לחצו כאן
שומעים יחד בראש השנה לע"נ ד"ר אריה (ליאון) וציפורה דבורה קרוניץ ז"ל לומדים על השופר ברכת הרב סתיו המצווה המיוחדת של ראש השנה היא לשמוע קול שופר .לא להתפלל או לשיר ,אלא לשמוע ,להקשיב. ביום זה אין אנו נקראים להאזין לנאום חוצב להבות של הרב ,או לקטע הלקוח מספר התורה .הציווי הוא להקשיב לקול ללא מלים ,קול צרוד של קרן אייל .מדוע? אולי כדי להחדיר בכולנו את הצורך ללמוד להקשיב לקולות עוד בטרם הפכו למלים, להתרגל לקלוט את מה שמעבר למילה –את תנועות הגוף ,את האיש שמאחורי המלים. קולות רבים נשמעים סביבנו .לפעמים ,בשל שפע המכשירים המקיף אותנו ,אין אנו שמים לב להם .אלו יכולים להיות קולות בן או בת הזוג ,ההורים המבוגרים ,או הדור הצעיר, המבקש אף הוא להשמיע את קולו .לפעמים זה אפילו הקול הפנימי בלב שלנו ,שגם הוא טעון הקשבה ושמיעה. יהי רצון שקולות השופר שנשמע היום יעוררו בנו את הגעגוע ואת התקווה לחזור לשמוע את עצמנו ואת הסובב אותנו. זו לנו השנה הראשונה שארגון רבני צהר ,העורך ארועים רבים סביב מעגל השנה ,מבקש להעצים ולהנכיח את תקיעת השופר בחברה הישראלית .אני מאחל לכולנו שאכן מיזם זה יתקבל בברכה בכל בית ישראל. שנה טובה הרב דוד סתיו יו"ר ארגון רבני צהר 2 "יום תרועה יהיה לכם" ראש-השנה הוא חג מיוחד במינו .על-פי המסורת נברא העולם בראש השנה וביום זה, מדי שנה ,נבחנים מעשיו של האדם .המצווה המיוחדת ליום גדול זה היא מצוות שופר ֵ ועל-כן קיבל החג את שמו המקראי – ''יום תרועה" . חכמים בדורות השונים חיברו תפילות מיוחדות לראש השנה ,תפילות העוסקות במצוות השופר ובמעמד יום הדין ויש בהן גם בקשות לחיים טובים של כל אחד מאיתנו ושל כל עם ישראל. שמיעת קול השופר היא שיאו של היום והיא קשורה בחיבור האדם עם אלוקיו ,עם עצמו ועם העם כולו. השופר במקרא השופר מוזכר בתורה בשני ֶהקשרים :במצוות התרועה בשנת היובל ובמעמד הר-סיני. “בשנת היובל מצווה לתקוע בשופר עם כניסת השנה החדשה ,ביום הכיפורים” (ויקרא כה ,ח-י) רּועה ַּבח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִעי ֶּב ָעׂשֹור לַ ח ֶֹדׁש ְּביֹום ַהּכִ ֻּפ ִרים ׁשֹופר ְּת ָ וְ ַה ֲע ַב ְר ָּת ַ אתם ׁשֹופר ְּבכָ ל ַא ְר ְצכֶ ם :וְ ִק ַּד ְׁש ֶּתם ֵאת ְׁשנַ ת ַה ֲח ִמ ִּׁשים ָׁשנָ ה ְּוק ָר ֶ ַּת ֲע ִבירּו ָ יֹובל ִהוא ִּת ְהיֶ ה לָ כֶ ם וְ ַׁש ְב ֶּתם ִאיׁש ֶאל ֲא ֻחּזָ תֹו ְּדרֹור ָּב ָא ֶרץ לְ כָ ל י ְֹׁש ֶב ָיה ֵ וְ ִאיׁש ֶאל ִמ ְׁש ַּפ ְחּתֹו ָּת ֻׁשבּו: עיקרה ומהותה של שנת היובל הם השיבה למקורות :העבדים משתחררים ושבים להיות אנשים חופשיים ,האחוזות והבתים שבים לבעליהם המקורייםֿ ,וכמו בשנות השמיטה, אפילו האדמה שבה לקדמותה ואין מעבדים אותה. במעמד קבלת התורה בהר-סיני חווה עם ישראל חוויה רוחנית ונפשית עמוקה: יׁשי ִּב ְהיֹת ַהּב ֶֹקר וַ יְ ִהי קֹֹלת ְּוב ָר ִקים וְ ָענָ ן ּכָ ֵבד ַעל "ויְ ִהי ַבּיֹום ַה ְּׁשלִ ִ ָה ָהר וְ קֹל ׁש ָֹפר ָחזָ ק ְמאֹד וַ ּיֶ ֱח ַרד ּכָ ל ָה ָעם" (שמות יט ,טז) במעמד גדול זה נכרתה ברית בין הקב"ה לעם ישראל .השופר של שנת היובל ושל מעמד הר סיני אינו כלי בלבד .כיוון שהוא טוען את שני האירועים האלה בקולו החזק ,הוא קשור במשמעות העמוקה של אותם האירועים :הברית של ישראל עם אלוקים והשיבה למקורות בכל פעם מחדש ,מדי שבע שנות שמיטה. 