‫פרק ‪ :1‬ומה בקשר לאבא?‬
‫‪1‬‬
‫שאלת מקומו של האב – לצד האם‪ ,‬בחיי ילדיו וכאדם – ה‪‬ה אקטואלית היום יותר מתמיד‪ .‬המציאות של המשפחה‬
‫בחברה המערבית השת‪‬תה ללא הכר בתוך חצי מאה‪ .‬אותה משפחה ש‪‬וסדה באופן היסטורי על מ‪‬ת לשרת את החברה‬
‫ולהבטיח את המשכה הביולוגי והתרבותי הופכת מזה ש‪‬ים למסגרת שבמרכזה עומד הפרט‪ ,‬צרכיו ורצו‪‬ותיו‪ ,‬אחריותו‬
‫וחובותיו )ביזאוי ‪ .(2009‬שי‪‬ויים סוציולוגיים ‪‬יכרים מתחוללים בתפקידי ההורים‪ ,‬המתאפיי‪‬ים ביתר הדדיות במילוי‬
‫צורכי המשפחה – בין אם מדובר בצרכיה הכלכליים ובין אם מדובר במשימות גידול הילדים‪ .‬השאלה שלא ‪‬שאלה‬
‫בש‪‬ים שלפ‪‬י מלחמת העולם הש‪‬ייה עולה במרכז השיח בין ההורים‪ ,‬ו‪‬שאלת גם על ידי פסיכולוגים‪ :‬האם כהורים‬
‫לילדיהם עושים האם והאב מלאכה זהה? התשובות רבות ומשת‪‬ות ממשפחה למשפחה‪ ,‬אך ברור למדי שהתפקידים‬
‫המסורתיים ש‪‬גזרו בעבר באופן אוטומטי מן ההבדלים המגדריים – כשהגבר היה המפר‪‬ס המרוחק והסמכות הפחות‬
‫מעורבת רגשית‪ ,‬אשר רותמת את הילד למערך ה‪‬ורמטיבי של החברה‪ ,‬בעוד האם מרוכזת בעיקר בבית ובילדים – שוב‬
‫אי‪‬ה ברורה ומוב‪‬ת מאליה היום‪ .‬שי‪‬ויים אלו מזמי‪‬ים בדיקה פסיכולוגית מחודשת של ‪‬ושא האב‪ .‬מצד אחד מרחף‬
‫איום ממשי על מקומו ו‪‬חיצותו במציאות המשפחתית – עקב ריבוי בגירושים‪ ,‬ת‪‬ועות פמי‪‬יסטיות ה‪‬וקטות עמדות‬
‫א‪‬טי‪-‬פטריארכליות‪ ,‬הפריות מבח‪‬ה ומשפחות חד‪-‬הוריות המת‪‬הלות ללא אב‪ .‬לעתים יש תחושה כאילו אפשר להסתדר‬
‫לגמרי בלעדיו‪ .‬מצד ש‪‬י מתחוללת ת‪‬ועה הפוכה‪ ,‬דווקא בשל תרבות החיים הפחות פטריארכלית‪ .‬אבות רבים אי‪‬ם‬
‫מזדהים באופן מלא עם התפקיד המסורתי ש‪‬יתן להם בעבר‪ ,‬ולוקחים חלק בגידול ילדיהם מן ההתחלה‪ ,‬מלווים את‬
‫ההיריון ומשתתפים בלידה‪ .‬אבות הם לעתים הורה מגדל עיקרי‪ ,‬בתוך זוגיות או בלעדיה‪ ,‬למשל בעקבות גירושים או‬
‫‪‬טייה הומוסקסואלית‪ .‬כל האבות הללו‪ ,‬אלו החיים בזוגיות ומקיימים אבהות פעילה או אלו החד‪-‬הוריים‪ ,‬רואים‬
‫עצמם כמרכזיים בחיי ילדיהם וכחלק חשוב ובלתי ‪‬פרד מהם‪ .‬תמורות אלו מאתגרות התבו‪‬ות חדשה במקומו של האב‬
‫בהתפתחות ה‪‬פש‪ ,‬ומעלות שאלות לגבי דמותו‪.‬‬
‫השקפות פסיכולוגיות בעלות זיקה לפסיכוא‪‬ליזה מייחסות לאב מקום רב יותר כהורה חשוב החל מש‪‬ות ה‪ 70-‬של‬
‫המאה ה‪ .20-‬הפסיכולוגיה של התפתחות הילד‪ ,‬למשל‪ ,‬אחרי ש‪‬ים ארוכות של התמקדות באם המגדלת‪ ,‬החלה בש‪‬ים‬
‫אלו חקירה אמפירית של השפעות האב‪ ,‬ובספרות החלו לדווח על תצפיות מבוקרות ועל מחקרי שדה המתייחסים אליו‪.‬‬
‫מחקרים אלה ביקשו לבודד את האי‪‬טראקציות הייחודיות עם האב‪ ,‬להעריך את תפקידיו ולבחון את השפעותיו‬
‫ותרומתו להתפתחותו של הילד מראשית חייו ובמהלך גידולו – במוב‪‬ים חברתיים‪ ,‬אי‪‬טלקטואלים ורגשיים‪ .‬יוגמן‬
‫למשל‪ ,‬במחקר חלוצי לזמ‪‬ו )‪ ,(Yogman 1982‬מצא כי כבר בגיל חודש דפוסי האי‪‬טראקציה אב‪-‬תי‪‬וק יציבים ושו‪‬ים‬
‫מאלו של התי‪‬וק עם האם‪ .‬ברוקס‪-‬גאן ולואיס‪ ,‬באותן ש‪‬ים לערך )‪ ,(Brooks-Gunn and Lewis 1979‬בדקו ילדים‬
‫קט‪‬ים בשלב התפתחות השפה‪ .‬הם מדווחים שהיכולת של ילדים לתת שם לתמו‪‬ות של אבות מקדימה בכמה חודשים‬
‫את היכולת לתת שם לתמו‪‬ות של אימהות‪ ,‬ומציעים שהכ‪‬יסות והיציאות של האב מחיי ילדיו‪ ,‬המאפיי‪‬ות את רצף‬
‫יחסיו אתם‪ ,‬מפתחות ומקדמות את התפתחות תהליכי ההסמלה וההפשטה‪.‬‬
‫עם הש‪‬ים מסתמן גם שי‪‬וי באופי המחקרים ובגישתם לאב‪ ,‬ומאמצע ש‪‬ות ה‪ 80-‬האב למעשה "התגלה" כאדם‪ .‬במקום‬
‫לחקור את תפקידי האב והפו‪‬קציות המיוחסות לו‪ ,‬החלה חקירה של השפעות ‪‬וכחותו ומעורבותו‪ ,‬כסימן להתייחסות‬
‫א‪‬ושית ואישית יותר כלפיו‪ .‬איירי‪‬י פלורי‪ ,‬חוקרת מאוקספורד אשר חקרה את ההשפעות ארוכות הטווח של מעורבות‬
‫האב על ילדיו‪ ,‬מרכזת בספרה את ממצאיה וגם סוקרת את הספרות המחקרית המערבית ב‪‬ושא אבות וד‪‬ה בה ) ‪Flouri‬‬
‫‪ .(2005‬פלורי מסכמת כי בעבר ‪‬הוג היה להתייחס לאבות כאילו מקומם בפריפריה של גידול הילדים‪ ,‬ולכן השפעתם‬
‫וחשיבותם להתפתחות הילד ‪‬תפסה כקט‪‬ה מזו של האימהות‪ .‬אבל מאמצע ש‪‬ות ה‪ ,80-‬כש‪‬ושא מעורבותו של האב‬
‫ו‪‬וכחותו הפך ל‪‬ושא ה"חם" בין החוקרים ההתפתחותיים‪ ,‬התגלתה השפעתו הרבה על בריאותם ה‪‬פשית ויציבותם של‬
‫ילדיו‪ ,‬על סיכוייהם לקשר זוגי עתידי ועל יחסם לעצמם ועמדותיהם כלפי אחרים‪ .‬תחומים אלו‪ ,‬ש‪‬תפסו בעבר‬
‫כאקספרסיביים או "רגשיים" )להבדיל מאי‪‬סטרומ‪‬טליים(‪ ,‬וכמושפעים בעיקר מדמות האם המגדלת‪ ,‬בח‪‬ים עתה‬
‫בטבעיות גם ביחס לאבות‪.‬‬
‫הממצא העובר כחוט הש‪‬י בתוצאות המחקרים ההתפתחותיים שפלורי מרכזת בספרה הוא שמעורבותו של האב ‪‬מצאת‬
‫ביחס חיובי הדוק עם מעורבותה של האם‪ ,‬במשפחות שאין בהן קו‪‬פליקטים חמורים‪ .‬ההורים ב‪‬י זמ‪‬ו מגלים מגמה‬
‫ברורה של שוויון במעורבותם בגידול הילדים‪ .‬מעורבות האב פוחתת במשפחות שבהן יש‪‬ם שברים וקו‪‬פליקטים בין ב‪‬י‬
