‫מסדר זיהוי ותפישת פרצופים –‬ ‫קוגניטיבית‬ ‫‪1‬‬ ‫תוספות ראייתיות‪:‬‬ ‫רציונאל‪:‬‬ ‫במקרים ספציפיים‪ ,‬לא ניתן לבסס הרשעתו של נאשם‬ ‫על סמך עדות יחידה‪ ,‬אלא יש צורך לקשור את הנאשם‬ ‫למעשה העבירה גופו‪ .‬ראייה נוספת זו מהווה תוספת‬ ‫ראייתית‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוספת מסבכת‪:‬‬ ‫סיוע‪.‬‬ ‫תוספות מאמתות‪:‬‬ ‫דבר מה‬ ‫חיזוק‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיוע‪:‬‬ ‫ראייה המסבכת את הנאשם בביצוע העבירה‪.‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫נתנה עדות על ידי עד מדינה המפליל את הנאשם בעבירת שוד‬ ‫ומוסיף כי הנאשם לבש חולצת מיקי מאוס‪ .‬אותה חולצה צוינה‬ ‫גם ע"י הנשדד‪ ,‬למרות שענין החולצה לא פורסם בעיתונות‬ ‫ולנשדד לא היתה כל אפשרות לדעת על חולצת המיקי מאוס‬ ‫אילולא נכח בשוד‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫חיזוק‪:‬‬ ‫תוספת ראייתית מאמתת‪ ,‬איננה צריכה לסבך את‬ ‫הנאשם‪ .‬כל תכלית החיזוק הנו בדרישה לראייה שנעדה‬ ‫לתמוך בראיה העיקרית‪.‬‬ ‫דוגמא לחיזוק – שתיקת נאשם‪.‬‬ ‫סיטואציה לדוגמא בה נדרש חיזוק – הרשעה ע"ס עדות יחידה‬ ‫של קטין מתחת לגיל ‪.12‬‬ ‫‪5‬‬ ‫דבר מה‪:‬‬ ‫ראיה מאמתת‪ ,‬ראיה המאמתת חלקים מהותיים בעדות‬ ‫הטעונה דבר מה ‪ +‬אין צורך שתסבך את הנאשם בביצוע‬ ‫העבירה המיוחסת לו‪.‬‬ ‫רלבנטי לסעיף ‪ 12‬הודיית חוץ של נאשם שחזר בו‬ ‫מהודאתו על דוכן העדים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫זהות אדם כמבצע העברה הנה מרכיב בסיסי של אחריותו הפלילית‪.‬‬ ‫הכלל ‪ -‬ניתן להרשיע אדם בפלילים עפ"י תוצאות מסדר זיהוי כראייה‬ ‫יחידה ללא צורך בראיות נוספות‪.‬‬ ‫כך בהתאם לע"פ ‪ 420/81‬כהן נ' מ"י ‪ ,‬פד"י לו (‪ – 29 )2‬זיהוי במסדר‬ ‫פורמלי עשוי לשמש ראיה יחידה לזיהויו של נאשם ואף להרשעתו בדין‪,‬‬ ‫זאת כאשר העד הוא אמין ובית המשפט שוכנע ביכולתו של העד לשמור‬ ‫בזיכרונו פרטים חזותיים‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ 4‬מסדרי זיהוי חזותיים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מסדר זיהוי פורמלי‪.‬‬ ‫מסדר זיהוי בתמונות‪.‬‬ ‫מסדר זיהוי מאולתר‪.‬‬ ‫מסדר זיהוי באקראי‪.‬‬ ‫מסדר זיהוי פורמלי (זיהוי חי)‬ ‫‪9‬‬ ‫כללים‪:‬‬ ‫מספר הניצבים יהיה ‪ 8‬לכל הפחות והם יהיו דומים‬ ‫בצורתם החיצונית לחשוד‪.‬‬ ‫החשוד יכול לבחור את מקומו בשורת הניצבים במסדר‪.‬‬ ‫יש לעשות כל מאמץ על מנת להבטיח נוכחות עורך דין המסדר‬ ‫הזיהוי‪ .‬אי נוכחות עו"ד איננה פוסלת את המסדר אך יכול‬ ‫שתכרסם בערכו הראייתי של המסדר (ע"פ ‪ ,1301/92‬פד"י נ(‪5‬‬ ‫) ‪.)749‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הצגת תמונה בודדת של החשוד עובר למסדר הזיהוי‬ ‫שוללת מן הזיהוי כל ערך ראייתי‪.