‫כ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫אבל‬ ‫לא קל‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ת‪,‬‬ ‫אבל גם לא‬ ‫מספי‬ ‫ק‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫ר בעלי חיים‬ ‫יש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫תפרי‬ ‫לסבלן של החיות במשק ט שלנו‪ .‬המודעות‬ ‫החק‬ ‫באי‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫עה‬ ‫ולם לי‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‪,‬‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ותר‬ ‫שראל‪.‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫ים מהם‬ ‫|‬ ‫גילית חומסקי |‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫ה‬ ‫מתכון הראשון שלמדתי במטבחה של אמא‪ :‬שניצל עשוי משניצל‪ .‬אני‬ ‫לא חושבת שאמא שלי המציאה אותו; לדעתי מדובר בפטנט בינלאומי‪.‬‬ ‫לא רק עוף כובס במכבסת המילים של אמא; גם קציצה ופולקע הוכנו‬ ‫מאותם חומרי גלם עלומים (קציצה ופולקע‪ ,‬בהתאמה)‪ .‬אז אכלנו ארוחת‬ ‫צהריים והלכנו לקרוא משהו‪ .‬למשל את ‘כה עשו חכמינו‘‪ .‬דורות של ילדים‬ ‫דתיים גדלו על סדרת המופת של יוכבד סגל‪ ,‬וקראו שם את הסיפור מהגמרא‬ ‫על רבי יהודה הנשיא‪ ,‬שסירב לרחם על עגל שהובל לשחיטה‪ ,‬ולחש באוזנו‬ ‫“לך‪ ,‬כי לכך נוצרת“ – ונענש על כך בייסורים‪ .‬המסר היה הגיוני וברור‪ :‬מותר‬ ‫לאכול‪ ,‬חייבים לרחם‪ .‬כשאתה בן שמונה‪ ,‬אין שום סתירה בין רבי יהודה הנשיא‬ ‫לארוחת הצהריים שלך‪.‬‬ ‫איכשהו קרה שגדלנו‪ ,‬והשניצל עדיין עשוי משניצל‪ .‬מה עבר עליו עד‬ ‫שנחת אצלנו ליד הקטשופ? אנחנו לא באמת מרגישים צורך לבדוק‪ .‬ככה זה‪.‬‬ ‫למצוות יש רייטינג‪ ,‬ואיסור צער בעלי חיים ממוקם אי שם בתחתית הטבלה‪.‬‬ ‫אפשר בקלות להבין למה‪ :‬על פי התורה בעלי חיים כשרים נועדו למאכל‪.‬‬ ‫וברגע ששאלת הצמחונות יורדת מהפרק‪ ,‬אף אחד לא אוהב לחשוב יותר מדי‬ ‫על מה שקורה לאוכל בדרך לצלחת‪.‬‬ ‫אבל אנחנו כבר לא ילדים‪ ,‬אז בואו נגיד את זה ברור‪ :‬התרנגולות המעולפות‬ ‫במשאיות שאנחנו עומדים מאחוריהן בפקק? הן לא סתם מותשות מיום כיף‬ ‫בחמי טבריה‪ .‬בין מדינות המערב‪ ,‬ישראל משתרכת מאחור מבחינת תנאי גידול‬ ‫בעלי חיים למאכל‪ .‬כלובי הסוללה של התרנגולות הם דוגמה אחת‪ .‬על פי נתוני‬ ‫משרד החקלאות עצמו‪ ,‬בעוד האיחוד האירופי עבר ל־‪ 44‬אחוזים מהתרנגולות‬ ‫הגדלות ללא כלובים כלל‪ ,‬בישראל מדובר בשני אחוזים מהן בלבד‪ .‬בעלי חיים‬ ‫גדלים פה בסבל של ממש‪ ,‬ואז מקבלים תעודת כשרות‪ .‬איך זה עולה בקנה אחד‬ ‫עם איסור צער בעלי חיים? ובכן‪ ,‬במילים פשוטות‪ :‬זה לא‪.‬‬ ‫מתי ייגמרו הסוללות‬ ‫בואו נדבר על ביצים‪ .‬ביצים הן לכאורה שטח סטרילי‪ ,‬שום תרנגולת עוד‬ ‫לא נשחטה על מזבח הרקוט־קרומפלי‪ .‬התרנגולת‪ ,‬כפי שמובהר היטב בספר של‬ ‫אחייניתי אביגיל‪ ,‬מפזזת בעליצות בדשא ומטילה בזמנה הפנוי ביצה שחמחמה‪.‬‬ ‫מחשבה נעימה‪ ,‬אך למרבה הצער לאיורים אין קשר למציאות‪.‬‬ ‫הנה תקציר חלקי של כל מה שלא רציתם לדעת על החביתה שלכם‪:‬‬ ‫בישראל מגדלים תרנגולות מטילות בלולי סוללה‪ ,‬מהסוג שנאסר לשימוש‬ ‫ב־‪ 32‬מדינות עקב הסבל שהוא גורם‪ .