עיתון אוניברסיטת בן

‫באר‪-‬שבע‬
‫‪BEER SHEVA‬‬
‫שולם ‪PP‬‬
‫‪5878‬‬
‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫גיליון ‪ | 87‬שבט תשע"ד | ינואר ‪2014‬‬
‫האוורסט בידינו!‬
‫ההיסטוריון פרופ' אבי גרוס כבש פסגות אקדמיות במחקריו‪,‬‬
‫וגם טיפס על ההר הגבוה ביותר בעולם | לגעת ברוח | מוסף מיוחד‬
‫כותרת‬
‫שווה ציטוט‬
‫‪1‬‬
‫"הנגשת ההשכלה הגבוהה למי שנזקק לה היא קריטית‪ .‬מטרתנו בפרויקט הזה‬
‫היא להעניק הזדמנות שווה למי שרוצים לממש את הפוטנציאל שלהם למרות‬
‫מגבלותיהם"‪.‬‬
‫נשיאת האוניברסיטה‪ ,‬פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬בטקס חנוכת המרכז לתמיכה בסטודנטים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫"הידע המדעי והטכנולוגי והמומחיות שפיתחנו במכונים לחקר המדבר על שם‬
‫בלאושטיין עשויים להיות בעלי ערך רב לסין‪ ,‬הנאבקת בתופעת המידבור‬
‫במונגוליה‪ .‬המדענים והחוקרים שלנו מצפים בכליון עיניים לאתגרים החדשים‬
‫שיניב שיתוף הפעולה עם סין"‪.‬‬
‫סגן נשיאת האוניברסיטה לקשרי חוץ‪ ,‬פרופ' עמוס דרורי‪ ,‬מברך על מזכר ההבנות בין‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב וקבוצת המחקר הסינית 'אליון'‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫"המרת דו‪-‬תחמוצת הפחמן ומימן לחומר‪-‬גלם ירוק לדלקים היא אתגר עצום‪.‬‬
‫הטכנולוגיה מבוססת על קטליזטורים חדשניים ותהליכים קטליטיים ש'נתפרו'‬
‫במיוחד למטרה זו‪ .‬התהליכים שפותחו באוניברסיטת בן‪-‬גוריון מאפשרים שימוש‬
‫ישיר בטכנולוגיה מסחרית זמינה‪ .‬הואיל ולא צפויים מחסומים טכנולוגיים‪,‬‬
‫התהליך החדש אמור להפוך למציאות תוך חמש עד עשר שנים"‪.‬‬
‫פרופ' מוטי הרשקוביץ'‪ ,‬סגן נשיאת האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח‪ ,‬מפתח החלופה‬
‫הירוקה לנפט גולמי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫"מיליוני חקלאים מעבדים את אדמותיהם ברחבי העולם‪ ,‬אבל רק מעט מעשייתם‬
‫זוכה לכבוד ולהכרה הראויים‪ .‬מפעלם של פרופ' ברלינר ואלי בן‪-‬זקן עורר הדים‬
‫ברחבי תבל – זהו המענה הישראלי לדרישות העולם בתחום הטכנולוגיה החקלאית‬
‫והמזון"‪.‬‬
‫שר החקלאות יאיר שמיר מברך את פרופ' פדרו ברלינר ואלי בן‪-‬זקן לרגל קבלת עיטור‬
‫מסדר ההצטיינות החקלאית של צרפת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫"זמן קצר לאחר עלייתנו ארצה התכבדנו‪ ,‬בעלי צבי ז"ל ואנוכי‪ ,‬בכבוד רב‬
‫כשפולה ודוד בן‪-‬גוריון הזמינו אותנו לארוחת‪-‬בוקר בביתם‪ .‬כאשר אני מקבלת‬
‫את התואר ב'יום בן‪-‬גוריון' מן האוניברסיטה הנושאת את שמו אני נרגשת מאוד‪,‬‬
‫ולמעשה סוגרת מעגל"‪.‬‬
‫כלת פרס ישראל לתיאטרון‪ ,‬ליא קניג‪ ,‬בעת קבלת התואר ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד‬
‫מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫‪ | 2‬אבג‬
‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫מה בגיליון‬
‫הברירה הטבעית‬
‫שרון עמית‬
‫‪6‬‬
‫נגע בשמים‬
‫פרופ' אבי גרוס‬
‫‪12-10‬‬
‫היסטוריונית כלכלית‬
‫קרין ואן דר בק‬
‫‪15-14‬‬
‫הפסיכולוג הדיגיטלי‬
‫פרופ' יאיר נוימן‬
‫‪17-16‬‬
‫מופק על‪-‬ידי‬
‫המחלקה לפרסומים ודוברות‬
‫רשיון מס’ ‪2206‬‬
‫מנהלת המחלקה‬
‫פיי ביטקר‬
‫עורך וכתב ראשי‬
‫חיים זלקאי‬
‫צילום‬
‫דני מכליס‬
‫הגהה‬
‫ד”ר אביב מלצר‬
‫עיצוב‬
‫ערוץ נוסף‬
‫עיצוב קונספט‬
‫שי צאודרר‬
‫טל'‪08-6461281 :‬‬
‫פקס‪08-6477674 :‬‬
‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫אינטרנט‪www.bgu.ac.il/abc :‬‬
‫שותפים לחזון‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫העניקה לנלסון מנדלה‬
‫תואר כבוד‪ .‬המנהיג הדגול‬
‫גמל לה בהרעפת שבחים‬
‫נלסון מנדלה ופרופ' אבישי ברוורמן‪ ,‬לשעבר נשיא אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪ ,‬במהלך טקס הענקת‬
‫התואר למנהיג הדרום‪-‬אפריקאי‬
‫נשיא דרום‪-‬אפריקה נלסון מנדלה‪,‬‬
‫שהלך לעולמו בחודש שעבר‪ ,‬מוביל‬
‫רשימה מפוארת של אישים שהוענק‬
‫להם התואר דוקטור לשם כבוד‬
‫על‪-‬ידי אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬
‫התואר הוענק למנדלה בטקס מרשים‬
‫שהתקיים בקייפטאון בירת דרום‬
‫אפריקה ב‪ 19-‬בספטמבר ‪ .1997‬קטעים‬
‫מנאומו מובאים להלן‪:‬‬
‫"אף‪-‬על‪-‬פי שכבר קיבלתי כמה וכמה‬
‫תוארי‪-‬כבוד אקדמיים‪ ,‬כל תואר כזה‬
‫יש לו משמעות ייחודית‪ .‬ותמיד כשאני‬
‫מקבל תואר כזה אני חש תחושת ענווה‪.‬‬
‫"אוניברסיטת בן‪-‬גוריון היא מרכז‬
‫מצוינות המביא לידי ביטוי את רוחו‬
‫של העם היהודי‪ :‬תחושת שליחות‪,‬‬
‫אוניברסאליות וחדשנות‪ .‬זהו מוסד‬
‫הנוסך השראה בכך שהוא חותר‬
‫למימוש דברי הנביא ישעיהו‪' ,‬ישושום‬
‫מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת'‪.‬‬
‫"אמונה איתנה ביכולתם של בני‪-‬‬
‫אנוש לשנות את המציאות הפיזית‬
‫נושאת פירות באמצעות הפרויקטים‬
‫השונים להתמודדות עם שממה‬
‫וצחיחות המתבצעים במדינות רבות‬
‫בעולם‪ ,‬פרויקטים שאוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון יוזמת ותומכת בהם‪.‬‬
‫"אמנם הענקתם את התואר 'דוקטור‬
‫לשם כבוד' לי אישית‪ ,‬אבל אני רואה‬
‫אותו כהכרה בניצחונו של העם הדרום‪-‬‬
‫אפריקני כולו‪ .‬בני עמי הפכו את מדבר‬
‫האפרטהייד והאיבה למקום שבו כל‬
‫הדרום‪-‬אפריקנים יכולים לחיות ולעבוד‬
‫שכם אחד‪ ,‬כדי שבני 'עם הקשת בענן'‬
‫יוכלו לשגשג‪ .‬בענווה אני מקבל את‬
‫אות הכבוד מידיכם – כנציגם‪ ,‬ואני‬
‫מקווה שמה שאנחנו השגנו בארצנו‬
‫יהווה סמל לשלום ופיוס ותקווה‬
‫בכל מקום בעולם שבו קיימים עדיין‬
‫סכסוכים ואיבות‪.‬‬
‫"אנחנו רק בתחילת הדרך‪ ,‬וסופה מי‬
‫ישורנו‪ .‬אבל אנחנו מישירים מבט אל‬
‫העתיד באומץ ובביטחון‪ ,‬ביודענו שמי‬
‫שמוכנים לשלב ידיים באחווה מסוגלים‬
‫להתגבר על כל קושי ומכשול‪.‬‬
‫"תואר הדוקטור שאתם מעניקים לי‬
‫היום‪ ,‬ובאמצעותו לעמה של דרום‪-‬‬
‫אפריקה‪ ,‬יקר לי מאוד‪ .‬מעומק לבי אני‬
‫מודה לכם שוב על הכבוד הגדול הזה‪.‬‬
‫"ומי ייתן ונהיה תמיד שותפים‬
‫בהפיכת מדבריות לגנים פורחים של‬
‫שלום ושגשוג"‪.‬‬
‫זכרונות‬
‫מאפריקה‬
‫גאנה שבמערב אפריקה היתה‬
‫מדינת היעד של ‪ 11‬משתתפי‬
‫משלחת הסטודנטים‪-‬המתנדבים‬
‫לשנת ‪ .2013‬זוהי המשלחת‬
‫השביעית שיצא במסגרת‬
‫פעילות "מרכז אפריקה" על שם‬
‫תמר גולן‪.‬‬
‫המשלחת השנה התחלקה‬
‫לשני יעדי התנדבות‪ .‬קבוצה‬
‫אחת פעלה באקרה‪ ,‬בירת‬
‫גאנה; חבריה התנדבו במסגרת‬
‫ארגון '‪ ,'BASICS‬השתלבו‬
‫בצוות מדריכי הילדים‪ ,‬ויחד‬
‫עימם קיימו פעילויות העשרה‬
‫חברתיות ולימודיות לילדים‪.‬‬
‫הקבוצה השנייה התנדבה בעיר‬
‫קומאסי במסגרת קרן של‬
‫אשת מלך האשאנטי (ממלכת‬
‫האשאנטי שואבת את כוחה מן‬
‫הקבוצה האתנית הגדולה ביותר‬
‫בגאנה‪ ,‬הכוללת ‪ 12‬מיליון נתינים‬
‫הסרים למרותו של המלך)‪ .‬חברי‬
‫הקבוצה עזרו לשפץ בית‪-‬יתומים‬
‫מקומי בעיר‪ ,‬והדריכו בו‪.‬‬
‫בזמנם הפנוי טיילו הסטודנטים‪,‬‬
‫למדו דיאלקטים מקומיים‪ ,‬ראו‪,‬‬
‫שמעו‪ ,‬טעמו והרגישו את גאנה‬
‫ מדינה אפריקאית שהיא מגוון‬‫של נרטיבים‪ ,‬תרבויות וצבעים‪.‬‬
‫אחרי שלושה חודשי התנדבות‬
‫חזרו הסטודנטים ארצה עמוסי‬
‫זכרונות‪.‬‬
‫מרכז אפריקה מהווה מטריה‬
‫אקדמית למחקר רב‪-‬תחומי על‬
‫אפריקה‪ .‬יו"ר המרכז הוא רקטור‬
‫האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן‪,‬‬
‫מנהלת המרכז היא ד"ר לין שלר‪,‬‬
‫חברת סגל המחלקה לפוליטיקה‬
‫וממשל‪.‬‬
‫אתר הסרטים שלנו מופיע בכתובת הבאה‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/channel/UCh6riV9VN8WjD6BHy6TcL6A‬‬
‫אבג | ‪3‬‬
‫בצילום האמנותי שהפיק דני מכליס נראית הילה לביא כשהיא מתרגמת לשפת הסימנים את המושג "נגישות"‬
‫סימנים מעודדים‬
‫הילה לביא‪ ,‬סטודנטית לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬מתרגמת לשפת הסימנים‬
‫ומסייעת לציבור הסטודנטים הסובלים‬
‫משמיעה לקויה להשתלב במרחב‬
‫האקדמי‬
‫בשביל הילה לביא‪ ,‬סטודנטית‬
‫לעבודה סוציאלית הלומדת לתואר שני‪,‬‬
‫צדק חברתי הוא ערך עליון‪ .‬הוא הוביל‬
‫אותה לעשייה חברתית מגוונת לאחר‬
‫השירות הצבאי‪ .‬את שפת הסימנים‬
‫הישראלית היא התחילה ללמוד מתוך‬
‫סקרנות‪ ,‬ואחר‪-‬כך המשיכה ללמוד אותה‬
‫בתקווה שתוכל לשלב את הידע הזה‬
‫בעתידה המקצועי‪ .‬קורס למתחילים‬
‫שלמדה הוביל אותה לקורס למתקדמים‬
‫ולהיכרות עם קהילת החירשים בישראל‪,‬‬
‫ונולד בה רצון לעבוד איתם‪.‬‬
‫‪ | 4‬אבג מדווח‬
‫לפני כארבע שנים הקים מרכז 'נא‬
‫לגעת' ביפו‪ ,‬הנותן במה לחירשים‬
‫ועיוורים‪ ,‬קבוצת תיאטרון שבה חירשים‪-‬‬
‫עיוורים לומדים להיות שחקני תיאטרון‪.‬‬
‫חברי הקבוצה בנו הצגה המבוססת על‬
‫סיפורם האישי‪ .‬הילה הצטרפה למבצע‬
‫בתחילתו בשנת ‪ 2009‬והתמידה בו עד‬
‫עליית ההצגה "לונה פארק" על הבמה‬
‫בשנת ‪" .2012‬זו הייתה בשבילי מתנה‬
‫אדירה‪ ,‬להיות חלק מן התהליך"‪ ,‬היא‬