‫הזוג‪ ,‬אבל גם אבות שאי‪‬ם חיים בקביעות עם ילדיהם אך מעורבים בחייהם ומע‪‬יקים להם את תחושת הביטחון‬
‫והחוויה ש"אבא ‪‬מצא שם" מצליחים ליצור אצל ילדיהם תחושה אבהית יציבה‪ .‬למעשה‪ ,‬בכל המדדים ה‪‬בח‪‬ים‬
‫במחקרים שפלורי מציגה – מדדים אובייקטיביים של תפקודי הילד והישגיו‪ ,‬מדדים סובייקטיביים ה‪‬וגעים לחוויותיו‬
‫ולתחושותיו כלפי עצמו והעולם ומדדים בין‪-‬אישיים – מתגלה האב כהורה משמעותי וחשוב‪ ,‬שקרבתו ייחודית ואישית‪.‬‬
‫תיאורית ההיקשרות של בולבי‪ 2,‬ששורשיה בפסיכוא‪‬ליזה‪ ,‬ייחסה בתחילת דרכה מקום לאב כתומך באם )אשר ‪‬תפסה‬
‫כאחראית להיקשרותו הבטוחה של הילד(‪ .‬בהשפעתה פותחה שיטת תצפית הת‪‬הגותית – "סיטואציית הזר" – שבה‬
‫הילד משחק ב‪‬וכחותן ובהיעדרן של אמו ושל "זרה" )‪ .(Ainsworth et al. 1971‬בהדרגה יושמה השיטה גם לתצפיות עם‬
‫‪ 1‬כותרת פרק המבוא שואבת מכותרת המאמר היחיד שהקדיש וי‪‬יקוט לאב‪" ,‬מה בקשר לאבא?" )וי‪‬יקוט‪.(1957 ,‬‬
‫‪ 2‬ג'ון בולבי )‪ (Bowlby, 1907-1990‬היה פסיכיאטר ילדים בריטי ואבי תיאוריית ההיקשרות )‪ (attachment‬בפסיכולוגיה ההתפתחותית‪ .‬הוא החל‬
‫את דרכו בפסיכוא‪‬ליזה הקלסית‪ ,‬אך פיתח מודל ייחודי משלו‪ .‬הוא הבליט את מערכת ההיקשרות לאדם אחר כהישרדותית וכקשורה לצורך‬
‫בקרבה ובהג‪‬ה‪.‬‬
‫אביו של התי‪‬וק )שככל ה‪‬ראה ‪‬תפס תחילה כ"זר"(‪ .‬תצפיות אלה הובילו לסדרת מחקרים שהצביעו על כך שגם האבות‬
‫חשובים כדמויות היקשרות בטוחות או לא בטוחות‪ ,‬לצד האם או ב‪‬פרד ממ‪‬ה‪ ,‬וללא תלות בה‪ .‬מארי טרז'ה ופיטר פו‪‬גי‬
‫)‪ ,(Target and Fonagy 2002‬פסיכוא‪‬ליטיקאים וחוקרי היקשרות מרכזיים ב‪‬י זמ‪‬ו‪ ,‬סוקרים מחקרים מש‪‬ים שו‪‬ות‬
‫ומדגישים את פו‪‬קציות האב כ‪‬וסך ביטחון כבר בחודשי החיים הראשו‪‬ים של הילד וכמעודד עצמאות ו‪‬פרדות של הילד‬
‫מאמו‪ .‬טרז'ה ופו‪‬גי מסכמים את מסק‪‬ותיהם מ‪‬קודת הראות של תיאוריית ההיקשרות – אשר לטע‪‬ת פו‪‬גי יו‪‬קת‬
‫ממקורות הפסיכוא‪‬ליזה אך בה בעת קרובה יותר למחקרים אמפיריים בשל ירושתה הפוזיטיביסטית )‪.(Fonagy 2001‬‬
‫הם טוע‪‬ים שהמחקרים והתצפיות כבר מאירים את חשיבות הקשר הייחודי‪ ,‬הדי‪‬מי והאישי עם האב כמשפיע על‬
‫התפתחותו העתידית של הילד‪ ,‬אך התיאוריות הפסיכוא‪‬ליטיות הקיימות כיום‪ ,‬העוסקות בהב‪‬ת ה‪‬פש הא‪‬ושית‪ ,‬עדיין‬
‫אי‪‬ן ממשיגות דיין ואי‪‬ן מסבירות את הקשר ה‪‬צפה בין הילד ואביו )‪ .(Target and Fonagy 2002: 54‬טרז'ה ופו‪‬גי‬
‫מצביעים למעשה על ‪‬קודת חולשתה של ההמשגה הפסיכוא‪‬ליטית בת זמ‪‬ו ה‪‬וגעת לאב‪ ,‬אשר מת‪‬הלת לאיטה יחסית‬
‫לידע המצטבר והולך במחקרי הפסיכולוגיה ההתפתחותית‪.‬‬
‫הפסיכוא‪‬ליזה‪ ,‬משחר היווסדה בתקופתו של זיגמו‪‬ד פרויד )‪ (Freud‬ועד היום‪ ,‬תמיד שאפה לחקור ולתאר תהליכים‬
‫‪‬פשיים לא מודעים‪ ,‬את מב‪‬י ה‪‬פש המורכבים ואת הסובייקטיביות הא‪‬ושית‪ .‬מושגים שהתיאוריה טבעה או פיתחה‬
‫)כמו‪ :‬הג‪‬ות‪ ,‬משאלות לא מודעות‪ ,‬רקיסיזם‪ ,‬כוחות‪-‬אגו ועוד( שזורים בשפה המקצועית של מטפלים ויועצים‬
‫ומחלחלים בעשורים האחרו‪‬ים גם לתחומים כמו סוציולוגיה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬אמ‪‬ות ואף מדעי החיים‪ .‬במובן זה‬
‫הקריאה בטקסטים פסיכוא‪‬ליטיים שוב אי‪‬ה ‪‬חלתם של א‪‬ליטיקאים ומטפלים בלבד‪ ,‬אלא זוכה לע‪‬יין גם בקרב‬
‫קוראים שוחרי תרבות מתחומים רחבים‪ .‬אריק ק‪‬דל‪ ,‬חתן פרס ‪‬ובל לביופיזיקה )לש‪‬ת ‪ (2000‬וחוקר תהליכים מוחיים‪,‬‬
‫התייחס להמשגות התיאורטיות שהפסיכוא‪‬ליזה מציעה‪ ,‬ואמר שהפסיכוא‪‬ליזה עדיין מציגה את ההסתכלות‬
‫הקוהר‪‬טית ביותר ואת החזון האי‪‬טלקטואלי המספק ביותר של ה‪‬פש )ראו ‪ .(Jime'nez 2006‬חימ‪‬ז מקדיש במאמרו‬
‫מקום ‪‬רחב לק‪‬דל ולקריאתו לפסיכוא‪‬ליזה להיות מעורבת בעשייה אקדמית‪ .‬מסר זה פוגש תיאורטיק‪‬ים בשדה‬
‫הפסיכוא‪‬ליטי עצמו‪ ,‬אשר קוראים לחזק את התיאוריה בעזרת מחקר ולהתעדכן מחדש לאור ממצאיו‪ ,‬להבהיר את‬
‫ההמשגה הפסיכוא‪‬ליטית ולחדדה‪ ,‬בעוד‪‬ו שומרים על כוחם התיאורי של המושגים‪ ,‬על תפקידם ההיוריסטי )המקדם‬
‫למידה עצמית( ועל יכולתם להסביר את ‪‬פש האדם האי‪‬דיווידואלי‪.‬‬
‫הפרש‪‬ות שאציג מתוך קריאה מחודשת של טקסטים ‪‬בחרים ומרכזיים על אודות ה‪‬פש וההתפתחות‪ ,‬ע‪‬ית לקריאה‬
‫להמשגה שיטתית פסיכוא‪‬ליטית מצד אחד ולצורך לייחד מקום לאב ולאבהות מצד ש‪‬י‪ ,‬באקלים הסוציולוגי‪-‬חברתי‬
‫של תרבות הורית משת‪‬ה‪ ,‬המעלה שאלות אקטואליות ב‪‬וגע למקומו‪ .‬בעודי תרה אחר האב בחשיבה הא‪‬גלו‪-‬סקסית‬
‫שאחרי פרויד )בפרדיגמה המרכזית של יחסי אובייקט שבה הוז‪‬ח העיסוק באב והפך לשולי(‪ ,‬א‪‬סה לחשוף את האופ‪‬ים‬
‫הגלויים והסמויים שבהם התקשו א‪‬ליטיקאים מרכזיים ומשפיעים לתת מקום לאב‪ ,‬ולחשוב מחדש על הסיבות‬
‫המושגיות והרגשיות שבבסיס קושי זה‪ .‬סוג זה של האז‪‬ה – לגלוי ולמפורש אך גם למה ש‪‬אמר רק במרומז וברפרוף או‬
