עיתון אוניברסיטת בן
באר-שבע BEER SHEVA שולם PP 5878 עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב גיליון | 96תמוז תשע"ה | יולי 2015 הכל נשאר במשפחה מרינה וגיא חץ הכירו במחלקה לגיאוגרפיה ועברו את כל המסלול האקדמי ביחד | לטקס קבלת תואר הדוקטור הם הגיעו כזוג נשוי, הורים לשני ילדים | עמודים 9-8 דבר הנשיאה כותרת תחילת הקיץ ושלהי שנת הלימודים תשע"ה .אירועי המושב ה 45-של חבר הנאמנים מעוררים הדים נרחבים :שוחרינו וידידינו שביקרו כאן בחודש מאי כותבים לנו מכתבים נלהבים על מפגשיהם עם חברי סגל וסטודנטים ,על ההרצאות והאירועים שבהם נכחו ,ועל יופיו של הקמפוס והשלמת בנייתו .התוכנית לפיתוח הקמפוס הצפוני אף היא מועלית על נס ,גם במשמעות הנס של הקמת המפעל האדיר הזה במשך 45שנים בלבד .האורחים הרבים שביקרו בתערוכת האמנות פרי יצירתם של עובדי האוניברסיטה מהללים ומשבחים את הכישרונות ,וגם את עצם הרעיון של ציון אירוע שנת ה 45-באמצעות מי שמגשימים מדי יום את חזון פיתוח האוניברסיטה. לא קטנה מזו ההתלהבות מהתפתחות העיר באר שבע ,ובעיקר מפארק התעשיות המתקדמות .אכלוס הבניין השני כבר הושלם ,ובקרוב יתחילו לבנות את הבניין השלישי .החברות הרב-לאומיות שכבר פועלות בפארק מרחיבות את פעילותן, וחדשות מצטרפות ,כולל הCERT -ג) )Cyber Emergency Response Teamהאזרחי והלאומי של מדינת ישראל .חברות סטארט-אפ ש"נולדו" כתוצאה מן הפעילות בפארק ,שלחלקה הגדול שותפים אנשי סגל וסטודנטים שלנו ,כבר מתיישבות גם הן בפארק ,והאקו-סיסטם ההולך ונבנה שם הופך למודל בינלאומי של שיתוף בין האקדמיה והתעשייה .נראה שאין היום קבוצה שמגיעה ארצה מתוך עניין בהיי-טק ובעיקר בתחום הסייבר שלא מבקרת בפארק ובאוניברסיטה .אין ספק שהאוניברסיטה שלנו מהווה מנוע אדיר בפיתוח העיר והאזור .בתוך כשנתיים עלה מספר בוגרינו (בייחוד בתחומי ההיי-טק אבל לא רק) שנשארו בנגב ממאה ליותר מאלף ,ועוד היד נטויה. ההיי-טק הוא קטר הצמיחה ,אבל פרס ישראל לשנת תשע"ה הוענק השנה לאיש מדעי הרוח באוניברסיטה .פרופ' שמואל אחיטוב ,מן המחלקה למקרא ,ארכיאולוגיה והמזרח הקדום ,הוכתר כחתן פרס ישראל בתחום חקר המקרא .חברי הוועדה שבחרו בו ציינו בנימוקיהם כי פרופ' אחיטוב הוא מבכירי חוקרי המקרא בארץ ובעולם ,שתרם תרומה נכבדה לחקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ולפרשנות הספרות המקראית. פרופ' אחיטוב מצטרף לפרופ' יעקב בלידשטיין ,מחשובי חוקרי הרמב"ם בימינו ,איש המחלקה למחשבת ישראל ,שקיבל את פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת .2006ואכן ,בפקולטה למדעי הרוח שלנו ישנו עושר אקדמי רוחני ותרבותי מרשים. חברי סגל מצוינים שגויסו בשנים האחרונות מבטיחים שעוד נזכה בפרסים יוקרתיים בעתיד. זוהי הזדמנות להתגאות גם בפרופ' יוסי קוסט ,דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, שנבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים .ההישג נכבד מאוד ,במיוחד משום שמספר חברי האקדמיה המייצגים את תחום ההנדסה הוא קטן ביותר. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כולה ממתינה לחילופי גברי בגוף הרגולטורי ולתקציב החומש הבא – הם יקבעו את כיווני הפיתוח על משמעויותיהם ברמת המוסדות .ואנחנו דבקים בדרכנו -המשך פיתוח אקדמי של מצוינות בהוראה ובמחקר ,שיפור תשתיות ,העצמת המעורבות בקהילה וקידום הפרויקט האדיר של הקמת הקמפוס הצפוני -עתיד האוניברסיטה ל 45-השנים הבאות. אני מאחלת לסטודנטים הצלחה רבה בבחינות סיום השנה ,ולכולנו קיץ רגוע; מי ייתן ונצליח לממש בו את כל תוכניותינו ,כולל אלה שנדחו מן הקיץ שעבר. שלכם, | 2אבג עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מה בגיליון פואמה פדגוגית נעמה עצבה-פוריה 5 שגרירנו בירדן עאמר סוויטי 7-6 זרקור אישי גליה מורן 19-18 ויהי עור סימה הלוי 21-20 מופק על-ידי המחלקה לפרסומים ודוברות רשיון מס’ 2206 מנהלת המחלקה פיי ביטקר עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד”ר אביב מלצר עיצוב ערוץ נוסף עיצוב קונספט שי צאודרר טל'08-6461281 : פקס08-6477674 : דוא”ל[email protected] : אינטרנט: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx היהלומים שבכתר האוניברסיטה העניקה תארים ל 324-דוקטורים חדשים פרופ׳ צבי הכהן ופרופ׳ עמוס כץ מעניקים תואר דוקטור להת׳ר קנדיס מייזלמן ,בוגרת בית-הספר לרפואה בינלאומית 5473בוגרים סיימו השנה את לימודיהם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב .מתוכם הוענקו תארים ל324- מסיימי תואר שלישי – 225דוקטורים לפילוסופיה ו 99-דוקטורים לרפואה. 63בוגרי המחזור ה 33-של בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן קיבלו את תואריהם בטקס חגיגי שהתקיים ב 14-במאי בכיכר קמינגס. נשאו דברים :נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי ,הרקטור פרופ' צבי הכהן ,דיקן הפקולטה למדעי הבריאות פרופ' עמוס כץ ,ד"ר ניצה נוימן היימן ,סגנית מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ,וד"ר חזי לוי, מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי. באותו מעמד התקיים טקס השבעת תלמידי רפואה שנה א' ,מחזור .41 פרופ' אמריטוס משה פויכטונגר השביע את הסטודנטים החדשים. הטקס התנהל בהנחיית פרופ' דורון זגר ,סגן דיקן הפקולטה לענייני קידום אקדמי. ב 21-במאי העניק בית-הספר לרפואה בינלאומית ,הפועל בשיתוף עם אוניברסיטת קולומביה ,תוארי דוקטור ל 36-בוגרים חדשים .הטקס התקיים בנוכחות מאות אורחים ומוזמנים מן הארץ ומחו"ל .ד"ר דניאל עפרי ,מבית- הספר לרפואה באוניברסיטת ניו-יורק, הייתה אורחת-הכבוד בטקס .התוכנית מכשירה רופאים במיומנויות כמו עזרה ראשונה ,רפואה בין-תרבותית וקהילתית ורפואה מונעת .התוכנית התגבשה ביוזמת אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ובשיתוף עם בית-הספר לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן באוניברסיטת בן-גוריון ,והיא תואמת את תוכנית- הלימודים המקובלת בלימודי רפואה בארה"ב .אוניברסיטת בן-גוריון נבחרה כשותפה הודות לגישה המיוחדת של בית-הספר לרפואה שלנו ,המציבה את האדם ואת הרפואה הקהילתית במוקד ומדגישה את הטיפול בחולה ובמשפחתו ולא רק במחלתו. למועדון האקסקלוסיבי של מסיימי תואר דוקטור התווספו השנה 225 בוגרי בית-הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן .התארים הוענקו להם בטקס חגיגי שהתקיים ב 28-ביוני בנוכחות מאות אורחים נרגשים .דיקנית קרייטמן פרופ' מיכל שפירא בירכה את הדוקטורים החדשים. מלבד הדוקטורים החדשים התווספו השנה למשפחה המורחבת שלנו 5149בוגרים ( 3465סטודנטים סיימו תואר ראשון; 1489סטודנטים סיימו תואר שני; ו 195-בוגרים השיגו זכאות לתעודת הוראה. יום הסטודנט נמשך שלושה ימים צילום באדיבות אגודת הסטודנטים אירועי יום הסטודנט באוניברסיטת בן-גוריון היו הצלחה כבירה. הם נפתחו בערב הופעות שהתקיים ב 26-במאי במתחם השוק הבדואי בבאר שבע .הופיעו בו חברי ה'דג נחש' ,שאירחו את ברי סחרוף ,שלומי שבת ,מוקי שאירח את 'היהודים' וה'בלקן ביט בוקס' .ביומיים שלאחר מכן התקיימו שתי מסיבות בריכה בהשתתפות כ 6,000-איש כל אחת .באירוע השתתפו אלפי סטודנטים ואורחים ,שנהנו לצד ההופעות ממתחמי בידור מגוונים .עשרות דוכני מזון וברים במחירים מפוקחים שירתו את החוגגים .אגודת הסטודנטים הפעילה מערך הסעות ללא תשלום אל האירוע .