‬מדובר במבנים מאורכים‪ ,‬שבתוכם שורות‬ ‫ארוכות של כלובים קטנים‪ ,‬צמודים ומסודרים על מדפים מדורגים‪ .‬לכל‬ ‫תרנגולת יש מרווח תזוזה של סנטימטרים בודדים‪ .‬במשך כל חייה היא יכולה‬ ‫לצעוד צעדים ספורים ואינה יכולה לפרוס את כנפיה‪.‬‬ ‫אחרי עשרה חודשים בכלוב‪ ,‬תנובת הביצים של התרנגולת פוחתת‪ ,‬או‬ ‫שהידלדלות הסידן גורמת לביצים להיות שבירות יותר‪ .‬בשלב זה עוברות‬ ‫התרנגולות תהליך המכונה הנשרה‪ :‬הן מורעבות בין שבוע לעשרה ימים‬ ‫>‬ ‫מורן מעיין‪ ,‬ג’יני‬ ‫| ‪ | jtimes.co.il‬כ"ד בשבט תשע"ב‪ | 17.2.12 ,‬דיוקן‬ ‫‪20‬‬ ‫| ‪ | jtimes.co.il‬כ"ד בשבט תשע"ב‪ | 17.2.12 ,‬דיוקן‬ ‫דיוקן | ‪ | jtimes.co.il‬כ"ד בשבט תשע"ב‪| 17.2.12 ,‬‬ ‫דיוקן | ‪ | jtimes.co.il‬כ"ד בשבט תשע"ב‪21 | 17.2.12 ,‬‬ ‫צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫בל‬ ‫>‬ ‫צילום‪ :‬מרים צחי‬ ‫ומקבלות רק מים מועשרים בסידן‪ .‬בתום התקופה‪,‬‬ ‫הלולן מחזיר את המזון בהדרגה‪ ,‬ומצליח לסחוט מכל‬ ‫תרנגולת מחזור הטלה נוסף‪ .‬כאשר תפוקת הביצים‬ ‫פוחתת שוב‪ ,‬והטיפול בתרנגולת אינו רווחי‪ ,‬היא‬ ‫מובלת לשחיטה‪.‬‬ ‫במסגרת הרפורמה בענף הלול בישראל (שאינה‬ ‫קשורה לתנאי בעלי החיים דווקא)‪ ,‬בקרוב ייבנו‬ ‫מחדש לולי ההטלה בישראל במימון ציבורי חלקי‪.‬‬ ‫לכאורה הזדמנות לשפר את המצב‪ .‬בג“ץ הקפיא את‬ ‫הרפורמה בצו ביניים‪ ,‬ומשרד החקלאות ניסח‬ ‫טיוטת תקנות‪ .‬אלא שהתקנות מתירות‬ ‫את בניית כלובי הסוללה‪ ,‬תוך הבטחה‬ ‫עמומה לשדרגם בעתיד‪ .‬עמותת‬ ‫אנונימוס עתרה לבג“ץ בדרישה‬ ‫להתקין תקנות לחוק צער בעלי‬ ‫חיים‪ ,‬שיקבעו תנאים מינימליים‬ ‫להחזקת התרנגולות‪ .‬שש‬ ‫פעמים ניסה משרד החקלאות‬ ‫להעביר את התקנות בוועדת‬ ‫החינוך‪ ,‬וחברי הכנסת סירבו‬ ‫לאשרן בטענה שהן מנוגדות לחוק‬ ‫צער בעלי חיים‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬משרד החקלאות‬ ‫לאו‬ ‫נ ר ת ם‪ .‬ה ר ב ב נ י‬ ‫מציע היום‪ ,‬במסגרת הרפורמה שממילא‬ ‫“מבחינת ארגוני בעלי החיים“‪ ,‬אומר רונן בר‬ ‫מ‘אנומינוס‘‪“ ,‬הח“כים חובשי הכיפה אכזבו‬ ‫בדיון על הרפורמה במשק הלול‪ .‬הייתה נוכחות‬ ‫דלה‪ ,‬ואלה‪ ,‬שכן נכחו בכלל לא דיברו על צער‬ ‫בעלי חיים‪ .‬ציפינו שהם יהיו אלו שיגידו בקול‬ ‫ברור שצריך לתת לבעלי החיים את התנאים‬ ‫הכי טובים בנסיבות הקיימות“‬ ‫צילום‪ :‬מרים צחי‬ ‫‪22‬‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫מתקיימת בענף הלולים‪ ,‬להקים במימונכם‬ ‫האדיב כלובים שמראש אינם עומדים‬ ‫לא במבחן חוק צער בעלי חיים ולא‬ ‫בתקן האירופי המינימלי לכלובים‬ ‫מאובזרים‪ ,‬ובעתיד לשקול‬ ‫לשדרגם‪ .‬במקום להדביק את‬ ‫מדינות העולם‪ ,‬ישראל תנציח‬ ‫את היגררותה מאחור‪.‬‬ ‫“בעולם כולו גוברת המודעות‬ ‫לסבל העצום של בעלי החיים‬ ‫במשקים‪ ,‬וישנה מגמה ברורה‬ ‫של החמרה בתקנים“‪ ,‬אומר רונן בר‬ ‫ר לו‬ ‫שי‬ ‫מ‘אנונימוס‘‪“ .‬לעומת זאת‪ ,‬בישראל‬ ‫לש‬ ‫טה‬ ‫ר ב יו ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫‪.‬‬ ‫משקיע משרד החקלאות ‪ 300‬מיליון שקלים‬ ‫מכספי ציבור בהקמת כלובים מהסוג שנאסר אף‬ ‫בתקן הנמוך ביותר בעולם‪ .