עיתון אוניברסיטת בן

‫באר‪-‬שבע‬
‫‪BEER SHEVA‬‬
‫שולם ‪PP‬‬
‫‪5878‬‬
‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫גיליון ‪ | 91‬אלול תשע"ד | ספטמבר ‪2014‬‬
‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן נוע תנוע‬
‫סטודנטים מן המחלקה להנדסת מכונות הגיעו לטקס השקת‬
‫רכב‪-‬המירוץ החדש שלהם היישר מחזית הלחימה ברצועת עזה |‬
‫קמפוס איתן | מהדורה מיוחדת | עמודים ‪15-8‬‬
‫דבר הנשיאה‬
‫כותרת‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫הופעתו של 'אבג' במהדורתו המודפסת והמהודרת היא מעין עדות ל"עסקים כרגיל" בתחום‬
‫היצירה באוניברסיטה שלנו‪.‬‬
‫בנקודת הזמן שבה נדמה היה שנוצר סדק בחומת אי‪-‬הוודאות המאפיינת כל מערכה‬
‫מה בגיליון‬
‫צבאית‪ ,‬ובמיוחד את מבצע "צוק איתן"‪ ,‬בנינו תוכנית של חזרה לפעילות אקדמית‪ .‬היא‬
‫נלחם באבולה‬
‫נועדה לתת מענה למצב שבו בעצם נגזלה חופשת הקיץ מן הסטודנטים וחברי הסגל‪,‬‬
‫לסלי לובל‬
‫ובמיוחד מאלו שנקראו לשירות מילואים‪.‬‬
‫דומה שההפרעה לקיום שנת לימודים היא התסריט הגרוע ביותר‪ ,‬אבל שיבושים של תקופת‬
‫‪5-4‬‬
‫בחינות ושל חופשת קיץ אף הם מטרידים ומדאיגים‪ .‬רק מי שהתנסה בכך יכול להביע דעה‪,‬‬
‫מבחן אש‬
‫הפעילות המחודשת תחייב את כולנו ליצירתיות וגמישות‪ ,‬לפתיחות וסובלנות‪ .‬כאשר מדובר‬
‫‪9-8‬‬
‫ומי כמונו‪ ,‬למודי מבצעי "עופרת יצוקה" "ועמוד ענן"‪ ,‬מומחים בנושא‪.‬‬
‫בשמירה על סטנדרטים אקדמיים ראויים‪ ,‬המחויבות הזאת מאתגרת‪ ,‬אבל אין לי ספק‬
‫שכמו שבעבר ידענו להתגבר על תקופות קשות‪ ,‬נדע לעשות זאת גם הפעם‪.‬‬
‫רוח ההתנדבות של הסטודנטים שלנו עמדה בכבוד ב"בחינת צוק איתן"‪ .‬אגודת הסטודנטים‬
‫ניהלה באופן מרשים את ההתנדבות העירונית של הסטודנטים‪ .‬הפרויקטים בהנהגת‬
‫אסר"ן‪ ,‬שכללו הפעלת קייטנה לילדי העובדים של המרכז הרפואי סורוקה ועזרה לרופאים‬
‫במחלקות בית‪-‬החולים‪ ,‬בחדר המיון ובחדרי הטראומה‪ ,‬ראויים להערכה ומשמשים מופת‪.‬‬
‫מלוא החופן מחמאות לתלמידינו שאינם תושבי המקום שהעדיפו להישאר כאן כדי לתמוך‬
‫באוכלוסיית הדרום‪ .‬בגאווה אני מציינת את אגף משאבי אנוש שלנו שהתארגן כמעט בן‬
‫לילה להקמת "שמרטפייה"‪ .‬לילדים רבים זו הייתה החוויה של הקיץ הזה‪.‬‬
‫אני מודה לכל היוזמים וה"מתגייסים" שנרתמו לעזרתנו‪ .‬זוהי רוח אב"ג!‬
‫במהלך המבצע השיקו הסטודנטים המוכשרים מן המחלקה להנדסת מכונות את מכונית‬
‫המירוץ הרביעית שלהם‪ .‬בצל מטחי הטילים והאזעקות‪ ,‬סטודנטים שלנו‪ ,‬שגויסו בצווי ‪,8‬‬
‫ניצבו לאורך המסלול שבכוכב יאיר כשהם לבושים במדי צה"ל ומצוידים בנשקם האישי‪.‬‬
‫הייתה זו חוויה מרוממת ומרגשת לראות את הקהל הרב שהגיע‪ ,‬את הקבוצה המרשימה של‬
‫הסטודנטים בחולצות עם סמל המותג‪ ,‬וכמובן את המכונית המדהימה ביופייה‪.‬‬
‫מבצע "צוק איתן" גבה מאיתנו מחיר כבד‪ .‬לבנו עם אסנת רוזנטל מן הרשות למחקר שבנה‬
‫נועם נפל בקרבות‪ .‬אנחנו מחבקים באהבה את הסטודנטיות רותם יעקב מן המחלקה‬
‫להנדסת מכונות‪ ,‬שאחיה גלעד נפל בקרב‪ ,‬את שני פלס ממדעי החיים ששכלה את אחיה‬
‫רועי‪ ,‬ואת הדר שמש‪ ,‬בוגרת האוניברסיטה‪ ,‬שאיבדה את בעלה אוהד‪ ,‬בוגר המחלקה ללימודי‬
‫המזרח התיכון‪ .‬המחיר כבד מנשוא‪.‬‬
‫ראש השנה תשע"ה מתקרב‪ ,‬ואני מאחלת לשנה החדשה את הבסיסי מכול‪ :‬שקט וביטחון‬
‫אישי‪ .‬אלה יאפשרו לנו לשוב לשיגרה הברוכה ולעמול על מימוש תוכניותינו ושאיפותינו‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫רבקה‬
‫‪ | 2‬אבג‬
‫לימור אהרנסון‪-‬דניאל‬
‫מדריך להישרדות‬
‫אתגר קרת‬
‫‪11-10‬‬
‫הוא קוסם‬
‫יובל שחר‬
‫‪15-13‬‬
‫מופק על‪-‬ידי‬
‫המחלקה לפרסומים ודוברות‬
‫רשיון מס’ ‪2206‬‬
‫מנהלת המחלקה‬
‫פיי ביטקר‬
‫עורך וכתב ראשי‬
‫חיים זלקאי‬
‫צילום‬
‫דני מכליס‬
‫הגהה‬
‫ד”ר אביב מלצר‬
‫עיצוב‬
‫ערוץ נוסף‬
‫עיצוב קונספט‬
‫שי צאודרר‬
‫טל'‪08-6461281 :‬‬
‫פקס‪08-6477674 :‬‬
‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫אינטרנט‪:‬‬
‫‪http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx‬‬
‫ח י ל ו פ י‬
‫פרופ' עמוס כץ הוא בוגר המחזור‬
‫הראשון של בית‪-‬הספר לרפואה על‬
‫שם ג'ויס וארווינג גולדמן‪ ,‬והראשון‬
‫מבין בוגרי בית‪-‬הספר שנבחר לדיקן‬
‫הפקולטה למדעי הבריאות‪ .‬הדיקן‬
‫החדש מחליף את פרופ' גבי שרייבר‬
‫שסיים את תפקידו‪.‬‬
‫בתחילת דרכו עבד כץ כרופא במרפאה‬
‫בבאר שבע‪ ,‬והתמחה בקרדיולוגיה‬
‫במרכז הרפואי סורוקה‪ .‬במשך שנתיים‬
‫וחצי השתלם ועסק במחקר בארה"ב‬
‫בתחום האלקטרופיזיולוגיה הקלינית‬
‫של הלב‪ .‬לאחר מכן היה רופא בכיר‬
‫במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי‬
‫האוניברסיטאי סורוקה‪ .‬שם ניהל את‬
‫היחידה לאלקטרופיזיולוגיה והיה סגן‬
‫מנהל המערך הקרדיולוגי‪ .‬מ‪ 2006-‬עד‬
‫היום הוא מנהל המערך הקרדיולוגי‬
‫במרכז הרפואי ברזילי שבאשקלון‪.‬‬
‫במסגרת הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫עוסק פרופ' כץ במחקר‪ ,‬הנחיה והוראה‬
‫והוא חבר בוועדות‪-‬הוראה שונות‪ .‬הוא‬
‫משתתף דרך קבע בוועדות ומועצות‬
‫ארציות ובינלאומית בנושאי ההתמחותו‪.‬‬
‫המחקר הקליני של פרופ' כץ הניב‬
‫פרסומים רבים בתחום הקרדיולוגיה‬
‫והאלקטרופיזיולוגיה‪ .‬יחד עם פרופ'‬
‫אריה מורן וד"ר יורם עציון הוא הקים‬
‫מעבדת מחקר בסיסי בחקר הלב‬
‫והפרעות קצב‪ ,‬המנוהלת כיום על‪-‬ידי‬
‫ד"ר עציון‪.‬‬
‫פרופ' יבחר גנאור‪ ,‬שכיהן עד לאחרונה‬
‫כראש המחלקה למדעי הגיאולוגיה‬
‫והסביבה‪ ,‬הוא הראש החדש של‬
‫הפקולטה למדעי הטבע‪ .‬לפניו כיהן‬
‫בתפקיד פרופ' שלומי דולב‪.‬‬
‫אהבתו למקצוע הגיאולוגיה התעוררה‬
‫בהיותו תלמיד תיכון במהלך טיולים בהר‬
‫הגבוה בסיני‪ .‬האהבה הפכה לקריירה‪.‬‬
‫לאחר לימודי הדוקטורט באוניברסיטה‬
‫העברית נסע גנאור לפוסט‪-‬דוקטורט‬
‫באוניברסיטת ‪ Yale‬בארצות הברית‪.‬‬
‫הוא חזר משם בשנת ‪ 1994‬והצטרף‬
‫לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫פרופ' גנאור עוסק בתחום הגיאוכימיה‬
‫הסביבתית‪ .‬מחקריו משתמשים בכלים‬
‫כימיים כדי להבין שאלות גיאולוגיות‬
‫וסביבתיות ותהליכים של בלייה ויצירה‬
‫של סלעים‪ .‬קבוצת המחקר שלו‬
‫עוסקת בשאלות הבאות‪ :‬האם ים המלח‬
‫יתייבש‪ ,‬ומה יעלה בגורלו אם תופעל‬
‫תוכנית תעלת הימים; האם ניתן לפתור‬
‫את בעיית ההתחממות הגלובלית על‪-‬ידי‬
‫קבורת פחמן דו‪-‬חמצני בסלעים; מה‬
‫גורם למי תהום להיות רדיואקטיביים‪,‬‬
‫ועוד נושאים‪ .‬מחקרים אלה עוזרים‬
‫להבין את המנגנונים המשפיעים על‬
‫הרכב מי הגשם‪ ,‬מי התהום ומי האגמים‬
‫ומסייעים לתכנן אתרים לסילוק פסולת‬
‫רדיואקטיבית‪ .‬תוצאות מחקריו של‬
‫פרופ' גנאור מהוות נדבך קריטי לתכנון‬
‫פתרונות מעשיים לבעיות סביבה‪.‬‬
‫פרופ' בוריס זלצמן‪ ,‬מתימטיקאי‬
‫בהכשרתו‪ ,‬הוא המנהל החדש של‬
‫המכונים לחקר המדבר על שם‬
‫בלאושטיין‪ .‬הוא מחליף את פרופ'‬
‫פדרו ברלינר שסיים את תפקידו‪.‬‬
‫את תואר הדוקטור במתימטיקה‬
‫שימושית קיבל פרופ' זלצמן‬
‫מאוניברסיטת נובוסיבירסק ב‪.1989-‬‬
‫בשנת ‪ 1991‬עלה לישראל ולמכונים‬
‫לחקר המדבר הצטרף ב‪ .1993-‬שם‬
‫החל פרופ' זלצמן לשתף פעולה עם‬
‫פרופ' יצחק רובינשטיין‪ .‬מחקרם של‬
‫השניים מתמקד בניסיון להסביר‬
‫תעלומה רבת שנים בנושא הובלת‬
‫יונים ‪ -‬התופעה של מוליכות‬
‫על‪-‬גבולית דרך ממברנה טעונה‪.‬‬
‫המחקר המשותף שלהם הוביל‬
‫לניבוי תיאורטי ולאימות ניסיוני‬
‫של קיום סוג חדש של אי‪-‬יציבות‬
‫הידרודינאמית בהולכת יונים‬
‫מאלקטרוליטה לממברנה טעונה‪.‬‬
‫מלבד החשיבות של עצם הגילוי‬
‫המדעי יש לגילוי הזה ערך יישומי‬
‫בתחומים כמו אלקטרוכימיה‪ ,‬מיקרו‪-‬‬
‫פלואידים והתפלת מים על‪-‬ידי‬
‫אלקטרודיאליזה‪.‬‬
