היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד

‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הרצאה מס' ‪1‬‬
‫המטרה‪:‬‬
‫לבחון את היחסים בין יהדות חז"ל לבין היהודים שראו בישו דמות משיחית‪ .‬נבדוק את היחסים ביניהם וההשפעות האחד על‬
‫השני‪.‬‬
‫יהדות כפי שהיא בזמננו מתבטאת בעיקר במוסד הרבנות‪ ,‬בשירותים הדתיים שהוא מציע וכו'‪ .‬זוהי יהדות "ייצוגית"‪ -‬יהדות‬
‫הרבנות הראשית‪ .‬כמובן שיש זרמים שונים בתוכה (חרדים‪ ,‬חרד"לים‪ ,‬דתים לאומים וכו'‪)..‬‬
‫לא כך הדברים בתקופת בית שני‪.‬‬
‫לפני הספירה‪ -‬הייתה יהדות מונוליטית‪ -‬הומוגנית‪ .‬לא הייתה רבנות ראשית שהכתיבה את הדרך ושעסקה בשירותים‬
‫הקהילתיים‪ ,‬בטקסים הדתיים‪ .‬לא הייתה הלכה "נורמטיבית" שמחייבת את כל הציבור היהודי‪ .‬החברה הייתה בנויה מכל מיני‬
‫זרמים שכל אחד מהזרמים היה משוכנע שהוא זה שמחזיק את ההלכה הבלעדית הנכונה‪ ,‬האמיתית והיחודית‪ .‬כלומר‪ ,‬כל זרם‬
‫פירש את התורה ע"י דרכים שונות‪ .‬היחסים בין הזרמים היו יחסים של שנאה בגלל השוני‪.‬‬
‫יוספוס פלאביוס‪ -‬או בשמו היהודי‪ :‬יוסף בן מתיתיהו הכהן‪ .‬יוספוס היה יהודי‪ ,‬כהן‪ .‬הוא היה מצביא שנלחם נגד הרומאים‬
‫במרד הגדול‪ ,‬במלחמה הגדולה שפרצה בשנת ‪ 66‬במהלך המלחמה מצא עצמו מוקף ע"י רומאים והחליט להסגיר את עצמו‬
‫לרומאים‪ .‬במהלך הזמן יוספוס הפך להיות יועץ לענייני יהודים לטובתם של הרומאים‪ .‬הוא כתב ‪ 4‬ספרים ביוונית‪ -‬על קדמוניות‬
‫היהודים ועל המלחמה נגד הרומאים‪ ,‬על היחסים בין הזרמים היהודים באותה תקופה‪ . .‬ייתכן שנערכו שינויים בכתביו במהלך‬
‫העריכה ולכן הכתבים אינם אובייקטיבים אך מספקים אותנו כדי לבחון את התקופה‪ .‬המטרה שלו היא לתאר את העבר‪.‬‬
‫מה יוספוס כותב בכתביו? במאה הראשונה לפני הספירה יש לנו ארבעה זרמים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫הפרושים‪ -‬פרושים מלשון "לפרוש" מן הזרם‪ ,‬מן הציבור‪ ,‬מהדבר המוכר‪ .‬במאה השניה לפני הספירה יש זרם יהודים‬
‫אדוקים שבאים מן השכבות הכלכליות הנמוכות של החברה‪ .‬יהודים אלו פרשו מבית המקדש וירושלים ולא הסכימו‬
‫עם ההתנהלות הפנימיות של הכהונה בבית המקדש‪ .‬אותם פרושים טענו שאלו העוסקים בכהונה בביהמ"ק הם‬
‫מושחתים שקנו את כהונתם בכסף‪ .‬אותם אנשים התחילו לפתח אמונות חדשות כמו האמונה בתחיית המתים‪ ,‬כמו‬
‫פרשנות יחודית של התורה (מקורית) כלומר‪ ,‬האנשים הללו התחילו לפרש את התורה בצורה לא רשמית‪ .‬הם טענו‬
‫שהתורה סתומה כפי שנתגלתה‪ ,‬חייבים את התערבות האדם כדי לפרש את דברי האל‪ .‬ללא פרשנות אנושית‬
‫הסובייקטיבית התורה איננה מובנת‪ .‬לדוג'‪ -‬שכתוב בתורה "זכור את יום השבת לקדשו" איך אפשר לזכור יום שלא‬
‫היינו בו‪ -‬לשם כך צריך קידוש‪ ,‬תפילות כדי שיעזרו לשמר את זכירת השבת‪( .‬משהו שלא כתוב בתורה עצמה)‪.‬‬
‫הפרושים הם אבות אבותיהם של היהדות שמלווה אותנו עד היום‪.‬‬
‫צדוקים‪ -‬צדוקים מלשון השם "צדוק" משמו של כהן שפעל בתק' דוד המלך‪ .‬זרם הצדוקים טען שאין לפרש את‬
‫התורה‪ ,‬התורה היא התגלות מן השמים ואין מה להוסיף ולפרש עליה‪ ,‬היא אלוקית‪ .‬אי אפשר להוסיף על דברי האל‪.‬‬
‫הם טענו שהצדוקים מחללים את הקודש‪.‬‬
‫האסיים‪" -‬אסיים" מלשון אסיא= רפואה‪ .‬פילון קורא להם טרפיטיים‪ .‬אלו שכתבו את המגילות הגנוזות‪ .‬יהודים שבכלל‬
‫לא קיבלו על עצמם את הכנהונה בירושלים‪ ,‬וככל הנראה עזבו את ירושלים והלכו להתגורר סביב ים המלח באתר‬
‫קומראן‪ .‬החל משנת ‪ 1947‬נמצאו מגילות שנכתבו ככל הנראה ע"י האסיים ובמגילות האלו מגלים זרם לגמרי שונה‬
‫מהיהדות העתיקה‪ .‬הם לא רצו להנשא‪ ,‬להוליד ילדים והחשיבו את האשה לדבר טמא‪ .‬הם הקפידו מאד בענייני‬
‫טומאה וטהרה‪ ,‬הם לא התרבו‪ .‬הם היו קבוצה מאד סגורה‪ ,‬לא כל אחד יכל להתקבל לזרם האיסיים‪ .‬מי שרצה‬
‫להתקבל היה חייב לעבור מבחנים שארכו בין שנה לשלוש שנים‪ .‬האיסיים לא הסכימו לקבל על שולחנם יהודים‬
‫אחרים שנחשבו בעיניהם לטמאים כי האמינו שהם מטמאים להם את האוכל‪ .‬זרם האסיים מתואר ככת‪( .‬ויתור על חיי‬
‫הפרט לטובת הכלל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם האמינו כי הם מחיזיקים באמת בלעדית שתזכה אותם לעתיד לבוא לגואל שיגאל‬
‫אותם כיוון שהם "הנבחרים")‬
‫הקנאים‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫רוב היהודים בעת העתיקה לא השתייכו לאף זרם‪ .‬כשהפרושים פירשו את כל הפירוש של התורה והתלמוד‪ -‬קשה לדעת מה‬
‫ההיקף של היהודים שקיבלו את דבריהם‪.‬‬
‫כשאנחנו מדברים על הזרם הראשוני של יהודים שמאמינים בישו כדמות משיחית (לא כאל) אנחנו מבחינה היסטורית ומחקרים‬
‫חייבים לזווג ולשייך את הזרם של היהודים האלו לתוך היהדות המגוונת של ימי בית שני‪ .‬כלומר‪ ,‬הזרם הפרו‪-‬נוצרי הוא זרם‬
‫יהודי לכל דבר‪.‬‬
‫מי היה ישו? יהודי שבא מן הגליל‪ .‬הוא לא נולד בי‪-‬ם‪ ,‬לא גדל בתוך סביבה של כהנים‪ ,‬לא חי את חיי ביהמ"ק מאז ילדותו‪.‬‬
‫ההשפעה של הפרושים והצדוקים הגיעה א ליו עם מרחק מסויים‪ .‬אנחנו לא יודעים אם הוא היה מלומד‪ ,‬הוא כנראה התחנך‬
‫כמו כל שאר היההודים באותה תקופה ע"י דברים בסיסים‪ .‬ישו מושפע מאד מהטבע‪ ,‬החקלאות‪ ,‬זה העולם שלו משם הוא‬
‫מביא את הדימויים שלו‪ .‬הוא הגיע לי‪-‬ם כמה פעמים ולא יותר כך שאינו בקיא בענייני הכהונה וביהמ"ק‪ .‬הוא היה איש כרזמטי‬
‫עם קומץ תלמידים‪.‬‬
‫נוהגים לחשוב שישו נולד בשנת ‪ .0‬למרות שלפי הממצאים הוא נולד ב ‪.-6 ,-5‬‬
‫מה הייתה תורתו של ישו? הוא דיבר בארמית מדוברת ולא בעברית‪ .‬ישו שם את הדגש על עניינים חברתיים‪ ,‬היחסים בין‬
‫האחד לשני‪ -‬יחסי הזולת‪ .‬הכנות‪ ,‬הלבביות‪ .‬דגש נוסף הוא‪ -‬תפיסה משיחית‪ :‬עידן הגאולה שעומד לקרות‪ .‬בעיני ישו העולם‬
‫הולך ומשתנה‪ ,‬העולם לקראת עידן הגאולה‪ .‬הוא לאו דווקא ראה עצמו כדמות משיחית‪ ,‬הוא ראה את עצמו כמבשר של עידן‬
‫הגאולה‪ .‬ישו מושפע מהספרות הנביאית‪.‬‬
‫משיח= קונוטציה של מלך‪ .‬משיח מלשון משיחה‪ -‬להמליך מלך‪ .‬זהו מעשה פוליטי‪ .‬כאשר ישו מבשר על עידן הגאולה הוא‬
‫מוסר מסר פוליטי (נגד רומא למשל) או למסור מסר דתי?‬
‫ישו טוען שהוא נביא חדש‪ .‬הפרושים טענו שנפסקה הנבואה והחכם הוא המחליף של הנביא‪ ,‬הוא מפרש את ההלכות והוא‬
‫נמצא במקום הנביא‪.‬‬
‫הספרות הנוצרית‪:‬‬
‫הספר הקדוש של הנוצרים הוא הברית החדשה‪ .‬החל מהמאה השניה הנוצרים טענו שיש ברית ישנה‪ -‬התנ"ך‪ ,‬והברית‬
‫החדשה היא הברית שאלוקים כרת איתם (הנוצרים) לאחר שמאס ביהודים‪.‬‬
‫בברית החדשה ישנם ארבעה ספרים ראשוניים‪ -‬שמספרים את הביוגרפיה של ישו‪ .‬ספרים אלו נקראים "הבשורות"‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)4‬‬
‫בשורה ע"פ מתי (‪)85-95‬‬
‫בשורה ע"פ מרקוס (‪)65-75‬‬
‫בשורה ע"פ לוקאס (‪)85-95‬‬
‫בשורה ע"פ יוחנן (‪)100‬‬
‫בשורות סינופטיים (מקבילים)‬
‫בספרים אלו ישו מוגדר כנביא‪ /‬משיח‪.‬‬
‫החלק השני של הברית החדשה הוא הקדום ביותר (‪ )45-65‬הוא נקרא "אגרות" ונכתב ע"י פאולוס שהיה פרושי‪ .‬פאולוס שנא‬
‫את אותם אנשים שהאמינו בישו אך בדרכו לדמשק הוא חווה התגלות של ישו מאז הפך להיות תומך נלהב של ישו‪ .‬ישו מוגדר‬
‫כאל‪ ,‬כדמות על טבעית‪ .‬פולוס הגיע מהתפוצות‪ ,‬למד ביוונית את הפילוסופיה היוונית‪ .‬פאולוס גדל על רגליה של הפילוסופיה‬
‫היהודית והושפע מן הפילוסופיה היוונית הרבה יותר מאשר הבשורות‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הרצאה מס' ‪2‬‬
‫‪65-69‬‬
‫‪43-44‬‬
‫‪29-30‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-6-5‬‬
‫יעקב‬
‫פטרוס‬
‫צליבתו‬
‫של ישו‬
‫לידתו‬
‫של ישו‬
‫לידתו‬
‫של ישו‬
‫הקהילה של היהודים הנוצרים (מאמינים בישו) הונהגה ע"י פטרוס ‪ ,‬בשמו העברי‪ -‬שמעון או בשמו הארמי‪ -‬כיפא‪ .‬הוא המנהיג‬
‫עד ‪ 43-44‬לספירה‪ .‬הקבוצה מונה עשרות תלמידים שמאמינים שהמשיח הופיע לעולם‪ -‬בדמותו של ישו הנוצרי‪.‬‬
‫לאחר תקופתו של פטרוס‪ ,‬האיש הגדול והחשוב של התקופה הוא אחיו של ישו‪ ,‬יעקב‪ .‬הוא מנהיג את הקהילה‪ .‬יעקב מסיים‬
‫את חייו ע"י כך שהוא מוצא להורג ע"י הכהן הצדוקי‪.‬‬
‫יעקב היה היריב הגדול של פאולוס או בשמו העברי שאול הטרסי מטורקיה‪ .‬פאולוס לא מנהיג אף קהילה‪ ,‬אין לו שום סמכות‪,‬‬
‫הוא לא מו כר כאדם שמנהיג קהילה של מאמיני ישו‪ ,‬אך פאולוס משחק תפקיד היסטורי חשוב‪ .‬פאולוס הוא האדיאלוג הגדול‬
‫של הנצרות הקדומה‪ .‬פאולוס היה יהודי פרושי שבתחילת דרכו מגנה את הקהילה של מאמיני ישו ואף שונא אותם‪( .‬כך הוא‬
‫כותב על עצמו)‪ .‬חייו השתנו כי בדרך לדמשק זכה בהתגלות של ישו שאומר לו "מדוע אתה שונא אותי?אני המשיח!" פאולוס‬
‫מתעוור לשלושה ימים וכאשר שהוא חוזר לראות (פיזיתי ורוחנית) הוא הופך להיות תומך אדוק של קהילת מאמיני ישו‪.‬‬
‫לפי ההשקפה המסורתית נוהגים לחשוב שדת מתחילה עם התגלות מסויימת (מקשה אחת) ולאחר מכן יש השקפות שונות‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬מתחילים באורתודוקסיה (תפיסה אחת) והופך להטרודוקסיה (תפיסות ואמונות שונות)‪ .‬אך תפיסה זו לא נכונה‪ .‬אם‬
‫אנחנו קוראים את התלמוד אנחנו מקבלים תמונה של חברה יהודית אדוקה‪ ,‬אם אנחנו קוראים את הברית החדשה אנחנו‬
‫מקבלים תמונה של חברה נוצרית אדוקה‪ ,‬אך זה לא נכון מבחינה היסטורית‪ .‬בתקופתו של ישו ולאחר צליבתו יש לנו בקהילה‬
‫הנוצרית הראשונית זרמים שונים‪ ,‬באותה המידה שיש בתק' בית שני ביהדות זרמים שונים וכמובן ש"המנצח" (הזרם החזק‪,‬‬
‫הגדול) מכתיב את ההיסטוריה‪.‬‬
‫כאשר פאולוס אומר את דבריו רוב האנשים לא מסכימים איתו‪ .‬יש לנו יחסים מאד מתוחים בין יעקב לפאולוס‪ .‬למשל‪ -‬לפאולוס‬
‫יש תפיסה של ביטול המצוות ליראי שמים ‪ .‬הוא מאמין כי המשיח הגיע‪ ,‬הגאולה יצאה לדרך ולכן התורה כבר לא רלוונטית‪ ,‬אין‬
‫צורך במצוות‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא לא מחייב את מי שמצטרף לקהילה של מאמיני ישו ל"התגייר" באופן פורמלי‪ .‬יעקב מתנגד לו ואומר‬
‫שחייבים את המצוות‪.‬‬
‫בסוף המאה הראשונה‪ ,‬בתחילת המאה השניה כשנכתבה הבשורה ע"פ יוחנן אנחנו רואים לפי המקורות הצטרפות של נכרים‬
‫פאגנים לקהילה הנוצרית וכאן התמונה משתנה כיוון שהרוב של המאמינים הוא לא רוב של יהודים‪ ,‬אלא רוב של פאגנים‪.‬‬
‫כלומר במשך ‪ 70-80‬שנה הקהילה הנוצרית‪ -‬יהודית היא קהילה יהודית לכל דבר מכל הבחינות‪.‬‬
‫בסוף המאה הראשונה יש תמורה מאד חשובה בקרב הנצרות וגם בקרב היהודים‪ .‬לאחר החורבן‪ ,‬בסוף המאה הראשונה‪,‬‬
‫החכמים הופכים להיות באופן הד רגתי המנהיגים של הדת היהודית ולאט לאט מרחיקים‪ ,‬מגנים ומוקיעים את אלוה שלא‬
‫חושבים כמותם‪ ,‬אלו שנקראים סוטים‪ ,‬כופרים‪ .‬כלומר‪ ,‬לאחר החורבן יש לנו תופעה של התכנסות‪ ,‬הסתגרות בתוך היהדות‬
‫עצמה ומי שלא נחשב כאורתודוקס (כמו שהחכמים רוצים שנאמין) הרי הוא מוגדר ככופר ורוצים להרחיק אותו מהקהילה‪.‬‬
‫נראה שבסוף המאה הראשונה יש לנו תמיכה של אורתודוקסיה יהודית ואורתודוקסיה נוצרית‪ .‬כלומר‪ ,‬גם היהדות והנצרות‬
‫מתגבשות והופכות לאורתודוקסיות‪ .‬זוהי תפנית בכיוונים של שני הדרכים‪ -‬ההתפרדות הראשונית לשתי דתות שונות‪.‬‬
‫לפי הדעה הרווחת בקרב החוקרים‪ :‬ישו לא המציא את הנצרות‪ -‬הוא נולד כיהודי ומת כיהודי‪ .‬הוא לא התכוון ליצור את‬
