עיתון אוניברסיטת בן
באר-שבע BEER SHEVA שולם PP 5878 עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב גיליון | 91אלול תשע"ד | ספטמבר 2014 ואף-על-פי-כן נוע תנוע סטודנטים מן המחלקה להנדסת מכונות הגיעו לטקס השקת רכב-המירוץ החדש שלהם היישר מחזית הלחימה ברצועת עזה | קמפוס איתן | מהדורה מיוחדת | עמודים 15-8 דבר הנשיאה כותרת שלום לכולם, עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הופעתו של 'אבג' במהדורתו המודפסת והמהודרת היא מעין עדות ל"עסקים כרגיל" בתחום היצירה באוניברסיטה שלנו. בנקודת הזמן שבה נדמה היה שנוצר סדק בחומת אי-הוודאות המאפיינת כל מערכה מה בגיליון צבאית ,ובמיוחד את מבצע "צוק איתן" ,בנינו תוכנית של חזרה לפעילות אקדמית .היא נלחם באבולה נועדה לתת מענה למצב שבו בעצם נגזלה חופשת הקיץ מן הסטודנטים וחברי הסגל, לסלי לובל ובמיוחד מאלו שנקראו לשירות מילואים. דומה שההפרעה לקיום שנת לימודים היא התסריט הגרוע ביותר ,אבל שיבושים של תקופת 5-4 בחינות ושל חופשת קיץ אף הם מטרידים ומדאיגים .רק מי שהתנסה בכך יכול להביע דעה, מבחן אש הפעילות המחודשת תחייב את כולנו ליצירתיות וגמישות ,לפתיחות וסובלנות .כאשר מדובר 9-8 ומי כמונו ,למודי מבצעי "עופרת יצוקה" "ועמוד ענן" ,מומחים בנושא. בשמירה על סטנדרטים אקדמיים ראויים ,המחויבות הזאת מאתגרת ,אבל אין לי ספק שכמו שבעבר ידענו להתגבר על תקופות קשות ,נדע לעשות זאת גם הפעם. רוח ההתנדבות של הסטודנטים שלנו עמדה בכבוד ב"בחינת צוק איתן" .אגודת הסטודנטים ניהלה באופן מרשים את ההתנדבות העירונית של הסטודנטים .הפרויקטים בהנהגת אסר"ן ,שכללו הפעלת קייטנה לילדי העובדים של המרכז הרפואי סורוקה ועזרה לרופאים במחלקות בית-החולים ,בחדר המיון ובחדרי הטראומה ,ראויים להערכה ומשמשים מופת. מלוא החופן מחמאות לתלמידינו שאינם תושבי המקום שהעדיפו להישאר כאן כדי לתמוך באוכלוסיית הדרום .בגאווה אני מציינת את אגף משאבי אנוש שלנו שהתארגן כמעט בן לילה להקמת "שמרטפייה" .לילדים רבים זו הייתה החוויה של הקיץ הזה. אני מודה לכל היוזמים וה"מתגייסים" שנרתמו לעזרתנו .זוהי רוח אב"ג! במהלך המבצע השיקו הסטודנטים המוכשרים מן המחלקה להנדסת מכונות את מכונית המירוץ הרביעית שלהם .בצל מטחי הטילים והאזעקות ,סטודנטים שלנו ,שגויסו בצווי ,8 ניצבו לאורך המסלול שבכוכב יאיר כשהם לבושים במדי צה"ל ומצוידים בנשקם האישי. הייתה זו חוויה מרוממת ומרגשת לראות את הקהל הרב שהגיע ,את הקבוצה המרשימה של הסטודנטים בחולצות עם סמל המותג ,וכמובן את המכונית המדהימה ביופייה. מבצע "צוק איתן" גבה מאיתנו מחיר כבד .לבנו עם אסנת רוזנטל מן הרשות למחקר שבנה נועם נפל בקרבות .אנחנו מחבקים באהבה את הסטודנטיות רותם יעקב מן המחלקה להנדסת מכונות ,שאחיה גלעד נפל בקרב ,את שני פלס ממדעי החיים ששכלה את אחיה רועי ,ואת הדר שמש ,בוגרת האוניברסיטה ,שאיבדה את בעלה אוהד ,בוגר המחלקה ללימודי המזרח התיכון .המחיר כבד מנשוא. ראש השנה תשע"ה מתקרב ,ואני מאחלת לשנה החדשה את הבסיסי מכול :שקט וביטחון אישי .אלה יאפשרו לנו לשוב לשיגרה הברוכה ולעמול על מימוש תוכניותינו ושאיפותינו. שלכם, רבקה | 2אבג לימור אהרנסון-דניאל מדריך להישרדות אתגר קרת 11-10 הוא קוסם יובל שחר 15-13 מופק על-ידי המחלקה לפרסומים ודוברות רשיון מס’ 2206 מנהלת המחלקה פיי ביטקר עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד”ר אביב מלצר עיצוב ערוץ נוסף עיצוב קונספט שי צאודרר טל'08-6461281 : פקס08-6477674 : דוא”ל[email protected] : אינטרנט: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx ח י ל ו פ י פרופ' עמוס כץ הוא בוגר המחזור הראשון של בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן ,והראשון מבין בוגרי בית-הספר שנבחר לדיקן הפקולטה למדעי הבריאות .הדיקן החדש מחליף את פרופ' גבי שרייבר שסיים את תפקידו. בתחילת דרכו עבד כץ כרופא במרפאה בבאר שבע ,והתמחה בקרדיולוגיה במרכז הרפואי סורוקה .במשך שנתיים וחצי השתלם ועסק במחקר בארה"ב בתחום האלקטרופיזיולוגיה הקלינית של הלב .לאחר מכן היה רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה .שם ניהל את היחידה לאלקטרופיזיולוגיה והיה סגן מנהל המערך הקרדיולוגי .מ 2006-עד היום הוא מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי ברזילי שבאשקלון. במסגרת הפקולטה למדעי הבריאות עוסק פרופ' כץ במחקר ,הנחיה והוראה והוא חבר בוועדות-הוראה שונות .הוא משתתף דרך קבע בוועדות ומועצות ארציות ובינלאומית בנושאי ההתמחותו. המחקר הקליני של פרופ' כץ הניב פרסומים רבים בתחום הקרדיולוגיה והאלקטרופיזיולוגיה .יחד עם פרופ' אריה מורן וד"ר יורם עציון הוא הקים מעבדת מחקר בסיסי בחקר הלב והפרעות קצב ,המנוהלת כיום על-ידי ד"ר עציון. פרופ' יבחר גנאור ,שכיהן עד לאחרונה כראש המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה ,הוא הראש החדש של הפקולטה למדעי הטבע .לפניו כיהן בתפקיד פרופ' שלומי דולב. אהבתו למקצוע הגיאולוגיה התעוררה בהיותו תלמיד תיכון במהלך טיולים בהר הגבוה בסיני .האהבה הפכה לקריירה. לאחר לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית נסע גנאור לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת Yaleבארצות הברית. הוא חזר משם בשנת 1994והצטרף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' גנאור עוסק בתחום הגיאוכימיה הסביבתית .מחקריו משתמשים בכלים כימיים כדי להבין שאלות גיאולוגיות וסביבתיות ותהליכים של בלייה ויצירה של סלעים .קבוצת המחקר שלו עוסקת בשאלות הבאות :האם ים המלח יתייבש ,ומה יעלה בגורלו אם תופעל תוכנית תעלת הימים; האם ניתן לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית על-ידי קבורת פחמן דו-חמצני בסלעים; מה גורם למי תהום להיות רדיואקטיביים, ועוד נושאים .מחקרים אלה עוזרים להבין את המנגנונים המשפיעים על הרכב מי הגשם ,מי התהום ומי האגמים ומסייעים לתכנן אתרים לסילוק פסולת רדיואקטיבית .תוצאות מחקריו של פרופ' גנאור מהוות נדבך קריטי לתכנון פתרונות מעשיים לבעיות סביבה. פרופ' בוריס זלצמן ,מתימטיקאי בהכשרתו ,הוא המנהל החדש של המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין .הוא מחליף את פרופ' פדרו ברלינר שסיים את תפקידו. את תואר הדוקטור במתימטיקה שימושית קיבל פרופ' זלצמן מאוניברסיטת נובוסיבירסק ב.1989- בשנת 1991עלה לישראל ולמכונים לחקר המדבר הצטרף ב .1993-שם החל פרופ' זלצמן לשתף פעולה עם פרופ' יצחק רובינשטיין .