הסכיזופרניה הדיגיטלית של ברלין האם העיר שבה אינטרנט הוא עדיין סוג של
ברלין ,מאי-יוני | 2015סיוון תשע״ה | גיליון 17 הסכיזופרניה הדיגיטלית של ברלין האם העיר שבה אינטרנט הוא עדיין סוג של מותרות תצליח להיות שדרת הסיליקון של אירופה? תוכן העניינים שפיץ ברלין ,מאי-יוני | 2015סיוון תשע"ה | גיליון 17 קוראות וקוראים יקרים, אני מתפתה לכתוב לכם על משהו שאינני אמורה לעסוק בו על-פי הקונבנציה המקובלת .אני מתפתה לכתוב לכם על עייפות ,שחיקה ושאלות לגבי העתיד. המסע עם שפיץ הוא הזדמנות יוצאת דופן שנפלה בחלקי .זכיתי לעסוק בנושאים ייחודיים ,מעניינים ורלבנטיים ,להכיר המון אנשים נפלאים ,לחבר ולהפגיש, להתוודע וליידע .אחרי שנים שבהן עסקתי בתוכן בעיקר מול מסך המחשב ,הקמת המגזין הפגישה אותי עם כל ההיבטים האחרים של יצירת פרויקט בכלל ועיתון בפרט -ההפקה ,עבודת השטח ,ההפצה, השיווק ,הניהול ,וחשוב מכל -אתם ואתן ,הקוראים והקוראות. אני מקווה ורוצה להאמין שהמגזין תרם ותורם משהו קטן גם לכל אחת ואחד מכם ,באופן אישי ואולי גם כחלק ממה שניתן לקרוא לו בזהירות קהילת דוברי העברית המתהווה בברלין (היא עדיין בהתהוות ,כפי שהוגדרה בגיליון הראשון של שפיץ ,על אף ואולי אפילו במובנים מסוימים בגלל חשיפת היתר שזכתה לה). ישנם הרבה מאוד אנשים שבזכותם שפיץ יכול להתקיים ואני אסירת תודה להם .לשמחתי הרבה, נוצר למגזין דימוי מאוד מקצועי ,אבל האמת היא שמדובר בראש ובראשונה בפרויקט חברתי-קהילתי, שרוב העוסקים בו תורמים מזמנם ומכישרונותיהם בהתנדבות .למרות שיפור שחל בהיקף הפרסום, בזכותה של אשת השיווק שלנו רוני רוזנמן ובזכות המוניטין המצטבר של העיתון ,לא יהיה מוגזם לומר שמבחינה כלכלית עדיין מדובר בעסק מקרטע למדי. ומכיוון שיש גבול לכמות העבודה שאפשר לצפות לה ממי שעושים את מלאכתם ללא שכר ,יוצא שלמרות העזרה הנדיבה שאני זוכה לה ,רוב מוחלט של העומס המנטלי והפרקטי -מונח על כתפיי.בפעם הראשונה שהתראיינתי אודות שפיץ ,ליודישה אלגמיינה ,הכותרת שנבחרה היתה "Die Leute ""( genießen ihr Lebenהאנשים נהנים מהחיים"), וזאת משום שציינתי שאחד הדברים שהכי מוצאים חן בעיניי בברלין הוא האיזון שיש כאן בין חיים לעבודה. למרבה האירוניה ,בשלוש שנים (כמעט) שחלפו מאז, הכותרת הזאת התרחקה מאוד מלהלום את חיי האישיים (תשאלו את הילדים שלי…). כשמקימים סטארטאפ ,כמו שאומרת אחת המרואיינות בכתבה המרכזית של הגיליון שלפניכם ,צריך לעבוד בלי הפסקה לפחות בשנה-שנתיים הראשונות .כנראה שגם מעבר לכך .אלא ששפיץ הוא אולי סוג של סטארטאפ במובן הקהילתי ,אבל ממש לא במובן העסקי .בכל זאת, מדובר במגזין מודפס ב ...2015-יכול להיות שמישהו אחר ,שהיה לוקח את העיתון לכיוונים יותר תיירותיים ומסחריים ,היה מצליח גם להפוך אותו לעסק רווחי. אבל לצערי לי באופן אישי אין תשוקה מספקת בכיוונים האלה .גם המודל של תרומות קוראים לא ממש הוכיח את עצמו (למרות כמה תומכים נאמנים, שגם להם תודתי שלוחה) ,ובכל מקרה אני חשה שהוא מתאים יותר לתקופת הקמה מאשר למגזין בן שלוש. המודעות מכסות את ההוצאות ההכרחיות ,וגם נשאר משהו ,אבל המשהו הזה אינו פרופורציונלי בשום צורה לכמות העבודה שנדרשת ממני באופן אישי ,ומצד שני גם אינו מספיק כדי שאוכל לשכור עזרה משמעותית בתשלום. זה לא מכתב פרידה .המהדורה המודפסת של שפיץ תמשיך לצאת עד סוף - 2015אנחנו בכל זאת בגרמניה ,ויש תוכנית שנתית… בזמן שנותר עד אז אני מניחה שדברים יתבהרו .ייתכן שנמשיך רק באונליין (תרחיש מועדף מבחינת הוצאות וסטרס ,אבל בעייתי מאוד מבחינת הכנסות מפרסום); ייתכן שאעביר את המושכות למישהם אחרים ,במודל כזה או אחר; וייתכנו כמובן תרחישים נוספים .אחת הסיבות שאני מעלה את הדברים על הכתב ונחשפת בפניכם היא כדי שהתהליך לא יהיה רק בתוך הראש שלי ובשיחות עם אנשים קרובים ,אלא יתחיל גם להניע גלגלים בעולם הממשי. אם יש לכם מחשבות ו/או רעיונות (מלבד קמפיין מימון המונים -אני מאוד מאמינה בכלי הזה אבל לא מרגישה שהוא מתאים כאן) ,אשמח אם תכתבו לי (המייל מופיע בתחתית העמוד). קריאה מהנה ואלס גוטה! טל אלון 22 12 15 04אלטנוילנד בירת הסטארטאפ של אירופה? בואו נדבר על זה רגע הדר בדט ,תומר דותן ,טל אלון 10מדריך ליזם הברלינאי כתובות רלבנטיות בדרככם להיות הדבר הבא הדר בדט 12ארזת לבד? ענת זיו 35 ,שנים בברלין ,עונה על השאלון נועה גולן ברלין ,מאי-יוני | 2015סיוון תשע״ה | גיליון 17 הסכיזופרניה הדיגיטלית של ברלין האם העיר שבה אינטרנט הוא עדיין סוג של מותרות תצליח להיות שדרת הסיליקון של אירופה? עורכת | Redakteurin טל אלון | Tal Alon עיצוב | Design אסתי אימברמן | Esti Imberman צילום השער | Titelbild כפיר חרבי | Kfir Harbi הגהה | Schlussredaktion אריאל מואטי | Ariel Moatti פרסום | Anzeige רוני רוזנמן | Roni Rossenman מו”ל | Herausgeberin Tal Alon, Spitz Magazin Liegnitzer Str. 19, 10999 Berlin [email protected] www.spitzmag.de 030 20896796 דפוס | Druck Digital Media Produktion, Berlin Prinzessinnenstraße 26 10969 Berlin להזמנת מודעות | [email protected] :לקבלת המגזין עד הבית (בברלין)[email protected] : 14סופו של דור הפרקטיקום? כל מה שצריך לדעת על חוק שכר המינימום החדש מיכל הניג-ליטני 15אפס סובלנות בגורליצר האם המדיניות החדשה בפארק תשיג את מטרתה? תומר דותן 16הפינצטה | ישראלים ושות' אירועים ופרגונים 18הפינצטה | שוטטות דברים טובים לעשות בעיר תמר גבלינגר 21שפיצפלאץ עמוד מנוקד לילדים רויטל סקלי 22קולנוע גרמני סערת הורמונים וקריסת מסגרות אחרי נפילת החומה אפרת יהל 23רגע של גרמנית מתי נהוג להראות למישהו מה זו מגרפה גדי גולדברג ברלין והאינטרנט: שונאים ,סיפור אהבה אנשים נוח להיפגש בו .יש כאן משהו שגורם לאנשים מתרבויות שונות להרגיש בנוח .זה לא טריויאלי .זה קרה אולי רק בניו-יורק. השילוב של תרבויות רבות שיוצרות איכויות של אחד ועוד אחד שווה שלוש יכול להביא דה פקטו ,ברמה האנושית ,לכך שדברים מוצלחים יקרו פה .זה לא קשור לתוכניות הפיתוח של הממשלה ולכך שלוקח חודש להתחבר לאינטרנט .ברלין היא מעין ֶמכה לאמנים ,מתכנתים ומעצבים". עם כל ההערכה שלו לשוק המקומי ,לרוזן גם די ברור מדוע הכוחות החדשניים צריכים להגיע מבחוץ" :יש כאן עומק טכנולוגי באוניברסיטאות .יש ,למשל ,תוכנית עיצוב מדהימה ב ,UDK-הייתי מקים שני סטארטאפים לפחות מהרעיונות שיש שם. אבל הגרמנים צפים בעולם האקדמיה הנוח במשך שנים .יש שם דוקטורנט סופר-מוכשר שבעמק הסיליקון או בישראל כבר מזמן היה מייסד סטארטאפ ,וכאן הוא יושב כבר כמה שנים באקדמיה ,עם המשכורת שלו ,שבברלין קל להסתדר איתה ...אין כאן את ה'Killer- ' .Instinctאבל לאט לאט נוצרת פה אוכלוסייה חדשה ,ויכול להיות שעוד עשר-עשרים שנה באמת יהיה כאן כמו בניו-יורק". בברלין הלואו-טקית ,רשתות חברתיות הן האויב Wi-Fi ,נועד לספריות ציבוריות ונייר הוא עדיין המלך .בברלין ההיי-טקית ,כישרונות מכל העולם מנסים להמציא את הדבר הבא ,סטארטאפים צצים כפטריות אחרי הגשם ואפילו הכסף הגדול מתחיל להגיע .האם אחת מהן תתברר כבּועה ,או ששתיהן יכולות לשגשג במקביל ? הדר בדט ,תומר דותן וטל אלון א נחנו כבר בפרק השמיני בעונה השלישית של בית הקלפים .פרנק מסתובב למצלמה ,ומוכן לשתף אותנו במחשבה דרמטית ,כשהוא נעצר פתאום .אנחנו מסתכלים רגע זה בזה ,ושוב במסך -מעגל של נקודות אפורות עוקבות חגות סביב עצמן ,מרתיחות את הדם. תנסה לכבות ולהדליק את הראוטר .זה לא זה .בסלולרי קולטים? גם לא .מיותר לציין שחבילת הדאטה החודשית ,הקטנה והיקרה, נגמרה כבר מזמן .מה קורה כאן? הרי רק אתמול קראנו (שוב) בעיתון (המודפס ,בבית הקפה) שברלין היא בירת הסטארטאפים של אירופה .ובתמונות שליוו את הכתבה הכל נראה כמו אפליקציה מעוצבת ומלוטשת. כמו בהרבה שדות אחרים בברלין ,גם בכל הקשור לטכנולוגיה -העבר ,ההווה והעתיד מנהלים בה משא ומתן תמידי. לעתים מצליחים לחיות זה לצד זה ,לעתים נלחמים על מקומם .על כן ,הסיפור של יחסי ברלין והאינטרנט הוא במובנים רבים תמצית האתגר הברלינאי העכשווי :האם העיר יכולה לשמור על יתרונותיה הידועים (שקשורים ,לפחות בחלקם ,דווקא לעולם מיושן ולואו-טקי ,אולי אפילו אנטי-טקי) תוך כדי המסע למימוש הפוטנציאל שלה? האם היא יכולה לקיים את ההבטחה הגלומה בה בשנים האחרונות מבלי לוותר על מה שהפך אותה מלכתחילה לכה מבטיחה? את מקורות היחס החשדני הבסיסי של הרבה ברלינאים כלפי טכנולוגיה אפשר להבין די בקלות .שתי דיקטטורות עברו על המדינה הזאת רק במאה האחרונה ,מימין ומשמאל ,שתי משטרות חשאיות ,עשרות שנים של פרנויה וחוסר יכולת להבדיל בין חבר לאויב ,בין משת"פ של המשטר לבין אפילו בן-זוג לפעמים .מי שנכוו ברותחין נזהרים עכשיו שבעתיים בפושרין ,ועל הרקע הזה מתבהרות תופעות כמו רתיעה כללית 04 מרשתות חברתיות שאוגרות עלינו מידע (ואם כבר מצטרפים אליהן ,אז כמובן לא בשם האמיתי) ,העדפה של שירותי דואר אלקטרוני שמבטיחים פרטיות (בניגוד לג'ימייל) ,או הפרשה הידועה שאילצה את גוגל להסכים לטשטש את בתיהם של גרמנים שירצו בכך בגוגל סטריט-וויו. בקרב קבוצות מסוימות ,האנטי-טקיזם הוא ממש אידיאולוגי .ב 2009 -ניסו לפתוח מזללת "סאבווי" בקרויצברג .תוך ימים היא הותקפה על ידי אקטיביסטים נגד ג'נטריפיקציה, שסקלו אותה באבנים ובבקבוקי צבע .אמנם מקבלי ההחלטות בברלין ובגרמניה רחוקים שנות אור מהעמדה האנטי-אמריקאית ואנטי-קפיטליסטית של הסקוואטרים בריגרשטראסה ,אבל נוכחותם של האחרונים בהחלט מורגשת במרחב הציבורי .תופעות המוגדרות כפועל יוצא של תרבות הצריכה והקפיטליזם -ועולם הסטארטאפים בתוכן מסומנות כמעט אוטומטית כטמאות בקרבקהלים מסוימים .כשאלה מסתכלים על סצנת הסטארטאפים הברלינאית שזכתה לכינוי "( Silicon Alleeשדרת הסיליקון" ,כמקבילה לעמק הסיליקון) ,הם לא רואים חדשנות ופוטנציאל צמיחה .הם רואים דירות שעמדו ריקות או נמכרו בגרושים אחרי נפילת החומה והפכו לפיסות נדל"ן יקרות; הם מתקשים לקבל את העובדה שהתרגשות מהפכנית התחלפה בבתי קפה עמוסים בלפטופים של אפל ובדוברי אנגלית. חצי שעה Wi-Fiחינם! ויחד עם זאת ,משקעי העבר הברורים לא יכולים לשמש הסבר בלעדי לכך שגרמניה דורגה במקום העשירי והלא-מחמיא במחקר שבחן את מידת הדיגיטליזציה של 28מדינות האיחוד האירופי (דנמרק דורגה במקום הראשון ורומניה באחרון) .המחקר של האיחוד האירופי בחן חמישה מדדים: חיבור לאינטרנט ,כישורים דיגיטליים אישיים, שימוש באינטרנט למטרות שונות ,שילוב טכנולוגיה דיגיטלית ביומיום ושירותים דיגיטליים ציבוריים ,ועל אף שהגרמנים אכן רשמו שיעורים נמוכים בהרבה מהממוצע האירופי בכל הקשור לשימוש ברשתות חברתיות ( 49%לעומת - )58%הם כנראה לא היו מתברגים למקום העשירי בדירוג הכללי אם זו היתה חולשתם הדיגיטלית היחידה. כבר שנים שעיריית חיפה מספקת אינטרנט אלחוטי על חוף הים בחינם ,ובברלין עדיין אין Wi-Fiחינמי אפילו באלכסנדרפלאץ (שלא לדבר על חופי האגמים) .על פי מפה באתר הרשמי של העירייה ,רוב מוחלט של נקודות האינטרנט האלחוטי החופשי בפרידריכסהיין-קרויצברג ,למשל ,נמצאות בספריות עירוניות .רוצה לומר ,אם אנחנו כבר מספקים לכם אינטרנט בחינם -כדאי שתעשו עם זה משהו מועיל .תלמדו ,למשל. באותו אתר מתפרסמת גם הודעה חגיגית על כך שמעתה )! (ab sofortתינתן חצי שעה (!) Wi-Fiחינם למי שיגיע למשרד הכלכלה, הטכנולוגיה והמחקר של ברלין בשנברג... גם במרחב הפרטי המצב לא מזהיר .