בצילום :מוקי מלהיב את הסטודנטים. אבג | 3 ופ ' פר . סט קו י המ קר א וס י מיה הלאומי ת למד אקד עים . רה פ ר חב ופ ' חתן פרס יש ראל ב חק ר ת קר ח המ ואל אחיטוב שמ מעמד בכורה ב קהי ליי פרו . ון דגן פ' ר תרו מח יר מה יס שי פר סה צטיינו ת בחק ר התז ונה . ופ' פר א ק רי ת מת מש גמול הצטיינות האוניברסיטה העניקה פרסים ותעודות-הוקרה למרצים וחוקרים מצטיינים הטקס להענקת פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר היה אקורד הסיום לשנת הלימודים תשע"ה. באותו מעמד כיבדה האוניברסיטה ארבעה חוקרים בכירים על הישגיהם בשנה האחרונה :פרופ' שמואל אחיטוב – לרגל קבלת פרס ישראל בתחום חקר המקרא; פרופ' רון דגן ופרופ' אבישי הניק – לרגל קבלת תואר "פרופסור מחקר" :זהו תואר כבוד והערכה המוענק לפרופסור מן המניין שהשיג מעמד בכורה בקהילה הבינלאומית בתחום התמחותו | 4אבג מדווח בשל תרומתו המחקרית המקורית המתמשכת; ופרופ' יוסי קוסט ,דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה ,שנבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדעים. 'פרסי טורונטו למצוינות במחקר' לשנת תשע"ה הוענקו לחוקרים הבאים: ד"ר אילן דינשטיין (מן המחלקה לפסיכולוגיה) ,פרופ' טאלב מוקארי (המחלקה לכימיה) ,ד"ר אולגה קגן (המחלקה לספרויות זרות ובלשנות), ד"ר דן לוי (המחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה על שם שרגא סגל) ,ד"ר ניב פפו (המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב) ,וד"ר נטלי אליה (המחלקה למדעי החיים). כת .פרו פ' אביש י הניק 'פרס טורונטו' מוענק לחוקרים צעירים על יצירתיות אינטלקטואלית, יכולת-חשיבה והישגים ראויים לציון בתחומי המדע ,הטכנולוגיה ,הרפואה, מדעי הרוח והחברה ,ותרומה לרווחת הקהילה. פרופ' איריס שי זכתה בפרס הצטיינות בחקר התזונה (Prize for )Excellence in Nutrition Research לכבוד יום הולדתה ה 75-של התורמת ג'ויס סילינס. במהלך הטקס הוענק 'פרס גלאט למצוינות בהוראה' .הפרס מוענק בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר הוריו לובה ודיוויד גלאט ז"ל ,שהיו אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה בחירה מצוינת ד"ר נעמה עצבה-פוריה (בצילום), הזוכה ב'פרס רוט למרצה המצטיין ביותר' ,חולקת את תחושותיה עם הקוראים הציונית בארה"ב .השנה הוענק הפרס לשני מרצים מצטיינים :ד"ר דניאל מרקייביץ' מן המחלקה למתמטיקה וד"ר שרון פרדו מן המחלקה לפוליטיקה וממשל. בטקס החגיגי ,שציין את סיומה של שנת הלימודים האקדמית ,העניקה האוניברסיטה פרסים ותעודות הוקרה ל 24-חוקרים ומרצים מצטיינים. המרצים נבחרו על בסיס תוצאות סקר איכות ההוראה שנעשה בקרב הסטודנטים. תלמידי הפקולטה למדעי הטבע בחרו בפרופ' כרמי פז ,פרופ' אולג קריצ'בסקי ,ד"ר דניאל מרקייביץ', וד"ר אבי גורן. תלמידי הפקולטה למדעי ההנדסה העניקו את הציונים הגבוהים ביותר לפרופ' אשר ברנר ,פרופ' משה שוורץ, פרופ' יניב גלבשטיין ,פרופ' דוד פוקס, וקובי בן-משה. המרצים המוערכים ביותר בפקולטה למדעי הבריאות הם :ד"ר גל יום-טוב ,ד"ר חן קוגל ,ד"ר אלי לואיס, ד"ר דגן שוורץ ,ויואב גימון. הסטודנטים מן הפקולטה למדעי הרוח והחברה ציינו לשבח את פרופ' נירית בן-אריה דבי ,ד"ר נעמה עצבה- פוריה ,ד"ר יריב פניגר ,ד"ר איתי קלוג, ד"ר שרון פרדו ,ד"ר דורית סגל- אנגלצ'ין ,וד"ר גיא רופא. מן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר נבחרו כמרצים מצטיינים :פרופ' מיקי מלול ,פרופ' גיא בן-פורת ,וד"ר תמר איצקסון. טקס הענקת הפרסים והתעודות התקיים ב 29-ביוני במעמד ראשי האוניברסיטה ,דיקני הפקולטות וחברי הסגל האקדמי .על הפקת הטקס הייתה אמונה תמי מטוס, העוזרת הראשית לרקטור. ד"ר נעמה עצבה-פוריה חברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה ,היא הזוכה ב'פרס צ'ארלס רוט למרצה המצטיין ביותר' .הפרס הוענק לה ב 29-ביוני בטקס להענקת פרסי הצטיינות בהוראה ובמחקר. הפרס היוקרתי מוענק זו השנה השישית ,והוא מאפשר לסטודנטים להוקיר מרצה שהייתה לו השפעה מכרעת על חייהם ,ובפרט על חייהם האקדמיים .הפרס נוסד על-ידי לני רוט לכבוד אביו ,פרופ' צ'ארלס רוט. "שמחתי מאוד כשבישרו לי שזכיתי בפרס הזה" ,אומרת נעמה" .הוא מחזק את השקפתי שההוראה והמחקר שניהם חשובים ושניהם צריכים להיות שלובים זה בזה ,שכן תפקידנו כמרצים הוא לא רק לחקור אלא גם ללמד ואפילו לחנך". והיא מוסיפה" :כפסיכולוגית התפתחותית אני רואה את חשיבות החקירה והלמידה עוד בשנות החיים הראשונות – הן הבסיס לצמיחה ולהתפתחות האישיות .כמו שתינוק זקוק לסביבה טיפולית מיטיבה שבה ירגיש בטוח כשהוא חוקר את העולם ,לומד וגדל ,כך גם סטודנטים זקוקים לסביבה מכבדת המעודדת למידה .לנו המרצים יש תפקיד חשוב ביצירת סביבה כזאת שתאפשר לסטודנטים להתפתח ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהם .אני מייחסת לתפקידי כמרצה חשיבות מרכזית ורואה בו תרומה ליצירת חוויה לימודית שמצמיחה ומעוררת רצון לשאול ,לחשוב ,לדעת ולהמשיך ללמוד ,ואני מקווה שהצלחתי להעניק לתלמידיי למידה בעלת ערך. "בתחושת גאווה ובהכרת תודה אני מודה לסטודנטים ולסטודנטיות שבחרו בי משום שחשבו שאני ראויה לפרס הזה". נעמה למדה באוניברסיטת בן-גוריון ושם קיבלה את התואר הראשון במדעי ההתנהגות ואת התואר השני בפסיכולוגיה התפתחותית .את לימודי הדוקטורט למדה באוניברסיטת סוריי ( (Surryשבבריטניה ,תחת הנחייתם של הפרופסורים פייק וברט .נושא עבודת הדוקטורט שלה היה איתור גורמי סיכון וחוסן בהתנהגותם של ילדים מהגרים בבריטניה .לאחר שובה לארץ זכתה במלגת קרייטמן ללימודי פוסט-דוקטורט ,וחקרה את נושא ההתפתחות החברתית- רגשית של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז; בשנת 2004הצטרפה כחברת סגל למחלקה לפסיכולוגיה .היא הקימה מעבדה לחקר התפתחות הילד ויחסים משפחתיים ( ,)http://cdfslab.wix.com/cdfs-lab-bguשבה היא עושה מחקרים על יחסי הורה-ילד בהדגשת תפקידו של האב ,ועל היחסים במשפחות שיש בהן גורמי לחץ שונים .במחקריה היא מרבה לשתף פעולה עם חוקרים מן המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה .לאחרונה החלה ד"ר עצבה-פוריה בפרויקט מחקרי רחב בקרב הורים החיים באזור עוטף עזה ובבאר שבע .בפרויקט הזה משולבת עבודה של פסיכולוגים מאזור הדרום ,והוא נועד לחזק את יכולות ההורים להתמודד עם הילדים במצבי לחץ מתמשך. אבג | 5 גשר על מים סוערים .ד"ר עאמר סוויטי מאז זרמו מים רבים בירדן השנים שעשה הירדני עאמר סוויטי, בן ,34באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מקנות לו מעמד מיוחד כמגשר בין עמים. עאמר סוויטי מתגורר במדרשת בן-גוריון בשדה בוקר .עד כמה שידוע, הוא האזרח הראשון של מדינה ערבית שקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטה ישראלית. תחום התמחותו הוא התפלת מים ,וליתר דיוק -הפיכת מי ים למי שתייה .העמקת המחקר בתחום זה | 6אבג מדווח שולבה בעבודת הדוקטורט של סוויטי, שנעשתה בהנחייתם של ד"ר משה הרצברג ופרופ' זאב רונן ,מ'מכון צוקרברג לחקר המים' במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין. עאמר סוויטי ,אזרח ירדני שסיים את הדוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהצטיינות יתרה ,חולם להביא את השלום באמצעות התפלת מים מטרת עבודת הדוקטורט שלו היא הפקת מירב התועלת ומיזעור הנזק הסביבתי מן השימוש בכימיקלים שונים המוספים למי הים העוברים במתקן ההתפלה 50" .אחוזים מן המים שמשתמשים בהם בתהליך ההתפלה מוחזרים לים" ,אומר החוקר הירדני בראיון ל.Times of israel- התעניינותו של סוויטי במחקר המים אינה מפתיעה ,משום שארץ מולדתו סובלת ממחסור חמור בנוזל החיים .לפי ארגון הבריאות העולמי ,כל אזרח ירדני צילם :וולפגנג מוצפי האלר משתמש בכמות המים הקטנה ביותר מכל מדינות העולם. כמיליון פליטים נכנסו לירדן בגלל מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה משנת " .2011המוני הפליטים הנמלטים אלינו מסוריה ומעיראק מחמירים את המצב עוד יותר" ,אומר סוויטי. בעמאן ,בירת הממלכה ההאשמית, שבה מתגוררת משפחתו של סוויטי, מים יוצאים מן הברזים שבבתים רק יום אחד בשבוע .