מחקרם של השניים מתמקד בניסיון להסביר תעלומה רבת שנים בנושא הובלת יונים -התופעה של מוליכות על-גבולית דרך ממברנה טעונה. המחקר המשותף שלהם הוביל לניבוי תיאורטי ולאימות ניסיוני של קיום סוג חדש של אי-יציבות הידרודינאמית בהולכת יונים מאלקטרוליטה לממברנה טעונה. מלבד החשיבות של עצם הגילוי המדעי יש לגילוי הזה ערך יישומי בתחומים כמו אלקטרוכימיה ,מיקרו- פלואידים והתפלת מים על-ידי אלקטרודיאליזה. פרופ' זלצמן פירסם כ 50-מאמרים בכתבי-עת מדעיים חשובים .קודם למינויו הנוכחי כיהן כמנהל 'מכון שווייצריה לחקר סביבות צחיחות ואנרגיה'. אתר הסרטים שלנו מופיע בכתובת הבאה: https://www.youtube.com/channel/UCh6riV9VN8WjD6BHy6TcL6A פ י ק ו ד מכל הלב טבע הדברים מדבר סמכא אבג | 3 התפרצותו האלימה של נגיף האבולה ממחישה את הצורך הדחוף במציאת נוגדנים – פרויקט שד"ר לסלי לובל ועמיתיו עובדים עליו כבר 12שנים ,כשהם מתמקדים במערכת החיסונית הטבעית של מטופלים מאוגנדה שחלו באבולה והחלימו אנטי וירוס זהו הנגיף הקטלני ביותר הידוע לאדם. שמו אבולה והוא הורג עד 90אחוזים מן הנדבקים בו .דווקא באפריקה ,שם התחוללו כמה התפרצויות של המחלה, דווח על כמה אנשים שהצליחו לשרוד. ד"ר לסלי לובל ,חבר סגל המחלקה לווירולוגיה וגנטיקה התפתחותית ,יודע מדוע. כמו רבים אחרים ,ד"ר לובל לא הופתע כששמע על ההתפרצות המחודשת של האבולה במערב אפריקה, שהיא החמורה ביותר מאז התגלה הנגיף בשנת 1976ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (אז זאיר) .הווירולוג מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,המוביל מחקר למציאת תרופה למחלה הזאת ,ניבא שהתפרצות נוספת בוא תבוא. "אחת הסיבות לכך שהאבולה כל-כך | 4אבג מדווח קטלנית היא שהנגיף הגורם לה משתלט על המערכת החיסונית במהירות רבה. מתי מעט האנשים ששרדו הם כנראה בעלי מערכות חיסוניות שמסוגלות להשתקם מהר מאוד" ,אומר ד"ר לובל. "אני מעריך שהניצולים פיתחו חיסון תאי או נוגדנים מנטרלים שמסוגלים להילחם בנגיף". נגיף האבולה עובר מאדם לאדם על-ידי מגע ישיר בנוזלי הגוף .אצל חולי אבולה בדרך כלל נראים סימפטומים של המחלה עד 21יום לאחר שהם נדבקו בה .הסימנים הראשונים דומים לסימני מחלת השפעת ,אבל חולי האבולה מתחילים לדמם .מנימי דם עמוקים בגופם מתחילים לדלוף נוזלים .לחץ דמם יורד בחדות והדבר גורם נזק לאברים פנימיים .בהתפרצויות קודמות של האבולה מתו 90-60אחוזים מן האנשים שנדבקו בה. "ההתפרצות הנוכחית של המחלה היא חריפה מאוד" ,אומר ד"ר לובל. "מחודש מארס נדבקו במחלה יותר מ 1,600-בני-אדם בגיניאה ,בליבריה, בסיירה ליאונה ובניגריה ,וקרוב ל900- מהם מתו .זוהי תוצאה מכך שבזמן שהיה צריך ללחום בעוצמה במחלות מידבקות ,העולם נימנם". ההתפשטות המהירה של המחלה בסיירה ליאונה ,ליבריה ,גיניאה וניגריה ממחישה את הצורך הדחוף בפיתוח נוגדנים מונוקלונאליים -פרויקט שד"ר לובל ועמיתיו עובדים עליו כבר 12שנים, כשהם מתמקדים במערכת החיסונית הטבעית של אוגנדים שחלו באבולה והחלימו. לדעת ד"ר לובל ,הגלובליזציה והתחממות הגלובוס הן שני גורמים שהביאו להתפרצות הנוכחית של האבולה (בעברית :קדחת דימומית) .שני הדברים האלה ערערו את בתי-הגידול האקולוגיים של העטלפים ,שלפי דעתם של מדענים רבים משמשים כמאגרים של הנגיף. ההשקפה הרווחת היא שקופים ובני-אדם נדבקים באבולה כשהם אוכלים מזון שזוהם בריר או בצואה של עטלפים ,או כשהם נוגעים במשטחים כלשהם שעטלפים השאירו עליהם את צואתם ואחר-כך משפשפים את עיניהם או את פיהם. ד"ר לובל משוכנע שהדרך היעילה ביותר להיאבק במחלות זיהומיות קטלניות כמו אבולה ואבעבועות שחורות היא באמצעות נוגדנים מנטרלים משובטים ממקור אנושי. בשנת 2002עלה ד"ר לובל לישראל, ומאז נסע לאפריקה לצורך מחקרו מספר רב של פעמים כל שנה .הוא ועמיתתו הראשית ד"ר ויקטוריה יאוולסקי משתפים פעולה עם צבא ארה"ב ועם מכון אוגנדי למחקר נגיפים, במאמץ למצוא חיסון נגד האבולה. שיתוף הפעולה ההדוק עם צבא ארה"ב במחקר הזה הוא חשוב מאוד ,מכיוון שמדעני אוניברסיטת בן-גוריון לא יכולים לעבוד על נגיף האבולה בישראל. ואם במדעני האוניברסיטה שהתייצבו בחזית המאבק באבולה עסקינן ,כאן המקום לציין את העושים במלאכה, רובם חברי סגל המחלקה לווירולוגיה וגנטיקה :ד"ר אריאל סוברסו ,ד"ר סיגל גלקופ ,ד"ר שלומית פדידה-מטולה ,יעל אסקירה ,פולינה חביבולין ,יערה כסלו, ונטע טורגובסקי. מטרת הצוות של ד"ר לובל היא לפתח טיפול על בסיס נוגדנים מונוקלונאליים" .צבא ארה"ב כבר השתמש בטיפול כזה על קופים" ,הוא אומר. ד"ר לובל עקב אחר 120חולי אבולה אוגנדים שהחלימו מן המחלה ,מחציתם מן הזמן שהוא התחיל את פרויקט המחקר שלו לפני שני עשורים .עבר זמן רב עד שקנה את אמונם של המחלימים, שתרבותם עשתה אותם חשדנים כלפי רופאים ורפואנים למיניהם. אליה וקוץ בה :בעוד שבעולם המפותח אנשים שהחלימו ממחלות קשות נחשבים מבורכים ,באוגנדה רואים את שורדי האבולה כמקוללים" .הם מרגישים כמו 'פאריה' הודים (טמאים). רבים מהם סולקו ממקומות עבודתם". לחימתו של לובל בנגיף האבולה האימתני מציבה אותו בחזית המחקר כיפת ברזל נגד לוחמה ביולוגית האיום של לוחמה ביולוגית הוא מוחשי .בשנות המלחמה הקרה פיתחה ברית- המועצות נשק ביולוגי התקפי שהתבסס על שימוש בכמה מן הנגיפים הקטלניים ביותר המוכרים לאנושות .מבין המחלות הזיהומיות ,מחלת האבעבועות השחורות היא המדאיגה ביותר משום שהיא מידבקת מאוד ,וכיוון שהיא למעשה חוסלה יש כיום מעט מאוד חיסון נגדה .הדור הצעיר לא חוסן נגד המחלה הזאת" .מחלת האבעבועות השחורות יכולה להרוג עד 50אחוזים מן הנדבקים בה .אנשים שוכחים כמה המחלה הזאת נוראה" ,מזכיר ד"ר לובל. עד 11בספטמבר 2001טענו כנגד וירולוגים מסוגו של ד"ר לובל שהם מגזימים כשהם מציעים לייצר נוגדנים אנושיים משובטים ולהשתמש בהם נגד מחלות נגיפיות קשות הנגרמות על-ידי לוחמה ביולוגית" .אחרי 11בספטמבר כולם שינו את דעתם .פתאום יש התעניינות במימון מחקר העוסק בהגנה נגד לוחמה ביולוגית". מכיוון שאי אפשר לחסן אנשים מפני כל האיומים הפוטנציאליים ,יצירת מאגר טיפולי של נוגדנים אנושיים שיוכלו להגן על האוכלוסייה לפני התקפה ואחריה נראתה לד"ר לובל כרעיון טוב .חלק ניכר מן המחקר המתבצע במעבדתו מוקדש לכך. הבינלאומי .במסגרת ניסוי שערך לובל הוזרק דם שנלקח מניצולי אבולה לחולים באבולה ,והם שרדו .משהו במערכת החיסונית של ניצולי האבולה איפשר להם לשרוד" .התעניינתי בתופעה הזאת ,כי חשבתי שאולי נוכל לבודד במערכות של האנשים האלה את הנוגדנים שיוכלו לנטרל את האבולה .אם נוכל להגדיל את מספר הניצולים ב20- אחוזים ,זה יהיה דבר גדול". לשם העמקת המחקר ייסד ד"ר לובל שותפות בין אוניברסיטת בן-גוריון ומכון המחקר הווירולוגי של אוגנדה. "רוב הווירולוגים בעולם מרוחקים מן המקומות שמהם הנגיפים באים ובהם הם מתפתחים" ,הוא אומר" .