טיפולים בפסיכיאטריה- על בסיס סינופסיס

‫מצגת טיפולים‬
‫בפסיכיאטריה‪-‬‬
‫רובי וענת‬
‫הכנו מצגת על טיפולים בכל מיני דברים (יש בערך ‪ 70‬טיפולים‬
‫במצגת) מסיכומים שעשינו תו"כ למידה‪ .‬כמעט הכל על בסיס‬
‫סינופסיס ‪ 10‬חוץ ממספר טיפולים שלקחנו מהתשובות של יוני‬
‫למבחן ‪ 2009‬וכנראה גם מבוססי סינופסיס‪ .‬רמת הפירוט משתנה‬
‫אבל בגדול הלכנו על העקרונות‪.‬‬
‫שבוע טוב לכולם‬
‫הפרעות אישיות‬
‫פרנאוידלית‬
‫טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה בטיפול אישי‪.‬‬
‫טיפול קבוצתי – יכול להיות יעיל אך אינם‬
‫מסתדרים טוב בקבוצה‪.‬‬
‫תרופות‪ :‬ווליום לחרדה‪ ,‬אנטיפסיכוטים‬
‫לאגיטציה חמורה או מאין‪-‬דלוזיות‪.‬‬
‫סכיזואידית‬
‫טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה בטיפול אישי‪.‬‬
‫טיפול קבוצתי – שקטים אך נהיים מעורבים‬
‫עם הזמן‪ .‬קשרים משמעותיים בשבילם‪ .‬נוטים‬
‫להיות מותקפים על נטייתם לשתוק – יש להגן‬
‫עליהם‪.‬‬
‫תרופות – מינונים נמוכים של אנטיפסיכוטים‪,‬‬
‫נוגדי דכאון ופסיכוסטימולנטים – לפעמים‬
‫מועיל‪ BZ .‬לחרדה בין אישית‪.‬‬
‫הפרעות אישיות‬
‫סכיזוטיפלית‬
‫טיפול הבחירה – פסיכותרפיה בטיפול אישי‪.‬‬
‫תרופות – אנטיפסיכוטיות למחשבות יחס‪,‬‬
‫אילוזיות ועוד‪ .‬נוגדי דכאון כאשר יש מרכיב‬
‫דיכאוני באישיות‬
‫היסטריונית‬
‫טיפול הבחירה – פסיכותרפיה אנליטית אישית‬
‫או קבוצתית‪ .‬לא מודעים לרגשות שלהם‪,‬‬
‫הבהרה של רגשות אלו היא חלק חשוב‬
‫בתהליך‬
‫תרופות – נוגדי דכאון לסומטיזציה‪,‬‬
‫אנטיפסיכוטיים לדהראליזציה ואילוזוית‪ ,‬נוגדי‬
‫חרדה לחרדה‪.‬‬
‫הפרעות אישיות‬
‫נרקיסיסטית‬
‫טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה‪ :‬הטיפול קשה כי‬
‫הם צריכים לוותר על הנרקיסיסטיות ע"מ‬
‫להתקדם‪ .‬חלק תומכים בפסיכואנליזה‪ ,‬חלק‬
‫בטיפול קבוצתי – כדי שילמדו לשתף אחרים‬
‫ולפתח תגובה אמפטית לאחרים‪.‬‬
‫תרופות‪ :‬אפשר ליתיום לשינויי מצב רוח‪,‬‬
‫אפשר נוגדי דיכאון לדיכאון ודחייה‪.‬‬
‫אנטי‪-‬סוציאלית‬
‫טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה‪ :‬נהיים צייתנים לפסיכותרפיה‬
‫במצבי חוסר תזוזה (למשל אשפוז)‪ .‬בקבוצה עם שווי‬
‫מעמד חוסר המוטיבציה נעלם – קבוצות עזרה עצמית‬
‫עובדות יותר מכלא‪ .‬צריך לקבוע גבולות ולהתמודד עם‬
‫נטייה להרס עצמי ופחד מאינטמיות‪.‬‬
‫תרופות‪ :‬שימוש זהיר עקב נטייה ל‪ .abuse-‬רטלין ל‪-‬‬
‫‪ .ADHD‬להתנהגות אימפולסיבית אפשר לתת נוגדי‬
‫פרכוס‪ ,‬במיוחד אם יש ‪ EEG‬לא נורמלי‪ .‬חסמי ביתא‬
‫משמשים להורדת אגרסיות‪ .‬לפעמים צריך לטפל בדכאון‪,‬‬
‫זעם או חרדה‪.‬‬
‫הפרעות אישיות‬
‫גבולית‬
‫טיפול הבחירה‪ :‬פסיכותרפיה‪ .‬עובד יותר טוב עם תרופות‪.‬‬
‫פסיכותרפיה – גישה מוכוונת מציאות עדיפה על פני טיפול מעמיק ללא מודע‪.‬‬
‫אימון כישורים חברתיים‪.‬‬
‫‪.DBT‬‬
‫הרבה פעמים מתפקדים טוב בבי"ח שם מקבלים טיפול אינטנסיבי‬
‫ביחיד‪/‬קבוצה ועוד תרפיות שונות (למשל תעסוקה‪/‬הנאה וכו')‪ ,‬ואפשר להציב‬
‫שם גבולות‪.‬‬
‫עקרונות טיפול פסיכותרפיה עבורם – הטיפול לא צפוי להיות קצר‪ ,‬קשר חזק‬
‫נוצר בין מטפל‪-‬מטופל‪ ,‬תפקידים ואחריות בין מטפל ומטופל נקבעים‪ ,‬מטפל‬
‫אקטיבי ומכוון‪ ,‬מפתחים היררכיה של עדיפויות‪ ,‬מטפל מעביר ולידציה‬
‫אמפטית וצורך של המטופל לשלוט בעצמו‪ ,‬צריך גמישות בטיפול למצבים‬
‫חדשים‪ ,‬מסגרת מוגבלת (בהעדפה מוסכמת על ‪ 2‬הצדדים) נקבעת‪ ,‬טיפול‬
‫אישי וקבוצתי בו"ז‪.‬‬
‫תרופות – לתכונות אישיות שמפריעות לתפקוד הכללי‪ .‬אנטיפסיכוטיות לכעס‬
‫עוינות ופסיכוזה‪ ,‬נוגדי דכאון למצ"ר ירוד (מצוין בנוסף גם מעכבי ‪MAO‬‬
‫לאימפולסיביות) ‪ BZ ,‬לחרדה ודכאון (יכול לגרום לדיסאינהיבציה)‪ .‬נוגדי‬
‫פרכוס יכולים לשפר תפקוד גלובלי‪.‬‬
‫נמנעת‬
‫טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה אישית‪ .‬תלוי ביצירת ברית טיפולית‪ .‬גישה‬
‫מקבלת לפחדים (במיוחד דחייה)‪ ,‬עידוד 'לצאת' על העולם ו'להסתכן'‬
‫(השפלה‪ ,‬פחד‪ ,‬כשלון)‪ .‬זהירות עם משימות מחוץ לטיפול – כשלון מחזק‬
‫דימוי עצמי נמוך‪ .‬טיפול קבוצתי עוזר בהבהרת איך רגישות לדחייה משפיעה‬
‫עליהם ואחרים‪ .‬טיפול התנהגותי – אימון אסרטיביות‪ .‬לומדים להביע צרכים‬
‫ומגדילים דימוי עצמי‬
‫תרופות‪ :‬בעיקר טיפול לחרדה ודיכאון אם קיים‪ .‬אפשר חסמי ביתא‬