‫אומרת בהתרגשות‪" ,‬למן הפגישה‬
‫הראשונה וקשיי התקשורת הראשונים‪,‬‬
‫דרך החשיפה לסיפורי חיים שאדם‬
‫שומע ורואה לא יכול לדמיין ועד הצגת‬
‫הבכורה"‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬גאוות השחקנים באותו ערב‪,‬‬
‫הביטחון שלהם לעמוד על במה ולספר‬
‫את סיפורם האישי כשהם לא רואים או‬
‫שומעים את הקהל אבל מרגישים את‬
‫החשמל והאנרגיות של הבמה‪ ,‬הפכו את‬
‫הערב לבלתי‪-‬נשכח לכל הנוכחים באולם‪.‬‬
‫"ואני"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬זכיתי להיות לצידם‬
‫בהצלחות‪ ,‬במשברים ובקשיים‪ ,‬להיות‬
‫העיניים האוזניים והפה שלהם במשך‬
‫שלוש שנים‪ ,‬ובסוף טפחתי על כתפיהם‬
‫כדי להעביר להם את קצב מחיאות‬
‫הכפיים של הקהל"‪.‬‬
‫בישראל חיים כ‪ 15,000-‬חירשים‪,‬‬
‫ועוד מאות אלפים הם כבדי שמיעה‪.‬‬
‫שירותים רבים הניתנים על‪-‬ידי הרשויות‬
‫אינם נגישים לאנשים הסובלים‬
‫ממוגבלויות שונות‪ ,‬והשאיפה לתקן‬
‫את העוול היא הכוח המניע את הילה‬
‫בפעילותה החשובה‪ .‬יש מאבקים‬
‫"גורלנו תלוי‬
‫בכוחנו ובצדקתנו"‬
‫על מימון מכשירי‪-‬שמיעה וחקיקה‬
‫בנושא תרגום של ערוצי הטלוויזיה‬
‫לשפת הסימנים‪" .‬הרבה אנשים לא‬
‫יודעים ששפת הסימנים אינה שפה‬
‫בינלאומית"‪ ,‬אומרת הילה‪" .‬זוהי שפה‬
‫מקומית וטבעית‪ ,‬כלומר היא מתפתחת‬
‫מתוך קהילת החירשים בישראל‪.‬‬
‫המחשה אקטואלית לכך היא הצורך‬
‫בסימן ליאיר לפיד‪ ,‬שעתה מסומן‬
‫כג'ל לשיער גם בתרגום הסימולטני‬
‫לחדשות‪ .‬העדר הידע בנושא מעביר‬
‫את חוסר המודעות לבעיה‪ .‬החדשות‬
‫הטובות הן שמספר החירשים‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה עולה משנה‬
‫לשנה; מסייעים לכך הביטוח הלאומי‬
‫והמוסדות להשכלה גבוהה"‪.‬‬
‫כשהתחילה ללמוד באוניברסיטה‬
‫בן‪-‬גוריון פנתה הילה לפנינה ישראלי‪,‬‬
‫מלשכת דיקן הסטודנטים‪ ,‬והציעה‬
‫את כישוריה כדי לשפר את הנגשת‬
‫האוניברסיטה לקהילת החירשים‪ .‬היא‬
‫נענתה בחיוב‪ ,‬וכבר עברה "טבילת אש"‬
‫כמתרגמת לשפת הסימנים בטקס‬
‫חנוכת המרכז לתמיכה בסטודנטים‪.‬‬
‫"הנכונות והפתיחות של‬
‫האוניברסיטה להנגיש אירועים‬
‫מרכזיים לחירשים אינן מובנות‬
‫מאליהן"‪ ,‬מדגישה הילה‪" .‬בעולם‬
‫מתוקן הייתי רוצה לראות תרגום‬
‫וכתוביות בטלוויזיה‪ ,‬בהרצאות‬
‫ובטקסים‪ .‬לשמחתי‪ ,‬המודעות‬
‫לנושא החשוב עולה‪ .‬אני שמחה‬
‫שהאוניברסיטה אימצה את הצעתי‪,‬‬
‫וכבר התחלנו לעבוד יחד למען שינוי‬
‫חברתי שיאפשר לסטודנטים חירשים‬
‫וכבדי שמיעה באוניברסיטה להרגיש‬
‫שווים ועצמאיים בסביבה נגישה‬
‫וידידותית לצורכיהם"‪.‬‬
‫שנת הארבעים למותו של ראש‬
‫הממשלה הראשון צוינה בהרבה‬
‫טקסים ואירועים‪ .‬מכון בן‪-‬גוריון לחקר‬
‫ישראל והציונות בחר לציין את התאריך‬
‫בכנס מיוחד שנערך בשיתוף עם בית‬
‫בן‪-‬גוריון והמכון למורשת בן‪-‬גוריון‪.‬‬
‫הכנס התחקה אחר גלגוליו של חזון בן‪-‬‬
‫גוריון לגבי החברה הישראלית הרצויה‪,‬‬
‫בניסיון למצוא מה ממנו נותר בתחומים‬
‫שונים במציאות הישראלית בימינו‪.‬‬
‫הכנס נפתח בהרצאתה של ד"ר‬
‫פולה קבלו‪ ,‬מנהלת מכון בן‪-‬גוריון‬
‫לחקר ישראל והציונות‪ .‬היא סקרה‬
‫את הדיאלוג המתמשך שקיים בן‪-‬‬
‫גוריון עם סקטורים שונים בחברה‬
‫הישראלית ‪ -‬ותיקים ועולים‪ ,‬צעירים‬
‫ומבוגרים‪ ,‬תושבי יישובים עירוניים‬
‫ותושבי יישובים כפריים‪ .‬ההרצאה‪,‬‬
‫שנשאה את הכותרת "מנהיגות‬
‫והידברות"‪ ,‬חשפה את המגע הבלתי‪-‬‬
‫אמצעי בין המנהיג ואזרחי המדינה כפי‬
‫שהתבטא בהתכתבויות‪ ,‬ודיברה על‬
‫נושאים שנידונו במכתבים – חלוציות‪,‬‬
‫דמוקרטיה ושאלת השטחים אחרי‬
‫‪.1967‬‬
‫ד"ר מיכאל פייגה הירצה על מחקר‬
‫שהוא מבצע יחד עם פרופ' דוד אוחנה‪,‬‬
‫שניהם חוקרים במכון בן‪-‬גוריון לחקר‬
‫ישראל והציונות‪ .‬ההרצאה עסקה‬
‫בזיכרון ובהנצחה של בן‪-‬גוריון בארבעים‬
‫השנים שעברו מאז מותו‪.‬‬
‫"הזקן" ציווה שיקברוהו במדרשת שדה‬
‫בוקר‪ ,‬וכך חייב את מנהיגי תקופתו‬
‫לעשות מסע של עלייה לרגל בלוויה‬
‫מירושלים אל הנגב‪ ,‬כמעין חיקוי למסע‬
‫שהוא עשה בחייו‪ .‬חבר הכנסת ונשיא‬
‫האוניברסיטה לשעבר‪ ,‬פרופ' אבישי‬
‫ברוורמן‪ ,‬בחן את תפישותיו הכלכליות‬
‫והחברתיות של המנהיג הדגול והביע‬
‫תקווה שהן ישתלבו עם משנתם‬
‫הכלכלית של קברניטי האוצר כיום‪.‬‬
‫תפישתו הבטחונית של דוד בן‪-‬גוריון‬
‫נדונה בכנס לציון ארבעים שנה למותו‬
‫רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן‬
‫עמד בדבריו על החשיבות שייחס בן‪-‬‬
‫גוריון למחקר המדעי; הוא חשב שיש‬
‫לשמרו ולטפחו‪.‬‬
‫האלוף במילואים עמוס ידלין בדק אם‬
‫תפישתו הבטחונית של בן‪-‬גוריון עומדת‬
‫במבחן הזמן‪ .‬לדבריו‪" ,‬תפישת הביטחון‬
‫של ישראל שהתגבשה לפני מבצע סיני‬
‫מהווה את אבן‪-‬הפינה של המחשבה‬
‫הצבאית הישראלית עד עצם היום‬
‫הזה"‪ .‬עם זאת‪ ,‬אמר‪ ,‬צריך לעדכן את‬
‫התפישה הזאת בגלל השינויים הגיאו‪-‬‬
‫פוליטיים שהתחוללו במזרח התיכון‪,‬‬
‫בגלל הקידמה הטכנולוגית ובגלל‬
‫התמורות שחלו בחברה הישראלית‬
‫ובערכיה‪ .‬ידלין הצביע על עיקריה‬
‫של תפישת הביטחון שגובשו על ידי‬
‫בן‪-‬גוריון‪ :‬הרתעה‪ ,‬התרעה והכרעה‪.‬‬
‫למרות שהאיום על ישראל כיום הוא‬
‫איום "תת‪-‬קונוונציונלי" (טרור) ו"על‪-‬‬
‫קונוונציונלי" (נשק לא‪-‬קונוונציונלי)‪,‬‬
‫המענה צריך להתבסס על שלושת‬
‫העקרונות הללו‪ .‬מה שלא נשתנה‪ ,‬סיכם‬
‫ידלין‪ ,‬הוא הנחת‪-‬היסוד של בן‪-‬גוריון‪,‬‬
‫והיא‪" :‬גורל ישראל תלוי בשני דברים –‬
‫בכוחה ובצדקתה"‪.‬‬
‫"לעולם איני מסתכלת על העבודה שעשיתי‪ .‬אני רואה תמיד רק את מה שעוד צריך לעשות"‪.‬‬
‫מארי קירי‬
‫אבג | ‪5‬‬
‫קורס חדש ולא שגרתי‪ .‬שרון עמית (בתמונה הקטנה‪ :‬מפיח אש בזרדים)‬
‫תואר בהישרדות‬
‫שרון עמית‪ ,‬מרצה באוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון‪ ,‬מלמד בקמפוס האוניברסיטה‬
‫באילת קורס בשם "ניהול והדרכת‬
‫תיירות טבע"‪ .‬זהו קורס ייחודי‬
‫הנלמד בצורה לא‪-‬שגרתית‬
‫איך מנהלים פעילות קבוצתית בחיק‬
‫הטבע‪ ,‬והאם היא שונה מפעילות‬
‫רגילה? האם נדרשים לכך ידע מוקדם‬
‫או מיומנויות מיוחדות? המחלקה‬
‫לניהול מלונאות ותיירות בקמפוס אילת‬
‫הרימה את הכפפה ובנתה קורס שבו‬
‫נלמד התחום הזה‪ .‬שם הקורס ‪" -‬ניהול‬
‫והדרכת תיירות טבע"‪.‬‬
‫את הקורס מעביר שרון עמית‪ ,‬שכבר‬
‫למעלה מעשור מלמד באוניברסיטה‬
‫קורסים בחשבונאות ובמימון‪ .‬במקצועו‬
‫הוא אנליסט פיננסי‪" .‬אבל יש לי גם רקע‬
‫רחב במה שרבים מכנים 'הישרדות"'‪,‬‬
‫אומר שרון‪ ,‬שבזמנו החופשי מעביר‬
‫סדנאות בתחום הזה‪" .‬זה כולל פעילויות‬
‫שונות שכולן מכוונות לשהייה בטבע‪,‬‬
‫כמו מציאת מים וליקוט מזון‪ ,‬גששות‪,‬‬
‫היכרות טובה עם עולם החי והצומח‪,‬‬
‫ועוד"‪.‬‬
‫הרעיון לגבש קורס כזה עלה במוחו‬
‫כשחשב על התואר הראשון שעשה‪.‬‬
‫"שאלתי את עצמי איך מפתחים קורס‬
‫משמעותי ומהנה שמצליח לשמור על‬
‫"אנשים חיים הם נדירים ביותר‪ ,‬רוב האנשים פשוט קיימים"‪.‬‬
‫אוסקר וויילד‬
‫‪ | 6‬אבג מדווח‬
‫ערך מוסף גבוה‪ ,‬ואיזה קורס הייתי רוצה‬
‫להעביר באוניברסיטה"‪.‬‬
‫בקמפוס אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬
‫באילת יש כיתות קטנות ויש יותר‬
‫אינטימיות בין חברי הקבוצה; אילת‬
‫התברכה באוצרות טבע אדירים והדבר‬
‫פותח הרבה אפשרויות‪ .‬אבל הקורס לא‬
‫היה מתאפשר בלא דחיפתה של דיקנית‬
‫קמפוס אילת‪ ,‬פרופ' מירי עמית‪ ,‬וללא‬
‫המעורבות הגבוהה של חברי הסגל‬
‫בקמפוס‪.‬‬
‫כאשר מלמדים קורס בפעם‬
‫הראשונה רצוי להנמיך ציפיות‪ ,‬כל שכן‬
‫כשמדובר בקורס חדש ולא‪-‬שגרתי‪.‬‬
‫"הופתענו מאוד מן התגובות הטובות‬
‫שקיבלנו מן הסטודנטים וממעורבותם‬
‫הגבוהה"‪ ,‬מציין שרון‪.‬‬
‫צורת העברת הקורס מבטאת את‬
‫מטרתו‪ :‬הוא כולל הרבה זמן לימוד מחוץ‬
‫לכיתת‪-‬הלימוד‪ ,‬ושיאו הוא פרויקט של‬
‫הסטודנטים שמועבר בשטח‪ ,‬ביום או‬
‫בלילה‪.‬‬
‫שרון מפרט‪" :‬קבוצה אחת בנתה‬
‫פעילות שעיקרה הוא אסטרונומיה‬
‫וצפייה בכוכבים‪ .‬קודם ניתן רקע‬
‫תיאורטי ובעקבותיו בנינו טלסקופים‬
‫ביתיים‪ .‬לסיום הביאו הסטודנטים‬
‫טלסקופ מקצועי ונתנו הדרכה על מפת‬
‫השמים‪ .‬קבוצה אחרת יזמה הפעלה‬
‫מרתקת (ומרווה‪ )...‬של הפקת מים‬
‫במדבר‪ .‬הסטודנטים לא מצאו מים‬
‫במדבר ולא נעשו אסטרונומים‪ ,‬אבל‬
‫למדו לבנות פעילות סביב נושא שהם‬
‫עצמם בחרו"‪.‬‬
‫הקורס "ניהול והדרכת תיירות טבע"‬
‫ניתן אחת לשנתיים‪ .‬הוא חושף את‬
‫הסטודנטים לצורת לימוד שונה ומחייב‬
‫אותם להתאמץ מעבר למקובל בקורסים‬
‫רגילים‪ .‬ויש לו ערך מוסף‪ :‬הסטודנטים‬
‫מסיימים את התואר עם מטען חווייתי‬
‫ועם טעם אחר‪.‬‬
‫לגעת ברוח‬
‫מוסף מיוחד המוקדש לחדשנות האקדמית של‬
‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‬
‫פרופ' חיים היימס עומד בראש מרכז המצוינות הישראלי לחקר המרות דת‬
‫ומפגשים בין‪-‬דתיים | מודל למצוינות | עמוד ‪18‬‬
‫דבר נשיאת‬
‫האוניברסיטה‬
‫"כל עם מן הראוי שישאף לגדולה רוחנית ותרבותית‪ .‬לגבי‬