‫שמתקשה להת‪‬סח – ה‪‬ו לב לבה של אמ‪‬ות ההאז‪‬ה הפסיכוא‪‬ליטית כפי שהיא באה לידי ביטוי גם בקלי‪‬יקה‪,‬‬
‫כשהטקסט ה‪‬פשי של המטופל ‪‬פרש בפ‪‬י הא‪‬ליטיקאי ולא פעם מבצבץ מתוך החבוי‪ ,‬תוך קושי ומחסומים‪.‬‬
‫האב והפסיכוא‪‬ליזה‪ :‬תמו‪‬ת מצב מעוררת שאלות‬
‫בפרק הפותח את הספר חשיבות האבות )‪ (The importance of fathers‬כותבת העורכת ג'ודית טרוול )‪(Trowell 2002‬‬
‫שלמרות מאמץ עכשווי להתע‪‬יין בפו‪‬קציות האב הייחודיות‪ ,‬הפסיכוא‪‬ליזה חוזרת ומתמקדת באם ובחשיבותה ואילו‬
‫האב עדיין ‪‬שאר בצד‪ .‬טרוול מציעה את אסופת המאמרים מאת א‪‬ליטיקאים שו‪‬ים )מכיוו‪‬ים תיאורטיים וקלי‪‬יים(‬
‫כאיזון‪" .‬התקווה של הספר היא לתרום כמה רעיו‪‬ות ותוב‪‬ות ב‪‬וגע לאב"‪ ,‬היא כותבת )שם‪ .(17 :‬ימת דבריה הזהירה‬
‫מבהירה את מה שאכן מתגלה בקריאה בהמשך – שהספר אי‪‬ו מציע הסתכלות מושגית רציפה ומגובשת של האב‪ .‬פלגי‪-‬‬
‫הקר )‪ (303 :2005‬מצביעה בהערת שוליים על ‪‬קודת חולשה של ספר זה‪ ,‬שמצאתי שהיא אופיי‪‬ית גם לספרים‬
‫הפסיכוא‪‬ליטיים הבודדים שהתפרסמו על אודות האב בש‪‬ים האחרו‪‬ות‪ 3,‬רובם ב‪‬ויים כאסופות מאמרים‪ .‬ע‪‬יי‪‬ם‬
‫המרכזי של המאמרים בספרים אלו )הבאים מזרמים פסיכוא‪‬ליטיים שו‪‬ים( הוא הפו‪‬קציה האבהית באופן כללי‬
‫וחשיבות האב בעי‪‬י הילד בפרט‪ .‬באופן זה‪ ,‬אפשר לומר בהמשך לפלגי‪-‬הקר‪ ,‬קודת ההסתכלות מבעד לעי‪‬יו של האב‬
‫חסרה‪ ,‬אין די ‪‬גיעה באבהות כהוויה‪ ,‬כמהות‪ ,‬ובאב כסובייקט בתוך השיח על אבות‪ ,‬והדיון הפסיכוא‪‬ליטי בהורות‬
‫‪‬שאר מצומצם‪.‬‬
‫רות שטיין מגיעה אל האב בהקשר פוליטי עכשווי‪ .‬היא מ‪‬סה להסביר פסיכוא‪‬ליטית את הפו‪‬דמ‪‬טליזם האיסלמי ואת‬
‫תופעת המחבלים המתאבדים ב‪‬וסח אירועי ה‪ 11-‬בספטמבר‪ 4.‬בתוך כתיבתה על קיצו‪‬יות הבחירה בפיגועי התאבדות‪,‬‬
‫הקשורה בעי‪‬יה ביחסים העמוקים של המתאבדים עם דמות האב‪ ,‬מבקרת שטיין את ההמשגה הקיימת על אודותיו עד‬
‫היום‪ .‬שטיין מתלו‪‬ת שכאשר א‪‬ו אומרים "רגרסיה" – מיד עולה מחשבה על היבלעות מחדש ברחם או על דמות‪-‬אם‬
‫האם כשעוסקים באובייקטים פ‪‬ימיים; ואם כבר עוסקים באב‪ ,‬ממשיכה‬
‫קדמו‪‬ית‪ ,‬מכיוון שהתיאוריה מוטה לעבר ֵ‬
‫שטיין‪ ,‬הרי שמאז ש‪‬ות ה‪ 80-‬רווחת ה‪‬טייה לייפות את האב דרך החלשת סמכותיותו‪ .‬האב הופך דומה לאם‪ ,‬ואין דרך‬
‫להתבו‪‬ן באזור החשוב‪ ,‬הישן והמסורתי של האב כדמות פאלית )‪.(Stein 2006b: 1006‬‬
‫‪ .Akhtar and Parens 2004; Kalinish and Taylor 2009; Naouri 2003 3‬אתייחס לתרומתם בהתאם ל‪‬ושאים העולים לדיון‪.‬‬
‫‪Stein 2006a, 2006b, 2010 4‬‬
‫‪‬ראה ששטיין מצביעה על ש‪‬יים מהקשיים האופיי‪‬יים ליחס הפסיכוא‪‬ליטי אל האב‪ .‬הראשון הוא העדפת האם על פ‪‬יו‪,‬‬
‫בין אם מדובר באובייקטים פ‪‬ימיים )שבהם התמקדה שטיין במאמרה( ובין אם באובייקטים חיצו‪‬יים )שאליהם‬
‫אתייחס בהמשך‪ .(5‬אכן אין בלקסיקון של‪‬ו מחשבה על "רגרסיה אל האב הראשו‪‬י"‪ .‬הקושי הש‪‬י הוא לשמר יחד‬
‫היבטים מורכבים או פרדוקסליים הקשורים בדמות האב‪ .‬כך א‪‬ו מיטלטלים בין האב האדיפלי הקשוח של פרויד או‬
‫האב של ה"חוק" בכתיבה של לאקאן‪ ,‬אב מאיים שאין זוכרים מספיק את רכותו‪ ,‬לבין דמותו של אב מיטיב יותר‪ ,‬מקדם‬
‫או מעודד אצל בלוס )‪ (Blos 1985‬ואחרים‪ ,‬שאין זוכרים מספיק את שו‪‬ותו מן האם וקשיותו – ת‪‬ודות ופיצולים‬
‫‪‬משכים הקיימים עד היום‪ .‬בצדק מתלו‪‬ת שטיין במאמרה‪" :‬האב בתוך החשיבה הפסיכוא‪‬ליטית הוא עדיין א‪‬יגמה‬
‫גדולה‪ ,‬מבוכית‪ ,‬מסתורית ]‪ [...‬יבשת הדורשת חקירה" )‪.(Stein 2006b: 1022‬‬
‫במחקרה על אימהוּת טוע‪‬ת פלגי‪-‬הקר )‪ (2005‬שלעומת האם‪ ,‬האב בפסיכוא‪‬ליזה דווקא פוּצה פעמיים‪ :‬ראשית‬
‫באמצעות מיקומו המשמעותי והחד‪-‬משמעי כמי ש‪‬ושא את הפאלוס‪ ,‬וש‪‬ית – באמצעות הגדרתו כקובע )בפועל( את‬
‫החוק והסדר החברתי‪ ,‬הכלכלי והפוליטי‪ .‬אך א‪‬י גם סבורה‪ ,‬וא‪‬סה להראות בהרחבה‪ ,‬שאותו פיצוי של האב )המבטא‬
‫את ביקורתן של הפמי‪‬יסטיות על האב( – גבה ממ‪‬ו מחיר המשגתי כבד‪ .‬דרך הטקסטים אבהיר באופן מוחשי יותר‬
‫שהדגש על הפאלוס‪ ,‬שיכול להיות מיוצג גם על ידי האם או דרך השפה‪ ,‬דווקא מחזק את ה‪‬טייה להפחית מחשיבות‬
‫המפגש הממשי עם האב ולהז‪‬יח אותו כהורה; כאילו ה‪‬חת קיומו הסמלי של האב )דרך מושגים כמו פאלוס‪ ,‬חוק‪ ,‬רעיון‬
‫האב או ה"שלישי"‪ ,‬שאליהם אתייחס ביקורתית(‪ ,‬עשויה פרדוקסלית לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי האב עצמו במפת‬
‫המשולש אב‪-‬אם‪-‬ילד‪ .‬בעי‪‬יי‪ ,‬לא די בכך שהאב יהיה קיים במתמטיקה התיאורטית של המשוואה המשולשת אם זו באה‬
‫על חשבון המאמץ למלא בה את ערכיו הא‪‬ושיים‪ :‬להתע‪‬יין במעורבותו‪ ,‬באיכות ‪‬וכחותו ובאפיו‪‬י עולמו‪.‬‬
‫עוד ‪‬קודה מע‪‬יי‪‬ת ביחס אל האב צצה ועולה מן הטקסטים שאציג‪ .‬דיוויס‪ ,‬למשל‪ ,‬מציג את העמדה )המקובלת ורווחת(‬
‫שצל האם כאובייקט פ‪‬ימי ראשו‪‬י ואו‪‬יברסלי )האם שהתי‪‬וק זקוק לה במציאות כדי לשרוד( מעצב את יתר‬
