חכמים בלב מאוצר סיפורי התלמוד מקראה בנושא :בין חברים )לכיתות ה' – ז'( תכנית שנתית צוות התכנית :ארית אנסבכר-לנזמן ,רננה פילזר ,רֹני יבין ,נעמה שקד ,שלומי פרלמוטר. קרב. כל הזכויות שמורות לאלול ותוכניות ֵ יחידה מס' 1 ) 2שיעורים של 45דקות( נושא היחידה' :איך לבקש סליחה?' – על עלבון ומחילה. הסיפור התלמודי :האיש המכוער. מטרות פדגוגיות: עיסוק מורכב בדילמה של אמירת אמת מול פגיעה באדם. הכרה בקושי לבקש סליחה. עיסוק בשאלת האחריות ההדדית של מבקש הסליחה ושל הנפגע-הסולח. אמצעי המחשה: .1כרזה ובה המימרה" :כל שהוא מדברי שלום אין בו משום ' ִמ ְדּ ַבר ֶשׁ ֶקר ִתּ ְר ָחק'". .2שלושה כרטיסים' :מלחמה'' ,שלום' ו'משא ומתן'. .3שמונה כרטיסי סיטואציות. .4צילומים של השיר מתוך 'והילד הזה הוא אני'. .5קטע מהלכות תשובה לרמב"ם. תוכן היחידה: שיעור ראשון שיעור שני העשרה למדריך סיפור 'האיש המכוער' עמ' 2-3 עמ' 4-5 עמ' 6 עמ' 7-8 1 שיעור ראשון הכיתה מסודרת כמעגל גדול. .1פתיחה ) 5דקות(: הכּרזה" :כל שהוא מדברי שלום אין בו משום ' ִמ ְדּ ַבר ֶשׁ ֶקר ִתּ ְר ָחק'". תלייה על הלוח של ְ הסבר המימרה ,שפירושה שמותר לשקר מפני דרכי שלום. ניתן להביא את סיפור הדילמה של "כיצד מרקדין לפני הכלה" )בהעשרה למדריך(. .2משחק ) 30דקות(: הנחת שלושה כרטיסים על רצפת מרכז המעגל: מלחמה משא ומתן שלום המדריך יציג סיטואציות מתוך כרטיסים בפני התלמידים ,ועליהם להחליט ליד איזו כותרת מבין השלוש המונחות על רצפת המעגל להניח את כרטיס הסיטואציה ,לפי הנחיות אלו: אם הם חושבים שיש לומר את האמת הלא-נעימה בסיטואציה המובאת לפניהם – היא תונח ליד 'שלום'. אם הם חושבים שיש לשקר ובלבד שלא לומר את האמת הלא-נעימה בסיטואציה המובאת לפניהם – היא תונח ליד 'מלחמה'. אם הם מתלבטים ולא מצליחים להכריע ,או שהכיתה חלוקה בדעתה בסיטואציה המובאת לפניהם – היא תונח ליד 'משא ומתן'. הסיטואציות הן: .1חברה מופיעה בתספורת חדשה ונראית זוועה .היא שואלת :מה דעתך? .2אתם יושבים בקבוצה ומתכננים בילוי ,וילד מהכיתה ,שכן שלך ,שאינו שייך לחבורה ,שואל אותך בדרך הביתה לאן תכננתם ללכת .אתה יודע שהוא לא מוזמן. .3אמא מפטירה" :נראה לי שאבא שכח את יום הנישואין שלנו .אבל אל תגידי לאבא מילה! אני רוצה שהוא יזכור בעצמו" .מה כדאי לעשות? .4שמרתי על אחי הקטן ,ובמקום שילך לישון מוקדם ,השתוללנו בכיף עד ששמענו את הרכב של אבא ואמא נכנס לחניה .אחי רץ למיטתו והעמיד פני ישן .מה לענות כשההורים שואלים אותי מתי הוא הלך לישון? .5שני החברים הכי טובים שלי רבו ביניהם ,ואף אחד מהם לא מוכן להתפייס עד שהשני יבוא ויתנצל .אולי אלך ואומר לכל אחד מהם שהשני התנצל? .6דני הגיע לכיתה עם נעלי ספורט חדישות ונוצצות ,אלה היקרות שכולם רוצים שיקנו להם, והתגאה שאבא שלו קנה לו אותן בארצות הברית .כשהסתכלתי מקרוב ,ראיתי שאלה נעליים החברה בעט מיוחד .