כמעט כל מי שהזמין חיבור ביתי לאינטרנט מאחת החברות (ולא מאוד משנה מאיזו) ,יכול לספר על פגישות עם טכנאים שבוטלו שוב ושוב, ועל המתנה שמתארכת לעתים אפילו עד שלושה חודשים .ומה עם הסלולר? אנחנו רגילים לפזמון החוזר על כמה הכל יותר זול בברלין לעומת ישראל ,אבל בתחום הזה התמונה לחלוטין הפוכה :במחיר שבו אפשר לרכוש חבילת גלישה של 20ג'יגה (!) ושיחות ללא הגבלה בישראל ובחו"ל ( 99שקלים), תוכלו לקבל בברלין חבילה (נוסטלגית?) של 500מגה מצ'וקמקים לגלישה ,שיחות ללא הגבלה ברשת שלכם בלבד ו 100-דקות ברשתות אחרות .החבילה הכי קרובה לחבילה הישראלית שתוארה לעיל ,שכוללת 10ג'יגה גלישה (לעומת 20בחבילה הישראלית) עולה ב O2-לא פחות מ 72-אירו בחודש (יותר מפי שלושה מהמחיר הישראלי) ,וגם זה רק בשנה הראשונה מתוך השנתיים שעליהן יש להתחייב (שכמובן יוארכו אוטומטית אם לא “בהתחלה חברים ישראלים הגיעו אליי למרפאה כחולים ,ועכשיו יש לי חברים שהם חולים וחולים שהם ועתיד. מתמיד בין עבר ,הווה רופא-חולה" מו"מ של חברים ...אני לא משחק את הדיסטנס בניין הסטארטאפים Factory לצד אתר ההנצחה לחומת ברלין צילום :כפיר חרבי תעשו Kündigungלפחות שלושה חודשים בדרך כלל ,מינוס הרשמיות .זה קשור כמובן גם לתרבות נימוסים שאין לה בהכרח קשר מראש ,אבל זה כבר סיפור אחר). לטכנולוגיה ,אבל אולי יש בכך גם איזושהי הקריאה הדיגיטלית אמנם מתחילה לחלחל עדּות לדבקּות בכללי עולם האופליין הטוב וניתן לראות יותר ויותר אנשים עם קוראים והישן. דיגיטליים ברכבת -הסביבה הנאמנה ביותר הנכס המרכזי - למדידת סטטיסטיקת קריאה -אבל גרמנים רבים עדיין מסרבים להכניס את רוצח הנייר כישרונות מכל העולם הזה הביתה .יש שיאמרו שגם הרגלי כתיבת ובכל זאת ,במקביל לאתריה הלואו-טקיים האימיילים המקומיים מעידים משהו על קצב של המציאות הברלינאית ,העיר מסומנת ההפנמה של העידן החדש :אישור על קבלת שוב ושוב בשנים האחרונות כמיועדת לכתר עבודה ממרצה באוניברסיטה יכלול פתיחה "בירת הסטארטאפים של אירופה" .לגיל רשמית ,ניסוח של שלושה משפטים לפחות ,רוזן ,סמנכ"ל ניו-מדיה בדויטשה טלקום, וסיום רשמי .וזה לא רק בגלל יחסי סטודנט -אין ספק מהו היתרון המשמעותי המרכזי מרצה -גם בין חברים המיילים נראים ככה שלה" :ברלין הפכה למקום שלהרבה מאוד רוזן ,הישראלי ולמעשה הזר היחידי בשדרת הניהול הבכירה של התאגיד הגרמני אדיר הממדים (שפועל גם ב 12-מדינות נוספות באירופה)" ,יּובא" לכאן לפני כשלוש שנים כדי לחזק את תהליכי החדשנות והדיגיטליזציה בחברה .הוא מוביל כמה פרויקטים במקביל, אך את עיקר מרצו משקיע בימים אלה בשירות תקשורת חדש שאמור לטלטל את התפישה שלפיה טלפון ,כרטיס סים ומספר קשורים קשר בל-יינתק -ולהפוך את "הטלפון" שלנו למוצר דיגיטלי ונגיש מכל מכשיר .השירות העתידי עדיין תחת מעטה סודיות מסוים ,אך רוזן מבטיח "מהפכה אמיתית" .אנחנו פוגשים אותו בבניין לבנים ענק בWinterfeldtstraße- בשנברג ,שבאופן סמלי למדי נפתח ב1929- כמרכזיית הטלפונים והמברקים הגדולה באירופה .היום הוא משמש בית לפרויקטים בתחום החדשנות של טלקום (במסגרת חטיבת ,)T-labsובהם גם החממה ותוכנית ההאצה ( hub:raumראו בהמשך). "באופן כללי ,הגרמנים מאוד טובים בשני דברים" ,אומר רוזן" .הם אלופי התכנון לטווח ארוך ,מתודולוגיה ,איך עושים דברים ,כולל מחקרי שוק מאוד מעמיקים .יש לנו אלף איש שאנחנו בקשר קבוע איתם כדי להתייעץ לגבי מוצרים ופיצ'רים .עבדתי עם המון חברות בעולם -בסינגפור ,בארה"ב ובאירופה -ולא פגשתי אנשים שמתייחסים כל כך ברצינות למחקר שוק .לפעמים הם יותר מדי נותנים לזה להוביל אותם .והדבר השני הוא עיצוב אין כאן דברים מוטרפים ,אבל הם טובים,אפקטיביים .לפעמים אולי קצת משעממים. איכות העבודה פה מאוד טובה .היא פחות אינטואיטיבית ובאה עם הרבה מאוד גיבוי. לפעמים זה מאוד מעייף ,מדברים 05 על כל דבר שעות וקבלת ההחלטות יותר קשה .זה ארגון מאוד מסודר עם תוכניות לטווח ארוך ,מאוד מקשים על פרויקטים קטנים לעשות דברים בצורה אינטואיטיבית. גם אם אני כסמנכ"ל חושב שטוב לעשות משהו ,זה צריך להתיישר עם כל התוכניות ארוכות הטווח והטבלאות האינסופיות .אני לא יודע אם זה שונה מלעבוד במיקרוסופט, כלומר אם זה עניין של חברה עם רבע מיליון עובדים ,או שזו המנטליות הגרמנית .מצד שני ,עבדתי ב AT&T-שהיא לא פחות גדולה, וקבלת ההחלטות שם הרבה יותר פשוטה. יש כאן ניסיון להיפתח ,אבל הגרמנים מאוד מסורתיים". בוצעו שתי ההנפקות הגדולות הראשונות של חברות ברלינאיות Zalando ,וRocket- ,Internetשתיהן בבעלות שלושת האחים סאמוור ( ,)Samwerה-יזמים הגרמניים בתחום האינטרנט ,שזוכים גם לביקורת על כך שהאסטרטגיה העיקרית שלהם היא יצירת שיבוטים של סטארטאפים מצליחים בתחילת דרכם ,על מנת להירכש על ידם בהמשך. מדליין גאמר פון מול, מנכ"לית betahaus ועם זאת ,ראוי לציין שלכבוד רוזן ישיבות ההנהלה מתקיימות באנגלית ("לצערי בגלל זה אני לא דובר גרמנית") ,ומכיוון שמשפחתו ממשיכה לגור בתל-מונד והוא טס הביתה כל סוף שבוע ("מבחינתי אין מקום יותר טוב מישראל ולכן אני עושה את הטרטור המטורף הזה") ,בישיבות שמתקיימות בהיעדרו משתתתפת " "Lolaבמקומו .מדובר ברובוטית מאולתרת :אייפד שמשמש לשיחת וידאו מותקן על מעין מיני-סגווי שעליו שולט רוזן בשלט רחוק מביתו בישראל ,כך שהוא יכול לנוע במשרדים ולהפנות את מבטו לפי הצורך .הגמישויות הקטנות האלה מעידות אולי בכל זאת על שינויים שמחלחלים אפילו לתאגיד התקשורת הגדול בגרמניה. 06 “יש הייפ עצום ,זה super-geilלהיות סטארטאפיסט .המון צעירים חסרי ניסיון ,עם תשוקה והתלהבות ,מגייסים קצת כסף ומקימים חברות כמו -myמוזלי או -myתחתונים .אבל זה כל כך רחוק ממה שמשקיעים רוצים לראות" זמן בלי מכירות Waze .הישראלית צמחה בלי להתעניין בכלל במכירות .פה אין דבר כזה. אם לא ייכנס כסף ,מהר מאוד הם יקבלו על הראש מהמשקיעים שלהם". ערן דודזון, עשור בעולם ההשקעות הברלינאי הקשר בין הייפ למציאות ההייפ הטכנולוגי סביב ברלין תפס תאוצה כבר ב ,2009-כאשר קרן הון הסיכון סקויה, שבפורטפוליו שלה רשומות השקעות בחברות כמו פייסבוק ,אפל וגוגל ,בחרה בסטארטאפ הברלינאי 6Wunderkinder (שפיתח אפליקציה לניהול משימות) כיעד השקעה ראשון באירופה .לאחר מכן הגיעו השקעות ב( Wooga-גיימינג) וב -Soundcloud (שיתוף מוזיקה) ,הוקם בברלין הסניף האירופי של ( Research Gateפלטפורמה של מיקרוסופט שמיועדת למדענים ולאנשי אקדמיה) -ומכאן ואילך הבאזז הלך וצבר תאוצה .פיטר ת'יל ) ,(Peter Thielיזם-על אמריקאי (ממוצא גרמני) ואחד ממייסדי פייפאל ,תרם גם הוא לקלחת כשאמר כי "לברלין יש את הפוטנציאל הרב ביותר מכל הערים האירופיות" .ואכן ,מאז ועד היום הנתונים רק הלכו והשתפרו .על פי דו"ח מאוקטובר 2013של חברת הייעוץ מקינזי, ב 2012-הושקעו בסטארטאפים ברלינאיים 133מיליון אירו -יותר מבכל שאר ערי גרמניה גם יחד .מחברי הדו"ח העריכו כי עד שנת 2020עשויים הסטארטאפים בברלין לייצר כ 100,000 -משרות חדשות -לא עניין של מה בכך בעיר שבה שיעור האבטלה נכון למרץ 2015עומד על .11.2% 2014כבר היוותה שנת שיא עבור מיזמי ההיי-טק הברלינאיים ,שגייסו יחד סכום כולל של 1.1מיליארד דולר -גידול של כ 140%-בהשוואה ל .2013-בשנה זו אף לברלין לפני כעשור לבקשת המיליארדר הגרמני ומייסד ענקית התוכנה הבינלאומית ,SAPהאסו פלטנר .דודזון הקים כאן עבורו את קרן ההון-סיכון הראשונה בברלין ,ואחרי שהשלים גיוסים לשלוש קרנות ,הוא מקים כיום קרן משלו בתחום הVenture Landing- (מודל שרלבנטי לחברות בינוניות וגדולות שמחפשות הלוואות להמשך צמיחה ללא דילול מניות ליזמים)" .יש אולי שש חברות שגייסו עשרות ומאות מיליונים והגיעו לשווי פרטי (לפני אקזיט) של יותר ממיליארד אירו. יש עוד כתריסר חברות ,לא עשרות כמו בארץ, הקיימים ,קשה מאוד לשכנע משקיע חדש להצטרף .בסופו של דבר הצלחה בעולם הסטארטאפ לא נמדדת בלגייס כסף -היא נמדדת בלהחזיר כסף למשקיעים .חברות כאן גם לא יכולות להחזיק מעמד יותר מדי רפאלה ריין, מייסדת CareerFoundry צילוםSemra Sevine : ברבע הראשון של 2015כבר גייסה הסצנה המקומית 500מיליון אירו נוספים ,והיא כוללת כיום כמעט 800חברות רשומות, עשרות מרחבי עבודה משותפים (co-working ,)spacesאקסלרטורים (תוכניות האצה), אינקובטורים (חממות טכנולוגיה) ,רשת ענפה של אירועי נטוורקינג וחדשנות בינלאומיים ויוזמות שונות ומגוונות הנולדות על בסיס יומיומי כמעט. אז אם הכל כל כך ורוד ,מדוע עדיין מדברים על ברלין במונחים של פוטנציאל ולא כעל עמק הסיליקון האירופי דה פקטו? "כשנכנסים לעובי הקורה רואים שיש הרבה יותר דיבורים מאשר מעשים" ,אומר ערן דודזון ,שנדד שהגיעו לשווי פרטי של בין 50ל 100-מיליון. החברות האלה הן כמו קטר שמושך את עדר הסטארטאפיסטים שאין להם מושג מה הם עושים ,ולפחות תשעים אחוז מהם ייכשלו .יש הייפ עצום ,זה super-geilלהיות סטארטאפיסט .המון אנשים צעירים חסרי ניסיון ,עם תשוקה והתלהבות ,מגייסים קצת כסף ,חצי מיליון פה ,חצי מיליון שם, מקימים כל מיני חברות שבעיניהם הן מדהימות -my -מוזלי-my ,שוקולד-my , נעליים-my ,תחתונים וכל השטויות האלה. אבל זה כל כך רחוק ממה שמשקיעים רוצים לראות -מבחינת פוטנציאל אקזיט ,מבחינת מקוריות .אין פה הרבה מקוריות .הרוב זה חברות מסחר אלקטרוני .הם יודעים להרים אופרציה ,לעשות משלוחים -פרחים אונליין, אוכל לחתולים -דברים כאלה .החברות האלה יכולות להצליח במידה כלשהי עבור היזמים ,אבל אף משקיע בר דעת שאני מכיר מהקרנות הגדולות לא ישקיע בהן .הן מצליחות לעבור את מחסום הגיוס הראשוני עם שלושת ה'f-ים ()family, friends, fools או דרך אנג'לים (משקיעים פרטיים) וקרנות ממשלתיות .גם הגופים הממשלתיים כאן לא ממש מבינים מה הם עושים ונותנים כסף כמעט אוטומטית לדברים שאסור לתת להם כסף ,לחברות קיקיוניות .אבל אחרי הגיוס הראשון צריך להתחיל להתפתח, ואם אין משקיע תומך מתוך המשקיעים ויותר חברות שפועלות באינדונזיה ,מלזיה, ברזיל ,ארגנטינה ומזרח-אירופה ,שהניהול שלהן נעשה מברלין" .ואפרופו Delivery Hero זו גם החברה שאחראית במידה רבה לנתוןההשקעות הפנומנלי של ברלין ב ,2014-שכן לדברי דודזון ,רוב החברות המצליחות בברלין הן כאלה שמייצאות את החוזקות הגרמניות למקומות אחרים בעולם" :הם יודעים לנהל מערכות גדולות עם הרבה פרטים קטנים .תוכנית עבודה מסודרת, עבודה בקבוצות גדולות ,בחלל גדול ,בלי לריב ,בשקט וביעילות,Delivery Hero . שהשקענו בהקמה שלה ,זו דוגמא טובה לאיך לקחו תחום נדוש ומשעמם ,משלוחי מזון באינטרנט ,ובזכות יכולת ביצוע מעולה יצרו חברה בשווי מיליארד וחצי אירו .ואין להם אפילו וספה אחת .אפשר לראות יותר היא לבדה גייסה כ 523-מיליון אירו ,כמעט מחצית מסכום הגיוס השנתי הכולל. ועדיין ,דודזון סבור כאמור שהדימוי שנוצר לברלין בהקשר לסצנת הסטארטאפים רחוק מהמציאות" :עוד אין כאן את שוק האקזיט התוסס שיש בישראל ובארה"ב ,כי הרוכשים עדיין לא מאמינים בחברות הגרמניות. חברות כמו פייסבוק ,גוגל ,אפל ,סיסקו, מיקרוסופט - SAP, IBM ,שוק הרוכשים הוא שוק קטן מאוד ,אולי כמה עשרות בודדות של חברות בעולם שעוסקות בתעשייה הזאת -עדיין לא מכניסות את היד לכיס כדי לקנות כאן חברות .המעט שכן רכשו עשו את זה בסכומים נמוכים ,וחלקן נכשלו. בישראל יש בכל רגע נתון יותר ממיליארד אירו שמחפשים השקעות חדשות בעולם הסטארטאפים .בגרמניה יש אולי מאה מיליון של כסף פנוי אמיתי .יש פה בועה קטנה, שהתקשורת מנפחת הרבה יותר ממה שצריך, הרבה מעבר למימדים האמיתיים שלה .