‫תשובה‬ ‫ניצחת‬ ‫| אלישיב רייכנר |‬ ‫ל‬ ‫‪8‬‬ ‫| ‪ | jtimes.co.il‬ה' בתשרי תשע"ג‪ | 21.9.12 ,‬דיוקן‬ ‫דיוקן | ‪ | jtimes.co.il‬ה' בתשרי תשע"ג‪| 21.9.12 ,‬‬ ‫הליבה של רש”י‬ ‫אהרון אריאל לביא (‪ )29‬היה לפני‬ ‫שמונה שנים חייל בחטיבת הנח“ל‪ ,‬בן‬ ‫קריית־טבעון‪ ,‬פעיל בתנועת הנוער העובד‬ ‫והלומד‪ .‬עיסוק אינטנסיבי בנושאי סביבה‬ ‫ואקולוגיה הביא אותו לחפש את עמדת‬ ‫היהדות בסוגיה‪ .‬הוא הציץ ונפגע‪ ,‬ובסיום‬ ‫שירותו הצבאי חזר בתשובה‪ .‬במשך שלוש‬ ‫שנים‪ ,‬שבמהלכן גם נישא‪ ,‬הוא התגורר‬ ‫בקיבוץ העירוני ‘בית ישראל‘ בגילה‪.‬‬ ‫בעקבות שיחה עם חבר בעל תשובה‪,‬‬ ‫החל גם לביא בחיפוש אחר קהילה חדשה‪.‬‬ ‫“הרגשנו שאין לנו איפה לחיות‪ .‬למדנו‬ ‫מהלקחים של הדור הקודם‪ ,‬ראינו מה עובר‬ ‫על בעלי תשובה בעולם החרדי‪ ,‬והבנו‬ ‫שאין לנו מה לחפש שם‪ .‬בתחום השידוכים‬ ‫מציעים לך את החיגרות והפיסחות‪ ,‬בתחום‬ ‫התעסוקה אתה לא מוצא את עצמך‪ ,‬וגם‬ ‫את הילדים שלך הם לא מקבלים למוסדות‬ ‫שלהם‪ .‬כך אתה נכנס למעגל של נבעכיות‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬גם העולם הדתי־לאומי‪ ,‬שאני‬ ‫מאוד מעריך‪ ,‬לא בדיוק התאים‪ .‬זה ציבור‬ ‫גדול עם מסורת מפוארת‪ ,‬אבל חיפשנו‬ ‫דברים שלא מצאנו בו‪ ,‬למשל חיבור עמוק‬ ‫לתחומים כמו אקולוגיה ואמנות‪ .‬אמנם‬ ‫היום יש שם התעוררות בנושא האקולוגי‬ ‫ואנחנו חלק ממנה‪ ,‬אבל לפני כמה שנים‬ ‫זה לא היה“‪.‬‬ ‫לביא ועוד בעלי תשובה החליטו להקים‬ ‫קהילה חדשה‪ .‬לפני כשלוש שנים הגיעו‪,‬‬ ‫בתיווכם של אנשי תנועת ‘אור משימות‬ ‫לאומיות‘‪ ,‬להרחבה הקהילתית של היישוב‬ ‫שובה בנגב המערבי‪“ .‬התחלנו שם שבע‬ ‫משפחות ו־‪ 18‬קרוואנים“‪ ,‬מספר לביא‪.‬‬ ‫“בהתחלה חששנו שניכשל ולא נצליח‬ ‫למלא את כולם‪ ,‬אבל בתוך שלושה חודשים‬ ‫הגיעו עשרים משפחות‪ ,‬ומהר מאוד נוצרה‬ ‫רשימת המתנה של ‪ 120‬משפחות‪ .‬כשזה‬ ‫קרה‪ ,‬הבנו שעלינו על משהו‪ .‬זמן לא רב‬ ‫אחרינו קמה ביושיביה‪ ,‬המושב שלידנו‪,‬‬ ‫קהילה דומה‪ ,‬אבל חשבנו שצריך ליצור‬ ‫הם חשים לא פחות חרדים‬ ‫מהחרדים‪ ,‬ולא פחות ציונים‬ ‫מהדתיים־לאומים ‪ -‬אך‬ ‫לא מוצאים את מקומם‬ ‫באף ציבור ישראלי‪ .‬כמה‬ ‫קהילות של בעלי תשובה‬ ‫החליטו להפסיק עם ניסיונות‬ ‫ההשתייכות ולהקים לעצמן‬ ‫רשת שתתאים בדיוק לצרכים‬ ‫שלהן‪ .‬אם רק תתנו להם זמן‪,‬‬ ‫משוכנעים חברי הקהילות‪,‬‬ ‫הם יהפכו לכוח הגדול‬ ‫והמוביל במדינה‬ ‫>‬ ‫צילום‪ :‬פלאש ‪90‬‬ ‫מפגש עם אנשי רשת ‘נטיעות‘‬ ‫הגעתי בעקבות מידע על קהילות‬ ‫של בעלי תשובה שהתייאשו‬ ‫מהשתלבות בציבור החרדי והחליטו לחבור‬ ‫לציבור הדתי־לאומי‪ .‬דקות ספורות לאחר‬ ‫תחילת הפגישה התבררה לי הטעות‪ ,‬ואיתה‬ ‫גם עוצמת הבעיה‪ .‬בני שיחי‪ ,‬שלושה בעלי‬ ‫תשובה‪ ,‬הציגו מציאות כואבת של ציבור‬ ‫תלוש שאינו מוצא את עצמו בשום מגזר‪,‬‬ ‫גם לא הדתי־לאומי‪ .