באוגנדה התגלו מאות נגיפים שלא היו ידועים לשאר העולם ,כולל נגיף 'שפעת הנילוס המערבי' .בשל מיקומה על קו המשווה ואקלימה החם והלח ,אוגנדה היא מקום מושלם לצורות-חיים להתפתח בו". ד"ר לובל פוקח עין על ההתפרצות הנוכחית של המחלה ,שמתפשטת במהירות רבה יותר מאשר בפעמים קודמות .לדעתו הגורם לכך הוא מקום ההתפרצות – מערב אפריקה ,שם לא קיים הסגר-חובה לחולים במחלות מידבקות. למרות הקשיים ,ד"ר לובל מאמין שהוא מרוחק 5-3שנים בלבד מסיום הפיתוח של קוקטייל שיהיה מורכב מנוגדנים שנלקחו מחולים ששרדו את המחלה ויוכל להתמודד עם נגיף האבולה" .זה יקרה בקרוב ,תנו לנו עוד קצת זמן" ,הוא מבקש" .וחשוב לזכור אוניברסיטת בן-גוריון היא המוסדשהכשיר את הקרקע לקראת פריצת הדרך המיוחלת". "האמונה שלנו בהווה נעלמת הרבה לפני האמונה בעתיד" .רות בנדיקט אבג | 5 מימוש במישוש מערכת להוראת מתימטיקה לתלמידים עיוורים פותחה במעבדות המחלקה להנדסת מערכות מידע שני סטודנטים מן המחלקה להנדסת מערכות מידע ,יניב מימון ויניב לוגסי, פיתחו במסגרת פרויקט-הגמר שלהם מערכת ממוחשבת להוראת מתימטיקה לתלמידים עיוורים בבתי-ספר יסודיים. מנחי הפרויקט הם פרופ' מרק לסט מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' ארתור קרשמר מאוניברסיטת סאן-פרנציסקו. הפרויקט מנסה לפתור בעיה בסיסית בהוראת פעולות מתימטיות לעיוורים — אי-התאמתו של כתב ברייל ,המיועד לקריאת טקסטים חד-ממדיים ,להצגת משוואות ותרשימים גרפיים בעלי שני ממדים ויותר .גם הכתיבה באמצעות כתב ברייל ,הנעשית על-ידי "דקירת" הדף ,מקשה על תיקון ועריכה של פתרונות לתרגילים מתימטיים .רוב הפתרונות הקיימים לבעיות אלה מסורבלים או יקרים מדי ,ועובדה זו מונעת מאלפי ילדים עיוורים בעולם להשתלב במקצועות מדעיים וטכנולוגיים המבוססים על ידיעת מתימטיקה. בארה"ב לבדה לומדים כיום יותר מ 90,000-תלמידים עיוורים או לקויי ראייה במסגרות חינוך מיוחדות. פרופ' קרשמר פיתח פתרון מעשי וזול להוראת מתימטיקה בכיתה של ילדים עיוורים – מערכת המורכבת לבנים עשויות עץ ,הנקראת AutoMathic .Blocksבצד אחד של הבלוק מופיע קוד ברייל של ספרה או אופרטור מתימטי, בצד האחר נמצא ברקוד הניתן לקריאה על-ידי מחשב .תלמיד עיוור שיקבל תרגיל בחשבון יוכל לשלוף את הלבנים המתאימות מתוך קופסה ולהניחן בסדר הנכון על גבי משטח עבודה הבנוי בצורת רשת דו-ממדית .המחשב יפענח את המשוואה המונחת על גבי הרשת ויספק משוב קולי לתלמיד בלי שיזדקק לעזרת מורה למתימטיקה .במידת הצורך יוכל התלמיד לתקן את פתרונו על-ידי הזזת הלבנים על גבי המשטח ולקבל מן המחשב משוב חדש. בעת מימוש המערכת התמודדו מפתחיה עם כמה אתגרים טכניים מורכבים .אחרי סדרת ניסויים הם בחרו בברקוד דו-ממדי כשיטה הטובה ביותר לזיהוי ספרות ואופרטורים מתימטיים על-ידי המחשב .הם בנו בעצמם אב- טיפוס של המערכת המורכבת ממארז, רשת למיקום הלבנים ומצלמת אינטרנט המצלמת את תחתית הלבנים שעליהן מודבקים הברקודים .המצלמה סורקת את הרשת שעליהן מונחות הלבנים ומעבירה את התמונה לניתוח באמצעות תוכנת מחשב המזהה את הברקודים של הלבנים השונות .הם גם בנו את המנשק של "טקסט לדיבור" TTS - Text To - Speechכדי להקריא את התרגיל לתלמיד ולאחר מכן לספק לו משוב קולי לגבי נכונות הפתרון .המערכת מאפשרת למורה להגדיר מראש סדרה של תרגילים אקראיים לשם תרגול פעולות חשבון שונות. לקראת סיום הפרויקט הציגו הסטודנטים את המערכת לפני מורים ותלמידים בבית-ספר יסודי לתלמידים עיוורים בקריית-גת ,והם התפעלו ממנה. מנחי הפרויקט ,פרופ' לסט ופרופ' קרשמר ,מקווים שהמערכת תעניין מוסדות לחינוך עיוורים ולקויי ראייה בארה"ב ובישראל וכך יוכלו תלמידים עיוורים לרכוש מיומנויות מתימטיות בסיסיות שהם נזקקים להן בחייהם הבוגרים. "כוחי טמון בלעדית בעקשנותי" .לואי פסטר | 6אבג מדווח זינוק למחר רכב-המירוץ החדש של האוניברסיטה דהר באירופה בעיצומו של מבצע "צוק איתן" | הפורמולה להצלחה צילום באדיבות BGR רגע לפני שהמריאו לתחרויות באוסטריה ובאיטליה הציגו חברי ,)BGR( Ben-Gurion Racingקבוצת המירוצים של האוניברסיטה ,את רכב-המירוץ החדש שלהם .שלדתו הקדמית של הרכב המשודרג יוצרה כמקשה אחת ,מסיבי פחמן (קרבון) ולא מפלדה .הרכב הוצג בטקס חגיגי שהתקיים במסלולים שבכוכב יאיר, בנוכחות נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי ,ראש המחלקה להנדסת מכונות פרופ' אבי לוי ,תמיר פלצ'ינסקי מנהל פרויקט רכב-המירוץ ,ועוד נכבדים. חלק ממשתתפי הפרויקט הגיעו לאירוע היישר מחזית הלחימה ברצועת עזה. ״אני גאה בסטודנטים שלנו המשיקים את רכב-המירוץ הרביעי שלהם בימים קשים אלה ,מתוך מחויבות למשימה שנטלו על עצמם", מכונית-המירוץ של אוניברסיטת בן-גוריון חורכת את המסלול באוסטריה אמרה פרופ' כרמי" .אני גאה ביכולות המדעיות והטכניות שלהם ,ביצירתיות וביזמות שהם מפגינים ,ברוח הצוות המפעמת בהם ובנחישותם לנצח בתחרות קשה ותובענית מול קבוצות עתירות משאבים .בעיניי הם מסמלים את הטוב והיפה של מדינת ישראל״. BGRהיא קבוצת סטודנטים מן המחלקה להנדסת מכונות ,שעלתה על מסלול המירוצים לפני ארבע שנים. במסגרת פרויקט-הגמר שלהם הם אמונים על תכנון וייצור רכב-מירוץ מסוג 'פורמולה' המשתתף בתחרויות לקבוצות סטודנטים מכל העולם. יותר ציונים מיפאנים בעוד שממשלות ,חברות תעופה ,אמנים ותיירים מגנים אותנו ומבטלים טיסות וחוזים ,נחתה בארץ קבוצה של 18תלמידי תיכון יפאנים מתנועת המקויה .הם באו לטיול בן עשרה ימים בארץ – בירושלים ,בכותל המערבי ,בקבר בן-גוריון בשדה בוקר, במצדה ,בכינרת ,בכרמל ,בגולן ובתל-אביב .הם לומדים עברית באולפן בטוקיו ומתכננים לחיות בארץ שנה ,לפחות .מטרת הטיול הנוכחי הוא לתת להם "לטעום" מעט את הטעם ,מה זה לחיות בישראל .והם טעמו :בסיורם בנגב ,שאליו נלוו אליהם גימלאי האוניברסיטה ד"ר אביב מלצר ואשתו שרה פיין-מלצר, נשמעו פעמיים אזעקות והם תפסו מחסה. ההרשמה לטיול הזה נסגרה כבר לפני חודשיים .מארגני הטיול סיפרו לנו שחששו שיקבלו טלפונים מהוריהם של כמה מן התלמידים ,שיבקשו לבטל את הנסיעה לישראל בגלל הקרבות בעזה והרקטות בכל רחבי הארץ .ובכן ,איש לא טילפן ולא ביטל. אהבת ישראל של חברי המקויה היא צוק איתן. אבג | 7 צוות לעניין ,מימין לשמאל :יאן קורלנד ,סטודנט במחלקה לרפואת חירום ,פרופ' לימור אהרנסון-דניאל ,אבי בן-הילל ,יו"ר אגודת הסטודנטים ,ונדב זילכה ,יו"ר אסר"ן תואר בהתנדבות מבצע "צוק איתן" חידד את הצורך בשיתוף פעולה רב-מערכתי בשעת חירום .