‫יש הכל‬ ‫תשכחו מהשקל‪ ,‬מהיום תושבים בבארשבע משלמים במטבע הווירטואלי‬ ‫"שפע" ‪ ‰‬עשרות סטודנטים ותושבים ותיקים כבר הצטרפו לפרויקט ומהווים‬ ‫דוגמה לשכנות טובה ‪ ‰‬צובעים בתים תמורת אוכל חם‪ ,‬מקבלים שיעורי‬ ‫גיטרה תמורת ירקות‪ ,‬והרשימה עוד ארוכה ‪ ‰‬נכון‪ ,‬אמנם אי אפשר לשלם‬ ‫חשבונות בעזרת "שפע"‪ ,‬אבל תוכלו להירתם למען הקהילה ולעשות סחר‬ ‫חליפין‪ ,‬ממש כמו שהיו עושים בכיכר העיר‬ ‫ל י או ר ל רנ ר‬ ‫צ יל ו ם‪ :‬ה רצ ל יו ס ף‬ ‫בכל שבוע אנחנו שומעים‬ ‫על עוד ועוד התייקרויות‪.‬‬ ‫פעם זה הדלק‪ ,‬פעם זה‬ ‫תעריפי החשמל‪ ,‬שלא‬ ‫לדבר על הקוטג' או יוקר‬ ‫הנדל"ן שהוציא מיליון איש לרחובות‪.‬‬ ‫אבל נראה שהדיווחים על ההתייקרויות‬ ‫רק ממשיכים כשאי אפשר באמת לעצור‬ ‫את הגל הזה‪ .‬אם העם שדרש צדק חבר־‬ ‫תי לא הצליח‪ ,‬מי כן יצליח? מתברר שיש‬ ‫אלטרנטיבה‪ ,‬ואפילו כזו שקרובה אלינו‬ ‫לבית‪ .‬אלטרנטיבה שתגרום לכם להסת־‬ ‫כל על השקל בכיס שלכם בפחות יראת‬ ‫כבוד‪ ,‬אלטרנטיבה שבסופה מקווים‪ ,‬נוכל‬ ‫כולנו לשלם פחות אבל לתת יותר‪.‬‬ ‫תכירו את "שפע"‪ ,‬המטבע החדש של‬ ‫תושבי שכונה ג' בבאר־שבע‪ ,‬מטבע ויר־‬ ‫טואלי שמחליף את השקל הישן והטוב‬ ‫ונותן נופך אחר לסיסמאות כמו "יש לך‬ ‫עשר שקל לבאר־שבע?"‪ .‬טוב‪" ,‬שפע"‬ ‫לא באמת אמור להחליף את השקל‪ ,‬וזה‬ ‫גם לא שעכשיו נגיד שלום למרשרשים‬ ‫ונצא לקניות בלי כרטיסי אשראי‪ ,‬אבל אם‬ ‫היוזמה תצא לפועל‪ ,‬אנחנו בהחלט נוכל‬ ‫להשלים את הקניות שלנו בעזרת כסף‬ ‫וירטואלי‪ ,‬אבל לא פחות חשוב בעזרת‬ ‫תרומה לקהילה‪ .‬נוכל למחזר את הכסף‬ ‫שלנו בתוך הקהילה‪ ,‬וכך למעשה‪ ,‬כולנו‬ ‫נצא נשכרים‪.‬‬ ‫תשלום וירטואלי‬ ‫עמותת "שבועת אדמה" היא שהביאה‬ ‫את "שפע" לבאר־שבע בחצי השנה האח־‬ ‫רונה‪ .‬עמותה שמנסה ודי בהצלחה להפוך‬ ‫את שכונה ג' לגינה קהילתית אחת גדולה‪.‬‬ ‫העמותה הוקמה בשנת ‪ 2007‬במטרה לקדם‬ ‫חקלאות עירונית ומערכות קהילתיות‬ ‫לשיפור איכות החיים בעיר‪ .‬מורן סלקמון‪,‬‬ ‫מנהלת שותפה בעמותה‪ ,‬מספרת כי בת־‬ ‫חילת הפעילות הם ביקשו להקים גינות‬ ‫קהילתיות שיהוו מקום מרכזי לפעילות‬ ‫סביבתית וכך יוכלו להנגיש אוכל אורגני‬ ‫וירקות לתושבים‪" .