‫באר‪-‬שבע‬ ‫‪BEER SHEVA‬‬ ‫שולם ‪PP‬‬ ‫‪5878‬‬ ‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫גיליון ‪ | 87‬שבט תשע"ד | ינואר ‪2014‬‬ ‫האוורסט בידינו!‬ ‫ההיסטוריון פרופ' אבי גרוס כבש פסגות אקדמיות במחקריו‪,‬‬ ‫וגם טיפס על ההר הגבוה ביותר בעולם | לגעת ברוח | מוסף מיוחד‬ ‫כותרת‬ ‫שווה ציטוט‬ ‫‪1‬‬ ‫"הנגשת ההשכלה הגבוהה למי שנזקק לה היא קריטית‪ .‬מטרתנו בפרויקט הזה‬ ‫היא להעניק הזדמנות שווה למי שרוצים לממש את הפוטנציאל שלהם למרות‬ ‫מגבלותיהם"‪.‬‬ ‫נשיאת האוניברסיטה‪ ,‬פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬בטקס חנוכת המרכז לתמיכה בסטודנטים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫"הידע המדעי והטכנולוגי והמומחיות שפיתחנו במכונים לחקר המדבר על שם‬ ‫בלאושטיין עשויים להיות בעלי ערך רב לסין‪ ,‬הנאבקת בתופעת המידבור‬ ‫במונגוליה‪ .‬המדענים והחוקרים שלנו מצפים בכליון עיניים לאתגרים החדשים‬ ‫שיניב שיתוף הפעולה עם סין"‪.‬‬ ‫סגן נשיאת האוניברסיטה לקשרי חוץ‪ ,‬פרופ' עמוס דרורי‪ ,‬מברך על מזכר ההבנות בין‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב וקבוצת המחקר הסינית 'אליון'‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫"המרת דו‪-‬תחמוצת הפחמן ומימן לחומר‪-‬גלם ירוק לדלקים היא אתגר עצום‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה מבוססת על קטליזטורים חדשניים ותהליכים קטליטיים ש'נתפרו'‬ ‫במיוחד למטרה זו‪ .‬התהליכים שפותחו באוניברסיטת בן‪-‬גוריון מאפשרים שימוש‬ ‫ישיר בטכנולוגיה מסחרית זמינה‪ .‬הואיל ולא צפויים מחסומים טכנולוגיים‪,‬‬ ‫התהליך החדש אמור להפוך למציאות תוך חמש עד עשר שנים"‪.‬‬ ‫פרופ' מוטי הרשקוביץ'‪ ,‬סגן נשיאת האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח‪ ,‬מפתח החלופה‬ ‫הירוקה לנפט גולמי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫"מיליוני חקלאים מעבדים את אדמותיהם ברחבי העולם‪ ,‬אבל רק מעט מעשייתם‬ ‫זוכה לכבוד ולהכרה הראויים‪ .‬מפעלם של פרופ' ברלינר ואלי בן‪-‬זקן עורר הדים‬ ‫ברחבי תבל – זהו המענה הישראלי לדרישות העולם בתחום הטכנולוגיה החקלאית‬ ‫והמזון"‪.‬‬ ‫שר החקלאות יאיר שמיר מברך את פרופ' פדרו ברלינר ואלי בן‪-‬זקן לרגל קבלת עיטור‬ ‫מסדר ההצטיינות החקלאית של צרפת‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"זמן קצר לאחר עלייתנו ארצה התכבדנו‪ ,‬בעלי צבי ז"ל ואנוכי‪ ,‬בכבוד רב‬ ‫כשפולה ודוד בן‪-‬גוריון הזמינו אותנו לארוחת‪-‬בוקר בביתם‪ .‬כאשר אני מקבלת‬ ‫את התואר ב'יום בן‪-‬גוריון' מן האוניברסיטה הנושאת את שמו אני נרגשת מאוד‪,‬‬ ‫ולמעשה סוגרת מעגל"‪.‬‬ ‫כלת פרס ישראל לתיאטרון‪ ,‬ליא קניג‪ ,‬בעת קבלת התואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד‬ ‫מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫‪ | 2‬אבג‬ ‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫מה בגיליון‬ ‫הברירה הטבעית‬ ‫שרון עמית‬ ‫‪6‬‬ ‫נגע בשמים‬ ‫פרופ' אבי גרוס‬ ‫‪12-10‬‬ ‫היסטוריונית כלכלית‬ ‫קרין ואן דר בק‬ ‫‪15-14‬‬ ‫הפסיכולוג הדיגיטלי‬ ‫פרופ' יאיר נוימן‬ ‫‪17-16‬‬ ‫מופק על‪-‬ידי‬ ‫המחלקה לפרסומים ודוברות‬ ‫רשיון מס’ ‪2206‬‬ ‫מנהלת המחלקה‬ ‫פיי ביטקר‬ ‫עורך וכתב ראשי‬ ‫חיים זלקאי‬ ‫צילום‬ ‫דני מכליס‬ ‫הגהה‬ ‫ד”ר אביב מלצר‬ ‫עיצוב‬ ‫ערוץ נוסף‬ ‫עיצוב קונספט‬ ‫שי צאודרר‬ ‫טל'‪08-6461281 :‬‬ ‫פקס‪08-6477674 :‬‬ ‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬ ‫אינטרנט‪www.bgu.ac.il/abc :‬‬ ‫שותפים לחזון‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫העניקה לנלסון מנדלה‬ ‫תואר כבוד‪ .‬המנהיג הדגול‬ ‫גמל לה בהרעפת שבחים‬ ‫נלסון מנדלה ופרופ' אבישי ברוורמן‪ ,‬לשעבר נשיא אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬במהלך טקס הענקת‬ ‫התואר למנהיג הדרום‪-‬אפריקאי‬ ‫נשיא דרום‪-‬אפריקה נלסון מנדלה‪,‬‬ ‫שהלך לעולמו בחודש שעבר‪ ,‬מוביל‬ ‫רשימה מפוארת של אישים שהוענק‬ ‫להם התואר דוקטור לשם כבוד‬ ‫על‪-‬ידי אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫התואר הוענק למנדלה בטקס מרשים‬ ‫שהתקיים בקייפטאון בירת דרום‬ ‫אפריקה ב‪ 19-‬בספטמבר ‪ .1997‬קטעים‬ ‫מנאומו מובאים להלן‪:‬‬ ‫"אף‪-‬על‪-‬פי שכבר קיבלתי כמה וכמה‬ ‫תוארי‪-‬כבוד אקדמיים‪ ,‬כל תואר כזה‬ ‫יש לו משמעות ייחודית‪ .‬ותמיד כשאני‬ ‫מקבל תואר כזה אני חש תחושת ענווה‪.‬‬ ‫"אוניברסיטת בן‪-‬גוריון היא מרכז‬ ‫מצוינות המביא לידי ביטוי את רוחו‬ ‫של העם היהודי‪ :‬תחושת שליחות‪,‬‬ ‫אוניברסאליות וחדשנות‪ .‬זהו מוסד‬ ‫הנוסך השראה בכך שהוא חותר‬ ‫למימוש דברי הנביא ישעיהו‪' ,‬ישושום‬ ‫מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת'‪.‬‬ ‫"אמונה איתנה ביכולתם של בני‪-‬‬ ‫אנוש לשנות את המציאות הפיזית‬ ‫נושאת פירות באמצעות הפרויקטים‬ ‫השונים להתמודדות עם שממה‬ ‫וצחיחות המתבצעים במדינות רבות‬ ‫בעולם‪ ,‬פרויקטים שאוניברסיטת בן‪-‬‬ ‫גוריון יוזמת ותומכת בהם‪.‬‬ ‫"אמנם הענקתם את התואר 'דוקטור‬ ‫לשם כבוד' לי אישית‪ ,‬אבל אני רואה‬ ‫אותו כהכרה בניצחונו של העם הדרום‪-‬‬ ‫אפריקני כולו‪ .‬בני עמי הפכו את מדבר‬ ‫האפרטהייד והאיבה למקום שבו כל‬ ‫הדרום‪-‬אפריקנים יכולים לחיות ולעבוד‬ ‫שכם אחד‪ ,‬כדי שבני 'עם הקשת בענן'‬ ‫יוכלו לשגשג‪ .‬בענווה אני מקבל את‬ ‫אות הכבוד מידיכם – כנציגם‪ ,‬ואני‬ ‫מקווה שמה שאנחנו השגנו בארצנו‬ ‫יהווה סמל לשלום ופיוס ותקווה‬ ‫בכל מקום בעולם שבו קיימים עדיין‬ ‫סכסוכים ואיבות‪.‬‬ ‫"אנחנו רק בתחילת הדרך‪ ,‬וסופה מי‬ ‫ישורנו‪ .‬אבל אנחנו מישירים מבט אל‬ ‫העתיד באומץ ובביטחון‪ ,‬ביודענו שמי‬ ‫שמוכנים לשלב ידיים באחווה מסוגלים‬ ‫להתגבר על כל קושי ומכשול‪.‬‬ ‫"תואר הדוקטור שאתם מעניקים לי‬ ‫היום‪ ,‬ובאמצעותו לעמה של דרום‪-‬‬ ‫אפריקה‪ ,‬יקר לי מאוד‪ .‬מעומק לבי אני‬ ‫מודה לכם שוב על הכבוד הגדול הזה‪.‬‬ ‫"ומי ייתן ונהיה תמיד שותפים‬ ‫בהפיכת מדבריות לגנים פורחים של‬ ‫שלום ושגשוג"‪.‬‬ ‫זכרונות‬ ‫מאפריקה‬ ‫גאנה שבמערב אפריקה היתה‬ ‫מדינת היעד של ‪ 11‬משתתפי‬ ‫משלחת הסטודנטים‪-‬המתנדבים‬ ‫לשנת ‪ .2013‬זוהי המשלחת‬ ‫השביעית שיצא במסגרת‬ ‫פעילות "מרכז אפריקה" על שם‬ ‫תמר גולן‪.‬‬ ‫המשלחת השנה התחלקה‬ ‫לשני יעדי התנדבות‪ .‬קבוצה‬ ‫אחת פעלה באקרה‪ ,‬בירת‬ ‫גאנה; חבריה התנדבו במסגרת‬ ‫ארגון '‪ ,'BASICS‬השתלבו‬ ‫בצוות מדריכי הילדים‪ ,‬ויחד‬ ‫עימם קיימו פעילויות העשרה‬ ‫חברתיות ולימודיות לילדים‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה התנדבה בעיר‬ ‫קומאסי במסגרת קרן של‬ ‫אשת מלך האשאנטי (ממלכת‬ ‫האשאנטי שואבת את כוחה מן‬ ‫הקבוצה האתנית הגדולה ביותר‬ ‫בגאנה‪ ,‬הכוללת ‪ 12‬מיליון נתינים‬ ‫הסרים למרותו של המלך)‪ .‬חברי‬ ‫הקבוצה עזרו לשפץ בית‪-‬יתומים‬ ‫מקומי בעיר‪ ,‬והדריכו בו‪.‬‬ ‫בזמנם הפנוי טיילו הסטודנטים‪,‬‬ ‫למדו דיאלקטים מקומיים‪ ,‬ראו‪,‬‬ ‫שמעו‪ ,‬טעמו והרגישו את גאנה‬ ‫ מדינה אפריקאית שהיא מגוון‬‫של נרטיבים‪ ,‬תרבויות וצבעים‪.‬‬ ‫אחרי שלושה חודשי התנדבות‬ ‫חזרו הסטודנטים ארצה עמוסי‬ ‫זכרונות‪.‬‬ ‫מרכז אפריקה מהווה מטריה‬ ‫אקדמית למחקר רב‪-‬תחומי על‬ ‫אפריקה‪ .‬יו"ר המרכז הוא רקטור‬ ‫האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן‪,‬‬ ‫מנהלת המרכז היא ד"ר לין שלר‪,‬‬ ‫חברת סגל המחלקה לפוליטיקה‬ ‫וממשל‪.‬‬ ‫אתר הסרטים שלנו מופיע בכתובת הבאה‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCh6riV9VN8WjD6BHy6TcL6A‬‬ ‫אבג | ‪3‬‬ ‫בצילום האמנותי שהפיק דני מכליס נראית הילה לביא כשהיא מתרגמת לשפת הסימנים את המושג "נגישות"‬ ‫סימנים מעודדים‬ ‫הילה לביא‪ ,‬סטודנטית לעבודה‬ ‫סוציאלית‪ ,‬מתרגמת לשפת הסימנים‬ ‫ומסייעת לציבור הסטודנטים הסובלים‬ ‫משמיעה לקויה להשתלב במרחב‬ ‫האקדמי‬ ‫בשביל הילה לביא‪ ,‬סטודנטית‬ ‫לעבודה סוציאלית הלומדת לתואר שני‪,‬‬ ‫צדק חברתי הוא ערך עליון‪ .‬הוא הוביל‬ ‫אותה לעשייה חברתית מגוונת לאחר‬ ‫השירות הצבאי‪ .‬את שפת הסימנים‬ ‫הישראלית היא התחילה ללמוד מתוך‬ ‫סקרנות‪ ,‬ואחר‪-‬כך המשיכה ללמוד אותה‬ ‫בתקווה שתוכל לשלב את הידע הזה‬ ‫בעתידה המקצועי‪ .‬קורס למתחילים‬ ‫שלמדה הוביל אותה לקורס למתקדמים‬ ‫ולהיכרות עם קהילת החירשים בישראל‪,‬‬ ‫ונולד בה רצון לעבוד איתם‪.‬‬ ‫‪ | 4‬אבג מדווח‬ ‫לפני כארבע שנים הקים מרכז 'נא‬ ‫לגעת' ביפו‪ ,‬הנותן במה לחירשים‬ ‫ועיוורים‪ ,‬קבוצת תיאטרון שבה חירשים‪-‬‬ ‫עיוורים לומדים להיות שחקני תיאטרון‪.‬‬ ‫חברי הקבוצה בנו הצגה המבוססת על‬ ‫סיפורם האישי‪ .