להסגיר את סודו? פשוטות ,שדני צייר עליהן את הלוגו של ֶ .7אחרי שחברתך הטובה תיארה באריכות איך חיפשה מתנת יומולדת מתאימה לחברה טובה כמוך, את פותחת את המתנה שהיא הביאה לך ,ונושר ממנה פתק איחולים המגלה כי דודים שלה קנו לה את המתנה ליום הולדתה לפני שנה .להעלים את הפתק? 2 10) .3דקות(: קריאה משותפת :הסיפור כולו ,לא כולל הדרשה המובאת בסופו. תוך כדי קריאה התייחסות לנקודות הבאות: מה פירוש "הייתה דעתו גסה עליו" – גאווה ,שוויצריוּת? תחושה שרק מה שאני עושה חשוב? חוסר אבחנה בפרטים? מי אמר למי" :שלום עליך רבי!" והשני לא החזיר לו שלום? את הסיטואציה המתוארת ניתן להבין בשני אופנים שונים: .1 בירך האיש את ר' אלעזר ואמר לו" :שלום עליך ,רבי!" אולם רבי אלעזר לא החזיר לו ברכת שלום, ובמקום זאת אמר לו בגסות" :ריקה" ...וכו' .2 בירך ר' אלעזר את האיש ואמר לו" :שלום עליך ,רבי!" אולם האיש לא החזיר לו ברכת שלום. התרגז רבי אלעזר ואמר לו בגסות" :ריקה"... וכו' כיצד החלטה זו משפיעה על הבנת המשך הסיפור ותגובתו של הנעלב? הטחת העלבון של ר' אלעזר – "כמה מכוער אותו האיש" – מעוררת תמיהה רבה .קשה מאוד להצדיק זאת בטענה של 'אמירת אמת'; אלא אם נבין את המשפט "ולא החזיר לו שלום" כמתאר את האיש ,ואת דברי ר' אלעזר כתגובה להתנהגותו ולא דווקא למראהו. מדוע מתייחס ר' אלעזר לבני עירו של האיש? להגדיל את העלבון? מדוע מציב האיש כתנאי" :לך ואמור לאומן שעשאני"? הרי זה תנאי בלתי אפשרי .האם על מנת שלא לאפשר לרב לחזור בו מדבריו? או שמא זו אמירה שאין זה בידי אדם אם הוא יפה או מכוער? מדוע אין בני העיר מבקשים מהאיש שיסלח משום שביקשו ממנו סליחה ,אלא בגלל מעמדו של הרב? 3 שיעור שני .4פתיחה ורענון ) 5דקות(: במידה והשיעורים נפרדים – קריאת הסיפור מחדש ורענון מה עשינו בשיעור הקודם. .5ניתוח שיר ) 10דקות(: חלוקת צילומים עם השיר /תליית עותק מוגדל של השיר על הלוח. מוּכן ֲאנִ י ָ שׁוֹקוֹלד, ָ לֹא ֶל ֱאכֹל מוּכן ֲאנִ י ָ ֲצוּעים, ֶשׁלֹּא יִ ְקנוּ ִלי ַצע ִ מוּכן ֲאנִ י ָ ַרשׁוּ ִלי ָל ֵצאת ְל ַשׂ ֵחק, ֶשׁלֹּא י ְ מוּכן ֲאנִ י ָ ֲא ִפלּוּ ְל ַק ֵבּל ַמכּוֹת, יחה. ָה ִע ָקּר – לֹא ְל ַב ֵקּשׁ ְס ִל ָ יהודה אטלס )מתוך הספר 'והילד הזה הוא אני'( כל ילד יכתוב לעצמו מה הוא מוכן לעשות ,העיקר שלא לבקש סליחה. .6דיון ) 7דקות(: על מה ולמי אנחנו כן מוכנים לסלוח? .1נהג שדרס את הכלב ומאוד התנצל. .2זבן שטעה בעודף. .3ילד המחזיר חפץ שגנב ממך. .7לימוד ) 5דקות(: לימוד ההלכה וביאורה :מי שלא סולח לאחר שלוש בקשות סליחה ,האשמה עוברת אליו. רמב"ם הלכות תשובה פרק ב ,הלכה ט: עבירות שבין אדם לחבירו ,כגון :החובל בחברו ,או המקלל חברו ,או גוזלו וכיוצא בהן – אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו ...אפילו לא הקניט את חברו אלא בדברים – צריך לפייסו ולפגוע בו עד שימחול לו .לא רצה חברו למחול לו – מביא לו שורה של שלושה בני אדם מ ֵרעיו ופוגעין בו ומבקשים ממנו .לא נתרצה להם – מביא לו שניה ושלישית .