‫"עת לאהוב ועת לעבוד ועת לתכנן חברה מאוזנת"‪-‬‬ ‫גישה סינרגטית לייעוץ והדרכה בהתפתחות קריירה‬ ‫פרופ' גלי צינמון‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫‪2015‬‬ ‫על מה אדבר היום‪:‬‬ ‫‪‬על מה צעירים חושבים ובמה הם עסוקים?‬ ‫‪‬מה התיאוריות והמחקר אומרים על צעירים‬ ‫‪‬כיצד ניתן להדריך צעירים באופן מותאם ומעצים‬ ‫מהו שלב הבגרות הצעירה ?‬ ‫‪‬תקופת החיים שבין סוף שנות העשרה לסוף שנות העשרים‪.‬‬ ‫‪‬שלב חיים רגיש עבור צעירים רבים במדינות מערביות מתועשות‪.‬‬ ‫‪‬שלב בו מתקבלות החלטות חשובות בתחומי חיים מרכזיים‬ ‫(למשל‪ ,‬זוגיות‪ ,‬השכלה‪ ,‬תעסוקה) המעצבות את תבנית חייהם‬ ‫של הצעירים ואת פניה של החברה (‪.)Arnett, 2004‬‬ ‫‪‬גם בשלב זה ניתן לזהות הבדלים מגדריים בקבלת ההחלטות‪.‬‬ ‫תהליכי חקירה‪ -‬המנגנון המרכזי לעיצוב זהות וקבלת‬ ‫החלטות‬ ‫‪‬התנהגות של פתרון בעיות שמטרתה להפיק מידע על‬ ‫העצמי ועל הסביבה‪ ,‬על מנת לקבל החלטות באשר‬ ‫לבחירות חיים (‪.)Grotevant, 1987‬‬ ‫‪‬תהליך בו הפרט לומד על עצמו ועל סביבתו על ידי בחינת‬ ‫עמדותיו‪ ,‬מאפייניו האישיים‪ ,‬תחומי העניין והאידיאולוגיה‬ ‫שלו בתחומים שונים (‪.)Flum & Blustein, 2000‬‬ ‫אתגרים תיאורטיים ויישומיים‬ ‫‪‬רוב המחקר מתמקד בחקירת התחום התעסוקתי‬ ‫‪‬רוב המחקר מתמקד ב"לבנים" בני מעמד הביניים‬ ‫‪‬לא ברורים ההקשרים הסביבתיים והאישיים המקדמים או‬ ‫בולמים אותה‪.‬‬ ‫‪‬רוב תכניות ההדרכה הממשלתיות ואף השירותים הפרטיים‬ ‫הקיימים עבור צעירים מתמקדים בתחום התעסוקתי‬ ‫צינמון‪ ,‬ריץ וגרוס (‪ )2014‬במימון קרן גנדיר‬ ‫‪‬למפות את תחומי החקירה המעסיקים צעירים ישראלים‬ ‫בקבוצות החברתיות השונות‪.‬‬ ‫‪‬לתאר את מאפייניה של החקירה בתחומים השונים‪.‬‬ ‫‪‬לזהות קשרים אפשריים בין התחומים השונים ובין‬ ‫ההקשר הסביבתי‪-‬תרבותי לאופייה של החקירה‪.‬‬ ‫מערך מחקר משולב‬ ‫‪‬ראיונות חצי מובנים עם ‪ 36‬צעירים‪ 20 :‬צעירים יהודים‬ ‫(מתוכם ‪ 6‬גברים)‪ ,‬ו‪ 16 -‬צעירים ערבים (מתוכם ‪4‬‬ ‫גברים)‪.‬‬ ‫‪‬בנייה ותיקוף שאלון חקירה על בסיס הראיונות‪.‬‬ ‫‪‬העברת השאלונים ל‪ 529-‬צעירים בטווח הגילאים של‬ ‫‪.)M=24.7; SD=2.97( 19-30‬‬ ‫‪‬כשליש (‪ )28.7 %‬מהמשתתפים גברים וכ‪ 70%-‬ישראלים‬ ‫יהודים‬ ‫‪ ‬ממוצע תחומי החקירה בקרב כלל משתתפי המחקר‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.49‬‬ ‫‪4.51‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪3.46‬‬ ‫‪3.59‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.76‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.67‬‬ ‫‪2.46‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫דת‬ ‫פוליטיקה‬ ‫פנאי‬ ‫לימודים‬ ‫זוגיות‬ ‫כלכלי‬ ‫משפחת מוצא‬ ‫שילוב‬ ‫עבודה‬ ‫תחומי חקירה‬ ‫‪‬התחומים המעסיקים ביותר צעירים הם תחום העבודה‪,‬‬ ‫השילוב בין תפקידים‪ ,‬יחסים עם משפחת המוצא והתחום‬ ‫הכלכלי‪.