פרק שני: הדוקטרינות המהוות את יסודות המוסר הנוצרי
–10 1יולי–13 09:03:39 פרק שני :הדוקטרינות המהוות את יסודות המוסר הנוצרי 5 10 בטרם ניגש למחקר השוואתי זה ,יותר לנו לבחון תחילה אם יסודותיו של המוסר הנוצרי ,ודוקטרינות מסוימות עליהן הוא נשען ,איתנים מספיק ובלתי ניתנים לערעור במידה כזאת, שניתן יהיה להסתמך עליהם ללא חשש .הכל יודו שגם הגדול והמפואר בבניינים לא יכול לשמש מקלט בטוח ויציב, אם אין קשר בין מוצקותו לבין גדלו ופארו .האמנם איתנים הם יסודותיו של המוסר הנוצרי במידה כזאת ,שעתיד מוסר זה לכבוש באופן בלתי נמנע את לבבם של כל בני האדם? עקרון אחד ,עליו הוכרז כבר בראשית ימיה של הנצרות, עתיד היה להשפיע השפעה מכרעת על התפתחות המוסר 1 שלה :עקרון ביטולה של התורה .אין בדעתנו לבחון כאן את השאלה החשובה של יחסיו של יש"ו הנוצרי עם התורה, ובאיזו מידה ביקש לעקרה או לקיימה .אם יורשה לנו להקדים בקצרה את תמצית דעתנו בעניין התורה ,נאמר שמתוך שזיהה יש"ו בדעתו את ימות המשיח עם תחיית המתים או חידוש העולם , 2סבר שדורו מתקרב במהירות לעת ביטולה הלגיטימי של התורה ,לכשיקומו המתים מקבריהם ויבולע המוות לנצח. בהמשך ,עוד נראה את שורשיה העמוקים של אמונה זו ביהדות הצרופה ביותר ,וכיצד ,בהעדרה של מציאות פשוטה של תחיית המתים ,כמשמעה ,הומרה תוך זמן קצר בציור דמיוני .בבדיה ממש .על כל פנים ,על ביטול התורה הכריזה הנצרות כבר בשלביה המוקדמים ,ונקל לשער את המבוכה והבלבול שצעד נועז זה חולל בתודעות ,ואת הסכנות הצפונות במהלך כזה למוסר ,כפי שתורה זו ,שעל נפילתה הוכרז ,ניסחה אותו ,לימדה אותו והעניקה לו את תוקפו. עובדות רבות ודוגמאות אינספור מעידות על חומרת תוצאותיו של צעד זה ,ואנו נציג מהן למכביר ,לאחר שנשלים את מניית הסיבות שהפכו כבר מלכתחילה את המוסר הנוצרי לתלוי בשרירות דעותיהם של אנשים ולחשוף תמידית לסכנת כליה. מה שאנו מבקשים להבליט כאן הם היסודות ההרסניים שהקימה הנצרות נגד המוסר בכך שביטלה את התורה .כי זאת לדעת :כשמערכת ערכים וחוקים שמקורה בהתגלות קיימת בעם ,כשהיא שולטת בלבבות ,כשכל חיי העם נקבעים ומותווים מראש על ידה ,כשכלליה חלים על כל המעשים ועל כל הרגשות; כשגם היחסים המוסריים שבין אדם לחברו אינם נמלטים מהוראותיה; כשגם המוסר ,בסופו של דבר, כפוף לפסיקתה באותה מידה כמו המשפט ,המדיניות ,עבודת ה' ועקרונות האמונה; כשעם זה מורגל מזה מאות בשנים לראות בה אמת מידה להתנהגות הראויה ,הן מצד המוסר הן 3 מצד הדת ,וכללי האתיקה הטבעיים ביותר נחשבים בעיני הכל להלכות מחייבות -ויום בהיר אחד באים ומבשרים לעם זה שתורתו נתיישנה ועבר זמנה ,שלא היתה אלא קריקטורה מעין שרטוט של העתיד לבוא ,-הראויה לכל היותרלילדים .מודיעים לו שהיא מקור המוות ומקור החטא, שאין בה אלא שעבוד שפל ומעתה עליה לפנות את מקומה לתורת חופש כאשר מילה גדולה זו" ,חופש" מושמעת בפי כל ,מוזכרת בכל הקשר אפשרי ,בכל הזדמנות ובכל דרשה; יתרה מזאת ,כשהגויים שלא שמעו מעולם על תורת משה 0 15 1 20 25 30 35 40 45 50 55 60 65 F 70 F 2 F .1אר"ז :תרגמתי מילולית ,אבל הכוונה המדוייקת של הרב היא :ביטול התורה מצדה ההלכתי ,מצד היותה חוק וחוקה. .2אר"ז :במקור.palingenese : .3אר"ז :כוונת הרב ללא תרצח ולא תגנוב וכדו'. 