‫פרופ' זלצמן פירסם כ‪ 50-‬מאמרים‬
‫בכתבי‪-‬עת מדעיים חשובים‪ .‬קודם‬
‫למינויו הנוכחי כיהן כמנהל 'מכון‬
‫שווייצריה לחקר סביבות צחיחות‬
‫ואנרגיה'‪.‬‬
‫אתר הסרטים שלנו מופיע בכתובת הבאה‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCh6riV9VN8WjD6BHy6TcL6A‬‬
‫פ י ק ו ד‬
‫מכל הלב‬
‫טבע הדברים‬
‫מדבר סמכא‬
‫אבג | ‪3‬‬
‫התפרצותו האלימה של נגיף‬
‫האבולה ממחישה את הצורך‬
‫הדחוף במציאת נוגדנים – פרויקט‬
‫שד"ר לסלי לובל ועמיתיו‬
‫עובדים עליו כבר ‪ 12‬שנים‪ ,‬כשהם‬
‫מתמקדים במערכת החיסונית‬
‫הטבעית של מטופלים מאוגנדה‬
‫שחלו באבולה והחלימו‬
‫אנטי וירוס‬
‫זהו הנגיף הקטלני ביותר הידוע לאדם‪.‬‬
‫שמו אבולה והוא הורג עד ‪ 90‬אחוזים‬
‫מן הנדבקים בו‪ .‬דווקא באפריקה‪ ,‬שם‬
‫התחוללו כמה התפרצויות של המחלה‪,‬‬
‫דווח על כמה אנשים שהצליחו לשרוד‪.‬‬
‫ד"ר לסלי לובל‪ ,‬חבר סגל המחלקה‬
‫לווירולוגיה וגנטיקה התפתחותית‪ ,‬יודע‬
‫מדוע‪.‬‬
‫כמו רבים אחרים‪ ,‬ד"ר לובל לא‬
‫הופתע כששמע על ההתפרצות‬
‫המחודשת של האבולה במערב אפריקה‪,‬‬
‫שהיא החמורה ביותר מאז התגלה הנגיף‬
‫בשנת ‪ 1976‬ברפובליקה הדמוקרטית של‬
‫קונגו (אז זאיר)‪ .‬הווירולוג מאוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬המוביל מחקר למציאת‬
‫תרופה למחלה הזאת‪ ,‬ניבא שהתפרצות‬
‫נוספת בוא תבוא‪.‬‬
‫"אחת הסיבות לכך שהאבולה כל‪-‬כך‬
‫‪ | 4‬אבג מדווח‬
‫קטלנית היא שהנגיף הגורם לה משתלט‬
‫על המערכת החיסונית במהירות רבה‪.‬‬
‫מתי מעט האנשים ששרדו הם כנראה‬
‫בעלי מערכות חיסוניות שמסוגלות‬
‫להשתקם מהר מאוד"‪ ,‬אומר ד"ר לובל‪.‬‬
‫"אני מעריך שהניצולים פיתחו חיסון‬
‫תאי או נוגדנים מנטרלים שמסוגלים‬
‫להילחם בנגיף"‪.‬‬
‫נגיף האבולה עובר מאדם לאדם‬
‫על‪-‬ידי מגע ישיר בנוזלי הגוף‪ .‬אצל חולי‬
‫אבולה בדרך כלל נראים סימפטומים של‬
‫המחלה עד ‪ 21‬יום לאחר שהם נדבקו‬
‫בה‪ .‬הסימנים הראשונים דומים לסימני‬
‫מחלת השפעת‪ ,‬אבל חולי האבולה‬
‫מתחילים לדמם‪ .‬מנימי דם עמוקים‬
‫בגופם מתחילים לדלוף נוזלים‪ .‬לחץ דמם‬
‫יורד בחדות והדבר גורם נזק לאברים‬
‫פנימיים‪ .‬בהתפרצויות קודמות של‬
‫האבולה מתו ‪ 90-60‬אחוזים מן האנשים‬
‫שנדבקו בה‪.‬‬
‫"ההתפרצות הנוכחית של המחלה‬
‫היא חריפה מאוד"‪ ,‬אומר ד"ר לובל‪.‬‬
‫"מחודש מארס נדבקו במחלה יותר‬
‫מ‪ 1,600-‬בני‪-‬אדם בגיניאה‪ ,‬בליבריה‪,‬‬
‫בסיירה ליאונה ובניגריה‪ ,‬וקרוב ל‪900-‬‬
‫מהם מתו‪ .‬זוהי תוצאה מכך שבזמן‬
‫שהיה צריך ללחום בעוצמה במחלות‬
‫מידבקות‪ ,‬העולם נימנם"‪.‬‬
‫ההתפשטות המהירה של המחלה‬
‫בסיירה ליאונה‪ ,‬ליבריה‪ ,‬גיניאה וניגריה‬
‫ממחישה את הצורך הדחוף בפיתוח‬
‫נוגדנים מונוקלונאליים ‪ -‬פרויקט שד"ר‬
‫לובל ועמיתיו עובדים עליו כבר ‪ 12‬שנים‪,‬‬
‫כשהם מתמקדים במערכת החיסונית‬
‫הטבעית של אוגנדים שחלו באבולה‬
‫והחלימו‪.‬‬
‫לדעת ד"ר לובל‪ ,‬הגלובליזציה‬
‫והתחממות הגלובוס הן שני גורמים‬
‫שהביאו להתפרצות הנוכחית של‬
‫האבולה (בעברית‪ :‬קדחת דימומית)‪ .‬שני‬
‫הדברים האלה ערערו את בתי‪-‬הגידול‬
‫האקולוגיים של העטלפים‪ ,‬שלפי דעתם‬
‫של מדענים רבים משמשים כמאגרים‬
‫של הנגיף‪.‬‬
‫ההשקפה הרווחת היא שקופים‬
‫ובני‪-‬אדם נדבקים באבולה כשהם‬
‫אוכלים מזון שזוהם בריר או בצואה של‬
‫עטלפים‪ ,‬או כשהם נוגעים במשטחים‬
‫כלשהם שעטלפים השאירו עליהם את‬
‫צואתם ואחר‪-‬כך משפשפים את עיניהם‬
‫או את פיהם‪.‬‬
‫ד"ר לובל משוכנע שהדרך היעילה‬
‫ביותר להיאבק במחלות זיהומיות‬
‫קטלניות כמו אבולה ואבעבועות‬
‫שחורות היא באמצעות נוגדנים‬
‫מנטרלים משובטים ממקור אנושי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2002‬עלה ד"ר לובל לישראל‪,‬‬
‫ומאז נסע לאפריקה לצורך מחקרו‬
‫מספר רב של פעמים כל שנה‪ .‬הוא‬
‫ועמיתתו הראשית ד"ר ויקטוריה‬
‫יאוולסקי משתפים פעולה עם צבא‬
‫ארה"ב ועם מכון אוגנדי למחקר נגיפים‪,‬‬
‫במאמץ למצוא חיסון נגד האבולה‪.‬‬
‫שיתוף הפעולה ההדוק עם צבא ארה"ב‬
‫במחקר הזה הוא חשוב מאוד‪ ,‬מכיוון‬
‫שמדעני אוניברסיטת בן‪-‬גוריון לא‬
‫יכולים לעבוד על נגיף האבולה בישראל‪.‬‬
‫ואם במדעני האוניברסיטה שהתייצבו‬
‫בחזית המאבק באבולה עסקינן‪ ,‬כאן‬
‫המקום לציין את העושים במלאכה‪,‬‬
‫רובם חברי סגל המחלקה לווירולוגיה‬
‫וגנטיקה‪ :‬ד"ר אריאל סוברסו‪ ,‬ד"ר סיגל‬
‫גלקופ‪ ,‬ד"ר שלומית פדידה‪-‬מטולה‪ ,‬יעל‬
‫אסקירה‪ ,‬פולינה חביבולין‪ ,‬יערה כסלו‪,‬‬
‫ונטע טורגובסקי‪.‬‬
‫מטרת הצוות של ד"ר לובל היא‬
‫לפתח טיפול על בסיס נוגדנים‬
‫מונוקלונאליים‪" .‬צבא ארה"ב כבר‬
‫השתמש בטיפול כזה על קופים"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪.‬‬
‫ד"ר לובל עקב אחר ‪ 120‬חולי אבולה‬
‫אוגנדים שהחלימו מן המחלה‪ ,‬מחציתם‬
‫מן הזמן שהוא התחיל את פרויקט‬
‫המחקר שלו לפני שני עשורים‪ .‬עבר זמן‬
‫רב עד שקנה את אמונם של המחלימים‪,‬‬
‫שתרבותם עשתה אותם חשדנים כלפי‬
‫רופאים ורפואנים למיניהם‪.‬‬
‫אליה וקוץ בה‪ :‬בעוד שבעולם‬
‫המפותח אנשים שהחלימו ממחלות‬
‫קשות נחשבים מבורכים‪ ,‬באוגנדה רואים‬
‫את שורדי האבולה כמקוללים‪" .‬הם‬
‫מרגישים כמו 'פאריה' הודים (טמאים)‪.‬‬
‫רבים מהם סולקו ממקומות עבודתם"‪.‬‬
‫לחימתו של לובל בנגיף האבולה‬
‫האימתני מציבה אותו בחזית המחקר‬
‫כיפת ברזל נגד לוחמה ביולוגית‬
‫האיום של לוחמה ביולוגית הוא מוחשי‪ .‬בשנות המלחמה הקרה פיתחה ברית‪-‬‬
‫המועצות נשק ביולוגי התקפי שהתבסס על שימוש בכמה מן הנגיפים הקטלניים‬
‫ביותר המוכרים לאנושות‪ .‬מבין המחלות הזיהומיות‪ ,‬מחלת האבעבועות השחורות‬
‫היא המדאיגה ביותר משום שהיא מידבקת מאוד‪ ,‬וכיוון שהיא למעשה חוסלה‬
‫יש כיום מעט מאוד חיסון נגדה‪ .‬הדור הצעיר לא חוסן נגד המחלה הזאת‪" .‬מחלת‬
‫האבעבועות השחורות יכולה להרוג עד ‪ 50‬אחוזים מן הנדבקים בה‪ .‬אנשים‬
‫שוכחים כמה המחלה הזאת נוראה"‪ ,‬מזכיר ד"ר לובל‪.‬‬
‫עד ‪ 11‬בספטמבר ‪ 2001‬טענו כנגד וירולוגים מסוגו של ד"ר לובל שהם מגזימים‬
‫כשהם מציעים לייצר נוגדנים אנושיים משובטים ולהשתמש בהם נגד מחלות‬
‫נגיפיות קשות הנגרמות על‪-‬ידי לוחמה ביולוגית‪" .‬אחרי ‪ 11‬בספטמבר כולם‬
‫שינו את דעתם‪ .‬פתאום יש התעניינות במימון מחקר העוסק בהגנה נגד לוחמה‬
‫ביולוגית"‪.‬‬
‫מכיוון שאי אפשר לחסן אנשים מפני כל האיומים הפוטנציאליים‪ ,‬יצירת מאגר‬
‫טיפולי של נוגדנים אנושיים שיוכלו להגן על האוכלוסייה לפני התקפה ואחריה‬
‫נראתה לד"ר לובל כרעיון טוב‪ .‬חלק ניכר מן המחקר המתבצע במעבדתו מוקדש‬
‫לכך‪.‬‬
‫הבינלאומי‪ .‬במסגרת ניסוי שערך לובל‬
‫הוזרק דם שנלקח מניצולי אבולה‬
‫לחולים באבולה‪ ,‬והם שרדו‪ .‬משהו‬
‫במערכת החיסונית של ניצולי האבולה‬
‫איפשר להם לשרוד‪" .‬התעניינתי בתופעה‬
‫הזאת‪ ,‬כי חשבתי שאולי נוכל לבודד‬
‫במערכות של האנשים האלה את‬
‫הנוגדנים שיוכלו לנטרל את האבולה‪ .‬אם‬
‫נוכל להגדיל את מספר הניצולים ב‪20-‬‬
‫אחוזים‪ ,‬זה יהיה דבר גדול"‪.‬‬
‫לשם העמקת המחקר ייסד ד"ר‬
‫לובל שותפות בין אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫ומכון המחקר הווירולוגי של אוגנדה‪.‬‬
‫"רוב הווירולוגים בעולם מרוחקים מן‬
‫המקומות שמהם הנגיפים באים ובהם‬
‫הם מתפתחים"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬באוגנדה‬
‫התגלו מאות נגיפים שלא היו ידועים‬
‫לשאר העולם‪ ,‬כולל נגיף 'שפעת הנילוס‬
‫המערבי'‪ .‬בשל מיקומה על קו המשווה‬
‫ואקלימה החם והלח‪ ,‬אוגנדה היא מקום‬
‫מושלם לצורות‪-‬חיים להתפתח בו"‪.‬‬
‫ד"ר לובל פוקח עין על ההתפרצות‬
‫הנוכחית של המחלה‪ ,‬שמתפשטת‬
‫במהירות רבה יותר מאשר בפעמים‬
‫קודמות‪ .‬לדעתו הגורם לכך הוא מקום‬
‫ההתפרצות – מערב אפריקה‪ ,‬שם לא‬