‬אחרי שנים של חיפוש‪,‬‬ ‫הגיעו למסקנה שהם אינם יכולים להשתלב‬ ‫בשום שבט בחברה הישראלית‪ .‬ההבנה הזו‬ ‫הביאה אותם להקמת ‘נטיעות‘‪ ,‬רשת של‬ ‫כעשר קהילות משימתיות לבעלי תשובה‬ ‫ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫עד לפני שלוש שנים היה הרב עודד‬ ‫ניצני (‪ )51‬רב של קהילה גדולה בעיר‬ ‫החרדית ביתר‪ .‬מאה משפחות‪ ,‬תלמוד‬ ‫תורה‪ ,‬בית ספר לבנות‪ .‬על הנייר הכול‬ ‫נראה מושלם‪ ,‬אך פרט אחד שהבדיל בין‬ ‫קהילת ‘שדה צופים‘ לשאר הקהילות‬ ‫בעיר איים לקלקל הכול‪“ .‬כשהתחלנו‬ ‫לבלוט הבנתי שלתפקד כקהילה של בעלי‬ ‫תשובה בעיר חרדית זה דבר שמזיק גם לנו‬ ‫וגם לחרדים“‪ ,‬מספר ניצני‪“ .‬הזיק לנו כי‬ ‫הקודים ההתנהגותיים שלהם לא התאימו‬ ‫לנו‪ ,‬והזיק להם כי ההתעצמות שלנו החלה‬ ‫לאיים עליהם‪ .‬כולנו איבדנו הרבה כוחות‬ ‫ואנרגיה מהחיכוך שנוצר‪.‬‬ ‫“כשהגענו לביתר היא הייתה יישוב‬ ‫צעיר של כמה מאות משפחות בלבד ולא‬ ‫היו בעיות‪ ,‬אבל לאחר כמה שנים קמה‬ ‫ועדת אכלוס שלא נתנה לבעלי תשובה‬ ‫להיכנס לעיר‪ .‬החלו קשיים בשכירת דירות‬ ‫ובהשגת תקציבים לתלמוד תורה שלנו‪.‬‬ ‫מצד אחד תושבי העיר לא הבינו למה‬ ‫צריכים תלמוד תורה לבעלי תשובה‪ ,‬ומצד‬ ‫שני הם לא קיבלו אותנו למוסדות הקיימים‪.‬‬ ‫הבנתי שמבחינה השקפתית ותוכנית זה לא‬ ‫נכון לחיות שם“‪.‬‬ ‫ומה עם השתלבות בציבור הדתי־‬ ‫לאומי? “הציבור הזה“‪ ,‬הוא אומר‪“ ,‬חרדי לא‬ ‫פחות מהחרדים בקודים ההתנהגותיים שלו‪.‬‬ ‫העובדה שהוא לא מבקש לדחות את בעלי‬ ‫התשובה שבתוכו נובעת רק מכך שכרגע‬ ‫מדובר עדיין בתמהיל‪ ,‬ולא בתערובת‪.‬‬ ‫כשאחוז בעלי התשובה בקרב הדתיים־‬ ‫לאומיים יגדל‪ ,‬זה יאיים גם עליהם‪ .‬כרגע‪,‬‬ ‫הגוף עוד לא דוחה את זה‪ ,‬כי הוא לא‬ ‫מרגיש את האיום“‪.‬‬ ‫ניצני הבין שעליו לחפש מקום חדש‬ ‫לקהילתו‪ .‬הוא פתח מפה והחל לתור אחר‬ ‫יישוב שיוכל לקלוט אותה‪“ .‬חיפשתי‬ ‫מקום גדול‪ ,‬אבל לא גדול מדי‪ .‬מהר מאוד‬ ‫הבנתי שסביבה טולרנטית ורכה אמצא‬ ‫רק בפריפריה‪ .‬שם קיימת יכולת הכלה‬ ‫וגם היתכנות כלכלית‪ .‬לא רציתי הרחבות‬ ‫של יישובים קהילתיים‪ ,‬כי חששתי להפוך‬ ‫לוועדת אכלוס של עצמי עם פוליטיקה‬ ‫מקומית‪ .‬רציתי מקום בלי הגבלה שבו‬ ‫אפשר לטבול במקווה שאתה רוצה‪,‬‬ ‫להתפלל בבית הכנסת שאתה רוצה ולקנות‬ ‫במכולת שאתה רוצה“‪.‬‬ ‫אחרי חיפוש לא קצר הוא הגיע למעלות‪,‬‬ ‫ובחג הסוכות לפני כארבע שנים הודיע‬ ‫לחברי קהילתו שעד סוף שנת הלימודים‬ ‫עוברים דירה לעיר הצפונית‪ .‬בסוף אותה‬ ‫שנה אכן עברו כעשרים משפחות מביתר‬ ‫למעלות‪ ,‬והיום מונה קהילת ‘שדה צופים‘‬ ‫בעיר למעלה מארבעים משפחות‪.‬‬ ‫| ‪ | jtimes.co.il‬ה' בתשרי תשע"ג‪ | 21.9.12 ,‬דיוקן‬ ‫דיוקן | ‪ | jtimes.co.il‬ה' בתשרי תשע"ג‪| 21.9.12 ,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫צילום‪ :‬באדיבות גרעין שובה‬ ‫תשובה‬ ‫ניצחת‬ ‫להתחבר לגרעינים התורניים‪ ,‬אבל מהר מאוד הבנו שזה לא‬ ‫זה‪ .