‫באר‪-‬שבע‬
‫‪BEER SHEVA‬‬
‫שולם ‪PP‬‬
‫‪5878‬‬
‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫גיליון ‪ | 96‬תמוז תשע"ה | יולי ‪2015‬‬
‫הכל נשאר במשפחה‬
‫מרינה וגיא חץ הכירו במחלקה לגיאוגרפיה ועברו את כל המסלול‬
‫האקדמי ביחד | לטקס קבלת תואר הדוקטור הם הגיעו כזוג נשוי‪,‬‬
‫הורים לשני ילדים | עמודים ‪9-8‬‬
‫דבר הנשיאה‬
‫כותרת‬
‫תחילת הקיץ ושלהי שנת הלימודים תשע"ה‪ .‬אירועי המושב ה‪ 45-‬של חבר הנאמנים‬
‫מעוררים הדים נרחבים‪ :‬שוחרינו וידידינו שביקרו כאן בחודש מאי כותבים לנו‬
‫מכתבים נלהבים על מפגשיהם עם חברי סגל וסטודנטים‪ ,‬על ההרצאות והאירועים‬
‫שבהם נכחו‪ ,‬ועל יופיו של הקמפוס והשלמת בנייתו‪ .‬התוכנית לפיתוח הקמפוס‬
‫הצפוני אף היא מועלית על נס‪ ,‬גם במשמעות הנס של הקמת המפעל האדיר הזה‬
‫במשך ‪ 45‬שנים בלבד‪ .‬האורחים הרבים שביקרו בתערוכת האמנות פרי יצירתם של‬
‫עובדי האוניברסיטה מהללים ומשבחים את הכישרונות‪ ,‬וגם את עצם הרעיון של ציון‬
‫אירוע שנת ה‪ 45-‬באמצעות מי שמגשימים מדי יום את חזון פיתוח האוניברסיטה‪.‬‬
‫לא קטנה מזו ההתלהבות מהתפתחות העיר באר שבע‪ ,‬ובעיקר מפארק התעשיות‬
‫המתקדמות‪ .‬אכלוס הבניין השני כבר הושלם‪ ,‬ובקרוב יתחילו לבנות את הבניין‬
‫השלישי‪ .‬החברות הרב‪-‬לאומיות שכבר פועלות בפארק מרחיבות את פעילותן‪,‬‬
‫וחדשות מצטרפות‪ ,‬כולל ה‪CERT -‬ג)‪ )Cyber Emergency Response Team‬האזרחי‬
‫והלאומי של מדינת ישראל‪ .‬חברות סטארט‪-‬אפ ש"נולדו" כתוצאה מן הפעילות‬
‫בפארק‪ ,‬שלחלקה הגדול שותפים אנשי סגל וסטודנטים שלנו‪ ,‬כבר מתיישבות‬
‫גם הן בפארק‪ ,‬והאקו‪-‬סיסטם ההולך ונבנה שם הופך למודל בינלאומי של שיתוף‬
‫בין האקדמיה והתעשייה‪ .‬נראה שאין היום קבוצה שמגיעה ארצה מתוך עניין‬
‫בהיי‪-‬טק ובעיקר בתחום הסייבר שלא מבקרת בפארק ובאוניברסיטה‪ .‬אין ספק‬
‫שהאוניברסיטה שלנו מהווה מנוע אדיר בפיתוח העיר והאזור‪ .‬בתוך כשנתיים עלה‬
‫מספר בוגרינו (בייחוד בתחומי ההיי‪-‬טק אבל לא רק) שנשארו בנגב ממאה ליותר‬
‫מאלף‪ ,‬ועוד היד נטויה‪.‬‬
‫ההיי‪-‬טק הוא קטר הצמיחה‪ ,‬אבל פרס ישראל לשנת תשע"ה הוענק השנה לאיש‬
‫מדעי הרוח באוניברסיטה‪ .‬פרופ' שמואל אחיטוב‪ ,‬מן המחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה‬
‫והמזרח הקדום‪ ,‬הוכתר כחתן פרס ישראל בתחום חקר המקרא‪ .‬חברי הוועדה שבחרו‬
‫בו ציינו בנימוקיהם כי פרופ' אחיטוב הוא מבכירי חוקרי המקרא בארץ ובעולם‪ ,‬שתרם‬
‫תרומה נכבדה לחקר ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת המקרא ולפרשנות הספרות‬
‫המקראית‪.‬‬
‫פרופ' אחיטוב מצטרף לפרופ' יעקב בלידשטיין‪ ,‬מחשובי חוקרי הרמב"ם בימינו‪ ,‬איש‬
‫המחלקה למחשבת ישראל‪ ,‬שקיבל את פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת‬
‫‪ .2006‬ואכן‪ ,‬בפקולטה למדעי הרוח שלנו ישנו עושר אקדמי רוחני ותרבותי מרשים‪.‬‬
‫חברי סגל מצוינים שגויסו בשנים האחרונות מבטיחים שעוד נזכה בפרסים יוקרתיים‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫זוהי הזדמנות להתגאות גם בפרופ' יוסי קוסט‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה‪,‬‬
‫שנבחר לחבר האקדמיה הלאומית למדעים‪ .‬ההישג נכבד מאוד‪ ,‬במיוחד משום‬
‫שמספר חברי האקדמיה המייצגים את תחום ההנדסה הוא קטן ביותר‪.‬‬
‫מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כולה ממתינה לחילופי גברי בגוף הרגולטורי‬
‫ולתקציב החומש הבא – הם יקבעו את כיווני הפיתוח על משמעויותיהם ברמת‬
‫המוסדות‪ .‬ואנחנו דבקים בדרכנו ‪ -‬המשך פיתוח אקדמי של מצוינות בהוראה‬
‫ובמחקר‪ ,‬שיפור תשתיות‪ ,‬העצמת המעורבות בקהילה וקידום הפרויקט האדיר של‬
‫הקמת הקמפוס הצפוני ‪ -‬עתיד האוניברסיטה ל‪ 45-‬השנים הבאות‪.‬‬
‫אני מאחלת לסטודנטים הצלחה רבה בבחינות סיום השנה‪ ,‬ולכולנו קיץ רגוע; מי ייתן‬
‫ונצליח לממש בו את כל תוכניותינו‪ ,‬כולל אלה שנדחו מן הקיץ שעבר‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫‪ | 2‬אבג‬
‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫מה בגיליון‬
‫פואמה פדגוגית‬
‫נעמה עצבה‪-‬פוריה‬
‫‪5‬‬
‫שגרירנו בירדן‬
‫עאמר סוויטי‬
‫‪7-6‬‬
‫זרקור אישי‬
‫גליה מורן‬
‫‪19-18‬‬
‫ויהי עור‬
‫סימה הלוי‬
‫‪21-20‬‬
‫מופק על‪-‬ידי‬
‫המחלקה לפרסומים ודוברות‬
‫רשיון מס’ ‪2206‬‬
‫מנהלת המחלקה‬
‫פיי ביטקר‬
‫עורך וכתב ראשי‬
‫חיים זלקאי‬
‫צילום‬
‫דני מכליס‬
‫הגהה‬
‫ד”ר אביב מלצר‬
‫עיצוב‬
‫ערוץ נוסף‬
‫עיצוב קונספט‬
‫שי צאודרר‬
‫טל'‪08-6461281 :‬‬
‫פקס‪08-6477674 :‬‬
‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫אינטרנט‪:‬‬
‫‪http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx‬‬
‫היהלומים שבכתר‬
‫האוניברסיטה העניקה תארים ל‪ 324-‬דוקטורים חדשים‬
‫פרופ׳ צבי הכהן ופרופ׳ עמוס כץ מעניקים תואר דוקטור להת׳ר קנדיס מייזלמן‪ ,‬בוגרת בית‪-‬הספר‬
‫לרפואה בינלאומית‬
‫‪ 5473‬בוגרים סיימו השנה את‬
‫לימודיהם באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫בנגב‪ .‬מתוכם הוענקו תארים ל‪324-‬‬
‫מסיימי תואר שלישי – ‪ 225‬דוקטורים‬
‫לפילוסופיה ו‪ 99-‬דוקטורים לרפואה‪.‬‬
‫‪ 63‬בוגרי המחזור ה‪ 33-‬של בית‪-‬הספר‬
‫לרפואה על שם ג'ויס וארווינג גולדמן‬
‫קיבלו את תואריהם בטקס חגיגי‬
‫שהתקיים ב‪ 14-‬במאי בכיכר קמינגס‪.‬‬
‫נשאו דברים‪ :‬נשיאת האוניברסיטה‬
‫פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬הרקטור פרופ' צבי‬
‫הכהן‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫פרופ' עמוס כץ‪ ,‬ד"ר ניצה נוימן‬
‫היימן‪ ,‬סגנית מנהל המרכז הרפואי‬
‫האוניברסיטאי סורוקה‪ ,‬וד"ר חזי לוי‪,‬‬
‫מנהל המרכז הרפואי האוניברסיטאי‬
‫ברזילי‪.‬‬
‫באותו מעמד התקיים טקס השבעת‬
‫תלמידי רפואה שנה א'‪ ,‬מחזור ‪.41‬‬
‫פרופ' אמריטוס משה פויכטונגר‬
‫השביע את הסטודנטים החדשים‪.‬‬
‫הטקס התנהל בהנחיית פרופ' דורון‬
‫זגר‪ ,‬סגן דיקן הפקולטה לענייני קידום‬
‫אקדמי‪.‬‬
‫ב‪ 21-‬במאי העניק בית‪-‬הספר לרפואה‬
‫בינלאומית‪ ,‬הפועל בשיתוף עם‬
‫אוניברסיטת קולומביה‪ ,‬תוארי דוקטור‬
‫ל‪ 36-‬בוגרים חדשים‪ .‬הטקס התקיים‬
‫בנוכחות מאות אורחים ומוזמנים מן‬
‫הארץ ומחו"ל‪ .‬ד"ר דניאל עפרי‪ ,‬מבית‪-‬‬
‫הספר לרפואה באוניברסיטת ניו‪-‬יורק‪,‬‬
‫הייתה אורחת‪-‬הכבוד בטקס‪ .‬התוכנית‬
‫מכשירה רופאים במיומנויות כמו‬
‫עזרה ראשונה‪ ,‬רפואה בין‪-‬תרבותית‬
‫וקהילתית ורפואה מונעת‪ .‬התוכנית‬
‫התגבשה ביוזמת אוניברסיטת‬
‫קולומביה בניו‪-‬יורק ובשיתוף עם‬
‫בית‪-‬הספר לרפואה על שם ג'ויס‬
‫וארווינג גולדמן באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬והיא תואמת את תוכנית‪-‬‬
‫הלימודים המקובלת בלימודי רפואה‬
‫בארה"ב‪ .‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון נבחרה‬
‫כשותפה הודות לגישה המיוחדת של‬
‫בית‪-‬הספר לרפואה שלנו‪ ,‬המציבה‬
‫את האדם ואת הרפואה הקהילתית‬
‫במוקד ומדגישה את הטיפול בחולה‬
‫ובמשפחתו ולא רק במחלתו‪.‬‬
‫למועדון האקסקלוסיבי של מסיימי‬
‫תואר דוקטור התווספו השנה ‪225‬‬
‫בוגרי בית‪-‬הספר ללימודי מחקר‬
‫מתקדמים על שם קרייטמן‪ .‬התארים‬
‫הוענקו להם בטקס חגיגי שהתקיים‬
‫ב‪ 28-‬ביוני בנוכחות מאות אורחים‬
‫נרגשים‪ .‬דיקנית קרייטמן פרופ'‬
‫מיכל שפירא בירכה את הדוקטורים‬
‫החדשים‪.‬‬
‫מלבד הדוקטורים החדשים התווספו‬
‫השנה למשפחה המורחבת שלנו‬
‫‪ 5149‬בוגרים (‪ 3465‬סטודנטים סיימו‬
‫תואר ראשון; ‪ 1489‬סטודנטים סיימו‬
‫תואר שני; ו‪ 195-‬בוגרים השיגו זכאות‬
‫לתעודת הוראה‪.‬‬
‫יום הסטודנט נמשך שלושה ימים‬
‫צילום באדיבות אגודת הסטודנטים‬
‫אירועי יום הסטודנט באוניברסיטת בן‪-‬גוריון היו הצלחה כבירה‪.‬‬
‫הם נפתחו בערב הופעות שהתקיים ב‪ 26-‬במאי במתחם השוק‬
‫הבדואי בבאר שבע‪ .‬הופיעו בו חברי ה'דג נחש'‪ ,‬שאירחו את‬
‫ברי סחרוף‪ ,‬שלומי שבת‪ ,‬מוקי שאירח את 'היהודים' וה'בלקן‬
‫ביט בוקס'‪ .‬ביומיים שלאחר מכן התקיימו שתי מסיבות בריכה‬
‫בהשתתפות כ‪ 6,000-‬איש כל אחת‪ .‬באירוע השתתפו אלפי‬
‫סטודנטים ואורחים‪ ,‬שנהנו לצד ההופעות ממתחמי בידור‬
‫מגוונים‪ .‬עשרות דוכני מזון וברים במחירים מפוקחים שירתו‬
‫את החוגגים‪ .‬אגודת הסטודנטים הפעילה מערך הסעות ללא‬
‫תשלום אל האירוע‪ .‬בצילום‪ :‬מוקי מלהיב את הסטודנטים‪.‬‬
‫אבג | ‪3‬‬
‫ופ '‬
‫פר‬
‫‪.‬‬
‫סט‬
‫קו‬
‫י‬
‫המ‬
‫קר‬
‫א‬
‫וס‬
‫י‬
‫מיה הלאומי‬
‫ת למד‬
‫אקד‬
‫עים‬
‫‪.‬‬
‫רה‬
‫פ‬
‫ר‬
‫חב‬
‫ופ '‬
‫חתן פרס יש‬
‫ראל ב‬
‫חק ר‬
‫ת‬
‫קר‬
‫ח‬
‫המ‬
‫ואל אחיטוב‬
‫שמ‬
‫מעמד‬
‫בכורה‬
‫ב‬
‫קהי‬
‫ליי‬
‫פרו‬
‫‪.‬‬
‫ון דגן‬
‫פ' ר‬
‫תרו‬
‫מח‬
‫יר‬
‫מה‬
‫יס‬
‫שי‬
‫פר‬
‫סה‬
‫צטיינו ת בחק ר התז‬
‫ונה ‪.‬‬
‫ופ'‬
‫פר‬
‫א‬
‫ק רי‬
‫ת‬
‫מת‬
‫מש‬
‫גמול הצטיינות‬