‬הילה הצטרפה למבצע‬ ‫בתחילתו בשנת ‪ 2009‬והתמידה בו עד‬ ‫עליית ההצגה "לונה פארק" על הבמה‬ ‫בשנת ‪" .2012‬זו הייתה בשבילי מתנה‬ ‫אדירה‪ ,‬להיות חלק מן התהליך"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת בהתרגשות‪" ,‬למן הפגישה‬ ‫הראשונה וקשיי התקשורת הראשונים‪,‬‬ ‫דרך החשיפה לסיפורי חיים שאדם‬ ‫שומע ורואה לא יכול לדמיין ועד הצגת‬ ‫הבכורה"‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬גאוות השחקנים באותו ערב‪,‬‬ ‫הביטחון שלהם לעמוד על במה ולספר‬ ‫את סיפורם האישי כשהם לא רואים או‬ ‫שומעים את הקהל אבל מרגישים את‬ ‫החשמל והאנרגיות של הבמה‪ ,‬הפכו את‬ ‫הערב לבלתי‪-‬נשכח לכל הנוכחים באולם‪.‬‬ ‫"ואני"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬זכיתי להיות לצידם‬ ‫בהצלחות‪ ,‬במשברים ובקשיים‪ ,‬להיות‬ ‫העיניים האוזניים והפה שלהם במשך‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬ובסוף טפחתי על כתפיהם‬ ‫כדי להעביר להם את קצב מחיאות‬ ‫הכפיים של הקהל"‪.‬‬ ‫בישראל חיים כ‪ 15,000-‬חירשים‪,‬‬ ‫ועוד מאות אלפים הם כבדי שמיעה‪.‬‬ ‫שירותים רבים הניתנים על‪-‬ידי הרשויות‬ ‫אינם נגישים לאנשים הסובלים‬ ‫ממוגבלויות שונות‪ ,‬והשאיפה לתקן‬ ‫את העוול היא הכוח המניע את הילה‬ ‫בפעילותה החשובה‪ .‬יש מאבקים‬ ‫"גורלנו תלוי‬ ‫בכוחנו ובצדקתנו"‬ ‫על מימון מכשירי‪-‬שמיעה וחקיקה‬ ‫בנושא תרגום של ערוצי הטלוויזיה‬ ‫לשפת הסימנים‪" .‬הרבה אנשים לא‬ ‫יודעים ששפת הסימנים אינה שפה‬ ‫בינלאומית"‪ ,‬אומרת הילה‪" .‬זוהי שפה‬ ‫מקומית וטבעית‪ ,‬כלומר היא מתפתחת‬ ‫מתוך קהילת החירשים בישראל‪.‬‬ ‫המחשה אקטואלית לכך היא הצורך‬ ‫בסימן ליאיר לפיד‪ ,‬שעתה מסומן‬ ‫כג'ל לשיער גם בתרגום הסימולטני‬ ‫לחדשות‪ .‬העדר הידע בנושא מעביר‬ ‫את חוסר המודעות לבעיה‪ .‬החדשות‬ ‫הטובות הן שמספר החירשים‬ ‫במוסדות להשכלה גבוהה עולה משנה‬ ‫לשנה; מסייעים לכך הביטוח הלאומי‬ ‫והמוסדות להשכלה גבוהה"‪.‬‬ ‫כשהתחילה ללמוד באוניברסיטה‬ ‫בן‪-‬גוריון פנתה הילה לפנינה ישראלי‪,‬‬ ‫מלשכת דיקן הסטודנטים‪ ,‬והציעה‬ ‫את כישוריה כדי לשפר את הנגשת‬ ‫האוניברסיטה לקהילת החירשים‪ .‬היא‬ ‫נענתה בחיוב‪ ,‬וכבר עברה "טבילת אש"‬ ‫כמתרגמת לשפת הסימנים בטקס‬ ‫חנוכת המרכז לתמיכה בסטודנטים‪.‬‬ ‫"הנכונות והפתיחות של‬ ‫האוניברסיטה להנגיש אירועים‬ ‫מרכזיים לחירשים אינן מובנות‬ ‫מאליהן"‪ ,‬מדגישה הילה‪" .‬בעולם‬ ‫מתוקן הייתי רוצה לראות תרגום‬ ‫וכתוביות בטלוויזיה‪ ,‬בהרצאות‬ ‫ובטקסים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬המודעות‬ ‫לנושא החשוב עולה‪ .‬אני שמחה‬ ‫שהאוניברסיטה אימצה את הצעתי‪,‬‬ ‫וכבר התחלנו לעבוד יחד למען שינוי‬ ‫חברתי שיאפשר לסטודנטים חירשים‬ ‫וכבדי שמיעה באוניברסיטה להרגיש‬ ‫שווים ועצמאיים בסביבה נגישה‬ ‫וידידותית לצורכיהם"‪.‬‬ ‫שנת הארבעים למותו של ראש‬ ‫הממשלה הראשון צוינה בהרבה‬ ‫טקסים ואירועים‪ .‬מכון בן‪-‬גוריון לחקר‬ ‫ישראל והציונות בחר לציין את התאריך‬ ‫בכנס מיוחד שנערך בשיתוף עם בית‬ ‫בן‪-‬גוריון והמכון למורשת בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫הכנס התחקה אחר גלגוליו של חזון בן‪-‬‬ ‫גוריון לגבי החברה הישראלית הרצויה‪,‬‬ ‫בניסיון למצוא מה ממנו נותר בתחומים‬ ‫שונים במציאות הישראלית בימינו‪.‬‬ ‫הכנס נפתח בהרצאתה של ד"ר‬ ‫פולה קבלו‪ ,‬מנהלת מכון בן‪-‬גוריון‬ ‫לחקר ישראל והציונות‪ .‬היא סקרה‬ ‫את הדיאלוג המתמשך שקיים בן‪-‬‬ ‫גוריון עם סקטורים שונים בחברה‬ ‫הישראלית ‪ -‬ותיקים ועולים‪ ,‬צעירים‬ ‫ומבוגרים‪ ,‬תושבי יישובים עירוניים‬ ‫ותושבי יישובים כפריים‪ .‬ההרצאה‪,‬‬ ‫שנשאה את הכותרת "מנהיגות‬ ‫והידברות"‪ ,‬חשפה את המגע הבלתי‪-‬‬ ‫אמצעי בין המנהיג ואזרחי המדינה כפי‬ ‫שהתבטא בהתכתבויות‪ ,‬ודיברה על‬ ‫נושאים שנידונו במכתבים – חלוציות‪,‬‬ ‫דמוקרטיה ושאלת השטחים אחרי‬ ‫‪.1967‬‬ ‫ד"ר מיכאל פייגה הירצה על מחקר‬ ‫שהוא מבצע יחד עם פרופ' דוד אוחנה‪,‬‬ ‫שניהם חוקרים במכון בן‪-‬גוריון לחקר‬ ‫ישראל והציונות‪ .‬ההרצאה עסקה‬ ‫בזיכרון ובהנצחה של בן‪-‬גוריון בארבעים‬ ‫השנים שעברו מאז מותו‪.‬‬ ‫"הזקן" ציווה שיקברוהו במדרשת שדה‬ ‫בוקר‪ ,‬וכך חייב את מנהיגי תקופתו‬ ‫לעשות מסע של עלייה לרגל בלוויה‬ ‫מירושלים אל הנגב‪ ,‬כמעין חיקוי למסע‬ ‫שהוא עשה בחייו‪ .‬חבר הכנסת ונשיא‬ ‫האוניברסיטה לשעבר‪ ,‬פרופ' אבישי‬ ‫ברוורמן‪ ,‬בחן את תפישותיו הכלכליות‬ ‫והחברתיות של המנהיג הדגול והביע‬ ‫תקווה שהן ישתלבו עם משנתם‬ ‫הכלכלית של קברניטי האוצר כיום‪.‬‬ ‫תפישתו הבטחונית של דוד בן‪-‬גוריון‬ ‫נדונה בכנס לציון ארבעים שנה למותו‬ ‫רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן‬ ‫עמד בדבריו על החשיבות שייחס בן‪-‬‬ ‫גוריון למחקר המדעי; הוא חשב שיש‬ ‫לשמרו ולטפחו‪.‬‬ ‫האלוף במילואים עמוס ידלין בדק אם‬ ‫תפישתו הבטחונית של בן‪-‬גוריון עומדת‬ ‫במבחן הזמן‪ .‬לדבריו‪" ,‬תפישת הביטחון‬ ‫של ישראל שהתגבשה לפני מבצע סיני‬ ‫מהווה את אבן‪-‬הפינה של המחשבה‬ ‫הצבאית הישראלית עד עצם היום‬ ‫הזה"‪ .‬עם זאת‪ ,‬אמר‪ ,‬צריך לעדכן את‬ ‫התפישה הזאת בגלל השינויים הגיאו‪-‬‬ ‫פוליטיים שהתחוללו במזרח התיכון‪,‬‬ ‫בגלל הקידמה הטכנולוגית ובגלל‬ ‫התמורות שחלו בחברה הישראלית‬ ‫ובערכיה‪ .‬ידלין הצביע על עיקריה‬ ‫של תפישת הביטחון שגובשו על ידי‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ :‬הרתעה‪ ,‬התרעה והכרעה‪.‬‬ ‫למרות שהאיום על ישראל כיום הוא‬ ‫איום "תת‪-‬קונוונציונלי" (טרור) ו"על‪-‬‬ ‫קונוונציונלי" (נשק לא‪-‬קונוונציונלי)‪,‬‬ ‫המענה צריך להתבסס על שלושת‬ ‫העקרונות הללו‪ .‬מה שלא נשתנה‪ ,‬סיכם‬ ‫ידלין‪ ,‬הוא הנחת‪-‬היסוד של בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫והיא‪" :‬גורל ישראל תלוי בשני דברים –‬ ‫בכוחה ובצדקתה"‪.‬‬ ‫"לעולם איני מסתכלת על העבודה שעשיתי‪ .‬אני רואה תמיד רק את מה שעוד צריך לעשות"‪.‬‬ ‫מארי קירי‬ ‫אבג | ‪5‬‬ ‫קורס חדש ולא שגרתי‪ .‬שרון עמית (בתמונה הקטנה‪ :‬מפיח אש בזרדים)‬ ‫תואר בהישרדות‬ ‫שרון עמית‪ ,‬מרצה באוניברסיטת בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ ,‬מלמד בקמפוס האוניברסיטה‬ ‫באילת קורס בשם "ניהול והדרכת‬ ‫תיירות טבע"‪ .‬זהו קורס ייחודי‬ ‫הנלמד בצורה לא‪-‬שגרתית‬ ‫איך מנהלים פעילות קבוצתית בחיק‬ ‫הטבע‪ ,‬והאם היא שונה מפעילות‬ ‫רגילה? האם נדרשים לכך ידע מוקדם‬ ‫או מיומנויות מיוחדות? המחלקה‬ ‫לניהול מלונאות ותיירות בקמפוס אילת‬ ‫הרימה את הכפפה ובנתה קורס שבו‬ ‫נלמד התחום הזה‪ .‬שם הקורס ‪" -‬ניהול‬ ‫והדרכת תיירות טבע"‪.‬‬ ‫את הקורס מעביר שרון עמית‪ ,‬שכבר‬ ‫למעלה מעשור מלמד באוניברסיטה‬ ‫קורסים בחשבונאות ובמימון‪ .‬במקצועו‬ ‫הוא אנליסט פיננסי‪" .‬אבל יש לי גם רקע‬ ‫רחב במה שרבים מכנים 'הישרדות"'‪,‬‬ ‫אומר שרון‪ ,‬שבזמנו החופשי מעביר‬ ‫סדנאות בתחום הזה‪" .‬זה כולל פעילויות‬ ‫שונות שכולן מכוונות לשהייה בטבע‪,‬‬ ‫כמו מציאת מים וליקוט מזון‪ ,‬גששות‪,‬‬ ‫היכרות טובה עם עולם החי והצומח‪,‬‬ ‫ועוד"‪.‬‬ ‫הרעיון לגבש קורס כזה עלה במוחו‬ ‫כשחשב על התואר הראשון שעשה‪.‬‬ ‫"שאלתי את עצמי איך מפתחים קורס‬ ‫משמעותי ומהנה שמצליח לשמור על‬ ‫"אנשים חיים הם נדירים ביותר‪ ,‬רוב האנשים פשוט קיימים"‪.‬‬ ‫אוסקר וויילד‬ ‫‪ | 6‬אבג מדווח‬ ‫ערך מוסף גבוה‪ ,‬ואיזה קורס הייתי רוצה‬ ‫להעביר באוניברסיטה"‪.‬‬ ‫בקמפוס אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫באילת יש כיתות קטנות ויש יותר‬ ‫אינטימיות בין חברי הקבוצה; אילת‬ ‫התברכה באוצרות טבע אדירים והדבר‬ ‫פותח הרבה אפשרויות‪ .‬אבל הקורס לא‬ ‫היה מתאפשר בלא דחיפתה של דיקנית‬ ‫קמפוס אילת‪ ,‬פרופ' מירי עמית‪ ,‬וללא‬ ‫המעורבות הגבוהה של חברי הסגל‬ ‫בקמפוס‪.‬‬ ‫כאשר מלמדים קורס בפעם‬ ‫הראשונה רצוי להנמיך ציפיות‪ ,‬כל שכן‬ ‫כשמדובר בקורס חדש ולא‪-‬שגרתי‪.‬‬ ‫"הופתענו מאוד מן התגובות הטובות‬ ‫שקיבלנו מן הסטודנטים וממעורבותם‬ ‫הגבוהה"‪ ,‬מציין שרון‪.‬‬ ‫צורת העברת הקורס מבטאת את‬ ‫מטרתו‪ :‬הוא כולל הרבה זמן לימוד מחוץ‬ ‫לכיתת‪-‬הלימוד‪ ,‬ושיאו הוא פרויקט של‬ ‫הסטודנטים שמועבר בשטח‪ ,‬ביום או‬ ‫בלילה‪.‬‬ ‫שרון מפרט‪" :‬קבוצה אחת בנתה‬ ‫פעילות שעיקרה הוא אסטרונומיה‬ ‫וצפייה בכוכבים‪ .‬קודם ניתן רקע‬ ‫תיאורטי ובעקבותיו בנינו טלסקופים‬ ‫ביתיים‪ .‬לסיום הביאו הסטודנטים‬ ‫טלסקופ מקצועי ונתנו הדרכה על מפת‬ ‫השמים‪ .‬קבוצה אחרת יזמה הפעלה‬ ‫מרתקת (ומרווה‪ )...‬של הפקת מים‬ ‫במדבר‪ .‬הסטודנטים לא מצאו מים‬ ‫במדבר ולא נעשו אסטרונומים‪ ,‬אבל‬ ‫למדו לבנות פעילות סביב נושא שהם‬ ‫עצמם בחרו"‪.‬‬ ‫הקורס "ניהול והדרכת תיירות טבע"‬ ‫ניתן אחת לשנתיים‪ .‬הוא חושף את‬ ‫הסטודנטים לצורת לימוד שונה ומחייב‬ ‫אותם להתאמץ מעבר למקובל בקורסים‬ ‫רגילים‪ .‬ויש לו ערך מוסף‪ :‬הסטודנטים‬ ‫מסיימים את התואר עם מטען חווייתי‬ ‫ועם טעם אחר‪.‬‬ ‫לגעת ברוח‬ ‫מוסף מיוחד המוקדש לחדשנות האקדמית של‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬ ‫פרופ' חיים היימס עומד בראש מרכז המצוינות הישראלי לחקר המרות דת‬ ‫ומפגשים בין‪-‬דתיים | מודל למצוינות | עמוד ‪18‬‬ ‫דבר נשיאת‬ ‫האוניברסיטה‬ ‫"כל עם מן הראוי שישאף לגדולה רוחנית ותרבותית‪ .