היא לא תתפוצץ ,כי הגרמנים מאוד זהירים אז הם גם משקיעים מעט וגם מצמיחים את החברות שלהם עקב בצד אגודל .אמנם בלי הרבה חדשנות ,אבל גם במסחר אלקטרוני בסופו של דבר יש הרבה מאוד חוכמה וטכנולוגיה של התאמה אישית .צריך גם לזכור שליזמים המקומיים ,להבדיל מהישראלים ,יש שוק של יותר מתשעים מיליון דוברי גרמנית באירופה, כך שאפשר להרוויח יפה גם לפני שמתרחבים לחו"ל" .לפער בין הדימוי ההיי-טקי למצב הטכנולוגיה הכללי בברלין דודזון דווקא לא מייחס חשיבות רבה" :תעשיית ההיי-טק היא תמיד שמורת טבע נפרדת מהמדינה .יש את בועת ההיי-טק שצומחת ופורחת ,יש בה המון כסף והכל קורה נורא מהר -ויש את המיליונים האחרים שחיים במאה הקודמת". ישי זומר ,שחי בברלין מזה כשלוש שנים וחצי, נמצא אמנם בצד של היזמים ,אבל שותף לסקפטיּות של דודזון .כשרק הגיע לעיר ,עבד תחילה כפרילנסר עם כמה סטארטאפים ,אבל די מהר החליט להקים מיזם משלו -תוכנה לניהול פרויקטים גדולים ומורכבים ,שעושה בצורה אוטומטית הרבה מהעבודה של מנהלי הפרויקטים" .בתחושה האישית שלי ברלין היא עדיין 'מעצמת סטארטאפ' מאוד מאוד מאוד קטנה .למעשה ,הרבה יותר ִּביצה מאשר ַמעצמה .נכון ,כל בן אדם שני אומר שיש לו סטארטאפ ,אבל ברוב המקרים "משהו כאן גורם לאנשים מתרבויות שונות להרגיש בנוח ,וזה לא טריויאלי .זה קרה אולי רק בניו-יורק". גיל רוזן ,סמנכ"ל ניו-מדיה בדויטשה טלקום צילום :כפיר חרבי 07 זה הוא ושני חברים שחולמים לעשות משהו. בסופו של דבר כל הסטארטאפים מדברים עם אותן קרנות ואותם ארגונים ,ומקבלים פלוס-מינוס את אותן התשובות .אפילו גופי השקעה רציניים הרבה פעמים יותר 'לומדים את השוק' מאשר רוצים באמת להשקיע .בתחושה שלי זה הרבה עניין של מזל .ראיתי צוותים שבאמת לא מגיע להם מקבלים מימון ,וצוותים עם הרעיון הכי מוצלח והכי הרבה פוטנציאל למי שמבין בתחום מקבלים תשובות שליליות .לצערי גם הקרנות הפרטיות וגם האנשים שיושבים על הכסף הציבורי חושבים במושגים של כמה שנים אחורה ,או יותר גרוע ,פשוט הולכים אחרי העדר ,כי זה הכי בטוח ,ולמה להסתכן שיפטרו אותם? בקיצור ,חסר כאן בדיוק את סוג המשקיעים שיש בארץ ובארה"ב -כאלה שמאמינים בפוטנציאל של אנשים נטו ואולי גם ברעיון טוב .ברלין אולי תהפוך למעצמת סטארטאפ ,כי יש בה כישרון ,סביבה פוליטית יציבה ,הוצאות מחיה הגיוניות ,מולטי-קולטי והרבה תשומת לב מכל העולם ,אבל צריך עוד הרבה אקזיטים כאן לפני שזה יקרה". חמדת שגיא ,הנספחת המסחרית של ישראל בגרמניה ,שותפה גם היא להערכות הזהירות: "ברלין רחוקה מלהיות ניו-יורק ,אבל אנחנו לא יכולים להתעלם ממנה .יש כאן אווירת יצירה מדהימה ,שבאה לידי ביטוי בכל התחומים ומתחילה יותר ויותר לחלחל להיי- טק ולתחומי החדשנות .בהחלט יש תחושה של משהו חדש ,קורים פה דברים ,אבל צריך לבחון לאורך זמן אם זו באמת בועה או משהו ממשי .זו סצנה מאוד צעירה ,ממש בחיתולים. אני חושבת שיש תנאים טובים אבל חסרה יותר תרבות השקעות .צריך פחות תוכניות האצה וחממות ,ויותר קרנות הון סיכון". הבינו בזמן את המחדל והפוטנציאל יש ,כמובן ,גם רבים שלא שותפים לסקפטיּות ומאמינים שלא רק שברלין בדרך להיות בירת הסטארטאפים של אירופה ,אלא שהיא כבר כמעט שם .אחת מהם היא מדליין גאמר פון מול ),(Madeleine Gummer von Mohl מנכ"לית ואחת ממייסדות חלל העבודה המשותף המוכר betahausבקרויצברג, שמארגן גם אירועים ומפגשי נטוורקינג מסוגים שונים .פון מול למדה בכלל היסטוריה וספרות ,ועבדה בבונדסטאג לפני שהקימה ב 2009-ביחד עם חברים את המיזם שתומך ביזמים" .זו עיר שתמיד פתוחה לרעיון חדש, ומצד שני יש כאן משהו סלחני .כשרעיון עסקי לא עובד ,זה לא משנה ,כי הסטארטאפ הבא כבר באופק .המטרה שלנו היא לעזור להפוך את ברלין לעמק הסיליקון של אירופה .אני יודעת שזאת מטרה מאוד שאפתנית ,אבל אנחנו כבר לגמרי בדרך לשם .זה כל כך מעורר השראה לראות מה התפתח כאן בחמש השנים האחרונות .עכשיו המשקיעים רק צריכים להיות מעט יותר פתוחים ללקיחת סיכונים .סטארטאפים חדשים מוקמים כל שבוע ,והדבר הנהדר הוא שברלין עדיין נשארת פרועה ,רועשת ,מלוכלכת ומזמינה". גם רפאלה ריין ) (Raffaela Reinשייכת לחזית האופטימית .כשהגיעה לברלין לפני כשנתיים עבדה בחממה הטכנולוגית של אקסל שפרינגר ,ושם נולד הרעיון לסטארטאפ שהקימה" :היינו צריכים לגייס 150מפתחים שיוכלו להניע את המהפך הדיגיטלי של החברה ,אבל איך מוצאים 150מפתחים בין לילה? זה בלתי אפשרי" .זה הרגע שבו עלה הרעיון ל ,CareerFoundry-פלטפורמה להכשרת מפתחים אונליין ,גם למי שאין להם שום רקע קודם וגם למפתחים מנוסים שמעוניינים להתרחב לתחומים חדשים. למרות האמונה הגדולה שלה בברלין, היא מודה שהדרך עוד ארוכה" :חזרתי לא מזמן מעמק הסיליקון -יש שם גישה לכל כך הרבה מנטורים ויזמים מדהימים ,אנשי שיווק ,מפתחים -אנשים שכבר הלכו בדרך הזאת בעבר .בברלין יש עדיין מעט ידע וניסיון ( )know-howללמוד ממנו ,אז יזמים צריכים לפעול בשיטת ניסוי וטעייה עד שהם מוצאים את הדרך .אבל באירופה -אין ספק שברלין זה המקום הכי טוב להתחיל בו חברה" .לפני שהגיעה לברלין ריין עבדה כבר בלא מעט ערים בעולם ,כך שהיא האדם המתאים לשאול אם לקצב האיטי יחסית של ברלין ולתרבות (המבורכת!) של הפרדה בין עבודה לפנאי יש השפעה על הפרודוקטיביות של עולם ההיי-טק המקומי" .עבדתי בלונדון ,בבייג'ינג, ם נציגי תרבות-הנגד בעולם הטכנולוגי :ברלין כבירת ההאקרי נקודת המפגש המעניינת ביותר בין תרבות-הנגד של ברלין לעולם ההיי-טק שלה היא ללא ספק קהילת ההאקרים ,ההאקטיביסטים (האקרים+אקטיביסטים) ואנשי הקוד הפתוח הפועלת בעיר. כבר בספטמבר ,1981כלומר הרבה לפני נפילת החומה ,נוסד בברלין ארגון ה ,Chaos Computer Club-המוכר יותר בשם CCCומהווה כיום את ארגון ההאקרים הגדול והמשפיע באירופה .מטרת הארגון היא לספק מידע בתחומי המעקב ,חופש המידע ,ההאקטיביזם ואבטחת המידע ,ולשמש רשת תומכת להאקרים ולהאקטיביסטים ברחבי היבשת וגם מחוץ לה. במילים אחרות ,במקביל למירוץ אחר התואר "בירת הסטארטאפים של אירופה" ,נדמה שברלין כבר הפכה ל"בירת ההאקרים של אירופה". מי שתרם להתחזקות המגמה הזו במידה רבה הוא אדוארד סנודן ,איש סוכנות הביטחון האמריקאית NSAשחשף בקיץ 2013את תוכנית המעקב ,Prismאשר ריגלה בין השאר גם אחרי תושבי גרמניה ,ואף צותתה לשיחות טלפון של פוליטיקאים גרמנים בכירים ובהם הקנצלרית אנגלה מרקל .סנודן הפך לדמות נערצת בברלין ,וכהוקרה על מעשיו אף הוענק לו פרס על שם קרל פון אוסייצקי (,Carl von Ossietzky עיתונאי ופציפיסט גרמני זוכה פרס נובל לשלום ב )1935-על פועלו למען זכויות אדם. סנודן אף בחר בבמאית האמריקאית תושבת ברלין Laura Poitras לתעד בסרט דוקומנטרי את הימים הדרמטיים שבמהלכם חשף את הידוע לו בפניה ובפני שני עיתונאים בחדר מלון בהונג קונג .הסרט עוצר הנשימה ,Citizenfour ,זכה בטקס האוסקר האחרון בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר. ב 2013-קיבלה סצנת ההאקרים בברלין גם חיזוק בדמותו של ג'ייקוב אפלבאום האמריקאי ,אחד הדוברים המוכרים ביותר נגד ההשלכות של האופן שבו מעוצב ופועל העולם הדיגיטלי על זכויות הפרט ואובדן הפרטיות .אפלבאום ,עיתונאי ,האקר וחוקר אבטחת מחשבים ,שהיה מעורב בין השאר בתכנון תוכנת הגלישה האנונימית Tor Project ובפרשת ויקיליקס ,הפך ליעד מועדף של סוכנויות המודיעין האמריקאיות. בעקבות הטרדות חוזרות ונשנות שלו ושל הקרובים לו החליט לצאת לגלּות מרצון בברלין .בראיון ל( Exberliner-מגזין באנגלית היוצא לאור בברלין) שפורסם באוקטובר ,2014אמר כי הוא "מרגיש יותר בטוח כמהגר במזרח ברלין מאשר חש אי פעם כאזרח בארה"ב" (הגיליון כולו עוסק ב"מרד הדיגיטלי של ברלין" ומומלץ כחומר קריאה נוסף למעוניינים .ניתן למצוא את התכנים שלו ברשת תחת מילות החיפוש .)Exberliner issue 130בכתבה אחרת באותו גיליון חושף עובד בתעשיית הסטארטאפ הברלינאית (שמתראיין תחת שם בדוי) כיצד למרות חוקי הפרטיות המחמירים לכאורה בגרמניה ,מצליחות חברות רבות לנצל פרצות שונות כדי לאסוף כל מידע אפשרי על הגולשים. אגב ,חלק מהסטרטאפים הברלינאיים מנסים לתרגם את החשש ממעקב אינסופי של "האח הגדול" גם להצלחה עסקית .כך ,למשלZenMate , מציעה שירות VPNלגלישה אנונימית ומאובטחת (גייסה 3.2מיליון דולר באוקטובר האחרון); Blippexהוא מנוע חיפוש ברלינאי שססמתו היא " ;"by the people, for the peopleו Arriver-היא אפליקציית ניווט חברתית שמתחייבת לא לאגור מידע על משתמשיה .השאלה הגדולה היא האם חברות מסוג זה יצליחו לפתח מודלים עסקיים מצליחים שמתיישבים עם העקרונות של אפלבאום ועמיתיו. פועלות בעיר ,מייצרות מחזור עסקי משותף של כ 11-מיליארד אירו בשנה ומספקות כבר היום מקומות עבודה לכ 75-אלף איש. טוביס מזכירה שנכון ל 2014-העיר האירופית היחידה שעדיין חזקה יותר מברלין בתחום גיוס הון-סיכון היא לונדון .הבוסית שלה, שרת הכלכלה ,הטכנולוגיה והמחקר של ברלין ,קורנליה איצר (,)Cornelia Yzer, CDU מוסיפה בראיון קצר לשפיץ כי התעשייה הדיגיטלית אחראית כבר כיום לאחד מכל שמונה מקומות עבודה בברלין .איצר מאמינה שברלין יכולה לעבור גם את לונדון ,אבל "בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים לשנות את חוקי המיסוי כדי ליצור תנאים טובים יותר להשקעות הון סיכון ,ואני אכן מתכוונת לקדם יוזמת חקיקה בנושא". הסנטורית מתייחסת לנושא כאוב נוסף שלא עלה עד כה ברשימת האתגרים של ברלין :הבירוקרטיה האינסופית .יזמים ברלינאים רבים חייבים להעסיק עורך דין במשרה מלאה רק על מנת לטפל בהררי הניירת המצטברים על שולחנם מדי יום. גם סטארטאפים קטנטנים עם שני עובדים נאלצים פעמים רבות להתמודד עם אותן דרישות בירוקרטיות שניצבות בפני חברות גדולות" .אני חייבת להודות שאכן יש עדיין יותר מדי מכשולים בירוקרטיים" ,אומרת איצר" .אבל בכל מה שקשור למשרד שלי אני גאה לומר שהקמנו `Einheitlicher ´ ,Ansprechpartnerכתובת אחת מאוד יעילה שנועדה לסייע ליזמים 24/7להתמודד עם הבירוקרטיה הברלינאית" !?24/7 .הפעם באמת התרשמנו. נכון ל 2014-העיר האירופית היחידה שעדיין חזקה יותר מברלין בתחום גיוס הון-סיכון היא לונדון צילום :כפיר חרבי בסידני ,בטאיפיי ובמינכן ,כך שיצא לי לעבוד בכמה מהערים היותר תחרותיות ולחוצות, במיוחד לונדון ובייג'ינג .ברלין הרבה יותר רגועה בהשוואה אליהן ,ועם זאת היא יותר קשה ממינכן או מסידני ,שבהן זה לא יוצא דופן לעזוב את המשרד בשתיים בצהריים ביום שישי .אז זה תלוי לאיזה עיר משווים... בכל אופן בשנה-שנתיים הראשונות של סטארטאפ צריך לעבוד בלי הפסקה .אחר כך זה יכול להשתפר .אבל נדמה לי שתשע עד חמש זה בכל מקרה מעט מדי לסטארטאפ. אם מישהו מחפש משהו כזה עדיף לו לעבוד בחברה ממוסדת )."(corporate גם אסף מוזס ,אולי היזם הישראלי שהכי מזוהה עם הסצנה הברלינאית ,לא שותף לספקנּות באשר למעמדה ההיי-טקי של ברלין .הוא הגיע לכאן לפני 11שנים .בתחילת הדרך עבד בשגרירות ,לאחר מכן למד כלכלה באוניברסיטת הומבולדט ,וב 2010-הקים את הסטארטאפ ,Upcloadשהיום ,אחרי שני סיבובי השקעה וכמה מהפכים אופייניים לסטארטאפים ,נקרא .Fit Analyticsזוהי *** פלטפורמה שמסייעת לחנויות בגדים אונליין להתאים ללקוח את המידה הנכונה ובכך להקטין את נפח ההחזרות וההחלפות (שמייצרות עלויות גדולות לחברות) .למוזס אין צל של ספק שברלין בדרכה להיות בירת הסטארטאפים של אירופה" :ברלין הבינה את המחדל והפוטנציאל בזמן ,ועושה את כל המאמצים האפשריים כדי להוביל את אירופה .המשאבים מתרכזים בעיקר בכוח אדם איכותי -אשרת עבודה לעובדים בתעשייה ניתנת בצורה יותר קלה מאשר רישום בעירייה .