פרופ' לימור אהרנסון-דניאל ,ראש המחלקה לרפואת חירום בבית-הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים על שם רקנאטי ,יזמה יחד עם שותפים מעיריית באר שבע ומפיקוד העורף ,ובתמיכת נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי, את פרויקט "האוניברסיטה המתנדבת". מטרת הפרויקט ,שכבר הופעל פעמיים בשעת חירום ,היא להשתמש בתלמידי ומרצי האוניברסיטה לשם מתן מענה לצורכי אוכלוסיות חלשות ומפעלים חיוניים בעיר בשעת חירום. כבר מן היום הראשון למבצע נענו מאות סטודנטים וחברי סגל לקריאה להתנדב .לאחר שבמבצע "עמוד ענן" הופעל מערך המתנדבים מתוך המחלקה לרפואת חירום בשיתוף עם מטה המתנדבים העירוני ,הפעם הועברה הפעלתו לאגודת הסטודנטים, מה שאיפשר פעילות רחבה ומגוונת יותר .סטודנטים לתואר ראשון ברפואת חירום ,פרמדיקים אקדמאים לעתיד, התנדבו בתחנות מד"א בדרום ,ואם לא די בכך ,הם התנדבו לשמש כעוזרים לרופאים ולצוות הסיעודי שידיהם היו עמוסות לעייפה .סטודנטים הלומדים רפואה וסיעוד בשיתוף אסר"ן (אגודת הסטודנטים לרפואה ומדעי הבריאות בנגב) ,טיפלו בפצועים .כל אחד מהם התנדב בהתאם להכשרתו ,כפי שמספר נדב זילכה ,יו"ר אסר"ן " :הכלים שהועמדו לרשותנו במהלך הלימודים איפשרו לנו לעזור לצוותים הרפואיים. היינו עם הרופאים בכל המוקדים החשובים -בחדר המיון ,ביחידה לטיפול נמרץ ובחדר הטראומה ,ועזרנו להם לטפל בפצועים". המעבר מן השלב התיאורטי לשלב פרופ' לימור אהרנסון-דניאל, ראש המחלקה לרפואת חירום בבית-הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים על שם רקנאטי, מובילה הוראה ומחקר בתחום המוכנות והמענה לאסונות, ויישמה את הידע והניסיון שלה בימי מבצע "צוק איתן" המעשי ממחיש את חשיבותה של המחלקה לרפואת חירום ואת חיוניותה. במדינת ישראל ,למודת המלחמות ואיומי הטרור ,מתפתחת מזה שנים היכולת להיענות למצבי חירום ואסון בכל עת .המערכת הרפואית ממציאה כל הזמן פתרונות חכמים ויצירתיים. כתוצאה מכך התבססה ישראל בעולם כמרכז ידע מוביל בתחום הזה ,ואך טבעי היה שהידע ימוסד ויעבור תהליך של אקדמיזציה .בראיון שערכנו בעבר עם "אל תפחדו מרגעים קשים ,הדברים הטובים באים בזכותם" .ריטה לוי-מונטלצ'יני | 8אבג איתן פרופ' אהרנסון-דניאל ,כשהיא הייתה אז ראש לימודי תואר שני ברפואת חירום ,היא אמרה" :פיתוח גישה כוללנית למוכנות למצבי חירום ואסון היא צו השעה ,וראוי שתתבסס על מחקר אקדמי .התמחות בתחום הזה תניע תהליך של מינוי מומחים לאסונות בארגונים גדולים ,ברשויות ציבוריות ובמערכי רפואה וקהילות" .לעיתים קרובות האדם הזה יהיה בוגר התואר השני ברפואת חירום מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב" .למומחים אלה יש ידע המאפשר לתכנן היערכות ומענה גמיש ומותאם לסביבות ולנסיבות שונות ,הם בעלי כישורים וסמכות להניע פעילות וליצור תקשורת בין גופים בעת הצורך", אמרה אהרנסון-דניאל בראיון שערכנו עימה לפני כמה ימים .תוכנית הלימודים משלבת היכרות עם ההיסטוריה והרקע התיאורטי של אסונות שאירעו עם תיאור ניהול התגובה אליהם ותוצאותיהם ,לא פעם מפי אנשים שמילאו תפקידים מרכזיים באירועים אלה .הסטודנטים נחשפים לנושאים כמו ארגון שירותי הבריאות ועקרונות הסיוע ההומניטארי הבינלאומי ,תקשורת בעידן הדיגיטלי ,התועלת והסכנות שברשתות חברתיות בשעת חירום ,וכן התמודדות התושבים עם מצבי-דחק אקוטיים ומתמשכים .מתקבלים ללימודים סטודנטים בעלי רקע אקדמי ומקצועי מגוון ,כיאה לתואר רב-תחומי; הידע והרקע השונה של התלמידים מוסיפים תוכן ועניין לדיונים בכיתה .משנת 2013 עומדת בראש התואר השני ד"ר ברוריה עדיני-ויזל ,המשמשת גם כיועצת בכירה לאגף לשעת חירום במשרד הבריאות (המסונף אקדמית לאוניברסיטת בן- גוריון) ויש לה ניסיון רב-שנים בתחום ההיערכות לשעת חירום. זו ילדותם השנייה לרבים מילדי באר שבע לא הייתה בימי הלחימה מסגרת חינוכית בשעות הבוקר (הקייטנות וגני-הילדים בעיר נסגרו בגלל המצב הביטחוני) .נדב זילכה ,יו"ר אגודת הסטודנטים לרפואה ומדעי הבריאות בנגב (אסר"ן) ,אירגן את הפעלת ילדי עובדי בית-החולים סורוקה על-ידי מתנדבים מקרב הסטודנטים בפקולטה למדעי הבריאות .הצטרפו אליהם מדריכים מתנדבים מ'בית יציב' בעיר ותלמידי מכינות. הילדים הופעלו בתוך מבנים בפקולטה למדעי הבריאות שיש בהם ממ"ד. במקביל ,הפעילה אגודת הסטודנטים ,בראשותו של אבי בן-הלל ,התנדבויות מגוונות בעיר לפי צרכים שהוגדרו על-ידי מטה המתנדבים בחירום העירוני של באר שבע ,המובל על-ידי סטודנטית באוניברסיטת בן-גוריון -תמי אבגי-חדד. מתחילת המבצע איישו הסטודנטים המתנדבים את מרכזי הדחק ,פעלו במעונות לילדי עובדים חיוניים ,ערכו ביקורי-בית אצל קשישים עריריים ובעלי מוגבלויות, נתנו מענה במוקדים טלפוניים ,סייעו בפינוי מקלטים ועוד .אור גורודסקי ,סטודנט להנדסת חשמל הפעיל בפרויקט "הדירות הפתוחות" על שם ליליאן ולארי גודמן, התחיל עוד לפני המבצע לבנות את המוכנות לחירום בשכונות ג' ו-ד' וריכז את הפעילות ההתנדבותית שם בימי המבצע .אילנה בריל ,סטודנטית למנהיגות חברתית ,ניהלה את המתנדבים מטעם עמותת 'תור המדבר' .סטודנטים רבים פעלו במסגרת עמותת "דור הקסאמים" .בצילום :נשיאת האוניברסיטה ,פרופ' רבקה כרמי ,מעודדת את ילדי העובדים בעת שהותם בשמרטפייה. אבג | 9 פסטרמה "האזעקה תפסה אותנו על הכביש המהיר בדרך לסבא יונתן ,כמה קילומטרים צפונית לתל-אביב" (צילום אילוסטרציה) הסופר אתגר קרת ,פרופסור במחלקה לספרות עברית" ,שיכלל" את הנחיות פיקוד העורף בנוגע להתנהגות בשעת מתקפת טילים .השיטה נוסתה בהצלחה עליו ועל בני משפחתו האזעקה תופסת אותנו על הכביש המהיר בדרך לסבא יונתן ,כמה קילומטרים צפונית לתל-אביב .שירה, אשתי ,עוצרת את המכונית בצד ואנחנו יוצאים ממנה ,משאירים את רקטות הבדמינטון ואת כדור-הנוצה במושב האחורי .לב מחזיק לי את היד ואומר: "אבא ,אני קצת בלחץ" .הוא בן שבע, ושבע זה גיל בו זה נחשב לא COOL לדבר על פחד ,אז המילה "בלחץ" מחליפה אותה .שירה שוכבת בשולי הכביש כמו שהסבירו בהוראות פיקוד העורף .אני אומר ללב שגם הוא צריך לשכב ,אבל הוא ממשיך לעמוד תוך שהוא מחזיק בכוח את כף ידי בכף ידו הקטנה והמזיעה" .תשכבו כבר", מרימה שירה את קולה כדי להתגבר על האזעקה הרועמת" .אולי נשחק 'סנדוויץ' פסטרמה'?" ,אני אומר ללב. "מה זה?" ,הוא שואל ולא מרפה מידי. "אמא ואני פרוסות לחם" ,אני מסביר, "ואתה פרוסת פסטרמה ,ואנחנו צריכים להרכיב ביחד הכי מהר שאפשר סנדוויץ' פסטרמה"" .בוא ,אתה תשכב עכשיו על אימא" ,אני אומר ,ולב נשכב על גבה של שירה ומחבק אותה בכוח .אני נשכב מעליהם ,תוך שאני דוחף בידי את האדמה הלחה כדי לא למעוך אותם. "זה נעים לי ככה" ,אומר לב ומחייך. "הכי כיף זה להיות הפסטרמה" ,אומרת שירה מתחתיו" .פסטרמה!" ,אני צועק, "פסטרמה!" צועקת אשתי" .פסטרמה!", צועק גם לב בקול רועד ,לא ברור אם מהתרגשות או מפחד" .