‬זה אכזרי ומיותר‪ ,‬במיוחד‬ ‫כאשר קיימים היום לולי מעוף ללא כלובים‪ ,‬הבנויים‬ ‫לגובה וחוסכים בשטח ובמשאבים“‪.‬‬ ‫ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה‬ ‫כי קידום רווחתם של בעלי החיים הוא אחד מיעדי‬ ‫הרפורמה שהמשרד מציע‪ .‬במסגרתה “יוגדל משמעותית‬ ‫גודל התא של מטילות בישראל‪ ,‬ל־‪ 750‬סמ“ר עד שבע‬ ‫שנים לכל המאוחר מיום תחילת הרפורמה‪ ,‬בדומה‬ ‫לדירקטיבה האירופית“‪ .‬המדינה תעניק ללולנים‬ ‫שיצטרפו לרפורמה סיוע כספי נרחב בהקמת הלולים‬ ‫החדשים‪“ ,‬כל עוד יעמדו בדרישותיה המחייבות‪,‬‬ ‫שמטרתן להביא את הענף לרמה גבוהה של בריאות‪,‬‬ ‫| ‪ | jtimes.co.il‬כ"ד בשבט תשע"ב‪ | 17.2.12 ,‬דיוקן‬ ‫ירידה בתפוקת הביצים תוביל להרעבה‪ .‬תרנגולים בכלובי סוללה‬ ‫סניטציה והגנה על הסביבה“‪ .‬מענק גדול יותר יינתן‬ ‫לאלה מהם שיבחרו לבנות לולי מעוף‪.‬‬ ‫דוברת המשרד מוסיפה ומציינת שגם באירופה‪ ,‬אחרי‬ ‫הרפורמה שם (ש־‪ 14‬מדינות עוד לא עמדו ביעדיה)‪ ,‬יגודלו‬ ‫עופות בלולי סוללה בגודל ‪ 750‬סמ“ר‪ ,‬וכי “שוויץ היא‬ ‫המדינה היחידה באירופה בה אין לולי סוללה“‪ .‬הלולים‬ ‫נטולי הכלובים‪ ,‬היא מציינת‪“ ,‬רחוקים מן התדמית שלהם‪,‬‬ ‫וצפופים הרבה יותר מלולי סוללה רבים“‪.‬‬ ‫הציבור לא יוכל לעמוד בגזירה‬ ‫מצב התרנגולות המטילות בכלובי הסוללה הוציא‬ ‫שורה של רבנים משלוותם‪ .‬הרב הראשי יונה מצגר שלח‬ ‫ב־‪ 2009‬מכתב לשר החקלאות‪ ,‬והפציר בו להתערב‬ ‫ולמנוע הקמת לולי סוללה חדשים‪ .‬גם הרבנים בני‬ ‫לאו‪ ,‬שלמה אבינר ודוד רוזן נרתמו‪“ .‬בזכות מעורבות‬ ‫רבנים‪ ,‬ביניהם הרב עובדיה יוסף‪ ,‬ח“כים דתיים תמכו‬ ‫בהפסקת פיטום האווזים וכן בהפסקת הבידוד וההצמאה‬ ‫של עגלי חלב“‪ ,‬אומר רונן בר‪“ .‬שורה ארוכה של רבנים‬ ‫נענתה לפניית אנונימוס לפעול לשיפור תנאי החזקת‬ ‫התרנגולות בלולים‪ .‬תמיכת הרבנים סייעה לנו לבלום‬ ‫את הניסיונות לאשר את הקמת כלובי הסוללה‪ ,‬ואנו‬ ‫מקווים לראותם בדיונים הבאים בכנסת בנושא“‪.‬‬ ‫“ברור הדבר שלדחוס תרנגולות לכלובים המונעים‬ ‫מהן תנועה ופוצעים אותן מהווה עבירה על איסור‬ ‫תורתנו הקדושה לגרום צער לבעלי חיים“‪ ,‬כתב בהקשר‬ ‫זה הרב דוד רוזן‪ ,‬לשעבר הרב הראשי של אירלנד‪.‬‬ ‫“גם מביישת ומביכה העובדה שבמדינות אחרות נאסר‬ ‫השימוש בכלובים אלה‪ ,‬כאשר במדינת היהודים דרישת‬ ‫התורה להימנע ככל האפשר מגרימת צער לבעלי חיים‬ ‫אינה מיושמת כראוי‪ .‬הנני מחזק את ידי הפעילים‬ ‫בתפילה“‪ .‬אלא שהמצב‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬דורש‬ ‫במקביל לתפילה גם התערבות קצת יותר קונקרטית‪.‬‬ ‫עו“ד יוסי וולפסון‪ ,‬פעיל ותיק למען זכויות בעלי‬ ‫החיים‪ ,‬אומר כי “בחוגים רבניים מסוימים מתקיים כבר‬ ‫זמן רב דיון ער בשאלה של הרחבת מושג הכשרות‪ .‬בין‬ ‫אם כהרחבה הלכתית ממש‪ ,‬ובין כיצירת מושג נוסף‬ ‫של ‘כשרות חברתית‘ או ‘כשרות צדק‘ או ‘אקו־כשרות‘‪,‬‬ ‫שאינו מטריף את מה שלא עונה לקריטריונים‪ ,‬אבל‬ ‫מצביע על מה שראוי ונכון לאכול‪.‬‬ ‫“עם זאת‪ ,‬יש אצל רבנים חשש גדול מאוד לעשות‬ ‫את הצעד הזה‪ ,‬ממגוון סיבות‪ :‬מרבית הרבנים כלל אינם‬ ‫מודעים לתנאי הגידול הקיימים במשקים מתועשים‪,‬‬ ‫הרבנים נוטים להיזהר מאוד ממה שנראה להם‬ ‫כפיתוח ההלכה‪ ,‬ובעיקר ישנו חשש שהציבור לא יוכל‬ ‫לעמוד בהוראות כאלו וירחק מקיום מצוות‪ .