‫הנצרות‪ .‬כל השדה הסמנטי של ישו מושפע מהיהדות‪ ,‬מהתנ"ך‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫פאולוס מושפע מהעולם הפילוסופי של התפוצות‪ ,‬מן היוונית‪ .‬הוא לא המציא את הנצרות מבחינה היסטורית‪ ,‬הוא לא היה‬
‫הדמות המרכזי בתקופתו‪ .‬כשפאולוס מת תלמידיו היו מועטים וללא שום השפעה משמעותית‪ .‬רק תלמידי תלמידיו לאחר‬
‫הרבה שנים בנו את הנצרות‪ .‬נכון לומר שפאולוס ייסד את העקרונות של הנצרות‪.‬‬
‫הבשורה לפי מתי‪ :‬ג‪ ,‬יג‪-‬יז‪:‬‬
‫ישו מגיע להטבל ופוגש את בן דודו‪ -‬יוחנן המטביל‪ .‬יוחנן המטביל נחשב לזרם של האיסיים שמקפידים מאד בענייני טומאה‬
‫וטהרה‪ .‬יוחנן המטביל חי חיי נזירות והוא בעצמו משתמש באותם הטקסים של האיסיים‪ .‬הוא מטביל הרבה אנשים כדי‬
‫להחזירם בתשובה‪ .‬אותו מתי כותב שיוחנן מתפלא על כך שישו מגיע להטבל אצלן‪ ,‬שהרי ישו גדול מיוחנן‪ .‬המשפט הזה לא‬
‫אמין מבחינה היס טורית‪ .‬המחקר טוען שיוחנן המטביל בתקופתו היה דמות חשובה עם תלמידים רבים‪ .‬כלומר‪ ,‬יוחנן המטביל‬
‫כן במעמד יותר נעלה מישו עצמו (בתחילת דרכו שלי ישו) ‪ .‬מדוע עם כך מתארים לנו שיוחנן מתפלא שישו בא להטבל אצלו?‬
‫הרי אם יוחנן גדול מישו זה הגיוני למדי? מבחינת מתי יש מטרה להגביה את ישו ולהנמיך את יוחנן המטביל‪.‬‬
‫ישו נכנס למים ועושה את התפילה שלו ומקבל נבואה‪ .‬מדוע חשוב למתי להדגיש את עניין הנבואה? כי באותה תק' בית שני‬
‫פסקה הנבואה‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי החכמים אין יותר נבואה באותה תקופה‪ ,‬בא מתי ואומר ההפך המוחלט‪ -‬עם ישו הנבואה חזרה‬
‫לעולם ‪ .‬ישו הוא נביא‪ .‬יש כאן שימוש בדימויים תנכים שהם דימויים ספרותיים‪ .‬יש כאן תק' חדשה‪ ,‬נביא חדש בא לעולם‪-‬‬
‫תחילת תקופתו של ישו‪.‬‬
‫הבשורה לפי מתי‪ :‬ה‪ ,‬יז‪-‬יח‬
‫מתי שם בפיו של ישו הכרזה ברורה‪ :‬לא באתי כדי לבטל את התורה או לשנות משהו‪ .‬באתי כדי למלא אותה‪ .‬כשמתי (בצורת‬
‫ישו) אומר "לא באתי להפר"‪ -‬הוא בעצם משקף יותר את העמדה של עצמו מאשר את העמדה של ישו‪ .‬לפי מסורת נוצרית‬
‫ארוכה‪ ,‬אבות הכנסיה (בישוף ‪,‬הוגים ותיאולוגים) החל מהמאה השניה אומרים שמתי היה בעצמו יהודי‪-‬נוצרי אשר ישב‬
‫בסוריה‪ ,‬כתב את הבשורה שלו לציבור היהודי‪ -‬הנוצרי ולהם הפנה את דבריו‪ .‬הוא כתב את הבשורה לפי מתי בלשונם של‬
‫העברים‪ -‬ארמית‪/‬עברית‪ .‬ישו בוודאי חשב על עצמו שהוא לא בא לבטל כלום מן התורה‪ ,‬אך העמדה הזו משקפת את עמדתו‬
‫של מתי‪ -‬כאילו הוא אומר זאת בעצמו‪ .‬התפיסה סותרת את תפיסתו של פאולוב (שאומר לבטל את המצוות)‪.‬‬
‫מה היה מצב ההלכה בתק' של ישו? לא הייתה הלכה מגובשת אלא הייתה רק את התורה שבכתב ואולי מנהגים שהיו נהוגים‬
‫בגליל במקום מושבו של ישו‪.‬‬
‫"כי אם למלאת" מה הכוונה?‬
‫‪ .1‬למלא= לבצע‪ ,‬לקיים את המצוות‪ .‬זה פירוש דיי מקובל‪.‬‬
‫‪ .2‬למלא= להעניק לתורה מימד חדש כדי להשלים את התורה‪ ,‬להכניס בתורה מימד שלא היה ידוע‪ .‬להעלות את‬
‫התורה‪.‬‬
‫ישו נתפס ע"י מתי כנביא‪ ,‬מישהו שבא להגשים את התורה ולתת לה מימד חדש‪.‬‬
‫לפי המקורות התנכיים‪ -‬תפקידו של נביא הוא להוכיח את העם‪ .‬התוכחה היא דבר חשוב בתפקיד הנביא ואנחנו רואים זאת גם‬
‫בברית החדשה‪.‬‬
‫לסיכום‪-‬‬
‫יש לנו את ישו כדמות נבואית‪ ,‬דמות של נאמנות כל שהיא למסורת ישראל כפי שהייתה בתקופתו‪ .‬יש חשיבות‪ ,‬אינטרס למתי‬
‫לצייר דמות של מתי כפי שהוא מציג אותו= נביא‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪3‬‬
‫הבשורה לפי מתי‪ :‬ט‪ ,‬לה'‪-‬לח‪:‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫בתחילת הבשורה מסופר לנו שישו "מורה" בכל מיני מקומות‪ ,‬אחד מהם הוא בתי הכנסת‪.‬‬
‫סביר להניח שהמקום הכי אידיאלי להטיף בו הוא בית כנסת‪( .‬עדיין לא היו כנסיות)‪ .‬בית כנסת בתקופתו של ישו זה לא‬
‫בהכרח מקום שבו באים להתפלל‪ -‬אלא מקום בו באים להתכנס (לנים‪ ,‬לומדים‪ ,‬מתארחים)‪ ,‬ובאים לשמוע את התורה ולא‬
‫ממש להתפלל‪.‬‬
‫מתי מוצא לנכון (בסוף המאה הראשונה) לכתוב שישו בא כדי להורות‪ -‬ללמד בבתי הכנסת‪ ,‬כלומר‪ ,‬בתפיסתו של מתי ישו הוא‬
‫עדיין יהודי שבא להטיף בבית הכנסת‪.‬‬
‫הטקסט משקף את התקופה שבה חי ופעל מתי (סוף המאה הראשונה) ולא רק את ההיסטוריה של ישו‪.‬‬
‫ישו מגיע לבשר את בשורת המלכות‪ .‬מה זו בשורת המלכות?‬
‫א‪ .‬מלכות האל‪ -‬הטיף לאנשים‪-‬אמר להם לחזור בתשובה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לביטוי זה יש קונוטציה פוליטית יותר מאשר קונוטציה דתית‪ -‬ישו מבית דוד (מיוחס לדוד המלך) וע"פ היהדות המשיח צריך‬
‫לבוא מבית דוד‪ .‬הייחוס לבית דוד הוא לאו דווקא דתי‪ ,‬הוא יכול להיות גם ייחוס פוליטי‪ -‬בית המלוכה‪ .‬כשיש מלוכה יש גם‬
‫מדיניות כלשהי‪ .‬אם הוא בא לומר שמלכות בית דוד תחזור להיות מחדש הוא בעצם מורד במלכות הקיימת‪ -‬ברומאים‪ .‬אי‬
‫אפשר להחזיר את בית דוד כאשר יש כבר מלכות אחת (ה רומאים) ואי אפשר שיהיו שתי מלכויות‪ ,‬לכן זו בעצם קריאה למרד‬
‫במלכות הרומאים‪.‬‬
‫"נכרמו רחמיו"‪ -‬משהו אנושי‪ ,‬ישו מתואר כבן אנוש‪.‬‬
‫"כצאן אשר אין להם רועה"‪ -‬רועה צאן זהו מוטיב מקראי שחוזר על עצמו‪ .‬כשמתי רוצה לתאר מישהו הוא משתמש במוטיב‬
‫מקראי‪ ,‬מתי שואב את השוואתו ותורתו מהמקרא‪ .‬ישו לא ראה עצמו כמשיח‪ ,‬אלא מנהיג‪ .‬השאלה היא איזה סוג של מנהיג?‬
‫פוליטי‪ ,‬דתי‪ ,‬חברתי?‬
‫ישו ראה עצמו כמנהיג יותר חברתי‪ ,‬לא בהכרח מנהיג רוחני‪/‬משיחי‪.‬‬
‫"אולם הקציר רב והפועלים מעטים"‬
‫שדה סמנטי=מונחים שמשמעותם דומה‪.‬‬
‫מה השדה הסמנטי של מתי? חקלאות‪ ,‬שדות‪.‬‬
‫זוהי התרבות של מתי‪ ,‬זהו עולמו‪ ,‬עולם שבא מן הטבע‪ .‬תפיסה פשוטה‪.‬‬
‫הקציר‪ -‬עידן הגאולה‪ .‬אין זמן‪ ,‬הגאולה כבר מגיעה )צריך לקצור כבר את השדה)‪.‬‬
‫אדון הקציר‪ -‬הגואל‪.‬‬
‫"שנים עשר תלמידיו"‪ -‬שוב‪ ,‬מוטיב מקראי‪.‬‬
‫מתי רוצה למשוך יהודים להאמין בדמות המשיחית‪ -‬ישו‪ ,‬ולכן מרבה להשתמש שוב ושוב במוטיבים מקראיים‪.‬‬
‫"לרפא כל מחלה וכל מדוה"‪ -‬המגיה הוא דבר שרווח בתקופה הקדומה‪ .‬מתי רוצה "להעניק" לישו יכולות על טבעיות כדי‬
‫לסחוף את העם‪.‬‬
‫איך קבוצה של מעריצים‪/‬מאמינים מצליחים להתמודד עם מציאות שהמשיח‪/‬המנהיג שלה מת‪ /‬נרצח?‬
‫דיסונאנס קוגנטיבי‪ -‬סתירה פנימית‪.‬‬
‫התיאוריה הזו אומרת‪ -‬האדם המאמין לא יכול להתמודד עם המציאות‪ ,‬הוא האמין ש ‪ X‬הוא המשיח ובסוף הוא מת‪.‬‬
‫איך מוצאים כוחות נפש פנימיים כדי להתמודד עם המציאות?‬
‫מכיוון שברוב הפעמים לאדם אין כוחות כאלה‪,‬הוא מבחינה קוגנטיבית ממציא מציאות חדשה כדי למצוא תשובה אלטרנטיבית‬
‫למציאות כפי שהיא‪.‬‬
‫ובאמת לאחר צליבתו של ישו מאמיניו "המציאו" מציאות חדשה בהם ישו הוא הבן של האל והוא המשיח אשר ממשיך‬
‫להתקיים‪ .‬הם גם הלכו לבדוק בקברו וראו שאין בו עצמות ולכן האמינו בצדקתם‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ -‬חסידות חב"ד‪:‬‬
‫הרבי מלובאביץ' היה נערץ‪ ,‬החסידים ראו בו דמות מאד משיחית ע"י אמצעים תקשורתיים‪.‬‬
‫הוא הלך לעולמו‪ .‬היינו חושבים שהחסידות הולכת להתמוטט‪ .‬ומה קרה?‬
‫היו חסידים שהחלו לרקוד לאחר ששמעו על מותו של הרבי‪ .‬הם טענו ש"הירידה" הזו שהרבי נפטר‪ ,‬זהו משהו אשלייתי‪ .‬אם‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫מבשרים שהוא מת‪ ,‬זה סימן שהגאולה בפתח ולכן הם שמחים ורוקדים‪ .‬הם במציאות לא יכלו להמאמין במות "המשיח"‬
‫שלהם ולכן "המציאו" להם מציאות חדשה בו לרבי יש חיי נצח‪( .‬הם טוענים שהוא רק הסתלק‪ ,‬לא רואים אותו אבל הוא‬
‫נמצא)‪.‬‬
‫כמו כן אנחנו רואים שמתקופה של כמה תלמידים בודדים שראו את ישו נצלב‪ ,‬במקום שהקבוצה תתפרק ותעלם היא דווקא‬
‫התחזקה יותר‪.‬‬
‫הבשורה לפי מתי‪ :‬י‪ ,‬ה'‪-‬י'‪:‬‬
‫"אל תלכו‪ -"..‬ישו מצווה את התלמידים שלו לא ללכת לערי גויים ושומרונים‪.‬‬
‫למי מפנה את דבריו מתי?‬
‫אנחנו יודעים שמתי לא הכיר את ישו ישירות‪,‬ושהבשורה שלו מופנית ליהודים נוצרים (יהודים שהגיעו לבית הכנסת‪ ,‬שמעו את‬
‫המצוות שהם הכירו‪ ,‬החשיבו את עצמם ליהודים אבל האמינו בישו כדמות משיחית‪ .‬הם לדעתם היו יהודים לכל דבר) מתי‬
‫פונה ל"צאן אובדות מבית ישראל"‪ -‬אלו היהודים שעדיין לא קיבלו על עצמם את התגלותו של ישו‪ ,‬שהם עדיין לא מבינים‬
‫שהמשיח הופיע בעולם‪.‬‬
‫לכן הוא שם בפיו של ישו את הדברים הבאים‪ -‬לא ללכת לגויים‪ ,‬לא ללכת לשומרונים אלא להשאר כמות שהם (יהודים)‬
‫שמקבלים על עצמם את ישו כדמות משיחית‪.‬‬
‫אצל אבות הכנסייה מהמאה השניה ישו מתואר כאל ולא כמשיח‪.‬‬
‫בבשורה לפי יוחנן הוא כותב‪" -‬בראשית היה הדבר והדבר היה אלוקים"‪ -‬יוחנן מתייחס לישו כאל‪.‬‬
‫נק' התפנית בנצרות היא הבשורה ע"פ יוחנן‪ .‬יוחנן כבר לא מפנה את דברים ליהודים‪ ,‬הוא מפנה את דבריו לגויים‪ .‬הוא מכניס‬
‫לבשורתו מונחים פילוסופים‪ ,‬יוונים‪ ,‬הוא פונה לציבור נוכרים‪ .‬כשהוא פונה לציבור הזה הוא עושה זאת כיוון שבדיוק בתקופה‬
‫הזו (סוף המאה הראשונה) הוא כבר לא ציבור יהודי ברובו אלא הוא ציבור נוכרי ברובו‪ ,‬ואז רואים באופן הדרגתי שיש‬
‫הצטרפות של גויים לתוך הקהילות היהודיות ושם בעצם הנצרות מתחילה להתפתח‪.‬‬
‫איך הנצרות התפתחה?‬
‫יש בעת העתיקה‪ ,‬ציבור דיי משמעותי שהם גויים אך נקראים ביהדות "יראי שמיים"‪ ,‬הם בפריפריה‪ :‬מגיעים לבית כנסת‪,‬‬
‫קיבלו על עצמם את האמונה המונותאיסטית (אל אחד)‪ ,‬קיבלו על עצמם מנהגים יהודים אך הם נשארו גויים‪ -‬לא קיימו שבת‪,‬‬
‫ברית מילה (כיוון שהרומאים האמינו שזה מטמא את הגוף)‪ .‬האנשים האלו היו האנשים בסוף המאה הראשנה שקיבלו את‬
‫המסר של תלמידי תלמידיו של פאולוס‪ -‬אין יותר עם ישראל כעם נבחר‪ ,‬כל האנושות כולה היא כעם נבחר וזוכה להבטחות‬
‫שהובטחו לעם ישראל ללא קיום מנהגים יהודיים‪ ,‬תוך אמונה בישו כמשיח‪ .‬הרעיון הזה הצליח כי המבנה של אותן הקהילות‬
‫היה בנוי לכך‪ .‬אפשר לומר שהגישו להם על מגש של כסף יהדות‪-‬לייט‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪4‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי‪ :‬פרק י'‪ ,‬ה'‪-‬י'‪:‬‬
‫לבשורת המלכות יש קונוטציה פוליטית ולא דתית‪.‬‬
‫אם ישו נתפס כמי שבא להתנגש עם הצדוקים= הוא בהכרח מתנגש עם הרומאים (אם נבין שמדובר על רעיון פוליטי‪ -‬חזרת‬
‫מלכות דוד לארץ ישראל)‬
‫אנחנו נוהגים לחשוב שישו סטה מבחינה דתית‪ -‬הקים דת חדשה‪ ,‬היה כופר‪ ,‬מחלל‪ .‬אך מבחינה היסטורית זה לא נכון‪ .‬העניין‬
‫הפוליטי בין ישו לבין הכח הרומאי לבין הצדוקים ששלטו בבית המקדש הוא עקרי בכדי להבין איך ישו נתפס אז בעיני הציבור‪.‬‬
‫לא בהכרח גואל דתי‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי‪ :‬פרק י"ב‪ ,‬מ"ו‪-‬נ'‪:‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫מצביעים לישו על אחיו ואמו ואומרים לו‪ -‬הנה אמך ואחיך‪ .‬ישו שואל "מי אימי ומי אחי"‪ -‬זוהי שאלה רטורית‪" .‬הנה אמי ואחי"‪-‬‬
‫ישו מצביע על תלמידיו ואומר שמי שעושה את רצון האלוקים הם המשפחה האמיתית שלו‪.‬‬
‫ישו פונה אל תלמידיו ואומר להם‪ -‬אל תקחו כלום איתכם (נכסים‪ -‬בגדים‪ ,‬כסף) ותלכו להפיץ את הבשורה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ישו מתנגד לבעלי הון‪ .‬ישו רוצה ליצור מצב שהתלמידים יצרו תלות במנהיג‪-‬ישו‪.‬‬
‫המשפחה המקורית של ישו לא מוזכרת הרבה בברית החדשה‪ ,‬ישנה ביקורת של המשפחה על דרכו של ישו‪ .‬ישנם מקורות‬
‫המראים שהמשפחה של ישו לא תמכה בו‪.‬‬
