות סיבות לצאת מהבית, והמשמעות היא שאני מספיק לעבוד יותר. יונתן :גם יותר יקר לצאת ,משום שאי אפשר לרכוב על אופניים. האנו :אתה לא רוכב בחורף?! יונתן :כמובן שלא .אתה רוכב בחורף ,בגשם ובשלג? האנו :אני רוכב עד הפעם הראשונה שאני מחליק ונופל ,ואז אני עובר לתחבורה ציבורית .למרות שאני חושב לקנות לי אופני הרים שישמשו אותי בחורף. יונתן :רעיון מצוין ,תוכל להשתמש בהם במעלה ההרים הנפלאים של ברלין .למה לך אופני הרים?! האנו :האופניים הרגילים שלי לא מתאימים לחורף. יונתן :אה ,ראיתי את האופניים שלך .הם לא מתאימים לאף עונה. האנו :למה ,בגלל הגלגלים הצרים והיעדר ההילוכים? יונתן :כן. האנו :אבל הם מאוד מהירים. יונתן :אני מעדיף לאחר ולא לרכוב על אופניים שנראים כל-כך לא נוחים. האנו :אז חוץ מהשעון שמדמה זריחה ,איך אתה עוד מתכונן לחורף? יונתן :אני לובש תחתונים ארוכים מתחת למכנסיים .ואני חושב מחשבות חמות. האנו :תחתונים ארוכים? ברצינות? איפה קונים כאלה דברים? יונתן :להבדיל ממך ,אני אוהב כשלא קר לי. האנו :לא קר לי .חושלתי בילדותי .כל עוד יש לי כובע וכפפות אני בסדר .אז אתה נשאר בבית וכותב יותר בחורף? יונתן :אני לא יעיל במידה שווה בין כל עונות השנה .אני תמיד מוצא משהו להסיח עמו את דעתי .לרוב זה האינטרנט ,ההמצאה המרושעת מכל. האנו :ניסית להתנתק בזמן שאתה עובד? יונתן :כמובן .אבל אז מצאתי שאין לי אפשרות לבדוק את המייל שלי באופן כפייתי .ומה אם מישהו יכתוב לי מייל חשוב בזמן שאני לא מחובר? או אם "הארץ" יעדכנו את האתר שלהם ואני לא אדע על כך ממש ברגע שזה קורה? אני יודע שהתשובה היא "כלום", אבל זה לא באמת עוזר. האנו :עוד יתרון בהתנתקות הוא שה NSA-לא יוכלו לעקוב אחריך. יונתן :אני מעדיף שהם יעקבו .לפחות כך מישהו מתעניין בחיי. כלומר חוץ מאמא שלי. האנו :לי חשוב שיותר אנשים יתעניינו בנושא מדיניות ההגירה. משהו חייב להשתנות. יונתן :יותר מדי ישראלים בברלין? האנו :יונתן ,תהיה רציני ,אני מתכוון למדיניות ההגירה האירופית, ובייחוד ביחס למהגרים מאפריקה שמנסים להגיע לאירופה דרך הים .אנחנו מוכרחים לחשוב על דרך למנוע אסונות נוספים כמו אלה שהתרחשו רק החודש מול חופי איטליה. יונתן :אני מסכים שזה באמת חשוב הרבה יותר מהקשקושים של שר האוצר הישראלי. ואני מסכים שחייבים למנוע אסונות נוספים כאלו .אבל איך? האנו :זו שאלה מצוינת .אני לא בטוח ,אבל בתור התחלה ,מוכרח להתקיים שיח ממשי בעניין. יונתן :אז בפעם הבאה? 05 אותן לעצמה .זה מה שהיא עשתה למשל לירוקים עם סוגיית הכורים הגרעיניים .הירוקים חשבו שאחרי האסון בפוקושימה הם יקטפו את הפירות הפוליטיים ,אחרי שנים שבהן שאלות האנרגיה היו כרטיס הביקור שלהם .אבל מרקל ניכסה לעצמה את הנושא של סגירת הכורים הגרעיניים ,והשאירה אותם נטולי אג'נדה ,בלי הדגל המרכזי שלהם .הם ניסו לאמץ נושאים חדשים ,כמו העלאת מיסים ,אבל הבוחרים לא קנו את זה .דבר דומה מתרחש עכשיו עם שכר המינימום .בעבר שכר מינימום היה טאבו ב ,CDU-אבל כעת מרקל הכירה בחשיבות העניין ,ויש סיכויים גבוהים שתמיכה בנושא תהיה חלק מהשותפות הקואליציונית המסתמנת עם הסוציאל-דמוקרטים .החוכמה היא ,שהיא מצליחה גם להעביר הכל בתוך המפלגה שלה, כלומר בקרב השמרנים האמיתיים .ובאמת ,מי יעז לעמוד מולה אחרי הניצחון המזהיר שברור שכולו נזקף לזכותה? מי יתנגד כשהיא תאמר שכדאי לחוקק חוק שכר מינימום? אין אף אחד כזה .למעשה ,זה אחד האתגרים המרכזיים של ה CDU-לשנים הקרובות ,כי בסביבה של מרקל לא נשאר אף מועמד או מועמדת שיכולים לרשת את מקומה בבוא העת .אף לא אחד". מרקליזם זכייתה הסוחפת של אנגלה מרקל בקדנציה שלישית ,הפכה אותה רשמית לתופעה פוליטית ייחודית .בשיחה עם כריסטיאן בוהמה ,העורך הפוליטי של הטאגסשפיגל ,ניסינו להבין מהם סודות ה"מרקליזמוס", מה אפשר ללמוד מניתוח תוצאות הבחירות -ומה צריך להדאיג את שותפיה העתידיים של הקנצלרית Iעידו פורת וטל אלון כ מעט חודש אחרי הבחירות ,השיחות על הקמת הקואליציה החדשה של גרמניה מתנהלות להן די בעצלתיים ,בלי הדלפות מניפולטיביות ובלי תרגילים מלוכלכים .אחרי הכל ,לכולם ברור מי המנצחת הגדולה של הבחירות האלה ,וברור גם שהיא תנהל את העניינים בדיוק כמו שהיא רוצה ,כפי שעשתה בשמונה השנים האחרונות. בסך הכל בת ,59ואנגלה מרקל כבר בפתחה של הקדנציה השלישית שלה כקנצלרית גרמניה, אחרי שזכתה ברוב מרשים ביותר ()41.5% בבחירות ב 22-בספטמבר .ההצבעה אמנם היתה מפלגתית ,אך לאיש אין ספק שמיליוני הגרמנים שבחרו ב CDU-בחרו למעשה במרקל. שמה מוזכר כעת בנשימה אחת עם שני 06 פוליטיקאים גרמנים מיתולוגיים ,שכיהנו תקופות ממושכות כקנצלרים מטעם ה :CDU-קונרד אדנאואר ,שהנהיג את גרמניה במשך 14שנה, מ 1949-ועד ;1963והלמוט קוהל ,שכיהן כקנצלר במשך 16שנה ,הכהונה הארוכה ביותר של קנצלר אי פעם ,בין 1982ל .1998-אולם מרקל מתייחדת מהשניים האלה לא רק משום שהיא אישה - הקנצלרית הראשונה בתולדות גרמניה; ולא רק משום שגדלה במזרח גרמניה; ולא רק משום שנולדה אחרי תום מלחמת העולם השנייה; אלא גם משום שהצליחה לברוא סוגה מנהיגותית פוליטית חדשה וייחודית כל כך ,עד שזכתה למושג שיוטבע על שמה :מרקליזם ( Merkelismusבגרמנית). מהו מתכון ההצלחה של האישה החזקה באירופה? האם זוהי פרגמטיות נבונה ורגישה לרחשי הציבור, זגזוג רעיוני נטול חזון שכל מטרתו שימור הכוח הפוליטי ,או אולי שילוב של השניים? כדי לנסות ולרדת לפשרו של של "עידן המרקליזם" והשלכותיו הנלוות על הפוליטיקה הגרמנית ,נפגשנו לשיחה בשש עיניים עם העיתונאי המוערך כריסטיאן בוהמה ( ,)Böhmeכיום עורך פוליטי בטאגסשפיגל, ועד 2010העורך הראשי של היודישה אלגמיינה. אז מה הסוד שלה? "אמנם היה די ברור שמרקל תנצח שוב ,אבל לא הערכנו כמה עוצמתי יהיה הניצחון ,כמה אמון יש לגרמנים בהנהגה שלה .רוב אזרחי גרמניה לא מרגישים כמעט את המשבר הכלכלי הקשה באירופה ,והם זוקפים זאת במידה רבה לעבודה הטובה של מרקל .היא פתוחה ,יודעת להתגמש, להיות פרקטית ופרגמטית .היא איננה שמרנית אמיתית ,אפשר אפילו לומר שהיא סוציאל- דמוקרטית במהותה .הרבה אנשים סבורים שהיתה יכולה להיות באותה מידה מנהיגת ה .SPD-היא יודעת לזהות מה חשוב לאנשים, יש לה סנסורים מאוד חדים .ואחרי שהיא מזהה את הסוגיות החשובות ,היא גם מצליחה לנכס אחד הדברים המפתיעים לכאורה כשמנתחים את תוצאות הבחירות הוא העובדה שמרקל זכתה לרוב של 30%גם בקרב מצביעי הפעם הראשונה ,כלומר בקרב קבוצת הצעירים שבדרך כלל אינה נוטה להצבעה שמרנית. "בהתחלה גם אני הופתעתי מכך ,אבל כשחושבים על העניין לעומק זה פחות מפתיע .קודם כל, החיים של הצעירים בגרמניה יפים :יש להם עבודה ,יש להם אפשרויות ללמוד ,והם שמים לב שמצבם טוב בהרבה בהשוואה לבני גילם במדינות אירופיות אחרות ,שם שיעורי האבטלה מגיעים לעשרות אחוזים .דבר שני ,הם גדלו עם מרקל :בני ה 18-היו בני 10כשהיא נבחרה לראשונה ,בני ה 20-היו בני .12בשבילם היא המוכר והידוע ,הם הכירו אותה כילדים ,והתבגרו תוך כדי שנות שלטונה .זה דומה למה שהלמוט קוהל היה עבור הדור שלי .במשך 16שנה הכרתי רק אותו .הדור החדש הוא דור מרקל". ההצבעה עבורה בקרב נשים היתה גבוהה ב 5%-לעומת ההצבעה עבורה בקרב גברים ( 44%לעומת - )39%האם אתה סבור שהנושא המגדרי מהווה גורם משמעותי בהתייחסות אליה? "אשתי לא הצביעה לה ,אבל היא אמרה לי שהיא יכולה להבין למה נשים מצביעות לה .היא הצליחה כל כך בעולם הפוליטיקה הגרמני ,שהוא מאוד גברי ושמרני בעיקרו .נשים מזדהות איתה ושמחות בהצלחתה". האם העובדה שהבחירות נתפסו כ"משעממות" פעלה גם היא לטובת מרקל? "זה נכון שלא היו מחלוקות חריפות או עימותים משמעותיים בבחירות האלה .הנושא הכי שנוי במחלוקת בין המפלגות היה בנושא העלאת המיסים ,וזה נושא שקצת משעמם את האנשים, או ליתר דיוק מאוד משעמם את המדיה .אבל תוצאות הבחירות ב%- שיעור ההשתפות71.5% : פיראטים * AfDירוקים לינקה *CDU SPD* FDP 41.5 25.7 4.8 8.6 8.4 4.7 2.2 *סוציאל דמוקרטים * ליברלים * אלטרנטיבה לגרמניה חלוקת המושבים בפרלמנט ירוקים 63 לינקה 64 631מושבים CDU 311 SPD 193 פילוג ההצבעה בקרב מצביעים בפעם הראשונה ב%- 30 CDU 24 SPD 12 Grüne 7 Linkspartei 4 FDP פילוג ההצבעה נשים/גברים ב%- גברים 39 נשים 44 CDU גברים 27 נשים 25 SPD גברים 9 נשים 8 לינקה גברים 7 נשים 9 ירוקים גברים 5 נשים 4 FDP מקורwahl.tagesschau.de : עובדה ששיעור ההצבעה בכל זאת היה גבוה (.")71.5% ההימור של הסוציאל-דמוקרטים בשל ההישג המרשים של מרקל בקלפי ,שמתורגם למעשה לכמעט ממחצית המושבים בפרלמנט (ל CDU-חסרו רק חמישה מושבים כדי להשיג רוב מוחלט) ,היא יכולה עקרונית לבחור אם להקים קואליציה רחבה עם הסוציאל-דמוקרטים ,או קואליציה צרה יותר עם הירוקים .אבל סקרים שנערכו בקרב הציבור הגרמני מראים כי רוב גדול של האזרחים מעוניין בקואליציה רחבה ,ונראה כי גם כאן מרקל קשובה לרחשי העם .כרגע המשא ומתן הקואליציוני העיקרי מתקיים מול הסוציאל- דמוקרטים ,מה עוד שחבירה אליהם כאמור כלל אינה נוגדת את תפישותיה ,ואפילו לא דורשת ממנה פשרות אידיאולוגיות גדולות. מי שדווקא אולי כן צריכים לחשוש מהחיבור הפוליטי הזה הם דווקא הסוציאל-דמוקרטים עצמם ,שכבר יצאו חבולים מקואליציה רחבה כזו בקדנציה הראשונה של מרקל (.)2005-2009 בסיום שנות השלטון המשותפות הם מצאו עצמם עם תוצאת הבחירות הגרועה ביותר של המפלגה בכל הזמנים 23% :בלבד .אם שוב יילכו לשותפות עם מרקל ,והיא שוב תצליח לנכס לעצמה את כל ההישגים ו"להדביק" לשותפיה-יריביה את כל ההחלטות הפחות מוצלחות ,הסוציאל-דמוקרטים עוד עלולים לשלם על כך ביוקר. כך ,למשל ,אם מרקל אכן תסכים להסדיר בקדנציה הזו בחוק את נושא שכר המינימום, כפי שמסתמן מהדיווחים על המשא ומתן הקואליציוני ,הדבר בהחלט עשוי להירשם על שמה ולהיזקף לזכותה .יתרה מזאת ,בוהמה סבור שמרקל עשויה אפילו להסכים לפשרה בנושא מתן אפשרות לשמור על אזרחות כפולה במקרה של התאזרחות (כיום החוק הגרמני מחייב את מי שמתאזרח לוותר על האזרחות הקודמת שלו)" .המפלגה של מרקל מאוד שמרנית בנושא הזה ,אבל ייתכן בהחלט שמרקל תהיה קשובה לדעת הקהל גם בעניין הזה" ,הוא אומר .אם שתי הסוגיות הללו -שכר המינימום וכפל אזרחויות -יזכו למענה במשמרת של מרקל ,בכלל לא ברור מה מה יהיה כרטיס הביקור של הסוציאל-דמוקרטים בבחירות הבאות. במסגרת המשא ומתן הקואליציוני ,ידרשו ככל הנראה ה SPD-את תיק החוץ ,אחת המשרות בעלות הניראות הפוליטית הגבוהה ביותר במערכת הפוליטית הגרמנית ,ולהערכת בוהמה יש סיכויים גבוהים שהם אף יקבלו אותו .עם זאת, לדבריו מדובר בעצם רק במחווה סמלית ,שכן "כשנדרשות החלטות חשובות ומשמעותיות בנושאי חוץ -יש רק אישה אחת שמקבלת אותן". בוהמה משוכנע שללא תלות בזהותו של שר החוץ הבא של גרמניה ,מדיניות החוץ אינה צפויה להשתנות ,ודאי שלא בתחום יחסי ישראל-גרמניה, שהקנצלרית מייחסת להם לדבריו חשיבות רבה. נושא אחד שבו בוהמה מעריך שהמו"מ הקואליציוני כן יהיה מורכב ,הוא נושא הBetreuungsgeld- (דמי טיפול בתרגום חופשי) ,שיותר משהוא משמעותי מבחינה תקציבית או מבחינת ההשלכה שלו על אוכלוסיות רחבות בגרמניה ,הוא הפך למחלוקת סמלית במערכת הפוליטית .מדובר בחוק שהועבר בשלהי הקואליציה האחרונה, המאפשר להורים לפעוטות שאינם שולחים את ילדיהם לגן לקבל תחת זאת תשלום חודשי מהמדינה .הסוציאל-דמוקרטים מתנגדים נחרצות לחוק בטענה שהוא יגרום לנשים רבות להישאר בבית במקום להשתלב במעגל העבודה ,וכי הוא עלול גם לעודד משפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך לוותר על חינוך הילדים בגיל הרך לטובת הכנסה נוספת .בוהמה מעריך בזהירות שמרקל עשויה לוותר גם בסוגיה זאת. בשורה התחתונה ,למרות הסיכון וההימור הפוליטי מצדם של הסוציאל-דמוקרטים ,בוהמה צופה שהם יצטרפו בסופו של דבר לקואליציה" .כולם אוהבים את הכוח ,הג'ובים והחליפות" ,הוא אומר בחיוך .הוא גם סבור שקואליציה גדולה היא באמת הזדמנות טובה להעביר בפרלמנט רפורמות שגרמניה זקוקה להן ,כמו למשל רפורמה בתחום הטיפול הסיעודי ,שנדרשת כדי להתמודד עם העלייה המתמדת בשיעור הקשישים בחברה 07 עפים על ברלין הגרמנית .עם זאת ,הוא מציין גם כי המשמעות של קואליציה רחבה היא ,שלמעשה לא תהיה כמעט אופוזיציה בבונדסטאג (רק 127חברי פרלמנט מתוך 631 מושבים) ,מה שנתפס בעיניו כחיסרון משמעותי מבחינת ההליך הדמוקרטי" .קשה המפסידים לומר אם המפלה של הליברלים זמנית ,או שתפקידם ההיסטורי הסתיים .הם צריכים לעשות חשיבה מחודשת גם רעיונית וגם מפלגתית. היחיד שעשוי לשקם אותם הוא כריסטיאן לינדנר הצעיר" מי שכבר למדו על בשרם איזו יכולת יש למרקל לשאוב אליה את כל העוצמה הפוליטית ,לא רק מיריביה אלא גם משותפיה ,הם חברי המפלגה הליברלית ( ,)FDP שלראשונה מאז סוף מלחמת העולם השנייה לא עברו בבחירות האחרונות את אחוז החסימה (שעומד בגרמניה על )5%ומצאו עצמם עם 4.8%מהקולות -ומחוץ למשחק הפוליטי .לדברי בוהמה ,זו היתה ההפתעה הגדולה השנייה של הבחירות האחרונות .ב 2009-זכו הליברלים ב14.6%- מהקולות ,אולם מנהיגיה הצליחו להזדכות על כל הקרדיט שקיבלו מהציבור בתוך ארבע שנים בלבד .שילוב של כישלונות אישיים והיעדר אידיאולוגיה רלבנטית הובילו אותם לתבוסה הצורבת בתולדות המפלגה .לדברי בוהמה ,קשה לומר אם זו מפלה זמנית או סוף תפקידה ההיסטורי של המפלגה" .הם צריכים לעשות חשיבה מחודשת גם מבחינה רעיונית -מה הם בעצם מציעים ,וגם מבחינת התשתית המפלגתית .ברגע שהם לא נכנסו לפרלמנט אין להם משרדים ואין להם תקציבים ,כך שלא ברור סביב מה תמשיך המפלגה להתקיים .הם תמיד היו בבעיה כלכלית ,ועכשיו זה יחמיר .השיקום שלהם אפשרי ,אבל דורש עבודה מאוד רצינית וארוכת טווח" .בוהמה נוקב בשמו של כריסטיאן לינדנר הצעיר ( )34כאדם היחיד כרגע בסביבת ה FDP-שיש לו סיכוי לשקם את המפלגה ,או ליתר דיוק לבנות אותה מחדש .