‫באר‪-‬שבע‬ ‫‪BEER SHEVA‬‬ ‫שולם ‪PP‬‬ ‫‪5878‬‬ ‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫גיליון ‪ | 92‬חשון תשע"ה | נובמבר ‪2014‬‬ ‫סינית בקמפוס‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב הכשירה עשרות מנהלים בכירים מסין‬ ‫לטיפול במצבי חירום בארצם | תחילתה של ידידות מופלאה‬ ‫עמודים ‪7-6‬‬ ‫כותרת‬ ‫שווה ציטוט‬ ‫‪1‬‬ ‫"אנו מוקירים את המוסד החדשני שלכם ואת החוקרים שבו ונלהבים לקבל את‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב כחברה ב‪."NAI-‬‬ ‫פרופ' פול ר' סאנברג‪ ,‬נשיא האקדמיה הלאומית לממציאים (‪ ,)NAI‬מכיר בהישגים‬ ‫ובהמצאות של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫‪2‬‬ ‫"אנחנו שמחים שלתחושת הקידום והפיתוח שיש לנו מבית‪ ,‬אנחנו מקבלים גם‬ ‫חיזוק אובייקטיבי בינלאומי"‪.‬‬ ‫נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי מתייחסת לקידום האוניברסיטה בדירוג ה‪QS-‬‬ ‫הבינלאומי היוקרתי‬ ‫‪3‬‬ ‫"אנחנו מפתחים שיטה חדשנית להפיכת תאים סרטניים לתאים נורמליים‪ .‬ככל‬ ‫הידוע לי‪ ,‬איש אינו חוקר בכיוון הזה"‪.‬‬ ‫פרופ' ורדה שושן‪-‬ברמץ‪ ,‬מנהלת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב‪ ,‬בטקס חנוכת‬ ‫המעבדה לחקר הסרטן הנושאת את שמם של יפה ועזרא ירוחם‬ ‫‪4‬‬ ‫עיתון אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫מה בגיליון‬ ‫הכי טובים שיש‬ ‫צבי הכהן‬ ‫‪5-4‬‬ ‫העיקר התרגיל‬ ‫גלית נמרוד‬ ‫‪8‬‬ ‫סיפור אטומי‬ ‫ראובן טיברגר‬ ‫‪13-12‬‬ ‫מחוברת לעם‬ ‫אודליה שלו‬ ‫‪15-14‬‬ ‫מופק על‪-‬ידי‬ ‫המחלקה לפרסומים ודוברות‬ ‫רשיון מס’ ‪2206‬‬ ‫מנהלת המחלקה‬ ‫פיי ביטקר‬ ‫"יש כאן יחסי‪-‬גומלין נהדרים בין הקהילה והאוניברסיטה – אנשי מקצוע באילת‬ ‫לומדים באוניברסיטה בעיר לתארים מתקדמים‪ ,‬ואת הידע שהם רוכשים הם‬ ‫מחזירים לקהילה"‪.‬‬ ‫עורך וכתב ראשי‬ ‫חיים זלקאי‬ ‫פרופ' מירי עמית‪ ,‬דיקנית קמפוס האוניברסיטה באילת‪ ,‬גאה על כך ששלושה מבוגרי‬ ‫הקמפוס מונו למנהלי בתי‪-‬ספר בעיר‬ ‫צילום‬ ‫דני מכליס‬ ‫‪5‬‬ ‫"שיתוף הפעולה בין הגורמים העסקיים‪ ,‬הממשלתיים‪ ,‬האקדמיה והצבא הולך‬ ‫ומתרחב‪ .‬הקמת הארגון היא רובד נוסף של שיתוף פעולה כזה‪ ,‬המחזק את תנופת‬ ‫ההתפתחות המהירה של האזור"‪.‬‬ ‫נטע כהן‪ ,‬מנכ"ל ‪ ,BGN Technologies‬מתייחס ליוזמה להקמת ‪ CyberSpark‬לקידום‬ ‫בינלאומי של מרכז הסייבר בבאר שבע‬ ‫הגהה‬ ‫ד”ר אביב מלצר‬ ‫עיצוב‬ ‫ערוץ נוסף‬ ‫עיצוב קונספט‬ ‫שי צאודרר‬ ‫טל'‪08-6461281 :‬‬ ‫פקס‪08-6477674 :‬‬ ‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬ ‫אינטרנט‪:‬‬ ‫‪http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx‬‬ ‫צילום השער‪ :‬פרופ' דני בלומברג‪ ,‬המשנה לנשיאת האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח‪,‬‬ ‫מעניק תעודת‪-‬סיום לקיו יאנגינג מסין‪ ,‬בוגרת הקורס שיזם המשרד לקשרים אקדמיים‬ ‫בינלאומיים בשיתוף המחלקה לרפואת חירום‪.‬‬ ‫‪ | 2‬אבג‬ ‫אור יקרות‬ ‫הקמת מרכז לאומי לתשתיות מחקר ופיתוח לפוטוניקה מתקדמת‬ ‫משתלבת עם "שנת האור" הבינלאומית‬ ‫הצעה משותפת של המרכז למחקר‬ ‫גרעיני (ממ"ג) שורק ואוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב זכתה לאחרונה במכרז‬ ‫להקמת מרכז פוטוניקה‪ ,‬שבו תוקם‬ ‫תשתית שתאפשר לבצע מחקרים‬ ‫מתקדמים של חוקרים וסטודנטים‬ ‫בנושאים אלה‪.‬‬ ‫את הקמת מרכז הפוטוניקה מובילים‬ ‫ד"ר רפי לביא‪ ,‬מנהל ממ"ג שורק בפועל‪,‬‬ ‫ופרופ' גבי סרוסי‪ ,‬מן היחידה להנדסת‬ ‫אלקטרואופטיקה באוניברסיטה שלנו‪.‬‬ ‫כמו מגדלור‪ .‬פרופ' גבי סרוסי‬ ‫מרכז הפוטוניקה ישמש שלוחה‬ ‫צפונית של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪,‬‬ ‫ולדברי פרופ' סרוסי "שיתוף הפעולה בין‬ ‫כל גורמי פורום תל"ם (תשתיות לאומיות‬ ‫למחקר)‪ ,‬איכות המשאב האנושי‬ ‫והציוד שיירכש יוכלו להביא את מרכז‬ ‫הפוטוניקה לפסגת ההישגים המדעיים‬ ‫והטכנולוגיים בתחום זה"‪.‬‬ ‫הקמת מרכז הפוטוניקה משתלבת‬ ‫עם "שנת האור" הבינלאומית שעליה‬ ‫הכריז ארגון ‪ .UNESCO‬אב"ג משולה‬ ‫למגדלור המאיר על סביבתו הקרובה‬ ‫והרחוקה‪ ,‬ותרומתה ל"שנת האור"‬ ‫תתבטא בכמה אופנים‪ ,‬כפי שמפרט‬ ‫פרופ' סרוסי‪" :‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון‬ ‫בנגב תוביל מספר רב של פעילויות‬ ‫מדעיות בתחום הפוטוניקה והאופטיקה‪,‬‬ ‫גם ברמה הפופולארית‪ .‬למשל‪ ,‬ימי‪-‬‬ ‫עיון למורים לפיזיקה בבתי‪-‬הספר‬ ‫התיכונים‪ ,‬וכן יום המוקדש לקהיליית‬ ‫העיוורים‪ ,‬שבו יציגו חברות סטרטאפ‬ ‫פיתוחים שלהן שנועדו לשיפור איכות‬ ‫החיים לאוכלוסיית העיוורים‪ .‬לאירוע‬ ‫יוזמנו עיוורים שיחוו דעה על המיזמים‬ ‫השונים ויקחו חלק בתערוכה שתוצג‬ ‫ב'פארק קרסו למדע' במיוחד בשבילם‪,‬‬ ‫ותיקרא 'אור באפילה'‪ .‬בחודשים מאי‬ ‫ויוני ‪ 2015‬יתקיימו באוניברסיטה שני‬ ‫כנסים הקשורים לאור‪ :‬הראשון יהיה‬ ‫כנס בשם 'אור בביטחון'‪ ,‬שבו יוצגו‬ ‫מחקרים ופיתוחים הקשורים לפרויקטים‬ ‫ביטחוניים‪ .‬כמו כן יתקיים כנס מדעי‬ ‫שבו יציגו חוקרים מן האקדמיה‬ ‫בארץ ומעבר לים את מחקריהם‬ ‫בתחומים שונים של הפוטוניקה‪ .‬בכנס‬ ‫תיערך מעין תחרות בין חוקרים מן‬ ‫האוניברסיטה שבה הם יציגו הצעות‬ ‫מחקר פורצות‪-‬דרך בתחום הפוטוניקה‬ ‫והאלקטרואופטיקה‪ .‬להצעה הזוכה‬ ‫תעניק נשיאת האוניברסיטה מימון‬ ‫מיוחד לשנת מחקר‪ .‬אנחנו מקווים‬ ‫שחנוכת המבנה של מרכז הפוטוניקה‬ ‫בסוף ‪ 2015‬תהיה גולת‪-‬הכותרת של שנה‬ ‫מיוחדת זו"‪.‬‬ ‫פרופ' גבי סרוסי משמש כחוקר‬ ‫במחלקה להנדסת אלקטרואופטיקה‪,‬‬ ‫ותחת הנחייתו נמצאים כיום ‪10‬‬ ‫סטודנטים לתארים מתקדמים‪ .‬למחלקה‬ ‫הוא הצטרף בתחילת ‪ 2012‬לאחר ‪17‬‬ ‫שנים שבהן מילא שורה של תפקידים‬ ‫טכנולוגיים‪ ,‬מדעיים וניהוליים בחברת‬ ‫ההיי‪-‬טק הביטחונית 'אלביט‪/‬אלאופ'‪.‬‬ ‫לפני‪-‬כן התגורר בארה"ב ועבד כחוקר‬ ‫ב‪ NASA/JPL-‬וכן במעבדות ‪ Bell‬של‬ ‫חברת '‪.'AT&T/Lucent‬‬ ‫ד"ר היינץ‪-‬הורסט דייכמן ז"ל‬ ‫שלום לידיד‬ ‫ד"ר היינץ‪-‬הורסט דייכמן‪ ,‬מידידיה‬ ‫הגדולים של האוניברסיטה‪ ,‬הלך לעולמו‪.‬‬ ‫ד"ר דייכמן היה אחד מעמודי‪-‬התווך‬ ‫בבניין האוניברסיטה‪ .‬הוא מילא תפקיד‬ ‫חשוב בהקמתה‪ ,‬ובתוקף תפקידו כסגן‬ ‫יו"ר חבר הנאמנים קידם פרויקטים רבים‬ ‫שהיו קרובים ללבו וחשובים לאשתו‬ ‫רות‪.‬‬ ‫האוניברסיטה העניקה לו בשנת ‪1990‬‬ ‫תואר ד"ר לאות כבוד‪ ,‬ובשנת ‪1998‬‬ ‫עיטרה אותו ב"אות מפעל חיים"‪.‬‬ ‫'פרס אקומני לסובלנות ולהבנה דתית‬ ‫וחברתית על שם לדיסלב לסט' הוענק‬ ‫לד"ר דייכמן בשנת ‪ ,2005‬כהכרה‬ ‫בתרומתו לשיפור ההבנה בין העמים‬ ‫בדרך של עשייה משותפת ויצירת‬ ‫מקורות פרנסה‪ .‬בנימוקים למתן הפרס‬ ‫צוין גם סיועו לחקר התרבות היהודית‬ ‫והתרבות הנוצרית‪.‬‬ ‫נשיאת האוניברסיטה ספדה לד"ר‬ ‫דייכמן במילים הבאות‪" :‬אנחנו‬ ‫נפרדים מאיש מאוד מיוחד‪ .‬אופיו‬ ‫והדוגמא האישית שלו היו לנו תמיד‬ ‫מקור השראה‪ .‬הוא לקח את משקל‬ ‫ההיסטוריה אל לבו והראה לנו מה‬ ‫אפשר לעשות בדרך של אהבה וצדקה‪,‬‬ ‫תקווה וחמלה‪ .‬הוא יחסר לנו מאוד"‪.‬‬ ‫זמן קצר לפני יום הכיפורים נדם לבו‬ ‫של ד"ר דייכמן‪ .‬בן ‪ 88‬היה במותו‪.‬‬ ‫הוא השאיר אחריו שתי בנות ובן‪ .‬בתו‬ ‫פרופ׳ אוטה דייכמן היא חברת סגל‬ ‫האוניברסיטה ועומדת בראש 'מרכז ג'ק‬ ‫לייב לפילוסופיה והיסטוריה של מדעי‬ ‫החיים'‪.