‫ישו מחשיב את תלמידיו כמשפחה‪ -‬הוא רוצה להעצים אותם‪ ,‬לתת להם הרגשה שהם לא עזבו הכל לחינם‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי‪ :‬פרק ט"ו‪ ,‬כ"א‪-‬כ"ח‪:‬‬
‫אשה נכריה ניגשת לישו ומבקשת שירפא את בתה (שיש בה רוח רעה)‪ .‬ישו לא מתייחס אליה‪ .‬התלמידים מבקשים מישו‬
‫שיטפל בה כי היא מפריעה להם‪ .‬ישו פונה לאשה וממשיל אותה לכלב‪" -‬לא נכון לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לפני‬
‫הכלבים"‪ -‬לא ראוי להשתמש באמונת היהודים לטובת הנכרים‪-‬גויים‪ .‬כלומר‪ -‬אין לי מה לדבר‪ ,‬להתייחס אליך בכלל‪ .‬האשה‬
‫עונה לו‪" :‬גם הכלבים יאכלון מן הפתותים"‪ -‬גם הכלבים צריכים "לאכול" מן הפירורים של של אדוניהם‪ .‬ישו אומר לאשה‬
‫שאמונתה גדולה מאד והוא מרפא את בתה‪ ,‬וזה בגלל העובדה שהאשה בעצם מכירה בעובדה שהיא נחותה בעודה נוכריה‪.‬‬
‫מתי מפנה את דבריו לציבור היהודי‪-‬נוצרי‪ .‬יש לנו מסורת אצל הוגי הנוצרים העתיקים‪ :‬מתי כתב את הבשורה והפנה אותה‬
‫ליהודים נוצרים שהיו שומרים מצוות ומגיעים לבית כנסת‪ ,‬ובמקביל האמינו בישו כדמות משיחית‪.‬‬
‫מדוע מתי לא השמיט את הקטע הזה? זהו קטע שבעצם יוצא נגד הנכרים‪ ,‬אלו שאינם יהודים‪ .‬זה אוקסימורון להכליל אותו‬
‫בברית החדשה! אולי כי הוא לא חשב שברבות הימים הדת הנוצרית תפתח גם לנכרים‪ ,‬הוא האמין שישו יישאר ליהודים‬
‫בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬תפיסתו של מתי היא תפיסה משיחית יהודית‪ .‬הנצרות עדיין לא יצאה לדרך‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי‪ :‬פרק י"ט‪ ,‬כ"ז‪-‬ל‪:‬‬
‫פטרוס‪ ,‬תלמידו המובהק של ישו שהלך אחריו בלי שאלות‪ ,‬מערער על דרכו‪ .‬הוא מבקש מישו שיתן להם אות‪ .‬פטרוס מעמיד‬
‫את ישו במבחן מאד בעייתי‪ .‬מה ישו יכול לענות לו? קשה מאד להגיב לכך תשובה רציונלית‪.‬‬
‫תשובתו של ישו‪ :‬ישו מבטיח לתלמידיו משהו תיאורטי שיכול לקרות רק באחרית הימים כשהגאולה השלמה תבוא‪ ,‬ובעצם‬
‫מבטיח להם משהו כדי להרגיע אותם‪ -‬שבעתיד לבוא הם יזכו בתפקיד נשגב‪ .‬ישו משווה אותם ל ‪ 12‬שבטי ישראל‪ -‬אשר‬
‫יישפטו את העם באחרית הימים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כדי להרגיע את פטרוס הוא נותן לו תשובה שמחזקת את האמונה שלו שהייתה לו כבר לפני כן‪.‬‬
‫"ימצא מאה שערים וחיי עולם יירש"‪ -‬מבטיח משהו שאי אפשר לבדוק אותו‪ ,‬כלומר‪ -‬מנסה להעצים את אמונת תלמידו בעוד‬
‫הבטחות כדי שהם יתחזקו וימשיכו להאמין בו‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי כ"א‪ ,‬י'‪-‬י"ג‪:‬‬
‫"מי הוא זה"‪ -‬הנביא ישו מנצרת‪ .‬כלומר‪ ,‬ישו מוגדר כנביא‪ .‬אבל אין לדעת אם העם בירושלים חשב כך באמת או שזה מה‬
‫שמתי חשב בלבד‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪5‬‬
‫"ויהפוך את שולחנות"‪ -‬ישו עושה בלאגן בביהמ"ק‪.‬‬
‫ביהמ"ק זהו מקום בו באים להקריב קורבנות‪ .‬העם המגיע לביהמ"ק חייב לקנות את הבהמות ולשם כך צריכים להחליף‬
‫כספים‪ .‬זהו מין שוק כזה‪ .‬זהו מקום מרכזי בעל חשיבות כלכלי‪ ,‬מלבד העניין הרוחני‪.‬‬
‫מה הפעולה של ישו מסמלת?‬
‫א‪ .‬מדובר על יהודי פשוט (ישוע) שיש לו דימוי על ביהמ"ק‪ .‬הגיע פעמיים לביה"ק בסה"כ בכל חייו‪ .‬אחרי כל מה שהוא דמיין על‬
‫בית המקדש‪ ,‬הוא מגיע ורואה "שוק בשר"‪ .‬זה גורם לו לזעזוע‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫יש פער בין מה שהוא דמיין למה שהוא רואה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש כאן פעולה של התנגדות‪/‬מחאה נגד השלטון המקומי‪ .‬השלטון המקומי מנוהל ע"י הצדוקים‪ -‬מדובר על שלטון מושחת של‬
‫אנשים שמונו ע"י הרומאים או אפילו שקנו את כהונתם בכסף‪ .‬ישו מגיע ורואה התנהלות שלא מוצאת חן בעניו ובכך הוא מבטא‬
‫את ההתנגדות שלו‪.‬‬
‫ההשלכות למעשה הן מאד גורליות‪ .‬ברגע שישו מבטא את ההתנגדות שלו כנגד הצדוקים‪ ,‬הוא בעצם מבטא את ההתנגדות‬
‫שלו לשלטון הרומאים‪.‬‬
‫ישו לא כפר ולא חטא בגלל סיבה דתית אלא מסיבה פוליטית‪.‬‬
‫קריסטוס=משיח‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי פרק ה'‪ ,‬יז‪-‬כ‪:‬‬
‫ישו אומר שהוא לא בא לבטל את התורה אלא לחזק‪.‬‬
‫אנחנו רוצים לקרוא את הקטע כפי שהוא משקף את הכותב ולא רק כי שהוא משקף את ישו עצמו‪.‬‬‫מתי היה יהודי נוצרי (ע"פ מסורת אבות הכנסיה) הוא כתב את הבשורה כדי להפנות אותו ליהודים הנוצרים‪.‬‬
‫הטקסט הזה חשוב כיוון שהוא אמין‪ .‬ההגדרה של ישו בבשורות האחרות לא תואמת את ההגדרה בבשורה הנ"ל (של ישו‬‫כיהודי) אם השאירו את הפסוקים הללו למרות שהם לא תואמים את הגישות האחרות‪ ,‬לא מתאימים לתפיסה המאוחרת של‬
‫הנצרות‪ -‬זוהי סיבה לכך שהטקסטים נכונים‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי פרק ה'‪ ,‬כא‪-‬כה‪:‬‬
‫יש כאן התייחסות שהיא נבואית‪ ,‬שימוש בשפה נבואית‪" -‬אם תקריב קורבן אבל אתה כועס או רב על חברך‪ -‬הקורבן לא שווה‬
‫כלום‪".‬‬
‫אנחנו רגילים לשפוט אדם לפי מעשיו‪ .‬אם אדם רוצח – אפשר לשפוט אותו על המעשה‪.‬‬
‫ישו בא ואומר‪ -‬מספיקה הכוונה‪ .‬אם אתה רוצה לרצוח אדם מסויים‪ ,‬עצם הרצון עצמו גורם לך להתחייב בדין‪-‬ולכן אתה יכול‬
‫להשפט על כך‪.‬‬
‫יש כאן ביסוס על כוונותיו ורצנותיו של האדם כדי לחייב אותו בדין‪.‬‬
‫יש בעיה של אוטוריקה דתית‪ -‬הוא לא מסתמך על הפרדוסיס‪.‬‬
‫יש כאן סכיזופרניה‪ -‬ישו אומר שמי שכועס יחוייב בנפשו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בהרבה פרקים בברית החדשה מוזכר שישו כועס ולכן‬
‫זה מעלה לנו תהיה‪" .‬נאה דורש נאה מקיים"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בד"כ הפרשנות של הפרושים מבוססת על התלמוד ע"מ להגיע למטרה מעשית‪ -‬להשיג הלכה‪ .‬גם ישו דורש פסוק אבל‬
‫לא למטרה מעשית אלא למטרה אוטופית (לא מעשית‪ ,‬לא אנושית)‪.‬‬
‫אנחנו יודעים שישו מושפע מהעולם של הפרושים אבל מדוע יש לו תפיסה אוטופית?‬
‫הבשורה ע"פ מתי פרק ה'‪ ,‬לח‪-‬מא‪:‬‬
‫"עין תחת עין‪ -"..‬החכמים שינו את המקרא‪ .‬אין הכוונה היא שאם אחד נותן לך מכה אתה צריך להחזיר לו בדיוק באותו המקום‪.‬‬
‫החברה לא יכולה להתקיים כך‪.‬‬
‫ישו קיבל את פרשנותו מהיהדות‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הרצאה מס' ‪6‬‬
‫פרדוסיס‪ -‬שושלת‪.‬‬
‫מבחינת החשיבה הקוגנטיבית‪ -‬איך שהוא מביא פסוק‪ ,‬דורש אותו ומביא מסקנה מהפסוק זוהי דרכם של הפרושים‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי‪ :‬פרק ה'‪:‬‬
‫‪ :44-43‬לאהוב את השונאים ואת האויב‪ .‬הוא מסתמך על השמש שמאירה גם על הרעים וגם על הטובים ועל הגשם שזוכים לו‬
‫גם הרשעים וגם על הצדיקים‪.‬‬
‫הבשורה על פי מתי‪ :‬פרק ו'‪:‬‬
‫‪ :1-5‬האקט הדתי הוא לא אקט רעשני‪ .‬הוא משקף את הקשר בינך לבין אלוקיך‪ .‬לא כולם צריכים לדעת ‪ /‬לראות‪.‬‬
‫הצבועים=הפרושים‪.‬‬
‫אצל הפרושים יש זרמים שונים‪.‬‬
‫ישו מבקר פרושים מסויימים‪ ,‬זה לא אומר שהוא לא היה פרושי בעצמו‪ .‬המאבק כאן הוא פנימי קבוצתי‪ .‬פרושים נגד פרושים‬
‫מסוג אחר (יהודים)‪.‬‬
‫וורמש במחקריו מראה שהעולם הפרושי היה עולם תוסס‪ ,‬מגוון‪ ,‬מחולק‪.‬‬
‫אין כאן ביקושרת של ישו על הפרושים אלא ביקורת של החכמי על הפרושים האחרים‪.‬‬
‫הבשורה על פי מתי‪ :‬פרק יב'‪:‬‬
‫ישו בא לבית כנסת והפרושים מנסים להכשיל אותו בשאלה‪.‬‬
‫ישו שם את הזולת לפני המצוות‪.‬‬
‫א‪ .‬אנחנו לא רואים שישו חילל שבת‬
‫ב‪.‬ישו משתמש בכלים שהם מכירים‬
‫ישו מביא דוגמא לתשובתו‪:‬‬
‫אם לא רואים אותך והכבש היחידי שלך נופל לבור‪ -‬אתה תקפוץ להציל אותו גם בשבת‬
‫אם רואים אותך אתה אפילו לא מסוגל לטפל באדם בשבת‪.‬‬
‫הבשורה על פי מתי‪ :‬פרק טו'‪:‬‬
‫הפרושים תוקפים את ישו בגלל שהתלמידים שלו לא נוטלים את ידיהם לפני הארוחה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ישו תוקף אותם ואומר להם‪" -‬אתם לא נאמנים למסורת שלכם"‪ .‬הוא מסביר‪ -‬כתוב בתורה "כבד את אביך ואת‬
‫אמך" אבל אם יש לכם נכס אתם מעדיפים לתת אותו לביהמ"ק‪ .‬אתם מקפחים את ההורים‪ .‬אתם לא מקיימים את מה שכתוב‬
‫בתורה‪" -‬כבד את אביך ואת אמך" ומקיימים את ההלכה שבע"פ לפני ההלכה הכתובה‪.‬‬
‫א‪ .‬המנהג בתקופה זו היה נטילת ידיים לאחר הארוחה (מים אחרונים)‬
‫ב‪ .‬כדי לבסס את מעמדם החכמים שמו את הלכותיהם ודעתם לפני המצוות שבתורה‪.‬‬
‫אפשר להבין מדוע היו לכך תגובות נגד‪ .‬יש חכמים שהתנגדו לדרך הזו ולא קיבלו אותה‪.‬‬
‫פסוק ‪ :10‬שוב יש כאן פניה לחכמים שמקפידים מאד על מאכלים טהורים אבל לא מקפידים על מה שיוצא מפיהם‪ ,‬על‬
‫התנהגותם כלפי הזולת‪.‬‬
‫הבשורה על פי מתי‪ :‬פרק יט'‪:‬‬
‫האיש שפונה לישו פונה אליו בשם "רבי"‪.‬‬
‫יש לנו בקטע גישה נבואית‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הרצאה מס' ‪7‬‬
‫הבשורה על פי מתי‪ :‬פרק יט‪:‬‬
‫המקורות האלו יסודיים כדי לעזור לנו להבין את הדמות ההיסטורית של ישו‪.‬‬
‫יש כאן פניה של האנשים לישו בשם "רבי"‪ .‬לתואר זה שני פירושים‪:‬‬
‫‪ .1‬מורה רוחני ‪ .2‬פוסק הלכה‪.‬‬
‫השימוש הנפוץ הוא‪ -‬מורה רוחני‪ ,‬מייצג רמה רוחנית גבוה ומוכן לעשור להמוני העם למצוא את דרכם‪ ,‬לא רק בחיים הדתיים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כשפונים לישו כ"רבי" לא מתכוונים במובן של ידע (פוסק הלכה) אלא כמישהו יראה להם את הדרך בה הם צריכים‬
‫ללכת‪.‬‬
‫"רצונך לבוא לחיים"‪ -‬חיפוש של הדרך הנכונה שתוביל אותם לחיי נצח‪.‬‬
‫ישו עונה להם‪" -‬שמור את המצוות"‪ -‬האם מדובר על מצוות של תושב"ע‪ ,‬מצוות החכמים או המצוות שבתורה שבכתב?‬
‫אנחנו נוטים לחשוב שישו מתכוון למצוות שכתובות בתנ"ך‪"( .‬לא תרצח‪ ,‬לא תנאף‪ -"..‬יש כאן איזכור של מצוות מהתורה)‬
‫כלומר‪ ,‬ישו מעמיד עצמו כנביא‪.‬‬
‫הבשורה על פי מתי‪ :‬פרק כב‪:‬‬
‫הרעיון שפונים לישו ומנסים להכשיל אותו בשאלות חוזר על עצמו‪ .‬זה תמוה בגלל שמנסים להכשילו וגם קוראים לו "רבי"‪ .‬ישו‬
‫נתפס ע"י הפרושים והצדוקים כאיש פשוט‪ ,‬אדם שנמצא בשולים של החברה‪ ,‬מורד ברבים‪ .‬הוא לא מקובל עליהם והם מנסים‬
‫להכשיל אותו‪.‬‬
‫ישו משיב לו שהמצווה החשובה ביותר היא "ואהבת לרעך כמוך" (מייחסים את אותו פסוק לרבי עקיבא) זאת משום שהם‬
‫יונקים את הבסיס שלהם מאותה תרבות‪ ,‬אותם כתבים‪.‬‬
‫תזכורת‪ -‬הנצרות עד תחילת המאה השניה היא זרם בתוך היהדות‪.‬‬
‫הבשורה על פי מתי‪:‬פרק כג‪:‬‬
‫"הסופרים והפרושים‪...‬כל אשר יאמרו עשו ושמרו"‪ -‬ישו לא פוסל את תורתם‪ ,‬הוא חושב שהיא נכונה ואף הוא פרושי‪ .‬הוא‬
‫פוסל את הרדיפה אחר הכבוד שמאפיין את התנהגותם של הפרושים‪.‬‬
‫לישו מפריע עצם זה שאנשים ירצו שיקראו להם "רבי"‪ -‬שירדפו אחרי הכבוד‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ יוחנן‪ :‬פרק ח'‪:‬‬
‫שוב אנחנו נתקלים בישו כדמות של מורה רוחני‪.‬‬
‫אישה סוטה‪ -‬שנתפסה בניאוף‪ .‬מעמידים את אותה אישה לפני ישו במטרה שוב לנסות ולהכשילו בשאלה‪ .‬מה שמשתמע‬
‫מהפסקה הזו‪:‬‬
‫הפרושים מקובעים‪ ,‬הם לא יכולים להשתחרר מאיך שהמצוות כתובות בתורה בדיוק‪ .‬ישו הוא נעלה‪ ,‬מסוגל לראות את‬
‫הדברים מעבר לכתוב‪ .‬ישו מתואר כנביא‪ ,‬כאדם שמקרב לבבות‪.‬‬
‫בבשורה ע"פ יוחנן כן יש כאן מגמה של תורה חדשה שבאה עם ישו‪,‬‬
‫ליתר דיוק‪ ,‬יש כאן נסיון להציג את התורה הקיימת כתורה מיושנת ולא רלוונטית שצריך "להוציא לשימוש" ולהחליף באחרת‪.‬‬
‫יש לנו ישו שמתרחק לאט לאט מהיהדות‪.‬‬