לדבריו ,לינדנר חזר למפלגה משום שזיהה את הוואקום המנהיגותי שעשוי להיווצר בה ,ואת ההזדמנות הפוליטית הייחודית .בהערת שוליים ,אגב, בוהמה אומר לנו שמרקל בוודאי לא מאוד עצובה מכישלון הליברלים .הם עשו לה הרבה בעיות בקואליציה האחרונה. גם הירוקים ,שזכו ב 8.4%-מהקולות ,מתייחסים לתוצאות הבחירות כאל אכזבה ענקית .הם אמנם ספגו ירידה של " 2.3%בלבד" לעומת הבחירות הקודמות ,אבל ביחס לציפיות שהיו להם להגדיל את כוחם ולהפוך למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט ,מדובר מבחינתם בכישלון צורב" .אחרי האסון הגרעיני בפוקושימה הם חשבו שיהיו להם 15עד 16אחוז" ,מסביר לנו בוהמה" .למרות שלא מדובר בכישלון קולוסלי כמו זה של הליברלים, התגובה במפלגה היתה כמו לאסון פוליטי, והאכזבה כל כך גדולה עד שהיה ברור שהמנהיגים חייבים ללכת .זה גם עניין דורי -מנהיגי המפלגה הם בשנות השישים לחייהם והיה ברור שאם הם לא יצליחו בסיבוב הזה ,זו תהיה מערכת הבחירות האחרונה שלהם" .בוהמה סבור עם זאת ,שהתגובה של הירוקים לתוצאות הבחירות מעט מוגזמת: "הם נכנסו קצת למנגנון השמדה עצמית ,למרות שבאופן אובייקטיבי התוצאה שלהם לא היתה 08 כנס FLY Berlinמזמין צעירים יהודים וישראלים לנסות ולהבין ביחד מהם החומרים שמהם בנויות חדשנות ויצירתיות ,ואיך אפשר שיהיה יותר מהן בכל תחומי החיים | רוני שני ב "המצביעים הצעירים התבגרו עם מרקל ברקע .בשבילם היא מה שקוהל היה עבור הדור שלי" .כריסטיאן בוהמה עד כדי כך גרועה" .לשאלתנו אם לקיחת האחריות האישית מתבקשת ומובנת מאליה בתרבות הפוליטית הגרמנית ,השיב בוהמה בשלילה" .זו ממש הפתעה כמה שהם החמירו עם עצמם ,דווקא יותר טיפוסי לפוליטיקאים גרמנים להידבק לכיסאות שלהם" .מכל מקום הוא מעריך שהקדנציה הקרובה תהיה קריטית למפלגה .אחרי מה שקרה לליברלים ,אף אחד כבר לא בטוח שגם הירוקים לא ימצאו את עצמם בחוץ בעוד ארבע שנים. מערב מול מזרח מפלגת השמאל ,הלינקה ,איבדה 3.3%מכוחה, אך לאור דחיקת הליברלים והתוצאה המאכזבת של הירוקים ,הפכה עם 8.6האחוזים שלה למפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט .בימים שאחרי הבחירות כיכבו באינטרנט מפות שהמחישו בצבעים בולטים את דפוסי ההצבעה השונים באופן מובהק במערב ובמזרח גרמניה, עם יתרון בולט ללינקה במזרח .שאלנו את בוהמה אם גרמניה עדיין חצויה מבחינה פוליטית ,או ליתר דיוק האם מערב מול מזרח מהווה עדיין את השסע המרכזי בחברה הגרמנית .בוהמה סבור שמדובר אך ורק בשאריות של העבר, בדפוסים ישנים שעתידים להשתנות .לדבריו, רוב תומכי הלינקה הולכים ומזקנים ,ולא נראה שלמפלגת השמאל יש עתודות משמעותיות בקרב מצביעי העתיד" .הצעירים לא מכירים את החומה ,מבחינתם יש גרמניה אחת .ככל שחלקו של הדור החדש יגדל בתוך מסת המצביעים ,כך המגמה תלך ותקטן .זה ייקח הרבה זמן ,אבל זה ייעלם .בעוד עשרים שנה ,כשהדור יתחלף לגמרי, הנושא של מזרח ומערב לא ישחק שום תפקיד". כמעט אלטרנטיבה מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה ( )AFDהחדשה היא דוגמא נוספת לכך שהצלחה וכישלון פוליטיים הם בעיקר עניין יחסי .המפלגה ,שהקמפיין שלה התבסס ברובו על פרישה מגוש האירו ,קיבלה רק כ 26-אלף קולות פחות מהליברלים ,והיתה רחוקה שלוש עשיריות האחוז מלהיות הפתעת הבחירות הללו .בוהמה מציין שהופתע באופן אישי מההצלחה היחסית שלהם" :אני מאמין שזה קשור בכך שהם התמקדו באירו .הרבה גרמנים לא רוצים יותר לשלם עבור יוון ,ספרד ושאר מדינות אירופה שנמצאות במצב כלכלי קשה .הם אומרים לעצמם' :אני לא אממן יותר את היוונים העצלנים' ,ולכן הרבה מהם הזדהו עם המפלגה הזאת .השאלה היא אם לא מדובר במפלגה שלמעשה בנויה על הצבעת מחאה ,ותיעלם עם הזמן" .הוא מעריך שייתכן כי AFDינחלו הצלחה מסוימת גם בבחירות לפרלמנט האירופי שיתקיימו במאי ,2014אבל לדבריו השאלה אם ישרדו כמפלגה לאורך זמן נותרת פתוחה בינתיים. "המפלגות הימניות לא רלבנטיות" המפלגה הימנית הלאומנית ,NPDשנסיונות עבר להוציאה מחוץ לחוק נכשלו בבית המשפט העליון, זכתה לכ 561-אלף קולות ,שהם 1.28אחוזים בלבד, כלומר הרחק מאוד מאחוז החסימה .מבלי לזלזל בכך שיותר מחצי מיליון בני אדם הלכו לקלפי כדי להביע תמיכה ברעיונות ניאו-נאצים ,בוהמה טוען כי הבחירות האלה המחישו כי "המפלגות הימניות בגרמניה לא רלבנטיות והן אינן מהוות סכנה פרלמנטרית .הסכנה מכיוון הימין הקיצוני היא דווקא באפיקים קהילתיים ,באופן שבו הם חודרים ומרעילים קהילות במזרח גרמניה .הפעילות שלהם מתחת לרדאר הרבה יותר מסוכנת מהפעילות הפוליטית-פרלמנטרית שלהם". קבורת הפיראטים מדהים באיזו מהירות הפכו הפיראטים מ"הדבר הבא" למפלגה שאפילו העלאת שאלה לגביה נתפשת כמעט כבזבוז זמן וזוכה בתגובה לחיוך משועמם משהו .הפיראטים אמנם קיבלו כמעט מיליון קולות ,אבל בקנה המידה הגרמני (2.19 אחוז) וביחס לציפיות העצומות שהיו סביבם ,דומה הד'בר בעיני בוהמה למוות פוליטי" .חשבתי שהם היו מאוד מעניינים בהתחלה ,וסברתי שהם יהיו גורם משמעותי ומרענן בפוליטיקה הגרמנית" ,הוא אומר" .אבל אפילו את פרשיית ה ,NSA-שהיתה הרמה להנחתה והזדמנות מדהימה בשבילם למינוף הנושאים הכי מרכזיים שלהם ,הם פספסו לחלוטין. אף אחד לא לקח אותם ברצינות בגלל כל הריבים הפנימיים שלהם ,הם למעשה השמידו את עצמם". 25-23באוקטובר מתקיים בברלין FLY , Berlinכנס בנושא חדשנות ויזמות. בראש היוזמה עומדת תמר שחורי ( )32התל-אביבית ,סגנית נשיא בקונגרס היהודי העולמי ומנכ"לית ארגון .Leadel הארגון ,שהוקם על ידי איל ההון היהודי- רוסי ולדימיר קנטור בתמיכת הקרן היהודית האירופית והקונגרס היהודי האירופי ,שם לו למטרה לחבר צעירים יהודים לעולם היהודי. "ניסינו לחשוב על דרכים להגיע לצעירים יהודים, כאלה שאינם מזוהים עם העולם היהודי או פעילים בו" ,מספרת שחורי" .זה אתגר לא פשוט ,משום שרבות מנקודות החיבור שלנו לעם היהודי ,למורשת ולהיסטוריה שלנו ,היו שליליות .התעסקנו במה שעשו לנו ובאיך פגעו בנו כדרך לשימור הזהות הקולקטיבית שלנו, ואני חושבת שאפשר וצריך ליצור נקודות חיבור חדשות ,חיוביות יותר". במסגרת החיפוש אחר נקודות חיבור חדשות כאלה ,החליט הארגון לפנות לצעירים דרך עיסוק בתכנים מקצועיים שיהיו רלוונטיים לחייהם האישיים" .מטרת הכנס היא לנסות ולפצח את קוד החדשנות ,להבין מה הופך את ישראל ל ,Start-up Nation-לדון בערכי היצירתיות ובמושג החדשנות מכמה זוויות ובכל תחומי החיים -טכנולוגית ,חברתית ,במגזר הציבורי, באמנות ,במוזיקה וכן הלאה .במקביל לכנס גם תתקיים שדרת סטרטאפים שבה יציגו יזמים ישראלים ומקומיים את המיזמים שלהם". המקומי הלא-יהודי ממוקדות בהסברה ,קירוב לבבות וכן הלאה -אלה מטרות מאוד חשובות, רק שהן לא בתחומי הפעילות שלנו". האירוע יתקיים בשלושה מוקדים בברלין - המוזיאון היהודי ,מלון Scandicומרכז הכנסים ,Kalkscheuneויכלול כעשרים דוברים ישראלים, בהם השגריר ואיש העסקים דן גילרמן ,המוזיקאי עברי לידר ,העיתונאי גיא רולניק ,המפיקה ההוליוודית אורלי אדלסון ,מנכ"ל ארנסט אנג יאנג ישראל יורם טיץ ,פרופ' איזי בורוביץ ועוד יזמים ,פעילים חברתיים ואנשי עסקים. במגזר הציבורי וכדומה עוד ארוכה". שחורי ,בעלת תואר ראשון בלימודי מדינת ישראל ופוליטיקה וממשל ,תואר ראשון במשפטים ותואר שני בלימודי משפט ,היא פעילה חברתית, שבהיותה סטודנטית פעלה לקידום מעמד האישה והיתה ממובילי המחאה נגד הפרטת משאבי הטבע הציבוריים .היא אף כיהנה כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ,כיו"ר ההתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים, ועמדה בראש תחום האקדמיה והסטודנטים הבינלאומי במינהלת עיר עולם התל-אביבית. "אני פעילה ומעורבת בעולם היהודי פחות או יותר מגיל .15נבחרתי אז למשלחת לארה"ב מטעם ארגון 'נוער לנוער' .השתתפנו במחנה קיץ ואני זוכרת שציפינו להיות המוקד של המחנה, 'הנוער הנבחר' שהגיע מישראל ,מרכז העולם היהודי .הופתענו לגלות שאין זה כך .גילינו עולם תרבותי וחברתי שלם ,שמתנהל יפה מאוד גם בלעדינו הישראלים .מאז ,העולם היהודי מהווה סוג של משפחה עבורי ,יוצר תחושה של שייכות, חלק ממשהו גדול יותר". המעורבות החברתית שלה לא שמורה רק לחו"ל, והיא מתמודדת בבחירות המונציפליות שייערכו בתל אביב ב 22-באוקטובר ,יום לפני הכנס בברלין, כמספר 2ברשימת מפלגת העבודה" .תל-אביב היא עיר מדהימה ,שנהיית יותר ויותר בינלאומית, אבל יקר כאן" ,היא אומרת" .אני חושבת שאחת הסיבות המרכזיות לעבור לברלין ,מעבר לחוויה של לחיות בחו"ל לתקופה והתחושה של בית שיש בברלין ,היא שהרבה יותר זול בה .זו אחת הסיבות שבחרתי להתמודד למועצת העיר ,כי אני מאמינה שיש אפשרות להשפיע ולקדם שינוי באופן שייקל על החיים בעיר ובארץ". בהקשר לסדרת הכתבות של ערוץ 10ולסערה הציבורית שחוללו דבריו של שר האוצר יאיר לפיד נגד ישראלים שבוחרים לחיות בברלין ,היא נשמעת אמביוולנטית" :מטריד אותי שמדינת ישראל היא עדיין לא מדינה שטובה לאזרחיה .קשה לחיות בישראל ואני לא חושבת שניתן להקל ראש בשיקולים כלכליים בבחירה היכן לגור" ,אומרת שחורי" ,אבל אני לא יכולה לומר שלא עצוב לי שאנשים עוזבים את הארץ .ישראל היא הבית שלנו .עלינו לפעול ולשפר אותה למעננו ולמען ילדינו ,ואני מאמינה שיש מה לעשות .אין לנו את הפריבילגיה לוותר על ההזדמנות להשפיע". אתר הכנס: תמר שחורי" .נקודות חיבור חיוביות" הכתבה היא חלק משותפות בין שפיץ לכנס מה החוט המקשר בין הדוברים בכנס, למשל עברי לידר וענת גולד או ג'ף פולבר ויורם טיץ? "היה לנו חשוב להביא דוברות ודוברים שעוסקים או שמבטאים בעצמם ובפועלם חדשנות, ושמייצגים קשת רחבה של תחומים ועולמות מוזיקה ,אמנות ,תרבות ,חברה ,תקשורת,טכנולוגיה ,עסקים וכו' .כך אנו גם פונים לקהלים רחבים יותר ,אך גם מבטאים טוב יותר את המשמעות של יצירתיות וחדשנות בימינו - הן יכולות וצריכות לגעת בכלל תחומי החיים. ישראל אמנם מתקדמת בכל הקשור ליוזמות טכנולוגיות מוצלחות ,אך הדרך לחדשנות ולפריצות דרך גם במערכת הבריאות ,החינוך, למה החלטתם לערוך את הכנס בברלין? "הכנס פונה לצעירים יהודים וישראלים בגרמניה ובאירופה ,וברלין היא הבחירה המושלמת לכנס בנושא חדשנות והשראה :זו עיר בינלאומית, דינמית ,עיר השואפת להיות ,Start-up City שמעודדת יזמויות וסטרטאפים ,עם סצינת אמנות פורחת". מדוע הכנס פונה רק לישראלים ויהודים ולא לגרמנים? "המטרה של Leadelהיא לחבר צעירים יהודים לעולם היהודי ,כאשר האתגר הוא להגיע לקהלים חדשים .מבחינתי ,ישראלים נכנסים תחת ההגדרה של קהלים חדשים .אם ישראלים מעורבים בעולם היהודי זה בדרך כלל בליווי משלחת של 'תגלית' בארץ או בנסיעה למחנה קיץ של הסוכנות בארה"ב כשליחים .אנחנו לא פעילים בעולם היהודי כקהילה בפני עצמה ,וחשוב לי לשנות את זה .לעניין הגרמנים ,אנחנו שמחים לארח את כל מי שמביע עניין .לרוב פעילויות שפונות לקהל flyberlinconference2013.evolero.com facebook.com/FLYBerlinConference2013 09 צילוםChristoff Michaelis : והמותק הזה הוא אני אילן גורן הגיע לברלין כשליח חדשות ,10ומתוך כוונה לצעוד בעקבות הזכרונות שנטעה בו אמו ,שדיברה על גרמניה כמקום המושלם .אבל אז נכנסו לתמונה אנרכיסטים ערומים ,ארגז מסמכים אבודים -ותפנית חדה בעלילה בחדר מלון בלוקסמבורג .עכשיו יוצא מזה ספר" :וו ביסט דו ,מותק? ישראלי בברלין״ | אילן גורן ז ה התחיל במחסור בהנעלה וביגוד מתאימים לחורף .וגם בעירום ממש ,נטול כפפות, גרביים ,מעיל ,אפילו תחתונים או חזייה. היה כל כך קר ועבר כל כך הרבה זמן ,שכבר קשה לזכור מה קדם למה .אבל נדמה לי שקודם היו הרבנים שהחליקו על הקרח בווילמרסדורף בחליפות פוליאסטר ונעלי לכה ,ורק אחר כך הגיעו האנרכיסטים שרקדו בעירום בדירה הקפואה בפרידריכסהיין .מה שבטוח הוא שהיה קר ,ומוזר ,ומצחיק .ובסוף יצא מזה ספר :״וו ביסט דו ,מותק? ישראלי בברלין״. המותק הזה הוא אני .לא בחרתי בו .הוא נקבע עבורי על ידי המפיקות והתחקירניות של דסק החדשות בערוץ ,10שם עבדתי אז כ״שליחנו לאירופה״ .או במילים אחרות ,הכתב בברלין, זה שמדווח ממאוור פארק על ההתרחשויות בבונדסטאג ,שעומד בטריינינג אדום ובלייזר שחור (בשאיפה שרק אותו יראו על המסך בישראל) ומדבר בטון רציני אל מצלמה זעירה שמאחוריה לעולם לא יעמוד צלם .שיקולי תקציב. כמעט בכל בוקר הייתי מקבל טלפון מחדשות 10 10שנפתח בברכה ,או יותר נכון בקללה :מותק. מותק היה קריאת ההשכמה שלי ,ההוראה לצאת לשטח ,פקודת הנוע-נוע-סוף .״מותק ,אני צריכה שתטוס לפולין ,עצרו סוכן מוסד שהתחזה לנכד של ניצולי שואה״; ״מותק ,תגיע לנורווגיה, אובמה מקבל פרס נובל״; ״מותק ,צריך שתצלם דיווח עם אוהדים גרמנים חוגגים ניצחון בכדורגל. ושישפכו עליך שמפניה בשידור!״ .הקול בטלפון תמיד היה מצווה ,לעולם שידר דחיפות .לרוב הייתי עונה במעין המהום לא מחייב ,כדי שלא יחשבו שהסכמתי או התנגדתי .בכל מקרה ,מותק הפך למשהו דמוי רינגטון בלעדי ,שנכפה עליך כשחתמת בחופזה על חבילת ההטבות המכונה ״כתבנו באירופה״ בלי לשים לב להתחייבויות שבתחתית הטופס .ובכל פעם ששמעתי ״מותק״ ננבח אליי בעליצות דרך הטלפון ,ידעתי :הלך היום ,שלא לומר השבוע. דצמבר ,2009חודשיים אחרי שהגעתי לברלין, היה חודש עמוס מתיקות :כתבות על סיילים באירופה ודילים לחופשות סקי ,דיווחים על מגעים בין ישראל לגרמניה לרכישת עוד צוללות שיכולות -רק על פי גורמים זרים - לשגר מספיק טילים גרעיניים כדי למחוק חצי מזרח תיכון ,אבל לא את כל רגשות האשמה והמחויבות של מרקל ושות׳ .ובנר ראשון של חנוכה ,בחמש אחר הצהריים ,שלוש שעות לפני תחילת המהדורה המרכזית ,נחת עלי מותק מאתגר למדי :למצוא רב שידליק חנוכייה וישיר מעוז צור" ,אבל שלא ידבר יותר מדי על נושאים כבדים" .בהתחשב בכך שהמצלמה הפצפונת שלי נפחה את נשמתה באותו יום ,ושלוח הזמנים היה מופרך ,ידעתי שרק מחוללי נסים יוכלו לספק את הסחורה .