‬אמנם כולנו דתיים שרוצים לקרב עוד יהודים ליהדות‪,‬‬ ‫אבל לא מדובר באותן מצוקות‪ ,‬לא באותם תחומי עניין ולא‬ ‫באותה מוטיבציה‪ .‬יש לנו קשר עם הגרעינים והוא מסייע‬ ‫לשיתוף פעולה בפרויקטים שונים‪ ,‬אבל לא יותר מזה“‪.‬‬ ‫לחפש את המטרייה‬ ‫צילום‪ :‬מרים צחי‬ ‫אהרון אריאל לביא‪“ :‬היום בשביל להחזיר בתשובה‪,‬‬ ‫לא צריכים לקיים סמינרים של ערכים ולהתפלסף על‬ ‫אבולוציה‪ .‬זה כבר לא מעניין‪ .‬יעיל יותר להקים קהילות‬ ‫משימתיות של בעלי תשובה בנגב ובגליל‪ ,‬שיעבדו עם‬ ‫נוער בסיכון ויעסקו באקולוגיה‪ .‬הקהילות הללו לא נועדו‬ ‫רק בשביל אנשי השבט שלנו‪ ,‬אלא כדי לייצר משהו חדש“‬ ‫>‬ ‫“יש לנו מה לומר‬ ‫בכל תחומי‬ ‫התרבות“‪ .‬שולי רנד‬ ‫צילום‪ :‬רן אליהו‬ ‫משהו גדול יותר“‪.‬‬ ‫משה גנוט (‪ )41‬גדל בציבור הדתי־לאומי ברמת־גן‪.‬‬ ‫לאחר השירות הצבאי נדד בין כמה ישיבות עד שהגיע‬ ‫לישיבה החדשה שנפתחה אז ברמת־גן‪ ,‬ובאמצעות העומד‬ ‫בראשה‪ ,‬הרב יהושע שפירא‪ ,‬התוודע לתורתו של הרב יצחק‬ ‫גינזבורג ונשבה בקסמיו‪ .‬שלוש שנים אחר כך הוא כבר‬ ‫הגדיר עצמו כחב“דניק‪“ :‬הבנתי שאם זה הולך כמו ברווז‬ ‫ונשמע כמו ברווז‪ ,‬אז כנראה זה ברווז“‪ ,‬הוא אומר בחיוך‪.‬‬ ‫במקביל להעלאת שיעורים של הרב גינזבורג על‬ ‫הכתב‪ ,‬פיתח גנוט תוכנית לימודים ייחודית שאותה הוא‬ ‫מכנה “חולין על טהרת הקודש“‪ .‬על פי התוכנית הזו‪ ,‬גם‬ ‫מקצועות שנחשבים ללימודי חול‪ ,‬כמו מתמטיקה ומדעים‪,‬‬ ‫נלמדים מתוך התורה‪ .‬כך למשל את מושג הממוצע לומדים‬ ‫מפרשת ציצית‪ :‬רש“י במקום אומר שהגימטרייה של‬ ‫‘ציצית‘ היא ‪ ,600‬אבל בפרשה כתובה המילה פעם בכתיב‬ ‫חסר ופעם בצירוף אותיות אחרות (“לציצית“)‪ ,‬ובשום מקרה‬ ‫הגימטרייה אינה שווה ל־‪ .600‬אלא שאם עושים ממוצע של‬ ‫כל אזכורי מילה הזו בפרשה מגיעים ל־‪.600‬‬ ‫גנוט משוכנע שבבוא העת תוכניותיו יהיו האלטרנטיבה‬ ‫של הציבור החרדי ללימודי הליבה‪“ .‬בגלל הרצון לכפות‬ ‫עליהם את לימודי הליבה‪ ,‬החרדים מתעלמים‬ ‫מהם‪ .‬אנחנו מקווים שמשרד החינוך יקבל‬ ‫את התוכניות שלנו בשלב מסוים‪ ,‬גם כי הן‬ ‫לא פחות טובות מהתוכניות הקיימות וגם כי‬ ‫הן ממש תורה“‪.‬‬ ‫“הקיימות הכלכלית של ישראל“‪ ,‬מוסיף‬ ‫לביא בהקשר זה‪“ ,‬תלויה בשאלה עד כמה‬ ‫תצליח לשאוב את הציבור החרדי לעבודה‪.‬‬ ‫בשלב מסוים הם יהיו חייבים להשתלב‬ ‫במעגל העבודה‪ ,‬ולכן לטווח ארוך צריכים‬ ‫תוכניות כמו זו‪ ,‬שתשלב לימודי חול בתוך‬ ‫מערכת תורנית‪ ,‬ותבטיח לימודים ברמה‬ ‫גבוהה וללא פיצול מהתורה“‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הוקמו שלושה בתי‬ ‫ספר של בעלי תשובה שאימצו את תוכניות‬ ‫הלימוד של גנוט‪ ,‬ובמקביל הוקמה בקריית־‬ ‫משה שבירושלים קהילה של בעלי תשובה‬ ‫המזדהים עם התכנים הללו‪ .