3 השופר השופר כרוך בחוויות היסטוריות ורגשיות נוספות של העם היהודי .הוא נקשר בעקידת יצחק, בנפילת חומות יריחו ,בטקס המלכת מלכי ישראל ובעבודת המקדש. לאחר החורבן איבד השופר את משמעותו הממלכתית ,אבל תפקידו הרוחני נמשך עד ימינו ,בראש השנה וביום הכיפורים. ההמשכיות הזאת יש בה חיבור בין העבר להווה ולעתיד .קול השופר הוא הקול היחיד שנשאר לנו כפי ששמעו אותו אבותינו .השופר אינו אלא קרן של בעל חיים ,שעברה עיבוד פשוט ביותר ,ולא חל בו כל שינוי מאז ימי התורה .הוא משמיע את הצליל שהדהד במעמד הר סיני ובשנת היובל .כעת ,בהווה ,הוא מלווה אותנו בכל פעם שמתחילה שנה ,כאשר אנו עומדים ביום הדין לפני הקב"ה .את קולו אנו מצפים לשמוע לעתיד לבוא ,עת יידע עם ישראל זמנים של שלום ושקט ,ואז – "יתקע בשופר גדול" (ישעיה כז ,יג). אך מה טיבו של השופר ,שקולו מהדהד מאז ועד היום? המקרא אינו נותן כל תיאור שלו ולכן נחלקו חכמים לגבי טיבו .לבסוף ,הבחירה ההלכתית הייתה בשופר כפוף ומכאן נקבע, כי תקיעת שופר יכולה להיעשות לכתחילה רק בקרן של איל ,שהיא כפופה. מה החשיבות של הכיפוף? הכיפוף מזכיר לשומע את אופי עמידתו הנפשית מול בורא עולם ביום הדין .בתוך כך הוא מזכיר את העמידה של בני ישראל לנוכח הר סיני ,עם כריתת הדבקּות של אברהם בדבר ה'. הברית בינם לאלוקים באותו המעמד ,וכן את הציות ואת ֵ תקיעת שופר התקיעה היא קול ללא מילים .אין לה משמעות מילולית ,אבל היא מבטאת רגש .קולות השופר מדומים בדברי חז"ל ליבבה היוצאת מלב נשבר .משמעות הקול הזה ניתנת בהאזנה לו ובנכונותנו לתת לו להשפיע עלינו מבפנים. בראש השנה נשמע השופר בשלושה צלילים :תקיעה ,שברים ותרועה .אפשר לראות משמעות בכל אחד מהם: תקיעה – צליל רציף וממושך ,שמבטא המשכיות והתמדה של חיי היומיום. שברים -שלוש יבבות קצרות ,שמהדהדות את התקופות הקשות בחיים ,תקופות שגם בהן נשמע קולנו במרומים. תרועה 4 – תשע יללות מהירות ,הקוראות לשומע להתקדם ,לצאת לפעולה ולהגיע להישגים. צירוף שלושת הצלילים יחדיו מהדהד את מהלך חיינו ,המורכבים מרצף ,משברים ומהישגים .כך ,תקיעת השופר נקשרת באירועים ובמצבים רגשיים רבים ,שכל אחד מהם מעניק למעמד בראש השנה עומק ומשמעות נוספים. תקיעת השופר בראש השנה נובעת ,קודם כל ,מהציווי שבתורה .מעבר לכך יש סיבות נוספות :ראש השנה הוא יום המלכת האלוהים על העולם ועל כל ברואיו ותקיעת השופר מרמזת על כך ,שהרי נהוג לתקוע בחצוצרות לפני מלכים .רמז נוסף קשור במעשה עקידת יצחק ובאיל שהוקרב בסופו של דבר ,במקום יצחק ,על המזבח .באמצעות התקיעה בשופר של איל אנו מבקשים מריבונו של עולם לזכור לנו את זכותו של אברהם אבינו במעשה העקידה ובכך לחתום אותנו לשנה טובה. שמיעת קול שופר מחייבת לא רק האזנה אלא גם כוונה .במסכת ראש השנה נכתב: "אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא". קול שופר אינו רעש רקע לראש השנה .