‬אני מניח‬ ‫שהתפתחות משמעותית עשויה לקרות כשהשאלות‬ ‫האלו יעלו לרבנים בצורה חדה לא רק מהארגונים‬ ‫להגנת בעלי חיים‪ ,‬אלא מתוך הקהילות והתלמידים‬ ‫שלהם ממש‪ .‬ניצנים של הנושא הזה כבר נראים“‪.‬‬ ‫היה לקנות נעלי נייקי‪ ,‬למשל‪ ,‬בלי לדעת שהן מיוצרות‬ ‫בסדנאות יזע של ילדים במזרח אסיה‪ .‬הרבה יותר נוח‬ ‫לא לדעת‪ ,‬ונוחות זו פרנסה אינספור גופים כלכליים‬ ‫ותאגידים‪ .‬אלא שבסופו של דבר היו מי שנמאס להם‬ ‫להיות בורים מרצון בשירות התאגיד‪ .‬האינטרנט‬ ‫מבחינתם הגיע בדיוק בזמן‪ .‬גל של מודעות חברתית‬ ‫כפה על העולם שינוי אמיתי ובלתי הפיך‪ .‬ארגוני‬ ‫זכויות האדם‪ ,‬בשיתוף פעולה מסיבי של כלי תקשורת‬ ‫וידוענים‪ ,‬חיסלו בהדרגה את הנוחות שבאי הידיעה‪.‬‬ ‫בהרבה מקרים זה עבד‪ .‬נייקי‪ ,‬למשל‪ ,‬נאלצה בסופו של‬ ‫דבר להתמודד עם הדרישה הציבורית הגוברת לייצור‬ ‫הוגן ולחסל את סדנאות היזע‪.‬‬ ‫ברמה המקומית‪ ,‬מדובר גם בשאלה של חזון‪ .‬המדינה‬ ‫הוקמה‪ ,‬וגם סוגיית הגבולות שלה‪ ,‬שהיוותה חלק נכבד‬ ‫מההגדרה העצמית של רבים מאזרחיה‪ ,‬תוכרע בסופו‬ ‫של דבר – והשאלה היא מה הלאה‪ .‬רוב התשובות נעות‬ ‫על ציר המוסר והצדק‪ .‬קשה לומר שתואר “המדינה‬ ‫האכזרית במערב ביחסה לבעלי חיים למאכל“ עולה‬ ‫בקנה אחד עם החזון הזה‪ .‬קו ברור מקשר בין נעלי‬ ‫התעמלות להמבורגר‪ :‬נייקי לא נוצרו בחנות‪ ,‬שניצל לא‬ ‫באמת עשוי משניצל‪ .‬מותר לצרוך‪ ,‬אבל יש גבול לחוסר‬ ‫הצדק שאפשר לסבול בדרך הייצור‪ .‬כך שאין פלא‬ ‫שבמקביל לתשומת הלב העולמית לעובדים בתנאי‬ ‫ניצול‪ ,‬התעוררה גם בקרב שומרי הכשרות ההבנה שאין‬ ‫די בתעודת כשרות כדי להעיד שייצור המזון תאם גם‬ ‫את הקוד המוסרי המכונֶ ה רוח ההלכה‪.‬‬ ‫הצעד המשמעותי הראשון בתחום התרחש כנראה‬ ‫ב־‪ ,2004‬עם הקמת ארגון ‘במעגלי צדק‘‪ .‬הארגון שם לו‬ ‫למטרה לחבר בין הציבור הציוני־דתי וסדר היום התורני‬ ‫שלו לבין החברה הישראלית‪ .‬ארבעת המקימים – חילי‬ ‫טרופר‪ ,‬מולי בינג‪ ,‬אפרת דגני ואסף בנר – פנו לרבנים‬ ‫>‬ ‫בלי מקום‬ ‫לזוז‪ .‬אפרוחים‬ ‫במגשי בקיעה‬ ‫תו תקן בלי חיות‬ ‫תשומת הלב לתנאי אחזקת בעלי החיים היא חלק‬ ‫ממגמה רחבה יותר‪ .‬אפשר אולי לדבר על התפכחות‪.‬‬ ‫ברמה העולמית‪ ,‬המפנה החל בשנות ה־‪ .80‬עד אז אפשר‬ ‫‪23‬‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫‪,‬‬ ‫א‬ ‫בל‬ ‫>‬ ‫יעקב אריאל‪ ,‬יובל שרלו‪ ,‬אבי גיסר ואחרים‪ ,‬וזכו‬ ‫לשיתוף פעולה נלהב‪ .‬חזון העמותה גרס כי “לתורת‬ ‫ישראל ולציבור הציוני־דתי יש נקודת מבט ומטען‬ ‫ייחודי בעלי חשיבות רבה לדיון סביב גיבוש המדיניות‬ ‫החברתית כלכלית‪ ...‬יש לעסוק גם בעקרונות היסוד‬ ‫החברתיים‪ ,‬המדיניות והצדק‪ ,‬ולא רק בטוב‬ ‫הלב‪ ,‬החסד והצדקה“‪.‬‬ ‫אחת הפעולות המשמעותיות‬ ‫של מעגלי צדק היא הנפקת התו‬ ‫החברתי – מעין מקבילה של‬ ‫תעודת כשרות‪ ,‬הניתנת חינם‬ ‫לעסקים שבהם נשמרות זכויות‬ ‫העובדים ויש גישה לאנשים‬ ‫עם מוגבלות‪ .‬מסוג היוזמות של‬ ‫משוגעים לדבר‪ ,‬שאין לדעת‬ ‫מראש אם יתפסו או יישארו‬ ‫פריפריאליות‪ .‬במקרה של מעגלי‬ ‫יי ן‬ ‫צדק זה עבד‪ .