לגבי כסף -מכיוון שלא קיימים מספיק משקיעים מנוסים בעיר, העירייה והמדינה פיתחו הקלות מס ועידוד מסיביים ליזמים". לדברי קתרין טוביס ),(Katrin Tobies האחראית על תחום הכלכלה הדיגיטלית במיזם "( Projekt Zukunftפרויקט עתיד") של משרד הכלכלה ,הטכנולוגיה והמחקר של ברלין ,המאמצים האלה כבר נושאים פרי :כ 7000-חברות בתחומי טכנולוגיות מידע ,טלקומוניקציה ותעשיות דיגיטליות ובינתיים ,בזמן שתעשיית הסטארטאפים הברלינאית מפלסת את דרכה בתוך ולצד התרבות ועולם העסקים הגרמני -חנויות תקליטי ויניל ,דוכני צילום שחור-לבן ושוקי פשפשים ממשיכים לככב במרחב הפלורליסטי והמכיל של העיר .התחושה שבברלין יש מקום להכל ולכולם תקפה גם ביחסים שבין לואו-טק והיי-טק .ייתכן שברטרוספקטיבה נגלה שהיתה זו שדרת הסיליקון שעודדה את ברלין להרשות לעצמה להיפרד מכמה סדרי עולם ישנים, וייתכן גם שלא .במסורת הברלינאית ,מותר ואולי אף רצוי גם להטיל ספק בחלק מהנחות היסוד שעומדות מאחורי הגדרות ההצלחה של תעשיית הסטארטאפים .האם חברות גלובליות בשווי מיליארדים בהכרח טובות יותר לכלכלה מחברות מקומיות בגודל בינוני? האם ה "Killer Instinct"-שהוזכר כיסוד חסר בסצנה המקומית הוא אכן משהו שברלין רוצה וצריכה לשאוף אליו? אם לא ניתן לסיים בתחזית נחרצת ,אולי עדיף להישאר עם סימני השאלה. 09 על קו הזינוק מערכת התמיכה בסטארטאפים צעירים וותיקים בברלין משתכללת ומסתעפת בשנים האחרונות ,באופן שכמעט בלתי אפשרי לערוך רשימה שתכלול את אינספור האפשרויות העומדות בפני יזמים בעיר -גופים מייעצים ,תומכים ומממנים ,חללי עבודה משותפים ,חממות טכנולוגיה (אינקובטורים) ,תוכניות האצה (אקסלרטורים) ,אירועי נטוורקינג ועוד .בכל זאת ,להלן רשימה (חלקית!) שאפשר להתחיל ממנה ,ודרכה להגיע לעוד קישורים וקשרים .בהצלחה! Zentrales Innovationsprogramm Mittelstand - ZIM ייעוץ ,סיוע ומימון ממסדי Berlin Partner סוכנות הפיתוח הכלכלית של ברלין מהווה כתובת רשמית ומשמעותית ליזמים שכבר הקימו או רוצים להקים בעיר עסק כלשהו בעיר בכלל ומיזם טכנולוגי בפרט .ב Berlin Partner-מספקים ייעוץ וסיוע הן בשלב קבלת ההחלטות והן בשלבי ההקמה הקונקרטיים .העזרה כוללת מגוון תחומים -החל מהוצאת ויזה מתאימה ועד חיבור למשקיעים וגופים רלבנטיים אחרים. berlin-partner.de förderbar ייעוץ ליזמים ולחברות סטארטאפ בכדי להבין לאלו גורמי מימון כדאי לפנות ,על מנת לבחור את התוכניות והגופים הרלבנטיים ביותר .עשוי לחסוך עבודה מיותרת בהגשת בקשות מימון מהכתובות הלא מתאימות. foerderbar.de Exist תוכנית המסייעת לסטודנטים ,אקדמאים צעירים ומדענים הרוצים לממש רעיון ולהפכו לתוכנית עסקית .בכדי לקבל סיוע ,הפרויקט צריך להיות בעל אופי חדשני ומבוסס על טכנולוגיה .העזרה ליזמים מתבצעת באמצעות מלגות סיוע ,המשתנות בהתאם לרמת ההשכלה של היזם או החוקר, החל מ 1000-אירו בחודש ליזמים-סטודנטים ועד 3000אירו בחודש ליזמים-פוסט-דוקטורנטים .כמו כן ניתן לקבל סיוע טכני או מדעי בגובה של 2000 אירו בחודש והוצאות תפעול עד עשרת אלפים אירו ליזם (תקרה של 30אלף אירו לצוות) .זמן הסיוע המקסימלי עומד על שנה. exist.de ESF מענקים מהמדינה לצוותים בתחילת הדרך שעונים על קריטריונים מאד מסוימים (נדרש שת"פ עם אוניברסיטה). ec.europa.eu/esf/home.jsp Innovation Assistant תוכנית ממשלתית שתומכת במחקר ופיתוח חדשניים ומממנת עד 50%משכר המפתחים. ptj.de/innovation-assistant תוכנית מימון שמתאימה פחות לשלבים המאוד מוקדמים ,אבל רלבנטית למי שעבר בהצלחה את שלב ההקמה. www.zim-bmwi.de EuropeanPioneers תוכנית בת שמונה חודשים של האיחוד האירופי, שמתקיימת בברלין .מעניקה 50עד 250אלף אירו לסטארטאפים ,מבלי לקחת אחוזים בחברה ( .)equityמבטיחים לטפל בכל עבודת הניירת ולהשאיר ליזמים זמן להתמקד בפיתוח העסק. התוכנית כוללת גם פיתוח יכולות עסקיות ,אימון ומנטורינג .שימו לב :עד 22ביוני ניתן להגיש מועמדות למחזור הבא. europeanpioneers.eu SME - Horizon 2020 לתוכנית הגדולה ביותר של האיחוד האירופי למחקר ולחדשנות ( )Horizon 2020יש גם ענף המיועד לעסקים קטנים ובינוניים (SME - Small ,)and Medium-sized Enterprisesהמעניק תמיכה מסוגים שונים -החל מבדיקת היתכנות ופוטנציאל מסחרי לרעיון ,דרך תקציב לפיתוח מוצר/שירות/תהליך מוגמר (סדרי גודל של חצי מיליון עד 2.5מיליון אירו) ועד סיוע בכניסה לשוק האירופי (ללא מענק) .התוכנית כוללת גם ליווי והדרכה. http://goo.gl/Yprz0T חממות טכנולוגיות ,תוכניות האצה וחללי עבודה משותפים TU Berlin, Centre for Entrepreneurship חממה של האוניברסיטה הטכנית של ברלין. מיועדת בעיקר לבעלי רעיונות וצוותים קטנים שרוצים להתחיל את דרכם ולקבל תמיכה בצורת ידע ,קשרים עם מנטורים ,משרד בחינם לכמה חודשים ואפשרות להגשת מועמדות לתוכניות ממשלתיות שונות. entrepreneurship.tu-berlin.de Axel Springer Plug and Play Accelerator תוכנית ההאצה של קבוצת אקסל שפרינגר פועלת מאז .2013בכל שנה מתקיימים שלושה מחזורים של התוכנית ,כל אחד נמשך כשלושה חודשים ומשתתפות בו עד עשר חברות .מספר לא מבוטל של סטארטאפים ישראליים כבר השתתפו באקסלרטור ,שמציע ליזמים חלל עבודה בברלין, סדנאות ,נטוורקינג ,מענק של 25אלף אירו ,שורת אירועים ולא פחות חשוב מכל אלה -קשר הדוק לעמק הסיליקון דרך השותפות עם Plug and Playהקליפורנית .התוכנית מסתיימת ביום מצגות שבמהלכו הסטארטאפיסטים עושים ""pitching בפני קהל משקיעים וקרנות הון סיכון. axelspringerplugandplay.com hub:raum החממה ותוכנית ההאצה של דויטשה טלקום, שפתחה שלוחה גם בתל אביב (ראו מסגרת), מציעה סביבת עבודה ותמיכה לסטארטאפים בשלבים שונים ומעמידה לרשות המשתתפים את מערכת הקשרים פותחת הדלתות של דויטשה טלקום" .אנחנו נותנים לכם להתמקד בתחומים שבהם אתם מצטיינים ,ותומכים בכם בתחומים שבהם אתם זקוקים לעזרה" ,נכתב באתר החממה. hubraum.com Factory Berlin הפקטורי (שמופיע גם על שער הגיליון) משלב בין חללי עבודה משותפים (שמאכלסים כמה מהסטארטאפים המצליחים והידועים של ברלין), תוכנית האצה שמספקת סיוע משפטי ,עזרה במימון ,עיצוב ,מיתוג ועוד ,ותוכנית אירוח (מגורים) ליזמים ולחברי צוותים. factoryberlin.com Microsoft Ventures Accelerator תוכנית האצה של ארבעה חודשים שפועלת בברלין מאז סתיו .2013בימים אלה מתקיים הסיבוב השלישי של התוכנית .עדיין לא פורסם מועד ההגשה לסיבוב הרביעי. microsoftventures.com/locations/berlin Startupbootcamp Berlin תוכנית האצה אירופית הפועלת גם היא בברלין. כל מחזור אורך כשלושה חודשים ומשתתפים בו כעשר חברות סטארטאפ .התוכנית פועלת ב ,Rainmaking Loft-עוד hubשכדאי להכיר. startupbootcamp.org rainmakingloft.com Berlin Startup Academy, BSA תוכנית האצה עצמאית ,שמפגישה מייסדי חברות סטארטאפ עם מנכ"לים מנוסים ומשקיעים במהלך קורס של שלושה חודשים שמתקיים בימי שישי ושבת. berlinstartupacademy.com betahaus מלבד חללי עבודה משרדיים מציע המקום גם מגוון אירועים ליזמים ,לרבות אירועי betapitchשבהם סטארטאפיסטים יכולים להציג את מרכולתם בפני משקיעים פוטנציאליים ,למצוא שותפים ועוד .אגב, מלבד הסניף המוכר בקרויצברג יש לbetahaus- גם מרכזים נוספים בהמבורג ,ברצלונה וסופיה. betahaus.com גופי השקעה פרטיים High-Tech Gründerfonds קרן הון סיכון המעניקה הון ראשוני ()seed money לסטארטאפים בתחילת דרכם ,לרבות סיוע בפיתוח המודל העסקי ,חיבור לרשת יזמים ומנטורים ותמיכה בסיבובי השקעה מתקדמים יותר. high-tech-gruenderfonds.de )Investitionsbank Berlin (IBB תוכנית המימון Pro FITשל בנק ההשקעות של ברלין רלבנטית ליוזמות שונות בתחום החדשנות החל מהלוואות קטנות והון ראשוני ועד השקעותהון סיכון בסיבובים מתקדמים. ibb.de/gruenden/Pro-FIT.aspx Business Angels Club BerlinBrandenburg "יזמים גרמנים וישראלים -שילוב מנצח" "יזמים ישראלים וגרמנים משלימים זה את זה ,וביחד יכולים להיות שילוב מנצח" ,אומרת ניצן כהן-ארזי ,מנהלת הסניף הישראלי של ,hub:raumהחממה הטכנולוגית של דויטשה טלקום .הסניף הנוסף היחידי של החממה מחוץ לברלין פועל בקרקוב שבפולין. החממה הברלינאית החלה את הפעילות בשוק הישראלי לפני קצת יותר משנה .המודל הראשוני היה תוכנית לפיתוח עסקי ( ,)Fit4Europeשמציעה הכנה לקראת כניסה לשוק האירופי ,מענק של עד 20אלף אירו לכל חבר צוות בעת התמקמות הסטארטאפ בברלין, חיבור לרשת הקשרים של דויטשה טלקום ,ייעוץ וליווי ממנטורים של החממה ,חלל עבודה בברלין ועוד .כעת ,לאחר כמה חודשי פעילות והמסקנות שהגיעו בעקבותיהם ,מחפשת כהן-ארזי גם הזדמנויות השקעה מעניינות בחברות סטארטאפ שזקוקות להון ראשוני ( ,)seed moneyבהיקף של עד 300אלף אירו. "אני רואה את התפקיד ואת הפלטפורמה כגשר בין ישראל לגרמניה" ,אומרת כהן-ארזי. "סטארטאפים ישראליים לא ממש חושבים על אירופה כיעד ,למרות שכדאי להם .לעיתים קרובות החשיבה האוטומטית היא על ארה"ב". כהן-ארזי מזהה כמה הבדלים ניכרים בין הסצנה הישראלית והברלינאית" :בישראל יש רקע הרבה יותר חזק של טכנולוגיות מהצבא ,אבטחת מידע ,אלגוריתמיקה ,טכנולוגיות ענן וכו' ,וגם האופי של הסטארטאפיסטים קצת אחר .ליזמים הישראלים אין יום ואין לילה. בברלין מקפידים לקחת את החופש כשצריך ,שזה לא בהכרח דבר רע .אני חושבת שגם היעדים קצת אחרים -סטארטאפים ישראלים תמיד רוצים חברה של מיליארד דולר ,משהו שיהיה הכי גדול ,ה Wix-או ה Waze-הבא ,הכל או כלום .היזמים שפגשתי בגרמניה הרבה יותר מכּוונים לעסק בר-קימא ,שיהיו הכנסות וצ'ק שמנמן בסוף החודש .הם מעוניינים להחזיק את העסק הרבה זמן ולא בהכרח מחפשים את הדרך המהירה לאקזיט". כהן-ארזי מאמינה שהדרך לשילוב אופטימלי בין הקצב והגישה הגרמניים והישראליים עוברת דרך תיאום ציפיות" :אני לא סתם מחברת בין גרמניה וישראל ,אני מהווה סוג של סכר בין בין החלק הכי דינמי ומהיר של ישראל ,עולם הסטארטאפים ,לבין החלק הכי איטי של גרמניה ,עולם התאגידים .מאוד חשוב לעשות איזושהי הכנה ולהבין לאן מגיעים .טיפה סבלנות ,לתת לאנשים לסיים את המשפט ...להבין שדברים לוקחים זמן ,אבל כשהם קורים ,הם קורים בגדול וזה מאוד שווה". מועדון המשקיעים הפרטיים (אנג'לים) של ברלין- ברנדנבורג. bacb.de קרנות הון סיכון נוספות: Earlybird, Hasso Plattner Ventures, Mangrove Capital, Atlantic Ventures, Schober Ventures, BDMI - Bertelsmann Digital Media Investments, Point Nine Capital, Partech Ve nture. 1965 - 2015 50שנה ליחסי הדיפלומטיי ישראל-גרמניה 50 Jahre Diplomatische Beziehungen Deutschland-Israel נטוורקינג ,אירועים וארגונים שכדאי להכיר -Berlin Web Weekמאוחר מדי לשנת 4( 2015עד 10במאי) ,אבל שווה לזכור לשנה הבאה. - Startup Safari Berlinכנ"ל. - The Long Night of Berlin's Startupsאחד מארועי הסטארטאפ הגדולים באירופה ,יתקיים בפעם הבאה ב 5-בספטמבר. - Berlin Startup Jobsקבוצת פייסבוק גדולה ופעילה. - meetup.comהאתר מציג אירועים רלבנטיים לפי המיקום שלכם ,רבים מהם קשורים לסצנת הטק. - Bitkomהאגודה הפדרלית למידע ,טכנולוגיה ,טלקומוניקציה וניו-מדיה. - SIBBהאגודה לטכנולוגיות מידע ותקשורת ( )ICTועסקים דיגיטליים של ברלין. - EIT ICT Labsארגון אירופי לחדשנות וחינוך בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. ארזת לבד? נועה גולן Iצילום :כפיר חרבי הרשיתי לעצמי להיות בהרבה צבעים אולי נתחיל מאיזה רצף כרונולוגי. אבא עזב את גרמניה ב ,1939-כשהיה בן ,19ולכן מעולם לא למד מקצוע .