‬לגבי‬ ‫מדינת ישראל אין זו רק שאיפה רצויה‪ ,‬אלא גורל וייעוד‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון‬ ‫והכרת קיום"‪.‬‬ ‫אמירה זו של מנהיג בתחילת דרכה של מדינה הנאבקת על‬ ‫קיומה ומתמודדת עם אתגרים אדירים ‪ -‬התיישבות‪ ,‬קליטת‬ ‫עלייה‪ ,‬בניית כלכלה‪ ,‬מערכת חינוך‪ ,‬מערכת בריאות‪ ,‬ועוד ועוד‬ ‫ אינה מובנת מאליה‪.‬‬‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬שמממשת הלכה למעשה את‬ ‫חזונו של דוד בן‪-‬גוריון בהיותה חוד החנית של פיתוח הנגב‪,‬‬ ‫נבנתה מלכתחילה כאוניברסיטה המקיפה את כל התחומים‪:‬‬ ‫מדע‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬רוח וחברה‪ ,‬מתוך הכרה שפיתוח אזורי חייב‬ ‫לכלול מרכיב רוחני ותרבותי‪.‬‬ ‫משבר ההשכלה הגבוהה‪ ,‬ובעיקר משבר מדעי הרוח‪ ,‬הלם‬ ‫באוניברסיטה שלנו בעיצומו של תהליך ההתפתחות‪ .‬שלא‬ ‫כמו באוניברסיטאות מבוססות‪ ,‬שבהן כבר נוצר עולם רוח‬ ‫ותרבות מגוון ועשיר‪ ,‬עצירת ההתפתחות אצלנו הייתה עלולה‬ ‫להיות הרסנית‪.‬‬ ‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן הצלחנו בעשור האחרון לא רק לשמר את‬ ‫הקיים אלא גם לפתח את מדעי החברה והרוח‪ :‬נפתחו‬ ‫תוכניות חדשות‪ ,‬מרכזי מחקר נפתחו ופותחו‪ ,‬גויסו חברי סגל‬ ‫מצטיינים‪ ,‬יש תוספת משמעותית של ספרים וכתבי‪-‬עת‪,‬‬ ‫ונוצרו יצירות אינטלקטואליות‪ ,‬מקוריות וחדשניות‪.‬‬ ‫את אפס קציה של היצירתיות הזאת מתארת חוברת זו‬ ‫של 'אבג'‪ ,‬שהיא בבחינת טעימה בלבד‪ .‬אין שבוע במהלך‬ ‫שנת הלימודים שבו לא מתקיימת בקמפוס שלנו פעילות‬ ‫כלשהי בתחום התרבות והרוח‪ .‬מגוון ההרצאות‪ ,‬הסמינריונים‪,‬‬ ‫התערוכות‪ ,‬הסדנאות‪ ,‬ימי‪-‬העיון והכנסים בתחום מדעי הרוח‬ ‫אינו מבייש שום אוניברסיטה ותיקה‪ ,‬והאיכות היא ללא‬ ‫פשרות‪.‬‬ ‫דווקא בשנים אלה‪ ,‬שנות המשבר במדעי הרוח‪ ,‬שומה עלינו‬ ‫לזכור את חשיבותו של התחום הזה‪ ,‬כפי שהיטיב לבטא זאת‬ ‫מרטין בובר‪" :‬אם נחדל להאמין בעוצמת הרוח ולא נעמוד‬ ‫לימינה‪ ,‬נבטל את זכות קיומנו ואת יסוד קיומנו‪ .‬לא יהיו לנו‬ ‫לא ייעוד ולא עתיד"‪.‬‬ ‫‬‫אני גאה לומר שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב תמיד האמנו‬ ‫במדעי הרוח‪ ,‬ואנחנו ממשיכים לעמוד איתנים לימינם‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫פרופ’ רבקה כרמי‬ ‫‪ | 8‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה ‪-‬‬ ‫עובדות ומספרים‬ ‫‪ 6010‬סטודנטים‬ ‫ו‪ 43,387-‬בוגרים (מתוכם ‪ 4,247‬מסיימי‬ ‫תעודת הוראה)‬ ‫סטודנטים לדוקטורט‪506 :‬‬ ‫לתואר שני‪1,213:‬‬ ‫לתואר ראשון‪3,825 :‬‬ ‫יחי ההבדל הגדול‪:‬‬ ‫את שנת הלימודים הראשונה (תשל"א) של הפקולטה‬ ‫סיימו ‪ 8‬בוגרים‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ü‬‬ ‫‪ü‬‬ ‫‬ ‫‪ü‬‬ ‫‬ ‫‪ü‬‬ ‫‬ ‫‪ü‬‬ ‫‬ ‫‪ 22‬מחלקות‬ ‫‪ 11‬חטיבות‬ ‫‪ 5‬תוכניות‪-‬לימודים‬ ‫‪ 2‬מכוני מחקר‬ ‫‪ 2‬כתבי‪-‬עת‬ ‫דיקני הפקולטה לדורותיהם‬ ‫פרופ' חיים ביינארט ז"ל ‪1973-1970‬‬ ‫‪1974-1973‬‬ ‫פרופ' עוזר שילד ז"ל‬ ‫פרופ' וולטר אקרמן ז" ל ‪1977-1974‬‬ ‫‪1981-1977‬‬ ‫פרופ' אילן טרואן‬ ‫‪1985-1981‬‬ ‫פרופ' יורם נוימן‬ ‫‪1989-1985‬‬ ‫פרופ' יהודה גרדוס‬ ‫פרופ' יעקב בלידשטיין ‪1991-1989‬‬ ‫‪1995-1991‬‬ ‫פרופ' אביה ספיבק‬ ‫‪2001-1995‬‬ ‫פרופ' ג'ימי וינבלט‬ ‫‪2007-2001‬‬ ‫פרופ' אבישי הניק‬ ‫‪2010-2007‬‬ ‫פרופ' משה יוסטמן‬ ‫‪- 2010‬‬ ‫פרופ' דוד ניומן‬ ‫לפרטים נוספים‪:‬‬ ‫‪http://in.bgu.ac.il/welcome/Pages/home.aspx‬‬ ‫עורך המוסף‪ :‬חיים זלקאי‬ ‫סייעו בהפקת המוסף‪ :‬פרופ' דוד ניומן‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי‬ ‫הרוח והחברה‪ ,‬פרופ' קטרין קוג'מן‪ ,‬המשנה לדיקן הפקולטה; רחל‬ ‫דמרי‪ ,‬ראש מינהל הפקולטה; יפעת שמר‪ ,‬ראש לשכת הדיקן‬ ‫דבר הדיקן‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון היא ייחודית‬ ‫בנוף האקדמי הישראלי‪ .‬ייחודיותה מתבטאת בכך שהיא משלבת את‬ ‫מדעי הרוח ומדעי החברה במסגרת אחת‪ ,‬בעוד שבאוניברסיטאות‬ ‫האחרות בארץ אלה הן שתי פקולטות נפרדות‪ .‬בכך מעודדת הפקולטה‬ ‫שלנו אינטר‪-‬דיסציפלינאריות‪ ,‬גם בצורת שיתופי פעולה מעניינים‬ ‫בין החוקרים עצמם וגם במסגרות לימודיות המאפשרות לתלמידי‬ ‫הפקולטה ללמוד בתוכניות משולבות המכילות את כל ‪ 22‬מחלקותיה‪.‬‬ ‫מלבד המחלקות עצמן‪ ,‬הפקולטה היא הבית של כמה מרכזי מחקר‬ ‫פעלתנים ‪ -‬מרכזים העוסקים באירופה‪ ,‬במזרח התיכון ובאפריקה‪.‬‬ ‫הממשק הגיאוגרפי בין אזורים אלה‪ ,‬והפעילות המשלבת את חקר‬ ‫שלושת האזורים בעידן של שינויים גלובאליים ותהפוכות פוליטיות‬ ‫באזורנו‪ ,‬מחייבים את ראשי המרכזים ‪ -‬פרופ' יורם מיטל‪ ,‬ד"ר שרון‬ ‫פרדו‪ ,‬ד"ר לין שלר וד"ר רות ג'יניאו ‪ -‬להיות עם היד על הדופק בכל‬ ‫המתרחש מסביבנו‪ .‬הקמת קתדרה חדשה לגיאופוליטיקה תאפשר את‬ ‫חיזוק הקשרים בין המרכזים‪ ,‬בתחום המחקר ובארגון ימי‪-‬עיון וכנסים‬ ‫העוסקים בשינויים המתרחשים באזורנו‪.‬‬ ‫בפקולטה יש כמה מחלקות שבהן הסטודנטים מעורבים בחיי החברה‬ ‫בנגב ובמיוחד בבאר שבע‪ .‬האוניברסיטה דוגלת במעורבות בקהילה‬ ‫בד בבד עם חתירתה למצוינות אקדמית‪ .‬תלמידי המחלקות לעבודה‬ ‫סוציאלית‪ ,‬חינוך‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬סוציולוגיה ופוליטיקה וממשל מפעילים‬ ‫סדנאות ועבודה מעשית בתוך השכונות כחלק מהכשרתם האקדמית‬ ‫והמקצועית‪ .‬הקשר הוא דו‪-‬סטרי‪ :‬התלמידים לומדים מן המציאות‬ ‫שמחוץ למגדל‪-‬השן‪ ,‬ובמקביל תורמים מנסיונם למציאת פתרונות‬ ‫מעשיים לשיפור איכות החיים והרווחה של התושבים‪.‬‬ ‫המחלקות המרכיבות את "מדעי הרוח" מציעות מגוון של תוכניות‪-‬‬ ‫לימוד בהיסטוריה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬אמנויות‪ ,‬ספרויות ובלשנות‪ .‬תוכניות אלה‬ ‫מאפשרות שילובים שונים לא רק בינן לבין עצמן אלא גם עם מדעי‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫המחלקה לספרות עברית קנתה לעצמה שם כמחלקה המובילה‬ ‫בישראל‪ ,‬ובין המרצים בה ישנם סופרים כמו עמוס עוז‪ ,‬חיים באר‬ ‫ואתגר קרת‪ .‬לאחרונה הקימה קבוצת חוקרים בניהולו של פרופ' חיים‬ ‫היימס מן המחלקה להיסטוריה כללית מרכז הצטיינות שיעסוק‬ ‫בהיבטים חיסטוריים וחברתיים שונים של המרת דת‪ .‬הפקולטה מעורבת‬ ‫גם במרכז הצטיינות העוסק בחינוך ובחברת המידע החדשה‪.‬‬ ‫תקופה של התחדשות עוברת על הפקולטה‪ :‬תוך חמש שנים יפרשו‬ ‫לגימלאות כמעט שליש מ‪ 250-‬חברי הסגל‪ .‬דור מייסדי הפקולטה‬ ‫והבאים אחריהם הביאו את ההישגים שהושגו עד כה‪ ,‬ועתה אנחנו‬ ‫מגייסים קבוצה גדולה של חוקרים צעירים ודינאמיים בכל תחומי‬ ‫המחקר וההוראה כדי להצעיד את הפקולטה קדימה לקראת האתגרים‬ ‫המדעיים של המאה ה‪.21-‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫פרופ' דוד ניומן – דיקן‬ ‫פרופ' קטרין קוג'מן – המשנה לדיקן‬ ‫‪By permission of British Ceremonial Arts Limited‬‬ ‫פרופ' דוד ניומן מקבל מידי הנסיכה אן את העיטור "קצין מסדר‬ ‫האימפריה הבריטית"‬ ‫אבג | ‪9‬‬ ‫טיפוס מיוחד‬ ‫כשבוע לפני ראש השנה ירד פרופ'‬ ‫אבי גרוס‪ ,‬איש המחלקה להיסטוריה‬ ‫של עם ישראל‪ ,‬מפסגת הר אלברוז‪.‬‬ ‫ההר‪ ,‬הנמצא ברכס הרי הקווקז‪ ,‬מתנשא‬ ‫לגובה ‪ 5,642‬מטרים‪ .‬זהו הגבוה בהרי‬ ‫אירופה‪ ,‬והוא מושך מאות מטפסים‬ ‫מדי שנה‪ .‬חלקם עושים זאת במסגרת‬ ‫אתגר טיפוס על "שבע הפסגות"‬ ‫הגבוהות בכל אחת מן היבשות‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אין לי יומרות להגיע‬ ‫לאנטארקטיקה כדי לטפס ‪ -‬במחיר‬ ‫דמיוני ‪ -‬על הר וינסון‪ ,‬או לקפוא‬ ‫ברוחות הפראיות באלסקה על הר‬ ‫דנאלי"‪ ,‬אומר מי שהתחיל בקריירת‬ ‫טיפוס הרים לאחר שתלה את נעלי‬ ‫הכדורגל ואת נעלי המרתון‪" .‬יש‬ ‫גבולות ומגבלות שהגוף והגיל מטילים‬ ‫עליך‪ ,‬והרעיון הוא לדחוף גבולות‬ ‫אלה עד כמה שאפשר‪ .‬כבכל ספורט‬ ‫אתגרי‪ ,‬העימות עם הקשיים הגופניים‬ ‫‪ | 10‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬ ‫והנפשיים הוא עצם העניין‪ .‬לא מדובר‬ ‫ב'כיבוש' פסגה‪ ,‬ביטוי מודרני השאול‬ ‫משפות אירופיות‪ .‬הביטויים המקראיים‬ ‫המתאימים הם 'להעפיל' או 'לעלות'‪.‬‬ ‫ההר אינו אויב‪ ,‬ואתה אינך 'כובש'‪ .‬אני‬ ‫מעדיף את האמת העמוקה של מאמר‬ ‫חז"ל‪' :‬איזהו גיבור ‪ -‬הכובש את יצרו'‪.‬‬ ‫אתה 'כובש' רק את הפחדים והחששות‬ ‫שלך‪ ,‬ומתגבר על מה שאתה מדמיין‬ ‫כמגבלותיך כאשר אתה עומד כננס מול‬ ‫הר שלג ענקי שאינך רואה את סופו‪,‬‬ ‫או הולך על שפת תהום חלקלקה‪ ,‬או‬ ‫מטפס בזווית ישרה על קרח בעזרת‬ ‫הציוד שעליך"‪ .‬בין הקלישאות של‬ ‫עולם הטיפוס מקובלת אחת צנועה‪,‬‬ ‫האומרת‪" :‬אצליח להגיע לפסגה אם‬ ‫ההר יאפשר לי"‪.‬‬ ‫"מעשית"‪ ,‬אומר פרופ' גרוס‪" ,‬מדובר‬ ‫פה בעיקר ב'מדעי הרוח'‪ .‬הרוח‪,‬‬ ‫יותר מכל אלמנט אחר‪ ,‬תקבע אם‬ ‫תגיע לפיסגה‪ .‬אין מטפס שלא חזר‬ ‫על עקבותיו בגלל רוחות הוריקניות‬ ‫שהשתוללו בגבהים"‪.