‬התו תפס תאוצה והפך‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫סב‬ ‫ודה‬ ‫להיות אחד הקריטריונים המקובלים בקרב‬ ‫רה‪ ,‬ל א חוקים‪ .‬יה‬ ‫מארגני אירועים‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫עו“ד יוסי וולפסון (בתמונה למטה)‪“ :‬בחוגים רבניים‬ ‫מסוימים מתקיים כבר זמן רב דיון ער בשאלה של‬ ‫הרחבת מושג הכשרות‪ .‬בין אם כהרחבה הלכתית‬ ‫ממש‪ ,‬ובין כיצירת מושג נוסף של ‘כשרות חברתית‘‬ ‫או ‘כשרות צדק‘ או ‘אקו־כשרות‘‪ ,‬שאינו מטריף את‬ ‫מה שלא עונה לקריטריונים‪ ,‬אבל מצביע על מה‬ ‫שראוי ונכון לאכול“‬ ‫שחיטה בסכנה‬ ‫ארגון ‘בחמלה‘ – ראשי תיבות של “חרדים מתנדבים‬ ‫למען החיות“ (וגם “חרדים מתנדבים למען הסביבה“) –‬ ‫הוקם לפני כמה חודשים‪ .‬בינתיים יש לו אתר אינטרנט‬ ‫פעיל‪ ,‬דוכני הסברה והרבה תוכניות‪ .‬במסמך העקרונות‬ ‫שהפיצו אנשיו לתקשורת נכתב‪“ ,‬אנו פועלים מתוך‬ ‫הבנה שרחמנות כלפי בעלי החיים תעורר בנו את רגש‬ ‫הרחמנות גם כלפי בני האדם“‪.‬‬ ‫יוזם הרעיון הוא יהודה שיין‪ ,‬חרדי יליד בני־ברק‬ ‫המתגורר ברמת בית־שמש‪“ .‬אי אפשר להגדיר את‬ ‫התוצר של התנהגות לא נאותה כלפי בעלי חיים במילה‬ ‫‘לא כשר‘“‪ ,‬הוא אומר‪“ ,‬אבל באותה נשימה חובה על‬ ‫כולנו לפעול בכל הכוח ובכל אמצעי ההסברה והלחץ‬ ‫שברשותנו כדי שהתנהלות אכזרית כזאת לא תעבור‬ ‫בשתיקה‪ .‬הרבה אנשים שפגשתי‪ ,‬חילונים ודתיים כאחד‪,‬‬ ‫כלל לא היו מודעים למה שקורה כיום בתעשייה‪ ,‬וזה‬ ‫שורש הבעיה‪ .‬כל עוד אנשי התעשייה לא חוששים מדעת‬ ‫הקהל נגדם‪ ,‬הם יכולים להמשיך כך באין מפריע“‪.‬‬ ‫איך אתם חושבים להעלות את המודעות בציבור?‬ ‫“כדי לכבוש את דעת הקהל‪ ,‬ולא רק לשכנע את‬ ‫המשוכנעים‪ ,‬חייבת להיות אסטרטגיה ברורה ופעילויות‬ ‫מאורגנות‪ ,‬תוך שיתוף פעולה בין ארגונים‪ ,‬ליצירת‬ ‫גימיקים ופעולות הסברה שיגרמו להעלאת הנושא‬ ‫על סדר היום הציבורי‪ .‬זאת הדרך הנכונה‪ ,‬ולא חוקים‬ ‫ובג“צים‪ .‬חשוב גם לכבוש את לב הצעירים והנוער בבתי‬ ‫ספר ובתנועות הנוער“‪.‬‬ ‫הציבור החרדי הוא באמת שותף טבעי למאבק?‬ ‫אחרי הכול‪ ,‬ביצי חופש זה יקר‪.‬‬ ‫“בכל מקום שאנחנו נפגשים עם ציבור חרדי‪ ,‬יש‬ ‫התלהבות של ממש לפעול בעניין ולקדם את מניעת‬ ‫האיסור החמור של צער בעלי חיים בתעשיות השונות‪.‬‬ ‫נכון שהדרך עוד ארוכה עד שנצליח לחולל מהפך‬ ‫אמיתי‪ .‬אנחנו מתכננים להכניס חומר לימודי בעשרות‬ ‫בתי ספר‪ ,‬ויש היענות רחבה גם לכך“‪.‬‬ ‫שיין אופטימי‪ ,‬אבל יודע שהארגון שהקים פוסע‬ ‫על חבל דק‪ .‬יש לו סיבה טובה להימנע מפעילות‬ ‫פוליטית־אקטיבית‪ :‬בימים אלו מרחפת סכנה כבדה‬ ‫על היתר השחיטה הכשרה באירופה‪ .‬ארגוני צער בעלי‬ ‫חיים נלחמים לאסור אותה ולהתיר רק שחיטה בהימום‪.‬‬ ‫התגייסות רבנית לתחום צער בעלי חיים עשויה בקלות‬ ‫רק שני אחוזים מהתרנגולות בישראל גדלות ללא כלובים‬ ‫בין התערוכות המוצגות‪:‬‬ ‫על אודות מלאכים‬ ‫חוקרים במופלא‪:‬‬ ‫גישות חדשות בעיצוב‬ ‫על אהבה ומוות‬ ‫רובנס‪ :‬ונוס ואדוניס‬ ‫פנס הקסם‪ :‬רכישות חדשות‬ ‫של אמנות עכשווית‬ ‫התלהבות של ממש לפעול בעניין‪ .‬הפגנה נגד ציד כלבי ים מול שגרירות קנדה בתל־אביב‬ ‫צילום‪ :‬רויטרס‬ ‫בשורה טובה לעובדים ולנכים‪ ,‬קצת‬ ‫פחות לתרנגולות‪ .