‫מגמה ברורה בבשורה ע"פ יוחנן‪:‬‬
‫הפרושים מצד אחד‪ -‬לא משוחררים מן הגבולול הקשים של החוק המקראי‪ ,‬הם לא מוכנים להתעלות מעבר למה שניתן‬
‫בתורה‪.‬‬
‫מצד שני‪ -‬ישו‪ ,‬דמות של חופשיות‪ ,‬אנושי‪ ,‬מתקרב לדמויות היותר בזויות‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫פאולוס חי ופעל משנת ‪.45-65‬‬
‫הוצא להורג בשנת ‪ .65‬לא הכיר את ישו‪.‬‬
‫שמו העברי היה שאול הטרסי ובלטינית פאולוס (הקטן)‪ .‬בתחילת דרכו היה פרושי שיצא נגד ישו עד שחווה התגלות של ישו‬
‫והתחיל להאמין בו‪.‬‬
‫פאלוס הוא תוצר של שתי תרבויות‪:‬‬
‫‪ .1‬האלנסטית הרומאית ‪.2‬הפרושית היהודית‪ .‬פאולוס יסד את עקרונותיה של הנצרות ‪.‬‬
‫אגרת אל הרומאים ט‪ ,‬א‪-‬ה‪:‬‬
‫מבחינת הניסוח‪ ,‬התחביר‪ ,‬הרעיונות זה לא דומה כלל למה שראינו אצל מתי‪.‬‬
‫פאולוס מכנה את ישו "משיח"‪ .‬יש כאן לשון אמוציונלית‪.‬‬
‫"לבי עלי דוי"‪ -‬אני עומד למות‪ .‬הוא מוכן לקבל חרם בגלל אחיו (הכוונה ליהודים)‪.‬‬
‫"להם משפט הבנים‪...‬והבריתות‪ ,‬עבודת הקודש"= הכל יש ליהודים‪.‬‬
‫מה חסר ליהודים? שיכירו במשיח‪.‬‬
‫יש להם את כל התקדימים כדי שתבוא עליהם הגאולה‪ ,‬ומה שנותר להם זה רק להכיר במשיח‪.‬‬
‫"הוא האלוקים"‪ -‬מתכוון לישו‪ .‬יש כאן תקדים של תיאור ישו כאלוקים‪.‬‬
‫פאולוס מאמין שיש תוכנית אלוקית‪ :‬היהודים הם העם הנבחר‪ .‬אפילו המשיח עצמו יהודי (ישו)‪.‬‬
‫למי פאולוס פונה? גם ליהודים וגם לאלו שאינם‪.‬‬
‫משימה‪:‬‬
‫לקרוא את טקסט ‪ 10‬ו‪ 11-‬ולהשיב על השאלות‪:‬‬
‫א‪ .‬איך פאולוס מגדיר את התורה?‬
‫ב‪ .‬מה היעוד של התורה לאחר התגלותו של ישו?‬
‫ג‪ .‬מה הגורלן של המצוות לפי התיאולוגיה של פאולוס?‬
‫ד‪ .‬מה ניתן ללמוד על יעודו של עם ישראל‬
‫הרצאה מס' ‪8‬‬
‫ההבטחה של הגאולה ולהיות עם שהוא עם נבחר בעל מסר מוסרי‪ -‬היא כבר לא הפריוולגיה של היהודים‪ .‬פאולוס יזכה‬
‫את הנכרים הפאגנים בזכות הזו‪.‬‬
‫היהודים "פספסו את הרכבת" כיוון שהם לא רצו להכיר במשיח שהגיע (ישו)‪.‬‬
‫אגרת אל הרומאים‪ ,‬פאולוס‪ ,‬פרק י'‪ ,‬א‪-‬יא‪:‬‬
‫היהודים עובדים את האל‪ .‬הם רוצים להיות אלו שיעבדו את האל ועושים זאת באמצעות המצוות‪ .‬אך הדרך הרצויה היא‬
‫כבר לא הדרך של המצוות אלא דרך האמונה בישו‪ .‬התורה הגיעה לקיצה מכיוון שישו התגלה לעולם‪.‬‬
‫פאולוס טוען שיהודים בסופו של דבר רוצים לעבוד את עצמם‪ ,‬וזה מה שמדרבן אותם‪ -‬שהם מצדיקים את עצמם‪ .‬היהודים‬
‫לא מבינים שהדרך שלהם היא דרך שהם בנו לעצמם בלבד‪ ,‬זוהי לא דרך שמשקפת את אלוקים‪.‬‬
‫"כי תכלית התורה"‪-‬‬
‫תכלית= ‪ .TELOS‬למילה זו יש שני פירושים‪ .1 :‬סוף ‪ .2‬הגשמה‬
‫ייתכן ופאולוס מתכוון לאחד משני הפירושים האלו‪-‬‬
‫‪.1‬סוף‪ -‬התורה הגיעה לסופה‪ ,‬נגמר עידן אחד והעידן הבא זהו ישו‬
‫‪.2‬הגשמה‪ -‬ישו הוא מבצע‪ ,‬בא להשלים‬
‫פאולוס מתאים את עצמו לפי קהל היעד שהוא מדבר אליו‪.‬‬
‫אם הוא מדבר ליהודים‪ -‬הכוונה יותר בפירוש השני‪ -‬של הגשמה‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫אם הוא מדבר לנכרים‪ -‬הכנוונה בפירוש של סוף‬
‫אל תאמר שהמשיח הוא בשמיים‪ ,‬שאתה צריך מאמצים מאד גדולים כדי לקבל את המשיח כי זה לא כך במציאות‪ .‬בקטע‬
‫הנ"ל הוא לוקח שני קטעים מהתנ"ך ועושה מהם מדרש הלכה‪.‬‬
‫אגרת אל הפילפיים‪ ,‬פאולוס‪ ,‬פרק י'‪ ,‬א‪-‬יא‪:‬‬
‫אל תחששו מהפרושים שהם "קצוצי עורלה" (פרושים)‪" .‬כי אנחנו בני ברית המולות אנחנו"‪ -‬נימולו ע"י הרוח‪.‬‬
‫הוא פונה לאנשים שמאמינים באל אחד‪ .‬אנשים שהם קרובים ליהדות אך שיש מס' דברים שהם לא יכולים לקבל על‬
‫עצמם‪.‬‬
‫פאולוס פונה לציבור של יראי שמים‪ :‬אתם רוצים לקיים מצוות אך זה לא מוביל אתכם לכלום‪( .‬לוקח את עצמו כדוגמה)‪.‬‬
‫לאחר מכן הוא פונה לציבור של גויים‪:‬‬
‫אני יהודי נימול שקיים מצוות אבל הבנתי שזו לא הדרך וכל המצוות והתורה שקיימתי שווה לדומן (זבל)‬
‫=ברור שכאן הוא פונה לגויים כי אם היה פונה ליהודים הם היו יוצאים נגדו‪.‬‬
‫אם פאולוס מאמין בתחיית המתים (בכך שישו קם לתחיה) הוא מסתמך על רעיון שהיה רווח באותה תקופה‪ ,‬רעיון שמגיע‬
‫מהתנ"ך והיה מקובל ע"י היהודים הפרושים‪.‬‬
‫אגרת אל הסלוניקיים‪ ,‬פאולוס‪ ,‬ב‪ ,‬יג'‪-‬טז‪:‬‬
‫פאולוס פונה לגויים‪.‬‬
‫מדוע פאולוס פונה בצורה כה חריפה על היהודים?‬
‫פאולוס עומד מול אנשים יראי שמים‪ .‬ליבם קרוב ליהדות‪ .‬הוא אומר להם שיהיהודים הם נלוזים‪ ,‬הם אלו שהמיתו את ישו‪,‬‬
‫שהם לא טובים בעיני אלוקים‪.‬‬
‫פ אולוס מעצים את מעמדם של הגויים ע"י הקטנת מעמדם של היהודים‪ .‬הוא רוצה לשכנע את הגויים שהם הנבחרים‪ .‬הוא‬
‫רוצה להבהיר להם שכרגע ליהודים אין דבר נעלה יותר מהם ולכן יש להם את אותה זכות להפוך להיות בעצמם העם‬
‫הנבחר‪.‬‬
‫הוא מוסיף ואומר שיש רק דבר אחד שהם צריכים לתקן והוא להפסיק ללכת לבית כנסת ולהתחיל להאמין בישו‪.‬‬
‫אגרת אל הגלטיים‪ ,‬פאולוס‪ ,‬ב‪ ,‬טו‪-‬כא‪:‬‬
‫כאן פאולוס פונה אל היהודים‪" .‬הן מזרע היהודים נולדנו"‪ .‬ניתן לראות שהוא מתאים את עצמו לקהל אליו הוא פונה ומעוות‬
‫את דבריו מקהל לקהל ע"מ לזכות בהערצה‪.‬‬
‫האנטיתזה לדבר על דבר והיפוכו טומן מטרה מסויימת‪ -‬לדבר בסמלים‪ .‬מה שפאולוס רוצה לומר הוא שהוא רוצה להלביש‬
‫בתוכו את מהותו של האל כפי שהוא בא לידי ביטוי בישו‪ .‬הוא רוצה לחוש את התכונות האלוקיות והפיזיות של ישו‪.‬‬
‫בתוך אגרותיו של פאולוס יש עניין שחוזר על עצמו‪ -‬החטא‪ .‬החטא משול למוות‪ .‬הוא לא רוצה לחטוא‪ ,‬ולכן כדי לא לחטוא‬
‫הוא לא יקיים שום מצוות‪ .‬כי ברגע שיקיים מצווה‪ -‬הוא עלול לחטוא‪ .‬כדי להמנע מחטא הוא לא יקיים שום חוק‪ .‬המוות הוא‬
‫לא התורה‪ ,‬התורה היא לא רעה במהותה‪ ,‬היא עשתה את שלה‪ ,‬היא ליוותה את האנשים עד שלב מסויים אך עכשיו היא‬
‫סיימה את תפקידה‪ .‬החטא הוא הדבר הנורא‪ .‬החטא ממית את האדם‪.‬‬
‫פאולוס משחרר את האדם מהחטא ע"י כך שהוא מבטל את מערכת החוקים ומשחרר את עצמו מהחטא ע"י שהוא משווה‬
‫את עצמו לישו‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪10‬‬
‫איך החכמים הגדירו יהודים אחרים? האם יש תמורה שקרתה לפני ואחרי החורבן לגבי התייחסות החכמים כלפי אותם יהודים‬
‫נוצרים?‬
‫תוספתא‪ -‬חולין ב‪ ,‬שורה ‪:18‬‬
‫רבי אליעזר נתפס ע"י הרומאים כאשר אמר דברי מינות (כפירה)‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הם מעלים אותו למשפט‪ .‬אמר לו המנהיג (הגמון)‪ :‬מה זקן כמותך עוסק בדברים בטלים שכאלו? רבי אליעזר עונה‪":‬נאמן דיין‬
‫עלי" וכוונתו היא‪ -‬אני סומך על הדיין (הקב"ה)‪ .‬יש כאן אירוניה מכוונת ע"י העורכים התלמודיים שרוצים להציל את ר' אליעזר‪.‬‬
‫ההגמון חשב שכשאמר "נאמן דיין עליי" התכוון אליו (להגמון) למרות שהוא באמת התכוון לקב"ה‪.‬‬
‫דימוס (משוחרר)‪ .‬ההגמון משחרר את ר' אליעזר‪.‬‬
‫ר' אליעזר חוזר לביתו‪ ,‬הוא מצטער על כך שהחשיבו אותו לכופר‪ ,‬התדמית שלו נפגעה‪ .‬באים תלמידיו לנחם אותו והוא לא‬
‫מוכן להתנחם עד שר' עקיבא מגיע ואומר לו‪:‬‬
‫שפעם אולי הוא היה בקשר עם המינים (כופרים) והרומאים ראו אותו‪ ,‬והיום הם תפסו אותו כי הם רודפים אחר הכופרים האלו‪,‬‬
‫ובגלל שר' אליעזר נפגש עם הכופרים הם תפסו אותו עכשיו‪ .‬ר' אליעזר נזכר במקרה שקרה לו‪ ,‬ומספר לר' עקיבא שפעם הוא‬
‫פגש אחד בשם יעקב אשר אמר לו משהו‪ ,‬בדבריו התבסס על דבריו של ישוע בן פנטירי ור' אליעזר מאד נהנה מדבריו‪ .‬כנראה‬
‫שבגלל המקרה הזה הוא נתפס‪.‬‬
‫למה הרומאים תפסו את ר' אליעזר? ממתי הרומאים מתעניינים במה שאנשים מאמינים?‬
‫מה רבי אליעזר עשה כדי להצטער על כך?‬
‫כמה זמן עבר בין המפגש לבין המפגש?‬
‫האם יכול להיות שההגמון הרומאי הוא טיפש שלא הבין את דברי ר' אליעזר?‬
‫באיזו תק' אנחנו מדברים?‬
‫למה מבחינה היסטורית הוא יכול להפגש עם המינים מציפורי והכל בסדר? ועוד למד מהן הלכות?‬
‫מי הם המינים? מי זה ישוע בן פנטירי?‬
‫האם כל האירוע הזה התרחש באמת? או שיש כאן מסר סמוי?‬
‫*תוספתא‪ :‬מאה ה‪2-3‬‬
‫*תלמוד בבלי‪ :‬מאוה ה‪5-6‬‬
‫מסכת עבודה זרה‪ ,‬פרק ראשון‪ ,‬דף ט"ז ע"ב‪ ,‬ב‪:‬‬
‫"תנו רבנן"‪ -‬ברייאתא‪ .‬יש כאן תוספות שאינן מוזכרות בתוספתא‪:‬‬
‫ אנחנו יודעים את זהותו של יעקב שהיה תלמידו של ישו‬‫אנחנו יודעים שהכוונה לישו הנוצרי (ולא ישוע בן פנטרי)‬‫אנחנו יודעים איזו הלכה יעקב לימד את ר' אליעזר‪ :‬אסור להשתמש באתנן (הכסף שהזונה מקבלת) לדברי קודש‪ .‬יעקב שואל‬‫את ר' אליעזר אם אפשר לעשות משהו אחר בכסף זה‪ .‬ר' אליעזר לא יודע את התשובה ויעקב ממשיך להסביר לו שאי אפשר‬
‫להשתמש בכסף זה אפילו כדי לבנות בית נוחיות (שירותים) לכהן הגדול בביהמ"ק‪ .‬אפשר לומר שר' אליעזר למד הלכה‬
‫מיעקב בשמו של ישו‪ .‬בנוסף לכן כתוב לנו שר' אליעזר נהנה מזה‪.‬‬
‫מה לומדים מהגרסה של התלמוד הבבלי? מי זה יעקב‪ ,‬מה מקור ההלכה‪ ,‬שישו הנוצרי מוזכר כישוע בן פנטרי בתוספתא‬
‫וכישו הנוצרי בגמרא‪ .‬שבתק' שהיא לפני החורבן‪ ,‬חכם גדול מן החכמים לא חושש מכך שהוא לומד הלכה בשמו של ישו‪.‬‬
‫הקטעים עם ישוע הנוצרי הם קטעים שהושטמו מהמאה ה‪ 16-‬ע"י הדומיניקנים‪ ,‬זרם של המלומדים הנוצרים שהשמיטו קטעים‬
‫שלא היו מתאימים להם‪.‬‬
‫מזקקים‪ -‬אנשים שקיבלו תשלום ע"י הקהילה היהודית כדי שישמיטו קטעים לא מתאימים להם‪.‬‬
‫ככל הנראה לפני החורבן ר' אליעזר לומד הלכה חדשה שנאמרה בשמו של ישו והוא נהנה ממנה‪ .‬סביר להניח שלפני החורבן‬
‫הוא לא רואה ביהודים הנוצרים סכנה והוא גם לא מבחין בינהם לבין יהודים אחרים‪ .‬גם ישו הוא עדיין לא ה"ישו ההיסטורי"‪,‬‬
‫הוא עדיין לא נחשב לאל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬היסטורית אפשר לומר שאם הקו הזה שהוא משנה את העמדות הוא אכן החורבן‪ ,‬אז אפשר לומר שעד החורבן‬
‫היהודים נחשבים יהודים לכל דבר וישו הוא חכם שלומדים ממנו ומשמו הלכות‪.‬‬
‫בתלמוד הבבלי כתוב משהו שלא כתוב בתוספתא‪" -‬כתוב בתורתכם"‪ .‬ולכן בתלמוד ההבלי הם כבר לא שייכים לאותו הזרם‬
‫כיוון שהם אומרים "כתוב בתורתכם" ולא "כתוב בתורתינו"‪.‬‬
‫בעייני אלו שכתבו את התלמוד הבבלי‪ ,‬היהיודים הנוצרים הם כבר לא שייכים לזרם היהודי‪.‬‬
‫אם בתלמוד הבבלי המציאו את הנושא של הדרשה‪" -‬לא תביא אתנן זונה"‪ ,‬יכול להיות שבעצם הם משווים בין הנצרות לבין‬
‫זנות ובית הכסא (דברים שלא מופיעים בתוספתא‪ -‬לא מסופר לנו איזו דרשה) ומחשיבים את הנצרות לדת נפרדת‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫לאחר החורבן ר' אליעזר מתחרט על הפגישה הזו והוא מגנה אותה (עובר ממצב של נהנה למצב של מגנה)‪.‬‬
‫מדוע יש שינוי בשם? ישוע הפנטרי וישו הנוצרי‪ .‬האם ישנם מקורות מאוחרים שיכולים לאמת לנו זאת?‬
‫מה קרה בין שתי התקופות‪ -‬ר' אליעזר הצעיר (נהנה מהפגישה) לבין ר' אליעזר הזקן ( מגנה את הפגישה)?‬
‫למה הרומאים תפסו אותו? הרומאים רואים ביעקב כופר (מינות)‪ .‬יעקב הוא יהודי נוצרי‪ .‬ולכן כאשר ר' אליעזר נפגש עם יעקב‬
‫הוא נחשב ככופר בעצמו ולכן הוא גם נתפס ככופר בפני עצמו‪.‬‬
‫יכול להיות שהמשפט הזה נאמר בתקופה שבה הרומאים רדפו את הנוצרים‪ ,‬כך שר' אליעזר נתפס כיוון שהוא יהודי זקן‬
‫המקורב לנוצרים ולא בגלל תוכן המשפט עצמו‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪11‬‬
‫ישו מוזכר לנו בשמות שונים במקורות‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫‪)2‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)4‬‬
‫תוספתא‪( :‬מאה ‪" )2/3‬ישוע בן פנטירי"‬