לדבריו" ,כך זה אפילו בחורף ,זה המצב כבר עשרים שנה". הגעתו ללימודים בישראל הייתה מותנית בקבלת אישורים שונים .הוריו של סוויטי ,שנולדו בכפר הפלסטיני בית עווא שמדרום לחברון ,לא התלהבו מכך שבנם (השביעי מתוך שמונה בנים ובנות והיחיד שפנה ללימודים אקדמיים) בחר בישראל כמקום שבו ימשיך את לימודיו האקדמיים" .הם היו בהלם כשהודעתי להם על כוונתי ללמוד בישראל .הם כנראה הושפעו ממה שהטלוויזיה מראה מדי יום .אלה היו ימי האינתיפאדה השנייה והם חששו לביטחוני .הסברתי להם שזוהי הזדמנות שכנראה לעולם לא תחזור". את בקשתו לצאת ללימודים לתארים מתקדמים בארץ הקודש נימק סוויטי בתחושת המחויבות שיש לו כלפי מולדתו ,וברצונו לעזור לה בפתרון בעיית המחסור במים .צמאונו למידע ולקידום תהליכים מתבטא ברצונו לקחת חלק במיזם "תעלת הימים" – מים סוף לים המלח ,מיזם המשותף לירדן ,ישראל והרשות הפלסטינית ונתמך על-ידי הבנק העולמי .המיזם אמור לספק מי שתייה (לאחר שיעברו התפלה) לאילת ולעקבה ולהעלות את מפלס ים המלח. כיצד הגעת לישראל? "ביום שסיימתי את התואר הראשון שלי ב'ניהול משאבי סביבה ומים' באוניברסיטה ההאשמית בזרקה שבירדן ידעתי שברצוני להתמחות בהתפלת מים .וידעתי שישראל היא המקום הטוב ביותר ללמוד בו את הנושא הזה". אנא פרט ונמק. "הובא לידיעתי שבישראל הוקמו חמישה מתקנים להתפלת מים ,מה ששינה מן הקצה אל הקצה את תמונת המים במדינת ישראל". עמידתו בתוקף על דעתו סייעה לו לעקוף את כל המכשולים .בשנת 2006הוא הגיע ל'מכון הערבה ללימודי יוכל תלמידו לסייע לחברות ירדניות העוסקות בהתפלת מים ויוכל גם לתרום לביצור השלום בין ישראל וירדן. לפני שבא לישראל ,סוויטי לא פגש שום יהודי ולא ידע עברית בכלל .תוך שלוש שנים הוא השתלט על השפה וכיום הוא מדבר בשטף ,ויש לו בארץ הרבה חברים .בזמנו החופשי הוא רוכב על אופניים ,שוחה ומשחק כדורגל. בראיון לכתבת רנה גרט-זנד ,שתיעדה את סיפורו בשלוש השנים האחרונות, אמר סוויטי בגילוי לב כי הוא מתוסכל מכך שירדן ,הנמצאת במתח בגלל עקף את כל המכשולים .עאמר סוויטי הסביבה' שבקיבוץ קטורה כדי להתחיל תהליך של קבלה ללימודי התואר השני. משם עבר לאוניברסיטת בן-גוריון ובה נקלט במהירות כסטודנט מן המניין ,כפי שמעיד ד"ר הרצברג" :עאמר התאקלם במהירות במציאות הישראלית ,והעברית שבפיו מצוינת .הוא מבריק וצר לנו שהוא מתכוון לעזוב אותנו". ד"ר הרצברג אומר שעאמר סוויטי הוא "מוכשר ושאפתני מאוד .עבודת הדוקטורט שלו זכתה בפרס הצטיינות של הרקטור" .לדעתו של ד"ר הרצברג רפיסות גבולותיה עם עיראק וסוריה, נאלצת להשקיע משאבים גדולים בנושאי ביטחון ,מה שלא מותיר בקופתה די כספים לצורך פתרון בעיות המים שלה. סוויטי אומר שמה שדחף אותו בלימודיו לא היה רק הרצון להשיג תואר ומשרה מכניסה ,וגם לא התשוקה שהוריו יתגאו בו" .אני רוצה לעשות משהו למען הדורות הבאים בכל מדינות האזור .המדע לא עוצר בגבולות שבין מדינות" ,הוא אומר. "מים שקטים חודרים עמוק" .פתגם עברי אבג | 7 יחד כל הדרך ,מרינה וגיא חץ | 8בוגרי אבג שלושה תארים וחתונה אחת ביום הראשון ללימודים הם הסתובבו בין הכיתות בלי שמץ של מושג איך העולם של שניהם עומד להשתנות .כשישבו באחת ההרצאות נפגשו מבטיהם ונעצרו המחשבות .זה לקח אולי שבועיים עד שניצתה אש אהבתם .מכאן הכול זרם .בדרך לסיום התואר הראשון הוא הגיש לה טבעת. היא אמרה 'כן' ,ורשימת המוזמנים גובשה במהירות .לאחר החתונה ,ללא עצירה ,לתואר השני המשיכו בריצה. היא משכה והוא עודד ,ויחד עם הקושי הם למדו להתמודד ,הזוגיות שגשגה ,החשש נעלם ,ופתאום מסלול הדוקטורט נראה מושלם .הדוקטורט התקדם לכל אחד בתחומו עם הקושי והאתגר שעמדו מולו ,ובשנה השנייה, עם כל העומס שבדבר ,נוסף להם אתגר נהדר -ילד ראשון .עברה עוד תקופה ממש לא ארוכה ,ובשנה הרביעית התווסף עוד צאצא .מכאן כבר הפך העומס למורכב ,ותמיכה זה בזו הייתה שווה זהב .הם התקדמו צעד אחר צעד ,ואת קו הסיום חצו ביחד. יחד כל הדרך. הכול התחיל במכללה האקדמית אחווה (שלוחה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) .שנה א' ,סמסטר א', לימודי תואר ראשון בגיאוגרפיה .כאן הכירו לראשונה מרינה רוי וגיא חץ, ומיד הבינו שזה "זה" .גיא ,מושבניק בן ,25בן למשפחה שורשית מיקנעם המושבה ,שמאוד אוהב גיאוגרפיה, שמחובר לטבע מילדותו ,בדיוק סיים את הטיול הגדול שלו בעולם ו"נחת" ללימודים. מרינה ,בת ,20עלתה ארצה לבדה מאוקראינה שלוש שנים לפני-כן, ולמדה באולפן ובמכינה .כעבור זמן קצר הכירה את משפחת רמות התל- אביבית ,וזו עזרה לה להתאקלם בארץ ולמצוא את הנתיב הנכון בחיים .אחרי התייעצות איתם בחרה מרינה בלימודי גיאוגרפיה .וכך הגיעו מרינה וגיא לנקודת המפגש – נקודת המפנה בחיי שניהם .הם למדו יחד למבחנים ,עזרו איש לרעותו להכין את תרגילי-הבית ,ותוך זמן קצר הפכו לזוג .את השנתיים הראשונות של התואר הראשון במכללת אחווה הם סיימו בהצלחה .ואז גויס גיא בצו 8למלחמת לבנון השנייה .כשחזר הביתה בשלום הם עברו לבאר שבע לשנה שלישית ואחרונה לתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון .בשנה זו הם גיא ומרינה חץ הכירו במחלקה לגיאוגרפיה ,סיימו שלושה תארים ,ו"על הדרך" התחתנו והקימו משפחה .אוניברסיטה משפחתית ,כבר אמרנו? בחרו יחד את המסלול של גיאוגרפיה פיזית ,נרשמו יחד לסמינר המחלקתי, ובחרו בנושא החישה-מרחוק .הם התלהבו מן הנושא ומן הקורסים המרתקים והתחברו אישית לפרופ' דן בלומברג ,ראש המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית ,שבימים ההם שימש גם כראש המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי .בסיור הרגיונלי בסוף השנה ,באוטובוס בדרך לאילת ,עם כל הסטודנטים והמרצים תפסו גיא ומרינה " "small talkעם פרופ' בלומברג ובהזדמנות זו ביררו את האפשרות לעשות תואר שני בהנחייתו. הוא הסכים ,וכך נסגר עוד פרק בחיים האקדמיים של השניים .בסיום התואר הראשון באוניברסיטת בן-גוריון החליטו השניים (בלי קשיים מיוחדים) להתחתן ,ומיד התחילו ללמוד לתואר השני .אגב ,הם לא היו זוג הסטודנטים הראשון שעבד במעבדה של פרופ' בלומברג ושהוא "חיתן" אותם... לאחר שנתיים אינטנסיביות ומלאות חוויות סיימו גיא ומרינה את לימודי התואר השני ,בהצטיינות .ואז החליטו להמשיך לדוקטורט .דני בלומברג שוב לקח את השניים תחת כנפי הנחייתו ,והפעם הצטרף לכל אחד מהם עוד מנחה -ד"ר עמית מושקין, מן המכון הגיאולוגי בישראל (מנחה נוסף של גיא) ,ופרופ' סטנלי רוטמן ,מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון (מנחה נוסף של מרינה). בשלב זה נדד כל אחד מבני הזוג לתחום שלו :מרינה עסקה בסיווג צמחיה באזורים צחיחים-למחצה בעזרת נתוני חישה-מרחוק בתחום המכ"ם ,וגיא עסק בתיארוך פני שטח מנתוני חישה-מרחוק בתחום המכ"ם. הם היו עוזרי המחקר זה של זו ,וניצלו את תחום מחקרם המשותף כדי לנסוע יחד לכנסים בינלאומיים. כיום עובד גיא כמומחה בGIS- ()Geographic Information System בחברת 'סיסטמטיקס' .מרינה משמשת כראשת סניף הסטודנטים ב׳בן-גוריון׳ מטעם הארגון הבינלאומי לאופטיקה ופוטוניקה ומנהלת את פרויקט "שנת האור הבינלאומית" בשיתוף פעולה עם פרופ' גבי סרוסי, מן היחידה לאלקטרואופטיקה והמכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "ללב ישנן סיבותיו שלו ,שעליהן השכל לא יודע כלום" .בלז פסקל אבג | 9 ארוחת בוקר בקליק אחד סטודנטים מן המחלקה להנדסת חשמל פיתחו אפליקציה של מדפסת חשמלית שתאפשר לקשישים "להדפיס" את מזונם בלי להתאמץ ובלי להזדקק לקבלת שירות סיעודי צילם :שי שמואלי ברק אלון מפעיל את האפליקציה .