‬גנוט מספר‬ ‫שבקהילה שלו כעשרים משפחות שרבות מהן‬ ‫“כיפות סרוגות שהשחירו“‪ ,‬כמוהו‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫המשותף לחברי הקהילה‪ ,‬שמשתייכת גם היא‬ ‫לרשת נטיעות‪ ,‬היא “התחושה שמדינת ישראל מיצתה את‬ ‫עצמה מבחינת המסר שלה לעם ישראל‪ ,‬והבשורה הבאה ‪-‬‬ ‫בחינוך‪ ,‬באמנות וכולי ‪ -‬צריכה להגיע מבעלי התשובה“‪.‬‬ ‫גילינו שאנחנו ברבורים‬ ‫החיבור בין קהילות בעלי התשובה שיצרו את רשת‬ ‫‘נטיעות‘ נבנה בהדרגה‪ .‬האירוע המכונן היה כנראה‬ ‫‘כנס בית־מאיר‘‪ ,‬שהתקיים לפני כארבע שנים במושב‬ ‫‪ | jtimes.co.il | 10‬ה' בתשרי תשע"ג‪ | 21.9.12 ,‬דיוקן‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫שבפרוזדור ירושלים‪“ .‬מטרת הכנס לא הייתה לחשוב איך‬ ‫להחזיר עוד אנשים בתשובה“‪ ,‬מספר הרב ניצני‪“ ,‬אלא איך‬ ‫לפתור את הבעיות הכלכליות‪ ,‬החברתיות והמשפחתיות‬ ‫שמאפיינות את בעלי התשובה‪ .‬להפתעתנו‪ ,‬הכנס זכה‬ ‫להיענות עצומה ‪ -‬הגיעו כ־‪ 150‬בעלי תשובה מכל הארץ‬ ‫ ובעקבותיו הייתה לנו תחושה של גאולה‪ .‬פתאום התחלנו‬‫לדבר על הבעיות שלנו‪ .‬בסוף הכנס ישבנו וחשבנו איך‬ ‫ממשיכים הלאה‪ ,‬והחלטנו לנסות לבנות שיח משותף בין‬ ‫חבר‘ה שחזרו בתשובה ונבלעו בתוך כל מיני קהילות“‪.‬‬ ‫החשיבה המשותפת הולידה את כתב־העת ‘אדרבה‘‪,‬‬ ‫שניצני נמנה עם חברי המערכת שלו‪ .‬העיתון‪ ,‬שמוגדר‬ ‫כ“ירחון החברתי של תנועת התשובה“‪ ,‬ראה אור לפני‬ ‫כשלוש שנים ומאז יצאו כבר ארבעים גיליונות‪ ,‬שזכו‬ ‫לתגובות חיוביות‪“ .‬יש לי חבר בעל תשובה שעובד בתפקיד‬ ‫בכיר בבית חולים“‪ ,‬מספר ניצני‪“ .‬הוא אמר לי שהעיתון הזה‬ ‫הוא החבר הכי טוב שלו‪ .‬הרבה אומרים לי ש‘אדרבה‘ מסמל‬ ‫חזרה אל השפיות‪ ,‬כי הוא מדבר בשפה שלנו‪ .‬כמו בסיפור‬ ‫הברווזון המכוער‪ ,‬פתאום גילינו שאנחנו ברבורים“‪.‬‬ ‫השלב הבא אחרי ייסוד ‘אדרבה‘ היה הקמת רשת‬ ‫הקהילות ‘נטיעות‘‪ .‬הרב ניצני מתאר בעיקר צורך‬ ‫סוציולוגי של בעלי התשובה בקבוצת השתייכות שתהווה‬ ‫בית חם וקורת גג‪ ,‬כמו גם צורך טכני בפתרון בעיות‬ ‫ביורוקרטיות משותפות‪“ .‬לכל קהילה ברשת אפיונים‬ ‫משלה וסגנון משלה‪ .‬במעלות אנחנו קרובים יותר לחסידות‬ ‫ברסלב‪ ,‬ובקהילות אחרות קרובים יותר לחב“ד‪ .‬יש קהילות‬ ‫בעיר‪ ,‬בכפר ובעיירות פיתוח‪ .‬המטרה היא לבנות מודלים‬ ‫של קהילות כשהממשק בין קהילה לקהילה הוא בהעברת‬ ‫מידע‪ ,‬בפתרון בעיות ובעמידה כגוף מאוחד מול המערכות‬ ‫הביורוקרטיות“‪.‬‬ ‫לאהרון אריאל לביא‪ ,‬ממייסדי הרשת ומי שמשמש‬ ‫כמרכז שלה בהתנדבות‪ ,‬יש גם חזון מרחיק לכת‪“ .‬שתי‬ ‫כותרות מאפיינות את רשת נטיעות‪ :‬חזרה לישראליות‬ ‫וחיבור התורה לחיים‪ .‬יש לי חבר ילדות שחזר בתשובה‬ ‫לפניי‪ ,‬היה בעולם החרדי ובסוף עזב אותו‪ .‬הוא אמר לי‬ ‫שאין טעם להחזיר עוד אנשים בתשובה כי אף ציבור לא‬ ‫קולט אותם‪ .‬במקום זה‪ ,‬הוא טען‪ ,‬צריך להקים קהילות‬ ‫שימחישו איך מחברים תורה לחיים ואיך יהודים אמורים‬ ‫לחיות בארץ ישראל‪ ,‬ואז ממילא אנשים יבואו‪.