‫קיים הסגר‪-‬חובה לחולים במחלות‬
‫מידבקות‪.‬‬
‫למרות הקשיים‪ ,‬ד"ר לובל מאמין‬
‫שהוא מרוחק ‪ 5-3‬שנים בלבד מסיום‬
‫הפיתוח של קוקטייל שיהיה מורכב‬
‫מנוגדנים שנלקחו מחולים ששרדו‬
‫את המחלה ויוכל להתמודד עם נגיף‬
‫האבולה‪" .‬זה יקרה בקרוב‪ ,‬תנו לנו עוד‬
‫קצת זמן"‪ ,‬הוא מבקש‪" .‬וחשוב לזכור‬
‫ אוניברסיטת בן‪-‬גוריון היא המוסד‬‫שהכשיר את הקרקע לקראת פריצת‬
‫הדרך המיוחלת"‪.‬‬
‫"האמונה שלנו בהווה נעלמת הרבה לפני האמונה בעתיד"‪ .‬רות בנדיקט‬
‫אבג | ‪5‬‬
‫מימוש במישוש‬
‫מערכת להוראת מתימטיקה‬
‫לתלמידים עיוורים פותחה‬
‫במעבדות המחלקה להנדסת‬
‫מערכות מידע‬
‫שני סטודנטים מן המחלקה להנדסת‬
‫מערכות מידע‪ ,‬יניב מימון ויניב לוגסי‪,‬‬
‫פיתחו במסגרת פרויקט‪-‬הגמר שלהם‬
‫מערכת ממוחשבת להוראת מתימטיקה‬
‫לתלמידים עיוורים בבתי‪-‬ספר יסודיים‪.‬‬
‫מנחי הפרויקט הם פרופ' מרק לסט‬
‫מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון ופרופ' ארתור‬
‫קרשמר מאוניברסיטת סאן‪-‬פרנציסקו‪.‬‬
‫הפרויקט מנסה לפתור בעיה בסיסית‬
‫בהוראת פעולות מתימטיות לעיוורים‬
‫— אי‪-‬התאמתו של כתב ברייל‪ ,‬המיועד‬
‫לקריאת טקסטים חד‪-‬ממדיים‪ ,‬להצגת‬
‫משוואות ותרשימים גרפיים בעלי שני‬
‫ממדים ויותר‪ .‬גם הכתיבה באמצעות‬
‫כתב ברייל‪ ,‬הנעשית על‪-‬ידי "דקירת"‬
‫הדף‪ ,‬מקשה על תיקון ועריכה של‬
‫פתרונות לתרגילים מתימטיים‪ .‬רוב‬
‫הפתרונות הקיימים לבעיות אלה‬
‫מסורבלים או יקרים מדי‪ ,‬ועובדה זו‬
‫מונעת מאלפי ילדים עיוורים בעולם‬
‫להשתלב במקצועות מדעיים וטכנולוגיים‬
‫המבוססים על ידיעת מתימטיקה‪.‬‬
‫בארה"ב לבדה לומדים כיום יותר‬
‫מ‪ 90,000-‬תלמידים עיוורים או לקויי‬
‫ראייה במסגרות חינוך מיוחדות‪.‬‬
‫פרופ' קרשמר פיתח פתרון מעשי‬
‫וזול להוראת מתימטיקה בכיתה של‬
‫ילדים עיוורים – מערכת המורכבת לבנים‬
‫עשויות עץ‪ ,‬הנקראת ‪AutoMathic‬‬
‫‪ .Blocks‬בצד אחד של הבלוק מופיע קוד‬
‫ברייל של ספרה או אופרטור מתימטי‪,‬‬
‫בצד האחר נמצא ברקוד הניתן לקריאה‬
‫על‪-‬ידי מחשב‪ .‬תלמיד עיוור שיקבל‬
‫תרגיל בחשבון יוכל לשלוף את הלבנים‬
‫המתאימות מתוך קופסה ולהניחן בסדר‬
‫הנכון על גבי משטח עבודה הבנוי בצורת‬
‫רשת דו‪-‬ממדית‪ .‬המחשב יפענח את‬
‫המשוואה המונחת על גבי הרשת ויספק‬
‫משוב קולי לתלמיד בלי שיזדקק לעזרת‬
‫מורה למתימטיקה‪ .‬במידת הצורך יוכל‬
‫התלמיד לתקן את פתרונו על‪-‬ידי הזזת‬
‫הלבנים על גבי המשטח ולקבל מן‬
‫המחשב משוב חדש‪.‬‬
‫בעת מימוש המערכת התמודדו‬
‫מפתחיה עם כמה אתגרים טכניים‬
‫מורכבים‪ .‬אחרי סדרת ניסויים הם בחרו‬
‫בברקוד דו‪-‬ממדי כשיטה הטובה ביותר‬
‫לזיהוי ספרות ואופרטורים מתימטיים‬
‫על‪-‬ידי המחשב‪ .‬הם בנו בעצמם אב‪-‬‬
‫טיפוס של המערכת המורכבת ממארז‪,‬‬
‫רשת למיקום הלבנים ומצלמת אינטרנט‬
‫המצלמת את תחתית הלבנים שעליהן‬
‫מודבקים הברקודים‪ .‬המצלמה סורקת‬
‫את הרשת שעליהן מונחות הלבנים‬
‫ומעבירה את התמונה לניתוח באמצעות‬
‫תוכנת מחשב המזהה את הברקודים של‬
‫הלבנים השונות‪ .‬הם גם בנו את המנשק‬
‫של "טקסט לדיבור" ‪TTS - Text To‬‬
‫‪ - Speech‬כדי להקריא את התרגיל‬
‫לתלמיד ולאחר מכן לספק לו משוב קולי‬
‫לגבי נכונות הפתרון‪ .‬המערכת מאפשרת‬
‫למורה להגדיר מראש סדרה של תרגילים‬
‫אקראיים לשם תרגול פעולות חשבון‬
‫שונות‪.‬‬
‫לקראת סיום הפרויקט הציגו‬
‫הסטודנטים את המערכת לפני מורים‬
‫ותלמידים בבית‪-‬ספר יסודי לתלמידים‬
‫עיוורים בקריית‪-‬גת‪ ,‬והם התפעלו ממנה‪.‬‬
‫מנחי הפרויקט‪ ,‬פרופ' לסט ופרופ'‬
‫קרשמר‪ ,‬מקווים שהמערכת תעניין‬
‫מוסדות לחינוך עיוורים ולקויי ראייה‬
‫בארה"ב ובישראל וכך יוכלו תלמידים‬
‫עיוורים לרכוש מיומנויות מתימטיות‬
‫בסיסיות שהם נזקקים להן בחייהם‬
‫הבוגרים‪.‬‬
‫"כוחי טמון בלעדית בעקשנותי"‪ .‬לואי פסטר‬
‫‪ | 6‬אבג מדווח‬
‫זינוק למחר‬
‫רכב‪-‬המירוץ החדש של‬
‫האוניברסיטה דהר באירופה‬
‫בעיצומו של מבצע "צוק איתן" |‬
‫הפורמולה להצלחה‬
‫צילום באדיבות ‪BGR‬‬
‫רגע לפני שהמריאו לתחרויות‬
‫באוסטריה ובאיטליה הציגו חברי‬
‫‪ ,)BGR( Ben-Gurion Racing‬קבוצת‬
‫המירוצים של האוניברסיטה‪ ,‬את‬
‫רכב‪-‬המירוץ החדש שלהם‪ .‬שלדתו‬
‫הקדמית של הרכב המשודרג יוצרה‬
‫כמקשה אחת‪ ,‬מסיבי פחמן (קרבון)‬
‫ולא מפלדה‪ .‬הרכב הוצג בטקס חגיגי‬
‫שהתקיים במסלולים שבכוכב יאיר‪,‬‬
‫בנוכחות נשיאת האוניברסיטה פרופ'‬
‫רבקה כרמי‪ ,‬ראש המחלקה להנדסת‬
‫מכונות פרופ' אבי לוי‪ ,‬תמיר פלצ'ינסקי‬
‫מנהל פרויקט רכב‪-‬המירוץ‪ ,‬ועוד נכבדים‪.‬‬
‫חלק ממשתתפי הפרויקט הגיעו לאירוע‬
‫היישר מחזית הלחימה ברצועת עזה‪.‬‬
‫״אני גאה בסטודנטים שלנו‬
‫המשיקים את רכב‪-‬המירוץ הרביעי‬
‫שלהם בימים קשים אלה‪ ,‬מתוך‬
‫מחויבות למשימה שנטלו על עצמם"‪,‬‬
‫מכונית‪-‬המירוץ של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון חורכת את המסלול באוסטריה‬
‫אמרה פרופ' כרמי‪" .‬אני גאה ביכולות‬
‫המדעיות והטכניות שלהם‪ ,‬ביצירתיות‬
‫וביזמות שהם מפגינים‪ ,‬ברוח הצוות‬
‫המפעמת בהם ובנחישותם לנצח‬
‫בתחרות קשה ותובענית מול קבוצות‬
‫עתירות משאבים‪ .‬בעיניי הם מסמלים‬
‫את הטוב והיפה של מדינת ישראל״‪.‬‬
‫‪ BGR‬היא קבוצת סטודנטים מן‬
‫המחלקה להנדסת מכונות‪ ,‬שעלתה‬
‫על מסלול המירוצים לפני ארבע שנים‪.‬‬
‫במסגרת פרויקט‪-‬הגמר שלהם הם‬
‫אמונים על תכנון וייצור רכב‪-‬מירוץ מסוג‬
‫'פורמולה' המשתתף בתחרויות לקבוצות‬
‫סטודנטים מכל העולם‪.‬‬
‫יותר ציונים מיפאנים‬
‫בעוד שממשלות‪ ,‬חברות תעופה‪ ,‬אמנים ותיירים מגנים אותנו‬
‫ומבטלים טיסות וחוזים‪ ,‬נחתה בארץ קבוצה של ‪ 18‬תלמידי‬
‫תיכון יפאנים מתנועת המקויה‪ .‬הם באו לטיול בן עשרה ימים‬
‫בארץ – בירושלים‪ ,‬בכותל המערבי‪ ,‬בקבר בן‪-‬גוריון בשדה בוקר‪,‬‬
‫במצדה‪ ,‬בכינרת‪ ,‬בכרמל‪ ,‬בגולן ובתל‪-‬אביב‪ .‬הם לומדים עברית‬
‫באולפן בטוקיו ומתכננים לחיות בארץ שנה‪ ,‬לפחות‪ .‬מטרת‬
‫הטיול הנוכחי הוא לתת להם "לטעום" מעט את הטעם‪ ,‬מה זה‬
‫לחיות בישראל‪ .‬והם טעמו‪ :‬בסיורם בנגב‪ ,‬שאליו נלוו אליהם‬
‫גימלאי האוניברסיטה ד"ר אביב מלצר ואשתו שרה פיין‪-‬מלצר‪,‬‬
‫נשמעו פעמיים אזעקות והם תפסו מחסה‪.‬‬
‫ההרשמה לטיול הזה נסגרה כבר לפני חודשיים‪ .‬מארגני הטיול‬
‫סיפרו לנו שחששו שיקבלו טלפונים מהוריהם של כמה מן‬
‫התלמידים‪ ,‬שיבקשו לבטל את הנסיעה לישראל בגלל הקרבות‬
‫בעזה והרקטות בכל רחבי הארץ‪ .‬ובכן‪ ,‬איש לא טילפן ולא‬
‫ביטל‪.‬‬
‫אהבת ישראל של חברי המקויה היא צוק איתן‪.‬‬
‫אבג | ‪7‬‬
‫צוות לעניין‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬יאן קורלנד‪ ,‬סטודנט במחלקה לרפואת חירום‪ ,‬פרופ' לימור אהרנסון‪-‬דניאל‪ ,‬אבי בן‪-‬הילל‪ ,‬יו"ר אגודת הסטודנטים‪ ,‬ונדב זילכה‪ ,‬יו"ר אסר"ן‬
‫תואר בהתנדבות‬
‫מבצע "צוק איתן" חידד את הצורך‬
‫בשיתוף פעולה רב‪-‬מערכתי בשעת‬
‫חירום‪ .‬פרופ' לימור אהרנסון‪-‬דניאל‪ ,‬ראש‬
‫המחלקה לרפואת חירום בבית‪-‬הספר‬
‫למקצועות הבריאות הקהילתיים על שם‬
‫רקנאטי‪ ,‬יזמה יחד עם שותפים מעיריית‬
‫באר שבע ומפיקוד העורף‪ ,‬ובתמיכת‬
‫נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי‪,‬‬
‫את פרויקט "האוניברסיטה המתנדבת"‪.‬‬
‫מטרת הפרויקט‪ ,‬שכבר הופעל פעמיים‬
‫בשעת חירום‪ ,‬היא להשתמש בתלמידי‬
‫ומרצי האוניברסיטה לשם מתן מענה‬
‫לצורכי אוכלוסיות חלשות ומפעלים‬
‫חיוניים בעיר בשעת חירום‪.‬‬
‫כבר מן היום הראשון למבצע נענו‬
‫מאות סטודנטים וחברי סגל לקריאה‬
‫להתנדב‪ .‬לאחר שבמבצע "עמוד‬
‫ענן" הופעל מערך המתנדבים מתוך‬
‫המחלקה לרפואת חירום בשיתוף‬
‫עם מטה המתנדבים העירוני‪ ,‬הפעם‬
‫הועברה הפעלתו לאגודת הסטודנטים‪,‬‬
‫מה שאיפשר פעילות רחבה ומגוונת‬