‬‬ ‫על עורך המסדר לערוך פרוטוקול מפורט באשר לכל‬ ‫פרטי המסדר‪ .‬בסיטואציה בה העד המזהה חוזר בו‬ ‫מעדות המסדר‪ ,‬עשוי הפרוטוקול החתום לבוא במקום‬ ‫העדות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫מסדר זיהוי בתמונות‪:‬‬ ‫מתי נפנה למסדר זיהוי בתמונות?‬ ‫‪12‬‬ ‫א‪ .‬כאשר החשוד מסרב להשתתף במסדר הפורמלי‪.‬‬ ‫ודוק‪ ,‬בהעדר הוראה מפורשת בחוק‪ ,‬חשוד אינו מחוייב לקחת‬ ‫חלק במסדר פורמלי‪ ,‬אולם סירובו אינו מצוי בתחום החיסיון‬ ‫מפני הפללה עצמית (י‪ .‬קדמי)‪.‬‬ ‫סרובו של העד יתפרש מבחינה ראייתי כהתנהגות מפלילה ‪+‬‬ ‫יתן הצדקה לפנות להליך זיהוי בתמונות‪ ,‬או מסדר מאולתר‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ב‪ .‬העד המזהה מסרב (מפחד) להצביע על החשוד‬ ‫במסדר פורמלי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כאשר העד נכשל בזיהוי במסדר פורמלי‪ ,‬וקיים‬ ‫חשש שהחשוד שינה מראש את מראה פניו בעת‬ ‫ביצוע העברה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מסדר זיהוי מאולתר‪:‬‬ ‫כאמור לחשוד קיימת אפשרות לסרב לקחת חלק במסדר פורמלי‪,‬‬ ‫בסיטואציה זו החוקרים רשאים לקיים מסדר זיהו חלופי‪ :‬או בתמונות או‬ ‫מאולתר‪.‬‬ ‫מסדר זיהוי מאולתר כשמו כן הוא‪ :‬מעין מסדר זיהוי פורמלי הנערך תוך‬ ‫ניצול הימצאותו המכוונת של החשוד בין אנשים הדומים לו במידת‬ ‫האפשר‪ ,‬כאשר החשוד אינו יודע כלל על עצם עריכת המסדר‪ .‬כך למשל‬ ‫מאורגן מסדר זיהוי מאולתר בתור לחדר האוכל‪ ,‬בתור למרפאה בחצר‬ ‫הטיולים של בית המעצר ועוד‪ .‬החשוד מתפקד כרגיל במסגרת שיגרת‬ ‫המעצר‪ ,‬ואילו העד המזהה מובא לנקודת תצפית נסתרת ממנה יוכל‬ ‫לבחון את הניצבים במסדר‪( .‬י‪ .‬קדמי ‪.)893‬‬ ‫‪15‬‬ ‫זיהוי אקראי‪:‬‬ ‫זיהוי החשוד במסגרת מפגש מקרי בינו לבין המזהה‪,‬‬ ‫כאשר הזיהוי הינו ספונטני ללא הכנה מוקדמת‪ ,‬למשל‬ ‫במסגרת הליכי חקירה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫משקל הזיהוי‪:‬‬ ‫ע"פ ‪ ,16/82‬פד"י ל"ו (‪ :309 )4‬משקל הזיהוי מותנה‬ ‫בנסיבות בהן הוא מתרחש‪ ,‬כאשר בין היתר ילקחו בחשבון‬ ‫השיקולים הבאים‪:‬‬ ‫• א‪.‬‬ ‫• ב‪.‬‬ ‫• ג‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫האם אכן היה זה מפגש מקרי בין השניים‪.‬‬ ‫מספר האנשים שהיו ליד החשוד כאשר זוהה‪.‬‬ ‫האם הזיהוי היה מיידי‪.‬‬ ‫מה הבעיה הקרדינלית עם מסדרי זיהוי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪18‬‬ ‫אנשים חפים מפשע יושבים בכלא‬ ‫הסיפור הנפוץ ביותר הנו סיפורו של ‪ Thomson‬חוקר זיכרון‬ ‫ידוע אשר הואשם ע"י נאנסת כי אנס אותה‪.‬‬ ‫לתדהמתו זוהה ‪ Thomson‬ע"י הנאנסת במסדר זיהוי שנערך‬ ‫כדין‪.