‫האוניברסיטה העניקה פרסים‬
‫ותעודות‪-‬הוקרה למרצים וחוקרים‬
‫מצטיינים‬
‫הטקס להענקת פרסי הצטיינות‬
‫בהוראה ובמחקר היה אקורד הסיום‬
‫לשנת הלימודים תשע"ה‪.‬‬
‫באותו מעמד כיבדה האוניברסיטה‬
‫ארבעה חוקרים בכירים על הישגיהם‬
‫בשנה האחרונה‪ :‬פרופ' שמואל‬
‫אחיטוב – לרגל קבלת פרס ישראל‬
‫בתחום חקר המקרא; פרופ' רון דגן‬
‫ופרופ' אבישי הניק – לרגל קבלת‬
‫תואר "פרופסור מחקר"‪ :‬זהו תואר‬
‫כבוד והערכה המוענק לפרופסור מן‬
‫המניין שהשיג מעמד בכורה בקהילה‬
‫הבינלאומית בתחום התמחותו‬
‫‪ | 4‬אבג מדווח‬
‫בשל תרומתו המחקרית המקורית‬
‫המתמשכת; ופרופ' יוסי קוסט‪ ,‬דיקן‬
‫הפקולטה למדעי ההנדסה‪ ,‬שנבחר‬
‫לחבר באקדמיה הלאומית למדעים‪.‬‬
‫'פרסי טורונטו למצוינות במחקר'‬
‫לשנת תשע"ה הוענקו לחוקרים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫ד"ר אילן דינשטיין (מן המחלקה‬
‫לפסיכולוגיה)‪ ,‬פרופ' טאלב מוקארי‬
‫(המחלקה לכימיה)‪ ,‬ד"ר אולגה קגן‬
‫(המחלקה לספרויות זרות ובלשנות)‪,‬‬
‫ד"ר דן לוי (המחלקה למיקרוביולוגיה‪,‬‬
‫אימונולוגיה וגנטיקה על שם שרגא‬
‫סגל)‪ ,‬ד"ר ניב פפו (המכון הלאומי‬
‫לביוטכנולוגיה בנגב)‪ ,‬וד"ר נטלי אליה‬
‫(המחלקה למדעי החיים)‪.‬‬
‫כת‬
‫‪ .‬פרו פ' אביש י הניק‬
‫'פרס טורונטו' מוענק לחוקרים‬
‫צעירים על יצירתיות אינטלקטואלית‪,‬‬
‫יכולת‪-‬חשיבה והישגים ראויים לציון‬
‫בתחומי המדע‪ ,‬הטכנולוגיה‪ ,‬הרפואה‪,‬‬
‫מדעי הרוח והחברה‪ ,‬ותרומה לרווחת‬
‫הקהילה‪.‬‬
‫פרופ' איריס שי זכתה בפרס‬
‫הצטיינות בחקר התזונה (‪Prize for‬‬
‫‪)Excellence in Nutrition Research‬‬
‫לכבוד יום הולדתה ה‪ 75-‬של התורמת‬
‫ג'ויס סילינס‪.‬‬
‫במהלך הטקס הוענק 'פרס גלאט‬
‫למצוינות בהוראה'‪ .‬הפרס מוענק‬
‫בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר‬
‫הוריו לובה ודיוויד גלאט ז"ל‪ ,‬שהיו‬
‫אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה‬
‫בחירה מצוינת‬
‫ד"ר נעמה עצבה‪-‬פוריה (בצילום)‪,‬‬
‫הזוכה ב'פרס רוט למרצה המצטיין‬
‫ביותר'‪ ,‬חולקת את תחושותיה עם‬
‫הקוראים‬
‫הציונית בארה"ב‪ .‬השנה הוענק הפרס‬
‫לשני מרצים מצטיינים‪ :‬ד"ר דניאל‬
‫מרקייביץ' מן המחלקה למתמטיקה‬
‫וד"ר שרון פרדו מן המחלקה‬
‫לפוליטיקה וממשל‪.‬‬
‫בטקס החגיגי‪ ,‬שציין את סיומה של‬
‫שנת הלימודים האקדמית‪ ,‬העניקה‬
‫האוניברסיטה פרסים ותעודות הוקרה‬
‫ל‪ 24-‬חוקרים ומרצים מצטיינים‪.‬‬
‫המרצים נבחרו על בסיס תוצאות‬
‫סקר איכות ההוראה שנעשה בקרב‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫תלמידי הפקולטה למדעי הטבע‬
‫בחרו בפרופ' כרמי פז‪ ,‬פרופ' אולג‬
‫קריצ'בסקי‪ ,‬ד"ר דניאל מרקייביץ'‪,‬‬
‫וד"ר אבי גורן‪.‬‬
‫תלמידי הפקולטה למדעי ההנדסה‬
‫העניקו את הציונים הגבוהים ביותר‬
‫לפרופ' אשר ברנר‪ ,‬פרופ' משה שוורץ‪,‬‬
‫פרופ' יניב גלבשטיין‪ ,‬פרופ' דוד פוקס‪,‬‬
‫וקובי בן‪-‬משה‪.‬‬
‫המרצים המוערכים ביותר‬
‫בפקולטה למדעי הבריאות הם‪ :‬ד"ר גל‬
‫יום‪-‬טוב‪ ,‬ד"ר חן קוגל‪ ,‬ד"ר אלי לואיס‪,‬‬
‫ד"ר דגן שוורץ‪ ,‬ויואב גימון‪.‬‬
‫הסטודנטים מן הפקולטה למדעי‬
‫הרוח והחברה ציינו לשבח את פרופ'‬
‫נירית בן‪-‬אריה דבי‪ ,‬ד"ר נעמה עצבה‪-‬‬
‫פוריה‪ ,‬ד"ר יריב פניגר‪ ,‬ד"ר איתי קלוג‪,‬‬
‫ד"ר שרון פרדו‪ ,‬ד"ר דורית סגל‪-‬‬
‫אנגלצ'ין‪ ,‬וד"ר גיא רופא‪.‬‬
‫מן הפקולטה לניהול על שם‬
‫גילפורד גלייזר נבחרו כמרצים‬
‫מצטיינים‪ :‬פרופ' מיקי מלול‪ ,‬פרופ' גיא‬
‫בן‪-‬פורת‪ ,‬וד"ר תמר איצקסון‪.‬‬
‫טקס הענקת הפרסים והתעודות‬
‫התקיים ב‪ 29-‬ביוני במעמד ראשי‬
‫האוניברסיטה‪ ,‬דיקני הפקולטות‬
‫וחברי הסגל האקדמי‪ .‬על הפקת‬
‫הטקס הייתה אמונה תמי מטוס‪,‬‬
‫העוזרת הראשית לרקטור‪.‬‬
‫ד"ר נעמה עצבה‪-‬פוריה חברת סגל‬
‫המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬היא הזוכה‬
‫ב'פרס צ'ארלס רוט למרצה המצטיין‬
‫ביותר'‪ .‬הפרס הוענק לה ב‪ 29-‬ביוני‬
‫בטקס להענקת פרסי הצטיינות‬
‫בהוראה ובמחקר‪.‬‬
‫הפרס היוקרתי מוענק זו השנה‬
‫השישית‪ ,‬והוא מאפשר לסטודנטים‬
‫להוקיר מרצה שהייתה לו השפעה‬
‫מכרעת על חייהם‪ ,‬ובפרט על חייהם‬
‫האקדמיים‪ .‬הפרס נוסד על‪-‬ידי לני רוט‬
‫לכבוד אביו‪ ,‬פרופ' צ'ארלס רוט‪.‬‬
‫"שמחתי מאוד כשבישרו לי שזכיתי בפרס הזה"‪ ,‬אומרת נעמה‪" .‬הוא מחזק את‬
‫השקפתי שההוראה והמחקר שניהם חשובים ושניהם צריכים להיות שלובים זה‬
‫בזה‪ ,‬שכן תפקידנו כמרצים הוא לא רק לחקור אלא גם ללמד ואפילו לחנך"‪.‬‬
‫והיא מוסיפה‪" :‬כפסיכולוגית התפתחותית אני רואה את חשיבות החקירה‬
‫והלמידה עוד בשנות החיים הראשונות – הן הבסיס לצמיחה ולהתפתחות‬
‫האישיות‪ .‬כמו שתינוק זקוק לסביבה טיפולית מיטיבה שבה ירגיש בטוח‬
‫כשהוא חוקר את העולם‪ ,‬לומד וגדל‪ ,‬כך גם סטודנטים זקוקים לסביבה מכבדת‬
‫המעודדת למידה‪ .‬לנו המרצים יש תפקיד חשוב ביצירת סביבה כזאת שתאפשר‬
‫לסטודנטים להתפתח ולמצות את הפוטנציאל הגלום בהם‪ .‬אני מייחסת לתפקידי‬
‫כמרצה חשיבות מרכזית ורואה בו תרומה ליצירת חוויה לימודית שמצמיחה‬
‫ומעוררת רצון לשאול‪ ,‬לחשוב‪ ,‬לדעת ולהמשיך ללמוד‪ ,‬ואני מקווה שהצלחתי‬
‫להעניק לתלמידיי למידה בעלת ערך‪.‬‬
‫"בתחושת גאווה ובהכרת תודה אני מודה לסטודנטים ולסטודנטיות שבחרו בי‬
‫משום שחשבו שאני ראויה לפרס הזה"‪.‬‬
‫נעמה למדה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ושם קיבלה את התואר הראשון במדעי‬
‫ההתנהגות ואת התואר השני בפסיכולוגיה התפתחותית‪ .‬את לימודי הדוקטורט‬
‫למדה באוניברסיטת סוריי (‪ (Surry‬שבבריטניה‪ ,‬תחת הנחייתם של הפרופסורים‬
‫פייק וברט‪ .‬נושא עבודת הדוקטורט שלה היה איתור גורמי סיכון וחוסן‬
‫בהתנהגותם של ילדים מהגרים בבריטניה‪ .‬לאחר שובה לארץ זכתה במלגת‬
‫קרייטמן ללימודי פוסט‪-‬דוקטורט‪ ,‬וחקרה את נושא ההתפתחות החברתית‪-‬‬
‫רגשית של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז; בשנת ‪ 2004‬הצטרפה כחברת סגל‬
‫למחלקה לפסיכולוגיה‪ .‬היא הקימה מעבדה לחקר התפתחות הילד ויחסים‬
‫משפחתיים (‪ ,)http://cdfslab.wix.com/cdfs-lab-bgu‬שבה היא עושה מחקרים‬
‫על יחסי הורה‪-‬ילד בהדגשת תפקידו של האב‪ ,‬ועל היחסים במשפחות שיש בהן‬
‫גורמי לחץ שונים‪ .‬במחקריה היא מרבה לשתף פעולה עם חוקרים מן המרכז‬
‫הרפואי האוניברסיטאי סורוקה‪ .‬לאחרונה החלה ד"ר עצבה‪-‬פוריה בפרויקט‬
‫מחקרי רחב בקרב הורים החיים באזור עוטף עזה ובבאר שבע‪ .‬בפרויקט הזה‬
‫משולבת עבודה של פסיכולוגים מאזור הדרום‪ ,‬והוא נועד לחזק את יכולות‬
‫ההורים להתמודד עם הילדים במצבי לחץ מתמשך‪.‬‬
‫אבג | ‪5‬‬
‫גשר על מים סוערים‪ .‬ד"ר עאמר סוויטי‬
‫מאז זרמו מים רבים בירדן‬
‫השנים שעשה הירדני עאמר סוויטי‪,‬‬
‫בן ‪ ,34‬באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫מקנות לו מעמד מיוחד כמגשר בין‬
‫עמים‪.‬‬
‫עאמר סוויטי מתגורר במדרשת‬
‫בן‪-‬גוריון בשדה בוקר‪ .‬עד כמה שידוע‪,‬‬
‫הוא האזרח הראשון של מדינה ערבית‬
‫שקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטה‬
‫ישראלית‪.‬‬
‫תחום התמחותו הוא התפלת‬
‫מים‪ ,‬וליתר דיוק ‪ -‬הפיכת מי ים למי‬
‫שתייה‪ .‬העמקת המחקר בתחום זה‬
‫‪ | 6‬אבג מדווח‬
‫שולבה בעבודת הדוקטורט של סוויטי‪,‬‬
‫שנעשתה בהנחייתם של ד"ר משה‬
‫הרצברג ופרופ' זאב רונן‪ ,‬מ'מכון צוקרברג‬
‫לחקר המים' במכונים לחקר המדבר על‬
‫שם יעקב בלאושטיין‪.‬‬
‫עאמר סוויטי‪ ,‬אזרח ירדני שסיים‬
‫את הדוקטורט באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב בהצטיינות‬
‫יתרה‪ ,‬חולם להביא את השלום‬
‫באמצעות התפלת מים‬
‫מטרת עבודת הדוקטורט שלו היא‬
‫הפקת מירב התועלת ומיזעור הנזק‬
‫הסביבתי מן השימוש בכימיקלים‬
‫שונים המוספים למי הים העוברים‬
‫במתקן ההתפלה‪ 50" .‬אחוזים מן המים‬
‫שמשתמשים בהם בתהליך ההתפלה‬
‫מוחזרים לים"‪ ,‬אומר החוקר הירדני‬
‫בראיון ל‪.Times of israel-‬‬
‫התעניינותו של סוויטי במחקר המים‬
‫אינה מפתיעה‪ ,‬משום שארץ מולדתו‬
‫סובלת ממחסור חמור בנוזל החיים‪ .‬לפי‬
‫ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬כל אזרח ירדני‬
‫‫צילם‪ :‬וולפגנג מוצפי האלר‬
‫משתמש בכמות המים הקטנה ביותר‬
‫מכל מדינות העולם‪.‬‬
‫כמיליון פליטים נכנסו לירדן בגלל‬
‫מלחמת האזרחים המשתוללת בסוריה‬
‫משנת ‪" .2011‬המוני הפליטים הנמלטים‬
‫אלינו מסוריה ומעיראק מחמירים את‬
‫המצב עוד יותר"‪ ,‬אומר סוויטי‪.‬‬
‫בעמאן‪ ,‬בירת הממלכה ההאשמית‪,‬‬
‫שבה מתגוררת משפחתו של סוויטי‪,‬‬
‫מים יוצאים מן הברזים שבבתים רק‬
‫יום אחד בשבוע‪ .‬לדבריו‪" ,‬כך זה אפילו‬
‫בחורף‪ ,‬זה המצב כבר עשרים שנה"‪.‬‬
‫הגעתו ללימודים בישראל הייתה‬
‫מותנית בקבלת אישורים שונים‪ .‬הוריו‬
‫של סוויטי‪ ,‬שנולדו בכפר הפלסטיני בית‬
‫עווא שמדרום לחברון‪ ,‬לא התלהבו מכך‬