‫יותר‪ .‬סטודנטים לתואר ראשון ברפואת‬
‫חירום‪ ,‬פרמדיקים אקדמאים לעתיד‪,‬‬
‫התנדבו בתחנות מד"א בדרום‪ ,‬ואם לא‬
‫די בכך‪ ,‬הם התנדבו לשמש כעוזרים‬
‫לרופאים ולצוות הסיעודי שידיהם היו‬
‫עמוסות לעייפה‪ .‬סטודנטים הלומדים‬
‫רפואה וסיעוד בשיתוף אסר"ן (אגודת‬
‫הסטודנטים לרפואה ומדעי הבריאות‬
‫בנגב)‪ ,‬טיפלו בפצועים‪ .‬כל אחד מהם‬
‫התנדב בהתאם להכשרתו‪ ,‬כפי שמספר‬
‫נדב זילכה‪ ,‬יו"ר אסר"ן‪ " :‬הכלים‬
‫שהועמדו לרשותנו במהלך הלימודים‬
‫איפשרו לנו לעזור לצוותים הרפואיים‪.‬‬
‫היינו עם הרופאים בכל המוקדים‬
‫החשובים ‪ -‬בחדר המיון‪ ,‬ביחידה לטיפול‬
‫נמרץ ובחדר הטראומה‪ ,‬ועזרנו להם‬
‫לטפל בפצועים"‪.‬‬
‫המעבר מן השלב התיאורטי לשלב‬
‫פרופ' לימור אהרנסון‪-‬דניאל‪,‬‬
‫ראש המחלקה לרפואת חירום‬
‫בבית‪-‬הספר למקצועות הבריאות‬
‫הקהילתיים על שם רקנאטי‪,‬‬
‫מובילה הוראה ומחקר בתחום‬
‫המוכנות והמענה לאסונות‪,‬‬
‫ויישמה את הידע והניסיון שלה‬
‫בימי מבצע "צוק איתן"‬
‫המעשי ממחיש את חשיבותה של‬
‫המחלקה לרפואת חירום ואת חיוניותה‪.‬‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬למודת המלחמות‬
‫ואיומי הטרור‪ ,‬מתפתחת מזה שנים‬
‫היכולת להיענות למצבי חירום ואסון‬
‫בכל עת‪ .‬המערכת הרפואית ממציאה‬
‫כל הזמן פתרונות חכמים ויצירתיים‪.‬‬
‫כתוצאה מכך התבססה ישראל בעולם‬
‫כמרכז ידע מוביל בתחום הזה‪ ,‬ואך טבעי‬
‫היה שהידע ימוסד ויעבור תהליך של‬
‫אקדמיזציה‪ .‬בראיון שערכנו בעבר עם‬
‫"אל תפחדו מרגעים קשים‪ ,‬הדברים הטובים באים בזכותם"‪ .‬ריטה לוי‪-‬מונטלצ'יני‬
‫‪ | 8‬אבג איתן‬
‫פרופ' אהרנסון‪-‬דניאל‪ ,‬כשהיא הייתה‬
‫אז ראש לימודי תואר שני ברפואת‬
‫חירום‪ ,‬היא אמרה‪" :‬פיתוח גישה כוללנית‬
‫למוכנות למצבי חירום ואסון היא צו‬
‫השעה‪ ,‬וראוי שתתבסס על מחקר‬
‫אקדמי‪ .‬התמחות בתחום הזה תניע‬
‫תהליך של מינוי מומחים לאסונות‬
‫בארגונים גדולים‪ ,‬ברשויות ציבוריות‬
‫ובמערכי רפואה וקהילות"‪ .‬לעיתים‬
‫קרובות האדם הזה יהיה בוגר התואר‬
‫השני ברפואת חירום מאוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪" .‬למומחים אלה יש ידע‬
‫המאפשר לתכנן היערכות ומענה גמיש‬
‫ומותאם לסביבות ולנסיבות שונות‪ ,‬הם‬
‫בעלי כישורים וסמכות להניע פעילות‬
‫וליצור תקשורת בין גופים בעת הצורך"‪,‬‬
‫אמרה אהרנסון‪-‬דניאל בראיון שערכנו‬
‫עימה לפני כמה ימים‪ .‬תוכנית הלימודים‬
‫משלבת היכרות עם ההיסטוריה‬
‫והרקע התיאורטי של אסונות שאירעו‬
‫עם תיאור ניהול התגובה אליהם‬
‫ותוצאותיהם‪ ,‬לא פעם מפי אנשים‬
‫שמילאו תפקידים מרכזיים באירועים‬
‫אלה‪ .‬הסטודנטים נחשפים לנושאים כמו‬
‫ארגון שירותי הבריאות ועקרונות הסיוע‬
‫ההומניטארי הבינלאומי‪ ,‬תקשורת בעידן‬
‫הדיגיטלי‪ ,‬התועלת והסכנות שברשתות‬
‫חברתיות בשעת חירום‪ ,‬וכן התמודדות‬
‫התושבים עם מצבי‪-‬דחק אקוטיים‬
‫ומתמשכים‪ .‬מתקבלים ללימודים‬
‫סטודנטים בעלי רקע אקדמי ומקצועי‬
‫מגוון‪ ,‬כיאה לתואר רב‪-‬תחומי; הידע‬
‫והרקע השונה של התלמידים מוסיפים‬
‫תוכן ועניין לדיונים בכיתה‪ .‬משנת ‪2013‬‬
‫עומדת בראש התואר השני ד"ר ברוריה‬
‫עדיני‪-‬ויזל‪ ,‬המשמשת גם כיועצת בכירה‬
‫לאגף לשעת חירום במשרד הבריאות‬
‫(המסונף אקדמית לאוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון) ויש לה ניסיון רב‪-‬שנים בתחום‬
‫ההיערכות לשעת חירום‪.‬‬
‫זו ילדותם השנייה‬
‫לרבים מילדי באר שבע לא הייתה בימי הלחימה מסגרת חינוכית בשעות הבוקר‬
‫(הקייטנות וגני‪-‬הילדים בעיר נסגרו בגלל המצב הביטחוני)‪ .‬נדב זילכה‪ ,‬יו"ר אגודת‬
‫הסטודנטים לרפואה ומדעי הבריאות בנגב (אסר"ן)‪ ,‬אירגן את הפעלת ילדי עובדי‬
‫בית‪-‬החולים סורוקה על‪-‬ידי מתנדבים מקרב הסטודנטים בפקולטה למדעי‬
‫הבריאות‪ .‬הצטרפו אליהם מדריכים מתנדבים מ'בית יציב' בעיר ותלמידי מכינות‪.‬‬
‫הילדים הופעלו בתוך מבנים בפקולטה למדעי הבריאות שיש בהם ממ"ד‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬הפעילה אגודת הסטודנטים‪ ,‬בראשותו של אבי בן‪-‬הלל‪ ,‬התנדבויות‬
‫מגוונות בעיר לפי צרכים שהוגדרו על‪-‬ידי מטה המתנדבים בחירום העירוני של‬
‫באר שבע‪ ,‬המובל על‪-‬ידי סטודנטית באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ‪ -‬תמי אבגי‪-‬חדד‪.‬‬
‫מתחילת המבצע איישו הסטודנטים המתנדבים את מרכזי הדחק‪ ,‬פעלו במעונות‬
‫לילדי עובדים חיוניים‪ ,‬ערכו ביקורי‪-‬בית אצל קשישים עריריים ובעלי מוגבלויות‪,‬‬
‫נתנו מענה במוקדים טלפוניים‪ ,‬סייעו בפינוי מקלטים ועוד‪ .‬אור גורודסקי‪ ,‬סטודנט‬
‫להנדסת חשמל הפעיל בפרויקט "הדירות הפתוחות" על שם ליליאן ולארי גודמן‪,‬‬
‫התחיל עוד לפני המבצע לבנות את המוכנות לחירום בשכונות ג' ו‪-‬ד' וריכז את‬
‫הפעילות ההתנדבותית שם בימי המבצע‪ .‬אילנה בריל‪ ,‬סטודנטית למנהיגות‬
‫חברתית‪ ,‬ניהלה את המתנדבים מטעם עמותת 'תור המדבר'‪ .‬סטודנטים רבים פעלו‬
‫במסגרת עמותת "דור הקסאמים"‪ .‬בצילום‪ :‬נשיאת האוניברסיטה‪ ,‬פרופ' רבקה‬
‫כרמי‪ ,‬מעודדת את ילדי העובדים בעת שהותם בשמרטפייה‪.‬‬
‫אבג | ‪9‬‬
‫פסטרמה‬
‫"האזעקה תפסה אותנו על הכביש המהיר בדרך לסבא יונתן‪ ,‬כמה קילומטרים צפונית לתל‪-‬אביב" (צילום אילוסטרציה)‬
‫הסופר אתגר קרת‪ ,‬פרופסור במחלקה‬
‫לספרות עברית‪" ,‬שיכלל" את הנחיות‬
‫פיקוד העורף בנוגע להתנהגות בשעת‬
‫מתקפת טילים‪ .‬השיטה נוסתה‬
‫בהצלחה עליו ועל בני משפחתו‬
‫האזעקה תופסת אותנו על הכביש‬
‫המהיר בדרך לסבא יונתן‪ ,‬כמה‬
‫קילומטרים צפונית לתל‪-‬אביב‪ .‬שירה‪,‬‬
‫אשתי‪ ,‬עוצרת את המכונית בצד ואנחנו‬
‫יוצאים ממנה‪ ,‬משאירים את רקטות‬
‫הבדמינטון ואת כדור‪-‬הנוצה במושב‬
‫האחורי‪ .‬לב מחזיק לי את היד ואומר‪:‬‬
‫"אבא‪ ,‬אני קצת בלחץ"‪ .‬הוא בן שבע‪,‬‬
‫ושבע זה גיל בו זה נחשב לא ‪COOL‬‬
‫לדבר על פחד‪ ,‬אז המילה "בלחץ"‬
‫מחליפה אותה‪ .‬שירה שוכבת בשולי‬
‫הכביש כמו שהסבירו בהוראות פיקוד‬
‫העורף‪ .‬אני אומר ללב שגם הוא צריך‬
‫לשכב‪ ,‬אבל הוא ממשיך לעמוד תוך‬
‫שהוא מחזיק בכוח את כף ידי בכף‬
‫ידו הקטנה והמזיעה‪" .‬תשכבו כבר"‪,‬‬
‫מרימה שירה את קולה כדי להתגבר‬
‫על האזעקה הרועמת‪" .‬אולי נשחק‬
‫'סנדוויץ' פסטרמה'?"‪ ,‬אני אומר ללב‪.‬‬
‫"מה זה?"‪ ,‬הוא שואל ולא מרפה מידי‪.‬‬
‫"אמא ואני פרוסות לחם"‪ ,‬אני מסביר‪,‬‬
‫"ואתה פרוסת פסטרמה‪ ,‬ואנחנו צריכים‬
‫להרכיב ביחד הכי מהר שאפשר סנדוויץ'‬
‫פסטרמה"‪" .‬בוא‪ ,‬אתה תשכב עכשיו‬
‫על אימא"‪ ,‬אני אומר‪ ,‬ולב נשכב על‬
‫גבה של שירה ומחבק אותה בכוח‪ .‬אני‬
‫נשכב מעליהם‪ ,‬תוך שאני דוחף בידי‬
‫את האדמה הלחה כדי לא למעוך אותם‪.‬‬
‫"זה נעים לי ככה"‪ ,‬אומר לב ומחייך‪.‬‬
‫"הכי כיף זה להיות הפסטרמה"‪ ,‬אומרת‬
‫שירה מתחתיו‪" .‬פסטרמה!"‪ ,‬אני צועק‪,‬‬
‫"פסטרמה!" צועקת אשתי‪" .‬פסטרמה!"‪,‬‬
‫צועק גם לב בקול רועד‪ ,‬לא ברור אם‬
‫מהתרגשות או מפחד‪" .‬אבא"‪ ,‬אומר לי‬
‫לב עכשיו‪" ,‬תראה‪ ,‬יש נמלים שמטפסות‬
‫על אימא"‪" .‬פסטרמה עם נמלים!"‪,‬‬
‫אני צועק‪" ,‬פסטרמה עם נמלים!"‪,‬‬
‫צועקת אשתי‪" ,‬איכס!"‪ ,‬צועק לב‪ .‬ואז‬
‫נשמע הפיצוץ‪ .‬חזק אבל רחוק‪ .‬אנחנו‬
‫ממשיכים לשכב זה על זה עוד רגע‬
‫ארוך מבלי לזוז‪ .‬הזרועות שנושאות את‬
‫משקלי מתחילות לכאוב‪ .‬בזווית העין‬
‫אני יכול לראות נהגים אחרים ששכבו‬
‫בשולי הכביש המהיר קמים ומנערים‬
‫את האדמה מהבגדים‪ .‬גם אני נעמד‪.‬‬
‫"תשכב בחזרה‪ ,‬אבא‪ ,‬אתה מקלקל לנו‬
‫את הסנדוויץ'"‪ ,‬קורא לי לב‪ .‬אני חוזר‬
‫"תנו לי נקודת משען ואניף את העולם"‪ .‬ארכימדס‬
‫‪ | 10‬אבג איתן‬
‫בחינה מחודשת‬
‫הקלות לסטודנטים שגויסו בצווי ‪ 8‬הן צו השעה‬
‫מאת דוד ניומן‬
‫לשכב עוד רגע ואומר‪" ,‬זהו‪ ,‬המשחק‬