75 80 85 90 מתבשרים על התגלות שקבעה עקרונות מוסר וכללים לעבודת ה' ,אך עומדת לפנות עתה את מקומה לתורה של חסד ,של חופש – הייתכן שלפגיעה כזאת בעיקרי האמונה, בדת ובחוקה לא תתלווה גם פגיעה במוסר? היכן ימצא לו ההגיון מקלט בשעת אסון גדול כזה? כאשר נותנים על כך את הדעת מבינים שלא מדובר כאן בהגיון פילוסופי כלשהו ,המצליח בכוח עצמאותו לעצב לעצמו מוסר רציונלי טהור; אף לא מדובר כאן בהגיון צרוף ,המבחין בקרבו בין העקרונות הנובעים מתוכו לבין אלו המגיעים אליו מבחוץ; אלא מדובר כאן בהגיון הקדום ביותר ,ההגיון של כל העיתים וכל הסדרים – זה המכיר ומודה בהתגלות .מה יוכל הגיון זה להציב במקומו של מוסר זה המתמוטט ונופל? אין בידו לא מוסר פילוסופי ולא מוסר טבעי להציב במקומו; לא נותר לו אלא הרגש ,ואכן את הרגש ינצלו למטרה זו .זהו לדעתי ההסבר הסביר ביותר למעמדו הבכיר של הרגש במוסרה של הנצרות; זאת הסיבה לכך ,שראשוני מייסדיה של הנצרות פנו ללא הרף אל הרגשות ,ולא אל ההגיון; זהו המעיין ממנו דלתה הנצרות את אותה חלקלקות ,אותה פתטיות ,אותה רגשנות מעודנת המאפיינים אותה כל כך; מכאן ,לבסוף ,גם החלחלה מפני ויכוחים ומחלוקות, והעמדתה של האמונה במקומם של ההגיון והמדע. אכן ,לשווא היינו פונים אל ההגיון .ההגיון היה מציב מיד מול אדוניו החדשים את תורת משה ,את אותה עבריות מוסרית, דוגמטית וחוקתית כאחד ,עבריות שהוכתבה בידי אותו האלוה עצמו שהנצרות בישרה על קיומו תוך שהיא טוענת לאובדן תוקפה .לשווא היו מוסיפים לטעון שרצון האל, שעבר שינוי בכל שאר התחומים ,נשאר איתן ויציב בכל הנוגע למוסר; לשווא היו מתאמצים ללקט ולברור במאמצים אדירים מבין החוקים ועבודות ה' ,מבין האמונות והמצוות, את אותם עקרונות מוסריים מעורבים ,המפוזרים ומשולבים במערכת הכוללת ,על מנת לבנות מהם דבר מה בלתי תלוי, מקודש ובלתי ניתן לערעור בשעת טביעתה של העבריות. ההגיון היה דוחה הבחנות שרירותיות כאלה והיה מצביע על אותו אלוה עצמו ועל אותה התגלות עצמה ,המכתיבים את הנעלה שבהוראות המוסריות :מצוות ואהבת לרעך כמוך, לצד הצנועה והפחות מובנת מבין איסוריה הדתיים :איסור 4 כלאיים .ההגיון היה מצהיר מיד ,שאם רצון האלוה השתנה בנקודה אחת ,יכול הוא להשתנות גם בכל נקודה אחרת ,וכי שום הבדל סגנון ,שום סימן מיוחד אינו מאפשר להבחין בתוך עבריות הומוגנית זו ,בין הזמני לבין הנצחי :5לא בצורה ,לא בשיטות הענישה ,לא בתגמולים ,אף לא בקריאות הציווי הגדולות ,6ולא היה שום דבר ,בכל אלו ,שהיה בו כדי להעניק למוסר מעמד ייחודי ,בלתי תלוי או מועדף; אדרבא ,העונשים הקשים ביותר והתגמולים הנדיבים ביותר יוחדו למצוות הדתיות ,7אולי דווקא מפני חולשת שורשיהן בלבו ובהגיונו של האדם . 8זוהי שפתו של ההגיון .שפה ,יש לומר ,שהיה F3 F4 95 F5 F6 7 F �" .4א תִ קֹּ ם וְ �א תִ ֹטּר אֶ ת בְּ נֵי עַ מֶּ � וְ אָהַ בְ תָּ לְ ֵרעֲ� כָּמוֹ� ֲאנִי ה'. אֶ ת חֻקֹּ תַ י תִּ ְשׁמֹ רוּ בְּ הֶ ְמתְּ � �א תַ ְרבִּ יעַ כִּ לְ אַיִם שָׂ ְד� �א תִ זְ רַ ע כִּ לְ אָיִם וּבֶ גֶד כִּ לְ אַיִם שַׁ עַ ְטנֵז �א ַי ֲעלֶה עָ לֶיך").