אני נולדתי ב 1953-בחיפה ,וכשהייתי בת 6עברנו ל Krefeld-בגרמניה כדי שאבא ילמד מקצוע. אחרי הלימודים של אבא ,אמא למדה ,ואחותי הגדולה גם ,וכולנו חזרנו ארצה ב.1968- הייתי בת .14היום אני יודעת שגילאים 6 ו 14-הם הזמנים הכי גרועים להעביר ילד ממקום למקום .כשחזרנו הייתי תלושה לגמרי .כאילו קטעו אותי ,ושוב הייתי צריכה להתאקלם בסביבה חדשה .דיברנו עברית בבית ,אבל מכיוון שלמדתי עד אז בגרמניה, לא ממש ידעתי לקרוא ולכתוב .בתיכון בחיפה לא מצאתי את מקומי ,ועברתי שוב ,הפעם לבית ספר עם מגמת גרפיקה .בגרפיקה הצטיינתי ,אבל מעבר לזה לא למדתי בבית הספר כמעט שום דבר .ב 1970-עזבתי את חיפה ועברתי לתל-אביב .חייתי חיי הוללות, עבדתי אצל גרפיקאים ואמנים ,ובין היתר גם עברתי תאונת אופנוע קשה עם חבר .ב,1971- כשהגיע הזמן להתגייס ,לא רציתי .ביקשתי לדבר עם פסיכולוג ואמרתי לו שבלי סמים אני לא אוכל לעמוד בזה .נתנו לי את החותמת "בלתי כשירה לשירות צבאי" ,ושוחררתי. אחרי כמה זמן ,כשבאתי להוציא רשיון נהיגה, ביקשו ממני להראות תעודת שחרור ואמרו לי ,שאם אני לא כשירה לשירות צבאי אז אני גם לא כשירה להוציא רשיון נהיגה .גם לא יכולתי ללמוד או להתקבל לעבודה ,כי הכל היה אפשרי רק "אחרי שירות צבאי". ב 1972-עזבתי את הארץ עם מזוודה ותיק עבודות גרפיקה ,ועברתי לגור אצל חבר בשווייץ כדי להמשיך שם בלימודים .אחרי חודשיים הוא רצה להתחתן איתי ,אז לקחתי את המזוודה ואת תיק העבודות וחזרתי ל ,Krefeld-שכבר הכרתי מילדּותי .התחלתי ללמוד גרפיקה ,אבל כשנתנו לנו תרגיל ליצור פרסומות למוצרים שונים ואמרו "את לא צריכה לנסות את המוצר ,פשוט תכתבי שזה הכי טוב שיש" ,הבנתי שגרפיקה זה בעצם פרסום ,ושכל הזמן משקרים לכולם .לא רציתי להשתתף בעבודות כאלה ,ועברתי למגמה לצילום אמנותי .בזה הצלחתי ,היו לי תערוכות, והמשפחה שלי בארץ אמרה לי" :נו יופי, עכשיו תחזרי" .אבל לא רציתי לחזור .רציתי ללמוד הלאה ,וב 1977-התקבלתי ללימודי פסיכולוגיה ב .Bochum-סיימתי ב1983- בברלין ,וילדתי את לינא ,הבת הנהדרת שלי, ב .1985-ו - voilà-הנני כאן. 12 היית בהריון ,פסיכולוגית בתחילת דרכה, ישראלית-יהודייה ,לבד בברלין .איך כל זה הסתדר? היה לי ברור שאת ההיריון אני רוצה ,למרות שהוא היה לגמרי לא מתוכנן .זה הרגיש לי נכון ,ואמרתי לעצמי" :עכשיו אני מוכנה לילד". ַלאבא היו עניינים אחרים והיה לי מובן מאליו שזו ההחלטה שלי ושאני אחראית לבד לילדה. בכלל ,אני חושבת שזו החלטה של הנשים .לא חשבתי בכלל ש"קשה לי" .נכון ,שלוש שנים לא ממש ישנתי ,אבל איכשהו זה הסתדר. לא כעסתי או התחרטתי ,ידעתי שזו הדרך וככה אני רוצה ללכת בה .מבחינת קריירה גם הייתי אקטיבית ומבסוטית ,כתבתי קונספט וניהלתי משא ומתן עם הסנאט ,כדי לפתוח מעון לחולים מנטליים שעוזר להם ומלמד אותם לתפקד באופן עצמאי בחיי היומיום. אחר כך עבדתי בקרויצברג עם חולי סרטן, רובם מבוגרים מאוד .אני זוכרת אישה שהיתה מאוד חולה ועצובה ,וניסיתי לדבר איתה על משהו משמח בשבילה .שאלתי אותה "איך הכרת את בעלך?" ,והיא אמרה בערגה "אה, הוא היה חייל אמיץ ."...קיבלתי צמרמורת וידעתי שלא אוכל לעבוד עם החברה הגרמנית בגילאים האלה .באותו זמן הציעו לי להיות הפסיכולוגית של הקהילה היהודית בברלין. הקמתי שם אגף טיפולי ונפגשתי הרבה עם ניצולי שואה .כעבור חמש שנים הסתבכתי עם ראשי הקהילה וזה כבר לא הסתדר לי ,אז עזבתי את המשרה .התחלתי פה ,בקליניקה שלי ,לפני ...עשרים שנה .וואו ,כמה זמן... את מרגישה את הגיל גם מנטלית? אני יותר רגועה .פעם הייתי הרבה יותר תוקפנית .אם מישהו אמר משהו שנשמע לי לא נכון ,תיכף ומיד קפצתי והתווכחתי .אבל פתאום היתה לי ילדה ,שהיו לה כמובן רצונות אחרים ,שהכתיבו לי איך אני חייבת לחיות, מה לעשות ,מתי לישון ,מתי לאכול… הבנתי שיש משהו אחר במרכז חיי ,יותר חשוב. תפשתי שהחיים משתנים .עד אז עשיתי מה שאני רוצה ,ופתאום -את קשורה .ואת רוצה את הקשר הזה .זה היה לי טוב .היא גדלה ונהייתה בחורה עצמאית ,שיודעת מה ואיך היא רוצה לחיות .עכשיו היא בהריון ויותר משאני מתרגשת להיות סבתא ,מרגש אותי שהיא תהיה אמא. ילדּות מבולבלת ,תלישּות ,סרבנות ,הגירה, אמנות ,פסיכולוגיה ,קריירה ,חד-הוריות, יהודייה-שמאלנית ,ישראלית-גרמנייה... שם :ענת זיו גיל61 : במקור :חיפה ותק 43 :שנים בגרמניה ( 35בברלין) בברלין :פסיכולוגית איך התגבשה הזהות שלך דרך כל אלה? זה לא רק איך אני רואה את עצמי ,אלא גם איך אחרים רואים אותי .שאלו אותי הרבה פעמים אם אני מרגישה גרמנייה או ישראלית ,ואני לא יכולה להגיד .אין שחור ולבן ,יש בנו המון צבעים ולאורך השנים הרשיתי לעצמי להיות בהרבה צבעים. היה לזה מחיר? לא יודעת אם מחיר זו המילה הנכונה ,אבל אולי בזוגיות .אבא שלי אמר לי פעם שחשוב לו שאחיה עם ישראלי" ,או לפחות יהודי". לא קיבלתי את זה ,והוא לא הזכיר את זה יותר ,אבל זה מאוד פגע בו ,שלא קיבלתי את הצעתו .את זה אני יודעת היום .כשהיה לי בן- זוג גרמני ,אבא שלי קיבל וכיבד אותו .אבא שלו היה חייל בוורמאכט והוא גדל להיות ההיפך הגמור מהאידיאולוגיה של אביו .כשאבא שלי חלה ,ובגלל שידעתי שהיה לו מאוד חשוב שאני אתחתן וש"מישהו ידאג לבת שלו", החלטתי בגיל " 40יאללה ,אני אלך על זה כל עוד אבא שלי בחיים" ,והתחתנו .אבי שמח, ובאמת נפטר שלושה חודשים אחרי החתונה. כשאביו של בן-זוגי גם חלה ,אמרתי לעצמי "יש לי עוד כמה שאלות לאבא הזה" .ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה הוא ידע "אז" .הוא לא ענה .אמרתי לו שאני לא שופטת אותו ,שאלתי מכל הכיוונים -ואני יודעת לשאול -אבל הוא תמיד עקף והתחמק מלענות .נפגעתי מאוד, ולא רציתי יותר שום קשר איתו .המשפחה שלו גרה בזמן המלחמה ליד ברגן-בלזן .לא ידעת? אל תספר לי סיפורים .אתה יכול להגיד שעשית שגיאה ,אבל קח אחריות! והוא לא לקח ,וזה פגע בי עוד יותר .זה הטריף אותי. כנראה שעשיתי עוול לבן-זוגי .הוא אהב אותי מאוד וגם אני אהבתי ,אבל פשוט לא יכולתי לחיות עם מישהו שנשם את האווירה הנאצית. הגשמת את הבקשה של אבא שלך. אולי .לא יכולתי להתמסר אליו רגשית, המכשול הזה היה גדול מדי .אם את מדברת על זהות ,אז אני קשורה חזק במשולש הזה של יהודייה-גרמנייה-מישראל ,וכשיש לך את ישראל ,יש לך גם את פלסטין .עשיתי על זה את עבודת הגמר שלי בפסיכולוגיה ,וגם השתתפתי בסרט דוקומנטרי שמּכר גרמני שלי עשה בנושא .לסרט קראו "Schatten der "( Zukunftצללים של העתיד) ,וחוץ מהבמאי וממני השתתף בו גם פואד ,פלסטיני ממינכן. נסענו יחד לישראל ,התבוננו ודיברנו עם "היום אני יודעת שגם גיל 6וגם גיל 14 הם הזמנים הכי גרועים להעביר ילד ממקום למקום" ,ענת זיו אנשים ,כולל עם אבי בחיפה ואמא של פואד בקלנדיה .נושא ההשתייכות מעסיק אותי מאוד ולפעמים קשה לי עם השאלה לאן אני שייכת .ישראלית-יהודייה-אירופאית .עם זה אני יכולה לחיות. קשה לך עם הזהות הישראלית שלך? לא .קשה לי עם הממשלה שיושבת ומחליטה מה קורה ,ועם מה שהם עושים מהישראליּות. גם אם הרעיון שתהיה מדינה ליהודים הוא טוב בעיניי ,חייבים למצוא פתרון ולהקים מדינה עצמאית לפלסטינים. אם כך ,ישראל שאת מזדהה איתה בעצם אף פעם לא היתה קיימת; היא קיימת רק בלב ובראש שלך. נכון .לצערי היא כנראה אוטופיה. עכשיו כשיש פה הרבה ישראלים ,איך את מרגישה עם זה? אני מבינה אותם .אני שמחה שיש לי מטופלים ישראלים ואני גם מעשירה איתם את העברית שלי .אבל אני גם דואגת .כי אם כל האנשים הטובים יעזבו את הארץ ,לא תהיה לנו ישראל בעוד חמישים שנה. איפה את גרה? בשרלוטנבורג. אם היתה לך מכונת זמן והיית יכולה לנסוע לשבוע כמתבוננת ,היית נוסעת לעתיד או לעבר? 50שנה קדימה. עם מי היית יושבת לשיחה איכותית? אובמה. התבקשת לשיר בראיון עבודה .מה תשירי? .Give Peace a Chance Sieאו ?Duה Sie-מאוד עוזר לי בטיפולים. בעברית זה ישר "ענת" ו"את" ,אין את הדיסטנס המקצועי .מחוץ לטיפול, אני הולכת לפי ההרגשה ,אין לי בעיה להשתמש ב.Du- איזה נוף היית רוצה מהמרפסת? ים .אוקיינוס ,רחוק ורחב. ארוחה אחת כל החיים ,מה תאכלי? אורז עם ירקות. איזה כוח-על היית רוצה שיהיה לך? יש לי פחד גבהים ,אבל הייתי רוצה לעוף. איזה חלק ביממה את הכי אוהבת? ארבע- חמש בבוקר .אבל רק אם אני לא חייבת לקום. איזה תבלין את? ג'ינג'ר. מה עושה לך לחלוחית בעיניים? להיפגש אחרי זמן מה... בתור איזו דמות משמעותית היית רוצה להיוולד? ז'אן דארק. אם לא היית בן אנוש ,מה היית רוצה להיות? ציפור קטנה ,שחיה ועפה לה. מה מילת השאלה האהובה עלייך? איך. עמוק בפנים את בעצם ?...מלאת חיים. ממה אכפת לך? שכל אחד יהיה במודעות למה שהוא עוסק בו. מילה אהובה בעברית? שלווה .אין אותה בגרמנית. מסר לאומה? אל תוותרי (קעקוע שיש לבת שלי על היד). 13 ח האם חוק שכר המינימום החדש יביא סוף ל"דור הפרקטיקום"? איך הוא ישפיע על עובדי המיני-ג'וב? ומה ההשלכות שסטודנטים צריכים לשים לב אליהן? מיכל הניג-ליטני עם התשובות וק שכר המינימום הגרמני החדש, שנכנס לתוקף בתחילת השנה ,נחשב מהפכני למדי ,שכן עד כה לא היה נהוג בגרמניה שכר מינימום אחיד .החוק קובע כי כל עובד זכאי לשכר מינימום של 8.5אירו לשעה ,ולא ניתן לוותר על זכות זו. החוק חל על רוב מגזרי התעסוקה ,למעט בני נוער מתחת לגיל 18שלא סיימו מסלול הכשרה מקצועית ,מתמחים בפרקטיקום חובה (ראו בהמשך) ומתנדבים .בנוסף ,קיימים מספר מגזרי תעסוקה המאורגנים באיגודי עובדים ,שעליהם יחול החוק רק בהדרגה; וכמו כן ,מי שהיו נתמכי ג'ובסנטר במשך זמן רב יכולים לעבוד מתחת לשכר המינימום למשך שישה חודשים ,כדי להקל על חזרתם למעגל העבודה (סעיף זה יוערך מחדש ב.)2016- החוק לא תקף לפרילנסרים ,ויחד עם זאת העסקת עובדים כפרילנסרים במשרה מלאה על מנת לחסוך בעלויות אינה חוקית וטומנת בחובה השלכות חמורות למעסיקים. חשוב להדגיש כי למרות שמועות שלפיהן הוענק זמן התארגנות למעסיקים ,כל עסק שאינו מאורגן באיגודי עובדים מאוד ספציפיים המפורטים בחוק ,מחויב בתשלום שכר מינימום לעובדים החל מ 1-בינואר .2015 סופו של דור הפרקטיקום? עשר שנים לאחר שנטבע ב DIE ZEIT-המונח "דור הפרקטיקום" (,)Generation Praktikum שהמשיג לראשונה את התופעה שבמסגרתה נאלצים צעירים רבים בגרמניה להמשיך ולעשות "התמחויות" ללא תשלום גם לאחר סיום לימודיהם ,אחת ממטרות החוק החדש היא למגר תופעה זו. החוק קובע כי רק פרקטיקום חובה כחלק מתוכנית לימודים (הן באוניברסיטה והן בהכשרה מקצועית -להלן אאוסבילדונג) ופרקטיקום כחלק מהסבה מקצועית לנתמכי סעד יהיה פטור משכר מינימום .פרקטיקום שהוא חלק מאוריינטציה לפני קבלה ללימודים 14 באוניברסיטה או לאאוסבילדונג ,ופרקטיקום שאינו חובה אך נעשה כחלק מתוכנית לימודים/אאוסבילדונג -יהיה פטור משכר מינימום למשך שלושה חודשים בלבד .כל פרקטיקום שאינו שייך לקטגוריות הנ"ל חייב בשכר מינימום. מיני-ג'וב ומידי-ג'וב מיני-ג'וב הוא עבודה שהשכר עליה עומד על 450אירו לחודש ללא תנאים סוציאליים. עד כה לא היתה מגבלה למספר השעות של מיני-ג'וב ,אך מכיוון שעל פי החוק החדש גם מיני-ג'וב חייב בשכר מינימום שעתי, המשמעות היא שהוא מוגבל כעת ל52.9- שעות חודשיות .כמו כן ,המועסקים במיני- ג'וב חייבים עתה בביטוח סוציאלי (אובדן כושר עבודה ואבטלה) ,אלא אם כן בחרו רשמית בכתב לוותר על כך (ובכל מקרה לא ניתן לוותר על חובת ביטוח פנסיוני). התחזית היא כי בעקבות החוק יהיה מעבר משמעותי של עובדים ממיני-ג'וב למידי-ג'וב, שהוא הכינוי לעבודה שהשכר עליה נע בין 450.01אירו ל 850-אירו בחודש .