לא רצה – מניחו והולך לו ,וזה שלא מחל – הוא החוטא. למה? מהי האחריות של הנעלב? האם הוא מחויב לסלוח? באיזה שלב? נחזור לסיפור – מה קרה עם ר' אלעזר? האם ביקש סליחה מספיק פעמים ובכוונה שלמה ,כדי שהאיש יסלח לו? .8לימוד ) 10דקות(: לימוד החלק האחרון – הדרשה על הקנה והארז ,וביאורה. 4 התייחסות לנקודות הבאות: התכונות המיוחסות לקנה ולארז והשלכותיהן. השימוש במשל – עולם הצומח כדימוי לבני אדם. .9דיון ) 10דקות(: שאלה לכיתה :מיהו ה'קנה' ומיהו ה'ארז' בסיפורנו? חלוקת הכיתה לשתי קבוצות: א .מי שחושב שרבי אלעזר הוא הקנה – יֵשב משמאל. ב .מי שחושב שהאיש המכוער הוא הקנה – ישב מימין. כל קבוצה צריכה לנמק ולהוכיח את דעתה ,על ידי הסבר המסר של הסיפור. לפי דעתה של כל קבוצה ביחס לסיפור :מה לומדים על המבקש סליחה ,ועל הסולח? מה עדיף להיות :קנה או ארז? לימוד הביטוי "לעולם יהא אדם קשה לכעוס ונוח לרצות" – משמעותו והקשרו לסיפור. 2) .10דקות( :סיכום. נוסיף ל'מחסן הביטויים'" :מדבר שקר תרחק". "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז". "לעולם יהא אדם קשה לכעוס ונוח לרצות". 5 העשרה למדריך המחלוקת 'כיצד מרקדין לפני הכלה' – "תנו רבנן :כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים :כלה כמות שהיא ,ובית הלל אומרים :כלה נאה וחסודה" )כתובות טז–:יז.(. טענתם של בית שמאי ,מדוע אין לשיר לפני הכלה 'כלה נאה וחסודה'" :הרי שהייתה חיגרת או סומא, אומרים לה' :כלה נאה וחסודה'?! – והתורה אמרה 'מדבר שקר תרחק' )שמות כג ,ז(!" כלומר ,בית שמאי טוענים כלפי בית הלל :כיצד אתם מתירים את איסור השקר כדי לשבח את הכלה? תשובת בית הלל בנוגע לאיסור שקר איננה מפורשת בגמרא. הסבר מסוים לכך ניתן למצוא ברמב"ם בהלכות דעות )פ"ב ה"ו(" :אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי" ,ומשתמע מכך שאיסור לשקר קיים רק אם אדם מרגיל עצמו בכך ,אך כאשר אדם משקר באופן מקרי וחד פעמי – אין איסור בדבר. דעה אחרת סוברת ,שאיסור שקר מוגבל רק לשקר שיכול להביא לנזק .זהו ההסבר לדעת בית הלל המתירים לשבח את הכלה ,שכן אין בכך כל נזק .בדעת בית שמאי האוסרים מסתבר לומר ,שיש איסור בשקר גם כאשר הוא איננו עלול להביא לנזק. גישה שונה ניתן למצוא בדברי הריטב"א ,בהתייחסו לדעת בית הלל" :שכל שהוא מדברי שלום אין בו משום 'מדבר שקר תרחק' ".משתמע מדבריו שגם לדעת בית הלל יש כאן שקר ,אלא שהאיסור הותר מפני דרכי שלום. גם לפי גישה זו ,האומרת שאכן קיים פה איסור שקר ,אלא שמשנים מפני דרכי שלום ,ניתן לדון האם ערכי האמת והשלום מתנגשים זה בזה וההכרעה היא שיש להעדיף את השלום ,או שמא במקרים הללו מתבטל השקר. על בית הלל ובית שמאי – הלל היה מפורסם ביחסו אל האדם ,כאוהב האדם ויותר מזה ,בתפיסת היחידיות של ה'אני' של כל אדם כהוויה בפני עצמה .ביטוי לכך הוא נסיונו המעניין לנסח את התורה כולה על רגל אחת" :דעלך סני לחברך לא תעביד" )מה שעליך שנוא ,לא תעשה לחברך( .