‫מדינת ישראל אין זו רק שאיפה רצויה‪ ,‬אלא גורל וייעוד‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‬
‫והכרת קיום"‪.‬‬
‫אמירה זו של מנהיג בתחילת דרכה של מדינה הנאבקת על‬
‫קיומה ומתמודדת עם אתגרים אדירים ‪ -‬התיישבות‪ ,‬קליטת‬
‫עלייה‪ ,‬בניית כלכלה‪ ,‬מערכת חינוך‪ ,‬מערכת בריאות‪ ,‬ועוד ועוד‬
‫ אינה מובנת מאליה‪.‬‬‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬שמממשת הלכה למעשה את‬
‫חזונו של דוד בן‪-‬גוריון בהיותה חוד החנית של פיתוח הנגב‪,‬‬
‫נבנתה מלכתחילה כאוניברסיטה המקיפה את כל התחומים‪:‬‬
‫מדע‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬רוח וחברה‪ ,‬מתוך הכרה שפיתוח אזורי חייב‬
‫לכלול מרכיב רוחני ותרבותי‪.‬‬
‫משבר ההשכלה הגבוהה‪ ,‬ובעיקר משבר מדעי הרוח‪ ,‬הלם‬
‫באוניברסיטה שלנו בעיצומו של תהליך ההתפתחות‪ .‬שלא‬
‫כמו באוניברסיטאות מבוססות‪ ,‬שבהן כבר נוצר עולם רוח‬
‫ותרבות מגוון ועשיר‪ ,‬עצירת ההתפתחות אצלנו הייתה עלולה‬
‫להיות הרסנית‪.‬‬
‫ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן הצלחנו בעשור האחרון לא רק לשמר את‬
‫הקיים אלא גם לפתח את מדעי החברה והרוח‪ :‬נפתחו‬
‫תוכניות חדשות‪ ,‬מרכזי מחקר נפתחו ופותחו‪ ,‬גויסו חברי סגל‬
‫מצטיינים‪ ,‬יש תוספת משמעותית של ספרים וכתבי‪-‬עת‪,‬‬
‫ונוצרו יצירות אינטלקטואליות‪ ,‬מקוריות וחדשניות‪.‬‬
‫את אפס קציה של היצירתיות הזאת מתארת חוברת זו‬
‫של 'אבג'‪ ,‬שהיא בבחינת טעימה בלבד‪ .‬אין שבוע במהלך‬
‫שנת הלימודים שבו לא מתקיימת בקמפוס שלנו פעילות‬
‫כלשהי בתחום התרבות והרוח‪ .‬מגוון ההרצאות‪ ,‬הסמינריונים‪,‬‬
‫התערוכות‪ ,‬הסדנאות‪ ,‬ימי‪-‬העיון והכנסים בתחום מדעי הרוח‬
‫אינו מבייש שום אוניברסיטה ותיקה‪ ,‬והאיכות היא ללא‬
‫פשרות‪.‬‬
‫דווקא בשנים אלה‪ ,‬שנות המשבר במדעי הרוח‪ ,‬שומה עלינו‬
‫לזכור את חשיבותו של התחום הזה‪ ,‬כפי שהיטיב לבטא זאת‬
‫מרטין בובר‪" :‬אם נחדל להאמין בעוצמת הרוח ולא נעמוד‬
‫לימינה‪ ,‬נבטל את זכות קיומנו ואת יסוד קיומנו‪ .‬לא יהיו לנו‬
‫לא ייעוד ולא עתיד"‪.‬‬
‫‬‫אני גאה לומר שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב תמיד האמנו‬
‫במדעי הרוח‪ ,‬ואנחנו ממשיכים לעמוד איתנים לימינם‪.‬‬
‫שלכם‪,‬‬
‫פרופ’ רבקה כרמי‬
‫‪ | 8‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬
‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה ‪-‬‬
‫עובדות ומספרים‬
‫‪ 6010‬סטודנטים‬
‫ו‪ 43,387-‬בוגרים (מתוכם ‪ 4,247‬מסיימי‬
‫תעודת הוראה)‬
‫סטודנטים לדוקטורט‪506 :‬‬
‫לתואר שני‪1,213:‬‬
‫לתואר ראשון‪3,825 :‬‬
‫יחי ההבדל הגדול‪:‬‬
‫את שנת הלימודים הראשונה (תשל"א) של הפקולטה‬
‫סיימו ‪ 8‬בוגרים‪.‬‬
‫‬
‫‪ü‬‬
‫‪ü‬‬
‫‬
‫‪ü‬‬
‫‬
‫‪ü‬‬
‫‬
‫‪ü‬‬
‫‬
‫‪ 22‬מחלקות‬
‫‪ 11‬חטיבות‬
‫‪ 5‬תוכניות‪-‬לימודים‬
‫‪ 2‬מכוני מחקר‬
‫‪ 2‬כתבי‪-‬עת‬
‫דיקני הפקולטה לדורותיהם‬
‫פרופ' חיים ביינארט ז"ל ‪1973-1970‬‬
‫‪1974-1973‬‬
‫פרופ' עוזר שילד ז"ל‬
‫פרופ' וולטר אקרמן ז" ל ‪1977-1974‬‬
‫‪1981-1977‬‬
‫פרופ' אילן טרואן‬
‫‪1985-1981‬‬
‫פרופ' יורם נוימן‬
‫‪1989-1985‬‬
‫פרופ' יהודה גרדוס‬
‫פרופ' יעקב בלידשטיין ‪1991-1989‬‬
‫‪1995-1991‬‬
‫פרופ' אביה ספיבק‬
‫‪2001-1995‬‬
‫פרופ' ג'ימי וינבלט‬
‫‪2007-2001‬‬
‫פרופ' אבישי הניק‬
‫‪2010-2007‬‬
‫פרופ' משה יוסטמן‬
‫‪- 2010‬‬
‫פרופ' דוד ניומן‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫‪http://in.bgu.ac.il/welcome/Pages/home.aspx‬‬
‫עורך המוסף‪ :‬חיים זלקאי‬
‫סייעו בהפקת המוסף‪ :‬פרופ' דוד ניומן‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי‬
‫הרוח והחברה‪ ,‬פרופ' קטרין קוג'מן‪ ,‬המשנה לדיקן הפקולטה; רחל‬
‫דמרי‪ ,‬ראש מינהל הפקולטה; יפעת שמר‪ ,‬ראש לשכת הדיקן‬
‫דבר הדיקן‬
‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן‪-‬גוריון היא ייחודית‬
‫בנוף האקדמי הישראלי‪ .‬ייחודיותה מתבטאת בכך שהיא משלבת את‬
‫מדעי הרוח ומדעי החברה במסגרת אחת‪ ,‬בעוד שבאוניברסיטאות‬
‫האחרות בארץ אלה הן שתי פקולטות נפרדות‪ .‬בכך מעודדת הפקולטה‬
‫שלנו אינטר‪-‬דיסציפלינאריות‪ ,‬גם בצורת שיתופי פעולה מעניינים‬
‫בין החוקרים עצמם וגם במסגרות לימודיות המאפשרות לתלמידי‬
‫הפקולטה ללמוד בתוכניות משולבות המכילות את כל ‪ 22‬מחלקותיה‪.‬‬
‫מלבד המחלקות עצמן‪ ,‬הפקולטה היא הבית של כמה מרכזי מחקר‬
‫פעלתנים ‪ -‬מרכזים העוסקים באירופה‪ ,‬במזרח התיכון ובאפריקה‪.‬‬
‫הממשק הגיאוגרפי בין אזורים אלה‪ ,‬והפעילות המשלבת את חקר‬
‫שלושת האזורים בעידן של שינויים גלובאליים ותהפוכות פוליטיות‬
‫באזורנו‪ ,‬מחייבים את ראשי המרכזים ‪ -‬פרופ' יורם מיטל‪ ,‬ד"ר שרון‬
‫פרדו‪ ,‬ד"ר לין שלר וד"ר רות ג'יניאו ‪ -‬להיות עם היד על הדופק בכל‬
‫המתרחש מסביבנו‪ .‬הקמת קתדרה חדשה לגיאופוליטיקה תאפשר את‬
‫חיזוק הקשרים בין המרכזים‪ ,‬בתחום המחקר ובארגון ימי‪-‬עיון וכנסים‬
‫העוסקים בשינויים המתרחשים באזורנו‪.‬‬
‫בפקולטה יש כמה מחלקות שבהן הסטודנטים מעורבים בחיי החברה‬
‫בנגב ובמיוחד בבאר שבע‪ .‬האוניברסיטה דוגלת במעורבות בקהילה‬
‫בד בבד עם חתירתה למצוינות אקדמית‪ .‬תלמידי המחלקות לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬חינוך‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬סוציולוגיה ופוליטיקה וממשל מפעילים‬
‫סדנאות ועבודה מעשית בתוך השכונות כחלק מהכשרתם האקדמית‬
‫והמקצועית‪ .‬הקשר הוא דו‪-‬סטרי‪ :‬התלמידים לומדים מן המציאות‬
‫שמחוץ למגדל‪-‬השן‪ ,‬ובמקביל תורמים מנסיונם למציאת פתרונות‬
‫מעשיים לשיפור איכות החיים והרווחה של התושבים‪.‬‬
‫המחלקות המרכיבות את "מדעי הרוח" מציעות מגוון של תוכניות‪-‬‬
‫לימוד בהיסטוריה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬אמנויות‪ ,‬ספרויות ובלשנות‪ .‬תוכניות אלה‬
‫מאפשרות שילובים שונים לא רק בינן לבין עצמן אלא גם עם מדעי‬
‫החברה‪.‬‬
‫המחלקה לספרות עברית קנתה לעצמה שם כמחלקה המובילה‬
‫בישראל‪ ,‬ובין המרצים בה ישנם סופרים כמו עמוס עוז‪ ,‬חיים באר‬
‫ואתגר קרת‪ .‬לאחרונה הקימה קבוצת חוקרים בניהולו של פרופ' חיים‬
‫היימס מן המחלקה להיסטוריה כללית מרכז הצטיינות שיעסוק‬
‫בהיבטים חיסטוריים וחברתיים שונים של המרת דת‪ .‬הפקולטה מעורבת‬
‫גם במרכז הצטיינות העוסק בחינוך ובחברת המידע החדשה‪.‬‬
‫תקופה של התחדשות עוברת על הפקולטה‪ :‬תוך חמש שנים יפרשו‬
‫לגימלאות כמעט שליש מ‪ 250-‬חברי הסגל‪ .‬דור מייסדי הפקולטה‬
‫והבאים אחריהם הביאו את ההישגים שהושגו עד כה‪ ,‬ועתה אנחנו‬
‫מגייסים קבוצה גדולה של חוקרים צעירים ודינאמיים בכל תחומי‬
‫המחקר וההוראה כדי להצעיד את הפקולטה קדימה לקראת האתגרים‬
‫המדעיים של המאה ה‪.21-‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פרופ' דוד ניומן – דיקן‬
‫פרופ' קטרין קוג'מן – המשנה לדיקן‬
‫‪By permission of British Ceremonial Arts Limited‬‬
‫פרופ' דוד ניומן מקבל מידי הנסיכה אן את העיטור "קצין מסדר‬
‫האימפריה הבריטית"‬
‫אבג | ‪9‬‬
‫טיפוס מיוחד‬
‫כשבוע לפני ראש השנה ירד פרופ'‬
‫אבי גרוס‪ ,‬איש המחלקה להיסטוריה‬
‫של עם ישראל‪ ,‬מפסגת הר אלברוז‪.‬‬
‫ההר‪ ,‬הנמצא ברכס הרי הקווקז‪ ,‬מתנשא‬
‫לגובה ‪ 5,642‬מטרים‪ .‬זהו הגבוה בהרי‬
‫אירופה‪ ,‬והוא מושך מאות מטפסים‬
‫מדי שנה‪ .‬חלקם עושים זאת במסגרת‬
‫אתגר טיפוס על "שבע הפסגות"‬
‫הגבוהות בכל אחת מן היבשות‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אין לי יומרות להגיע‬
‫לאנטארקטיקה כדי לטפס ‪ -‬במחיר‬
‫דמיוני ‪ -‬על הר וינסון‪ ,‬או לקפוא‬
‫ברוחות הפראיות באלסקה על הר‬
‫דנאלי"‪ ,‬אומר מי שהתחיל בקריירת‬
‫טיפוס הרים לאחר שתלה את נעלי‬
‫הכדורגל ואת נעלי המרתון‪" .‬יש‬
‫גבולות ומגבלות שהגוף והגיל מטילים‬
‫עליך‪ ,‬והרעיון הוא לדחוף גבולות‬
‫אלה עד כמה שאפשר‪ .‬כבכל ספורט‬
‫אתגרי‪ ,‬העימות עם הקשיים הגופניים‬
‫‪ | 10‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬
‫והנפשיים הוא עצם העניין‪ .‬לא מדובר‬
‫ב'כיבוש' פסגה‪ ,‬ביטוי מודרני השאול‬
‫משפות אירופיות‪ .‬הביטויים המקראיים‬
‫המתאימים הם 'להעפיל' או 'לעלות'‪.‬‬
‫ההר אינו אויב‪ ,‬ואתה אינך 'כובש'‪ .‬אני‬
‫מעדיף את האמת העמוקה של מאמר‬
‫חז"ל‪' :‬איזהו גיבור ‪ -‬הכובש את יצרו'‪.‬‬
‫אתה 'כובש' רק את הפחדים והחששות‬
‫שלך‪ ,‬ומתגבר על מה שאתה מדמיין‬
‫כמגבלותיך כאשר אתה עומד כננס מול‬
‫הר שלג ענקי שאינך רואה את סופו‪,‬‬
‫או הולך על שפת תהום חלקלקה‪ ,‬או‬
‫מטפס בזווית ישרה על קרח בעזרת‬
‫הציוד שעליך"‪ .‬בין הקלישאות של‬
‫עולם הטיפוס מקובלת אחת צנועה‪,‬‬
‫האומרת‪" :‬אצליח להגיע לפסגה אם‬
‫ההר יאפשר לי"‪.‬‬
‫"מעשית"‪ ,‬אומר פרופ' גרוס‪" ,‬מדובר‬
‫פה בעיקר ב'מדעי הרוח'‪ .‬הרוח‪,‬‬
‫יותר מכל אלמנט אחר‪ ,‬תקבע אם‬