‫פנטרה היה חייל רומאי שאיתו זנתה מרים בעצם הוא האבא הביולוגי של ישו‪ .‬זהו לעג וזלזול באמונה הנוצרית שישו‬
‫נולד ע"י רוח הקודש‪.‬‬
‫מהמאה השניה עדיין אין כמעט נוצרים ולכן המתנגדים מרשים לעצמם ללעוג לאמונותיהם‪.‬‬
‫תלמוד בבלי‪( :‬מאה ‪" )5/6‬ישו הנוצרי"‬
‫הנצרות מתחילה להתמסד ולכן כבר קוראים לו – ישו הנוצרי‪ .‬ישו‪ -‬השם הבבלי של יושוע‪.‬‬
‫מדרש קהלת רבה‪( :‬מאה ‪" )8‬פלוני"‬
‫בשלב זה הדת הנוצרית כבר הופכת מדת מאויימת לדת מאיימת‪ ,‬לא רוצים להזכיר את שמו ולכן מכנים אותו "פלוני"‪.‬‬
‫בכתבים המצונזרים של התלמוד הבבלי הזכירו אותו בשמות "ההוא גברא" ו‪" -‬אותו האיש"‬
‫ילקוט שמעוני‪( :‬ימי הביניים) במקום "מין" יש "אפיקורס" (העלימו לגמרי את ישו הנוצרי)‬
‫בתקופה המאוחרת יותר כלל לא מזכירים אותו‪ ,‬ואף מעלימים אותו כדי לא להצית מלחמות עם הנוצרים‪.‬‬
‫מדוע לגבי אליעזר הצעיר נאמר לנו שהוא "נהנה"? ולגבי אליעזר הזקן נאמר לנו שהוא "מגנה"? מה קרה באמצע שהשפיע על‬
‫דעתו?‬
‫נחפש בכתבים של הרומאים מקורות משפטיים בהם יש איזכור של רדיפות של רומאים נגד הנוצרים או נגד יהודים‪ .‬נחפש‬
‫זאת בכתבים נוצריים קדומיים‪ .‬הבעיה בכתבים הנוצרים היא שהם לא אובייקטיבים‪.‬‬
‫אוסביוס‪ ,‬תולדות הכנסייה עמ' ‪:]1[ ,95‬‬
‫אוסביוס מצטט שני אנשים חשובים‪:‬‬
‫אגסיפוס‪ -‬יהודי נוצרי שכתב כתבים קדומים‪ .‬כתביו נגנזו ואת השרידים אוסביוס מצטט‪.‬‬
‫שמעון בן פיוחס‪ -‬יהודי שכתב כתבים קדומים‪.‬‬
‫יש מסורת ארכיאולוגית שאוסביוס משמש כעד עליה‪ -‬למות על קידוש ה'‪ .‬המסורת הזו שייכת גם לנצרות וגם ליהדות ובשניהם‬
‫היא התפתחה באותה תקופה‪.‬‬
‫[‪ ]3‬שמעון כבר זקן בן ‪ 120‬שנה‪ .‬באותה תקופה היו רדיפות נגד שושלת דוד ונגד הנוצרים עצמם‪.‬‬
‫טראינוס עמד בשלטון‪ ,‬הוא היה קיסר רומאי שעלה לשלטון ב‪ 97‬וסיים את כהונתו ב‪.115‬‬
‫מקור זה מתאים לתקופת המשפט של רבי אליעזר (‪ ,)110‬כלומר יש לנו כאן מקור נוצרי שבא לאמת לנו את התאריך ששיערנו‬
‫שבו התרחש המשפט של ר' אליעזר‪.‬‬
‫אך המקור הזה בעייתי‪ ,‬הוא רוצה לשבח עוד אנשים שמתו על קידוש ה' כמו ישו ובכח להעצים את ישו ולכן אי אפשר‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫להסתפק רק על המקור הזה כדי לבנות תיאוריה‪ ,‬אך אין ספק שהמקור הזה מקדם אותנו במחקר‪.‬‬
‫עמ' ‪:]1[ 97‬‬
‫מזכירים את פליניוס הצעיר‪.‬‬
‫‪ 250‬שנה לפני פלניוס כותב בעצמו שהנוצרים הם אנשים שאינם מסכנים את השלום הרומאי‪.‬‬
‫אוסביוס במאה הרבעית מצטט מקורות קדומים יותר שהם מקורות נוצרים ומקורות רומאים‪ ,‬כלומר יש לו מסורת‪ .‬מסורת זו‬
‫עוזרת לו כדי לקבוע שאכן הרומאים רדפו את הנוצרים‪ .‬הוא לא מציין ממש את הסיבה לרדיפתם‪ ,‬הוא רק אומר שלפי‬
‫הרומאים הם היו אנשים שלא סיכנו את רומא ולא עשו מעשה בפלילי כלומר‪ ,‬לא עברו על החוק‪.‬‬
‫לעומת זאת עבור היהודים כן הייתה רדיפה‪ .‬בתחילת המאה השניה כתוב לנו שהרומאים רודפים את הנוצרים‪ .‬רוב הנוצרים‬
‫שהם תופסים הם יהודים‪-‬נוצרים‪ ,‬מה שעוזר לנו להניח שבתוך היהודים הנוצרים שנשפטו ונרדפו ע"י הרומאים אולי נמצא גם‬
‫ר' אליעזר‪.‬‬
‫ר' אליעזר נשפט ע"י הרומאים וכנראה כאשר ההגמון הרומאי הבין שלא מדובר בנוצרי אלא ביהודי הוא שחרר אותו‪.‬‬
‫יש לנו שאלות שמתעוררות בהקשר זה‪-‬‬
‫‪ )1‬מדוע כאשר נתפס ר' אליעזר הוא לא הסביר שהוא יהודי נוצרי?‬
‫‪ )2‬מדוע כתוב שהוא נתפס ע"י דברי מינות‪ ,‬אם כן מה זה קשור אלינו?‬
‫הרצאה מס' ‪12‬‬
‫מכתבי פליניוס‪ -96 ,‬פליניוס אל טראינאנוס‪ :‬עמ' ‪:18‬‬
‫פליניוס היה המשנה לקיסר‪ ,‬הוא נמצא באסיה והוא כותב מכתב לטראיאנוס‪.‬‬
‫פליניוס שואל את הקיסר שלו איך לפעול לגבי הנוצרים‪ .‬קשה לו לזהות אותם‪.‬‬
‫המכתב נכתב בין ‪ -106-115‬סוף ימיו של ר' אליעזר‪.‬‬
‫[פסקה ‪:]1‬‬
‫מי שמתחרט יכול להשתחרר‪ ,‬מצבו המשפטי משתנה‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬מדוע ר' אליעזר לא התוודה בפשוט‪ -‬ואמר "אני מתחרט‪ ,‬אני יהודי ומעולם לא הייתי נוצרי"?‬
‫יש חוקרים שטוענים שר' אליעזר היה נוצרי במשך תק' מסויימת בה מקרה זה קרה ולכן כך הוא ענה להגמון‪.‬‬
‫הנוצרים נתפסו ע"י מלשינים‪ .‬יש הרגשה מהקטע שפליניוס לא ממהר להוציא להורג‪ .‬הוא יודע שהוא צריך לתת דין וחשבון‬
‫לקיסר על כל מעשיו והוא יודע שטעות אחת שלו תגרור מרד ע"י הנוצרים‪ .‬לכן רק כאשר הם לא הסכימו לחזור בהם היה‬
‫מוציא אותם להורג‪.‬‬
‫[פסקה ‪:]2‬‬
‫אם ר' אליעזר היה נתפס וטוען שהוא יהודי ושהם תפסו אותו בטעות‪ ,‬זה היה נכתב במקורות התלמודיים אך משום שזה לא‬
‫כתוב אנחנו בספק מה קרה שם באמת‪.‬‬
‫[פסקה ‪:]3‬‬
‫יש כאן דברי הלשנה ופליניוס לא יודע איך לפעול‪.‬‬
‫פליניוס חושב על רעיון‪ -‬להתנות כמה פעולות‪ :‬לחייב את הנוצרים הנתפסים להשתחוות לדיוקן שלו‪ ,‬להקריב קורבנות לאלים‬
‫שלהם (הרומאים) ובסוף גם לקלל את הנוצרים‪ .‬אם הם עומדים בכל הפעולות כנראה שהם באמת לא נוצרים ואפשר‬
‫לשחררם‪.‬‬
‫פליניוס רוצה נאמנות פוליטית‪ ,‬לא איכפת לו מהדת‪ .‬הוא רוצה שיפגינו את נאמנותם לקיסר ושהם מקבלים את מרותו‪.‬‬
‫[פסקה ‪:]4‬‬
‫אוביוס במאה הרביעית כותב את אותם דברים ואף מצטט את פליניוס‪.‬‬
‫"ולא להתחייב בשבועה לא לפשע כלשהו‪..‬שלא לבצע גניבות‪ ,‬מעשי שד וניאוף‪ ,‬שלא להפר‪"...‬‬
‫מאותם אנשים פליניוס לא מודאג כי הם לא מאיימים עליו‪.‬‬
‫אמונה תפלה‪ -‬דת שאינה עתיקת יומין‪ ,‬אין לה מסורת ומקורות‪ .‬פליניוס חושב שהדת הנוצרית לא מאיימת מבחינה פוליטית‬
‫מכיוון שהיא אמונה תפלה‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫שוב‪ ,‬הדת כאן היא לא האישו מה שמפריע לקיסר הוא האפשרות להתכנס ולהתקהל בטקסים‪ ,‬דברי שיביא לכח חזק של‬
‫ציבור אנשים שיוכל להשפיע מבחינה פוליטית וזה מה שמדאיג את הרומאים‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ מתי כ"א‪ ,‬י‪-‬יג‪:‬‬
‫"ויגרש משם כל המוכרים‪...‬ויהפך שולחנות"‪ -‬כאן אנחנו רואים שישו מורד פוליטית‪.‬‬
‫[פסקה ‪]5‬‬
‫מגפת האמונה התפלה‪ -‬ביטוי מאד חשוב‪ .‬מדוע פליניוס חושש? "אולם מגפת האמונה התפלה התפשטה לא רק להרים אלא‬
‫אף לכפרים ולאזור השדה‪ -"...‬הנצרות כבר מתשפטת וקשה מאד לעצור אותה‪.‬‬
‫"שוב החלו להקריב קורבנות בהתאם למסורת‪..‬ושוב נמכר בכל מקום הבשר"‪ -‬שוב נחזור למצב הכלכלי הטוב שהיה לפני‬
‫שהחלה הנצרות‪ .‬בגלל שהנוצרים הפסיקו להקריב קורבנות לאלים‪ ,‬המצב הכלכלי הורע (כיוון שלא קנו בשר)‪ .‬לכן החלו‬
‫הרומאים לרדוף את הנוצרים‪ -‬בגלל המצב הכלכלי‪.‬‬
‫אם כן יש לנו שני טריגרים לרדיפת הנוצרים ע"י הרומאים‪ :‬מבחינה פוליטית ומבחינה כלכלית‪.‬‬
‫מכתבי פליניוס‪ .97 ,‬טראיאנוס אל פליניוס‪ -‬עמ' ‪:18‬‬
‫התשובה של הקיסר טראיאנוס לפליניוס‪:‬‬
‫הרומאים מסתפקים במעשה חיצוני‪.‬‬
‫ר' אליעזר נשפט בין ‪ .105-117‬יודעים זאת בזכות אובסביוס ובזכות פליניוס‪.‬‬
‫האם אכן ר' אליעזר נתפס בהיותו נוצרי? האם יש לו תמיכה כלפי ישו והנוצרים?‬
‫הרצאה מס' ‪13‬‬
‫חסר למצוא ממי להשלים‬
‫הרצאה מס' ‪14‬‬
‫עמודים ‪ -23-24‬מקור בתוספתא‪ ,‬יבמות‪:‬‬
‫החכמים שואלים שאלות לרבי אליעזר‪-‬‬
‫מה דינו של ממזר לגבי חליצה? לגבי פלוני‪ -‬האם הוא יכול לזכות בעולם הבא? רבי אליעזר מתחמק מהשאלות של החכמים‪.‬‬
‫הם שואלים אותו שאלות מוזרות‪ ,‬רצף של שאלות שר' אליעזר לא רוצה לענות על אף אחת מהן ולכן הוא מתחמק‪.‬‬
‫ניתן לחשוב ש"פלוני" הכוונה לישו‪ ,‬כיוון שלמדנו במדרש קהלת רבא בו ישו מוזכר כ"פלוני"‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במקורות התלמוד ישו מוזכר כ"ממזר"‪ .‬לכן יש הגיוני שמתכוונים כאן לישו‪.‬‬
‫החכמים מבינים שר' אליעזר מתחמק אך הם רוצים לתרץ זאת כאילו ר' אליעזר לא עונה על שאלות שהוא לא קיבל עליהם‬
‫תשובה מלמעלה‪.‬‬
‫יש לנו אנלוגיה בין דבריו של ר' אליעזר לבשורות של מתי‪.‬‬
‫המסקנות‪:‬‬
‫א‪ .‬לא ניתן לדעת אם ר' אליעזר קרא את הבשורות של מתי‪ ,‬אך ניתן לשער שר' אליעזר למד מחכם דרשה תלמודית שהייתה‬
‫בהשראת ישו וקיבל אותה בהנאה‪.‬‬
‫זה מחזק את העובדה שהיהודים הנוצרים באותה תקופה היו יהודים לכל דבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבשורה ע"פ מתי נכתבה ע"י מתי שהוא היה יהודי ויועדה ליהודים הנוצרים‪.‬‬
‫ג‪ .‬דעתו של ישו לגבי התורה‪" -‬לא באתי כדי לשנות באתי כדי למלא"‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫בשנות החמישים‪ ,‬תקופתו של פאולוס‪ :‬כל מה שלמדנו עד עכשיו מוביל אותנו לומר שמבחינה היסטורית הקהילה הנוצרית‬
‫הראשונית‪ ,‬היו כולן בתוך היהדות וכל הקהילות האלו היו זרמים שפעלו בתוך היהדות הרבגונית של סוף ימי בית שני‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ יוחנן‪ ,‬ט‪ ,‬עמ' ‪:134‬‬
‫יוחנן מתאר איך הפרושים והיהודים נידו את הנוצרים והנוצרים פחדו מהם‪.‬‬
‫היהודים נקראים בבשורה ע"פ יוחנן "פרושים"‪.‬‬
‫זוהי בשורה נכרית פגנית שאינה מושפעת מהמקורות היהודים‪.‬‬
‫היהודים מקללים את הנוצרים קללות בביהכנ"ס ולכן הנוצרים מפחדים מהם‪.‬‬
‫‪ 2‬גורמים היסטורים חשובים נותנים לנו לחשוב שתחילת ההתפרדות בין היהודים לנוצרים היא‪:‬‬
‫א‪ .‬בקרב היהודים‪ -‬ברכת המינים‬
‫ב‪ .‬בקרב הנצרות‪ -‬הבשורה ע"פ יוחנן שם ישו נקרא "הלוגוס"‪ -‬הדבר האלוהי‪ ,‬כלומר הוא כבר לא רק נביא אלא משהו עליון‪.‬‬
‫יוסטינוס היה הוגה נוצרי מהעיר נאפוליס שנמצאת בשכם‪ .‬הוא חי בשנות ה‪ ,156-160-‬הוא היה נכרי שהתנצר והוא כתב את‬
‫הספר הראשון של הויכוח בין היהודים לנוצרים‪ .‬הספר נקרא "הדיאלוג בין יוסטינוס לבין טרופיון היהודי"‬
‫הספר דן בעיקרי האמונה‪ ,‬בשאלות העיקריות שדנו בהן היהודים והנוצרים באותה תקופה או שהעסיקו את הנוצרים בקולמוס‬
‫נגד היהודים שם מדובר על חשיבות המצוות והתורה לאחר הופעתו של ישו‪ ,‬מדובר על חשיבות הברית מילה‪ ,‬משיחיותו של‬
‫ישו‪ ,‬טעמי המצוות (יוסטינוס טען שהמצוות ניתנו כדי להעניש את עם ישראל)‬
‫ברכת המינים נוסחה בסוף המאה הראשונה ועד המחצית השניה של המאה השניה היא נאמרה ככל הנראה בבתי הכנסת‪.‬‬
‫לפי המקורות של יוסטונוס אפשר לומר שהברכה לא הצליחה משום שאם הם המשיכו לומר אותה גם בשנות ה‪ 50-60‬ניתן‬
‫להבין כי היהודים הנוצרים המשיכו להגיע לבתי הכנסת‪ ,‬אחרת לא היה עוד צורך בברכת המינים‪.‬‬
‫עמוד ‪,140‬פסקה ‪:4‬‬
‫היהודים הקלאסיים‪ -‬אין להם שום סיכוי להגאל‪ ,‬בעוד שליהודים הנוצרים יש‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הוא רוצה לחזק את היהודים הנוצרים‪.‬‬
‫ע"פ המקורות‪ -‬הבשורה ע"פ יוחנן והדיאלוג של יוסטונוס‪:‬‬
‫א‪ .‬ברכת המינים לא הצליחה‪ ,‬לא השיגה את המטרה שלה מפני שהיהודים הנוצרים עדיין נמצאים בקרב הקהילות היהודיות‬
‫והחכמים לא הצליחו לגרש אותם מבתי הכנסת‪ .‬הם מתחילים להוות בעיה תפיסתית גם בקרב הנוצרים כיוון שהנוצרים‬
‫מבקרים אותם מפני שהם לא נוצרים אורתודוקסים‪ .‬כלומר‪ ,‬היהודים הנוצרים נופלים בין הכסאות‪ -‬היהודים מוקיעים אותם‬
‫בגלל שהם מאמינים בישו והנוצרים מוקיעים אותם משום שהם מקיימים מצוות‪.‬‬
‫את המקורות בע"מ ‪ 144‬תירגם ד"ר דן יפה‬
‫עמוד ‪ :144‬אפיפאנוס כתב את פנריון‪:‬‬
‫אינו נותן סימני זיהוי לנוזריאנים אלא רואה בהם מקוללים בברכת המינים‬
‫הנצרות יצאה לדרך כדת ממוסדת לאחר שסילקה את כל האויבים שלה מבפנים‪ .‬רק במאה הרביעית‪.‬‬