התקשרתי לרב המקושר בעיר ,ותוך שעה הכל היה מתוקתק :מנורת ענק עשוית קרח ניצבה בטבורו של איצטדיון ההחלקרח שליד הוהנצולרן-דאם; מרמקולים גדולים נשפכו שירי חנוכה עליצים ,חוגגים את ניצחון אבותינו על הגויים היוונים-הסורים ותבוסת ההיפסטרים היהודים המתייוונים; על המסלול התרוצצו ילדים שמכנסיהם זוגגו בריבה ובבוץ, מדלגים ורצים על הקרח בנעליהם הקטנות המבהיקות ,למחאת הסדרנים; ובמרכז ,ראש עיריית וילמרסדורף ,עומד מתוח ,כפות רגליו ספונות במחליקיים מעור לבן. אחרי תפילה והדלקת הנר הראשון בתוך פחית נפט -שבאורח נס לא המיסה את חנוכיית הקרח הגיע זמן המעוז צור .הרב הושיט יד לראשהעיר המבועת ,״זינג מיט אונס ,וויר זינגן אלה צוזמן״ .הפוליטיקאי המקומי הימהם כמיטב יכולתו ,עוקב בהצלחה אחרי הלחן (הגרמני במקור) ואפילו מצטרף בשירה ב"לעת תכין מטבח מצר המנבח״. משונה ,חשבתי בזמן שתיעדתי הכל במצלמה שהרב שאל מאחד האורחים ,סוכן נדל"ן מהרצליה ,הגרמני יודע לזמזם דווקא את המילים שמייחלות לטבח בשונאי ישראל ,כלבים מנבחים שכמותם .״מוזר״ ,אמר הנדל"ניסט שעמד לידי, ״כל היהודים פה בנעלי לכה שחורות וכל הגויים במחליקיים״ .הוא היה דמות מוכרת בעיר, מומחה ,לטענתו ,בדירות אלטבאו ,שירת היינה וברלינאיות צעירות .הוא הסתכל עלי וצחק: ״ורק אנחנו ,הישראלים ,בסניקרס .אין גבול לחוסר הטעם״. ״צודק ,באמת מביש״ ,עניתי ,ורצתי הביתה לשלוח את החומר. בלילה קיבלתי טלפון מעורך בכיר בדסק .״מותק, עבודה יפה עם הרבי והגרמני הלחוץ״ ,הוא אמר, ״אבל מה אתה ,צלם חתונות? בחצי מהחומר רואים כפות רגליים ונעליים .בפעם הבאה פחות הנעלה ויותר פרצופים .תן לראות קצת אנשים ולא רק את העטיפה שלהם״. ביקשת-קיבלת ,אמרתי לעצמי אחרי יומיים. שוב עם המצלמה של הנדל"ניסט ,שוב במינוס עשר מעלות ,שוב במהלך ריטואל שערבב בידור ופוליטיקה ,ביזנס אנד פלז׳ר .אלא שהפעם רוב הנוכחים היו ערומים .הם רקדו לצלילי טכנו ,צעירות וצעירים ,חזה נשי חשוף ואיברים משוחררים ,ועל פניהם מסיכות צהובות וורודות של חתולים ,כדי שמי שיצפה בכתבה לא יזהה אותם .מחתרת העירום של ברלין ,גרילת האנרכיסטים-ההדוניסטים מפרידריכסהיין. ״אנחנו שמאלנים שעושים כיף״ ,הסביר מנהיג החבורה ,שנשא את הפסבדונים הגנרי לותר בליסט ,״נמאס לנו שמחאה מזוהה עם משהו נודניקי ומשעמם״. הוא התקשר אלי כמה שעות מוקדם יותר ולא קרא לי מותק .בטון מתכתי ומצווה הודיע :״וי אר דנסינג נייקד אונד יו מאסט קם קוויקלי״. האנגלית שלו נשמעה כמו פרודיה על פרודיה על גרמנים. ״מה?״ עניתי בעברית. ״קאם קוויקלי טו פרידריכסהיין אור וי ויל דנס ויטאווט יו״. ברור שבאתי .כבר חודשים שאני מתחנן אליהם ,באמצעות אימיילים מוצפנים ושרתים מאובטחים ,שייתנו לי להצטרף לפעילות שלהם. הם סיירת של לוחמי אנטי ג׳נטריפיקציה, צעירים שהחליטו להיאבק בעלייה המטורפת של שכר הדירה .האנרכיסטים-ההדוניסטים מתחזים לבורגנים שמעוניינים לשכור דירות יקרות ,מצטרפים לסיורים של סוכני נדל"ן ,ואז מתפשטים ,רוקדים בעירום ומפוצצים עסקאות. ״חזירים קפיטליסטים שונאים שמחה ,לכלוך, רעש .אז אנחנו מספקים להם בדיוק את זה, ובכמויות״ ,אמרה אחת מהם בזמן שהתפשטה בחדר המדרגות. עטיפת הספר .הורהר בעברית ,הוקלד באנגלית ויוצא לאור בגרמנית ״לא קר לכם?״ תהיתי ,מעלה באוב את אבותיי הפולנים .אמא תמיד אמרה לי שהם היו ברלינאים ,הסבא רבא ומשפחתו ,אבל חיטוט ביומן ומכתבים שהתגלו לאחרונה הבהיר שהשורשים נטועים דווקא במזרח אירופה. ״אל תהיה כבד״ ,היא צחקה ודילגה בעור ברווז ומסיכת חתול אל תוך הדירה ,והתחילה לקפץ על הפרקט המשויף ,״קדימה ,תתפשט ,תהיה קצת סקסי!״ נשארתי לבוש .רק צילמתי וצילמתי ,עד שסוכן הנדל״ן התחיל לשאוג וברקע נשמעו צפירות של סירנה משטרתית .מה פתאום שאתפשט? באתי לברלין כדי לצעוד בעקבות הזכרונות שנטעה בי אמי ,שדיברה על גרמניה כמקום המושלם, הנקי ,המאורגן ,הנכון .ברלין היתה המון דברים, אבל לא סקסית .וגם ברלין של האנרכיסטים המרקדים ,התבררה כמקום ערום אבל לא מיני. חלקי גוף דילגו ורטטו באוויר הקר ,והוא נשאר קר גם כשהגופות שנראו מבעד לעדשה קיבלו גוון סגלגל בוהק וכולם רצו במורד המדרגות והחוצה ,לקור. ברחוב ,בחוץ ,זלגו דמעות .״אתה בוכה מתסכול?״ שאלה החתולה בזמן שהסירה את המסיכה ולבשה את הקפוצ׳ון והשרוואל של אמריקן אפרל ,והכל תוך כדי בריחה מהחוק .״זה מהקור״, גמגמתי בגרמנית של מתחילים ,מקסימום ,A2 ״העיניים צורבות לי״. אבל עוד משהו צרב ,ועליו לא דיברתי .אולי הרעיון של לבוא לפה כדי לעצור ולהיזכר באמא מתה ולהזניק קריירה מקרטעת ,אולי כל זה חסר טעם והיגיון? ״ממש לא רעיון מופרך״ ,אמר לי אחד החברים שישבו ליד שולחן ארוחת חג המולד כמה שבועות אחר כך ,״זה פרדוקס מעניין ,וגם מצחיק. לפחות בעיני גרמנים״ ,הוא נגס בגבינת הרקלט המותכת ,״תכתוב ,תכתוב הכל ,איך הרבי וראש העיר שרו על הקרח ,ואיך האנרכיסטים נתנו בטכנו בלי בגדים ,ועל היומן הזה שמצאת ששינה כל מה שחשבת על אמא שלך והמשפחה שלה. עוד ייצא לך מזה ספר .שלח לי כמה עמודים ברגע שיש לך ,אני אחבר אותך לסוכנת ספרותית שאני מכיר״. התחלתי לכתוב ,יושב במטבח בדירה בפרנצלאוור ברג ,ליד שולחן הפורמייקה המזרח- גרמני שנרכש ב 15-אירו (במאוור פארק הפחות אותנטיש ,זה של אחרי פלישת התיירים ,יש להודות) .את הטקסט הייתי מהרהר בעברית, מקליד באנגלית וכעת הוא יודפס ויתפרסם בגרמנית. לא היתה לי ברירה ,אלא לעבוד בתוך משולש השפות שצלעותיו לא שוות .הבחירה המשונה הזאת ,אולי חסרת התקדים עבור כותב ששפת אמו היא עברית ,למרות שאמו העריצה גרמנית ,היתה תוצאה של -שוב – נס. הנס החל בקטסטרופה .ביום קיץ לפני שנתיים, כמה חודשים אחרי אותה ארוחת ערב שבה הובטח לי שעוד ייצא ממני ספר ,ישבתי בתחתונים על מיטה רכה מדי בחדר מלון בלוקסמבורג ,ברברת הסי-אן-אן מזמזמת ברקע. ואז הגיע טלפון מעורך בכיר בחדשות " .10מה נשמע אילן?" הוא שאל בלבביות ,ומיד חשדתי בו .איפה המותק? "אה...בסדר ,מחכה לראיון הבלעדי שערוץ 2לא רצו" ,לא התאפקתי .אבל מהשתיקה המתוחה בצד השני היה ברור שעדיף שאפנה קצת מקום בשיחה. "שמע ,תקופה קשה ,קיצוצים וכל זה ,אתה יודע .כלומר ,אין לנו ברירה ,אתה מבין ,אלא לקצץ במשרת הכתב באירופה .אבל בוא נדבר בשקט כשיהיה לך זמן" ,הוא מיהר להוסיף ופלט אוויר" ,פשוט רציתי לעדכן אותך". הסתכלתי בנייד.16:03 . זו השעה שבה ,במילים פשוטות ,פוטרתי מעבודתי .זיעה קרה ,שופעת ,הדביקה את ישבני המבוהל למזרון. ואז הנייד שוב תבע תשומת לב. זו היתה הסוכנת הספרותית שהמכר מארוחת הערב בברלין חיבר אותי אליה. "היי אילן" ,עלצה באנגלית .ממנה לא ציפיתי למותק" .חדשות מעולות!" "היי!" קילפתי את עצמי מהמיטה ונעמדתי מול המראה ,ממולל שיערות חזה בציפייה לתפנית הבאה בעלילה .הצצתי שוב בנייד.16:07 . "שמע ,יש הוצאה לאור בגרמניה שרוצה להוציא את הספר שלך .החוזה מולי ,כשאתה חוזר לברלין נחתום .מזל טוב ,יש לך ספר!" מעבר חד כזה מצרה גדולה לגאולה ,ועוד בחסות הגויים ,לא דמיינתי .ואכן ,יוצא ספר .בגרמנית. מצחיק או מעניין ,את זה אני לא יכול לומר .אמי בוודאי היתה חורצת דעה ,פוסקת בחומרה שאפשר היה לעשות משהו יותר רציני ,יותר עמוק ,יותר גרמני .אבל היא כבר לא כאן ,וגם בעצם לא ממש היתה גרמנייה .ניתן לקוראים בשפה שהעריצה לעשות את מלאכת הביקורת במקומה. הספר יוצא לאור בהוצאת GRAF/ULLSTEIN facebook.com/Wo.bist.du.Motek 11 משימתו של "לכתוב משהו מושלם זה לא אנושי" ,גדי גולדברג צילום :יהודה סוויד המתרגם מהם הקריטריונים שלך לבחירת טקסט לתרגום? אתה הרי לא מתרגם מסמכים או תעודות ,אלא פרוזה ופילוסופיה ,ואני מניח שגם שם לא תתרגם הכול. "יש לי שני קריטריונים .הראשון ,אם הטקסט מדבר אליי .אם הוא לא נוגע לי ,התרגום לא ייצא מעניין .עבודתי כמתרגם היא כתיבת הטקסט מחדש בשפה שלי .כדי שהטקסט יעבור ,אני צריך שהחשיבות שלו תעמוד לנגד עיניי .הקריטריון השני לתרגום הוא האתגר .אם יש בשפה משהו שיכול להיות תרגיל מעניין ,משהו לשוני שעוד לא עשיתי .בכל שפה יש המון שפות שמתחבאות בתוכה .שפה משפטית למשל ,שעלולה להיראות לא מובנת כלל גם לדוברי גרמנית שוטפת". מה אפשר ללמוד מהאופן השונה שבו דוברי גרמנית ודוברי עברית מרכיבים משפט? מהם הקריטריונים הכי חשובים לתרגום מוצלח? והאם חלק מתפקיד המתרגם הוא לעדן גזענות וסקסיזם? שיחה עם המתרגם גדי גולדברג Iתומר דותן ב מאמרו של ולטר בנימין מ,1923- "משימתו של המתרגם" ,הוא כותב במילים דרמטיות למדי ,כי תפקידו של הנ"ל הוא "להביאנו אל מחוז הבטחה קדמונית שעוד לא בא בו אדם ,מחוז של התפייסות הלשונות והתממשותן המלאה" (תרגום :נילי מירסקי ,הוצאת רסלינג .)2002 ,משימת תרגום מושלמת ,לדעת בנימין ,אינה מנוגדת לטבע האדם ,ההיסטוריה והחברה האנושית ,אלא מתעלה מעליהם .בבוקר ברלינאי סתווי ,על כוס קפה ועוגיות בביתו ,ישבתי לשוחח עם המתרגם גדי גולדברג על "משימתו של המתרגם" בכלל, ועל משימת הגישור ו"התפייסות הלשונות" שבין גרמנית ועברית בפרט. גדי ,בן ,41מתגורר בגרמניה יותר מ 12-שנים ,מתוכן כתשע בברלין .הוא הגיע לכאן במסגרת חילופי סטודנטים ("אם כי היו אלה ימי האינתיפאדה השנייה והפיגועים הגדולים ,ואף סטודנט גרמני לא 'התחלף' איתי ונסע לישראל") ,במהלך לימודי פילוסופיה וספרות באוניברסיטת תל אביב" .באתי כדי להתעמק בלימודי הפילוסופיה הגרמנית, אבל קודם כל הייתי צריך ללמוד גרמנית ,ואת זה עשיתי במשך שנתיים בקורסים אינטנסיביים באוניברסיטאות של היידלברג ,קונסטנץ ,פרייבורג ומינכן .במינכן התאהבתי בבחורה איטלקייה והחלטתי להישאר איתה שם -למרות שאת העיר עצמה שנאתי ,ומייד כשנפרדנו עברתי לברלין". לתחום התרגום הגיע במקרה" .נתקלתי בספר בגרמנית שהיה כתוב במקצב מעורר התפעלות ('יונים בדשא' מאת וולפגנג קפן), ותהיתי אם ניתן לכתוב עברית במקצב דומה", הוא מספר" .תרגמתי עשרה עמודים ,ושלחתי אותם להוצאות שונות .התגובות היו טובות, הוצאת כרמל קנתה את התרגום הראשון שלי ובקשות לתרגום מגרמנית התחילו להגיע".באותה תקופה הכיר מישהי שעבדה בתחום התרגום" ,והיא לימדה אותי את מה שאפשר ללמד .מה שלומדים כשנכנסים לעולם התרגום, הם למעשה יסודות וטכניקות של תרגום מאנגלית .את חלקי הפאזל הנוגעים לגרמנית נאלצתי להשלים בכוחות עצמי" .בהתחלה תרגם בעיקר פרוזה ,אבל מכיוון שלמד לימודי תואר שני בפילוסופיה באותה תקופה ,עבודות התרגום גלשו עד מהרה גם לתחום הפילוסופיה. 12 אתה מתעסק למחייתך בפער שבין גרמנית לעברית .תוכל לעמוד על הדמיון והשוני בין השתיים? אתה יכול לתת דוגמא לספר שתרגמת שהיה בו אתגר מסוג כזה? "הדמיון קיים בעיקר בעברית הישראלית, השאובה בחלקה מן היידיש ,ובה הגרמנית נוכחת כ'יסוד נעלם' מאחורי הרבה ביטויים יומיומיים שאנחנו משתמשים בהם .למשל' ,אם כבר ,אז כבר' ,שהוא תרגום מילולי של wenn schon, .denn schonתחום נוסף של דמיון הוא במונחי פילוסופיה ומדעי הרוח ,שם הניחו גרמנים רבים את היסודות .למשל ,הביטוי 'רוח הזמן' הוא התרגום המילולי של מונח ה ,Zeitgeist-שטבע הרדר .לעומת זאת ,בעברית לדורותיה אין הרבה דמיון .למעשה יש בעיקר שוני -בעיקר במבנה המשפט .אפשר אפילו לומר שדרך אופן הרכבת המשפט ניתן ממש לזהות הבדלים מהותיים בין החשיבה של דובר הגרמנית ודובר העברית". אלו הבדלים למשל? "נדמה לי שמכיוון שבגרמנית הפועל בא בסוף בדרך כלל ,ובכלל המשפטים יותר ארוכים ושזורים זה בזה ,החשיבה של הגרמנים רחבה ומקיפה יותר .מלבד זאת ,בזכות הנטייה הדקדוקית של היידוע ,הם לא מחויבים לסדר כלשהו של עניינים במשפט -בעצם בגרמנית רק הפועל קבוע במקומו ,וכל השאר יכול להשתנות .הם חופשיים הרבה יותר לקישורים מעניינים .אני יודע שזה נוגד את המחשבה הכללית על השפה הגרמנית ,שנחשבת בעיני רוב האנשים לשפה נוקשה ומאורגנת מאוד .אבל אני חושב שבדיוק ההיפך הוא הנכון .כל מי שלמד שפה לטינית (צרפתית ,איטלקית ,ספרדית) יודע ששם סדר המילים במשפט נוקשה יותר .הגרמנית מאפשרת חופש משחק גדול מאוד ומאפשרת הרבה יותר הדגשה של דברים מסוימים במשפט .היא הרבה יותר סוגסטיבית .דוברי עברית ,לעומת זאת, חושבים ,לדעתי ,ביחידות קטנות יותר .החשיבה שלהם קצרה יותר ,אבל בזכות זה גם ההבנה שלהם מהירה יותר .הם לא צריכים לחכות לסוף המשפט כדי להבין מה הדובר מבקש לומר ויכולים לנהל דו-שיח אנרגטי הרבה יותר ,שפחות מושפע מסוגסטיה .אין גם סכנה בעברית לומר משפטים ארוכים ומתפלפלים שבסופו של דבר אולי לא אומרים כלום ,אלא צריך לדבר ישר ולעניין". מצבי חיים שלעולם לא נחווה .אנו מעצבים את עולמנו על פי מנעד החוויות שאנו עוברים, וקריאת ספרות מגדילה משמעותית את אותו מנעד .כאן בעצם ההשפעה של הספרות". את כוונת הכותב בצורה הטובה ביותר ,גם אם הכוונה אינה לרוחי .לפעמים אני נתקל למשל במעידות ספרותיות של ממש ,לא רק רעיונות שאיני מסכים איתם ,וגם המעידות הספרותיות נשארות כמו שהן .לכתוב משהו מושלם זה לא אנושי ,באיזשהו מקום .אני מנסה להעביר גם את האנושיות שבדבר". עם מי אתה מתייעץ בדרך כלל ,כשאתה נתקל בבעיה תרגומית? "היועצת הראשונה היא אשתי .לפעמים ,אם זה אפשרי ,אני מתייעץ גם עם הסופרים עצמם. בענייני עברית אני מתייעץ בדרך כלל עם העורכים שלי ,או עם ידידים שאני מעריך את דעתם". האם יש מתרגם גרמנית-עברית שחביב עליך במיוחד? "אני אוהב מאוד את תרגומיה של אילנה המרמן ,היא מעין אורים ותומים בשבילי. אני מעריך מאוד את התרגומים של נילי מירסקי לספרות הגרמנית של המאה ה.19- מהמתרגמים 'הצעירים' יותר מגרמנית אני מכיוון שבגרמנית הפועל בא בסוף בדרך כלל ,והמשפטים יותר ארוכים ושזורים זה בזה ,החשיבה של הגרמנים רחבה ומקיפה יותר .דוברי עברית ,לעומת זאת ,חושבים ביחידות קטנות יותר, אבל בזכות זה גם ההבנה שלהם מהירה יותר .הם לא צריכים לחכות לסוף המשפט כדי להבין מה הדובר מבקש לומר" "'תאונה עם אקסולוטול' מאת הלנה הגמן ,שיצא ב 2010-בגרמניה ,כשהסופרת בת 17בלבד. בספר מסופרות חוויות סמים וסקס של נערה ברלינאית מתבגרת .