‫היפראקטיביות אוטונומית (גבוה אצלם‪ ,‬במיוחד לפני סיטואציות מפחידות)‪.‬‬
‫תרופות סרטונרגיות לדחייה‪ .‬תיאורתית תרופות דופמינרגיות אמורות‬
‫להגביר התנהגות מחפשת חידוש אצלם‪ ,‬המטופל חייב להיות מוכן‬
‫פסיכולוגית מראש לכל חוייה חדשה‪.‬‬
‫הפרעות אישיות‬
‫אובססיבית קומפלסיבית‬
‫מודעים לסבל שלהם ומחפשים טיפול‪.‬‬
‫הטיפול הרבה פעמים ארוך ומורכב והעברה נגדית היא בעיה נפוצה‬
‫טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה אישית‪ .‬הטיפול הרבה פעמים ארוך ומורכב‬
‫והעברה נגדית היא בעיה נפוצה‪ .‬מעריכים אסוסאציה חופשית וחוסר‬
‫טיפול ישיר‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי או קבוצתי – לפעמים יש יתרונות‪ .‬מניעת 'השלמה'‬
‫של ההתנהגות השגרתית שלהם מעלה חרדה ומשאירה אותם‬
‫סוספטבילים ללימוד אסטרטגיות התמודדות חדשות‪ .‬יכולים לקבל גמול‬
‫ישיר בקבוצה (פחות אפשרי בטיפול אישי)‬
‫תרופות – קלונזפם הוריד סימני ‪ ,OCD‬קלומפרמין ותרופות‬
‫סרטונרגיות אחרות אם יש פריצה של סימני ‪ .OCD‬נפזדון יעיל לחלק‬
‫מהחולים‪.‬‬
‫תלותית‬
‫לרוב הטיפול בהם מוצלח‪.‬‬
‫טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה ‪ ,insight oriented‬מבינים את מה‬
‫שקדם להתנהגותם‪ .‬נהיים יותר עצמאיים ואסרטיבים‪ .‬תתכן‬
‫נפילה בטיפול כשמטפל מעודד מטופל לשנות דינמיקה של קשר‬
‫פתולוגי שיש לו‪ ,‬יכולים להפוך חרדים ולהפסיק לשתף פעולה‬
‫(נקרעים בין שת"פ עם המטפל לבין איבוד הקשר)‪ .‬יש להפגין‬
‫כבוד לגבי רגשות ההקשרות שלהם בכל מקרה‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי‪ ,‬אימון אסרטיביות‪ ,‬טיפול משפחתי וטיפול‬
‫קבוצתי – כולם שומשו עם הצלחה בהרבה מקרים‪.‬‬
‫תרופות – לדכאון‪ ,‬חרדה הרבה פעמים‪ .‬אימיפראמין טוב להתקפי‬
‫פאניקה או רמה גבוהה של חרדת ספרציה‪ .‬אפשר גם לנסות ‪BZ‬‬
‫ופסיכוסטימולנטים‪.‬‬
‫הפרעות אישיות ‪NOS -‬‬
‫‪ :Passive-aggresive‬טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה אישית‪ .‬תוצאות טובות אך הרבה נפילות‪ .‬הענות לבקשות תומכת‬
‫בפתולוגיה‪ ,‬סירוב גורם לדחייה‪ .‬יכולים להביע טינה למטפל ולרצות להשתחרר ממנו‪ .‬יש להתייחס לאיום אובדני ככעס‬
‫סמוי ולא כאיבוד אובייקט‪ .‬עדיף להצביע על תוצאות מעשיהם מאשר לתת פרשנות נכונה‪ ,‬עבור שינוי התנהגות‪ .‬נוגדי‬
‫דכאון רק אם יש אינדקציה קלינית לדכאון ו‪/‬או אפשרות להתאבדות‪ .‬כתלות בקליניקה‪ ,‬חלק מגיבים ל‪BZ‬‬
‫ופסיכוסטימולנטים‪.‬‬
‫‪ :Depressive personality disorder‬טיפול בחירה‪ :‬פסיכותרפיה ‪ +‬תרופות‪ .‬מגיבים טוב ל ‪ ,insight oriented‬יכולת בחינת‬
‫מציאות טובה‪ .‬טיפול צפוי להיות ארוך‪ .‬טיפול קוגנטיבי – עוזר להם להבין את ההתבטאויות הקוגנטיביות של הדימוי‬
‫העצמי הנמוך והפסימיות‪ .‬טיפול קבוצתי ובן אישי גם טובים‪ .‬חלק מגיבים לאמצעי עזרה עצמית‪ .‬שימוש בתרופות‬
‫סרטונרגיות במיוחד סרטרלין טוב‪ .‬חלק מגיבים טוב למנות קטנות של פסיכוסטימולטים‪.‬‬
‫סאדומאזוכיסטית‪ :‬פסיכואליזה או ‪ insight oriented‬יעיל בחלק מהמקרים‪ .‬נהיים מודעים לצורך בענישה עצמית‬
‫המשנית לאשמה לא מודעת מרובה ולומדים לזהות רגשות אימפולסיבים אגרסיבים מודחקים שמקורם בילדות‪.‬‬
‫שינוי אישיות עקב סיבה רפואית‪ :‬טיפול בגורם‪ .‬טיפול תרופתי ספציפי לפעמים דרוש כמו לדיכאון למשל‪ .‬אם יש פגיעה‬
‫קוגנטיבית או החלשות שליטה בהתנהגות ייתכן ויהיה צורך בייעוץ למניעת בעיות בעבודה או מבוכה חברתית‪ .‬תמיכה‬
‫רגשית במשפחה וייעוץ איך לעזור לצמצם התנהגות לא רצויה‪ .‬המנעות מאלכוהול‪ .‬הפחתת פגישות חברתיות כאשר‬
‫המטופלים מתנהגים בצורה פוגענית גסה‪.‬‬
‫הפרעות שליטה בדחפים‬
‫‪Intermittent explosive disorder‬‬
‫טיפול הבחירה‪ :‬פסיכותרפיה אישית (קשה בגלל‬
‫התפרצויות זעם) ‪ +‬טיפול תרופתי‪.‬‬
‫טיפול קבוצתי ומשפחתי – בעיקר בצעירים‪.‬‬
‫תרופות – נוגדי פרכוס‪ ,‬ליתיום‪.‬‬
‫אנטיפסיכוטים ו‪ – TCA‬אם עובד לוודא שלא אבחנה‬
‫אחרת (סכיזופרניה הפרעות מצ"ר)‪.‬‬
‫‪ ,SSRI‬טראזדון ובוספירון – הורדת אימפולסביות‬
‫ואגרסיה‪.‬‬
‫ביתא בלוקרס וחסמי תעלות סידן‪.‬‬
‫קלפטומניה‬
‫אפשרוית טיפול‪insight oriented )1 :‬‬
‫‪ psycotherapy‬או פסיכואנזילה‪ .‬יש קורלציה‬
‫בין הצלחה בטיפול לבין תחושות אשם ובושה‬
‫(יותר מוטיבציה)‬
‫‪ )2‬טיפול התנהגותי – דהסנתיזציה‪ ,‬אברסיה‪,‬‬