‫שבנם (השביעי מתוך שמונה בנים ובנות‬
‫והיחיד שפנה ללימודים אקדמיים) בחר‬
‫בישראל כמקום שבו ימשיך את לימודיו‬
‫האקדמיים‪" .‬הם היו בהלם כשהודעתי‬
‫להם על כוונתי ללמוד בישראל‪ .‬הם‬
‫כנראה הושפעו ממה שהטלוויזיה מראה‬
‫מדי יום‪ .‬אלה היו ימי האינתיפאדה‬
‫השנייה והם חששו לביטחוני‪ .‬הסברתי‬
‫להם שזוהי הזדמנות שכנראה לעולם לא‬
‫תחזור"‪.‬‬
‫את בקשתו לצאת ללימודים לתארים‬
‫מתקדמים בארץ הקודש נימק סוויטי‬
‫בתחושת המחויבות שיש לו כלפי‬
‫מולדתו‪ ,‬וברצונו לעזור לה בפתרון בעיית‬
‫המחסור במים‪ .‬צמאונו למידע ולקידום‬
‫תהליכים מתבטא ברצונו לקחת חלק‬
‫במיזם "תעלת הימים" – מים סוף לים‬
‫המלח‪ ,‬מיזם המשותף לירדן‪ ,‬ישראל‬
‫והרשות הפלסטינית ונתמך על‪-‬ידי הבנק‬
‫העולמי‪ .‬המיזם אמור לספק מי שתייה‬
‫(לאחר שיעברו התפלה) לאילת ולעקבה‬
‫ולהעלות את מפלס ים המלח‪.‬‬
‫כיצד הגעת לישראל?‬
‫"ביום שסיימתי את התואר הראשון‬
‫שלי ב'ניהול משאבי סביבה ומים'‬
‫באוניברסיטה ההאשמית בזרקה‬
‫שבירדן ידעתי שברצוני להתמחות‬
‫בהתפלת מים‪ .‬וידעתי שישראל היא‬
‫המקום הטוב ביותר ללמוד בו את‬
‫הנושא הזה"‪.‬‬
‫אנא פרט ונמק‪.‬‬
‫"הובא לידיעתי שבישראל הוקמו‬
‫חמישה מתקנים להתפלת מים‪ ,‬מה‬
‫ששינה מן הקצה אל הקצה את תמונת‬
‫המים במדינת ישראל"‪.‬‬
‫עמידתו בתוקף על דעתו סייעה‬
‫לו לעקוף את כל המכשולים‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2006‬הוא הגיע ל'מכון הערבה ללימודי‬
‫יוכל תלמידו לסייע לחברות ירדניות‬
‫העוסקות בהתפלת מים ויוכל גם לתרום‬
‫לביצור השלום בין ישראל וירדן‪.‬‬
‫לפני שבא לישראל‪ ,‬סוויטי לא פגש‬
‫שום יהודי ולא ידע עברית בכלל‪ .‬תוך‬
‫שלוש שנים הוא השתלט על השפה‬
‫וכיום הוא מדבר בשטף‪ ,‬ויש לו בארץ‬
‫הרבה חברים‪ .‬בזמנו החופשי הוא רוכב‬
‫על אופניים‪ ,‬שוחה ומשחק כדורגל‪.‬‬
‫בראיון לכתבת רנה גרט‪-‬זנד‪ ,‬שתיעדה‬
‫את סיפורו בשלוש השנים האחרונות‪,‬‬
‫אמר סוויטי בגילוי לב כי הוא מתוסכל‬
‫מכך שירדן‪ ,‬הנמצאת במתח בגלל‬
‫עקף את כל המכשולים‪ .‬עאמר סוויטי‬
‫הסביבה' שבקיבוץ קטורה כדי להתחיל‬
‫תהליך של קבלה ללימודי התואר השני‪.‬‬
‫משם עבר לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון ובה‬
‫נקלט במהירות כסטודנט מן המניין‪ ,‬כפי‬
‫שמעיד ד"ר הרצברג‪" :‬עאמר התאקלם‬
‫במהירות במציאות הישראלית‪ ,‬והעברית‬
‫שבפיו מצוינת‪ .‬הוא מבריק וצר לנו‬
‫שהוא מתכוון לעזוב אותנו"‪.‬‬
‫ד"ר הרצברג אומר שעאמר סוויטי‬
‫הוא "מוכשר ושאפתני מאוד‪ .‬עבודת‬
‫הדוקטורט שלו זכתה בפרס הצטיינות‬
‫של הרקטור"‪ .‬לדעתו של ד"ר הרצברג‬
‫רפיסות גבולותיה עם עיראק וסוריה‪,‬‬
‫נאלצת להשקיע משאבים גדולים‬
‫בנושאי ביטחון‪ ,‬מה שלא מותיר‬
‫בקופתה די כספים לצורך פתרון בעיות‬
‫המים שלה‪.‬‬
‫סוויטי אומר שמה שדחף אותו‬
‫בלימודיו לא היה רק הרצון להשיג‬
‫תואר ומשרה מכניסה‪ ,‬וגם לא התשוקה‬
‫שהוריו יתגאו בו‪" .‬אני רוצה לעשות‬
‫משהו למען הדורות הבאים בכל מדינות‬
‫האזור‪ .‬המדע לא עוצר בגבולות שבין‬
‫מדינות"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫"מים שקטים חודרים עמוק"‪ .‬פתגם עברי‬
‫אבג | ‪7‬‬
‫יחד כל הדרך‪ ,‬מרינה וגיא חץ‬
‫‪ | 8‬בוגרי אבג‬
‫שלושה תארים וחתונה אחת‬
‫ביום הראשון ללימודים הם‬
‫הסתובבו בין הכיתות בלי שמץ של‬
‫מושג איך העולם של שניהם עומד‬
‫להשתנות‪ .‬כשישבו באחת ההרצאות‬
‫נפגשו מבטיהם ונעצרו המחשבות‪ .‬זה‬
‫לקח אולי שבועיים עד שניצתה אש‬
‫אהבתם‪ .‬מכאן הכול זרם‪ .‬בדרך לסיום‬
‫התואר הראשון הוא הגיש לה טבעת‪.‬‬
‫היא אמרה 'כן'‪ ,‬ורשימת המוזמנים‬
‫גובשה במהירות‪ .‬לאחר החתונה‪ ,‬ללא‬
‫עצירה‪ ,‬לתואר השני המשיכו בריצה‪.‬‬
‫היא משכה והוא עודד‪ ,‬ויחד עם‬
‫הקושי הם למדו להתמודד‪ ,‬הזוגיות‬
‫שגשגה‪ ,‬החשש נעלם‪ ,‬ופתאום מסלול‬
‫הדוקטורט נראה מושלם‪ .‬הדוקטורט‬
‫התקדם לכל אחד בתחומו עם הקושי‬
‫והאתגר שעמדו מולו‪ ,‬ובשנה השנייה‪,‬‬
‫עם כל העומס שבדבר‪ ,‬נוסף להם‬
‫אתגר נהדר ‪ -‬ילד ראשון‪ .‬עברה עוד‬
‫תקופה ממש לא ארוכה‪ ,‬ובשנה‬
‫הרביעית התווסף עוד צאצא‪ .‬מכאן‬
‫כבר הפך העומס למורכב‪ ,‬ותמיכה זה‬
‫בזו הייתה שווה זהב‪ .‬הם התקדמו צעד‬
‫אחר צעד‪ ,‬ואת קו הסיום חצו ביחד‪.‬‬
‫יחד כל הדרך‪.‬‬
‫הכול התחיל במכללה האקדמית‬
‫אחווה (שלוחה של אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב)‪ .‬שנה א'‪ ,‬סמסטר א'‪,‬‬
‫לימודי תואר ראשון בגיאוגרפיה‪ .‬כאן‬
‫הכירו לראשונה מרינה רוי וגיא חץ‪,‬‬
‫ומיד הבינו שזה "זה"‪ .‬גיא‪ ,‬מושבניק‬
‫בן ‪ ,25‬בן למשפחה שורשית מיקנעם‬
‫המושבה‪ ,‬שמאוד אוהב גיאוגרפיה‪,‬‬
‫שמחובר לטבע מילדותו‪ ,‬בדיוק סיים‬
‫את הטיול הגדול שלו בעולם ו"נחת"‬
‫ללימודים‪.‬‬
‫מרינה‪ ,‬בת ‪ ,20‬עלתה ארצה לבדה‬
‫מאוקראינה שלוש שנים לפני‪-‬כן‪,‬‬
‫ולמדה באולפן ובמכינה‪ .‬כעבור זמן‬
‫קצר הכירה את משפחת רמות התל‪-‬‬
‫אביבית‪ ,‬וזו עזרה לה להתאקלם‬
‫בארץ ולמצוא את הנתיב הנכון‬
‫בחיים‪ .‬אחרי התייעצות איתם בחרה‬
‫מרינה בלימודי גיאוגרפיה‪ .‬וכך הגיעו‬
‫מרינה וגיא לנקודת המפגש – נקודת‬
‫המפנה בחיי שניהם‪ .‬הם למדו יחד‬
‫למבחנים‪ ,‬עזרו איש לרעותו להכין‬
‫את תרגילי‪-‬הבית‪ ,‬ותוך זמן קצר הפכו‬
‫לזוג‪ .‬את השנתיים הראשונות של‬
‫התואר הראשון במכללת אחווה הם‬
‫סיימו בהצלחה‪ .‬ואז גויס גיא בצו‬
‫‪ 8‬למלחמת לבנון השנייה‪ .‬כשחזר‬
‫הביתה בשלום הם עברו לבאר שבע‬
‫לשנה שלישית ואחרונה לתואר ראשון‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .‬בשנה זו הם‬
‫גיא ומרינה חץ הכירו במחלקה‬
‫לגיאוגרפיה‪ ,‬סיימו שלושה‬
‫תארים‪ ,‬ו"על הדרך" התחתנו‬
‫והקימו משפחה‪ .‬אוניברסיטה‬
‫משפחתית‪ ,‬כבר אמרנו?‬
‫בחרו יחד את המסלול של גיאוגרפיה‬
‫פיזית‪ ,‬נרשמו יחד לסמינר המחלקתי‪,‬‬
‫ובחרו בנושא החישה‪-‬מרחוק‪ .‬הם‬
‫התלהבו מן הנושא ומן הקורסים‬
‫המרתקים והתחברו אישית לפרופ'‬
‫דן בלומברג‪ ,‬ראש המעבדה לחישה‬
‫מרחוק והדמאה פלנטרית‪ ,‬שבימים‬
‫ההם שימש גם כראש המחלקה‬
‫לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ .‬בסיור‬
‫הרגיונלי בסוף השנה‪ ,‬באוטובוס בדרך‬
‫לאילת‪ ,‬עם כל הסטודנטים והמרצים‬
‫תפסו גיא ומרינה "‪ "small talk‬עם‬
‫פרופ' בלומברג ובהזדמנות זו ביררו את‬
‫האפשרות לעשות תואר שני בהנחייתו‪.‬‬
‫הוא הסכים‪ ,‬וכך נסגר עוד פרק בחיים‬
‫האקדמיים של השניים‪ .‬בסיום התואר‬
‫הראשון באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫החליטו השניים (בלי קשיים מיוחדים)‬
‫להתחתן‪ ,‬ומיד התחילו ללמוד לתואר‬
‫השני‪ .‬אגב‪ ,‬הם לא היו זוג הסטודנטים‬
‫הראשון שעבד במעבדה של פרופ'‬
‫בלומברג ושהוא "חיתן" אותם‪...‬‬
‫לאחר שנתיים אינטנסיביות ומלאות‬
‫חוויות סיימו גיא ומרינה את לימודי‬
‫התואר השני‪ ,‬בהצטיינות‪ .‬ואז החליטו‬
‫להמשיך לדוקטורט‪ .‬דני בלומברג‬
‫שוב לקח את השניים תחת כנפי‬
‫הנחייתו‪ ,‬והפעם הצטרף לכל אחד‬
‫מהם עוד מנחה ‪ -‬ד"ר עמית מושקין‪,‬‬
‫מן המכון הגיאולוגי בישראל (מנחה‬
‫נוסף של גיא)‪ ,‬ופרופ' סטנלי רוטמן‪ ,‬מן‬
‫המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון (מנחה נוסף‬
‫של מרינה)‪.‬‬
‫בשלב זה נדד כל אחד מבני הזוג‬
‫לתחום שלו‪ :‬מרינה עסקה בסיווג‬
‫צמחיה באזורים צחיחים‪-‬למחצה‬
‫בעזרת נתוני חישה‪-‬מרחוק בתחום‬
‫המכ"ם‪ ,‬וגיא עסק בתיארוך פני שטח‬
‫מנתוני חישה‪-‬מרחוק בתחום המכ"ם‪.‬‬
‫הם היו עוזרי המחקר זה של זו‪ ,‬וניצלו‬
‫את תחום מחקרם המשותף כדי לנסוע‬
‫יחד לכנסים בינלאומיים‪.‬‬
‫כיום עובד גיא כמומחה ב‪GIS-‬‬
‫(‪)Geographic Information System‬‬
‫בחברת 'סיסטמטיקס'‪ .‬מרינה‬
‫משמשת כראשת סניף הסטודנטים‬
‫ב׳בן‪-‬גוריון׳ מטעם הארגון הבינלאומי‬
‫לאופטיקה ופוטוניקה ומנהלת את‬
‫פרויקט "שנת האור הבינלאומית"‬
‫בשיתוף פעולה עם פרופ' גבי סרוסי‪,‬‬
‫מן היחידה לאלקטרואופטיקה והמכון‬
‫לננוטכנולוגיה באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫"ללב ישנן סיבותיו שלו‪ ,‬שעליהן השכל לא יודע כלום"‪ .‬בלז פסקל‬
‫אבג | ‪9‬‬
‫ארוחת בוקר בקליק אחד‬
‫סטודנטים מן המחלקה להנדסת‬
‫חשמל פיתחו אפליקציה של‬
‫מדפסת חשמלית שתאפשר‬
‫לקשישים "להדפיס" את מזונם‬
‫בלי להתאמץ ובלי להזדקק‬
‫לקבלת שירות סיעודי‬
‫צילם‪ :‬שי שמואלי‬
‫ברק אלון מפעיל את האפליקציה‪ .‬לצדו‪ :‬אסף הלר (משמאל)‪ ,‬פרופ' שלומי ארנון (עומד)‪ ,‬וחי אוזן‬
‫אסף הלר וברק אלון‪ ,‬סטודנטים‬
‫מן המחלקה להנדסת חשמל‪ ,‬פיתחו‬
‫בהנחיית פרופ' שלומי ארנון אב‪-‬טיפוס‬
‫של מדפסת שתאפשר לקשישים‬
‫לסעוד את ליבם בלחיצת כפתור‪ .‬זה‬
‫נשמע כמו סצנה הלקוחה מ'ישנוני'‪,‬‬
‫סרטו של וודי אלן? ובכן‪ ,‬אפליקציה‬
‫של מדפסת חדשנית ה"ניזונה"‬
‫מתקשורת ‪ ,Wi-Fi‬פרי פיתוחם של שני‬