‫נגמר‪ ,‬הצלחנו"‪" .‬אבל זה נעים"‪ ,‬אומר לי‬
‫לב‪" ,‬בוא נישאר ככה עוד רגע"‪ .‬אנחנו‬
‫נשארים ככה עוד כמה שניות ‪ .‬אימא‬
‫למטה‪ ,‬אבא למעלה‪ ,‬ובאמצע לב ועוד‬
‫כמה נמלים אדומות‪ .‬כשבסוף אנחנו‬
‫קמים לב שואל איפה הטיל‪ .‬אני מצביע‬
‫לכיוון שממנו נשמע הפיצוץ‪" .‬זה נשמע‬
‫כאילו הוא התפוצץ לא רחוק מהבית‬
‫שלנו"‪ ,‬אני אומר ‪" .‬אוף"‪ ,‬אומר לב‬
‫באכזבה‪" ,‬עכשיו בטח להב עוד פעם‬
‫ימצא חלקים שלו לאוסף‪ .‬אתמול הוא‬
‫הביא לכיתה חתיכה מברזל מהטיל‬
‫הקודם עם הסמל של החברה והשם‬
‫שלה בערבית"‪" .‬זה עדיף על זה שהיה‬
‫מתפוצץ לידינו"‪ ,‬אומרת שירה בזמן‬
‫שהיא מנקה את החול ואת הנמלים‬
‫מהמכנסיים‪" .‬הכי טוב אם זה היה‬
‫מספיק רחוק שלא היה קורה לנו כלום‪,‬‬
‫אבל מספיק קרוב שהייתי יכול לאסוף‬
‫את החלקים"‪ ,‬מסכם לב‪" .‬הכי טוב זה‬
‫בדמינטון על הדשא של סבא"‪ ,‬אני‬
‫חולק עליו ופותח את הדלת האחורית‬
‫של המכונית‪" .‬אבא‪ ",‬אומר לי לב בזמן‬
‫שאני חוגר אותו במושב האחורי‪" ,‬אתה‬
‫מבטיח שאם תהיה עוד אזעקה אתה‬
‫ואימא תשחקו איתי שוב פסטרמה?"‪.‬‬
‫"מבטיח‪ ",‬אני אומר‪" ,‬ואם זה יתחיל‬
‫לשעמם‪ ,‬אני אלמד אותך איך משחקים‬
‫'טוסט גבינה'"‪.‬‬
‫"יש!" אומר לב ואחרי שנייה מרצין‪,‬‬
‫"אבל מה אם לא יהיו יותר עוד אזעקות‬
‫אף פעם?"‪.‬‬
‫"נראה לי שתהיינה עוד אחת או‬
‫שתיים לפחות"‪ ,‬אני מנסה להרגיע‪" .‬וגם‬
‫אם לא"‪ ,‬מוסיפה אימא מכיסא הנהג‪,‬‬
‫"תמיד אפשר יהיה לשחק את זה גם בלי‬
‫אזעקה"‪.‬‬
‫יותר מ‪ 70-‬אלף אנשי מילואים גויסו למבצע "צוק‬
‫איתן"‪ .‬מלבד הטרגדיות של הנופלים בקרבות‬
‫ושל הפצועים‪ ,‬הופרעה שגרת החיים של שלוש‬
‫קבוצות אזרחים‪ :‬בעלי העסקים העצמאיים‪ ,‬שלא‬
‫היה מי שיחליף אותם; הוריהם של ילדים קטנים‪,‬‬
‫בעיקר אימהות‪ ,‬בדרום הארץ‪ ,‬שקייטנות שילדיהן‬
‫היו צריכים לבלות בהן את שעות היום בוטלו;‬
‫ועשרות אלפי הסטודנטים שנקראו אל הדגל בימי‬
‫בחינות סוף השנה‪.‬‬
‫בהפוגות שבין הפסקת אש להפרתה התקשו חלק‬
‫מן המילואימניקים לחזור לשגרה כאילו כלום לא עבר עליהם‪ .‬למלחמה יש השפעות‬
‫טראומטיות‪ ,‬בייחוד על מי שלחמו בקו הראשון וראו את חבריהם נפצעים או‬
‫נהרגים‪ .‬יהיו סטודנטים שיתקשו לחדש את לימודיהם מן המקום שבו קטעה אותם‬
‫המלחמה‪ .‬האוניברסיטאות יעשו כל שביכולתן כדי לסייע לסטודנטים שהשתתפו‬
‫בקרבות‪ ,‬כולל טיפול פסיכולוגי ואישי‪.‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון סבלה יותר משאר האוניברסיטאות בארץ‪ .‬בהן נמשכה‬
‫הפעילות המחקרית וההוראתית והסטודנטים נבחנו בבחינות סוף השנה‪ ,‬ואילו‬
‫בדרום הארץ אילצו מטחי הטילים הבלתי‪-‬פוסקים את האוניברסיטה שלנו להפסיק‬
‫את פעילותה האקדמית כדי לא לסכן את הבאים בשעריה‪.‬‬
‫בקמפוס האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס שרר שקט קייצי מקפיא‪ .‬אמנם‬
‫בקמפוס תמיד שקט בחודשי הקיץ‪ ,‬מפני שחלק מן המרצים גרים מחוץ לעיר‬
‫ובחודשים יולי‪-‬ספטמבר הם טרודים בענייניהם; אשר לסטודנטים‪ ,‬רבים מהם‬
‫עובדים בקיץ בכל עבודה בכל מקום בארץ‪ ,‬אחרים פשוט חוזרים לבית הוריהם‬
‫במרכז הארץ‪ .‬ואז אנחנו‪ ,‬אנשי הסגל האקדמי‪ ,‬כלומר אלו מאיתנו שנשארים בקיץ‬
‫בבאר שבע‪ ,‬יכולים לעסוק במחקר ובכתיבה באווירה רגועה‪ ,‬בלי הסחות דעת‬
‫מיותרות‪ .‬אבל השנה השקט הזה היה שונה‪ .‬עבדנו כשאוזנינו כרויות‪ ,‬שמא אזעקה‬
‫תפלח את האוויר וטיל אויב יעשה את דרכו אלינו‪.‬‬
‫היו מי שהתעלמו מן האזעקה והמשיכו לעבוד‪ ,‬אחרים רצו למרחב המוגן הקרוב‬
‫בהמתנה לשמוע את הדי היירוט‪ ,‬ואז חזרו למשרדיהם‪ .‬וכך שוב ושוב‪ ,‬בכל שעות‬
‫היום והלילה‪.‬‬
‫הנהלת האוניברסיטה התכנסה מדי בוקר כדי להעריך את המצב ולשלוח עדכונים‬
‫לכל היחידות בנושאים השונים ‪ -‬איך להימנע מסיכונים‪ ,‬שעות פתיחת הספרייה‪,‬‬
‫שעות הפעילות של הקפטריות‪ ,‬באילו מחלקות אוניברסיטאיות המזכירויות פועלות‪.‬‬
‫אבל התכנון לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית הבאה נמשך‪ .‬באוניברסיטאות‬
‫שפעלו כרגיל בימי המבצע נקבעו כללים בנוגע לבחינות‪ .‬אצלנו היה צריך להתניע‬
‫מחדש את המערכת כולה על כל מחלקותיה ומדוריה‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬חברי הסגל האקדמי וחברי הסגל המינהלי והטכני‪ ,‬נדרשנו להפגין גמישות‬
‫באשר לתוכניות שתוכננו לתקופת הקיץ‪ .‬זוהי תרומתנו לאוניברסיטה ולסטודנטים‪.‬‬
‫לא תמיד אנחנו נעתרים לבקשות לא‪-‬שגרתיות‪ ,‬אבל הפעם יצאנו מגדרנו כדי לסייע‬
‫לסטודנטים שלנו‪ ,‬שרבים מהם חירפו את נפשם למען כולנו‪.‬‬
‫פרופסור דוד ניומן הוא דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה (הטור הופיע לראשונה‬
‫בג'רוסלם פוסט)‬
‫אבג | ‪11‬‬
‫"באר שבע חקוקה בלבותינו‪ ,‬והלבבות האלה חשים דקירות‬
‫כאב עם כל טיל או רקטה הנוחתים בעיר שלנו"‬
‫ידיד בשעת צרה‬
‫ד"ר ג'אוויד סוכרה‪ ,‬בוגר בית‪-‬‬
‫הספר לרפואה בינלאומית‪,‬‬
‫מוסלמי ממוצא פקיסטני‪ ,‬לא‬
‫נרתע מהבעת תמיכה בישראל‬
‫נכונותם של תלמידי בית‪-‬הספר‬
‫לרפואה בינלאומית לוותר על אורח‪-‬חיים‬
‫רגוע ושקט לטובת לימודים במדינה‬
‫הנמצאת במצב מלחמה מעוררת הערכה‬
‫רבה באוניברסיטה‪.‬‬
‫"הערכה" היא לשון המעטה למה‬
‫שאנחנו חשים כלפי ד"ר ג'אוויד סוכרה‪,‬‬
‫בוגר בית‪-‬הספר‪ ,‬מוסלמי יליד פקיסטן‬
‫המתגורר בקנדה‪ ,‬שהחליט להתייצב‬
‫לימינה של ישראל בימים קשים אלה‪.‬‬
‫בצל פעילותם של חברי ועדת "גולדסטון‬
‫‪ | 12‬אבג איתן‬
‫‪ "2‬וההפגנות האנטי‪-‬ישראליות ברחבי‬
‫העולם‪ ,‬המסר של הרופא הקנדי‪-‬‬
‫פקיסטני הוא חד‪-‬משמעי‪" :‬אם אתם‬
‫רוצים להחרים את ישראל‪ ,‬החרימו‬
‫גם אותי‪ .‬החרימו אותי מפני שלמדתי‬
‫רפואה בישראל‪ .‬אני מוסלמי‪ ,‬אזרח קנדי‬
‫ממוצא פקיסטני‪ .‬אני גר בקנדה ועובד‬
‫בה כפסיכיאטר‪-‬ילדים‪ .‬אני מטפל בילדים‬
‫שחוו טראומות קשות וכל רצונם הוא‬
‫להיות מאושרים ובריאים"‪ .‬ועוד מפיו‪:‬‬
‫"אם אתם רוצים להחרים את ישראל‪,‬‬
‫החרימו את הבדואים החיים בה‪ .‬החרימו‬
‫את משפחת עודה אל‪-‬ואג'‪ ,‬שהיה בן גילי‪,‬‬
‫אב לילדה בת ‪ ,3‬אייה‪ .‬לי יש ילד בן ‪3‬‬
‫ושמו נייל‪ .‬אייה ונייל אהבו לבלות ולשחק‬
‫יחד‪ .‬ואיך אפשר להסביר לאייה שאביה‬
‫נהרג על‪-‬ידי רקטה חמאסית? אם אתם‬
‫רוצים להחרים את ישראל‪ ,‬החרימו את‬
‫‪ 1.4‬מיליוני אזרחיה הערבים המוסלמים‪.‬‬
‫הם לומדים באוניברסיטאות ישראליות‬
‫כמו אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬יש מהם‬
‫שמשרתים בצה"ל‪ ,‬ורובם‪ ,‬אם יישאלו‪,‬‬
‫יגידו שהם בוחרים לחיות בישראל ולא‬
‫במדינה פלסטינית"‪.‬‬
‫ד"ר סוכרה רוצה לספר לעולם‪,‬‬
‫דרכנו ובאמצעות דף הפייסבוק שלו‪,‬‬
‫מה מסוגלים לעולל מחבלי החמאס‪,‬‬
‫וכמה קשה לאזרחי ישראל לחיות‬
‫בקירבת אנשים הזוממים לרצוח אותם‪.‬‬
‫"כשהתגוררתי בבאר שבע הייתי עד‬
‫לרצח ‪ 18‬מתושבי העיר על‪-‬ידי מחבלי‬
‫חמאס באוגוסט ‪ .2004‬הם פוצצו‬
‫אוטובוסים בפיגוע התאבדות כפול‬
‫בשדרות רגר‪ .‬זוהי תמצית הווייתו של‬
‫הארגון הרצחני הזה"‪.‬‬
‫בצדו האחר של האוקיאנוס עוקב‬
‫השגריר האמיץ שלנו בדאגה אחר‬
‫המתרחש אצלנו‪" :‬המבצע האחרון‪' ,‬צוק‬
‫איתן'‪ ,‬הייתה לו השפעה קשה על קהילת‬
‫'בן‪-‬גוריון'‪ ,‬אלה שלומדים ועובדים בה‬
‫כיום ואלו שלמדו בה פעם‪ .‬אנחנו‪ ,‬בוגרי‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬קשורים עמוקות לעיר‬
‫באר שבע‪ ,‬שבה למדנו וגרנו במשך‬
‫שנים‪ .‬עכשיו אנחנו פזורים במקומות‬
‫שונים בעולם‪ ,‬אבל אוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון חקוקה בלבותינו‪ ,‬והלבבות האלה‬
‫חשים דקירות כאב עם כל טיל או רקטה‬
‫הנוחתים בעיר שלנו‪ ,‬ובוודאי כשאנשים‬