העובדים במידי-ג'וב מחויבים בביטוח סוציאלי מופחת בגובה 15%משכרם ,כאשר חלק מן הסכום משולם על ידי המעביד (ומשום כך העובד גם זכאי לביטוח בריאות ציבורי) .התקנות החדשות לא תקפות על אנשים בתהליך הכשרה מקצועית. סטודנטים לפי החוק הגרמני סטודנט הוא אדם שעיקר עיסוקו הוא לימודים .מסיבה זו ,עבודה בקרב סטודנטים מוגבלת ל 20-שעות שבועיות. אם אדם עובד יותר ממכסה זו ,החוק מסיק שעיקר עיסוקו אינו לימודים ,והוא מחויב בביטוח סוציאלי ככל עובד רגיל במשק. החוק החדש מחייב את המעסיק ברישום שעות העבודה של עובדיו ,כך שאם בעבר סטודנטים יכלו לעבוד במיני-ג'וב במסגרת של יותר מעשרים שעות בשבוע ללא השלכות משום ששעות עבודתם לא היו רשומות ,מעכשיו המצב אמור להשתנות. בחישוב השעות לא נכלל פרקטיקום שנעשה כחלק ממסלול הלימודים או עבודה בזמני חופשות ו/או בסופי שבוע .ועם זאת ,חשוב לשים לב שסטודנטים בעלי ויזת סטודנט או ויזת הכנה ללימודים לא יכולים לעבור את מגבלת השעות הקבועה בויזה ,העומדת על 120יום או 240חצאי ימים בשנה החל מהשנה הקלנדרית השנייה מיום החלת הויזה. שעות נוספות ועבודה בלילות בחוק הגרמני לא קיימת חובת תשלום על זמני הפסקות ,על שעות נוספות ועל עבודה בחגים ובימי ראשון ,ולכן במקרים רלבנטיים יש לוודא שתנאים אלה מופיעים במפורש בחוזה .לעומת זאת קיימת התייחסות מיוחדת לתוספת על עבודה בלילות (או לחילופין תגמול בימי חופש) במקרה של עובדים שחייבים לעבוד בלילה מתוקף תפקידם או עושים משמרות לילה לפחות 48ימים בשנה קלנדרית. איור :אביטל יומדין דעו את זכויותיכם מה יעלה בגורלו של Görli בעוד שברוב חלקי ברלין מותר להסתובב עם עד 15גרם סמים קלים לשימוש עצמי ,בגורליצר פארק מיושמת מאז תחילת אפריל מדיניות "אפס סובלנות" אפילו לג'וינט בודד .איך הפך הפארק לזירת מאבק פוליטי והאם הסוחרים באמת יעזבו? תומר דותן Görlitzer Parkשבקרויצברג הוא אחד הפארקים הידועים בברלין על אף שהוא רחוק מאוד מלהיות אחד הנאים ,הגדולים או המטופחים שבהם .אחת הסיבות המרכזיות לפרסומו הרב של הפארק קשורה כמובן להפיכתו לשוק הסמים הבלתי רשמי של ברלין ,המקום שבו ניתן "להתארגן" בכל שעה ביממה .המאפיין הזה אחראי גם לכך שהפארק עלה לכותרות לאחרונה והפך לזירת מאבק פוליטי סוער. לאחד משיאיו הגיע המאבק הזה ב 31-במרץ, עת נכנסה לתוקף תקנת "אפס סובלנות" (" )"Null Toleranzלסמים בפארק ,וזאת בניגוד למדיניות הכללית בשאר חלקי העיר, שבהם נשיאה של סמים קלים בכמות של עד 15גרם נחשבת ל"שימוש אישי" ומוגנת בחוק (למעט בסביבת בתי ספר ,גנים ותחנות רכבת) .משמעות התקנה החדשה היא ,שבפארק חל איסור מוחלט על עישון סמים ,ואסורה גם נשיאה אפילו של כמות מזערית .מאחורי התקנה עומדת סיעת ( CDUהשמרנים) ששותפה בקואליציה עם ה( SPD -הסוציאל-דמוקרטים) ,ובאופן יותר ספציפי פרנק הנקל ,שר הפנים של ברלין, ותומאס היילמאן ,שר המשפטים. התקנה החדשה ,שמעוררת מחלוקת ודיון ציבורי ,לא הופיעה סתם כך .היא באה כתגובה למדיניותה של ראשת עיריית פרידריכסהיין- קרויצברג מטעם הירוקים ,מוניקה הרמן. הרמן ,שניסתה למצוא פתרון להשלכות הבעייתיות של סחר הסמים בפארק ,החליטה לפעול לפתיחת ה"קופי שופ" החוקי הראשון של ברלין ,ממש כמו באמסטרדם .אלא שעם כל הכבוד להרמן ,היא אינה יכולה לשנות על דעת עצמה את מדיניות הסמים של גרמניה. וזה בדיוק המסר שרצו להעביר הנקל ,היילמן וחבריהם -הן להרמן ,והן לבוחרים השמרנים של ה.CDU- בין המתנגדים למדיניות אפס הסובלנות החדשה ניתן למנות את התאחדות עורכי הדין של ברלין ,האיגוד המקצועי של המשטרה (שסבור שהשוטרים נחוצים יותר במקומות אחרים) וכן השופט בדימוס וולפגנג נסקוביץ' ,שכיהן בבית המשפט לענייני חוקה. לטענתו ,החלטת הסנאט הברלינאי מנוגדת להחלטת בית המשפט החוקתי משנת 1994 שזכתה לכינוי "הזכות להרעלה" ("Recht auf " )Rauschומאפשרת שימוש עצמי. במרכז הסיפור הזה עומדים כמובן הסוחרים, רובם פליטים מאפריקה ללא אישורי עבודה וזכויות .בשיחה עם מ' ,בן 34שעובד בפארק למחייתו (לא בגיזום ובהשקיה) ,עולות כמה נקודות חשובות ,שמציגות את הדברים מנקודת מבטם .מ' ,שסירב לומר מאיזו מדינה הוא כדי שלא תיווצר סטיגמה על מדינה ספציפית באפריקה ,הגיע לברלין לפני שלוש שנים וחצי .הוא מגלגל ג'וינט רגע אחרי שעובר הפטרול המשטרתי ,שלדבריו מסייר כעת בפארק 6-10פעמים ביום ,לא כולל שוטרים סמויים שמסתובבים גם הם במקום. נפח המכירות ירד לדבריו ב 85-אחוז .לא משום שהסוחרים הפסיקו לבוא ,אלא משום שהמדיניות החדשה מרחיקה את הלקוחות, אכיפה הפרת החוק על ידי המעסיק עלולה לגרור קנס של עד 500אלף אירו ,וזאת בנוסף לתשלום שכר העבודה ,המיסים והתנאים הסוציאליים שנמנעו מהעובד .אם מעסיק מסרב לשלם שכר מינימום ניתן לפנות למחלקת ,Finanzkontrolle Schwarzarbeit שאחראית על אכיפת חוק שכר המינימום. גוף זה אמור להקצות 1600עובדים חדשים לנושא ,שאליהם ניתן לפנות בימים ב'-ה' בשעות 20:00-08:00באמצעות הקו החם לנושא שכר מינימום.030/60280028 : מיכלי -מייעצת ומלווה בבירוקרטיה הגרמנית www.michaliberlin.com פגיעה ב"זכות להרעלה"? פטרול משטרתי בגורליצר שמסתכנים בקנס של 500אירו ואפילו במעצר. בעבר ,ביום טוב הצליח להרוויח שישים- שבעים אירו .עכשיו ,לפעמים חמישה אירו בלבד .לדבריו ,לסוחרים בפארק אין "בוסים" גדולים מעליהם ,וכל אחד דואג לעצמו .חלק מהם פשוט זזים לרחובות סמוכים (שהרי חוק שימור סוחרי הסמים קובע שהם לא נעלמים אלא רק הולכים למקום אחר) ,ובהיעדר אפשרות להתפרנס באופן חוקי ,אחרים אף פונים לתחומי פשע אחרים .מ' מתלונן על כך שמסביב לפארק גם "גרמנים" מוֹכרים סמים ,אבל להם יש דירות שמאפשרות למכור באופן יותר מוצנע ודיסקרטי ,ואילו לסוחרי הפארק אין מקום אחר" .לכן מציקים רק לנו" ,הוא אומר .לטענה שגם לסוחרים בפארק לא הציקו עד שהתחילו להתרחש במקום תקריות אלימות בתדירות גבוהה הוא מגיב בגינוי האלימות ,אבל מסביר שהיעדר התקווה של רבים מהסוחרים בצירוף רעב ושעות ממושכות בפארק גורמים לפעמים לחלקם לאבד את העשתונות .בכל מקרה, הוא מדגיש ,האלימות היא בין הסוחרים בלבד ולא כלפי המבקרים בפארק. חלק מתושבי השכונה דווקא כן מתלוננים על הצקות מצד הסוחרים ,אווירה אגרסיבית וחשש לשלוח ילדים לפארק (במקרה אחד ילד מצא סכין ששימשה בתקרית בין הסוחרים והושלכה לשיחים) .אולם נראה שרוב השכנים, שנמנים על השמאל הליברלי ,דווקא משוועים למצוא פתרון משולב לסיטואציה הלא פשוטה :הם רואים את הניסיון להפסיק את סחר הסמים בפארק כחסר תוחלת, ומציעים להתמקד בהסכמות על קוד התנהגות -מצד אחד ,הסוחרים יתחייבו לא להטריד לקוחות פוטנציאליים ובמיוחד ילדים ובני נוער ,יימנעו מהערות סקסיסטיות כלפי נשים וכו'; ומצד שני ,העירייה תקצה עובדים קבועים לפארק שיהיו אחראים על הניקיון והסדר במקום .רבים מהשכנים אף מתנערים מהניחוח הגזעני שנלווה לדיון: "לא כל הסוחרים בפארק שחורים ולא כל השחורים בפארק סוחרים" ,נכתב באתר של "."Anwohnerinitiative Görlitzer Park אז מה יהיה? הירוקים טוענים שהמדיניות החדשה מגוחכת -המשטרה מבזבזת שש שעות עבודה על כל גרם מריחואנה ,וממילא ההשלכות הקרימינליות של הסחר ייפתרו רק באמצעות לגליזציה של סמים קלים. אנשי ה CDU-משיבים מצדם כי מדובר במשימה שדורשת משאבים רבים ותשתלם בטווח הארוך .ב SPD-דווקא עושים קולות של תמיכה בלגליזציה ,אבל רק ימים יגידו. ובינתיים? בינתיים מומלץ לקחת את השאכטה שלכם למקום אחר. 15 הפינצטה | ישראלים ושות‘ תערוכות קולנוע כמה עדויות לחייו הקצרים ומותו של Alter Jבג'רולין פסטיבל הסרטים היהודי ה 21-של ברלין יתקיים השנה בין 10ל20- במאי ויכלול כרגיל גם כמה סרטים ישראליים: האמן גיא ברילר ,המתגורר עם משפחתו בברלין מזה כשנתיים ,יוצר את "ג'רולין" ( - Jerulinג'רוזלם +ברלין) -פרויקט אמנות אוטופי המבוסס על מעין שגרירות ירושלמית הפועלת בברלין ,ומחברת בין שתי הערים על בסיס היותן ערי גבול. "ג'רולין מציעה תוכנית שהות אמן (רזידנסי) בברלין ,סיורי מסורת מודרכים המציגים את שתי הערים כאקס־טריטוריה תרבותית ורוחנית ,ו'משרד נייד לאמנות' המוביל יוצרים לפעולות אמנותיות במרחבים הציבוריים של העיר" (מתוך טקסט של יונתן אמיר) .לאחרונה הציג ברילר בבית הגפן בחיפה תערוכה בשם "ירושלים יקירתי", שכללה בין השאר גם סדרת עבודות העוסקת בירושלים ובברלין ,דרך עיניה של הדמות הבדויה " .Alter Jכמה עדויות לחייו הקצרים ומותו של Alter Jבג'רולין" מוצגות עתה גם ב( Heinrich-Böll-Stiftung-רק עד 8במאי ,ב'-ו' בין 08:00 ל ,)20:00-אולם הפרויקט עדיין בהתהוות וניתן לעקוב אחריו באתרjerulin.com : › ›את לי לילה עטור השבחים של אסף קורמן ולירון בן שלוש (אורי קליין מ"הארץ" הגדיר את הסרט כ"מופת של תבונה ,הגינות, בגרות ומשמעת יצירתית") יוקרן ב 13-במאי ב 20:00-וב16- במאי ב( 15:30-עברית עם כתוביות באנגלית). › ›אפס ביחסי אנוש סרטה העלילתי הארוך הראשון של טליה לביא ,שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל טרייבקה בניו יורק ונצפה בבתי הקולנוע בישראל על ידי יותר מחצי מיליון איש ,יוקרן ב 19-במאי ב 18:00-וב 20-במאי ב .20:00-הסרט ,בכיכובן של דאנה איבגי (שמככבת גם ב"את לי לילה") ,נלי תגר ושני קליין, עוסק במערכות היחסים בין חיילות שלישּות בבסיס שיזפון בנגב (עברית עם כתוביות באנגלית). דירה יפה במרכז קרויצברג 61 - Consultancy for investors - Feasibility studies and research for potential projects - Architectural design - Visualization and renderings - Project and site management Mittenwalder Straße ליחיד או לזוג :ריהוט נאה ומבט על הפלאץ .השכרה ל 2-6-חודשים. כמו כן דירות נופש לזמן קצר יותר. Services in English, Hebrew and German 10557 BERLIN ALT-MOABIT 126 +49 171 785 9147 [email protected] משרד עו"ד סיבר -ענייני אזרחות ,הגירה וזכויות סוציאליות משרדנו ישמח להעניק לכם ייעוץ משפטי וייצוג .אנו מתמחים בתביעות הקשורות להתאזרחות ,אשרות שהייה ועבודה ,הכרה בתעודות ועוד. 16 לתמונות היכנסו ל: www.ferien-apartment-berlin.de Tel: 0172-89-29-257 למתקשרים מגרמניה030-269-31403 : למתקשרים מישראל076-543-0042 : דואר אלקטרוני[email protected] : למידע נוסף אנא בקרו באתרנוwww.siewer.net : › ›זרע קודש סרטו הדוקומנטרי של אורי גרודר ,העוסק באחד הנושאים המודחקים והמוצנעים ביותר בעולם החרדי -האיסור על אוננות ,יוקרן ב 19-במאי ב( 22:00-עברית עם כתוביות באנגלית). › ›מקום בגן עדן של יוסי מדמוני יוקרן ב 18-במאי ב( 22:00-עברית עם כתוביות באנגלית). למיקומי ההקרנות ותוכנית הפסטיבל המלאהwww.jffb.de : בנוי על חול לתוכנית האירועים במסגרת התערוכהplateaugallery.tumblr.com : Greenhouse Berlin Gottlieb-Dunkel Str. 43/44, 12099 Berlin (קומה )8 › ›סוכריות של יוסף פיצ'חדזה ,המתאר מלחמה עקובה מדם בין שני טייקוני ממתקים ,האחד ישראלי יהודי (שמואל וילוז'ני) והשני פלסטיני (מכרם חורי) ,יוקרן ב 16-במאי ב( 18:00-עברית ,צרפתית וגרמנית עם כתוביות באנגלית). › ›תרשום אני ערבי סרטה הדוקומנטרי של אבתיסאם מראענה- מנוחין על המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש ,יוקרן ב15- במאי ב( 20:00-ערבית ועברית עם כתוביות באנגלית). Heinrich-Böll-Stiftung Schumannstr. 