‫עבירות פנים ועבירות חוץ‬ ‫‪1‬‬ ‫שאלות ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפכ"ל המשטרה מבקר בהודו‪/‬אמסטרדם ולפתע פתאום‬ ‫לנגד עניו המשתאות מתגלים ‪ 4‬ישראלים היושבים להם‬ ‫בנחת ומעשנים סמים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם ניתן להעמידם לדין בישראל?‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫במדינת ישראל נתפס ג'וני דפ‪ ,‬שודד הים האכזר אשר‬ ‫שדד ספינות רבות ברחבי אנטרטיקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם ניתן להעמידו לדין בישראל?‬ ‫‪3‬‬ ‫סעיף ‪ : 12‬עבירת פנים‬ ‫דיני העונשין של ישראל יחולו על כל עבירת פנים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫הגדרה של עבירת פנים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סעיף ‪ 7‬העבירות לפי מיקומן‬ ‫(א) עבירות פנים‬ ‫(‪ )1‬עבירה שנעברה כולה או מקצתה בתוך שטח ישראל‪:‬‬ ‫(‪ )2‬מעשה הכנה לעבור עבירה‪ ,‬ניסיון‪ ,‬ניסיון לשדל אחר‪ ,‬או‬ ‫קשירת קשר לעבור עבירה‪ ,‬שנעשו מחוץ לשטח ישראל‪ ,‬ובלבד‬ ‫שהעבירה כולה או מקצתה‪ ,‬היתה אמורה להיעשות בתוך שטח‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫(ב) עבירת חוץ – עבירה שאיננה עבירת פנים‪.‬‬ ‫(ג) שטח ישראל‪ ,‬לעניין סעיף זה – שטח הריבונות של מדינת‬ ‫ישראל כול רצועת מימי החופין שלה‪ ,‬וכן כל השיט וכל הטיס‬ ‫הרשומים בישראל‪..‬‬ ‫‪5‬‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫העיקרון הבסיסי בשיטתנו המשפטית ככל שהדבר נוגע‬ ‫לדיני העונשין היה מאז ומעולם העיקרון הטריטוריאלי‪.‬‬ ‫כאשר במושג טריטוריה נכללים גם מימי החופים‪,‬‬ ‫המרחב האווירי וכן אוניות ומטוסים הרשומים בישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העיקרון הטריטוריאלי אינו מחייב שהעבירה בשלמותה‬ ‫תבוצע בישראל‪ ,‬די בכך שחלק מן העבירה יבוצע בארץ‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫תחולת דיני עונשין על עבירות חוץ – סעיף‬ ‫‪ 9‬חוק העונשין‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תנאי התחולה‬ ‫(תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬ ‫תחולת דיני העונשין של ישראל‪ ,‬לרבות לענין עבירת‪-‬חוץ‪ ,‬אינה‬ ‫‪( .9‬א)‬ ‫מסויגת על ידי דין זר או מעשה בית דין זר‪ ,‬אלא אם כן נקבע‬ ‫אחרת בחוק‪.‬‬ ‫לא תהיה העמדה לדין על עבירת‪-‬חוץ אלא בידי היועץ המשפטי‬ ‫(ב)‬ ‫לממשלה או בהסכמתו בכתב‪ ,‬אם ראה כי יש בכך ענין לציבור‪.‬‬ ‫דיני העונשין של ישראל לא יחולו עוד על עבירה‪ ,‬אם האדם‬ ‫(ג)‬ ‫נשפט עליה בחוץ לארץ לפי בקשת מדינת ישראל‪ ,‬ואם הורשע‬ ‫שם ‪ -‬גם נשא את עונשו עליה‪.‬‬ ‫מקום שדיני העונשין של ישראל עשויים לחול מכוח מספר דרכי‬ ‫(ד )‬ ‫תחולה‪ ,‬תהיה תחולתם על פי התחולה הפחות מסויגת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מעבר לזיקה הטריטוריאלית קיימות זיקות‬ ‫נוספות לתחולת דיני העונשין של מדינת‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הזיקה הפרוטקטיבית‪.‬‬ ‫הזיקה הפרסונאלית הפסיבית‪.‬‬ ‫הזיקה הפרסונלית האקטיבית‪.‬‬ ‫והזיקה האוניברסלית‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הזיקה הפרוטקטיבית‪:‬‬ ‫עבירות נגד המדינה או נגד העם היהודי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות נגד המדינה או העם היהודי‬ ‫(תיקון מס' ‪ )39‬תשנ"ד‪1994-‬‬ ‫דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות‪-‬חוץ נגד –‬ ‫‪( .13‬א)‬ ‫(‪ )1‬בטחון המדינה‪ ,‬יחסי החוץ שלה או סודותיה;‬ ‫(‪ )2‬סדרי המשטר שבמדינה;‬ ‫(‪ )3‬הפעילות התקינה של רשויות המדינה;‬ ‫(‪ )4‬רכוש המדינה‪ ,‬כלכלתה או קשרי התחבורה והתקשורת שלה עם ארצות‬ ‫אחרות;‬ ‫(‪ )5‬רכוש‪ ,‬זכויות או פעילות תקינה של איגוד או גוף שפורטו בסעיף קטן (ג)‪.