ויקרא פרק יט/י"ח- יט(ָ: .5אר"ז :זוהי תשובה לשפינוזה במסמך התאולוגי-פוליטי. .6אר"ז :במקור.exhortations : .7אר"ז :זה התרגום של ' ,'les lois ceremoniellesמשום שביטוי זה בפי הרב בן אמוזג בא לציין את כל המצוות הקשורות לבית המקדש ,לשמירת שבת ויו"ט ,כלאים וכו'. .8חז"ל מציינים את כת המינים ,שככל הנראה לא היו אלא ראשוני הנוצרים ,ושמכל התורה לא היו מכבדים אלא את עשרת –10 2יולי–13 5 10 15 20 25 09:03:39 ראוי להקשיב לה ,ואכן נשמעה מפי המאמינים ,אולם ההגיון והשכל הישר קרעו אותה משליחיה של הנצרות עצמם, במיוחד אלו שנטלו את החלק הפעיל ביותר בביטולה של התורה .בין האחרונים שמור ללא ספק המקום הראשון לפאולוס .ומה היה העיקרון החדש עליו הצהיר פאולוס? האמונה! האמונה כערך עילאי הנכפה על בני האדם ,האמונה לא רק כמנוגדת למדע ,למחלוקות העקרות ,ולפטפוטי ההבל ,כפי שכבר הזכרנו במקום אחר ,אלא כמנוגדת אני מעז לומר -למעשים; כלומר ,לאדם המאמין ביש"ו ,האל-משיח, באלהיות גופו ושליחותו ,בתועלת מיתתו ובאמיתת תחייתו, שוב אין צורך במעשים כדי לזכות לישועה. עומד להיווצר כאן מצב עדין ,ויצער אותנו מאוד אם הקורא יחשוד בנו ,ולו לרגע ,שבכוונתנו להכפיש את המוסר הנוצרי. איש אינו חולק על מה שבכוונתנו לומר .כל כתות הנוצרים, כל מפלגותיהם ,מכל צבע וגוון ,מסכימים על נקודה זו ,שעל פי פאולוס ,מחוקקה הגדול ואיש מוסרה הגדול של הנצרות, האמונה מצדיקה ללא מעשים .אולם ניסוח העקרון באופן זה נראה כה מזעזע ,כה מנוגד לנטיותיו האצילות של לב האדם, וכה מנוגד למוסר הרגשי לו הטיפה הנצרות עצמה ,שעד מהרה נוצרו הסתייגויות שהגבילו מאוד את חלותו. בעוד שהפרוטסטנטיות ,בהיצמדה להגיון בלבד ,ללוגיקה ,לא היססה להסיק מעקרון זה את כל השלכותיו ,והכריזה שהמעשים המוסריים מיותרים ומזיקים ,וכי האמונה היא היחידה המסוגלת להביא את הישועה; הונחתה הנצרות הקתולית ,בניגוד לה ,בידי סמכות חיצונית ,חברתית ומדינית, שהיתה היא עצמה הממשל ,המינהל והמשטרה גם יחד, ונסוגה באימה מפני השלכות חתרניות אלה ,מפני מוסר 30 35 מופקר זה ,ופירשה את ה'מעשים' עליהם דיבר פאולוס במשמעותם המצומצמת ביותר ,כלומר ,מעשי המצוות, מימושה של תורת משה ,ובועידת הקונטרה-רפורמציה בטרנט הצהירה כנגד דברי הפרוטסטנטים על הצורך החיוני במעשים טובים .אלא שדווקא בצעד זה של ועידת טרנט היה משום חזרה אל המוסר העברי הקדמון ומשום סתירה לכל תורתו של 'שליח הגויים' )פאולוס( ; אף צמצום משמעותי בחשיבותה ותועלתה של ה'גאולה' ) .(Redemptionלאור גישה זו ,אין פלא שהפרוטסטנטים מאמצים כלפי הקתולים אותה לשון שפאולוס נקט כלפי הפרושים וכלפי נוצרים הנוטים ליהדות ,9ומעמידים את הקתולים ואת היהודים על 10 אותו מישור" .חכמי הקתולים" ,כותב מוסהיים " ,מזהים בין F8 F9 40התורה לבין האוונגליון ,ומתארים את האושר הנצחי כפרס עבור מעשים טובים" .האמנם היתה זו כוונתו האמיתית של 45 פאולוס? כפי שאמרנו ,ניטש מאבק גדול בין הקתולים לפרוטסטנטים על נקודה זו .