‬‬ ‫“היום‪ ,‬בשביל להחזיר בתשובה‪ ,‬לא צריכים לקיים‬ ‫סמינרים של ערכים ולהתפלסף על אבולוציה‪ .‬זה כבר לא‬ ‫מעניין‪ .‬יעיל יותר להקים קהילות משימתיות של בעלי‬ ‫תשובה בנגב ובגליל‪ ,‬שיעבדו עם נוער בסיכון ויעסקו‬ ‫באקולוגיה‪ .‬הקהילות הללו לא נועדו רק בשביל אנשי‬ ‫השבט שלנו‪ ,‬אלא כדי לייצר משהו חדש‪ .‬כמי שעוסק בתחום‬ ‫האקולוגי אני יכול לומר לך באחריות שבעלי תשובה הם‬ ‫שמובילים את העיסוק הזה בציבור הדתי־לאומי“‪.‬‬ ‫לדברי לביא‪ ,‬למרות הדמיון במטרות‪ ,‬הניסיון הוכיח כי‬ ‫הקהילות של נטיעות אינן יכולות להיות חלק מהרשתות‬ ‫הקיימות‪“ .‬מכיוון שיותר קל להצטרף למשהו קיים‪ ,‬ניסינו‬ ‫ניצני מספר שאחת הבעיות הקשות של בעלי התשובה‬ ‫היא דור ההמשך‪ .‬הוא עצמו מכיר מקרוב את הבעיה‪ :‬תשעה‬ ‫ילדים יש לו‪ ,‬וחלקם אינם דתיים‪“ .‬שמעתי מעמית קדם‪,‬‬ ‫אחד מאנשי החינוך של הרשת שלנו‪ ,‬שכאשר בדקו את‬ ‫הדור השני של בעלי התשובה גילו שהם מהווים חלק ניכר‬ ‫מהנוער בסיכון בציבור החרדי‪ .‬אנחנו רוצים לפתור את‬ ‫הבעיות הללו באמצעות השייכות‪ .‬כשאדם יודע שהוא‬ ‫חלק ממשהו גדול יותר‪ ,‬זה עוזר לו להתמודד עם הבעיות‪.‬‬ ‫“זה מתחיל קודם כול בתא המשפחתי‪ .‬רבים מבעלי‬ ‫התשובה הרגישו במהלך חזרתם שאין לגיטימיות לחלקים‬ ‫אישיותיים שלמים שלהם וניסו לדחוק אותם החוצה‪ .‬כך‬ ‫קרה שההורים הביאו להורות שלהם רק עשרים אחוז ממה‬ ‫שהם‪ .‬רבים מבעלי התשובה סובלים גם מהיסטריה כללית‬ ‫של כל התנהגות חריגה של הדור השני‪ .‬לזה צריך להוסיף‬ ‫את העובדה שהחברה מסביב לא קיבלה את בעלי התשובה‪,‬‬ ‫וכך נוצר מצב שלדור השני אין זהות חברתית ישראלית‪.‬‬ ‫הם לא דתיים־לאומיים‪ ,‬לא חילונים‪ ,‬לא חרדים וגם לא‬ ‫אנשים אוניברסליים‪ .‬לא מרגישים שייכים לאף חברה‪ .‬גם‬ ‫לא מאמינים בחילוניות‪ .‬ולמרות שהם לא שומרים תורה‬ ‫ומצוות‪ ,‬התרבות החילונית בעיניהם היא כמו ביב שופכין“‪.‬‬ ‫הרב ניצני‪ ,‬בעל תשובה כבר ‪ 34‬שנים‪ ,‬נולד בראשון־‬ ‫לציון למשפחה “חילונית למהדרין“ כהגדרתו‪ ,‬ובצעירותו‬ ‫היה פעיל בארגוני שמאל‪ .‬בגיל ‪ 16‬וחצי סיים את התיכון‪,‬‬ ‫כשמאחוריו גם כמה קורסים במזרחנות באוניברסיטה‪,‬‬ ‫ויצא לטייל בעולם‪ .‬לאחר כמה חודשים חזר לארץ‪ ,‬ועבר‬ ‫להתגורר באוהל בוואדי ליד ראש־פינה‪ .‬יום אחד החליט‬ ‫לקנות חמור‪ .‬הוא נסע לסכנין‪ ,‬שבה היו לו חברים רבים‬ ‫מפעילותו הפוליטית‪ ,‬רכש חמור‪ ,‬וחזר לכיוון ראש־פינה‪.‬‬ ‫בדרך פגש אותו חקלאי והציע לו עבודה כרועה צאן‪.‬‬ ‫ניצני השיב בחיוב‪ ,‬והפך למשך שנה וחצי לרועה‪ .‬באותה‬ ‫תקופה נחשף לכתבי הרמב“ם‪ ,‬ובעקבות ההתעמקות בהם‬ ‫החל לשמור מצוות‪ .‬כשהבין שהוא בדרך לעולם הדתי‪,‬‬ ‫החליט לעלות לירושלים וללמוד בישיבה‪ .‬הוא שכר דירה‬ ‫בעיר העתיקה‪ ,‬למד ב‘מכון מאיר‘ הציוני‪ ,‬וגם בישיבת‬ ‫המקובלים ‘החיים והשלום‘ של הרב מרדכי אטיה‪ .‬בסופו‬ ‫של חיפוש הגיע לחסידות ברסלב‪.