‫נהרגים"‪.‬‬
‫תפילתו משותפת לשוחרי טובתה של‬
‫ישראל באשר הם‪" :‬אנחנו שולחים את‬
‫תפילותינו שיבוא קץ להרג ולאימה‪ ,‬ויגיע‬
‫יום שבו כל אחד יוכל ללכת ברחוב עם‬
‫ילדיו בשלווה ובביטחון"‪.‬‬
‫מכתב תמיכה בישראל‪ ,‬בחתימת בוגרי‬
‫בית‪-‬הספר לרפואה בינלאומית‪ ,‬הועבר‬
‫בימים אלה לראשי הפקולטה למדעי‬
‫הבריאות‪" .‬אנחנו עומדים לצדכם ונעמוד‬
‫לצדכם תמיד"‪ ,‬ציינו הבוגרים במכתבם‪.‬‬
‫יובל המבלבל‬
‫פרופ' יובל שחר הוא חוקר‬
‫מדופלם בתחומי מחקר מגוונים‬
‫וגם קוסם שמתמחה בלהטוטי‬
‫קלפים | נחשפנו לכישוריו‬
‫המיוחדים בעיצומו של מבצע‬
‫"צוק איתן"‪ ,‬כשהגיע לשמרטפייה‬
‫הממוגנת בקומת‪-‬המרתף של‬
‫בניין מדעי הרוח והחברה | הקוסם‬
‫בעל הגלימה האקדמית רומם את‬
‫רוחם של עשרות הילדים ששהו‬
‫בשמרטפייה‬
‫פרופ' יובל שחר הוא איש אשכולות‪.‬‬
‫הוא רופא וחוקר מחשבים המתמחה‬
‫בתחום הבינה המלאכותית‪ ,‬שחקן‬
‫ברידג' ברמה מקצועית‪ ,‬פרופסור‪-‬יועץ‬
‫באוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬ובנוסף לכל‬
‫אלה גם מרצה מוערך באוניברסיטה‬
‫שלנו‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬כשנחה עליו הרוח הוא‬
‫מניח בצד את הנוסחאות המורכבות‬
‫ומציג מיומנות מדהימה בתחום שמצית‬
‫את הדמיון – תחום הקסמים‪ .‬נא להפנים‪:‬‬
‫פרופ' שחר הוא קוסם שמתמחה‬
‫בלהטוטי קלפים‪ ,‬התמחות שהקנתה‬
‫לו מקום של כבוד באיגוד הקוסמים‬
‫הישראלי‪.‬‬
‫נחשפנו לכישוריו המיוחדים בעיצומו‬
‫של מבצע "צוק איתן"‪ ,‬כשהגיע‬
‫לשמרטפייה הממוגנת בקומת‪-‬המרתף‬
‫של בניין מדעי הרוח והחברה‪ .‬הקוסם‬
‫בעל הגלימה האקדמית רומם את‬
‫רוחם של עשרות הילדים ששהו‬
‫בשמרטפייה בימים הקשים ההם‪ .‬את‬
‫השמרטפייה הפעילו עובדות מדור‬
‫גיוס ופיתוח עובדים באגף משאבי‬
‫אנוש‪ ,‬בסיוע סטודנטים מן היחידה‬
‫למעורבות חברתית ומפרויקט החונכות‬
‫(פר"ח)‪ .‬מדריכים מן הקרן הקיימת‬
‫לישראל קק"ל ומ'חווידע' נרתמו אף הם‬
‫למשימה‪.‬‬
‫המשך בעמוד הבא <‬
‫אבג | ‪13‬‬
‫פרופ' יובל שחר שולף קלף מנצח לנגד עיניו‬
‫הנדהמות של יהל לקס‪ .‬להטוטיו של הקוסם‬
‫איש הנגב הלהיבו את ילדי העובדים שבילו‬
‫בשמרטפייה‬
‫"אני יובל‪ ,‬ואני קוסם! רוצים לראות‬
‫הופעה של קוסם?" הוא שאל רטורית‬
‫בהתחלת הופעתו בשמרטפייה‪" .‬כן!"‪,‬‬
‫ענו הילדים בפה גדול ונתנו את האות‬
‫לתחילתו של מסע מופלא‪.‬‬
‫אחד הילדים חמד לו לצון וביקש‬
‫מן הקוסם הלא‪-‬שגרתי להעלים אותו‪.‬‬
‫בקשתו נדחתה בנימוס‪" :‬ואם לא תרצה‬
‫לחזור? מה יגידו אז הוריך?"‪.‬‬
‫יובל נדבק ב"חיידק הקלפים" עוד‬
‫בהיותו ילד‪ ,‬ומאז הקפיד להתאמן מספר‬
‫שעות ביום בעת לימודיו בתיכון ובשנים‬
‫שלמד רפואה באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים ומדעי המחשב באוניברסיטת‬
‫בר‪-‬אילן‪ .‬הוא זכה להופיע גם בארמונו‬
‫של מלך שוודיה כשהיה בשטוקהולם‬
‫במסגרת חילופי סטודנטים לרפואה‪ .‬מדי‬
‫פעם עסק בתחביבו גם בשתים‪-‬עשרה‬
‫השנים שחי בארה"ב‪ ,‬שם השלים תואר‬
‫שני ותואר שלישי במדעי המחשב עם‬
‫התמחות בבינה מלאכותית ברפואה‬
‫באוניברסיטות ייל וסטנפורד‪ .‬הוא נשאר‬
‫בארה"ב כחבר הסגל במחלקות לרפואה‬
‫ולמדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד‪,‬‬
‫קליפורניה‪.‬‬
‫"ביקרתי בטירת הקוסמים בהוליווד‪,‬‬
‫לוס אנג'לס‪ ,‬שם שהה‪ ,‬כאמן הבית‪,‬‬
‫הקוסם הכי גדול באמריקה"‪ ,‬הוא נזכר‪.‬‬
‫להטוטיו המיוחדים של הקוסם‪ ,‬שיובל‬
‫קרא את כל ספריו‪ ,‬נצרבו בתודעתו של‬
‫הפרופסור שלנו‪.‬‬
‫למי שטרם נחשף להופעתו הקסומה‬
‫נספר כיצד הוציא יובל חפיסת קלפים‬
‫ושלף ממנה שני ג'וקרים ומלכה‪-‬לב‪.‬‬
‫הטריק הקלאסי הוא גרסת קוסמים‬
‫של תעלול שרמאי‪-‬רחוב בכל העולם‬
‫אוהבים אותו‪ .Three card Monte :‬כל‬
‫מה שהצופה צריך הוא לנחש איפה‬
‫מסתתרת המלכה‪ .‬יובל שם בכף ידו‬
‫את שלושת הקלפים‪ ,‬שני הג'וקרים‬
‫למעלה והמלכה למטה‪ ,‬ושאל‪" :‬איפה‬
‫המלכה‪-‬לב?" למטה‪ ,‬כמובן‪ ,‬זה ברור‬
‫‪ | 14‬אבג איתן‬
‫לגמרי‪ .‬הוא פתח אז את הקלף התחתון‬
‫ביותר‪ ,‬אבל הוא היה ג'וקר‪ ,‬כמובן‪ .‬ושוב‬
‫החליק את שלושת הקלפים לכף ידו‪:‬‬
‫ג'וקר למטה‪ ,‬ג'וקר למעלה‪ ,‬מלכה‪-‬לב‬
‫באמצע‪ .‬לכאורה‪ ,‬ברור כשמש‪ .‬אבל‬
‫שחר שלף את הקלף האמצעי‪ ,‬וגם‬
‫הוא היה ג'וקר‪ .‬הוא המשיך ללהטט‬
‫בקלפים בווירטואוזיות‪ .‬העלים את‬
‫המלכה‪-‬לב ופרש בזה אחר זה שלושה‬
‫ג'וקרים‪ ,‬ואחרי שנייה העלים את‬
‫שלושת הג'וקרים וחשף‪ ,‬בזו אחר זו‪,‬‬
‫שלוש מלכות‪-‬לב טריות ורעננות‪ .‬את‬
‫הסוף המפתיע לא נספר לקוראים – הם‬
‫מוזמנים להופעה הבאה!‬
‫ילדי אוניברסיטת בן‪-‬גוריון שהתנדבו‬
‫למשימות המורכבות חשבו על קלפים‬
‫ונדהמו לגלות אותם נשלפים מתוך‬
‫מטפחת אדומה או מופיעים במקומות‬
‫לא‪-‬צפויים‪ .‬לאחר שנרגעו כל הילדים‪,‬‬
‫שרבים מהם שותפו בקסמים‪ ,‬היה ברור‬
‫לכולם שלפרופסור שחר יש קלף מנצח‪.‬‬
‫כשמטה הקסמים והמגבעת‬
‫מושבתים מפעילות‪ ,‬החיים חוזרים‬
‫למסלולם הרגיל‪ .‬השילוב בין פנטזיה‬
‫ומציאות מתמצה בביוגרפיה המדהימה‬
‫של הקוסם המלומד‪.‬‬
‫מה קורה בדרך‪-‬כלל עם ילד‪-‬פלא‬
‫כשהוא מתבגר? לשאלה תיאורטית זו‬
‫יש תשובה אחת מצוינת‪ :‬הוא הופך‬
‫להיות פרופסור יובל שחר‪ .‬שחר הוא‬
‫מאותם יחידי‪-‬סגולה שצירפו את לימודי‬
‫הרפואה (במקרה שלו – באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים) עם לימודי‬
‫מתימטיקה ומחשבים (תואר שני‬
‫באוניברסיטת בר‪-‬אילן)‪.‬‬
‫בצבא שירת כרופא בחטיבת גולני‪,‬‬
‫וכשהשתחרר קיבל מלגה ללמוד את‬
‫נושא האינטליגנציה המלאכותית‬
‫לתואר שני באוניברסיטת ייל‪ .‬לאחר‬
‫שנתיים התקבל לתוכנית הדוקטורט של‬
‫פרופ' אדוארד שורטליף באוניברסיטת‬
‫ל"מ ָכה האקדמית"‬
‫סטנפורד‪ ,‬הנחשבת ֶ‬
‫בנושא האינפורמטיקה הרפואית‬
‫(‪,)MEDICAL INFORMATICS‬‬
‫ושם נדבק בחיידק של המקצוע הזה‬
‫והתמחה ביישומי בינה מלאכותית‬
‫ברפואה‪ .‬עשר שנים חי שחר בסטנפורד‪,‬‬
‫קודם כדוקטורנט ואחר‪-‬כך כחבר הסגל‪.‬‬
‫בשנים אלה הוא קיבל כמה פרסים‬
‫יוקרתיים‪ ,‬ביניהם את פרס ‪FIRST‬‬
‫לחוקר הצעיר המצטיין של השנה‬
‫ מענק אישי לחמש שנות מחקר‬‫מטעם 'המכונים הלאומיים לבריאות'‬
‫(‪ )NIH‬של ארה"ב‪ ,‬מענק מ'קרן‪-‬המדע‬
‫הלאומית' (‪ )NSF‬של ארה"ב בשביל‬
‫לפתח את עבודתו התיאורטית על‬
‫ניתוח נתונים תלויי זמן‪ ,‬ומענקים אחרים‬
‫שאיפשרו לו לפתח את עבודתו על‬
‫טיפול מבוסס קווים‪-‬מנחים רפואיים‬
‫בחולים בעזרת מחשב‪.‬‬
‫שחר סיים את פרק‪-‬חייו בסטנפורד‬
‫בשנת ‪ ,2000‬חזר ארצה והצטרף‬
‫למחלקה להנדסת מערכות‪-‬מידע‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬תחילה כמרצה‬
‫בכיר ובהמשך כראש המחלקה‪ .‬הוא‬
‫יסד את 'מרכז המחקר למערכות‬
‫מידע רפואיות באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫וכך קישר מחקר תיאורטי עם מחקר‬
‫יישומי‪ .‬הרקורד המרשים שלו הביא‬
‫לבחירתו בשנת ‪ 2005‬כעמית ב'אקדמיה‬
‫האמריקנית לאינפורמטיקה רפואית'‬
‫((‪" - ACMI‬היכל התהילה" של המקצוע‬
‫הזה‪ .‬לאחרונה מונה כמופקד על‬
‫הקתדרה החדשה בהנדסת מערכות‬
‫מידע על שם יוסף ארטשיק‪.‬‬
‫שחר וצוות החוקרים העובדים‬
‫אתו משתמשים בטכנולוגיות של‬
‫אינטליגנציה מלאכותית כדי לפתח‬
‫תוכנות‪-‬מחשב מורכבות המסוגלות‬
‫לארגן‪ ,‬לעבד ולנתח כמויות גדולות של‬
‫נתונים במשך פרקי‪-‬זמן ארוכים תוך‬
‫שימוש בידע רפואי‪ ,‬ואף לתת המלצות‬
‫לרופאים‪ .‬טכנולוגיות אלה הוציאו לפרופ'‬
‫שחר מוניטין בינלאומיים כמומחה‬
‫למערכות אוטומטיות בתחום של‬
‫תמיכת החלטות רפואיות‪.‬‬
‫קבוצתו של יובל משתתפת‬
‫בימים אלה בפרויקט אירופי יוקרתי‬
‫של ‪ 13‬שותפים מחמש מדינות‪,‬‬
‫‪ ,MOBIGUIDE‬המבוסס על‬