‫הסטודנטים היצירתיים‪ ,‬תדע להדפיס‬
‫אוכל חם בלחיצת כפתור ותאפשר לכל‬
‫אדם‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬לשגר פקודה למדפסת‬
‫שתימצא בבית הקשיש‪" .‬הדפסת המזון"‬
‫לא תהיה כרוכה במאמצים ולא תהיה‬
‫מותנית בקבלת שירות סיעודי‪.‬‬
‫הלר ואלון מסבירים כיצד המערכת‬
‫פועלת‪" :‬הפקודה לתחילת ההדפסה‬
‫‪ | 10‬אבג חושף‬
‫תצא מאפליקציית ‪ ,Android‬ותתקבל‬
‫במערכת בקרה שתפעיל את מנגנון‬
‫הכנת האוכל בפקודות מתוזמנות‪ .‬לאחר‬
‫מספר דקות תייצר המערכת אוכל חם"‪.‬‬
‫אסף וברק פוסעים כבר זמן רב‬
‫באותם שבילים‪ .‬שניהם גדלו במכבים‪-‬‬
‫רעות‪ ,‬שיתפו פעולה בקבוצת הכדורסל‬
‫של היישוב‪ ,‬שירתו בצבא ביחידות‬
‫איכותיות‪ ,‬ובסיום שירותם הצבאי‬
‫התקבלו ללימודים במחלקה להנדסת‬
‫חשמל באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫‬‫"בתקופה של בחירת פרויקט הגמר‬
‫שלנו‪ ,‬כשנכנסנו לפגישה הראשונה‬
‫אצל פרופ' שלומי ארנון‪ ,‬שמענו על‬
‫הפרויקט של הדפסת מזון בתלת‪-‬מימד‬
‫לקשישים‪ .‬מיד הבנו שהפרויקט תפור‬
‫עלינו"‪ ,‬הם מספרים‪.‬‬
‫כחלק מעבודת השטח לפני ההחלטה‬
‫על בחירת הפרויקט נחשפו לפניהם‬
‫פרטים מעציבים‪ .‬הם למדו כי באחד‬
‫מתוך כל ארבעה משקי‪-‬בית בישראל‬
‫מתגורר אזרח ותיק‪ .‬מחצית מאזרחים‬
‫אלה הם מעל גיל ‪ ,75‬ורק ‪ 5%‬מהם‬
‫גרים בדיור מוגן‪" .‬הנתונים האלה עזרו‬
‫לנו להפנים את העובדה‪ ,‬שבעולם של‬
‫טכנולוגיה מתקדמת ושל אוכלוסיות‬
‫מוגבלות מבחינה פיסית נוצר צורך לנצל‬
‫את האוטומציה לטובת שיפור איכות‬
‫החיים של האוכלוסיות האלה"‪.‬‬
‫יצירת המדפסת דרשה ידע מעמיק‬
‫בתחומי מחשבים‪ ,‬תוכנה‪ ,‬תקשורת‬
‫בקרה‪ ,‬חשמל ומכאניקה‪ .‬כדי להגיע‬
‫לתוצאות אופטימאליות נדרש ממפתחי‬
‫הפרויקט "לחשוב מחוץ לקופסה"‬
‫ו"להגדיל ראש"‪.‬‬
‫מבצע "צוק איתן" כפה שינויים בלוח‪-‬‬
‫הזמנים‪ ,‬ורק בסיומו יצא הפרויקט לדרך‪.‬‬
‫עכשיו מותר לגלות כי את ההשראה‬
‫למודל הראשון סיפק פרויקט של‬
‫סוכנות‪-‬החלל האמריקאית‪" .‬בנאס"א‬
‫תכננו מדפסת‪-‬פיצה על בסיס חומרים‬
‫שלא זקוקים לקירור ולא מתקלקלים‬
‫מהר"‪ ,‬מסביר הלר‪" .‬היתרון במודל‬
‫כזה הוא שאפשר להזין את המדפסת‬
‫בחומר‪-‬גלם ארוז במכלים‪ ,‬ולהשאיר‬
‫אותה חודשים אחדים ללא צורך ברענון‪.‬‬
‫גם המודל שלנו מתבסס על העיקרון‬
‫הזה‪ .‬כלומר‪ ,‬המדפסת מותקנת בביתו‬
‫של הקשיש‪ ,‬והמכלים המותקנים בה‬
‫מוחלפים כל כמה חודשים"‪.‬‬
‫הלב של המערכת הוא מערכת‬
‫מחשב מתקדמת המתקשרת מצד‬
‫אחד עם אינטרנט ומצד שני עם‬
‫מקור חום מקומי ‪ -‬מנועים‪ ,‬ברזים‬
‫וחיישנים‪ .‬מנועים עם בקרים חשמליים‬
‫שולטים בתנועת המדפסת; ברזים‬
‫אלקטרומגנטיים שולטים בפיזור‬
‫החומרים‪ .‬כדי להקל על המשתמש‬
‫במוצר פותחה אפליקציה שניתן‬
‫להתקינה על כל מכשיר חכם‪" .‬לקחנו‬
‫את האפליקציה צעד אחד קדימה‬
‫כשהחלטנו לחבר אותה למדפסת‬
‫באמצעות תקשורת אלחוטית‪ .‬כך‬
‫ניתן להפעיל ולכבות את המדפסת‬
‫באופן אלחוטי‪ ,‬לבחור בהגדרות שונות‬
‫בעת הצורך‪ ,‬וגם לקבל בפשטות מידע‬
‫על סטטוס ההדפסה של המזון‬
‫והטמפרטורה‪ .‬כך יהיה אפשר להפעיל‬
‫את המדפסת מכל מקום"‪.‬‬
‫נכון לעכשיו מסוגלת המדפסת‬
‫"להדפיס" ארוחות‪-‬בוקר המתבססות‬
‫על פנקייק וחביתות‪ .‬בטווח הרחוק‬
‫יותר אפשר יהיה להתקין ארוחות‪-‬בוקר‬
‫על בסיס טבליות‪ ,‬בדומה לתפעולן של‬
‫מכונות אספרסו‪.‬‬
‫בבנייה האלקטרונית עזר חי אוזן‪,‬‬
‫טכנאי בכיר מן המחלקה להנדסת‬
‫חשמל‪ ,‬והחלקים המכאניים יוצרו בבית‪-‬‬
‫המלאכה של הפקולטה למדעי ההנדסה‬
‫בניהולו של ד"ר אלכס קריין‪.‬‬
‫הפיתוח של פרופ' ארנון ותלמידיו‬
‫היה אחד מתוך מאות פיתוחים‬
‫טכנולוגיים ואפליקציות שנחשפו ב‪24-‬‬
‫ביוני בכנס הפרויקטים של הפקולטה‬
‫למדעי ההנדסה‪ .‬פרופ׳ יוסי קוסט‬
‫הוא דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה;‬
‫את כנס הפרויקטים אירגנה המחלקה‬
‫לשיווק בראשותו של שגיא לנגר‪.‬‬
‫בשירות הוד מלכותה‬
‫שגריר בריטניה בישראל מתיו גולד העניק לנשיאת האוניברסיטה פרופ'‬
‫רבקה כרמי את אות‪-‬הכבוד "מפקדת במסדר האימפריה הבריטית" בשם‬
‫המלכה אליזבת השנייה‪ .‬הטקס התקיים ב‪ 9-‬ביוני בבית שגרירות בריטניה‬
‫ברמת‪-‬גן‪" .‬רבקה היא מנהיגה אמיתית ויש לי אליה הערכה רבה‪ .‬היא גם‬
‫ידידה נפלאה שלנו ושותפתנו בשאיפה להעמיק את קשרי המדע בין בריטניה‬
‫וישראל‪ .‬לא יכולתי לצפות לשותפה טובה ממנה"‪ ,‬אמר השגריר גולד‪.‬‬
‫"אני רואה את הפרס שקיבלתי לא כאות הערכה לי אישית אלא‬
‫לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון ולמדינת ישראל‪ ,‬שאת שתיהן יש לי העונג לשרת"‪,‬‬
‫אמרה פרופ' כרמי‪.‬‬
‫פרופ' כרמי מונתה ל"מפקדת במסדר האימפריה הבריטית" (‪Commander‬‬
‫‪ )of the Order of the British Empire‬כהוקרה על פעילותה להעמקת‬
‫הקשרים האקדמיים והמדעיים בין בריטניה וישראל‪ .‬ההכרזה של ארמון‬
‫בקינגהם משתלבת עם תרומתה של פרופ' כרמי לחיזוק שיתוף הפעולה‬
‫המחקרי בין בריטניה וישראל‪ ,‬כיושבת‪-‬ראש משותפת של המועצה המדעית‬
‫בריטניה‪-‬ישראל מאז הקמתה ב‪ .2010-‬תחת הנהגתה מקדמת המועצה‬
‫מחקרים משותפים‪ ,‬בין השאר בתחום תאי הגזע‪ ,‬כחלק מן המאבק העולמי‬
‫במחלות קשות‪.‬‬
‫המפקדת הטרייה במסדר האימפריה הבריטית הוסיפה ואמרה‪" :‬המועצה‬
‫המדעית בריטניה‪-‬ישראל‪ ,‬שהוקמה ביוזמת השגריר מתיו גולד‪ ,‬היא פרויקט‪-‬‬
‫דגל המדגים את הפוטנציאל האדיר לשיתוף פעולה בין שתי המדינות‪ .‬אנו‬
‫מחויבים לשיפור מצב הבריאות העולמי ולשיתוף בתגליות המדעיות שלנו"‪.‬‬
‫בחודשים האחרונים חל גידול משמעותי במספר שיתופי הפעולה המדעיים‬
‫בין בריטניה וישראל באמצעות העמקת הקשרים בין חוקרים משתי המדינות‪.‬‬
‫בין השאר נחנכו מספר תוכניות לחילופי חוקרים ולמלגות באוניברסיטאות‬
‫מובילות‪ ,‬בהן אוקספורד וקיימברידג'‪ ,‬ונחתם הסכם לשיתוף פעולה בין‬
‫החברה המלכותית הבריטית והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪.‬‬
‫אבג | ‪11‬‬
‫ארזתם לבד?‬
‫התאבדותו של הטייס הגרמני‬
‫אנדריאס לוביץ‪ ,‬שריסק את מטוס‬
‫הנוסעים של חברת "ג'רמן ווינגס' על‬
‫‪ 150‬יושביו בהרי האלפים‪ ,‬עוררה מחדש‬
‫את נושא חרדת הטיסה‪.‬‬
‫במחקר קודם שבו השתתפה ד"ר‬
‫ענת צ'צ'יק‪ ,‬מן הפקולטה לניהול על שם‬
‫גילפורד גלייזר‪ ,‬נמצא כי חרדת טיסה‬
‫היא אחד המשתנים המשפיעים על‬
‫נוסעים כשהם מחליטים באיזו טיסה‬
‫לטוס אל יעדם‪ .‬עוד נמצא באותו מחקר‬
‫כי בגלל העדר מידע אובייקטיבי וזמין‬
‫על בטיחות הטיסה‪ ,‬נוסעים הסובלים‬
‫מחרדת טיסה נוטים להיאחז בתכונות‬
‫מסוימות של הטיסה המוצעת (כגון‬
‫טיסה ישירה‪ ,‬או טיסה בחברה סדירה)‪,‬‬
‫‪ | 12‬אבג חוקר‬
‫שנראות להם כמפחיתות סיכון לתאונה‪.‬‬
‫הם אף מוכנים לשלם יותר בעד טיסות‬
‫אלה‪.‬‬
‫במחקר‪-‬המשך עשו ד"ר צ'צ'יק‬
‫ועמיתיה סקר שבחן את בחירותיהם‬
‫של נוסעים ישראלים לגבי טיסת הלוך‬
‫ושוב מלונדון לציריך וחזרה ללונדון‪.‬‬
‫מחצית מן הנבדקים קיבלו בנוסף למידע‬
‫הרגיל על הטיסות המוצעות גם מידע‬
‫בנוגע לרמת הבטיחות של הטיסה‪ ,‬והוא‬
‫הוצג כקביעה אובייקטיבית של מומחי‬
‫תעופה‪ .‬נבדקה גם רמת חרדת הטיסה‬
‫של הנבדקים‪ .‬אחת התוצאות המעניינות‬
‫היא שהנכונות לשלם כדי לעבור מרמת‬
‫בטיחות נמוכה לרמת בטיחות בינונית‬
‫קרובה מאוד לאפס‪ .‬משמעות הדבר היא‬
‫כי אנשים לא מבחינים בין טיסות ברמת‬
‫בטיחות נמוכה ורמת בטיחות בינונית‪,‬‬
‫ללא קשר לרמה של חרדת הטיסה‪.‬‬
‫ואילו הנכונות לשלם בעד מעבר מטיסה‬
‫ברמה בטיחות נמוכה או בינונית לטיסה‬
‫ברמת בטיחות גבוהה גדלה עם עליית‬
‫הרמה של חרדת הטיסה‪.‬‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שהסטטיסטיקה מראה‬
‫שתחבורה אווירית היא הבטוחה בין‬
‫דרכי התעבורה‪ ,‬הולכת ומתרחבת‬
‫החשיפה של תאונות ואסונות תעופה‬
‫באמצעי‪-‬התקשורת השונים‪" .‬רצף‬
‫התאונות האוויריות בשנת ‪ 2014‬מגביר‬
‫את חרדת הטיסה בציבור"‪ ,‬אומרת ד"ר‬
‫צ'צ'יק‪" .‬נמצא שכאשר אנשים קיבלו‪,‬‬
‫בנוסף למידע הרגיל‪ ,‬גם דירוגי בטיחות‬
‫סובלים מחרדת טיסה? מחקר‬
‫שבו השתתפה ד"ר ענת צ'צ'יק‬
‫(בצילום) מן הפקולטה לניהול על‬
‫שם גילפורד גלייזר מנבא שתשלמו‬
‫הרבה יותר בעד טיסות הנתפשות‬
‫בעיניכם כבטוחות יותר‬
‫טיסה שהוצגו להם כרשמיים‪ ,‬הם‬
‫נטשו את התפישות הקודמות שלהם‬
‫והסתמכו על המידע שנמסר‪ .‬למרות‬
‫שכל דרגות הבטיחות שניתנו בסקר‬
‫כללו הסתברויות זניחות להתרסקות‪,‬‬
‫נמצא שכאשר מדובר בהתרסקות מטוס‬
‫(מה שמתואר בספרות כ"מוות רע")‪,‬‬
‫אנשים מתייחסים לא לדרגות הבטיחות‬
‫השונות אלא לטיסה עם הדירוג הכי‬
‫גבוה כבטוחה‪ ,‬ולכל היתר כלא‪-‬בטוחות"‪.‬‬
‫בתקופת לימודיה עבדה ענת צ'צ'יק‬
‫כדיילת‪-‬אוויר ופיתחה חרדת טיסה‪.‬‬
‫היא השתחררה ממנה בעקבות עיסוקה‬
‫בנושא‪ .‬את מחקרה עשתה בשיתוף‬
