אנשים עם מוגבלויות ומדינת הרווחה הישראלית: המקרה של עבודות דחק ד"ר רוני הולר בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים על הפרק... המודל החברתי של המוגבלות וביקורת מדינת הרווחה המקרה של עבודות הדחק המודל החברתי וביקורת מדינת הרווחה פירוק פמיניסטי ,גזעי ולאומי של האזרח ה"מרשליאני" ובאופן דומה הולבשה גם הפריזמה של ביקורת המוגבלות, מתוך מטרה: להבין את מצבם של אנשים עם מוגבלויות להבין את התפתחותה ההיסטורית של מדינת הרווחה קצת על ההקשר התקופתי גידול נרחב בהיקף אוכלוסיית הנכים ,בעיקר בשל העלייה ההמונית. אבטלה המונית בשנים הראשונות .שיפור הדרגתי לקראת מחצית שנות ה 50-והלאה. אנשים עם מוגבלויות :חסמים להשתלבות בשוק העבודה כאמור ,רשת ביטחון מחוררת המשמעות :רצון להשתלב בשוק העבודה בכל תנאי ובכל מחיר קצת על עבודות הדחק אלטרנטיבה לביטוח אבטלה תנאי שכר נמוכים ("שכר דחק") הפכו להיות פרקטיקה מרכזית עיקר המחקר סביב הציר עולים-וותיקים ואשכנזים-מזרחים ציר המוגבלות אנשים עם מוגבלויות הושפעו רבות מהפרקטיקה יתר על כן ,מוגבלות כקטגוריה שחקה תפקיד מרכזי בשימור הפרקטיקה הפרדוקס של מפא"י Oמצד אחד ,ביקורת מהצד השמאלי על תנאי העסקה הירודים Oמהצד השני ,ביקורת מהצד הימני על חוסר חיוניותן הכלכלית של העבודות Oהדילמה של מפא"י :איך מצד להצדיק את חיוניות העבודות והבחירה בהן על פני פרקטיקות אחרות ,ומצד שני להצדיק את התנאים הירודים. אני נתון קצת במבוכה .מצד אחד חשוב שיוסר הדופי מעבודות הדחק. מן הצד השני כאילו נוח במידה מסוימת ,כשרואים בעבודות הדחק איזה דבר בלתי חשוב .כי עבודות הדחק קיימות על בסיס של שכר מיוחד .במידה שמפארים חשיבותן של העבודות ,מתחילים להטיל ספק בהצדקה שיש לשכר מיוחד (עילם, )1954 התרת הפרדוקס העבודות הוצגו "כבית ספר ממלכתי גדול לעבודות כפיים" עבור אותם עובדים בעלי פריון נמוך בשנים הראשונות הפריון הנמוך הוסבר באמצעות שורה של מאפיינים תרבותיים ואישיותיים שיוחסו לעולים החדשים עם השנים ,דרישה ציבורית ופוליטית לביטול "שכר הדחק". התחושה של ראשי המפלגה היא "לא יהיה למפלגה כוח להמשיך בשכר דחק" .וכי ה"דיבור על שכר דחק מביא אותנו לדחק יותר מאשר השכר הינו שכר דחק"... עיצוב מחדש של הפתרון הסברת הפריון הנמוך באמצעות מאפיינים בריאותיים ,כלומר על בסיס היותם "מוגבלים בכושר עבודתם" הצעה להשאיר את עבודות הדחק "להעסקת תשושי כח ומוגבלים בכושר העבודה" .הדבר יאפשר "מרחב מחייה להעסקת תשושי כוח והטרמין 'שכר דחק' יפול מאליו ובמקומו יהיה 'שכר דחק לתשושי כוח'" (אהרון בקר ,ישיבת מזכירות מפא"י.)1954 , הבחנה הולכת וגוברת בין עובדים עם מוגבלויות המועסקים בעבודות "קלות" ,ב"שכר דחק" ,חמש שעות יום ,ובין עובדי דחק ללא מוגבלויות ,המועסקים בעבודות "קשות" ,בשכר "רגיל" ,שמונה שעות ביום. תפיסת המוגבלות גורם מרכזי אשר אפשר את השימוש בקטגוריית המוגבלות היה תפיסת המוגבלות תפיסה שיקומית-פרטנית אשר לא רק ייחסה את מקור הבעייה לאדם עצמו ,אלא גם הטילה עליו את הנטל והאשמה למצבו. שיקום אינו אלא "החזרה מלאה ביותר לכושר היעילות הפיסי, הנפשי המקצועי והכלכלי....או במילים אחרות ,לתקן או לשפר את בן האדם עד כדי מילוי תפקידו הנורמלי בחיים החברתיים...לכוון את מאמציו...לקראת בריאות וכוח ולהתגבר על הדביקות הפסיכולוגית במחלה ובחולשה .תהליך הטיפול במקרים חייב למדוד ולחזק את כשרון ההבראה ,שכל נחשל ,ותהא מידת נחשלותו אשר תהא ,מסוגל לו ...ללמד כל יחיד ,מה הוא יכול ומהו הוא מוכרח לעשות למען עצמו" (מנהלת השירות הסוציאלי)1953 , אם כן... אנשים עם מוגבלויות היו לעיתים קרובות מושא לפרקטיקות הדרה שהופעלו על ידי מדינת הרווחה במקרה של עבודות הדחק ,הם הועסקו לאורן זמן רב, לעיתים שנים רבות ,בעבודות אשר תוצריהן היו בעלי ערך שימושי וכלכלי רב ,ללא קבלת תנאי עבודה של עובדים מן המניין אם כן... הבנת המוגבלות כקטגוריה חברתית מאפשרת לנו תמונה מלאה יותר של מדינת הרווחה הישראלית והתפתחותה ההיסטורית באופן משלים ,סימונם המהותני כ"מוגבלים" מנע לא רק מקובעי המדיניות ,כי אם גם מהחוקרים העתידיים של הפרקטיקה לראות את הבעייתיות שבקטגוריית המוגבלות ואת השימוש שנעשה בה לצורכי הצדקת אי שוויון. "המוגבלות היא בשר מבשרה של ההיסטוריה ,מרגע שמתחילים לחפשה, אך העדרה בולט לעין מרישומי העתים" ()Baynton, 2001 תודה על ההקשבה
© Copyright 2024