תפיסתו של הלל משתקפת גם בהלכה ,ובמידה רבה ,גם בשיטתם של חכמי בית הלל ,מאוחר יותר ...ביכולת להתגמש לפי בעיות מיוחדות ,בכוח שלא לראות רק את כללי האמת המובהקים ,אלא גם את היוצאים מן הכלל :את העיוותים והשינויים הנוצרים בכל עת ,את הזרויות של אנשים מיוחדים – ולהתמודד איתם. לעומת גישתם הפרגמטית של בית הלל ,תפיסתם של בית שמאי היא שיש אמת ,ולאמת יש גבולות וגדרים שאסור לזלזל בהם בשום מקרה .הדברים חייבים להישאר בשלמותם ,באמיתותם ,גם אם הם כואבים וגם אם אינם נוחים למשמע אוזן או לקיום במעשה .החומרה של בית שמאי אינה באה כדי להציק ,אלא כדי לשמור את הגבולות ,כדי להעמיד דברים על בירורם ועל נקיונם התיאורטי .מתוך 'אישים בתלמוד' ,הרב עדין שטיינזלץ[ לעיון נוסף בסיפור ה'מכוער' ,ראו בספר 'הסיפור המיניאטורי' – מדריך למורה ,מאת יאיר ברקאי, הוצאת מכון שון ומשרד החינוך והתרבות ,עמ' ) 48–43נמצא באלול באסופה :ז 1-ספרות(. 6 האיש המכוער רבי אלעזר בן רבי שמעון היה תלמיד-חכם גדול ,שישב ולמד תורה במשך שנים רבות אצל רבו ,במגדל גדור. יום אחד החליט רבי אלעזר לשוב אל עירו .הוא ארז את חפציו ,העמיסם על גב חמור ויצא לדרכו .לפניו בקנים שעל שפת הנהר. נפרשו השדות הפתוחים .רוח נשבה בענפי הארזים והאלונים לצד הדרך ורחשה ָ היה רבי אלעזר רוכב על החמור ומטייל להנאתו על שפת הנהר ובליבו שמחה גדולה ,והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. והנה בא מולו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו" :שלום עליך ,רבי!" – ולא החזיר לו ברכת שלום. אמר לו רבי אלעזרֵ " :ריקה ,כמה מכוער אתה! האם כל בני עירך מכוערים כמותך?!" האיש ,כמובן ,נפגע עד מאוד .הוא שתק רגע ואמר" :איני יודע ,אלא ֵלך ואמוֹר לאוּמן שעשאני' :כמה מכוער כלי זה שעשית'". דבריו של האיש חדרו לליבו של רבי אלעזר .כיוון שידע שחטא ,ירד מן החמור ונשתטח על הארץ לרגליו ,ואמר לו" :נעניתי לך – אני מבין שפגעתי בך .סלח ומחל לי!" אך האיש חזר ואמר" :איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ותאמר לו' :כמה מכוער כלי זה שעשית'". באומרו זאת פנה להמשיך בדרכו .פנה רבי אלעזר ללכת בעקבותיו ,כשהוא מושך אחריו את חמורו. היה הולך אחריו שלושה מילין* ,הולך ומפציר בו ומשתדל לפייסו ,וכך עד שהגיעו לשערי העיר. כששמעו בני העיר שרבי אלעזר מגיע – יצאו לקראתו בכבוד גדול ,והיו מברכים אותו ואומרים לו: "שלום עליך ,רבי ,רבי! מורי ,מורי!" אמר להם אותו אדם" :למי אתם קוראים 'רבי רבי'?" ענו לו" :לזה שהולך אחריך". אמר להם" :אם זה רבי – אל ירבו כמותו בישראל!" שאלו אותו האנשים בפליאה" :מפני מה אתה אומר כך?" סיפר להם האיש" :כך וכך עשה לי". ביקשו בני העיר לפייסו ואמרו לו" :אף על פי כן ,אנא סלח לו ,כי אדם גדול בתורה הוא". השיב להם" :בשבילכם אני מוכן לסלוח לו ,ובלבד שלא יהיה רגיל לעשות כך". עתה פנה האיש אל