אבא" ,אומר לי לב עכשיו" ,תראה ,יש נמלים שמטפסות על אימא"" .פסטרמה עם נמלים!", אני צועק" ,פסטרמה עם נמלים!", צועקת אשתי" ,איכס!" ,צועק לב .ואז נשמע הפיצוץ .חזק אבל רחוק .אנחנו ממשיכים לשכב זה על זה עוד רגע ארוך מבלי לזוז .הזרועות שנושאות את משקלי מתחילות לכאוב .בזווית העין אני יכול לראות נהגים אחרים ששכבו בשולי הכביש המהיר קמים ומנערים את האדמה מהבגדים .גם אני נעמד. "תשכב בחזרה ,אבא ,אתה מקלקל לנו את הסנדוויץ'" ,קורא לי לב .אני חוזר "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם" .ארכימדס | 10אבג איתן בחינה מחודשת הקלות לסטודנטים שגויסו בצווי 8הן צו השעה מאת דוד ניומן לשכב עוד רגע ואומר" ,זהו ,המשחק נגמר ,הצלחנו"" .אבל זה נעים" ,אומר לי לב" ,בוא נישאר ככה עוד רגע" .אנחנו נשארים ככה עוד כמה שניות .אימא למטה ,אבא למעלה ,ובאמצע לב ועוד כמה נמלים אדומות .כשבסוף אנחנו קמים לב שואל איפה הטיל .אני מצביע לכיוון שממנו נשמע הפיצוץ" .זה נשמע כאילו הוא התפוצץ לא רחוק מהבית שלנו" ,אני אומר " .אוף" ,אומר לב באכזבה" ,עכשיו בטח להב עוד פעם ימצא חלקים שלו לאוסף .אתמול הוא הביא לכיתה חתיכה מברזל מהטיל הקודם עם הסמל של החברה והשם שלה בערבית"" .זה עדיף על זה שהיה מתפוצץ לידינו" ,אומרת שירה בזמן שהיא מנקה את החול ואת הנמלים מהמכנסיים" .הכי טוב אם זה היה מספיק רחוק שלא היה קורה לנו כלום, אבל מספיק קרוב שהייתי יכול לאסוף את החלקים" ,מסכם לב" .הכי טוב זה בדמינטון על הדשא של סבא" ,אני חולק עליו ופותח את הדלת האחורית של המכונית" .אבא ",אומר לי לב בזמן שאני חוגר אותו במושב האחורי" ,אתה מבטיח שאם תהיה עוד אזעקה אתה ואימא תשחקו איתי שוב פסטרמה?". "מבטיח ",אני אומר" ,ואם זה יתחיל לשעמם ,אני אלמד אותך איך משחקים 'טוסט גבינה'". "יש!" אומר לב ואחרי שנייה מרצין, "אבל מה אם לא יהיו יותר עוד אזעקות אף פעם?". "נראה לי שתהיינה עוד אחת או שתיים לפחות" ,אני מנסה להרגיע" .וגם אם לא" ,מוסיפה אימא מכיסא הנהג, "תמיד אפשר יהיה לשחק את זה גם בלי אזעקה". יותר מ 70-אלף אנשי מילואים גויסו למבצע "צוק איתן" .מלבד הטרגדיות של הנופלים בקרבות ושל הפצועים ,הופרעה שגרת החיים של שלוש קבוצות אזרחים :בעלי העסקים העצמאיים ,שלא היה מי שיחליף אותם; הוריהם של ילדים קטנים, בעיקר אימהות ,בדרום הארץ ,שקייטנות שילדיהן היו צריכים לבלות בהן את שעות היום בוטלו; ועשרות אלפי הסטודנטים שנקראו אל הדגל בימי בחינות סוף השנה. בהפוגות שבין הפסקת אש להפרתה התקשו חלק מן המילואימניקים לחזור לשגרה כאילו כלום לא עבר עליהם .למלחמה יש השפעות טראומטיות ,בייחוד על מי שלחמו בקו הראשון וראו את חבריהם נפצעים או נהרגים .יהיו סטודנטים שיתקשו לחדש את לימודיהם מן המקום שבו קטעה אותם המלחמה .האוניברסיטאות יעשו כל שביכולתן כדי לסייע לסטודנטים שהשתתפו בקרבות ,כולל טיפול פסיכולוגי ואישי. אוניברסיטת בן-גוריון סבלה יותר משאר האוניברסיטאות בארץ .בהן נמשכה הפעילות המחקרית וההוראתית והסטודנטים נבחנו בבחינות סוף השנה ,ואילו בדרום הארץ אילצו מטחי הטילים הבלתי-פוסקים את האוניברסיטה שלנו להפסיק את פעילותה האקדמית כדי לא לסכן את הבאים בשעריה. בקמפוס האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס שרר שקט קייצי מקפיא .אמנם בקמפוס תמיד שקט בחודשי הקיץ ,מפני שחלק מן המרצים גרים מחוץ לעיר ובחודשים יולי-ספטמבר הם טרודים בענייניהם; אשר לסטודנטים ,רבים מהם עובדים בקיץ בכל עבודה בכל מקום בארץ ,אחרים פשוט חוזרים לבית הוריהם במרכז הארץ .ואז אנחנו ,אנשי הסגל האקדמי ,כלומר אלו מאיתנו שנשארים בקיץ בבאר שבע ,יכולים לעסוק במחקר ובכתיבה באווירה רגועה ,בלי הסחות דעת מיותרות .אבל השנה השקט הזה היה שונה .עבדנו כשאוזנינו כרויות ,שמא אזעקה תפלח את האוויר וטיל אויב יעשה את דרכו אלינו. היו מי שהתעלמו מן האזעקה והמשיכו לעבוד ,אחרים רצו למרחב המוגן הקרוב בהמתנה לשמוע את הדי היירוט ,ואז חזרו למשרדיהם .וכך שוב ושוב ,בכל שעות היום והלילה. הנהלת האוניברסיטה התכנסה מדי בוקר כדי להעריך את המצב ולשלוח עדכונים לכל היחידות בנושאים השונים -איך להימנע מסיכונים ,שעות פתיחת הספרייה, שעות הפעילות של הקפטריות ,באילו מחלקות אוניברסיטאיות המזכירויות פועלות. אבל התכנון לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית הבאה נמשך .באוניברסיטאות שפעלו כרגיל בימי המבצע נקבעו כללים בנוגע לבחינות .אצלנו היה צריך להתניע מחדש את המערכת כולה על כל מחלקותיה ומדוריה. אנחנו ,חברי הסגל האקדמי וחברי הסגל המינהלי והטכני ,נדרשנו להפגין גמישות באשר לתוכניות שתוכננו לתקופת הקיץ .זוהי תרומתנו לאוניברסיטה ולסטודנטים. לא תמיד אנחנו נעתרים לבקשות לא-שגרתיות ,אבל הפעם יצאנו מגדרנו כדי לסייע לסטודנטים שלנו ,שרבים מהם חירפו את נפשם למען כולנו. פרופסור דוד ניומן הוא דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה (הטור הופיע לראשונה בג'רוסלם פוסט) אבג | 11 "באר שבע חקוקה בלבותינו ,והלבבות האלה חשים דקירות כאב עם כל טיל או רקטה הנוחתים בעיר שלנו" ידיד בשעת צרה ד"ר ג'אוויד סוכרה ,בוגר בית- הספר לרפואה בינלאומית, מוסלמי ממוצא פקיסטני ,לא נרתע מהבעת תמיכה בישראל נכונותם של תלמידי בית-הספר לרפואה בינלאומית לוותר על אורח-חיים רגוע ושקט לטובת לימודים במדינה הנמצאת במצב מלחמה מעוררת הערכה רבה באוניברסיטה. "הערכה" היא לשון המעטה למה שאנחנו חשים כלפי ד"ר ג'אוויד סוכרה, בוגר בית-הספר ,מוסלמי יליד פקיסטן המתגורר בקנדה ,שהחליט להתייצב לימינה של ישראל בימים קשים אלה. בצל פעילותם של חברי ועדת "גולדסטון | 12אבג איתן "2וההפגנות האנטי-ישראליות ברחבי העולם ,המסר של הרופא הקנדי- פקיסטני הוא חד-משמעי" :אם אתם רוצים להחרים את ישראל ,החרימו גם אותי .החרימו אותי מפני שלמדתי רפואה בישראל .אני מוסלמי ,אזרח קנדי ממוצא פקיסטני .אני גר בקנדה ועובד בה כפסיכיאטר-ילדים .אני מטפל בילדים שחוו טראומות קשות וכל רצונם הוא להיות מאושרים ובריאים" .ועוד מפיו: "אם אתם רוצים להחרים את ישראל, החרימו את הבדואים החיים בה .החרימו את משפחת עודה אל-ואג' ,שהיה בן גילי, אב לילדה בת ,3אייה .לי יש ילד בן 3 ושמו נייל .אייה ונייל אהבו לבלות ולשחק יחד .ואיך אפשר להסביר לאייה שאביה נהרג על-ידי רקטה חמאסית? אם אתם רוצים להחרים את ישראל ,החרימו את 1.4מיליוני אזרחיה הערבים המוסלמים. הם לומדים באוניברסיטאות ישראליות כמו אוניברסיטת בן-גוריון ,יש מהם שמשרתים בצה"ל ,ורובם ,אם יישאלו, יגידו שהם בוחרים לחיות בישראל ולא במדינה פלסטינית". ד"ר סוכרה רוצה לספר לעולם, דרכנו ובאמצעות דף הפייסבוק שלו, מה מסוגלים לעולל מחבלי החמאס, וכמה קשה לאזרחי ישראל לחיות בקירבת אנשים הזוממים לרצוח אותם. "כשהתגוררתי בבאר שבע הייתי עד לרצח 18מתושבי העיר על-ידי מחבלי חמאס באוגוסט .2004הם פוצצו אוטובוסים בפיגוע התאבדות כפול בשדרות רגר .