‬‬ ‫בראשית שנות ה־‪ ,90‬אחרי חתונה ומגורים בצפת‪,‬‬ ‫בכפר־גדעון ובעמנואל‪ ,‬הגיע ניצני לעיר ביתר והקים‬ ‫שם ישיבה לבעלי תשובה‪“ .‬לא עשיתי את זה מתוך‬ ‫אידיאולוגיה‪ .‬ראיתי שבעלי תשובה הולכים ברחוב ולא‬ ‫מוצאים את עצמם‪ .‬כשכמה מהם באו אליי‪ ,‬הצעתי לשכור‬ ‫בעבורם דירה בביתר‪ ,‬וללמוד יחד בבית הכנסת של ברסלב‬ ‫בעיר“‪ .‬עם הזמן התווספו עוד ועוד חברים לקבוצה‪ ,‬וניצני‬ ‫החל להילחץ מהעובדה שנוצרת סביבו קהילה‪“ .‬הלכתי‬ ‫לרבי מאמשינוב‪ ,‬שהייתי קשור אליו‪ ,‬ואמרתי לו שלא‬ ‫מתאים לי כל הסיפור הזה‪ ,‬ושאני רוצה לסגור את הישיבה‪.‬‬ ‫הוא אמר לי שאני לא יכול לעשות דבר כזה‪ ,‬והגענו‬ ‫לפשרה שאם אמצא לכל אחד מבעלי התשובה ישיבה‬ ‫שמתאימה לו ושהוא מרגיש שהוא צומח בה‪ ,‬אוכל להוריד‬ ‫ממני את העול“‪.‬‬ ‫אבל הקבוצה רק הלכה וגדלה‪ .‬רבים מהתלמידים‬ ‫בישיבה נישאו‪ ,‬ונוצרה קהילה של משפחות‪“ .‬התרחבנו‬ ‫ונזקקנו לעוד קרוואנים‪ .‬למרבה הפלא נולדו גם ילדים‪,‬‬ ‫והיה צריך להכניס אותם למוסדות חינוך‪ .‬אני כל הזמן‬ ‫התחמקתי מאחריות‪ ,‬אבל בשלב מסוים הבנתי שללכת בין‬ ‫הטיפות זה הרבה יותר מסובך מאשר לחפש מטרייה‪ .‬מכיוון‬ ‫שמוסדות החינוך בעיר הערימו יותר ויותר קשיים בקבלת‬ ‫הילדים שלנו‪ ,‬החלטנו להקים תלמוד תורה לבעלי תשובה‬ ‫ואחר כך גם בית ספר לבנות“‪.‬‬ ‫זזים מתוך חוסר‬ ‫קהילת בעלי התשובה שניצני מנהיג כיום במעלות‪,‬‬ ‫מורכבת ברובה מ“אנשים עובדים שקובעים עתים לתורה“‪.‬‬ ‫>‬ ‫ע“מ‬ ‫ם‪ :‬ל‬ ‫צילו‬ ‫תשובה‬ ‫ניצחת‬ ‫צילום‪ :‬מרים צחי‬ ‫>‬ ‫כשהוא נשאל היכן הוא ממקם את הקהילה על הציר‬ ‫הדתי־חרדי‪ ,‬הוא מסתייג‪“ .‬אנחנו גמרנו עם הציר של‬ ‫דתיים וחרדים‪ .‬אנחנו ציר עצמאי לגמרי‪ .‬אנחנו שבט‬ ‫נפרד שעומד להיות השבט הגדול ביותר בעם ישראל‪ ,‬כי‬ ‫פוטנציאל הגידול שלנו הוא הכי נרחב‪ .‬אני אדם פרגמטי‪.‬‬ ‫הרי כתוב ‘ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב‘‪ .‬זה אומר‬ ‫שאם אני מאמין בביאת המשיח‪ ,‬אז קודם לכן אמור להיות‬ ‫שלב של תשובה‪ .‬גם אם תכפיל את קצב הגידול של‬ ‫הציבור הדתי־לאומי והציבור החרדי‪ ,‬לא תעמוד בקצב של‬ ‫בעלי התשובה‪ .‬לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪200 ,‬‬ ‫אלף ישראלים מגדירים את עצמם כבעלי תשובה‪ .‬מחקרים‬ ‫שונים העלו שמדובר על כרבע מהאוכלוסייה החרדית‪,‬‬ ‫ובין ‪ 8‬ל־‪ 10‬אחוזים מהאוכלוסייה הכללית“‪.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬למרות שאתם קהילה גדולה‪ ,‬הרשת שלכם‬ ‫נוצרה רק בדיעבד‪ ,‬כצורך סוציולוגי של ציבור שלא‬ ‫נקלט במגזרים אחרים‪.‬‬ ‫“אתה צודק‪ ,‬אבל זה כמו להגיד שהעלייה לארץ במאה‬ ‫הקודמת הייתה מהלך של בדיעבד בגלל השואה‪ .‬אז מה? זה‬ ‫הכרח שלא יגונה‪ .‬אם היה לי טוב‪ ,‬לא הייתי מתעורר לשום‬ ‫דבר כי הייתי מבסוט מעצמי‪ .‬כל אדם זז והולך מתוך החוסר‬ ‫שיש לו‪ .