‫האובייקטים ב‪‬פש הילד‪ .‬ההשתמעות הבעייתית של ה‪‬חה זו היא שבמובן מסוים די ב‪‬וכחות האב המופ‪‬ם ב‪‬פש האם‬
‫כדי לפצות על היעדרו הממשי‪ .‬דיוויס עצמו מעלה שאלות ביחס לכך‪ .‬למה לה‪‬יח‪ ,‬הוא שואל‪ ,‬שהילד יחפש דווקא את‬
‫ייצוגי האב ב‪‬פש אמו מכל הייצוגים האחרים הקיימים ב‪‬פשה )‪ ?(Davis 2002: 68‬ולמה לה‪‬יח שה‪‬וכחות של אובייקט‬
‫פ‪‬ימי מסוים שא‪‬ו מ‪‬יחים את קיומו האו‪‬יברסלי – תדרוש מפגש ממשי של יחסים אתו במציאות‪ ,‬בעוד יתר הייצוגים‬
‫הפ‪‬ימיים של התי‪‬וק לא ידרשו זאת? שאלותיו הדהדו בתוכי ועוררו שאלות אפיקורסיות ‪‬וספות‪ :‬האומ‪‬ם האב כה‬
‫תלוי באישה‪ ,‬או ש‪‬עשית בכך אי‪‬פ‪‬טיליזציה תיאורטית ביחס אליו? האין ההשפעות בין ההורים הדדיות ורב‪-‬כיוו‪‬יות?‬
‫אליסיה אצ'גוין סוקרת בהרחבה את התפתחות החשיבה הפסיכוא‪‬ליטית על האב החל מפרויד‪ ,‬דרך לאקאן ועד‬
‫תיאוריות יחסי אובייקט )ראו ‪ .(Etchegoyen 2002: 20-42‬כשבח‪‬תי מפה מלאה יותר של הזרמים המרכזיים‬
‫בפסיכוא‪‬ליזה‪ ,‬הצטיירה לעי‪‬יי ת‪‬ועה של ת‪‬ודות חדות במהלך הש‪‬ים‪ .‬האב ידע עליות ומורדות בתקופות שו‪‬ות‪,‬‬
‫וכמעט הז‪‬חה בחלקן‪ .‬הת‪‬ועה בשיח הפסיכוא‪‬ליטי מזכירה ‪‬ד‪‬דה במשחק ילדים שהאב והאם ישובים בשתי קצותיה‪:‬‬
‫כאשר האם עולה בת‪‬ופה – האב יורד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פרויד ראה את האב כדמות המרכזית בעיצוב התפתחותו וחייו ה‪‬פשיים של הילד ושל האדם הבוגר שיצמח ממ‪‬ו‪,‬‬
‫ובהתאם לחשיבותו גם הרבה לכתוב עליו‪ .‬ההמשגה של פרויד על חרדות סירוס ועל התסביך האדיפלי הע‪‬יקה לאב את‬
‫המקום המרכזי – אם גם המאיים – עד כי הדיון בדמות האם והשפעותיה החוויר לידו‪ .7‬חשוב להעיר כי מושג האב כבש‬
‫את מקומו בהמשגה הקלסית של הפסיכוא‪‬ליזה גם על רקע התרבות המשפחתית בחברה המערבית במאה ה‪ 19-‬שאחרי‬
‫המהפכה התעשייתית‪ ,‬תרבות שבתוכה פרויד צמח‪ .‬תפיסת האב אצל פרויד השתלבה ב‪‬ורמות של תקופתו‪ ,‬שבה האב‬
‫המפר‪‬ס )‪ (provider‬חשב למי שקובע את הערכים וה‪‬ורמות לילדיו ולאשתו‪ ,‬גם אם מגעו הישיר עם הילדים היה מורגש‬
‫פחות‪ .‬ה‪‬שים שגידלו את הילדים ‪‬חשבו באותה עת רגש‪‬יות מדי )כפי שמשתקף גם בספרות הפופולרית של המאה ה‪-‬‬
‫‪ ,(19‬ולא כשירות לקבל החלטות כ‪‬דרש‪.‬‬
‫בש‪‬ות ה‪ 20-‬וה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬הפסיכוא‪‬ליזה שי‪‬תה את פ‪‬יה‪ ,‬לא מעט בהשפעתן של ארבע א‪‬ליטיקאיות חשובות‪:‬‬
‫מלא‪‬י קליין )‪ ,(Klein‬קארן הור‪‬י )‪ ,(Horney‬הל‪‬ה דויטש )‪ (Deutsch‬וא‪‬ה פרויד )‪ .(Freud‬דרך חקירת ה‪‬שיות‬
‫והמי‪‬יות ה‪‬שית הכ‪‬יסו הא‪‬ליטיקאיות לפסיכוא‪‬ליזה הגברית של פרויד את הגורם ה‪‬שי )סיירס ‪ .(1991‬דמות האם‬
‫החלה לתפוס בהתפתחות הילד מקום שהיה כה חסר בפסיכוא‪‬ליזה הקלסית‪ ,‬מקום שהלך וצבר ‪‬פח ומשמעות‪ .‬עד סוף‬
‫ש‪‬ות ה‪ – 60-‬ובייחוד בחשיבתם של קליין‪ ,‬וי‪‬יקוט ובולבי – למעשה הוסר הכתר מעל ראש האב‪ ,‬ומקומו התיאורטי‬
‫‪‬ז‪‬ח‪ .‬בתקופות אלו הפסיכוא‪‬ליזה פ‪‬תה לכיוון יחסי האובייקט‪ 8‬וראשית החיים‪ .‬התיאוריות של התקופה כמעט אי‪‬ן‬
‫‪ 5‬אבהיר את המו‪‬חים סובייקט ואובייקט כפי שאתייחס אליהם בהתאם למקובל בפילוסופיה המערבית ובמדעי האדם‪ .‬הסובייקט ה‪‬ו היחיד‬
‫החווה‪ ,‬הא‪‬י המכיר את עצמו ואת המציאות‪ .‬האובייקט )החיצו‪‬י( הוא מי שעומד מולו‪ ,‬מי שצופה בו או ממלא את צרכיו‪ .‬האובייקט הפ‪‬ימי )או‬
‫המופ‪‬ם( הוא ייצוג איכויותיו של האובייקט החיצו‪‬י והממשי‪ ,‬כפי שהן ‪‬רשמות ו‪‬חוות ב‪‬פש באופן סובייקטיבי‪ .‬במאה ה‪ 20-‬הוג היה להעמיד את‬
‫המו‪‬חים סובייקט ואובייקט זה מול זה וכך להבדיל בי‪‬יהם‪ ,‬ולהבחין בחדות בין אובייקטיביות לסובייקטיביות‪ .‬לקראת המאה ה‪ 21-‬ההסתכלות‬
‫הבי‪‬ארית מתרככת‪.‬‬
‫‪ 6‬פרויד ‪Freud 1924 ;1930 ,1913 ,1908‬‬
‫‪ 7‬מחשבותיו של פרויד על האימהות חלקיות ומפוזרות לאורך כתביו‪ .‬פלגי‪-‬הקר )‪ (84-32 :2005‬אספה אותן יחד וד‪‬ה באם‪ ,‬שפרויד מייחס לה‬
‫תפקיד מרכזי‪ ,‬אך היא מוב‪‬ית אצלו כרקע‪ ,‬כמי ש"עי‪‬יו ‪‬משכות אליה רק כדי להסב את פ‪‬יו בהגיעו" )שם‪.(77 :‬‬
‫‪ 8‬תיאוריות יחסי אובייקט מ‪‬יחות שהתי‪‬וק ‪‬ולד כשהוא מותאם מראש לאי‪‬טראקציה א‪‬ושית‪ .‬בשו‪‬ה מפרויד‪ ,‬שתפס את ה‪‬פש כמו‪‬עת מתוך‬
‫דחפים )מי‪‬יים ותוקפ‪‬יים( ואת היחיד כמי שכל חייו מעומת עם סביבתו‪ ,‬ועל רקע דרישותיה מכוון לרסן את דחפיו‪ ,‬תיאוריות יחסי האובייקט‬
‫מתייחסות לאב וממעטות לכתוב עליו כ‪‬פרד‪ ,‬כאילו אין לו מקום משל עצמו‪ ,‬והאם תופסת בהן את מרבית הבמה‬
‫בהסתכלות על העולם ה‪‬פשי של הילד וגידול הילדים‪ .‬ש‪‬ים אלו הן כמו ִריק אבהי או "כתם עיוור" מבחי‪‬ת העיסוק‬
‫באב‪.‬‬
‫לקו‪‬ת האב מרתקת בעי‪‬יי ומושכת להאירה‪ ,‬מכיוון שהיא מתעלמת מן האב שקודם לכן – אצל פרויד וב‪‬י תקופתו –‬
‫זכה למקום ולחשיבות מרכזיים‪ .‬אם כן‪ ,‬היכן האב באותן ש‪‬ים שבהן הפסיכוא‪‬ליזה מתפתחת‪ ,‬ואיך מוסברות‬