‬בשנה האחרונה עבדנו‬ ‫יחד עם עיריית באר־שבע לקחת את הגי־‬ ‫‪76‬‬ ‫ידיעות הנגב ˆ ‪26.7.2013‬‬ ‫נות הקהילתיות צעד אחד קדימה וקיבלנו‬ ‫את האישורים כדי להקים חווה עירונית‬ ‫בשכונה ג'‪ .‬הרעיון הוא שאנשים מגדלים‬ ‫תוצרת אורגנית ומוכרים אותה לעסקים‬ ‫מקומיים בסלים אישיים הביתה"‪.‬‬ ‫מכאן התגלגל הרעיון של "שפע"‪ .‬מדובר‬ ‫בפרויקט ארצי של מרכז "אושר" שבאתר‬ ‫האינטרנט שלו מסביר על פעילותו כך‪:‬‬ ‫"המרכז פועל למען הקהילה המקומית‬ ‫בהתנדבות‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬שיתוף‪ ,‬שכנות‬ ‫טובה‪ ,‬פעילות חברתית וחינוכית‪ ,‬ודאגה‬ ‫לסביבה‪ ,‬וכל זאת ללא אינטרס כלכלי‬ ‫וללא שימוש בכסף"‪.‬‬ ‫את הרעיון הזה בדיוק רצתה סלקמון‬ ‫להביא לעמותה‪ .‬לרכוש ולמכור מוצ־‬ ‫רים‪ ,‬להביא חוגים ופעילויות לתושבים‬ ‫טל ישעיהו‪,‬‬ ‫סטודנט מהשכונה‪:‬‬ ‫"בהתחלה‪,‬‬ ‫התושבים הוותיקים‬ ‫אומרים שהם לא‬ ‫יכולים לתת כלום‪.‬‬ ‫מדובר באנשים‬ ‫שיכולים להכין‬ ‫אוכל‪ ,‬שיודעים איך‬ ‫לעבוד עם חשמל‪,‬‬ ‫בנגרות‪ ,‬אין מישהו‬ ‫שלא יכול לתת‬ ‫כלום"‬ ‫הוותיקים בשכונה‪ ,‬לאלה שידם לא משגת‬ ‫לחוג גיטרה‪ ,‬לשיפוץ הבית או אפילו סתם‬ ‫לאיזו פעילות תרבותית‪ .‬כאלה שלא יכו־‬ ‫לים להוציא ‪ 100‬שקל על שיעור‪ .‬הרעיון‬ ‫בבסיסו פשוט‪ .‬במקום כסף אמיתי‪ ,‬שקלים‪,‬‬ ‫מקבלים מטבעות וירטואליים‪" ,‬שפע"‪.‬‬ ‫הכל מתבצע באינטרנט כאשר פותחים‬ ‫תיבה אישית ומיד מקבלים ‪ 300‬שפע‪.‬‬ ‫משם מתחילים לסחור כאשר כל שפע‬ ‫שווה דקה ביממה‪ .‬שיעור סריגה של ‪60‬‬ ‫דקות? שווה ‪ 60‬שפע‪ ,‬קוסקוס ביום שלי־‬ ‫שי? ‪ 50‬שפע‪ 60 ,‬עם שתייה‪ ,‬וכך הלאה‪.‬‬ ‫"הרעיון בשפע הוא שהם יכולים לר־‬ ‫כוש מוצרים או לעשות השלמה למוצרים‬ ‫שאין להם אפשרות לשלם בכסף אמיתי‬ ‫בדרך כלל‪ .‬זה יכול להיות חוגים לילדים‪,‬‬ ‫שיפוץ הבית‪ ,‬הנחה במכולות או בעס־‬ ‫קים המקומיים בשכונה בתמורה לשפע‪.‬‬ ‫מה שעומד מאחורי הרעיון הוא שאנחנו‬ ‫מייצרים משאבים שנשארים בתוך הש־‬ ‫כונה וזה עובד בכמה מחזורים‪ .