‫‪.social contingencies altering‬‬
‫תרופות בחירה ‪SSRI -‬‬
‫הפרעות שליטה בדחפים‬
‫פירומניה‬
‫טיפול קשה‪ .‬אין טיפול יחיד מוסכם‪ .‬חוסר‬
‫מוטיבציה‪.‬‬
‫אפשר לנסות מספר טיפולים כולל התנהגותי‬
‫(משתמע שזה טיפול בחירה)‪.‬‬
‫כשאין ברירה מאסר וטיפול התנהגותי במוסד‪.‬‬
‫ילדים – התערבות אינטנסיבית‪ .‬טיפול משפחתי‬
‫הימור פתולוגי‬
‫לא מבקשים עזרה‪ .‬בעיות משפטיות‪ ,‬לחץ משפחתי‪,‬‬
‫תלונות פסיכאטריות נוספות‪.‬‬
‫‪ – GA‬על בסיס ‪ .AA‬יעיל אך אם קצב נשירה גבוה‪.‬‬
‫פסיכותרפיה ‪ .insight oriented‬מועמדים מצויינים אבל רק‬
‫אחרי ‪ 3‬חודשים ללא הימורים‪.‬‬
‫טיפול משפחתי‪.‬‬
‫‪ – CBT‬הצלחה מסוימת‪.‬‬
‫תרופות – ידוע מעט על יעילות‪ .‬אפשר פלווקסמין‪ ,‬ליתיום‬
‫וקלומיפרמין‪.‬‬
‫קומורבידיות – נוגדי חרדה לחרדה‪ ,‬נוגדי דכאון לדכאון‪,‬‬
‫ליתיום למאניה‪.‬‬
‫הפרעות שליטה בדחפים‬
‫טריכוטילומניה‬
‫אין קונצנזוס לגבי טיפול‪ .‬מאמץ משולב של‬
‫פסיכאטרים ודרמטולוגים‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי – ביופידבק‪ ,‬ניטור עצמי‪,‬‬
‫‪.covert desensitization, habit reversal‬‬
‫במקרים כרונים – ‪.insight oriented‬‬
‫תרופות – סטורואידים טופיקליים‪,‬‬
‫‪( hydroxyzinie hydrochloride‬נוגד חרדה עם‬
‫תכונות אנטיהיסטמיניות)‪ – SSRI .‬בכשלון‬
‫בטיפול זה אפשר להוסיף אוגמנטציה עם‬
‫פימוזיד‪.‬‬
‫להיפנוזה השפעה על מצב העור‪.‬‬
‫ל‪ SSRI‬השפעה על מצב העור ללא קשר‬
‫לנוכחות דכאון‪.‬‬
‫הפרעות תנועה‬
‫‪EPS‬‬
‫‪Acute dystonia‬‬
‫מניעה – אנטיכולנירגים‪ ,‬דיפנדרמין (בנדריל) או‬
‫קלונזופם‪ .‬לרוב מונע‪ ,‬יש לשקול עם מצדיק ת"ל‪.‬‬
‫טיפול – אנטיכולינרגים דיפנדרמין ‪ .IM/IV‬כמעט תמיד‬
‫פותר את הבעיה‪.‬‬
‫תרופות נוספות – דיאזפם‪ ,‬אמוברביטל (אמיטל)‪ ,‬קפאין‬
‫סודיום בנוזט‪.‬‬
‫אפשר לנסות היפנוזה‪.‬‬
‫כמעט תמיד מתפחת עמידות לתופעה זו אך לפעמים יש‬
‫לשנות תרופה עם המטופל מודאג מחזרה‪.‬‬
‫אקתיזיה‬
‫הורדת מינון התרופה‬
‫ניסיון טיפול עם תרופות מתאימות – הכי מתאים‬
‫ביתא בלוקרס‪ .‬אפשר גם ‪ ,BZ‬אנטיכולינרגים‬
‫וציפרוהפטדין (יעיל בחלק מהחולים)‪ .‬בחלק‬
‫מחולי האקטיזיה חוסר טיפול יכול להיות‬
‫אפקטיבי בפני עצמו‪.‬‬
‫יש לחשוב על שינוי בתרופה הנוירולפטית‬
‫הפרעות תנועה‬
‫‪EPS‬‬
‫פרקינסוניזם‬
‫אנטיכולינרגים‪ ,‬אמנטדין (‪ )Symmetrel‬או‬
‫דיפנילדראמין (‪.)Benadryl‬‬
‫יש להפסיק אנטיכולינרגים לאחר ‪ 4-6‬שבועות‪.‬‬
‫חצי יצטרכו טיפול מתמשך גם לאחר הפסקת‬
‫הגורם עד שהסימפטומים יעלמו לחלוטין‪.‬‬
‫סימפטומים יכולים להמשיך עד שבועיים – ‪3‬‬
‫חודשים לאחר הפסקת התרופה‬
‫‪Rabbit syndrome‬‬
‫הורדת מינון או החלפה לתרופה ב‪ class-‬אחר‪.‬‬
‫תרופות לטיפול‪,Orphenodrine :‬‬
‫‪Amantadine ,Diphenhydramine‬‬
‫‪Tardive dyskinesia‬‬
‫מניעה – שימוש באנטיפסיכוטים במינון נמוך האפשרי ורק‬
‫באינדקציה ברורה‪ .‬שימוש בא‪-‬טיפיות‪ .‬קלוזפין הכי פחות‬
‫עושה ולפעמים משפרת‪.‬‬
‫אבחנה – בדיקות תכופות להפרעה בעזרת סולם ‪.AIMS‬‬
‫טיפול – הורדת מינון‪ ,‬החלפה ל‪/SDA‬קלוזפין‪ ,‬הפסקת‬
‫טיפול חדה‪ .‬אם לא ניתן לקחת אנטיפסיכוטים – ‪,BZ‬‬
‫ליתיום או קבמזפין גם לפיסכוזה וגם משפרות ‪.TD‬‬
‫הפרעות תנועה‬
‫‪EPS‬‬
‫‪NMS‬‬
‫הפסקת התרופה במיידית‪ .‬טיפול תמיכתי – קירור‪,‬‬
‫ניטור סימנים חיונים‪/‬אלקרטוליטים‪/‬מאזן‬
‫נוזלים‪/‬תפוקת שתן‪ .‬טיפול סימפטומטי‬
‫להיפרתרמיה‪ .‬תרופות אנטיפרקינסוניות להורדת‬
‫ריגדיות‪ .‬דנטרולן‪ .‬ברומקריפטין‪/‬אמנטדין‪ .‬טיפול ל‬
‫‪ 5-10‬ימים‪ .‬בהמשכת טיפול לשקול להחליף‬
‫לתרופה עם פוטנטיות נמוכה או א‪-‬טיפית‬
‫רעד פוסטורלי‬
‫הטיפול כולל ‪ 4‬עקרונות‪:‬‬
‫יש להשתמש במינון הנמוך ביותר של התרופה‬
‫הפסיכיאטרית‬
‫החולים צריכים לצמצם את צריכת הקפאין למינימום‬
‫התרופה הפסיכיאטרית צריכה להילקח לפני השינה על‬
‫מנת לצמצם את כמות הרעד בשעות היום‬
‫תרופות מקבוצת הביתא בלוקרים כמו למשל פרופאנולול‬
‫(‪ )Inderal‬יכולות להילקח על מנת להביא להקלה‬
‫בסימפטומים‪.‬‬
‫הפרעות תנועה נוספות‬
‫‪Nocturnal myoclonus‬‬
‫כיום אין טיפול אשר מוסכם אוניברסלית כי‬
‫מראה אפקטיביות בנושא‪.‬‬
‫טיפולים בהם משתמשים יכולים להיות‪:‬‬
‫בנזודיאזפינים ‪ , Levodopa ,‬קווינין ‪ ,‬ובמקרים‬
‫די נדירים – אופיאטיים‪.‬‬
‫‪Restless leg syndrome‬‬