‬‬ ‫עת בירר ‪ Thomson‬את נסיבות האונס הוברר לו כי בזמן‬ ‫האונס השתתף בתוכנית טלוויזיה העוסקת באונס ובעוותי‬ ‫זיכרון‪.‬‬ ‫• למזלו של ‪ Thomson‬היה לו אליבי מוצק נוכח‬ ‫העובדה שבפאנל אתו בתוכנית הטלוויזיה ששודרה‬ ‫בשידור חי ישב לא אחר מאשר מפכ"ל המשטרה‪.‬‬ ‫• כך שהנאנסת שילווה את הטראומה שעברה עליה‬ ‫במהלך האונס עם תוכנית הטלוויזיה בה צפתה‬ ‫ו"זיהתה" את ‪ Thomson‬כאנס‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תפיסת פרצופים ‪ -‬פסיכולוגיה‬ ‫‪20‬‬ ‫נתונים יבשים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪21‬‬ ‫אנו מזהים בני אדם כמעט אך ורק על סמך פניהם‪.‬‬ ‫אנו יכולים לזהות פרצופי אנשים גם אחרי שנים רבות‪.‬‬ ‫אנו מזהים פרצופי אנשים גם אם העלו במשקלם משקל רב‪,‬‬ ‫עברו ניתוח פלסטי באפם‪ ,‬צימחו זקנם וכו'‪.‬‬ ‫גברים מזהים טוב יותר גברים ונשים מזהות טוב יותר נשים‪.‬‬ ‫נשים מזהות פרצופים טוב יותר מגברים‪.‬‬ ‫בסיטואציות של לחץ גברים יזהו פרצופים טוב יותר מאשר‬ ‫נשים‪.‬‬ ‫נתונים יבשים‬ ‫• בני אותו הגזע יזהו טוב יותר את בני גזעם‪.‬‬ ‫• ניתן להרשיע אדם על סמך מסדר זיהוי‪.‬‬ ‫• בארה"ב הוצאו להורג מאות אנשים כאשר מסדר‬ ‫הזיהוי היווה את הראיה העיקרית להוצאתם להורג‪,‬‬ ‫בדיעבד לאחר שכלול בדיקות דנ"א הוברר שאחוז‬ ‫ניכר מהם הוצא להורג בשוגג‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פרצופים כאובייקטים "מיוחדים"‬ ‫• עדויות נויורפסיכולוגיות‬ ‫– פרצופים יוצרים עוררות ספציפית באזור ה‪FFA -‬‬ ‫יחסית לאובייקטים אחרים‪right fusiform gyrus;) .‬‬ ‫‪.(Kanwisher et al., 1997‬‬ ‫– נבדקים עם ‪ pure prosopagnosia‬ללא ‪object‬‬ ‫‪( agnosia‬למשל‪,)McNeil & Warrington, 1993 ,‬‬ ‫ואחרים עם ‪ pure object agnosia‬ללא‬ ‫‪( prosopagnosia‬למשל‪.)Moscovitch et al., 1997 ,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫פרצופים כאובייקטים "מיוחדים"‬ ‫• עדויות התנהגותיות‬ ‫– עיבוד פרצופים רגיש מאוד לאוריינטציה‪ :‬אפקט‬ ‫היפוך הפרצוף )‪.(Yin, 1969‬‬ ‫מודל לעיבוד פרצופים‬ ‫)‪(Searcy & Bartlett, 1993, 1996‬‬ ‫ישנם שלושה אופני עיבוד לפרצופים ישרים‪ :‬האחד‬ ‫מתמחה בקידוד אינפורמציה רכיבית‪ ,‬והשני (הדומיננטי‬ ‫יותר) מתמחה בקידוד אינפורמציה הוליסטית והשלישי‬ ‫מתמחה בקידוד אינפורמציה מרחבית‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬פרצופים הפוכים מקודדים בעיקר במונחי‬ ‫רכיביהם‪.‬‬ ‫שלושה סוגי עיבוד תפיסת פרצופים‬ ‫• אובייקטים – אף‪ ,‬פה‪ ,‬עניים‪.‬‬ ‫• מרחבי – המרחקים בין האובייקטים‪.