מבחינתנו ,אכן היה מוסרו של פאולוס המוסר שמייחסים לו ההגיון והביקורת החופשית, כפי שהושמעו מפיהם של הפרוטסטנטים .ניסוחיו ואמרותיו של פאולוס הם חד-משמעיים בנקודה זו .כך ,כדוגמה לעקרון זה ,הוא מציין את אברהם ,כמי שצדקתו לא היתה במעשיו אלא באמונתו 11והרי מעשיו של אברהם אשר ,לדברי פאולוס, "לא הם הטו את כף מאזני האל" ,לא היו ,ככל שידוע לי, מעשים של קיום מצוות התורה שטרם צוו ,אלא ללא ספק מעשים מוסריים במשמעותם הפשוטה ביותר :חסד, צדק ,הכנסת אורחים ,אהבת אנוש ,הוראה לאחרים, השלמות ,והפצת האמונה באל אחד בין עובדי האלילים. ובכל זאת ,טוען פאולוס ,לא היתה צדקתו של אברהם תלויה במעשיו ,אלא באמונתו .וכי היה פאולוס מתבטא באופן זה לו התכוון רק לאותן מצוות התורה שיש להן היבט דתי? 12יתרה מזאת ,אסתכן ואומר שעצם הדוגמה שבחר פאולוס אינה יכולה להיות יותר משכנעת ,והמסקנות שהוא מסיק ממנה לא יכולות להיות יותר חד-משמעיות" :ומה אומר המקרא? 'והאמין בה' ,ויחשביה לו צדקה'! והרי שכר המגיע על מעשים אינו מוצג כחסד אלא כחוב!" .13אין זו אלא הצהרה שכל סיבה לשכר וכל מעשה ראוי הם חסרי תועלת. זאת ועוד" :ואילו אדם שאינו עוסק במעשים ,אך מאמין במי שמצדיק את הרשע ,עליו נאמר שאמונתו תיחשב לו צדקה" .14הנה כי כן ,אין מקום לספק כלשהו :אדם ללא מעשים ,רשע ככל שיהיה ,די לו באמונה במי שמצדיק 15את הרשע כדי להיגאל .ואם לא די בכך ,הרי פאולוס מוסיף ואומר " :16כך מהלל גם דוד את מי שנרשמה לזכותו צדקה ללא מעשים ,באומרו 'אשרי נשוי פשע ,כסוי חטאה ,אשרי אדם לא יחשוב לו האדון 17עוון'" .כלומר ,על פי המשמעות F10 50 55 F1 הדברות .המקום המיוחד שתופסות עשרת הדברות באוונגיליון, והאמתלה שהן סיפקו לתיאולוגים של האמונה החדשה ליצירת הבחנה שרירותית בין חוקיה המוסריים של תורת משה לבין חוקיה הדתיים ,די בהם כדי לבסס השערה זו .הן ההבחנה עצמה והן הבסיס עליה היא נשענת חסרי כל יסוד .אין זה נכון ,כפי שטוענים בחוצפה שלא תאמן ,שעשרת הדברות הם כללי מוסר מוסר בלבד )עיין ברז'ייר ,ערך עשרת הדברות( .איסור עשיית צלמים ,תהא הכת לה הוקדשו באשר תהא ,איסור הזכרת שם שמים לשווא ,ומעל לכל מצוות שמירת שבת ,אינם ,ככל הידוע לי ,כללי מוסר מופשטים וטבעיים .אין כל אמת איפוא בטענה, כאילו ניתנו למשה החוקים האזרחיים ,והמדיניים ,וכללי עבודת הקודש ,באופן מזדמן ולשיעורים .פרט למקרים בודדים ,לא נוצרו דיני התורה בנסיבות כאלה; חלקם הגדול של דינים אלו לא היו ישימים אלא כעבור זמן רב ,בעוד אחרים מעולם לא יצאו אל הפועל ,בהעדרן של הנסיבות להם נועדו .אין זה נכון שארון הברית הכיל רק את הלוחות; ספר החוקים שכתב משה בימיו האחרונים הונח אף הוא לצד הלוחות ,וכבר אמרנו שהלוחות עצמם כללו מצוות שלעולם לא ניתן לתארן כחוקי מוסר .אין זה נכון שרק עשרת הדברות נחרתו על גבי מזבח האבן בכניסה לארץ המובטחת ,אלא כל המצוות והחוקים נחרתו אף הם .אם ניתנו עשרת הדברות במעמד ייחודי ומרגש, ואם מסירתם לוותה בטכס מרשים ביותר ,היה זה ,כפי שהעירו חז"ל בחוכמה רבה ,משום שכל התורה כלולה בהם ,משום שהם מהווים עקרונות כלליים מהם נובעים כל העקרונות האחרים ,ומשום )אם יותר לי לאפיינם באמצעות מינוח מודרני( שהם מהווים את נאום ההכתרה של אלוהי ישראל .