‬לפחות לעת עתה‪,‬‬ ‫תנאי גידול בעלי החיים למאכל‬ ‫אינם נכללים בתו‪“ .‬ישנם בוודאי‬ ‫קריטריונים שונים נוספים שהיה‬ ‫ראוי לכלול בתו החברתי“‪ ,‬אומרת‬ ‫בזהירות יעל עשור‪ ,‬האחראית‬ ‫על התו‪“ ,‬ויחס ֶאתי לבעלי חיים‬ ‫הוא בוודאי אחד מהם‪ .‬אבל היינו‬ ‫צריכים לקבל החלטה עוד בתחילת‬ ‫הדרך‪ ,‬במה התו החברתי יתמקד‪.‬‬ ‫רצינו להוסיף עוד קריטריונים‬ ‫לתו החברתי‪ ,‬אבל אז היה בלתי‬ ‫אפשרי למצוא ולו מקום אחד‬ ‫שיעמוד בכולם‪ .‬לכן החלטנו‬ ‫לחזור לנקודת ההתחלה‬ ‫ולצמצם את הקריטריונים שלנו‪.‬‬ ‫ככל שהתו החברתי צובר יותר כוח‬ ‫קל לנו להעלות את הרף‪ ,‬ואולי בעתיד‬ ‫גם להוסיף קריטריונים‪ .‬בינתיים אנחנו מתמודדים עם‬ ‫נושא היחס לבעלי החיים בדרכים אחרות“‪.‬‬ ‫דן‪ .‬הסמינריון הקדיש מקום ניכר לתנאי אחזקת בעלי‬ ‫החיים‪ ,‬ולמשק המתועש בכלל‪.‬‬ ‫ב‘טבע עברי‘‪ ,‬שהוקמה ב־‪ ,2009‬אכן ממתינה‬ ‫לתרנגולות בשורה קונקרטית יותר‪ .‬חזון העמותה‬ ‫מדבר על “העלאת השיח היהודי־סביבתי לסדר‬ ‫היום בחברה הישראלית‪ ,‬הכשרת מנהיגות‬ ‫בתחום‪ ,‬ייזום והובלת תוכניות חינוכיות ובניית‬ ‫תשתית לקשר עם התפוצות סביב ‘תיקון עולם‘‬ ‫סביבתי“‪ .‬נושא כלובי הסוללה מעסיק את אנשי‬ ‫העמותה‪ .‬הדרך לשינוי‪ ,‬הם מאמינים‪ ,‬עוברת באמירה‬ ‫ברורה ובחינוך למודעות‪ .‬הם פרסמו גילוי דעת נחרץ‬ ‫בנושא‪ ,‬שבו כתב הרב שרלו בין היתר כי “הרפורמה‬ ‫בענף הלול‪ ,‬שתנציח את השיטה האכזרית שבה מגודלות‬ ‫תרנגולות כיום (בכלובי סוללה‪ ,‬תוך התעללות של ממש‬ ‫בכל שלבי הגידול)‪ ,‬מנוגדת למצוות ולחוק צער בעלי‬ ‫חיים‪ .‬אנו קוראים למדינת ישראל לתפוס את מקומה‬ ‫הראוי בקרב משפחות העמים ולקיים בעצמה ‘כי מציון‬ ‫תצא תורה‘ – תורת חיים‪ ,‬חסד ואמת“‪.‬‬ ‫מעריכי‪ :‬לכל מרצה‬ ‫ִ‬ ‫בטבע עברי בונים על גידול‬ ‫או רב יש קבוצת תלמידים‪ ,‬ששומעים ומפיצים את‬ ‫הבשורה‪ .‬מתוך כך סייעה העמותה לממן חוברת מדרשים‬ ‫חדשים של תלמידי ישיבת עתניאל; התלמידים תרגלו‬ ‫לימוד של טקסטים יהודיים בנושא צער בעלי חיים‪,‬‬ ‫ובסוף הלימוד כתבו בעצמם מדרשים בנושא‪.‬‬ ‫הדס ילינק‪ ,‬שריכזה את הסמינר בנושא אתיקה‬ ‫ומזון‪ ,‬היא סטודנטית לתואר שני בניהול משאבי טבע‬ ‫וסביבה‪ ,‬מחנכת סביבתית ומנחת בתי מדרש‪ .‬לדעתה‬ ‫השינוי מתחיל והוא בחיתוליו‪“ .‬קיימת התעוררות‬ ‫במודעות לנושאים כמו צער בעלי חיים ומחויבות‬ ‫יהודית לסביבה“‪ ,‬היא אומרת‪“ ,‬אך היא עדיין על אש‬ ‫קטנה‪ .‬מצד שני צצים דברים נפלאים כמו החבורה‬ ‫מהישיבה בעתניאל‪ ,‬שישבה ולמדה את הנושא והוציאה‬ ‫את החוברת‪ .‬היום כבר יש רבנים שמדברים על הנושא‬ ‫בגלוי‪ ,‬כמו הרב שרלו‪ ,‬הרב בני לאו והרב דני סגל‪ .‬זה‬ ‫אמנם זה זרם מסוים בציבור הדתי‪ ,‬הזרם היותר פתוח‪,‬‬ ‫אבל משהו בהחלט קורה בשטח“‪.‬‬ ‫בעמותה מודעים לטיעוני התו החברתי על סדר‬ ‫העדיפויות‪ .‬בהקשר הזה התבטא הרב שרלו כי “אף על‬ ‫פי שמטבע הדברים והיושר אין זה הנושא העומד בראש‬ ‫סדר היום‪ ,‬ומובן שצריך לשקלל גם את המשמעויות‬ ‫הכלכליות כאשר מנסחים את העמדה המעשית – יש בו‬ ‫חשיבות של ממש‪ ,‬כחלק מעיצוב דמות האדם ועולמו‬ ‫כמי שאינו מתאכזר ואינו מנצל בגסות חיים אחרים“‪.