השפה מעניינת ועכשווית, ובניגוד להרבה ספרים מסוג זה ,גם א-פוליטית. הסופרת לוקחת את שפת הרחוב והופכת אותה למשהו ספרותי .האתגר לעשות זאת בעברית רחוק מהאתגר של לתרגם פילוסופיה גרמנית לעברית למשל .מעניין אותי למצוא בתוך העברית את אזורי השפה השונים הללו". כמי שמגשר בין השפות ומחבר קוראי עברית לספרות גרמנית ,איך התגובות של קהלים כל כך שונים לאותו הספר? "קריאת הספרות בישראל היא מנקודת מבט ציונית עכשווית .ההתעסקות בעולם ספרות העיון הישראלית היא הרבה פעמים אם משהו 'טוב לנו' או 'רע לנו' ,הישראלים .הציונות בישראל נכנסת לתחומי הרוח והאמנות ,ומנסה להבין הכול מתוך תפישת העולם שלה". יש לך דוגמא? "למשל הסופר היהודי-אוסטרי (שחי עד גיל שלוש בישראל) דורון רבינוביץ' .רציתי לתרגם רומן שלו שבו הדמות הראשית היא ישראלי שחי בווינה לצורך אקדמי ,ואחר כך חוזר לישראל וחווה הרפתקאות ,כנראה בעלות נופך ביקורתי. ההוצאות בישראל דחו את הספר על הסף בטענה שהישראלים לא אוהבים לקרוא על עצמם מבחוץ .לא רוצים שיבוא איזה אוסטרי ויספר להם על עצמם". יצא לך לסרב לתרגם טקסט מטעמים רעיוניים? "כן .למשל לספר של פילוסוף צבאי ,המדבר על תורת לחימה נכונה ,או לספר פילוסופיה שמצאתי לאומני מדי .יצא גם שסירבתי לתרגם לא על רקע אידיאולוגי ,אלא על רקע ספרותי -ספרי פרוזה שפשוט נראו לי לא מספיק מעניינים". אתה מתעסק הרבה בחומרים על ה"קונפליקט הגרמני-יהודי"? איך אתה מתמודד איתם? "כן ,זה נפוץ .בין השאר אני מתרגם קבוע לכתב העת של יד-ושם ,ודרך כך עוסק הרבה בשואה ובמלחמת העולם השנייה .עם זאת ,ההתעסקות היא פחות מנקודת המבט של היום .ערכתי את "האחים הימלר" ,שם התעסקתי בנושא באופן משמעותי .באיזשהו מקום ,הטקסטים שאני מתרגם מעצבים את תפישת עולמי .באופן כללי, אין אמצעי יותר עוצמתי מספר כדי לאפשר לפעמים בטקסטים פילוסופיים גרמניים ,גם כאלה שנחשבים יפים ובסיסיים ביותר בעולם הפילוסופיה ,יש נגיעות של גזענות וסקסיזם ,שהיו חלק מרוח הזמן כשנכתבו. האם אתה מעדן טקסט כשאתה נתקל במשהו כזה? "לא מעדן .יחסי אהבה-שנאה אל הטקסט הם חלק נכבד מעבודתי ,לא רק בקטעים שאינם מוסריים .המתרגם הוא הצינור שדרכו מדברים אותם כותבים אל הציבור דובר העברית. בחירת המילים שלי מתבצעת לפי מה שיעביר אוהב מאוד את תרגומיהם של חנן אלשטיין ושל טלי קונס". בוא נדבר מעט על הספר האחרון שתרגמת "גרמנים נגד גרמנים" מאת משה צימרמן(שיצא לאור לאחרונה בהוצאת עם עובד). זו היתה הפעם הראשונה שתרגמת ספר של מישהו ששפת האם שלו היא עברית .האם תהליך העבודה היה שונה? "נדרשה זהירות רבה .משה צימרמן עבר על התרגום לפני הפרסום ,וגם שינה והוסיף דברים שהתוספו למחקר בארבע השנים מאז שהספר יצא לאור בגרמנית .הרגשתי מעט כבול. הספר מצוין ומרתק ,אבל לא הרגשתי חופשי בתרגום .אולי זה הכול היה בראש שלי ,כי הוא בכל אופן לא אמר שום דבר בנושא .זו הפעם הראשונה שיכולתי לחשוב כיצד הסופר היה אומר את הדברים בעברית .בדרך כלל המחשבה הזו מגוחכת .יש זרם כזה בתרגום ,אך אני לא משתייך אליו". לסיום ,יש לך המלצות קריאה לישראלים שחיים בגרמניה? "הייתי ממליץ לקרוא ספרות גרמנית כדי להתקרב לתרבות .מתורגמת או לא מתורגמת, זה כבר כל אחד לפי יכולותיו .רומן פותח יריעה מאוד רחבה ,סיפור חיים .החשיפה לספרות הגרמנית יכולה להפחית את הדעות הקדומות שיש לפעמים .לא שהן תמיד לא נכונות ,אבל יש גם הרבה מעבר להן". 13 "אנחנו לא עושים קופי-פייסט של דגימות ,שזו נטייה מאוד פופולרית בין חברות הלייבל הדיגיטליות העכשוויות" .ניר איבניצקי (מימין) ודורון אייזנברג צילומים :דניאלה הורבין ויניל מאז ולתמיד בזמן שרוב תעשיית המוזיקה האלקטרונית נוצרת ומנוגנת באמצעים דיגיטליים ,הדיג'ייז ניר איבניצקי ודורון אייזנברג ("לגוטק") מתעקשים לייצר ,למכור ולנגן תקליטים Iדניאלה הורבין כ מו הרבה סיפורים ברלינאיים ,גם הסיפור הזה מתחיל בתל אביב .ליתר דיוק בנמל תל אביב .ניר איבניצקי ()31 ודורון אייזנברג ( )34נפגשו בבית הספר "מיוזיק" (שבינתיים עבר למיקום אחר) ,שם למדו שניהם הפקה מוזיקלית .זה היה כבר ב ,1998-ונדרשו עוד שמונה שנים עד שדרכם הצטלבה שוב, כשניר חיפש שותפים לקבוצה של יוצרים ודיג'ייז שירימו את רף אירועי המוזיקה בארץ ,לא מעט בהשפעת תרבות התקלוט הגרמנית. ב 2007-הקימו השניים את "לגוטק" ,מתוך כוונה להפיק אירועי תרבות המתמקדים במוזיקה אלקטרונית רקידה ,ומשלבים וידאו ארט ,מיצגים ועוד .במשך ארבע שנים הם ארגנו מסיבות במקומות שונים בארץ -במועדונים ,על גגות תל אביב ,וגם במקומות פחות שגרתיים. אבל אז הגיעה תחושת המיצוי ,ואיתה גם 14 ההחלטה לעבור ,איך לא ,לברלין. "הבנו שאם אנחנו רוצים להתפתח אז צריך להתקרב למרכז הצלחת" ,הגדיר זאת ניר בפשטות בשיחה משולשת במאוור פארק ,כשהשמש עוד זרחה" .קל יותר להיות כאן דיג'יי ,גם כי יש כאן סצנה יותר פעילה וגם כי יש יותר מועדונים ביחס למקומות אחרים בעולם ,או לפחות ביחס לארץ .זה אפילו מתחיל מהיחס של נהגי מוניות, שיודעים איפה ממוקם כמעט כל מועדון בעיר ומזהים שאתה דיג'יי כבר לפי תיק התקליטים". לפעמים נדמה שיש כאן יותר דיג'ייז ומארגני מסיבות מאשר בליינים .איך מתבלטים בשוק צפוף כזה? "הקונספט שלנו מוטבע בשם שלנו ,לגוטק: לגו מבנייה ,טק זה מטכנו ,כלומר אנחנו בונים אירועים של מוזיקה אלקטרונית רקידה משולבים באמנות" ,מסביר דורון" .כמעט בכל אירוע שלנו יש טוויסט אמנותי .לאחרונה אנחנו משלבים בעיקר 'מפינג' (הקרנות וידאו ארט על חפצים שונים). דבר נוסף שמייחד אותנו הוא שאנחנו במקביל גם לייבל (שמחתים מוזיקאים ומדפיס תקליטי ויניל), גם חנות תקליטים ,גם גוף להפקת אירועים וגם סוכנות אמנים .בעבר לא היו גופים כוללים כאלה בברלין ,ובארץ אין כאלה עד היום". למה להתפרש לכל הכיוונים? דורון" :את הלייבל הקמנו ב ,2010-אחרי שהבנו שאם אנחנו דיג'ייז ומפיקים ,אז למה שלא נוציא לאור וננגן גם את המוזיקה שלנו. בהתחלה הדפסנו כמה תקליטים בלי עטיפות ועיצוב ,רק כדי לראות איך השוק מגיב ,ואז ראינו כי טוב .הלייבל שלנו פתוח לכל מה שנע בין דיפ-האוס (מוזיקה אלקטרונית רקידה ויותר רכה שמקורה בארה"ב) לטכנו (מוזיקה אלקטרונית רקידה ויותר קשה שמקורה בארה"ב ובגרמניה) .אנחנו לא מחפשים צליל מסוים אחיד ,אלא מעדיפים לעבוד עם יוצרים מתחומים שונים .מה שחשוב לנו במיוחד זה להדפיס מוזיקה שיוצרה ממכונות (מקלדות, סינתיסייזרים ומכונות תופים) ,או במילים אחרות אנחנו לייבל אנלוגי שרוב הקטעים שהוא מייצג הם יצירה מקורית ולא קופי- פייסט של דגימות מוזיקליות מוכנות מראש, שזו נטייה מאוד פופולרית בין חברות הלייבל הדיגיטליות העכשוויות". והחנות? תקליטים?! יש צורך בדבר כזה היום? ניר" :החנות היא שלב מאוד חשוב בהתפתחות שלנו .אנחנו נמצאים עכשיו במרתון של חיפוש מקום מתאים ומאמינים שחנות תקליטים כמו שאנחנו רוצים לפתוח עוד לא קיימת בשוק .זו תהיה חנות של הלייבל שלנו ,עם מבחר מאוד ממוקד של תקליטים ,יוצרים ולייבלים אחרים. סידור התקליטים יהיה קצת שונה ,כך שניתן יהיה לקבל עזרה בהרכבת סטים של מיקסים, עם התמקדות בז'אנרים ותת-ז'אנרים בכיוון המוזיקלי שבו אנחנו מתעניינים .אנחנו רוצים שהחנות תהיה גם בית קפה ומקום מפגש ליוצרים ,עם ימי עיון וסדנאות אמן ,מקום שבו אמנים יוכלו ליצור קשרים ולהחליף מידע". רוב תעשיית המוזיקה נעה לעבר דיגיטליות והתפתחות טכנולוגית ,וכמעט כל הדיג'ייז עברו לנגן עם קונטרולרים וקבצים .למה הוויניל כל כך חשוב בעיניכם? ניר" :אנחנו מתקלטים כבר יותר מ 15-שנה אך ורק עם תקליטים .התקליט מבחינתנו זה הפורמט הכי בסיסי ,הכי הכרחי והכי נכון לעבודה של תקליטן. לפי דעתנו דיג'יי הוא קודם כל אספן תקליטים. אנחנו מנסים לא לעבוד עם אמנים שלא מנגנים תקליטים או עושים מוזיקה באופן אנלוגי מלא. הדגש על הגישה המסורתית בלי שימוש בפורמט mp3פרוץ הוא בעצם הסיבה שאנחנו מיוחדים ושונים כאן .כדי לחיות בביצת האמנות הברלינאית הכל כך גדולה צריך להיות קצת אחר ,ואנחנו רואים את השוני הזה כמקורי .בעוד שכולם מתפתחים לכיוון הדיגיטלי ,אנחנו נשארים נאמנים למקורות: דיג'ייז שמנגנים עם תקליטים ,כמו מאז ומתמיד". דורון" :זה מגיע מתוך אהבה לסאונד 'שמן' ,באסים רכים וכוח .אנשים לא מבינים שבתת-מודע סאונד של תקליטים מחבק חזק יותר ובועט חזק יותר. אני גם חושב שדיג'יי צריך לעבוד עם הידיים כמו פועל .הוא צריך לבחור את התקליטים ,להרים את תיק התקליטים ,לזוז ולהתנהל ,ויחד עם זאת הוא צריך להיות רגוע .הדיג'יי הוא בעצם הפסיכולוג של הקהל ,ואם הקהל רואה שהוא נותן הכל ונמצא בסינכרוניזציה איתו ,בשפת הגוף ובמבט ,אז הקהל גם יזרום איתו". אז איזו מוזיקה תנגנו ב"חדר הטיפולים" שלכם? שניכם מנגנים דיפ-האוס וטכנו ,אבל יש הבדלים מאוד משמעותיים בגוונים של המוזיקה. דורון" :הסגנון שלי מתבסס אמנם בעיקר על טכנו ודיפ-האוס ,אבל עם ניסיון של 15שנה ,אני יודע להתאים את עצמי מבחינה מוזיקלית לאופי המקום וכמובן לשעת התקלוט שלי במהלך מסיבה". ניר" :אני מושפע ממקורות העיר דטרויט ,עם השפעות של ג'ז-גרוב ,ובכלל מעדיף סאונד שהוא אל-זמני ,טיימלס ,כלומר הסאונד שלי לא מושפע מאופנות אלא משורשים מוזיקליים". הרבה אנשים אוהבים לומר שמבחינת האווירה והפתיחות חיי הלילה בברלין ובתל אביב די דומים .אבל ההבדל הראשון שאני שמתי לב אליו הוא שקהל הבליינים כאן הרבה יותר נעים .אם מישהו צריך לחלוף על פניך כשאתה רוקד הוא לא ידחוף לך מרפק בצלעות כמו בליינים במועדונים בארץ ,אלא יניח יד בעדינות על הכתף .מה גם שהמועדון לא מלא עד מחנק ,ויש לכל אחד מקום לרקוד .איך נראים הדברים מעמדת הדיג'יי? ניר" :קודם כל הקהל כאן יותר חם ,פתוח וסובלני לקבל את האחר והשונה במוזיקה .חוץ מזה הסלקציה במועדונים בברלין היא אמנם מאוד חריפה ולא יכניסו כל אחד ,אך יש לכך גם צד חיובי, למשל שלא חייבים להכניס מישהו שיכור מת ,שגם יביא את כל החברים שלו כדי להקים מהומה ובלגן ולהציק לבליינים אחרים .זה פשוט לא קורה". דורון" :גם מבחינת האווירה והשעות שמסיבות כאן מתחילות ונגמרות אין בכלל מה להשוות לתל אביב .ברלין זוכה למדליית זהב כעיר שהמסיבות בה הן הכי ארוכות. הסופ"ש מתחיל בחמישי בלילה ונגמר בשני בבוקר ,לפעמים גם בשלישי .מספר שעות התקלוט של דיג'יי כאן בסופ"ש אחד שווה ערך לפעמים לחודש של תקלוט בארץ .הסטים ארוכים ,הקהל נשאר ותומך ,כל אלה מאפיינים ייחודיים לברלין". לאור ההתעסקות האובססיבית בישראל במחירים הזולים בברלין ,כבר מרגיש קצת מגוחך לציין זאת ,אבל השניים מזכירים כמובן גם את מחירי הכניסה הנמוכים למועדונים ("אפשר להיכנס למסיבה איכותית בסביבות החמישה אירו ,שזה בדיחה ,בערך שליש מהמחירים בארץ") ,שלא לדבר על מחירי המשקאות בבר. נראה שאתם מעדיפים לנגן במקומות קצת פחות מסחריים ,שמגיעים אליהם יותר "מקומיים" ופחות תיירים .איפה ניגנתם בברלין ולאן אתם ממליצים ללכת כדי לשמוע מוזיקת דאנס איכותית ו"מחתרתית" יותר? דורון" :בברלין אנחנו מנגנים לרוב במקומות שאנחנו אוהבים גם לבלות בהם .למשל About Blank, Sisyphos, Loftus Hall, .Katerholzig, Tresor, Golden Gateאבל אנחנו לא מנגנים רק בברלין ,יש לנו הופעות בכל גרמניה ולפעמים גם מחוץ לגרמניה". מה מניע אתכם? ניר" :אהבה למוזיקה ,שמחה ,יצירתיות, התפתחות ,שינוי ,ובעיקר הרצון לעשות טוב לאנשים שמחפשים את הפינה החמה הזו שרובה מתרכזת בסוף השבוע". דורון" :קודם כל אהבה למוזיקה .לאורך כל שנות הניסיון שלי בהפקת מסיבות לא התפשרתי על המוזיקה ,גם כשנפלתי לפעמים כלכלית ולא היה קל להתאושש .חוץ מזה אני משתעמם מהר ולכן אני מחפש כל הזמן גירויים ורוצה להתקדם ברמת ההפקות וברמת התקלוט .צריך להגיע כדי להבין למה אני מתכוון". מתי אפשר? "ב 8-בנובמבר אנחנו חוגגים שש שנים ללגוטק ב( About Blank-פרידריכסהיין)". legotek-records.com 15 ארזת לבד? יואב ספיר פרדוקס הגעגוע מה הביא אותך לברלין בהתחלה? אינטואיציה .התחברתי לפיזיות ולאנרגיה של המקום .בפעם הראשונה ביקרתי פה ב,1995- באופן מקרי לחלוטין .פגשתי מישהי בתל אביב שסיפרה לי שיש להקה בברלין שמחפשת רקדנים .זו היתה הפעם הראשונה שלי בחו״ל, כמו אהבה ראשונה שאף פעם לא שוכחים .היתה לי הרגשה של חופש ,לא פחדתי שמשהו יתפוצץ. וזה נתן לי טעם של עוד .אבל זה היה עוד לפני הצבא .אחרי הצבא עזבתי לאמסטרדם ,וב2003- הגעתי שוב לברלין. אמסטרדם? זה קצת כמו לבגוד באהבה הראשונה. רציתי לטעום טעמים אחרים כדי לדעת מה אני באמת אוהב .ובאמת טוב לי פה ,אבל אני לא חושב להשתקע כאן לכל החיים .אחרי עשר שנים אתה כבר מכיר ומתרגל .לא מיציתי ,אבל כבר הגעתי למקום שהוא בעייתי .קצב ההתפתחות כאן איטי ,אין הרבה אפשרויות כאמן .זה היה ג'ונגל ונשאר ג'ונגל ,אלא שעכשיו יש הרבה יותר קופים שמתחרים על אותה כמות בננות .אני ממשיך להתפתח ,עובר לאולמות נחשבים יותר, אבל כבר רואה את האופק. אז אתה חושב לעזוב? כבר כמה שנים שאני ממש מתגעגע הביתה, לתל אביב .אבל זה פרדוקס :לפעמים אתה צריך לדבר על הבית ,לחשוב הרבה על החזרה הביתה ,כדי שתוכל להמשיך לחיות בחוץ .כשאני מנסה לדמיין את החיים שיהיו לי בתל אביב, זה מחזק אותי להישאר פה. זה באמת פרדוקס .איך אתה מסביר את זה? תמיד חושבים שהדשא של השכן ירוק יותר. ששם ,במקום האחר ,יהיה טוב יותר .אבל זה חלק מהגעגוע .ברגע שנגמר הגעגוע ,זה כבר לא טוב ,לא בריא .ולהתגעגע אפשר רק מפה. הגעגועים מחזיקים אותך בחו״ל בכלל ,או דווקא כאן ,בברלין? כאן בברלין .אם כבר בחוץ ,אז פה .אני לא מתאר לעצמי שאחיה במקום אחר .יש מקומות שמצאו חן בעיניי כמו סאו פאולו בברזיל ,אבל לא אעבור לשם ,כי זה נורא רחוק מתל אביב. באיזו תכיפות אתה מבקר בארץ? לפחות שלוש פעמים בשנה .תמיד ביקורים ארוכים ,אני לא מסוגל לבוא לביקור קצר .וגם כשאני בברלין אני רואה כל יום חדשות ערוץ .2 רגל פה רגל שם? לא ,אני עם שתי הרגליים בברלין .