‬אנשים מגיעים לאולימפיאדת הנכים רק בגלל‬ ‫בעיות שהיו להם‪ .‬זה ה‘סור מרע‘‪ .‬הצד של ה‘עשה טוב‘ הוא‬ ‫אומר לביא‪“ ,‬ומצד שני‪ ,‬אנחנו גם לא קובעים ברכה‬ ‫לעצמנו‪ .‬יש כוחות של התחדשות ויצירה לא רק של בעלי‬ ‫תשובה‪ .‬אנו לא במלחמה נגד אף אחד‪ ,‬ולא רואים עצמנו‬ ‫כקומנדו של עובדי השם‪ .‬אבל מכיוון ששילמנו מחיר‬ ‫חברתי ומשפחתי כבד על החזרה בתשובה‪ ,‬יש אצלנו יותר‬ ‫מחויבות לדרך שבחרנו ויותר מסירות‪ .‬אני יכול להעיד‬ ‫שגם בתחום האקולוגי‪ ,‬בגלל שגדלתי על זה עוד כחילוני‪,‬‬ ‫אני מסור לכך יותר מבחור בישיבת הסדר שמתחיל ללמוד‬ ‫עכשיו את השפה הזאת“‪.‬‬ ‫אנשי הרשת מדווחים על תופעה מעניינת‪ :‬גם קהילות‬ ‫חרדיות מבטן ומלידה מביעות עניין בהצטרפות ל‘נטיעות‘‪,‬‬ ‫שעשר הקהילות שלה מפוזרות מצפת בצפון ועד מצפה־‬ ‫רמון בדרום‪“ .‬חרדים אומרים לנו ‪ -‬אתם יכולים לעשות‬ ‫בשבילנו את העבודה“‪ ,‬מספר לביא‪“ .‬הם אומרים שהם‬ ‫חנוקים‪ ,‬אבל לא יכולים להוביל את המהלך הזה בעצמם‪.‬‬ ‫לרוב בעלי התשובה אין מה להפסיד כי ממילא לא מקבלים‬ ‫אותם‪ ,‬אבל חרדי מבית יש לו מה להפסיד ‪ -‬תלמודי תורה‪,‬‬ ‫שידוכים טובים‪ .‬זה מסוכן בשבילו“‪.‬‬ ‫“בציבור החרדי יש היום הרבה קבוצות שלא יכולות‬ ‫לצאת החוצה“‪ ,‬מוסיף ניצני‪“ .‬מדובר בכאלו שרכשו‬ ‫השכלה‪ ,‬בוגרי נח“ל חרדי ורבים אחרים‪ .‬מבחינה‬ ‫השקפתית‪ ,‬גם באליטות של הציבור החרדי יש הרבה‬ ‫צילום‪ :‬לע“מ‬ ‫הרב עודד ניצני‪“ :‬גמרנו עם הציר של דתיים וחרדים‪.‬‬ ‫אנחנו ציר עצמאי לגמרי‪ .‬אנחנו שבט נפרד שעומד‬ ‫להיות השבט הגדול ביותר בעם ישראל‪ ,‬כי פוטנציאל‬ ‫הגידול שלנו הוא הכי נרחב‪ .‬גם אם תכפיל את קצב‬ ‫הגידול של הציבור הדתי־לאומי והציבור החרדי‪ ,‬לא‬ ‫תעמוד בקצב של בעלי התשובה“‬ ‫ולא בהכרח מניפים דגל ישראל ‪ -‬למרות שבקהילה של‬ ‫הרב ניצני תוכל לראות חבר‘ה עם חליפות שחורות ודגל‬ ‫ישראל על הבית ‪ -‬אבל אנחנו עושים ציונות בלי לדבר‬ ‫על זה‪ .‬אנחנו עוסקים באקולוגיה ועוזרים לנוער בסיכון‬ ‫והיינו כמעט הגוף הדתי היחיד שהיה מעורב במחאה‬ ‫החברתית‪ .‬אנחנו חיים בעולם הרבה יותר מורכב‪ .‬הרבה‬ ‫לפני שאני ציוני‪ ,‬אני חסיד של הבעל־שם־טוב וחסיד‬ ‫חב“ד‪ ,‬ובכל זאת אני לא מוכן שהציבור הדתי־לאומי‪,‬‬ ‫שישב בבית במחאה החברתית‪ ,‬יבקר אותי על זה ש‘אני‬ ‫לא מספיק לאומי‘‪ .‬לשיטתי‪ ,‬העובדה שאין בציבור הזה‬ ‫מספיק עיסוק בסוגיות לאומיות של כלכלה‪ ,‬חברה‬ ‫ואקולוגיה‪ ,‬היא פגם בציונות“‪.‬‬ ‫“החבר‘ה שלי הולכים לצבא ולמילואים“‪ ,‬מוסיף‬ ‫ניצני‪“ .‬אני גר בשכונה שיש בה ערבים‪ ,‬ואני עושה‬ ‫הרבה יותר ציונות ממה שחבר‘ה בהתנחלויות עושים‪,‬‬ ‫אבל מבחינתי צבא זה לא ערך אלא צורך‪ .‬אצלי התורה‬ ‫היא המרכז של החיים‪ .‬היא מדברת על הכול‪ ,‬ובה אני‬ ‫מחפש את כל התשובות‪ .‬מעבר לזה צריך לזכור שאנחנו‬ ‫עדיין ארגון בהתהוות‪ ,‬שמפלס את דרכו בנתיבות החיים‬ ‫הסוערות‪ .