‬‬ ‫‪‬תחומי הפוליטיקה והדת נמצאים בתחתית סולם‬ ‫החקירה של צעירים ישראלים‪.‬‬ ‫‪‬תחומי העבודה‪ ,‬המשפחה (הנוכחית והעתידית) והאופן‬ ‫בו ישלבו בין כל תפקידי החיים הופיעו בכל הראיונות‬ ‫ומהווים את מוקדי החקירה העיקריים בבגרות הצעירה‪.‬‬ ‫‪‬נמצאו קשרים מובהקים בין חקירת תחום השילוב בין‬ ‫התפקידים לבין חקירת העבודה‪ ,‬חקירת התחום הכלכלי‪,‬‬ ‫וקשר עם משפחת המוצא‪.‬‬ ‫‪‬חקירת העבודה‪ ,‬נמצאה קשורה עם חקירת התחום‬ ‫הכלכלי הלימודים והפנאי‪.‬‬ ‫‪ ‬גם בראיונות ההתייחסות לתחומי חיים אלה היא‬ ‫משולבת‪ ,‬והצעירים קושרים בין החלטותיהם המקצועיות‬ ‫למשפחתיות ועסוקים בהשפעות הדדיות בין ההחלטות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫הבדלים דתיים בתחומי חקירה‬ ‫‪‬צעירים ישראלים ערבים חוקרים יותר‬ ‫מחבריהם היהודים את התחום הלימודי‪ ,‬את‬ ‫התחום הדתי ואת תחום הפנאי‪.‬‬ ‫‪‬צעירים ישראלים יהודים חוקרים את תחום‬ ‫הזוגיות יותר מאשר חבריהם הערבים‪.‬‬ ‫‪ ‬ממוצעי חקירת לימודים‪ ,‬דת‪ ,‬זוגיות ופנאי בקרב‬ ‫צעירים יהודים וערבים‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪3.96‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.73‬‬ ‫‪3.69‬‬ ‫‪3.27‬‬ ‫‪3.39‬‬ ‫‪3.31‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2.64‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪2.28‬‬ ‫יהודים‬ ‫ערבים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫פנאי‬ ‫זוגיות‬ ‫דת‬ ‫לימודים‬ ‫עם מי מתייעצים לקראת קבלת ההחלטה?‬ ‫‪‬בעיקר עם עצמם‪.‬‬ ‫‪‬המשתתפים הערבים תיארו את בני משפחתם ומבוגרים‬ ‫משמעותיים נוספים כמו מוריהם‪ ,‬כמקור עיקרי להתייעצות‬ ‫וחקירה של עתידם‪.‬‬ ‫‪‬המשתתפים היהודים רק לעיתים רחוקות את הוריהם כמקור‬ ‫משמעותי להתייעצות ולחקירה והרבו להיעזר בחבריהם‪.‬‬ ‫‪ ‬הבדלים מגדריים בחקירת השילוב בין תפקידים‬ ‫ובחקירת משפחת המוצא‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.58‬‬ ‫‪4.57‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.19‬‬ ‫בנות‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫בנים‬ ‫‪3.98‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.9‬‬ ‫‪3.8‬‬ ‫‪3.7‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫משפחת מוצא‬ ‫שילוב בין תפקידים‬ ‫סוגיית השילוב בין תפקידי עבודה ומשפחה‬ ‫‪ ‬מעסיקה יותר צעירות מצעירים‪ .