‬‬ ‫אתר הסרטים שלנו מופיע בכתובת הבאה‪:‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/channel/UCh6riV9VN8WjD6BHy6TcL6A‬‬ ‫אבג | ‪3‬‬ ‫בצמרת מדד הפופולאריות‬ ‫שנת הלימודים תשע"ה יצאה‬ ‫לדרך | התמורות החיוביות‪:‬‬ ‫גדל מספר הבקשות להתקבל‬ ‫ללימודים מצד מועמדים בעלי‬ ‫הישגים גבוהים‪ ,‬ונעשינו בחירה‬ ‫ראשונה של סטודנטים רבים‬ ‫שלא גרים בדרום הארץ‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון מזווית אחרת‪ ,‬כפי שתיעדה מצלמתו של דני מכליס‬ ‫קיץ קשה עבר על כוחותינו‪.‬‬ ‫מבצע "צוק איתן" נמשך כחמישים‬ ‫יום‪ ,‬ובתקופה זו התנהלה הפעילות‬ ‫האקדמית באוניברסיטה בעצלתיים‪.‬‬ ‫בתום המבצע חזרה האוניברסיטה‬ ‫לפעילות אקדמית במתכונת מלאה‪.‬‬ ‫הסטודנטים חזרו לקמפוס ב‪26-‬‬ ‫באוגוסט והתקבלו בזרועות פתוחות‪.‬‬ ‫ראשי האוניברסיטה יצאו מגדרם כדי‬ ‫להקל עליהם את החזרה לשיגרת‬ ‫הבחינות‪ ,‬תוך מילוי הנחיות פיקוד‬ ‫העורף וגורמי הביטחון‪ .‬נרגשים לא‬ ‫פחות מן הסטודנטים היו רקטור‬ ‫האוניברסיטה‪ ,‬פרופ' צבי הכהן‪ ,‬והמזכיר‬ ‫האקדמי‪ ,‬פרופ' אריאל פלדשטיין‪.‬‬ ‫שניהם נכנסו לכיתות ועמדו מקרוב אחר‬ ‫התנהלות הבחינות‪.‬‬ ‫"מתוך התחשבות במצב הביטחוני‬ ‫פירסמנו שורה של הקלות שאיפשרו‬ ‫לסטודנטים לסיים את שנת הלימודים‬ ‫תשע"ד בהצלחה‪ ,‬באווירה רגועה‬ ‫ובטוחה"‪ ,‬אומר רקטור האוניברסיטה‪.‬‬ ‫"פנינו לפקולטות ולמחלקות השונות‬ ‫וביקשנו שיתחשבו בנסיבותיהם‬ ‫האישיות של הסטודנטים"‪.‬‬ ‫המעבר מ"שיגרת חירום" לשיגרת‬ ‫לימודים במוסד אקדמי תוסס ומתקדם‬ ‫חייב גמישות ויצירתיות‪ .‬כפי שמפרט‬ ‫הרקטור‪" :‬האתגר היה לתת מענה הולם‬ ‫למצב תוך שמירה על רמתנו האקדמית‬ ‫הגבוהה"‪.‬‬ ‫והוא מוסיף‪" :‬שנת הלימודים החדשה‬ ‫אצלנו עומדת בסימן של יציבות במספר‬ ‫הסטודנטים החדשים לתואר ראשון‪.‬‬ ‫גויסו יותר תרומות והן איפשרו להגדיל‬ ‫את היקף המלגות לתלמידים לתארים‬ ‫מתקדמים‪ .‬יש לנו יותר מה להציע‬ ‫מבחינה אקדמית בתחומים שונים‪ ,‬וזוהי‬ ‫הסיבה העיקרית לשיפור באיכותם של‬ ‫תלמידי המחקר"‪.‬‬ ‫מגמה מעודדת היא הגידול במספר‬ ‫הבקשות להתקבל ללימודים מצד‬ ‫מועמדים בעלי הישגים גבוהים‪" .‬נעשינו‬ ‫בחירה ראשונה של סטודנטים רבים‬ ‫שלא גרים בדרום הארץ"‪ ,‬אומר הרקטור‪.‬‬ ‫וישנה זווית‪-‬ראייה נוספת‬ ‫לסיטואציה‪ ,‬והיא לא נעלמה מעיניו‬ ‫של הרקטור‪" :‬נתוני ההרשמה אצלנו‬ ‫משביעים רצון‪ ,‬במיוחד לנוכח העובדה‬ ‫שאנחנו נמצאים בעידן שבו נפתחות‬ ‫מכללות חדשות על כל גבעה רמה ותחת‬ ‫כל עץ רענן"‪.‬‬ ‫מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים‬ ‫שיתקבלו לאוניברסיטה שלנו ייצאו‬ ‫נשכרים‪ :‬האוניברסיטה גייסה בשבילם‬ ‫מלגות בהיקף של מיליון שקלים‪.‬‬ ‫כאן המקום להזכיר תופעה‬ ‫שמתרחבת בשנים האחרונות ‪ -‬לימודים‬ ‫משולבים במחלקות הפקולטה למדעי‬ ‫הטבע ובמחלקות הפקולטה למדעי‬ ‫ההנדסה‪ .‬במסגרות אלה לומדים השנה‬ ‫לתואר ראשון ‪ 70‬תלמידים‪ .‬עוד תופעה‬ ‫ראויה לציון היא גידול משמעותי‬ ‫"הצלחה אינה יעד אלא דרך חיים"‪ .‬דאגלס מקארתור‬ ‫‪ | 4‬אבג מדווח‬ ‫מדריך למרצה מצטיין‬ ‫בביקוש ללימודים במדעי המחשב‬ ‫והסייבר‪ .‬השנה נפתחה תוכנית לימודים‬ ‫לתואר שני ב"אבטחת המרחב המקוון"‬ ‫במחלקות למדעי המחשב והנדסת‬ ‫מערכות מידע‪.‬‬ ‫איכותה של המחלקה למדעי המחשב‬ ‫מתבטאת בדירוגה המרשים כאחת‬ ‫מ‪ 150-‬המחלקות הטובות ביותר בעולם‬ ‫בתחומה‪" .‬לאוניברסיטה צעירה כמונו‬ ‫לא קל להגיע להישג כזה‪ ,‬ואנחנו בהחלט‬ ‫יכולים להתגאות בו"‪ ,‬מדגיש פרופ' הכהן‪.‬‬ ‫המזכיר האקדמי מציין שהפקולטות‬ ‫הגדולות באוניברסיטה הן מדעי‬ ‫ההנדסה ומדעי הרוח והחברה‪ .‬בפקולטה‬ ‫למדעי ההנדסה ילמדו בתשע"ה ‪5,600‬‬ ‫סטודנטים; בפקולטה למדעי הרוח‬ ‫והחברה ילמדו ‪ ;5,190‬בפקולטה לניהול‬ ‫על שם גילפורד גלייזר ילמדו ‪1,700‬‬ ‫סטודנטים; ובפקולטה למדעי הבריאות‬ ‫‪ .2,400‬את ספסלי הפקולטה למדעי‬ ‫הטבע יחבשו ‪ 2,300‬סטודנטים‪.‬‬ ‫את הסמסטר הראשון באוניברסיטה‬ ‫התחילו יותר מ‪ 20,000-‬סטודנטים‪200 :‬‬ ‫מהם בבית‪-‬הספר הבינלאומי ללימודי‬ ‫מדבר על שם אלברט כץ בשדה בוקר‪,‬‬ ‫עוד ‪ 640‬בקמפוס האוניברסיטה באילת‪,‬‬ ‫וקרוב ל‪ 300-‬במרכז ללימודים קדם‪-‬‬ ‫אקדמיים‪" .‬מעודדת אותנו העובדה‬ ‫שמספר הלומדים השנה דומה לזה של‬ ‫אשתקד‪ ,‬למרות ירידה קלה במספר‬ ‫הנרשמים"‪ ,‬אומר פרופ' פלדשטיין‪.‬‬ ‫שום דבר לא מובן מאליו‪ .‬התגייסות‬ ‫כללית של חברי הסגל האקדמי‬ ‫ועובדי הסגל המינהלי והטכני תרמה‬ ‫תרומה חשובה להשגת היעדים‪,‬‬ ‫כפי שעולה מדבריו של פרופ' הכהן‪:‬‬ ‫"שמה של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון הולך‬ ‫לפניה כאוניברסיטה הפופולארית‬ ‫ביותר בישראל‪ ,‬ואני מכיר תודה לכל‬ ‫הפקולטות והיחידות האקדמיות שלנו‬ ‫על מאמציהן הכבירים"‪.‬‬ ‫ד"ר מאיה בר סדן‪ ,‬הזוכה ב'פרס צ'רלס רוט למרצה המצטיינת ביותר' בשנת‬ ‫הלימודים תשע"ד‪ ,‬חולקת את תחושותיה עם הקוראים‬ ‫ד"ר מאיה בר‪-‬סדן יחד עם הנשיאה פרופ' רבקה כרמי והרקטור פרופ' צבי הכהן‬ ‫בטקס חגיגי לציון סיומה של השנה האקדמית כיבדה האוניברסיטה ‪34‬‬ ‫חוקרים ומרצים מצטיינים שלה בהעניקה להם פרסים ותעודות‪-‬הוקרה‪' .‬פרס‬ ‫צ'רלס רוט למרצה המצטיין ביותר' הוענק לד"ר מאיה בר‪-‬סדן מן המחלקה‬ ‫לכימיה‪ .‬סיפורה מובא להלן‪" :‬בסוף שנת הלימודים האחרונה התבשרתי על‬ ‫זכייתי ב'פרס רוט למרצה המצטיינת ביותר'‪ ,‬ואחרי שהנחתי את השפופרת‬ ‫התמלאתי בתחושה חזקה של התרגשות וסיפוק‪ .‬לפני שהגעתי לאוניברסיטה‬ ‫כחוקרת מעולם לא תרגלתי ולא לימדתי‪ ,‬ובאופן טבעי היו לי הרבה חששות‪.‬‬ ‫"בפעם הקודמת שהייתי בכיתה הייתי סטודנטית‪ ,‬והנה אני צריכה ללמד‪.‬‬ ‫הילדים שלי‪ ,‬שלומדים בחטיבת הביניים‪' ,‬השתתפו בצערי'‪ .‬בעיניהם מורים‬ ‫הם סוג של סוהרים‪ ,‬שכל עניינם הוא להמציא כל הזמן מטלות חדשות‪,‬‬ ‫עבודות‪-‬פרך שימנעו מילדי ישראל רביצה אינסופית כשמכשיר הסמארטפון‬ ‫בידיהם‪.‬‬ ‫"חשבתי הרבה איך להסביר לסטודנטים שלי שהחיים האמיתיים כבר כאן‪.‬‬ ‫שההשקעה בידע בסיסי היא דלת שנפתחת למקום קסום שבו אפשר‬ ‫להפעיל את הסקרנות והיצירתיות ללא מגבלות‪ .‬למקום הזה קוראים מחקר‪,‬‬ ‫ואני זכיתי לקבל משרה שמאפשרת לי לחוות כל יום כהרפתקה חדשה‪ .‬אני‬ ‫מנסה להראות את הצד הזה לסטודנטים שלי בקורס המבוא‪ ,‬כשרגליהם‬ ‫דורכות לראשונה באוניברסיטה‪ ,‬ולסטודנטים בקורס המתקדם‪ ,‬העמלים על‬ ‫הדוקטורט‪ .‬חשוב לי להראות לכולם שאם רק ירצו‪ ,‬הם בתחילתה של דרך‬ ‫נפלאה‪.‬‬ ‫"אני מאושרת שהצלחתי להגיע אליכם‪ ,‬סטודנטים יקרים‪ ,‬ולזכות בהערכתכם‬ ‫ובאמונכם‪ .‬נהניתי ללמד אתכם‪ ,‬ואשמח לראות אתכם ברחבי האוניברסיטה‬ ‫בהמשך הדרך‪ .‬תודה רבה לכם"‪.‬‬ ‫אבג | ‪5‬‬ ‫הסינים באים‬ ‫כיצד אירוע כימי מחבר בין סין‬ ‫לישראל? ‪ 20‬בעלי תפקידים‬ ‫בניהול מצבי חירום שהגיעו‬ ‫אלינו מסין נתנו תשובה הולמת‬ ‫לשאלה לאחר שהשתתפו‬ ‫בסדנה שאירגנה המחלקה‬ ‫לרפואת חירום‬ ‫לפני זמן לא רב דיווחנו כאן‬ ‫שזרועותיה הארוכות של אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון נשלחו הרחק הרחק מזרחה‬ ‫– אל הרפובליקה העממית של סין‪.‬‬ ‫"מתיחת הזרועות" השיגה תוצאות‬ ‫מעודדות‪ 20 :‬בעלי תפקידים בכירים‬ ‫ממשרד הבריאות ותכנון המשפחה‬ ‫בשנחאי סיימו בימים אלה סדנה שיזמה‬ ‫המחלקה לרפואת חירום בסיוע מרכז‬ ‫המחקר ‪ PREPARED‬ובשיתוף עם בית‪-‬‬ ‫הספר ללימודי חו"ל והמשרד לקשרים‬ ‫אקדמיים בינלאומיים‪.