‫תגיע לפיסגה‪ .‬אין מטפס שלא חזר‬
‫על עקבותיו בגלל רוחות הוריקניות‬
‫שהשתוללו בגבהים"‪.‬‬
‫פסגת הטיפוסים של פרופ' גרוס‬
‫עד כה היה המסע באביב האחרון אל‬
‫"אוכף" האוורסט (כ‪ 7,000-‬מטרים)‪,‬‬
‫במסגרת משלחת בינלאומית שטיפסה‬
‫מצידו הצפוני‪ ,‬הטיבטי‪ ,‬של ההר‪.‬‬
‫"כדי להגיע לפסגה עצמה אתה צריך‬
‫להשקיע חודשיים תמימים בתנאי‬
‫שדה וכמה עשרות אלפי דולרים‪ .‬רוב‬
‫המטפסים היו בעלי אמצעים‪ .‬היו בינינו‬
‫בנקאי ממאוריטניה‪ ,‬טייס של 'סוויס‪-‬‬
‫אייר'‪ ,‬בנקאי סיני‪ ,‬בעלי חברות‪ .‬אף‬
‫אחד מהם לא היה פרופסור‪ ...‬בקיצור‪,‬‬
‫לא היו לי לא הכסף ולא הזמן הדרושים‬
‫למבצע‪ .‬וישנו גורם הגיל‪ ,‬והברכיים"‪.‬‬
‫קצרה היריעה מכדי לתאר בפרוטרוט‬
‫את ההרפתקה‪ .‬להלן קטעים מתוך‬
‫יומן‪-‬הטיפוס של פרופ' גרוס‪:‬‬
‫אברהם גרוס‪ ,‬פרופסור להיסטוריה‬
‫של עם ישראל‪ ,‬עשה היסטוריה‪:‬‬
‫עד כמה שידוע לנו הוא איש‪-‬‬
‫הסגל הראשון של אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון שטיפס על האוורסט |‬
‫מתוך יומן מסע‬
‫‪ 11‬באפריל ‪:2013‬‬
‫אני מתיידד עם ג‘רמי‪ ,‬שף אנגלי‬
‫שחי באוסטרליה ומאכיל מדי יום ‪1,000‬‬
‫איש במכרה פחם‪ .‬הוא נותן לי לקרוא‬
‫ביוגרפיה חדשה של ג‘ורג‘ מאלורי‪,‬‬
‫שמצא את מותו על ההר בשנת ‪.1924‬‬
‫אני קורא קודם את הנספח האחרון‪,‬‬
‫"השורדים"‪ ,‬על שורדי המשלחת‬
‫הבריטית לאוורסט משנת ‪.1924‬‬
‫כולם משכילים שהמשיכו לקריירות‬
‫ולהישגים בתחומים שונים‪ ,‬ממדעים‬
‫ועד דיפלומטיה‪ .‬מרשים!‬
‫‪ 15‬באפריל‪:‬‬
‫הגענו ל‪( EBC-‬מחנה הבסיס‪5,200 ,‬‬
‫מטרים)‪ .‬הצטרפו אלינו דוד ומייק‪,‬‬
‫אחים מקליפורניה שרוצים להגיע‬
‫לפסגה בלי בלוני חמצן‪ .‬יואן‪ ,‬בנקאי‬
‫סיני משנחאי‪ ,‬הגיע למחנה לפנינו‬
‫ועימו צוות טלוויזיה‪ .‬הוא דובר אנגלית‬
‫רהוטה‪ .‬הסינים ידידותיים מאוד‪ .‬בדיקת‬
‫הבוקר של רמת החמצן בדם מעלה‬
‫שאצל פורבה‪ ,‬מטפס‪-‬הרים טיבטי‬
‫מקצועי (שרפה) שכבר עלה לפסגת‬
‫האוורסט‪ ,‬החמצן מגיע ל‪ 45%-‬בלבד!‬
‫הוא נשלח בדחיפות למטה לעיירה‬
‫בגבול טיבט‪-‬נפאל כדי להחלים בגובה‬
‫‪ 2,000‬מטרים‪ .‬מצב החמצן אצל רובנו‬
‫אינו מזהיר‪ .‬הצטננות ושיעול בכל‬
‫מקום‪ .‬כבר כמעט שבוע לא התקלחתי‪,‬‬
‫למרות שיש אוהל לשם כך ואפשר‬
‫להזמין מים חמים במיכל‪-‬סיליקון‬
‫מיוחד עם מקלחון בראשו‪ .‬יש תקשורת‬
‫סינית טובה ואפשר להתקשר‪ .‬בערב‬
‫אפשר לטעון סוללות‪ .‬יש גנראטור ויש‬
‫פאנלים סולאריים‪ .‬אנחנו שותים ‪4‬‬
‫ליטרים מים ביום בלי לחשוש לבעיה‬
‫שתיווצר בלילה‪ ...‬יש סולם עדיפויות‪,‬‬
‫והשתייה היא במקום הראשון‪.‬‬
‫‪ 17‬באפריל‪:‬‬
‫כמאה יאקים הופיעו לצלילי פעמוני‪-‬‬
‫צוואר‪ .‬אחד לבן‪-‬בלונדיני צילמתי בשביל‬
‫ידידי חיים באר‪ .‬ירדנו למנזר בודהיסטי‬
‫כדי לקבל את ברכת הלאמה‪ .‬הוא‬
‫העניק לכל אחד מאיתנו ‪ ,Kata‬צעיף‬
‫לבן‪ ,‬מעין "טלית‪-‬מיני"‪ .‬אחרי ארוחת‪-‬‬
‫הערב מוקרן סרט‪ .‬רוחות קשות בלילה‪,‬‬
‫אבל עם שני בקבוקי מים חמים בשק‪-‬‬
‫השינה השינה טובה‪.‬‬
‫‪ 18‬באפריל‪:‬‬
‫אורס‪ ,‬הטייס השווייצי‪ ,‬לא יוצא מן‬
‫האוהל כבר יומיים בגלל שיעול‪ .‬היום‬
‫מטרידה אותו גם קרנית העין שנשרטה‬
‫לפני כחצי שנה‪ .‬הגובה חושף ללא‬
‫רחם את נקודות התורפה והחולשה‪.‬‬
‫כאב הגב שכבר שכחתי מקיומו שב‬
‫והתעורר‪ .‬דיכאון‪ .‬יצאתי עם ג‘רמי‬
‫וגילינו בין כמה לוחות זיכרון לקורבנות‬
‫"מהי הדרך הטובה לטפס על הר? טפס עליו ואל תחשוב על שום דבר"‪.‬‬
‫פרידריך ניטשה‬
‫המשך בעמוד הבא‬
‫אבג | ‪11‬‬
‫עוז לעמו ייתן‬
‫אברהם גרוס‪ ,‬פרופסור במחלקה‬
‫להיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬העמיד‬
‫דורות של תלמידים‪.‬‬
‫תחומי התמחותו‪ :‬תרבות יהדות‬
‫איבריה ותולדות האנוסים‪,‬‬
‫מרטירולוגיה יהודית והמרות דת‪,‬‬
‫תהליכי שיבה ליהדות של צאצאי‬
‫האנוסים בברזיל‪ ,‬היהדות בימינו‪.‬‬
‫בין פרסומיו האחרונים (ספרים)‪:‬‬
‫‪Struggling with Tradition:‬‬
‫‪Reservations about Active‬‬
‫‪Martyrdom in the Middle Ages,‬‬
‫‪E.J. Brill, 2004‬‬
‫‪Spirituality and Law: Courting‬‬
‫‪Martyrdom in Christianity and‬‬
‫‪Judaism, University Press of‬‬
‫‪.America, 2004‬‬
‫פרופ' גרוס הוא חבר בוועד המנהל‬
‫של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫ובוועד המנהל של 'קרן מכבי'‪.‬‬
‫בצילום‪ :‬פרופ' גרוס מתכבד בהרצאת‬
‫הפתיחה של כנס על תרבות יהודי‬
‫ספרד‪ ,‬שהתקיים בסאמורה‪.‬‬
‫‪ | 12‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬
‫המשך מהעמוד הקודם‬
‫האוורסט את הלוח לזכרם של מאלורי‬
‫ואירווין‪ .‬התקלחתי לראשונה‪ ,‬וכנראה‬
‫גם לאחרונה‪ .‬קר מדיי‪ .‬דייב האמריקאי‪,‬‬
‫ביו‪-‬כימאי שעוסק במחקר איידס‪ ,‬סרטן‬
‫ותרופות‪ ,‬מתגלה כמקור בלתי‪-‬נדלה של‬
‫מידע על הפיזיולוגיה בגבהים‪ .‬הוא גם‬
‫פאראמדיק וגם מדריך כושר ושיטות‬
‫לחימה‪ ,‬כולל השיטה הישראלית ‪Krav‬‬
‫‪ Maga‬הידועה והמוערכת בעולם‪.‬‬
‫‪ 20‬באפריל‪:‬‬
‫‬‫אנחנו ב‪( IBC-‬מחנה מעבר בגובה‬
‫‪ 5,800‬מטרים) ופנינו אל ‪( ABC‬מחנה‬
‫מתקדם בגובה ‪ 6,400‬מטרים)‪ .‬עולים על‬
‫הקרחון ‪ Rongbuck‬לאורך עמודי קרח‬
‫ענקיים שפוסלו בידי כוחות הטבע‪ .‬הנוף‬
‫מדהים ביופיו‪ .‬את הצילומים אשאיר‬
‫לירידה‪ .‬רצועת השעון התפרקה הבוקר‬
‫והרוכסן של מעיל‪-‬הפוך נתקע‪ .‬צפוי‬
‫לגמרי‪ .‬אני בלחץ‪ ,‬והכול בגלל ‪ 12‬ק"מ‪,‬‬
‫‪ 2‬קמ"ש‪ ,‬ובסך‪-‬הכול ‪ 7‬שעות טיפוס‪.‬‬
‫ב‪ 16:00-‬לערך אני מדביק את ג‘רמי‪,‬‬
‫שיצא לפניי בליווי שרפה שנשא את‬
‫תיק‪-‬הגב שלו‪ .‬הוא יושב ומתלונן על‬
‫כאבי‪-‬גב‪ .‬הקבוצה הסינית לידו‪ ,‬ויואן‬
‫מעסה אותו‪ .‬ג‘רמי בן ה‪ 43-‬פורץ לפתע‬
‫בבכי‪ .‬מגיע גם ראש המשלחת‪ ,‬שהלך‬
‫במאסף‪ .‬הוא משכנע את ג‘רמי שהוא‬
‫יגיע ל‪ ABC-‬לא לפני ‪ ,12:00‬ששלושה‬
‫אנשים יצטרכו לצאת לקראתו עם‬
‫שתייה‪ ,‬אוכל וחמצן‪ ,‬ולכן רצוי שיירד‬
‫למחנה‪-‬המעבר‪ .‬ג‘רמי יורד עם שרפה‪.‬‬
‫צר לי עליו‪ .‬הוא היה שותפי לאוהל‬
‫במחנה‪-‬המעבר‪ .‬אני מגיע למחנה על‬
‫טיפות הדלק האחרונות‪ .‬כללית‪ ,‬אני‬
‫כותב בלי אנרגיות‪ 5 .‬דקות כתיבה ו‪15-‬‬
‫דקות שינה‪.‬‬
‫‪ 22‬באפריל‪:‬‬
‫לאחר שמורטן הדני חש ברע‬
‫במחנה‪-‬המעבר והחליט שסבל‬
‫דייו‪ ,‬מגיע תור שלושת הרומנים‬
‫מטימישוארה‪ .‬רארש‪ ,‬העורך‪-‬דין‪ ,‬מטפס‬
‫היטב‪ ,‬אבל שני שותפיו נראים כרוחות‪-‬‬
‫רפאים‪ .‬הם בלאו הכי התכוונו להגיע רק‬
‫עד לגובה ‪ 6,400‬מטרים‪ .‬אליהם מצטרף‬
‫פטריק האוסטרלי‪ ,‬ששילם את מלוא‬
‫המחיר עד הפסגה‪ :‬בבוקר הראתה‬
‫הבדיקה שרמת החמצן בדמו היא ‪.52%‬‬
‫הוא פורש ויורד‪.‬‬
‫‪ 23‬באפריל‪:‬‬
‫אני משתעל כבר כמה ימים‪ .‬הגב‬
‫כואב‪ .‬אין לי אנרגיה לכלום‪ .‬מבחינת‬
‫המשלחת הגדרתי את עצמי כ"צמחוני"‪,‬‬
‫בגלל מגבלות הכשרות‪ .‬את הקבנוס‬
‫שסחבתי מישראל כבר סיימתי באוהל‪.‬‬
‫דייב אומר שאם אין ברזל‪ ,‬הגוף לא‬
‫ייצר כדוריות אדומות למרות שאנחנו‬
‫כבר שלושה שבועות בגבהים‪ .‬כאן‬
‫אין התנאים שהיו במחנה הנמוך‪.‬‬
‫אחרי ארוחת‪-‬הערב אנחנו מצטופפים‬
‫ו"מושכים" עוד קצת כדי לא ללכת‬
‫לישון מוקדם מדיי‪ .‬הלילה ארוך וקר‪ ,‬גם‬
‫עם מעיל‪-‬הפוך‪ .‬אתה מרגיש על גופך‬
‫היטב את הקביעה כי בגובה כזה הגוף‬
‫איננו מחלים מפציעות ומעייפות‪ .‬חייבים‬
‫לרדת למטה כדי להזין את הגוף בחמצן‬
‫ולהתחזק‪.‬‬
‫פרופ' גרוס מתכונן לכתוב ספר על‬
‫טיפוס על הרים בארבע יבשות‪ ,‬שיהיה‬
‫שילוב של יומן ומדריך‪" .‬הוא ייועד‬
‫לאנשים [ונשים] בגילים מתקדמים‪.‬‬
‫המטרה היא 'מיסיונרית'‪ :‬להראות את‬
‫יופיו של ענף ספורט זה‪ .‬משולבים בו‬
‫תחומי ידע ממדעי הבריאות‪ ,‬הטבע‪,‬‬
‫החברה והרוח‪ .‬הוא הוליסטי‪ ,‬מקיף‪,‬‬
‫מגוון ומספק מבחינת החוויה שבו‬
‫הרבה יותר מכל ספורט אחר‪ .‬השאלה‬
‫המיתולוגית שנשאל ג'ורג' מאלורי‬
‫במסיבת עיתונאים בניו‪-‬יורק בשנת ‪,1923‬‬
‫"מדוע אתה מטפס?"‪ ,‬זכתה מאז להרבה‬
‫תשובות‪ .‬וזה בדיוק העניין ‪ -‬יש הרבה‬
‫סיבות טובות לטפס‪ .‬ובתמצית‪ ,‬בלשונו‬
‫של הרמב"ם‪ :‬תיקון הגוף ותיקון הנפש"‪.‬‬
‫נדנדת מצב‪-‬הרוח‬
‫ממצאי מחקרה של ד"ר גלית‬
‫נמרוד (בצילום)‪ ,‬מן המחלקה‬
‫לתקשורת‪ ,‬חשפו את הקושי‬
‫להשתמש בפנאי כדי להתמודד‬
‫עם דיכאון‬
‫מחקר חדש מגלה שאנשים‬
‫המתמודדים עם דיכאון מודעים‬
‫ליכולתן של פעילויות פנאי שונות‬
‫לסייע להם להתמודד עם המחלה‪ ,‬אבל‬
‫שורה של מגבלות‪ ,‬ובראשן הדיכאון‬
‫עצמו‪ ,‬מונעת מהם להשתמש בפנאי‬
‫בהצלחה ככלי לשיפור מצבם‪.‬‬
‫מנתוני ארגון הבריאות העולמי‬
‫עולה כי יותר מ‪ 120-‬מיליון איש‬
‫ברחבי העולם מתמודדים מדי שנה‬
‫עם תופעות של דיכאון‪ ,‬אבל רק ‪25%‬‬
‫מהם מקבלים טיפול פורמאלי‪ ,‬ו‪20%-‬‬
‫ ‪ 40%‬ממקבלי הטיפול אינם מגיבים‬‫לו‪ .‬נתונים אלה מדגישים את חשיבות‬
‫הזיהוי‪ ,‬הפיתוח והמחקר של דרכי‬
‫התמודדות אלטרנטיביות עם דיכאון‪.‬‬
‫הספרות האקדמית הענפה העוסקת‬