‫אגוניסט דופאמינרגי בשם ‪Ropinirole‬‬
‫(‪ )REQUIP‬הינו אפקטיבי בטיפול בתסמונת‪.‬‬
‫טיפולים נוספים כוללים ‪ :‬בנזודיזאפינים‪,‬‬
‫‪ ,Levodopa‬קווינין‪ ,‬אופיאטים‪ ,‬פרופאנולול‪,‬‬
‫‪ , Valproate‬וקרבאמזאפין (‪.)Tegretol‬‬
‫הפרעות שינה‬
‫‪Primary insomnia‬‬
‫אחת הבעיות הקשות ביותר לטיפול‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי – ‪ .deconditioning‬אימוני‪/‬קלטות‬
‫רגיעה‪/‬מדיטציה‪/‬ביופידבק (מתח סומטי או שרירי)‪.‬‬
‫שיפור היגיינת שינה‪.‬‬
‫סקס מרדים‪ .‬יותר בגברים‪.‬‬
‫תרפיית אור‪.‬‬
‫הרגעת מטופלים בקשר לבריאותם‪.‬‬
‫פסיכותרפיה אינה יעילה‪.‬‬
‫תרופות‪ BZ :‬והיפנוטיות אחרות‪ .‬קצרות טווח‬
‫להרדמות‪ ,‬ארוכות טווח להתעוררות באמצע‬
‫הלילה‪ .‬אין לרשום ליותר משבועיים‪.‬‬
‫‪Primary hypersomnia‬‬
‫בעיקר סטימולנטים כמו אמפתמינים‪ ,‬בבוקר‬
‫או בערב‪ .‬תרופות נוגדות דכאון לא סדטיביות‬
‫כגון ‪ SSRI‬מועילות בחלק מהמקרים‪.‬‬
‫הפרעות שינה‬
‫‪Psycophysiological insomnia‬‬
‫קשה לטיפול‪ .‬גלולות שינה במינון הנמוך‬
‫ביותר אפשרית ובאופן לא תדיר אפשרי‬
‫(גמילה מהן יכולה להחריף את הבעיה)‪.‬‬
‫טיפול שליטה בגירוי לשבור את ההתנייה‬
‫ושיפור אסוסאציה בין הליכה למיטה ושינה‪.‬‬
‫שיפור היגיינת שינה לא בריאה – בעיקר אם‬
‫יש רומינציות או מתח שרירים‪.‬‬
‫רלקסציה – טיפול משני טוב‪.‬‬
‫‪Sleep state misperception‬‬
‫‪ ,Cognitive relabeling‬פיזור הדאגה לגבי‬
‫הבעייה – כל אחד לחוד או ביחד יעיל‪.‬‬
‫נוגדי חרדה – מורידים את התפיסה של חוסר‬
‫שינה מבלי לשנות את דפוסי השינה‪.‬‬
‫הפרעות שינה‬
‫איסימניה אידיופטית‬
‫קשה לטיפול‪ .‬שיפור היגיינת שינה‪ .‬תרפיית‬
‫הרגעה‪ .‬שימוש מושכל בתרופות היפנוטיות‪.‬‬
‫נרקולפסיה‬
‫אין מרפא‪ ,‬אך ניתן לשלוט בסימפטומים‪.‬‬
‫טיפול בחירה – תרופתי‪:‬‬
‫הכי בשימוש סטימולנטים‪Modafinil .‬‬
‫)‪ – (provigil‬אגוניסט ביתא‪ .‬מאושר ע"י‬
‫ה‪ ,FDA‬פחות ת"ל מסטימולנטים אחרים‪.‬‬
‫הורדת מספר התקפים‪ ,‬שיפור פסיכומוטורי‪,‬‬
‫עוזר לקטפלקסיה‪.‬‬
‫‪ – SSRI ,TCA‬לפעמים מוסיפים לקטפלקסיה‪.‬‬
‫משטר נמנומים במהלך היום – יכולים לפעמים‬
‫לפתור את הבעיה לבד‪.‬‬
‫התאמת חיים‪ ,‬ייעוץ פסיכולוגי‪ ,‬חופשה‬
‫מתרופות‪ ,‬מעקב בריאות ומצב לבבי‪.‬‬
‫הפרעות שינה‬
‫‪Circadian rhythm sleep disorder‬‬
‫• ‪ - delayed sleep type‬טיפול הבחירה ‪:‬כרונותרפיה‬
‫– הסתה של שעת השינה עד הגעה לשעה הרצויה‪.‬‬
‫אפשר במקום טיפול בחשיפה לאור בהיר מוקדם‬
‫בבוקר‪.‬‬
‫•‪ – Jet lag‬אין צורך בטיפול‪ .‬אפשר למנוע ע"י‬
‫התאמת ארוחות ושינה מראש לזמן החדש‪ .‬מחלק‬
‫משתמשים במלטונין‪ .‬עוזר לבצע מקס' חשיפה‬
‫יומית לאור ומינ' חשיפה לילית לאור במקום החדש‪.‬‬
‫•‪ - Shift work‬טיפול מורכב ומשתנה לפי לו"ז‬
‫עבודה‪ .‬נמנום לפני העבודה או בשעות העבודה‬
‫יכול לעזור‪ .‬אור בהיר בלילה והימנעות מאור ביום‬
‫הוצע‪ ,‬למשל כשחוזרים בבוקר לשים משקפי שמש‬
‫כדי להימנע מחשיפה גדולה לאור לפני השינה‪.‬‬
‫שימוש בעקרונות צירקדיאנים מונע העדרות ובעיות‬
‫רפואיות‪ .‬שימוש במלטונין פחות אפקטיבי מחשיפה‬
‫מתוזמנת לאור‬
‫‪Central alveolar hypoventilation‬‬
‫הנשמה מכנית כלשהי (למשל נזאלית)‬
‫הפרעות שינה‬
‫‪Night terror‬‬
‫לרוב לא נחוץ טיפול‪.‬‬
‫לפעמים טיפול אישי או משפחתי‪.‬‬
‫נדיר – ווליום במינונים נמוכים לפני השינה‬
‫‪)somnambulism( Sleepwalking‬‬
‫בעיקר חינוך והרגעת החולה‪ .‬טיפול תרופתי לרוב‬
‫לא נחוץ‪ .‬יש שמשתמשים ב‪.BZ‬‬
‫‪)somniloquy( Sleeptalking‬‬
‫אין שום צורך בטיפול‬
‫‪Sleep-Related Head Banging (Jactatio‬‬
‫אמצעים למניעת פציעה‪.‬‬
‫)‪Capitis Nocturna‬‬
‫‪Nightmare disorder‬‬
‫לרוב לא דרוש טיפול ספציפי‪.‬‬
‫תרופות שמדכאות שינת ‪( REM‬למשל ‪)TCA‬‬
‫יכולות להוריד את התדירות‪.‬‬
‫אפשר גם ‪.BZ‬‬
‫בניגוד לאמונה הרווחת‪ ,‬אין שום מניעה רפואית‬
‫להעיר אדם בזמן סיוט‪.‬‬
‫הפרעות חרדה‬
‫‪PTSD‬‬
‫קו ראשון‪ SSRI -‬כגון ‪ SERTRALINE‬ו‪.PAROXETINE‬‬
‫אפשרי גם בוספירון שהוא סרוטונרגי‪.‬‬
‫אפשרי ‪ TCA‬כגון אימיפראמין ואמיטריפטילין‪ MAOI ,‬כגון‬
‫‪( TRAZODONE‬הוא לא ‪ (MAOI‬ו‪PHENELZINE‬‬
‫אפשרי תרופות אנטי‪-‬אפילפטיות כגון וולפרואט וקרבמאזפין‬
‫יש עדויות קטנות לשימוש בקלונידין (אלפא ‪ 2‬אגוניסט) או‬