‬‬ ‫היה זה ביקורם הראשון של המנהלים‬ ‫הסינים בישראל‪ ,‬והוא איפשר להם‬ ‫להיחשף לאופן ההיערכות של מדינתנו‬ ‫מול איומים שונים‪ .‬לישראל הם הגיעו‬ ‫ימים ספורים לאחר סיום מבצע צוק‬ ‫איתן‪" .‬אחרי קיץ כזה שעברנו אין זה‬ ‫מובן מאליו שאורחים מחו"ל יגיעו‬ ‫לאוניברסיטת בן‪-‬גוריון"‪ ,‬אמר פרופ' דני‬ ‫בלומברג‪ ,‬המשנה לנשיאת האוניברסיטה‬ ‫והדיקן למחקר ופיתוח‪ ,‬בטקס הסיום‬ ‫של הקורס‪" .‬התייצבותכם לצידנו‬ ‫בימים כה קשים ריגשה אותנו מאוד‪.‬‬ ‫עכשיו אתם בוודאי מבינים מדוע אנחנו‬ ‫מפתחים את התחום של רפואת חירום‪.‬‬ ‫אני מקווה שזוהי רק תחילתה של עבודה‬ ‫משותפת בינינו‪ ,‬ויחד עם זאת אני מאחל‬ ‫לכם שלא תצטרכו לממש את הכישורים‬ ‫שרכשתם אצלנו"‪.‬‬ ‫ד"ר ברוריה עדיני‪ ,‬ראש התוכנית‬ ‫לתואר שני במחלקה לרפואת חירום‪,‬‬ ‫ליוותה את משתתפי הקורס מקרוב‬ ‫בתוקף תפקידה כמנהלת האקדמית‬ ‫שלו‪ .‬כשהיא מוצפת חוויות שנצברו‬ ‫ב‪ 21-‬ימים גדושי פעילות משותפת‪,‬‬ ‫עמדה ד"ר עדיני מול הכיתה הסינית‬ ‫והודתה לתלמידיה במילים חמות‪" :‬אני‬ ‫נרגשת לעמוד לפניכם‪ .‬זה היה מאתגר‬ ‫מבחינה אקדמית‪ ,‬ולא פחות מזה הייתה‬ ‫זו התנסות חברתית ממדרגה ראשונה‪.‬‬ ‫הייתם מעורים במה שקורה כאן‪ ,‬אבל‬ ‫אפילו פעם אחת לא שמעתי מכם רמז‬ ‫על רצונכם לקצר את שהותכם בארץ‬ ‫בגלל המצב המתוח‪ .‬יש לי הערכה‬ ‫עמוקה למסירותכם ואני מכירה לכם‬ ‫תודה על ידידותכם"‪.‬‬ ‫הידידים משנחאי לא נשארו חייבים‪.‬‬ ‫את הידע הרב שצברו בקורס הם‬ ‫הבטיחו ליישם במערך החירום בארצם‪,‬‬ ‫לא לפני שהביעו הערכה רבה לפועלה‬ ‫של מדינת ישראל בתחומי ההיערכות‬ ‫והמענה למצבי חירום והצלת חיי אדם‪.‬‬ ‫לקול תשואות הקהל העניק ראש‬ ‫המשלחת הסינית‪,Mr. HE Zhichun ,‬‬ ‫תשורות נאות לחברי סגל הפקולטה‬ ‫למדעי הבריאות שליוו אותו ואת חבריו‬ ‫"גם מסע בן אלף מייל מתחיל בצעד אחד"‪ .‬פתגם סיני‬ ‫‪ | 6‬אבג מדווח‬ ‫טקס הענקת תעודות‪-‬סיום לתלמידים מסין‪ .‬מצולמים‪ ,‬מלמעלה למטה‪ :‬ד"ר‬ ‫ברוריה עדיני‪ ,‬ראש המשלחת הסינית ‪ ,Mr. HE Zhichun‬ד"ר סתוי ברעם‪,‬‬ ‫פרופ' דני בלומברג‪ ,‬ופרופ' לימור אהרנסון‪-‬דניאל‪ .‬משלימים את הפסיפס‪:‬‬ ‫שני תלמידים שהתאהבו בסמל האוניברסיטה‬ ‫במהלך שהותם בארץ‪.‬‬ ‫בטקס הענקת התעודות למסיימי הקורס השתתפו גם‬ ‫פרופ' לימור אהרנסון‪-‬דניאל‪ ,‬מנהלת המחלקה לרפואת‬ ‫חירום‪ ,‬ד"ר סתוי ברעם‪ ,‬מנהלת המשרד לקשרים אקדמיים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬ועינת נוי‪ ,‬הממונה על המינהל בתוכנית‬ ‫לתלמידי חו"ל‪.‬‬ ‫הפרויקט המרשים מתווסף לפעילויות אחרות של‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון שנועדו להדק את הקשרים‬ ‫האקדמיים עם הענק הסיני‪ .‬האוניברסיטה מציעה לסינים‬ ‫כמה תוכניות‪" .‬אנחנו מציעים מלגות מלאות לסטודנטים‬ ‫סינים מצטיינים שירצו ללמוד לתואר שני בבית‪-‬הספר‬ ‫הבינלאומי ללימודי מדבר על שם אלברט כץ‪ ,‬בהתמקדות‬ ‫בלימודי מדבר או הידרולוגיה ומדעי המים"‪ ,‬אומרת ד"ר‬ ‫ברעם‪" .‬שאיפתנו היא להפוך למוקד משיכה לסטודנטים‬ ‫ברחבי העולם המחפשים השכלה גבוהה מצוינת וחוויה‬ ‫של פעם בחיים"‪.‬‬ ‫בכוחות משותפים‬ ‫התמודדות יעילה עם מתארי חירום מתבססת בדרך‬ ‫כלל על תיאום הפעילות בין המגיבים הראשונים‪ :‬כוחות‬ ‫המשטרה‪ ,‬מגן דוד אדום‪ ,‬שירותי הכיבוי וההצלה ובתי‪-‬‬ ‫החולים‪ .‬בחודש ספטמבר ‪ 2014‬נצפה שיתוף פעולה יוצא‬ ‫דופן בין כוחות החירום מירושלים ובין עמיתים משנחאי‪,‬‬ ‫בתרגיל שדימה מתן מענה לאירוע כימי‪/‬טוקסיקולוגי‬ ‫המוני‪.‬‬ ‫בתרגיל השתתפו צוותי המרכז הרפואי 'שערי צדק'‬ ‫מירושלים יחד עם משתתפי הקורס‪ .‬במסגרת התרגיל‬ ‫צוידו המשתתפים בבגדי מיגון נגד חומרים מסוכנים ופעלו‬ ‫יחד עם הצוות האורגני של בית‪-‬החולים בטיהור (שטיפת)‬ ‫נפגעים‪ ,‬מתן טיפולים מצילי חיים‪ ,‬מניעת הידרדרות‬ ‫המצב הרפואי‪ ,‬וריכוז מידע לצורך בניית תמונת מצב‬ ‫עדכנית‪ .‬הפעילות המחישה להם את המורכבות שבהצלת‬ ‫חיי אדם כשמתרחשים אירועים בלתי‪-‬קונבנציונליים‬ ‫שבמהלכם מתפזרים חומרים מסוכנים‪ .‬התקשורת בין‬ ‫הצוותים השונים‪ ,‬המהווה אתגר גם בימים כתיקונם‪,‬‬ ‫הייתה מאתגרת עוד יותר כשהצוות מונה נציגים מישראל‬ ‫ומסין הפועלים יחדיו‪ .‬למרות הקושי בוצעה הפעילות‬ ‫כהלכה וכל "הנפגעים המדומים" טופלו כראוי‪.‬‬ ‫אבג | ‪7‬‬ ‫דייט בחשכה‬ ‫מחקרה של המסטרנטית חן‬ ‫שור‪ ,‬שנעשה בהנחיית פרופ'‬ ‫גלית נמרוד מן המחלקה‬ ‫לתקשורת והמרכז הרב‪-‬תחומי‬ ‫לחקר הזיקנה‪ ,‬קובע‪ :‬אתרי‬ ‫ההיכרויות באינטרנט משמשים‬ ‫ככלי לאישוש הגבריות של‬ ‫גברים מבוגרים‬ ‫בעולם שבו "זיקנה" ו"גבריות" הן‬ ‫שני מושגים שכמעט סותרים זה את‬ ‫זה‪ ,‬גברים מבוגרים נאלצים להתמודד‬ ‫עם ירידה בתכונות הנחשבות כגבריות‪,‬‬ ‫כגון כוח גופני‪ ,‬שליטה ברגשות‪ ,‬תפקוד‬ ‫קוגניטיבי ויכולת כלכלית‪ .‬ירידה זו‬ ‫מצטברת לכדי איום על אובדן הגבריות‬ ‫והצבתם של גברים מבוגרים בעמדת‬ ‫נחיתות חברתית‪ .‬מתברר כי אתרי‬ ‫ההיכרויות הם בשביל גברים מבוגרים‬ ‫פנויים לא רק אמצעי להיכרות ולהפגת‬ ‫הבדידות‪ ,‬אלא גם במות להצגת‬ ‫מעלותיהם וכלים לחיזוק גבריותם‪.‬‬ ‫הממצא הזה עולה ממחקרה של‬ ‫חן שור‪ ,‬שהוא עבודת התיזה שלה‬ ‫מחקר חלוצי‪ .‬פרופ' גלית נמרוד‬ ‫שוברים שתיקה‬ ‫כנס שיזמה המחלקה לתקשורת יציג את הסכנות המתגברות‬ ‫לחופש הביטוי בישראל‬ ‫בחודשים האחרונים התארגנו ראשי המחלקות לתקשורת בארץ להפקת‬ ‫אירוע משותף שכותרתו היא ״הסכנות לחופש הביטוי בישראל ‪ -‬תמונת מצב״‪.‬‬ ‫באירוע שיתקיים אצלנו בשבוע השני ללימודים‪ ,‬יידונו חופש הביטוי והאיומים‬ ‫עליו במדינת ישראל‪.‬‬ ‫"ליוזמה הזאת חברו מחלקות לתקשורת באוניברסיטות בן‪-‬גוריון‪ ,‬בר‪-‬אילן‪,‬‬ ‫תל‪-‬אביב וחיפה‪ ,‬מכללות עמק יזרעאל וספיר‪ ,‬המכללה למינהל‪ ,‬והמרכז‬ ‫הבינתחומי"‪ ,‬אומר פרופ' עמית שכטר‪ ,‬ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬מיוזמי האירוע‪" .‬אנחנו עושים זאת מכוח מעמדנו כמי שאמונים על‬ ‫הוראת התקשורת בישראל ולא כסוגיה מפלגתית"‪.‬‬ ‫בכנס יופנה זרקור לכמה מוקדים של ״סכנה״ לחופש הביטוי בישראל‪,‬‬ ‫שהתגברו באחרונה‪ :‬השתקה בכוח אלימות (פיזית‪ ,‬וכן בריונות ברשת); ופגיעה‬ ‫בחופש העיתונות (השתלטות בעלי הון על כלי תקשורת‪ ,‬פגיעה בזכויות‬ ‫עיתונאים ויוצרים‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫שנעשתה בהנחיית פרופ' גלית נמרוד‬ ‫מן המחלקה לתקשורת והמרכז הרב‪-‬‬ ‫תחומי לחקר הזיקנה באוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב‪ .‬זהו מחקר חלוצי בתחומו‪,‬‬ ‫והוא נעשה באמצעות ניתוח תוכן מקיף‬ ‫של ‪ 300‬כרטיסים אישיים של גברים‬ ‫ישראלים בני ‪ 65‬ומעלה הרשומים באחד‬ ‫מתוך שלושה אתרי‪-‬היכרויות ישראליים‪:‬‬ ‫"‪" ,"JDate‬קופידון" ו"מוטק'ה"‪ .‬אותם‬ ‫גברים משתמשים באסטרטגיות‬ ‫שיווקיות‪ ,‬מנסחים טקסטים‪ ,‬ומספקים‬ ‫מידע אישי וכללי על עצמם‪ .‬באמצעות‬ ‫כל אלו ניתן לבחון את רמת ה"גבריות"‬ ‫של כל אחד מהם (כפי שהיא באה לידי‬ ‫ביטוי על‪-‬פי אמות‪-‬מידה מקובלות‬ ‫חברתית כגון מראה‪ ,‬השכלה‪ ,‬הכנסה‪,‬‬ ‫סטטוס תעסוקתי)‪ ,‬את מידת ה"בררנות"‬ ‫שלהם כלפי בת‪-‬זוג פוטנציאלית‪ ,‬ואת‬ ‫רמת "מאמץ השיווק העצמי" שהם היו‬ ‫מוכנים להשקיע בעת כתיבת הכרטיס‬ ‫האישי שלהם‪.‬‬ ‫המחקר בדק את הקשר בין שלושה‬ ‫משתנים ‪" -‬גבריות"‪" ,‬בררנות" ו"מאמץ‬ ‫השיווק העצמי" ‪ -‬ובין משתני הרקע‬ ‫של הגברים כפי שדווחו בכרטיסים‬ ‫(לרבות סוג האתר)‪ ,‬וכן את הקשר בינם‬ ‫ובין "אסטרטגיית השיווק העצמי"‪ ,‬כפי‬ ‫שזו באה לידי ביטוי בטקסט החופשי‬ ‫בכרטיסים‪ .