‫פעולה עם חוקרים מן האוניברסיטה‬
‫העברית ומן הטכניון‪ .‬הוא פורסם‬
‫לאחרונה בכתב‪-‬העת ‪Transportation‬‬
‫‪ Research Part C‬תחת הכותרת‬
‫"האם משתלם לחשוף מידע בטיחות?‬
‫ההשפעה של מידע ביחס לבטיחות על‬
‫בחירת טיסה"‪ .‬החוקרים ביקשו מ‪518-‬‬
‫נדגמים ישראלים למלא שאלונים שבהם‬
‫הוצעו להם אפשרויות טיסה שונות‬
‫מלונדון לציריך וחזרה מציריך ללונדון‪.‬‬
‫הטיסות נבדלו זו מזו בכמה תכונות‪:‬‬
‫‪ .1‬חברת‪-‬התעופה‪ :‬אל על‪ ,‬איזיג'ט‪,‬‬
‫לופטהנזה‪ ,‬איירופלוט‪ .2 .‬האם הטיסה‬
‫ישירה או כרוכה בחניית‪-‬ביניים‪ .3 .‬משך‬
‫הטיסה (כולל חניית‪-‬ביניים) ‪ .4‬מחיר‬
‫הטיסה‪.‬‬
‫החוקרים מצאו שמשתתפים שלא‬
‫קיבלו מידע בטיחות הסתמכו על‬
‫תפישות הבטיחות שלהם‪ .‬לעומת‬
‫זאת משתתפים שקיבלו מידע‬
‫בנוגע לבטיחות הטיסות נטשו את‬
‫תפישותיהם הקודמות והשתמשו במידע‬
‫הבטיחות שקיבלו‪ .‬כל המשתתפים הראו‬
‫העדפה חזקה של טיסות עם דירוג‬
‫הבטיחות הגבוה ביותר (שלושה כוכבים)‬
‫ונטייה להימנע מטיסות שקיבלו דירוגי‬
‫בטיחות בינוניים או נמוכים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫משתתפים מייחסים עליונות לטיסות‬
‫עם דירוג בטיחות גבוה‪ ,‬ואילו טיסות עם‬
‫דירוגי בטיחות בינוניים ונמוכים נחשבות‬
‫נחותות‪.‬‬
‫ד"ר צ'צ'יק ועמיתיה אומרים‬
‫שמחקרם איפשר להסיק מסקנות‬
‫מעשיות‪ .‬מאחר שנושא בטיחות הטיסה‬
‫מגלם בעיות של מידע א‪-‬סימטרי‬
‫בין חברת‪-‬התעופה לצרכנים‪ ,‬שגורם‬
‫לנוסעים לשלם על תכונות מוצר שהם‬
‫למעשה לא מקבלים (בטיחות)‪ ,‬מחקר‬
‫זה מראה שמידע יכול להקטין את‬
‫רמת החרדה ולשנות את תהליך קבלת‬
‫ההחלטות של נוסעי חברת‪-‬תעופה‪.‬‬
‫לסיכום מחקרה מציינת החוקרת‬
‫כי "אחת התוצאות המעניינות היא‪,‬‬
‫שלמרות ששלוש רמות הבטיחות‬
‫שהוצעו בניסוי היו גבוהות מאוד‪,‬‬
‫המשתתפים נטו לבחור בטיסות עם‬
‫רמת הבטיחות הגבוהה ביותר והיו‬
‫מוכנים לשלם עבורן יותר באופן‬
‫משמעותי"‪ .‬והיא מוסיפה‪" :‬אם בעתיד‬
‫מידע אובייקטיבי בנוגע לבטיחות‬
‫טיסה יונגש לציבור‪ ,‬חברות שיציעו את‬
‫רמות הבטיחות הגבוהות ביותר יוכלו‬
‫ליהנות מפרמיית מחיר‪ ,‬בעוד שאחרות‬
‫עלולות להתמודד עם ביקושים יורדים‪,‬‬
‫גם אם רמת הבטיחות שהן מציעות‬
‫עומדת במינימום הנדרש על‪-‬ידי רשויות‬
‫התעופה"‪.‬‬
‫כך תפחיתו את‬
‫חרדת הטיסה שלכם‬
‫•השתדלו לשבת בחלק הקדמי של‬
‫המטוס‪ ,‬שם טלטלות מורגשות‬
‫פחות‪.‬‬
‫•עדכנו את אחד מאנשי הצוות לגבי‬
‫חרדת הטיסה שלכם‪ .‬לרבות מחברות‪-‬‬
‫התעופה יש כלים לסייע בנושא‪ ,‬כמו‬
‫מתן אפשרות לשוחח עם הקברניט‬
‫לפני ההמראה (זה מרגיע מאוד)‪.‬‬
‫•טוסו בחברות שמפעילות צי מטוסים‬
‫חדיש‪.‬‬
‫•טוסו הרבה‪ :‬ככל שתרבו לטוס‪,‬‬
‫חרדתכם תתפוגג‪.‬‬
‫•וזכרו ‪ -‬בעולם נמצאים באוויר בכל‬
‫שעה נתונה כ‪ 14,000-‬מטוסים‪ ,‬אתם‬
‫לא לבד‪...‬‬
‫"אומץ‪-‬לב מסכן את החיים‪ ,‬בעוד שפחד שומר עליהם"‪ .‬ליאונרדו דה וינצ'י‬
‫אבג | ‪13‬‬
‫מה נשמע‪ ,‬דוק?‬
‫קרוב ל‪ 800-‬מבוגרי הפקולטה למדעי‬
‫הבריאות‪ ,‬ביניהם מאות רופאים‪,‬‬
‫השתתפו במפגש מרגש לציון ‪40‬‬
‫שנות פעילות‬
‫באו מאהבה‪ ,‬מלמעלה למטה‪ :‬הפרופסורים דן בנור‪ ,‬אשר סגל‪ ,‬ושמעון מוזס‪,‬‬
‫וד"ר צחי בן‪-‬ציון‬
‫‪ | 14‬ציון דרך‬
‫ההחלטה להקים בית‪-‬ספר לרפואה באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון התקבלה פה אחד ‪ -‬פיו של יגאל אלון‪,‬‬
‫שר הבריאות‪ ,‬באמצע שנות ה‪ .70-‬בהצבעה גורלית‬
‫שנערכה בממשלה הכריע קולו של אלון לטובת תומכי‬
‫הרעיון לייסד כאן מוסד להכשרת רופאים‪.‬‬
‫לפני כמה שבועות ציינה הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫‪ 40‬שנות עשייה רפואית ומחקרית‪ .‬לרגל המאורע‬
‫הוזמנו בוגריה לאירוע חגיגי שעמד בסימן מפגשים‬
‫מרגשים מן העבר‪ ,‬העלאת זיכרונות וסגירת קצוות‪.‬‬
‫המועד המקורי של הכינוס נקבע לסוף הקיץ שעבר‪,‬‬
‫אלא שאז רעמו התותחים והתעופפו טילים‪ .‬בסיומו‬
‫של מבצע "צוק איתן" נקבע מועד חדש – ‪ 28‬במאי‪,‬‬
‫ואולם סמוך לשעת השין שוב הופרה הרגיעה‪ .‬דיקן‬
‫הפקולטה‪ ,‬פרופ' עמוס כץ‪ ,‬התייחס בדרכו המיוחדת‬
‫למציאות הביטחונית שבה אנו חיים‪" :‬שכנינו אילצו‬
‫אותנו לדחות את הכנס‪ ,‬ועכשיו שוב קיבלנו תזכורת‬
‫בצורת גראד‪ .‬אם הכנס שלנו מעורר אצלם אי‪-‬שקט‪,‬‬
‫אולי נזמין אותם לחגיגות ה‪ 50-‬של הפקולטה"‪.‬‬
‫עוד אמר פרופ' כץ‪" :‬המושג 'רוח באר שבע' קיים‬
‫בכל אחד מאיתנו וימשיך להאיר את דרכנו‪ .‬זוהי‬
‫אחת התרומות החשובות של הפקולטה ביצירת‬
‫עובדי רפואה ומדענים בעלי ראייה כוללת לחולה‪,‬‬
‫למחלה למחקר‪ .‬בעולם המדע הרפואי ההולך ונעשה‬
‫מתוחכם‪ ,‬מודרני וממוחשב חשוב שנקדם את היכולות‬
‫והמיומנויות הרפואיות יחד עם גישה אנושית‪ ,‬ושנשמר‬
‫את מרכיב החמלה למטופלים‪ .‬זוהי מורשתה של‬
‫הפקולטה שלנו"‪.‬‬
‫‪ 800‬הבוגרים שהשתתפו באירוע הגיעו מכל קצות‬
‫הארץ‪ .‬רבים מהם השתלבו בעמדות‪-‬מפתח במערכת‬
‫הבריאות‪ .‬ואלה שמות‪ :‬פרופ' חיים דורון‪ ,‬ממייסדי‬
‫הפקולטה; ד"ר איתן חי‪-‬עם‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות‬
‫לשעבר ומנהל המרכז הרפואי סורוקה; ד"ר אבי יצחק‬
‫שהיה באחרונה במשלחת ההצלה בנפאל; ‪ 20‬בוגרי‬
‫עושים מעל ומעבר‬
‫המחזור הראשון‪ ,‬ביניהם סגן דיקן‬
‫הפקולטה‪ ,‬הקרדיולוג פרופ' יעקב הנקין;‬
‫פרופ' עופר שפילברג‪ ,‬מנהל המערך‬
‫ההמטולוגי בבית‪-‬החולים אסותא;‬
‫פרופ' ניר גלעדי‪ ,‬מנהל המכון הנוירולוגי‬
‫בבית‪-‬החולים איכילוב; פרופ' דניאל ורדי‪,‬‬
‫המנהל הרפואי לשעבר של מחוז הדרום‬
‫בקופת חולים כללית; ד"ר ליאור ששון‪,‬‬
‫מנהל המחלקה לניתוחי לב‪-‬חזה בבית‪-‬‬
‫החולים וולפסון; ועוד‪.‬‬
‫האירוע הופק על‪-‬ידי רונית טמס‪,‬‬
‫האחראית על קשרי הציבור של‬
‫הפקולטה למדעי הבריאות‪ ,‬בסיועם של‬
‫ראש מינהל הפקולטה הרצל ג'אן ואנשי‬
‫צוותו‪ .‬את האירוע כיבדו בנוכחותם‬
‫נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי‬
‫והרקטור פרופ' צבי הכהן‪ .‬מבחינת‬
‫פרופ' כרמי‪ ,‬לשעבר דיקנית הפקולטה‪,‬‬
‫מדובר באירוע משפחתי‪" .‬אני בשר‬
‫מבשרה של הפקולטה"‪ ,‬אמרה הנשיאה‬
‫בדברי ברכתה‪ .‬כרמי סיימה את לימודי‬
‫הדוקטורט באוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬ובהגיעה לאוניברסיטה‬
‫הדרומית זינקה במעלה ההר‪ .‬בנימה‬
‫מבודחת היא ציינה‪" :‬לא רק הכרתי‬
‫לראשונה חולה והובהר לי שהוא פקטור‬
‫במקצוע הרפואה‪ ,‬אלא גם ניתנה לי‬
‫היכולת לגדול ולצמוח"‪.‬‬
‫בהמשך הצביעה פרופ' כרמי על‬
‫האישים שישבו בשורה הראשונה של‬
‫הקהל והעלתה על נס את תרומתם‬
‫לבניין הפקולטה‪" .‬לפרופסורים דן בנור‪,‬‬
‫חיים דורון‪ ,‬אשר סגל‪ ,‬שמעון גליק‪,‬‬
‫משה פויכטינגר‪ ,‬לחיים לנגן‪ ,‬שאול סופר‬
‫ושמעון מוזס אנו חייבים תודה ענקית‪.‬‬
‫בלעדיהם לא היינו מגיעים עד הלום"‪.‬‬
‫ד"ר צחי בן‪-‬ציון‪ ,‬הפסיכיאטר הראשי‬
‫של קופת חולים לאומית‪ ,‬מבוגרי‬
‫הפקולטה‪ ,‬הנחה את הערב בטוב טעם‪.‬‬
‫פרסי נשיאת אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב ומנכ"ל‬
‫האוניברסיטה וסגן הנשיאה‬
‫הוענקו ב‪ 3-‬ביוני למנהלת בכירה‬
‫ושבעה עובדים מצטיינים מן‬
‫הסגל המינהלי והטכני‪.‬‬
‫לטקס החגיגי שהתקיים על‬
‫מדשאות "גן אודי" קדם גיבוש‬
‫מצטיינים ראשון מסוגו‪ ,‬בעת‬
‫שהזוכים והזוכות נשמו אוויר‬
‫פסגות בסיוע כדור פורח‬
‫שהטיס אותם בשמי הנגב‪.‬‬
‫השנה בחרה האוניברסיטה‬
‫להוקיר את רחל דמרי‪ ,‬ראשת‬
‫מינהל הפקולטה למדעי‬
‫הרוח והחברה‪ ,‬ולהכתיר אותה‬
‫דוד ברקת מעניק את פרס סגן הנשיאה‬
‫כמנהלת בכירה מצטיינת‪.‬‬
‫והמנכ״ל לאיילת מארק‬
‫בפרסי הנשיאה זכו ד"ר אלה‬
‫מזרחי‪-‬אביב‪ ,‬רכזת מעבדות הוראה במחלקה למדעי החיים (מקום ראשון)‪ ,‬וענת‬
‫קנר‪ ,‬הממונה על המינהל במחלקה לפסיכולוגיה‪ .‬פנינה ישראלי‪ ,‬מתאמת תמיכה‬
‫בסטודנטים מדיקנאט הסטודנטים‪ ,‬ליאל שליו‪ ,‬רכזת לענייני סטודנטים במחלקה‬
‫למינהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬ואיילת מארק‪ ,‬הממונה על המינהל במחלקה להנדסת‬
‫תעשיה וניהול‪ ,‬זכו בפרסי סגן הנשיאה והמנכ"ל‪ .‬פרסי הוקרה הוענקו לגימלאי‬
‫אבנר דבוש‪ ,‬על תרומתו לאגף למיחשוב ומערכות מידע‪ ,‬ולשרה ליבוביץ‪ ,‬מן‬
‫המחלקה להנדסת תוכנה‪ .‬באותו מעמד הוענק למנהלת ספריית ארן‪ ,‬חנה עזנר‪,‬‬
‫אות הוקרה על מפעל חיים‪ .‬פרס הוקרה על פעילות סביבתית הוענק ליעל‬
‫חיימוביץ' יוסף‪ ,‬ממזכירות הפקולטה למדעי הבריאות‪.‬‬
‫נשאו דברי ברכה‪ :‬הנשיאה פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬המנכ"ל וסגן הנשיאה דוד ברקת‪,‬‬
‫סמנכ"ל משאבי אנוש שמעון ישי‪ ,‬ואלי פרץ‪ ,‬סגן יו"ר מועצת העובדים המינהליים‬
‫והטכניים‪.‬‬
‫השמים הם הגבול‪ .‬העובדים המצטיינים בצילום קבוצתי‬
‫אבג | ‪15‬‬
‫נבחרת מנצחת‬