לצדו :אסף הלר (משמאל) ,פרופ' שלומי ארנון (עומד) ,וחי אוזן אסף הלר וברק אלון ,סטודנטים מן המחלקה להנדסת חשמל ,פיתחו בהנחיית פרופ' שלומי ארנון אב-טיפוס של מדפסת שתאפשר לקשישים לסעוד את ליבם בלחיצת כפתור .זה נשמע כמו סצנה הלקוחה מ'ישנוני', סרטו של וודי אלן? ובכן ,אפליקציה של מדפסת חדשנית ה"ניזונה" מתקשורת ,Wi-Fiפרי פיתוחם של שני הסטודנטים היצירתיים ,תדע להדפיס אוכל חם בלחיצת כפתור ותאפשר לכל אדם ,בכל מקום ,לשגר פקודה למדפסת שתימצא בבית הקשיש" .הדפסת המזון" לא תהיה כרוכה במאמצים ולא תהיה מותנית בקבלת שירות סיעודי. הלר ואלון מסבירים כיצד המערכת פועלת" :הפקודה לתחילת ההדפסה | 10אבג חושף תצא מאפליקציית ,Androidותתקבל במערכת בקרה שתפעיל את מנגנון הכנת האוכל בפקודות מתוזמנות .לאחר מספר דקות תייצר המערכת אוכל חם". אסף וברק פוסעים כבר זמן רב באותם שבילים .שניהם גדלו במכבים- רעות ,שיתפו פעולה בקבוצת הכדורסל של היישוב ,שירתו בצבא ביחידות איכותיות ,ובסיום שירותם הצבאי התקבלו ללימודים במחלקה להנדסת חשמל באוניברסיטת בן-גוריון. "בתקופה של בחירת פרויקט הגמר שלנו ,כשנכנסנו לפגישה הראשונה אצל פרופ' שלומי ארנון ,שמענו על הפרויקט של הדפסת מזון בתלת-מימד לקשישים .מיד הבנו שהפרויקט תפור עלינו" ,הם מספרים. כחלק מעבודת השטח לפני ההחלטה על בחירת הפרויקט נחשפו לפניהם פרטים מעציבים .הם למדו כי באחד מתוך כל ארבעה משקי-בית בישראל מתגורר אזרח ותיק .מחצית מאזרחים אלה הם מעל גיל ,75ורק 5%מהם גרים בדיור מוגן" .הנתונים האלה עזרו לנו להפנים את העובדה ,שבעולם של טכנולוגיה מתקדמת ושל אוכלוסיות מוגבלות מבחינה פיסית נוצר צורך לנצל את האוטומציה לטובת שיפור איכות החיים של האוכלוסיות האלה". יצירת המדפסת דרשה ידע מעמיק בתחומי מחשבים ,תוכנה ,תקשורת בקרה ,חשמל ומכאניקה .כדי להגיע לתוצאות אופטימאליות נדרש ממפתחי הפרויקט "לחשוב מחוץ לקופסה" ו"להגדיל ראש". מבצע "צוק איתן" כפה שינויים בלוח- הזמנים ,ורק בסיומו יצא הפרויקט לדרך. עכשיו מותר לגלות כי את ההשראה למודל הראשון סיפק פרויקט של סוכנות-החלל האמריקאית" .בנאס"א תכננו מדפסת-פיצה על בסיס חומרים שלא זקוקים לקירור ולא מתקלקלים מהר" ,מסביר הלר" .היתרון במודל כזה הוא שאפשר להזין את המדפסת בחומר-גלם ארוז במכלים ,ולהשאיר אותה חודשים אחדים ללא צורך ברענון. גם המודל שלנו מתבסס על העיקרון הזה .כלומר ,המדפסת מותקנת בביתו של הקשיש ,והמכלים המותקנים בה מוחלפים כל כמה חודשים". הלב של המערכת הוא מערכת מחשב מתקדמת המתקשרת מצד אחד עם אינטרנט ומצד שני עם מקור חום מקומי -מנועים ,ברזים וחיישנים .מנועים עם בקרים חשמליים שולטים בתנועת המדפסת; ברזים אלקטרומגנטיים שולטים בפיזור החומרים .כדי להקל על המשתמש במוצר פותחה אפליקציה שניתן להתקינה על כל מכשיר חכם" .לקחנו את האפליקציה צעד אחד קדימה כשהחלטנו לחבר אותה למדפסת באמצעות תקשורת אלחוטית .כך ניתן להפעיל ולכבות את המדפסת באופן אלחוטי ,לבחור בהגדרות שונות בעת הצורך ,וגם לקבל בפשטות מידע על סטטוס ההדפסה של המזון והטמפרטורה .כך יהיה אפשר להפעיל את המדפסת מכל מקום". נכון לעכשיו מסוגלת המדפסת "להדפיס" ארוחות-בוקר המתבססות על פנקייק וחביתות .בטווח הרחוק יותר אפשר יהיה להתקין ארוחות-בוקר על בסיס טבליות ,בדומה לתפעולן של מכונות אספרסו. בבנייה האלקטרונית עזר חי אוזן, טכנאי בכיר מן המחלקה להנדסת חשמל ,והחלקים המכאניים יוצרו בבית- המלאכה של הפקולטה למדעי ההנדסה בניהולו של ד"ר אלכס קריין. הפיתוח של פרופ' ארנון ותלמידיו היה אחד מתוך מאות פיתוחים טכנולוגיים ואפליקציות שנחשפו ב24- ביוני בכנס הפרויקטים של הפקולטה למדעי ההנדסה .פרופ׳ יוסי קוסט הוא דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה; את כנס הפרויקטים אירגנה המחלקה לשיווק בראשותו של שגיא לנגר. בשירות הוד מלכותה שגריר בריטניה בישראל מתיו גולד העניק לנשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי את אות-הכבוד "מפקדת במסדר האימפריה הבריטית" בשם המלכה אליזבת השנייה .הטקס התקיים ב 9-ביוני בבית שגרירות בריטניה ברמת-גן" .רבקה היא מנהיגה אמיתית ויש לי אליה הערכה רבה .היא גם ידידה נפלאה שלנו ושותפתנו בשאיפה להעמיק את קשרי המדע בין בריטניה וישראל .לא יכולתי לצפות לשותפה טובה ממנה" ,אמר השגריר גולד. "אני רואה את הפרס שקיבלתי לא כאות הערכה לי אישית אלא לאוניברסיטת בן-גוריון ולמדינת ישראל ,שאת שתיהן יש לי העונג לשרת", אמרה פרופ' כרמי. פרופ' כרמי מונתה ל"מפקדת במסדר האימפריה הבריטית" (Commander )of the Order of the British Empireכהוקרה על פעילותה להעמקת הקשרים האקדמיים והמדעיים בין בריטניה וישראל .ההכרזה של ארמון בקינגהם משתלבת עם תרומתה של פרופ' כרמי לחיזוק שיתוף הפעולה המחקרי בין בריטניה וישראל ,כיושבת-ראש משותפת של המועצה המדעית בריטניה-ישראל מאז הקמתה ב .2010-תחת הנהגתה מקדמת המועצה מחקרים משותפים ,בין השאר בתחום תאי הגזע ,כחלק מן המאבק העולמי במחלות קשות. המפקדת הטרייה במסדר האימפריה הבריטית הוסיפה ואמרה" :המועצה המדעית בריטניה-ישראל ,שהוקמה ביוזמת השגריר מתיו גולד ,היא פרויקט- דגל המדגים את הפוטנציאל האדיר לשיתוף פעולה בין שתי המדינות .אנו מחויבים לשיפור מצב הבריאות העולמי ולשיתוף בתגליות המדעיות שלנו". בחודשים האחרונים חל גידול משמעותי במספר שיתופי הפעולה המדעיים בין בריטניה וישראל באמצעות העמקת הקשרים בין חוקרים משתי המדינות. בין השאר נחנכו מספר תוכניות לחילופי חוקרים ולמלגות באוניברסיטאות מובילות ,בהן אוקספורד וקיימברידג' ,ונחתם הסכם לשיתוף פעולה בין החברה המלכותית הבריטית והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. אבג | 11 ארזתם לבד? התאבדותו של הטייס הגרמני אנדריאס לוביץ ,שריסק את מטוס הנוסעים של חברת "ג'רמן ווינגס' על 150יושביו בהרי האלפים ,עוררה מחדש את נושא חרדת הטיסה. במחקר קודם שבו השתתפה ד"ר ענת צ'צ'יק ,מן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר ,נמצא כי חרדת טיסה היא אחד המשתנים המשפיעים על נוסעים כשהם מחליטים באיזו טיסה לטוס אל יעדם .עוד נמצא באותו מחקר כי בגלל העדר מידע אובייקטיבי וזמין על בטיחות הטיסה ,נוסעים הסובלים מחרדת טיסה נוטים להיאחז בתכונות מסוימות של הטיסה המוצעת (כגון טיסה ישירה ,או טיסה בחברה סדירה), | 12אבג חוקר שנראות להם כמפחיתות סיכון לתאונה. הם אף מוכנים לשלם יותר בעד טיסות אלה. במחקר-המשך עשו ד"ר צ'צ'יק ועמיתיה סקר שבחן את בחירותיהם של נוסעים ישראלים לגבי טיסת הלוך ושוב מלונדון לציריך וחזרה ללונדון. מחצית מן הנבדקים קיבלו בנוסף למידע הרגיל על הטיסות המוצעות גם מידע בנוגע לרמת הבטיחות של הטיסה ,והוא הוצג כקביעה אובייקטיבית של מומחי תעופה .נבדקה גם רמת חרדת הטיסה של הנבדקים .אחת התוצאות המעניינות היא שהנכונות לשלם כדי לעבור מרמת בטיחות נמוכה לרמת בטיחות בינונית קרובה מאוד לאפס .משמעות הדבר היא כי אנשים לא מבחינים בין טיסות ברמת בטיחות נמוכה ורמת בטיחות בינונית, ללא קשר לרמה של חרדת הטיסה. ואילו הנכונות לשלם בעד מעבר מטיסה ברמה בטיחות נמוכה או בינונית לטיסה ברמת בטיחות גבוהה גדלה עם עליית הרמה של חרדת הטיסה. אף-על-פי שהסטטיסטיקה מראה שתחבורה אווירית היא הבטוחה בין דרכי התעבורה ,הולכת ומתרחבת החשיפה של תאונות ואסונות תעופה באמצעי-התקשורת השונים" .רצף התאונות האוויריות בשנת 2014מגביר את חרדת הטיסה בציבור" ,אומרת ד"ר צ'צ'יק" .