ואם ,מאידך, הרבו נביאי ישראל להזכיר בדבריהם את ערכי הצדק ,החסד והמוסר הטהור ,הסיבה לכך היתה שבני דורם נטו לשמר את החלק הטקסי של תורת משה ,בהיותם עדיין רחוקים מאוד מהגשמת דגם המידות הטובות שהעבריות מציעה לנו. 60 F12 65 F13 F14 F15 70 F16 .124אר"ז :הכוונה לאותם הנוצרים שבראשית הנצרות ,הבחינו במקור היהודי של הנצרות ,והלכו והתקרבו למקור היהודי. . 10מוסהיים יוהאן לורנץ .כיהן כפרופסור לתיאולוגיה בגטינגן, גרמניה במאה ה – 18-נחשב לראשון ההסטוריונים המודרניים של הכנסיה. . 11אגרת לרומאים ,ד ,א-ד. 12אר"ז :כאנטיתזה לשאר המעשים עליהם התורה מצווה, כגון מעשים מוסריים וכדומה. 13פסוק 3שם. 14פסוק 5שם. 15אר"ז :הופך אותו לצדיק. .16פסוק ,6-8שם. .17אר"ז :פאולוס מזייף כאן את הפסוק המקורי בתהילים שאינו כולל את המילה 'אדון' הרומזת לאותו האיש. –10 3יולי–13 09:03:39 שפאולוס מייחס לדברי דוד אלה ,חסד האמונה נושא בחובו את מחילת העוון ואת הזיכוי במשפט .ולעיל 18נאמר שעל האדם להתהלל לא במעשיו על פי התורה ,אלא באמונתו על פי התורה .כך ,באגרת אל הגלאטים , 19קובע פאולוס שהאדם אינו זוכה מכוח מעשי התורה )ללא כל הבחנה נוספת( ,אלא אך ורק מכוח אמונתו ביש"ו המשיח .נכון שבאגרת לרומאים )ג ,ל( מצהיר השליח שאין הוא מתכוון להרוס את התורה באמצעות האמונה ,אלא ,אדרבא, לחזקה .נכון שבאגרת לגלאטים 20הוא מטיף שלא לחטוא; ואולם ,אין הוא אומר דברים אלה ,אלא משום שהוא מחקה את לשונו של רבו ,שהיא גם לשונו ,בראותו בנצרות את תמצית רוחניותה ונצחיותה של התורה הישנה עצמה בממשותה ובמהותה .שנית ,יש כאן ביטוי לכך שפאולוס עצמו הרגיש את הסכנה הטמונה ברעיונותיו; הוא הבחין בהשלכות ההרסניות האפשריות ,בחדירתה האפשרית של אי-המוסריות לעולם בחסות הכרזת האמונה כערך היחיד המצדיק 21את האדם .ואחרון אחרון ,אני מעיז לומר שגינוי אי-המוסריות ,והנסיון להניא את תלמידיו מלהרחיק לכת בניצול החרויות הנגזרות מאמונתו ,לא היו אלא תכסיס שנקט פאולוס לצורך מטרה משנית וצדדית .כי יש לדעת :אין זה בשם המידות הטובות ,האמת או הצדק האבסולוטיים שפאולוס מסרב להכניס גם את אי-המוסריות תחת חסותה המגוננת של האמונה ,שהרי האמונה מסוגלת בהחלט למחול על כל רשעה וכל פשע ,אלא מפני שבכל זאת יהיה זה לא כל כך נאה להפוך את האמונה לשותפה לפשע ,ואת יש"ו למכשיר לדבר עבירה .זהו שפל המדרגה שהנצרות נאלצה לרדת אליה כדי למצוא משענת למוסרה ,לאחר שגנבה ממנו 22 את בסיסו הישן והטבעי :התורה . האם נרצה לגעת כמעט באופן מוחשי ,באצבע ,בקשרים הטבעיים והחיוניים המקשרים בין מעשים טובים לבין התורה ברוחם של הנוצרים ,שהיו הופכים אותם לשני דברים תלויים אהדדית ובלתי ניתנים להפרדה? פאולוס עצמו ,התובע אמונה ללא מעשים ,מתגלה כאויב הגדול של התורה הטקסית ,ובניגוד לו השליח השמרני ביותר ,יעקב ,המרבה להטיף לחשיבותם של המעשים ,הוא גם האוהד ביותר לתורה .23 אין זו הסכנה היחידה הנשקפת למוסר מצד הדוקטרינה הנוצרית .