‫מאות אישים מן הארץ ומחו"ל השתתפו באירועי המושב ה‪ 45-‬של‬
‫חבר הנאמנים שהתכנס בחודש מאי | האירועים תועדו במצלמתו של‬
‫דני מכליס‪ ,‬וחלק מהם מוצג לפניכם | קרן נאמנות‬
‫‪1‬‬
‫חנוכת הגשר על שם ג'ים וליז‬
‫ברסלאואר הייתה רגע מרומם נפש‪.‬‬
‫הגשר המחבר בין הפקולטה למדעי‬
‫הטבע והפקולטה למדעי הבריאות‬
‫מאפשר גישה נוחה ובטוחה לציבור‬
‫הרחב‪ .‬גשר אינטר‪-‬דיסציפלינארי‬
‫זה הוא בשורה חשובה לסטודנטים‬
‫ובעלי תפקידים שעיסוקיהם‬
‫נמצאים משני צידיו‪ .‬בצילום‪ :‬אורחי‬
‫המושב צועדים בבטחה על הגשר‬
‫זמן קצר לאחר חנוכתו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫הרצאתו של המזרחן צבי יחזקאלי‪,‬‬
‫ראש הדסק לענייני ערבים בערוץ ‪,10‬‬
‫ריתקה את מאות המוזמנים שגדשו‬
‫את אולם זוננפלד‪ .‬יחזקאלי שירטט‬
‫תמונה מדאיגה של "המזרח התיכון‬
‫החדאעש"‪ .‬בין המגיבים לדבריו‬
‫היה גם אלכס גורן‪ ,‬יושב‪-‬ראש חבר‬
‫הנאמנים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לורי לוקיי‪ ,‬עיתונאי ואיש‪-‬עסקים‬
‫מצליח התורם ביד נדיבה למטרות‬
‫נעלות‪ ,‬חווה לא מעט חוויות מרגשות‬
‫בימי חייו‪ .‬חוויה כזאת נצרבה מן‬
‫הסתם בתודעתו כשהתכונן לקבלת‬
‫התואר דוקטור לפילוסופיה לאות‬
‫כבוד‪ .‬ליאורה מנחם‪ ,‬מן המחלקה‬
‫לקשרי ציבור‪ ,‬סייעה ללוקיי להשלים‬
‫את הכנותיו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ | 16‬יומן אירועים‬
‫‪4‬‬
‫משתתפי ועדת הכספים חישבו ומצאו כי‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון סיימה את השנה שחלפה‬
‫מאז ביקורם האחרון במאזן חיובי‪ .‬דיווח עדכני על‬
‫המצב הפיננסי של האוניברסיטה ועל תוכניותיה‬
‫לשנים הקרובות נמסר בסקירתו המקיפה של‬
‫דוד ברקת‪ ,‬המנכ"ל וסגן הנשיאה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫נשיאי ונציגי אגודות הידידים שלנו בארץ ובחו"ל‬
‫התקשו להסתיר את שביעות‪-‬רצונם מן החוויות‬
‫שהיו מנת חלקם בארבעת ימי המושב‪ .‬לצילום‬
‫המסורתי הם התייצבו במצב‪-‬רוח מרומם‪ .‬עומדים‪,‬‬
‫מימין לשמאל‪ :‬ארני בנג'יס מארה"ב‪ ,‬לויד גולדמן‬
‫מארה"ב‪ ,‬ג'ראר וורמס מצרפת‪ ,‬ליונל הלפרין‬
‫משווייץ‪ ,‬גרי פיין מקנדה; יושבים‪ :‬אלן מרקוס‬
‫מארה"ב‪ ,‬אריק צ'רלס מאנגליה‪ ,‬אלכס גורן‬
‫מארה"ב‪ ,‬ברטי לובנר מדרום אפריקה‪ ,‬הנשיאה‬
‫פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬ועורך‪-‬הדין אשר חלד‪ ,‬יושב‪-‬‬
‫ראש הוועד המנהל באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אווירה לא‪-‬מעונבת איפיינה את ערב הסטודנטים‬
‫שהתקיים על מדשאות "גן סוזן זלוטובסקי"‪ .‬דיקן‬
‫הפקולטה למדעי הטבע‪ ,‬פרופ' יבחר גנאור ניצל‬
‫את ההזדמנות כדי להציג את כישוריו בתחום‬
‫המחול‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ביומו האחרון של המושב הועתק מרכז הכובד‬
‫של האירועים לקריית האוניברסיטה בשדה בוקר‪.‬‬
‫ידידינו הנאמנים למדו מפי החוקרים במקום‬
‫על התפתחות המכונים לחקר המדבר על שם‬
‫יעקב בלאושטיין ועל חידושי המחקר בתחומי‬
‫האדריכלות המדברית והסביבה הבנויה‪ .‬סיור‬
‫בצריף בן‪-‬גוריון והשתתפות בטקס חנוכת כפר‬
‫הסטודנטים חתמו יום מרגש‪ ,‬גדוש באירועים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫לו הייתי (בקוביית) רוטשילד‬
‫"קוביית רוטשילד"‪ ,‬פרי יוזמה משותפת של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ו'קרן רוטשילד‪-‬קיסריה'‪ ,‬היא כלי‬
‫חשוב בכל הקשור להעמקת מעורבותה החברתית של האוניברסיטה‪ .‬טקס ההשקה של קוביית‪-‬הפלא‬
‫התקיים במעמד הנשיאה פרופ' רבקה כרמי וסגן יו"ר 'קרן רוטשילד‪-‬קיסריה'‪ ,‬האלוף (במיל‪ ).‬שלמה ינאי‪.‬‬
‫"קוביית רוטשילד" היא מרכז הכשרה והדרכה שמטרתו להקנות כלים למעורבות ויזמות חברתית יעילה‪.‬‬
‫המרכז‪ ,‬שהוא ראשון מסוגו בעולם‪ ,‬כולל ‪ 11‬מסלולים שונים המיועדים לתלמידים וסטודנטים‪ ,‬עמותות‬
‫ועסקים בעלי אג'נדה חברתית‪ .‬כל אחד מן המסלולים מתמקד בנושא ספציפי ומלווה בסימולציות‬
‫אינטראקטיביות‪ .‬בסיום כל מסלול יהיו בידי המשתתפים כלים לקידום יעיל של מטרותיהם החברתיות‬
‫והעסקיות‪.‬‬
‫"בנינו כאן מיזם חדשני‪ ,‬וקבוצות רבות כבר מבקשות לבקר כאן"‪ ,‬ציינה פרופ' כרמי בטקס השקת‬
‫הפרויקט‪ ,‬שהתנהל בהנחייתה של עורכת‪-‬הדין ורד סרוסי‪-‬כ"ץ‪ ,‬ראש המחלקה למעורבות חברתית‪.‬‬
‫האלוף ינאי הוסיף בבדיחות הדעת‪" :‬אני אישית מושקע בפרויקט ‪ -‬בני ובתי הם בוגרי אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון"‪.‬‬
‫מנהלת "קוביית רוטשילד"‪ ,‬עדנה בטאן‪ ,‬אמרה‪" :‬הקמנו את הקובייה מתוך שאיפה לתרום תרומה‬
‫ממשית לעולם העשייה החברתית‪ .‬הקובייה הוקמה לאחר שנתיים של מחקר מעמיק שבמהלכו למדנו‬
‫אילו עולמות‪-‬תוכן חסרים במגזר החברתי‪ ,‬וכיצד אפשר לייעל את העשייה החברתית במדינת ישראל"‪.‬‬
‫אבג | ‪17‬‬
‫ד"ר גליה מורן (בצילום)‪,‬‬
‫פסיכולוגית קלינית וחברת סגל‬
‫המחלקה לעבודה סוציאלית על‬
‫שם שרלוט וג'ק שפיצר‪ ,‬חוקרת‬
‫כיצד אנשים יכולים לנהל חיים‬
‫בעלי משמעות ועניין גם אם יש‬
‫להם מגבלה פסיכיאטרית‬
‫לידה מחדש‬
‫באופן פרדוקסאלי‪ ,‬האימהות הפכה‬
‫את ד"ר גליה מורן לקרייריסטית‪.‬‬
‫לאחר לידת בתה הבכורה‪ ,‬למרות‬
‫הצורך להתכנס פנימה ולטפל בה‪,‬‬
‫התעוררה בה השאלה "מה אני רוצה‬
‫להיות כשאגדל"‪ .‬ומיד הבזיקה במוחה‬
‫התשובה‪.‬‬
‫היא משחזרת‪" :‬כבר הייתי‬
‫עסוקה בעבודה קלינית מרתקת‬
‫ומשמעותית מזה זמן מה‪ .‬לצד זה‬
‫ליוויתי בן משפחה שהתמודד עם‬
‫קשיים נפשיים‪ .‬אך משהו היה חסר לי‪.‬‬
‫הרגשתי רצון וצורך לפעול בקונטקסט‬
‫יותר רחב‪ .‬לכן יצאתי לפוסט‪-‬דוקטורט‬
‫באוניברסיטת בוסטון‪ ,‬לחקור כיצד‬
‫אנשים יכולים לחזור לחיים בעלי‬
‫משמעות ועניין בעוד הם סובלים‬
‫ממגבלה פסיכיאטרית"‪.‬‬
‫מן המסע לעבר ה"אני" שלה היא‬
‫חזרה ברכוש גדול‪" .‬הפוסט‪-‬דוקטורט‬
‫היה בשבילי ממש לידה‪-‬מחדש‪ ,‬בו‬
‫מצאתי את יעודי"‪ ,‬אומרת ד"ר מורן‪.‬‬
‫"חזרתי לארץ לחוג לבריאות נפש‬
‫קהילתית בחיפה‪ ,‬ולאחר שילדתי את‬
‫בתי השלישית הצטרפתי למשפחת‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון"‪.‬‬
‫ספרי לנו על תחום ההתמחות שלך‪.‬‬
‫"אני משלבת את הראייה הקלינית‬
‫שלי עם פרספקטיבה של פסיכולוגיה‬
‫חיובית כדי להעמיק את הבנתי‬
‫באשר לגורמים הפנימיים והחיצוניים‬
‫המאפשרים תהליכי החלמה‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬הפרעות פסיכיאטריות כמו‬
‫סכיזופרניה והפרעה בי‪-‬פולארית‬
‫(מאניה‪/‬דיפרסיה) נחשבו מחלות‬
‫עם מהלך מידרדר ופסימי‪ .‬ואולם‬
‫מחקרים שונים ועדויות אישיות‬
‫ציירו תמונה מפתיעה‪ :‬כמחצית מן‬
‫החולים הצליחו לשוב לחיים שיש בהם‬
‫תפקוד‪ ,‬עניין ומשמעות‪ ,‬למרות ולצד‬
‫מגבלה פסיכיאטרית‪ .‬אני בוחנת כיצד‬
‫זה קורה‪ .‬למשל‪ :‬כיצד מתאפשרת‬
‫התנהגות מכוונת‪-‬עצמי‪ .‬או‪ :‬מה‬
‫מאפיין צמיחה פוסט‪-‬טראומטית‬
‫של אנשים המתמודדים עם הפרעות‬
‫פסיכיאטריות‪ .‬למשל‪ ,‬בשנים‬
‫האחרונות נראית תופעה מרתקת‬
‫בתחום בריאות הנפש – עמיתים‬
‫המתמודדים בעצמם עם הפרעות‬
‫נפשיות ויחד עם זה הם נותני שירות‪,‬‬
‫"ספינה בנמל היא בטוחה‪ ,‬אבל לא לשם כך נבנו ספינות"‪ .‬גרייס הופר‬
‫‪ | 18‬זרקור אישי‬
‫בוא נדבר‬
‫על זה‬
‫‪ ,peer providers‬כלומר תומכים באחרים על בסיס‬
‫הניסיון האישי שהם צברו‪.‬‬
‫תוכלי לפרט?‬
‫"כן‪ .‬למשל‪ ,‬היכולת של עמיתים שלי לתאר את‬
‫תהליך החלמתם חשובה ביותר כמקור להשראה ועזרה‬
‫מעשית לאנשים אחרים שנמצאים במצבים דומים‪.‬‬
‫ומה שחשוב לא פחות מזה ‪ -‬כשאנשים כאלה לוקחים‬
‫על עצמם את התפקיד של נותני שירות‪ ,‬הדבר מהווה‬
‫מרכיב חשוב בתהליך ההחלמה האישי שלהם"‪.‬‬
‫"ככלל"‪ ,‬היא מוסיפה‪" ,‬אני מתמקדת בהבנת תהליכי‬
‫החלמה דרך למידה מהצלחות‪ .‬מחקר מסוג זה מאיר‬
‫תופעות פסיכולוגיות בסיסיות שהן רלוונטיות לכל‬
‫אדם‪ ,‬כגון צמיחה ממצבי קיצון ויציאה ממשבר‪,‬‬
‫התנאים הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לכך‪ ,‬או‬
‫התפקיד של יצירת משמעות‪.‬‬
‫"בנוסף לכך אני עובדת עם אנשי מקצוע וארגונים‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא פיתוח מודל ההתערבות של‬
‫אוניברסיטת בוסטון הקרוי 'מוכנות לשיקום' עבור‬
‫אנשי מקצוע‪ ,‬מודל המסייע בהצבת מטרות אישיות‬
‫ועידוד מוטיבציה פנימית"‪.‬‬
‫מיהו המודל שלך לחיקוי?‬
‫"ד"ר פטרישיה דיגן‪ ,‬אישה המתמודדת עם‬
‫סכיזופרניה מאז היותה נערה‪ .‬עוד כשאושפזה במחלקה‬
‫פסיכיאטרית סגורה היא החליטה שיום אחד היא תהיה‬
‫בצד של אלו שמחזיקים במפתחות לדלתות הנעולות‪.‬‬
‫כיום היא פסיכולוגית קלינית מובילה ואחת ממפתחות‬
‫תחום השיקום וההחלמה‪ .‬היא משלבת בין הידע‬
‫האישי שלה ובין השאלות החשובות לתחום ופיתוח‬
‫התערבויות חדשניות"‪.‬‬