‬‬ ‫פסגת הטיפוסים של פרופ' גרוס‬ ‫עד כה היה המסע באביב האחרון אל‬ ‫"אוכף" האוורסט (כ‪ 7,000-‬מטרים)‪,‬‬ ‫במסגרת משלחת בינלאומית שטיפסה‬ ‫מצידו הצפוני‪ ,‬הטיבטי‪ ,‬של ההר‪.‬‬ ‫"כדי להגיע לפסגה עצמה אתה צריך‬ ‫להשקיע חודשיים תמימים בתנאי‬ ‫שדה וכמה עשרות אלפי דולרים‪ .‬רוב‬ ‫המטפסים היו בעלי אמצעים‪ .‬היו בינינו‬ ‫בנקאי ממאוריטניה‪ ,‬טייס של 'סוויס‪-‬‬ ‫אייר'‪ ,‬בנקאי סיני‪ ,‬בעלי חברות‪ .‬אף‬ ‫אחד מהם לא היה פרופסור‪ ...‬בקיצור‪,‬‬ ‫לא היו לי לא הכסף ולא הזמן הדרושים‬ ‫למבצע‪ .‬וישנו גורם הגיל‪ ,‬והברכיים"‪.‬‬ ‫קצרה היריעה מכדי לתאר בפרוטרוט‬ ‫את ההרפתקה‪ .‬להלן קטעים מתוך‬ ‫יומן‪-‬הטיפוס של פרופ' גרוס‪:‬‬ ‫אברהם גרוס‪ ,‬פרופסור להיסטוריה‬ ‫של עם ישראל‪ ,‬עשה היסטוריה‪:‬‬ ‫עד כמה שידוע לנו הוא איש‪-‬‬ ‫הסגל הראשון של אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון שטיפס על האוורסט |‬ ‫מתוך יומן מסע‬ ‫‪ 11‬באפריל ‪:2013‬‬ ‫אני מתיידד עם ג‘רמי‪ ,‬שף אנגלי‬ ‫שחי באוסטרליה ומאכיל מדי יום ‪1,000‬‬ ‫איש במכרה פחם‪ .‬הוא נותן לי לקרוא‬ ‫ביוגרפיה חדשה של ג‘ורג‘ מאלורי‪,‬‬ ‫שמצא את מותו על ההר בשנת ‪.1924‬‬ ‫אני קורא קודם את הנספח האחרון‪,‬‬ ‫"השורדים"‪ ,‬על שורדי המשלחת‬ ‫הבריטית לאוורסט משנת ‪.1924‬‬ ‫כולם משכילים שהמשיכו לקריירות‬ ‫ולהישגים בתחומים שונים‪ ,‬ממדעים‬ ‫ועד דיפלומטיה‪ .‬מרשים!‬ ‫‪ 15‬באפריל‪:‬‬ ‫הגענו ל‪( EBC-‬מחנה הבסיס‪5,200 ,‬‬ ‫מטרים)‪ .‬הצטרפו אלינו דוד ומייק‪,‬‬ ‫אחים מקליפורניה שרוצים להגיע‬ ‫לפסגה בלי בלוני חמצן‪ .‬יואן‪ ,‬בנקאי‬ ‫סיני משנחאי‪ ,‬הגיע למחנה לפנינו‬ ‫ועימו צוות טלוויזיה‪ .‬הוא דובר אנגלית‬ ‫רהוטה‪ .‬הסינים ידידותיים מאוד‪ .‬בדיקת‬ ‫הבוקר של רמת החמצן בדם מעלה‬ ‫שאצל פורבה‪ ,‬מטפס‪-‬הרים טיבטי‬ ‫מקצועי (שרפה) שכבר עלה לפסגת‬ ‫האוורסט‪ ,‬החמצן מגיע ל‪ 45%-‬בלבד!‬ ‫הוא נשלח בדחיפות למטה לעיירה‬ ‫בגבול טיבט‪-‬נפאל כדי להחלים בגובה‬ ‫‪ 2,000‬מטרים‪ .‬מצב החמצן אצל רובנו‬ ‫אינו מזהיר‪ .‬הצטננות ושיעול בכל‬ ‫מקום‪ .‬כבר כמעט שבוע לא התקלחתי‪,‬‬ ‫למרות שיש אוהל לשם כך ואפשר‬ ‫להזמין מים חמים במיכל‪-‬סיליקון‬ ‫מיוחד עם מקלחון בראשו‪ .‬יש תקשורת‬ ‫סינית טובה ואפשר להתקשר‪ .‬בערב‬ ‫אפשר לטעון סוללות‪ .‬יש גנראטור ויש‬ ‫פאנלים סולאריים‪ .‬אנחנו שותים ‪4‬‬ ‫ליטרים מים ביום בלי לחשוש לבעיה‬ ‫שתיווצר בלילה‪ ...‬יש סולם עדיפויות‪,‬‬ ‫והשתייה היא במקום הראשון‪.‬‬ ‫‪ 17‬באפריל‪:‬‬ ‫כמאה יאקים הופיעו לצלילי פעמוני‪-‬‬ ‫צוואר‪ .‬אחד לבן‪-‬בלונדיני צילמתי בשביל‬ ‫ידידי חיים באר‪ .‬ירדנו למנזר בודהיסטי‬ ‫כדי לקבל את ברכת הלאמה‪ .‬הוא‬ ‫העניק לכל אחד מאיתנו ‪ ,Kata‬צעיף‬ ‫לבן‪ ,‬מעין "טלית‪-‬מיני"‪ .‬אחרי ארוחת‪-‬‬ ‫הערב מוקרן סרט‪ .‬רוחות קשות בלילה‪,‬‬ ‫אבל עם שני בקבוקי מים חמים בשק‪-‬‬ ‫השינה השינה טובה‪.‬‬ ‫‪ 18‬באפריל‪:‬‬ ‫אורס‪ ,‬הטייס השווייצי‪ ,‬לא יוצא מן‬ ‫האוהל כבר יומיים בגלל שיעול‪ .‬היום‬ ‫מטרידה אותו גם קרנית העין שנשרטה‬ ‫לפני כחצי שנה‪ .‬הגובה חושף ללא‬ ‫רחם את נקודות התורפה והחולשה‪.‬‬ ‫כאב הגב שכבר שכחתי מקיומו שב‬ ‫והתעורר‪ .‬דיכאון‪ .‬יצאתי עם ג‘רמי‬ ‫וגילינו בין כמה לוחות זיכרון לקורבנות‬ ‫"מהי הדרך הטובה לטפס על הר? טפס עליו ואל תחשוב על שום דבר"‪.‬‬ ‫פרידריך ניטשה‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫אבג | ‪11‬‬ ‫עוז לעמו ייתן‬ ‫אברהם גרוס‪ ,‬פרופסור במחלקה‬ ‫להיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬העמיד‬ ‫דורות של תלמידים‪.‬‬ ‫תחומי התמחותו‪ :‬תרבות יהדות‬ ‫איבריה ותולדות האנוסים‪,‬‬ ‫מרטירולוגיה יהודית והמרות דת‪,‬‬ ‫תהליכי שיבה ליהדות של צאצאי‬ ‫האנוסים בברזיל‪ ,‬היהדות בימינו‪.‬‬ ‫בין פרסומיו האחרונים (ספרים)‪:‬‬ ‫‪Struggling with Tradition:‬‬ ‫‪Reservations about Active‬‬ ‫‪Martyrdom in the Middle Ages,‬‬ ‫‪E.J. Brill, 2004‬‬ ‫‪Spirituality and Law: Courting‬‬ ‫‪Martyrdom in Christianity and‬‬ ‫‪Judaism, University Press of‬‬ ‫‪.America, 2004‬‬ ‫פרופ' גרוס הוא חבר בוועד המנהל‬ ‫של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫ובוועד המנהל של 'קרן מכבי'‪.‬‬ ‫בצילום‪ :‬פרופ' גרוס מתכבד בהרצאת‬ ‫הפתיחה של כנס על תרבות יהודי‬ ‫ספרד‪ ,‬שהתקיים בסאמורה‪.‬‬ ‫‪ | 12‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬ ‫המשך מהעמוד הקודם‬ ‫האוורסט את הלוח לזכרם של מאלורי‬ ‫ואירווין‪ .‬התקלחתי לראשונה‪ ,‬וכנראה‬ ‫גם לאחרונה‪ .‬קר מדיי‪ .‬דייב האמריקאי‪,‬‬ ‫ביו‪-‬כימאי שעוסק במחקר איידס‪ ,‬סרטן‬ ‫ותרופות‪ ,‬מתגלה כמקור בלתי‪-‬נדלה של‬ ‫מידע על הפיזיולוגיה בגבהים‪ .‬הוא גם‬ ‫פאראמדיק וגם מדריך כושר ושיטות‬ ‫לחימה‪ ,‬כולל השיטה הישראלית ‪Krav‬‬ ‫‪ Maga‬הידועה והמוערכת בעולם‪.‬‬ ‫‪ 20‬באפריל‪:‬‬ ‫‬‫אנחנו ב‪( IBC-‬מחנה מעבר בגובה‬ ‫‪ 5,800‬מטרים) ופנינו אל ‪( ABC‬מחנה‬ ‫מתקדם בגובה ‪ 6,400‬מטרים)‪ .‬עולים על‬ ‫הקרחון ‪ Rongbuck‬לאורך עמודי קרח‬ ‫ענקיים שפוסלו בידי כוחות הטבע‪ .‬הנוף‬ ‫מדהים ביופיו‪ .‬את הצילומים אשאיר‬ ‫לירידה‪ .‬רצועת השעון התפרקה הבוקר‬ ‫והרוכסן של מעיל‪-‬הפוך נתקע‪ .‬צפוי‬ ‫לגמרי‪ .‬אני בלחץ‪ ,‬והכול בגלל ‪ 12‬ק"מ‪,‬‬ ‫‪ 2‬קמ"ש‪ ,‬ובסך‪-‬הכול ‪ 7‬שעות טיפוס‪.‬‬ ‫ב‪ 16:00-‬לערך אני מדביק את ג‘רמי‪,‬‬ ‫שיצא לפניי בליווי שרפה שנשא את‬ ‫תיק‪-‬הגב שלו‪ .‬הוא יושב ומתלונן על‬ ‫כאבי‪-‬גב‪ .‬הקבוצה הסינית לידו‪ ,‬ויואן‬ ‫מעסה אותו‪ .‬ג‘רמי בן ה‪ 43-‬פורץ לפתע‬ ‫בבכי‪ .‬מגיע גם ראש המשלחת‪ ,‬שהלך‬ ‫במאסף‪ .‬הוא משכנע את ג‘רמי שהוא‬ ‫יגיע ל‪ ABC-‬לא לפני ‪ ,12:00‬ששלושה‬ ‫אנשים יצטרכו לצאת לקראתו עם‬ ‫שתייה‪ ,‬אוכל וחמצן‪ ,‬ולכן רצוי שיירד‬ ‫למחנה‪-‬המעבר‪ .‬ג‘רמי יורד עם שרפה‪.‬‬ ‫צר לי עליו‪ .‬הוא היה שותפי לאוהל‬ ‫במחנה‪-‬המעבר‪ .‬אני מגיע למחנה על‬ ‫טיפות הדלק האחרונות‪ .‬כללית‪ ,‬אני‬ ‫כותב בלי אנרגיות‪ 5 .‬דקות כתיבה ו‪15-‬‬ ‫דקות שינה‪.‬‬ ‫‪ 22‬באפריל‪:‬‬ ‫לאחר שמורטן הדני חש ברע‬ ‫במחנה‪-‬המעבר והחליט שסבל‬ ‫דייו‪ ,‬מגיע תור שלושת הרומנים‬ ‫מטימישוארה‪ .‬רארש‪ ,‬העורך‪-‬דין‪ ,‬מטפס‬ ‫היטב‪ ,‬אבל שני שותפיו נראים כרוחות‪-‬‬ ‫רפאים‪ .‬הם בלאו הכי התכוונו להגיע רק‬ ‫עד לגובה ‪ 6,400‬מטרים‪ .‬אליהם מצטרף‬ ‫פטריק האוסטרלי‪ ,‬ששילם את מלוא‬ ‫המחיר עד הפסגה‪ :‬בבוקר הראתה‬ ‫הבדיקה שרמת החמצן בדמו היא ‪.52%‬‬ ‫הוא פורש ויורד‪.‬‬ ‫‪ 23‬באפריל‪:‬‬ ‫אני משתעל כבר כמה ימים‪ .‬הגב‬ ‫כואב‪ .‬אין לי אנרגיה לכלום‪ .‬מבחינת‬ ‫המשלחת הגדרתי את עצמי כ"צמחוני"‪,‬‬ ‫בגלל מגבלות הכשרות‪ .‬את הקבנוס‬ ‫שסחבתי מישראל כבר סיימתי באוהל‪.‬‬ ‫דייב אומר שאם אין ברזל‪ ,‬הגוף לא‬ ‫ייצר כדוריות אדומות למרות שאנחנו‬ ‫כבר שלושה שבועות בגבהים‪ .‬כאן‬ ‫אין התנאים שהיו במחנה הנמוך‪.‬‬ ‫אחרי ארוחת‪-‬הערב אנחנו מצטופפים‬ ‫ו"מושכים" עוד קצת כדי לא ללכת‬ ‫לישון מוקדם מדיי‪ .‬הלילה ארוך וקר‪ ,‬גם‬ ‫עם מעיל‪-‬הפוך‪ .‬אתה מרגיש על גופך‬ ‫היטב את הקביעה כי בגובה כזה הגוף‬ ‫איננו מחלים מפציעות ומעייפות‪ .‬חייבים‬ ‫לרדת למטה כדי להזין את הגוף בחמצן‬ ‫ולהתחזק‪.‬‬ ‫פרופ' גרוס מתכונן לכתוב ספר על‬ ‫טיפוס על הרים בארבע יבשות‪ ,‬שיהיה‬ ‫שילוב של יומן ומדריך‪" .‬הוא ייועד‬ ‫לאנשים [ונשים] בגילים מתקדמים‪.‬‬ ‫המטרה היא 'מיסיונרית'‪ :‬להראות את‬ ‫יופיו של ענף ספורט זה‪ .‬משולבים בו‬ ‫תחומי ידע ממדעי הבריאות‪ ,‬הטבע‪,‬‬ ‫החברה והרוח‪ .‬הוא הוליסטי‪ ,‬מקיף‪,‬‬ ‫מגוון ומספק מבחינת החוויה שבו‬ ‫הרבה יותר מכל ספורט אחר‪ .‬השאלה‬ ‫המיתולוגית שנשאל ג'ורג' מאלורי‬ ‫במסיבת עיתונאים בניו‪-‬יורק בשנת ‪,1923‬‬ ‫"מדוע אתה מטפס?"‪ ,‬זכתה מאז להרבה‬ ‫תשובות‪ .‬וזה בדיוק העניין ‪ -‬יש הרבה‬ ‫סיבות טובות לטפס‪ .‬ובתמצית‪ ,‬בלשונו‬ ‫של הרמב"ם‪ :‬תיקון הגוף ותיקון הנפש"‪.‬‬ ‫נדנדת מצב‪-‬הרוח‬ ‫ממצאי מחקרה של ד"ר גלית‬ ‫נמרוד (בצילום)‪ ,‬מן המחלקה‬ ‫לתקשורת‪ ,‬חשפו את הקושי‬ ‫להשתמש בפנאי כדי להתמודד‬ ‫עם דיכאון‬ ‫מחקר חדש מגלה שאנשים‬ ‫המתמודדים עם דיכאון מודעים‬ ‫ליכולתן של פעילויות פנאי שונות‬ ‫לסייע להם להתמודד עם המחלה‪ ,‬אבל‬ ‫שורה של מגבלות‪ ,‬ובראשן הדיכאון‬ ‫עצמו‪ ,‬מונעת מהם להשתמש בפנאי‬ ‫בהצלחה ככלי לשיפור מצבם‪.‬‬ ‫מנתוני ארגון הבריאות העולמי‬ ‫עולה כי יותר מ‪ 120-‬מיליון איש‬ ‫ברחבי העולם מתמודדים מדי שנה‬ ‫עם תופעות של דיכאון‪ ,‬אבל רק ‪25%‬‬ ‫מהם מקבלים טיפול פורמאלי‪ ,‬ו‪20%-‬‬ ‫ ‪ 40%‬ממקבלי הטיפול אינם מגיבים‬‫לו‪ .‬נתונים אלה מדגישים את חשיבות‬ ‫הזיהוי‪ ,‬הפיתוח והמחקר של דרכי‬ ‫התמודדות אלטרנטיביות עם דיכאון‪.‬‬ ‫הספרות האקדמית הענפה העוסקת‬ ‫בפנאי מלמדת שפעילויות פנאי שונות‬ ‫ חברתיות‪ ,‬גופניות‪ ,‬יצירתיות ואחרות ‪-‬‬‫יש בכוחן לתרום לרווחה הפסיכולוגית‬ ‫של המשתתפים בהן‪ .