‬‬ ‫• הוליסטי – תפיסת הפנים בשלמותם‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫אלמנטים מרחביים שונים אינם מורגשים‬ ‫בהיפוך‬ ‫‪26‬‬ ‫אותה התמונה הפוכה‬ ‫‪27‬‬ ‫חוסר רגישות לאובייקט בהיפוך‬ ‫•‬ ‫‪28‬‬ • 29 ‫שיום‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪30‬‬ ‫כאשר קיים אובייקט (לרבות פנים) שאין לנו את אוצר‬ ‫המילים לתארו‪ ,‬אזי כל תאור שלו יפחית את הסיכוי לזהותו‬ ‫בשלב מאוחר יותר‪.‬‬ ‫כאשר קיימת מומחיות בתחום התופעה תעלם‪.‬‬ ‫דוגמא – אם נידרש לתאר יין אשר שתינו – אזי לאחר שנסיים‬ ‫לתאר את טעמו ומרקמו‪ ,‬סיכויינו לזהות את היין בטעימה‬ ‫חוזרת יהיה נמוך יותר מאשר אם לא תארנו את היין‪.‬‬ ‫התופעה כאמור תתבטל אצל מומחי יין‪.‬‬ ‫האם יש אזור ספציפי במוח לפרצופים או‬ ‫שעסקינן בתחום התמחות?‬ ‫‪31‬‬ ‫‪Although a rose is arose is arose, afacial‬‬ ‫‪feature is not afacial feature.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪32‬‬ ‫חלקי הפנים השונים אינם בעלי אותה חשיבות ככל‬ ‫שהדבר נוגע לזיהוי בכלל ובמסדרי זיהוי בפרט‪:‬‬ ‫‪Davies et al., wanted – faces that fit the‬‬ ‫‪: bill, new scientist 26 – 29 may 16 1985‬‬ ‫הניסוי בקליפת האגוז היה לאפשר לנבדקים לחלק‬ ‫‪ 100‬תמונות פרצופים לקבוצות שנראו לנבדקים‬ ‫בעלות דמיון‪.‬‬ ‫‪ .1‬גיל‪.‬‬ ‫‪ .2‬צורת פנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬צורת שיער‪.‬‬ ‫נסויי המשך נערכו‪ ,‬בהם ניתן לנבדקים לצפות ב‪10 -‬‬ ‫תמונות של פרצופים‪ ,‬כאשר לאחר מיכן נדרשו הנבדקים‬ ‫להחליט האם ראו את התמונה בעבר‪ .‬הסתבר שרוב‬ ‫הטעויות בזיהוי היו בהתאם לממדים האמורים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫מסקנה‬ ‫• פושע הרוצה לשנות הופעתו במהלך שוד – יש שישים‬ ‫פיאה נוכרית או שידגיש קמטים בפניו‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫פתרונות‬ ‫‪#‬‬ ‫לעשות מסדרי זיהוי עם ‪ 20‬אנשים לכל הפחות‪.‬‬ ‫‪#‬‬ ‫לבצע לכל עד ראיה שתי סדרות של מסדרי זיהוי כאשר‬ ‫במסדר הראשון לא יופיע החשוד בפועל‪.‬‬ ‫‪#‬‬ ‫לבצע מסדר זיהוי סדרתי ולא רציף‪.‬‬ ‫‪#‬‬ ‫לפני מסדר הזיהוי‪ ,‬יש לתת תיאור כללי של החשוד לאנשים‬ ‫אחרים ולבדוק האם בהתאם לתיאור יזהו את החשוד‬ ‫בשכיחות רבה יותר מאשר את הניצבים האחרים‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫הוראות לעדים המזהים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪36‬‬ ‫יש להבהיר לעד המזהה כי קיים סיכוי שהעד ימצא או לא‬ ‫ימצא במסדר הזיהוי‪.‬‬ ‫בסיטואציה בה הובהר לנבדקים כי ה"נאשם" יהיה במסדר‬ ‫הזיהוי והנאשם לא היה ‪ 78%‬זיהו "נאשם" כלשהו מבין‬ ‫הניצבים‪.