‬אפשר היה לצפות‪ ,‬שהואיל‬ ‫והגברים בקבוצת הגיל שמעל ‪ 65‬הם‬ ‫"מיעוט נחשק" (שיעור הנשים הפנויות‬ ‫בקבוצת הגיל הזאת גבוה פי שלושה‬ ‫משיעור הגברים הפנויים)‪ ,‬הגברים‬ ‫ה"גבריים יותר" ביניהם יתאמצו פחות‬ ‫לשווק את עצמם‪ .‬ואולם המחקר העלה‬ ‫תוצאה מפתיעה‪ :‬ככל שמידת ה"גבריות"‬ ‫הייתה גבוהה יותר‪ ,‬אותם גברים השקיעו‬ ‫מאמץ רב יותר בפירוט מעלותיהם‪ .‬נראה‬ ‫כי לא מדובר באסטרטגיה שיווקית אלא‬ ‫ברצון לאשש ולשמר את גבריותם‪.‬‬ ‫"הליכה עם חבר בחושך עדיפה על הליכה לבד באור"‪ .‬הלן קלר‬ ‫‪ | 8‬אבג מדווח‬ ‫צילם‪ :‬וולפגנג מוצפי‪-‬הלר‬ ‫שלך ובשבילך‬ ‫המשרד לקידום נשים באקדמיה הקים את פורום‬ ‫הדוקטורנטיות‬ ‫פעילותו של פורום הדוקטורנטיות נכנסת להילוך גבוה‪.‬‬ ‫הפורום שהושק לאחרונה פועל בכל אחת מן הפקולטות‬ ‫ובמכוני המחקר של האוניברסיטה בשדה בוקר‪.‬‬ ‫פעילות זו משתלבת עם כנס מיוחד‪ ,‬פרי יוזמתו של המשרד‬ ‫לקידום נשים באקדמיה‪ ,‬שיתקיים ב‪ 11-‬בנובמבר בנושא‬ ‫"יום מידע והכנה לפוסט‪-‬דוקטורט בחו"ל"‪ .‬הכנס מיועד‬ ‫לסטודנטים וסטודנטיות השוקלים לצאת לפוסט‪-‬דוקטורט‬ ‫מעבר לים‪ ,‬והוזמנו אליו גם פוסט‪-‬דוקטורנטיות שנקלטו‬ ‫באקדמיה כדי שיספקו טיפים מן השטח‪.‬‬ ‫הדוקטורנטיות בישראל מהוות כיום כמחצית מכלל‬ ‫הדוקטורנטים ברוב הפקולטות‪ ,‬אך קיים הבדל גדול בין‬ ‫שיעור יציאתן לפוסט‪-‬דוקטורט וקליטתן חזרה כסגל אקדמי‬ ‫בכיר באוניברסיטאות לעומת עמיתיהן הגברים‪ .‬הדוברת‬ ‫הראשית בכל אירוע השקה הייתה נשיאת האוניברסיטה‪,‬‬ ‫פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬שנשאה דברים על מצב הנשים באקדמיה‪,‬‬ ‫ובחלק מן המפגשים אף שיתפה את הנשים הצעירות‬ ‫באתגרים שהיא עצמה התמודדה איתם‪ .‬פרופ' כרמי מציינת‬ ‫כי גישה פרו‪-‬אקטיבית לקידום נשים באקדמיה היא מטרה‬ ‫לאומית שיש לחתור אליה בלי להתפשר על מצוינות מדעית‪.‬‬ ‫תומכות בדוקטורנטיות‪ .‬פרופ' רבקה כרמי ופרופ' איריס שי‬ ‫באירועים השתתפו דיקני הפקולטות ובכירים נוספים מתוכן‪,‬‬ ‫ובסופם נבחר ועד דוקטורנטיות תוך‪-‬פקולטי‪ .‬האירועים‬ ‫אורגנו על‪-‬ידי הנציגות הפקולטיות לקידום נשים (פרופ' נורית‬ ‫אשכנזי ‪ -‬מדעי ההנדסה; ד"ר הילה רימר ‪ -‬הפקולטה לניהול;‬ ‫ד"ר אורית בן‪-‬צבי‪-‬אסרף ‪ -‬מדעי הרוח והחברה; ד"ר אורית‬ ‫סיוון ‪ -‬מדעי הטבע; פרופ' רלי הרשקוביץ ‪ -‬מדעי הבריאות;‬ ‫ופרופ' פנינה מוצפי‪-‬הלר – המכונים לחקר המדבר)‪.‬‬ ‫את פרופ' כרמי ליוותה פרופ' איריס שי‪ ,‬יועצתה לקידום‬ ‫נשים באקדמיה‪ ,‬שלמדה מקרוב על האתגרים הספציפיים‬ ‫של דוקטורנטיות בכל פקולטה‪ .‬האוניברסיטה החליטה‬ ‫לפעול לטיפוח הדור הצעיר ‪ -‬סטודנטים ואנשי‪-‬סגל צעירים‪,‬‬ ‫בנושאים הקשורים בבניית קריירה באקדמיה‪ .‬התוכנית והשיח‬ ‫מיועדים לנשים וגברים כאחד‪ ,‬כחלק מן התפישה הגורסת‬ ‫שקידום האישה קשור בקידום החברה האקדמית כולה‪.‬‬ ‫טבע הדברים‬ ‫במעמד נשיאת האוניברסיטה פרופ'‬ ‫רבקה כרמי ובנוכחות הרקטור פרופ' צבי‬ ‫הכהן ועוד נכבדים קידמה הפקולטה‬ ‫למדעי הטבע בברכה את הדיקן‬ ‫החדש שלה‪ ,‬פרופ' יבחר גנאור‪ ,‬ונפרדה‬ ‫בהתרגשות מפרופ' שלומי דולב‪ ,‬שעמד‬ ‫בראשה בשלוש השנים האחרונות‪.‬‬ ‫"אני מודה לשלומי על שנות כהונתו‬ ‫המוצלחות ועל תרומתו הגדולה‬ ‫לפקולטה"‪ ,‬אמר הדיקן הנבחר‪" .‬אני‬ ‫מקבל לידיי פקולטה מצוינת‪ .‬בתחומים‬ ‫מסוימים היא הכי טובה בארץ"‪.‬‬ ‫מסר מעניין היה לו בנוגע לסטודנטים‬ ‫הלומדים במחלקות הפקולטה למדעי‬ ‫הטבע‪" .‬אני רואה בסטודנטים שלנו‬ ‫פוטנציאל להפוך לחוקרי העתיד‪.‬‬ ‫מחובתנו להיות קשובים להם ולנהוג‬ ‫בהם בהגינות"‪ .‬את הדיקן הנכנס ואת‬ ‫הדיקן היוצא בירך פרופ' יוסי חצור‪ ,‬ראש‬ ‫המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה‪.‬‬ ‫את הטקס הנחתה לימור עזראי‪ ,‬ראש‬ ‫מינהל הפקולטה למדעי הטבע‪.‬‬ ‫בצילום‪ :‬פרופ' גנאור (משמאל) ופרופ'‬ ‫דולב בטקס חילופי הפיקוד‪.‬‬ ‫אבג | ‪9‬‬ ‫צילם‪ :‬עדי טוקר‬ ‫איזה אולם מופלא‬ ‫העיקר ההשתתפות‪ .‬ויקו חדד מצלם את שחקניו לפני שריקת הפתיחה‬ ‫נבחרת אס"א בן‪-‬גוריון היא אלופת‬ ‫ישראל בכדורגל באולמות וייצגה‬ ‫אותנו במוקדמות אליפות אירופה‬ ‫שהתקיימה במונטנגרו | הישגיה‬ ‫הספורטיביים משתלבים עם ההווי‬ ‫המיוחד שיצרו שחקניה‪ ,‬סטודנטים‬ ‫וחבר'ה מקומיים‪ ,‬תושבי באר שבע‬ ‫והאזור | דיווח מיוחד מפודגוריצה‬ ‫מאת חיים זלקאי‬ ‫תואר אחד כבר יש להם‪ :‬כתר אליפות‬ ‫המדינה בכדורגל באולמות מונח על‬ ‫ראשם כמעט מדי שנה‪ ,‬ויש להם יומרות‬ ‫גם בקשר לכיבוש אירופה‪ .‬שחקני אס"א‬ ‫בן‪-‬גוריון משתתפים בתדירות גבוהה‬ ‫במוקדמות אליפות אירופה ב‪,Futsal-‬‬ ‫ולמרות שלעיתים קרובות לוח התוצאות‬ ‫לא מחמיא להם‪ ,‬ניצחונם בתחום‬ ‫המעורבות בקהילה אינו מוטל בספק‪.‬‬ ‫חמישה סטודנטים משתפים פעולה עם‬ ‫שחקנים מקומיים‪ ,‬תושבי באר שבע‬ ‫והנגב‪ ,‬וביחד הם יוצרים מרקם חברתי‬ ‫בריא‪ .‬איזה אולם מופלא‪.‬‬ ‫"בשנת ‪ 2012‬הצטרף אלינו השוער‬ ‫שחר טרם‪ ,‬ועוד לפני שהספיק למדוד‬ ‫את הכפפות הוא הוזמן לארוחת‪-‬ערב‬ ‫בביתו של השוער הוותיק יוסי שושן"‪,‬‬ ‫נזכר שחקן הקבוצה צח לניאדו‪ ,‬סטודנט‬ ‫שנה ד' במחלקה להנדסת תוכנה‪ .‬שושן‬ ‫נהרג במבצע "עמוד ענן" מפגיעת רסיס‬ ‫של רקטת גראד‪ ,‬וחבריו מנציחים את‬ ‫זכרו בטקסים ובפעילויות שונות‪.‬‬ ‫שחקני אס"א בן‪-‬גוריון הם‬ ‫משתתפים קבועים ב"מלחמת‬ ‫האולמות" של יבשת אירופה‪ .‬הצטרפנו‬ ‫אליהם לטורניר במונטנגרו‪ .‬הדרך‬ ‫ממגרש‪-‬החנייה של מרכז הספורט‬ ‫האוניברסיטאי לאולם הממריאים‬ ‫בנתב"ג עברה בשקט מתוח ‪ -‬רפלקס‬ ‫מותנה לימי הלחימה של "צוק איתן"‪.‬‬ ‫מסלול הטיסה מישראל לפודגוריצה ‪-‬‬ ‫דרך איסטנבול – רק חיזק את תחושת‬ ‫המועקה‪.‬‬ ‫בימים כתיקונם קפיצה לאיסטנבול‬ ‫נחשבת חוויה נעימה‪ ,‬אבל לא בימים‬ ‫שארדואן משווה את מעשיה של‬ ‫ישראל למעשיה של גרמניה הנאצית‬ ‫וכופה על משרד החוץ שלנו לפרסם‬ ‫אזהרת מסע לאסיה הקטנה‪ .‬המלצה‪:‬‬ ‫בטורקיה דברו חלש‪ ,‬ואל תציגו לראווה‬ ‫את החולצה הכחולה עם האותיות‬ ‫העבריות שנתן לכם המוסכניק שלכם‪.‬‬ ‫רסנו את הפטריוטיות ותנו לה לפרוץ‬ ‫בארץ חמדת אבות‪.‬‬ ‫אז העמסנו כמה חבילות של חלקום‪,‬‬ ‫הצטלמנו ליד הדגל הטורקי‪ ,‬ונטמענו‬ ‫בזרם האנושי האדיר שהציף את מתחם‬ ‫החנויות בנמל‪-‬התעופה הנושא את‬ ‫שמו של אטאטורק‪ .‬וידאנו שהחלקום‬ ‫לא החליק מהשקית ושעטנו קדימה‪.‬‬ ‫המעבר לשער היציאה לכיוון מונטנגרו‬ ‫היה חלק‪ .‬מבעד לוויטרינות קרצה לנו‬ ‫איסטנבול‪ .‬היא נראתה יפה ומזמינה‪.‬‬ ‫כל‪ -‬כך קרובה‪ ,‬כל‪-‬כך רחוקה‪.‬‬ ‫קרני שמש עצלות קידמו את ה"בן‪-‬‬ ‫גוריונים" בפודגוריצה‪ ,‬בירתה המנומנמת‬ ‫של מונטנגרו‪ .‬ויקו חדד‪ ,‬המאמן והרוח‬ ‫"אנחנו לא מפסיקים לשחק כי אנחנו מתבגרים‪ ,‬אנחנו מתבגרים כי אנחנו מפסיקים לשחק"‪ .‬בנג'מין פרנקלין‬ ‫‪ | 10‬אבג בקהילה‬ ‫החיה של אס"א‪ ,‬חצה ראשון את‬ ‫ביקורת הדרכונים כדי להוריד את‬ ‫המטען הכבד של כ‪-‬ו‪-‬ל‪-‬ם מן המסוע‪.‬‬ ‫כל דקה חשובה‪ .‬מחוץ לטרמינל המתין‬ ‫לנו האוטובוס‪ ,‬ותוך עשר דקות הסתיים‬ ‫חלקו הראשון של המסע‪.‬‬ ‫ויקו חסך משחקניו את הצורך‬ ‫להיזרק בחדרים ושלח אותם לחילוץ‬ ‫עצמות באולם‪-‬הספורט‪ ,‬עשר דקות‬ ‫הליכה מן המלון‪" .‬אחרי האימון כולם‬ ‫יהיו רצוצים‪ .‬בלילה הם יירדמו כמו‬ ‫תינוקות ומחר יקומו כמו נמרים"‪ ,‬שטח‬ ‫את משנתו הסדורה‪.