‬מחקר חדש‪,‬‬ ‫שנערך במחלקה לתקשורת‪ ,‬נועד‬ ‫לבדוק האם אנשים עם דיכאון מודעים‬ ‫ליעילות הפנאי ככלי התמודדות‬ ‫ועושים בו שימוש בפועל כדי לשפר‬ ‫את בריאותם הנפשית‪.‬‬ ‫ד"ר גלית נמרוד‪ ,‬חוקרת פנאי ומרצה‬ ‫בכירה במחלקה לתקשורת‪ ,‬ביצעה‬ ‫את המחקר בשיתוף עם פרופ' דאגלס‬ ‫קליבר מאוניברסיטת ג'ורג'יה וד"ר‬ ‫ליזה ברדיצ'בסקי (לשעבר מסטרנטית‬ ‫בפקולטה לניהול על שם גילפורד‬ ‫גלייזר) מאוניברסיטת אילינוי‪ .‬החוקרים‬ ‫השתמשו במתודולוגיה חדשנית‬ ‫הנקראת "נטנוגרפיה" (אתנוגרפיה‬ ‫וירטואלית) כדי לענות על שאלות‬ ‫המחקר‪ .‬הם אספו פוסטים (הודעות)‬ ‫שפורסמו במשך שנה שלמה ב‪25-‬‬ ‫קהילות מקוונות בינלאומיות המיועדות‬ ‫לאנשים עם דיכאון וליקטו מתוכם את‬ ‫אלה שהכילו מילים רלוונטיות לפנאי‬ ‫(כגון פנאי‪ ,‬בילוי‪ ,‬פעילות‪ ,‬כיף)‪ ,‬ואז‬ ‫ניתחו אותם‪ .‬בסך‪-‬הכול נותחו כמעט‬ ‫עשרת אלפים פוסטים‪ ,‬שפורסמו על‪-‬‬ ‫ידי מאות אנשים מכל העולם ומהווים‬ ‫בסיס‪-‬נתונים חריג בהיקפו‪.‬‬ ‫לדברי ד"ר נמרוד‪ ,‬הממצאים‬ ‫שעלו מן המחקר "מרגיעים‪ ,‬אבל גם‬ ‫מדאיגים"‪ .‬המחקר הראה שאנשים‬ ‫עם דיכאון מודעים לכך שהשתתפות‬ ‫בפעילויות פנאי שונות עשויה לעזור‬ ‫להם להתמודד עם מחלת הדיכאון‪.‬‬ ‫הם יודעים לתאר את כל יתרונות‬ ‫הפנאי‪ ,‬ואף מבחינים בין תגמולים של‬ ‫פעילויות שונות‪ .‬ואולם מודעות לחוד‬ ‫ומעשים לחוד‪ :‬בפועל אנשים הסובלים‬ ‫מדיכאון מתקשים מאוד להשתמש‬ ‫בפנאי ככלי התמודדות‪ .‬הסיבה לכך‬ ‫היא שורה של מגבלות‪ ,‬שחלקן‬ ‫קשורות ביכולת לזכות בתגמולים על‬ ‫ההשתתפות‪ .‬ההשתתפות אף עלולה‬ ‫להביא לתוצאה הפוכה ‪ -‬במקום להקל‬ ‫על הדיכאון היא מחמירה אותו‪.‬‬ ‫ככל שהדיכאון מחמיר כך קשה יותר‬ ‫להשתתף בפעילויות פנאי וליהנות מהן‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬ככל שהדיכאון מחמיר יש‬ ‫נטייה להשתתף יותר בפעילויות של‬ ‫"פנאי שלילי" (כגון סמים‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬ ‫צריכת‪-‬יתר של טלוויזיה ואינטרנט‪,‬‬ ‫התבודדות)‪ .‬פנאי שלילי עשוי להביא‬ ‫הקלה זמנית‪ ,‬אך בסופו של דבר‬ ‫הוא מחמיר את המצב‪" .‬האנשים‬ ‫האלה נמצאים במעגל‪-‬קסמים‬ ‫שקשה להיחלץ ממנו"‪ ,‬אומרת ד"ר‬ ‫נמרוד‪" ,‬אבל קיימות אסטרטגיות‪,‬‬ ‫חלקן קוגניטיביות (הנמכת ציפיות‪,‬‬ ‫הימנעות מהשוואות לאחרים) וחלקן‬ ‫התנהגותיות (השתתפות גם כשלא‬ ‫מתחשק‪ ,‬אימוץ פעילויות חדשות)‪,‬‬ ‫שעשויות לפרוץ את המעגל ולסייע‬ ‫לאנשים המתמודדים עם דיכאון‬ ‫להשתמש בפנאי בצורה בריאה‬ ‫ומיטיבה"‪.‬‬ ‫"אם לא תפנה לעצמך זמן למנוחה‪ ,‬בשלב מסוים תיאלץ לפנות זמן למחלה"‪.‬‬ ‫ג'ון וונאמייקר‬ ‫אבג | ‪13‬‬ ‫תבונה ורגישות‪ .‬פרופ' קרין ואן דר בק‬ ‫חותרת לשוויון‬ ‫קרין ואן דר בק היא היסטוריונית‬ ‫כלכלית ומרצה במחלקה לכלכלה‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬כבר בילדותה הייתה רגישה‬ ‫להבדלים ברמות החיים של בני‪-‬האדם‪.‬‬ ‫רגישות להבדלים ברמות החיים‬ ‫של בני‪-‬האדם היא הכוח המניע‬ ‫את מחקריה של פרופ' קרין ואן‬ ‫דר בק מן המחלקה לכלכלה‬ ‫‪ | 14‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬ ‫כבתו של איש משרד‪-‬החוץ היא בילתה‬ ‫חלק גדול מימי ילדותה במדינות העולם‬ ‫השלישי‪ ,‬כמו חוף השנהב ומקסיקו‪,‬‬ ‫והושפעה מאוד מן המראות הקשים של‬ ‫העוני‪" .‬בשלב מוקדם מאוד התעניינתי‬ ‫בשאלות של אי‪-‬שיוויון‪ ,‬בין אנשים‬ ‫ולאחר מכן גם בין מדינות"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫שאלה שלא חדלה להעסיק אותה‬ ‫בשנות לימודיה באוניברסיטה הייתה‪:‬‬ ‫מדוע יש חברות אנוש שמצליחות‬ ‫ליצור תנאים כלכליים נוחים לחבריהן‬ ‫בעוד שחברות אחרות לא מסוגלות לכך‪.‬‬ ‫בלימודי התואר הראשון היא למדה‬ ‫מדעי המדינה וכלכלה‪ ,‬ואילו בלימודיה‬ ‫לתארים מתקדמים התמקדה בכלכלה‪.‬‬ ‫"אני אוהבת מאוד את הכלכלה כתחום‬ ‫אקדמי"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬בעיקר בשל‬ ‫הנושאים שבהם היא עוסקת ובגלל‬ ‫המתודולוגיה וההיגיון שיש באופן‬ ‫הניתוח שלהם"‪.‬‬ ‫את כל תאריה עשתה קרין ואן דר בק‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים; את‬ ‫הפוסט‪-‬דוקטורט עשתה באוניברסיטת‬ ‫פומפיאו פאברה שבברצלונה‪ .‬לסגל‬ ‫הבכיר של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫הצטרפה בשנת ‪" .2007‬נושאים נבחרים‬ ‫בהיסטוריה כלכלית" ו"כלכלה מוסדית‬ ‫בפרספקטיבה היסטורית" הם שני‬ ‫הקורסים שהיא מלמדת את תלמידי‬ ‫המחלקה לכלכלה‪.‬‬ ‫"היסטוריה היא אצלי תשוקה"‪ ,‬היא‬ ‫מודה‪" ,‬בייחוד ההיסטוריה של אירופה‪,‬‬ ‫שבה התרחשה במאות ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬ ‫המהפכה התעשייתית"‪ .‬במחקריה‬ ‫האחרונים היא מתמקדת בעיקר‬ ‫במודלים של צמיחה המבוססת על‬ ‫הון אנושי‪ ,‬כלומר הכישורים והמיומנות‬ ‫של עובדים‪ .‬היא מסבירה‪" :‬במדינות‬ ‫מפותחות להון האנושי של העובדים יש‬ ‫תפקיד חשוב‪ ,‬והמודלים שלנו מראים‬ ‫ששינויים טכנולוגיים‪ ,‬שהם הבסיס‬ ‫לצמיחה כלכלית‪ ,‬מושפעים באופן חיובי‬ ‫ממלאי ההון האנושי"‪.‬‬ ‫פרופ' ואן דר בק מביאה דוגמה‬ ‫ממהפכת טכנולוגיית המידע והמחשבים‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬של המאה העשרים‪,‬‬ ‫כתוצאה מן ההתפתחויות בתחום‬ ‫המחשבים האישיים בשנות ה‪80-‬‬ ‫וטכנולוגיית האינטרנט‪ ,‬היה בישראל‬ ‫ביקוש רב לעובדים בתחום המחשבים‬ ‫והתכנות‪ ,‬והשכר שהוצע להם היה‬ ‫גבוה‪ .‬לאחר כמה שנים‪ ,‬כשההיצע מצד‬ ‫מוסדות ההשכלה והמכללות השונות‬ ‫שקמו ענה על הביקוש ומספרם‬ ‫של המתכנתים‪ ,‬מהנדסי התוכנה‬ ‫ודומיהם גדל מאוד‪ ,‬ירד השכר‬ ‫והדרישות המקצועיות גדלו‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫מלאי העובדים המיומנים שנוצר‬ ‫בתהליך הזה של שינוי טכנולוגי גדל‬ ‫מאוד‪ ,‬ולפי המודל הוא אמור לעודד‬ ‫שינויים טכנולוגיים נוספים‪.‬‬ ‫האם המשבר הכלכלי הגלובאלי‬ ‫שפקד אותנו לפני מספר שנים‬ ‫לא הראה שישנם הרבה דברים‬ ‫שהתיאורטיקנים של הכלכלה‬ ‫לא יודעים? הנה‪ ,‬הם לא צפו את‬ ‫המשבר הזה‪.‬‬ ‫"זה אומר שיש לנו עוד הרבה‬ ‫מה ללמוד‪ .‬הכלכלה הניאו‪-‬קלאסית‬ ‫מתעלמת מהרבה עובדות הקשורות‬ ‫לפוליטיקה ולהתנהגות אנושית‪,‬‬ ‫ולמרות שמרבים לעסוק בנושאים‬ ‫אלה באקדמיה‪ ,‬הדברים עדיין לא‬ ‫באים לידי ביטוי במודלים שבהם‬ ‫משתמשים קובעי המדיניות‪.‬‬ ‫נדרשים חשיבה מקורית ושינוי‪ ,‬אבל‬ ‫הבסיס הוא טוב וצריך להיזהר לא‬ ‫לשפוך את התינוק עם המים"‪.‬‬ ‫חשיבה חדשה כזאת באה לידי‬ ‫ביטוי במכון חדש שהקים איל‪-‬ההון‬ ‫והפילנתרופ האמריקאי ממוצא‬ ‫יהודי‪ ,‬ג'ורג' סורוס‪ ,‬בעקבות המשבר‬ ‫הכלכלי הגלובאלי‪ .‬סורוס הקציב‬ ‫סכום כסף גדול כדי להקים את‬ ‫‪" – INET‬המכון לחשיבה כלכלית‬ ‫חדשה" – גוף שיעודד שינויים‬ ‫בתיאוריה הכלכלית ויעצב חשיבה‬ ‫כלכלית חדשה‪ INET .‬בחרה‬ ‫בפרופ' קרין ואן דר בק כדי שתנהל‬ ‫מחקר על התפתחות המיומנויות‬ ‫המקצועיות וההון האנושי באנגליה‬ ‫בתקופת המהפכה התעשייתית‬ ‫חוש לבילוש‬ ‫איפה אפשר למצוא מידע על המבנה‬ ‫התעסוקתי ועל שכר העובדים‬ ‫באנגליה של המאה ה‪?18-‬‬ ‫איך אפשר לדעת מה היה שם היחס‬ ‫בין מספר העובדים המקצועיים‬ ‫ומספר העובדים הבלתי מקצועיים‪,‬‬ ‫וכיצד השתנה היחס הזה במשך‬ ‫הזמן? "למזלי"‪ ,‬אומרת פרופ' ואן דר‬ ‫בק‪" ,‬בשנת ‪ 1710‬הטילה ממשלת‬ ‫אנגליה מס על התשלום ששילמו‬ ‫הורים למאסטרים (בעלי מקצוע‬ ‫שהיו חברים בגילדות המקצועיות של‬ ‫העיר)‪ ,‬שילדיהם של ההורים שימשו‬ ‫אצלם כשוליות וכך רכשו את המקצוע‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך נשמרו בארכיוני‬ ‫הממשלה רשומות הכוללות את כל‬ ‫הפרטים הקשורים בהסכמים האלה‪,‬‬ ‫כולל שנת ההסכם‪ ,‬המיקום‪ ,‬המקצוע‪,‬‬ ‫והתשלום ששולם‪ .‬עכשיו אני בוחנת‬ ‫אותן כדי לתת מענה לשאלות שאני‬ ‫שואלת"‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 18-‬ועל השפעות המהפכה‬ ‫הזאת על שוק העובדים המקצועיים‪.‬‬ ‫בנוסף לכך קיבלה קרין בשנת ‪2011‬‬ ‫מענקים למחקריה האחרונים מן הקרן‬ ‫הישראלית למדע (‪ )ISF‬ומן הקרן הדו‪-‬‬ ‫לאומית למדע (‪.)BSF‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬הוענק לפרופ' ואן דר‬ ‫בק מענק של 'קרן ריץ' לתמיכה בנשים‬ ‫באקדמיה'‪ ,‬ומוקדם יותר הוענק לה‬ ‫מענק‪-‬מחקר מטעם 'האגודה לתולדות‬ ‫הכלכלה על שם ארתור ה‪ .‬קול'‪.‬‬ ‫"לאדם יש זכות להביט כלפי מטה על הזולת לפני שהוא עוזר לו לקום"‪.‬‬ ‫קרל מרקס‬ ‫אבג | ‪15‬‬ ‫שפה משלו‬ ‫פסיכולוגיה דיגיטלית‪ .‬פרופ' נוימן‬ ‫מדעי החברה עומדים כיום לפני‬ ‫שינוי רדיקלי בגלל צמיחתם של מאגרי‬ ‫מידע אדירים ופיתוח כלים חדשים‬ ‫לעיבוד מידע ועיבוד שפה טבעית‪.