הבוז הזה לגוף ,התיעוב הזה כלפי החומר ,השנאה האובססיבית הזו לבשר החוטא -האם לא טמונה סכנה בעובדה שהנצרות הפכה אותם למטרה עיקרית להטפותיה החריפות? האמנם רק מסירות ,חסד ,הקרבה וגבורה היו תוצאותיהם הבלעדיות? כמובן ,יש להודות שהעמדת הבוז לגוף כחוק ,הולידה לעיתים מעלות נפלאות ,שזכו להערצת העולם ,בחוללן עוצמה ,עוצמה רבה כנגד הנסיונות הקשים בהם נדרשה הנצרות לעמוד בתחילת דרכה .אולם בכל המציאות כולה ישנו סדר המושתת על הכרח לוגי רב עוצמה, המפיק במוקדם או במאוחר מכל עקרון את כל המסקנות 17 18 5 19 10 15 F 50 F 55 F 60 F20 20 25 F21 30 35 65 70 F23 75 80 F2 40 45 הגנוזות בו .והרי ניתן ללא כל חשש לקבוע שמתוך הבוז לגוף ולבשר כפי שהבינה אותו הנצרות וכפי שהנהיגה אותו, עתידה היתה לצמוח בבוא הזמן החומרנות השפלה ביותר, המתירנות הפרועה ביותר ,ואי-המוסריות המפלצתית ביותר. אכן ,למראית עין ,אין דבר יותר פרדוקסאלי ובלתי סביר מהניגוד הקיצוני בין השפלת הגוף לבין החושניות .ברם, ההגיון וההיסטוריה מוכיחים שברית כזו היא לא רק אפשרית, אלא כמעט תמיד גם בלתי נמנעת .ההגיון מלמד אותנו שקיימות שתי דרכים שונות מאוד לשקוע בחומרנות ולהתמסר לכל תאוות הגוף .דרך אחת היא לסגוד לגוף סגידה מוגזמת ,להתייחס אליו כדבר היחיד הראוי לתשומת לבנו, לאהבתנו ולהערצתנו; לראות בו את האדם כולו ,להשליטו עליו שלטון ללא מיצרים ,ולשלול כל מעצור או הגבלה לתביעותיו. אך קיים גם סוג אחר של חומרנות ,והוא הסוג המעסיק אותנו כאן ,בו מגיעים לידי הפרדה בין שני חלקי ישותנו כאשר עקב עידון הרוחניות אנו מתאמצים בכל יכולתנו לנתק את רוחנו מהמעטה הגשמי שלה; כאשר מתוך להט מסירות ,הקרבה והתמדה בלתי נלאים ,עולה בידינו לבודד בתוכנו את החלק היותר אציל ונשגב שבעצמיותנו ,לקרוע את העבותות הקושרות אותו לגוף ,וליצור למענו קיום שאינו תלוי כלל בצרכי הבשר ומגבלותיו; כאשר באמצעות כריית תהום ביניהם ,עולה בידנו להשיג את אותו חופש מהולל בו מתפאר השליח ,חופש בו הרוח ,בנתצה את האזיקים הכובלים אותה לארץ ,ממריאה אל גבהים שאליהם אין הד התענוגות, הכאבים ,ודרישות החיים מגיע עוד .ללא ספק ,מדובר בהוכחה ניצחת לאצילות ישותינו ;24אולם זהו גם מעוף הרה סכנה ,משבר אלים ופירוד ממאיר ,המעניק לרוח את אותו חופש מפתה כל כך המוביל גם למתן דרור גמור לדחפים השפלים ביותר של הבהמה. מרגע זה אמנם בטלים המעשים ולגוף אין עוד השפעה על הרוח ,אולם מאידך ,גם אין עוד שליטה ובקרה של הנשמה על הגוף .התשפיל עצמה הנשמה לטפל ביצור בהמי ואומלל זה? התכנס עוד למעון זה מלא הדאגות ,מלא המהומה ומלא הרעש ,כדי ליטול לידיה את ההנהגה והשלטון? כך ,מתוך זלזול מוגזם בבשר ,מגיעים אל החומריות ,בדיוק כפי שרואים תמיד כיצד החומרנות הבזויה ביותר נוצרת מתוך הערכה והתחשבות יתרים בבשר. זהו לקחו של ההגיון .האם הנסיון משכנע פחות? האין ההיסטוריה מלמדת שכאשר המיסטיציזם אינו מרסן את עצמו ,נגרר הוא באופן בלתי נמנע לזימה המגונה ביותר, לעינוגים הבהמיים ביותר ולמתירנות חסרת מעצורים .