‬‬ ‫יו"ר המשלחת עדי טוקר‪ ,‬גימלאי‬ ‫האוניברסיטה ומי שלזכותו נזקפת‬ ‫הקמת הקבוצה‪ ,‬קבע סדר‪-‬יום‬ ‫קשיח‪ .‬הכול התנהל סביב האימונים‬ ‫והמשחקים‪ .‬כמו בספרטה‪.‬‬ ‫הבעיה הייתה שגם היריבה העיקרית‬ ‫שלנו‪ ,‬אלופת מקדוניה‪ ,‬הנהיגה כללי‪-‬‬ ‫ברזל‪ .‬שחקניה הם סוסים אצילים‪,‬‬ ‫בעלי כושר גופני מעולה ושיטת משחק‬ ‫לעילא ולעילא‪ .‬המקדונים מתאמנים עם‬ ‫ובלי כדור‪ ,‬מקמצים בברבורים ומדברים‬ ‫על המגרש‪ .‬מקצוענים אלף אלף‪.‬‬ ‫תקליטון שביצועי המקדונים צרוב‬ ‫עליו הוצג ערב המשחק לפני שחקני‬ ‫אס"א‪ .‬יכולתם המזהירה הייתה ידועה‪,‬‬ ‫והתוצאה‪ 9-4 ,‬לטובתם‪ ,‬המחישה את‬ ‫אמינות המידע לגביהם‪.‬‬ ‫לא כוחות‪ :‬המקדונים‪ ,‬בדומה‬ ‫למונטנגרים‪ ,‬שניצחו את הבן‪-‬גוריונים‬ ‫‪ ,1-4‬מתאמנים חמש פעמים בשבוע‬ ‫ומשתתפים בליגות סדירות‪ .‬לטורניר הם‬ ‫הגיעו בהרכבים מלאים‪ ,‬כולל שחקני‪-‬‬ ‫רכש זרים‪ ,‬מאמני כושר ומאמני שוערים‪.‬‬ ‫"יש הרבה מה ללמוד מהם"‪ ,‬אומר טוקר‪.‬‬ ‫"הם יותר חסונים מאיתנו‪ ,‬הכוח לא נגמר‬ ‫להם‪ .‬הם מתישים אותך בהנעת הכדור‬ ‫הסבלנית שלהם‪ .‬על כל טעות שאתה‬ ‫מבצע מולם הם מענישים אותך"‪.‬‬ ‫רגע‪ ,‬ומה עם נסיבות מקילות? אתם‬ ‫שואלים‪ .‬המאמן המקדוני‪ ,‬איוואן‬ ‫בוזוביץ'‪ ,‬ענה במקומנו‪ .‬במסיבת‬ ‫העיתונאים שהתקיימה בסיום המשחק‬ ‫והועברה בשידור ישיר בטלוויזיה‬ ‫המקומית אמר בוזוביץ'‪" :‬אי אפשר‬ ‫לדרוש מקבוצת כדורגל לתפקד‬ ‫כשהשחקנים שלה לא יכולים להתאמן‬ ‫בגלל ירי טילים וישיבה במקלטים‪...‬‬ ‫תנאים כאלה לא מאפשרים לנהל שיגרה‬ ‫ספורטיבית‪ .‬אי אפשר להתכונן לאליפות‬ ‫אירופה בזמן מלחמה‪ .‬הטכניקה של‬ ‫השחקנים הישראלים טובה לפחות כמו‬ ‫הטכניקה שלנו‪ ,‬אבל ההכנה הלקויה‬ ‫שלהם הייתה להם לרועץ"‪.‬‬ ‫אופ"א‪ ,‬איגוד התאחדויות הכדורגל‬ ‫האירופיות (באנגלית‪Union of :‬‬ ‫‪,European Football Associations‬‬ ‫בראשי‪-‬תיבות ‪ ,)UEFA‬מקדישה הרבה‬ ‫מאמצים ואמצעים כדי לקדם את‬ ‫ענף הכדורגל באולמות‪ .‬נציגות נכבדה‬ ‫מטעמה הגיעה לפודגוריצה וניהלה את‬ ‫העניינים‪ .‬ראשי הקבוצות תוחקרו שעות‬ ‫ארוכות לגבי כל אחד מן השחקנים‪.‬‬ ‫בתקיפות מחויכת הקפידו נציגיו של‬ ‫מישל פלאטיני שהכול יתקתק כמו‬ ‫שעון שווייצרי‪ .‬אומרים שאלוהים נמצא‬ ‫בפרטים הקטנים‪ .‬אז גם אופ"א‪.‬‬ ‫הפסד כפול והדחה מוקדמת מן‬ ‫המפעל המסקרן הובאו בחשבון‪ ,‬ועכשיו‬ ‫הגיעה העת למקצה שיפורים‪" .‬לא נורא‪,‬‬ ‫נלמד ונפיק לקחים"‪ ,‬מבטיחים שחקני‬ ‫אס"א‪ .‬העיקר שיעלה ברגליהם לגרום‬ ‫ל"זקן" להיות שמח‪.‬‬ ‫ניסו להבקיע דרך לשלום‬ ‫מגרש‪-‬הכדורגל ידוע כמקום שתחרותיות‬ ‫והתלהטות יצרים משמשות בו‬ ‫בערבוביה‪" .‬נבחרת השלום"‪ ,‬שחבריה היו‬ ‫סטודנטים יהודים וכדורגלנים פלסטינים‪,‬‬ ‫ניסתה להוכיח שאפשר גם אחרת‪.‬‬ ‫הרעיון התחיל להתגלגל בתחילת‬ ‫המילניום‪ .‬ויקו חדד‪ ,‬בתוקף תפקידו עד‬ ‫לפני כמה שנים כמנהל קורסי המאמנים‬ ‫במכון וינגייט‪ ,‬קיבל פנייה מ'מרכז פרס‬ ‫לשלום' לארגן השתלמות למאמני‬ ‫כדורגל ישראלים ופלסטינים‪ .‬חדד נענה‬ ‫לבקשה בחיוב והכין תוכנית השתלמות‪.‬‬ ‫באוגוסט ‪ 2001‬הייתה בידיו רשימה‬ ‫מסודרת של מאמנים בני שני העמים‪.‬‬ ‫תחנתם הראשונה הייתה צפון אירלנד‪,‬‬ ‫שם נערכה להם השתלמות מרוכזת‪.‬‬ ‫עוד שתי השתלמויות נערכו בישראל‬ ‫ובקפריסין‪ .‬באי השכן נרקמו קשרי‪-‬‬ ‫עבודה אמיצים בין חדד ובין חאדר‬ ‫עבייד‪ ,‬לשעבר מנהל בית‪-‬ספר במזרח‬ ‫ירושלים ודמות‪-‬מפתח בעולם הספורט‬ ‫הפלסטיני‪ .‬שם גם נולד הרעיון להקים‬ ‫קבוצה ישראלית‪-‬פלסטינית שתנסה‬ ‫להשתלב בליגה מקצוענית בכדורגל‬ ‫באולמות‪.‬‬ ‫הקמת נבחרת השלום והצלחתה דירבנו‬ ‫את ויקו ואנשיו ליזום עוד פרויקטים‬ ‫בעלי גוון דומה‪ ,‬וביניהם בתי‪-‬ספר‬ ‫משותפים לכדורגל בשדרות‪ ,‬בעיסאוויה‬ ‫שבמזרח ירושלים‪ ,‬וכן בקריית גת‬ ‫וברמאללה‪ .‬בראיון שקיימנו איתו בימים‬ ‫שזאב נטה לגור עם כבש הביע חדד את‬ ‫תקוותו שהנבחרת תחזיק מעמד לאורך‬ ‫זמן‪" .‬אנחנו מאמינים ברעיון‪ ,‬ותמיכת‬ ‫האוניברסיטה עוזרת לנו לשמור על‬ ‫אופטימיות"‪ ,‬הוא אמר אז‪.‬‬ ‫בינתיים דברים השתנו‪ .‬כדורי ההרגעה‬ ‫שסיפקה נבחרת השלום למאמיני‬ ‫המיזם הולכים ואוזלים במהירות‪.‬‬ ‫אבג | ‪11‬‬ ‫מקמ"ג לאב"ג‪ .‬פרופ' חגי שקד (מימין) ופרופ' ראובן טיברגר‬ ‫כור היתוך‬ ‫חזון פיתוח הנגב היה אידיאל מרכזי‬ ‫בקרב ראשי השלטון מיום הקמת‬ ‫המדינה‪ .‬החזון גובש והוצג על‪-‬ידי דוד‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬ולפיו שממת הנגב תופרח על‬ ‫בסיס מדעי‪ ,‬וזו תהיה גם תרומה למחקר‬ ‫הבינלאומי בנושא הנגב והחיים בו‪.‬‬ ‫הצעדים הראשונים ליישום החזון נעשו‬ ‫בשנות ה‪ ,50-‬אך רק בראשית שנות ה‪60-‬‬ ‫חלה תאוצה בהתפתחות הנגב בעקבות‬ ‫הקמתם של מוסדות מחקר באזור‪.‬‬ ‫מדינת ישראל נקלעה למלחמה הקרה‬ ‫בין המערב והמזרח‪ ,‬ועל רקע זה יש‬ ‫לראות את הצעת ישראל לארצות הברית‬ ‫באמצע שנות ה‪ 50-‬להקים בארץ כורים‬ ‫גרעיניים כתחליף לנפט‪ .‬ב‪ 1962-‬הכריזו‬ ‫בן‪-‬גוריון ושמעון פרס‪ ,‬סגן שר הביטחון‬ ‫דאז‪ ,‬כי היתרון האיכותי של ישראל מול‬ ‫שכנותיה תלוי בפיתוח גרעיני‪ .‬על רקע‬ ‫תפיסה זו יש להבין את הסיוע והעידוד‬ ‫הממסדי שקיבלו החוקרים בתחום‬ ‫האנרגיה הגרעינית‪.‬‬ ‫בראשיתו‪ ,‬לא היה הקשר בין‬ ‫האוניברסיטה ובין קמ"ג ממוסד‪ .‬ד"ר‬ ‫זאב (וניה) הדרי‪ ,‬מחלוצי הקריה למחקר‬ ‫גרעיני‪ ,‬היה בין יוזמי הקשר בין הצדדים‬ ‫וטיפח אותו‪ .‬שנה מרגע כניסתו לתמונה‬ ‫הנצו ניצנים ראשונים של התמסדות‪.‬‬ ‫המסלול הראשון לתואר בוגר בלימודי‬ ‫הביולוגיה נפתח ב'מכון להשכלה גבוהה‬ ‫בנגב' (לימים אוניברסיטת בן‪-‬גוריון)‬ ‫בתחילת ‪ .1964‬ההרצאה הראשונה‬ ‫שהעביר איש קמ"ג יוחדה למתמטיקה‪.‬‬ ‫המרצה היה ד"ר חגי שקד‪ ,‬והתיאור‬ ‫הבא לקוח מרשימותיו‪" :‬נכחו בכיתה‬ ‫‪ 23‬תלמידים‪ ,‬ילידי ‪ ,1945-1915‬רובם‬ ‫מורים ומיעוטם לבורנטים ועקרות‪-‬‬ ‫ראובן טיברגר‪ ,‬ממקימי הקריה‬ ‫למחקר גרעיני‪ ,‬מספר על הקשר‬ ‫המיוחד שנרקם בין קמ"ג‬ ‫והאוניברסיטה | מאמרו לקוח מתוך‬ ‫הספר 'מדע ורוח בנגב' שראה אור‬ ‫בימים אלה‬ ‫בית‪ .‬במקום שיעור קיימתי בחינה‪,‬‬ ‫שהתקבלה להפתעתי ברוח טובה‪ .‬שבעה‬ ‫מן התלמידים לא הצליחו לעבור את‬ ‫המינימום שקבעתי והודיעו שייקחו‬ ‫שיעורי‪-‬עזר‪ .‬לשיעור הבא הגיעו ‪20‬‬ ‫תלמידים‪ ,‬לבחינת הסיום ניגשו ‪ .9‬תלמידי‬ ‫כיתה זו זכורים לי היטב‪ .‬הם היו רגישים‬ ‫וסקרניים‪ .‬שניים מהם ‪ -‬פרופסורים‬ ‫באוניברסיטה שלנו"‪.‬‬ ‫מערכת השעות של המרצים‪,‬‬ ‫המדריכים ומרכזי הצוותים של קמ"ג‬ ‫שהורו במכון להשכלה גבוהה בנגב מראה‬ ‫את תרומתם החשובה בתחומים הבאים‪:‬‬ ‫הנדסת חומרים‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬ביולוגיה כימית‬ ‫ופיסיקלית‪ ,‬הנדסה כימית‪ ,‬הנדסת‬ ‫חשמל‪ ,‬הנדסת מכונות‪ ,‬מתימטיקה‬ ‫"הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא ליצור אותו"‪ .‬פיטר דרוקר‬ ‫‪ | 12‬אבג מגזין‬ ‫ִעם הספר‬ ‫והנדסה גרעינית‪ .‬בין המרצים היו כמה‬ ‫בעלי תואר דוקטור‪ :‬גדעון ארז‪ ,‬משה‬ ‫דריאל‪ ,‬יצחק שי‪ ,‬שמואל וייס‪ ,‬זאב‬ ‫הדרי (מרכז אקדמי)‪ ,‬ראובן טיברגר‪ ,‬דן‬ ‫מאירשטיין‪ ,‬משה רוזן‪ ,‬ריימונד מורה וחגי‬ ‫שקד‪.‬‬ ‫לאחר דיונים רבים נחתם ב‪27-‬‬ ‫בספטמבר ‪ 1970‬הסכם בין קמ"ג‬ ‫והאוניברסיטה‪ .‬שני המוסדות הצהירו כי‬ ‫"הם מעוניינים בשיתוף פעולה‪ ,‬ובהתאם‬ ‫להחלטת הממשלה הם שואפים לשילוב‬ ‫הדוק בעתיד הנראה לעין"‪ .