‬‬ ‫מחקריו של פרופ' יאיר נוימן‪ ,‬חבר סגל‬ ‫המחלקה לחינוך‪ ,‬עוסקים בממשק שבין‬ ‫פרופ' יאיר נוימן פיתח כלים‬ ‫חדשים המסוגלים להבחין בין‬ ‫שימוש פשוט ושימוש מופשט‬ ‫בשפה הטבעית‬ ‫‪ | 16‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬ ‫פסיכולוגיה‪,‬‬ ‫אלגוריתמיקה‪,‬‬ ‫עיבוד שפה‬ ‫טבעית‬ ‫ומערכות‬ ‫חברתיות מורכבות‪ ,‬במטרה‬ ‫להציע כיוונים חדשים גם ברמה‬ ‫התיאורטית וגם ברמה היישומית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אחד האתגרים‬ ‫העומדים בפני עיבוד שפה‬ ‫טבעית הוא הבנה של שפה‬ ‫"מופשטת"‪ .‬כשאומרים לנו‬ ‫"התינוק מתוק"‪ ,‬אנחנו מבינים‬ ‫שהתואר "מתוק" משמש‬ ‫כאן באופן שונה מן האופן‬ ‫שבו הוא משמש בביטוי‬ ‫"השוקולד מתוק"‪ .‬באופן‬ ‫בסיסי משמש התואר‬ ‫"מתוק" לתיאור טעם‬ ‫שאנחנו חווים בגופנו‪.‬‬ ‫אלא שלבני‪-‬אדם יש‬ ‫יכולת להתרחק מן‬ ‫המשמעות הגופנית‬ ‫של השפה ולהמריא‬ ‫למחוזות מופשטים‪.‬‬ ‫"מתוק" הוא אכן טעמן‬ ‫של הגלידה‪ ,‬השוקולדה‬ ‫והעוגה‪ ,‬אך במשמעותו‬ ‫המופשטת התואר הזה משמש‬ ‫גם כמילה נרדפת ל"חמוד"‪.‬‬ ‫ביומיום אנחנו עושים שימוש‬ ‫מופשט בשפה באופן בלתי‪-‬מודע‪.‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬היכולת לפתח אלגוריתמים‬ ‫שיבחינו בין השימושים השונים של‬ ‫השפה ויבינו את משמעותם העמוקה‬ ‫של ביטויים מופשטים נמצאת‬ ‫בראשיתה‪.‬‬ ‫צוות מחקר בראשותו של פרופ' נוימן‬ ‫פירסם לאחרונה את האלגוריתמים‬ ‫המובילים בתחום ‪ -‬אלגוריתמים‬ ‫המסוגלים להבחין בהצלחה בין שימוש‬ ‫פשוט ושימוש מופשט בשפה‪ .‬במחקר‬ ‫אחר הם אף הראו כיצד המחשב "מבין"‬ ‫ביטויים מטאפוריים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר‬ ‫ניתן למחשב הביטוי "הרופא שלי הוא‬ ‫קצב"‪ ,‬הסביר אותו המחשב באופן הבא‪:‬‬ ‫"קצב חותך צלעות כמו שמנתח מסיר‬ ‫פרוסטטה"‪.‬‬ ‫מחקר נוסף שנמצא בתהליכי פירסום‬ ‫מתאר כיצד הוצגו למחשב ביטויים‬ ‫מופשטים והוא היה צריך לבחור את‬ ‫התשובה המייצגת נכונה את משמעותו‬ ‫של הביטוי מבין ארבע אפשרויות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬ש"מחשבות אפלות" משמעותן‬ ‫"מחשבות זדון"‪ .‬למחשב ניתן מבחן‬ ‫רב‪-‬ברירות (מבחן "אמריקאי") ובו ‪60‬‬ ‫שאלות‪ ,‬והוא הצליח לפתור ‪ 90%‬מהן!‬ ‫מחקר אחר שעיקריו מפורסמים‬ ‫כאן לראשונה מציג כיצד ניתן לנתח את‬ ‫אישיותו של מנהיג באמצעים חישוביים‪.‬‬ ‫ניתוח אישיותו של מנהיג הוא שלב‬ ‫חשוב בעבודה המודיעינית‪ .‬פרופילים‬ ‫של דיקטטורים מפורסמים כמו סאדאם‬ ‫חוסיין פורסמו בספרות‪ ,‬והם מהווים‬ ‫כלי‪-‬עזר להבנת אישיותו של המנהיג‬ ‫ולצפייה נכונה של צעדיו הבאים‪ .‬אלא‬ ‫שקשה מאוד ליצור פרופיל נכון של‬ ‫מנהיגים פוליטיים בגלל אי‪-‬היכולת‬ ‫לבצע דיאגנוזה ישירה שלהם‪ ,‬ובגלל‬ ‫העובדה שהטקסטים הקשורים בהם‬ ‫אינם מייצגים בהכרח את אישיותם‪,‬‬ ‫אלא מערבים מספר אנשים שעיצבו את‬ ‫הטקסט בהקשרים פוליטיים‪.‬‬ ‫פרופ' נוימן‪ ,‬בשיתוף עם פרופ'‬ ‫גולן שחר מן המחלקה לפסיכולוגיה‬ ‫והחוקרים דני ליבשיץ ויוחאי כהן‪,‬‬ ‫פיתח שיטה חדשה המתמודדת עם‬ ‫הבעיות האלה‪ .‬במסגרתה נותח הנאום‬ ‫שנשא נשיא מצרים המודח‪ ,‬מוחמד‬ ‫מורסי‪ ,‬במליאת האומות המאוחדות‬ ‫הגברת הראשונה‬ ‫של הפקולטה‬ ‫צילם‪ :‬שי שמואלי‬ ‫זמן קצר לאחר שנבחר לנשיא‪ .‬ניתוח‬ ‫הנאום חושף מאפיינים של אישיות‬ ‫אובססיבית ופוריטנית‪ ,‬שממנה היה‬ ‫קשה לצפות לשינוי אמיתי בניהולה‬ ‫של מצרים‪ .‬והמציאות אכן הוכיחה‬ ‫כי הציפיות הגדולות שתלו גורמים‬ ‫מסוימים במערב בשלטון החדש היו‬ ‫לא‪-‬מציאותיות‪.‬‬ ‫באותו הקשר מפותחות עוד‬ ‫טכנולוגיות‪ .‬אחד האתגרים העומדים‬ ‫לפני רשויות אכיפת החוק הוא זיהוי‬ ‫מידע המוחזק בידי חשודים בעבירה‪.‬‬ ‫מידע זה מכונה בספרות "מידע מוסלק"‬ ‫(‪ .)concealed knowledge‬למשל‪ ,‬חשוד‬ ‫בפעילות פלילית הסתיר כלי‪-‬נשק‬ ‫במקום הידוע רק לו‪ ,‬והחוקר מנסה‬ ‫לחלץ ממנו מידע בדרכים לא‪-‬אלימות‬ ‫ולא‪-‬פולשניות‪ .‬בפסיכולוגיה הצטבר ידע‬ ‫רב לגבי התופעה הזאת‪ ,‬אבל לא קיימות‬ ‫דרכים יעילות לחילוצו של ידע מוסלק‪.‬‬ ‫קבוצת המחקר של פרופ' נוימן הציעה‬ ‫דרך חדשה להתגברות על הקושי‪,‬‬ ‫המתבססת על שילוב של טכנולוגיות‬ ‫מתקדמות‪ ,‬אלגוריתמים ייחודיים וידע‬ ‫מעשי מתחום הפסיכולוגיה‪ .‬למחקר‬ ‫זה יכולות להיות השלכות מעניינות‬ ‫לתחומים רבים ולטובת החברה‬ ‫האזרחית‪.‬‬ ‫מחקרו העדכני ביותר של פרופ'‬ ‫נוימן עוסק ביכולת לנבא נקודות שינוי‬ ‫רגשיות במערכת דינמית‪ .‬יחד עם‬ ‫פיזיקאי גרמני‪ ,‬שהוא מן המובילים‬ ‫בעולם בחקר מערכות דינאמיות‬ ‫מורכבות‪ ,‬פותחה שיטה לנבא נקודות‬ ‫שינוי רגשיות בטקסטים כתובים‬ ‫ודבורים‪ .‬שיטה זו עושה שימוש‬ ‫בבדיקת "המימד החובק" (‪embedding‬‬ ‫‪ )dimension‬של המערכת‪ ,‬ותוצאותיה‬ ‫מבטיחות ובעלות השתמעויות גם‬ ‫לתחומים אחרים‪.‬‬ ‫עלתה בסולם הדרגות בתוך הפקולטה‪ .‬רחל דמרי לצידו של פרופ' ניומן‬ ‫רחל דמרי היא ראש מינהל הפקולטה למדעי הרוח והחברה קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ .‬את‬ ‫תפקידה היא ממלאת בחריצות‪ ,‬במיומנות‪ ,‬ברגישות ובהרבה חוכמה‪ .‬רחל שימשה‬ ‫כיד ימינם של חמישה דיקנים של הפקולטה‪ ,‬וכמה מהם מקדישים לה את‬ ‫השורות הבאות‪.‬‬ ‫"רחל דמרי הטביעה את חותמה על הפקולטה בצורה בולטת"‪ ,‬אומר פרופ' ג'ימי‬ ‫וינבלט‪ ,‬לשעבר דיקן הפקולטה ולימים רקטור האוניברסיטה ונשיא מכללת‬ ‫ספיר‪" .‬היא העבירה את מינהל הפקולטה לעידן הדיגיטלי והנהיגה סדר מופתי‬ ‫בכל הנושאים שבהם עסקה‪ :‬טיפול בסטודנטים‪ ,‬ניהול תקציב בזמנים קשים‪,‬‬ ‫ניהול המחלקות הרבות בתחום משאבי אנוש ובתחום הכספים‪ ,‬ועוד‪ .‬היא סייעה‬ ‫לפיתוח האקדמי בהיותה שותפה נאמנה בפתיחת תוכניות ומחלקות חדשות‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות היא הטמיעה את מודל התקציב החדש‪ ,‬שהוא מהפכה בניהול‬ ‫התקציבי של הפקולטה"‪.‬‬ ‫פרופ' אביה ספיבק כיהן כדיקן הפקולטה באמצע שנות ה‪ ,90-‬והסתייע בכישוריה‬ ‫של דמרי שעבדה לצידו‪ .‬הוא מספר‪" :‬רחל היא ילידת באר שבע‪ ,‬וקשרה את‬ ‫גורלה עם האוניברסיטה מאז ימיה הראשונים‪ .‬היא עלתה בסולם הדרגות בתוך‬ ‫הפקולטה בזכות יכולותיה הרבות ויושרה"‪.‬‬ ‫גם עפרה גרינפלד‪ ,‬קודמתה של דמרי בתפקיד‪ ,‬שימשה בתפקידה כמעט עשרים‬ ‫שנה‪ ,‬מיום היווסדה של הפקולטה‪ .‬פרופ' דוד ניומן‪ ,‬הדיקן הנוכחי‪ ,‬מתייחס לכך‬ ‫בדבריו‪" :‬משמעות הדבר היא שיש לנו בפקולטה יסודות איתנים של המשכיות‪,‬‬ ‫מימי התהוותה דרך גידול מספר היחידות בה ועד היום‪ ,‬כשהיא הפקולטה למדעי‬ ‫הרוח והחברה הגדולה ביותר במדינת ישראל‪ .‬תרומתה של רחל דמרי לא תסולא‬ ‫בפז‪ ,‬ואנחנו מאחלים לה עוד הרבה שנים של עשייה מבורכת"‪.‬‬ ‫"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק מגלה כמה רחוק הוא יכול להגיע"‪.‬‬ ‫אלברט איינשטיין‬ ‫אבג | ‪17‬‬ ‫מודל למצוינות‬ ‫פרופ' חיים היימס עומד בראש מרכז‬ ‫המצוינות הישראלי לחקר המרות דת‬ ‫ומפגשים בין‪-‬דתיים‬ ‫פעילותו האקדמית של פרופ' חיים‬ ‫היימס והישגיו המחקריים זיכו אותו‬ ‫במענק‪-‬מחקר יוקרתי מטעם (‪)I-CORE‬‬ ‫לצורך הקמת מרכז המצוינות הישראלי‬ ‫לחקר המרות דת ומפגשים בין‪-‬דתיים‪.‬‬ ‫הקמת המרכז היא חלק מיוזמתה של‬ ‫ממשלת ישראל לעידוד מחקר איכותי‪.‬‬ ‫"ליבת המרכז‪ ,‬שהתחיל לפעול‬ ‫רשמית בחודש מאי האחרון‪ ,‬היא‬ ‫מאגר המידע שלו‪ ,‬שיהווה כלי‪-‬מחקר‬ ‫לחוקרים ברחבי העולם העוסקים‬ ‫בנושאים הקשורים להמרות דת‪,‬‬ ‫פולמוסים בין‪-‬דתיים ויחסים בין דתות"‪,‬‬ ‫אומר פרופ' היימס‪.‬‬ ‫הוועדה המדעית של המרכז כוללת‬ ‫את ד"ר אפרים שהם‪-‬שטיינר מן‬ ‫‪ | 18‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬ ‫המחלקה להיסטוריה של עם ישראל‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬ד"ר רם‬ ‫בן‪-‬שלום מן האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ ,‬וד"ר דב סטוצ'ינסקי‬ ‫מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬עוד חברי‪-‬‬ ‫סגל מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון התורמים‬ ‫את חלקם למיזם הם פרופ' דניאל‬ ‫לסקר וד"ר אברהם ריינר מן המחלקה‬ ‫למחשבת ישראל על שם גולדשטיין‪-‬‬ ‫גורן‪ ,‬פרופ' יאיר נוימן‪ ,‬ראש המחלקה‬ ‫לחינוך‪ ,‬וד"ר נמרוד הורביץ‪ ,‬מן המחלקה‬ ‫ללימודי המזרח התיכון‪.‬‬ ‫המרכז יעסוק בעיקר בהמרות‬ ‫הדת בין הדתות האברהמיות (היהדות‪,‬‬ ‫הנצרות והאיסלאם) שאירעו בימי‪-‬‬ ‫הביניים ובתחילת העת החדשה ‪ -‬המרות‬ ‫דת של יחידים והמרות דת של ערים‬ ‫וממלכות‪ .‬יהיה בו מידע רב על ההמרות‬ ‫האלה והוא יאפשר כל מיני רמות של‬ ‫חיפושים וסינון של המידע‪ .‬יהיו במאגר‬ ‫גם טקסטים מסוגים שונים וחומרים‬ ‫ויזואליים הנוגעים להמרות דת‪" .‬תרומתו‬ ‫המיידית והמרכזית של מאגר הנתונים‬ ‫תאפשר לנו להתעמק בדפוסי המרה של‬ ‫פרטים וקהילות שלמות‪ ,‬לגלות האם‬ ‫אנשים רבים יותר ממירים את דתם‬ ‫בסביבה עירונית או כפרית; וללמוד על‬ ‫הקשרים המשפחתיים בין גרים ובני‬ ‫דתם הקודמת"‪ ,‬מסביר פרופ' היימס‪.‬‬ ‫בתחילת השנה האקדמית הנוכחית‬ ‫הצטרפו למרכז כמה חוקרים‪ ,‬חלקם‬ ‫פוסט‪-‬דוקטורנטים וחלקם חוקרים‬ ‫המתמחים בנושאים הקשורים ישירות‬ ‫לעבודת המרכז‪ .