‫בפנאי מלמדת שפעילויות פנאי שונות‬
‫ חברתיות‪ ,‬גופניות‪ ,‬יצירתיות ואחרות ‪-‬‬‫יש בכוחן לתרום לרווחה הפסיכולוגית‬
‫של המשתתפים בהן‪ .‬מחקר חדש‪,‬‬
‫שנערך במחלקה לתקשורת‪ ,‬נועד‬
‫לבדוק האם אנשים עם דיכאון מודעים‬
‫ליעילות הפנאי ככלי התמודדות‬
‫ועושים בו שימוש בפועל כדי לשפר‬
‫את בריאותם הנפשית‪.‬‬
‫ד"ר גלית נמרוד‪ ,‬חוקרת פנאי ומרצה‬
‫בכירה במחלקה לתקשורת‪ ,‬ביצעה‬
‫את המחקר בשיתוף עם פרופ' דאגלס‬
‫קליבר מאוניברסיטת ג'ורג'יה וד"ר‬
‫ליזה ברדיצ'בסקי (לשעבר מסטרנטית‬
‫בפקולטה לניהול על שם גילפורד‬
‫גלייזר) מאוניברסיטת אילינוי‪ .‬החוקרים‬
‫השתמשו במתודולוגיה חדשנית‬
‫הנקראת "נטנוגרפיה" (אתנוגרפיה‬
‫וירטואלית) כדי לענות על שאלות‬
‫המחקר‪ .‬הם אספו פוסטים (הודעות)‬
‫שפורסמו במשך שנה שלמה ב‪25-‬‬
‫קהילות מקוונות בינלאומיות המיועדות‬
‫לאנשים עם דיכאון וליקטו מתוכם את‬
‫אלה שהכילו מילים רלוונטיות לפנאי‬
‫(כגון פנאי‪ ,‬בילוי‪ ,‬פעילות‪ ,‬כיף)‪ ,‬ואז‬
‫ניתחו אותם‪ .‬בסך‪-‬הכול נותחו כמעט‬
‫עשרת אלפים פוסטים‪ ,‬שפורסמו על‪-‬‬
‫ידי מאות אנשים מכל העולם ומהווים‬
‫בסיס‪-‬נתונים חריג בהיקפו‪.‬‬
‫לדברי ד"ר נמרוד‪ ,‬הממצאים‬
‫שעלו מן המחקר "מרגיעים‪ ,‬אבל גם‬
‫מדאיגים"‪ .‬המחקר הראה שאנשים‬
‫עם דיכאון מודעים לכך שהשתתפות‬
‫בפעילויות פנאי שונות עשויה לעזור‬
‫להם להתמודד עם מחלת הדיכאון‪.‬‬
‫הם יודעים לתאר את כל יתרונות‬
‫הפנאי‪ ,‬ואף מבחינים בין תגמולים של‬
‫פעילויות שונות‪ .‬ואולם מודעות לחוד‬
‫ומעשים לחוד‪ :‬בפועל אנשים הסובלים‬
‫מדיכאון מתקשים מאוד להשתמש‬
‫בפנאי ככלי התמודדות‪ .‬הסיבה לכך‬
‫היא שורה של מגבלות‪ ,‬שחלקן‬
‫קשורות ביכולת לזכות בתגמולים על‬
‫ההשתתפות‪ .‬ההשתתפות אף עלולה‬
‫להביא לתוצאה הפוכה ‪ -‬במקום להקל‬
‫על הדיכאון היא מחמירה אותו‪.‬‬
‫ככל שהדיכאון מחמיר כך קשה יותר‬
‫להשתתף בפעילויות פנאי וליהנות מהן‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬ככל שהדיכאון מחמיר יש‬
‫נטייה להשתתף יותר בפעילויות של‬
‫"פנאי שלילי" (כגון סמים‪ ,‬אלכוהול‪,‬‬
‫צריכת‪-‬יתר של טלוויזיה ואינטרנט‪,‬‬
‫התבודדות)‪ .‬פנאי שלילי עשוי להביא‬
‫הקלה זמנית‪ ,‬אך בסופו של דבר‬
‫הוא מחמיר את המצב‪" .‬האנשים‬
‫האלה נמצאים במעגל‪-‬קסמים‬
‫שקשה להיחלץ ממנו"‪ ,‬אומרת ד"ר‬
‫נמרוד‪" ,‬אבל קיימות אסטרטגיות‪,‬‬
‫חלקן קוגניטיביות (הנמכת ציפיות‪,‬‬
‫הימנעות מהשוואות לאחרים) וחלקן‬
‫התנהגותיות (השתתפות גם כשלא‬
‫מתחשק‪ ,‬אימוץ פעילויות חדשות)‪,‬‬
‫שעשויות לפרוץ את המעגל ולסייע‬
‫לאנשים המתמודדים עם דיכאון‬
‫להשתמש בפנאי בצורה בריאה‬
‫ומיטיבה"‪.‬‬
‫"אם לא תפנה לעצמך זמן למנוחה‪ ,‬בשלב מסוים תיאלץ לפנות זמן למחלה"‪.‬‬
‫ג'ון וונאמייקר‬
‫אבג | ‪13‬‬
‫תבונה ורגישות‪ .‬פרופ' קרין ואן דר בק‬
‫חותרת לשוויון‬
‫קרין ואן דר בק היא היסטוריונית‬
‫כלכלית ומרצה במחלקה לכלכלה‪.‬‬
‫לדבריה‪ ,‬כבר בילדותה הייתה רגישה‬
‫להבדלים ברמות החיים של בני‪-‬האדם‪.‬‬
‫רגישות להבדלים ברמות החיים‬
‫של בני‪-‬האדם היא הכוח המניע‬
‫את מחקריה של פרופ' קרין ואן‬
‫דר בק מן המחלקה לכלכלה‬
‫‪ | 14‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬
‫כבתו של איש משרד‪-‬החוץ היא בילתה‬
‫חלק גדול מימי ילדותה במדינות העולם‬
‫השלישי‪ ,‬כמו חוף השנהב ומקסיקו‪,‬‬
‫והושפעה מאוד מן המראות הקשים של‬
‫העוני‪" .‬בשלב מוקדם מאוד התעניינתי‬
‫בשאלות של אי‪-‬שיוויון‪ ,‬בין אנשים‬
‫ולאחר מכן גם בין מדינות"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫שאלה שלא חדלה להעסיק אותה‬
‫בשנות לימודיה באוניברסיטה הייתה‪:‬‬
‫מדוע יש חברות אנוש שמצליחות‬
‫ליצור תנאים כלכליים נוחים לחבריהן‬
‫בעוד שחברות אחרות לא מסוגלות לכך‪.‬‬
‫בלימודי התואר הראשון היא למדה‬
‫מדעי המדינה וכלכלה‪ ,‬ואילו בלימודיה‬
‫לתארים מתקדמים התמקדה בכלכלה‪.‬‬
‫"אני אוהבת מאוד את הכלכלה כתחום‬
‫אקדמי"‪ ,‬היא אומרת‪" ,‬בעיקר בשל‬
‫הנושאים שבהם היא עוסקת ובגלל‬
‫המתודולוגיה וההיגיון שיש באופן‬
‫הניתוח שלהם"‪.‬‬
‫את כל תאריה עשתה קרין ואן דר בק‬
‫באוניברסיטה העברית בירושלים; את‬
‫הפוסט‪-‬דוקטורט עשתה באוניברסיטת‬
‫פומפיאו פאברה שבברצלונה‪ .‬לסגל‬
‫הבכיר של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫הצטרפה בשנת ‪" .2007‬נושאים נבחרים‬
‫בהיסטוריה כלכלית" ו"כלכלה מוסדית‬
‫בפרספקטיבה היסטורית" הם שני‬
‫הקורסים שהיא מלמדת את תלמידי‬
‫המחלקה לכלכלה‪.‬‬
‫"היסטוריה היא אצלי תשוקה"‪ ,‬היא‬
‫מודה‪" ,‬בייחוד ההיסטוריה של אירופה‪,‬‬
‫שבה התרחשה במאות ה‪ 18-‬וה‪19-‬‬
‫המהפכה התעשייתית"‪ .‬במחקריה‬
‫האחרונים היא מתמקדת בעיקר‬
‫במודלים של צמיחה המבוססת על‬
‫הון אנושי‪ ,‬כלומר הכישורים והמיומנות‬
‫של עובדים‪ .‬היא מסבירה‪" :‬במדינות‬
‫מפותחות להון האנושי של העובדים יש‬
‫תפקיד חשוב‪ ,‬והמודלים שלנו מראים‬
‫ששינויים טכנולוגיים‪ ,‬שהם הבסיס‬
‫לצמיחה כלכלית‪ ,‬מושפעים באופן חיובי‬
‫ממלאי ההון האנושי"‪.‬‬
‫פרופ' ואן דר בק מביאה דוגמה‬
‫ממהפכת טכנולוגיית המידע והמחשבים‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 90-‬של המאה העשרים‪,‬‬
‫כתוצאה מן ההתפתחויות בתחום‬
‫המחשבים האישיים בשנות ה‪80-‬‬
‫וטכנולוגיית האינטרנט‪ ,‬היה בישראל‬
‫ביקוש רב לעובדים בתחום המחשבים‬
‫והתכנות‪ ,‬והשכר שהוצע להם היה‬
‫גבוה‪ .‬לאחר כמה שנים‪ ,‬כשההיצע מצד‬
‫מוסדות ההשכלה והמכללות השונות‬
‫שקמו ענה על הביקוש ומספרם‬
‫של המתכנתים‪ ,‬מהנדסי התוכנה‬
‫ודומיהם גדל מאוד‪ ,‬ירד השכר‬
‫והדרישות המקצועיות גדלו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫מלאי העובדים המיומנים שנוצר‬
‫בתהליך הזה של שינוי טכנולוגי גדל‬
‫מאוד‪ ,‬ולפי המודל הוא אמור לעודד‬
‫שינויים טכנולוגיים נוספים‪.‬‬
‫האם המשבר הכלכלי הגלובאלי‬
‫שפקד אותנו לפני מספר שנים‬
‫לא הראה שישנם הרבה דברים‬
‫שהתיאורטיקנים של הכלכלה‬
‫לא יודעים? הנה‪ ,‬הם לא צפו את‬
‫המשבר הזה‪.‬‬
‫"זה אומר שיש לנו עוד הרבה‬
‫מה ללמוד‪ .‬הכלכלה הניאו‪-‬קלאסית‬
‫מתעלמת מהרבה עובדות הקשורות‬
‫לפוליטיקה ולהתנהגות אנושית‪,‬‬
‫ולמרות שמרבים לעסוק בנושאים‬
‫אלה באקדמיה‪ ,‬הדברים עדיין לא‬
‫באים לידי ביטוי במודלים שבהם‬
‫משתמשים קובעי המדיניות‪.‬‬
‫נדרשים חשיבה מקורית ושינוי‪ ,‬אבל‬
‫הבסיס הוא טוב וצריך להיזהר לא‬
‫לשפוך את התינוק עם המים"‪.‬‬
‫חשיבה חדשה כזאת באה לידי‬
‫ביטוי במכון חדש שהקים איל‪-‬ההון‬
‫והפילנתרופ האמריקאי ממוצא‬
‫יהודי‪ ,‬ג'ורג' סורוס‪ ,‬בעקבות המשבר‬
‫הכלכלי הגלובאלי‪ .‬סורוס הקציב‬
‫סכום כסף גדול כדי להקים את‬
‫‪" – INET‬המכון לחשיבה כלכלית‬
‫חדשה" – גוף שיעודד שינויים‬
‫בתיאוריה הכלכלית ויעצב חשיבה‬
‫כלכלית חדשה‪ INET .‬בחרה‬
‫בפרופ' קרין ואן דר בק כדי שתנהל‬
‫מחקר על התפתחות המיומנויות‬
‫המקצועיות וההון האנושי באנגליה‬
‫בתקופת המהפכה התעשייתית‬
‫חוש לבילוש‬
‫איפה אפשר למצוא מידע על המבנה‬
‫התעסוקתי ועל שכר העובדים‬
‫באנגליה של המאה ה‪?18-‬‬
‫איך אפשר לדעת מה היה שם היחס‬
‫בין מספר העובדים המקצועיים‬
‫ומספר העובדים הבלתי מקצועיים‪,‬‬
‫וכיצד השתנה היחס הזה במשך‬
‫הזמן? "למזלי"‪ ,‬אומרת פרופ' ואן דר‬
‫בק‪" ,‬בשנת ‪ 1710‬הטילה ממשלת‬
‫אנגליה מס על התשלום ששילמו‬
‫הורים למאסטרים (בעלי מקצוע‬
‫שהיו חברים בגילדות המקצועיות של‬
‫העיר)‪ ,‬שילדיהם של ההורים שימשו‬
‫אצלם כשוליות וכך רכשו את המקצוע‪.‬‬
‫כתוצאה מכך נשמרו בארכיוני‬
‫הממשלה רשומות הכוללות את כל‬
‫הפרטים הקשורים בהסכמים האלה‪,‬‬
‫כולל שנת ההסכם‪ ,‬המיקום‪ ,‬המקצוע‪,‬‬
‫והתשלום ששולם‪ .‬עכשיו אני בוחנת‬
‫אותן כדי לתת מענה לשאלות שאני‬
‫שואלת"‪.‬‬
‫במאה ה‪ 18-‬ועל השפעות המהפכה‬
‫הזאת על שוק העובדים המקצועיים‪.‬‬
‫בנוסף לכך קיבלה קרין בשנת ‪2011‬‬
‫מענקים למחקריה האחרונים מן הקרן‬
‫הישראלית למדע (‪ )ISF‬ומן הקרן הדו‪-‬‬
‫לאומית למדע (‪.)BSF‬‬
‫בשנת ‪ 2009‬הוענק לפרופ' ואן דר‬
‫בק מענק של 'קרן ריץ' לתמיכה בנשים‬
‫באקדמיה'‪ ,‬ומוקדם יותר הוענק לה‬
‫מענק‪-‬מחקר מטעם 'האגודה לתולדות‬
‫הכלכלה על שם ארתור ה‪ .‬קול'‪.‬‬
‫"לאדם יש זכות להביט כלפי מטה על הזולת לפני שהוא עוזר לו לקום"‪.‬‬
‫קרל מרקס‬
‫אבג | ‪15‬‬
‫שפה משלו‬
‫פסיכולוגיה דיגיטלית‪ .‬פרופ' נוימן‬
‫מדעי החברה עומדים כיום לפני‬
‫שינוי רדיקלי בגלל צמיחתם של מאגרי‬
‫מידע אדירים ופיתוח כלים חדשים‬
‫לעיבוד מידע ועיבוד שפה טבעית‪.‬‬
‫מחקריו של פרופ' יאיר נוימן‪ ,‬חבר סגל‬
‫המחלקה לחינוך‪ ,‬עוסקים בממשק שבין‬
‫פרופ' יאיר נוימן פיתח כלים‬
‫חדשים המסוגלים להבחין בין‬
‫שימוש פשוט ושימוש מופשט‬
‫בשפה הטבעית‬
‫‪ | 16‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬
‫פסיכולוגיה‪,‬‬
‫אלגוריתמיקה‪,‬‬
‫עיבוד שפה‬
‫טבעית‬
‫ומערכות‬