‫פרופראנולול‪ ,‬מתוך ההגיון שיש לחולים עלייה אדרנרגית‪.‬‬
‫אין עדות להצלחת אנטי‪ -‬פסיכוטיות‪ ,‬ולכן ישמשו רק לצורך‬
‫שליטה על אגרסיות ואגיטציות רגעיות‪.‬‬
‫פסיכותרפיה טובה בהרבה חולים אך לא בכולם‪ .‬אפשרי‬
‫בטיפול התנהגותי‪ ,‬קוגניטיבי‪ ,‬היפנוזה‪ .‬טיפול קצר יפחית‬
‫את התלות במטפל‪ .‬הטיפול יכול לכלול‬
‫‪ RE_EXPIRIENCING‬של הטראומה‪ -‬טיפול שהצלחתו‬
‫נמשכת זמן רב יותר‪ ,‬או ‪ -STRESS MANAGMENT‬טיפול‬
‫שמביא לשיפור מהיר יותר‪.‬‬
‫‪eye movement desensitization and re-processing -EMDR‬‬
‫קבוצות טיפוליות‬
‫הפרעות חרדה‬
‫‪GAD‬‬
‫טיפול בחירה‪.BZ + CBT :‬‬
‫פסיכותרפיה – ‪.Insight oriented .CBT‬‬
‫תרופות – ‪ 75% BZ‬תגובה‪ 2-6 .‬שבועות טיפול‪.‬‬
‫תגובה כמעט מיידית‪.‬‬
‫‪ – SSRI‬כשיש דכאון‪ .‬יכולים להגביר חרדה (במיוחד‬
‫פלוקסטין‪ .‬עדיף אחרים) לכן ניתנים ביחד עם ‪.BZ‬‬
‫בוספירון – עוזר בסימפטומים קוגנטיבים‪ .‬רק אם לא‬
‫ניתן עוד טיפול ב‪ .BZ‬לוקח שבועיים שלושה להטבה‪.‬‬
‫ונלפקסין – טוב לאינסומניה‪ ,‬חוסר ריכוז ומתח שרירים‬
‫הפרעות חרדה‬
‫התקפי פאניקה ואגורופוביה‬
‫טיפול הבחירה‪.CBT + SSRI :‬‬
‫תרופות‪ :‬מאושר ע"י ה‪ – FDA‬פרוקסיטין ואלפרזולם‪.‬‬
‫גישה שמרנית לטיפול – להתחיל עם ‪( SSRI‬הכי יעילים) ואם יש צורך בשליטה מלאה להוסיף ‪ .BZ‬הכי‬
‫מתאים פרוקסיטין והכי פחות פלוקסטין (בעל אפקט 'מפעיל' ויכול לחקות סימפטומים בשבועות‬
‫ראשונים)‪ BZ .‬עובדים הכי מהר ואפשר להשתמש כקו ראשון בזמן טיטור ‪ SSRI‬עד לרמה‬
‫תרפויאטית‪.‬‬
‫קו שני שפחות בשימוש‪( TCA :‬אימפראמין וקלומיפראמין)‪ ,‬מעכבי ‪( MAO‬פחות גירוי יתר מאשר ‪SSRI‬‬
‫או ‪ TCA‬אבל צריך מינון גבוה יותר ודיאטה מיוחדת)‬
‫כשלון טיפולי – מעבר לקבוצה אחרת‪ .‬יש עדויות לגבי ונלפקסין‪ .‬אפשר לנסות שילובי תרופות ולהוסיף גם‬
‫תרופות כמו ליתיום‪ ,‬טגרטול‪ ,‬וולפורט‪ ,‬חוסמי תעלות סידן ובוספירון‪ .‬יש לבצע הערכה מחדש‪,‬‬
‫במיוחד לגבי קומורבידיות כגון דיכאון או שימוש בחומרים‪.‬‬
‫פסיכותרפיה‪ :‬יעילה בהשגת רמיסיה ארוכת טווח‪.‬‬
‫טיפול קוגנטיבי – לומדים על אמונות מוטעות (פרשנות לא נכונה של תחושות גופניות והמשמעות שלהם)‬
‫ולגבי ההתקפים עצמם (שהם מוגבלים בזמן ולא מאיימים על החיים)‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי – רלקסציה – להחזרת תחושת שליטה‪ ,‬אימון נשימה – ההיפרונטילציה יכולה לגרום‬
‫לחלק מהסימפטומים‪ ,‬חשיפה ‪ – in vivo‬חשיפה הדרגתית לגורם המפחיד כולל גירויים פנימיים‬
‫(בעבר היה טיפול הבחירה)‬
‫פסיכותרפיות נוספות שמועילות‪ :‬משפחתי‪ ,‬קבוצתי‪insight oriented ,‬‬
‫הפרעות חרדה‬
‫‪OCD‬‬
‫טיפול בחירה – התנהגותי‪ ,‬תרופתי או שניהם‪.‬‬
‫תרופות‪ :‬קו ראשון – ‪ SSRI‬או קלומיפרמין‪ .‬קו שני –‬
‫ולפורט‪/‬קרבמזפין‪/‬ליתיום‪.‬‬
‫אפשר טיפול קבוצתי ומשפחתי‪.‬‬
‫טיפול כירורגי או ‪ – ECT‬למקרים קיצוניים עמידים‪.‬‬
‫נוטים להתנגד לטיפול‪.‬‬
‫רפרקטורי לפסיכודימיקה‪/‬אנליזה‪.‬ז‬
‫פוביות ספציפיות‬
‫טיפול התנהגותי‪ -‬הכי אפקטיבי‪ .‬המפתחות לטיפול‬
‫מוצלח‪:‬‬
‫מחויבות המטופל לטיפול‬
‫בעיות ומטרות ברורים‬
‫אסטרטגיות זמינות אלטרנטיביות להתמודדות‬
‫עם הרגשות‬
‫משתמשים בשיטות כמו סיסטמיק דה‪-‬סנסיטיזיישן‪,‬‬
‫‪ FLOODING‬דמיוני‪ ,‬אינטנסיב ‪ EXPOSURE‬וכד'‪.‬‬
‫פסיכותרפיה ‪ -INSIGHT ORIENTED‬רק לחולים‬
‫מתאימים‪.‬‬
‫ספציפית ל‪ -SOCIAL PHOBIA‬אפשר גם טיפול תרופתי‪-‬‬
‫‪ ,SSRI‬בנזודיאזפינים‪ VENLAFAXINE ,‬ובוספירון‬
‫הפרעות אכילה‬
‫אנורקסיה‬
‫יש לתכנן טיפול מורכב‪ ,‬כולל אשפוז אם צריך‪.‬‬
‫אשפוז – ירידה של ‪ 20%‬משקל ביחס למשקל צפוי‪ .‬אם ירידה של‬
‫‪ 30%‬אשפוז פסיכאטרי של ‪ 2-6‬חודשים‪.‬‬
‫‪ – CBT‬התנהגותי הוכח כעוזר לעלייה במשקל‪ .‬פחות יש הוכחה‬
‫בקשר לקוגנטיבי‪.‬‬
‫טיפול דינמי ‪.Dynamic expressive-supportive psychotherapy‬‬
‫טיפול משפחתי – אנזילה לכל אלו שגרות עם ההורים כ‪BL‬‬
‫לטיפול‪/‬ייעוץ‪ .‬טיפול בן אישי‪.‬‬
‫תרופות – אין אף אחת מוכחת‪ .‬ציפרוהפטדין לסוג מגביל‪.‬‬
‫אמיטריפטילין‪ .‬כל מיני נוגדות דכאון ואנטיפסיכוטיות‪ TCA .‬מסוכן‬
‫– רגישות לתת לחץ דם‪ ,‬אריתמיות והייבשות‪ .‬מתוקן עם העלייה‬
‫במשקל‪.‬‬
‫בולימיה‬
‫‪( CBT‬קו ראשון) ‪ +‬תרופות הכי יעיל‪ ,‬על אף שכל אחד מהם יעיל‬
‫גם בנפרד‪.‬‬