נמצא שכאשר אנשים קיבלו, בנוסף למידע הרגיל ,גם דירוגי בטיחות סובלים מחרדת טיסה? מחקר שבו השתתפה ד"ר ענת צ'צ'יק (בצילום) מן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר מנבא שתשלמו הרבה יותר בעד טיסות הנתפשות בעיניכם כבטוחות יותר טיסה שהוצגו להם כרשמיים ,הם נטשו את התפישות הקודמות שלהם והסתמכו על המידע שנמסר .למרות שכל דרגות הבטיחות שניתנו בסקר כללו הסתברויות זניחות להתרסקות, נמצא שכאשר מדובר בהתרסקות מטוס (מה שמתואר בספרות כ"מוות רע"), אנשים מתייחסים לא לדרגות הבטיחות השונות אלא לטיסה עם הדירוג הכי גבוה כבטוחה ,ולכל היתר כלא-בטוחות". בתקופת לימודיה עבדה ענת צ'צ'יק כדיילת-אוויר ופיתחה חרדת טיסה. היא השתחררה ממנה בעקבות עיסוקה בנושא .את מחקרה עשתה בשיתוף פעולה עם חוקרים מן האוניברסיטה העברית ומן הטכניון .הוא פורסם לאחרונה בכתב-העת Transportation Research Part Cתחת הכותרת "האם משתלם לחשוף מידע בטיחות? ההשפעה של מידע ביחס לבטיחות על בחירת טיסה" .החוקרים ביקשו מ518- נדגמים ישראלים למלא שאלונים שבהם הוצעו להם אפשרויות טיסה שונות מלונדון לציריך וחזרה מציריך ללונדון. הטיסות נבדלו זו מזו בכמה תכונות: .1חברת-התעופה :אל על ,איזיג'ט, לופטהנזה ,איירופלוט .2 .האם הטיסה ישירה או כרוכה בחניית-ביניים .3 .משך הטיסה (כולל חניית-ביניים) .4מחיר הטיסה. החוקרים מצאו שמשתתפים שלא קיבלו מידע בטיחות הסתמכו על תפישות הבטיחות שלהם .לעומת זאת משתתפים שקיבלו מידע בנוגע לבטיחות הטיסות נטשו את תפישותיהם הקודמות והשתמשו במידע הבטיחות שקיבלו .כל המשתתפים הראו העדפה חזקה של טיסות עם דירוג הבטיחות הגבוה ביותר (שלושה כוכבים) ונטייה להימנע מטיסות שקיבלו דירוגי בטיחות בינוניים או נמוכים .כלומר, משתתפים מייחסים עליונות לטיסות עם דירוג בטיחות גבוה ,ואילו טיסות עם דירוגי בטיחות בינוניים ונמוכים נחשבות נחותות. ד"ר צ'צ'יק ועמיתיה אומרים שמחקרם איפשר להסיק מסקנות מעשיות .מאחר שנושא בטיחות הטיסה מגלם בעיות של מידע א-סימטרי בין חברת-התעופה לצרכנים ,שגורם לנוסעים לשלם על תכונות מוצר שהם למעשה לא מקבלים (בטיחות) ,מחקר זה מראה שמידע יכול להקטין את רמת החרדה ולשנות את תהליך קבלת ההחלטות של נוסעי חברת-תעופה. לסיכום מחקרה מציינת החוקרת כי "אחת התוצאות המעניינות היא, שלמרות ששלוש רמות הבטיחות שהוצעו בניסוי היו גבוהות מאוד, המשתתפים נטו לבחור בטיסות עם רמת הבטיחות הגבוהה ביותר והיו מוכנים לשלם עבורן יותר באופן משמעותי" .והיא מוסיפה" :אם בעתיד מידע אובייקטיבי בנוגע לבטיחות טיסה יונגש לציבור ,חברות שיציעו את רמות הבטיחות הגבוהות ביותר יוכלו ליהנות מפרמיית מחיר ,בעוד שאחרות עלולות להתמודד עם ביקושים יורדים, גם אם רמת הבטיחות שהן מציעות עומדת במינימום הנדרש על-ידי רשויות התעופה". כך תפחיתו את חרדת הטיסה שלכם •השתדלו לשבת בחלק הקדמי של המטוס ,שם טלטלות מורגשות פחות. •עדכנו את אחד מאנשי הצוות לגבי חרדת הטיסה שלכם .לרבות מחברות- התעופה יש כלים לסייע בנושא ,כמו מתן אפשרות לשוחח עם הקברניט לפני ההמראה (זה מרגיע מאוד). •טוסו בחברות שמפעילות צי מטוסים חדיש. •טוסו הרבה :ככל שתרבו לטוס, חרדתכם תתפוגג. •וזכרו -בעולם נמצאים באוויר בכל שעה נתונה כ 14,000-מטוסים ,אתם לא לבד... "אומץ-לב מסכן את החיים ,בעוד שפחד שומר עליהם" .ליאונרדו דה וינצ'י אבג | 13 מה נשמע ,דוק? קרוב ל 800-מבוגרי הפקולטה למדעי הבריאות ,ביניהם מאות רופאים, השתתפו במפגש מרגש לציון 40 שנות פעילות באו מאהבה ,מלמעלה למטה :הפרופסורים דן בנור ,אשר סגל ,ושמעון מוזס, וד"ר צחי בן-ציון | 14ציון דרך ההחלטה להקים בית-ספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון התקבלה פה אחד -פיו של יגאל אלון, שר הבריאות ,באמצע שנות ה .70-בהצבעה גורלית שנערכה בממשלה הכריע קולו של אלון לטובת תומכי הרעיון לייסד כאן מוסד להכשרת רופאים. לפני כמה שבועות ציינה הפקולטה למדעי הבריאות 40שנות עשייה רפואית ומחקרית .לרגל המאורע הוזמנו בוגריה לאירוע חגיגי שעמד בסימן מפגשים מרגשים מן העבר ,העלאת זיכרונות וסגירת קצוות. המועד המקורי של הכינוס נקבע לסוף הקיץ שעבר, אלא שאז רעמו התותחים והתעופפו טילים .בסיומו של מבצע "צוק איתן" נקבע מועד חדש – 28במאי, ואולם סמוך לשעת השין שוב הופרה הרגיעה .דיקן הפקולטה ,פרופ' עמוס כץ ,התייחס בדרכו המיוחדת למציאות הביטחונית שבה אנו חיים" :שכנינו אילצו אותנו לדחות את הכנס ,ועכשיו שוב קיבלנו תזכורת בצורת גראד .אם הכנס שלנו מעורר אצלם אי-שקט, אולי נזמין אותם לחגיגות ה 50-של הפקולטה". עוד אמר פרופ' כץ" :המושג 'רוח באר שבע' קיים בכל אחד מאיתנו וימשיך להאיר את דרכנו .זוהי אחת התרומות החשובות של הפקולטה ביצירת עובדי רפואה ומדענים בעלי ראייה כוללת לחולה, למחלה למחקר .בעולם המדע הרפואי ההולך ונעשה מתוחכם ,מודרני וממוחשב חשוב שנקדם את היכולות והמיומנויות הרפואיות יחד עם גישה אנושית ,ושנשמר את מרכיב החמלה למטופלים .זוהי מורשתה של הפקולטה שלנו". 800הבוגרים שהשתתפו באירוע הגיעו מכל קצות הארץ .רבים מהם השתלבו בעמדות-מפתח במערכת הבריאות .ואלה שמות :פרופ' חיים דורון ,ממייסדי הפקולטה; ד"ר איתן חי-עם ,מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ומנהל המרכז הרפואי סורוקה; ד"ר אבי יצחק שהיה באחרונה במשלחת ההצלה בנפאל; 20בוגרי עושים מעל ומעבר המחזור הראשון ,ביניהם סגן דיקן הפקולטה ,הקרדיולוג פרופ' יעקב הנקין; פרופ' עופר שפילברג ,מנהל המערך ההמטולוגי בבית-החולים אסותא; פרופ' ניר גלעדי ,מנהל המכון הנוירולוגי בבית-החולים איכילוב; פרופ' דניאל ורדי, המנהל הרפואי לשעבר של מחוז הדרום בקופת חולים כללית; ד"ר ליאור ששון, מנהל המחלקה לניתוחי לב-חזה בבית- החולים וולפסון; ועוד. האירוע הופק על-ידי רונית טמס, האחראית על קשרי הציבור של הפקולטה למדעי הבריאות ,בסיועם של ראש מינהל הפקולטה הרצל ג'אן ואנשי צוותו .את האירוע כיבדו בנוכחותם נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי והרקטור פרופ' צבי הכהן .מבחינת פרופ' כרמי ,לשעבר דיקנית הפקולטה, מדובר באירוע משפחתי" .אני בשר מבשרה של הפקולטה" ,אמרה הנשיאה בדברי ברכתה .כרמי סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים ,ובהגיעה לאוניברסיטה הדרומית זינקה במעלה ההר .בנימה מבודחת היא ציינה" :לא רק הכרתי לראשונה חולה והובהר לי שהוא פקטור במקצוע הרפואה ,אלא גם ניתנה לי היכולת לגדול ולצמוח". בהמשך הצביעה פרופ' כרמי על האישים שישבו בשורה הראשונה של הקהל והעלתה על נס את תרומתם לבניין הפקולטה" .לפרופסורים דן בנור, חיים דורון ,אשר סגל ,שמעון גליק, משה פויכטינגר ,לחיים לנגן ,שאול סופר ושמעון מוזס אנו חייבים תודה ענקית. בלעדיהם לא היינו מגיעים עד הלום". ד"ר צחי בן-ציון ,הפסיכיאטר הראשי של קופת חולים לאומית ,מבוגרי הפקולטה ,הנחה את הערב בטוב טעם. פרסי נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיאה הוענקו ב 3-ביוני למנהלת בכירה ושבעה עובדים מצטיינים מן הסגל המינהלי והטכני. לטקס החגיגי שהתקיים על מדשאות "גן אודי" קדם גיבוש מצטיינים ראשון מסוגו ,בעת שהזוכים והזוכות נשמו אוויר פסגות בסיוע כדור פורח שהטיס אותם בשמי הנגב. השנה בחרה האוניברסיטה להוקיר את רחל דמרי ,ראשת מינהל הפקולטה למדעי הרוח והחברה ,ולהכתיר אותה דוד ברקת מעניק את פרס סגן הנשיאה כמנהלת בכירה מצטיינת. והמנכ״ל לאיילת מארק בפרסי הנשיאה זכו ד"ר אלה מזרחי-אביב ,רכזת מעבדות הוראה במחלקה למדעי החיים (מקום ראשון) ,וענת קנר ,הממונה על המינהל במחלקה לפסיכולוגיה .פנינה ישראלי ,מתאמת תמיכה בסטודנטים מדיקנאט הסטודנטים ,ליאל שליו ,רכזת לענייני סטודנטים במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית ,ואיילת מארק ,הממונה על המינהל במחלקה להנדסת תעשיה וניהול ,זכו בפרסי סגן הנשיאה והמנכ"ל .