‬אם אתה‬ ‫הולך לסופר לקנות ירקות אז הבעלים‬ ‫היה מקבל את הכסף ולא היה לו אינטרס‬ ‫שזה יישאר בשכונה‪ ,‬במערכת של השפע‬ ‫יש את היכולת להשאיר את הכסף בשכו־‬ ‫נה‪ ,‬אם עבדתי שעה בחווה עם השפע אני‬ ‫יכולה ללכת למסאז' של מישהי בשכונה‬ ‫והיא תוכל עם השפע שאני העברתי לה‬ ‫לקנות דברים במכולת‪ ,‬והמוכר במכולת‬ ‫יוכל לשלם לקבוצה של פעילים לצבוע‬ ‫את החזית של החנות‪ .‬יוצרים מערכת‬ ‫שמבוססת על השתתפות של התושבים‬ ‫ושל הקהילה"‪.‬‬ ‫צבע תמורת‬ ‫פריקסה‬ ‫בעזרת הפרויקט מאמינים בעמותה וב־‬ ‫כלל במרכז הארצי כי ניתן להביא לאלט־‬ ‫רנטיבה בסחר ובחליפין‪ ,‬להביא למודעות‬ ‫לתרומה ובשורה התחתונה ‪ -‬להתחברות‬ ‫לקהילה‪.‬‬ ‫סלקמון חושבת שמושגים כמו יוקר‬ ‫המחיה לא יורדים מסדר היום‪ ,‬ופרויקט‬ ‫כמו מטבע השפע יכול להביא לשינוי‬ ‫בתפיסה‪" .‬אנחנו רואים היום שהמערכת‬ ‫הכספית והשקל שאנחנו מכירים לא מצ־‬ ‫ליח לגרום לאנשים להעלות את איכות‬ ‫החיים שלהם‪ .‬יש הרבה שירותים שמש־‬ ‫פחות צריכות והן לא יכולות לספק את‬ ‫זה לעצמן‪ .‬מטבע משלים כמו שפע יכול‬ ‫להנגיש הרבה מאוד מוצרים ושירותים‬ ‫שאין לאנשים אפשרות לשלם עליהם‬ ‫בכסף אמיתי‪ .‬בשכר של ‪ 25‬שקל לשעה‬ ‫הרי אי אפשר לעשות באמת משהו‪ .‬אתה‬ ‫לא יכול לשלם על חוג במתנ"ס או לצרוך‬ ‫תרבות ועם השפע כן"‪.‬‬ ‫הפרויקט הראשון בבאר־שבע התחיל‬ ‫דווקא בשכונה ג' בה ישנו ריכוז גבוה‬ ‫של אזרחים ותיקים מצד אחד‪ ,‬וסטודנ־‬ ‫טים‪ ,‬מהצד השני‪ .‬בעמותה סבורים שכמו‬ ‫שהגינה הקהילתית נחלה הצלחה כך יהיה‬ ‫גם עם פרויקט השפע‪ ,‬ובסופו של דבר‪,‬‬ ‫הדברים גם ישתלבו להם יחד‪.‬‬ ‫בחצי השנה האחרונה הפרויקט פועל‬ ‫בשכונה והצטרפו אליו כבר כמה עשרות‬ ‫סטודנטים ותושבים ותיקים‪ .‬אחד מהם‬ ‫הוא טל ישעיהו )‪ .(25‬ישעיהו‪ ,‬באר־שבעי‬ ‫במקור שחזר למחוזותינו לאחר שהות של‬ ‫כמה שנים במרכז‪ ,‬נחת היישר בשכונה‬ ‫ג' והחל לגדל בגינה הקהילתית ירקות‪.‬‬ ‫את הפרויקט גילה במקרה ונדלק עליו מן‬ ‫ההתחלה‪.‬‬ ‫"לא ידעתי כל כך מה זה אומר אז חי־‬ ‫פשתי באינטרנט ואחרי שבועיים הכר־‬ ‫תי את החבר'ה מ'שבועת אדמה' והבנתי‬ ‫שיש מפגש שכונה‪ .‬בהתחלה היה לאנ־‬ ‫שים קשה להבין איך זה יעבוד‪ .