‫אשפוז דרוש במקרים לא שגרתיים בהם התקפי האכילה יוצאים‬
‫משליטה‪ ,‬הטיפול המרפאתי לא עובד‪ ,‬או כשיש הפרעה‬
‫פסיכיאטרית אחרת כמו מחשבות אובדניות או שימוש בחומרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בעיות מטבוליות או אלקטרוליטריות חמורות‪.‬‬
‫תרופות‪ -‬אנטי דיכאוניות‪ :‬פלואקסטין‪ ,‬אימיפראמין‪ ,‬דזיפראמין‪,‬‬
‫טראזודון או ‪ .MAOI. -‬במקרים בהם פסיכותרפיה לבדה לא‬
‫עזרה‪ /‬במקרים בהם יש דיכאון קו מורבידי‪.‬‬
‫פסיכותרפיה דינמית ‪ -‬יש "פיצול" לאוכל רע (שיש להקיא) ואוכל‬
‫טוב‪ .‬מנגנונים נוספים‪ projection :‬ו‪introjection.-‬‬
‫הפרעות התפתחות‬
‫‪PDD‬‬
‫‪Childhood disintegrative disorder‬‬
‫מטרות הטיפול‪ :‬שיפור יכולת השתלבות בבי"ס‪ ,‬פיתוח‬
‫משמעותיים עם חברים‪ ,‬הגדלת הסיכוי לחיות עצמאית‬
‫כמבוגרים‪ ,‬הורדה בהתנהגות מפריעה (מחמירה בעיקר‬
‫במעברים ובבי"ס)‪.‬‬
‫טיפול הבחירה – טיפול מובנה בכיתה (התערבות‬
‫חינוכית) ‪ +‬התערבות התנהגותית‪ .‬מטפל בבעיות‬
‫קוגניציה‪ ,‬שפה והתנהגות בעייתית‪.‬‬
‫‪ – Facilitated communication‬מראה יכולות קריאה‪,‬‬
‫כתיבה‪ ,‬מתמתיקה‪ ,‬הבעת רגשות‪ .‬מצריך פרשנות של‬
‫המדריך‪.‬‬
‫תרופות – להורדת היפראקטיביות‪ ,‬אובססיות‪,‬‬
‫קומפולסיות‪ ,‬רגזנות‪ ,‬אגרסיות ופגיעה עצמית‪ .‬אין‬
‫תרופות לסימני הליבה‪.‬‬
‫אפשרויות‪ :‬אנטיפסיכוטים‪ ,‬יותר א‪-‬טיפים (תרופת‬
‫הבחירה היא ריספרידון ואז אולנזפין)‪ ,‬ליתיום (כשלון‬
‫באנטיפסיכוטיות)‪ ,escitalopram ,‬רטלין‪ ,‬אמנטדין‪,‬‬
‫למטרוג'ין‪.‬‬
‫‪ – Tetrahydrobiopterin‬קו אנזים‪ .‬במחקר אחד שיפור‬
‫בסימני הליבה (תקשורת חברתית) לאחר ‪ 6‬חודשי טיפול‪.‬‬
‫סיכום‪ :‬קו ראשון – התערבויות חינוכיות והתנהגותיות ‪+‬‬
‫ריספרידון‪.‬‬
‫הפרעות התפתחות‬
‫‪Rett syndrome‬‬
‫טיפול סימפטומטי‪ :‬פיזיותרפיה לחוסר תפקוד‬
‫שרירים (יש להם סקוליוזיס והיפוטוניה שהופכת‬
‫להיפרטוניה)‪ ,‬נוגדי פרכוס לפרכוסים‪ .‬טיפול‬
‫התנהגותי ותרופתי יכול לשלוט בהתנהגות פגיעה‬
‫עצמית כמו באוטיזם ויכול לשלוט ב‪breathing -‬‬
‫‪( disorganization‬יש להם דפוסי נשימה לא‬
‫מסודרת – היפרונטילציה‪ ,‬אפניאה והחזקת נשימה‪.‬‬
‫קורה כשהם ערים ובשינה לרוב נושמים רגיל)‬
‫אספרגר‬
‫טיפול תמיכתי‪ .‬מטרה לקדם התנהגויות חברתיות‬
‫ויחסים עם חברים‪ .‬התערבויות מנסות לעצב‬
‫אינטראקציות כך שהן יתאימו יותר לאלו של חברים‪.‬‬
‫הרבה פעמים הם מאוד ורבלים ובעלי הישגיים‬
‫אקדמאיים מצוינים‪ .‬הם נוטים לסמוך על חוקים‬
‫נוקשים מה שיוצר להם קושי ולפעמים מצריך‬
‫התערבות‪ .‬הנוחות שלהם עם רוטינות יכולה לשמש‬
‫לעידוד הרגלים שישפרו את חייהם הסוציאלים‪Self- .‬‬
‫‪ sufficiency and problem-solving techniques‬הרבה‬
‫פעמים עוזרות בסיטואציות חברתיות ובעבודה‪ .‬חלק‬
‫מהטכניקות שעוזרות לאוטיסטים עם בעיות חבריות‬
‫יעזרו גם לאספרגר‪.‬‬
‫הפרעות התפתחות‬
‫‪PDD NOS‬‬
‫הגישה הטיפולית היא כמו באוטיזם‪.‬‬
‫טיפול עיקרי בבי"ס יותר אפשרי ביחס‬
‫לאוטיסטים‪ .‬יש להם בד"כ קישורי‬
‫שפה טובים יותר ויותר מודעות עצמית‬
‫כך שהם מועמדים טובים יותר‬
‫לפסיכותרפיה‪.‬‬
‫הפרעות תקשורת‬
‫הפרעת שפה אקספרסיבית‬
‫טיפול הבחירה‪ :‬התערבות ישירה – עבודה עם פתולוג‬
‫שפה‪-‬דיבור‪ .‬שיפור אסטרטרגיות תקשורת ואיטראקציות‬
‫חברתיות‪.‬‬
‫התערבות מתווכת ‪ -‬לימוד הורים‪/‬מורים איך לשפר את‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫פסיכותרפיה – כאשר יש פגיעה בדימוי עצמי‪.‬‬
‫ייעוץ להורים – הורדת מתחים בבית‪ ,‬שיפור מודעות‬
‫והבנה של ההורים‪.‬‬
‫הפרעת שפה אקספרסיבית‪-‬רצפטיבית‬
‫מעורבת‪.‬‬
‫טרם טיפול הערכת שפה‪-‬דיבור מקיפה‪.‬‬
‫‪ – preschool‬התערבות שמקדמת תקשורת חברתית‪ ,‬השכלה ושפה‬
‫אוראלית‪.‬‬
‫‪ – Kindergarten‬לימוד ישיר של כישורים קודמי קריאה וחברתיים‪.‬‬
‫מטרה מוקדמת חשובה היא השגה של כישורי קריאה בסיסיים שמגנים מפני‬
‫ההשלכות האקדמיות ופסיכולגיות של השארות מוקדמת מאחורה בנוגע‬
‫לקריאה‪.‬‬
‫יש מטפלים המעדיפים מסגרת בגירוי נמוך שבו הילדים מקבלים הוראת‬
‫שפה אישית‪ .‬אחרים מעדיפים הוראת שפה ודיבור שמשולבת במסגרת עם‬
‫מספר ילדים הלומדים מספר תבניות שפה בו זמנית‪ .‬הרבה פעמים ילדים עם‬
‫הפרעה זו ירוויחו ממסגרת מיוחדת‪ ,‬קטנה‪ ,‬שמאפשרת יותר לימוד אישי‪.‬‬
‫פסיכותרפיה – יכולה לעזור לאלו שיש להם בעיות רגשיות והתנהגותית‬