‬‬ ‫כאשר הובהר לנבדקים כי אין ביטחון בהימצאות ה"נאשם"‬ ‫אחוז הטעויות ירד ל ‪.33%‬‬ ‫‪Malpass & devine, guided memory in eyewitness‬‬ ‫‪identification, 66 j. applied psychol, 343 – 359‬‬ ‫)‪(1981‬‬ ‫‪Witryol, S. & Kaess, W. (1957). “Sex Differences in Social Memory‬‬ ‫‪Tasks”. Journal of Abnormal and Social Psychology: 54. P.343-346‬‬ ‫• כבר בשנת ‪ 1957‬נמצא כי לנשים יתרון על גברים‬ ‫בזיהוי פרצופים‪ ,‬אולם גברים זיהו יותר פני גברים‬ ‫ונשים זיהו יותר טוב פני נשים‪.‬‬ ‫‪37‬‬ Kuehn, L.L. (1974). “Looking Down a Gun Barrel: Person Perception and Violent Crime”. Perceptual and Motor Skills: 39. P. 1159-1164. ‫ מצא כי נשים קורבנות של מעשים‬Kuehn ‫מחקרו של‬ ‫ מספקות תיאור דל יותר על תוקפיהן מאשר‬,‫פליליים‬ .‫ כנראה בשל ריגוש‬,‫גברים‬ 38 ‫‪Clifford, Brain R. And Bull Ray (1978). The Psychology of‬‬ ‫‪Person Identification. London: Routledge & Kegan Paul‬‬ ‫•‬ ‫‪39‬‬ ‫‪ Clifford‬וחבריו מצאו חיזוק לטיעון זה בציינם מחקר‬ ‫שנעשה ב‪North East London Polytechnic-‬‬ ‫אשר הראה כי נשים מזהות טוב יותר פנים מאשר‬ ‫גברים כאשר מדובר באירוע שאינו כרוך‬ ‫באלימות‪ .‬אולם כאשר הציגו לנבדקים אירוע‬ ‫אלים הגברים זכרו וזיהו טוב יותר מאשר נשים‬ ‫את פרצופי "החשודים"‪.‬‬ ‫‪Johnson, C. and Scott, B. (1976). Eyewitness Testimony and Suspect‬‬ ‫‪Identification as a Function of Arousal, Sex of Witness and Scheduling of‬‬ ‫‪Interrogation. Washington: A Paper Presented at The American‬‬ ‫‪Psychological Association‬‬ ‫• ניסוי שנערך ע"י ‪ Johnson, C. and Scott, B‬במהלכו התפרץ לחדר‬ ‫בו ישבו נבדקים אדם‪ ,‬כאשר בסיטואציה אחת ידיו היו‬ ‫מגואלות בדם ובסיטואציה השניה ידיו היו מלוכלכות‬ ‫בגריז‪.‬‬ ‫• על הנבדקים היה לזהות את המתפרץ במסדר זיהוי חי‪.‬‬ ‫לא נמצא הבדל בין הגברים והנשים בהצלחתם לזהות‬ ‫את המתפרץ המלוכלך בגריז‪ ,‬ואולם המתפרץ המגואל‬ ‫בדם זוהה טוב יותר ע"י הגברים‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫אם בכך לא די הרי שבניסוי שנערך ע"י ‪Dent and‬‬ ‫‪Stephenson‬נמצא כי גם לסוג מסדר הזיהוי יש השפעה‬ ‫שונה על גברים ונשים‪ .‬בניסוי בוים אירוע ללא אורינטציה‬ ‫של אלימות שבסופו היה על הנבדק לזהות היה מעורב‬ ‫באירוע‪.‬‬ ‫הזיהוי נערך בשלושה דרכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסדר זיהוי חי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הקרנת שקופיות צבעוניות‪.‬‬ ‫‪ .3‬ע"י מסדר זיהו יחי דרך חלון צדדי‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫• הממצאים הראו כי ככלל הנשים זיהו טוב יותר‪,‬‬ ‫למרות שגברים ניסו לזהות מספר רב יותר של פעמים‬ ‫את השחקן‪.‬‬ ‫• הנשים היו חלשות יותר בזיהוי באמצעות מסדר זיהוי‬ ‫חי מאשר בשתי השיטות האחרות‪.‬‬ ‫• הגברים היו אדישים לשיטת המסדר‪.‬‬ ‫‪42‬‬