‬איך אני‬ ‫אצבע למישהו את הבית כי אין לו כסף‬ ‫והם לא הבינו שזה יכול לעבוד גם בלי‪.‬‬ ‫הם הבינו שיש מערכת בה אתה יכול‬ ‫לפרסם מה אתה מחפש ולהציע מה אתה‬ ‫יכול לתת בתמורה‪ .‬לבסוף הבינו כי גם‬ ‫אם כל מה שאתה יודע זה לבשל פריקסה‪,‬‬ ‫זה יכול לעבוד"‪.‬‬ ‫ברק חרמש )‪ ,(27‬סטודנט לרפואה בבן‬ ‫גוריון‪ ,‬מגדל ירקות בגינה פרטית בביתו‪,‬‬ ‫וכך גם הכיר את העמותה ואת הפ־‬ ‫רויקט‪" .‬כשגרתי בתל אביב‪ ,‬הקמנו גינה‬ ‫בשפע‬ ‫השותפים ליוזמה‬ ‫בשכונה ג'‪ .‬מחפשים‬ ‫תחליף לכסף‬ ‫‪ ˆ 26.7.2013‬ידיעות הנגב‬ ‫‪77‬‬ ‫יש הכל בשפע‬ ‫קהילתית עם עובדים זרים‪ ,‬וכשהגעתי‬ ‫לפה‪ ,‬נכנסתי לעניין הגינה במרכז חרוב‪.‬‬ ‫היתה פגישה במתנ"ס בשכונה והגיעו‬ ‫חבר'ה מ'שבועת אדמה' יחד עם תושבים‬ ‫ותיקים שסיפרו לנו על הפרויקט"‪.‬‬ ‫חרמש מודה שמבחינתו כאשר הבין‬ ‫שמדובר בפרויקט שיתופי‪ ,‬הוא הצטרף‬ ‫מיד‪" .‬פרויקט שיתופי זה תמיד נשמע‬ ‫לי דבר טוב‪ .‬זה כמו בפרויקט 'אגורה'‬ ‫רק שפה מעבר לחפצים יש גם פעולות‪.‬‬ ‫אם מישהו צריך שיצבעו לו את הבית‬ ‫אז אפשר לעשות את זה‪ ,‬אתה יכול לק־‬ ‫בוע לעצמך מחירים או ליצור קשר עם‬ ‫אנשים‪ .‬היתרון בזה שאפשר לעשות‬ ‫דברים שבאופן כללי היו עולים הרבה‬ ‫כסף‪ ,‬אפשר לבצע אותם בהרבה פחות‬ ‫או בלי כסף‪ ,‬רק בגלל שאנחנו יוצרים‬ ‫קשר אחד עם השני‪ ,‬זה נותן פתח לאנ־‬ ‫שים שאין להם כסף לשלם‪ .‬לא מדובר‬ ‫בעוד התנדבות שגרתית שלא יוצרת‬ ‫מחויבות בין הצדדים‪ .‬פה יש מחויבות‬ ‫כי אתה מקבל תשלום"‪.‬‬ ‫יד רוחצת יד‬ ‫תושבי השכונה הוותיקים משתתפים‬ ‫בפרויקט‪ .‬איתם התהליך הוא קצת‬ ‫יותר מורכב‪ .‬בכל זאת‪ ,‬מדובר באנשים‬ ‫שלא בטוח שיש להם מחשב בבית‪ ,‬וגם‬ ‫אם יש איזה מחשב באחד החדרים‪ ,‬לא‬ ‫בטוח שהם יודעים להשתמש בו‪" .‬בהת־‬ ‫חלה‪ ,‬התושבים הוותיקים אומרים שהם‬ ‫לא יכולים לתת כלום"‪ ,‬אומר ישעיהו‪,‬‬ ‫"מדובר באנשים שיכולים להכין אוכל‪,‬‬ ‫יש חבר'ה שיש להם ידע‪ ,‬שיודעים איך‬ ‫לעבוד עם חשמל‪ ,‬בנגרות‪ ,‬אין מישהו‬ ‫שלא יכול לתת כלום‪ .