‫‬‫מהי תרומתה של אוניברסיטת בן גוריון להצלחתך?‬
‫"לימודי התואר הראשון במחלקה למדעי ההתנהגות‬
‫הקנו לי בסיס רחב של ראיית האדם בהיבטים‬
‫פסיכולוגים‪ ,‬סוציולוגיים ואנתרופולוגיים‪ .‬המנחה שלי‬
‫לדוקטורט‪ ,‬פרופ' גארי דיאמונד‪ ,‬איפשר לי להרחיב‬
‫את הראייה לגבי מגוון האפשרויות הקיימות בטיפול‪,‬‬
‫והמחקר הצביע על חשיבות הגישה ההומניסטית‪.‬‬
‫והדבר אולי הכי חשוב הוא התמיכה והגיבוי הנפלאים‬
‫הניתנים לי במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה‪,‬‬
‫והתחושה הברורה שזהו הבית האקדמי הטבעי‬
‫והנכון עבורי"‪.‬‬
‫אור בן‪-‬וייס‪ ,‬סטודנט לפסיכולוגיה‪ ,‬מתעניין בסיפורה‬
‫האישי של ויולה טרק‪ ,‬ניצולת שואה מסלובקיה‬
‫אור בן‪-‬וייס בפגישתו עם ויולה טרק‬
‫אור בן‪-‬וייס‪ ,‬סטודנט במחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬מבקר‬
‫אחת לשבוע את ויולה טרק‪ ,‬בת ‪ ,99‬ניצולת שואה‬
‫מסלובקיה‪ ,‬שהתחילה לימודי רפואה לפני מלחמת‪-‬‬
‫העולם השנייה‪ .‬בשנת ‪ 1944‬היא נשלחה לאושוויץ‪,‬‬
‫משם הועברה למחנה‪-‬עבודה ובו עבדה במרפאה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1959‬היא התיישבה בבאר שבע והייתה‬
‫ממייסדי הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪ .‬בעלה‪ ,‬פרופ' גבריאל טרק ז"ל‪ ,‬היה‬
‫מראשוני האורתופדים בנגב וממייסדי בית‪-‬הספר‬
‫לרפואה שלנו‪ .‬בשנת ‪ 2004‬הוענקה לוויולה טרק‬
‫מדליית אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬לאות הוקרה על‬
‫תרומתה לרפואה באזור הדרום‪ .‬בתה‪ ,‬חנה יבלונקה‪,‬‬
‫היא פרופסור במחלקה להיסטוריה של עם ישראל‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬והתמחותה היא חקר השואה‬
‫והחברה הישראלית‪" .‬הביקורים השבועיים האלה‬
‫משמחים את אימי מאוד״‪ ,‬אומרת פרופ' יבלונקה‪.‬‬
‫"מפגשים עם סטודנטים צעירים שמתעניינים‬
‫בסיפורה האישי מאוד חשובים בעיניה‪ .‬הם מפיגים‬
‫את בדידותה ומרגשים אותה‪ .‬פניה כבר נשואות‬
‫לפתיחת שנת הלימודים הבאה ולחידוש המפגשים"‪.‬‬
‫אבג | ‪19‬‬
‫צילמה‪ :‬דינה פרנקל‪ ,‬באדיבות המרכז הרפואי סורוקה‬
‫כישוריה הרפואיים של‬
‫פרופ' סימה הלוי (בצילום)‬
‫וחריצותה סייעו להצלת‬
‫חייהם של חולים רבים‬
‫וקידמו את המחקר בפקולטה‬
‫למדעי הבריאות | על‬
‫תרומתה לחקר העור הוענק‬
‫לה לאחרונה פרס מפעל חיים‬
‫עור לגויים‬
‫פרופסור סימה הלוי‪ ,‬עד לאחרונה‬
‫ראש מחלקת העור במרכז הרפואי‬
‫האוניברסיטאי סורוקה‪ ,‬הקדישה‬
‫עשרות שנים לטיפול במחלות עור‬
‫ובקידום המחקר הרפואי בנושא זה‪.‬‬
‫ערב יציאתה לגימלאות שוחחנו איתה‬
‫על הנושאים שריתקו אותה לעבודתה‪.‬‬
‫קצת קשה להאמין שפרופסור סימה‬
‫הלוי היא סבתא לשנים‪-‬עשר נכדים‪.‬‬
‫האישה שנראית צעירה מדי לתואר‬
‫פרופסור מסיימת בימים אלה את‬
‫תפקידה כראש מחלקת העור בבית‪-‬‬
‫החולים סורוקה‪ ,‬ולאחר שבתון קצר‬
‫תהיה פרופסור אמריטוס באוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון בנגב‪ .‬לקראת יציאתה‬
‫לגימלאות הוענק לה פרס מפעל‬
‫חיים מטעם ‪The 9th International‬‬
‫‪Congress on Cutaneous Adverse‬‬
‫)‪.Drug Reactions (iSCAR2015‬‬
‫הפרס הוענק לה בטקס חגיגי ב‪ 8-‬ביוני‬
‫בוונקובר‪ ,‬קנדה‪.‬‬
‫סימה לבית סוקניק נולדה וגדלה‬
‫בתל‪-‬אביב‪ .‬היא דור שני במשפחת‬
‫רופאים‪" .‬אבי ד"ר שמואל סוקניק ז"ל‬
‫היה רופא‪ .‬הוא היה המייסד והמנהל‬
‫הראשון של בית‪-‬החולים קפלן‪ .‬אני‬
‫ואחי‪ ,‬פרופ' שאול סוקניק ז"ל‪ ,‬שהיה‬
‫מנהל המחלקה הפנימית ד' בסורוקה‪,‬‬
‫הלכנו בעקבותיו‪ .‬מגיל צעיר מאוד‬
‫ידעתי שאהיה רופאה‪ .‬זו היתה שאיפת‬
‫חיי"‪.‬‬
‫אהבה נוספת שלה היא המוסיקה‪.‬‬
‫כשהתקבלה לאקדמיה למוסיקה‪,‬‬
‫ללימודי נגינה בפסנתר‪ ,‬חשבה אפילו‬
‫לשלב בין שני התחומים‪" .‬אבל מהר‬
‫מאוד הבנתי שזה בלתי‪-‬אפשרי‪,‬‬
‫וכשהגיעה שעת ההכרעה בין עולם‬
‫הרפואה ועולם המוסיקה החלטתי‬
‫להשאיר את המוסיקה כתחביב"‪ ,‬היא‬
‫נזכרת‪.‬‬
‫איך הגעת לתחום רפואת העור?‬
‫"הכרתי את התחום במסגרת לימודי‬
‫הרפואה‪ .‬נחשפתי לו עמוק יותר‬
‫בתקופת הסטאז'‪ .‬מיד עם תחילת‬
‫ההתמחות התאהבתי במקצוע‪ .‬באותם‬
‫ימים רווחה הדעה שרופא עור לא עובד‬
‫קשה‪ :‬מחלות עור הן מחלות קלות‪ ,‬לא‬
‫מתים מהן‪ .‬אבל לא כך הדבר‪ .‬הסתבר‬
‫לי שהמקצוע הוא תובעני‪ ,‬ואם רוצים‬
‫לעשות את העבודה היטב‪ ,‬להתקדם‬
‫עם המחקרים ולגלות מחלות בשלביהן‬
‫המוקדמים צריך להשקיע הרבה‪ .‬כיום‬
‫רפואת העור היא מקצוע מאתגר מאוד‬
‫הניצב בחזית המחקר הרפואי‪ ,‬כולל‬
‫המחקר הגנטי והאימונולוגי"‪.‬‬
‫איך הגעת לבאר שבע?‬
‫"בסוף שנת ‪ 1986‬עבדתי כרופאה‬
‫בכירה במרכז הרפואי בילינסון בפתח‪-‬‬
‫תקווה‪ ,‬ויום אחד קיבלתי הצעה להקים‬
‫את מחלקת העור בבית‪-‬החולים‬
‫סורוקה‪ .‬עד אז לא היתה שם מחלקת‬
‫עור‪ ,‬היו רק כל מיני נסיונות שלא צלחו‪.‬‬
‫הגעתי לכאן והתחלתי לעבוד קשה‬
‫עם עמיתיי‪ .‬הקמנו יש מאין‪ .‬שום‬
‫דבר לא הוגש לנו על מגש של כסף‪.‬‬
‫אחרי מאבקים ועיכובים והרבה קשיים‬
‫הוקמה המחלקה לרפואת עור‪ .‬אחריה‬
‫הוקמה גם מעבדה לחקר העור‪ .‬כיום‬
‫המחלקה פורחת ומעורבת בפרוייקטים‬
‫בינלאומיים‪ .‬נעשית בה גם פעילות‬
‫ציבורית במסגרת המועצה המדעית של‬
‫ההסתדרות הרפואית בישראל והאיגוד‬
‫הישראלי לרפואת עור ומין"‪ .‬פרופ'‬
‫סימה הלוי כיהנה כנשיאת האיגוד‬
‫בשנים ‪" .2004-2001‬הפעילות האקדמית‬
‫הנעשית פה היא ענפה מאוד‪ ,‬הן‬
‫בתחום המחקר והן בתחום ההוראה"‪,‬‬
‫היא אומרת‪.‬‬
‫"עיקר לימוד הרפואה מתרחש לא בחדרי ההרצאות אלא ליד מיטות החולים"‪ .‬אוליבר ונדל הולמס‬
‫‪ | 20‬ראיון מרכזי‬
‫ארץ השמש העולה‬
‫במחלקת העור נחקרים מספר‬
‫נושאים‪ .‬אחד החשובים שבהם הוא‬
‫נושא תגובות העור לתרופות‪" .‬תופעות‪-‬‬
‫הלוואי לתרופות עלולות לערב גם‬
‫איברים אחרים ‪ -‬הכבד‪ ,‬הכליות‪,‬‬
‫המפרקים ועוד‪ ,‬אבל העור הוא אחד‬
‫הנפגעים הבולטים"‪ ,‬מדגישה פרופ'‬
‫הלוי‪" .‬המחקר בנושא הזה כלל שני‬
‫היבטים עיקריים‪ .‬ההיבט הראשון‬
‫מתמקד בבדיקות מעבדתיות לגילוי‬
‫רגישות לתרופות‪ :‬פותחה בדיקת דם‬
‫לאיבחון רגישויות לתרופות‪ ,‬והנושא‬
‫הוצג בכנסים בינלאומיים ופורסם‬
‫בכתבי‪-‬עת מדעיים‪ .‬במחקר עדכני‬
‫נבדקות במחלקתנו טכנולוגיות חדישות‬
‫נוספות לאיבחון רגישות לתרופות"‪.‬‬
‫ההיבט השני של המחקר הוא‬
‫הפן האפידמיולוגי‪" :‬מזה מספר שנים‬
‫משולבת המחלקה הבאר‪-‬שבעית‬
‫בשני מחקרים אירופיים בינלאומיים‪,‬‬
‫שמשתתפים בהם חוקרים מכמה‬
‫מדינות‪ .‬המחקרים מנטרים תגובות עור‬
‫חמורות לתרופות שיש בהן סכנת חיים‬
‫ממש‪ ,‬ובמקרים מסוימים הן גורמות‬
‫למות החולה"‪.‬‬
‫עד כדי כך?‬
‫"כן‪ .‬בתגובות עור חמורות לתרופות‬
‫יש ‪ 50-30‬אחוזי תמותה‪ .‬זה לא מעט‪.‬‬
‫לשוק נכנסות תרופות חדשות‪ ,‬ורק‬
‫הודות למחקרים מן הסוג הזה מתגלות‬
‫תרופות מסכנות חיים ומוציאים אותן‬
‫ממעגל הצריכה‪ .‬חולים הסובלים‬
‫מסוג מסוים של תגובות עור חמורות‬
‫לתרופות נראים כמו במצב של כווייה‬
‫חמורה‪ ,‬והם עלולים להגיע אפילו‬
‫למחלקות לטיפול נמרץ‪ .‬תופעות מסוג‬
‫זה עלולות להיגרם גם על‪-‬ידי תרופות‬
‫נפוצות ביותר‪ .‬לדוגמה‪ :‬במחלקה‬
‫לטיפול נמרץ אושפז ילד בן חמש אחרי‬
‫שצרך אקמול ופיתח תגובה חמורה‪.‬‬
‫חייו ניצלו הודות לטיפול אינטנסיבי"‪.‬‬
‫מחלקת העור בסורוקה מתמחה גם בריפוי פצעים באמצעות טכנולוגיות חדישות‪.‬‬
‫במעבדה לחקר העור פותחו בעבר תחליפי עור שנלקחו מעורלות‪ ,‬והן סייעו‬
‫בריפוי פצעי עור עקשניים‪ .‬תחליפי עור מורכבים יותר המכילים מספר שכבות‬
‫מיוצרים כיום על‪-‬ידי חברות‪-‬תרופות‪ .‬אלה הן יריעות ביולוגיות המורכבות מתאים‬
‫חיים של עור‪ .‬השימוש בהם מזרז את תהליך הריפוי‪ ,‬ולעיתים מונע את הצורך‬
‫בהשתלות עור מסובכות ומכאיבות‪.‬‬
‫נושא מחקרי נוסף שבו עוסקת המחלקה הוא השפעת מלחי ים המלח על חולי‬
‫פסוריאזיס‪ .‬בנושא הזה פרופ' הלוי ועמיתיה קשורים עם ועדות שונות הדנות‬
‫במכלול הנושאים הקשורים בקידומו של אזור ים המלח כמקום מרפא לחולי‬
‫פסוריאזיס‪" .‬בעבר חשבו שכיוון שאנחנו חיים בארץ ברוכת שמש יהיו פחות‬
‫חולים במחלה הזאת‪ ,‬המושפעת לטובה מחשיפה לשמש‪ .‬אבל התברר שיש‬
‫אצלנו פחות או יותר אותו אחוז של חולי פסוריאזיס כמו במדינות אחרות"‪ ,‬היא‬
‫מגלה‪" .‬פסוריאזיס היא מחלה עם מרכיבים גנטיים וגורמי סיכון נוספים‪ ,‬כך שגם‬
‫העובדה שאנחנו חיים באזור שטוף שמש לא הביאה למיגור המחלה"‪.‬‬
‫ובאשר לחשיפה לשמש בכלל‪ :‬קרינת השמש החזקה והתחממות כדור‪-‬הארץ‬
‫הן בשורות רעות לאנושות‪ ,‬והן משפיעות באופן דרמטי על פעילותם של רופאי‬
‫העור‪" .‬למרבה הצער‪ ,‬בשנים האחרונות גידולים בעור מתרבים‪ ,‬לא רק בארץ אלא‬
‫בכל העולם"‪ ,‬מדגישה פרופ' הלוי בראיון מיוחד ל'אבג'‪" .‬הרופאים וגם הציבור‬