‫חברתיות מורכבות‪ ,‬במטרה‬
‫להציע כיוונים חדשים גם ברמה‬
‫התיאורטית וגם ברמה היישומית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אחד האתגרים‬
‫העומדים בפני עיבוד שפה‬
‫טבעית הוא הבנה של שפה‬
‫"מופשטת"‪ .‬כשאומרים לנו‬
‫"התינוק מתוק"‪ ,‬אנחנו מבינים‬
‫שהתואר "מתוק" משמש‬
‫כאן באופן שונה מן האופן‬
‫שבו הוא משמש בביטוי‬
‫"השוקולד מתוק"‪ .‬באופן‬
‫בסיסי משמש התואר‬
‫"מתוק" לתיאור טעם‬
‫שאנחנו חווים בגופנו‪.‬‬
‫אלא שלבני‪-‬אדם יש‬
‫יכולת להתרחק מן‬
‫המשמעות הגופנית‬
‫של השפה ולהמריא‬
‫למחוזות מופשטים‪.‬‬
‫"מתוק" הוא אכן טעמן‬
‫של הגלידה‪ ,‬השוקולדה‬
‫והעוגה‪ ,‬אך במשמעותו‬
‫המופשטת התואר הזה משמש‬
‫גם כמילה נרדפת ל"חמוד"‪.‬‬
‫ביומיום אנחנו עושים שימוש‬
‫מופשט בשפה באופן בלתי‪-‬מודע‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬היכולת לפתח אלגוריתמים‬
‫שיבחינו בין השימושים השונים של‬
‫השפה ויבינו את משמעותם העמוקה‬
‫של ביטויים מופשטים נמצאת‬
‫בראשיתה‪.‬‬
‫צוות מחקר בראשותו של פרופ' נוימן‬
‫פירסם לאחרונה את האלגוריתמים‬
‫המובילים בתחום ‪ -‬אלגוריתמים‬
‫המסוגלים להבחין בהצלחה בין שימוש‬
‫פשוט ושימוש מופשט בשפה‪ .‬במחקר‬
‫אחר הם אף הראו כיצד המחשב "מבין"‬
‫ביטויים מטאפוריים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר‬
‫ניתן למחשב הביטוי "הרופא שלי הוא‬
‫קצב"‪ ,‬הסביר אותו המחשב באופן הבא‪:‬‬
‫"קצב חותך צלעות כמו שמנתח מסיר‬
‫פרוסטטה"‪.‬‬
‫מחקר נוסף שנמצא בתהליכי פירסום‬
‫מתאר כיצד הוצגו למחשב ביטויים‬
‫מופשטים והוא היה צריך לבחור את‬
‫התשובה המייצגת נכונה את משמעותו‬
‫של הביטוי מבין ארבע אפשרויות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬ש"מחשבות אפלות" משמעותן‬
‫"מחשבות זדון"‪ .‬למחשב ניתן מבחן‬
‫רב‪-‬ברירות (מבחן "אמריקאי") ובו ‪60‬‬
‫שאלות‪ ,‬והוא הצליח לפתור ‪ 90%‬מהן!‬
‫מחקר אחר שעיקריו מפורסמים‬
‫כאן לראשונה מציג כיצד ניתן לנתח את‬
‫אישיותו של מנהיג באמצעים חישוביים‪.‬‬
‫ניתוח אישיותו של מנהיג הוא שלב‬
‫חשוב בעבודה המודיעינית‪ .‬פרופילים‬
‫של דיקטטורים מפורסמים כמו סאדאם‬
‫חוסיין פורסמו בספרות‪ ,‬והם מהווים‬
‫כלי‪-‬עזר להבנת אישיותו של המנהיג‬
‫ולצפייה נכונה של צעדיו הבאים‪ .‬אלא‬
‫שקשה מאוד ליצור פרופיל נכון של‬
‫מנהיגים פוליטיים בגלל אי‪-‬היכולת‬
‫לבצע דיאגנוזה ישירה שלהם‪ ,‬ובגלל‬
‫העובדה שהטקסטים הקשורים בהם‬
‫אינם מייצגים בהכרח את אישיותם‪,‬‬
‫אלא מערבים מספר אנשים שעיצבו את‬
‫הטקסט בהקשרים פוליטיים‪.‬‬
‫פרופ' נוימן‪ ,‬בשיתוף עם פרופ'‬
‫גולן שחר מן המחלקה לפסיכולוגיה‬
‫והחוקרים דני ליבשיץ ויוחאי כהן‪,‬‬
‫פיתח שיטה חדשה המתמודדת עם‬
‫הבעיות האלה‪ .‬במסגרתה נותח הנאום‬
‫שנשא נשיא מצרים המודח‪ ,‬מוחמד‬
‫מורסי‪ ,‬במליאת האומות המאוחדות‬
‫הגברת הראשונה‬
‫של הפקולטה‬
‫צילם‪ :‬שי שמואלי‬
‫זמן קצר לאחר שנבחר לנשיא‪ .‬ניתוח‬
‫הנאום חושף מאפיינים של אישיות‬
‫אובססיבית ופוריטנית‪ ,‬שממנה היה‬
‫קשה לצפות לשינוי אמיתי בניהולה‬
‫של מצרים‪ .‬והמציאות אכן הוכיחה‬
‫כי הציפיות הגדולות שתלו גורמים‬
‫מסוימים במערב בשלטון החדש היו‬
‫לא‪-‬מציאותיות‪.‬‬
‫באותו הקשר מפותחות עוד‬
‫טכנולוגיות‪ .‬אחד האתגרים העומדים‬
‫לפני רשויות אכיפת החוק הוא זיהוי‬
‫מידע המוחזק בידי חשודים בעבירה‪.‬‬
‫מידע זה מכונה בספרות "מידע מוסלק"‬
‫(‪ .)concealed knowledge‬למשל‪ ,‬חשוד‬
‫בפעילות פלילית הסתיר כלי‪-‬נשק‬
‫במקום הידוע רק לו‪ ,‬והחוקר מנסה‬
‫לחלץ ממנו מידע בדרכים לא‪-‬אלימות‬
‫ולא‪-‬פולשניות‪ .‬בפסיכולוגיה הצטבר ידע‬
‫רב לגבי התופעה הזאת‪ ,‬אבל לא קיימות‬
‫דרכים יעילות לחילוצו של ידע מוסלק‪.‬‬
‫קבוצת המחקר של פרופ' נוימן הציעה‬
‫דרך חדשה להתגברות על הקושי‪,‬‬
‫המתבססת על שילוב של טכנולוגיות‬
‫מתקדמות‪ ,‬אלגוריתמים ייחודיים וידע‬
‫מעשי מתחום הפסיכולוגיה‪ .‬למחקר‬
‫זה יכולות להיות השלכות מעניינות‬
‫לתחומים רבים ולטובת החברה‬
‫האזרחית‪.‬‬
‫מחקרו העדכני ביותר של פרופ'‬
‫נוימן עוסק ביכולת לנבא נקודות שינוי‬
‫רגשיות במערכת דינמית‪ .‬יחד עם‬
‫פיזיקאי גרמני‪ ,‬שהוא מן המובילים‬
‫בעולם בחקר מערכות דינאמיות‬
‫מורכבות‪ ,‬פותחה שיטה לנבא נקודות‬
‫שינוי רגשיות בטקסטים כתובים‬
‫ודבורים‪ .‬שיטה זו עושה שימוש‬
‫בבדיקת "המימד החובק" (‪embedding‬‬
‫‪ )dimension‬של המערכת‪ ,‬ותוצאותיה‬
‫מבטיחות ובעלות השתמעויות גם‬
‫לתחומים אחרים‪.‬‬
‫עלתה בסולם הדרגות בתוך הפקולטה‪ .‬רחל דמרי לצידו של פרופ' ניומן‬
‫רחל דמרי היא ראש מינהל הפקולטה למדעי הרוח והחברה קרוב ל‪ 20-‬שנה‪ .‬את‬
‫תפקידה היא ממלאת בחריצות‪ ,‬במיומנות‪ ,‬ברגישות ובהרבה חוכמה‪ .‬רחל שימשה‬
‫כיד ימינם של חמישה דיקנים של הפקולטה‪ ,‬וכמה מהם מקדישים לה את‬
‫השורות הבאות‪.‬‬
‫"רחל דמרי הטביעה את חותמה על הפקולטה בצורה בולטת"‪ ,‬אומר פרופ' ג'ימי‬
‫וינבלט‪ ,‬לשעבר דיקן הפקולטה ולימים רקטור האוניברסיטה ונשיא מכללת‬
‫ספיר‪" .‬היא העבירה את מינהל הפקולטה לעידן הדיגיטלי והנהיגה סדר מופתי‬
‫בכל הנושאים שבהם עסקה‪ :‬טיפול בסטודנטים‪ ,‬ניהול תקציב בזמנים קשים‪,‬‬
‫ניהול המחלקות הרבות בתחום משאבי אנוש ובתחום הכספים‪ ,‬ועוד‪ .‬היא סייעה‬
‫לפיתוח האקדמי בהיותה שותפה נאמנה בפתיחת תוכניות ומחלקות חדשות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות היא הטמיעה את מודל התקציב החדש‪ ,‬שהוא מהפכה בניהול‬
‫התקציבי של הפקולטה"‪.‬‬
‫פרופ' אביה ספיבק כיהן כדיקן הפקולטה באמצע שנות ה‪ ,90-‬והסתייע בכישוריה‬
‫של דמרי שעבדה לצידו‪ .‬הוא מספר‪" :‬רחל היא ילידת באר שבע‪ ,‬וקשרה את‬
‫גורלה עם האוניברסיטה מאז ימיה הראשונים‪ .‬היא עלתה בסולם הדרגות בתוך‬
‫הפקולטה בזכות יכולותיה הרבות ויושרה"‪.‬‬
‫גם עפרה גרינפלד‪ ,‬קודמתה של דמרי בתפקיד‪ ,‬שימשה בתפקידה כמעט עשרים‬
‫שנה‪ ,‬מיום היווסדה של הפקולטה‪ .‬פרופ' דוד ניומן‪ ,‬הדיקן הנוכחי‪ ,‬מתייחס לכך‬
‫בדבריו‪" :‬משמעות הדבר היא שיש לנו בפקולטה יסודות איתנים של המשכיות‪,‬‬
‫מימי התהוותה דרך גידול מספר היחידות בה ועד היום‪ ,‬כשהיא הפקולטה למדעי‬
‫הרוח והחברה הגדולה ביותר במדינת ישראל‪ .‬תרומתה של רחל דמרי לא תסולא‬
‫בפז‪ ,‬ואנחנו מאחלים לה עוד הרבה שנים של עשייה מבורכת"‪.‬‬
‫"רק מי שלוקח סיכון והולך רחוק מגלה כמה רחוק הוא יכול להגיע"‪.‬‬
‫אלברט איינשטיין‬
‫אבג | ‪17‬‬
‫מודל למצוינות‬
‫פרופ' חיים היימס עומד בראש מרכז‬
‫המצוינות הישראלי לחקר המרות דת‬
‫ומפגשים בין‪-‬דתיים‬
‫פעילותו האקדמית של פרופ' חיים‬
‫היימס והישגיו המחקריים זיכו אותו‬
‫במענק‪-‬מחקר יוקרתי מטעם (‪)I-CORE‬‬
‫לצורך הקמת מרכז המצוינות הישראלי‬
‫לחקר המרות דת ומפגשים בין‪-‬דתיים‪.‬‬
‫הקמת המרכז היא חלק מיוזמתה של‬
‫ממשלת ישראל לעידוד מחקר איכותי‪.‬‬
‫"ליבת המרכז‪ ,‬שהתחיל לפעול‬
‫רשמית בחודש מאי האחרון‪ ,‬היא‬
‫מאגר המידע שלו‪ ,‬שיהווה כלי‪-‬מחקר‬
‫לחוקרים ברחבי העולם העוסקים‬
‫בנושאים הקשורים להמרות דת‪,‬‬
‫פולמוסים בין‪-‬דתיים ויחסים בין דתות"‪,‬‬
‫אומר פרופ' היימס‪.‬‬
‫הוועדה המדעית של המרכז כוללת‬
‫את ד"ר אפרים שהם‪-‬שטיינר מן‬
‫‪ | 18‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬
‫המחלקה להיסטוריה של עם ישראל‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬ד"ר רם‬
‫בן‪-‬שלום מן האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים‪ ,‬וד"ר דב סטוצ'ינסקי‬
‫מאוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬עוד חברי‪-‬‬
‫סגל מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון התורמים‬
‫את חלקם למיזם הם פרופ' דניאל‬
‫לסקר וד"ר אברהם ריינר מן המחלקה‬
‫למחשבת ישראל על שם גולדשטיין‪-‬‬
‫גורן‪ ,‬פרופ' יאיר נוימן‪ ,‬ראש המחלקה‬
‫לחינוך‪ ,‬וד"ר נמרוד הורביץ‪ ,‬מן המחלקה‬
‫ללימודי המזרח התיכון‪.‬‬
‫המרכז יעסוק בעיקר בהמרות‬
‫הדת בין הדתות האברהמיות (היהדות‪,‬‬
‫הנצרות והאיסלאם) שאירעו בימי‪-‬‬
‫הביניים ובתחילת העת החדשה ‪ -‬המרות‬
‫דת של יחידים והמרות דת של ערים‬
‫וממלכות‪ .‬יהיה בו מידע רב על ההמרות‬
‫האלה והוא יאפשר כל מיני רמות של‬
‫חיפושים וסינון של המידע‪ .‬יהיו במאגר‬
‫גם טקסטים מסוגים שונים וחומרים‬
‫ויזואליים הנוגעים להמרות דת‪" .‬תרומתו‬
‫המיידית והמרכזית של מאגר הנתונים‬
‫תאפשר לנו להתעמק בדפוסי המרה של‬
‫פרטים וקהילות שלמות‪ ,‬לגלות האם‬
‫אנשים רבים יותר ממירים את דתם‬
‫בסביבה עירונית או כפרית; וללמוד על‬
‫הקשרים המשפחתיים בין גרים ובני‬
‫דתם הקודמת"‪ ,‬מסביר פרופ' היימס‪.‬‬
‫בתחילת השנה האקדמית הנוכחית‬
‫הצטרפו למרכז כמה חוקרים‪ ,‬חלקם‬
‫פוסט‪-‬דוקטורנטים וחלקם חוקרים‬
‫המתמחים בנושאים הקשורים ישירות‬
‫לעבודת המרכז‪ .‬ד"ר אמיר אשור הוא‬
‫מומחה לגניזה הקהירית‪ .‬הגניזה מכילה‬