‬כמה פעמים בא‬ ‫לך אוכל של אמא ואין לך איפה לאכול‪,‬‬ ‫אז אם יש לך איזה סבתא שגרה לידך ומ־‬ ‫כינה אוכל ביתי‪ ,‬מה יותר טוב מלקנות‬ ‫בשפע את הארוחה"‪.‬‬ ‫גם תושבי השכונה הוותיקים מברכים‬ ‫על הפרויקט‪ .‬נכון‪ ,‬לא מדובר בכמויות‬ ‫גדולות‪ ,‬אבל היד עוד נטויה‪ ,‬כמו שמ־‬ ‫ספרת מרים דבוש )‪ (64‬תושבת ותיקה‬ ‫בשכונה‪" .‬הצטרפתי לפני כמה חוד־‬ ‫מרים דבוש‪:‬‬ ‫"הצטרפתי לפני‬ ‫כמה חודשים‪.‬‬ ‫זה היה מאוד‬ ‫מעניין לשמוע את‬ ‫מה שהם רוצים‬ ‫לעשות בשכונה‪,‬‬ ‫שהם רוצים לשתף‬ ‫את התושבים‬ ‫הוותיקים וליצור‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫בינינו לבין‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫ידיעות הנגב ˆ ‪26.7.2013‬‬ ‫ברק חרמש‪,‬‬ ‫סטודנט‬ ‫מהשכונה‪" :‬זה‬ ‫יכול להתאים‬ ‫גם לסטודנטים‬ ‫וגם למבוגרים‬ ‫כי הסטודנטים‬ ‫יכולים להציע‬ ‫שיעורים שונים‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ואם אין‬ ‫להם כוח לבשל‪,‬‬ ‫הם יכולים לקנות‬ ‫ארוחה חמה"‬ ‫חברי הפרויקט השבוע‪ .‬מנסים לביא ליותר מודעות‬ ‫שים‪ .‬זה היה מאוד מעניין לשמוע את‬ ‫מה שהם רוצים לעשות בשכונה‪ ,‬שהם‬ ‫רוצים לשתף את התושבים הוותיקים‬ ‫וליצור שיתוף פעולה בינינו לבין הס־‬ ‫טודנטים‪ .‬זה נשמע מאוד מעניין והם‬ ‫עשו דבר מאוד יפה ועל זה מגיע להם‬ ‫כל הכבוד‪ .‬זה רעיון מצוין שבמקום‬ ‫לשלם כסף אתה משתמש בשפע‪ ,‬שאתה‬ ‫תורם ומקבל‪ .‬זה יכול לשפר את המצב‬ ‫בשכונה‪ ,‬לגשר בין האנשים‪ ,‬להביא את‬ ‫השכונה למשפחתיות אחת גדולה ושא־‬ ‫חד יתרום לשני"‪.‬‬ ‫לדבוש לדוגמה אין ידע במחשבים ואת‬ ‫הרכישות בשפע עשתה בעזרת הצעירים‬ ‫במפגשים השכונתיים‪" .‬אין לי ידע במ־‬ ‫חשבים‪ .‬אני באה למפגשים‪ ,‬שומעת מה‬ ‫צריכים לעשות ואני עושה את הדברים‬ ‫במפגשים‪ ,‬עוזרים לי להעביר או לקבל‬ ‫את השפע"‪ ,‬אומרת דבוש‪.‬‬ ‫אז הרעיון נחמד‪ ,‬אבל מה קורה בפו־‬ ‫על? השאלה היא אם מחר בבוקר תוכלו‬ ‫ללכת למכולת ולקנות קילו עגבניות‬ ‫ואורז לבישול עם כמה מטבעות שפע‬ ‫וירטואליים‪ .‬הפרויקט עדיין נמצא בחי־‬ ‫תולים‪ ,‬אבל כבר עכשיו אפשר לראות‬ ‫שגלגלי השפע זזים‪ ,‬שהמערכת מניעה‬ ‫את עצמה‪ ,‬באיטיות אמנם‪ ,‬אבל זה סימן‬ ‫טוב לבאות‪.