הוא ה"פסקול" המרכזי של יום הדין ולכן ,שמיעה שלא מתלווה לה תוכן ומאמץ אישי מצד השומע אינה מממשת את כוונת המצווה. קול השופר ,הפותח את השנה החדשה ,מעיד כי לשמיעה יש ערך גדול ,אך כדי לשמוע את הקולות החשובים בחיינו עלינו להיות קשובים ומלאי כוונה. אנו תפילה ,כי הקולות שתשמעו השנה יהיו בעיקר קולות של שמחה. 5 אדון הסליחות ותן ברכה מילים :מן התפילה לחן :עממי מילים :מן המקורות לחן :נורית הירש אדון הסליחות בוחן לבבות גולה עמוקות דובר צדקות ברך עלינו את השנה הזאת את השנה הזאת . ברך את כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה על פני האדמה . חטאנו לפניך רחם עלינו ושבענו מטובה וברך שנתנו כשנים הטובות ושבענו מטובה וברך שנתנו כשנים הטובות הדור בנפלאות ותיק בנחמות זוכר ברית אבות חוקר כליות חטאנו לפניך רחם עלינו טוב ומיטיב לבריות יודע כל נסתרות כובש עוונות לובש צדקות מלא זכיות נורא תהילות סולח עוונות עונה בעת צרות חטאנו לפניך רחם עלינו פועל ישועות צופה עתידות קורא הדורות רוכב ערבות שומע תפילות תמים דעות חטאנו לפניך רחם עלינו תהא השעה הזאת מילים :מתפילת ראש השנה לחן :עממי תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך 6 ותן ברכה ותן ברכה ותן ברכה על פני האדמה ותן ברכה ותן ברכה ותן ברכה על פני האדמה תודה מילים :עוזי חיטמן לחן :דאלארס תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על אור עיניים חבר או שניים על מה שיש לי בעולם על שיר קולח ולב סולח שבזכותם אני קיים תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על צחוק של ילד ושמי התכלת על אדמה ובית חם פינה לשבת אישה אוהבת שבזכותם אני קיים תודה על כל מה שבראת תודה על מה שלי נתת על יום של אושר תמימות ויושר על יום עצוב שנעלם תשואות אלפיים וכפיים שבזכותם אני קיים. לו יהי בראש השנה מילים ולחן :נעמי שמר מילים ולחן :נעמי שמר עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד כל שנבקש לו יהי ואם בחלונות הערב אור נרות החג רועד כל שנבקש לו יהי לו יהי ,לו יהי אנא -לו יהי כל שנבקש לו יהי . אם המבשר עומד בדלת תן מילה טובה בפיו כל שנבקש לו יהי אם נפשך למות שואלת מפריחה ומאסיף כל שנבקש לו יהי לו יהי ,לו יהי ... מה קול ענות אני שומע קול שופר וקול תופים כל שנבקש לו יהי לו תישמע בתוך כל אלה גם תפילה אחת מפי כל שנבקש לו יהי בתוך שכונה קטנה מוצלת בית קט עם גג אדום כל שנבקש לו יהי . זה סוף הקיץ סוף הדרך תן להם לשוב הלום כל שנבקש לו יהי . ואם פתאום יזרח מאופל על ראשנו אור כוכב כל שנבקש לו יהי . אז תן שלווה ותן גם כוח לכל אלה שנאהב כל שנבקש לו יהי . בראש השנה ,בראש השנה פרחה שושנה אצלי בגינה בראש השנה סירה לבנה עגנה לה בחוף פתאום בראש השנה ,בראש השנה ליבנו ענה בתפילה נושנה שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום בראש השנה ,בראש השנה פרחה עננה ברקיע הסתיו בראש השנה כנר נשמה נדלק בשדה חצב בראש השנה ,בראש השנה ליבנו ענה בתפילה נושנה שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה עכשיו . בראש השנה ,בראש השנה פרחה מנגינה שאיש לא הכיר ותוך יממה הזמר המה מכל חלונות העיר בראש השנה ,בראש השנה ליבנו ענה בתפילה נושנה שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה בשיר אבינו מלכנו מילים :מתפילת ראש השנה לחן :עממי אבינו מלכנו חננו ועננו אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים . עשה עימנו צדקה וחסד עשה עימנו צדקה וחסד והושיענו . 7 22,000 93,950 93,950 100,000 22,000 239 מתפלל ביום ים יחד מוזמנים למוקכדייפור חפשו 239 100,000 241 1,000 241 1,000 ה עם צהר תפילה אותנו ב פייסבוק
© Copyright 2024