‫הטכנולוגיה שפותחה במעבדתו‪ .‬מדובר‬
‫בטיפול‪-‬מרחוק בחולים כרוניים ברחבי‬
‫אירופה (כרגע בעיקר באיטליה ובספרד)‪,‬‬
‫באמצעות חיישנים על גוף החולה‬
‫הנמצא בביתו והטלפון הנייד שלו‪.‬‬
‫החולים ורופאיהם מקבלים המלצות‬
‫ממחשבי אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫ייצוג הידע הרפואי‪ ,‬ניטור החולים‪,‬‬
‫ניתוח הנתונים הנאספים לאורך זמן‪,‬‬
‫שליחת התראות לחולה ומתן המלצת‬
‫טיפול מבוססות קווים‪-‬מנחים רפואיים‬
‫לרופא הם באחריות מרכז המחקר‬
‫למערכות מידע רפואיות של יובל‬
‫באוניברסיטה שלנו‪ .‬כמה דוקטורנטים‬
‫ופוסט‪-‬דוקטורנטים של יובל אף‬
‫משמשים ראשי צוותים בפרויקט‬
‫הבינלאומי הזה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬פרופ שחר אומר לנו שהוא‬
‫רואה את אמצעי המעקב‪ ,‬ההסבר‬
‫והטיפול שצוותו מפתח כמערכת כלים‬
‫שיכולה להועיל לרופאים‪ ,‬אך אינה‬
‫באה במקומם‪ SPOCK" .‬ו‪KNAVE-‬‬
‫ו‪ VISITORS-‬של המאה ה‪ 21-‬הן‬
‫המקבילות של הסטתוסקופ של המאה‬
‫ה‪ 19-‬ושל ה‪ CT-‬וה‪ MRI-‬של המאה‬
‫ה‪ .20-‬הם לא באים במקום הרופאים; הם‬
‫מגדילים את המידע של הרופאים וכך‬
‫מעלים את דרגת המומחיות שלהם"‪.‬‬
‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן יובל אומר שהוא נהנה‬
‫תמיד ללמוד או להמציא קסם חדש כדי‬
‫להראות אותו לאנשים וגם כדי להמתיק‬
‫מעט לילדים את השעות הקשות שהם‬
‫סגורים במקלטים‪ .‬והוא די בטוח שלא‬
‫יוחלף בקרוב על‪-‬ידי מחשב‪.‬‬
‫מערכת עם‬
‫קארמה‬
‫משלה‬
‫מאז פרסום הראיון הקודם ב'אבג'‬
‫הרחיב תלמידו של פרופ' שחר‪ ,‬ד"ר‬
‫ארז שלום‪ ,‬את מערכת ‪SPOCK‬‬
‫למערכת ‪ - PICARD‬עוד גיבור‬
‫מתוכנית הטלוויזיה "מסע בין כוכבים"‬
‫אך בגלגול יותר מודרני‪ ...‬ואכן‪ ,‬מערכת‬
‫‪ PICARD‬מיועדת לתמוך בטיפול‬
‫אוטומטי לחלוטין בחולה‪.‬‬
‫לאור הצלחת ‪ KNAVE‬פותחה‬
‫במעבדתו של פרופ' שחר גם מערכת‬
‫ה‪ ,VISITORS-‬המרחיבה את מערכת‬
‫‪ KNAVE‬ומסוגלת להציג ולסקור‬
‫נתונים לא של חולה אחד בלבד אלא‬
‫של אלפי חולים לאורך זמן ולזהות‬
‫בהם תבניות וקשרים מעניינים‪.‬‬
‫את המערכת החדשנית פיתח דניס‬
‫קלימוב כחלק מן התואר השני שלו‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬לאחרונה מתמקדים יובל‬
‫ותלמידי המחקר שלו בניתוח נתונים‬
‫תלויי זמן לא רק כדי לזהות תבניות‬
‫תלויות זמן מוכרות‪ ,‬אלא גם כדי לגלות‬
‫תבניות חדשות שמופיעות בחולים‬
‫ומאפיינות אותם; מתברר שלחלקן‬
‫יש ערך מנבא‪ ,‬כגון הערכת הסיכוי‬
‫שחולה סוכרת יפתח בעוד חמש‬
‫שנים אי‪-‬ספיקת כליות‪ ,‬דבר שעשוי‬
‫לשנות את הטיפול בו ואולי אף‬
‫למנוע את הסיבוך‪ .‬תלמידו של פרופ'‬
‫שחר‪ ,‬ד"ר רוברט מוסקוביץ'‪ ,‬הנמצא‬
‫כיום בפוסט‪-‬דוקטורט באוניברסיטת‬
‫קולומביה‪ ,‬בנה את התשתית למחקר‬
‫זה במערכת חדשנית שפיתח בשם‬
‫‪ :KARMALEGO‬לגו כי היא‬
‫מודולארית כמו משחק‪-‬הילדים הידוע‪,‬‬
‫וקארמה כי לדבריו של רוברט יש לה‬
‫קארמה משלה‪...‬‬
‫"אינני פוחד ממחשבים‪ ,‬אני פוחד מהיעדרם"‪ .‬אייזק אסימוב‬
‫אבג | ‪15‬‬
‫מה קורא‬
‫האם האמת היא ערך עליון?‬
‫רוני פלג | מתוך ספרו 'רופא משפחה'‬
‫קורה לפעמים ששקר מציל חיים (צילום אילוסטרציה)‬
‫בוקר חורפי אחד הגעתי מוקדם‬
‫למרפאה כדי לעבור על בדיקות‬
‫מעבדה לפני קבלת המטופלים‪.‬‬
‫לחדרי נכנסה אחת המטופלות‬
‫שלי‪ ,‬צעירה מוסלמית‪ ,‬גרושה ואם‬
‫לתינוקת‪ .‬היא החזיקה את התינוקת‬
‫בידיה ובקול רועד אמרה לי‪" :‬דוקטור‪,‬‬
‫אתה רואה את התינוקת הזאת? אם‬
‫לא תיתן לי אישור חתום שאני לא‬
‫בהיריון‪ ,‬אני אהיה אישה מתה עוד‬
‫היום והילדה תהיה יתומה"‪.‬‬
‫לשאלתי האם היא בהיריון ענתה‬
‫הצעירה "כן"‪ ,‬ומיד הוסיפה שבני‬
‫משפחתה הם בדרך למרפאה כדי‬
‫להיות נוכחים בעת ביצוע בדיקת‬
‫ההיריון‪.‬‬
‫כדי שתוכל לדבר איתי שלא‬
‫בנוכחותם היא סיפרה להם שהילדה‬
‫לא חשה בטוב והיא לוקחת אותה‬
‫לרופאת הילדים‪ ,‬שעובדת בחדר‬
‫סמוך לחדרי‪.‬‬
‫באותה תקופה עבדתי במרפאה‬
‫המטפלת באוכלוסיה המוסלמית‬
‫והמושג "כבוד משפחה" לא היה זר‬
‫לי‪ .‬היה ברור לי שאכן נשקפת סכנה‬
‫לחיי המטופלת אם לא תשמור על‬
‫"הכבוד" הזה‪ .‬באותו שבוע גם פורסם‬
‫בעיתונים סיפורה של נערה מוסלמית‬
‫שנרצחה על‪-‬ידי קרוביה בגלל חילול‬
‫כבוד המשפחה‪.‬‬
‫בקשתה של הצעירה הפתיעה אותי‬
‫והייתי נבוך‪ ,‬אבל הייתי חייב לתת‬
‫לה תשובה מיידית‪ .‬אז מה עושים‬
‫במצב כזה? שאחתום על מסמך‬
‫שקרי שהיא לא הרה‪ ,‬או שלא אחתום‬
‫ואפקיר אותה לגורלה?‬
‫התקשרתי לעובדת סוציאלית שעמה‬
‫עבדתי ותיארתי באוזניה את הדילמה‪.‬‬
‫תשובתה הייתה שאסור לי לחתום על‬
‫מסמך שקרי‪ .‬ואז פניתי לאם הצעירה‬
‫וביקשתי ממנה להביא דגימת שתן‬
‫של מטופלת אחרת שאינה בהיריון‪,‬‬
‫כדי שאבדוק אותה בנוכחות נציג‬
‫מבני משפחתה ואחתום שהדגימה‬
‫היא לא של אישה הרה‪ .‬הצעירה‬
‫הסכימה לתוכנית‪ .‬היא פנתה לאחת‬
‫המזכירות במרפאה ושאלה אותה‬
‫האם היא בהיריון‪ .‬זו הייתה כמובן‬
‫שאלה חריגה מצד מטופלת לאשת‬
‫צוות במרפאה‪ ,‬אבל המטופלת‬
‫הצליחה לשכנע את המזכירה לתת‬
‫לה דגימת שתן‪ .‬תוצאת הבדיקה‬
‫הייתה שלילית‪ ,‬והוצגה לפני אמה‬
‫של המטופלת‪ .‬עוד באותו יום‪,‬‬
‫ללא ידיעת בני משפחתה‪ ,‬פנתה‬
‫המטופלת לוועדה להפסקת היריון‪,‬‬
‫הסבירה את עניינה ולאחר מספר‬
‫ימים עברה הפלה‪.‬‬
‫כעבור זמן‪-‬מה רציתי לחלוק את‬
‫רגשותיי עם חברים קרובים וסיפרתי‬
‫להם את הסיפור‪ .‬להפתעתי תגובתם‬
‫הייתה הפוכה מן התגובה שלה‬
‫ציפיתי‪ .‬הטיחו בי שאני "עבריין‬
‫שזייף מסמכים"‪ ,‬ו"איך יכולת לחתום‬
‫על מסמך שקרי"‪ .‬כל הסבריי נפלו‬
‫על אוזניים אטומות‪ .‬לנוכח חילוקי‬
‫הדעות החלטנו לפנות לקבלת חוות‪-‬‬
‫דעת מאיש‪-‬סגל בכיר באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬רופא בעל שם עולמי‬
‫בתחום האתיקה הרפואית‪ .‬הרופא‬
‫הבכיר הזה היה מרצה שלי בהיותי‬
‫"ברגע שסודיות נעשית מקובלת היא הופכת להתמכרות"‪ .‬אדוארד טלר‬
‫‪ | 16‬שאר רוח‬
‫שתי תמונות שוות‬
‫נבחרו הצילומים הזוכים בתחרות הסלפי "אני והקמפוס"‬
‫סטודנט והדריך אותי גם בהמשך‬
‫דרכי‪ .‬כשהמקרה הוצג לפניו הוא‬
‫פסק‪" :‬האמת היא לא ערך עליון‪...‬‬
‫האפשרות להציל חיים חשובה יותר‬
‫מן האמת"‪.‬‬
‫הרבה שנים אני חבר ועדת הקבלה‬
‫של המועמדים ללימודי רפואה‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬מדי פעם‪,‬‬
‫כשאני לא מצליח לתהות על קנקנם‬
‫של מועמדים‪ ,‬אני מעלה לפניהם‬
‫את הדילמה שהתחבטתי בה עם‬
‫הערבייה הצעירה‪ .‬רוב הנשאלים‬
‫מביעים הזדהות עם המטופלת אבל‬
‫לא מוכנים להצהיר שהיו חותמים‬
‫על מסמך כוזב‪ .‬בנקודה זו אני‬
‫מספר את סיפורה של ד"ר גיזלה‬
‫פרל‪ ,‬רופאה יהודיה שעבדה בכפייה‬
‫במחנה‪-‬ההשמדה אושוויץ‪ .‬בספרה‬
‫האוטוביוגרפי מסופר כיצד סיפקה‬
‫לאסירי עבודה טפסים עם אבחנות‬
‫לא נכונות כדי למנוע את שליחתם‬
‫לתאי הגזים ולאפשר להם כמה ימי‬
‫התאוששות ששיפרו את סיכוייהם‬
‫לחזור לעבודה‪ .‬במקרה הזה כל‬
‫המועמדים ענו תשובה אחידה ‪-‬‬
‫הרופאה פעלה כפי שהיה עליה‬
‫לפעול‪.‬‬
‫אחת המועמדות לקבלה ללימודים‬
‫שהדילמה של המטופלת המוסלמית‬
‫הוצגה לפניה טענה טיעונים בעד‬
‫ונגד החתימה על מסמך כוזב‪ ,‬ולבסוף‬
‫אמרה‪" :‬הייתי חותמת שהאישה‬
‫לא בהיריון‪ ,‬אבל לא לפני שהייתי‬
‫משתפת בהחלטתי עמית בכיר ממני‪,‬‬
‫כדי שלא אשא בעול ההחלטה הזאת‬
‫לבדי"‪ .‬לימים הפכה אותה מועמדת‬
‫לרופאה מצטיינת ומוערכת‪.‬‬
‫פרופ' רוני פלג הוא איש סגל החטיבה‬
‫לבריאות בקהילה‪.‬‬
‫תחרות הסלפי "אני והקמפוס"‬
‫שעליה הכריז האגף למשאבי‬
‫אנוש בשיתוף המדור לגיוס‬
‫עובדים עוררה הדים נרחבים‪.‬‬
‫לא מעט חברי סגל נענו‬
‫לאתגר והפיקו צילומים‬