‫הרחב מודעים לבעיה‪ .‬זה כמה שנים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין‪ ,‬יחד עם‬
‫האגודה למלחמה בסרטן‪ ,‬שותפים במבצעי הסברה נרחבים‪ ,‬ולשמחתי המודעות‬
‫הציבורית לבעיה גדלה‪ ,‬וגם הרופאים מזהים את הגידולים בשלב יותר מוקדם‬
‫ויכולים לטפל בחולים ולרפאם‪ .‬הנושא מטופל גם באופן פרטני בכל מרפאה‬
‫ומרפאה"‪.‬‬
‫מסתבר שבנושאים רבים הקשורים לקוסמטיקה והמעסיקים רבים מאיתנו‬
‫מופנות שאלות רבות לרופאי העור‪ ,‬ובכלל זה בקשות לתקן נזקים שנגרמו לעור‬
‫כתוצאה מעישון ומחשיפה רבה לשמש‪ .‬בתשובה לשאלה האם הפסקת עישון‬
‫או הימנעות מחשיפה לשמש מביאות לנסיגה בהזדקנות העור עונה פרופ' הלוי‪:‬‬
‫"בעיקרון‪ ,‬כשהעור מזדקן או שנגרם לו נזק אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור‪.‬‬
‫במקרים מסוימים של נזקי קרינת שמש ניתן לבצע התערבות כירורגית או‬
‫טיפולים מיוחדים‪ ,‬כגון קילוף רפואי עמוק‪ .‬אבל התנהגות נכונה יכולה למנוע‬
‫נזקים עתידיים"‪.‬‬
‫"משילים" את סימני הגיל‬
‫פרופ' הלוי מתרעמת על הקלות הבלתי‪-‬נסבלת של מתן היתרים לפרסומים על‬
‫תכשירי‪-‬פלא ה"משילים" את סימני הגיל‪.‬‬
‫היא מסבירה‪" :‬יש בעיה גדולה מאוד עם פרסום של תכשירים שאינם תרופות‪.‬‬
‫אין בקרה על הפרסומים‪ ,‬ולפעמים ההבטחות רחוקות מן המציאות‪ .‬הציבור צריך‬
‫להיוועץ ברופא עור כדי לקבל פרספקטיבה נכונה‪ .‬המפרסמים ושולחיהם לא‬
‫לוקחים אחריות‪ .‬הם רושמים באותיות קטנות 'מדור פרסומי' ומפרסמים כתבה‬
‫כאילו מדעית ובזה נגמרת אחריותם‪ .‬גם כמה חברות מכובדות‪ ,‬שלא אנקוב בשמן‪,‬‬
‫שאמורות לעשות סקר ללא משוא פנים‪ ,‬לא תמיד נוהגות כך"‪.‬‬
‫אבג | ‪21‬‬
‫חישבו‬
‫בהיגיון‬
‫מאת יוליה סגלין‬
‫לקראת חופשת הקיץ וטעינת המצברים‬
‫המתבקשת‪ ,‬אתם מוזמנים לנסות לפתור‬
‫ארבע חידות חדשות‪ .‬בין הפותרים יוגרל‬
‫אחד מספריו של הסופר אתגר קרת‪.‬‬
‫‪1.1‬על מחברת הבחינה שלי יש מספר בן ‪10‬‬
‫ספרות‪ .‬הספרה הראשונה בו מצד שמאל‬
‫שווה למספר הפעמים שמופיעה בו הספרה‬
‫‪ .1‬הספרה הבאה היא מספר ההופעות‬
‫של הספרה ‪ 2‬במספר‪ .‬וכך הלאה‪ ,‬הספרה‬
‫התשיעית היא מספר ההופעות של הספרה‬
‫‪ 9‬במספר‪ ,‬והספרה העשירית היא מספר‬
‫ההופעות של הספרה ‪ 0‬במספר‪ .‬מהו המספר?‬
‫‪2.2‬בכיתת המאחרים יושבים ‪ 4‬נבחנים במדעי‬
‫הצומח‪ 4 ,‬נבחנים באתיקה רפואית‪ 4 ,‬נבחנים‬
‫בגנטיקה‪ ,‬ו‪ 4-‬נבחנים בקורס להכרת הספרייה‪.‬‬
‫סדרו את ‪ 16‬הסטודנטים בכיתה שהכיסאות‬
‫בה מסודרים ב‪ 4-‬שורות ו‪ 4-‬טורים‪ ,‬כך שבכל‬
‫טור‪ ,‬כל שורה וכל אלכסון יהיה בדיוק סטודנט‬
‫אחד מכל מקצוע‪.‬‬
‫‪3.3‬בידיעה שבקרוב נגמרת תקופת המבחנים‬
‫קנה בעל הפאב הקרוב לאוניברסיטה ‪ 5‬חביות‬
‫משקה‪ 4 :‬חביות יין וחבית אחת של בירה‪ .‬כל‬
‫חבית הייתה בנפח אחר (בליטרים)‪:‬‬
‫‪ .18 ,19 ,20 ,31 ,16‬חביות אחדות נמכרו‬
‫לסטודנט להנדסת חשמל‪ ,‬השאר נמכרו‬
‫לסטודנטית לסיעוד‪ .‬בסופו של דבר התברר‬
‫שהסטודנטית קנתה פי שניים יותר יין מן‬
‫הסטודנט (החביות נמכרו בשלמותן)‪ .‬כמה‬
‫ליטרים של בירה קנה בעל הפאב?‬
‫‪4.4‬שאלת אתגר‪ 31 :‬סטודנטים מפוזרים בכיתת‬
‫הבחינה‪ .‬המרחקים בין כל שניים מהם שונים‪.‬‬
‫בהעדר בוחנות‪ ,‬כל סטודנט צריך לשמור היטב‬
‫על הסטודנט הקרוב אליו ביותר‪ .‬הראו שתמיד‬
‫יהיה סטודנט שעליו אף אחד לא ישמור‪...‬‬
‫לתגובות ופתרונות‪[email protected] :‬‬
‫‪ | 22‬אבג‬
‫יעלה ויבוא‬
‫הפיוט "יעלה יעלה"‪ ,‬פרי‬
‫יצירתו של רבי ישראל‬
‫נג'ארה‪ ,‬מחשובי המשוררים‬
‫במאה ה‪ ,16-‬זכה במרוצת‬
‫הדורות לפופולאריות רבה‬
‫בקרב עדות המזרח וגם‬
‫בקרב עדות אשכנז‪ .‬את‬
‫הפיוט הזה שרים באירועים‬
‫משפחתיים משמחים‪ ,‬וגם‬
‫בזמירות ליל שבת מתענגים‬
‫על מילותיו‪ .‬מצלמתו של‬
‫איתן אדמון‪ ,‬מנהל המחלקה‬
‫לארגון ושיטות‪ ,‬הנציחה‬
‫אחד מאורחיה הצעירים‬
‫של האוניברסיטה בעת‬
‫שהתעכב על הפיוט העתיק‪.‬‬
‫רק בשמחות‬
‫ברכות להולדת הבת‬
‫להודיה רביבי‪ ,‬מן המזכירות האקדמית‬
‫לדנה הורביץ'‪ ,‬ממחלקת תורמים ושוחרים‬
‫לרחלי שמעון‪ ,‬מן הפקולטה למדעי הטבע‬
‫ברכות להולדת הבן‬
‫למירית אבני‪ ,‬ממחלקת תורמים ושוחרים‬
‫לאורלי גרשוני יהלום‪ ,‬מן הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫ברכות לחתונת הבת‬
‫לרות גולן‪ ,‬מן המכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין‬
‫לרבקה עיני‪ ,‬מן המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה‬
‫ליהושע רצון‪ ,‬מן המחלקה לגיאוגרפיה‬
‫ברכות לחתונת הבן‬
‫למיכל אלוני‪ ,‬מספריית ארן‬
‫לחיים כרמון‪ ,‬מיחידת הבינוי‬
‫לציפי מהרבני‪ ,‬מן המחלקה לכימיה‬
‫ראש‬
‫אקדמי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪11‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪16‬‬
‫פתרונות יש לשלוח‬
‫למערכת ‘אבג’‬
‫במחלקה לפרסומים‬
‫ודוברות‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫בין הפותרים יוגרל הספר‬
‫"געגועי לקיסינג'ר"‬
‫מאת אתגר קרת‬
‫רק תשובותיהם של פותרים‬
‫חדשים ישתתפו בהגרלה‬
‫‪25‬‬
‫מאוזן‪:‬‬
‫‪ .1‬אחד מתאריו של קיסר רומא (ח)‪ .4 .‬זמר בריטי (ש"מ)‪.‬‬
‫‪ .8‬מריחת נוזל סמיך‪ .9 .‬חוסר היגיון‪ .10 .‬זמרת ושחקנית‬
‫אמריקאית‪ .12 .‬בא בעקבות חצות היום‪ 100 .13 .‬מ"ר של‬
‫אדמה‪ .14 .‬בהמת‪-‬משא טיבטית‪ .17 .‬בוער באור חלש‪.‬‬
‫‪ .19‬כלי שתחתיתו עשויה רשת‪ .20 .‬שם המבצע הצבאי‬
‫לכיבוש לוד ורמלה במלחמת העצמאות‪ .21 .‬השתחווה‪.‬‬
‫‪ .22‬שמרחום‪ .23 .‬שיטת הפריה בצמחים‪ .24 .‬נקנה‪.25 .‬‬
‫מלאבס‪.‬‬
‫מאונך‪:‬‬
‫‪ .2‬מקרב בין הצדדים‪ .3 .‬המדעים השייכים לשני נושאים‬
‫אלה יוצרים ביחד פקולטה‪ .5 .‬מכשיר‪-‬עזר למרצה‪... .6 .‬‬
‫מכעס‪ ,‬הסמיק מרגשות שהציפו אותו‪ .7 .‬קיבוץ לא רחוק‬
‫מאשדוד (‪ .8 .)4,5‬דין‪ .11 .‬יעל‪ ,...‬חוקרת בתחום הרובוטיקה‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ .13 .‬בן גדעון השופט‪ .15 .‬נוחות‬
‫לקריאה‪ .16 .‬שנית‪...‬לא תיפול‪ .17 .‬ריצה למרחק ‪ 42‬קילומטרים‬
‫ו‪ 195-‬מטרים‪ .18 .‬פרי שלא הבשיל‪ .19 .‬כלי‪-‬קיבול לנוזלים‪.‬‬
‫‪ .21‬תוכי מצויץ בעל נוצות ארוכות‪.‬‬
‫פתרון התשבץ הקודם‬
‫‪1‬‬
‫ב‬
‫‪2‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫י‬
‫ר‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪21‬‬
‫נ‬
‫צ‬
‫‪23‬‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪14‬‬
‫נ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ג‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ג‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ר‬
‫פ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ש‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫ד‬
‫צ‬
‫א‬
‫ס‬
‫מ ק‬
‫ו‬
‫ט‬
‫ל‬
‫ר‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ו‬
‫‪20‬‬
‫י‬
‫‪22‬‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ג‬
‫ס‬
‫‪24‬‬
‫ד‬
‫ל‬
‫‪19‬‬
‫ה‬
‫ב‬
‫‪12‬‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ק‬
‫‪18‬‬
‫ג‬
‫מ‬
‫‪11‬‬
‫י‬
‫צ‬
‫ת‬
‫ר‬
‫א‬
‫ח‬
‫ח‬
‫‪9‬‬
‫ע‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪7‬‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ר‬
‫א‬
‫א‬
‫ג‬
‫ס מ‬
‫פ‬
‫‪3‬‬
‫ל‬
‫פ‬
‫‪4‬‬
‫ג‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫‪6‬‬
‫ש‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ת‬
‫אבג | ‪23‬‬
‫ארבעים‬
‫וחמש‬
‫שנות‬
‫ספורט‬
‫מרכז הספורט והנופש‬
‫מברך את האוניברסיטה‬
‫ביום חגה‪ .‬מוטו מרכזי‬
‫של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫בנגב‪ ,‬מימיה הראשונים‪,‬‬
‫היה לשלב פעילות גופנית‬
‫לצד הלימודים בכיתות‬
‫ובמעבדות‪ .‬לשם כך נבנה‬
‫מרכז ספורט ובו מתקני‬
‫ספורט משוכללים‪:‬‬
‫כל אלה מאפשרים לסטודנטים ולעובדי האוניברסיטה‬
‫ליהנות מפעילות גופנית עממית ומשפחתית ענפה בזמנם‬
‫הפנוי‪ ,‬באווירה סטודנטיאלית‪ .‬האוניברסיטה מקפידה על‬
‫מתן שיעורי חינוך גופני לסטודנטים‪ ,‬והם מקנים להם‬
‫נקודות‪-‬זכות בלימודים כלליים‪ .‬כיום משתתפים כ‪2,000-‬‬
‫סטודנטים בשיעורי ספורט מודרכים במגוון נושאים‪ .‬מרכז‬
‫הספורט והנופש של האוניברסיטה נמצא כיום בשורה‬
‫הראשונה של מרכזים מסוגו הפועלים בישראל ובאירופה‪.‬‬
‫מרכז הספורט מודה לצוות העובדים המסור שלו המעניק‬
‫את השירות הטוב ביותר האפשרי לקהל הסטודנטים‪,‬‬
‫העובדים והמנויים‪.‬‬
‫תודה ומזל טוב לאוניברסיטה המבוקשת ביותר בישראל!‬
‫ויקו חדד‬
‫מנכ"ל מרכז הספורט‬
‫ויו"ר 'אס"א בן‪-‬גוריון'‬
‫• ‪ 4‬בריכות שחייה‬
‫• אולם ספורט‬
‫• אולם סטודיו לחוגים‬
‫• חדר כושר‬
‫• מגרש רב‪-‬תכליתי‬
‫• מגרשי כדורעף‪-‬חופים‬
‫• מגרשי טניס‬
‫• סאונות‬
‫• חדרי טיפולים‬