פרסי הוקרה הוענקו לגימלאי אבנר דבוש ,על תרומתו לאגף למיחשוב ומערכות מידע ,ולשרה ליבוביץ ,מן המחלקה להנדסת תוכנה .באותו מעמד הוענק למנהלת ספריית ארן ,חנה עזנר, אות הוקרה על מפעל חיים .פרס הוקרה על פעילות סביבתית הוענק ליעל חיימוביץ' יוסף ,ממזכירות הפקולטה למדעי הבריאות. נשאו דברי ברכה :הנשיאה פרופ' רבקה כרמי ,המנכ"ל וסגן הנשיאה דוד ברקת, סמנכ"ל משאבי אנוש שמעון ישי ,ואלי פרץ ,סגן יו"ר מועצת העובדים המינהליים והטכניים. השמים הם הגבול .העובדים המצטיינים בצילום קבוצתי אבג | 15 נבחרת מנצחת מאות אישים מן הארץ ומחו"ל השתתפו באירועי המושב ה 45-של חבר הנאמנים שהתכנס בחודש מאי | האירועים תועדו במצלמתו של דני מכליס ,וחלק מהם מוצג לפניכם | קרן נאמנות 1 חנוכת הגשר על שם ג'ים וליז ברסלאואר הייתה רגע מרומם נפש. הגשר המחבר בין הפקולטה למדעי הטבע והפקולטה למדעי הבריאות מאפשר גישה נוחה ובטוחה לציבור הרחב .גשר אינטר-דיסציפלינארי זה הוא בשורה חשובה לסטודנטים ובעלי תפקידים שעיסוקיהם נמצאים משני צידיו .בצילום :אורחי המושב צועדים בבטחה על הגשר זמן קצר לאחר חנוכתו. 2 הרצאתו של המזרחן צבי יחזקאלי, ראש הדסק לענייני ערבים בערוץ ,10 ריתקה את מאות המוזמנים שגדשו את אולם זוננפלד .יחזקאלי שירטט תמונה מדאיגה של "המזרח התיכון החדאעש" .בין המגיבים לדבריו היה גם אלכס גורן ,יושב-ראש חבר הנאמנים. 3 לורי לוקיי ,עיתונאי ואיש-עסקים מצליח התורם ביד נדיבה למטרות נעלות ,חווה לא מעט חוויות מרגשות בימי חייו .חוויה כזאת נצרבה מן הסתם בתודעתו כשהתכונן לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד .ליאורה מנחם ,מן המחלקה לקשרי ציבור ,סייעה ללוקיי להשלים את הכנותיו. 2 3 | 16יומן אירועים 4 משתתפי ועדת הכספים חישבו ומצאו כי אוניברסיטת בן-גוריון סיימה את השנה שחלפה מאז ביקורם האחרון במאזן חיובי .דיווח עדכני על המצב הפיננסי של האוניברסיטה ועל תוכניותיה לשנים הקרובות נמסר בסקירתו המקיפה של דוד ברקת ,המנכ"ל וסגן הנשיאה. 5 נשיאי ונציגי אגודות הידידים שלנו בארץ ובחו"ל התקשו להסתיר את שביעות-רצונם מן החוויות שהיו מנת חלקם בארבעת ימי המושב .לצילום המסורתי הם התייצבו במצב-רוח מרומם .עומדים, מימין לשמאל :ארני בנג'יס מארה"ב ,לויד גולדמן מארה"ב ,ג'ראר וורמס מצרפת ,ליונל הלפרין משווייץ ,גרי פיין מקנדה; יושבים :אלן מרקוס מארה"ב ,אריק צ'רלס מאנגליה ,אלכס גורן מארה"ב ,ברטי לובנר מדרום אפריקה ,הנשיאה פרופ' רבקה כרמי ,ועורך-הדין אשר חלד ,יושב- ראש הוועד המנהל באוניברסיטת בן-גוריון. 6 אווירה לא-מעונבת איפיינה את ערב הסטודנטים שהתקיים על מדשאות "גן סוזן זלוטובסקי" .דיקן הפקולטה למדעי הטבע ,פרופ' יבחר גנאור ניצל את ההזדמנות כדי להציג את כישוריו בתחום המחול. 7 4 5 ביומו האחרון של המושב הועתק מרכז הכובד של האירועים לקריית האוניברסיטה בשדה בוקר. ידידינו הנאמנים למדו מפי החוקרים במקום על התפתחות המכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין ועל חידושי המחקר בתחומי האדריכלות המדברית והסביבה הבנויה .סיור בצריף בן-גוריון והשתתפות בטקס חנוכת כפר הסטודנטים חתמו יום מרגש ,גדוש באירועים. 6 6 7 לו הייתי (בקוביית) רוטשילד "קוביית רוטשילד" ,פרי יוזמה משותפת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ו'קרן רוטשילד-קיסריה' ,היא כלי חשוב בכל הקשור להעמקת מעורבותה החברתית של האוניברסיטה .טקס ההשקה של קוביית-הפלא התקיים במעמד הנשיאה פרופ' רבקה כרמי וסגן יו"ר 'קרן רוטשילד-קיסריה' ,האלוף (במיל ).שלמה ינאי. "קוביית רוטשילד" היא מרכז הכשרה והדרכה שמטרתו להקנות כלים למעורבות ויזמות חברתית יעילה. המרכז ,שהוא ראשון מסוגו בעולם ,כולל 11מסלולים שונים המיועדים לתלמידים וסטודנטים ,עמותות ועסקים בעלי אג'נדה חברתית .כל אחד מן המסלולים מתמקד בנושא ספציפי ומלווה בסימולציות אינטראקטיביות .בסיום כל מסלול יהיו בידי המשתתפים כלים לקידום יעיל של מטרותיהם החברתיות והעסקיות. "בנינו כאן מיזם חדשני ,וקבוצות רבות כבר מבקשות לבקר כאן" ,ציינה פרופ' כרמי בטקס השקת הפרויקט ,שהתנהל בהנחייתה של עורכת-הדין ורד סרוסי-כ"ץ ,ראש המחלקה למעורבות חברתית. האלוף ינאי הוסיף בבדיחות הדעת" :אני אישית מושקע בפרויקט -בני ובתי הם בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון". מנהלת "קוביית רוטשילד" ,עדנה בטאן ,אמרה" :הקמנו את הקובייה מתוך שאיפה לתרום תרומה ממשית לעולם העשייה החברתית .הקובייה הוקמה לאחר שנתיים של מחקר מעמיק שבמהלכו למדנו אילו עולמות-תוכן חסרים במגזר החברתי ,וכיצד אפשר לייעל את העשייה החברתית במדינת ישראל". אבג | 17 ד"ר גליה מורן (בצילום), פסיכולוגית קלינית וחברת סגל המחלקה לעבודה סוציאלית על שם שרלוט וג'ק שפיצר ,חוקרת כיצד אנשים יכולים לנהל חיים בעלי משמעות ועניין גם אם יש להם מגבלה פסיכיאטרית לידה מחדש באופן פרדוקסאלי ,האימהות הפכה את ד"ר גליה מורן לקרייריסטית. לאחר לידת בתה הבכורה ,למרות הצורך להתכנס פנימה ולטפל בה, התעוררה בה השאלה "מה אני רוצה להיות כשאגדל" .ומיד הבזיקה במוחה התשובה. היא משחזרת" :כבר הייתי עסוקה בעבודה קלינית מרתקת ומשמעותית מזה זמן מה .לצד זה ליוויתי בן משפחה שהתמודד עם קשיים נפשיים .אך משהו היה חסר לי. הרגשתי רצון וצורך לפעול בקונטקסט יותר רחב .לכן יצאתי לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת בוסטון ,לחקור כיצד אנשים יכולים לחזור לחיים בעלי משמעות ועניין בעוד הם סובלים ממגבלה פסיכיאטרית". מן המסע לעבר ה"אני" שלה היא חזרה ברכוש גדול" .הפוסט-דוקטורט היה בשבילי ממש לידה-מחדש ,בו מצאתי את יעודי" ,אומרת ד"ר מורן. "חזרתי לארץ לחוג לבריאות נפש קהילתית בחיפה ,ולאחר שילדתי את בתי השלישית הצטרפתי למשפחת אוניברסיטת בן-גוריון". ספרי לנו על תחום ההתמחות שלך. "אני משלבת את הראייה הקלינית שלי עם פרספקטיבה של פסיכולוגיה חיובית כדי להעמיק את הבנתי באשר לגורמים הפנימיים והחיצוניים המאפשרים תהליכי החלמה. בעבר ,הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה והפרעה בי-פולארית (מאניה/דיפרסיה) נחשבו מחלות עם מהלך מידרדר ופסימי .ואולם מחקרים שונים ועדויות אישיות ציירו תמונה מפתיעה :כמחצית מן החולים הצליחו לשוב לחיים שיש בהם תפקוד ,עניין ומשמעות ,למרות ולצד מגבלה פסיכיאטרית .אני בוחנת כיצד זה קורה .למשל :כיצד מתאפשרת התנהגות מכוונת-עצמי .או :מה מאפיין צמיחה פוסט-טראומטית של אנשים המתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות .למשל ,בשנים האחרונות נראית תופעה מרתקת בתחום בריאות הנפש – עמיתים המתמודדים בעצמם עם הפרעות נפשיות ויחד עם זה הם נותני שירות, "ספינה בנמל היא בטוחה ,אבל לא לשם כך נבנו ספינות" .גרייס הופר | 18זרקור אישי בוא נדבר על זה ,peer providersכלומר תומכים באחרים על בסיס הניסיון האישי שהם צברו. תוכלי לפרט? "כן .למשל ,היכולת של עמיתים שלי לתאר את תהליך החלמתם חשובה ביותר כמקור להשראה ועזרה מעשית לאנשים אחרים שנמצאים במצבים דומים. ומה שחשוב לא פחות מזה -כשאנשים כאלה לוקחים על עצמם את התפקיד של נותני שירות ,הדבר מהווה מרכיב חשוב בתהליך ההחלמה האישי שלהם". "ככלל" ,היא מוסיפה" ,אני מתמקדת בהבנת תהליכי החלמה דרך למידה מהצלחות .