‫מקסימים שהעידו על כושר‬
‫היצירה הגבוה שלהם‪ .‬מתוך‬
‫שפע הצילומים נבחרו שניים‪,‬‬
‫והרי הם לפניכם‪.‬‬
‫"מנוף ההשפעה"‪ ,‬פרי‬
‫יצירתו של משה פרץ מן‬
‫האגף לפיתוח ולוגיסטיקה‪,‬‬
‫ו"שלוש המוסקטריות"‬
‫שהפיקה טלי בן‪-‬שטרית‬
‫מחלב מן הפקולטה למדעי‬
‫הרוח והחברה‪ ,‬זיכו את‬
‫שניהם בזוג כרטיסים לאירוע חגיגי שהנהלת‬
‫האוניברסיטה מארגנת לעובדים‪ .‬בצילום העליון‪ :‬פרץ ורות כהן "משתלטים" על‬
‫המנוף‪ .‬למטה בצילום‪ :‬טלי בן‪-‬שטרית מחלב (במרכז התמונה) עם עמיתותיה‬
‫יפעת שמר ויעל ניר‪.‬‬
‫נברנו בקרבי הוויקיפדיה ותראו מה מצאנו‪ :‬ישנם מי שמייחסים את תמונת הסלפי‬
‫("דיוקן עצמי") הראשונה לצלם האמריקני רוברט קורנליוס‪ ,‬שצילם את עצמו‬
‫בשנת ‪ .1839‬את הדחיפה הגדולה לפרסום המושג בימינו תרם גם צילום ה"סלפי"‬
‫של נשיא ארצות הברית ברק‬
‫אובמה בטקס האשכבה של נלסון‬
‫מנדלה בדרום אפריקה‪ ,‬בדצמבר‬
‫‪ .2013‬התיעוד של נשיא ארצות‬
‫הברית כשהוא מצטלם בשובבות‬
‫עם ראשת ממשלת דנמרק וראש‬
‫ממשלת בריטניה באמצעות‬
‫הסמארטפון‪ ,‬בזמן הטקס‪ ,‬הופץ‬
‫במהירות ברשתות החברתיות‬
‫ופורסם גם ברשתות התקשורת‬
‫הגדולות‪.‬‬
‫ב‪ 2-‬במארס ‪ ,2014‬בטקס‬
‫חלוקת פרסי האוסקר‪ ,‬הפיקה‬
‫המנחה אלן דג'נרס סלפי‬
‫ששבר את שיא השיתופים‪.‬‬
‫אבג | ‪17‬‬
‫חישבו‬
‫בהיגיון‬
‫מאת יוליה סגלין‬
‫הקיץ עומד להסתיים‪ ,‬וראש השנה כבר ממתין‬
‫מעבר לפינה‪ .‬בסימן של התחדשות חיברתי‬
‫עבורכם שלוש חידות חדשות‪ .‬פיתרו אותן‬
‫והעבירו את תשובותיכם למערכת 'אבג'‪ .‬בין‬
‫הפותרים יוגרל ספר מאת הסופר אתגר קרת‪.‬‬
‫‪ .1‬לקראת שבת קנתה איילה ‪ 2‬קילו דגים ו‪3-‬‬
‫חלות‪ ,‬שעלו לה יחד ‪ 45‬שקלים‪.‬‬
‫באותו יום קנה אבי‪ ,‬שותפה של איילה לדירה‪3 ,‬‬
‫קילו דגים ו‪ 2-‬חלות ב‪ 55-‬שקלים‪.‬‬
‫הם ראו שיש להם יותר מדי אוכל לשבת‬
‫והחליטו לתת ‪ 2‬קילו דגים וחלה אחת לאורלי‪,‬‬
‫השכנה מלמטה‪ .‬אורלי התעקשה להחזיר להם‬
‫את מה ששילמו בעד המצרכים‪ .‬כמה שקלים‬
‫עליה לשלם לאיילה ואבי?‬
‫‪ .2‬בבית הסטודנט‪ ,‬לקראת מופע אמנותי‪,‬‬
‫החליטו הסדרנים לסדר את הכיסאות בצורה‬
‫מקורית ‪ -‬הם העמידו ‪ 10‬כיסאות ב‪ 5-‬שורות‪,‬‬
‫כך שבכל שורה יהיו בדיוק ‪ 4‬כיסאות‪ .‬מובן‬
‫שבמקרה זה ה"שורות" יכולות לפנות לכל מיני‬
‫כיוונים (למשל באלכסונים‪ ,‬ולאו דווקא אל‬
‫הבמה)‪ ,‬אך הן חייבות להיות ישרות‪ .‬כיסא אחד‬
‫יכול "להיכלל" בכמה שורות‪ .‬מהי הצורה שבה‬
‫סידרו הסדרנים החרוצים את הכיסאות?‬
‫‪ .3‬בבריכות המועצה האזורית "מים שקטים"‬
‫החליטו לבדוק את איכות המים‪ .‬צבעו את המים‬
‫בבריכה החיצונית בכחול ואת המים בבריכה‬
‫הפנימית באדום‪ .‬מציל מבולבל לקח ליטר‬
‫מים כחולים מן הבריכה החיצונית ושפך אותם‬
‫לבריכה הפנימית‪ .‬לאחר זמן‪-‬מה‪ ,‬כשהבין מה‬
‫עשה‪ ,‬ניסה לתקן את מה שעולל‪ :‬הוא שאב‬
‫ליטר מן המים שבבריכה הפנימית (שמכילים‬
‫עכשיו גם מים כחולים וגם אדומים) ושפך אותם‬
‫לבריכה החיצונית‪ .‬אז מה המצב עכשיו – יש‬
‫יותר מים כחולים בבריכה הפנימית או יותר מים‬
‫אדומים בבריכה החיצונית?‬
‫לתגובות ופתרונות‪[email protected] :‬‬
‫‪ | 18‬אבג‬
‫לעובדי האוניברסיטה ותלמידיה‪,‬‬
‫לציבור הבוגרים‪ ,‬הגימלאים והידידים‬
‫ובני משפחותיהם‪.‬‬
‫מי יתן ותהא זו שנת ביטחון ויציבות‪,‬‬
‫שנת התחדשות וצמיחה‬
‫מערכת 'אבג'‬
‫רק בשמחות‬
‫ברכות להולדת הבן‬
‫לאופיר אלטשטיין‪ ,‬מן המחלקה למדעי החיים‬
‫לקרן ביתאן‪ ,‬מן הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫למיכאל ליטמן‪ ,‬מן המחלקה להנדסת בניין‬
‫ברכות לחתונת הבת‬
‫לרחלה גבאי‪ ,‬מן הפקולטה למדעי ההנדסה‬
‫לאיריס ורמי מוסלי‪ ,‬מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין‬
‫לפרח שליט‪ ,‬מספריית ארן‬
‫ברכות לחתונת הבן‬
‫לדורית אלימלך‪ ,‬ממינהל התלמידים‬
‫לשולמית עמית‪ ,‬מוועד הגימלאים‬
‫למיכאל ילינק‪ ,‬מן המחלקה להנדסת מכונות‬
‫ברכות לחתונה‬
‫לאושרית סבח‪ ,‬מן הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫ראש‬
‫אקדמי‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪21‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪22‬‬
‫פתרונות יש לשלוח‬
‫למערכת ‘אבג’‬
‫במחלקה לפרסומים‬
‫ודוברות‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬
‫בין הפותרים יוגרל הספר‬
‫"געגועי לקיסינג'ר"‬
‫מאת אתגר קרת‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫רק תשובותיהם של פותרים‬
‫חדשים ישתתפו בהגרלה‬
‫‪28‬‬
‫מאוזן‪:‬‬
‫‪ .1‬פרשן טלוויזיה ישראלי לענייני המזרח התיכון (כ"ח)‪.5 .‬‬
‫מגבש‪ .9 .‬שכונה ירושלמית‪ .10 .‬לולייני‪ .11 .‬תבואה‪ .13 .‬ארצו‬
‫של הדוד סם‪ .14 .‬עני‪ .15 .‬תנועה פוליטית בעבר‪ ,‬בהנהגתו‬
‫של משה קול ז"ל‪ .16 .‬תאריך ידוע בחודש אדר‪ .18 .‬מילת‬
‫הכפלה‪ .20 .‬השתוממות‪ .22 .‬בריא בנפשו‪ .23 .‬מאור קטן‪.24 .‬‬
‫מושפעות על‪-‬ידי גירוי קל‪ .25 .‬שאינו חסר דבר‪ .27 .‬מושב ליד‬
‫נתיבות‪ .28 .‬ברכה מקובלת בחג הקרב ובא‪.‬‬
‫מאונך‪:‬‬
‫‪ .2‬נאה‪ ,‬אלגנטי‪ .3 .‬כך מכונה בתורה ראש השנה (‪ .4 .)5,3‬שר‪.‬‬
‫‪ .6‬אלת השחר הרומאית‪ .7 .‬ורידים מורחבים ברגליים‪ .8 .‬מושב‬
‫ליד קריית מלאכי (‪ .9 .)4,3‬שדרן רדיו‪ ,‬מגיש טלוויזיה ועיתונאי‬
‫ישראלי; הנחה את תחרות האירוויזיון בשנת ‪ .12 .1999‬מי שבא‬
‫לביקור‪ .15 .‬יצירה שיש בה השתפכות הנפש‪ .17 .‬מכשיר הפועל‬
‫על‪-‬ידי מנגנון פנימי לאחר הנעתו‪ .19 .‬יו"ר 'מרכז חיים הרצוג‬
‫לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה' (ש"פ)‪ .20 .‬עיר בעיראק‪,‬‬
‫מקום הולדתו של סדאם חוסיין‪ .21 .‬מחשבה‪ ,‬עיון‪ .22 .‬כינוי‪.23 .‬‬
‫משולהב‪ .26 .‬משורר ישראלי שנודע בחייו הסוערים‪.‬‬
‫פתרון התשבץ הקודם‬
‫פתרה‪ :‬לאה כורש‪ ,‬מן המחלקה לפיסיקה‬
‫‪1‬‬
‫ל‬
‫‪2‬‬
‫א‬
‫ה‬
‫ו‬
‫‪9‬‬
‫א‬
‫ר‬
‫ו‬
‫נ‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫ר‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ח‬
‫‪24‬‬
‫ז‬
‫י‬
‫‪27‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫‪10‬‬
‫נ‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ה‬
‫מ ש א‬
‫ל‬
‫ר‬
‫ב‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ל‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ג‬
‫‪12‬‬
‫ג‬
‫י‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ש‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫צ‬
‫י‬
‫ק‬
‫י‬
‫ר‬
‫ק‬
‫ש ד‬
‫‪26‬‬
‫צ‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ת‬
‫‪19‬‬
‫צ‬
‫מ‬
‫‪23‬‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫‪18‬‬
‫ו‬
‫‪25‬‬
‫י‬
‫‪28‬‬
‫‪17‬‬
‫א‬
‫מ‬
‫ל‬
‫פ‬
‫‪16‬‬
‫ל‬
‫י‬
‫א ש ק‬
‫פ‬
‫פ‬
‫‪8‬‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ל‬
‫צ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫ל‬
‫מ‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫נ‬
‫ח‬
‫‪13‬‬
‫צ‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫‪4‬‬
‫ק‬
‫‪5‬‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫ר‬
‫‪7‬‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ע‬
‫י‬
‫ם‬
‫אבג | ‪19‬‬
‫מרכז הספורט והנופש‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫לחבר בין גוף לנפש‬
‫שריר השרירים‬
‫חדר‪-‬הכושר המשודרג‬
‫עומד לרשותכם בכל ימות השבוע‬
‫מרכז הספורט והנופש הוא מוקד של בילוי ופנאי‬
‫ושל פעילויות ספורט רבות‪.‬‬
‫יש בו מתקנים רבים המספקים הנאה‬
‫לאלפי סטודנטים ובעלי מנויים‪.‬‬
‫לרכישת מנוי התקשרו לטלפון ‪.08-6472740‬‬
‫חפשו אותנו גם ב‪-‬‬