וישלח - Rabbi Sacks

‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫התַ א ֵהיה‬
‫פרשת‬
‫וישלח‬
‫היֵ ה ַאתה‬
‫מאבקו של יעקב במחניים‪ ,‬המאבק הלילי שהקנה לו את השם‬
‫ישראל‪ ,‬הוא ַמפתח להבנה מהו להיות יהודי‪ .‬כתבתי על כך בשיחות‬
‫פרשת השבוע בעבר‪ ,‬ועכשיו אני רוצה להוסיף ולטעון שבאותה‬
‫מידה‪ ,‬הבנת המאבק ההוא חיונית להבנה מהו להיות מנהיג‪.‬‬
‫יש כמה הצעות באשר לזהותו של "האיש" שנאבק עם‬
‫"א ׁיש" (בראשית‬
‫יעקב אבינו עד עלות השחר‪ .‬התורה קוראת לו ִ‬
‫"מ ְל ָא ְך" (הושע יב‪ ,‬ה)‪ .‬חז"ל‬
‫לב‪ ,‬כד)‪ .‬הנביא הושע קורא לו ַ‬
‫‪1‬‬
‫אמרו שהוא היה סמאל‪ ,‬מלאך רע‪ ,‬ושרו של עשו‪ .‬יעקב עצמו‬
‫היה משוכנע כי זהו אלוהים‪" :‬וַ ִ ּי ְק ָרא יַ ֲעקֹב ׁ ֵשם ַה ָּמקוֹ ם ּ ְפנִ יאֵ ל ִּכי‬
‫ָר ִא ִיתי ֱא־ל ִֹהים ּ ָפנִ ים ֶאל ּ ָפנִ ים וַ ִּת ָּנ ֵצל נַ ְפ ׁ ִשי" (בראשית לב‪ ,‬לא)‪.‬‬
‫נראה לי שאפשר להבין את הפרשייה הזו רק על רקע‬
‫המהלך הכולל של חיי יעקב‪ .‬יעקב נולד כשהוא אוחז בעקב‬
‫עשו אחיו‪ .‬הוא קנה מעשו את הבכורה‪ .‬הוא גנב את ברכתו של‬
‫"אנ ִֹכי ֵע ָ ׂשו ְּבכ ֶֹר ָך"‬
‫עשו‪ .‬כשאביו העיוור שאל אותו מיהו השיב ָ‬
‫(בראשית כז‪ ,‬יט)‪ .‬יעקב הוא הילד שרצה להיות עשו‪.‬‬
‫מדוע? מפני שעשו היה הגדול‪ .‬מפני שעשו היה החזק‪,‬‬
‫בעל הבשלות הגופנית‪ ,‬הצייד‪ .‬ויותר מכול‪ ,‬מפני שעשו היה‬
‫‪1‬‬
‫לעילוי נשמת‪ :‬פינחס בן יעקב אשר אייז‪ ,‬עזריאל בן אריה לייב שרטר‬
‫הבן שיצחק אביהם העדיף‪" :‬וַ ֶ ּי ֱא ַהב יִ ְצ ָחק ֶאת ֵע ָ ׂשו ִּכי ַציִ ד ְּב ִפיו‬
‫וְ ִר ְב ָקה א ֶֹה ֶבת ֶאת יַ ֲעקֹב" (כה‪ ,‬כח)‪ .‬יעקב הוא המקרה הפרדיגמטי‬
‫למה שחוקר הספרות והאנתרופולוג הצרפתי רנה ז'יראר קרא‬
‫"התשוקה המימטית" — לאמור‪ :‬אנחנו רוצים מה שאדם אחר‬
‫רוצה משום שאנחנו רוצים להיות האדם ההוא‪ 2.‬התוצאה היא‬
‫מתיחות בין יעקב ועשו‪ ,‬המטפסת לעוצמה בלתי נסבלת כשעשו‬
‫מגלה שיעקב לקח את הברכה שיצחק שמר לו‪ ,‬וגומר אומר להרגו‬
‫לכשימות יצחק‪.‬‬
‫יעקב ברח אל לבן‪ ,‬ושם הוא נקלע לעימות מתמשך נוסף‪.‬‬
‫עכשיו הוא בדרכו חזרה משם‪ ,‬והוא שומע שעשו בא לפגוש‬
‫אותו בראש כוח של ארבע מאות איש‪ .‬התורה חורגת מהאיפוק‬
‫הרגשי האופייני לה ומתארת — "וַ ִ ּי ָירא יַ ֲעקֹב ְמאֹד וַ ֵ ּי ֶצר לוֹ " (לב‪,‬‬
