‫חלב בהמה טמאה‬ ‫‪ ‬חלב היוצא מבעל חיים טמא‬ ‫‪ ‬אסור עפ' הכלל‪ ":‬היוצא מן הטמא‪-‬טמא"‪.‬‬ ‫‪( ‬בארץ‪ -‬שימוש בעיקר בחלב גמלים)‬ ‫חלב בהמה טריפה‬ ‫‪ ‬עפ' כלל זה‪ ,‬גם חלב היוצא מבהמה טריפה אסור באכילה‪.‬‬ ‫‪ ‬בהמה טריפה‪ -‬בהמה עם פגיעה פנימית שמתגלה בד'כ לאחר‬ ‫השחיטה‪.‬‬ ‫‪ ‬כל עוד לא ידוע על פגיעה כזו‪ ,‬אין שום איסור לשתות את חלבה‪.‬‬ ‫טריפה שנתגלתה לאחר השחיטה‬ ‫‪ ‬בהמה שנשחטה ונמצאה טריפה אסורה באכילה וכן כל היוצא‬ ‫ממנה‪ ,‬ולכן כל החלב שנחלב ממנה הוא ספק איסור‪.‬‬ ‫‪ ‬כיום רלוונטי רק ברפת קטנה‪.‬‬ ‫‪ ‬מאחר שבימינו הפרות נחלבות במכוני חליבה‪ ,‬כל החלב מותר עפ'‬ ‫הכלל של "בטל בשישים"‪.‬‬ ‫טריפה הנעשית ע'י ניתוחים‬ ‫‪ ‬אם יש ניתוח‪/‬חבלה הגורם לבהמה להיות טריפה‪ .‬חלב הבהמה‬ ‫אסור‪.‬‬ ‫‪ ‬בארץ‪ -‬כל הניתוחים תחת פיקוח‪ .‬בחו'ל‪-‬לא‪.‬‬ ‫‪ ‬על מנת להכשיר חלב מיובא‪ -‬מסתמך ההכשר הרגיל על "בטל‬ ‫בשישים"‪ ,‬וכן על שיטות נוספות שאומרות שהניתוחים אינם‬ ‫מטריפים‪.‬‬ ‫חליבה בשבת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אסורה‪ .‬התירו לחלוב בשבת משום צער בעלי חיים והפסד ממון‪.‬‬ ‫א‪.‬לחלוב את החלב באיבוד‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לחלוב ע'י גוי‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מנגנונים אוטומטיים‪ .1:‬החלב הראשון הולך לאיבוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬גרמא‪.‬‬ ‫חלב שנחלב בשבת‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אסור בשבת משום מוקצה‪ ,‬מותר אחרי שבת לכול‪.‬‬ ‫אם נחלב בדרך אסורה‪:‬‬ ‫דעה א'‪ -‬אסור‬ ‫דעה ב'‪ -‬מותר משום שמתערבב ובטל ברוב‪.‬‬ ‫בתנובה‪ -‬לכשרות מהדרין מגיע רק חלב שנחלב בהיתר‪.‬‬ ‫חלב שנחלב ע'י גוי‬ ‫‪ ‬חכמים אסרו משום החשש שהגוי יערב בו חלב טמא‪.‬‬ ‫‪ ‬אם יהודי מפקח על החליבה‪ -‬החלב מותר‪.‬‬ ‫‪ ‬בארץ‪ -‬לא חוששים מפועלים גויים משום שיחשוש מבעל הבית‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫‪ ‬ויש שמחמירים‪ -‬לפקח על רפתות שבעליהן אינם שומרים תורה‬ ‫ומצוות ‪.‬בתנובה‪ -‬מחמירים ומפקחים על כל הרפתות‪( .‬גם בכשרות‬ ‫רגילה)‬ ‫חלב שנחלב ע'י גוי‪ -‬בחו"ל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין פיקוח על כל הרפתות‪.‬‬ ‫דעה א'‪ -‬במקום שבהמות טמאות לא נחלבות‪/‬יקרות יותר באופן‬ ‫משמעותי‪ .‬לא חוששים לתערובת חלב אסור‪.‬ולכן החלב מותר‪.‬‬ ‫עוד מקום להיתר‪ :‬מקומות שבהן יש פיקוח הדוק על רכיבי‬ ‫החלב‪..‬אין סיכוי שיערבבו חלב אחר‪ ,‬ולכן הוא מותר‪.‬‬ ‫דעה ב'‪ -‬גזירת חכמים היא כללית על כל מקום שאין פיקוח של‬ ‫יהודי‪ ,‬ולכן הוא אסור‪.‬‬ ‫בכשרות רגילה‪ -‬סומכים על ההיתרים‪ ,‬ומציינים‪":‬חלב נוכרי"‬ ‫בכשרות מהדרין‪ :‬מקפידים על פיקוח גם בחו"ל‪.‬‬ ‫אתר תנובה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלב נכרים‬ ‫חלב הנחלב ע"י גוי ללא שיהודי רואה את החליבה נאסר מחמת החשש לערוב חלב טמא (חלב שנחלב מבהמה טמאה)‪ .‬איסור זה‪,‬‬ ‫המפורש במשנה במסכת עבודה זרה‪ ,‬נבע מהמציאות הרווחת של חליבה ביתית מבהמות שונות‪ ,‬שחלקן טהורות וחלקן טמאות‪.