‫עמוד ‪ :144‬ירונימוס‪ ,‬מכתב אל אגוסטינוס‪ -:‬מתאר את אמונתם של הנוזריאנים‬
‫ירונימוס חי במאה הרביעית והיה הראשון שתרגם את התנ"ך ללטינית‪.‬‬
‫ירונימוס יוצא נגד שמירת מצוות‪ ,‬הוא טוען שהן לא יכולות לזכות את המקיימים אותם והן דברים שעברו זמנם מכיוון שישו‬
‫התגלה לעולם‪.‬‬
‫הוא מדבר על הקבוצות של היהודים נוצרים‪ -‬הם נראים כמונו‪ ,‬מאמינים כמונו אבל הם רוצים להחשב גם כיהודים וגם כנוצרים‬
‫ובסוף לא נחשבים לא זה ולא זה‪.‬‬
‫ירונימוס לא מצליח לזהות אותם בקלות‪ ,‬כיוון שהם נראים יהודים לכל דבר בגלל המראה והמנהגים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬היהודים הנוצרים מהווים בעיה כיוון שגם היהדות וגם הנצרות הופכות להיות אורתודוקסיות‪ .‬היהודים הנוצרים רואים‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫את עצמם כיהודים אמ יתיים שהבינו שהמשיח הגיע לעולם אך הם כמו קוץ באמונה האורתודוקסית גם של הנוצרים וגם של‬
‫היהודים‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪15‬‬
‫סיכום‪ -‬מה קרה לרבי אליעזר?‬
‫א‪ .‬לפני החורבן ר' אליעזר פוגש את תלמידו של ישו והוא בעיניו יהודי‪ .‬הוא לומד ממנו את המשנה התלמודית ור' אליעזר לא‬
‫רואה בו נוצרי כלל‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפני החורבן רוב תלמידי ישו היו יהודים שראו את עצמם כיהודים וששמרו מצוות‪ .‬ועל זה יש מקורות נוצריים לכן ר' אליעזר‬
‫לא מגדיר אותו ככופר‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבשורה ע"פ מתי במקורה הייתה בשורה שנכתבה בעברית או בארמית ולאחר מכן תורגמה ליוונית לכן למדנו את התכנים‬
‫המקבילים בין הבשורה ע"פ מתי לבין הבשורה לפי יוחנן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬החורבן היה נק' משבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשנות ה‪ 85-95‬המדיניות היהודית השתנתה כלפי יהודים המאמינים בישו ואז הוחלט להוציא אותם מבתי הכנסת ע"י‬
‫קללה שנקראת ברכת המינים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מדיניות היהודים החדשה גרמה לכך שר' אליעזר שינה את דעתו וזאת כי חייבו אותו לגנות את המפגש עם היהודים נוצרים‬
‫באמצעות ברכת המינים‪.‬‬
‫ו‪.‬למדנו מקורות אחרים שרומזים לנו על כך שר' אליעזר הסתכסך עם עמיתיו החכמים האחרים ושמר על קרבה עם היהודים‬
‫הנוצרים‪ .‬זה לא אומר שר' אליעזר היה נוצרי‪ ,‬למרות המכתב של קילנימוס הצעיר‪.‬‬
‫עד המאה הראשונה רוב הקהילה של מאמיני ישו הם יהודים נוצרים‪.‬‬
‫החורבן היה נק' התנפצות כיוון שהחכמים שהנהיגו את הקהילה היהודית הסתגרו והוציאו את כל מי שלא קיבל את דעתם‪.‬‬
‫עמוד ‪:51‬‬
‫תקופת סוף המאה הראשונה ותחילת המאה השניה‪:‬‬
‫האם היחסים בין היהודים והנוצרים התרכחו או החמירו?‬
‫"מעשה ברבי אלעזר בן גמא‪"...‬‬
‫היהודים הנוצרים מציעים להרפא על ידם באמצעות כישופים‪ .‬במיוחד ע"י אזכור של שמו של ישו‪ .‬ר' אלעזר הוכש ע"י נחש‬
‫ועומד למות‪ .‬יעקב תלמידו של ישו רוצה לרפא אותו אך ר' ישמאעל אומר לו שאסור לו להרפא ע"י שמו של ישו כיוון שזה "יהרג‬
‫ובל יעבור" ‪ .‬ר' אלעזר אומר לו שהוא יביא לו היתר מהכתובים לכך ועוד לפני שהוא מספיק לעשות זאת הוא מת‪ .‬ר' ישמעאל‬
‫אומר לר' אליעזר שטוב שהוא מת ולא נרפא ע"י שמו של ישו‪.‬‬
‫מה התקדים לאיסור?‬
‫ייתכן שר' ישמעאל מקשר בין הנוצרים לעבודה זרה ומכאן ההלכה שאסור להרפא ע"י ע"ז בבחינת יהרג ובל יעבור‪.‬‬
‫מדוע העורכים של הסיפור מביאים לנו ציטוט מקהלת‪ -‬שמי שעובר על גזירת חכמים מוכש ע"י נחש? אין לנו שום מידע לגבי‬
‫דברים שר' אליעזר עשה איזשהו מעשה‪ ,‬אם כן מדוע מביאי זאת?‬
‫האם היו לר' ישמעאל תקדימים הלכתיים שיכל להסתמך עליהם כדי לאסור על ר' אלעזר לזכות ברפואה הזו ולהרפא ע"י יעקב‬
‫ותלמידי ישו?‬
‫הלכה ‪ :20‬בשר שנמצא בידי גוי מותר בהנאה‪ .‬בשר שנמצא ביד המין (יהודי שמאמין בישו) לא מותר בהנאה‪ .‬יש דברים‬
‫שאסור לאכול אותם ויש דברים שאסור להינות מהם (למשל למכור אותם או לתת מתנה)‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ההלכה מחמירה יותר עם היהודים שמאמינים בישו מאשר עם הגויים‪ .‬את היהודים הנוצרים קשה לזהות משום שהם‬
‫נראים כמו יהודים רגילים ולכן צריך להזהר מהם יותר‪.‬‬
‫אם הוא שוחט את הבשר שקיבל ממין הבשר ששחט הוא טרפה‪.‬‬
‫אפילו אם הם מייצרים יין‪ -‬זה נחשב נסך‪.‬‬
‫ממזר‪ -‬ילד שנולד לאשה נשואה שבגדה‪.‬‬
‫אסור להרפא מהם‪ -‬לגבי בני אדם וחיות‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫החכמים מנפחים את הקטגוריות כדי ליצור תחושה שהמינים הם הכי גרועים והם מהווים את הבעיה המסוכנת ביותר‪.‬‬
‫ייתכן שר' אליעזר גזר מההלכות האלו את האיסור להרפא מגוי‪.‬‬
‫ניתן להבין גם שאם החכמים גזרו את הגזירות האלו כנראה שהיהודים נוצרים תפסו מקום רציני בחיי הקהילה היהודית בחלק‬
‫רחב מתחומי החיים והיווי איום מפנים‪ ,‬מתוך הקהילה‪ .‬לכן החכמים גוזרים את הגזרות האלו כדי להתרחק מהם‪.‬הגזרות נגזרו‬
‫מטעם היסטורי‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪16‬‬
‫התוספתא לא מזכירה ‪ 2‬שאלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה רצה לומר ר' אלעזר כדי להציל את נפשו וכדי לשכנע את ר' ישמעאל שיתרפא ע"י ישו?‬
‫‪ . 2‬מה היו הסיבות ההלכתיות או המסורת עליה התבסס ר' ישמעל כדי לאסור על ר' אלעזר להרפא?‬
‫תלמוד ירושלמי ע"ז‪ ,‬יד'‪ .‬עמ' ‪:52‬‬
‫הסיפור זהה לסיפור בתוספתא רק שכאן יש הוספות‪ .‬איך זה הגיוני שר' אליעזר שמע לגזרת חכמים ובכל זאת מת ע"י נחש?‬
‫הרי אומרים שמי שלא מקשיב לגזירת חכמים מוכש ע"י נחש ומת‪ .‬אם כן התלמוד מוסיף כאן שעדיף למות ע"י נחש בעולם‬
‫הזה ולהקשיב לגזירת חכמים ולא למות ע"י נחש בעולם הבא‪ .‬זה נראה כאילו התלמוד ממציא כאן משהו לא רציונלי‪ .‬אך אנחנו‬
‫יודעים שבכל הדתות יש רצון להעשיר ולמשוך את המאמינים ולפעמים משתמשים במושגים לא רציונלים כאשר אין הסבר‬
‫רציונלי או תשובה ממשית‪ .‬הנחש השני הוא בעצם הנצרות‪.‬‬
‫הירושלמי שם בפיו של ר' אליעזר פסוק‪" -‬אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא‪ ,‬יח)‬
‫חי בהם‪ .1 :‬המצוות מקנות חיים‪ .2 .‬הוא חייב לחיות כדי לקיים מצוות‪.‬‬
‫הפסוק שממציאים כאן העורכים של הירושלמי ושמים בפיו של ר' אליעזר זהו פסוק שמדבר על החיים ואותו בחרו לשים בפיו‬
‫של ר' אלעזר שמת‪ .‬למה דווקא את הפס' הזה? יש כאן ביקורת סמויה של עורכי הירושלמי נגד ר' ישמעאל‪ .‬התלמוד‬
‫הירושלמי רוצה לומר שר' ישמע אל היה קיצוני מדי ומרחיק לכת‪ .‬הם חושבים שהוא היה צריך לתת לר' אליעזר להתרפא ולא‬
‫למות‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬היהודים נוצרים לא מהווים את אותה הבעיה במאה הרביעית כמו שהיוו בעיה במאה שניה‪-‬שלישית‪.‬‬
‫מסכת עבודה זרה‪ ,‬תלמוד בבלי‪ ,‬עמ' ‪ :55‬התלמוד הבבלי מנסה להשיב על ‪ 2‬בעיות עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬איך אפשר להסביר הלכתית את התנהגותו הקיצונית של ר' ישמעאל כלפי ר' אליעזר?‬
‫ב‪ .‬מה רצה לומר ר' אלעזר?‬
‫הבבלי אומר שיש הבחנה בין מינות‪ ,‬נצרות וע"ז‪ .‬המינות יותר מושכת ויותר מסוכנת מהנצרות והע"ז‪ .‬המפשט בא להסביר את‬
‫ההתנהגות של ר' ישמעאל‪.‬‬
‫אם רבי ישמעאל היה קיצוני‪ ,‬זה בגלל השפעתם של היהודים נוצרים‪ ,‬שהרבה יהודים נמשכו אחריהם‪..‬‬
‫לפי הבבלי הנחש הוא קללה של חכמים‪ .‬עדיף לך להיות מוכש על ידי נחש אמיתי של הנוצרים ולא ע"י נחש של גזירת חכמים‬
‫וכך לצאת מן העולם טהור ולא בעל חובה על כך שעבר על גזירת חכמים‪.‬‬
‫למה יש צורך לתלמוד הבבלי והירושלמי להמציא סיפורים על הנחש ולהצדיק את ר' אלעזר בכל מחיר?‬
‫העורכים לא הרגישו נוח עם הקיצוניות הדתית של ר' ישמעאל והם הרגישו חובה להצדיקו באיזה אופן‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪17‬‬
‫חסר להשלים‬
‫הרצאה מס' ‪18‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫חשוב לזכור את הביקורת הסמויה של התלמוד הבבלי‪ -‬שר' ישמעאל מקל בענייני ע"ז אבל מחמיר בענייני יהודים‬
‫נוצרים‪.‬המינות מסוכנת יותר מאשר ע"ז כיוון שהיא יכולה למשוך אנשים יותר בקלות‪.‬‬
‫המינים הם נידחים ומגונים בגלל היותם מינים‪ .‬הרפואה המגית היא אינה בעייתית‪ .‬הבעיה היא באזכור שמו של ישו‪.‬‬
‫החכמים פועלים ע"י מגמה חברתית יותר מאשר מגמה דתית‪ .‬החכמים רוצים להרחיק את היהודים מהיהודים‪-‬נוצרים גם בפן‬
‫החברתי‪ .‬המטרה היא ליצור חברה שלא יכולה להיטמע עם המינים (יהודים נוצרים)‪.‬‬
‫תופעה זו ממשיכה עד למאה השלישית‪.‬‬
‫אפשר להסיק מספר מסקנות היסטוריות‪:‬‬
‫א‪ .‬תוך מאה שנה מאז צליבתו של ישו בשנות השלושים של המאה הראשונה הנצרות התעצמה‪ ,‬התפשטה והשפיעה על‬
‫לא מעט אנשים סביב אגן ים התיכון‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאחר המאה הראשונה‪ ,‬תחילת המאה השניה לאחר מרד בר כוכבא‪ ,‬הנצרות עצמה משנה את פניה מכיוון שאם‬
‫במשך מאה שנה הנצרות הייתה זרם יהודי בתוך היהדות‪ .‬עד החורבן החכמים ראו אותם כחלק ולאחר החורבן לאט‬
‫לאט יש תהליך של הפרדות‪ .‬בתחילת המאה השניה הרומאים מתחילים להגדיר את הנוצרים כנוצרים ולא כיהודים‪.‬‬
‫במשך מאה שנה מתחוללים כמה דברים בעלי משמעות‪-‬‬
‫הנצרות עוזבת את היהדות‪ .‬העזיבה נעשית תחילה ע"י החכמים ולאחר מכן ע"י הנוצרים‪.‬‬
‫תהילך ההיפרדות‪:‬‬
‫עד שנות ה ‪ 70-80‬יש לנו זרם המכונה " קדם נוצרי" או "פרו נוצרי" והוא זרם יהודי לכל דבר‪ .‬היהודים הנוצרים ראו את עצמם‬
‫כיהודים והאמינו את ישו בדמות משיחית‪.‬‬
‫בסוף המאה הראשונה עם הבשורה ע"פ יוחנן יש לנו שם מוטיבים ספרותיים שלקוחים לא מהיהדות אלא מהפגניות‪.‬‬
‫הצטרפותם של הנוצרים לא מהיהדות‪ ,‬ירידתם של היהודים הנוצרים מהיהדות והתעצמותם של הגויים‪.‬‬
‫בתחילת המאה השניה הספרים שנכתבו במחנה הנוצרי הם ספרים שנכתבו ע"י הוגים נוצרים המכונים "אבות הכנסיה" והם‬
‫מגיעים מהגויים ולא מהיהדות‪ .‬בספרים אלו הם עורכים פולמוס עם היהודים‪.‬‬
‫לדעתם של החוקרים‪ ,‬אלו שיזמו את ההפרדות בין היהודים‪-‬נוצרים ליהדות הם החכמים עצמם‪ .‬לאחר מכן היה רצון של‬
‫היהודים נוצרים להתבסס ולכן הם צירפו אליהם את הנוצרים הפאגנים והפכו לדת מבוססת‪.‬‬
‫נושא חדש‪ :‬הרפואה של היהודים הנוצרים‪:‬‬
‫האם המעשים הרפואיים היו מוכרים לחכמים? האם יש לנו רמזים של רפואות בספרות חזל? האם יש לנו דברים דומים בין‬
‫הרפואה של היהודים לנוצרים?‬
‫עמוד ‪ 64-65‬בספר‪ :‬משנה א‪:‬‬
‫בתחילת המאה השניה ר' עקיבא אומר שני דברים חשובים‪:‬‬
‫‪ )1‬מי שקורא בספרים החיצוניים (ספרים שלא הוכנסו לתנ"ך) אין לו חלק לעולם הבא‪.‬‬
‫‪ )2‬הלוחש על המכה‪( -‬מי שרואה אדם גוסס ולוחש לו פסוקים על המקום הכואב‪ .‬לדוגמה‪" -‬כל המחלה אשר שמתי על‬
‫מצרים‪ ) "...‬אין לו חלק לעולם הבא‪.‬‬
‫מדוע ר' עקיבא אומר שמי שלוחש על המכה אין לו חלק בעולם הבא? האם המעשה כ"כ חמור?‬
‫כנראה שיש שני סוגי לחישות‪ -‬אחת בה מוזכר שמו של ישו ואחת שלא‪ .‬חכמים התירו כנראה את הלחש שאינו מוזכר שמו של‬
‫ישו‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הרצאה מס' ‪19‬‬
‫בעת העתיקה הרפואה הייתה לא קונבנציונלית ולכן השתמשו בפעולות מאגיות כדי לרפא אנשים‪.‬‬
‫רפואה בכתובים‪:‬‬
‫משנה‪ :‬לחישה‬
‫תוספתא‪ :‬רקיקה= יריקה‪.‬‬
‫תלמוד בבלי‪" :‬שם שמים על הרקיקה"‬
‫מדובר כאן על מסורת בעייתית שמקורה בחכמים‪.‬‬