‬עוד נקבע כי‬ ‫עובדי קמ"ג יהיו חברי סגל באוניברסיטה‬ ‫ויוכלו לעסוק בהוראה ובמחקר פעמיים‬ ‫בשבוע; תהיה להם זכות חברות בסנאט‬ ‫ובמועצות הפקולטה‪ ,‬וכן זכות לקבל‬ ‫תפקידים אקדמיים כדיקן וראש מחלקה;‬ ‫הם ייחשבו כעובדי קמ"ג "מושאלים"‬ ‫לאוניברסיטה‪.‬‬ ‫במרוצת השנים נעשו עובדי קמ"ג‬ ‫שעליהם חל ההסכם הזה פרופסורים‬ ‫באוניברסיטה‪ .‬ההסכם נעשה ציון‪-‬דרך‬ ‫היסטורי המעיד על הקשרים עם קמ"ג‬ ‫שהתפתחו כבר בימיה הראשונים של‬ ‫האוניברסיטה‪.‬‬ ‫ועדה משותפת טיפלה בבעיות‬ ‫שהתעוררו בין שני המוסדות‪ ,‬ובאחת‬ ‫מישיבותיה הוצע להתקין קו טלפון ישיר‬ ‫שיחבר ביניהם‪ .‬האוניברסיטה ביקשה‬ ‫להתאים את הקו למחשב‪ ,‬והוסכם כי‬ ‫ההוצאה תתחלק שווה בשווה בין שני‬ ‫המוסדות‪.‬‬ ‫בינתיים הוסדרו התנאים שאיפשרו‬ ‫לסטודנטים הלומדים באוניברסיטה‬ ‫לבצע את מחקריהם במעבדות הקריה‬ ‫למחקר גרעיני‪ .‬פתיחת שערי קמ"ג וחלק‬ ‫ממעבדותיה לתלמידי האוניברסיטה‬ ‫הלומדים לתארים מתקדמים נעשתה‬ ‫בתנאי שכל המצאה או פטנט שיפותחו‬ ‫במסגרת ההסדר יירשמו על שמה של‬ ‫"דימונה"‪.‬‬ ‫מאת רבקה כרמי‬ ‫בשנת ‪ 1969‬החליטה ממשלת ישראל‬ ‫להקים את "אוניברסיטת הנגב"‪ ,‬כדי‬ ‫שמוסד להשכלה גבוהה שם יהווה‬ ‫מוקד לקהילה אינטלקטואלית שתקדם‬ ‫את פיתוח חלקה הדרומי של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬שיישוב הנגב בער‬ ‫בעצמותיו‪ ,‬הבין שהפיתוח של חבל‪-‬‬ ‫ארץ זה ידרוש מאמץ מדעי ויצירתיות‪,‬‬ ‫והוא יעמיד במבחן את "כושר המדע‬ ‫והמחקר היהודי"‪ ,‬כניסוחו‪ .‬הוא ידע‬ ‫גם שהמאמץ הזה לא יצליח ללא שיח‬ ‫רוחני ותרבותי מעמיק‪ ,‬כזה שיחדש‬ ‫את ימי "יבנה וחכמיה" ויהווה מעין‬ ‫"אוקספורד עברית בנגב"‪.‬‬ ‫במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל היה הנגב ביתם הראשון של עולים‬ ‫רבים מכל התפוצות‪ .‬לצד קיבוצים ותיקים‪ ,‬ולצד האוכלוסייה הבדואית בנגב‪,‬‬ ‫הוקמו מושבים חקלאיים ועיירות‪-‬פיתוח‪ ,‬כמה מהן לא היו סיפורי הצלחה‪,‬‬ ‫ובמובנים רבים הפכו למושג גנרי לעוני ולעזובה‪ .‬המדבר הפיזי והמצוקה‬ ‫החברתית היו אתגר עצום לאוניברסיטה‪ ,‬שהוקמה על בסיס המנדט של‬ ‫פיתוח הנגב‪ .‬הציפייה מאוניברסיטת הנגב‪ ,‬שהפכה במהרה לאוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬הייתה לא רק שיהיו בה מחקר והוראה‪ ,‬שהם לב העיסוק‬ ‫האקדמי ותכליתו‪ ,‬אלא גם שהיא תהיה מנוף לפיתוח אזורי‪ .‬ציפייה זו הטילה‬ ‫על האוניברסיטה אחריות ייחודית‪ ,‬בעצם תפקיד לאומי‪ ,‬ואלו הטביעו חותם על‬ ‫החזון והתרבות הארגוניים שלה‪ ,‬ולמעשה הפכו לחלק מהדנ"א של המוסד‪.‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב שינתה את פני הדרום‪ .‬היא מעסיקה עובדים רבים‪,‬‬ ‫והיא למעשה המוסד הגדול ביותר באזור מבחינת הבאים בשעריו‪ ,‬סטודנטים‬ ‫ועובדים‪ .‬אבל זהו הגורם המשני בשינוי הזה‪ .‬ההישג הראשון בחשיבותו‬ ‫הוא המגוון העצום של תרומות מדעיות‪ ,‬חינוכיות‪ ,‬בריאותיות ותרבותיות‬ ‫שהאוניברסיטה תרמה לעיר באר שבע ולאזור כולו‪ .‬העשייה המחקרית בה‬ ‫מצאה פתרונות לקיום באזורים צחיחים‪ ,‬והמעורבות החברתית הענפה של‬ ‫האוניברסיטה גברה במשך השנים ובאה לידי ביטוי בפרויקטים משני מציאות‬ ‫בקהילות מוחלשות ובפרויקטים לקידום החינוך ולהנגשת ההשכלה הגבוהה‪.‬‬ ‫אחרי יותר מארבעה עשורים החלטנו שהגיע הזמן לסקור את תולדות‬ ‫האוניברסיטה‪ :‬לבצע סקירה היסטורית של האירועים‪ ,‬ההתפתחויות וההישגים‪,‬‬ ‫וכן בחינה מחקרית‪ ,‬וככל שניתן ביקורתית‪ ,‬של העשייה האקדמית לאורך‬ ‫השנים‪ .‬יבואו על הברכה כל מי שעסק באיסוף‪ ,‬בראיון‪ ,‬בכתיבה‪ ,‬בהגהה‪,‬‬ ‫בעריכה ובכל מה שכרוך במלאכה הקשה והמאומצת של חיבור מן הסוג הזה‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת וברכות חמות מגיעות לשני יוזמי הספר ועורכיו הראשיים‪ ,‬פרופ'‬ ‫יהודה גרדוס ופרופ' יצחק נבו‪ ,‬על השקעת הזמן‪ ,‬המרץ‪ ,‬המחויבות והדבקות‬ ‫במשימה‪.‬‬ ‫אבג | ‪13‬‬ ‫אודליה שלו‪ ,‬ראשת ארגון‬ ‫'הלל' באוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪,‬‬ ‫מעודדת סטודנטים להצטרף‬ ‫לשורותיו | "התוכניות שלנו‬ ‫פתוחות לכלל הסטודנטים‪,‬‬ ‫ללא קשר לרקע שלהם"‪,‬‬ ‫אומרת שלו‪" .‬חשוב לנו‬ ‫שסטודנטים יבינו שלהיות‬ ‫יהודי לא מחייב להיות דתי"‬ ‫שיר הלל‬ ‫בסיום שירותה הצבאי נסעה‬ ‫אודליה שלו למחנה‪-‬קיץ שמפעילה‬ ‫הסוכנות היהודית בניו אינגלנד‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬ ‫שם התוודעה לחיי קהילה מסוג אחר‪,‬‬ ‫שעיקרם מציאת שביל הזהב בין להיות‬ ‫דתי ובין להיות יהודי מבלי שהאחד יבוא‬ ‫על חשבון האחר‪ .‬כשחזרה ארצה סיימה‬ ‫אצלנו תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול‪.‬‬ ‫כיום היא עומדת בראש ארגון 'הלל'‬ ‫‪ | 14‬זרקור אישי‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ונהנית מכל רגע‪.‬‬ ‫'הלל ישראל' הוא ארגון שמטרתו‬ ‫לחזק את זהותם היהודית של‬ ‫סטודנטים ישראלים ואת תחושת‬ ‫שייכותם לעם היהודי‪ .‬מבין מרכזי 'הלל'‬ ‫בארץ נבחר 'הלל בן‪-‬גוריון' להיות המרכז‬ ‫היחיד שיגייס וילווה לאורך השנה‬ ‫את הסטודנטים הישראלים ב'תוכנית‬ ‫פניקס'‪ .‬זוהי תוכנית בינלאומית ביוזמת‬ ‫'קרן ג'נסיס'‪ ,‬העומדת בראש התוכנית‬ ‫ומשותפת ל'יד ושם'‪ ,‬לג'וינט ולסוכנות‬ ‫היהודית‪.‬‬ ‫'הלל' מאמין שפרק‪-‬החיים‬ ‫הסטודנטיאלי‪ ,‬שבו אנשים צעירים‬ ‫מחפשים את דרכם ובונים לעצמם את‬ ‫מסלול חייהם‪ ,‬הוא הזדמנות מתאימה‬ ‫לתהות על שאלות חשובות כמו העם‬ ‫היהודי והזהות היהודית‪" .‬הסטודנטים‬ ‫הם מנהיגי העתיד‪ ,‬הם יובילו את‬ ‫החברה שתהיה פה בעוד שנים לא‬ ‫רבות"‪ ,‬מעריכה אודליה שלו‪" .‬המסגרת‬ ‫האוניברסיטאית היא אחת ההזדמנויות‬ ‫האחרונות ליצירת מפגש עם האנשים‬ ‫הצעירים האלה לפני שהם נכנסים‬ ‫למעגל העבודה‪ .‬מטרתנו היא להעניק‬ ‫להם את האפשרות לברר את זהותם‬ ‫היהודית ואת יחסם לעם היהודי ולשאול‬ ‫את עצמם עד כמה הנושא הזה חשוב‬ ‫להם‪ .‬אין תשובות נכונות ולא‪-‬נכונות‪,‬‬ ‫אבל אנחנו מאמינים שכל אחד חייב‬ ‫לפחות לשאול את השאלות"‪.‬‬ ‫'קרן ג'נסיס' תומכת בפרויקטים‬ ‫רבים הקשורים ביהודים דוברי רוסית‪.‬‬ ‫משימתה היא לפתח את תחושת‬ ‫הזהות היהודית בקרב יהודים דוברי‬ ‫רוסית ברחבי העולם‪ ,‬בעיקר במדינות‬ ‫ברית המועצות לשעבר‪ ,‬בצפון אמריקה‬ ‫ובישראל‪ .‬במסגרת התוכנית נבחרה‬ ‫קבוצה של ‪ 65‬סטודנטים ממדינות ברית‬ ‫המועצות לשעבר כדי לצאת לפולין‬ ‫וליטא‪ ,‬למסע בעקבות החיים היהודיים‬ ‫לפני השואה ואחריה‪ .‬למשלחת הצטרפו‬ ‫השנה סטודנטים ישראלים דרך ארגון‬ ‫'הלל'‪ ,‬כולם מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫"באמצעות מגוון התוכניות שלנו‪,‬‬ ‫הכוללות בין השאר מפגשים עם‬ ‫סטודנטים מחו"ל‪ ,‬אנחנו מציעים‬ ‫לסטודנטים אפשרות למצוא את החיבור‬ ‫שלהם לעם היהודי בארץ ובחו"ל"‪,‬‬ ‫אומרת ראשת ארגון הילל באב"ג‪" .‬הרבה‬ ‫סטודנטים ישראלים מחפשים את‬ ‫זהותם בצבעים של שחור ולבן‪ ,‬במקום‬ ‫לבדוק את הגוונים שבאמצע"‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬בת ‪ ,27‬מגדירה את עצמה‬ ‫כמי שפועלת לשינוי תפישת המושג‬ ‫"עם יהודי בחברה הישראלית"‪ .‬את‬ ‫משנתה היא פורשת לפנינו‪" :‬חשוב‬ ‫לנו שסטודנטים יבינו שלהיות יהודי‬ ‫לא אומר בהכרח להיות דתי‪ .‬הזהות‬ ‫היהודית מכילה עם שלם שגר במקומות‬ ‫שונים ברחבי העולם ויש לו היסטוריה‬ ‫משותפת‪ .