‬ד"ר אמיר אשור הוא‬ ‫מומחה לגניזה הקהירית‪ .‬הגניזה מכילה‬ ‫מאות אלפי תעודות ומסמכים מן‬ ‫המאה ה‪ 11-‬ואילך‪ ,‬ובתוכם חומרים‬ ‫רבים הקשורים להמרות דת ולמפגשים‬ ‫בין‪-‬דתיים‪ .‬ד"ר נדיה זלדס היא מומחית‬ ‫לאינקוויזיציה בדרום איטליה וסיציליה‪,‬‬ ‫ועבודתה מתחברת ישירות למומחיות‬ ‫של ד"ר דב סטוצ'ינסקי‪ ,‬חבר ההנהלה‬ ‫המדעית של המרכז‪" .‬המקורות של‬ ‫האינקוויזיציה שופעים תעודות על‬ ‫המרות דת ועל אנשים שהתנצרו ולאחר‬ ‫מכן החליטו לחזור לדתם הקודמת‬ ‫(יהדות או איסלאם)‪ ,‬וכתוצאה מכך הפכו‬ ‫מטרה של האינקוויזיציה"‪ ,‬אומר פרופ'‬ ‫היימס‪.‬‬ ‫במהלך שנת הלימודים יקיים המרכז‬ ‫סמינרים לקהל הרחב בהשתתפות‬ ‫חוקרים מן הארץ ומחו"ל‪ .‬בחודש מאי‬ ‫‪ 2014‬יתקיים הכנס הבינלאומי הראשון‬ ‫של המרכז‪ ,‬ויוזמנו אליו כ‪ 20-‬חוקרים‬ ‫וגופים מאירופה ומארה"ב‪.‬‬ ‫המועצה להשכלה גבוהה מממנת‬ ‫כשני שלישים של פעילות המרכז‪ .‬את‬ ‫השליש הנותר תממן אוניברסיטת בן‪-‬‬ ‫גוריון בנגב‪.‬‬ ‫סופרמרקט‬ ‫של דתות‬ ‫מדוע מהגרים נעשים דתיים יותר‬ ‫אחרי הגירתם? כיצד משפיעות המדינות‬ ‫המארחות על הדתיות שלהם? ואיך‬ ‫קשורה הדתיות של המהגרים לפריחה‬ ‫של תנועות דתיות ורוחניות חדשות?‬ ‫שאלות אלה מניעות את מחקרן של ד"ר‬ ‫יוליה לרנר מן המחלקה לסוציולוגיה‬ ‫ואנתרופולוגיה ופרופ' נלי אליאס מן‬ ‫המחלקה לתקשורת‪ ,‬הממומן על‪-‬ידי‬ ‫האקדמיה הלאומית למדעים‪ .‬המחקר‬ ‫עוסק בטרנספורמציה הדתית של יוצאי‬ ‫חבר העמים בישראל‪ .‬שתי החוקרות‬ ‫מבקשות לבחון את שני מסלולי‬ ‫הדתיות ‪ -‬היהודי והנוצרי ‪ -‬המתקיימים‬ ‫ברחוב הרוסי בישראל; להבין את‬ ‫הבחירות הדתיות השונות של המהגרים‪,‬‬ ‫שברובם היו חסרי דת לפני הגירתם;‬ ‫לנתח מנגנונים תרבותיים ומוסדיים‬ ‫ומנגנוני שיח בישראל המאפשרים את‬ ‫הטרנספורמציה ואף מעודדים אותה;‬ ‫ולהעמיק את ההבנה של תפקיד הדתיות‬ ‫הנרכשת במצבי הגירה‪.‬‬ ‫בזירה הדתית היהודית העלה המחקר‬ ‫כי המהגרים דוברי הרוסית עסוקים‬ ‫בתרגום תפישותיהם התרבותיות‬ ‫שמקורן בחינוך הרוסי‪-‬סובייטי לשפה‬ ‫דתית‪-‬יהודית‪ .‬אחת האסטרטגיות‬ ‫המרכזיות של תרגום זה היא‬ ‫"מדעיזציה" של היהדות‪ :‬היא בולטת‬ ‫מאוד בתנועת לימודי הקבלה של הרב‬ ‫מיכאל לייטמן ("קבלה לעם")‪ ,‬שכ‪80-‬‬ ‫אחוזים מחבריה הם ישראלים דוברי‬ ‫רוסית‪.‬‬ ‫הממצאים שנאספו בזירה הנוצרית‬ ‫מראים שגם הבחירה בנצרות משמשת‬ ‫כדרך להתמקמות‪ ,‬ואף להיטמעות‪,‬‬ ‫של המהגרים בסביבתם החדשה‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬המסגרת הקהילתית התומכת‪,‬‬ ‫שמאפיינת כנסיות של מהגרים‪ ,‬נותנת‬ ‫מענה למשברים המלווים לעתים את‬ ‫ההסתגלות לסביבה החדשה‪ .‬שנית‪,‬‬ ‫פרופ' נלי אליאס (משמאל) וד"ר‬ ‫יוליה לרנר קובעות במחקרן שהחלפה‬ ‫מהירה של זהויות ומסגרות דתיות‬ ‫מאפיינת את המרחב התרבותי החדש‬ ‫של דוברי הרוסית בישראל‬ ‫רבות מן הקבוצות שנחקרו מאפשרות‬ ‫למהגרים לבנות שייכות אלטרנטיבית‬ ‫לקהילה נוצרית טרנס‪-‬לאומית וכך‬ ‫מעצימות אותם‪ .‬ולבסוף‪ ,‬באופן בלתי‬ ‫צפוי‪ ,‬הבחירה בנצרות יכולה לספק‬ ‫מענה למשבר זהות שנכפה על חלק מן‬ ‫המהגרים‪ ,‬שלאחר הגעתם לישראל גילו‬ ‫כי אינם מוכרים כיהודים‪ .‬במקרים רבים‬ ‫דווקא התחזקות הזהות הנוצרית מלווה‬ ‫בהתחזקות הזיקה לישראל והתקרבות‬ ‫ליהודים הישראלים‪.‬‬ ‫ד"ר לרנר ופרופ' אליאס סבורות כי‬ ‫בראש ובראשונה יש לראות בממצאי‬ ‫המחקר חלק מן התופעה התרבותית‬ ‫הרחבה של התעוררות דתית במרחב‬ ‫הפוסט‪-‬סובייטי‪ ,‬המאופיינת במה‬ ‫שמכונה "סופרמרקט של דתות" ‪-‬‬ ‫החלפה מהירה של זהויות ומסגרות‬ ‫דתיות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬חלק מן התופעות‬ ‫שזוהו בזירה הנוצרית צומחות מן‬ ‫התנועה האוונגליסטית העולמית ויש‬ ‫לראות בהן תולדה של השפעה דתית‬ ‫טרנס‪-‬לאומית‪ .‬ואולם מגמה נוספת‬ ‫שיש לה השפעה רבה בהתחזקות‬ ‫הדתית של דוברי הרוסית בישראל‬ ‫היא התמקמותם מול שלל המערכות‬ ‫התרבותיות‪ ,‬הדתיות והאידיאולוגיות‬ ‫המבליטות את מקומה של הדת‬ ‫היהודית כמשאב מרכזי להשתייכות‪.‬‬ ‫השילוב של המגמות האלה מסביר את‬ ‫התמורות המשמעותיות שחלו בקרב‬ ‫המהגרים דוברי הרוסית ביחס לדת‪.‬‬ ‫"כלל ברזל הוא שאין טעם לקבוע כללי ברזל"‪.‬‬ ‫ג'ורג' ברנרד שו‬ ‫אבג | ‪19‬‬ ‫צילום‪ :‬אלישע ברודסקי‬ ‫מזרח תיכון חדש‬ ‫מלווה מוסיקאלי צמוד‪ .‬ד"ר וורן ברודסקי‬ ‫מוסיקה מצילת חיים‬ ‫בני נוער המאזינים למוסיקה בזמן הנהיגה מבצעים מספר רב יותר של עבירות‬ ‫בטיחות בכביש ומרבים להיות מעורבים בתאונות‪-‬דרכים‪ ,‬כך קובע מחקר חדש‬ ‫שמומן על‪-‬ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובוצע במחלקה לאמנויות‪.‬‬ ‫ממצאיו הופיעו בגליון אוקטובר של כתב‪-‬העת ‪Accident Analysis and‬‬ ‫‪.Prevention‬‬ ‫מן המחקר עולה כי תדירות העבירות והאירועים המסוכנים בקרב נהגים‬ ‫צעירים המאזינים למוסיקה המועדפת עליהם גבוהה יותר בהשוואה לנסיעות‬ ‫ללא מוסיקה ולנסיעות תוך האזנה למוסיקה שפותחה במיוחד לצורך המחקר‪.‬‬ ‫המחקר‪ ,‬שבוצע על‪-‬ידי ד"ר וורן ברודסקי וצח סלור מן המעבדה למדעי‬ ‫המוסיקה במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬נועד להעריך את‬ ‫רמת הסחת‪-‬הדעת ולמדוד את האירועים של נהיגה מסוכנת (שיקול דעת‬ ‫וחישוב מוטעה‪ ,‬חוסר זהירות‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬הפרת כללי הזהירות)‪ .‬יכולת השליטה‬ ‫ברכב נמדדה באמצעות מכשיר לניטור נהיגה‪ ,‬פרי פיתוחה של חברת 'טרפילוג'‪,‬‬ ‫שחובר למחשב הרכב‪.‬‬ ‫המחקר בחן ‪ 85‬נהגים צעירים בזמן נהיגה‪ .‬כל אחד מהם ביצע שש נסיעות‬ ‫בנות ‪ 40‬דקות‪ ,‬שתי נסיעות בליווי מוסיקה שהביאו מן הבית מאוספיהם‬ ‫הפרטיים‪ ,‬שתי נסיעות בליווי מוסיקת‪-‬רקע שנועדה להעלות את רמת‬ ‫הבטיחות של הנהג‪ ,‬ושתי נסיעות בלי ליווי מוסיקלי‪.‬‬ ‫"רוב הנהגים בעולם אוהבים להאזין למוסיקה ברכב בזמן הנסיעה‪ .‬נהגים בני‬ ‫‪ 30-16‬מעדיפים מוסיקת פופ‪ ,‬רוק‪ ,‬דאנס‪ ,‬היפ‪-‬הופ וראפ"‪ ,‬מסביר ד"ר ברודסקי‪.‬‬ ‫"נהגים צעירים אוהבים להאזין למוסיקה אנרגטית‪ ,‬קצבית ורעשנית למדי‪,‬‬ ‫בעוצמות גבוהות‪ .‬בדרך כלל נהגים אינם מודעים לכך שכאשר הם מושפעים‬ ‫על‪-‬ידי שיר הם עוברים ממרחב הדורש תשומת‪-‬לב וכושר נהיגה אל מרחב‬ ‫אישי ורגשי של האזנה אקטיבית למוסיקה"‪.‬‬ ‫‪ | 20‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬ ‫ב'מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח‬ ‫התיכון והדיפלומטיה' בראשות פרופ'‬ ‫יורם מיטל מתקיים מגוון פעילויות‬ ‫הנוגעות לחקר ולימוד המזרח התיכון‪:‬‬ ‫כנסים אקדמיים וציבוריים‪ ,‬ימי‪-‬עיון‪,‬‬ ‫סדנאות וסמינרים‪ .‬המרכז מעודד‬ ‫פיתוח קשרים אקדמיים בין חוקרים‬ ‫ישראלים לבין עמיתיהם במזרח התיכון‬ ‫ובעולם‪ ,‬תומך בתרגומים לעברית של‬ ‫מחקרים בסיסיים‪ ,‬מארח חוקרים‬ ‫מאוניברסיטאות בארץ ובעולם‪ ,‬מסייע‬ ‫בהפקת כתב‪-‬העת 'ג'מאעה'‪ ,‬מעניק‬ ‫מלגות לתלמידי מחקר‪ ,‬ומעודד דיאלוג‬ ‫בין אנשי ציבור ואקדמיה בסוגיות‬ ‫פוליטיות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות הנוגעות‬ ‫לעמים וחברות במזרח התיכון ובאזורים‬ ‫הגובלים בו‪ .‬השנתיים האחרונות עמדו‬ ‫בסימן האירועים הדרמטיים במזרח‬ ‫התיכון‪ ,‬כשמשטרים נפלו והשתנו יחסי‬ ‫הכוח הפוליטיים והחברתיים במדינות‬ ‫ערב‪ .‬המרכז יזם כמה אירועים שעמדו‬ ‫בסימן התפתחויות אלה ועוררו עניין‬ ‫רב בקרב אנשי סגל ותלמידים‪ .‬לא‬ ‫מזמן התקיים כנס גדול על מלחמת‬ ‫יום הכיפורים והאופן שבו היא נחקקה‬ ‫בזיכרון ובתודעה הישראלית‪ .‬בימים‬ ‫האחרונים התקיים כנס מרשים נוסף‬ ‫שעסק בחילוקי הדעות שבין הבדואים‬ ‫למדינת ישראל לאור התוכנית ליישובם‬ ‫המוכרת כ"מתווה פראוור‪-‬בגין" ‪ -‬תוכנית‬ ‫שנגנזה בסופו של דבר‪ .‬השתתפו‬ ‫בכנס חוקרים שהתייחסו להיבטים‬ ‫משפטיים‪ ,‬תרבותיים ואנתרופולוגיים‬ ‫של קשר הבדואים לאדמה‪ ,‬ואנשי‪-‬ציבור‬ ‫המעורבים בתוכניות הממשלה ליישובם‪.‬‬ ‫נחנך מרכז המבקרים‬ ‫ב'מכון ֶהקשרים'‬ ‫"קליק" עם אירופה‬ ‫'המרכז לחקר הפוליטיקה והחברה‬ ‫האירופית'‪ ,‬המציין בימים אלה עשור‬ ‫להיווסדו‪ ,‬הוקם על‪-‬ידי פרופ' דוד ניומן‬ ‫במחלקה לפוליטיקה וממשל כדי‬ ‫לאפשר לחוקרי האוניברסיטה ותלמידיה‬ ‫להעמיק את ידיעותיהם ואת מחקריהם‬ ‫בהתפתחויות הפוליטיות באירופה‬ ‫שלאחר מלחמת‪-‬העולם השנייה‪.‬‬ ‫במסגרת המרכז האירופי והמחלקה‬ ‫לפוליטיקה וממשל הוקמה "חטיבת‬ ‫קונראד אדנאואר ללימודי הפוליטיקה‬ ‫והחברה האירופית"‪ ,‬שבה לומדים כיום‬ ‫יותר מ‪ 60-‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫בשמונה השנים האחרונות עומד בראש‬ ‫המרכז האירופי ד"ר שרון פרדו‪ ,‬מן‬ ‫המחלקה לפוליטיקה וממשל‪ .‬איתו‬ ‫עובד צוות דוקטורנטים ומסטרנטים‪,‬‬ ‫וביחד הם מבצעים מחקרים הבוחנים‬ ‫תפישות ועיוותי תפישה במדיניות‪-‬החוץ‬ ‫הישראלית כלפי אירופה ותפישות‬ ‫ועיוותי תפישה במדיניות‪-‬החוץ‬ ‫האירופית כלפי ישראל‪.