‫מאות אלפי תעודות ומסמכים מן‬
‫המאה ה‪ 11-‬ואילך‪ ,‬ובתוכם חומרים‬
‫רבים הקשורים להמרות דת ולמפגשים‬
‫בין‪-‬דתיים‪ .‬ד"ר נדיה זלדס היא מומחית‬
‫לאינקוויזיציה בדרום איטליה וסיציליה‪,‬‬
‫ועבודתה מתחברת ישירות למומחיות‬
‫של ד"ר דב סטוצ'ינסקי‪ ,‬חבר ההנהלה‬
‫המדעית של המרכז‪" .‬המקורות של‬
‫האינקוויזיציה שופעים תעודות על‬
‫המרות דת ועל אנשים שהתנצרו ולאחר‬
‫מכן החליטו לחזור לדתם הקודמת‬
‫(יהדות או איסלאם)‪ ,‬וכתוצאה מכך הפכו‬
‫מטרה של האינקוויזיציה"‪ ,‬אומר פרופ'‬
‫היימס‪.‬‬
‫במהלך שנת הלימודים יקיים המרכז‬
‫סמינרים לקהל הרחב בהשתתפות‬
‫חוקרים מן הארץ ומחו"ל‪ .‬בחודש מאי‬
‫‪ 2014‬יתקיים הכנס הבינלאומי הראשון‬
‫של המרכז‪ ,‬ויוזמנו אליו כ‪ 20-‬חוקרים‬
‫וגופים מאירופה ומארה"ב‪.‬‬
‫המועצה להשכלה גבוהה מממנת‬
‫כשני שלישים של פעילות המרכז‪ .‬את‬
‫השליש הנותר תממן אוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בנגב‪.‬‬
‫סופרמרקט‬
‫של דתות‬
‫מדוע מהגרים נעשים דתיים יותר‬
‫אחרי הגירתם? כיצד משפיעות המדינות‬
‫המארחות על הדתיות שלהם? ואיך‬
‫קשורה הדתיות של המהגרים לפריחה‬
‫של תנועות דתיות ורוחניות חדשות?‬
‫שאלות אלה מניעות את מחקרן של ד"ר‬
‫יוליה לרנר מן המחלקה לסוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה ופרופ' נלי אליאס מן‬
‫המחלקה לתקשורת‪ ,‬הממומן על‪-‬ידי‬
‫האקדמיה הלאומית למדעים‪ .‬המחקר‬
‫עוסק בטרנספורמציה הדתית של יוצאי‬
‫חבר העמים בישראל‪ .‬שתי החוקרות‬
‫מבקשות לבחון את שני מסלולי‬
‫הדתיות ‪ -‬היהודי והנוצרי ‪ -‬המתקיימים‬
‫ברחוב הרוסי בישראל; להבין את‬
‫הבחירות הדתיות השונות של המהגרים‪,‬‬
‫שברובם היו חסרי דת לפני הגירתם;‬
‫לנתח מנגנונים תרבותיים ומוסדיים‬
‫ומנגנוני שיח בישראל המאפשרים את‬
‫הטרנספורמציה ואף מעודדים אותה;‬
‫ולהעמיק את ההבנה של תפקיד הדתיות‬
‫הנרכשת במצבי הגירה‪.‬‬
‫בזירה הדתית היהודית העלה המחקר‬
‫כי המהגרים דוברי הרוסית עסוקים‬
‫בתרגום תפישותיהם התרבותיות‬
‫שמקורן בחינוך הרוסי‪-‬סובייטי לשפה‬
‫דתית‪-‬יהודית‪ .‬אחת האסטרטגיות‬
‫המרכזיות של תרגום זה היא‬
‫"מדעיזציה" של היהדות‪ :‬היא בולטת‬
‫מאוד בתנועת לימודי הקבלה של הרב‬
‫מיכאל לייטמן ("קבלה לעם")‪ ,‬שכ‪80-‬‬
‫אחוזים מחבריה הם ישראלים דוברי‬
‫רוסית‪.‬‬
‫הממצאים שנאספו בזירה הנוצרית‬
‫מראים שגם הבחירה בנצרות משמשת‬
‫כדרך להתמקמות‪ ,‬ואף להיטמעות‪,‬‬
‫של המהגרים בסביבתם החדשה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬המסגרת הקהילתית התומכת‪,‬‬
‫שמאפיינת כנסיות של מהגרים‪ ,‬נותנת‬
‫מענה למשברים המלווים לעתים את‬
‫ההסתגלות לסביבה החדשה‪ .‬שנית‪,‬‬
‫פרופ' נלי אליאס (משמאל) וד"ר‬
‫יוליה לרנר קובעות במחקרן שהחלפה‬
‫מהירה של זהויות ומסגרות דתיות‬
‫מאפיינת את המרחב התרבותי החדש‬
‫של דוברי הרוסית בישראל‬
‫רבות מן הקבוצות שנחקרו מאפשרות‬
‫למהגרים לבנות שייכות אלטרנטיבית‬
‫לקהילה נוצרית טרנס‪-‬לאומית וכך‬
‫מעצימות אותם‪ .‬ולבסוף‪ ,‬באופן בלתי‬
‫צפוי‪ ,‬הבחירה בנצרות יכולה לספק‬
‫מענה למשבר זהות שנכפה על חלק מן‬
‫המהגרים‪ ,‬שלאחר הגעתם לישראל גילו‬
‫כי אינם מוכרים כיהודים‪ .‬במקרים רבים‬
‫דווקא התחזקות הזהות הנוצרית מלווה‬
‫בהתחזקות הזיקה לישראל והתקרבות‬
‫ליהודים הישראלים‪.‬‬
‫ד"ר לרנר ופרופ' אליאס סבורות כי‬
‫בראש ובראשונה יש לראות בממצאי‬
‫המחקר חלק מן התופעה התרבותית‬
‫הרחבה של התעוררות דתית במרחב‬
‫הפוסט‪-‬סובייטי‪ ,‬המאופיינת במה‬
‫שמכונה "סופרמרקט של דתות" ‪-‬‬
‫החלפה מהירה של זהויות ומסגרות‬
‫דתיות‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬חלק מן התופעות‬
‫שזוהו בזירה הנוצרית צומחות מן‬
‫התנועה האוונגליסטית העולמית ויש‬
‫לראות בהן תולדה של השפעה דתית‬
‫טרנס‪-‬לאומית‪ .‬ואולם מגמה נוספת‬
‫שיש לה השפעה רבה בהתחזקות‬
‫הדתית של דוברי הרוסית בישראל‬
‫היא התמקמותם מול שלל המערכות‬
‫התרבותיות‪ ,‬הדתיות והאידיאולוגיות‬
‫המבליטות את מקומה של הדת‬
‫היהודית כמשאב מרכזי להשתייכות‪.‬‬
‫השילוב של המגמות האלה מסביר את‬
‫התמורות המשמעותיות שחלו בקרב‬
‫המהגרים דוברי הרוסית ביחס לדת‪.‬‬
‫"כלל ברזל הוא שאין טעם לקבוע כללי ברזל"‪.‬‬
‫ג'ורג' ברנרד שו‬
‫אבג | ‪19‬‬
‫צילום‪ :‬אלישע ברודסקי‬
‫מזרח תיכון חדש‬
‫מלווה מוסיקאלי צמוד‪ .‬ד"ר וורן ברודסקי‬
‫מוסיקה מצילת חיים‬
‫בני נוער המאזינים למוסיקה בזמן הנהיגה מבצעים מספר רב יותר של עבירות‬
‫בטיחות בכביש ומרבים להיות מעורבים בתאונות‪-‬דרכים‪ ,‬כך קובע מחקר חדש‬
‫שמומן על‪-‬ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובוצע במחלקה לאמנויות‪.‬‬
‫ממצאיו הופיעו בגליון אוקטובר של כתב‪-‬העת ‪Accident Analysis and‬‬
‫‪.Prevention‬‬
‫מן המחקר עולה כי תדירות העבירות והאירועים המסוכנים בקרב נהגים‬
‫צעירים המאזינים למוסיקה המועדפת עליהם גבוהה יותר בהשוואה לנסיעות‬
‫ללא מוסיקה ולנסיעות תוך האזנה למוסיקה שפותחה במיוחד לצורך המחקר‪.‬‬
‫המחקר‪ ,‬שבוצע על‪-‬ידי ד"ר וורן ברודסקי וצח סלור מן המעבדה למדעי‬
‫המוסיקה במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬נועד להעריך את‬
‫רמת הסחת‪-‬הדעת ולמדוד את האירועים של נהיגה מסוכנת (שיקול דעת‬
‫וחישוב מוטעה‪ ,‬חוסר זהירות‪ ,‬תוקפנות‪ ,‬הפרת כללי הזהירות)‪ .‬יכולת השליטה‬
‫ברכב נמדדה באמצעות מכשיר לניטור נהיגה‪ ,‬פרי פיתוחה של חברת 'טרפילוג'‪,‬‬
‫שחובר למחשב הרכב‪.‬‬
‫המחקר בחן ‪ 85‬נהגים צעירים בזמן נהיגה‪ .‬כל אחד מהם ביצע שש נסיעות‬
‫בנות ‪ 40‬דקות‪ ,‬שתי נסיעות בליווי מוסיקה שהביאו מן הבית מאוספיהם‬
‫הפרטיים‪ ,‬שתי נסיעות בליווי מוסיקת‪-‬רקע שנועדה להעלות את רמת‬
‫הבטיחות של הנהג‪ ,‬ושתי נסיעות בלי ליווי מוסיקלי‪.‬‬
‫"רוב הנהגים בעולם אוהבים להאזין למוסיקה ברכב בזמן הנסיעה‪ .‬נהגים בני‬
‫‪ 30-16‬מעדיפים מוסיקת פופ‪ ,‬רוק‪ ,‬דאנס‪ ,‬היפ‪-‬הופ וראפ"‪ ,‬מסביר ד"ר ברודסקי‪.‬‬
‫"נהגים צעירים אוהבים להאזין למוסיקה אנרגטית‪ ,‬קצבית ורעשנית למדי‪,‬‬
‫בעוצמות גבוהות‪ .‬בדרך כלל נהגים אינם מודעים לכך שכאשר הם מושפעים‬
‫על‪-‬ידי שיר הם עוברים ממרחב הדורש תשומת‪-‬לב וכושר נהיגה אל מרחב‬
‫אישי ורגשי של האזנה אקטיבית למוסיקה"‪.‬‬
‫‪ | 20‬לגעת ברוח ‪ -‬מוסף ברוח הקידמה‬
‫ב'מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח‬
‫התיכון והדיפלומטיה' בראשות פרופ'‬
‫יורם מיטל מתקיים מגוון פעילויות‬
‫הנוגעות לחקר ולימוד המזרח התיכון‪:‬‬
‫כנסים אקדמיים וציבוריים‪ ,‬ימי‪-‬עיון‪,‬‬
‫סדנאות וסמינרים‪ .‬המרכז מעודד‬
‫פיתוח קשרים אקדמיים בין חוקרים‬
‫ישראלים לבין עמיתיהם במזרח התיכון‬
‫ובעולם‪ ,‬תומך בתרגומים לעברית של‬
‫מחקרים בסיסיים‪ ,‬מארח חוקרים‬
‫מאוניברסיטאות בארץ ובעולם‪ ,‬מסייע‬
‫בהפקת כתב‪-‬העת 'ג'מאעה'‪ ,‬מעניק‬
‫מלגות לתלמידי מחקר‪ ,‬ומעודד דיאלוג‬
‫בין אנשי ציבור ואקדמיה בסוגיות‬
‫פוליטיות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות הנוגעות‬
‫לעמים וחברות במזרח התיכון ובאזורים‬
‫הגובלים בו‪ .‬השנתיים האחרונות עמדו‬
‫בסימן האירועים הדרמטיים במזרח‬
‫התיכון‪ ,‬כשמשטרים נפלו והשתנו יחסי‬
‫הכוח הפוליטיים והחברתיים במדינות‬
‫ערב‪ .‬המרכז יזם כמה אירועים שעמדו‬
‫בסימן התפתחויות אלה ועוררו עניין‬
‫רב בקרב אנשי סגל ותלמידים‪ .‬לא‬
‫מזמן התקיים כנס גדול על מלחמת‬
‫יום הכיפורים והאופן שבו היא נחקקה‬
‫בזיכרון ובתודעה הישראלית‪ .‬בימים‬
‫האחרונים התקיים כנס מרשים נוסף‬
‫שעסק בחילוקי הדעות שבין הבדואים‬
‫למדינת ישראל לאור התוכנית ליישובם‬
‫המוכרת כ"מתווה פראוור‪-‬בגין" ‪ -‬תוכנית‬
‫שנגנזה בסופו של דבר‪ .‬השתתפו‬
‫בכנס חוקרים שהתייחסו להיבטים‬
‫משפטיים‪ ,‬תרבותיים ואנתרופולוגיים‬
‫של קשר הבדואים לאדמה‪ ,‬ואנשי‪-‬ציבור‬
‫המעורבים בתוכניות הממשלה ליישובם‪.‬‬
‫נחנך מרכז המבקרים‬
‫ב'מכון ֶהקשרים'‬
‫"קליק" עם אירופה‬
‫'המרכז לחקר הפוליטיקה והחברה‬
‫האירופית'‪ ,‬המציין בימים אלה עשור‬
‫להיווסדו‪ ,‬הוקם על‪-‬ידי פרופ' דוד ניומן‬
‫במחלקה לפוליטיקה וממשל כדי‬
‫לאפשר לחוקרי האוניברסיטה ותלמידיה‬
‫להעמיק את ידיעותיהם ואת מחקריהם‬
‫בהתפתחויות הפוליטיות באירופה‬
‫שלאחר מלחמת‪-‬העולם השנייה‪.‬‬
‫במסגרת המרכז האירופי והמחלקה‬
‫לפוליטיקה וממשל הוקמה "חטיבת‬
‫קונראד אדנאואר ללימודי הפוליטיקה‬
‫והחברה האירופית"‪ ,‬שבה לומדים כיום‬
‫יותר מ‪ 60-‬סטודנטים לתואר ראשון‪.‬‬
‫בשמונה השנים האחרונות עומד בראש‬
‫המרכז האירופי ד"ר שרון פרדו‪ ,‬מן‬
‫המחלקה לפוליטיקה וממשל‪ .‬איתו‬
‫עובד צוות דוקטורנטים ומסטרנטים‪,‬‬
‫וביחד הם מבצעים מחקרים הבוחנים‬
‫תפישות ועיוותי תפישה במדיניות‪-‬החוץ‬
‫הישראלית כלפי אירופה ותפישות‬
‫ועיוותי תפישה במדיניות‪-‬החוץ‬
‫האירופית כלפי ישראל‪.‬‬
‫במסגרת מחויבותו לקהילה יזם 'המרכז‬