‬‬ ‫הוא הוסיף כי האיסור על צער בעלי חיים‪ ,‬לצד‬ ‫מצוות כמו שילוח הקן ואיסור שחיטת בעל חיים וצאצאו‬ ‫הישיר ביום אחד‪ ,‬הם חלק ממערכת של מצוות הנאבקת‬ ‫ביצר האכזריות‪“ .‬חובת מניעת צער בעלי חיים‪ ,‬שהיא‬ ‫מצווה מן התורה‪ ,‬אינה אידיאל המנוגד לכבוד הבריות‬ ‫של בני אדם והערכת צלם אלוהים שבתוכם‪ .‬להפך‪:‬‬ ‫כל היסודות האלה מהווים חטיבה אחת של יחס מיוחד‬ ‫לבריאתו של הקב“ה‪ ,‬טיהור מידותיו של האדם‪ ,‬ופיתוח‬ ‫רגישות עמוקה וחמלה לא רק כלפי בני מינו אלא כלפי‬ ‫כל הסובל בעולם“‪.‬‬ ‫לענות על סדר היום של כל אחד ואחד מהם‪ .‬בתור‬ ‫להפוך חרב פיפיות‪.‬‬ ‫באותו חודש שבו נערך הדיון מועט המשתתפים חבר כנסת פרטי‪ ,‬אפשר לעסוק גם בנושא זה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫בנושא כלובי הסוללה בכנסת‪ ,‬נערך בכנסת דיון עושים זאת‪ .‬מובן שאם זה היה נושא בעל חשיבות‬ ‫נוסף בנושא איסור שחיטה כשרה והאיום שהוא לרבים מבוחרינו‪ ,‬היינו חייבים לטפל בכך כי זה מה‬ ‫מציב על יהודי אירופה‪ .‬יש מי שיראה בזה צדק שחשוב למי ששלח אותנו לכנסת“‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הכדור בידיים של הבוחרים‪.‬‬ ‫פואטי‪ :‬אם שומרי הכשרות לא יתעקשו על יחס‬ ‫הומניטרי לבעלי החיים‪ ,‬הם עשויים למצוא את האם נושא צער בעלי חיים באמת רחוק כל כך‬ ‫מסדר יומם? לא בטוח‪ .‬המאייר שלומי צ‘רקה‪,‬‬ ‫עצמם בבעיה‪.‬‬ ‫נזק הסברתי כבד במערכה הזאת נגרם ב־‪ ,2004‬למשל‪ ,‬מדיר כבר ‪ 15‬שנה כבד אווז מפוטם – מאז‬ ‫כשבארצות הברית התפוצצה פרשה המסרבת למד מתוכנית טלוויזיה על ‪“ ‬הפיטום האכזרי‬ ‫לדעוך‪ .‬חוקר סמוי מטעם ארגון לזכויות בעלי חיים שעוברים האווזים‪ ,‬פיטום שחוץ מזה שהוא מתעלל‬ ‫צילם במשחטה הכשרה למהדרין הגדולה בעולם‪ ,‬מטיבו הוא גם הורג את האווזים לאט ובעקיפין‪.‬‬ ‫גריפרֹוססֹורס שבאיווה‪ .‬השוחטים הישראלים נתקלתי במרוצת השנים בלא מעט אנשים שמאז‬ ‫ֶ‬ ‫ַא‬ ‫תועדו בצילומים שהחרידו לא רק את אוהבי החיות‪ .‬אותה תוכנית לא אוכלים כבד אווז‪ .‬האמת היא‬ ‫הרב עזרא רפול מהרבנות הראשית לישראל צפה שבפועל לא היו לי הרבה הזדמנויות לדחות מעליי‬ ‫בסרטים ואמר כי “נראה שהחיה כלל לא נשחטה את המאכל הזה“‪.‬‬ ‫כהלכה“‪ .‬הרב דוד רוזן קבע כי “אופן השחיטה של אתה לא אוכל כבד אווז כי אתה דוס?‬ ‫“פחות או יותר כל מה שאני עושה מתקשר אצלי‬ ‫החיות‪ ,‬כמו גם הטיפול בהן בכלל‪ ,‬כפי שנראו‬ ‫בווידיאו‪ ,‬כוללים הפרה שערורייתית של דרישות להיותי דוס‪ .‬בטח ובטח כשמדובר בענייני מוסר“‪.‬‬ ‫ההלכה“‪ .‬והיטיב למקד את הנושא הרב בארי שוורץ‪ :‬אתה חריג בסביבתך הקרובה?‬ ‫“למיטב ידיעתי‪ ,‬לא ממש‪ .‬אמנם נראה שהזרם‬ ‫“הסבל של החיות האלה במשך השחיטה מחליא‪.‬‬ ‫המוות אינו מהיר ואין בו רחמים‪ .‬אם זה כשר‪ ,‬אז המרכזי של האורתודוכסיה עדיין שבוי בתפיסה‬ ‫שצמחונות או דאגה לבעלי חיים זה עניין‬ ‫אנחנו בבעיה גדולה“‪.‬‬ ‫לשמאלנים‪ ,‬אבל עם השנים המצב‬ ‫תולעים זה לא הכול‬ ‫משתפר‪ .‬תודה לאל ש‘חזון‬ ‫הצמחונות והשלום‘ של הרב‬ ‫נחרצים‬ ‫הרבנים‬ ‫אז‬ ‫קוק לא צונזר בזמנו“‪.‬‬ ‫והמודעות מתעוררת‪ .