‬הבדלים אלה ניכרים כבר מגיל ההתבגרות‬ ‫(‪.)Cinamon & Rich, 2014‬‬ ‫‪ ‬בנים צעירים מדווחים על מסוגלות גבוהה משל חברותיהם הצעירות להתמודד‬ ‫עם קונפליקטים עתידיים בין עבודה למשפחה ומצפים גם לרמות נמוכות יותר‬ ‫של קונפליקט בין התפקידים (‪.)Cinamon, 2010‬‬ ‫‪ ‬צעירות מצפות גם לרמות גבוהות יותר של העשרה בין תפקידי עבודה ומשפחה‬ ‫מבנים בגילן (‪.)Cinamon, 2014‬‬ ‫‪ ‬יותר בנות מבנים מצפות לחלוקת תפקידים שוויונית בתפקידי הבית העתידיים‪.‬‬ ‫התיאוריות – מה הן אומרות‬ ‫‪ ‬רובן מתמקדות בתחום התעסוקתי‬ ‫‪ ‬מיקוד במודלים של קבלת החלטות ובבחרה "נכונה" של מקצוע‬ ‫‪ ‬קיימות תיאוריות המתייחסות למקומן של יחסים בהתפתחות‬ ‫מקצועית‪ ,‬לתפקידו של ההקשר הסביבתי ולאופן בו הפרט מבין את‬ ‫הסביבה (‪ ,)SCCT‬ולאופיו המתמשך של המושג קריירה‬ ‫‪ ‬יש קולות הקוראים לאחריותם של אנשי המקצוע לצדק חברתי‬ ‫ולהשמעת קולם של המוחלשים‬ ‫השתמעויות לנותני שירותי ייעוץ לצעירים‬ ‫‪ ‬תלות וקשרי גומלין בין תחומי החקירה השונים‪ -‬החשיבות בייעוץ והדרכה‬ ‫אינטגרטיביים המתייחסים לתמונת העתיד כוללת על פני הדרכה הממוקדת‬ ‫בכל פעם בתחום אחד‪.‬‬ ‫‪ ‬מרכזיותה של סוגיית השילוב בין התפקידים בתהליכי חקירה של צעירים –‬ ‫החשיבות בחיזוק המסוגלות העצמית לשלב ועידוד התפיסה‪" -‬אפשר הכל"!‬ ‫‪ ‬צעירים חוקרים יותר את התחומים בהם הם עוסקים ‪-‬החשיבות בעידוד‬ ‫צעירים להתנסות במגוון של עבודות ותחומי לימוד בטרם יקבלו החלטות‪.‬‬ ‫‪ ‬תחומי הפוליטיקה והדת הם התחומים שצעירים ישראלים אינם מרבים‬ ‫להרהר ולעסוק בהם‪ -‬לנוכח הפוטנציאל של אזרחות פעילה לתהליכי‬ ‫התפתחות קריירה יש לשקול לשלב נושאים אלה בתהליכי הייעוץ‪.‬‬ ‫‪ ‬רגישות מגדרית ותרבותית‪.‬‬ ‫מודל סינרגטי לייעוץ והדרכת צעירים‬ ‫משפחה‬ ‫עבודה‬ ‫פנאי‬ ‫קהילה‬ ‫(צינמון‪)2014 ,‬‬ ‫מטרות הליווי וההדרכה לפי המודל הסינרגטי‬ ‫‪ ‬פיתוח גישה רחבה לחקירה ותכנון עתיד‬ ‫‪ ‬פיתוח גישה מדעית לעתיד‪ -‬ספקנות ופרואקטיביות‬ ‫‪ ‬היכרות עם נטיות‪ ,‬ערכים‪ ,‬העדפות והישגים בארבעת תחןמי הליבה‬ ‫‪ ‬לימוד הסביבה בתחומים אלה‬ ‫‪ ‬תרגול מיומנויות של חקירה‪ ,‬איסוף מידע‪ ,‬התייחסות ביקורתית‬ ‫ופרואקטיביות‬ ‫‪ ‬לימוד ותרגול של סוגיית השילוב בין תפקידים‬ ‫‪‬תודה על ההקשבה!‬ ‫‪‬את המצגת וחומרים נוספים ניתן להוריד‬ ‫מאתר המעבדה להתפתחות קריירה של‬ ‫פרופ' צינמון‬