8, 10117 Berlin "( auf Sand gebautבנוי על חול") ,מטבע לשון המתאר בגרמנית מצב לא יציב ,חסר בסיס ,רעוע ובר-חלוף ,הוא שמה של התערוכה החדשה של אמנית המיצב אביטל יומדין שתוצג בין 1ל 7-ביוני ב( Plateau Gallery -פתיחה וקונצרט ב 2-ביוני ב ,)19:00-גלריית pop-upללא מטרת רווח המופעלת על ידי אמנים ומציעה מרחב אלטרנטיבי לאמנות ,תרבות ותוכן בברלין. יומדין (שאיוריה הופיעו על שני שערים של שפיץ וכן בהזדמנויות נוספות) ,בוחנת בתערוכה כיצד זהות ורב-תרבותיות מתגבשות בתהליכי שינוי בכלל ובהגירה בפרט" .הנרטיב המקשר בין העבודות השונות הוא אותה תחושת ארעיות ,אשר דרכה נבחנים מצבי ביניים שונים המאגדים בתוכם את כרונולוגיית ההגירה של האמנית לברלין" .במהלך התערוכה יתקיים מופע של אמנית המיקס- מדיה והפרפורמנס רועי וינשטיין (שאף אצרה את התערוכה), ויוצג שיתוף פעולה עם אמנית הסאונד פדריקה רוסלה ואמנית הווידאו מארי קלינקה. סרטים ישראליים בפסטיבל הסרטים היהודי אפס ביחסי אנוש הופעות - Simulakraהרכב ישראלי-טורקי-גרמני ההרכב Simulakraנוסד לפני כשנתיים בירושלים על-ידי אבנר כהן (שירה ובס) ומיכאל גלוקסמן (שירה וגיטרה) .בברלין הצטרפו איתי רזניק (כלי הקשה)( Volkan Aydin ,נגן סאז טורקי) וLens Sog- (נגן אקורדיון מבוואריה) ,כך שהתוצאה בעלת גוונים רבים" :המוזיקה שלנו מבוססת על רוק וג׳אז ,אך שואבת השראה ממגוון סגנונות ים-תיכוניים, בלקן ומוזיקה לטינית" ,אומר גלוקסמן ,ומוסיף" :כישראלים שחיים בברלין, חשוב לנו להבליט את אפשרויות היצירה המשותפת שמגיעה מתוך קבלה ולמידה מתרבות האחר". הופעות קרובות: 22במאי בKallasch & - Moabiter Barprojekt- Unionstraße 2, 10551 Berlin 23במאי בHard Rock 2- Rigaer Straße 25, 10247 Berlin facebook.com/simulakraband NIYARבפסטיבל EXPAT EXPO " ,"NIYAR - a paper taleמופע תיאטרון בובות וחפצים עשוי כולו נייר מאת מעין יונגמן ,יפתח את פסטיבל EXPAT EXPO שייערך ב English Theatre Berlin-בין 1ל 7-ביוני (ביום האחרון של הפסטיבל יתקיים גם ,Expat Marktשיכלול הופעות ודוכנים מסוגים שונים). 1ביוני ב20:00- ENGLISH THEATRE BERLIN Fidicinstraße 40, 10965 Berlin niyarshow.wordpress.com www.etberlin.de/producing-series/expat-expo 17 הפינצטה | שוטטות תמר גבלינגר … אירועי חודש הגאווה יוני נחשב לחודש הגאווה הבינלאומי מאז הפכו "מהומות סטונוול" ( )Stonewall riotsשהתרחשו ב 28-ביוני 1969במנהטן לסמל המאבק נגד אלימות והומופוביה .ההתקוממות החלה אז בעקבות פשיטה של שוטרים על בר גייז בשם Stonewall Innברחוב כריסטופר בגריניץ' וילג' ,ובעוד המהומות נקראות על שם אותו בר ,מצעד הגאווה של ברלין נקרא על שם הרחוב שבו פעל( "Christopher Street Day" :או בראשי תיבות .)CSDכיום ,אגב ,צועדים במצעד גם שוטרים מהארגון הגאה של משטרת ברלין. המצעד המרכזי יחל ביום שבת 27ביוני ב ,12:30-ויעבור דרך קודאם, פוטסדמר פלאץ ואתרים מרכזיים נוספים .צפויים מאות אלפי משתתפים וצופים .בסופ"ש שלפני כן ,ב 20-וב 21-ביוני ,תתקיים מסיבת רחוב ( )Lesbisch-schwules Stadtfestבכיכר נולנדורף. אבל יש גם כאלה שמותחים ביקורת על אירועי הענק שבהם משתתפים נציגים של גופים ממסדיים ,תאגידים ומפלגות פוליטיות, וטוענים ל ,"Pinkwashing"-ניצול ציני של המאבק הלהטב"קי (לסביות, הומוסקסואלים ,טרנסקסואלים ,ביסקסואלים וקווירים; השם הרשמי של הפסטיבל מציין גם אינטרסקסואלים) ושל אווירת הקרנבל להסחת דעת הקהל ממדיניות כללית של מדינות ,תאגידים וגופים המזלזלים בזכויות אדם ,מגלים יחס מחפיר לעובדים ו/או מפגינים חוסר-מעש למען המופלים והנרדפים .לכן ,לצד "המצעד הגדול" מתקיים גם מצעד בקרויצברג שנושא אופי יותר פוליטי ופחות מיינסטרימי. מלבד המצעדים ,ההפגנות ומסיבות הרחוב ,יתקיימו גם משחקי ספורט גאים (" )"Gaymesבשבת 6 ,ביוני ,ב .Jahn-Sportspark-הכניסה למשחקים חופשית ולצדם יהיו גם מופעי מוזיקה ,דוכני אוכל ועוד. … הנאֹות נסתרות בנויקלן אם חושבים על "שכונה ירוקה" בברלין ,עשויים לחשוב על טרפטו-קפניק (שכ 70%-משטחה מכוסה יערות או אגמים) ,אולי על גרונוולד או על צלנדורף -בוודאי לא על נויקלן .אבל בין רחובותיו הציוריים של הכפר הבוהמי ריקסדורף שבנויקלן (שעל תולדותיו אפשר לקרוא בגיליון מס' ,)4מסתתר מפלט ירוק בדמותו של גן קומניוס (,)Comeniusgarten על שמו של הפילוסוף והתיאולוג הצ׳כי-פרוטסטנטי יוהאן עמוס קומניוס בן המאה ה־ .17כדי להיכנס לגן צריך ללחוץ על כפתור בשער גינה שנראית פרטית למראה ,ב ,Richardstraße 35-ואז לפתוח את השער מצידו השני. הגן כולל פינות שקטות להירגעות ,עצי פרי ואזורים שונים שאמורים לייצג פרקים מחייו של קומניוס ומהפילוסופיה החינוכית שהגה. אם השלווה בגן תגרום לבטנכם לקרקר ,או שאתם סתם זקוקים למנת קפאין ,אין צורך לוותר על הירוק בעיניים .ב Richardstraße 100-תמצאו את בית הקפה/מסעדה ,Botanicoהמתפאר בגינה אחורית רחבת ידיים שבה גם מגדלים השותפים חלק גדול מהמוצרים שמוגשים בתפריט .גם מאכלים שלא מבוססים על פירות ועשבי הגן מוכנים בהקפדה על חומרי גלם איכותיים וטריים .בימי ראשון ב 15:00-ניתן לקבל גם סיור מודרך של אחד השותפים בגינה (בגרמנית או באנגלית בסיסית). … גן עדן מצויר צילום :נבות מילר Berlin is flat דירות נופש בברלין +49 (0) 176 710 98480 www.BerlinIsFlat.com לחובבי ספרות גרפית וקומיקס ,ז'אנר שבהחלט לא מיועד רק לילדים ,יש לא מעט כתובות מספקות בברלין ,בהן כמה חנויות שמוקדשות רק לקומיקס ולספרות גרפית ,בגרמנית וגם בשפות נוספות (למשל Grober Unfugבשתי כתובות, Torstraße 75במיטה; Zossener Straße 33בקרויצברג ,)61וכן מדפים מכובדים המוקצים לתחום בחנויות גדולות כמו Dussmannואחרות. גם בספריות העירוניות חלקו של הקומיקס לא נפקד ,אם כי ברובן ההיצע יותר מצומצם ומתמקד בעיקר בקומיקס פופולרי ובסדרות לילדים .אבל יש גם ספרייה אחת -יחידה במינה בכל גרמניה -שמתמחה רק בקומיקס .בComicbibliothek- Renateתוכלו למצוא (תמורת דמי מנוי סמליים למדי) 15,000חוברות קומיקס וספרות על קומיקס .לצד שירותי הספרייה ,מתקיים ב"רנאטה" גם מפגש קבוע ()Stammtisch של משוגעים לדבר ומוצעים קורסי קומיקס לנוער ולמבוגרים. המקום מופעל על ידי מתנדבים ללא כוונת רווח ,וכל ההכנסות מוקדשות לטיפוח הספרייה ולאחזקתה. כתובתTucholskystraße 32, 10117 Berlin : שעות פתיחה :ב'-ד' מ 14:00-עד ;20:00ו' מ 14:00-עד ;19:00שבת מ 13:00-עד ( 18:00בחמישי ובראשון סגור). ואם כבר קומיקס ,ב 9-במאי יתקיים בברלין "יום הקומיקס בחינם" .חנויות קומיקס ברחבי ברלין יחלקו חוברות בחינם (כמובן בכמות מוגבלת) ,יתקיימו מפגשי חתימה עם אמני קומיקס וספרות גרפית ,סדנאות ועוד. … צ'קליסט אביב-קיץ אספרגוס בפסטיבל ב 9-וב 10-במאי ב John-F.-Kennedy-Platz-ליד בית עיריית שנברג ,או בפסטיבל האספרגוס של Beelitz (המקור של מרבית האספרגוס הברלינאי) ,ב 5-עד 7ביוני. מסיבות בחוץ מכל הסוגים והגדלים ובכל מיני לוקיישנים: facebook.com/openairsberlin קולנוע תחת כיפת השמיים גם כאן מרבית הסרטים ,כנהוג בגרמניה ,מדובבים .אם אתם לא מסוגלים לסבול את זה ,בדקו את Freiluftkino Kreuzberg ב ,Mariannenplatz-שיציג סרטים בשפת המקור עם תרגום ( .)OMUאם דווקא אין לכם בעיה עם דיבוב ,אולי תרצו לבדוק את האפשרות של צפייה בסרטים תוך כדי ישיבה בג'קוזי ,ולא אצלכם בבית: whirlpoolcinema.com/termine-filme/berlin אגמים ,כמובן (ואם השתגעתם לגמרי ואתם מתגעגעים לחורף ולפוך -במרחק שעה וחצי נסיעה מברלין תוכלו למצוא אולם סקי מלאכותי)alpincenter.com/hamburg-wittenburg : gratiscomictag.de … חברת הטיולים של תמר ונדב גבלינגר מציעה טיולי הליכה מודרכים בברלין בכל ימות השנה berlinhebrew.com 18 19 שפיצפלאץ -מודעה - חג ביכורים שמח! חג שבועות הוא השני מבין שלושת הרגלים ,החל יום לאחר סיום ספירת העומר .בלוח העברי הוא נחוג באופן קבוע ב-ו' בסיוון .החג נמשך יום אחד בישראל ושני ימים מחוץ לה ,ומוכר בכמה שמות ,שכל אחד מהם מעיד על משמעות אחרת שלו :חג הקציר ,כי בימים אלה מתחיל קציר החיטה; חג הביכורים ,כי בחג זה החלו להביא לבית-המקדש את היבול הראשון של שבעת המינים :חיטה ,שעורה ,גפן ,תאנה ,רימון, זית ותמר; חג מתן תורה ,כי לפי המסורת ביום זה ניתנה התורה לעם ישראל; וחג השבועות ,כי נספרו ארבעים ותשעה ימים ,שהם שבעה שבועות ,משעת יציאת מצרים עד שניתנה התורה. בליל החג נוהגים להישאר ערים וללמוד תורה במה שקרוי תיקון ליל שבועות .על פי המסורת ,בני ישראל האריכו בשינה ולא התעוררו בזמן למתן תורה ,ומשה היה צריך לעבור ולהעירם .כתיקון התקבל המנהג ללמוד כל הלילה ולהיות ערים ומוכנים בבוקר. ליל שבועות במוצ"ש 23 ,במאי ,נתכנס ב 22:15-לתפילת ערבית ולסעודת חג .לאחר מכן נקיים לימוד משותף וסדנאות בנושאים שונים ביהדות .הכניסה חופשית. מסיבת שבועות ביום ראשון 24 ,במאי ,תפילת שחרית וקריאת עשרת הדיברות ב 10:30-ולאחר מכן קידוש וסעודה חלבית. תוכנית ומסיבת גלידות מיוחדת לילדים .הכניסה חופשית. אירועים קבועים בימי שישי :קבלת שבת ב19:30- בשבתות :שחרית ב ,10:00-סעודה קלה ב12:00- סעודות שבת בחינם לתושבי ברלין לפרטים נוספיםchabadberlin.de : עֹורר ַל ַחּיִ ים יֹוצאת וְ ַה ֶּט ַבע ִמ ְת ֵ ַע ְכ ָׁשוְּ ,כ ֶׁש ַה ֶּׁש ֶמׁש ֵ חֹוׁש ֶבת ַעל ַה ָּד ָבר ֲה ִכי ָחׁשּוב ַל ַחּיִ ים יחהֲ ,אנִ י ֶ וְ ַל ְּפ ִר ָ ׁשֹומ ִרים ָע ָליו ֶׁשֹּלא ְ ֶׁש ָּלנּו ַ -הּגּוף ֶׁש ָּלנּוֵ .איְך ֲאנַ ְחנּו ּוב ִריָאה? צּורה ַּת ִּקינָ ה ְ יִ ְת ַק ְל ֵקל וְ יַ ְמ ִׁשיְך ְל ַת ְפ ֵקד ְּב ָ יֹוד ִעיםָ ,חׁשּוב ְמאֹד ּגַ ם ִל ְׁשּתֹות ַאּתם ֶּב ַטח ְ ְּכמֹו ֶׁש ֶ ַמ ְס ִּפיק ַמיִ ם וְ ֶל ֱאכֹל ָמזֹון ָּב ִריאַ .ה ְר ֵּבה ֵּפרֹות ירקֹות ָ -רצּוי ְל ָפחֹות ַּב ֲח ִמ ָּׁשה ְצ ָב ִעים ְּב ָכל וִ ָ יֹום .וְ ִאם ֶא ְפ ָׁשר ֶל ֱאכֹל ַרק ְמ ַעט ַמ ְמ ָּת ִקים וְ ַכ ָּמה (א ִפּלּו ֶׁשּזֶ ה ְמאֹד ָט ִעים) ,זֶ ה ֶׁש ָּפחֹות א ֶֹכל ְמ ֻטּגָ ן ֲ יַ ֲעזֹר ּגַ ם ִל ְׁשמֹר ַעל ַהּגּוף ָחזָ ק. צילוםJan van der Crabben : בית חב"ד במערב ָׁשלֹום יְ ָל ִדים יְ ָק ִרים, ּיֹותר ַּבחּוץ ַּ -ב ֶּׁש ֶמׁש ק ֶֹדם ָּכל -נִ ְמ ָצ ִאים ַּכ ָּמה ֶׁש ֵ רּוח טֹוב. עֹוׂשה ַמ ַּצב ַ תּוח .זֶ ה ַמ ְמ ִריץ וְ ֶ ּוב ֲאוִ יר ַה ָּפ ַ ָ וְ ִאם ְּכ ָבר ַּבחּוץָ ,אז ְּכ ָד ִאי ָלזּוז ַה ְר ֵּבה וְ ַל ֲעׂשֹות אֹופּנַ יִ םִ ,ל ְׂשחֹות, ּדּורגֶ לִ ,ל ְר ַּכב ַעל ַ ּפֹורטְ .ל ַׂש ֵחק ַּכ ֶ ְס ְ ִל ְרקֹדָ ,לרּוץ... אתם מוזמנים לאירועים השונים בבתי חב"ד בברלין: Münstersche Straße 6, 10709 Berlin רויטל סקלי ניקוד :אריאל מואטי בית חב"ד לישראלים באלכסנדרפלאץ Karl-Liebknecht-Straße 34, 10178, Berlin תפילת וסעודת חג ,לימוד ליל שבועות במוצ"ש 23 ,במאי ,נתכנס ב 22:15-לתפילת ולסעודת חג .מחיר הארוחה 15 :אירו (להרשמה .)[email protected] :לאחר הארוחה נקיים לימוד משותף. קידוש וסעודה חלבית ביום ראשון 24 ,במאי ,תפילת שחרית וקריאת עשרת הדיברות ב .10:30-ב 13:00-נערוך קידוש וסעודה חלבית .בסיום יחולקו גלידות לילדים .הכניסה חופשית .