‫הקפיצות התיאורטיות הגדולות בחשיבה עליו? האם בראשית החיים האב אי‪‬ו ‪‬תפס‪ ,‬אי‪‬ו מסומן או פשוט מיותר? האם‬
‫האב חשוב רק בהקשר למערך האדיפלי? האם האב מעורר רגשות ועמדות קיצו‪‬יים או מוביל להתייחסות מפוצלת –‬
‫פעם הוא מואדר ואחר כך מסולק או "‪‬רצח"? או שמה מושג האב התכווץ בתיאוריות ששגשגו בתקופה זו‪ ,‬גם בשל‬
‫כוחות מושגיים אחרים ודי‪‬מיקת השיח בתוך הת‪‬ועה הפסיכוא‪‬ליטית?‬
‫לקו‪‬ת האב בתיאוריות הא‪‬גלו‪-‬סקסיות מע‪‬יי‪‬ת במיוחד גם בהשוואה למעמד החשוב שקיבל האב באותן ש‪‬ים‬
‫בפסיכוא‪‬ליזה הצרפתית‪ ,‬ובפרט בכתיבתו של לאקאן )בפרט מש‪‬ות ה‪ 50-‬ואילך(‪ ,‬כתיבה שווי‪‬יקוט הבריטי‪ ,‬למשל‪ ,‬היה‬
‫מודע לה וער למושגיה )וי‪‬יקוט ‪ .(128 :1971‬לאקאן הציע קריאה פרש‪‬ית משלו לכמה מן המושגים המרכזיים בחשיבתו‬
‫של פרויד‪ ,‬ובכללם מושג האב בשלושת אופ‪‬יו‪ :‬הסמלי‪ ,‬הדמיו‪‬י והממשי‪ 9.‬הוא התייחס ל"חוק האב" כמטפורה‬
‫סטרוקטורלית‪-‬בלש‪‬ית המתייחסת להפרדת הסובייקט מאובייקט התשוקה )האם(‪ .‬לאקאן הוביל את הצרפתים‬
‫לקריאה מחודשת של מאמרי פרויד‪ ,‬והכריזמטיות שלו כתיאורטיקן ‪‬יכרת בכתבים הצרפתיים עד היום‪ .‬הפסיכוא‪‬ליזה‬
‫הצרפתית‪ ,‬יותר מזו הבריטית‪ ,‬המשיכה להתע‪‬יין במי‪‬יות‪ ,‬בסירוס ובאב‪ .‬ל‪‬וכח החשיבות התיאורטית שרעיון האב‬
‫זוכה לה בפסיכוא‪‬ליזה ובפילוסופיה הצרפתיות עד היום‪ ,‬צמצום העיסוק באב כמעט עד לכדי התעלמות ממ‪‬ו‬
‫בפסיכוא‪‬ליזה הא‪‬גלו‪-‬סקסית באותן ש‪‬ים מקבילות מעוררת סקר‪‬ות‪.‬‬
‫בש‪‬ות ה‪ 70-‬וה‪ ,80-‬בעקבות פיתוחי פסיכולוגיית‪-‬הא‪‬י‪) 10‬בעיקר בארצות הברית( ובעקבות תיאורטיק‪‬ים כמו הרטמן‬
‫ורפופורט שדיברו על השפעותיה של הסביבה הממוצעת על פיתוח פו‪‬קציות בוחן המציאות‪ ,‬הספרות הפסיכוא‪‬ליטית‬
‫הא‪‬גלו‪-‬סקסית מאז‪‬ת את עצמה במידת מה ומחזירה את האב לתמו‪‬ה‪ .‬אחרי ש‪‬ים ארוכות של התמקדות ביחסי הילד‬
‫ואמו‪ ,‬ובעקבות עבודותיהם של ה‪‬ס לואוולד )‪ ,(Loewald 1951‬מרגרט מאהלר )‪(Mahler and Goslinger 1955‬‬
‫ואחרים‪ ,‬הפסיכוא‪‬ליזה מזהה את הצורך בפרימת הדיאדה אם‪-‬ילד‪ ,‬ומתרכזת בתהליכי ההיפרדות‪-‬אי‪‬דיווידואציה של‬
‫הילד מאמו ובתפקידי האב כמייצג המציאות וכ‪‬ציגו של העולם בחיי הילד‪ .‬בש‪‬ים אלו צומחת ספרות העוסקת‬
‫בתפקידי האב באופן אחר מבעבר‪ ,‬לא רק מתוקף חשיבותו כמייצג העולם מחוץ לבית אלא גם מתוקף התפקידים‬
‫המיוחסים לו בתוך המשפחה‪ .‬תחילה מופיעים מאמרים חלוציים בודדים בגישה פסיכוא‪‬ליטית‪ 11,‬ובעקבותיהם‬
‫מתפרסמים מאמרים הבוח‪‬ים פתולוגיות של ילדים המושפעות מאבות מז‪‬יחים‪ ,‬עדרים או מתעללים‪ 12.‬הסתכלות זו‬
‫מבליטה את חשיבות האב דרך השפעתם של חֶ סר או פתולוגיה של האב על תקי‪‬ותו ה‪‬פשית של הילד‪ .‬אחר כך יוצאים‬
‫לאור כמה ספרים ה‪‬וגעים לאב‪ ,‬רובם אסופות מאמרים‪ 13.‬ספרים אלו מדגישים במיוחד את יחסי האב עם הבן‪,‬‬
‫מגדירים ומפרטים את תפקידיו ההתפתחותיים ומציעים זווית סוציולוגית‪-‬משפחתית וקלי‪‬ית‪.‬‬
‫תקופה זו חשובה לתיאוריה על האב‪ ,‬שכן הוא זוכה להכרה מחודשת בפסיכוא‪‬ליזה הא‪‬גלו‪-‬סקסית‪ ,‬יחד עם ההכרה‬
‫הגוברת בחשיבות המציאות וההסתגלות אליה להתפתחותו ה‪‬פשית של הילד‪ .‬עם זאת ברצו‪‬י לסייג את הערכת המקום‬
‫התיאורטי ש‪‬יתן לאב בש‪‬ים אלו בכמה סייגים‪ .‬ראשית‪ ,‬באותה תקופה האישה‪-‬האם מתחזקת פוליטית‪ ,‬חברתית‬
‫ותרבותית‪ ,‬וההמשגה הפסיכוא‪‬ליטית המגיבה לשי‪‬ויים אלו פורחת במיוחד סביב בחי‪‬ת יחסי האם וילדה וסביב הדיון‬
‫באימהות‪ .‬במובן זה‪ ,‬גם אותה התע‪‬יי‪‬ות מחודשת באב אי‪‬ה דומה בעוצמתה ובדי‪‬מיות שלה לזו המאפיי‪‬ת את חקירת‬
‫מ‪‬יחות את הצורך בקשר ובביטחון כמ‪‬יע א‪‬ושי מרכזי‪ .‬קליין היא שה‪‬יחה את הגשר בין פרויד לתיאוריות יחסי האובייקט בהגדירה את טבעו של‬
‫הדחף כך שיכלול אובייקטים א‪‬ושיים המוב‪‬ים בתוכו‪ ,‬וב‪‬י תקופתה וממשיכיה הרחיבו את תפיסתה‪ .‬חלקם – כמו רו‪‬לד פיירברן )‪,(Fairbairn‬‬
‫דו‪‬לד וודס וי‪‬יקוט )‪ ,(Winnicott‬הארי גא‪‬טריפ )‪ (Guntrip‬ואחרים – הת‪‬גדו לתפיסת קליין על אודות התוקפ‪‬ות המולדת ה‪‬ובעת מדחף המוות‪.‬‬
‫במקום דגש היתר של קליין על עוצמות הק‪‬אה והתוקפ‪‬ות )כ‪‬גזרות של דחף המוות(‪ ,‬וטה הזרם ה"עצמאי" בבריט‪‬יה לראות את התי‪‬וק כמי‬
‫ש‪‬ולד מכוון לאי‪‬טראקציה א‪‬ושית הרמו‪‬ית‪ ,‬שעל רקע תסכולים‪ ,‬פגיעות או טראומתיזציות )כמו הורות בעייתית( מפתח קשיים רגשיים וחרדות‬
‫)מיטשל ובלאק ‪.(1995‬‬
‫‪ 9‬לאקאן הבחין בין האב הממשי‪ ,‬האב הדמיו‪‬י )מערכת היחסים עם דימוי הגוף של האב‪ ,‬האימגו( והאב הסמלי של השפה )אב כמסמן‪ ,‬שם‪-‬האב(‪.‬‬
‫הבח‪‬ה זו ‪‬וצרה‪ ,‬כך מפרש יצחק ב‪‬ימי‪‬י‪ ,‬מתוך המוטיבציה של לאקאן לעשות הפשטה לאדיפליות הפרוידיא‪‬ית‪ .‬בטוטם וטאבו )פרויד ‪(1913‬‬
‫פרויד הציג את האב הקדמון כממשי‪ ,‬בעל גוף ומתהלך על פ‪‬י הארץ‪ .‬הוא מחיה ביצירה את הדרמה של רצח האב הקדום אשר התגלגל אל דמותו‬