‬היא מכילה תרבות ושפה‬ ‫וכתיבה מרתקת‪ ,‬והיא רלוונטית לחיינו‬ ‫כיום"‪.‬‬ ‫מנהלת 'הלל' בקמפוס שלנו צופה‬ ‫שבמהלך שנת הלימודים תשע"ה יקחו‬ ‫חלק בפעילות הארגון מאות סטודנטים‪.‬‬ ‫"בתור אחת האוניברסיטאות הישראליות‬ ‫המתפתחות במהירות‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫בן‪-‬גוריון היא בית מושלם ל'הלל'"‪,‬‬ ‫אומרת אודליה‪" .‬כבוגרת האוניברסיטה‬ ‫אני מתחברת מאוד לסטודנטים‬ ‫שלומדים כאן‪ ,‬ואני מחוברת למוסד‬ ‫ולעומדים בראשו‪ .‬ולראיה ‪ -‬עבודתי‬ ‫נעשית בשיתוף פעולה הדוק עם דיקן‬ ‫הסטודנטים פרופ' משה כספי ועם‬ ‫אגודת הסטודנטים"‪.‬‬ ‫מה דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי?‬ ‫"מגיל ‪ 17‬אני עובדת או משתתפת‬ ‫בתוכניות של חינוך בלתי‪-‬פורמאלי‬ ‫בעולם היהודי‪ .‬אני אוהבת את המפגש‬ ‫עם אנשים מכל העולם‪ ,‬ואת ההתבוננות‬ ‫על דברים מזוויות‪-‬ראייה שונות‬ ‫שמתאפשרת במפגשים כאלה"‪.‬‬ ‫מה עזר לך לממש את יעדייך?‬ ‫"הפעלת צוות והעבודה עם הרכזים‬ ‫של 'הלל בן‪-‬גוריון'‪ .‬אני אוהבת את‬ ‫התכנים שאנחנו מייצרים"‪.‬‬ ‫מה תרם לגיבוש השקפתך המקצועית?‬ ‫"לפני יציאתי למחנה של הסוכנות‬ ‫היהודית בארה"ב חשבתי שצריך‬ ‫לבחור באחת מן השתיים‪ :‬להיות דתי‬ ‫ולעשות דברים בדרך אחת‪ ,‬או להיות‬ ‫חילוני ולהתנתק מן הדת לחלוטין‪ .‬והנה‬ ‫במחנה‪-‬הקיץ התגברו המארגנים על‬ ‫הדילמה הזאת‪ :‬לפי תפישתם הזהות‬ ‫היהודית היא משהו קהילתי המחובר‬ ‫למקום המגורים"‪.‬‬ ‫מה נותן לך סיפוק בעבודה?‬ ‫"אני אוהבת כשהעבודה היא‬ ‫דינאמית‪ ,‬כשיש לי צוות שאני יכולה‬ ‫לסמוך עליו‪ ,‬ושיחד אנחנו יוצרים‬ ‫אירועים ותכנים מיוחדים"‪.‬‬ ‫איזה דמויות השפיעו עלייך במשך‬ ‫השנים?‬ ‫"סבתא שלי‪ .‬היא הייתה אישה חזקה‬ ‫מאוד‪ .‬בימי מלחמת‪-‬העולם השנייה היא‬ ‫נמלטה מהונגריה למולדובה‪ ,‬ושם איבדה‬ ‫את בעלה ובנה‪ .‬לארץ היא עלתה עם‬ ‫אבא שלי‪ .‬במשך השנים שהייתה איתנו‬ ‫היא הייתה אחד האנשים השמחים‬ ‫והאוהבים שהכרתי"‪.‬‬ ‫שטח פרטי‬ ‫פעילות מועדפת בשעות הפנאי?‬ ‫"אני אוהבת לקרוא‪ .‬כילדה קראתי‬ ‫המון‪ ,‬היום יש לי פחות זמן פנוי‬ ‫לקריאת ספרים‪ .‬אני גם אוהבת לטייל‪,‬‬ ‫בעיקר ברגל"‪.‬‬ ‫אתר טיולים מועדף בארץ?‬ ‫"הצפון‪ :‬המים הזורמים‪ ,‬הצמחייה‪,‬‬ ‫האוויר‪ .‬אחרי חמש שנים שאני גרה‬ ‫בבאר שבע למדתי לאהוב גם את‬ ‫המדבר‪ .‬יצאתי לטיולים באזור שדה‬ ‫בוקר ונהניתי מאוד מן השקט‪ ,‬ומסוג‬ ‫אחר של יופי"‪.‬‬ ‫אתר מומלץ בחו"ל?‬ ‫"דרום איטליה‪ ,‬ויותר בפירוט ‪ -‬האי‬ ‫קאפרי‪ .‬הייתי שם לפני כמה שנים‪,‬‬ ‫זו הייתה אחת החופשות היפות‬ ‫והמהנות שהיו לי"‪.‬‬ ‫סרט שהשפיע עלייך?‬ ‫"'מחוברים לחיים'"‪.‬‬ ‫ספר אחרון שקראת?‬ ‫"'סוכריות משמים' מאת גיל‬ ‫חובב‪ .‬אהבתי את השילוב בין סיפור‬ ‫החיים של המחבר והמתכונים‪ .‬בשנת‬ ‫הלימודים הקרובה אנחנו חושבים‬ ‫לבצע ב'הלל בן‪-‬גוריון' רעיון דומה עם‬ ‫תוכנית 'פניקס'"‪.‬‬ ‫כלומר?‬ ‫"נזמין סטודנטים לבשל יחד‬ ‫עם ניצולי שואה מתכון שהניצולים‬ ‫מכירים מביתם‪ .‬אולי ניצור ספר‬ ‫מתכונים של אותם מאכלים עם‬ ‫הסיפור האישי שמאחורי כל מתכון"‪.‬‬ ‫חלום חייך?‬ ‫"לשמור על אופטימיות"‪.‬‬ ‫"כדי לזכות במלוא ערכה של השמחה עליך להתחלק בה עם מישהו"‪ .‬מרק טוויין‬ ‫אבג | ‪15‬‬ ‫מה קורא‬ ‫להיות רופאה באושוויץ‬ ‫רוני פלג | מתוך ספרו 'רופא משפחה'‬ ‫מצעד החיים‪ .‬תלמידי בית‪-‬הספר התיכון מקיף ו' על שם קוהל בבאר שבע מסיירים באושוויץ (צילמה‪ :‬מור זלקאי)‬ ‫הונגריה הייתה בעלת‪-‬ברית של‬ ‫גרמניה במלחמת‪-‬העולם השנייה‪ .‬ערב‬ ‫המלחמה היו בה כ‪ 800-‬אלף יהודים‪.‬‬ ‫כשהנאצים כבשו את הונגריה נחרץ‬ ‫גורלם‪.‬‬ ‫בין אלפי היהודים שרוכזו במחנות‬ ‫בהונגריה הייתה ד"ר גיזלה פרל‪,‬‬ ‫גינקולוגית מסיגט‪-‬מרמריס‪.‬‬ ‫לאחר שהייה קצרה בגטו נשלחה‬ ‫הרופאה היהודיה יחד עם בעלה‬ ‫ובנם לאושוויץ‪ .‬שם הפרידו רופאי‬ ‫האס‪.‬אס‪ .‬נשים מבעליהן וילדים‬ ‫מהוריהם‪ .‬אלה שהופנו לצד שמאל‬ ‫נשלחו ישירות לתאי‪-‬הגזים‪ .‬ד"ר פרל‬ ‫נשלחה לצד ימין‪ ,‬ונאמר לה שהיא‬ ‫תהיה רופאה גינקולוגית במחנה‪.‬‬ ‫בספרה האוטוביוגרפי "הייתי רופאה‬ ‫באושוויץ" היא מספרת שאמרו לה‬ ‫עוד משהו‪" :‬בנוגע לציוד או מיכשור‬ ‫רפואי — לא יהיו לך דברים כאלה"‪.‬‬ ‫הגינקולוגית היהודיה עבדה במחנה‬ ‫תחת הסמכות והפקודות של ד"ר יוזף‬ ‫מנגלה‪" ,‬מלאך‪-‬המוות מאושוויץ"‪.‬‬ ‫מנגלה ואנשיו ביצעו שם סלקציות‪.‬‬ ‫נשים הרות נשלחו לתאי‪-‬הגזים‪ ,‬וכדי‬ ‫למנוע זאת עד כמה שאפשר ביצעה‬ ‫ד"ר פרל הפלות‪ ,‬ללא ציוד מתאים‪.‬‬ ‫לנשים שהיו בחודשי היריון מתקדמים‬ ‫היא גרמה לידה מוקדמת על‪-‬ידי‬ ‫ניקוב שק ההיריון והרחבה ידנית של‬ ‫צוואר הרחם; היא ידעה שהדבר יגרום‬ ‫למות העובר‪ ,‬אבל האישה תוכל לחזור‬ ‫המאמר מפורסם לציון ‪ 70‬שנה לשחרור אושוויץ‬ ‫‪ | 16‬שאר רוח‬ ‫לעבודת הכפייה וכך תישאר בחיים‪.‬‬ ‫בינתיים‪.‬‬ ‫הצוות הרפואי במחנה כלל חמישה‬ ‫רופאים וארבע אחיות‪ .‬בהעדר ציוד‬ ‫רפואי ותרופות לקו האסירים בכל‬ ‫מחלה אפשרית‪ .‬הטיפול באמצעים‬ ‫רפואיים היה מוגבל מאוד‪ ,‬רובו היה‬ ‫מילות עידוד וניחום‪ .‬לעיתים רשמו‬ ‫חברי הצוות הרפואי אבחנות כוזבות‪:‬‬ ‫הם היו משנים מצב רפואי שהיה‬ ‫מוביל אסיר חולה אל מותו לאבחנה‬ ‫רפואית שמאפשרת החלמה מהירה‬ ‫וחזרה לעבודה‪.‬‬ ‫זמן קצר לפני שחרור אושוויץ על‪-‬ידי‬ ‫חיילי הצבא האדום הועברה ד"ר פרל‬ ‫למחנה‪-‬עבודה על‪-‬יד מפעל נאצי‬ ‫לייצור גומי בהמבורג‪ .‬שם טיפלה בין‬ ‫השאר באסירים שנפגעו מהפצצות‬ ‫בעלות‪-‬הברית על מבני תעשייה‪.‬‬ ‫לקראת סיום המלחמה הועברה‬ ‫הרופאה היהודיה האמיצה למחנה‬ ‫ברגן–בלזן — תחנתה האחרונה לפני‬ ‫קריסת גרמניה‪ .‬במחנה הזה ריכזו‬ ‫הנאצים את האסירים ששרדו את כל‬ ‫מדורי הגיהנום במחנות האחרים ואת‬ ‫המסע למחנה אחרון זה‪ .‬למחרת יום‬ ‫הגעתה לברגן–בלזן זיהתה ד"ר פרל את‬ ‫גופות אחיה ואשתו‪.‬‬ ‫לאחר שחרור ברגן–בלזן על–ידי הצבא‬ ‫הבריטי נשארה ד"ר פרל תקופה קצרה‬ ‫במחנה כדי לסייע בטיפול בשורדים‪.‬‬ ‫האסירה שהמספר ‪ 25404‬מקועקע‬ ‫על ידה הימנית הייתה שוב חופשיה‪.‬‬ ‫היא התחילה לחפש קרובי משפחה‪,‬‬ ‫ואז שמעה שבעלה הוכה למוות‬ ‫זמן קצר לפני השחרור‪ ,‬ובנה נספה‬ ‫בתאי‪-‬הגזים‪ .‬ד"ר פרל ניסתה לשים‬ ‫קץ לחייה על‪-‬ידי נטילת תרופות‪ ,‬אבל‬ ‫כומר בשם אבה ברנד הציל את חייה‬ ‫ומאוחר יותר סייע בשיקומה‪.‬‬ ‫ד"ר פרל הצליחה לחזור לשפיות‪.‬‬ ‫תחילה עבדה כרופאת נשים בהונגריה‪.‬‬ ‫לימים היגרה לארה"ב‪ ,‬שם התקשתה‬ ‫לקבל אשרת עבודה בגלל תפקודה‬ ‫במחנה‪-‬המוות אושוויץ‪ .‬לבסוף קיבלה‬ ‫את האשרה ועבדה כרופאת נשים‬ ‫בניו‪-‬יורק‪ .‬לאחר שנים עלתה לישראל‬ ‫ועבדה כגינקולוגית בבית‪-‬החולים‬ ‫'שערי צדק' בירושלים‪ .‬בכל פעם‬ ‫שהכינה את עצמה לקראת קבלת‬ ‫לידה היא מילמלה תפילה חרישית‪:‬‬ ‫"אלוהים‪ ,‬אתה חייב לי חיים"‪.‬‬ ‫פרופסור רוני פלג הוא חבר סגל‬ ‫החטיבה לבריאות בקהילה‪.‬‬ ‫במוקד העניינים‬ ‫פרופ' גבריאל מוקד הוא מראשוני‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬בשנת ‪ 1971‬הוא‬ ‫התחיל ללמד במחלקה לפילוסופיה‪,‬‬ ‫כשחזר ארצה מאנגליה לאחר‬ ‫שסיים את הדוקטורט בהצטיינות‬ ‫באוניברסיטת אוקספורד‪.‬‬ ‫ספרו על הפילוסוף ג'ורג' ברקלי‬ ‫יצא לאור בהוצאת‪-‬הספרים של‬ ‫אוניברסיטת אוקספורד‪ ,‬ובתחום‬ ‫הפילוסופיה של האמנות ידוע ספרו‬ ‫'השיפוט האמנותי'‪ .‬נוסף לפעילותו‬ ‫בתחום הפילוסופיה פירסם פרופ'‬ ‫מוקד מחקרים רבים בתחום הספרות‬ ‫העברית והכללית‪ .