זוהי תמצית הווייתו של הארגון הרצחני הזה". בצדו האחר של האוקיאנוס עוקב השגריר האמיץ שלנו בדאגה אחר המתרחש אצלנו" :המבצע האחרון' ,צוק איתן' ,הייתה לו השפעה קשה על קהילת 'בן-גוריון' ,אלה שלומדים ועובדים בה כיום ואלו שלמדו בה פעם .אנחנו ,בוגרי האוניברסיטה ,קשורים עמוקות לעיר באר שבע ,שבה למדנו וגרנו במשך שנים .עכשיו אנחנו פזורים במקומות שונים בעולם ,אבל אוניברסיטת בן- גוריון חקוקה בלבותינו ,והלבבות האלה חשים דקירות כאב עם כל טיל או רקטה הנוחתים בעיר שלנו ,ובוודאי כשאנשים נהרגים". תפילתו משותפת לשוחרי טובתה של ישראל באשר הם" :אנחנו שולחים את תפילותינו שיבוא קץ להרג ולאימה ,ויגיע יום שבו כל אחד יוכל ללכת ברחוב עם ילדיו בשלווה ובביטחון". מכתב תמיכה בישראל ,בחתימת בוגרי בית-הספר לרפואה בינלאומית ,הועבר בימים אלה לראשי הפקולטה למדעי הבריאות" .אנחנו עומדים לצדכם ונעמוד לצדכם תמיד" ,ציינו הבוגרים במכתבם. יובל המבלבל פרופ' יובל שחר הוא חוקר מדופלם בתחומי מחקר מגוונים וגם קוסם שמתמחה בלהטוטי קלפים | נחשפנו לכישוריו המיוחדים בעיצומו של מבצע "צוק איתן" ,כשהגיע לשמרטפייה הממוגנת בקומת-המרתף של בניין מדעי הרוח והחברה | הקוסם בעל הגלימה האקדמית רומם את רוחם של עשרות הילדים ששהו בשמרטפייה פרופ' יובל שחר הוא איש אשכולות. הוא רופא וחוקר מחשבים המתמחה בתחום הבינה המלאכותית ,שחקן ברידג' ברמה מקצועית ,פרופסור-יועץ באוניברסיטת סטנפורד ,ובנוסף לכל אלה גם מרצה מוערך באוניברסיטה שלנו. זאת ועוד :כשנחה עליו הרוח הוא מניח בצד את הנוסחאות המורכבות ומציג מיומנות מדהימה בתחום שמצית את הדמיון – תחום הקסמים .נא להפנים: פרופ' שחר הוא קוסם שמתמחה בלהטוטי קלפים ,התמחות שהקנתה לו מקום של כבוד באיגוד הקוסמים הישראלי. נחשפנו לכישוריו המיוחדים בעיצומו של מבצע "צוק איתן" ,כשהגיע לשמרטפייה הממוגנת בקומת-המרתף של בניין מדעי הרוח והחברה .הקוסם בעל הגלימה האקדמית רומם את רוחם של עשרות הילדים ששהו בשמרטפייה בימים הקשים ההם .את השמרטפייה הפעילו עובדות מדור גיוס ופיתוח עובדים באגף משאבי אנוש ,בסיוע סטודנטים מן היחידה למעורבות חברתית ומפרויקט החונכות (פר"ח) .מדריכים מן הקרן הקיימת לישראל קק"ל ומ'חווידע' נרתמו אף הם למשימה. המשך בעמוד הבא < אבג | 13 פרופ' יובל שחר שולף קלף מנצח לנגד עיניו הנדהמות של יהל לקס .להטוטיו של הקוסם איש הנגב הלהיבו את ילדי העובדים שבילו בשמרטפייה "אני יובל ,ואני קוסם! רוצים לראות הופעה של קוסם?" הוא שאל רטורית בהתחלת הופעתו בשמרטפייה" .כן!", ענו הילדים בפה גדול ונתנו את האות לתחילתו של מסע מופלא. אחד הילדים חמד לו לצון וביקש מן הקוסם הלא-שגרתי להעלים אותו. בקשתו נדחתה בנימוס" :ואם לא תרצה לחזור? מה יגידו אז הוריך?". יובל נדבק ב"חיידק הקלפים" עוד בהיותו ילד ,ומאז הקפיד להתאמן מספר שעות ביום בעת לימודיו בתיכון ובשנים שלמד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן .הוא זכה להופיע גם בארמונו של מלך שוודיה כשהיה בשטוקהולם במסגרת חילופי סטודנטים לרפואה .מדי פעם עסק בתחביבו גם בשתים-עשרה השנים שחי בארה"ב ,שם השלים תואר שני ותואר שלישי במדעי המחשב עם התמחות בבינה מלאכותית ברפואה באוניברסיטות ייל וסטנפורד .הוא נשאר בארה"ב כחבר הסגל במחלקות לרפואה ולמדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה. "ביקרתי בטירת הקוסמים בהוליווד, לוס אנג'לס ,שם שהה ,כאמן הבית, הקוסם הכי גדול באמריקה" ,הוא נזכר. להטוטיו המיוחדים של הקוסם ,שיובל קרא את כל ספריו ,נצרבו בתודעתו של הפרופסור שלנו. למי שטרם נחשף להופעתו הקסומה נספר כיצד הוציא יובל חפיסת קלפים ושלף ממנה שני ג'וקרים ומלכה-לב. הטריק הקלאסי הוא גרסת קוסמים של תעלול שרמאי-רחוב בכל העולם אוהבים אותו .Three card Monte :כל מה שהצופה צריך הוא לנחש איפה מסתתרת המלכה .יובל שם בכף ידו את שלושת הקלפים ,שני הג'וקרים למעלה והמלכה למטה ,ושאל" :איפה המלכה-לב?" למטה ,כמובן ,זה ברור | 14אבג איתן לגמרי .הוא פתח אז את הקלף התחתון ביותר ,אבל הוא היה ג'וקר ,כמובן .ושוב החליק את שלושת הקלפים לכף ידו: ג'וקר למטה ,ג'וקר למעלה ,מלכה-לב באמצע .לכאורה ,ברור כשמש .אבל שחר שלף את הקלף האמצעי ,וגם הוא היה ג'וקר .הוא המשיך ללהטט בקלפים בווירטואוזיות .העלים את המלכה-לב ופרש בזה אחר זה שלושה ג'וקרים ,ואחרי שנייה העלים את שלושת הג'וקרים וחשף ,בזו אחר זו, שלוש מלכות-לב טריות ורעננות .את הסוף המפתיע לא נספר לקוראים – הם מוזמנים להופעה הבאה! ילדי אוניברסיטת בן-גוריון שהתנדבו למשימות המורכבות חשבו על קלפים ונדהמו לגלות אותם נשלפים מתוך מטפחת אדומה או מופיעים במקומות לא-צפויים .לאחר שנרגעו כל הילדים, שרבים מהם שותפו בקסמים ,היה ברור לכולם שלפרופסור שחר יש קלף מנצח. כשמטה הקסמים והמגבעת מושבתים מפעילות ,החיים חוזרים למסלולם הרגיל .השילוב בין פנטזיה ומציאות מתמצה בביוגרפיה המדהימה של הקוסם המלומד. מה קורה בדרך-כלל עם ילד-פלא כשהוא מתבגר? לשאלה תיאורטית זו יש תשובה אחת מצוינת :הוא הופך להיות פרופסור יובל שחר .שחר הוא מאותם יחידי-סגולה שצירפו את לימודי הרפואה (במקרה שלו – באוניברסיטה העברית בירושלים) עם לימודי מתימטיקה ומחשבים (תואר שני באוניברסיטת בר-אילן). בצבא שירת כרופא בחטיבת גולני, וכשהשתחרר קיבל מלגה ללמוד את נושא האינטליגנציה המלאכותית לתואר שני באוניברסיטת ייל .לאחר שנתיים התקבל לתוכנית הדוקטורט של פרופ' אדוארד שורטליף באוניברסיטת ל"מ ָכה האקדמית" סטנפורד ,הנחשבת ֶ בנושא האינפורמטיקה הרפואית (,)MEDICAL INFORMATICS ושם נדבק בחיידק של המקצוע הזה והתמחה ביישומי בינה מלאכותית ברפואה .עשר שנים חי שחר בסטנפורד, קודם כדוקטורנט ואחר-כך כחבר הסגל. בשנים אלה הוא קיבל כמה פרסים יוקרתיים ,ביניהם את פרס FIRST לחוקר הצעיר המצטיין של השנה מענק אישי לחמש שנות מחקרמטעם 'המכונים הלאומיים לבריאות' ( )NIHשל ארה"ב ,מענק מ'קרן-המדע הלאומית' ( )NSFשל ארה"ב בשביל לפתח את עבודתו התיאורטית על ניתוח נתונים תלויי זמן ,ומענקים אחרים שאיפשרו לו לפתח את עבודתו על טיפול מבוסס קווים-מנחים רפואיים בחולים בעזרת מחשב. שחר סיים את פרק-חייו בסטנפורד בשנת ,2000חזר ארצה והצטרף למחלקה להנדסת מערכות-מידע באוניברסיטת בן-גוריון ,תחילה כמרצה בכיר ובהמשך כראש המחלקה .הוא יסד את 'מרכז המחקר למערכות מידע רפואיות באוניברסיטת בן-גוריון, וכך קישר מחקר תיאורטי עם מחקר יישומי .