‫ח)‪ .‬הוא ירא פן עשו מבקש להרגו‪ ,‬ואולי גם צר לו על כי איבת‬
‫אחיו כלפיו לא הייתה חסרת סיבה‪.‬‬
‫"בא ָא ִח ָ‬
‫יך‬
‫כי אכן‪ ,‬יעקב חטא לעשו‪ .‬יצחק אמר לעשו‪ָּ ,‬‬
‫ְּב ִמ ְר ָמה וַ ִ ּי ַ ּקח ִּב ְר ָכ ֶת ָך" (כז‪ ,‬לה)‪ .‬מאות שנים לאחר מכן יתנבא‬
‫הוּדה; וְ ִל ְפקֹד ַעל יַ ֲעקֹב ִּכ ְד ָר ָכיו‪ְּ ,‬כ ַמ ֲע ָל ָליו‬
‫הושע‪" :‬וְ ִריב ַלה' ִעם יְ ָ‬
‫יָ ׁ ִשיב לוֹ ‪ַּ .‬ב ֶּב ֶטן ָע ַקב ֶאת ָא ִחיו ְוּבאוֹ נוֹ ָ ׂש ָרה ֶאת ֱא־ל ִֹהים" (הושע‬
‫יב‪ ,‬ג‪-‬ד)‪ .‬ירמיהו הנביא משתמש בפעל "עקב"‪ ,‬ודווקא בהטיה‬
‫"א ׁיש ֵמ ֵר ֵעהוּ ִה ּׁ ָש ֵמרוּ וְ ַעל ָּכל ָאח אַ ל‬
‫"יעקב"‪ ,‬כדי לתאר רמאי‪ִ :‬‬
‫ִּת ְב ָטחוּ‪ִּ ,‬כי ָכל ָאח ָעקוֹ ב יַ ְעקֹב וְ ָכל ֵר ַע ָר ִכיל יַ ֲהל ְֹך" (ירמיה ט‪ ,‬ג)‪.‬‬
‫כל עוד ניסה יעקב להיות עשו שררו ביניהם יריבות ומתח‪.‬‬
‫עשו חש מרומה; יעקב חש פחד‪ .‬בלילה ההוא‪ ,‬לקראת פגישתו עם‬
‫עשו לאחר עשרים ושתיים שנות היעדרות‪ ,‬יעקב נאבק עם עצמו‬
‫ולבסוף השיל מעליו את צלם עשו‪ ,‬את תשוקתו רבת השנים‬
‫‪2‬‬
‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫התַ א ֵהיה‬
‫להיות עשו‪ .‬זהו הרגע המכריע בחייו של יעקב‪ .‬מעתה והלאה‬
‫ירצה להיות הוא עצמו‪ .‬רק כאשר אנחנו חדלים לרצות להיות‬
‫"א ְחמֹד ְּתחוּמוֹ‬
‫מישהו אחר (שייקספיר היטיב לתאר רצון מציק זה‪ֶ :‬‬
‫‪3‬‬
‫ׁ ֶשל א'‪ִּ ,‬כ ׁ ְשרוֹ נוֹ ׁ ֶשל ב' –‪ /‬וְ ֶאת ֲא ׁ ֶשר א ַֹהב ֶא ְחמֹד ּ ָפחוֹ ת ִמ ּכֹל")‪,‬‬
‫אנו יכולים לחיות בשלום עם עצמנו ועם העולם‪.‬‬
‫זהו אחד האתגרים הגדולים של המנהיגות‪ .‬בקלות יכול‬
‫מנהיג לגרוף את אהדת ההמונים על ידי כך שיהיה מה שהם‬
‫רוצים שיהיה‪ .‬להיות ליברל בדברו אל ליברלים ושמרן בפנותו‬
‫אל שמרנים‪ ,‬להחליט על פי משבי הרוח בסקרי דעת הקהל ולא‬
‫על פי עקרונותיו ואמונותיו‪ .‬דיוויד ֶג ְר ֶגן‪ ,‬ששימש יועץ לנשיאים‬
‫אמריקנים משתי המפלגות‪ ,‬כתב על ביל קלינטון כי הוא "עדיין‬
‫איננו בטוח לגמרי מיהו‪ ,‬והוא מנסה להגדיר את עצמו על פי‬
‫מידת החיבה שאחרים רוחשים כלפיו‪ .‬הדבר מוביל אותו לסתירות‬
‫מכל הסוגים‪ ,‬וגורם לו להיתפס בעיני האחרים כערבוב מתמשך‬
‫‪4‬‬
‫של נקודות חוזק ונקודות חולשה"‪.‬‬
‫מנהיגים מנסים לפעמים לשמור על לכידות הצוות באמצעות‬