‫נלוות‪ .‬יש לשים דגש מיוחד להערכת הדימוי העצמי והכישורים החברתיים‬
‫של הילד‪.‬‬
‫טיפול משפחתי – בו ההורים והילד יכולים לפתח תקשורת יותר אפקטיבית‬
‫ופחות מתסכלת‬
‫הפרעות תקשורת‬
‫הפרעה פונולוגית‬
‫התערבות מוקדמת מומלצת כי בעבור ילדים רבים עם בעיות הגייה קלות‪,‬‬
‫טיפול של מספר חודשים יכול לעזור בבי"ס יסודי‪.‬‬
‫הגישה הפונולוגית – מתאים לאלו עם דפוסים נרחבים של טעויות דיבור‪.‬‬
‫מיקוד על אימון קולות ספציפים בשלב ראשון ואח"כ שילובם‬
‫במילים‪/‬משפטים‪.‬‬
‫הגישה המסורתית – מתאים לאלו שמייצרים החלפה‪/‬עיוות במספר קולות‬
‫בלבד‪ .‬אימון על אמירת הקולות הבעייתים תו"כ שהקלינאי מספק ביופידבק‬
‫לגבי מיקום נכון של לשון ופה‪.‬‬
‫תיקון דפוס בליעה כשזה מעורב בפתולוגיה‪.‬‬
‫לימוד ההורים טכניקות של תרפיית דיבור‪.‬‬
‫בעיות עם חברים יכולות להוביל לבידוד חברתי וירידה במורל‪ .‬חשוב לתמוך‬
‫בהם באופן כללי ולתמוך בכך שישתתפו בפעילויות חברתיות ואינטראקציות‬
‫עם חברים‪ .‬ייעוץ להורים וניטור יחסים עם חברים והתנהגות בבי"ס יכולים‬
‫לצמצם למינ' את הפגיעה חברתית‪.‬‬
‫הפרעת גמגום‬
‫הערכת צוות לגבי הילד ומשפחתו טרם הטיפול‪ 2 .‬גישות‪:‬‬
‫תרפיית דיבור ישירה – אימון הדרגתי ליצירת דיבור שוטף מכנית‪.‬‬
‫הורדת לחץ וחרדה – תרגילי נשימה ורלקסציה להורדת קצב הדיבור‬
‫ושליטה בנפחו‪ .‬הסחה – דיבור תו"כ תנועות ריתמיות ביד‪ .‬המלצה‬
‫לדיבור איטי ומונוטיני‪ .‬אפשר גם שיטות סוגסטיה (היפנוזה) שיטות אלו‬
‫לרוב עוזרות רק באופן זמני‪.‬‬
‫טיפול הבחירה – הסחה התנהגותית ‪ +‬רלקסציה ‪ +‬מודיפיקציית דיבור‬
‫ישירה‪.‬‬
‫טיפול בקומורבידיות – חרדה‪ ,‬דכאון‪ ,‬דימוי עצמי נמוך‪.‬‬
‫טיפול אישי משפחתי – יכול לעזור‪.‬‬
‫במבוגרים יש קושי לתקן שטף דיבור לאורך זמן‪.‬‬
‫הפרעות אלימנציה‬
‫אניורזיס‬
‫יש לשלול סיבות אורגניות‪.‬‬
‫יש אחוז גבוה של ריפוי ספונטני על פני זמן ארוך‪.‬‬
‫שלב ראשון בטיפול – לסקור אימון לשימוש בשירותים‪ .‬מתעדים (יכול לשמש‬
‫כמחזק חיובי‪ )Star chart .‬וקובעים ‪.BL‬‬
‫הגבלת נוזלים לפני השינה‪.‬‬
‫להאריך האם יכול להיגרם מעצירות – אם כן להוסיף סיבים תזונתיים‪.‬‬
‫טיפול הבחירה‪ :‬טיפול התנהגותי – שיטות התנייה קלאסית ( ‪bell or pad‬‬
‫‪ )apparatus‬הן הכי אפקטיביות – ‪ 50%‬הצלחה‪.‬‬
‫פרמקולוגי‪ :‬נשקל כאשר יש פגיעה חברתית‪/‬משפחתית‪/‬בבי"ס ושאר השיטות‬
‫הנ"ל לא עבדו‪ .‬אימיפרמין – הצלחה לזמן קצר‪ ,‬לפעמים מתפתחת עמידות‬
‫תוך ‪ 6‬שבועות‪ .‬ברגע שמופסקת התרופה יש רילפס‪ .‬ת"ל רציניות כולל‬
‫קרדיוטוקסיסטי‪ – TCA .‬כרגע לא בשימוש רוטיני עקב מוות פתאומי של‬
‫ילדים עם ‪ ADHD‬שלקחו ‪.desipramine‬‬
‫דסמופרסין (‪ – )DDAVP‬הראה הצלחה ראשונית בהפחתה‪.10-90% .‬‬
‫רילפס לאחר הפסקה‪ .‬ת"ל – כאב ראש‪ ,‬גודש באף‪ ,‬אפיסטקסיס‪ ,‬כאבי בטן‪.‬‬
‫הכי חמור שדווח – פרכוס היפונתרמי‪.‬‬
‫אנקופרזיס‬
‫רק לאחר הערכת הסיבות‪.‬‬
‫טיפול הבחירה – טיפול התנהגותי לשיפור התנהגות והורדת חרדה‪ .‬הילד‬
‫יושב על האסלה בזמנים קבועים ומתוגמל על הצלחה‪.‬‬
‫עם יש עצירות – הוספת משלשלים ושמן מינרלי‪.‬‬
‫יש דיווח על הצלחת טיפול הורה‪-‬ילד בילדים מתחת גיל ‪.9‬‬
‫טיפול בחרדות המשפחה‪ ,‬מבוכה בבי"ס‪ ,‬תיקון תפיסות מוטעות במשפחה‪.‬‬
‫התערבות משפחתית יכולה להועיל בילדים שבוחרים להטיל צואה במקומות‬
‫לא הולמים על אף שליטה בספינקטר‪.‬‬
‫פסיכותרפיה תמיכתית וטכניקות הרגעה – לחרדות‪ ,‬דימוי עצמי נמוך ובידוד‬
‫חברתי‪.‬‬
‫בחלק מהמקרים ביופידבק עזר‪.‬‬
‫תוצאה טובה כאשר הילד מרגיש שליטה בארועי החיים‪.‬‬
‫אלכוהול‬
‫גמילה מאלכוהול‬
‫קו ראשון – ‪ .BZ‬וויליום או כלורודיאזפוקסיד‪ .‬לא‬
‫נותנים ‪ IM‬עקב ספיגה לא צפויה‪ .‬התחלה עם מינון‬
‫גבוה וטיטור מטה עד החלמה‪.‬‬
‫קו שני – קרבמזפין‪ .‬מחקרים מסוימים מראים‬
‫שיעיל באותה מידה אך עם פחות סכנה ל ‪.abuse‬‬
‫חסמי ביתא או קלונידין – להיפראקטיביות‬
‫סימפטטית‪.‬‬
‫‪Delrium tremens‬‬
‫הכי טוב מניעה עם ‪.BZ‬‬
‫בהתפתחות ‪ – DT‬כלורודיאזפוקסיד במינון גבוה‬
‫מזה של מניעה‪.‬‬
‫דיאטה עשירה בקלוריות‪ ,‬פחממות וויטמנים‪.‬‬
‫בידוד – אם צריך ריסון‪ .‬עדיף על קשירה (יכולים‬
‫להלחם בה עד תשישות)‪.‬‬
‫מתן נוזלים – ‪ PO‬או ‪.IV‬‬
‫פסיכותרפיה תמיכתית ותמיכה מילולית –‬