‫של האב‪-‬האלוהים‪ .‬לאקאן ביקש להת‪‬ער מן ההיבטים הביולוגיסטיים ומרעיון הורשת התכו‪‬ות ה‪‬רכשות )המכו‪‬ה "למרקיזם"( של פרויד‬
‫באמצעות שלוש ההבח‪‬ות שהציע לגבי האב‪ .‬באופן זה המיר את האב הממשי הקדום לאב כפו‪‬קציה תרבותית וכמסמן‪ .‬לאקאן למעשה חזר‬
‫לפרויד אך בה בעת כו‪‬ן שיח מקורי ועצמאי משלו )ראו ב‪‬ימי‪‬י ‪.(265-241 ,92-69 :2009‬‬
‫‪ 10‬המסורת הידועה כפסיכולוגיית הא‪‬י צמחה בש‪‬ות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ 20-‬בווי‪‬ה‪ ,‬בהשפעת א‪‬ה בתו של פרויד )‪ ,(1982-1895‬פוצה לא‪‬גליה עם‬
‫מלחמת העולם הש‪‬ייה‪ ,‬והכתה שורשים בארצות הברית החל מש‪‬ות ה‪ ,50-‬לא מעט בזכות עבודתו של היי‪‬ץ הרטמן )‪ .(Hartmann‬פסיכולוגית‬
‫הא‪‬י קיבלה את המודל הסטרוקטורלי של פרויד )שהוצג לראשו‪‬ה בש‪‬ת ‪ ,(1923‬ולפיו ה‪‬פש מורכבת משלוש רשויות פ‪‬ימיות ה‪‬אבקות בי‪‬יהן‪:‬‬
‫הסתמי )איד(‪ ,‬הא‪‬י )אגו(‪ ,‬והעל‪-‬א‪‬י )סופר‪-‬אגו(‪ .‬א‪‬ה פרויד זיהתה את מורכבותו ומרכזיותו של הא‪‬י ואת ההיבטים הלא מודעים שלו‪ .‬היא החלה‬
‫לחקור את מ‪‬ג‪‬ו‪‬י ההג‪‬ה שבעזרתם הא‪‬י מפקח ומווסת את החרדות המתעוררות בעקבות הלחצים שמפעילים על ה‪‬פש הן הדחפים והן הערכים‬
‫המופ‪‬מים‪ .‬פסיכולוגיית הא‪‬י מתע‪‬יי‪‬ת בהסתגלות היחיד למציאות ובכוחותיו‪.‬‬
‫‪ 11‬כמו ‪ Abelin 1975; Burlinghem 1973; Chused 1986; Gaddini 1976‬ואחרים‪.‬‬
‫‪ Burgner 1985; Herzog 1982; McDougall 1989 12‬ואחרים‪.‬‬
‫‪ 13‬כמו ‪ Blos 1985; Cath et al. 1982; Cath et al. 1989‬ואחרים‪.‬‬
‫מושג האם‪ .‬סייג ‪‬וסף מסתמן בין היבשות‪ :‬באופן בולט‪ ,‬הכותבים האמריקאים ‪‬פתחים להכרה באב יותר מעמיתיהם‬
‫האירופאים‪ .‬האירופאים באופן כללי )ובי‪‬יהם הקהילה החזקה המרוכזת בלו‪‬דון( לא ממש ‪‬להבו ממושגי פסיכולוגיית‬
‫הא‪‬י‪ ,‬ו‪‬טו יותר לאמץ את תיאוריות יחסי האובייקט האימהיות‪ .‬אך גם בארצות הברית התפתחו זרמים חשובים‬
‫בפסיכוא‪‬ליזה שלא היטיבו עם האב‪ .‬היי‪‬ץ קוהוט )‪ ,(Kohut‬לדוגמה‪ ,‬אבי תיאוריית העצמי שצמחה בשיקגו מתוך‬
‫מושגיו של פרויד ופסיכולוגיית הא‪‬י‪ ,‬תן לאב מקום מוגבל למדי בתיאוריה ההתפתחותית והקלי‪‬ית שיצר‪ .‬למרות‬
‫הדגש של קוהוט על פגיעות ‪‬רקיסיסטיות ממשיות ועל השפעת אי‪-‬ההב‪‬ה של ההורה על חוויות הזהות והעצמי של ילדו‪,‬‬
‫בכל זאת מושג הזולתעצמי שלו )‪ (selfobject‬הוא אימהי באופיו‪ .‬דבר זה בולט במיוחד בשלבים הראשו‪‬ים המתמקדים‬
‫בצורך בהורה שישמש מראה )‪ .(mirroring‬רק מאוחר יותר‪ ,‬עם הצורך באידיאליזציה של ההורה ובתאומוּת עמו‪ ,‬יש‬
‫לאב מקום ברור יותר )ביחס לתאומות – אצל הבן(‪ .‬לאחרו‪‬ה מציע גארי דיק לכלול גם את המעורבות האבהית המזי‪‬ה‬
‫והמעורבת כמספקת פו‪‬קציות זולתעצמי )‪ .(Dick 2011‬סייג אחרון שברצו‪‬י להעלות קשור באופי ההתע‪‬יי‪‬ות באב‬
‫ובאבהות בתקופה זו‪ .‬האב ‪‬חקר בדרך כלל דרך הציפיות ממ‪‬ו כגבר‪ ,‬כמווסת התוקפ‪‬ות‪ ,‬כגשר לעולם ולמציאות אצל‬
‫הילד שאי‪‬ו תי‪‬וק עוד‪ .‬כל אלו הן התייחסויות חלקיות לאב‪ ,‬ולעתים גם מוטות וחד‪-‬ממדיות‪.‬‬
‫דומה שהפריחה היחסית של האב ב"תור הזהב" של ש‪‬ות ה‪ 80-‬אי‪‬ה מתעצמת בכתיבה העדכ‪‬ית על אודותיו‪ .‬בש‪‬ות ה‪-‬‬
‫‪ ,90‬דווקא בתקופה שבה האב כבר התגלה כאדם במחקרים האמפיריים וההתפתחותיים‪ ,‬שוב מסתמ‪‬ת האטה בכתיבה‬
‫הפסיכוא‪‬ליטית על אודותיו‪ ,‬שדי ממחזרת הב‪‬ות יש‪‬ות‪ .‬האומ‪‬ם מוצה כל עולם התוכן הקשור באבהות? ממשיכיה של‬
‫קליין )בעיקר בא‪‬גליה( – בדגש על העולם הפ‪‬ימי ועל הפו‪‬קציות הסמליות של ההורים – אי‪‬ם מרבים לתת לאב מקום‬
‫ממשי בחיי הילד‪ ,‬וכפי שאבליט – ממעטים להתייחס לאבהות‪ .‬אף שבש‪‬ים אלו חל פיתוח ‪‬וסף של מושג הזוג‪-‬ההורי‬
‫המופ‪‬ם שבו מוזכר האב כמב‪‬ה ‪‬פשי מכיל ומארגן‪ ,‬כמאפשר מרחב ‪‬פשי וכמפתח חשיבה‪ ,‬אף שהכותבים עוסקים באב‬
‫כ"שלישי"‪ 14,‬עדיין מקומו בתיאוריה חלקי ולא מפורט דיו )‪.(Etchegoyen 2002‬‬
‫גם אצל הכותבים מן החשיבה ההתייחסותית והאי‪‬טרסובייקטיבית בת זמ‪‬ו‪) 15‬המרוכזת בעיקר בארצות הברית(‬
‫‪‬ש‪‬ית אותה מגמתיות ביחס לאב‪ .‬אף על פי שזרם זה מתמקד באי‪‬טראקציות )גם הבין‪-‬אישיות( שבין הילד והוריו‬
‫ובהכרה ההדדית בי‪‬יהם‪ ,‬הוא עדיין מגלה העדפה ברורה להתמקד באם‪ .‬ב‪‬ג'מין‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מותירה עמימות מכוו‪‬ת‬
‫לאזכור ישיר של האב בספרה כבלי האהבה )ב‪‬ג'מין ‪ ,(1988‬וחוזרת ומשתמשת במו‪‬ח ֵאם גם כשכוו‪‬תה להורה‬
‫ביחס ִ‬
‫העיקרי המגדל את הילד‪ ,‬שאי‪‬ו בהכרח האם‪ .‬בהערת שוליים היא מסבירה‪" :‬אם כי א‪‬י כותבת על האם‪ ,‬א‪‬י מתכוו‪‬ת‬
‫למבוגר המשמעותי‪ ,‬שיכול להיות האב‪ ,‬או כל מטפל אחר המוכר היטב לילד ]‪ [...‬יש להותיר עמימות זו במקומה" )שם‪:‬‬
‫‪ .(21‬א‪‬י מוצאת ש‪‬יסוחים כאלה מגרים לפתוח את שאלת האב הראשו‪‬י המטפל בילדיו )‪ (the nursing father‬ובה בעת‬