רבי אלעזר – הם לחצו ידיים ,אולי גם אמרו זה לזה כמה מילים ,ונפרדו לשלום. מיד נכנס רבי אלעזר לבית המדרש שבעיר ודרש: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז". "מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושורשיו מרובים, ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו – אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הולך ובא עמהן. דממו הרוחות – עמד הקנה במקומו. ...מה ארז זה אינו עומד במקום מים ,ואין גזעו מחליף ,ואין שורשיו מרובים, אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו – אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית – עוקרתו והופכתו על פניו". ]ע"פ תלמוד בבלי ,מסכת תענית ,דף כ עמוד א-ב – עיבוד :נעמה שקד[ * בערך 4.5ק"מ 7 האיש המכוער /מקור תלמוד בבלי ,מסכת תענית ,דף כ עמוד א-ב מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין, ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו – אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הולך ובא עמהן. דממו הרוחות – עמד הקנה במקומו. ...מה ארז זה אינו עומד במקום מים ,ואין גזעו מחליף ,ואין שרשיו מרובין, אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו – אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית – עוקרתו והופכתו על פניו. ולא עוד אלא שזכה קנה ליטול הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה נביאים וכתובים. תנו רבנן :לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. מעשה שבא רבי אלעזר בן רבי שמעון ממגדל גדור מבית רבו, והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה. נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר. אמר לו :שלום עליך רבי! ולא החזיר לו. אמר לו ]רבי אלעזר[ֵ :ריקה ,כמה מכוער אותו האיש! שמא כל בני עירך מכוערין כמותך?! אמר לו :איני יודע ,אלא לך ואמור לאוּמן שעשאני 'כמה מכוער כלי זה שעשית'. כיון שידע בעצמו שחטא ,ירד מן החמור ונשתטח לפניו, ואמר לו :נעניתי לך ,מחוֹל לי! אמר לו :איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו 'כמה מכוער כלי זה שעשית'. היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו. יצאו בני עירו לקראתו ,והיו אומרים לו :שלום עליך רבי רבי ,מורי מורי! אמר להם ]אותו האיש[ :למי אתם קורין רבי רבי? אמרו לו :לזה שמטייל אחריך. אמר להם :אם זה רבי – אל ירבו כמותו בישראל. אמרו לו :מפני מה? אמר להם :כך וכך עשה לי. אמרו לו :אף על פי כן ,מחול לו ,שאדם גדול בתורה הוא. אמר להם :בשבילכם הריני מוחל לו ,ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן. מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש :לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז. ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות. 8
© Copyright 2024