מצד שני, 16 החברים הכי טובים שלי בתל אביב .אמנם יש גם חברים בברלין אבל הקירבה הכי גדולה זה רק בארץ .בעצם ,הסיבה שאני פה היא כלכלית :אני יכול לכלכל את עצמי כאן ,יכול לחיות מהאמנות שלי ,מכבדים אותי ואת היצירה שלי .יש לי כאן בסיס קיומי. כלומר ברלין כבר הפכה לבית? לא .אני לא קורא לזה בית .גם לא אחרי עשר שנים .כי זה לא בית .בית מבחינתי זה מקום שאתה מתגעגע אליו. אז בית חייב להיות תמיד מקום אחר ,כי אם תחזור לתל אביב ,איך תתגעגע לתל אביב? יש אנשים שחיים במקום ומאוהבים בו .אבל אני לא מאוהב בברלין .אני מאוד אוהב את תל אביב .הבעיה היא שמבחינה פרקטית זה נראה לי בלתי אפשרי לממש את האהבה הזו .לשכור שם דירה ,לחיות באותו חופש ושלווה שמלווים אותי כאן .אמנם גם פה אין מספיק פרנסה, אבל עדיין אני יכול לחיות כאן סביר מאוד רק מהאמנות שלי ,בלי למלצר במקביל ,וזה בניגוד להרבה מאוד אמנים בתל אביב. בוא נדבר על היצירה שלך. אני יוצר במה .זה גם כוריאוגרף אבל לא רק. אני יוצר הופעות שיש בהן שילובים ,כשהבסיס הוא תנועה וריקוד ,אבל זה לא העיקר .זה היה החזון שלי מההתחלה ,עוד לפני שבאתי ,אבל רק כאן זה התממש ,השתכלל והשתפר ,בזכות התמיכה שקיבלתי. למה זה לא התממש בארץ? הבנתי מהר מאוד שבישראל זה אמנם אפשרי יש לי קולגות שמצליחים בארץ -אבלהאינטואיציה שלי אמרה לי שהיצירה בארץ מאוד מגבילה .בתל אביב החזון שלי לא יכול היה להתממש .זה היה לפני 15שנה ,אמנם בינתיים זה השתפר ,אבל לא בהרבה .מחול בארץ היה מונופול ,היתה רק אפשרות אחת, ממש אחת ,במרכז סוזן דלל .שם העליתי את המופע הראשון שלי .אבל היה לי ברור שאני לא רוצה להיות מוגבל ,להיות תלוי במונופול. לא רציתי אפילו לנסות את זה .רציתי גם לקבל השראה ממקומות אחרים ,סגנונות אחרים. בישראל הדבר הכי שולט היה להקת בת שבע, עד היום למעשה .יש לי המון הערכה אליהם, אבל זה פשוט לא הכיוון שלי. איך אתה מגדיר את עצמך ,לאור התמיכה הזרה? אני יוצר ישראלי .נקודה .ישראלי שחי בברלין. אני לא יכול להגדיר את עצמי כיוצר גרמני. "לפעמים אתה צריך לחשוב הרבה על החזרה הביתה ,כדי שתוכל להמשיך לחיות בחוץ" .ניר דה וולף צילום :יואב ספיר כשאתה מופיע בארצות אחרות ,לא גרמניה או ישראל ,איך אתה משווק את עצמך? דרך מכוני גתה ברחבי העולם. אז מי שמייצג אותך זה מוסד גרמני למעשה. זה משחק פינג-פונג .אני מייצג אותם כישראלי מברלין והם נותנים לי את האפשרות לעשות זאת .עכשיו ,למשל ,ייצגתי את גרמניה בתל אביב (במסגרת "ימי ברלין") .אבל אני עושה זאת כישראלי ,יצירה ישראלית מגרמניה .יש בזה משהו מאוד ברלינאי ,מאוד יפה .מי היה חושב על דבר כזה לפני עשרים שנה? יש בזה משהו לא נתפס ,אולי גם מעוות. אולי צריך לומר שזו למעשה יצירה גרמנית ,שהרי המימון והשיווק הם גרמניים? עצם העובדה שאני ישראלי הופכת את היצירה לישראלית בבסיסה .מעבר לזה גם ההומור והאנרגיה הם משהו מאוד ישראלי בעבודה שלי .גם הישירות של התקשורת -לא לדבר גבוה ,לעשות אמנות לעם .אני מאוד גאה בזה .זו למעשה המשימה שהצבתי לעצמי :לדבר לאדם הפשוט ,לגרום לו ליהנות ולצחוק ,ולחשוב על מה הוא צחק כשהוא יוצא מהתיאטרון .זו לא משימה קלה. יש איזה מסר משותף לכל המופעים? זה קצת כמו כתיבת ספרים .אמנם יש לך את השפה שלך ,ויש משהו משותף לכל הספרים, אבל כל ספר עומד בפני עצמו .מה שמשותף לכל המופעים שלי הן הדמויות :תמיד אנשים חולמים ,אנשים עם שריטות אמוציונליות ,עם געגועים ,נפילות ואופטימיות .זה קו שחוזר בכל הדמויות ובכל העבודות. איפה אתה גר בברלין? בפרנצלאוור ברג ,כבר תשע שנים .בהתחלה גרתי בקרויצברג .מאוד נהניתי שם ,אבל זה היה מזמן. וגרתי גם בגיהנום ,זה היה בפרידריכסהיין .אחרי חצי שנה ברחתי .לפרנצלברג הגעתי במקרה ואחר כך פשוט התרגלתי. היית עובר לשכונה אחרת? זה מבוסס על יחסי גומלין .הם רוצים להראות שיש פה יצירה פורה ותוססת ,גם ואולי דווקא אם זו יצירה לא-גרמנית .ואני מקבל את האפשרות להציג את היצירה הזו. הם אומרים בעצמם ,נאמר בברזיל ,שמדובר ביצירה לא-גרמנית? לא .גם אם הייתי מיליונר ,פשוט הייתי קונה בית בפרנצלברג .ואם הייתי חייב לעבור ,אז הייתי חוזר לקרויצברג .או לגרונוולד .זה איזור מדהים, אבל חייבים רכב. כשתחזור לארץ ,מה תרצה לקחת איתך מברלין? האמת היא שזה לא כזה מסובך .בתוכנייה תמיד רשום ניר דה-וולף ,כוריאוגרף ישראלי שחי בברלין .לפעמים זה הרבה יותר מסובך במוח שלנו מאשר במוח שלהם .הרי זה מה שהם רוצים, להראות שזו עיר בינלאומית ,שיש ישראלים בברלין .ובכל מקרה ,בסופו של דבר הכי חשוב זה מה קורה על הבמה ,האיכות של המופע ,ולא הזהות או הרקע. איך ומתי הקמת את הלהקה שלך? עקרונית ב ,2004-אבל התמיכה הרשמית הגיעה רק ב .2008-לשם "טוטל ברוטל" הגעתי מתוך הקשבה .שמתי לב שכולם כאן אומרים טוטל ,וחשבתי שהמילה הזאת מאוד משתלבת בצורת העבודה והחיים שלי ,עד הסוף לגמרי. ואז חיברתי את טוטל לברוטל .הרגשתי שזה שם נכון מבחינה שיווקית ,קליט ,וגם מתאים לסוג העבודה שלי .וזה באמת נתפס .כל מי ששומע את השם ,עולה לו חיוך על הפנים. למעשה הקמתי את הלהקה עבור קהלים שלא ממש מתחברים למחול .זו המומחיות שלי ,לדבר לאנשים שלא יכולים או לא צריכים להבין ,אלא להרגיש .יש הרבה בידור במופעים ,הרבה הומור, דמויות רגילות שאפשר לפגוש בכל מקום ,קשת של טיפוסים כדי שיהיה מבחר ,שכל אחד יוכל להתחבר למישהו ,כמו באח הגדול .חשובה לי תקשורת ישירה וקולחת ,שפה יומיומית .זה בעצם כמו סרט קולנוע שנעשה חי ,עם הבמה, עם מחול וזיעה וכל זה. יש משהו שהיית מגדיר כישראלי ביצירה שלך? שם :ניר דה וולף גיל38 : במקור :מפתח תקווה בברלין :יוצר במה ותק 10 :שנים אני תמיד מאחר לפגישות ,אז אני לא יכול לומר שהייתי לוקח את הדייקנות ...אבל אני מאוד מדויק בעבודה וזה משהו שחסר בארץ. לפעמים אני יותר מדויק מגרמנים ,בכל הרבדים של העבודה .אז הייתי לוקח את הדיוק ,לא את הדייקנות .אולי גם את תרבות הדיבור .ואת העמידה המסודרת בתור .אם היינו יכולים להביא את זה לישראל ,היתה לנו ארץ למופת. מה חסר לך פה מישראל? הספונטניות .דאגה לזולת ,אכפתיות .כל אחד חי פה בתוך הבועה שלו .הייתי מביא לפה גם את התאווה לאוכל .ישראלים רוצים אוכל טעים ,זה קשור לא רק לאוכל עצמו ,אלא גם להיסטוריה. גרמנים יגידו גם על סלט מגעיל שהוא בסדר. הנימוס הזה מטריף אותי. לסיום ,מסר לאומה? תביאו לפה ,AM:PMוהרבה אהבה. www.totalbrutal.net 17 משהו חדש מתרקם כאן, הפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב. צילומיםPawel Mazur : מפולין אותו לבר ,מעשה שגרר ביקורת ציבורית לא קטנה (מגזין פורבס ישראל פרסם לאחרונה תחקיר המייחס לפעילים בקהילה היהודית בפולין גזירת קופונים של מיליונים במסגרת השבת נכסי הקהילות היהודיות). נכנסתי למקום בשישי בערב ,עם שקיעת החמה. על הקירות נותרו ציורים של נופי ארץ ישראל, פסוקים תנ"כיים ששרדו בחלקם ,וגומה שבה מוקם בעבר ארון הקודש .על במה קטנה מול ארון הקודש הנפקד ,מנגנים שניים ,גבר ואישה, מוזיקת כלייזמר קצבית .המקום ריק מאנשים, ואני והברמן המשועמם מביטים בהם ומקשיבים לנגינתם .בהתחלה חשבתי שאלה רק חזרות למופע שיתקיים מאוחר יותר ,אך הברמן התעקש שזה הקונצרט המתוכנן .הזמנתי לי אפוא משקה בבר ,והתיישבתי לשמוע את הנגינה ,שהפכה בינתיים נוגה ,בערב שבת בבר- כנסת שברחוב הרב מייזל .שעה שלמה הם ניגנו, ואפילו שמחו משהו למחיאות הכפיים הסוערות, גם אם באו ממאזין נלהב אחד .הסתבר שהקונצרט לא היה חלק מהפסטיבל ,ואולי בעל המקום הרגיש צורך להתחבר לעבר היהודי של הבר שלו. ימי הפסטיבל עמוסים בהרצאות ,סדנאות וסיורים הנערכים במהלך היום .בפינת הרחובות יוספה ויעקבה נמצא ה"חדר" ,מרכז תרבות קטן עם בית קפה ,המרכז במהלך הפסטיבל מפגשים עם אמנים וסופרים .המקום הזכיר לי במשהו את "תמול-שלשום" המיתולוגי בירושלים ,אולי משום הספרים הרבים שהיו על הקיר ,ואולי משום המראות הגליציאנים של עגנון שעלו בדמיוני. מדי ערב נערך קונצרט חגיגי ב"טמפל סינגוג", ששופץ להפליא והאקוסטיקה בו איכותית .הקהל הבינלאומי מגיב בהתלהבות למוזיקאים הרבים המנגנים בלהט על במת התפילה במעין חוויה דתית-חילונית חדשה .לאחר הקונצרט המרכזי, מתקבצים הנגנים והצעירים הרבים בבר "אלכימיה" בכיכר השוק ,שבו מתקיימים ג'ם- סשנים אל תוך הלילה. מפתיע לראות את כמות הפולנים הצעירים שמגיעים לקחת חלק בפסטיבל .לחלק מהם שורשים יהודיים שנחשפו לאחרונה ,והם מחפשים אחר תוכן ומשמעות לידיעה שסבם או סבתם היו יהודים .גם הצוות המסור שאחראי על ניהול האירועים בפסטיבל מורכב בעיקר מסטודנטים צעירים המתנדבים לקחת חלק ולסייע בפרויקט, ומתקבל הרושם שבניגוד לגיל הממוצע המבוגר יחסית באירועים דומים בגרמניה ,בקרקוב די קּול להיות קשור לתרבות יהודית. פולין שרדה את המשבר הכלכלי באירופה טוב יחסית למדינות אחרות ביבשת ,והדור הצעיר נטול הזכרונות מהתקופה הקומוניסטית מרגיש חלק מהמערב .רבים חיו כמה שנים במדינות איחוד אחרות ,בעיקר באנגליה ,שאפשרה כבר ב 2004-לאזרחי מדינות האיחוד החדשות ממזרח אירופה ליהנות מחופש התנועה של אמנת שנגן. פולנים רבים שהיגרו אז ,חוזרים עתה לפולין כשהם נושאים עמם מטען תרבותי חדש ,ואינם חוששים לחקור את העבר הקולקטיבי והאישי של מולדתם .היהודים היו בשר מבשרה של ארצם ,והחוויה היהודית המתחדשת היא גם חוויית תרבות פולנית. זה לא שהעבר היהודי אינו נוכח עדיין כענן אפור כבד .אך גם משהו טוב קורה .הקהל הנלהב והאנרגיות העוצמתיות בהופעות המרכזיות כל ערב ב"טמפל סינגוג" גורמים לתחושה שמשהו חדש מתרקם כאן ,משהו שמכיל בתוכו את העבר ,בדיאלוג עם ההווה ובמבט מבויש ואופטימי גם אל העתיד. Eroticism in Jewish Literature October 1973 Israel faced Extinction Opinion Netanyahu with Barghouti Interview with Chancellor Merkel Sex War Peace Power ככל שמתרבים הקיטורים (או גילויי השמחה -תלוי את מי שואלים) על ברלין המשתנה בקצב מואץ, כך גוברים גם הלחשושים והשמועות על האלטרנטיבות ממזרח .אלעד יעקובוביץ' נסע באוטובוס לפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב ,וחזר די נלהב | אלעד יעקובוביץ' פ ולין ארץ ירוקה ,לפחות באמצע הקיץ, בכביש המשובש החוצה את השדות המזהיבים ,קילומטרים בודדים מהיכן שהיתה פעם נקודת הגבול עם גרמניה .הנוף המרגיע עוזר במעט להקהות את טלטולי הדרך. קו האוטובוסים החדש שמפעילה הרכבת הגרמנית בין ברלין לקרקוב חוצה ארצות ועולמות ,ואולי גם זמנים ,ובאירופה נטולת הגבולות הנסיעה מזרחה מברלין בואכה ורוצלב וקטוביץ' נדמית טבעית כמעט כמו הנסיעה מברלין לקופנהגן או לאמסטרדם .אך כמו שכתב פעם יהודה עמיחי על השלט בירידה לים המלח המורה על פני הים ,שגם אם אינך רואה אותם, אתה עדיין יכול לדמיין אותם ,כך גם בדרך לקרקוב ,אתה רואה שלטים ומדמיין. הפסטיבל לתרבות יהודית בקרקוב מתקיים כבר 18 כשני עשורים וחצי .תחילתו עוד ב ,1988-בשלהי השלטון הקומוניסטי ,אז התקיים אחת לשנתיים. מ 1994-הפך לאירוע שנתי ,שמושך אליו מדי קיץ אמנים ומבקרים ממדינות רבות .במשך כעשרה ימים הופך רובע קז'ימייז' ,שהיה הרובע היהודי עד מלחמת העולם השנייה ,למרכז תוסס של תרבות יהודית .ותיקי הפסטיבל עוד זוכרים את הבתים המטים לנפול בכיכר השוק ,את ההזנחה והאפרוריות שאפיינו חלק זה של העיר מאז "היעלמותם" של דייריו המקוריים ועד לפריחתו המחודשת כעבור כחצי מאה .אבל בעשור האחרון שופצו רחובות הרובע הצרים והם נושאים היום שלטים בעברית וביידיש .מול אלפי התיירים הפוקדים את הברים והמסעדות סביב כיכר השוק הישנה ,נדמה לרגע למבקר הברלינאי שאולי הוא בקרויצברג .לישראלי שילדותו עברה עליו בשנות השמונים של המאה הקודמת ודרומה ,המסעדות עם מפות השולחן הפרחוניות והאוכל המזרח-אירופי המוגש על ידי מלצר לבוש חולצה לבנה עם פפיון שחור, עשויות להזכיר שגם תל אביב היתה פעם קצת קרקוב או לודג' קטנה מתחת לשמש הים- תיכונית הקופחת. חלק מבתי הכנסת שנותרו שלמים מאז, משמשים לאירוח קונצרטים בזמן הפסטיבל; אחרים שופצו מחדש כאולמות תפילה ,אך הם עומדים ריקים ,ממתינים למתפללים שישובו אל ספסלי העץ וארון הקודש .אחד מבתי הכנסת המעניינים ברובע הוא זה שברחוב מייזלה ,או הרב מייזל ,כפי שנקרא בעבר .בניגוד לבתי תפילה אחרים ששופצו ,זה הושכר על-ידי הקהילה היהודית לאיש עסקים מקומי ,שהפך בהw סב Politics, Economy, Arts & Culture, Religion be i r sc w b Su Now Four times a year, in English, international The hassle-free way to keep up-to-date with life and Jews in the heart of Europe Germany €12 a year, Abroad €14 a year, PDF-E-Paper €10 a year [email protected] // SVoice from Germany GmbH - Postfach 311310 - 10643 Berlin www.jewish-voice-from-germany.de ד"ש מפולין קולנוע גרמני אפרת יהל "אמרתי ישראלית ,והמורה הפולנייה תיקנה אותי ואמרה יהודייה" .עפרה ריזנפלד אחרי ההתפרקות נסיון העבר מלמד כי לסרטי דרמה תקופתיים המגיעים מגרמניה סיכוי טוב יותר לזכות בתשומת לב בתחרות האוסקר .הסרט ,Zwei Lebenשנבחר לייצג את המדינה השנה ,ממשיך את המסורת עפרה ריזנפלד ,שחיה בחמש השנים האחרונות בפוזנן שבפולין ,מעידה על עצמה שזהותה מגובשת .ואף על פי כן היא ממשיכה לחקור את נושא הזהות באמצעות סרט תיעודי שבוחן את דמות היהודי בפולין של ימינו Iלירון מילשטיין עפרה ריזנפלד חלמה תמיד לצאת לנדודים. "לפני כשמונה שנים הגעתי למצב שבו הייתי חופשייה מהתחייבויות והחלטתי להתחיל לממש את החלום .בשביל הפרנסה עשיתי קורס הוראת עברית לזרים באוניברסיטה העברית, ותוך כדי כך התעורר בי הרצון לחיות תקופה כלשהי בפולין .התחלתי לחפש עבודה כמורה לעברית שם ,אבל קיבלתי הצעה מצרפת. לימדתי שנתיים באוניברסיטה בננסי שבמזרח צרפת ,ואז ,לפני כחמש שנים ,הגיעה הצעה מהאוניברסיטה בפוזנן .