מחקר מסוג זה מאיר תופעות פסיכולוגיות בסיסיות שהן רלוונטיות לכל אדם ,כגון צמיחה ממצבי קיצון ויציאה ממשבר, התנאים הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לכך ,או התפקיד של יצירת משמעות. "בנוסף לכך אני עובדת עם אנשי מקצוע וארגונים. דוגמה לכך היא פיתוח מודל ההתערבות של אוניברסיטת בוסטון הקרוי 'מוכנות לשיקום' עבור אנשי מקצוע ,מודל המסייע בהצבת מטרות אישיות ועידוד מוטיבציה פנימית". מיהו המודל שלך לחיקוי? "ד"ר פטרישיה דיגן ,אישה המתמודדת עם סכיזופרניה מאז היותה נערה .עוד כשאושפזה במחלקה פסיכיאטרית סגורה היא החליטה שיום אחד היא תהיה בצד של אלו שמחזיקים במפתחות לדלתות הנעולות. כיום היא פסיכולוגית קלינית מובילה ואחת ממפתחות תחום השיקום וההחלמה .היא משלבת בין הידע האישי שלה ובין השאלות החשובות לתחום ופיתוח התערבויות חדשניות". מהי תרומתה של אוניברסיטת בן גוריון להצלחתך? "לימודי התואר הראשון במחלקה למדעי ההתנהגות הקנו לי בסיס רחב של ראיית האדם בהיבטים פסיכולוגים ,סוציולוגיים ואנתרופולוגיים .המנחה שלי לדוקטורט ,פרופ' גארי דיאמונד ,איפשר לי להרחיב את הראייה לגבי מגוון האפשרויות הקיימות בטיפול, והמחקר הצביע על חשיבות הגישה ההומניסטית. והדבר אולי הכי חשוב הוא התמיכה והגיבוי הנפלאים הניתנים לי במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה, והתחושה הברורה שזהו הבית האקדמי הטבעי והנכון עבורי". אור בן-וייס ,סטודנט לפסיכולוגיה ,מתעניין בסיפורה האישי של ויולה טרק ,ניצולת שואה מסלובקיה אור בן-וייס בפגישתו עם ויולה טרק אור בן-וייס ,סטודנט במחלקה לפסיכולוגיה ,מבקר אחת לשבוע את ויולה טרק ,בת ,99ניצולת שואה מסלובקיה ,שהתחילה לימודי רפואה לפני מלחמת- העולם השנייה .בשנת 1944היא נשלחה לאושוויץ, משם הועברה למחנה-עבודה ובו עבדה במרפאה. בשנת 1959היא התיישבה בבאר שבע והייתה ממייסדי הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב .בעלה ,פרופ' גבריאל טרק ז"ל ,היה מראשוני האורתופדים בנגב וממייסדי בית-הספר לרפואה שלנו .בשנת 2004הוענקה לוויולה טרק מדליית אוניברסיטת בן-גוריון ,לאות הוקרה על תרומתה לרפואה באזור הדרום .בתה ,חנה יבלונקה, היא פרופסור במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון ,והתמחותה היא חקר השואה והחברה הישראלית" .הביקורים השבועיים האלה משמחים את אימי מאוד״ ,אומרת פרופ' יבלונקה. "מפגשים עם סטודנטים צעירים שמתעניינים בסיפורה האישי מאוד חשובים בעיניה .הם מפיגים את בדידותה ומרגשים אותה .פניה כבר נשואות לפתיחת שנת הלימודים הבאה ולחידוש המפגשים". אבג | 19 צילמה :דינה פרנקל ,באדיבות המרכז הרפואי סורוקה כישוריה הרפואיים של פרופ' סימה הלוי (בצילום) וחריצותה סייעו להצלת חייהם של חולים רבים וקידמו את המחקר בפקולטה למדעי הבריאות | על תרומתה לחקר העור הוענק לה לאחרונה פרס מפעל חיים עור לגויים פרופסור סימה הלוי ,עד לאחרונה ראש מחלקת העור במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ,הקדישה עשרות שנים לטיפול במחלות עור ובקידום המחקר הרפואי בנושא זה. ערב יציאתה לגימלאות שוחחנו איתה על הנושאים שריתקו אותה לעבודתה. קצת קשה להאמין שפרופסור סימה הלוי היא סבתא לשנים-עשר נכדים. האישה שנראית צעירה מדי לתואר פרופסור מסיימת בימים אלה את תפקידה כראש מחלקת העור בבית- החולים סורוקה ,ולאחר שבתון קצר תהיה פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב .לקראת יציאתה לגימלאות הוענק לה פרס מפעל חיים מטעם The 9th International Congress on Cutaneous Adverse ).Drug Reactions (iSCAR2015 הפרס הוענק לה בטקס חגיגי ב 8-ביוני בוונקובר ,קנדה. סימה לבית סוקניק נולדה וגדלה בתל-אביב .היא דור שני במשפחת רופאים" .אבי ד"ר שמואל סוקניק ז"ל היה רופא .הוא היה המייסד והמנהל הראשון של בית-החולים קפלן .אני ואחי ,פרופ' שאול סוקניק ז"ל ,שהיה מנהל המחלקה הפנימית ד' בסורוקה, הלכנו בעקבותיו .מגיל צעיר מאוד ידעתי שאהיה רופאה .זו היתה שאיפת חיי". אהבה נוספת שלה היא המוסיקה. כשהתקבלה לאקדמיה למוסיקה, ללימודי נגינה בפסנתר ,חשבה אפילו לשלב בין שני התחומים" .אבל מהר מאוד הבנתי שזה בלתי-אפשרי, וכשהגיעה שעת ההכרעה בין עולם הרפואה ועולם המוסיקה החלטתי להשאיר את המוסיקה כתחביב" ,היא נזכרת. איך הגעת לתחום רפואת העור? "הכרתי את התחום במסגרת לימודי הרפואה .נחשפתי לו עמוק יותר בתקופת הסטאז' .מיד עם תחילת ההתמחות התאהבתי במקצוע .באותם ימים רווחה הדעה שרופא עור לא עובד קשה :מחלות עור הן מחלות קלות ,לא מתים מהן .אבל לא כך הדבר .הסתבר לי שהמקצוע הוא תובעני ,ואם רוצים לעשות את העבודה היטב ,להתקדם עם המחקרים ולגלות מחלות בשלביהן המוקדמים צריך להשקיע הרבה .כיום רפואת העור היא מקצוע מאתגר מאוד הניצב בחזית המחקר הרפואי ,כולל המחקר הגנטי והאימונולוגי". איך הגעת לבאר שבע? "בסוף שנת 1986עבדתי כרופאה בכירה במרכז הרפואי בילינסון בפתח- תקווה ,ויום אחד קיבלתי הצעה להקים את מחלקת העור בבית-החולים סורוקה .עד אז לא היתה שם מחלקת עור ,היו רק כל מיני נסיונות שלא צלחו. הגעתי לכאן והתחלתי לעבוד קשה עם עמיתיי .הקמנו יש מאין .שום דבר לא הוגש לנו על מגש של כסף. אחרי מאבקים ועיכובים והרבה קשיים הוקמה המחלקה לרפואת עור .אחריה הוקמה גם מעבדה לחקר העור .כיום המחלקה פורחת ומעורבת בפרוייקטים בינלאומיים .נעשית בה גם פעילות ציבורית במסגרת המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל והאיגוד הישראלי לרפואת עור ומין" .פרופ' סימה הלוי כיהנה כנשיאת האיגוד בשנים " .2004-2001הפעילות האקדמית הנעשית פה היא ענפה מאוד ,הן בתחום המחקר והן בתחום ההוראה", היא אומרת. "עיקר לימוד הרפואה מתרחש לא בחדרי ההרצאות אלא ליד מיטות החולים" .אוליבר ונדל הולמס | 20ראיון מרכזי ארץ השמש העולה במחלקת העור נחקרים מספר נושאים .אחד החשובים שבהם הוא נושא תגובות העור לתרופות" .תופעות- הלוואי לתרופות עלולות לערב גם איברים אחרים -הכבד ,הכליות, המפרקים ועוד ,אבל העור הוא אחד הנפגעים הבולטים" ,מדגישה פרופ' הלוי" .המחקר בנושא הזה כלל שני היבטים עיקריים .ההיבט הראשון מתמקד בבדיקות מעבדתיות לגילוי רגישות לתרופות :פותחה בדיקת דם לאיבחון רגישויות לתרופות ,והנושא הוצג בכנסים בינלאומיים ופורסם בכתבי-עת מדעיים .במחקר עדכני נבדקות במחלקתנו טכנולוגיות חדישות נוספות לאיבחון רגישות לתרופות". ההיבט השני של המחקר הוא הפן האפידמיולוגי" :מזה מספר שנים משולבת המחלקה הבאר-שבעית בשני מחקרים אירופיים בינלאומיים, שמשתתפים בהם חוקרים מכמה מדינות .המחקרים מנטרים תגובות עור חמורות לתרופות שיש בהן סכנת חיים ממש ,ובמקרים מסוימים הן גורמות למות החולה". עד כדי כך? "כן .בתגובות עור חמורות לתרופות יש 50-30אחוזי תמותה .זה לא מעט. לשוק נכנסות תרופות חדשות ,ורק הודות למחקרים מן הסוג הזה מתגלות תרופות מסכנות חיים ומוציאים אותן ממעגל הצריכה .חולים הסובלים מסוג מסוים של תגובות עור חמורות לתרופות נראים כמו במצב של כווייה חמורה ,והם עלולים להגיע אפילו למחלקות לטיפול נמרץ .תופעות מסוג זה עלולות להיגרם גם על-ידי תרופות נפוצות ביותר .לדוגמה :במחלקה לטיפול נמרץ אושפז ילד בן חמש אחרי שצרך אקמול ופיתח תגובה חמורה. חייו ניצלו הודות לטיפול אינטנסיבי". מחלקת העור בסורוקה מתמחה גם בריפוי פצעים באמצעות טכנולוגיות חדישות. במעבדה לחקר העור פותחו בעבר תחליפי עור שנלקחו מעורלות ,והן סייעו בריפוי פצעי עור עקשניים .תחליפי עור מורכבים יותר המכילים מספר שכבות מיוצרים כיום על-ידי חברות-תרופות .אלה הן יריעות ביולוגיות המורכבות מתאים חיים של עור .השימוש בהם מזרז את תהליך הריפוי ,ולעיתים מונע את הצורך בהשתלות עור מסובכות ומכאיבות. נושא מחקרי נוסף שבו עוסקת המחלקה הוא השפעת מלחי ים המלח על חולי פסוריאזיס .בנושא הזה פרופ' הלוי ועמיתיה קשורים עם ועדות שונות הדנות במכלול הנושאים הקשורים בקידומו של אזור ים המלח כמקום מרפא לחולי פסוריאזיס" .