‫מערכת ההפרשה והשמירה על הומאוסטזיס‬ ‫חמצן‬ ‫חומרי מזון‬ ‫מערכת הדם‬ ‫מערכת‬ ‫העיכול‬ ‫מערכת‬ ‫הנשימה‬ ‫מערכת‬ ‫העיכול‬ ‫סילוק שיירי מזון‬ ‫לא מעוכלים‬ ‫מערכת הדם‬ ‫גוף היצור החי‬ ‫מפיק אנרגיה המנוצלת ל ‪:‬‬ ‫תהליכים כימים ( בנייה ופירוק ); ייצור חום‬ ‫הומאוסטזיס; גדילה ורבייה‬ ‫כתוצאת מהתהליכים הללו‬ ‫נוצרים חומרי פסולת‬ ‫מערכת‬ ‫הנשימה‬ ‫סילוק פחמן דו‪-‬חמצני‪.‬‬ ‫מערכת‬ ‫הפרשת השתן‬ ‫סילוק עודפים‪ ,‬רעלים‪ ,‬פסולת ‪.‬‬ ‫העור‬ ‫סילוק חום‬ ‫מערכת ההפרשה‬ ‫מבנה מערכת ההפרשה‬ ‫כליה‬ ‫צינור מוביל השתן‬ ‫צינור מוביל שתן‬ ‫שלפוחית השתן‬ ‫שופכן‬ ‫תפקיד מערכת ההפרשה‬ ‫וויסות מאזן המים והמלחים בגוף‬ ‫(שמירה על כמות קבועה בגוף)‪,‬‬ ‫סילוק חומרי פסולת ומניעת איבוד‬ ‫חומרי מזון כמו גלוקוז וחומרי בניין‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫הכליות‬ ‫מודולה ליבה‬ ‫קורטקס‬ ‫קליפה‬ ‫אגן הכליה‬ ‫מוביל‬ ‫השתן‬ ‫הכליות‬ ‫מיקום – זוג הכליות נמצאות בחלקו העליון‬ ‫האחורי של חלל הבטן‪ ,‬משני צדי עמוד השדרה‪.‬‬ ‫אל הכליה מגיע עורק (אחד מהתפצלויות אבי‬ ‫העורקים) יוצאים מהכליה‪ :‬ווריד ‪ +‬צינור השתן‪.‬‬ ‫תפקיד – בהן מתבצע עיקר הוויסות על משק המים‬ ‫והמלחים‪.‬‬ ‫מבנה – כל כליה מורכבת מקליפה‪ ,‬ליבה ואגן‪.‬‬ ‫המבנה הפנימי של הכליה מכיל כמיליון‬ ‫נפרונים – היחידה התפקודית של הכליה ‪.‬‬ ‫מיליון נפרונים‬ ‫עורק‬ ‫הכליה‬ ‫וריד הכליה‬ ‫מבנה הכליה‬ ‫הנפרון הוא היחידה התפקודית של‬ ‫הכליה‬ ‫בכל כליה כמיליון‬ ‫נפרונים‬ ‫הנפרון‬ ‫כל נפרון פועל באופן עצמאי‪ -‬מסנן דם ומייצר שתן‬ ‫מהמים העודפים ומהחומרים המיותרים שסולקו‬ ‫מהדם‪.‬‬ ‫הנפרון מורכב משני מרכיבים‪:‬‬ ‫מרכיב של כלי הדם – פקעית (גלומורוס) נימים הנמצאת‬ ‫בתוך מבנה של קופסית‪.‬‬ ‫מרכיב אבוביתי – צינורית ארוכה ודקה בה נוצר השתן‪.‬‬ ‫‪1.‬גופיף מלפיגי‬ ‫‪6.‬אבובית מקורבת‬ ‫‪2.‬פקעית‬ ‫‪7.‬צינור מאסף‬ ‫‪3.‬כלי דם נכנס‬ ‫שתן‬ ‫‪4.‬כלי דם יוצא‬ ‫‪8.‬לולאת הנלה‬ ‫‪5.‬רשת כלי דם‬ ‫‪9.‬רשת כלי דם‬ ‫המקיפה את‬ ‫המקיפה את‬ ‫האבובית‬ ‫האבובית‬ ‫פירוט המבנה‪:‬‬ ‫אבי העורקים מתפצל לעורקים‪ .‬אחד מהם נכנס לכליה‪.‬‬ ‫ממנו יש התפצלות נוספת לעורקים קטנים יותר‪,‬‬ ‫המתפצלים לעורקיקים‪ ,‬המתפצלים למאות נימים‬ ‫המרכיבים את הפקעית (גלומורוס) העטופה ע"י לולאת‬ ‫צינורית האבובית המקיפה אותה הקרויה קופסית‪.‬‬ ‫צינורית האבובית מתפתלת לאורך הנפרון‪ ,‬מסביבה ובצמוד‬ ‫לה‪ ,‬רשת כלי דם מסועפת‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬צינורית האבובית מתנקזת עם צינוריות נוספות‬ ‫לצינורית מאספת הזורמת אל אגן הכליה ‪,‬שם כל הצינוריות‬ ‫המאספות מתלכדות לצינור מוביל שתן אחד היוצא מהכליה‬ ‫לעבר שלפוחית השתן‪.‬‬ ‫שלפוחית השתן‬ ‫מיקום ‪ :‬בתוך אגן הירכיים ‪.‬‬ ‫תפקיד ‪ :‬שם נאסף ונאגר השתן ‪ .