הרקורד המרשים שלו הביא לבחירתו בשנת 2005כעמית ב'אקדמיה האמריקנית לאינפורמטיקה רפואית' ((" - ACMIהיכל התהילה" של המקצוע הזה .לאחרונה מונה כמופקד על הקתדרה החדשה בהנדסת מערכות מידע על שם יוסף ארטשיק. שחר וצוות החוקרים העובדים אתו משתמשים בטכנולוגיות של אינטליגנציה מלאכותית כדי לפתח תוכנות-מחשב מורכבות המסוגלות לארגן ,לעבד ולנתח כמויות גדולות של נתונים במשך פרקי-זמן ארוכים תוך שימוש בידע רפואי ,ואף לתת המלצות לרופאים .טכנולוגיות אלה הוציאו לפרופ' שחר מוניטין בינלאומיים כמומחה למערכות אוטומטיות בתחום של תמיכת החלטות רפואיות. קבוצתו של יובל משתתפת בימים אלה בפרויקט אירופי יוקרתי של 13שותפים מחמש מדינות, ,MOBIGUIDEהמבוסס על הטכנולוגיה שפותחה במעבדתו .מדובר בטיפול-מרחוק בחולים כרוניים ברחבי אירופה (כרגע בעיקר באיטליה ובספרד), באמצעות חיישנים על גוף החולה הנמצא בביתו והטלפון הנייד שלו. החולים ורופאיהם מקבלים המלצות ממחשבי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ייצוג הידע הרפואי ,ניטור החולים, ניתוח הנתונים הנאספים לאורך זמן, שליחת התראות לחולה ומתן המלצת טיפול מבוססות קווים-מנחים רפואיים לרופא הם באחריות מרכז המחקר למערכות מידע רפואיות של יובל באוניברסיטה שלנו .כמה דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים של יובל אף משמשים ראשי צוותים בפרויקט הבינלאומי הזה. לסיכום ,פרופ שחר אומר לנו שהוא רואה את אמצעי המעקב ,ההסבר והטיפול שצוותו מפתח כמערכת כלים שיכולה להועיל לרופאים ,אך אינה באה במקומם SPOCK" .וKNAVE- ו VISITORS-של המאה ה 21-הן המקבילות של הסטתוסקופ של המאה ה 19-ושל ה CT-וה MRI-של המאה ה .20-הם לא באים במקום הרופאים; הם מגדילים את המידע של הרופאים וכך מעלים את דרגת המומחיות שלהם". ואף-על-פי-כן יובל אומר שהוא נהנה תמיד ללמוד או להמציא קסם חדש כדי להראות אותו לאנשים וגם כדי להמתיק מעט לילדים את השעות הקשות שהם סגורים במקלטים .והוא די בטוח שלא יוחלף בקרוב על-ידי מחשב. מערכת עם קארמה משלה מאז פרסום הראיון הקודם ב'אבג' הרחיב תלמידו של פרופ' שחר ,ד"ר ארז שלום ,את מערכת SPOCK למערכת - PICARDעוד גיבור מתוכנית הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" אך בגלגול יותר מודרני ...ואכן ,מערכת PICARDמיועדת לתמוך בטיפול אוטומטי לחלוטין בחולה. לאור הצלחת KNAVEפותחה במעבדתו של פרופ' שחר גם מערכת ה ,VISITORS-המרחיבה את מערכת KNAVEומסוגלת להציג ולסקור נתונים לא של חולה אחד בלבד אלא של אלפי חולים לאורך זמן ולזהות בהם תבניות וקשרים מעניינים. את המערכת החדשנית פיתח דניס קלימוב כחלק מן התואר השני שלו. יתר על כן ,לאחרונה מתמקדים יובל ותלמידי המחקר שלו בניתוח נתונים תלויי זמן לא רק כדי לזהות תבניות תלויות זמן מוכרות ,אלא גם כדי לגלות תבניות חדשות שמופיעות בחולים ומאפיינות אותם; מתברר שלחלקן יש ערך מנבא ,כגון הערכת הסיכוי שחולה סוכרת יפתח בעוד חמש שנים אי-ספיקת כליות ,דבר שעשוי לשנות את הטיפול בו ואולי אף למנוע את הסיבוך .תלמידו של פרופ' שחר ,ד"ר רוברט מוסקוביץ' ,הנמצא כיום בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה ,בנה את התשתית למחקר זה במערכת חדשנית שפיתח בשם :KARMALEGOלגו כי היא מודולארית כמו משחק-הילדים הידוע, וקארמה כי לדבריו של רוברט יש לה קארמה משלה... "אינני פוחד ממחשבים ,אני פוחד מהיעדרם" .אייזק אסימוב אבג | 15 מה קורא האם האמת היא ערך עליון? רוני פלג | מתוך ספרו 'רופא משפחה' קורה לפעמים ששקר מציל חיים (צילום אילוסטרציה) בוקר חורפי אחד הגעתי מוקדם למרפאה כדי לעבור על בדיקות מעבדה לפני קבלת המטופלים. לחדרי נכנסה אחת המטופלות שלי ,צעירה מוסלמית ,גרושה ואם לתינוקת .היא החזיקה את התינוקת בידיה ובקול רועד אמרה לי" :דוקטור, אתה רואה את התינוקת הזאת? אם לא תיתן לי אישור חתום שאני לא בהיריון ,אני אהיה אישה מתה עוד היום והילדה תהיה יתומה". לשאלתי האם היא בהיריון ענתה הצעירה "כן" ,ומיד הוסיפה שבני משפחתה הם בדרך למרפאה כדי להיות נוכחים בעת ביצוע בדיקת ההיריון. כדי שתוכל לדבר איתי שלא בנוכחותם היא סיפרה להם שהילדה לא חשה בטוב והיא לוקחת אותה לרופאת הילדים ,שעובדת בחדר סמוך לחדרי. באותה תקופה עבדתי במרפאה המטפלת באוכלוסיה המוסלמית והמושג "כבוד משפחה" לא היה זר לי .היה ברור לי שאכן נשקפת סכנה לחיי המטופלת אם לא תשמור על "הכבוד" הזה .באותו שבוע גם פורסם בעיתונים סיפורה של נערה מוסלמית שנרצחה על-ידי קרוביה בגלל חילול כבוד המשפחה. בקשתה של הצעירה הפתיעה אותי והייתי נבוך ,אבל הייתי חייב לתת לה תשובה מיידית .אז מה עושים במצב כזה? שאחתום על מסמך שקרי שהיא לא הרה ,או שלא אחתום ואפקיר אותה לגורלה? התקשרתי לעובדת סוציאלית שעמה עבדתי ותיארתי באוזניה את הדילמה. תשובתה הייתה שאסור לי לחתום על מסמך שקרי .ואז פניתי לאם הצעירה וביקשתי ממנה להביא דגימת שתן של מטופלת אחרת שאינה בהיריון, כדי שאבדוק אותה בנוכחות נציג מבני משפחתה ואחתום שהדגימה היא לא של אישה הרה .הצעירה הסכימה לתוכנית .היא פנתה לאחת המזכירות במרפאה ושאלה אותה האם היא בהיריון .זו הייתה כמובן שאלה חריגה מצד מטופלת לאשת צוות במרפאה ,אבל המטופלת הצליחה לשכנע את המזכירה לתת לה דגימת שתן .תוצאת הבדיקה הייתה שלילית ,והוצגה לפני אמה של המטופלת .עוד באותו יום, ללא ידיעת בני משפחתה ,פנתה המטופלת לוועדה להפסקת היריון, הסבירה את עניינה ולאחר מספר ימים עברה הפלה. כעבור זמן-מה רציתי לחלוק את רגשותיי עם חברים קרובים וסיפרתי להם את הסיפור .להפתעתי תגובתם הייתה הפוכה מן התגובה שלה ציפיתי .הטיחו בי שאני "עבריין שזייף מסמכים" ,ו"איך יכולת לחתום על מסמך שקרי" .כל הסבריי נפלו על אוזניים אטומות .לנוכח חילוקי הדעות החלטנו לפנות לקבלת חוות- דעת מאיש-סגל בכיר באוניברסיטת בן-גוריון ,רופא בעל שם עולמי בתחום האתיקה הרפואית .הרופא הבכיר הזה היה מרצה שלי בהיותי "ברגע שסודיות נעשית מקובלת היא הופכת להתמכרות" .אדוארד טלר | 16שאר רוח שתי תמונות שוות נבחרו הצילומים הזוכים בתחרות הסלפי "אני והקמפוס" סטודנט והדריך אותי גם בהמשך דרכי .כשהמקרה הוצג לפניו הוא פסק" :האמת היא לא ערך עליון... האפשרות להציל חיים חשובה יותר מן האמת". הרבה שנים אני חבר ועדת הקבלה של המועמדים ללימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון .מדי פעם, כשאני לא מצליח לתהות על קנקנם של מועמדים ,אני מעלה לפניהם את הדילמה שהתחבטתי בה עם הערבייה הצעירה .רוב הנשאלים מביעים הזדהות עם המטופלת אבל לא מוכנים להצהיר שהיו חותמים על מסמך כוזב .בנקודה זו אני מספר את סיפורה של ד"ר גיזלה פרל ,רופאה יהודיה שעבדה בכפייה במחנה-ההשמדה אושוויץ .