בעבר חשבו שכיוון שאנחנו חיים בארץ ברוכת שמש יהיו פחות חולים במחלה הזאת ,המושפעת לטובה מחשיפה לשמש .אבל התברר שיש אצלנו פחות או יותר אותו אחוז של חולי פסוריאזיס כמו במדינות אחרות" ,היא מגלה" .פסוריאזיס היא מחלה עם מרכיבים גנטיים וגורמי סיכון נוספים ,כך שגם העובדה שאנחנו חיים באזור שטוף שמש לא הביאה למיגור המחלה". ובאשר לחשיפה לשמש בכלל :קרינת השמש החזקה והתחממות כדור-הארץ הן בשורות רעות לאנושות ,והן משפיעות באופן דרמטי על פעילותם של רופאי העור" .למרבה הצער ,בשנים האחרונות גידולים בעור מתרבים ,לא רק בארץ אלא בכל העולם" ,מדגישה פרופ' הלוי בראיון מיוחד ל'אבג'" .הרופאים וגם הציבור הרחב מודעים לבעיה .זה כמה שנים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין ,יחד עם האגודה למלחמה בסרטן ,שותפים במבצעי הסברה נרחבים ,ולשמחתי המודעות הציבורית לבעיה גדלה ,וגם הרופאים מזהים את הגידולים בשלב יותר מוקדם ויכולים לטפל בחולים ולרפאם .הנושא מטופל גם באופן פרטני בכל מרפאה ומרפאה". מסתבר שבנושאים רבים הקשורים לקוסמטיקה והמעסיקים רבים מאיתנו מופנות שאלות רבות לרופאי העור ,ובכלל זה בקשות לתקן נזקים שנגרמו לעור כתוצאה מעישון ומחשיפה רבה לשמש .בתשובה לשאלה האם הפסקת עישון או הימנעות מחשיפה לשמש מביאות לנסיגה בהזדקנות העור עונה פרופ' הלוי: "בעיקרון ,כשהעור מזדקן או שנגרם לו נזק אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. במקרים מסוימים של נזקי קרינת שמש ניתן לבצע התערבות כירורגית או טיפולים מיוחדים ,כגון קילוף רפואי עמוק .אבל התנהגות נכונה יכולה למנוע נזקים עתידיים". "משילים" את סימני הגיל פרופ' הלוי מתרעמת על הקלות הבלתי-נסבלת של מתן היתרים לפרסומים על תכשירי-פלא ה"משילים" את סימני הגיל. היא מסבירה" :יש בעיה גדולה מאוד עם פרסום של תכשירים שאינם תרופות. אין בקרה על הפרסומים ,ולפעמים ההבטחות רחוקות מן המציאות .הציבור צריך להיוועץ ברופא עור כדי לקבל פרספקטיבה נכונה .המפרסמים ושולחיהם לא לוקחים אחריות .הם רושמים באותיות קטנות 'מדור פרסומי' ומפרסמים כתבה כאילו מדעית ובזה נגמרת אחריותם .גם כמה חברות מכובדות ,שלא אנקוב בשמן, שאמורות לעשות סקר ללא משוא פנים ,לא תמיד נוהגות כך". אבג | 21 חישבו בהיגיון מאת יוליה סגלין לקראת חופשת הקיץ וטעינת המצברים המתבקשת ,אתם מוזמנים לנסות לפתור ארבע חידות חדשות .בין הפותרים יוגרל אחד מספריו של הסופר אתגר קרת. 1.1על מחברת הבחינה שלי יש מספר בן 10 ספרות .הספרה הראשונה בו מצד שמאל שווה למספר הפעמים שמופיעה בו הספרה .1הספרה הבאה היא מספר ההופעות של הספרה 2במספר .וכך הלאה ,הספרה התשיעית היא מספר ההופעות של הספרה 9במספר ,והספרה העשירית היא מספר ההופעות של הספרה 0במספר .מהו המספר? 2.2בכיתת המאחרים יושבים 4נבחנים במדעי הצומח 4 ,נבחנים באתיקה רפואית 4 ,נבחנים בגנטיקה ,ו 4-נבחנים בקורס להכרת הספרייה. סדרו את 16הסטודנטים בכיתה שהכיסאות בה מסודרים ב 4-שורות ו 4-טורים ,כך שבכל טור ,כל שורה וכל אלכסון יהיה בדיוק סטודנט אחד מכל מקצוע. 3.3בידיעה שבקרוב נגמרת תקופת המבחנים קנה בעל הפאב הקרוב לאוניברסיטה 5חביות משקה 4 :חביות יין וחבית אחת של בירה .כל חבית הייתה בנפח אחר (בליטרים): .18 ,19 ,20 ,31 ,16חביות אחדות נמכרו לסטודנט להנדסת חשמל ,השאר נמכרו לסטודנטית לסיעוד .בסופו של דבר התברר שהסטודנטית קנתה פי שניים יותר יין מן הסטודנט (החביות נמכרו בשלמותן) .כמה ליטרים של בירה קנה בעל הפאב? 4.4שאלת אתגר 31 :סטודנטים מפוזרים בכיתת הבחינה .המרחקים בין כל שניים מהם שונים. בהעדר בוחנות ,כל סטודנט צריך לשמור היטב על הסטודנט הקרוב אליו ביותר .הראו שתמיד יהיה סטודנט שעליו אף אחד לא ישמור... לתגובות ופתרונות[email protected] : | 22אבג יעלה ויבוא הפיוט "יעלה יעלה" ,פרי יצירתו של רבי ישראל נג'ארה ,מחשובי המשוררים במאה ה ,16-זכה במרוצת הדורות לפופולאריות רבה בקרב עדות המזרח וגם בקרב עדות אשכנז .את הפיוט הזה שרים באירועים משפחתיים משמחים ,וגם בזמירות ליל שבת מתענגים על מילותיו .מצלמתו של איתן אדמון ,מנהל המחלקה לארגון ושיטות ,הנציחה אחד מאורחיה הצעירים של האוניברסיטה בעת שהתעכב על הפיוט העתיק. רק בשמחות ברכות להולדת הבת להודיה רביבי ,מן המזכירות האקדמית לדנה הורביץ' ,ממחלקת תורמים ושוחרים לרחלי שמעון ,מן הפקולטה למדעי הטבע ברכות להולדת הבן למירית אבני ,ממחלקת תורמים ושוחרים לאורלי גרשוני יהלום ,מן הפקולטה למדעי הבריאות ברכות לחתונת הבת לרות גולן ,מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין לרבקה עיני ,מן המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה ליהושע רצון ,מן המחלקה לגיאוגרפיה ברכות לחתונת הבן למיכל אלוני ,מספריית ארן לחיים כרמון ,מיחידת הבינוי לציפי מהרבני ,מן המחלקה לכימיה ראש אקדמי 1 2 4 3 6 5 7 9 8 11 10 12 13 17 14 18 15 19 20 22 24 16 פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’ במחלקה לפרסומים ודוברות 21 23 בין הפותרים יוגרל הספר "געגועי לקיסינג'ר" מאת אתגר קרת רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה 25 מאוזן: .1אחד מתאריו של קיסר רומא (ח) .4 .זמר בריטי (ש"מ). .8מריחת נוזל סמיך .9 .חוסר היגיון .10 .זמרת ושחקנית אמריקאית .12 .בא בעקבות חצות היום 100 .13 .מ"ר של אדמה .14 .בהמת-משא טיבטית .17 .בוער באור חלש. .19כלי שתחתיתו עשויה רשת .20 .שם המבצע הצבאי לכיבוש לוד ורמלה במלחמת העצמאות .21 .השתחווה. .22שמרחום .23 .שיטת הפריה בצמחים .24 .נקנה.25 . מלאבס. מאונך: .2מקרב בין הצדדים .3 .המדעים השייכים לשני נושאים אלה יוצרים ביחד פקולטה .5 .מכשיר-עזר למרצה... .6 . מכעס ,הסמיק מרגשות שהציפו אותו .7 .קיבוץ לא רחוק מאשדוד ( .8 .)4,5דין .11 .יעל ,...חוקרת בתחום הרובוטיקה באוניברסיטת בן-גוריון .13 .בן גדעון השופט .15 .נוחות לקריאה .16 .שנית...לא תיפול .17 .ריצה למרחק 42קילומטרים ו 195-מטרים .18 .פרי שלא הבשיל .19 .כלי-קיבול לנוזלים. .21תוכי מצויץ בעל נוצות ארוכות. פתרון התשבץ הקודם 1 ב 2 י ת ו 8 10 ו נ י ר 13 17 מ י י 21 נ צ 23 ו ר ר ל א ל י ו 14 נ י מ ת ר מ ם ג ר ח ג י מ ו ר פ י ה ש 15 16 ד צ א ס מ ק ו ט ל ר נ ג ו 20 י 22 ו נ ג ס 24 ד ל 19 ה ב 12 מ פ ה ק 18 ג מ 11 י צ ת ר א ח ח 9 ע י ו 7 ב ו ז ר א א ג ס מ פ 3 ל פ 4 ג 5 י 6 ש ו ל ל ת אבג | 23 ארבעים וחמש שנות ספורט מרכז הספורט והנופש מברך את האוניברסיטה ביום חגה .מוטו מרכזי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ,מימיה הראשונים, היה לשלב פעילות גופנית לצד הלימודים בכיתות ובמעבדות .לשם כך נבנה מרכז ספורט ובו מתקני ספורט משוכללים: כל אלה מאפשרים לסטודנטים ולעובדי האוניברסיטה ליהנות מפעילות גופנית עממית ומשפחתית ענפה בזמנם הפנוי ,באווירה סטודנטיאלית .האוניברסיטה מקפידה על מתן שיעורי חינוך גופני לסטודנטים ,והם מקנים להם נקודות-זכות בלימודים כלליים .כיום משתתפים כ2,000- סטודנטים בשיעורי ספורט מודרכים במגוון נושאים .מרכז הספורט והנופש של האוניברסיטה נמצא כיום בשורה הראשונה של מרכזים מסוגו הפועלים בישראל ובאירופה. מרכז הספורט מודה לצוות העובדים המסור שלו המעניק את השירות הטוב ביותר האפשרי לקהל הסטודנטים, העובדים והמנויים. תודה ומזל טוב לאוניברסיטה המבוקשת ביותר בישראל! ויקו חדד מנכ"ל מרכז הספורט ויו"ר 'אס"א בן-גוריון' • 4בריכות שחייה • אולם ספורט • אולם סטודיו לחוגים • חדר כושר • מגרש רב-תכליתי • מגרשי כדורעף-חופים • מגרשי טניס • סאונות • חדרי טיפולים
© Copyright 2025