לעתים בעקבות דחף סוער של גוף זה העזוב לגורלו ,ולעתים ,למרבה הפלא ,מפאת חושניות סדורה ,ממוסדת ,מקודשת מראש על ידי אותה רוחניות עצמה אשר מאסה תחילה בהשלטת סדר, איפוק ,מעלות טובות וחובות על אותו גוף! ... הערה אחרונה זו מאפשרת לנו לעבור בטבעיות לדיון בגורם אחר המחליש ומערער את יסודות המוסר הנוצרי ,הפותח פתח לכל שחיתויות ,ויש בכוחו ,גם אם לבסוף יחולל כמה פעולות מוסריות כתוצאה מהשלטת הנשמה על הגוף, להעניק לגוף את כל שחיתויותיה של עבדות חסרת דעת וחסרת מעצורים .מה שנאמר עתה נראה כה מדהים ממבט 85 90 95 .18פרק ,2פסוק כ"ו. .19פרק ,3ט"ז. .20פרק ב ,י"ז. .21אר"ז :כמו לעיל ,הרב משתמש כאן בלשון תורה המבדילה100 : "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע" דברים כה ,א(. .22אר"ז :כאן במושג תורה מתכוון הרב לכל מכלול החובות . 24אר"ז :במגמתה זו ,הנצרות רק צעדה בעקבות הבודהיזם המזרחי התורניות. .23אנו משערים כאן שיעקב הגדול הוא מחברה של האגרת על ושאר תורות המזרח ,ועדות ניצחת לדבר :עצם קיומה של הספרות שם יעקב; וכך סבורים רבים מן החוקרים ,אך יש גם המייחסים הפורנוגרפית המפלצתית ביותר במקדשי המזרח הרחוק ,שהטיפו לבוז לגוף. אותה ליעקב הקטן. –10 4יולי–13 5 24 10 09:03:39 ראשון ,שלולא היו בידינו הוכחות ברורות ,לא היינו מעיזים להציעו לקורא .העבריות הרבנית כללה בתורתה רעיון מאד טבעי ,מאד פשוט ,שכמעט היה מיותר ללמדו ,לולא היה נחוץ כדי להסדיר נהגים מסוימים הנוגעים לאדם אחרי פטירתו .כבר התנ"ך ,הנביאים העבריים ,בשגבם את ערך החיים ,הצהירו במקומות אין ספור שבקבר פגים תוקפם של התורה ,המידות הטובות והמצוות ,וכי 'לא המתים יהללו 25 יה' ' ,היודך עפר היגיד אמיתך'? – מדובר בביטויים שהיו שרצו לייחס להם משמעות חומרית ,אך בעבריות האורתודוכסית התפרשו בדרך אחרת לחלוטין .הפרושיות ניסחה רעיונות אלו במאמר כללי ,שלמונחיו חשיבות מיוחדת ביחס למשמעותם האמיתית של רבים מקטעי האוונגליון, 26 במיוחד אלו של פאולוס .הפרושים אומרים" :במתים חפשי : 27 כיון שמת האדם ,נעשה חופשי מן המצוות" .היאמן הדבר? הרי זהו הציר האחד סביבו סובבות ללא הרף כל מחשבותיו של פאולוס ,באין-ספור מקומות בהם הוא דן בחירותם של המתים; הרי לנו המקור ,הרי לנו שורשן של אחת הבדיות המדהימות והנועזות ביותר שמוח האדם הגה אי-פעם ,בדיה שתוצאותיה הרחיקו לכת עד לאין שיעור .פאולוס רצה שהמאמינים יזדהו עם יש"ו ,שיחשבו שהם מכילים אותו בתוכם ,שיראו עצמם נידונים ,נצלבים ,ומתים בבשרם יחד עם יש"ו .באמצעות מיתה זו שהם חולקים עמו ,הם משיגים את היקרה בחירויות ,החירות מן התורה .האם תוכל התורה לשלוט במת? היכול כוח שלטונה להגיע אל מעבר לקבר? התוכל לתבוע מן המת לקיים את מצוותיה ,מנהגיה וטקסיה? יתרה מזאת ,וכדי לגעת בנקודה אחרת העולה מדבריו של פאולוס עצמו ,מהי התפיסה הקבלית ביחס לכפרת החטא הקדמון? להתחדשות רוחנית? האם אין הקבלה מצביעה על התורה או המוות כתיקון האפשרי היחיד לחטא הקדמון? ובכן ,אומר פאולוס ,מבין שני אמצעים אלו בחרנו דווקא באחרון .מתנו .יחד עם יש"ו מתנו ,פשוטו כמשמעו .