‫אמירת דברים שונים לאנשים שונים‪ .‬אולם סופן של סתירות אלו‬
‫להתגלות — בייחוד בעידן השקיפות המוחלטת שהתקשורת‬
‫המודרנית כופה‪ .‬התוצאה תהיה שהמנהיג יצטייר כחסר יושרה‪.‬‬
‫אנשים יחדלו להאמין למוצא פיו‪ .‬זמן רב יידרש לשקם את‬
‫האמון ואת הסמכות‪ .‬המנהיג עלול לגלות שעמדתו נעשתה בלתי‬
‫מקובלת ואפילו להידחק להתפטרות‪ .‬מעטים הדברים המזיקים‬
‫לפופולריות של מנהיג יותר מרדיפה אחר פופולריות‪.‬‬
‫למנהיגים גדולים יש אומץ לחיות עם חוסר פופולריות‪.‬‬
‫לינקולן הושמץ והוגחך כל ימי חייו‪ .‬בשנת ‪ 1864‬כתב עליו הניו־‬
‫‪3‬‬
‫יורק טיימס‪" :‬הוא הוקע בלי סוף כאדם שנשבע לשקר‪ ,‬כשליט‬
‫בלתי חוקי‪ ,‬כרודן‪ ,‬כחותר תחת החוקה‪ ,‬כרומס החירויות‪ ,‬כפושע‬
‫נואש הנוהג בפזיזות‪ ,‬כמי שמשתעשע להנאתו בייסורי גסיסתה‬
‫של האומה"‪ 5.‬את צ'רצ'יל פטרו העיתונים כפוליטיקאי כושל עד‬
‫שנתמנה ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫כשתמה המלחמה‪ ,‬ב־‪ ,1945‬הובס בבחירות הכלליות‪ .‬הוא עצמו‬
‫אמר כי "הצלחה היא למעוד מכישלון לכישלון בלי לאבד שמץ‬
‫מההתלהבות"‪ .‬ג'ון קנדי ומרטין לותר קינג נרצחו‪ .‬כשמרגרט‬
‫תאצ'ר הלכה לעולמה‪ ,‬היו אנשים שחגגו ברחובות‪.‬‬
‫יעקב לא היה מנהיג; עוד לא הייתה לו אומה להנהיגה‪.‬‬
‫אבל התורה מנדבת לנו שפע מידע על מאבק הזהות שלו‪,‬‬
‫מפני שמאבק זה איננו רק שלו‪ .‬הוא קורה לרובנו (המילה‬
‫"אבות" מציינת גם אבות־טיפוס‪ ,‬כמו בביטוי "אבות מלאכה")‪.‬‬
‫לא קל לגבור על התשוקה להיות מישהו אחר‪ ,‬לרצות את‬
‫מה שיש לו‪ ,‬להיות מה שהוא‪ .‬רובנו נתקפים ברגשות כאלה‬
‫מפעם לפעם‪ .‬ז'יראר טוען שזה המקור העיקרי לסכסוכים‬
‫לאורך ההיסטוריה‪ .‬לפעמים עוברים על אדם חיים שלמים של‬
‫מאבק לפני שהוא מבין מי הוא ומוותר על התשוקה להיות מי‬
‫שאיננו‪.‬‬
‫יותר מכל גיבוריו האחרים של ספר בראשית‪ ,‬יעקב מוקף‬
‫בסכסוכים‪ :‬לא רק בינו לבין עשו‪ ,‬אלא גם בינו לבין לבן‪ ,‬בין‬
‫רחל ללאה‪ ,‬ובין ילדיו — בין יוסף לאחיו‪ .‬דומה שהתורה מבקשת‬
‫לספר לנו שכל עוד יהיה סכסוך בתוכנו‪ ,‬יהיה גם סכסוך סביבנו‪.‬‬
‫אם לא נשכיל ליישב את המתיחות שבתוכנו‪ ,‬לא נצליח לעשות‬
‫זאת בעולם החיצון‪ .‬רק אם נחיה בשלום עם עצמנו נוכל לחיות‬
‫בשלום עם העולם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫שיג ושיח – הרב יונתן זקס‬