‫מבולבלים‪ ,‬מפוחדים וחרדים‪.‬‬
‫המנעות מאנטפיסכוטים‪ ,‬במיוחד כאלה שמורידות‬
‫סף פרכוס‪.‬‬
‫שונות‬
‫אפילפסיה‬
‫קו ראשון בפרכוס כללי – ולפוראט ופניטואין‪.‬‬
‫קו ראשון בפרכוס חלקי – קרבמזפין‪ ,‬אוקסקרבזפין‪,‬‬
‫ופניטואין‪.‬‬
‫קו ראשון לאבסנס – ולפוראט ואתוסוקסמיד‬
‫הורדת אגרסיות ורוגזנות – קרבמזפין ולפוראט וגם‬
‫אנטי פסיכוטיות טיפיות‪.‬‬
‫דלריום‬
‫טיפול ב ‪ .underline cause‬תמיכה פיזית – מניעת תאונות‪ .‬תמיכה‬
‫סנסורית – לאפשר גירוי סביבתי אך להמנע מגירוי יתר‪.‬‬
‫‪ 2‬הסימפטומים שהכי דורשים טיפול‪:‬‬
‫פסיכוזה – הלופרידול או דרופרידול‪ .‬להמנע מפנותיאזינים‬
‫‪(1‬‬
‫בכלל הרבה ת"ל אנטיכולינרגיות‪ .‬אפשר גם א‪-‬טיפיות אך‬
‫יש פחות נסיון קליני (זיפרסידון לא מתאים עקב אפקט‬
‫'מפעיל')‪ .‬עבור חולים עם פרקינסון – קלוזפין או‬
‫קוויטאפין‪.‬‬
‫אינסומניה – ‪ BZ‬קצרי‪/‬בינוני טווח‪ .‬להמנע מארוכי טווח‬
‫‪(2‬‬
‫וברביטורטים‪.‬‬
‫בהרעלת אנטיכולינרגים – פיזוסטיגמין‪.‬‬
‫דלריום עקב כאב או דיפנאה – אופיואידים‪.‬‬
‫יש עדויות לגבי ‪ ECT‬כאשר הסיבה היא מחלה גופנית עיקשת‪ ,‬אך‬
‫לא נשקל רוטינית‬
‫שונות‬
‫אונס‬
‫גישה תמיכתית‪ ,‬החזרת תחושת מתאימות‪,‬‬
‫שליטה‪ .‬שחרור רגשות חוסר אונים ותלות‬
‫ואובססיות לגבי האקט‪:‬‬
‫תמיכה מיידית ו'אוורור' פחד וזעם‪.‬‬
‫קבוצה תמיכתית בקבוצה הומוגנית‪.‬‬
‫‪Serotonin syndrome‬‬
‫הפסקת התרופות‪ ,‬טיפול תמיכתי מקיף עם‬
‫ניטרוגליצרין‪ ,‬ציפרוהפטדין‪,methysergide ,‬‬
‫שמיכות קירור‪ ,‬כלורפרומזין‪ ,‬דנטרולן‪,BZ ,‬‬
‫נוגדי פרכוס‪ ,‬הנשמה מכאנית ומשתקי‬
‫שרירים‪.‬‬
‫שונות‬
‫הפרעת דהפרסונליזציה‬
‫די רפרקטורים לטיפול‪.‬‬
‫יש מספר עדויות ל‪.SSRI‬‬
‫חלק מגיבים חלקית וספורדית לטיפול בתרופה‬
‫בודדת‪/‬שילוב של מספר תרופות מהקבוצות השונות‬
‫(נוגדי דכאון‪ ,‬אנטיפסיכוטיות וכו')‬
‫פסיכותרפיה‪ :‬הרבה סוגים נוסו‪ ,‬הרבה פעמים לא עובד‪.‬‬
‫דברים שיכולים לעזור‪ :‬ניהול סטרס‪ ,‬טכניקות הסחה‪,‬‬
‫הורדת גירוי סנסורי‪ ,‬אימון רגיעה ופעילות גופנית‬
‫הרעלת אופיאטים‬
‫דבר ראשון וידוא נתיב אוויר – ניקוז הפרשות‪ ,‬הכנסת‬
‫‪.airway‬‬
‫הנשמה מלאכותית עד מתן נלוקסון – ניתן ‪ IV‬בקצב איטי‪.‬‬
‫אחרי מתן נלוקסון יש לצפות במיידית לסימני שיפור‬
‫(עלייה בקצב נשימה‪ ,‬הרחבת אישונים)‪ .‬בתלויים‬
‫באופיאטים יותר מדי נלוקסון יכול ליצור סימני גמילה‪ .‬אם‬
‫אין תגובה אפשר לתת עוד אחרי מספר דקות‪ .‬משך‬
‫הפעולה של נלוקסון הוא קצר יחסית לאופיואידים וייתכן‬
‫ויהיה צורך במנות חוזרות למניעת חזרה של הרעלה‪.‬‬
‫‪Chronic Faitgue Syndrome‬‬
‫יש להתייחס לתלונות ברצינות ולא לשחררן כדמיונית‪ .‬יש לבצע הערכה גופנית ופסיכאטרית‬
‫מלאה ע"מ לשלול גורמים אחרים‪.‬‬
‫אין טיפול רפואי אפקטיבי למחלה עצמה ידוע למרות שמספר חולים הראו ירידה בעייפות עם‬
‫אמנטדין (אנטיויראלי)‪.‬‬
‫טיפול בעיקר תמיכתי וסימפטומי – למשל נוגדי כאב לארתרלגיה וכאבי שרירים‪ NSAIDS ,‬לא‬
‫עובדים‪ .‬יש לעודד מטופלים להמשך בפעילות רגילה ולהתנגד לעייפות במידת האפשר‪ .‬מספר‬
‫מחקרים הראו אפקט חיובי של )‪.graded exercise therapy (GET‬‬
‫טיפול פסיכאטרי – מומלץ‪ ,‬במיוחד אם יש דיכאון פסיכותרפיה‪ CBT .‬יעיל במיוחד‪.‬‬
‫תרופות פסיכאטריות – נוגדי דכאון ללא אפקט סדטיבי‪.bupropion (Wellbutrin), .‬‬
‫)‪ – Nefazodone (Serzone‬דווח כמוריד כאב‪ ,‬משפר שינה וזיכרון‪.‬‬
‫סטימולנטים – עוזרים להוריד עייפות‪.‬‬
‫טורט‬
‫לפני טיפול יש להעריך רמת תפקוד ע"מ להתאים טיפול‪ .‬טיפול מתחיל עם‬
‫חינוך המשפחה‪.‬‬
‫טיפול בחירה – התנהגותי ‪ +‬תרופות (הלופרידול‪/‬פימוזיד)‪ .‬אפקט סינרגיסטי‪.‬‬
‫טיפול התנהגותי ‪ -‬אם קיים ‪ premonitory urge‬ניתן להשתמש בזה ע"מ ליצור‬
‫החלפה להתנהגות רצויה‪ ,Massed (negative) practice .‬ניטור עצמי‪ ,‬היפוך‬
‫הרגלים‪ ,incompatible response training ,‬מחזקים חיובים‪ ,‬רלקסציה‪.‬‬
‫תרופות‪:‬‬
‫אנטיפסיכוטיות – הלופרידול ופימוזיד הכי נחקרו‪ .‬יש קלינאים שמעדיפים א‪-‬‬
‫טיפיות כקו ראשון בגלל פחות ת"ל‪ .‬בהלופרידול רק ‪ 20-30%‬ממשיכים טיפול‬
‫לטווח ארוך בגלל ת"ל‪.‬‬
‫עוד תרופות – קלונידין‪/‬גוואנפאצין‪ – SSRI .‬בגלל קו מורבידיות עם ‪.OCD‬‬
‫ממריצים – רטלין‪/‬אטומוקסטין – להיפראקטיביות כנראה שאינם מחמירים‬
‫טיקים בנסיבות אלו‪.‬‬