‬לכאורה‬ ‫היית רוצה לראות חברי‬ ‫התרנגולות הנאבקות על‬ ‫כנסת דתיים עוסקים‬ ‫זכויותיהן כבר מזמן היו‬ ‫בנושא?‬ ‫צריכות לשחוט כבש לכבוד‬ ‫“כן‪ ,‬ודאי‪ .‬אמנם רבים‬ ‫ציבור שומרי המצוות‪ .‬אלא‬ ‫מהם עוסקים בדברים‬ ‫שבפועל‪ ,‬עמדת הרבנים‬ ‫חשובים לא פחות‪ ,‬אבל‬ ‫הברורה בנושא אינה מקבלת‬ ‫שיזכרו שגם זה עניין חשוב‬ ‫ביטוי במקום שבו מתקבלות‬ ‫מהרבה בחינות שרלוונטיות‬ ‫ההחלטות – הכנסת‪ .‬ח“כים‬ ‫שור‬ ‫לציבור המצביעים שלהם לא פחות‬ ‫המצוות‬ ‫המייצגים את מגזר שומרי‬ ‫ד רכ‬ ‫על ע‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א ח רות ‪ .‬י‬ ‫מלשאר הציבור ואולי אף יותר‪ .‬לח“כים‬ ‫כמעט ואינם לוקחים חלק בדיונים בנושאי‬ ‫דתיים חדשים יותר אני נותן זמן; יכול להיות שהם‬ ‫צער בעלי חיים‪.‬‬ ‫בינואר האחרון‪ ,‬למשל‪ ,‬נערכה בכנסת ישיבה פשוט לא הספיקו להגיע לזה“‪.‬‬ ‫של ועדת החינוך‪ ,‬שבה ניסה משרד החקלאות איך זה שנושא צער בעלי חיים עדיין נחשב במגזר‬ ‫להעביר שוב את הרפורמה שמנציחה את כלובי הדתי בעיות של אחרים?‬ ‫“לדעתי ההזנחה של הנושא היא סימפטום של‬ ‫הסוללה‪ .‬הזדמנות להסדיר סוף סוף את הנושא בחוק‪,‬‬ ‫שהסתיימה בלא תוצאות‪“ .‬מבחינת ארגוני בעלי בעיה אחרת וידועה בעולם הדתי‪ :‬עולם הלכה גלותי‬ ‫החיים“‪ ,‬אומר רונן בר מ‘אנומינוס‘‪“ ,‬הח“כים חובשי שנע מקוטב מימוש ערכים לקוטב מחויבות טכנית או‬ ‫הכיפה אכזבו‪ .‬הייתה נוכחות דלה‪ ,‬ואלה‪ ,‬שכן נכחו מיסטית; הפוליטיקה שמשתלטת על עולם התורה;‬ ‫בכלל לא דיברו על צער בעלי חיים‪ .‬ציפינו שהם מנגנוני חידוש־הלכה מנוונים; ובכלל‪ ,‬העובדה שאנו‬ ‫יהיו אלו שיגידו בקול ברור שצריך לתת לבעלי הופכים את התורה שבידינו ללא רלוונטית דווקא‬ ‫מעודף אורתודוכסיה‪ .‬אנשים ייכנסו להיסטריה‬ ‫החיים את התנאים הכי טובים בנסיבות הקיימות“‪.‬‬ ‫ח“כ אורי אורבך מהבית היהודי מסביר כי “סדר מתולעים בתות שדה‪ ,‬אבל לא יחשבו לפנות אל הרב‬ ‫היום‪ ,‬והדברים הדחופים למי ששלח אותנו‪ ,‬לא בשאלות אקוטיות יותר שקשורות למה שעבר על‬ ‫מאפשרים לנו להוביל דווקא נושא חשוב זה“‪.‬‬ ‫העוף שהם אוכלים ארבע פעמים בשבוע“‪0 .‬‬ ‫אבל אני שלחתי אותך‪ .‬וזה דווקא די דחוף לי‪.‬‬ ‫“יש לנו ‪ 100‬אלף בוחרים‪ ,‬אנחנו לא יכולים‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫שרון לוקהרט | נועה אשכול‬ ‫דווקא‪ :‬אמני אוונגרד‬ ‫יהודים מרומניה‬ ‫מצוות נגד אכזריות‬ ‫ואכן‪ ,‬לפני שנה חברו מעגלי צדק לעמותת ‘טבע‬ ‫עברי‘ ולמרכז לצמחונות בירושלים‪ ,‬והעבירו לראשונה‬ ‫סמינר משותף תחת הכותרת “מזון למחשבה“‪ ,‬שעסק‬ ‫באתיקה ומזון ביהדות‪ .‬כ־‪ 200‬איש לקחו חלק בסדנה‬ ‫בת שבעת המפגשים שהעביר הרב יובל שרלו‪,‬‬ ‫מחברי הוועד המנהל של ‘טבע עברי‘‪ .‬לאור ההצלחה‬ ‫מתוכננות שתי סדרות נוספות השנה‪ ,‬בירושלים ובגוש‬ ‫‪24‬‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫| ‪ | jtimes.co.il‬כ"ד בשבט תשע"ב‪ | 17.2.12 ,‬דיוקן‬ ‫‪02-6708811‬‬ ‫‪www.imj.org.il‬‬ ‫פיטר לסטמן‪ ,‬בלעם ואתונו (פרט)‪1622 ,‬‬ ‫מתנת לילה והרמן שיקמן‪ ,‬ניו‪-‬יורק‪,‬‬ ‫לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב‬ ‫הצטרפו לדף שלנו בפייסבוק!‬ ‫‪25‬‬