‬ספריו העיקריים‬ ‫בתחום הזה הם על סיפורי קאפקא‬ ‫ועגנון‪ .‬שני ספרים שלו שיצאו‬ ‫פרופ' גבריאל מוקד‬ ‫לאור בשנים האחרונות הם 'ארבעה‬ ‫משוררים' (על שירת יהודה עמיחי‪ ,‬נתן זך‪ ,‬דוד אבידן ויונה וולך) ו'בזמן אמיתי'‬ ‫(אוסף מסותיו על ספרות דור המדינה)‪ .‬השנה יראה אור ספרו 'תפיסות היהדות‬ ‫של ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק‪ ,‬ש"י עגנון וא‪ .‬צ‪ .‬גרינברג‪ .‬הוא גם כתב פרוזה הגותית ושירית‬ ‫בשם 'ואריאציות'‪.‬‬ ‫פרופ' מוקד חידש לאחרונה את‬ ‫הופעתם הסדירה של כתבי‪-‬העת‬ ‫פרופ' גבריאל מוקד חידש לאחרונה‬ ‫את הופעתם הסדירה של כתבי‪-‬העת‬ ‫שהוא עורכם הראשי‪' :‬עכשיו' ‪-‬‬ ‫שהוא עורכם הראשי‪' :‬עכשיו' ‪ -‬כתב‬ ‫כתב‪-‬העת המרכזי של סופרי דור‬ ‫העת המרכזי של סופרי דור המדינה;‬ ‫המדינה‪ ,‬שהוא יסד אותו יחד עם‬ ‫ו‪ - The Jerusalem Review-‬שמציג‬ ‫המשוררים יהודה עמיחי ונתן זך;‬ ‫ומייצג את אוצרות הספרות העברית‬ ‫ו‪ - The Jerusalem Review-‬כתב‬ ‫בתרגום לשפה הנפוצה ביותר בעולם‬ ‫עת בשפה האנגלית‪ ,‬שבמועצת‬ ‫המערכת שלו פועלים סופרים‬ ‫ואישי‪-‬אקדמיה מרכזיים מן הארץ ומן התפוצות; כתב‪-‬העת הזה מציג ומייצג את‬ ‫אוצרות הספרות העברית ואת אוצרות ההיסטוריה והתרבות היהודית בתרגום‬ ‫לשפה הנפוצה ביותר בעולם‪.‬‬ ‫חברי הסגל של הפקולטה למדעי הרוח והחברה שלנו מוזמנים להשתתף בכרך‬ ‫הקרוב של כתב‪-‬העת וגם בכרכים הבאים‪.‬‬ ‫אבג | ‪17‬‬ ‫חישבו‬ ‫בהיגיון‬ ‫מאת יוליה סגלין‬ ‫שנת הלימודים תשע"ה נפתחה בשעה טובה‪,‬‬ ‫ולכבוד המאורע חיברתי בשבילכם שלוש חידות‬ ‫חדשות‪ .‬את תשובותיכם העבירו למערכת 'אבג'‬ ‫במחלקה לפרסומים ודוברות‪ .‬בין הפותרים‬ ‫יוגרל ספר מאת אתגר קרת‪.‬‬ ‫‪ .1‬השתמשו בספרות ‪ ,3 ,2 ,1‬בכל ספרה פעם‬ ‫אחת‪ ,‬וכן בפעולות חשבון וסימני סוגריים‪,‬‬ ‫כדי לייצר את כל המספרים מ‪ 1-‬עד ‪ .10‬אסור‬ ‫להצמיד ספרות‪ .‬לדוגמה‪ 4 ,‬יכול להיות מיוצג‬ ‫על‪-‬ידי התרגיל ‪.3-1+2‬‬ ‫‪ .2‬בדשא של האוניברסיטה יש חרגול שקופץ‬ ‫קפיצות מוזרות‪:‬‬ ‫בקפיצה הראשונה הוא עובר מרחק של מטר‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫בקפיצה השנייה הוא עובר מרחק של ‪ 2‬מטרים‪.‬‬ ‫בקפיצה השלישית הוא עובר מרחק של ‪3‬‬ ‫מטרים‪ .‬וכן הלאה‪ .‬הוא יכול לקפוץ או קדימה‬ ‫או אחורה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם בקפיצה הראשונה‬ ‫יקפוץ אחורה מטר אחד ובקפיצה השנייה יקפוץ‬ ‫קדימה ‪ 2‬מטרים‪ ,‬לאחר שתי קפיצות הוא יימצא‬ ‫מטר אחד מנקודת ההתחלה שלו‪.‬‬ ‫א‪ .‬האם לאחר הקפיצה הרביעית שלו הוא יכול‬ ‫להימצא במרחק ‪ 4‬מטרים מנקודת ההתחלה?‬ ‫כיצד?‬ ‫ב‪ .‬האם לאחר הקפיצה התשיעית שלו הוא‬ ‫יכול להימצא במרחק ‪ 9‬מטרים בדיוק מנקודת‬ ‫ההתחלה? כיצד?‬ ‫‪ .3‬אילו ספרות חסרות במקום הכוכביות? (אפשר‬ ‫להשתמש באותה ספרה יותר מפעם אחת)‬ ‫‪×99‬‬ ‫**‬ ‫**‬ ‫**‬ ‫****‬ ‫לתגובות ופתרונות‪[email protected] :‬‬ ‫‪ | 18‬אבג‬ ‫ושמחת בחגך‬ ‫האוניברסיטה קיימה לאחרונה אירוע‪-‬ענק לציון סיום שנת‬ ‫הלימודים הקודמת‪ ,‬ובו כיבדה את עובדיה שציינו עשר‬ ‫ועשרים שנות עבודה‪ .‬הרבה פנים מחייכות נראו באירוע‪,‬‬ ‫שהתקיים על מדשאות מרכז הספורט בהשתתפות מאות‬ ‫חוגגים‪ .‬בצילום‪ :‬יעקב דהאן‪ ,‬המפקח על שירותי הזכיינים‪,‬‬ ‫מאושר ביום חגו‪ .‬משתתפים בשמחתו הנשיאה‪ ,‬פרופ' רבקה‬ ‫כרמי‪ ,‬ודוד ברקת‪ ,‬סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה‪.‬‬ ‫רק בשמחות‬ ‫ברכות לחתונת הבן‬ ‫לרחל ג'אן‪ ,‬מן הפקולטה למדעי הבריאות‬ ‫לענת זר‪ ,‬מבית‪-‬הספר לרפואה בינלאומית‬ ‫ברכות לנישואין‬ ‫לאילנה שוחט‪ ,‬מן הפקולטה למדעי הבריאות‬ ‫לכרמי שני‪ ,‬מן המרכז הקדם‪-‬האקדמי‬ ‫ברכות להולדת הבת‬ ‫לגיא ברייר‪ ,‬מן המחלקה להנדסת מערכות תקשורת‬ ‫לאיגור פאיבינוב‪ ,‬מן המחלקה להנדסת חשמל ומחשבים‬ ‫לאילנית זיטון‪ ,‬מן הפקולטה למדעי הבריאות‬ ‫ברכות להולדת הבן‬ ‫לחני סילברמן‪ ,‬מן המחלקה לתורמים ושוחרים‬ ‫ראש‬ ‫אקדמי‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פתרונות יש לשלוח‬ ‫למערכת ‘אבג’‬ ‫במחלקה לפרסומים‬ ‫ודוברות‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בין הפותרים יוגרל הספר‬ ‫"געגועי לקיסינג'ר"‬ ‫מאת אתגר קרת‬ ‫רק תשובותיהם של פותרים‬ ‫חדשים ישתתפו בהגרלה‬ ‫‪24‬‬ ‫מאוזן‪:‬‬ ‫‪ .1‬זעזוע בציבור בעקבות פרסום מעשה שחיתות‪ .4 .‬נביא שפעל‬ ‫בממלכת יהודה ונודע בדברי התוכחה שלו‪ .8 .‬מספר הצאצאים‬ ‫בזמן מסוים‪ .9 .‬תכונות כחולות‪-‬אדמדמות‪ .10 .‬הקפל שבבגד‬ ‫מוסר את ברכתו‪ .12 .‬תרגיל צבאי‪ ,‬ממש חוכמה לשחקים (‪.)5,5‬‬ ‫‪ .13‬חזר לבאר שבע‪ .14 .‬בליטה גבוהה של פני הקרקע‪.‬‬ ‫‪ .17‬שסופר ימי מילה‪ .19 .‬ביזיון‪ ,‬חרפה‪ .20 .‬במקום ההוא‪.‬‬ ‫‪ .21‬חוקר במחלקה להנדסה ביו‪-‬רפואית‪ ,‬פיתח תכשיר אינסולין‬ ‫בצורת תרסיס שעשוי לחסוך מחולי סוכרת את הצורך להזריק‬ ‫לגופם מדי יום את התרופה החיונית להצלת חייהם‪ .22 .‬חפירה‬ ‫פתוחה משני צידיה‪ .23 .‬יגיב משעמום‪ .24 .‬שיכור (‪.)3,4‬‬ ‫מאונך‪:‬‬ ‫‪ .2‬סוג של צמחים בעלי קרקפות תכולות; במינים שונים משמשים‬ ‫השורשים תחליף לקפה‪ .3 .‬מנהלת המכון הלאומי לביוטכנולוגיה‬ ‫בנגב (‪ .5 .)4,4‬נערה יפה (‪ .6 .)2,4‬מה שהושג במבצע "צוק איתן"‪.‬‬ ‫‪ .7‬כמעט הבוס‪ .8 .)4,3( .‬הרמטכ"ל השני של צה"ל‪ .11 .‬הרמטכ"ל‬ ‫השלישי של צה"ל‪ .13 .‬בירתה היא סרייבו‪ .15 .‬מתלוננים או‬ ‫מתמרמרים‪ .16 .‬בשר תפוח מתחת לסנטר‪ .17 .‬גירוי של אחר לתקוף‪.‬‬ ‫‪ .18‬הנדהם בא הנה‪ .19 .‬מוץ במזומן‪ .20 .‬משוקע בנוזל‪.‬‬ ‫פתרון התשבץ הקודם‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪9‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫מ מ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫‪13‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪14‬‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ל‬ ‫ת מ‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫‪24‬‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫‪27‬‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫‪21‬‬ ‫ת‬ ‫‪16‬‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫‪26‬‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ש ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫‪19‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫‪23‬‬ ‫ט‬ ‫‪25‬‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫‪22‬‬ ‫‪28‬‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ש פ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫‪12‬‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫‪4‬‬ ‫ר‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫‪6‬‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫‪7‬‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫אבג | ‪19‬‬ ‫מרכז הספורט והנופש‬ ‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫לחבר בין גוף לנפש‬ ‫שריר השרירים‬ ‫חדר‪-‬הכושר המשודרג‬ ‫עומד לרשותכם בכל ימות השבוע‬ ‫מרכז הספורט והנופש הוא מוקד של בילוי ופנאי‬ ‫ושל פעילויות ספורט רבות‪.‬‬ ‫יש בו מתקנים רבים המספקים הנאה‬ ‫לאלפי סטודנטים ובעלי מנויים‪.‬‬ ‫לרכישת מנוי התקשרו לטלפון ‪.08-6472740‬‬ ‫חפשו אותנו גם ב‪-‬‬