בספרה האוטוביוגרפי מסופר כיצד סיפקה לאסירי עבודה טפסים עם אבחנות לא נכונות כדי למנוע את שליחתם לתאי הגזים ולאפשר להם כמה ימי התאוששות ששיפרו את סיכוייהם לחזור לעבודה .במקרה הזה כל המועמדים ענו תשובה אחידה - הרופאה פעלה כפי שהיה עליה לפעול. אחת המועמדות לקבלה ללימודים שהדילמה של המטופלת המוסלמית הוצגה לפניה טענה טיעונים בעד ונגד החתימה על מסמך כוזב ,ולבסוף אמרה" :הייתי חותמת שהאישה לא בהיריון ,אבל לא לפני שהייתי משתפת בהחלטתי עמית בכיר ממני, כדי שלא אשא בעול ההחלטה הזאת לבדי" .לימים הפכה אותה מועמדת לרופאה מצטיינת ומוערכת. פרופ' רוני פלג הוא איש סגל החטיבה לבריאות בקהילה. תחרות הסלפי "אני והקמפוס" שעליה הכריז האגף למשאבי אנוש בשיתוף המדור לגיוס עובדים עוררה הדים נרחבים. לא מעט חברי סגל נענו לאתגר והפיקו צילומים מקסימים שהעידו על כושר היצירה הגבוה שלהם .מתוך שפע הצילומים נבחרו שניים, והרי הם לפניכם. "מנוף ההשפעה" ,פרי יצירתו של משה פרץ מן האגף לפיתוח ולוגיסטיקה, ו"שלוש המוסקטריות" שהפיקה טלי בן-שטרית מחלב מן הפקולטה למדעי הרוח והחברה ,זיכו את שניהם בזוג כרטיסים לאירוע חגיגי שהנהלת האוניברסיטה מארגנת לעובדים .בצילום העליון :פרץ ורות כהן "משתלטים" על המנוף .למטה בצילום :טלי בן-שטרית מחלב (במרכז התמונה) עם עמיתותיה יפעת שמר ויעל ניר. נברנו בקרבי הוויקיפדיה ותראו מה מצאנו :ישנם מי שמייחסים את תמונת הסלפי ("דיוקן עצמי") הראשונה לצלם האמריקני רוברט קורנליוס ,שצילם את עצמו בשנת .1839את הדחיפה הגדולה לפרסום המושג בימינו תרם גם צילום ה"סלפי" של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בטקס האשכבה של נלסון מנדלה בדרום אפריקה ,בדצמבר .2013התיעוד של נשיא ארצות הברית כשהוא מצטלם בשובבות עם ראשת ממשלת דנמרק וראש ממשלת בריטניה באמצעות הסמארטפון ,בזמן הטקס ,הופץ במהירות ברשתות החברתיות ופורסם גם ברשתות התקשורת הגדולות. ב 2-במארס ,2014בטקס חלוקת פרסי האוסקר ,הפיקה המנחה אלן דג'נרס סלפי ששבר את שיא השיתופים. אבג | 17 חישבו בהיגיון מאת יוליה סגלין הקיץ עומד להסתיים ,וראש השנה כבר ממתין מעבר לפינה .בסימן של התחדשות חיברתי עבורכם שלוש חידות חדשות .פיתרו אותן והעבירו את תשובותיכם למערכת 'אבג' .בין הפותרים יוגרל ספר מאת הסופר אתגר קרת. .1לקראת שבת קנתה איילה 2קילו דגים ו3- חלות ,שעלו לה יחד 45שקלים. באותו יום קנה אבי ,שותפה של איילה לדירה3 , קילו דגים ו 2-חלות ב 55-שקלים. הם ראו שיש להם יותר מדי אוכל לשבת והחליטו לתת 2קילו דגים וחלה אחת לאורלי, השכנה מלמטה .אורלי התעקשה להחזיר להם את מה ששילמו בעד המצרכים .כמה שקלים עליה לשלם לאיילה ואבי? .2בבית הסטודנט ,לקראת מופע אמנותי, החליטו הסדרנים לסדר את הכיסאות בצורה מקורית -הם העמידו 10כיסאות ב 5-שורות, כך שבכל שורה יהיו בדיוק 4כיסאות .מובן שבמקרה זה ה"שורות" יכולות לפנות לכל מיני כיוונים (למשל באלכסונים ,ולאו דווקא אל הבמה) ,אך הן חייבות להיות ישרות .כיסא אחד יכול "להיכלל" בכמה שורות .מהי הצורה שבה סידרו הסדרנים החרוצים את הכיסאות? .3בבריכות המועצה האזורית "מים שקטים" החליטו לבדוק את איכות המים .צבעו את המים בבריכה החיצונית בכחול ואת המים בבריכה הפנימית באדום .מציל מבולבל לקח ליטר מים כחולים מן הבריכה החיצונית ושפך אותם לבריכה הפנימית .לאחר זמן-מה ,כשהבין מה עשה ,ניסה לתקן את מה שעולל :הוא שאב ליטר מן המים שבבריכה הפנימית (שמכילים עכשיו גם מים כחולים וגם אדומים) ושפך אותם לבריכה החיצונית .אז מה המצב עכשיו – יש יותר מים כחולים בבריכה הפנימית או יותר מים אדומים בבריכה החיצונית? לתגובות ופתרונות[email protected] : | 18אבג לעובדי האוניברסיטה ותלמידיה, לציבור הבוגרים ,הגימלאים והידידים ובני משפחותיהם. מי יתן ותהא זו שנת ביטחון ויציבות, שנת התחדשות וצמיחה מערכת 'אבג' רק בשמחות ברכות להולדת הבן לאופיר אלטשטיין ,מן המחלקה למדעי החיים לקרן ביתאן ,מן הפקולטה למדעי הבריאות למיכאל ליטמן ,מן המחלקה להנדסת בניין ברכות לחתונת הבת לרחלה גבאי ,מן הפקולטה למדעי ההנדסה לאיריס ורמי מוסלי ,מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין לפרח שליט ,מספריית ארן ברכות לחתונת הבן לדורית אלימלך ,ממינהל התלמידים לשולמית עמית ,מוועד הגימלאים למיכאל ילינק ,מן המחלקה להנדסת מכונות ברכות לחתונה לאושרית סבח ,מן הפקולטה למדעי הבריאות ראש אקדמי 1 3 2 5 4 7 6 8 10 9 12 11 13 14 15 20 16 21 17 19 18 22 פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’ במחלקה לפרסומים ודוברות 23 25 24 בין הפותרים יוגרל הספר "געגועי לקיסינג'ר" מאת אתגר קרת 26 27 רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה 28 מאוזן: .1פרשן טלוויזיה ישראלי לענייני המזרח התיכון (כ"ח).5 . מגבש .9 .שכונה ירושלמית .10 .לולייני .11 .תבואה .13 .ארצו של הדוד סם .14 .עני .15 .תנועה פוליטית בעבר ,בהנהגתו של משה קול ז"ל .16 .תאריך ידוע בחודש אדר .18 .מילת הכפלה .20 .השתוממות .22 .בריא בנפשו .23 .מאור קטן.24 . מושפעות על-ידי גירוי קל .25 .שאינו חסר דבר .27 .מושב ליד נתיבות .28 .ברכה מקובלת בחג הקרב ובא. מאונך: .2נאה ,אלגנטי .3 .כך מכונה בתורה ראש השנה ( .4 .)5,3שר. .6אלת השחר הרומאית .7 .ורידים מורחבים ברגליים .8 .מושב ליד קריית מלאכי ( .9 .)4,3שדרן רדיו ,מגיש טלוויזיה ועיתונאי ישראלי; הנחה את תחרות האירוויזיון בשנת .12 .1999מי שבא לביקור .15 .יצירה שיש בה השתפכות הנפש .17 .מכשיר הפועל על-ידי מנגנון פנימי לאחר הנעתו .19 .יו"ר 'מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה' (ש"פ) .20 .עיר בעיראק, מקום הולדתו של סדאם חוסיין .21 .מחשבה ,עיון .22 .כינוי.23 . משולהב .26 .משורר ישראלי שנודע בחייו הסוערים. פתרון התשבץ הקודם פתרה :לאה כורש ,מן המחלקה לפיסיקה 1 ל 2 א ה ו 9 א ר ו נ 11 14 ר מ מ ח ד ח 24 ז י 27 ר ו 10 נ ז ה ה ה מ ש א ל ר ב מ מ ל י ה ו ג 12 ג י ר ר ש 21 22 ה ר צ י ק י ר ק ש ד 26 צ ר מ ד ו ו ג ת 19 צ מ 23 מ נ ו נ ו ר ב 18 ו 25 י 28 17 א מ ל פ 16 ל י א ש ק פ פ 8 מ ו ל צ ר ל ל מ 15 20 נ ח 13 צ 3 י 4 ק 5 ג 6 ר 7 ר ו ר ת ק ע י ם אבג | 19 מרכז הספורט והנופש באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לחבר בין גוף לנפש שריר השרירים חדר-הכושר המשודרג עומד לרשותכם בכל ימות השבוע מרכז הספורט והנופש הוא מוקד של בילוי ופנאי ושל פעילויות ספורט רבות. יש בו מתקנים רבים המספקים הנאה לאלפי סטודנטים ובעלי מנויים. לרכישת מנוי התקשרו לטלפון .08-6472740 חפשו אותנו גם ב-
© Copyright 2024