‬‬ ‫למרות שאיסור חלב נכרים הינו איסור ברור שאין לגביו כל מחלוקת‪ ,‬הרי שיש כן מחלוקת בין הפוסקים בשאלה האם חלב הנחלב ע"י נכרים‬ ‫בימינו נאסר אף הוא‪ .‬יש אומרים שמכיוון שבימינו שוב לא קיימת המציאות של עירוב חלב טמא בחלב כשר‪ ,‬החלב מותר‪ ,‬מכיוון שהאיסור‬ ‫המפורש במשנה אינו מתייחס למציאות הקיימת בימינו‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש אומרים שהחלב אסור גם בימינו משום שהגזרה הינה גזרה כללית‪,‬‬ ‫וחכמים שגזרו על איסור חלב נכרים לא חילקו ולא הבדילו בין מציאות בה יש חשש לערוב חלב טמא ובין מציאות שבה אין חשש כזה‪ .‬גם בין‬ ‫הסבורים שמדובר בגזרה כללית‪ ,‬יש הסוברים שאם יש ידיעה ברורה שלא עורבב חלב טמא בחלב הטהור‪ ,‬כגון‪ ,‬בגלל הפיקוח של המדינה או של‬ ‫המחלבות הגדולות הקולטות את החלב‪ ,‬אזי החלב נחשב למפוקח‪ ,‬והחלב כשר גם אם לא נכח יהודי בזמן החליבה‪.‬‬ ‫יהודים רבים בעולם סומכים על הדעות המקילות ומשתמשים בחלב שנחלב ללא נוכחות יהודי בזמן החליבה‪ ,‬ואילו אחרים חוששים שמדובר‬ ‫בגזירה שלא בטלה גם בימינו ומקפידים לצרוך רק חלב ישראל‪ ,‬כלומר‪ ,‬חלב שנחלב בנוכחות ישראל‪ .‬יש גם מי שמקילים דווקא בחלב שנחלב‬ ‫לגבינה או בחלב שנעשה לאבקה ברשות נכרי‪.‬‬ ‫הרחבה בנושא חלב נכרים בימינו ניתן למצוא בקובץ תחומין חלק כ"ב במאמרו של הרב זאב וייטמן "חלב נכרים בימינו" וכן במדור מוספים‬ ‫באתר זה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל החלב הניגר בו משתמשת תנובה כיום הינו חלב ישראל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תנובה עושה שימוש לצורך ייצור חלק מהמוצרים הנושאים סימון של‬ ‫כשרות רגילה‪ ,‬באבקות חלבוני חלב המיוצרים בחו"ל מחלב נכרים‪ .‬למרות שגם בתחום זה מושקעים מאמצים ומשאבים על מנת לייצר חלבונים‬ ‫אלו ברמת חלב ישראל הרי שעדיין יש עשרות מוצרים בהם נעשה שימוש בחלבוני חלב תוצרת חוץ שמיוצרים מחלב נכרים‪ .‬מוצרים אלו‬ ‫מסומנים בסימון "מכיל אבקת רכיבי חלב נכרים" ליד כיתוב הכשרות‪.‬‬ ‫להלן רשימת מוצרי תנובה המכילים רכיבי חלב נכרים (המיובאים כאבקות)‪:‬‬ ‫יוגורט יופלה לסוגיו (לא כולל יופלה מהדרין ולא כולל יוגורט רגיל שאיננו נקרא יופלה)‪.‬‬ ‫סדרת עמק ביס‪.‬‬ ‫גבינות שמנת (רק המותג גבינות שמנת באריזה המלבנית הכחולה להוציא גבינות נפוליאון ועוד)‪.‬‬ ‫טוסטי לייט (הלייט בלבד)‪.‬‬ ‫שלי קלאסיק‪.‬‬ ‫גבינת רסק לפיצה הנמכרת בשוק המוסדי‪.‬‬ ‫גבינה בולגרית מעודנת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫גבינות שיוצרו ע'י גוי‬ ‫‪ ‬חכמים אסרו משום דרך הייצור‪-‬הנחת החלב בתוך בהמה‪.‬‬ ‫‪ ‬גבינה קשה‪-‬חז"ל גזרו על כל הגבינות‪ ,.‬ולכן כל הגבינות המיוצרות‬ ‫ע'י גוי אסורות‪ ,‬אלא אם נעשו בפיקוח‪.‬‬ ‫‪ ‬גבינה רכה‪ -‬יש שהתירו‪ ,‬משום שלא משתמשים בהן באנזים זה‪.‬‬ ‫‪ ‬בכשרות רגילה‪ -‬נהגו להתיר גבינה רבה המיוצרת‬ ‫‪ ‬ע'י גוי‪.‬‬ ‫חמאה‬ ‫‪ ‬חז"ל לא גזרו על חמאת גוי‪.‬‬ ‫‪ ‬לא ניתן לייצר בהמה טמאה‪ .‬ואין צורך בחומר מן החי ‪.‬‬ ‫‪( ‬בתק' הגאונים היו שאסרו משום חשש לעירבוב חלב בהמה‬ ‫טמאה)‪.‬‬ ‫‪ ‬איסור זה נתון במחלוקת ותלוי במנהג המקום‪.‬‬ ‫‪ ‬במקום שאין חשש‪ -‬יש להקל‪(.‬אלא אם היא מעורבבת בעוד‬ ‫חומרים)‪.‬‬ ‫‪ ‬בכשרות מהרין‪ -‬מקפידים על חמאת ישראל‪.‬‬