‫סוגרים אותה מחדש‪ .‬האם מדובר גם בהיסוס באשר למקומם של האב או הורותו? האם הכתיבה על האב בקווי מתאר‬
‫עמומים ה‪‬ה מעין פתרון מושגי לתרבות הורית ה‪‬מצאת בשלבי מעבר‪ ,‬שבה התפקידים ההוריים ‪‬ית‪‬ים להחלפה‬
‫בי‪‬יהם? האם בשל הגמישות ויתר ההדדיות בין האב לאם ביחס להורותם לא ‪‬ב‪‬ה מושג אבהי ייחודי בהיר?‬
‫למיעוט העיסוק באב ולחוסר הבהירות ב‪‬וגע אליו עשויות להיות השתמעויות אפיסטמולוגיות וקלי‪‬יות מדאיגות‪ .‬ככל‬
‫שממעטים לעסוק בפיתוח החשיבה על האב ומותירים את האבהות כמהות כללית ועמומה‪ ,‬כן מצמצמים את מקומו‬
‫בתיאוריה הקלי‪‬ית‪ .‬ואכן‪ ,‬במבט מרפרף על תיאורי המקרים המתפרסמים בכתבי העת הפסיכוא‪‬ליטיים המרכזיים‬
‫)כמו ‪ The International Journal of Psychoanalysis‬ואחרים( ‪‬חשפת – לפי התרשמותי – אי‪-‬סימטריה מקבילה‪.‬‬
‫בתיאורי טיפולים או בדוגמאות מתוך המקרים המפורטים בכתבי העת שבהם עיי‪‬תי – כמעט ‪‬עדרת ההתייחסות אל‬
‫האב‪ .‬מתוך המעט בלט לעי‪‬יי מאמרה של רוזי‪‬י פרלברג‪ ,‬המתארת פ‪‬טזיה של מטופל גבר שהתפתחה בא‪‬ליזה שבה‬
‫"מכים את האב" )‪ .(Perelberg 2011‬פרלברג טוע‪‬ת שזוהי פ‪‬טזיה שכיחה אצל מטופלים גברים‪ ,‬ויש בה הזדמ‪‬ות‬
‫לתיקון מב‪‬ה פ‪‬ימי מעורער של פו‪‬קציית האב הסמלית‪ .‬אפשר לשאול בעקבות פרלברג‪ ,‬איך קורה שפ‪‬טזיות ב‪‬וגע‬
‫לדמות האב מוזכרות כה מעט בספרות בת זמ‪‬ו בתיאורי א‪‬ליזות? מתקבל הרושם כאילו גם בעבודה הקלי‪‬ית ה‪‬עשית‬
‫על ספת הא‪‬ליטיקאי האב אי‪‬ו מוזכר דיו‪ ,‬מדובר פחות‪ ,‬ובמובן העמוק – מפוע‪‬ח פחות‪ .‬לאב‪ ,‬אם כן‪ ,‬חוצה זריקת‬
‫עידוד מושגית‪ ,‬שתסייע להחזירו ולהחדירו מחדש למודעות‪ ,‬כ‪‬ושא חי ומע‪‬יין‪.‬‬
‫קשיים בהמשגת האבהות‬
‫בספרות הקיימת על האב איתרתי שתי טע‪‬ות המסבירות מדוע המשגת האב הפסיכוא‪‬ליטית ‪‬מצאת בעמדת ‪‬חיתות‪:‬‬
‫האחת‪" ,‬תלוית ביולוגיה"‪ ,‬טוע‪‬ת שהקשר של האב אל הביולוגיה רופף יותר מזה של האם‪ ,‬ופחות גופ‪‬י במהותו;‬
‫הש‪‬ייה‪" ,‬תלוית תרבות"‪ ,‬טוע‪‬ת שאבהות הוא מושג תלוי תרבות‪ ,‬לעומת האימהות ה‪‬תפסת כאו‪‬יברסלית יותר‬
‫במהותה‪ .‬אתייחס בקצרה לשתיהן‪ ,‬ואצביע על גורם שלישי שבעי‪‬יי ה‪‬ו רב השפעה אך הספרות ה‪‬וגעת לאב פוסחת‬
‫עליו‪ ,‬אולי מכיוון שהוא קשור לממדים רציו‪‬ליים פחות‪ ,‬ובהיותם רגשיים וסובייקטיבים הם חמקמקים יותר‪.‬‬
‫‪ 14‬הכוו‪‬ה לשלישי העומד אל מול הדיאדה אם‪-‬ילד ומפוגג את סגירותה‪.‬‬
‫‪ 15‬הגישה ההתייחסותית והאי‪‬טרסובייקטיבית ה‪‬ה צעירה יחסית )התפתחה לקראת ש‪‬ות ה‪ ,(90-‬והיא זרם פסיכוא‪‬ליטי מקובל ובולט בארצות‬
‫הברית‪ .‬בין מקורותיה הרבים היא מושפעת מפסיכולוגיית הא‪‬י‪ ,‬מתיאוריות יחסי אובייקט‪ ,‬מן הגישה הבין‪-‬אישית בהשפעת הארי סטאק סאליבן‬
‫)‪ (Sullivan‬ואריך פרום )‪ (Fromm‬ומפסיכולוגיית העצמי )קוהוט(‪ .‬זרם זה מתמקד בהכרה ההדדית שבין התי‪‬וק‪/‬הילד להוריו ובאי‪‬טראקציות‬
‫שבי‪‬יהם‪ ,‬גם אלו הממשיות והמציאותיות‪ .‬ברוח פוסטמודר‪‬יסטית זוהי גישה פלורליסטית‪ ,‬המתאפיי‪‬ת בהתמקדות ביחסים בין העצמי לזולת‪,‬‬
‫גישה קלי‪‬ית לא‪-‬סמכותית שבה ‪‬יתן דגש לרגשות )ופחות לדחפים( ולאופן הסמוי שבו מה ש‪‬רקם בין המטפל למטופל באופן הדדי יותר מב‪‬ה את‬
‫הסיטואציה הטיפולית‪.‬‬
‫א‪.‬טע‪‬ת הקשר של האב אל הביולוגיה‪ .‬שטיין כותבת‪" :‬האם המהות ה‪‬וצרת מגופו של האב‪ ,‬אבל באופן סמוי‪ ,‬ה‪‬ב‪‬ית‬
‫מטיפה של בשרו ]‪ [...‬האם חוסר ה‪‬ראות של הקשר הגופ‪‬י שבין האב לב‪‬ו ]‪ [...‬עושים קשר זה למיסטי ועמוק מכדי‬
‫שאפשר יהיה למדוד אותו – מופשט ומוחשי בו‪-‬זמ‪‬ית ]‪ [...‬ל‪‬צח לא מובן?" )‪ .(Stein 2006b: 1022‬שטיין למעשה ‪‬וגעת‬
‫בקשר הרופף בין האב לביולוגיה )שאין בו מקבילות להיריון ולה‪‬קה המייחדים את הקשר בין האם לתי‪‬וקה( כבסיס‬
‫הקושי בהמשגת האב‪ .‬אולם בפועל התרומה הביולוגית והג‪‬טית של ש‪‬י ההורים חיו‪‬ית להבאת ילד לעולם‪ .‬ובאופן‬
‫פרדוקסלי‪ ,‬דווקא פרויד‪ ,‬שהיה רופא בהכשרתו המוקדמת‪ ,‬ועסק בזיקה בין הגוף וה‪‬פש בתיאוריית הדחפים והמי‪‬יות‬
‫הילדית‪ ,‬לא התקשה לתת לאב את המקום המרכזי כשפיתח את הפרדיגמה של התסביך האדיפלי‪ ,‬ואילו האם הוזכרה‬
‫פחות בכתביו‪ .‬לעומתו‪ ,‬תיאוריות יחסי האובייקט‪ ,‬אשר ‪‬סוגו בהדרגה מתיאוריית הדחפים של פרויד ושמו דגש על‬
‫הצורך הא‪‬ושי בקשר ויחסים‪ ,‬דווקא הן קיבלו את הא‪-‬סימטריה הביולוגית כמשפיעה על אי‪-‬סימטריה מקבילה בעולם‬
‫הייצוגים של ההורים‪ .‬א‪‬י מבקשת לתהות על אודות הקבלה זו‪ ,‬שאי‪‬ה מתיישבת עם החופש הפוט‪‬ציאלי שיכול היה‬
‫להיות לתיאוריות יחסי האובייקט כמכוו‪‬ות‪-‬יחסים‪ .‬האם העובדה שלאם "רגל אחת בביולוגיה" והחיים העובריים‬
‫מתפתחים בתוך רחמה היא הקובעת את העיסוק המוגבר של‪‬ו בייצוגי אם או בחלקי אובייקט כמו השד‪ ,‬על פ‪‬י ייצוגי‬
‫האב וחלקי אובייקט כמו הפין?‬
‫ב‪.‬טע‪‬ת מושג האב כתלוי תרבות‪ .‬דיאמו‪‬ד מתייחס לטע‪‬ת תלותו של האב בתרבות כאל אחת הסיבות המרכזיות לכך‬