‫איך החכמים של התלמוד ריפאו? האם היא הייתה מאגית?‬
‫מאגיה‪ -‬על‪-‬טבעי‪ .‬בעבר לא הייתה לעניין קונוטציה שלילית‪.‬‬
‫עמוד ‪:68‬‬
‫מסופר על אדם חולה מאד ויש לו חום גבוה‪.‬‬
‫החכמים מציעים לקחת סכין וללכת למקום שבו יש סנה (סוג של צמח)‪ .‬קושרים לסנה שערה של החולה‪ .‬החולה יאמר את‬
‫הפסוק "וירא מלאך ה' אליו"‪.‬‬
‫הרפואה כאן מלווה בפס' מהמקרא‪.‬‬
‫יש כאן פרקטיקה רפואית שהיא דיי מושרשת במסורת היהודית‪ .‬התלמוד הבבלי מזכיר אותה והיא בנויה משתי פעולות‪ .‬זוהי‬
‫לא הדרך היחידה ויש לנו דרכים נוספות‪.‬‬
‫עמוד ‪ :69-70‬ברכות ה'‪:‬‬
‫מי שמתפלל וטועה בתפילה זה סימן שהוא רע‪ .‬אם הוא שליח ציבור סימן שמי ששלח אותו רע‪.‬‬
‫הכוח לא נמצא בתפילה עצמה‪ ,‬אלא באיך התפילה יוצאת מהפ‪.‬‬
‫ר' חנניא בן דוסא מתפלל על החולים ולפי איך שהתפילה יוצאת מפיו הוא יודע האם החולה מקובל או מטורף‪.‬‬
‫עמוד ‪ :71‬מסכת ברכות‪ ,‬תלמוד בבלי‪:‬‬
‫ר' חניניא בן דוסא רואה את שני התלמידים שנשלחו ע"י רבן בן גמליאל והוא עולה‪ .‬לא מתקרב לחולה‪ ,‬הוא מתפלל והאופן בו‬
‫יוצאת התפילה מפיו מסמן לו את התוצאה של החולה‪ -‬האם הוא יחיה או ימות‪.‬‬
‫ר' חנניא בן דוסא אומר להם לכתוב שעה בה החולה ירפא ואכן חזרו שני התלמידים לרבן בן גמליאל והחולה נרפא בשעה בה‬
‫קבע ר' חנניא‪.‬‬
‫הבשורה ע"פ יוחנן פרק ד' ‪:46-54‬‬
‫יש כאן טקסט זהה לסיפור עם רבי חנניא בן דוסא‪ .‬קשה לקבוע איזה טקסט קדום יותר‪ .‬בברית החדשה יש את את כל‬
‫האלמנטים הספרותיים שמופיעם בתלמוד הבבלי‪ .‬זה לא מקרי‪ .‬דבר אחד נמצא בתלמוד ולא נמצא בברית החדשה‪ -‬המשפט‪:‬‬
‫"וכי נביא אתה? לא נביא ולא בן נביא אנכי"‪.‬‬
‫אי אפשר לומר שהחכמים לא קיבלו את הרפואה היהודית הנוצרית בגלל שהיא נחשבת כמאגיה‪ .‬ניסינו להוכיח ע"י מס' של‬
‫טקסטים את טענה זו‪.‬‬
‫מדוע שמי שלוחש וגם יורק על המכה אין לו חלק לעולם הבא כפי שכתוב בתלמוד הבבלי?‬
‫עמוד ‪ :72‬הבשורה ע"פ מרקוס ז‪:31-37 ,‬‬
‫כשהתוספתא מדברת על הרקיקה‪ ,‬אפשר להניח שהחכמים שם לא המציאו את זה‪ .‬אם הם מדברים על זה זה כנראה ידוע‬
‫להם וקשור למציאות היומיומית שלהם‪ .‬החכמים שם מתכוונים אל היהודים הנוצרים‪.‬‬
‫עמוד ‪ :72‬הבשורה ע"פ מרקוס ח‪21-26 ,‬‬
‫ישו מרפא את העיוור ע"י רוק ומגע‪.‬‬
‫עמוד ‪ :73‬הבשורה ע"פ יוחנן ט‪:‬‬
‫מאד מעניין לראות שבבשורה הכי רחוקה מהיהדות מכנים את ישו "רבי"‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫מסופר על איש עיוור‪ .‬תלמידיו שואלים אותו מי חטא‪ -‬הוריו או הוא על כך שנותר עיוור‪.‬‬
‫ישו מרפא את האיש העיוור (בנוסף לריפוי חירש ואילם)‪.‬‬
‫היהודים הנוצרים ריפו לפי מסורת ע"י הרוק והחכמים ידעו על זה‪ .‬ר' עקיבא יוצא נגד תופעה זו‪.‬‬
‫המינות היא יותר חמורה מע"ז כיוון שהיא מסוגלת לסחוף אחריה‪ .‬היהודים הנוצרים מצליחים לרפא ולכן יש חשש שילכו‬
‫אחריהם‪.‬‬
‫האם גם החכמים ריפאו ע"י הרוק?‬
‫הרצאה מס' ‪20‬‬
‫עמוד ‪:74‬‬
‫אשה שומעת את הדרשה והיא חוזרת לביתה‪ .‬בעלה מחכה לה וכשהיא חוזרת הוא שואל אותה איפה היא הייתה‪ .‬היא עונה לו‬
‫שהיא הלכה לשמוע את הדרשה של ר' מאיר‪.‬‬
‫בעלה אוסר עליה לחזור לביתם עד שהיא הולכת לבית כנסת ויורקת על פניו של הדרשן‪.‬‬
‫ר' מאיר אומר שהוא ראה את הסיפור הזה ברוח הקודש‪ .‬וידע שהאישה תתבייש לירוק על פניו‪ .‬לכן הוא אמר כאילו שהוא‬
‫חולה בעיניים וביקש שהאשה תירק לו על העיניים כדי לרפאו‪.‬‬
‫תלמידיו חוששים שהדבר מבזה את התורה אך ר' מאיר מסביר לתלמידיו שלשם שלום בית ניתן לעשות הכל‪.‬‬
‫מכאן אנחנו לומדים שהיה מקובל לירוק על העיניים כדי לרפא אותן‪.‬‬
‫אם זה לא היה מקובל הוא לא היה ממציא את הסיפור הנ"ל כי אחרת הוא לא היה מתקבל‪.‬‬
‫מבחינה היסטורית סביר לטעון שהחכמים בעצמם עסקו בפרקטיקות רפואיות ברורות כמו מאגיה ואמירת פסוקים כדי להרפא‪.‬‬
‫ברגע שהיהודים הנוצרים אימצו את הפרקטיקות האלו וגם הוסיפו עליהם את הלחישה ובמיוחד את שמו של ישו‪ ,‬אז החכמים‬
‫גזרו איסור כללי לכל המעשים האלו‪.‬‬
‫יש חשש מהיהודים הנוצרים משום שהם מתפשטים ומושכים את ליבם של יהודים אחרים‪ .‬וכדי לבלום את השפעתם החכמים‬
‫מעדיפים להפסיק עם פרקטיקות רפואיות שהיו מקובלות בעולמם ‪.‬‬
‫עמוד ‪:77‬‬
‫אספסינוס היה קיסר רומאי ששלט בשנים ‪ 69-79‬במאה הראשונה לספירה‪.‬‬
‫גם כאן שוב מוזכרות בעיות עיניים‪.‬‬
‫יש לנו עדות ספרותית היסטורית לכך שהיה איזשהו ידע רב בעולם העתיק שאפשר להרפא ע"י רוק בבעיות עיניים‪ .‬כלומר‪ ,‬זה‬
‫משהו שהיה דיי רווח‪ .‬ניתן לשער שהדבר היה מקובל בעולם העתיק והחכמים אימצו את הפרקטיקה‪.‬‬
‫ישנה גמישות ומעברים בין קבוצה דתית לקבוצה אנושית אחרת ואי אפשר לטעון שהדברים גמישים ונעים בין האחת לשניה‬
‫וזוהי לא המצאה של קבוצה מסויימת‪.‬‬
‫נושא חדש‪ :‬הלידה הניסית של ישו‬
‫ישו ע"פ המקורות הנוצרים נולד ע"י רוח הקודש‪ .‬אמו הביולוגית היא מרים‪ .‬אביו אינו קיים משום שמרים הרתה ע"י רוח‬
‫הקודש‪.‬‬
‫מה פשר השם ישוע בן פנתרה? ישוע זה השם הגלילי שהפך להיות ישו בתלמוד הבללי‪.‬‬
‫אך מהו השם פנתרה?‬
‫עמוד ‪ :78‬הבשורה ע"פ מתי‪ ,‬פרק ראשון‪:‬‬
‫יוסף מגלה שאשתו הרה (לא ממנו) ורוצה לגרש אותה‪ .‬המלאך נגלה ליוסף בחלום ואומר לו שמרים הרתה ע"י רוח הקודש‬
‫ושהיא תלד בן‪ .‬עליהם לקרוא לו ישוע והוא יושיע את העם‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הברית החדשה מתבססת על הפסוק מספר ישעיהו ז‪,‬י"ד‪:‬‬
‫"לכן יתן ה' לכם אות הנה העלמה הרה ויולדת בן וקרא שמו עמנואל"‬
‫עמוד ‪ :80‬תרגום השבעים לספר ישעיהו‪:‬‬
‫מדוע תרגום השבעים תרגם את הפסוק מישעיהו בצורה מעוותת? במקום עלמה רשם בתולה?‬
‫הרצאה מס' ‪21‬‬
‫למצוא ממי להשלים‬
‫הרצאה מס' ‪22‬‬
‫פלינוס היה מושל רומאי בתחילת המאה השניה שכותב אגרת לקיסר טראינוס בו הוא מכנה את הנצרות "סופרסטיסיו"‬
‫=אמונה טפלה‪ .‬האמונה טפלה הזו היא מתפתחת ומתפשטת‪ .‬הוא מכנה אותה "מגפה" שמונעת מהאנשים לסגוד לקיסר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש לנו אינדיקציה שבתחילת המאה השניה הנצרות היוותה איום ממשי על השלטון הרומאי‪.‬‬
‫לפי הבשורה ע"פ מתי ישו נולד ע"י "בתולה"‪ -‬עלמה‪ .‬הפסוק מישעיהו מוזכר בברית החדשה עם שינויים קלים כאשר המילה‬
‫"עלמה" תורגמה ל"פרתנוס" (=בתולה)‪ .‬על הפס' הזה מתבססים הנוצרים כדי להוכיח את אמונתם שישו נולד בדרך ניסית‪.‬‬
‫כלומר‪" ,‬פנתרה" הוא עיוות של "פנתרוס" ויש שרצו לטעון שהחכמים היהודים לעגו על האמונה הנוצרית ולכן קראו לו "בן‬
‫פנתרה" כדי ללעוג לו ולא כי הם באמת חשבו שהוא נולד בדרך ניסית‪.‬‬
‫עמוד ‪ :81‬מעשי פילטוס‪:‬‬
‫בברית החדשה ישנו סיפור על המלך הורדוס שבחזיונו צפה שיוולד ילד ישיציל את כל היהודים‪ .‬הורדוס החל לרדוף את‬
‫היהודים ולהרוג את כל הילדים מחשש שהחלום יתגשם‪ .‬מרים ויוסף בורחים למצרים כדי להציל את נפשם ולא להלכד ע"י‬
‫הורדוס‪.‬‬
‫סיפור זה הוא שיכתוב של סיפור משה ופרעה‪.‬‬
‫לטענתו‪ -‬היהודים טוענים‪:‬‬
‫א‪ .‬ישו נולד ע"י יחסים אסורים‬
‫ב‪ .‬הורדוס רוצה לרדוף את כל הילדים ולעשות טבח ולכן הלידה של ישו גרמה למוות ילדים‪ .‬עצם הולדתו של ישו היוותה איום‬
‫ממשי על הורדוס ועל המשך מלכותו ולכן מותם של הילדים נעשה בגלל ישו‪.‬‬
‫ג‪ .‬אביו יוסף ואמו מרים נמלטו למצרים‪ ,‬לא מכיוון שרצו להציל את נפשם אלא בגלל הבושה מפני העם‪.‬‬
‫הכותבים האלו מנסים להתגונן‪ -‬איך הם יכולים להוכיח שהייתה לידה ניסית?‬
‫הם מנסים לרקום איזשהיא מציאות שעל ידה ניתן להסיק שכן הייתה לידה ניסית‪.‬‬
‫אוריגינס‪:‬‬
‫זקני העם מלגלגים על מרים שנכנסה להריון בדרך ניסית‪ .‬כנראה שיש בסיס לדבריהם ולכן הם ממשיכים ללגלג עליה‪ .‬במקום‬
‫להתווכח היא בורחת למצרים ‪ .‬היא כמו אומרת להם "תגידו מה שתגידו אני יודעת שזו האמת"‪ .‬ולכן מכאן ניתן להבין שמרים‬
‫אכן נכנסה להריון בדרך ניסית‪.‬‬
‫עמוד ‪ :B 81 –A 81‬מסכת שבת שבת‪ ,‬כ"א‪ ,‬ב'‪:‬‬
‫המסכת דנה באיסור כתיבה בשבת‪" .‬המשרט על בשרו"‪ -‬הגמרא דנה אם זה נחשב כתב בשבת או לא‪ .‬הגמרא מביאה‬
‫בריתא‪ :‬האם שריטה בבשר נחשב כתיבה או לא? לכן מביאים דוגמה לכך שזה כן נחשב כתיבה‪:‬‬
‫ר' אליעזר מזכיר את בן סטדא שהיה מכשף שהגיע ממצרים עם שריטה על בשרו‪ .‬זהו דבר בעייתי כי הוא גם מתעסק‬
‫בכשפים‪ .‬ר' אליעזר בעצם מנסה להוכיח שיש דבר כזה "השורט את בשרו"‪.‬‬
‫אומרים לו שבן סטדא היה שוטה ולא מביאים ראיה מן השוטים‪ ,‬ולכן הם לא מקבלים את דעתו‪.‬‬
‫התלמוד עוזב את נושא הכתיבה ועובר לדבר על בן סטדא‪.‬‬
‫אין דרך לבדוק את זהותו‪ ,‬ולכן הם רוצים לבדוק האם בן סטדא הוא שפוי או לא‪ .‬הם מביאים דעות שונות על זהותו‪:‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫א‪ .‬חכמים אומרים שבן סטדא ובן פנתרה זה אותו אחד‪ ,‬כלומר זהו ישו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ר' חיסדא מתנגד ואומר שאי אפשר לומר ששניהם איש אחד כיוון שהבעל של מרים היה סטדא אך אביו הביולוגי‪ ,‬הבועל‬
‫היה פנתרה‪ .‬זה מחזיר אותנו למסורת החייל הרומאי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבעל הוא בכלל פפוס בן יהודה ושמה של אמו היה פנתרה= סטת‪-‬דה בתרגום לעברית‪ :‬סטתה‪ .‬כלומר מרים נאפה ומכאן‬
‫זהו שמה‪.‬‬
‫ד‪ .‬האמא נקראת מרים מגדלא שהייתה קולעת שיער‪.‬‬
‫כאן יש לנו ‪ 2‬דברים מעניינים‪:‬‬
‫מרים מגדלא היא דמות ידועה בברית החדשה‪ ,‬היא מגיעה לישו לאחר סעודתו‪ .‬בתחיתו של ישו היא רואה אותו חוזר לעולם‬
‫לאחר ‪ 3‬ימים‪ .‬היא הייתה מאד קרובה לישו‪ .‬התלמוד מביא לנו פרט שאינו מוזכר בברית החדשה‪ ,‬שהיא הייתה קולעת צמות‪.‬‬
‫בברית החדשה יש לנו סיפור על זונה ושמה מרים ששמה בושם על רגליו של ישו ומנגבת אותם עם שיערותיה‪ .‬יש להניח‬
‫שחכמים לא הבחינו בין הדמויות וקישרו אותן לדמות אחת‪ -‬מרים אמו של ישו‬
‫___________________________________________________________________‬
‫הרצאה מס' ‪23‬‬
‫המקורות התלמודים לא ממש מדייקים בהתייחסות שלהם אל היהודים הנוצרים למשל ביחסם לישו‪.‬‬
‫יש לנו כתבים במאה ה‪ 2‬של היהודים הנוצרים אך אין לנו הגדרות מאחר והגדרות יש רק מהמאה ה‪4‬‬
‫מאפיינים של כתות היהודים הנוצרים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מוזכרים כ"אביונים"‪ -.‬נקראים כך ע"י אבות הכנסיה מאחר והם מאמינים רק בנבוא של ישו ולא בו כאל וכן הם עניים‬
‫מאמונה שהיא מלאה ויפה‬
‫אמונה באל אחד‬
‫שימוש יחודי בבשורה ע"פ מתי – מאמינים אך ורק בו ובתורה‪ .‬אינם מכירים בקדושה של ספרים אחרים‬
‫שונאים את פאולוס‪ -‬כי הוא ביטל את התורה‪.‬‬
‫מפרשים את הנבואות של הנבאים בצורה קפדנית ביותר מאחר והם רואים את ישו כנביא ולא כיותר מזה‪.‬‬
‫סירוב לקבל את האמונה של הנצרות האורתודוקסית שישו נולד בלידה ניסית‪ .‬מבחינתם מרים לא הייתה בתולה‪.‬‬
‫מעריצים את ירושלים כביתו של האל‬
‫סירוב לקבלת צליבתו של ישו‪ -‬זה לא נעשה ע"מ להחזיר אותו לעולם‪ .‬לא האמינו במובן התאולוגי של תחייתו לאחר‬
‫‪ 3‬ימים‪.‬‬
‫סירבו להאמין בקרבנוות של בית המקדש ולכן סירבו להאמין בקבלת רעיון של גופו של ישו כקרבן‪ – .‬לכן היו‬
‫צמחוניים‬
‫ע"פ פאולוס ישו הוא הקורבן של האל ולכן כל דבר שהם רואים כקשר לך הם רוצים לבטל את הרעיון כמו שפאולוס‬
‫מבין אותה ולכן היו צמחוניים‬
‫האם החכמים בתקופות קדומות הכירו מרחוק ומקרוב את הספרות הנוצרית‪ ,‬את האוונגליונים? האם יש שימוש בשם הזה‬