לא היססתי". הנסיעה הראשונה שלה לפולין היתה ב,2000- לפני ביקורו בישראל של האפיפיור קרול וויטילה. היא נשלחה אז על ידי עיתון "הארץ" לכתוב על חברותם של אמה והאפיפיור בנעוריהם" .כנראה בזמן הביקור הזה נבטה המשיכה שלי לפולין. לפני כן זה לא עניין אותי ,ובמחנות הריכוז לא ביקרתי עד היום .לעומת זאת ,הייתי בשנה האחרונה בין היוזמים לשיקום בית קברות יהודי שנחרב בעיר ורונקי ,ואני מאוד מתעניינת בעבר היהודי בפוזנן .גם כאן היתה פעילות נרחבת של הנאצים ,כך שלא צריך להרחיק .בצד הפולני אני מוצאת מצד אחד כנסיות שמציגות את היהודי כמפלצת ,לצד אנשים החשים משיכה חזקה לתרבות היהודית שנמחקה ,בהם סטודנטים שלי בחוג לעברית באוניברסיטת פוזנן ,שבה אני היהודייה היחידה". על זהותה היא מעידה כי היא "מגובשת מזמן: 20 אישה ,ישראלית ,יהודייה" .לדבריה ,השהות בפולין לא שינתה את תחושותיה בנושא. "כשניסיתי ללמוד פולנית בקורס למורים זרים באוניברסיטה ,התבקשתי להגיד (בפולנית) מה הלאומיות שלי .אמרתי :ישראלית .המורה תיקנה אותי ואמרה :יהודייה .אמרתי :כן ,אני יהודייה מישראל ,אבל לא כל הישראלים הם יהודים ,יש גם ערבים .המורה התעקשה שההגדרה שלי היא יהודייה .בשיעור שלאחר מכן היא כנראה קיבלה הסברים והתרצתה". מכל מקום ,נושא הזהות מרתק ומושך אותה. "בשנתיים האחרונות אני עובדת על סרט תיעודי, שבערך מחצית ממנו כבר צולמה ,ושמו 'מה זה ז'יד' .הסרט בוחן את דמות היהודי בפולין של ימינו דרך אנשים שהכרתי ונוצר בינינו קשר קרוב :דורותאה ובוגוש ,זוג נגני רחוב כליזמרים; צ'סלב פרדלה ,סופר נפלא בן 81שעדיין לא פרסם את כתביו ,ויהודי יחיד במשפחתו ובעירו; מרתה דרז'ינסקה ,פסיכולוגית צעירה ,שהסוד הגדול במשפחתה היה יהדותו של אביה המנוח, ואחרים .אני מצטרפת לדמויות אלה בחיפושיהן ובחיפושיי שלי אחר גורלו של סבי ,אברהם אדולף ריזנפלד ,יהודי גרמני ציוני ,רוקח ודמות כריזמטית בעירו גולוב-דובז'ין ,שנרצח יחד עם פולנים ביער בפולין וקבור כנראה בבית קברות קתולי". לדבריה ,בפוזנן עצמה אין ממש קהילה ישראלית" :יש כמה ישראלים -שלושה-ארבעה למיטב ידיעתי ,שנשואים לפולניות ,וחוץ מהם כמה סטודנטים ישראלים ,בעיקר בבית הספר לרפואה .אני מכירה אחת מהם .עם הישראלים המהגרים אין לי קשר ממשי .פגשתי שלושה מהם .שניים מהם ברוגז עם הקהילה היהודית". הקהילה היהודית מונה כמה עשרות" ,ואני יודעת על כמה יהודים שאינם מקיימים קשר עם הקהילה או שניתקו את הקשר" .אין רב בפוזנן" ,אבל בחגים וגם מדי כמה שבתות נערכת ארוחת צהריים בבית הקהילה .יש אדם אחד בלבד שיודע לקרוא בעברית ,אותו צ'סלב פרדלה מהסרט שלי ,שהוא גם זקן הקהילה וסגן הנשיאה .נשיאת הקהילה היא אליציה קובוס (בת לאם קתולית) ,שעל פיה יישק דבר .לדוגמה, בית הכנסת הגדול -מהגדולים שהיו באירופה שהוסב על ידי הנאצים לבריכת שחייה ושרדבשלמותו ,הושב לפני כמה שנים לידי הקהילה, ועדיין הופעלה בו בריכת השחייה העירונית. לפני כשנתיים הבריכה פונתה .הרעיון היה להפוך את הבניין למרכז תרבות יהודית ,אבל לבסוף הוא הוחכר ליזמים ,שעומדים להפוך אותו למלון .יש על המהלך הזה ביקורת קשה, גם בעיתונות ,אבל הממסד ,גם היהודי ,כנראה אישר .זאת אחת הסיבות שניתקתי את הקשר עם הקהילה היהודית בפוזנן". סדרת הראיונות עם ישראלים בתפוצות היא פרויקט משותף של שפיץ עם JCCenters.org 2013 Copyright © JDC Europe צילוםTom Trambow : אישה, ישראלית, יהודייה בחודש שעבר התכנסה האקדמיה הגרמנית לקולנוע לבחור את הסרט שיתמודד מטעמה בקטגוריית הסרט הזר באוסקר .גם השנה נבחר סרט דרמה תקופתי ,כנראה לאור נסיון העבר שהראה כי סרטים העוסקים בעברה של גרמניה זוכים לתשומת לב רבה יותר מדרמות עכשוויות מסוגננות .הסרט Zwei Lebenגבר אם כן על הפייבוריט ! ,Oh Boyשעליו כתבנו בגיליון הקודם ,Zwei Leben .בבימויו של גיאורג מאאס, מבוסס על רומן של האנלורה היפה (,)Hippe ( Eiszeitenימים של קרח). הסרט עוסק בפרשייה אפלה מתקופת הנאצים, אשר נוצלה מאוחר יותר באופן ציני על ידי השטאזי במזרח גרמניה :פרויקט הלבנסבורן הנורבגי .לאחר השתלטות הנאצים על נורבגיה בראשית שנות הארבעים" ,שודכו" חיילים גרמנים עם נשים נורבגיות למטרות "השבחת הגזע". כ 250-מהילדים שנולדו כתוצאה מכך נלקחו לאימוץ בגרמניה ,ורק כ 80-מתוכם הוחזרו לנורבגיה לאחר המלחמה .בנורבגיה זכו ילדי הפרויקט ליחס משפיל ,ואמהותיהם הוקעו כ"זונות גרמניות" .על חלק מהילדים שנותרו בבתי יתומים במזרח גרמניה פרש השטאזי את חסותו ,ועשה בהם שימוש במנגנוני הריגול שלו. הסרט פותח בתיאור מפורט למדי של חייה של קתרינה ,החיה עם משפחתה חיים פסטורליים בנוף הפיורדים עוצר הנשימה של נורבגיה .בעלה קצין בצי ,ולבתם הסטודנטית יש תינוקת .אמה המבוגרת של קתרינה עוברת להתגורר עימם ומסייעת בטיפול בתינוקת .השלווה מופרת כאשר עו"ד צעיר (קן דוקן) מופיע במקום עבודתה של קתרינה ומבקש ממנה להצטרף כאחת מילדי פרויקט הלבנסבורן לתביעה ייצוגית נגד הממשלה .השנה היא ,1990ונפילת החומה מאפשרת לראשונה גישה למסמכים שיוכלו לסייע בגיבוש התביעה .קתרינה מסרבת לשתף פעולה ,מסיבות שנחשפות בפנינו בהדרגה ,בד בבד עם חשיפת זהותה האמיתית .העבר ,שאותו ניסתה להשאיר מאחור, מסרב להניח לה ,וחיים שלמים שנבנו על שקרים והונאה עומדים להתפרק. את קתרינה מגלמת יוליאנה קוהלר (זכרונות מאפריקה ,איימי ויגואר) במשחק עצור ומדויק, המחווה דווקא על פאניקה הולכת וגוברת .למרות שהסיפור מסופר מנקודת מבטה ,ההזדהות עימה לא מובנת מאליה ,משום שמהלך הסרט מגלה שיותר משהיא קורבן ,היא משתייכת לצד "הרעים" .זו בחירה מעניינת ,שמשאירה את הצופה עם שאלות מסוג אחר לגמרי. דמותה של קתרינה מעוצבת היטב כדמות ההזדהות עימה לא מובנת מאליה .יוליאנה קוהלר בתפקיד הדמות הראשית קתרינה הראשית ,אולם באה על חשבון דמויות המשנה, שנותרות שבלוניות ופחות מעניינות .ליב אולמן, הכוכבת הקבועה של אינגמר ברגמן ,מגלמת את אמה של קתרינה בהופעה אקספרסיבית מרשימה .פניה המאובנים ביגון הנורא נחרתים בזיכרון .עם זאת ,ייתכן שנכון היה להקדיש בסרט יותר מקום להבנת הדמות שלה .גם דמויותיהם של אנשי השטאזי סטריאוטיפיות ולא משדרות את המורכבות המצופה בנקודה ההיסטורית הרגישה הזו. על עבודת הצילום המרשימה היתה אמונה יודית קאופמן ( 4דקות) ,שקיבלה גם קרדיטים על בימוי ועיבוד התסריט .נופיה החורפיים של נורבגיה משולבים בדרמטיות בעלילה ,וניכר שהושקעה עבודת שחזור לא פשוטה על מנת לשוות שוב לברלין את המראה המוזנח של ( 1990אף שמספר ביקורות כאן כבר מיהרו להצביע על חוסר דיוק היסטורי בפרטים מסוימים). Zwei Lebenנע על התפר שבין דרמה משפחתית לסרט ריגול ,ומתמודד עם מערכות שהתפרקו בעקבות תמורות היסטוריות ,במקרה זה המשטרים הנאצי והמזרח-גרמני .שניהם הותירו לאחר קריסתם פרגמנטים של מנגנונים אימתניים שנפוצו לכל עבר .מה קורה לאחר ההתפרקות לנשים ולגברים שנוצרו בדמותה של המערכת? שהיו בשר מבשרה מכורח או מרצון? האם ראויים הם בכלל להזדמנות לברוא את עצמם מחדש ולהשתלב בחברה? אלה שאלות שהחברה הגרמנית עסוקה בהן מאז תום מלחמת העולם השנייה. מבנה הסרט אינו אחיד .חלקו הראשון מוקדש ברובו לתיאור חייה של קתרינה ,והניסיון להעביר בהדרגה ובאופן פרטני את המורכבות מייצר גודש ולא תמיד נוחל הצלחה .בארה"ב התלוננו שמי שלא בקיא בהיסטוריה האזורית ימצא עצמו מעט מבולבל .האפיזודות מן העבר הצצות כפלשבקים מצולמות באיכות עשירה ומגורענת ,ותכיפותן הגוברת בחלקו השני של הסרט מייצרת מתח של ממש ,וממחישה היטב את הצפתו של העבר המאיים להטביע את ההווה .לעיתים נדמה שהסיפור נתפר באופן מאולץ מדי ,מה שפוגע באמינותו .גם הנטייה לבטא במפורש תחושות במקום להשתמש באמצעים קולנועיים משאירה רושם שנעשו קיצורי דרך על מנת לקדם את העלילה על חשבון התעמקות ברובד הרגשי של האירועים .הסיום הפתאומי ,אם כי לא בלתי צפוי, משאיר את הצופה מעט בלתי מסופק .נדמה שהסרט עוצר איפה שהסיפור מתחיל באמת להיות מעניין :מה עושים עם מה שנשאר אחרי שהכל התפרק? 21 הפינצטה שוטטות מיקי ריס צילומים :מיקי ריס סיורים מודרכים בטמפלהוף אקספרסיוניזם גרמני עם בונוס למרות שעברו חמש שנים מאז סגירתו הרשמית ,הזמן בטמפלהוף כאילו עמד מלכת .סיורי הליכה שנערכים במקום בתדירות יומית (סיורים באנגלית במהלך סוף השבוע בלבד) בקבוצות שגודלן נע בין 15ל 35-משתתפים ,יאפשרו לכם לראות ולחוות הרבה יותר מאשר ניתן בשיטוט עצמאי :מתקני הספורט והפנאי המרובים שהקימו האמריקנים במקום בזמן ששימש כבסיס צבאי ,שרשרת של בונקרים שרופים שהכילו צילומי אוויר אסטרטגיים לנאצים ,שהרוסים פוצצו בשוגג במהלך המלחמה ,הטרמינל הריק שמסוע המזוודות בו עדיין נראה כממתין לפעולה ועוד .באתר מפורטים כמה סוגים של סיורים בדגשים שונים (למשל סיור מיוחד לצלמים) ,חלקם מתקיימים גם לאורך כל החורף .למרות שנקודת ההתחלה של הסיורים די פשוטה למציאה ,קחו בחשבון שמתחילים על הדקה ,ומי שיגיע באיחור ייאלץ לשחק מחבואים מתסכלים עם שאר חברי הקבוצה ,שנעים בין מנהרות לבונקרים במרחבים הבלתי נתפסים של המקום. מוזיאון Brückeהססגוני והמעמיק מוקדש לאקספרסיוניזם גרמני ומציג תערוכות מתחלפות בנושא .בכל יום ראשון ב 11:30-נערכים סיורים מודרכים בשטחו הכלולים במחיר הכניסה ,ובכל יום ראשון הראשון של החודש ב15:00- מתקיימים סיורים מיוחדים לילדים .המוזיאון נמצא באיזור יפהפה במערב ברלין ,ומומלץ לסור ממנו לרחוב Pückler הסמוך ,שבכיוון מערב הופך לשביל רחב וציורי הטובל בירוק. המתמידים ללכת בו ימצאו עצמם לאחר כרבע שעה ב ,Jagdschloss Grunewald-הארמון הפרוסי העתיק ביותר בברלין ,ששופץ במשך שנים ונפתח לבסוף מחדש לציבור באוקטובר .2011בארמון מוצגת דרך קבע תערוכה של אמנות מהמאות ה 15-עד ה ,18-וניתן ללמוד בו גם על היסטוריית הציד של המקוםbruecke-museum.de . tempelhoferfreiheit.de/besuchen/fuehrungen/ gebaeudefuehrungen/tickets סטנד אפ באנגלית דרך הכפרים ימים מהאגדות אפשר לדחות את הטיול הזה לאביב ,אבל חבל :כדאי לנצל את הצבעוניות הסתווית כדי לטייל לפחות בחלק מ”דרך הכפרים” היפה ,המשתרעת לאורך 31ק”מ ונחשבת לאחד ממסלולי ההליכה הפופולריים בצפון ברלין .הדרך מתחילה במזרח באיזור ,Ahrensfelde וסופה במערב בגשר האדום והציורי בנמל שבקצה ה .Tegeler See-הדרך פשוטה ומשולטת ,וההולכים בה יעברו דרך ( Karower Teiche ,Lübarsשם כדאי לרכוב על סוסים) ויער טגל .ניתן ורצוי ללכת את מלוא המסלול במשך יום או יומיים רצופים. מ 7-ועד 24בנובמבר יתקיימו בברלין ה ,Märchentage-שיוקדשו השנה בעיקר לסיפורים ולאגדות ממדינות דוברות צרפתית .מדובר בחגיגה לילדים ולמבוגרים שמתקיימת באווירה קרנבלית באתרים שונים בברלין וכוללת הקראות ,אירועים מיוחדים ותערוכות רבות בנושא אגדות ,כמו למשל תערוכה בנושא מאתיים שנות כיפה אדומה שתוצג בספרייה העירונית החל מ 8-בנובמברmaerchenland-ev.de/berliner_ . maerchentage/vorschau_maerchentage.html פעם בשבוע ,בשבת ברבע לחצות ,מארח המועדון הוותיק ערב סטנד אפ על טהרת האנגלית בלבד .לא מדובר בבמה פתוחה, אלא במופע מלא שנערך במרתף או על הבמה הגדולה בחלל העליון של המועדון (תלוי בכמות הקהל) ,ומארח אמני סטנד אפ שונים במסגרת הסדרה .Midnight Funהקומיקאים הם לרוב “אקס פטריוטים” שחלקים מהמופע שלהם מתרכזים בחיים בברלין כזרים, כך שמהגרים עשויים בהחלט להזדהות עם ההומור .בשאר הימים הרפרטואר הקומי העיקרי של המועדון הוא כמובן בגרמנית ,ומחירי הכניסה לכל המופעים הוגנים ביותר. comedyclub.de/berlin/english-shows/midnightfun.php barnim-wanderwege.de/doerferweg_barnimer.htm הגנים הבוטניים של פנקו מוזיאון הפליטים המוזיאון המרתק הזה ממוקם בלב מרכז פליטים ,ששימש בשנים 1990-1953את מי שהצליחו לעבור ממזרח גרמניה למערבה. מדהים לגלות שהמרכז הצנוע עסק בקליטתם ובהכוונתם של כשליש מתוך כארבעה מיליון בני אדם (!) שהיגרו ממזרח למערב בתקופה זו ,חלקם נשארו בו שבועות ולעיתים אף חודשים. המוזיאון מתעד מוצגים וסיפורים אישיים מגוונים ,המסייעים להבין את הסיבות ,התהליכים וההשלכות של הגירה זו .הכניסה למקום חופשית ,וקיימים בו הסברים חלקיים באנגלית ,כמו גם מדריך קולי .מומלץ להשאיר זמן לחלק האחרון במוזיאון ,העוסק באמנות מתקופת ה ,DDR-לרבות קטעים מסרטים רבים .אגב ,כיום מתאכסנים במרכז כ 600-בני אדם המבקשים מקלט בגרמניה מסיבות שונותnotaufnahmelager-berlin.de . 2 כבודם של הגנים הבוטניים בדלהם במקומו מונח, אך אין בכך כדי להפחית מערכם של הגנים בפנקו, המהווים קונטרה מזרחית לבני דודם המערביים .מה שיצא לדרך בתור גינת בית ספר לימודית בתחילת המאה העשרים ,התפתח לגנים המשתרעים על פני 340דונם ומכילים כרי דשא נרחבים ,גינה קהילתית ומיני צמחים רבים .אטרקציה נוספת במקום היא הקיר הגאולוגי המכיל יותר מ 120-סוגי סלעים .בית הקפה הממוקם בתוך מבנה החממות פועל רק בסופ”ש, כך שלביקור ביום חול מומלץ לבוא עם פיקניק קטן מהבית .אם עוד לא התעייפתם ,גרם המדרגות ביציאה הצפונית מהגנים יוביל אתכם לפאתי שמורת הטבע ,Barninשבה אפשר לערוך טיול נוסף .הכניסה לגנים עולה אירו אחד ,שאותו תתבקשו לשלם במכונה האוטומטית בכניסה. berlins-gruene-seiten.de/Gaerten-und-Parks/ Botanischer-Volkspark-Pankow 23 הלוח כאן יכולה להיות המודעה שלכם! שפיץ מודפס ב 2000-עותקים ,מופץ לדוברי עברית ברחבי העיר ,מחולק באירועים ובמפגשים של ישראלים וזמין גם ברשת .לפרטים נוספים ולהזמנת מודעות[email protected] : רויטל סקלי M.A ,בתרפיה בהבעה ויצירה טיפול רגשי בעברית לילדים ובני נוער באמצעות תיאטרון ואמנות. הפרויקט הינו חלק מחודש אמנות המיצג בברלין .ניתן לקחת חלק בשני אופנים: לקביעת פגישת היכרות: טרנס-לאומיות ואמנות מיצג :מיצג/ פרפורמנס בנושא ויתור על אזרחות או ריבוי אזרחויות .