‬רוב בעלי התשובה אינם מסודרים מבחינת‬ ‫פרנסה ובטח שלא מבחינת הראש‪ .‬גם אני‪ ,‬ממרום ‪51‬‬ ‫שנותיי‪ ,‬אומר לך שהראש שלי עוד לא מגובש‪ ,‬אז אתה‬ ‫בא ושואל אותי על ציונות?“‬ ‫לכן נוח לו יותר להגדיר את בעלי התשובה כ“חברה‬ ‫של מהגרים‪ ,‬אנשים‬ ‫שממוקמים עשרים‬ ‫קילומטרים מההורים‬ ‫שלהם‪ ,‬וחצי סנטימטר‬ ‫בגלל המחיר‬ ‫ששילמנו‪ ,‬יש לנו‬ ‫יותר מחויבות‪.‬‬ ‫גרעין שובה‬ ‫שלבעלי תשובה יש יותר אפשרות לצמוח‪ ,‬לפרות ולרבות‪,‬‬ ‫כשהתורה שלהם חיה בתוך מציאות שמוכרת להם‪ .‬לסגנון‬ ‫שלנו יש פוטנציאל גדול‪ ,‬ורלוונטיות לשיח הישראלי‬ ‫מבחינת משקלו‪ .‬מדובר באנשים שמובילים מהלכים‪ .‬בכל‬ ‫תחום רלוונטי בשיח הישראלי ובתרבות הישראלית יש לנו‬ ‫מה לומר‪ .‬תראה למשל את שולי רנד‪ ,‬אביתר בנאי‪ ,‬אהוד‬ ‫בנאי ועוד רבים שמבטאים את זה“‪.‬‬ ‫“אנחנו לא מסתירים את המצוקה שקיימת אצלנו“‪,‬‬ ‫‪ | jtimes.co.il | 11‬ה' בתשרי תשע"ג‪ | 21.9.12 ,‬דיוקן‬ ‫|‬ ‫|‬ ‫חבר‘ה שאין להם אמון במערכת‪ .‬הם מחפשים משהו אחר‪,‬‬ ‫אבל לא יכולים להבקיע את חומת הגטו‪ ,‬ואנחנו עושים‬ ‫בשבילם את העבודה‪ .‬שאלו אותי למה ב‘אדרבה‘ אנחנו‬ ‫לא עוסקים בבעיות של חרדים‪ ,‬אז עניתי שאני לא הולך‬ ‫לפתור בעיות של אחרים‪ .‬גם כי זו התנשאות‪ ,‬גם כי יש לי‬ ‫בעיות משלי‪ ,‬וגם כי זה מעלה את חמת העסקנים וגדולי‬ ‫הדור בציבור הזה‪ .‬אני אומר לחרדים‪ :‬קחו מה שטוב לכם‬ ‫ותיהנו מזה“‪.‬‬ ‫כמו סוכריות צבעוניות‬ ‫השיחה עם לביא‪ ,‬גנוט וניצני מתנהלת ברובה על‬ ‫מי מנוחות‪ .‬החריגה היחידה מגבולות הגזרה האלו הייתה‬ ‫כששאלתי אותם האם יש גם מרכיב של ציונות בהגדרת‬ ‫הקהילות של הרשת‪“ .‬לא דנו האם אנחנו מגדירים את‬ ‫עצמנו כציונים“‪ ,‬אומר לביא‪“ ,‬אבל זה לא נראה לנו‬ ‫בעייתי‪ .‬אנחנו אמנם לא מקיימים סמינר של ציונות‬ ‫מהחיים הקודמים‬ ‫שלהם‪ .‬הם לא‬ ‫מכירים את הקודים התרבותיים בחברה שאליה הם‬ ‫הגיעו‪ ,‬ולא יכולים להתנהג על פי הקודים של החברה‬ ‫שממנה הם באו‪ .‬כשכל פרט וכל משפחה נמצאים‬ ‫בהתהוות‪ ,‬אז גם ברמה הקהילתית אי אפשר לדעת איך‬ ‫ייראו הקהילות שלנו‪.‬‬ ‫“בעלי התשובה הם כמו הסוכריות הצבעוניות הגדולות‬ ‫שילדים אוהבים ללקק‪ .‬בהתחלה הן אדומות‪ ,‬אחרי חצי שעה‬ ‫הן הופכות לכחולות ואחרי עוד חצי שעה לצהובות‪ .‬בעל‬ ‫תשובה יכול להתחיל כברסלב‪ ,‬אחר כך להיות חב“דניק‪,‬‬ ‫בהמשך לקחת נגיעות ממשנתו של הרב קוק ובסוף להפוך‬ ‫לספרדי שמקפיד על הגייה תימנית‪ .‬אין לנו משנה סדורה‬ ‫וזה חלק מהפתיחות שלנו‪ .‬תמיד נישאר בהתהוות“‪0 .‬‬ ‫לתגובות‪[email protected] :‬‬ ‫צילום‪ :‬מרים צחי‬ ‫משה גנוט‪“ :‬בגלל הרצון לכפות על‬ ‫החרדים את לימודי הליבה‪ ,‬הם מתעלמים‬ ‫מהלימודים האלו‪ .‬אנחנו מקווים שמשרד‬ ‫החינוך יקבל את התוכניות שלנו בשלב‬ ‫מסוים‪ ,‬גם כי הן לא פחות טובות מהתוכניות‬ ‫הקיימות וגם כי הן ממש תורה“‬