‫בספרות חז"ל?‬
‫עמוד ‪ :82‬תוספתא‪ ,‬שבת‪ ,‬י"ג‪:‬‬
‫מוזכר לנו את המילה "גליונים"‪ >-‬אוונגליונים‪ >-‬בשורות נוצריות‬
‫"ספר מינים"‪ >-‬הספרים של הכופרים‬
‫אם יש שריפה שפרצה ביום שבת אז יש הלכות מסויימות המתירות לחלל שבת כדי להציל אותם‪.‬‬
‫השאלה ששואלים בטקסט הנ"ל היא שאלה הלכתית‪ -‬מה ניתן להציל?‬
‫ולעניינו‪ -‬האם מותר להציל את הגליונים משריפה בשבת?‬
‫אם מוזכרת השאלה הזו‪ -‬אנחנו יכולים להסיק שהגליונים היו מספיק נפוצים ומוכרים בעולם היהודי כדי שיהיו שווים‬
‫להתייחסות כלשהי‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫בעת העתיקה "לגנוז" = לאחסן‪.‬‬
‫בגליונים ובספרי המינים מופיע שם ה' במלכות ולכן יש חשיבות לספרים האלו‪.‬‬
‫אלו ספרים שכנראה נכתבו ע"י יהודים או שייכים ליהודים‪ .‬זהו ספר שעלול להמצא בבתי הכנסת‪.‬‬
‫ביום רגיל‪ ,‬שאינו שבת מה ניתן להציל?‬
‫ר' יוסי הגלילי‪:‬לצריך לגזור את הקטעים עם שם ומלכות מהספרים ואת כל השאר לשרוף‪.‬‬
‫ר' טרפון‪" :‬אקפח את בניי"‪ -‬ביטוי ששגור בפיו של ר' טרפון‪ .‬זוהי שבועה‪ ,‬שאם כך וכך אקרה לא אעשה כך וכך‪..‬הוא מביא‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫אם רודפים אחרי אז אני בורח כדי להמלט אך אם רודפים אחרי כדי להרוג אותי אני לעולם לא אכנס לביתם של אלה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ר' טרפון מעדיף להכנס לבית ע"ז מאשר לביתם של אלו (הוא מתכוון בסמוי ליהודים נוצרים)‬
‫שהרי ע"ז אין מעכירים אותו (את אלוקים) ואין כופרים בו‪ ,‬אך הללו (הכוונה ליהודים נוצרים) מכירים אותו (נולדו כיהודים‬
‫ומכירים את המסורת) ובכל זאת כופרים בו (הם עושים זאת למרות שהם מכירים את המסורת ולכן זה גרוע יותר)‬
‫ר' טרפון מעדיף להכנס למקדש עם פסלים מאשר להכנס לביתהם של יהודים נוצרים‪ ,‬למרות שבאותה תקופה אין מדובר על‬
‫כנסיות ואין שם פסלים‪.‬‬
‫כלומר יש לנו כן הבחנה בין עובדי ע"ז לבין יהודים נוצרים‪ .‬הבחנה זו מקילה עם עובדי ע"ז ומחמירה עם יהודים נוצרים‪.‬‬
‫ר' ישמעאל‪ :‬מביא לראיה דוגמה‪ :‬שמוחקים את שמו של הקב"ה בטקס המים המאררים כדי להוכיח שאישה לא סוטה‪ .‬מטקס‬
‫זה ניתן להבין שניתן למחוק את שם ה' כדי לעשות שלום בית בין איש לאשתו‪ ,‬שזהו דבר חיובי‪.‬‬
‫קל וחומר לעניינו‪ -‬ב דבר שהוא שלילי וגורם למחלוקות (הספרים של היהודים נוצרים) מותר למחוק את שם ה' ולכן מותר‬
‫להשאיר את הספרים שירפו למרות שמופיע בהם שם ה'‪.‬‬
‫המסקנה‪:‬‬
‫הגליונים וספרי המינים היו נפוצים מאד בבתי הכנסת‪ ,‬מה שמחזק את השערתנו שהיו ליהודים הנוצרים בתי כנסת משלהם‬
‫שם היו קוראים את הבשורות‪.‬‬
‫גליון‪ -‬מאד מזכיר את המילה אוונגליון‪.‬‬
‫עמוד ‪ ,86‬התלמוד הבבלי‪ ,‬מסכת שבת‪:‬‬
‫אותו טקסט כמו בתוספתא רק שבסופו יש לנו התייחסות לאוונגליונים‪ ,‬בתקופתם כבר השם אוונגליון היה מוכר והשתמשו בו‪.‬‬
‫ר' מאיר‪ :‬אוון (רשע) גליון‬
‫ר' יוחנן‪ :‬עוון (חטא) גליון‬
‫מדוע הנוצרים קיבלו את השם הזה אם הם יודעים שיש לו משמעות שלילית?‬
‫על מה החכמים מדברים כאשר הם משתמשים במילה אוונגליון? לבשורות? לספרים של היהודים הנוצרים?‬
‫כאשר מוזכר במשנה גליון הכוונה לריק ממה שכתוב‪ ,‬כלומר החלק הלבן בדף‪ ,‬איפה שאין כתוב‪.‬‬
‫גם בתוספתא משתמשים במילה הזו‪ ,‬אבל הם מוסיפים לו סיומת "ים"‪ ,‬כלומר גליונים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הם לקחו את המילה הזו והשתמשו בה כגנאי לספרים של היהודים הנוצרים כדי לומר שהם ריקים מתוכן (על משקל‬
‫ריקים מכתוב)‪ .‬הם לקחו מילה עברית מוכרת והשתמשו בה במשמעות שלילית‪.‬‬
‫באיזו תקופה הנוצרים גיבשו את הספרים הנוצרים שלהם והגדירו מה קדוש ומה לא?‬
‫מתי התחילו לעצב את הקנון הקדוש שלהם?‬
‫האם השם "אוונגליון" נמצא בברית החדשה?‬
‫כן‪ ,‬אך שם הוא לא מגדיר בכלל את הקנון הנוצרי ואת הספרים הקדושים‪ ,‬אלא משמעותו שם הם הזכרונות של השליחים‬
‫והבשורה שהם זכרו בע"פ‪.‬‬
‫אירנוס מליון שהיה בשנת ‪ 170‬במחצית השניה של המאה השניה הוא הראשון שמשתמש בשם "לא אוונגליונוס"‪.‬‬
‫איך זה הגיוני שהוא החכמים הזכירו את השם אוונגליון לפני שהתחילו להשתמש בו בכלל?‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫התשובה היא שכן היה שימוש למילה אך לא במשמעות של כל הכתבים הנוצרים הפורמליים‪ -‬הבייבל‪ ,‬אלא הכוונה היא‬
‫לכתבים נוצרים מפוזרים שהיו קיימים לפני התגבשותם‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪24‬‬
‫האם עמדתם של ר' מאיר ור' יוחנן היא רק פרי יצירתם של אמוראי בבל‪ ,‬כלומר משהו שמובא רק במאה החמישית? או שיש‬
‫התייחסות אנטי נוצרית של ר' מאיר במקורות הקדומים יותר?‬
‫תוספתא‪ ,‬פרק ט‪:‬‬
‫"כי קללת אלוקים תלוי"‪ -‬מי שמשאיר גופה של מישהו תלוי לאחר זמן מה‪ ,‬זוהי קללה לאלוקים‪.‬‬
‫לאחר מכן מובא משל על תאומים‪ -‬אחד מולך על כל העולם כולו (דבר שהוא מוזר‪ ,‬כיוון שיש רק אלוקים אחד) והשני יצא‬
‫לליסטיא (=הפך לשודד) לאחר זמן מה נתפס זה שהפך לליסטיא‪ ,‬והיו צולבים אותו על הצלוב‪ .‬כל העוברים והשבים אמרו‬
‫שזה נראה כאילו צלבו את המלך‪ ,‬ולכן נאמר קללת אלוקים תלוי‪.‬‬
‫איך ניתן להסביר את הסיפור הזה?‬
‫הטקסט הזה רוצה לרמוז על התופעה של הבלבול בין שני האחים‪ -‬אפשר להשוות את זה ליהדות ולנצרות‪ ,‬לבין התורה‬
‫והכתבים‪.‬‬
‫שני האחים הם בעצם אותה דמות שהיא ישו‪ .‬הוא התחיל את דרכו כמצליח מאד‪,‬עם הרבה תלמידים וממש אפשר היה‬
‫להשוות אותו למלך העולם כולו‪ ,‬אך הוא סיים את דרכו כשודד שנצלב‪.‬‬
‫החידוש הוא‪ :‬רבי מאיר הכיר טוב את הברית החדשה‪ .‬הוא כנראה הכיר טוב יהודים נוצרים שהיו בקרבתו‪.‬‬
‫עמוד ‪ :b88‬בשורה לפי מתי כז'‪ :‬לו‪-‬מד‪:‬‬
‫גם השודדים הצלובים לצידו מבזים אותו‪.‬‬
‫עמוד ‪ :b88‬בשורה לפי מתי כז'‪ :‬כא‪-‬כו‪:‬‬
‫מציגים שתי דמויות‪ ,‬את ישו ובר‪-‬אבא שהיה שודד‪ .‬בקטע הנ"ל ההגמון (שליט) שואל את העם את מי להרוג ואת מי לשחרר‬
‫והעם מבקש לשחרר את בר‪-‬אבא‪.‬‬
‫הטקסט הוא מגמתי ואפילו קצת לא הגיוני להניח שזה מה שההגמון עשה‪.‬‬
‫עמוד ‪ :92‬תוספתא ידיים‪:‬‬
‫ספר שמטמא את הידיים הוא ספר קדוש‪.‬‬
‫ספר שאינו מטמא את הידיים הוא אינו קדוש‪.‬‬
‫בעת העתיקה היו שמים את ספר התורה עם האוכל כדי שהעכברים יאכלו את האוכל ולא את ספר התורה‪.‬‬
‫אם יש התייחסות בתק' של הת וספתא כלפי האוונגליונים ואנחנו לא יודעים אם הם קדושים או לא קדושים‪ ,‬זה אומר שבתק'‬
‫של ר' מאיר השאלה הזו הייתה נשאלת ולכן יש מצב שר' מאיר קרא את הספרים (שהרי לא הוחלט סופית על מצבם אם הם‬
‫כשרים או לא)‪.‬‬
‫עמוד ‪ :89‬מסכת ברכות‪:‬‬
‫יש מין אחד (כופר) שרוצה להטריד את ברוריה‪ -‬אשתו של ר' מאיר‪ .‬הוא שואל אותה מה פשר המשפט "רני עקרה ולא ילדה"‪-‬‬
‫איך משפט זה הגיוני? אשה עקרה שמחה מזה שהיא עקרה?‬
‫ברוריה אומרת למין שהוא שוטה‪ ,‬ושעליו לקרוא את המשפט כולו כולל סופו‪" -‬כי רבים בני שוממה מבני בעולה"‪ .‬סוף אותה‬
‫אישה שהייתה עקרה תוליד יותר ילדים מזאת שאינה עקרה‪.‬‬
‫היא ממשילה את זה למצבם של היהודים באותה תקופה‪ -‬אמנם עכשיו אתם אומרים שהיהודים הם הבנים של העקרה‪ ,‬כיוון‬
‫שהם מיעוט כרגע‪ ,‬אך זה עדיף עליכם (יהודים נוצרים) ‪ .‬עדיף שלא יהיה בנים מאשר בנים שילכו לגיהנום (מתכוונת ליהודים‬
‫נוצרים)‪.‬‬
‫הרצאה מס' ‪26‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫איך אפשר להסיק מן הסיפור שהוא בעצם המצאה ספרותית של החכמים היהודים?‬
‫יש בסיפור הזה דברים לא הגיונים בסיפור‪ ,‬לא הגיוני ששופט נכרי עשה אותם‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫הטקסט הזה נכתב במאה המאוחרת ולא מצאנו לו מקורות בתקופה הקדומה יותר‪ .‬ייתכן והוא שוכתב או הומצא‪.‬‬
‫לא הגיוני שרבן גמליאל בתור נשיא כנסת ישראל יעשה דבר כזה‪.‬‬
‫אותו פליסוף טוען שמצוטט באוונגליון יש איש ואישה‪...‬‬
‫יש כאן מציאות היסטורית שלא מאפיינת את המציאות ההיסטוריית שהייתה קיימת באותה תקופה‬
‫העורכים הבללים כתבו שהוא הסתכל בסוף האוונגליון ושם כתוב "לא באתי לשנות אלא באתי לתקן" והרי זה כתוב‬
‫בבשורה ע"פ מתי בתחילת הברית החדשה‪.‬‬
‫שאלה למבחן‪ -‬מה הפירוש של המונח גליונים?‬
‫‪VERUS ISRAEL‬‬
‫מאז שישו התגלה לעולם האל כרת ברית חדשה לעולם‪ .‬הברית הישנה היא התנ"ך‪ ,‬והברית החדשה הוא הבייבל הנוצרי‪.‬‬
‫ומאז‪:‬‬
‫היהודים מקוללים‪ -‬הם עושים לעצמם אות קין‪.‬‬
‫טיפולוגיה‪ -‬משתמשים בדמות ישנה כדי להלביש עליה דמות חדשה‪ ,‬טובה יותר‪.‬‬
‫היהודים היו עיוורים‪ -‬הם לא קיבלו על עצמם את ישו וגאולתו‪ .‬מאז היהודים לא יכולים יותר להקרא ישראל ולכן הנוצרים‬
‫נקראים הישראל האמיתי‪ .‬היהודים הם ישראל ע"פ בשרם והנוצרים נקראים ישראל ע"פ הרוח‪.‬‬
‫הטקסטיים התלמודיים הם לא אחידים‪ ,‬יש מגוון דעות‪.‬‬
‫בעד סוף המאה הראשונה החכמים רואים ביהודים נוצרים יהודים לכל דבר‪.‬‬
‫בסוף המאה הראושנה המדיניות היהודית השתנתה ומתחילים להחשיב את היהודים הנוצרים לעויינים (שנת ‪.)70‬‬
‫בטקסטים התלמודיים‪ -‬ארץ ישראליים עד המאה הרביעית ניתן לראות עוינות כלפי היהודים נוצרים‪.‬‬
‫הברית החדשה מחליפה את התנ"ך‪.‬‬
‫איך ניתן לראות זאת ע"פ הטקסט? "מיום שאתם יצאתם לגלות נלקחה תורתו של משה והוחלפה בברית החדשה"‪ ,‬הפילוסוף‬
‫אומר זו במפורש‪.‬‬
‫‪- VETUS TESTAMANTUM‬ברית הישנה‬
‫‪– NOVUM TESTAMANTUM‬ברית חדשה‪.‬‬
‫הברית הישנה משקפת משהו מאובן‪ ,‬כבר לא רלוונטי‪ .‬היהודים עם מקולל‪ .‬אגוסטיניוס אומר שאין להשמיד את היהודים אך‬
‫צריך להרע להם‪.‬‬
‫למה לא להורגם? הם עדות‪.‬‬
‫הם העם שנשא את הברית עד לישו אך ברגע שישו התגלה לעולם הברית נלקחה מהם ועברה לנוצרים‪.‬‬
‫על מי הנצרות מבוססת היום?‬
‫על פאולוס‪ .‬זוהי דמות שנואה ע"פ היהודים הנוצרים‪.‬‬
‫הנצרות האורתודוקסית עם העקרונות הברורים של הנצרות‪ ,‬עם השילוש הקדוש החלה לא לפני המאה הרביעית‬
‫מי שהנהיג את הקהילה הנוצרית הראשונית הוא יעקב (אחיו של ישו) ולפניו היה פטרוס‪.‬‬
‫איך פאולוס הפך להיות המנהיג הראשי?‬
‫קרה שינוי מאד חשוב ומשמעותי בהיסטוריה של האונושות ‪-‬‬
‫א‪ .‬היהודים החכמים גירשו את היהודים הנוצרים מבתי הכנסת‪ .‬היהודים הנוצרים לא מצאו אות עצמם הם היו מקוללים גם ע"י‬
‫היהודים וגם ע"י הנוצרים‬
‫ב‪ .‬מי שלאט לאט הצטרף לנצרות הם הפריפריה של הרומאים‪ -‬גויים שהאמינו בריבוי אלים ומתחילים להאמין ברעיון של ישו‪.‬‬
‫היחסים בין היהודים והנוצרים בתקופת התלמוד‪ -‬ד"ר דן יפה‬
‫הנוצרים טענו שהיהודים רצחו את ישו ‪DEICIDERE‬‬
‫רק בשנות ‪ 1962‬בועידת הותיקן הוציאו הודעה רשמית לכל הנצרות בה פוסלים את הרעיון שהיהודים רצחו את ישו ואמרו‬
‫שזה לא נכון‪ NOSTRA AETATE .‬התקופה שלנו‪( .‬זה קרה לאחר השואה)‬
‫למבחן‬
‫ר' אליעזר‬
‫ר' אלעזר‬
‫גליונים‪ -‬ר' ישמעל‪ ,‬ר' טרפון ור' יוסי הגלילי‬
‫ברכת המינים‪ -‬ר' גמליאל‬
‫נוצרים‪ -‬יוסביוס מקיסרה ופליניוס הצעיר הרומאי‪.‬‬
‫ברכת המינים‪ -‬חשוב מאד‪ .‬קשור לשאלתו של משפטו של ר' אליעזר‪( .‬זו השאלה הכי ארוכה שיש במבחן)‬
‫יש ‪ 5‬שאלות וצריך לענות על ‪ .3‬הנושאים הם‪:‬‬
‫‪. 1‬הבשורה ע"פ מתי ויוחנן ואגרות של פאולוס‪ .‬מה האשיות של ישו ע"פ רעיונותיהם‬
‫‪ .2‬ר' אליעזר בן הורקינוס ‪ +‬ברכת המינים‬
‫‪ .3‬הרפואה ע"פ המקורות הנוצרים‪ -‬אלעזר בן דמרא‬
‫‪ .4‬לידתו הניסית של ישו‪ -‬בן פנתרא‬
‫‪.5‬האוונגליונים‪ -‬אמא שלום‬