‬‬ ‫ישעיהו לדוגמה כבר קיבל שיעור גי־‬ ‫טרה של שעה תמורת ‪ 60‬שפע‪ ,‬בתמורה‬ ‫הוא מציע את עזרתו בחקלאות וגידול‪,‬‬ ‫בנגרות ואפילו מציע כלים תמורת‬ ‫שפע‪ .‬גם חרמש כבר הצליח "להרוויח"‬ ‫כמה שפע‪" .‬באחד הימים הגעתי לבית‬ ‫של תושב השכונה והוא היה צריך עזרה‬ ‫בלצבוע את הבית‪ ,‬הגענו וצבענו את‬ ‫הבית‪ ,‬וזה היה נחמד‪ .‬בסוף‪ ,‬קיבלתי‬ ‫‪ 90‬שפע כמספר הדקות שהיינו‪ .‬בפעם‬ ‫אחרת היינו בשוק פה בשכונה ומכרתי‬ ‫שתילים של ירקות ופירות קיץ תמורת‬ ‫שפע‪ .‬הבאתי שתילים של עגבניות‪,‬‬ ‫מלון‪ ,‬בצל ודלעת‪ ,‬ומכרתי לאנשים‬ ‫שנמצאים במערכת השפע‪ .‬לי עוד לא‬ ‫יצא לקנות משהו‪ ,‬אבל זה יכול לה־‬ ‫תאים גם לסטודנטים וגם למבוגרים‬ ‫כי הסטודנטים יכולים להציע שיעו־‬ ‫רים שונים לדוגמה‪ ,‬ואם אין להם כוח‬ ‫לבשל‪ ,‬הם יכולים לקנות ארוחה חמה‪.‬‬ ‫זה יוצר קשר בין הצעירים למבוגרים‬ ‫שנמצאים פה כשיש קצת נתק בין הש־‬ ‫כבות האלה"‪.‬‬ ‫גם דבוש כבר השתמשה בשפע‪ .‬היא‬ ‫לדוגמה רכשה קפה ועוגה מבית הקפה‬ ‫השכונתי והמאולתר שקם לו באחד הפ־‬ ‫רויקטים בשכונה‪ ,‬ובתמורה הציעה את‬ ‫הידע שלה בסריגה ורקמה‪" .‬הייתי אמו־‬ ‫מורן סלקמון‪" :‬זה‬ ‫תהליך ארוך‪ ,‬אנחנו‬ ‫יודעים שמחר‬ ‫בבוקר לא כל‬ ‫השכונה תשתמש‬ ‫בשפע‪ ,‬זה שינוי‬ ‫תודעתי שלוקח‬ ‫זמן ויש קושי‬ ‫בגישה למחשבים‬ ‫ולאינטרנט"‬ ‫רה לפגוש מישהי שרצתה שאעביר לה‬ ‫שיעור תורה‪ ,‬זה לא יצא לפועל בסוף‪.‬‬ ‫אבל אני יכולה לעזור בסריגה‪ ,‬ברקמה‪,‬‬ ‫בכל מה שאני יודעת ויכולה להעביר‬ ‫הלאה לאחרים"‪.‬‬ ‫"מחבר בין דורות"‬ ‫כמובן שהסוגיה החשובה ביותר‬ ‫שעולה לדיון היא האם השפע יכול‬ ‫להחליף את השקל‪ .‬האם בשנים הקרו־‬ ‫בות נקבל מטבע חדש‪ ,‬שטרות חדשים‬ ‫ובכלל מושג חדש לגבי מה זה כסף‪.‬‬ ‫"בסוף‪ ,‬כשזה עובד‪ ,‬זה אמור להוות‬ ‫תחליף לכסף אבל רק אם זה ייצא לפו־‬ ‫על ברמה הארצית‪ .‬אני לא מאמין שזה‬ ‫יכול לקרות בגלל גורמים מעכבים‬ ‫כמו ממשלה ועוד‪ ,‬אבל ברמה השכו־‬ ‫נתית זה יכול להצליח"‪ ,‬אומר ישעיהו‪,‬‬ ‫"צריך כמה שיותר אנשים שישתתפו‬ ‫בזה ושיאמינו כי זה תלוי הרבה באמון‪.