ב 22:15-תפילת ערבית. ביום שני 25 ,במאי ,תפילת שחרית ב.10:30- אירועים קבועים בימי שישי :קבלת שבת וסעודת שבת ב19:30- בשבתות :שחרית ב ,10:30-סעודה קלה ב13:00- סעודות שבת בחינם לתושבי ברלין שיעור גמרא :בכל יום שני ב18:45- שיעור פרשת השבוע :בכל יום חמישי ב18:45- אּולי ֲה ִכי ָחׁשּוב ְ -ל ַחּיֵ ְך וְ ִל ְצחֹק וְ עֹוד ָּד ָבר ַ - יסים ַלּגּוף ּיֹותר! ַה ִחּיּוְך וְ ַה ְּצחֹוק ַמ ְכנִ ִ ַּכ ָּמה ֶׁש ֵ אֹותנּו ּומֹונַ ַעת ַמ ֲחלֹות. ֶׁש ָּלנּו ִׂש ְמ ָחה ֶׁש ַּמ ְב ִריָאה ָ ּמּובן ֶׁש ָחׁשּוב ּגַ ם ִליׁשֹן ַמ ְס ִּפיק ָׁשעֹות ַּב ַּליְ ָלהִּ ,כי וְ ַכ ָ ּומ ְת ַחּזְ ִקים. ְּכ ֶׁשּיְ ֵׁשנִ ים טֹוב ּ -גְ ֵד ִלים ִ אֹוהב ְל ַׂש ֵחק ַׁש ְח ָמטִ ,ל ְבנֹות ְּב ֶלגֹו, ִצּיּור ֶׁשל ֵא ִלּיָ הֵּ ,בן ֶׁ ,6.5ש ֵ ּדּורגֶ ל ִעם ֲח ֵב ִרים וְ ִל ְקרֹא ִס ְפ ֵרי ַמ ָּדע ִּב ְדיֹונִ י ְל ַׂש ֵחק ַּכ ֶ יאים ַאח ֵרי ֶׁש ִּד ַּב ְרנּו ַעל ָּכל ַה ְּד ָב ִרים ַה ְּב ִר ִ ֲא ָבל ֲ יהם ִמ ְּמ ֻבּגָ ִרים ֲא ֵח ִרים, ֶׁש ֶּב ַטח ְּכ ָבר ְׁש ַמ ְע ֶּתם ֲע ֵל ֶ ֲאנִ י ַחּיֶ ֶבת ּגַ ם ְלגַ ּלֹות ָל ֶכם סֹוד ָק ָטןִ :ל ְפ ָע ִמים ָּבא 'מה ּופׁשּוט ִל ְרּבֹץ יֹום ָׁש ֵלם ַּב ִּפיגָ ָ ִלי ִל ְׁשּכ ַֹח ַהּכֹל ָ קֹורן וַ ֲהמֹון ּפֹוּפ ְ יסיתְ , יצה ֲע ִס ִ מּול ַה ָּמ ָסְךִ ,עם ִּפ ָ ַמ ְמ ָּת ִקים -וְ ַל ֲעׂשֹות ְּכלּוםֶ .א ְצ ֵלנּו ַּב ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ֲה ִכי יפים וְ ַל ִּׁשיר רּוחת ֶע ֶרב ֶׁש ֻּכ ָּלּה ֲח ִט ִ אֹוה ִבים ְל ָה ִכין ֲא ַ ֲ קֹולי קֹולֹות ...נַ ּסּו ֶאת זֶ ה ִ -מ ֵּדי ַּפ ַעם ּגַ ם יֹוקי ְּב ֵ ַק ְר ִ זֶ ה ָּב ִריא! ּפֹורט ִּת ְפז ֶֹרת ְס ְ אֹותיֹות ִמ ְצאּו ֶאת ַה ִּמ ִּלים ַה ִּמ ְס ַת ְּתרֹות ֵּבין ָה ִ ְּב ָכל ַה ִּכּוּונִ ים (ּגַ ם ַּב ֲא ַל ְכסֹון) ס ש ה ד ת ב א ק ח ח ז ק ג מ י מ ל י פ ד נ י א ק ו י ו ו ט ט ה ג צ ה י ב ז ע ה ה ר ו ו ל ל כ ב ל ת ר ו ה ד ח ג ל ד ח ק ו ב ר ח ילים ָּבאֹות ת'? לֹוׁשה ֵּפרֹות ֶׁש ַּמ ְת ִח ִ ✴ ✴ ְׁש ָ א מ ר ר ל ו י ַאר ָּב ָעה יְ ָרקֹות ֶׁש ִּצ ְב ָעם ָסגֹל? ✴ ✴ ְ ר ל ח ס ה ד מ ✴ ✴ ֲע ָד ִׁשים ֵהן ִק ְטנִ ּיֹות ֶׁשּגְ ֵדלֹות ִּב ְצ ָב ִעים ׁשֹונִ ים. לֹוׁשה ְצ ָב ִעים ַצּיְ נּו ְל ָפחֹות ְׁש ָ מ ע פ ל כ כ ה מ י י נ פ ו א ֶׁש ָּל ֶכם, יטל ֶס ֶק ִלי ְרוִ ַ קּומזִ יץ ַ -ה ִּמ ְׁש ָּפ ָחה ַהּיִ ְׂש ְר ֵא ִלית ְמנַ ֶה ֶלת ֲע ֻמ ַּתת ְ ְּב ֶּב ְר ִלין [email protected] ִחידֹות ֲא ִכילֹות רֹוקֹולי ֲאנַ ְחנּו ְּב ֶע ֶצם ִ אֹוכ ִלים ְּב ✴ ✴ ְּכ ֶׁש ֲאנַ ְחנּו ְ אֹוכ ִלים… ׁש ֶֹרׁש /זֶ ַרע ֶּ /פ ַרח ְ ְׁש ִחיּיָ ה ָמחֹול אֹופּנַ יִ ים יֹוגָ ה ַ ימה ַאּמנּויֹות ְל ִח ָ ָ ּבֹורד ייט ְ ְס ֶק ְ ַה ְח ָל ָקה ַעל ַה ֶּק ַרח יצה ְּב ֶח ֶבל ְק ִפ ָ ּדּורגֶ ל ַּכ ֶ ּדּור ַסל ַּכ ְ לפרטים נוספים[email protected] 017684304709 : 21 רגע של גרמנית קולנוע גרמני גדי גולדברג אפרת יהל חלום בלהות בלייפציג הסרט Als wir träumtenשל אנדראס דרזן עוקב אחר חבורת בני נוער המנסה לשרוד בוואקום האלים של אחרי נפילת החומה ,אבל נדמה שהוא יותר אלגוריה מאשר זיכרון מוחשי צי יובל חלף מאז נפילת החומה ואיחוד שתי הגרמניות ,והעיסוק הציבורי והתרבותי בנושא לא שכך. להיפך ,דומה שהזמן והמרחק מאפשרים לגעת ולטפל גם בהיבטים כאובים ולא נעימים של תהליך האיחוד ,ולא רק באופוריה ששררה במהלכו .תחושת ה"אנחנו" פינתה את מקומה להכרה בהבדלים התרבותיים והחברתיים בין שתי האוכלוסיות ,וזו באה לידי ביטוי גם בקולנוע ובטלוויזיה המקומיים. אחד מיוצרי הקולנוע הבולטים והפוריים שמתמקדים בעיקר במרחב המזרח-גרמני לשעבר הוא אנדראס דרזן ( ,)Dresenשסרטו החדש "( Als wir träumtenכשחלמנו") הוקרן במסגרת התחרות הרשמית בברלינלה האחרון .דרזן ,יליד גרה שבתורינגיה ,עוד הספיק להתמחות ואף לביים קצת במסגרת רשות הסרטים המזרח גרמנית DEFA לפני התפרקותה .את נפילת החומה הוא חווה מהצד המזרחי שלה כצעיר בן .26 הסרט Als wir träumtenמתרחש בלייפציג בשנים הראשונות לאחר נפילת החומה, ומשלב פלאשבקים משנות בית הספר המוקדמות של גיבוריו .במבנה תסריטי מעגלי, המתחיל מהסוף וחוזר לבקש הסברים בעבר, עוקב הסרט אחר חבורת בני נוער המנסה לשרוד בוואקום האלים שהותירה אחריה קריסת המשטר המזרח-גרמני .הסרט מבוסס על רומן בשם זהה של ,Clemens Meyer ועּובד לתסריט על ידי Wolfgang Kohlhaase ( ,)Solo Sunny, 1979מוותיקי ומחשובי הקולנוענים שפעלו במזרח-גרמניה לשעבר. כברוב סרטיו הקודמים ,ליהק דרזן גם כאן שחקנים לא מוכרים ,הקרובים יותר לדמויות ריאליסטיות מאשר לכוכבי קולנוע -במקרה הזה צעירים מתבגרים ,שפצעי הבגרות שלהם מוצגים לראווה בקלוז אפים לא שגרתיים. מצפייה בחמישה מסרטיו של דרזן ,נראה שזהו סרטו האקספרימנטלי והקונספטואלי ביותר עד כה .סגנון היצירה שלו מתאפיין בדרך כלל בריאליזם כמעט דוקומנטרי .הוא מצטיין בלכידה של סיטואציות יומיומיות וקטנות ומסוגל להביע באמצעותן מערכות שלמות של סנטימנטים ורגשות .החביב מבין סרטיו( Halbe Treppe ,חצי מדרגה) מ,2002- נכלל בתוכנית הקולנועית של מכון גתה לציון 50שנה ליחסי ישרא ל-גרמניה (ראו בגיליון .)15שם הוא עוקב אחר עליות ומורדות בחברותם של שני זוגות ממעמד הפועלים ( )Arbeiterklasseבפרנקפורט אודר, שאחד מהם מנהל אימביס (דוכן אוכל) קטן 22 צילוםPeter Hartwig : ח אני כבר אראה לו מה זו מגרפה ששמו כשם הסרט .דרזן מטפל בדמויותיו בחמלה גדולה ,אך אינו מנסה לייפות אותן או את חייהן ,והימנעותו מדרמטיזציה מיותרת או מאמירות בומבסטיות מייצרת אמינּות חריגה ומשכנעת .תפיסת העולם הסוציאליסטית שלו ניכרת היטב בהתמקדותו בחייהם של בני המעמדות הנמוכים ,בשרטוט המרחבים שבהם הם נעים והחסמים שעימם הם מתמודדים. ב Als wir träumten-חורג דרזן מתחומי הריאליזם החמּור שלו ומנסה לשקף מציאות מתעתעת ,שבה הורמונים משתוללים של גיל ההתבגרות בשילוב עם קריסת כל המסגרות מֹונעים כל נקודת אחיזה .ברוח התקופה ,מנסה החבורה להקים מועדון טכנו אנדרגראונד ומוצאת עצמה מתעמתת עם כנופייה ניאו-נאצית שחומדת אותו לעצמה. הסרט רווי באלימות חסרת פשר ,ונדליזם, אלכוהול ,מרדפים ומכות רצח ,ובעיקר הוויה תלושה במרחב שאין ממנו מוצא -לא בהווה ולא בעתיד הנראה לעין .הרחובות השוממים והנטושים של לייפציג מצולמים בקדרות, והטיפוסים הרנדומליים שנקרים בדרכם של הגיבורים רק מעצימים את הסוריאליזם. כניגוד להווה הפרוע ,מבליחות מדי פעם סצנות מילדותם של הגיבורים -בעיקר מבית הספר ומהחינוך ַלדֹוגמה הסוציאליסטית .גם סצנות אלה נדמות יותר כאלגוריה מאשר זיכרון מוחשי ,בעיקר משום שהדיאלוגים המתנהלים בין הילדים הרכים הם דיאלוגים של אנשים מבוגרים .דרזן מוותר בסרט על ייצוג אותנטי קפדני ,והדמויות אינן מדברות את הדיאלקט המקומי .גם עיצוב הסרט כהכלאה של דרמת התבגרות עם אקשן כנופיות ,והצבתו ברחובות הרפאים של מזרח-גרמניה ,מצביעים על ניסיון לתאר חוויה אוניברסלית ,יותר מאשר מקומית. הניסיון הזה קורס במידה מסוימת תחת העומס ומבנה התסריט המורכב מדי. הסצנות אינן ממצות את עצמן ,מה שמאלץ את השחקנים להתאמץ יותר מדי כדי להצליח לדחוס בהן את הדרמה הדרושה. בחלקו השני של הסרט יש ניסיון לעקוב אחר התפוררות החבורה וגורל חבריה ,אולם גם הניסיון הזה לא ממוצה בצורה מספקת. הדמות הנשית המרכזית ,נערה המכונה ,Sternchenמשמשת בעיקר כפנטזיה בלתי מושגת לצעירים המתבגרים ונותרת אניגמטית ולא מפותחת .גם שאר הדמויות הנשיות משובצות בעיקר כאמצעי הנגדה והפוגה במסע ההרס העצמי האלים והתזזיתי של הדמויות הגבריות. שוחחתי עם מכרים ילידי מזרח-גרמניה על החוויות שלהם מהתקופה והתקשיתי לקשור אותן לאלימות הנוראה וחסרת הפשר המוצגת בסרט .הם מאשרים עם זאת, שלפחות השנה הראשונה שלאחר נפילת החומה התאפיינה בטירוף מערכות גמור ,שכן בן-רגע נמוגה הסמכות המוחלטת ומטילת האימה של שוטרי המשטר ,ולקח לפחות שנה עד שהמדינה המאוחדת התעשתה והצליחה להשליט מחדש סדר אזרחי .רבים חוו את המעבר הקיצוני הזה כבלתי נסבל, ואת הוואקום ניצלו התארגנויות עצמאיות של "סצנות" הימין והשמאל הקיצוניים לצד סצנות טכנו ,מטאל וכו'Als wir träumten . מצליח אמנם לבטא את אובדן הכיוון הזה, אולם סובל מבעיות מבניות רבות מדי מכדי להפוך ליצירה משמעותית על התקופה הסוערת הזו. גם בגרמנית צריך לפעמים לומר למישהו מה אנחנו חושבים עליו ולהסביר לו את הדברים כהווייתם .למשל ,בנסיבות שבהן אנחנו רוצים להביע בפני מישהו בדיוק מה דעתנו ,להבהיר את עמדתנו בבהירות ובנחרצות; או אם אנחנו רוצים להראות למישהו איך עושים משהו כמו שצריך ,כי אין לו מושג; או שאולי אנחנו מעוניינים להבהיר לו את העליונות שלנו עליו -בידע, בעוצמה ,במעמד. שם למעלה מי כאן הבוס) .אפשר להשתמש בביטוי הזה בדרך של איוםWenn du mir das Geld nicht zurückzahlst, : ( werde ich dir mal zeigen, was eine Harke istאם לא תחזיר לי את הכסף ,אני כבר אראה לך מה זה) .ואפשר להשתמש בו גם כדי לתאר מישהו שמתנהג כאילו העולם שייך לו( er will allen zeigen, was eine Harke ist :הוא רוצה להוכיח לכולם מי כאן הבוס). בכל המקרים האלה נוח להשתמש בביטוי הציורי jemandem zeigen, was eine Harke ist. מילולית ,המשפט הוא פשוט: להראות למישהו מה זו מגרפה. כביטוי אפשר להשתמש בו בכל אחת מהסיטואציות שלעיל ,והפירוש הוא להראות למישהו מהן העובדות, מי הבוס ,היכן הדברים עומדים ואולי גם מאיפה משתין הדג. מה הקשר בין מגרפה לעובדות כהווייתן? ומה מקורו של ביטוי נאה זה? כמו בהרבה מקרים ,המקור לא הוברר לחלוטין ,אבל מה שברור הוא ,שהביטוי קיים כבר מהמאה ה ,16-שכן הוא מופיע בספר ְמשלים גרמני משנת .1540המשל מספר על ״הבן הסורר״ ומתבסס על תופעה שהיתה מוכרת עוד מהמאה ה 13-בגרמניה ,של התפוררות המבנה המעמדי הימי-ביניימי .מסופר על בן למשפחת איכרים שמחליט לעזוב את בית הוריו ואת חיי האיכרים ולצאת לחיות בעיר הגדולה או בארץ אחרת ,אולי להפוך לכומר או לאביר או ללמוד לימודים אקדמיים על כל פנים לנטוש את מעגל האיכריםולפתוח בחיים חדשים .כשהוא חוזר אחרי שנים רבות לבית אביו ,הוא מתנהג כאילו כלי העבודה של האיכר אינם מוכרים לו יותר. הוא לא יודע איך להשתמש בהם ואפילו לא זוכר איך מכנים אותם .עד לרגע שבו הוא דורך על שיני המגרפה והידית מכה בראשו בעוצמה .הוא צועק "מגרפה ארורה" ,חוזר לקרקע המציאות ומבין מאיפה הוא בא. אז אם אתם מכירים איזה חכמולוג שיודע הכול ,ואולי גם מתרברב בידע שלו בזחיחות דעת ,תוכלו לומר עליוdem zeige ich , ( schon, was eine Harke istאני כבר אראה לו היכן הדברים עומדים) .או אם אנשי השררה חושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים ולהתנהג כאילו המדינה שלהם, אפשר להזמין אנשים להפגנה בטענה שwir : müssen denen da oben zeigen, was ( eine Harke istאנחנו צריכים להראות לאלה איור :עתליה לאופר השקעת נדל“ן איכותית ובטוחה בברלין ישירות מהיזם למה ?Inspiration Group החברה הגדולה ביותר להשקעות נדל"ן בברלין שקט נפשי וביטחון כלכלי לאורך כל חיי ההשקעה מכירה וניהול של מעל ל 800 -דירות ברחבי העיר שירות לקוחות בעברית -משרדים בברלין ובת“א Mehringdamm 33, 10961 Berlin Tel: +49 30 698 19 3980 | 072-2419880/1 | Fax: +49 30 698 19 39811 www.inspirationgroup.biz | [email protected] 23 להיכנס לדירה ומיד להרגיש בבית אצלנו תמצאו מגוון דירות בכל רחבי גרמניה שיתאימו בדיוק בשבילכם .לתיאום פגישה עם סוכן חייגו: 030 6098 15211 כל הדירות שמוצעות להשכרה מופיעות גם באתר שלנו בואו לראות ולהתרשם! grandcityproperty.de השער שלכם לקהילה הישראלית בברלין שפיץ Dein Tor zur israelischen Gemeinschaft in Berlin מודעותAnzeige: [email protected] :
© Copyright 2024