‫התַ א ֵהיה‬
‫זה מה שקורה בפרשת השבוע שלנו‪ .‬אחרי מאבקו עם הזר‬
‫המסתורי יעקב חווה שינוי אישיות‪ .‬מגעו של הזר בכף ירכו כמו‬
‫החזיר את יעקב לנקודה שלפני אחיזתו בעקב עשו‪ .‬יעקב מחזיר‬
‫לעשו את הברכה שלקח ממנו‪ .‬יום קודם לכן החזיר לו את הברכה‬
‫החומרית‪ ,‬בשולחו אליו מאות בני צאן ובקר‪ ,‬גמלים וחמורים‪.‬‬
‫"הוֵ ה ְג ִביר‬
‫עכשיו הוא מחזיר לו גם את הברכה שקיבל במקומו ֱ‬
‫ְלאַ ֶח ָ‬
‫יך וְ יִ ׁ ְש ַּת ֲחוּוּ ְל ָך ְּבנֵ י ִא ֶּמ ָך" (בראשית כז‪ ,‬כט)‪ .‬יעקב משתחווה‬
‫"ע ְבדּ וֹ " (שם‬
‫"אדֹנִ י" ולעצמו ַ‬
‫שבע פעמים לעשו‪ .‬הוא קורא לו ֲ‬
‫"קח נָ א‬
‫יד)‪ .‬הוא אף משתמש במילה "ברכה"‪ .‬הוא אומר לעשו ַ‬
‫י‪ ‬א ׁ ֶשר ֻה ָבאת ָל ְך" (שם יא)‪ .‬התוצאה‪ :‬האחים נפגשים‬
‫ֶאת ִּב ְר ָכ ִת ֲ‬
‫בשלום ונפרדים לשלום‪.‬‬
‫הנמשך רוב שנות חייו של אדם‪ ,‬אך שכרו של מאבק זה הוא‬
‫כוחות נפש כבירים‪ .‬אין חזק מהיודע מיהו ומהו‪.‬‬
‫בני אדם מתעמתים‪ .‬יש להם אינטרסים שונים‪ ,‬רצונות‬
‫מתנגשים‪ ,‬חשקים סותרים‪ ,‬תכונות מנוגדות‪ .‬וגם אם אין הם‬
‫מתעמתים‪ ,‬כפי שיודע כל הורה‪ .‬ילדים — ולא רק ילדים —‬
‫מחפשים תשומת לב‪ ,‬ואי אפשר לשים לב לכולם באותה מידה כל‬
‫הזמן‪ .‬ניהול העימותים הקיימים בכל חברה אנושית הוא מלאכתו‬
‫של המנהיג; ואם המנהיג איננו בטוח בזהותו ואיננו בוטח בה‪,‬‬
‫העימותים יימשכו; אפילו אם המנהיג רואה את עצמו כמשכין‬
‫שלום מקצועי‪.‬‬
‫התשובה היחידה היא "לדעת את עצמך"‪ ,‬להיאבק עם עצמך‬
‫כמו שעשה יעקב באותו לילה גורלי‪ ,‬להשיל מעליך את הדמות‬
‫שאולי אתה רוצה להיות אבל אינך‪ ,‬להשלים עם הידיעה שיהיו‬
‫אנשים שיאהבו את מה שהינך ואת מה שאתה מייצג אך יהיו‬
‫אנשים שלא יאהבו זאת‪ ,‬ולדעת שמוטב לשאוף להוקרה מחלק‬
‫מהציבור מלשאוף לאהדה מכולו‪ .‬לפעמים הדבר כרוך במאבק‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בראשית רבה עז‪ ,‬ג; רש"י לבראשית לב‪ ,‬כד; זוהר‪ ,‬וישלח פז‪-‬פח‪.‬‬
‫רנא ז'יראר‪ ,‬האלימות והקדושה‪ ,‬מצרפתית‪ :‬יותם ראובני‪ ,‬תל אביב‪ :‬נמרוד‪ ,‬תשס"ט‪.‬‬
‫מתוך סונטה ‪ .29‬תרגם צור ארליך‪.‬‬
‫‪.David Gergen, Eyewitness to Power, Simon & Schuster, 2001, 328‬‬
‫‪.John Kane, The Politics of Moral Capital, Cambridge University Press, 2001, 71‬‬
‫‪6‬‬