‬‬ ‫במסגרת מחויבותו לקהילה יזם 'המרכז‬ ‫לחקר הפוליטיקה והחברה האירופית'‬ ‫את פרויקט "קליק ‪ -‬קידום לימודי‬ ‫אירופה בקהילה"‪ .‬מטרת הפרויקט היא‬ ‫לחשוף את תלמידי בתי‪-‬הספר היסודיים‬ ‫והתיכונים באזור באר שבע לפרויקט‬ ‫האינטגרציה האירופית‪ .‬התלמידים‬ ‫לומדים על מוסדותיו הדמוקרטיים של‬ ‫האיחוד האירופי‪ ,‬על המדינות החברות‬ ‫בו‪ ,‬ומעמיקים ידע על המרחב התרבותי‬ ‫של היבשת‪ .‬בחודש יולי האחרון קיבל‬ ‫הפרויקט מענק‪-‬מחקר יוקרתי של‬ ‫נציבות האיחוד האירופי‪.‬‬ ‫בחודש נובמבר נחנך מרכז המבקרים של הארכיונים הספרותיים במכון ֶהקשרים‬ ‫לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית‪ .‬במרכז נמצאים ארכיוניהם של‬ ‫כמה מן החשובים שביוצרים הישראלים‪ .‬במקום הוצבו מחשבים לשירות‬ ‫המבקרים ובהם תוכנה חדשה‪ ,‬המנגישה את המידע העשיר המצוי בגנזך‪.‬‬ ‫מכון ֶהקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית הוקם בשנת ‪,2001‬‬ ‫כדי לבחון מקרוב ולקדם את הקשרים בין תרבות‪ ,‬חברה וקהילה בחברה היהודית‬ ‫והישראלית‪ .‬הפרויקטים המתבצעים בו הם רב‪-‬תחומיים וחלוציים בהיקפם‬ ‫ובשיטות המחקר שלהם‪ ,‬ומתאפשרים הודות לתמיכה נדיבה של 'קרן קיסריה'‬ ‫על שם בנימין אדמונד דה‪-‬רוטשילד‪.‬‬ ‫יעד מרכזי של המרכז הוא טיפוח קבוצות חוקרים צעירים שעבודתם תשלב‬ ‫מצוינות אקדמית לצד רגישות תרבותית ומחויבות חברתית‪.‬‬ ‫הוגה ויוזם המכון ומי שעומד בראשו הוא פרופ' יגאל שוורץ‪ ,‬אחד מחוקרי‬ ‫הספרות העברית החשובים בעולם ועורך ספרותי בכיר‪ .‬בצילום‪ :‬נשיאת‬ ‫האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי וד"ר נעמה מירן‪ ,‬נציגת 'קרן קיסריה' שתמכה‬ ‫בפרויקט‪ ,‬לאחר גזירת הסרט‪ .‬במרכז התמונה‪ :‬פרופ' יגאל שוורץ‪.‬‬ ‫כמעיין המתגבר‬ ‫מתחילת הסמסטר מעביר ד"ר רמי ריינר‪ ,‬מרצה במחלקה למחשבת ישראל‪,‬‬ ‫למרצים שיעור שבועי מאלף בתלמוד‪ .‬שותים את דבריו בצמא‪ :‬הרקטור פרופ' צבי‬ ‫הכהן‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה פרופ' דוד ניומן‪ ,‬ועוד שלושים חברי‬ ‫הסגל האקדמי מן הפקולטות השונות‪.‬‬ ‫המסכת הנלמדת היא מסכת סנהדרין‪ .‬תחילה נלמדה סוגיה הדנה במעמדם של‬ ‫עבריינים בקהילה היהודית‪ ,‬ובהמשך יילמד הפרק "בן סורר ומורה" העוסק ביחסי‬ ‫הורים וילדים‪.‬‬ ‫אופן הלימוד הוא קריאה ביקורתית של הטקסט תוך התייחסות לדרכי העברתו‬ ‫בעל‪-‬פה‪ ,‬בכתבי‪-‬היד ובדפוסים‪ ,‬כמו גם להקשר ההיסטורי הרחב של היווצרות‬ ‫היצירה התלמודית ומקומה במרחב התרבותי‪.‬‬ ‫בהנחייתו המיומנת של המרצה מובהרים מסתורי השפה התלמודית והקודים‬ ‫התרבותיים והדתיים של התקופה‪.‬‬ ‫"אנשי הסגל רואים במפגש השבועי הזה 'ניקוי ראש' שאין בו לא שכר ולא ציונים‪,‬‬ ‫רק העשרה עצמית ולימוד לשמו"‪ ,‬אומר דיקן הפקולטה‪.‬‬ ‫אבג | ‪21‬‬ ‫חישבו‬ ‫בהיגיון‬ ‫מאת יוליה סגלין‬ ‫שנה אזרחית חדשה כבר מחכה מעבר לפינה‪ ,‬ולכבודה‬ ‫חיברתי בשבילכם חידות חדשות‪ .‬הן מסודרות לפי‬ ‫דרגת קושי עולה‪ .‬אפשר לשלוח פתרונות גם לחלק מן‬ ‫החידות‪.‬‬ ‫זהו עצם העניין‬ ‫‪ .1‬לפניכם קשקוש שנמצא על אחד השולחנות בבניין‬ ‫‪ .32‬הייתי רוצה להוסיף קצת צבע לציור‪ ,‬כך שכל אחד‬ ‫מ‪ 14-‬השטחים יהיה צבוע בצבע לפי בחירתי‪ ,‬אבל‬ ‫אסור שיהיו שטחים בעלי גבול משותף הצבועים‬ ‫באותו צבע‪ .‬מהו המספר הקטן ביותר של צבעים‬ ‫שונים שיאפשר לי להשלים את המשימה?‬ ‫‪1‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .2‬השביל מן השער הראשי עד בניין אנונימי אי‪-‬‬ ‫שם במחלקה לניהול מחולק לארבעה חלקים‪ .‬סכום‬ ‫האורכים של החלק הראשון והשני הוא ‪ 130‬מטרים‪,‬‬ ‫של החלק השני והשלישי ‪ 222‬מטרים‪ ,‬של החלק‬ ‫השלישי והרביעי ‪ 100‬מטרים‪ ,‬ושל החלק הרביעי‬ ‫והראשון ‪ 230‬מטרים‪ .‬מהו אורך השביל כולו?‬ ‫‪ .3‬במדור האבדות והמציאות יש שלוש קופסאות‪ ,‬ובכל‬ ‫אחת מהן מספר שונה של תעודות סטודנט‪ :‬בראשונה‬ ‫‪ ,11‬בשנייה ‪ 6‬ובשלישית ‪ .7‬מותר להעביר כמה תעודות‬ ‫סטודנט מקופסה אחת לאחרת בתנאי שכל העברה‬ ‫מכפילה פי ‪ 2‬את מספר התעודות באחת הקופסאות‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬אפשר להעביר ‪ 6‬תעודות מן הקופסה הראשונה‬ ‫לקופסה השנייה‪ ,‬וכך יהיו בשנייה ‪ 12‬תעודות ‪ -‬פי ‪2‬‬ ‫ממה שהיו בה לפני ההעברה‪ .‬האם תוכלו להשוות‬ ‫את מספר התעודות בכל הקופסאות בשלוש העברות‬ ‫כאלה?‬ ‫לתגובות ופתרונות‪[email protected] :‬‬ ‫‪ | 22‬אבג‬ ‫אין סטודנטים כאלה בכל האוניברסיטאות‪ .‬הם תלמידים‬ ‫לחינוך מיוחד מאוד‪ ,‬המכשיר אותם לחיי שירות לזולת‪,‬‬ ‫ובהיותם מיוחסים הוענק להם פטור מבחינות בכתב‬ ‫ומחובת השתתפות בשיעורים‪ .‬לכל אחד מהם יש‬ ‫בקמפוס האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס אח‪-‬‬ ‫בוגר או אחות‪-‬בוגרת‪ .‬עליהם לעבור סדרה של מבחנים‬ ‫ובסיומם הם יהיו כלבי‪-‬נחייה לאחד מאלפי העיוורים‬ ‫החיים בישראל‪ .‬בצילום‪ :‬הסטודנטים על ארבע עם‬ ‫אחיהם בהפסקה בין הרצאות‪.‬‬ ‫רק בשמחות‬ ‫ברכות לחתונת הבת‬ ‫ללבנה אלוש‪ ,‬מנהלת מחלקת הסגל האקדמי‬ ‫למרים גל‪ ,‬ממדור מט"ח‬ ‫ליורם דניאלי ממחלקת המשק‬ ‫לד"ר ליליה זעירי מן המחלקה לכימיה‬ ‫לכרמלית מנור מן המחלקה לאמנויות‬ ‫לניצה ענבר ממדור שכר‬ ‫ברכות להולדת הבת‬ ‫ברכות להולדת התאומות‬ ‫ברכות להולדת הבן‬ ‫לחגית גרושקא מן האגף למיחשוב ומערכות מידע‬ ‫לאמיר חטיבה ממחלקת רכש והספקה‬ ‫לדנה גודין מלשכת סגן הנשיאה לקשרי חוץ‬ ‫לשני חורי אפרים מן המזכירות האקדמית‬ ‫ראש‬ ‫אקדמי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪13‬א‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פתרונות יש לשלוח‬ ‫למערכת ‘אבג’‬ ‫במחלקה לפרסומים‬ ‫ודוברות‬ ‫‪19‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בין הפותרים תוגרל‬ ‫חולצת פולו‬ ‫עם לוגו האוניברסיטה‬ ‫‪23‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מאוזן‪:‬‬ ‫‪ .2‬תרופה המעכבת קרישת דם‪ .5 .‬מבקר האוניברסיטה‬ ‫(ש"מ)‪ .9 .‬נביא תנ"כי‪ .10 .‬סוג של זאבים החיים באפריקה‪.‬‬ ‫‪ .11‬ולד של הצאן‪ .13 .‬אוויטה‪13 ....‬א‪ .‬צמח‪-‬בר ממשפחת‬ ‫המצליבים‪ ,‬פירותיו לופתים את הגבעול‪ .14 .‬מנחה טלוויזיה‪,‬‬ ‫השתתף בכתיבת התסריט לסדרה "רמזור" (ש"פ)‪ .15 .‬חודש‬ ‫עברי‪ .16 .‬דגל‪ .18 .‬נשלם‪ .20 .‬תפיחה שנצטברה בה מוגלה‪.‬‬ ‫‪ ... .22‬השמנה – כינוי לתותח מטיפוס הוביצר במלחמת‪-‬‬ ‫העולם הראשונה‪ .23 .‬תעודת גירושין‪ .24 .‬פרידריך השני מלך‬ ‫עליה‪ .25 .‬כינוי‪-‬כבוד בפי חסידים לרבי שלהם‪ .27 .‬שמה של‬ ‫בתו הצעירה של דוד בן‪-‬גוריון‪ .28 .‬חיה ממשפחת הסמוריים‪.‬‬ ‫מאונך‪:‬‬ ‫‪ .2‬בקע מפשעתי‪ .3 .‬הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן‪-‬‬ ‫גוריון בנגב (‪ .4 .)5,3‬קיים‪ .6 .‬המנכ"ל הראשון של אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון (‪ .7 .)4,2‬היכולת ליצור דברים חדשים‪ .8 .‬יו"ר חבר‬ ‫הנאמנים הראשון של האוניברסיטה (‪ .9 .)4,3‬שחקן וקומיקאי‬ ‫ישראלי‪ .12 .‬נשיאה ה‪ 35-‬של ארה"ב‪ .15 .‬ראש ממשלת טורקיה‪.‬‬ ‫‪ .17‬תלמיד באוניברסיטה‪ .19 .‬אחד התארים באוניברסיטה‪.20 .‬‬ ‫חסר מוסר‪ .21 .‬הוריד‪ ,‬סילק‪ .22 .‬נקי‪ ,‬טהור‪ .23 .‬כינויו של אורי‬ ‫זוהר בסרט "מציצים"‪ .26 .‬אוניברסיטה בארה"ב‪.‬‬ ‫פתרון התשבץ הקודם‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪2‬‬ ‫פ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫‪9‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫‪11‬‬ ‫‪14‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫‪20‬‬ ‫ו‬ ‫‪24‬‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫‪27‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪12‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ ט‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‪21‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫‪19‬‬ ‫ג‬ ‫ח‬ ‫‪23‬‬ ‫א‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫‪26‬‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫‪28‬‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫‪25‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪10‬‬ ‫ש ע‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪8‬‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪15‬‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫‪13‬‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫ג‬ ‫‪4‬‬ ‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫ג‬ ‫‪6‬‬ ‫ל‬ ‫‪7‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫אבג | ‪23‬‬ ‫היכונו לפתיחת חדר הכושר המשודרג‬ ‫במרכז הספורט יש מגוון שירותים ומתקנים‪.‬‬ ‫אנחנו מזמינים אתכם להצטרף למשפחת המנויים‬ ‫שלנו ומאחלים לכם‬ ‫הצלחה והישגים‬ ‫בשנה האזרחית החדשה‬