‫לחקר הפוליטיקה והחברה האירופית'‬
‫את פרויקט "קליק ‪ -‬קידום לימודי‬
‫אירופה בקהילה"‪ .‬מטרת הפרויקט היא‬
‫לחשוף את תלמידי בתי‪-‬הספר היסודיים‬
‫והתיכונים באזור באר שבע לפרויקט‬
‫האינטגרציה האירופית‪ .‬התלמידים‬
‫לומדים על מוסדותיו הדמוקרטיים של‬
‫האיחוד האירופי‪ ,‬על המדינות החברות‬
‫בו‪ ,‬ומעמיקים ידע על המרחב התרבותי‬
‫של היבשת‪ .‬בחודש יולי האחרון קיבל‬
‫הפרויקט מענק‪-‬מחקר יוקרתי של‬
‫נציבות האיחוד האירופי‪.‬‬
‫בחודש נובמבר נחנך מרכז המבקרים של הארכיונים הספרותיים במכון ֶהקשרים‬
‫לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית‪ .‬במרכז נמצאים ארכיוניהם של‬
‫כמה מן החשובים שביוצרים הישראלים‪ .‬במקום הוצבו מחשבים לשירות‬
‫המבקרים ובהם תוכנה חדשה‪ ,‬המנגישה את המידע העשיר המצוי בגנזך‪.‬‬
‫מכון ֶהקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית הוקם בשנת ‪,2001‬‬
‫כדי לבחון מקרוב ולקדם את הקשרים בין תרבות‪ ,‬חברה וקהילה בחברה היהודית‬
‫והישראלית‪ .‬הפרויקטים המתבצעים בו הם רב‪-‬תחומיים וחלוציים בהיקפם‬
‫ובשיטות המחקר שלהם‪ ,‬ומתאפשרים הודות לתמיכה נדיבה של 'קרן קיסריה'‬
‫על שם בנימין אדמונד דה‪-‬רוטשילד‪.‬‬
‫יעד מרכזי של המרכז הוא טיפוח קבוצות חוקרים צעירים שעבודתם תשלב‬
‫מצוינות אקדמית לצד רגישות תרבותית ומחויבות חברתית‪.‬‬
‫הוגה ויוזם המכון ומי שעומד בראשו הוא פרופ' יגאל שוורץ‪ ,‬אחד מחוקרי‬
‫הספרות העברית החשובים בעולם ועורך ספרותי בכיר‪ .‬בצילום‪ :‬נשיאת‬
‫האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי וד"ר נעמה מירן‪ ,‬נציגת 'קרן קיסריה' שתמכה‬
‫בפרויקט‪ ,‬לאחר גזירת הסרט‪ .‬במרכז התמונה‪ :‬פרופ' יגאל שוורץ‪.‬‬
‫כמעיין המתגבר‬
‫מתחילת הסמסטר מעביר ד"ר רמי ריינר‪ ,‬מרצה במחלקה למחשבת ישראל‪,‬‬
‫למרצים שיעור שבועי מאלף בתלמוד‪ .‬שותים את דבריו בצמא‪ :‬הרקטור פרופ' צבי‬
‫הכהן‪ ,‬דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה פרופ' דוד ניומן‪ ,‬ועוד שלושים חברי‬
‫הסגל האקדמי מן הפקולטות השונות‪.‬‬
‫המסכת הנלמדת היא מסכת סנהדרין‪ .‬תחילה נלמדה סוגיה הדנה במעמדם של‬
‫עבריינים בקהילה היהודית‪ ,‬ובהמשך יילמד הפרק "בן סורר ומורה" העוסק ביחסי‬
‫הורים וילדים‪.‬‬
‫אופן הלימוד הוא קריאה ביקורתית של הטקסט תוך התייחסות לדרכי העברתו‬
‫בעל‪-‬פה‪ ,‬בכתבי‪-‬היד ובדפוסים‪ ,‬כמו גם להקשר ההיסטורי הרחב של היווצרות‬
‫היצירה התלמודית ומקומה במרחב התרבותי‪.‬‬
‫בהנחייתו המיומנת של המרצה מובהרים מסתורי השפה התלמודית והקודים‬
‫התרבותיים והדתיים של התקופה‪.‬‬
‫"אנשי הסגל רואים במפגש השבועי הזה 'ניקוי ראש' שאין בו לא שכר ולא ציונים‪,‬‬
‫רק העשרה עצמית ולימוד לשמו"‪ ,‬אומר דיקן הפקולטה‪.‬‬
‫אבג | ‪21‬‬
‫חישבו‬
‫בהיגיון‬
‫מאת יוליה סגלין‬
‫שנה אזרחית חדשה כבר מחכה מעבר לפינה‪ ,‬ולכבודה‬
‫חיברתי בשבילכם חידות חדשות‪ .‬הן מסודרות לפי‬
‫דרגת קושי עולה‪ .‬אפשר לשלוח פתרונות גם לחלק מן‬
‫החידות‪.‬‬
‫זהו עצם העניין‬
‫‪ .1‬לפניכם קשקוש שנמצא על אחד השולחנות בבניין‬
‫‪ .32‬הייתי רוצה להוסיף קצת צבע לציור‪ ,‬כך שכל אחד‬
‫מ‪ 14-‬השטחים יהיה צבוע בצבע לפי בחירתי‪ ,‬אבל‬
‫אסור שיהיו שטחים בעלי גבול משותף הצבועים‬
‫באותו צבע‪ .‬מהו המספר הקטן ביותר של צבעים‬
‫שונים שיאפשר לי להשלים את המשימה?‬
‫‪1‬‬
‫‪14‬‬
‫‪2‬‬
‫‪13‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .2‬השביל מן השער הראשי עד בניין אנונימי אי‪-‬‬
‫שם במחלקה לניהול מחולק לארבעה חלקים‪ .‬סכום‬
‫האורכים של החלק הראשון והשני הוא ‪ 130‬מטרים‪,‬‬
‫של החלק השני והשלישי ‪ 222‬מטרים‪ ,‬של החלק‬
‫השלישי והרביעי ‪ 100‬מטרים‪ ,‬ושל החלק הרביעי‬
‫והראשון ‪ 230‬מטרים‪ .‬מהו אורך השביל כולו?‬
‫‪ .3‬במדור האבדות והמציאות יש שלוש קופסאות‪ ,‬ובכל‬
‫אחת מהן מספר שונה של תעודות סטודנט‪ :‬בראשונה‬
‫‪ ,11‬בשנייה ‪ 6‬ובשלישית ‪ .7‬מותר להעביר כמה תעודות‬
‫סטודנט מקופסה אחת לאחרת בתנאי שכל העברה‬
‫מכפילה פי ‪ 2‬את מספר התעודות באחת הקופסאות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬אפשר להעביר ‪ 6‬תעודות מן הקופסה הראשונה‬
‫לקופסה השנייה‪ ,‬וכך יהיו בשנייה ‪ 12‬תעודות ‪ -‬פי ‪2‬‬
‫ממה שהיו בה לפני ההעברה‪ .‬האם תוכלו להשוות‬
‫את מספר התעודות בכל הקופסאות בשלוש העברות‬
‫כאלה?‬
‫לתגובות ופתרונות‪[email protected] :‬‬
‫‪ | 22‬אבג‬
‫אין סטודנטים כאלה בכל האוניברסיטאות‪ .‬הם תלמידים‬
‫לחינוך מיוחד מאוד‪ ,‬המכשיר אותם לחיי שירות לזולת‪,‬‬
‫ובהיותם מיוחסים הוענק להם פטור מבחינות בכתב‬
‫ומחובת השתתפות בשיעורים‪ .‬לכל אחד מהם יש‬
‫בקמפוס האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס אח‪-‬‬
‫בוגר או אחות‪-‬בוגרת‪ .‬עליהם לעבור סדרה של מבחנים‬
‫ובסיומם הם יהיו כלבי‪-‬נחייה לאחד מאלפי העיוורים‬
‫החיים בישראל‪ .‬בצילום‪ :‬הסטודנטים על ארבע עם‬
‫אחיהם בהפסקה בין הרצאות‪.‬‬
‫רק בשמחות‬
‫ברכות לחתונת הבת‬
‫ללבנה אלוש‪ ,‬מנהלת מחלקת הסגל האקדמי‬
‫למרים גל‪ ,‬ממדור מט"ח‬
‫ליורם דניאלי ממחלקת המשק‬
‫לד"ר ליליה זעירי מן המחלקה לכימיה‬
‫לכרמלית מנור מן המחלקה לאמנויות‬
‫לניצה ענבר ממדור שכר‬
‫ברכות להולדת הבת‬
‫ברכות להולדת התאומות‬
‫ברכות להולדת הבן‬
‫לחגית גרושקא מן האגף למיחשוב ומערכות מידע‬
‫לאמיר חטיבה ממחלקת רכש והספקה‬
‫לדנה גודין מלשכת סגן הנשיאה לקשרי חוץ‬
‫לשני חורי אפרים מן המזכירות האקדמית‬
‫ראש‬
‫אקדמי‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬א‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪16‬‬
‫‪21‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫פתרונות יש לשלוח‬
‫למערכת ‘אבג’‬
‫במחלקה לפרסומים‬
‫ודוברות‬
‫‪19‬‬
‫‪22‬‬
‫בין הפותרים תוגרל‬
‫חולצת פולו‬
‫עם לוגו האוניברסיטה‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫מאוזן‪:‬‬
‫‪ .2‬תרופה המעכבת קרישת דם‪ .5 .‬מבקר האוניברסיטה‬
‫(ש"מ)‪ .9 .‬נביא תנ"כי‪ .10 .‬סוג של זאבים החיים באפריקה‪.‬‬
‫‪ .11‬ולד של הצאן‪ .13 .‬אוויטה‪13 ....‬א‪ .‬צמח‪-‬בר ממשפחת‬
‫המצליבים‪ ,‬פירותיו לופתים את הגבעול‪ .14 .‬מנחה טלוויזיה‪,‬‬
‫השתתף בכתיבת התסריט לסדרה "רמזור" (ש"פ)‪ .15 .‬חודש‬
‫עברי‪ .16 .‬דגל‪ .18 .‬נשלם‪ .20 .‬תפיחה שנצטברה בה מוגלה‪.‬‬
‫‪ ... .22‬השמנה – כינוי לתותח מטיפוס הוביצר במלחמת‪-‬‬
‫העולם הראשונה‪ .23 .‬תעודת גירושין‪ .24 .‬פרידריך השני מלך‬
‫עליה‪ .25 .‬כינוי‪-‬כבוד בפי חסידים לרבי שלהם‪ .27 .‬שמה של‬
‫בתו הצעירה של דוד בן‪-‬גוריון‪ .28 .‬חיה ממשפחת הסמוריים‪.‬‬
‫מאונך‪:‬‬
‫‪ .2‬בקע מפשעתי‪ .3 .‬הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן‪-‬‬
‫גוריון בנגב (‪ .4 .)5,3‬קיים‪ .6 .‬המנכ"ל הראשון של אוניברסיטת‬
‫בן‪-‬גוריון (‪ .7 .)4,2‬היכולת ליצור דברים חדשים‪ .8 .‬יו"ר חבר‬
‫הנאמנים הראשון של האוניברסיטה (‪ .9 .)4,3‬שחקן וקומיקאי‬
‫ישראלי‪ .12 .‬נשיאה ה‪ 35-‬של ארה"ב‪ .15 .‬ראש ממשלת טורקיה‪.‬‬
‫‪ .17‬תלמיד באוניברסיטה‪ .19 .‬אחד התארים באוניברסיטה‪.20 .‬‬
‫חסר מוסר‪ .21 .‬הוריד‪ ,‬סילק‪ .22 .‬נקי‪ ,‬טהור‪ .23 .‬כינויו של אורי‬
‫זוהר בסרט "מציצים"‪ .26 .‬אוניברסיטה בארה"ב‪.‬‬
‫פתרון התשבץ הקודם‬
‫‪1‬‬
‫א‬
‫‪2‬‬
‫פ‬
‫ס‬
‫ו‬
‫‪9‬‬
‫א‬
‫ל‬
‫ד‬
‫נ‬
‫‪11‬‬
‫‪14‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫כ‬
‫מ‬
‫‪20‬‬
‫ו‬
‫‪24‬‬
‫ב‬
‫ס‬
‫‪27‬‬
‫ת‬
‫א‬
‫‪12‬‬
‫א‬
‫י‬
‫מ ט‬
‫ק‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ב‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ה‬
‫נ‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ש‬
‫‪21‬‬
‫‪16‬‬
‫‪22‬‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ח‬
‫ג‬
‫ה‬
‫צ‬
‫י‬
‫י‬
‫‪18‬‬
‫‪17‬‬
‫י‬
‫נ‬
‫ז‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ר‬
‫‪19‬‬
‫ג‬
‫ח‬
‫‪23‬‬
‫א‬
‫ט‬
‫י‬
‫ב‬
‫ד‬
‫‪26‬‬
‫ו‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ח‬
‫‪28‬‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫כ‬
‫ש‬
‫ב‬
‫‪25‬‬
‫י‬
‫ר‬
‫א‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫ח‬
‫ח‬
‫י‬
‫ו‬
‫‪10‬‬
‫ש ע‬
‫נ‬
‫י‬
‫‪8‬‬
‫נ‬
‫ה‬
‫‪15‬‬
‫ס‬
‫מ‬
‫‪13‬‬
‫ל‬
‫ר‬
‫א‬
‫א‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ג‬
‫‪4‬‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫ג‬
‫‪6‬‬
‫ל‬
‫‪7‬‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ו‬
‫ל‬
‫ת‬
‫ד‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ת‬
‫אבג | ‪23‬‬
‫היכונו לפתיחת חדר הכושר המשודרג‬
‫במרכז הספורט יש מגוון שירותים ומתקנים‪.‬‬
‫אנחנו מזמינים אתכם להצטרף למשפחת המנויים‬
‫שלנו ומאחלים לכם‬
‫הצלחה והישגים‬
‫בשנה האזרחית החדשה‬