על המופע לעסוק באופן שבו החיים בין מדינות ותרבויות שונות משפיעים על האמנ/ית ו/או על יצירתו/ה .המופעים יועלו באמצעי הפקה מינימליים אך בתשלום. 0151-58886780 [email protected] לימודי תטה הילינג® בברלין טכניקה לשינוי ולתיכנות מחדש של תת המודע ,מאפשרת שינוי המציאות היומיומית ונותנת כלים עוצמתיים לעבודה עם עצמך ועם אחרים .קורס מתחילים יתקיים בסוף ינואר ,וקורס מתקדמים בתחילת פברואר ,באנגלית עם אופציה לתרגום ותרגול בעברית. לפרטים :אייל דינר [email protected] 0176-39348918 קול קורא לישראלים :פרויקט על ריבוי זהויות ושפות (Transnationality and )Translinguality מורה לפסנתר ,אלתור ותיאוריה מורה מאוד מנוסה לפסנתר - ממתחילים למתקדמים מאוד ,בעל ניסיון רב עם ילדים ומבוגרים כאחד. מלמד גם אלתור ,פיתוח שמיעה ותאוריה לכל הכלים. אייל לובט 0176-84588394 www.eyallovett.com טרנסלאומיות וכתיבה :סופרים ,משוררים, חוקרים וכותבי מגירה שרוצים לצאת ממנה מוזמנים לשלוח טקסטים בכל סוגה שעוסקים במערכת הגומלין בין זהות לאזרחות ,וההשפעה שיש לחיים בין מדינות ותרבויות שונות על נושאי הכתיבה וסגנונה. ניתן להציע גם הרצאות בנושאים הקשורים לטרנס-לאומיות וכתיבה .קורות חיים והצעה (עד עמוד אחד) יש לשלוח עד 15בנובמבר. לפרטים נוספים[email protected] : סיון בן ישי הפינצטה קולטורה Theaterdiscounter התיאטרון שבו תעלה בדצמבר ההפקה החדשה שלנוSave Your" , ,"Loveשעוסקת בזוגיות בעידן הניאו-קפיטליסטי. הTheaterdiscounter- הוא תיאטרון שפועל כבר עשור ,כאלטרנטיבה לHAU- ול ,Sophiensäle-ונותן במה לקבוצות צעירות שהעבודה שלהן ניסיונית ברמה של שפה ואסתטיקת תיאטרון .המקום מנוהל על ידי קולקטיב וההצגה שלנו תעלה בו לראשונה בין 4 ל 6-בדצמבר. Devil's Kitchen & Bar בר-מסעדה בבעלותו של ישראלי חביב בשם שלומי פוטשבך .התוודעתי למקום לפני שלוש שנים ,ואני חושב שבתוך שלל המקומות בברלין הוא יוצא דופן ,בדרכו .יש בו איזו אווירה של שחרור שהיא ייחודית בעיניי, בוהמה של פעם שמביאה משהו מאוד שמח ,מאוד פרוע ומאוד מתקשר .בר שבאים אליו כדי לפגוש אנשים ולדבר איתם. האוכל הוא מין פיוז'ן של אוכל ישראלי ולא ישראלי ,הוא טעים לי ובכלל בכלל לא יקר. Klosterstraße 44, 10179 theaterdiscounter.de devils-kitchen.com Graefestraße 11, 10967 אריאל ניל לוי Kumpelnest 3000 www.kumpelnest3000.com Lützowstraße 23, 10785 צילומים :אולף קונמן מקום הבילוי הכי הזוי בברלין, שמפגיש עובדות מין עייפות שבאות לדרינק אחרי העבודה ומלחים צעירים שהתאוריה הקווירית אינה זרה להם .יש משהו בקהל המגוון ,במוזיקה ובאווירה של המקום הזה שתמיד גורמים לי להרגיש כאילו חזרתי לשנות התשעים האהובות עלי עד מאוד. בן ,36מרמת גן .שחקן ,דרמטורג ויוצר תיאטרון .הגיע לגרמניה ב 2000-כדי ללמוד רפואה בטיבינגן ,אך ב2003- עבר ללימודי תיאטרון בבון .כבר במהלך הלימודים החל לעבוד כפרפורמר וכעוזר במאי (Schauspielhaus Wien ,Ballhaus Naunynstraße ,Volksbühneועוד) .ב2008- הכיר את הילה גולן ,בת זוגו ושותפתו ליצירה ,ואת ניבה דלומי ,שותפתם ליצירה ,וכיום שלושתם חיים בברלין .בין יצירותיהם" :דקת דומייה" (" ,)Schweigeminuteגוגל טרנסלייט" ו"פוליו" (זוכת ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל עכו). אייקידו אצל המאסטר עומר לוסקי כל השנים רציתי לתרגל אייקידו, אבל זה לא התאים לי לכיס ,ולמען האמת גם תמיד הרגיש מעט בלתי אפשרי .אצל עומר יש תחושה שאם תגיע -זה אפשרי .הוא מקדיש את כל כולו לדוג'ו (מקום האימונים) ,כשהחשוב מבחינתו הוא שאנשים יגיעו ,יתמידו ויתאמנו .מה שאני אוהב במקום ,זה שאני תמיד הולך אליו ברצון ואף פעם לא צריך להכריח את עצמי. aikidowind.wordpress.com Skalitzer Straße 33, 10999 Hobrechtstraße 31, 12047 Torstrasse 62 Mitte 24 25 הפינצטה ישראלים ושות‘ שבוע השפה העברית בברלין יוזמה ישראלית :חלל חדש לאמנות עכשווית Circle1היא יוזמה ישראלית חדשה ,שהוקמה על ידי העורכת שירה סברדלוב ,האוצרת דורית לויטה-הרטן והאמנים אלונה הרפז ואהרון עוזרי ,במטרה לשלב אמנות ישראלית עכשווית בסצנה האמנותית של ברלין" ,וליצור במה דינמית לדיאלוג רב-תרבותי ובין-תחומי ,שמפגישה בין אנשים מתרבויות שונות". התערוכה הראשונה של הפרויקט תיפתח ב 23-בנובמבר ב ,19:00-ותארח עשרה אמנים ישראלים המגיעים ממגוון סגנונות ומדיות :יואב אפרתי ,מיכל הלפמן ,אלונה הרפז ,יאן טיכי ,אלון לוין ,אהרון עוזרי ,אלדר פרבר ,זויה צ'רקסקי ,אולף קונמן וגיל שחר. האמנים המשתתפים בתערוכת הפתיחה מוגדרים על ידי היזמים של Circle1כ"חברי המעגל הראשון ,מעין ליבה של מעגל רחב בהרבה שיוצג בתערוכות הבאות של הפרויקט" .החלל המרווח של Circle1בקרויצברג עתיד לשמש לא רק לקיום תערוכות של אמנים ישראלים לצד אמנים בינלאומיים אחרים ,אלא גם לאירועי תרבות שונים ,בהם הרצאות ,הקרנות, שיחות אמן ועוד .הפרויקט הוקם כארגון ללא מטרות רווח שכל הכנסותיו מוקצות לקיומו ולניהולו השוטף. Circle1 – Platform for Art & Culture, Mittenwalder Straße 47 10961, www.circle1.org שיתוף פעולה ייחודי בין יוזמות ישראליות ויהודיות שונות בברלין יתקיים לראשונה במהלך חג החנוכה הקרוב ,תחת הכותרת "שבוע השפה העברית בברלין". לפני כשנה נשלח רותם מלאך ( )31לעירנו מטעם המחלקה לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית והתנועה הרפורמית ,במטרה לפעול לחיזוק ולהעמקת הקשר בין "הדור הצעיר" (גילאי )45-20לבין מדינת ישראל, באמצעות קיום שיח עדכני בשאלות של זהות והיחס לישראל .במסגרת פעילותו ,רותם מעודד שיתופי פעולה בין ארגונים שונים הפועלים בברלין ,וכבר יזם אירועים ,פעילויות מגוונות וסמינרים .כעת חברו באמצעותו מגוון ארגונים הפועלים בקרב האוכלוסייה הישראלית והיהודית בברלין (בהם קומזיץ ,הספרייה העברית בברלין ,המקום,MNK , בית הלל ,גייגר קולג׳ ,מועדון ,תמר ,יונג אונד יודיש ועוד), לסדרת אירועים שאולי עוד תהפוך למסורת .האירועים מסובסדים והעלויות סמליות ככל האפשר. להלן פרטים על האירועים המרכזיים המתוכננים .התוכנית עדיין נמצאת בעבודה ,ומומלץ להתעדכן בשינויים ובתוספות בעמוד הבית של שפיץ ובלוח האירועים: Spitzmag.com/events ראשון 1 ,בדצמבר מסיבת חנוכה עברית למשפחות11:00 , עמותת "קומזיץ -המשפחה הישראלית בברלין" תציין את שבוע השפה העברית במסיבת חנוכה למשפחות. בתוכנית :הצגה לילדים ,שירי וסיפורי חנוכה ,תחנות יצירה לגילאים שונים ,וכמובן כיבוד והדלקת נרות. המסיבה תתקיים בשנברג ,הרשמה מראש חובה: [email protected] מחיר כניסה 7 :אירו לילד 5 ,אירו לילד שני (הורים בחינם). 26 שבת 7 ,בדצמבר הספרייה העברית בברלין מארחת: למה לא באת לפני המלחמה (בעברית) חלק א' :19:00 ,הצגת יחיד על פי ספרה של ליזי דורון (בעברית) חלק ב' :20:00 ,שיחה עם הסופרת ליזי דורון והשחקנית פביאנה מיוחס (בעברית) הערב ייפתח בהצגת היחיד של השחקנית פביאנה מיוחס ,שאותה עיבדה על פי ספרה עטור הפרסים והשבחים של ליזי דורון" ,למה לא באת לפני המלחמה" (משך ההצגה 40-45 :דקות) .הספר וההצגה עוסקים ביחסים המורכבים שבין אליזבת (ליזי), לאמה הלנה ,ניצולת שואה .לאחר ההצגה נקיים מפגש עם השתיים .ליזי דורון היא אחת הסופרות הישראליות המצליחות ביותר בגרמניה .חמשת ספריה תורגמו (בין השאר) לגרמנית והפכו לרבי-מכר ,ספרה השישי ייצא לאור בגרמנית במרץ .2014 מחיר כניסה 6/4 :אירו. ראשון 8 ,בדצמבר הספרייה העברית בברלין מארחת: למה לא באת לפני המלחמה (באנגלית) חלק א' :19:00 ,הצגת יחיד על פי ספרה של ליזי דורון (באנגלית) חלק ב' :20:00 ,שיחה עם הסופרת ליזי דורון והשחקנית פביאנה מיוחס (באנגלית). הערב יתקיים במתכונת זהה לערב הקודם ,רק באנגלית (ראו פרטים לעיל). מחיר כניסה 6/4 :אירו. עבודה של זויה צ'רקסקי שבת 30 ,בנובמבר מסיבת פתיחה והשקה לשבוע השפה העברית חלק א' :20:00 ,אהבה ,משפחה והבלגן הרגיל בקולנוע ישראלי -סדנה מבדרת על קולנוע ישראלי עם פרופ' פרנק שטרן מאוניברסיטת וינה .בסדנה יוקרנו קטעים מסרטים ישראלים בעברית עם כתוביות לאנגלית, וכן קטע מהסרט ( The Hebrew Hammerמסר מפרופ' שטרן" :השתתפות בעברית ,רוסית ,אנגלית וגרמנית תתקבל בברכה"). חלק ב' :22:00 ,מסיבת ריקודים עברית עם דיג'יי Blastik Haifa הדלקת נרות ,בופה ישראלי ,סופגניות ואלכוהול מוזל. מחיר כניסה (משולב לשני האירועים) 8 :אירו בהרשמה מראש 10 ,אירו במקום. Sophienclub, Sophienstraße 6, 10178 חמישי 5 ,בדצמבר ערב עברי(ת) בתיאטרון ACUD חלק א' :18:30 ,החפץ הזה הוא אני -בין היחיד לקבוצה ,סדנת "בית העם" על סוגיות זהות בהשראת חנוך פיבן .מנחה :איה נח ,מייסדת ״המקום -מרחב לתרבות יהודית חילונית". חלק ב' :20:15 ,ערב שירה ישראלית -הקראת שירה ישראלית ושירה עברית בציבור בשותפות עם ( MNKמורן ,נירית וקארין -מפגשי צעירים ישראלים בברלין) ובהנחיית שלומי וגנר. מחיר כניסה (משולב לשני האירועים) 5/3 :אירו (כולל כיבוד קל). ACUD, Veteranenstraße 21, 10119 ללא חומות -אמנות במרחב הציבורי No wallsהוא פרויקט של האמנית שרון פז ,שיוצב החל מסוף אוקטובר למשך שלושה חודשים בתחנת ה .U-Bahn Bernauer Straße-תחנה זו היא כיום בין השאר נקודת התחלה עבור תיירים רבים המגיעים למרחב הזיכרון ברחוב ברנאוור ,המתעד באופנים שונים את החומה שניצבה לאורכו עד .1989הפרויקט כולל שש כרזות המתייחסות להיסטוריה של ברלין כעיר מחולקת -בכל אחת מהן משולבים צילום של הרחוב היום, ללא החומה ,עם צללים שנלקחו מתמונות ישנות של אנשים שצולמו ליד החומה .הצללים מן העבר מתמזגים אל תוך המציאות העכשווית .החומה אינה קיימת ,אך היא עדיין צרובה בתודעה .פתוח לקהל 24שעות ביממה. sharonpaz.com/index.php?/2009/2013-no-walls/ 27 מודעה חנוכה שמח! שפיצפלאץ רויטל סקלי ניקוד :אריאל מואטי יַ ְל ֵדי ֶּב ְר ִלין ַהּיְ ָק ִרים, צֹוב ַעת ָּכאן ֶא ְצ ֵלנּו ְּב ֶּב ְר ִלין ַה ְּס ָתו ְּכ ָבר ְּב ִעּצּומֹוַ ,ה ַּׁש ֶּל ֶכת ַ יח ְמיֻ ָחד ֶאת ָה ִעיר ִּב ְצ ָב ִעים ֶׁשל ָּכתֹם וְ ָאדֹם וְ ָצהֹב ,יֵ ׁש ֵר ַ ּומ ְת ִחיל ִל ְהיֹות ַק ְר ְר ְרְּ ...בּגֶ ְר ַמנְ יָ ה ַה ְּס ָתו ְמאֹד ֻמ ְרּגָ ׁש, ָּב ֲאוִ ירַ , יֹוד ִעים ֶׁש ְּס ָתו, ֲא ָבל ְּביִ ְׂש ָר ֵאל ֹלא ָּת ִמיד זֶ ה ָּכְךִ .ל ְפ ָע ִמים ְ יעים ְּכ ֵדי ְל ַב ֵּׂשר יא ִלי וְ ָה ִח ָּלזֹון ַמּגִ ִ ַרק ִמּׁשּום ֶׁש ֶה ָח ָצבַ ,הּנַ ֲח ִל ֵ יע .נָ ֳע ִמי יׁשים ֶׁשהּוא ִהּגִ ַ אּולי ֹלא ָהיּו ַמ ְרּגִ ִ ַאח ֶרת ַ ַעל ּבֹואֹוֶ . ַאחת ַה ִּפזְ מֹונָ ִאיֹות ָה ִע ְב ִרּיֹות ָה ֲאהּובֹות ָע ַליָּ ,כ ְת ָבה ֶׁש ֶמרַ , ַעל זֶ ה ִׁשיר יָ ֶפהֶׁ ,ש ָּב ַח ְר ִּתי ְל ַׁש ֵּתף ֶא ְת ֶכם: ִׁשיר ְס ָתו זָ קּוף וְ ָל ָבן ָּפ ַרח ֶה ָח ָצב ָּפ ַצח ֶה ָענָ ן ְּבזֶ ֶמר ִט ְפ ֵטף נָ ַׁשם ִח ָּלזֹון יח ַהּגֶ ֶׁשם ֶאת ֵר ַ ִמ ֵהר וְ יָ ָצא ַל ֶּד ֶׁשא ֶאת ָּכל ַה ְּפ ָר ִחים ֵה ֵבאנּו ַל ַּגן רּוח ַה ְּס ָתו ְּב ַ נָ ַדד ֶה ָענָ ן וְ ַרק ִח ָּלזֹון יח ַהּגֶ ֶׁשם וְ ֵר ַ נֹותרּו ָּכל ַהּיֹום ְ ַּב ֶּד ֶׁשא ִצּיּור ֶׁשל ַּכ ְר ֶמל א ִֹוריַּ ,בת ֶׁ ,7.5שּל ֶֹומ ֶדת ְּב ִכ ָּתה ב' ּול ַׂש ֵחק ִעם ֲח ֵברֹות ְוא ֶֹוה ֶבת ִל ְקרֹא ְ ַאח ֵרי ֶׁש ְּת ַסּיְ מּו ֵל ָהנֹות ֵמ ָה ַעּמּוד ֶׁש ֵה ַכּנּו ָל ֶכם ַה ַּפ ַעם, ָאז ֲ ֵצאּו ֵל ָהנֹות ִמ ַּמ ְראֹות ַה ְּס ָתו ַהּיָ ִפים ,וְ ...נִ ָּפגֵ ׁש ׁשּוב ַּבח ֶֹרף! חנוכה הוא חג האור/ים ,שמונה ימים שבהם חוגגים את ניצחון האור על החושך ,הטוהר על הטומאה ,הרוחניות על החומרניות .במרכז החג עומדת כידוע הדלקת החנוכייה ,אבל מדוע בעצם הפכו הנרות לסמל המרכזי של חנוכה? המסורת הבסיסית היא ,שמדליקים שמונה נרות לזכר נס פך השמן ,שאמור היה להספיק ליום אחד בלבד והספיק לשמונה ימים .לצד הסבר זה ,קיים גם הסבר רוחני :בניגוד לחומר פיזי ,שנוכחותו קטנה כשמשתמשים בו (ככל שניסע רחוק יותר ברכב ,מיכל הדלק יילך ויתרוקן) ,נוכחותם של נרות דווקא מתפשטת וגדלה .כשאנו משתמשים בנר אחד כדי להדליק נר אחר, הנר הראשון נשאר זוהר כפי שהיה ,אורו לא נפגם כתוצאה מכך שחלק את אורו עם נר אחר .לכן ,הנרות מסמלים נכסים רוחניים שגם הם רק גדלים כשמשתמשים בהם .כך למשל ,כאשר אנוחולקים עם מישהו את הידע שיש לנו ,גם אנחנו נעשים חכמים יותר תוך כדי תהליך ההוראה .כאשר אנו חולקים את אהבתנו (למשל עם הולדת ילד נוסף) -אנחנו מסוגלים לאהוב יותר .במילים אחרות, כאשר אנחנו נותנים שי רוחני למישהו ,שני הצדדים יוצאים מורווחים. בערב הראשון של חנוכה מדליקים נר אחד ,בערב השני -שני נרות, וכך הלאה -בכל יום מוסיפים ומגבירים את עוצמת האור עד אשר מגיעים ליום השביעי ,שבו מדליקים שבעה נרות כנגד שבעת הנרות של מנורת בית-המקדש .אולם מדוע למחרת מדליקים נר נוסף ,הנר השמיני? הנר השמיני ממחיש את הצורך להגביר אור כנגד התעצמות החושך .בנקודה סמלית זו מסתיימים ימי החנוכה, כשהם מותירים אחריהם מעין צו תמידי :לעולם לא לדרוך במקום, לא להסתפק בקיים ,אלא תמיד להוסיף באור. איך מדליקים את נרות החנוכה? יש להניח את הנרות בגובה זהה ,בעוד ה"שמש" -הנר שבו משתמשים להדלקת שאר הנרות יובדל מהם .בערב הראשון מניחים נר אחד בצד ימין ומדליקיםאותו .בערב השני מוסיפים עוד נר לשמאל הנר הראשון ,אבל מתחילים להדליק מהנר ה"חדש" ,כלומר משמאל לימין ,וכך הלאה. לפני הדלקת הנרות מברכים" :ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם ,אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה .ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם ,שעשה ניסים לאבותינו ,בימים ההם בזמן הזה". בנר הראשון (או בפעם הראשונה שבה מדליקים את החנוכייה במשך החג) ,מוסיפים ומברכים: "ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם ,שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לאחר הדלקת הנרות אומרים" :הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ,ועל הניסים ,ועל הנפלאות ,שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ,על-ידי כהניך הקדושים .וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם ,ואין לנו רשות להשתמש בהם ,אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול ,על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך". מבחר מאירועי החג ˆ רביעי 27 ,בנובמבר18:30 , ההדלקה המסורתית של החנוכייה בכיכר פריז/שער ברנדנבורג. בתוכנית :הדלקת נר ,מוזיקה וסופגניות .כניסה חופשית ˆ מוצ"ש 30 ,בנובמבר20:00 , הדלקת נר באלכסנדרפלאץ .בתוכנית :הדלקת נר ,סופגניות ושירי חנוכה .כניסה חופשית ˆ ראשון 1 ,בדצמבר21:00-18:30 , מסיבת חנוכה באיצטדיון ההחלקה על הקרח בווילמרסדורף ()Fritz-Wildung-Straße 9, 14199 Berlin המקום נשכר במיוחד לצורך האירוע ,ותוצב בו חנוכייה מקרח מחיר כניסה 4 :אירו (לא כולל נעלי החלקה ,שניתן לשכור במקום) לרשימת האירועים המלאהwww.chabadberlin.de : פעילויות קבועות בבית חב"ד לישראלים Karl-Liebknecht-Straße 34, Berlin בכל ערב שישי ב( 18:30-בחורף) :קבלת שבת וסעודת שבת בשבת :ב 9:45-שיעור חסידות ,ב 10:30-שחרית, ב 13:00-סעודת שבת .לפרטים נוספים[email protected] : פעילויות קבועות בבית חב"ד במערב Münstersche Straße 6, 10709 Berlin בכל ערב שישי בזמן הדלקת הנר מתקיימת קבלת שבת וסעודת שבת .בשבת :ב 10:00-שחרית ,ב 13:00-סעודת שבת לפרטים נוספים[email protected] : ֶׁש ָּל ֶכם, רויטל סקלי קּומזִ יץ ַ -ה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ַהּיִ ְׂש ְר ֵא ִלית ְּב ֶּב ְר ִלין ְמנַ ֶה ֶלת ֲע ֻמ ַּתת ְ [email protected] 1 2 3 4 5 6 7 ַּת ְׁש ֵּבץ ְס ָתו ִּפ ְתרּו ֶאת ַה ַה ְג ָּדרֹות ו ְַגּלּו ַּבּטּור ַה ֻּמ ְד ָּגׁש ֵאיזֹו ִצּפֹור ַמ ִּג ָיעה ַּב ְּס ָתו ידים ּגְ ָׁש ִמים מֹור ִ ֲ 1אנַ ְחנּו ִ ַ 2ה ֶּצ ַמח ֶׁש ְּמ ַב ֵּׂשר ֵאת ּבֹא ַה ְּס ָתו ְּביִ ְׂש ָר ֵאל יעה ַּב ְּס ָתו ּמֹופ ָ ַ 3חּיָ ה ְק ַטּנָ ה ִעם קֹונְ ִכּיָ ה ֶׁש ִ קֹור ִאים ַלּגֶ ֶׁשם ָה ִראׁשֹון ָּ 4כְך ְ ִ 5מ ְס ָּפר ָהעֹונֹות ְּב ָׁשנָ ה ְׁש ֵל ָמה עֹומ ִדים ַּב... ַּ 6ב ְּס ָתו ָה ֵע ִצים ְ נֹוׁש ִרים ִ 7מן ֶה ָע ִצים ָאנּו ְ יתם נָ כֹון? ַה ִּפ ְתרֹון מ ִֹופ ַיע ָּב ֲא ָתר ֶׁש ָּלנּו: ר ִֹוצים ִל ְבּדֹק ִאם ֲענִ ֶ spitzmag.com/spitzplatz-pitron ַה ׁ ַּש ְל ָקט ַאח ֵרי ַהּכֹל "הּוא ָהיָ ה ַהׁ ַּש ְל ָקט "הׁ ַּש ְל ָקט ִה ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלא" .טֹובֲ , ַ "ּכי ָהיָ ה אֹותּה ֶא ֶרץ"ְ .מ ֻס ָּפר ֶׁשהּוא ָהיָ ה ָׂש ֵמ ַח ִ יֹותר ְּב ָ ַה ָּׂש ֵמ ַח ְּב ֵ אֹותּה ֶא ֶרץ"ֲ .א ָבל לֹו ָע ֶלה ֶא ָחדֶׁ ,ש ָהיָ ה ַרק ֶׁשּלֹוָּ ,ב ֵעץ ַהּיָ ִחיד ְּב ָ יֹותר ַּבׁ ַּש ְל ָקט ַהּזֶ ה הּואֶׁ ,ש ַּל ְמרֹות ֶׁש ֶה ָע ֶלה ֶׁשּלֹו ַה ָּד ָבר ַה ַּמ ְד ִהים ְּב ֵ ַאּתם ֹלא ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה ָּכל ַהּזְ ַמן ,הּוא ַ -הׁ ַּש ְל ָקט ַ -מ ְרּגִ יׁש ָּת ִמיד נִ ְפ ָלא .וְ ֶ ַמ ֲא ִמינִ ים ַּכ ָּמה ָק ֶׁשה זֶ ה ְל ַה ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלא ָּכל ַהּזְ ַמןִּ ,ב ְמיֻ ָחד ְּכ ֶׁש ְּד ָב ִרים אּולי ְּכ ָבר ַׂש ְמ ֶּתם ֵלב ֶׁשּזֶ ה ֹלא יב ֶכם ִמ ְׁש ַּתּנִ ים ְלֹלא ֶה ֶרף .אֹו ֶׁש ַ ְס ִב ְ ּומ ְב ִריקַ ,מ ָּמׁש ָּפׁשּוט? ִאםְ ,ל ָמ ָׁשלָ ,היָ ה ָל ֶכם ָע ֶלה ֶא ָחד וְ יָ ִחיד ,יָ רֹק ַ יטים ַּד ְרּכֹו ּומ ִּב ִ ּומנַ ִּקים אֹותֹוַ , יתם ְמ ַט ְּפ ִלים ּבֹוְ , ְּכמֹו ַלׁ ַּש ְל ָקט .וֶ ֱהיִ ֶ עֹור ִקים ֶׁשל ֶה ָע ֶלה, יחים ִל ְראֹות ֶאת ֻּדגְ ַמת ָה ָ ּומ ְצ ִל ִ ֶאל ַה ֶּׁש ֶמׁשַ , יתם ְמגַ ִּלים ֶׁש ַעל ֶה ָע ֶלה ַהּיָ רֹק, ַמ ָּמׁש ְּכמֹו ַהׁ ַּש ְל ָקט .וְ יֹום ֶא ָחד ֱהיִ ֶ יׁשים? יתם ַמ ְרּגִ ִ ַה ַּמ ְב ִריק וְ ַהּנָ ִקי ֶׁש ָּל ֶכם יֵ ׁש נְ ֻק ָּדה ְצ ֻה ָּבה! ֵאיְך ֱהיִ ֶ לֹוׁשה יָ ִמים "ַאח ֵרי ְׁש ָ "ל ָמ ֳח ָרת ַהּנְ ֻק ָּדה ַה ְּצ ֻה ָּבה ּגָ ְד ָלה" ,וְ ֲ נִ ְפ ָלא? ִּכי ְ יׁשים ַע ְכ ָׁשו? ָאההה, ַאּתם ַמ ְרּגִ ִ ֵח ִצי ֵמ ֶה ָע ֶלה ְּכ ָבר ָהיָ ה ָצהֹב"ֵ .איְך ֶ יטים ָאר ִכים ,וַ ֲאנַ ְחנּו ַמ ִּב ִ ַע ְכ ָׁשוְּ .כ ֶׁש ַהּיָ ִמים ִמ ְת ַק ְּצ ִרים וְ ַה ְּבגָ ִדים ִמ ְת ְ יֹוד ִעים ֶׁשּזֶ ה ַרק ִענְ יָ ן ֶׁשל זְ ַמן ַעד ֶׁשּנִ ָׁש ֵאר ְּב ַח ְׁש ָדנּות ַאל ָה ֵע ִצים וְ ְ ָארץ ַה ָּק ָרה ַהּזֹאת ְּב ִלי ֶׁש ֶמץ ֶצ ַבע חּוץ ֵמָאפֹרָ ,ל ָבן וְ חּום... ָּכאן ָּב ֶ יׁשים ַע ְכ ָׁשו?! ִּכי ַרק ֶׁש ֵּת ְדעּו ָל ֶכםֶ ׁ ,ש ַהׁ ַּש ְל ָקט ְל ָמ ָׁשל ַאּתם ַמ ְרּגִ ִ ֵאיְך ֶ ָאמ ְר ִּתי ָל ֶכם ֶׁשֹּלא ְמ ַׁשּנֶ ה ַּכ ָּמה ֶה ָע ֶלה ֶׁשּלֹו ָהיָ ה ַמ ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלאְּ .כ ָבר ַ יֹורם ִמ ְׁש ַּתּנֶ ה וַ ֲא ִפּלּו נֶ ֱע ָלם (!)ַ ,הׁ ַּש ְל ָקט ֲע ַדיִ ן ַמ ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלאֲ .א ִפּלּו ָ יֹוד ַע ֵאיְך ָאמר ַּפ ַעם ֶׁשהּוא ֹלא ֵ ר-ה ָדנִ יֶׁ ,ש ָּכ ַתב ֵאת ַה ֵּס ֶפר ַהּזֶ הַ , ֵע ֶב ַ יֹוד ַעת ,וְ ָל ֵכןִ ,אם ַהׁ ַּש ְל ָקט ָּת ִמיד ַמ ְרּגִ יׁש נִ ְפ ָלאּ .גַ ם ֲאנִ י ֹלא ַמ ָּמׁש ַ ּול ַה ְס ִּביר! יֹוד ַעֲ ,אנִ י ְמ ַב ֶּק ֶׁשת ְמאֹד ִל ְכּתֹוב ְל ֻכ ָּלנּו ַמ ֵהר ְ יׁשהּו ִמ ֶּכם ֵ ִמ ֶ יֹוד ַעת הּואֶׁ ,ש ַּדוְ ָקא ַּב ֲא ָרצֹות ָקרֹותַ ,ה ְּס ָתו הּוא עֹונָ ה ַמה ֶּׁש ֲאנִ י ֵּכן ַ ּנֹותר ָל ֶכם וְ ִלי ַל ֲעׂשֹות ,הּוא ָּפׁשּוט יֹופיָ ּהָּ .כְך ֶׁש ָּכל ֶׁש ָ יבה ְּב ְ ַמ ְר ִה ָ ֵל ָהנֹות ֵמ ַה ְּס ָתוַ .ע ְכ ָׁשו.. יִ ְפ ַעת מאור-טנושף ַה ׁ ַּש ְל ָקט ר-ה ָדנִ י יֹורם ֵע ֶב ַ ֵמ ֵאת ָ גֹולֹומב ְ ּיּורים :נַ ֲע ָמה ִא ִ ּפֹוע ִלים1988 , הֹוצַאת ִס ְפ ִרּיָ ת ֲ ָ ּמּודיםְ ,מנֻ ָּקד ַ 32ע ִ 29 החרשן תוכן שיווקי יואב ספיר בעקבות נלי זקס היא הצליחה לעזוב את גרמניה עם אמה ב ,1940-ועד מותה חיה בשטוקהולם ,שם גם זכתה בפרס נובל לספרות ב .1966-אבל ברלין היתה ביתה של נלי זקס (זק"ש) במשך כמעט חמישה עשורים כולם רוצים דירה בברלין צילוםOTFW : במקביל לתערוכה ״הגיוון שנהרס״ ,המציפה את רחובות עירנו ,ולכבוד העונה שבה מוכרזים זוכי פרס נובל ,נקדיש את הטור הפעם לאושיה ספרותית מכובדת ,נלי זקס (ולמעשה זק״ש מלשון זרע קדושים) .זקס התפרסמה בעיקר ככלת פרס נובל לספרות ,ביחד עם ש״י עגנון, ב .1966-את הפרס קיבלה בזכות עבודותיה, בעיקר השירים ,על ״גורל ישראל״ -העם ,לא המדינה. היא באה לעולם ב ,1891-בשיאם של הקיסרות הגרמנית האחרונה ושל חלומות ההתגרמנּות בקרב יהודי אותה קיסרות .בית הולדתה ניצב ב Maaßenstraße 12-שבפרבר היוקרתי שנברג ,שאז טרם סופח לברלין .על קיר הבית ניצב כיום לוח זיכרון. על חייה הפרטיים לא ידוע הרבה ,כיוון שמילדות נהגה להסתגר ,וגם בבגרותה העדיפה את חברת הספרים ,המכתבים והכתיבה על פני פרסום ומעמד .משפחתה היתה אמידה ,והחזיקה בתים בברלין שאת דירותיהם השכירה .לאחד מבתים אלה ,ברחוב ,Siegmunds Hof 16עברה עם אמה ב 1911-לאחר מות אביה. אותה ״חצר זיגמונד״ ,היתה בימים ההם מרכז של תרבות יהודית תוססת ,כיוון שבה התבסס המרכז המערבי של הקהילה החרדית דאז ״עדת ישראל״ .זו היתה קהילה עצמאית שפרשה מהקהילה המרכזית בעקבות חדירת היהדות הרפורמית בשנות השישים של המאה ה.19- ברחוב הקטן ״זיגמונדס הוף״ החזיקה הקהילה מוסדות חשובים ,ובהם בתי ספר לבנים ולבנות. באותם ימים הקיפה הקהילה אלפי משפחות פעילות ,אך הנאצים חיסלו את פעילותה לחלוטין. המבקר במקום היום לא ימצא את ביתה השני של נלי זקס ,כיוון שהשכונה המקורית אינה קיימת כלל .עם זאת ,ניתן לראות שם שתי 30 שכונות שהיו “רחוקות” ו”לא שוות” הופכות למרכזים שוקקים ומבוקשים ,ועל כל דירה שמוצעת להשכרה מתחרים כמה עשרות אנשים .מה קורה לשוק הנדל”ן בברלין ולמה זה ממש לא עומד להשתנות אנדרטת החדר הנטוש במיטה .צילום :מיקי ריס .מימין ,פארק נלי זקס בשנברג אנדרטאות לזכר קהילת עדת ישראל .שתיהן הוקמו ביוזמת מריו אופנברג ,דמות רבת פעלים אך שנויה במחלוקת ,שראוי להקדיש לה טקסט נפרד .אופנברג אחראי כיום על קהילת עדת ישראל שחידש בכוחות עצמו ,ושמתיימרת להיות ממשיכת דרכה של הקהילה המקורית. ב ,1930-והיא כבר בת ,39עדיין גרה זקס עם אמה .הן עברו למבנה אחר בבעלות המשפחה, ברחוב ,Lessingstraße 37שאינו קיים היום יותר .את הלוח לזכרה תמצאו בחצר בית ספר בכתובת .Lessingstraße 33אחד משכניה בכתובת זו היה בחור בשם פאול הופמן ,שעתיד לשרת את ארצו כקצין אס אס במחנה ההשמדה מיידנק .נלי זקס לא תאלץ לחזות במראות מעין אלה ,שכן ב 1940-קיבלה בזכות קשריה כיוצרת ויזה מיוחדת לשבדיה ,עבורה ועבור אמה .באותם ימים ניתן היה לעזוב את גרמניה בהינתן ויזה מתאימה .רק בשנה שלאחר מכן נתקבלה ההחלטה על הפתרון הסופי ועל היהודים הוטל איסור מוחלט להגר מגרמניה. את ההכרה הגדולה קיבלה רק מאוחר יותר .בזמן המלחמה ובעקבותיה פיתחה סגנון כתיבה אישי ונוקב ,שהקנה לה בהדרגה פרסום והקל על מצבה הכלכלי שממנו סבלה בשבדיה 21 .שנה אחרי המלחמה ,והיא בת ,75קיבלה את פרס נובל לספרות ממלך שבדיה .ארבע שנים מאוחר יותר נפטרה בשטוקהולם ונקברה בבית הקברות היהודי שם. מלבד לוחות הזיכרון שהוזכרו לעיל ,קיימים בברלין גם גן על שמה (בשנברג ,לא רחוק מבית הולדתה) וגימנסיה (ברובע קפניק) .ראוי במיוחד להזכיר את היצירה ״החדר הנטוש״ (Der verlassene )Raumבכיכר קופן ( )Koppenplatzברובע מיטה ,העושה שימוש באחד משיריה המפורסמים ביותר :״הו הארובות״ ,מתוך קובץ שיריה ״במעונות המוות״ (.)1947 שלושת הבתים האחרונים של השיר מוטבעים מסביב לאנדרטה ,שבעיר הזו ,העמוסה באתרי זיכרון ,מרגשת בפשטותה .הרי הם בתרגום אישי: הו מעונות המוות המעוצבים כהזמנה לבעל הבית שלמעשה היה אורח הו אצבעות הנוגעות במפתן הבית כסכין בין חיים למוות הו ארובות הו אצבעות וגוף ישראל בעשן השמימה. שמתם לב שיותר ויותר ישראלים שחיים בברלין מחפשים דירה לקנייה? זה לא ממש מפתיע. מי שחי בעיר לא יכול שלא לראות ממש לנגד עיניו כיצד היא מתפתחת ,ואיך שכונות שהיו “רחוקות” ו”לא שוות” הופכות למרכזים שוקקים ומבוקשים. מחירי הנדל”ן ברחבי העיר עלו רק ב 2012-בכ- ,10%אבל גם לאחר העלייה המתמדת במחירי הנכסים בברלין בשנים האחרונות ,המחירים בתוך העיר עדיין נמוכים בצורה חסרת פרופורציה ביחס לערים מרכזיות אחרות באירופה (וגם ביחס לתל אביב כמובן) .קחו את פריז ,למשל :המחירים של ברלין כיום משקפים את המחירים של בירת צרפת בשנות השמונים .כיום ,באזורים טובים של פריז ,המחירים נעים בין 17,000ל 25,000-אירו למטר ,ובאזורים בינוניים בין 8,000ל10,000- אירו למטר. המצב של ברלין ,שבו ניתן למצוא דירות באזורים מעולים ב 2,500-3,000-אירו למטר לא יימשך שנים ארוכות .הפערים בינה לבין ערים מובילות אחרות יילכו ויצטמצמו .חלפו הימים שבהם אלפי דירות עמדו ריקות בעיר ,והשוק היה שוק של קונים ושל שוכרים .נתונים עכשוויים מראים שכיום פחות מ 2%-מהדירות בברלין פנויות ,ויש אפילו מחסור של כ 100,000-דירות .הצפי הוא שתוך כעשור ייווצר מחסור של כ 225,000-דירות. זה גם ההסבר לכך ששכר הדירה עולה בהתמדה, ושעל כל דירה טובה שמוצעת להשכרה מתחרים כמה עשרות אנשים .האמת היא ,שעם הריביות הנמוכות של היום ,למי שחי בברלין יותר משתלם לקנות דירה מאשר לשכור אחת .יתרון נוסף הוא שבגרמניה -בניגוד לישראל -תשלומי משכנתא מוכרים כהוצאה לצורכי מס. אז איפה הקאץ’ ,אתם שואלים? האתגר כיום בשוק הנדל”ן האטרקטיבי של ברלין ,הוא התחרות הקשה על כל נכס והמורכבות של חלק מהעסקאות .מציאת השקעה נכונה דורשת ניסיון ומיומנות .לראות דירה יפה זה ממש לא מספיק -צריך לבדוק מה נעשה מתחת לבניין, מעל לבניין ,בפרוטוקול ועד הבית (שלא יצוצו לפתע תשלומים שלא היה ידוע עליהם ,החלטה על התקנת מעלית שהקונה מחויב לה מבלי שאפילו ידע וכו’) .כל עסקת נדל”ן בגרמניה חייבת להיערך בפני נוטריון ,אולם חשוב להבין שהנוטריון אינו אמור לשמור על האינטרסים שלכם ,אלא רק לבצע את מה שהוסדר בהסכם המכר .הנחה שגויה בתחילת העסקה ,או אי הבנה בגלל קשיי שפה ,עלולה להוביל למפח נפש לאחר קבלת החזקה בנכס. זאת הסיבה שבגללה גם ישראלים שחיים בברלין ,ואפילו דוברי גרמנית ,עדיין מהססים לעתים אם לקפוץ למים .למי יש כוח להתמודד עם החיפוש ,הניירת ,הסיכונים והבירוקרטיה? בדיוק בנקודה הזאת אנחנו נכנסים לתמונה. המקצוענים שמאחורי Berlin Estateמתמחים כבר כמעט כעשור בזיהוי ,ברכישה ובהשבחה של נכסים איכותיים במיקומים נחשקים בברלין. מלבד הניסיון הרב וההצלחות שמאחוריה, החברה מציעה לרוכשים ליווי צמוד ומקיף בהליך הרכישה מתחילתו ועד סופו :תמיכה וטיפול בכל פרטי העסקה על ידי משרד עו”ד ישראלי ,תרגום כל המסמכים הרלבנטיים לעברית ,הסברים בהירים ומקיפים הכוללים תרגום ל”ישראלית” של הבירוקרטיה הגרמנית הסבוכה ,שירות במשרדי החברה בברלין ובישראל ועוד .לצידה של ,Berlin Estate פועלת חברת ,Berlin Aspireהמנהלת את הנכסים שנרכשו ודואגת שהרוכשים יזכו לתשואות גבוהות ויציבות .מלבד ניהולו השוטף של הנכס Berlin Aspire ,דואגת גם להשבחתו, לשיפוצו במידת הצורך ,לשדרוגו ולהתאמתו לשוק .מימד נוסף בפעילות של Berlin Aspire הוא מתן סיוע בקבלת מימון בנקאי ,גם כאשר לא ניתן להציג הכנסות קבועות בגרמניה. יחד Berlin Aspire ,ו ,Berlin Estate-שכבר פעלו בהצלחה במשותף בתשעה פרויקטים בברלין ,מהוות את מערכת התמיכה המושלמת לרכישת דירה בברלין. למידע נוסף וליצירת קשר ,היכנסו לאתר שלנוBerlinestate.com :
© Copyright 2024