‬‬ ‫דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות‪-‬חוץ נגד –‬ ‫(ב)‬ ‫‪9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫(‪ )1‬חיי אזרח ישראלי‪ ,‬תושב ישראל או עובד הציבור‪,‬‬ ‫גופו‪ ,‬בריאותו‪ ,‬חירותו או רכושו‪ ,‬באשר הוא כזה –‬ ‫הסעיף הבא (הוכנס כדי לא לפגוע ברצף של החוק);‬ ‫(‪ )2‬חיי יהודי‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו‪ ,‬חירותו או רכושו‪ ,‬באשר‬ ‫הוא יהודי‪ ,‬או רכוש מוסד יהודי‪ ,‬באשר הוא כזה‪.‬‬ ‫(ב‪)1‬דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירת חוץ‬ ‫שהיא עבירה על חוק איסור הכחשת השואה‪ ,‬התשמ"ו‪-‬‬ ‫‪.1986‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫(ג) "איגוד או גוף" לענין סעיף קטן (א)(‪– )5‬‬ ‫(‪ )1‬ההסתדרות הציונית העולמית;‬ ‫(‪ )2‬הסוכנות היהודית לארץ ישראל;‬ ‫(‪ )3‬קרן קיימת לישראל;‬ ‫(‪ )4‬קרן היסוד ‪ -‬המגבית המאוחדת לישראל;‬ ‫(‪ )5‬גוף מבוקר‪ ,‬כמשמעותו בחוק מבקר המדינה [נוסח משולב]‪,‬‬ ‫תשי"ח‪.1958-‬‬ ‫שר המשפטים רשאי‪ ,‬באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של‬ ‫הכנסת‪ ,‬לקבוע בתקנות איגודים או גופים נוספים לענין סעיף זה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪‬‬ ‫זיקה זו באה לידי ביטוי בקביעה כי החוק הפלילי יחול בגין‬ ‫מעשים שלו היו מבוצעים בישראל היו מהווים עבירה הפוגעת‬ ‫בביטחון המדינה או בתשתיתה החברתית והכלכלית או‬ ‫ביוקרתה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫זיקה פרסונאלית פסיבית‪:‬‬ ‫‪(13‬ב)‬ ‫(‪)1‬‬ ‫דיני העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות‪-‬חוץ נגד‬ ‫חיי אזרח ישראלי‪ ,‬תושב ישראל או עובד הציבור‪,‬‬ ‫גופו‪ ,‬בריאותו‪ ,‬חירותו או רכושו‪ ,‬באשר הוא כזה;‬ ‫‪13‬‬ ‫סעיף ‪ 14‬לחוק העונשין‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות נגד אזרח ישראלי או תושב ישראל‬ ‫‪( .14‬א)‬ ‫(ב)‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות‪-‬חוץ נגד חיי אזרח‬ ‫ישראלי או תושב ישראל‪ ,‬גופו‪ ,‬בריאותו או חירותו‪ ,‬שהעונש‬ ‫המרבי עליהן הוא מאסר שנה או יותר‪.‬‬ ‫נעברה העבירה בשטח הנתון לשיפוטה של מדינה אחרת‪ ,‬יחולו‬ ‫עליה דיני העונשין של ישראל רק בהתקיים כל אלה‪:‬‬ ‫היא עבירה גם לפי דיני אותה מדינה;‬ ‫אין חל לגבי העבירה סייג לאחריות פלילית לפי דיני אותה‬ ‫מדינה;‬ ‫האדם לא זוכה כבר ממנה באותה מדינה או‪ ,‬אם הורשע בה‪,‬‬ ‫לא נשא את העונש שהוטל עליו בגללה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪‬‬ ‫דהיינו על מעמדו המיוחד של קורבן העבירה‪ .‬כאן נקבעה‬ ‫תחולת החוק על מעשה בחו"ל‪ ,‬שהיה עבירה אילו נעשה‬ ‫בישראל‪ ,‬והמעשה פגע או היה מיועד לפגוע בחייו בגופו‪,‬‬ ‫בבריאותו של אזרח ישראלי או תושב ישראלי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש צורך בתנאי פליליות כפולה כלומר שהמעשה יהווה עבירה‬ ‫גם בהתאם לדיני המדינה בו בוצע המעשה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫זיקה פרסונלית אקטיבית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סעיף ‪ :15‬עבירה שנעברה בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל‬ ‫‪‬‬ ‫‪( .15‬א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירת‪-‬חוץ‬ ‫מסוג פשע או עוון‪ ,‬שנעברה בידי אדם שהיה‪ ,‬בשעת‬ ‫עשיית העבירה או לאחר מכן‪ ,‬אזרח ישראלי או תושב‬ ‫ישראל; הוסגר אדם מישראל למדינה אחרת בשל אותה‬ ‫עבירה ונתן שם את הדין עליה‪ ,‬לא יחולו עוד עליה דיני‬ ‫העונשין של ישראל‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪‬‬ ‫מכח זיקה זו מוטלים דיני העונשין על אזרחים ותושבי ישראל‪,‬‬ ‫שעשו בחו"ל מעשים אשר אילו נעשו בישראל היו נחשבים‬ ‫לעברות בנות הסגרה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫הזיקה האוניברסלית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סעיף ‪ 16‬עבירות נגד משפט העמים‬ ‫‪‬‬ ‫(א) דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות חוץ אשר מדינת‬ ‫ישראל התחייבה‪ ,‬באמנות בי"ל רב צדדיות ופתוחות‬ ‫להצטרפות‪ ,‬להעניש עליהן‪ :‬והוא‪ ,‬אף אם נעברו בידי מי שאינו‬ ‫אזרח ישראלי או תושב ישראל‪ ,‬ויהא מקום עשיית העבירה‬ ‫אשר יהא‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות נגד האנושות או עבירות נגד משפט העמים‪ ,‬כל מדינה‬ ‫חייבת לתת את ידה לענישת עבירות כאלה‪ .‬כך שקיימת‬ ‫סיטואציה בה החוק הפלילי בישראל יחול על עבירות מסוימות‬ ‫שבוצעו בחו"ל גם אם למבצעיהן או לקורבנותיהם אין כל זיקה‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לדוגמא עבירות לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת‬ ‫עם תש"י – ‪ ,1950‬פירטיות ימית ועוד‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫בנוסף נחזור לרגע קט לעיקרון החוקיות ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה אנו זוכרים ככל שהדבר נוגע לעיקרון החוקיות?‬ ‫‪‬‬ ‫אין פשע בהיעדר חוק‪ .‬העבירה חייבת להיות הפרה ברורה של‬ ‫חוק‪ ,‬היא אינה רק גרימה של נזק‪ ,‬חייב להיות בה יותר מכך –‬ ‫עיקרון של הפרת חוק האוסר על ההתנהגות האמורה‪ .‬הענישה‬ ‫היא התגובה להפרה של החוק‪ .‬אם אין איסור מפורש בחוק אנו‬ ‫נימנע מענישה‪ .‬עיקרון החוקיות דורש גם היעדר רטרואקטיביות‬ ‫במשפט הפלילי‪ ,‬ופרסום החוק ברשומות – כלומר יידוע‬ ‫הציבור לגבי החוק‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ואולם מה קורה אם מתקיים שינוי בדיני‬ ‫הראיות?‬ ‫‪‬‬ ‫לדוגמא כיום לא ניתן להסתמך על מכונת אמת במשפט הפלילי‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הסיטואציה הנה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אדם מואשם ברצח שהתרחש בשנת ‪ .2001‬מתנהל כנגד אותו‬ ‫אדם משפט עד לימים אלו ממש‪ .‬לפתע פתאום קבע המחוקק כי‬ ‫שימוש במכונת אמת מהווה חלק אינטגרלי וקביל ככל שהדבר‬ ‫נוגע לדיני הראיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם תעמוד לנאשם טענתו שאינו מוכן להיבדק במכונת אמת‬ ‫באשר בזמן בו הוא נחשד בביצוע הרצח מכונת אמת לא הייתה‬ ‫קבילה מבחינת דיני ראיות?‬ ‫‪22‬‬ ‫התשובה היא לא‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫סעיף ‪ 34‬כא ‪-‬פרשנות‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן דין לפרושים סבירים אחדים לפי תכליתו‪ ,‬יוכרע‬ ‫העניין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת‬ ‫באחריות פלילית לפי אותו הדין‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫סעיף ‪ 34‬כב – נפקותו של ספק‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫(א) לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן‬ ‫היא הוכחה מעבר לספק סביר‪.‬‬ ‫(ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות‬ ‫פלילית‪ ,‬והספק לא הוסר‪ ,‬יוחל הסייג‪.‬‬ ‫‪25‬‬