‬‬ ‫לצעיר קל לתפוס את זה‪ ,‬למבוגר קצת‬ ‫יותר קשה‪ .‬אבל זה מה שיפה‪ .‬חשבתי‬ ‫שוותיקי השכונה לא יבינו אבל לאט‬ ‫לאט זה חלחל והם הבינו‪ .‬רק לחשוב‬ ‫שבנאדם מבוגר במקום ללכת לשוק‪,‬‬ ‫יכול ללכת לירקניה הקרובה לבית ול־‬ ‫שלם בשפע זה מדהים"‪ .‬חרמש מצידו‬ ‫מציין כי יש דוגמאות מקבילות בעולם‬ ‫לתהליך שכבר עבר שלב‪.‬‬ ‫"יש מקומות בעולם שזה באמת קרה‪.‬‬ ‫אני זוכר שבפגישה דיברנו על איזה‬ ‫מקום באנגליה שפיתחו את זה עד שייצרו‬ ‫ממש מטבע שלהם והם ממש משתמשים‬ ‫בזה לדברים בתוך העיר‪ .‬הפוטנציאל‬ ‫יכול להגיע למקומות כאלה‪ .‬זה טוב‬ ‫בעיקר לאלה שיש להם פחות‪ .‬הרי כל‬ ‫שנה‪ ,‬דברים מתייקרים וזה מגיע למצב‬ ‫שמאוד קשה לשכבות החלשות פה לס־‬ ‫גור את החודש‪ .‬הפוטנציאל טוב‪ ,‬הרעיון‬ ‫טוב ואולי צריך למצוא דרך אחרת שהיא‬ ‫לא האינטרנט‪ ,‬וזה דורש המון מפגשים‬ ‫של תושבי השכונה"‪.‬‬ ‫סלקמון מצידה חושבת שהשפע לא‬ ‫יוכל להחליף את השקל‪ ,‬אבל בהחלט‬ ‫יכול להוות אלטרנטיבה משלימה‪ ,‬יכול‬ ‫להנגיש לאנשים שיש להם פחות כסף‬ ‫יותר חוגים ופעילויות‪" .‬השפע לא יכול‬ ‫להחליף את השקל אבל בגלל זה קוראים‬ ‫לו משלים‪ .‬לא יהיה אפשר לשלם איתו‬ ‫ארנונה אבל אפשר יהיה להשלים איתו‬ ‫כל מיני דברים שבכסף אמיתי קשה‪.‬‬ ‫השפע בעצם מעודד את הקהילתיות‪ ,‬את‬ ‫התקשורת אחד עם השני‪ .‬זה מבוסס על‬ ‫אמון‪ .‬זה מערך שבונה קשרים חברתיים‬ ‫ומחבר בין דורות"‪.‬‬ ‫סלקמון מבקשת בעיקר להתאזר בס־‬ ‫בלנות‪ ,‬ובטוחה שלאט לאט השפע יביא‬ ‫למגוון גדול ולשפע אמיתי‪" .‬זה תהליך‬ ‫ארוך‪ ,‬אנחנו יודעים שמחר בבוקר לא‬ ‫כל השכונה תשתמש בשפע‪ ,‬זה שינוי‬ ‫תודעתי שלוקח זמן ויש קושי בגישה‬ ‫למחשבים ולאינטרנט‪ .‬עכשיו מנסים‬ ‫לפתח מערכת שתוכל לעשות את ההע־‬ ‫ברה של השפע באס‪.‬אם‪.‬אס‪ .‬ככל שתהיה‬ ‫יותר מודעות‪ ,‬יותר אנשים יקחו חלק‬ ‫בפרויקט‪ ,‬ואז המערכת תזין את עצמה‬ ‫וזה כל הרעיון"‪.‬‬ ‫יצוין כי בימים אלה גם קהילת 'קמה'‬ ‫והמרכז לקיימות שכונתית בשכונה ד'‬ ‫יוצאים לדרך עם פרויקט "שפע"‪ ,‬וגם‬ ‫הם יציעו לתושבים להשתמש במט־‬ ‫בעות וירטואליים במקום הכסף שהם‬ ‫רגילים אליו‪¥.‬‬