‬ריקון השתן מהשלפוחית‬ ‫מתאפשר באמצעות שריריה המתכווצים‬ ‫מבנה ‪ :‬שק שרירי מצופה רירית אלסטית בעלת קפלים ‪.‬‬ ‫לשלפוחית השתן שתי כניסות (צינור שתן מכל כליה) ויציאה‬ ‫אחת ‪.‬‬ ‫צינור השופכה‬ ‫הצינור היוצא מהשלפוחית ודרכו מועבר השתן אל מחוץ לגוף ‪.‬‬ ‫תהליך הסינון בנפרון‬ ‫סכמה פשטנית ביותר של נפרון ומעקב אחר ייצור השתן בתוכו‬ ‫"ביולוגיה של האדם" עמוד ‪102‬‬ ‫תהליך הסינון בנפרון‪ -‬הסבר‬ ‫תהליך סינון הדם מחומרים עודפים ורעלים‬ ‫מתבצע בשני שלבים עיקריים‪:‬‬ ‫שלב ‪ :1‬יצירת התסנין במעבר‬ ‫מהפקעית (גלומרולוס) אל הקופסית‪:‬‬ ‫בקופסית נוצר תסנין המכיל נפח גדול של מים ומומסים שעברו‬ ‫מהפקעית‪ ,‬ביניהם *שתנן‪.‬‬ ‫בפקעית נותרים מים‪ ,‬חלבונים ותאי דם‪.‬‬ ‫שלב ‪ :2‬קליטה חוזרת אקטיבית (בהשקעת‬ ‫אנרגיה ) חזרת מים רבים‪ ,‬גלוקוז ומומסים‬ ‫נוספים אל דם מהאבובית‪ .‬באותה עת מספר‬ ‫זעיר של מינרלים עוברים מהדם לאבובית בדיפוזיה‪.‬‬ ‫בסוף התהליך האבובית מוציאה נוזל שתן מהנפרון אל צינור איסוף השתן‬ ‫שתנן‪ -‬תוצר פירוק של חלבון‬ ‫עמוד ‪102‬‬ ‫בקרת הפרשת כמות וריכוז השתן מהגוף‬ ‫כמות השתן וריכוזו מותאמים לכמות הנוזלים בגוף בכל עת‬ ‫אדם בוגר מפריש ביום כמות שתן ממוצעת של ‪ 1.5‬ליטר‪.‬‬ ‫אדם השותה כמויות נוזלים גדולות במיוחד‪ ,‬מפריש כ ‪ 3‬ליטר ביום‪.‬‬ ‫אדם הנמצא בתנאי יובש או בפעילות גופנית מאומצת‪ ,‬מפריש כמות שתן‬ ‫מצומצמת עד כ ‪ 0.5‬ליטר ביום‪.‬‬ ‫צבע השתן מעיד על ריכוז המלחים בשתן‪.‬‬ ‫צבע שתן צהוב בהיר מעיד על ריכוז מלחים נמוך וכמות מים גבוהה‪.‬‬ ‫צבע שתן צהוב כהה מעיד על ריכוז מלחים גבוה וכמות מים נמוכה‪.‬‬ ‫הקביעה של כמות השתן וריכוזו נקבעת בנפרון בעת הקליטה החוזרת של‬ ‫המים לדם מהתסנין באבובית‪.‬‬ ‫ככל שיקלטו יותר מים חזרה אל הדם‪ ,‬כך יהיו פחות מים בשתן וריכוזו יעלה‪.‬‬ ‫ככל שיקלטו פחות מים חזרה אל הדם‪ ,‬כך יהיו יותר מים בשתן וריכוזו יקטן‪.‬‬ ‫הבקרה על הקליטה החוזרת‪ -‬הגורם הקובע את כמות המים שתחזור אל הדם מהתסנין שבאבובית הוא‬ ‫הורמון ה ‪ ADH‬המופרש בהשפעת שינויים בריכוז המלחים בדם‪.‬‬ ‫מנגנון הומאוסטטי לשמירת ריכוז מלחים קבוע‬ ‫מנגנון התיקון והבקרה לקביעת‬ ‫בדם‬ ‫כמות וריכוז השתן‬ ‫מצב תקין של‪:‬‬ ‫‪ .‬אדם עוסק בפעילות גופנית מוגברת‪.‬‬ ‫הוא מזיע ולא שותה מים‪ .‬דמו מפסיד מים וריכוז‬ ‫המלחים בו‪ ,‬עולה‪.‬‬ ‫‪ .‬המידע על שינוי בריכוז המלחים בדם‬ ‫נקלט‬ ‫שינוי‪ ,‬גורם‬ ‫משפיע‪:‬‬ ‫תיאור פעולת מנגנון‬ ‫תיקון‪:‬‬ ‫במוח‪.‬‬ ‫‪ .‬המוח מעביר הוראה להפרשת הורמון‬ ‫‪ ADH‬מהמוח דרך הדם אל הנפרונים‬ ‫בכליות ומאפשר קליטה חוזרת של כמות מים גדולה‬ ‫תיאור המצב החדש‪:‬‬ ‫יותר אל הדם‪.‬‬ ‫‪ .‬ריכוז המלחים בדם יורד‪.‬‬ ‫מחלה‪ :‬מנגנון התיקון לא יכול לתקן‪ .‬סטייה‬ ‫מעבר ליכולת התיקון‬ ‫התוצאה‪ -‬פחות מים מופרשים בשתן וריכוז המלחים בו גבוה יותר‬