אנו F 25 26 15 20 25 30 F F מצטט את הדוגמה של האשה "הרשאית להינשא שנית לאחר מות בעלה" הוא מוסיף" :כך גם אתם ,אחי ,מתים אתם עבור התורה במותו של המשיח כדי להיות לאחר, זאת אומרת ,למי שחזר לתחייה מבין המתים; שכן 50בעוד היינו בתוך הבשר ,היו השפעות החטא שגרמה התורה מורגשות באברינו .אך עתה שוחררנו מן התורה ,בהיותנו מתים מבחינתה של זו שכבלה 31 )הלכנו כאן בעקבות תרגומו של דיודאטי, אותנו"... F30 55 35 32 יש"ו; הוא מת ונקבר ,ויחד עמו גם תלמידיו .בשרנו נידון להתייסר למען כולם ביש"ו .אין עוד איפוא כל גזירה עבור אלה הנכללים ביש"ו ,אלה שאינם צועדים על-פי הבשר אלא על-פי הרוח ...כי מה שלא נתאפשר 60לתורה )כלומר :להעניק חירות מוחלטת תוך כדי כפרת החטא הקדמון( בגלל חולשתה בתוך הבשר ,עשה האל בשולחו את בנו עצמו בצורת בשר חוטא ,ולמען החטא, והוא הרשיע את החטא בבשר ,למען יתקיים משפט התורה בתוכנו." 33 65לא נכביר כאן במובאות .קריאה שטחית בכתבי פאולוס F31 32 70 75 בתוכו והוא בתוכנו ,הוא מת למען העולם כולו, בצליבתו הוא צלב את בשר החטא שלנו ,הוא הגשים עבורנו את כל התורה כאשר נפח את נשמתו על הצלב. באופן זה נכנסנו חיים וקיימים לחיק החירות היקרה של הרוחות הטהורות ,ומעתה לא יוכל איש להטיח בנו ,המתים, האשמה של אי-קיום התורה. וכדי לסלק כל חשש שמא הפרזנו בפרשנות רעיונותיו וניסוחיו של פאולוס ,הבה נצטט מדבריו " :28בשרנו חשוב כמת ,כל עוד המשיח בתוכנו"; "מי שמת ,הרי הוא 29 חפשי מן החטא" .אך יש דברים מפורשים עוד יותר: המבוסס יותר( .יתר על כן ,חטאו של אדם הראשון ,סיבת התורה בעיני המקובלים ובעיני פאולוס ,נתכפר במותו של 80 F תבהיר טוב יותר מכל רצף של שברים מקוטעים את הרוח שפעמה במי שכתבם .הדבר החד והברור העולה מהם בבהירות הוא השימוש המופרז והמוזר הנעשה בדברי בדיה פשוטה ,והמסקנה שמבקשים להסיק ממנה בקור רוח מדהים :ביטולה של התורה. אולם ,האין אתם מבחינים כי בקבר זה בו קברתם את התורה, באפס-מעש זה שאתם דורשים מהמוות ,גווע גם המוסר ונעלם? האם אין לחשוש שמת זה ישתחרר גם מהמידות הטובות ומהחובות המוסריות ,יחד עם שחרורו מן המצוות הטקסיות? האין לחשוש שאברים אלה ,שכביכול כבר מתו ונקברו ,יסרבו לקיים אף את המקודשות שבחובות ,ושהרוח, השקועה בחירותה הטבעית ,תאמין שלא נותר לה עוד כל עול שיש להעמיס על בשר זה העוטף אותה ,בשר שכבר מת ונצלב ביש"ו? ... F 27 40 28 F "הלא ידעתם ,אחי -והרי פונה אני אל אלה שיודעים תורה מה היא )כלומר :לאלו שההשקפה הפרושית בדבר תחום חלותה של התורה אינה זרה להם( -שהתורה אינה 30 45חלה על האדם אלא כל עוד הוא חי" .ולאחר שהוא 29 F .25תהלים קט"ו ,י"ז. .26תהלים פ"ח ,ו .שבת )ל" :(.מאי דכתיב )תהלים פח( במתים חפשי -כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצות". .27שבת )קנא (:נדה )סא (:וירושלמי כלאים )פ"ט הל"ג דף לב ע"א( וירושלמי כתובות )פי"ב הל"ג דף לד ע"ד( ודברים רבה )ליברמן ,פר' ואתחנן ,ד"ה ואתחנן למה כדי( ופסיקתא דרב כהנא )מנדלבוים ,נספחים פרשה א ד"ה א"ר יוחנן קטון( ועוד ,ובשינוי קל גם בשבת )ל.(. .28קורינתים ג ,י. .29רומיים ד ,ז. .30רומיים ז ,א. .31אגרת לקורינתיים ,שם.4-6 , .32רומיים ו ,ד .י .33רומיים ח ,א-ד
© Copyright 2024