‫שהמשגת האבהות עודה בי‪‬קותה גם בפסיכוא‪‬ליזה בת זמ‪‬ו )‪ .(Diamond 1998: 250‬הוא מציין שהוויית האבהות‬
‫משת‪‬ה מחברה לחברה‪ ,‬מתקופה לתקופה וממשפחה למשפחה‪ .‬גם אצ'גוין וטרוול מצביעות בספרן על טע‪‬ה זו‬
‫)‪ .(Etchegoyen and Trowell 2002‬כותבים אלו מזכירים את התמורות בתרבות ההורית )שאתן פתחתי פרק זה( ואת‬
‫המעבר מאבהות מרוחקת של האב מימי ראשית הפסיכוא‪‬ליזה לתרבות אבהית מעורבת וקרובה יותר לילדים‬
‫בתקופת‪‬ו‪ .‬אך בלי משים‪ ,‬בהמשך דבריהם מציי‪‬ים הכותבים כי חלים שי‪‬ויים גם בתרבות ההורית בכלל; גם האימהות‬
‫מפתחות קריירה ועובדות מחוץ לבית יותר מבעבר‪ ,‬וחלוקת התפקידים בין ההורים גמישה והדדית יותר מפעם‪ ,‬הם‬
‫תלויים זה בזה ומגדירים בהתאמה את תפקידיהם‪ .‬אם כן‪ ,‬הרי שגם הת‪‬הלותה של האם כיום רבגו‪‬ית ושו‪‬ה‬
‫מהת‪‬הלותה בעבר‪ ,‬וה‪ָ‬ה תלוית תרבות ומשת‪‬ה מאישה לאישה וממשפחה למשפחה‪ .‬ועדיין ההמשגה הפסיכוא‪‬ליטית‬
‫אי‪‬ה רואה בשי‪‬ויים אלו סיבה לערעור על חשיבות האם והשפעותיה‪ .‬להפך‪ ,‬התיאוריה ממשיכה לראות את האם כאבן‬
‫יסוד בחיי ה‪‬פש ולחשוף היבטים מוקדמים יותר‪ ,‬טרום‪-‬מילוליים וטרום‪-‬לידתיים הקשורים בקשר ִאתה‪.‬‬
‫כדי להבהיר עוד עד כמה הטע‪‬ה התרבותית אי‪‬ה מייחדת את מושג האב דווקא )ואי‪‬ה רק מכשול בעי‪‬יי‪ ,‬אלא גם‬
‫בבחי‪‬ת אתגר(‪ ,‬א‪‬י מציעה לחשוב על התפתחותם של מושגים פסיכוא‪‬ליטיים אחרים‪ .‬הרי התיאוריה הפסיכוא‪‬ליטית‬
‫כולה צמחה‪ ,‬התפתחה ועדיין משת‪‬ה בתוך התרבות המערבית בעת הזו‪ ,‬ומתפתחת ומרע‪‬ת את גישתה למושגי יסוד‬
‫ב‪‬פש )ב‪‬ושאים כמו עצמיות‪ ,‬זהות או סובייקטיביות(‪ .‬מדוע אם כן קשה במיוחד לה‪‬יע קדימה את המשגת האב? אולי‬
‫‪‬חוצה ל‪‬ושא האב השקעה שתחיל עליו את האפשרויות החדשות שהשפה הפסיכוא‪‬ליטית רכשה לעצמה עם הש‪‬ים‪,‬‬
‫במקום לחשוש מפ‪‬י מושג יחסי ותלוי הקשר זה? אם האימהוּת זוכה לתשומת לב המביאה בחשבון את השי‪‬ויים‬
‫התרבותיים ופתוחה כלפיהם‪ ,‬מדוע להמשיך ולהז‪‬יח את המשגת האבהות ולהגדיל עוד את הפער התיאורטי הקיים‬
‫ממילא בין דמויות ההורים?‬
‫ברצו‪‬י להציע גורם אחר‪ ,‬וכח אך לא מדובר במפורש בספרות הפסיכוא‪‬ליטית על אודות אבות‪ ,‬והוא הגורם הרגשי‪-‬‬
‫סובייקטיבי‪ .‬מתוך הקשבה א‪‬ליטית לגלוי ול‪‬רמז בטקסטים‪ ,‬א‪‬י מבקשת לחשוף היבטים רגשיים כלפי האב ודמותו‪,‬‬
‫השזורים בכתיבה המושגית על אודותיו‪ .‬בפרש‪‬ותי אראה שרגשות אלו‪ ,‬הקיימים כ"רעש רקע" בלתי ‪‬מ‪‬ע בכתיבה על‬
‫ההורים‪ ,‬מתערבים בטיעו‪‬ים הרשמיים והלוגיים של הכותב‪ ,‬ולא פעם מקשים עליו לתת לאב מקום ייחודי ו‪‬פרד‬
‫בצורות רבות )כמו הימ‪‬עות מכתיבה עליו או מיעוט ִאזכורו‪ ,‬הכלתו בתוך האם והטיות ‪‬וספות(; בתוך אלו – האב כאדם‬
‫‪‬עלם ו‪‬אלם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטיות רגשיות והשפעתן על המשגת האבהות‪ .‬רעיון התערבותם של משת‪‬ים רגשיים בעיצובו של מושג )פיתוחו או‬
‫קיבעו‪‬ו( כבר ‪‬שמע בספרות כשלושים ש‪‬ה ב‪‬וגע למושגים פסיכוא‪‬ליטיים מרכזיים‪ .‬בספרו הלא‪-‬מודע במדע‬
‫ובפסיכוא‪‬ליזה )שטיין ‪ (2005‬מצביע יהויקים שטיין על מושגים שו‪‬ים שפיתוחם עוכב או הוטה בשל הת‪‬גדויות רגשיות‪.‬‬
‫שטיין מתייחס בין היתר למיעוט העיסוק בגופ‪‬יות בפסיכוא‪‬ליזה‪ ,‬או למיעוט עיסוקה בחלומות זוועה‪ ,‬אף על פי‬
‫שהתיאוריה ‪‬ות‪‬ת מקום מרכזי לחלומות בכלל‪ .‬לגבי מושג ההעברה ה‪‬גדית )‪ – (countertransference‬השגור היום‬
‫בשיח הקלי‪‬י – שטיין מצביע על הכחשתם הכבדה של רגשות המטפל במפגש הטיפולי במשך ש‪‬ים רבות‪ ,‬על‬
‫ה"דיקטטורה של הלוגוס" שעיכבה את פיתוח מושג ההעברה ה‪‬גדית תקופות ממושכות‪ ,‬ב‪‬יסיון להגן על הא‪‬ליטיקאי‬
‫מפ‪‬י מעורבות רגשית ויצירת מיתוס שלו כ‪‬יטרלי‪.‬‬
‫דוגמה למחקר א‪‬ליטי רצי‪‬י שמביא בחשבון את הממד הרגשי מצאתי אצל פלגי‪-‬הקר )‪ .(2005‬פלגי‪-‬הקר מצביעה על‬
‫קשיים פסיכולוגיים המתערבים בהמשגת האימהות בשל רגשות חזקים ולא מעובדים הקשורים באם ובמרכזיותה‪.‬‬
‫בספרה היא מדברת על "חוב לאם" המביא לפיצול בהתייחסות אליה בכתיבה‪ :‬ל‪‬טייה להאדירה מצד אחד או להאשים‬
‫אותה מצד ש‪‬י‪ ,‬דבר המעכב את האפשרות להתייחס אליה כסובייקט‪ .‬על פי פלגי‪-‬הקר‪ ,‬חשיפת גורמים לא מודעים‬
‫ביחס כלפי האם ועיבוד הרגשות המתגלים בכתיבה עשויים לקדם את המשגתה‪ ,‬ומתוך גישה זו היא קוראת מחדש‬
‫טקסטים העוסקים באם ובאימהות‪.‬‬
‫ברוח רעיו‪‬ות אלו המשכתי לשאול‪ :‬מהם הקשיים הפסיכולוגיים והרגשות החזקים והלא מעובדים הקשורים באב‬
‫ושזורים בכתיבה על אודותיו? האם בקריאה מחודשת של טקסטים ‪‬יתן לחשוף אמביוול‪‬טיות או הת‪‬גדויות כלפי האב‬
‫ודמותו‪ ,‬שעשויות לשפוך אור ‪‬וסף על הקיצו‪‬יות המושגית כלפיו בתקופות שו‪‬ות‪ ,‬המיטלטלת בין יחס מיתולוגי‪ ,‬מאדיר‬
‫או פאלוצ‪‬טרי כלפיו במשך ש‪‬ים לבין התעלמות ממ‪‬ו והדרה שלו בתקופות אחרות ואצל תיאורטיק‪‬ים מובילים?‬
‫רגשותיו של תיאורטיקן המעצב זרם פסיכוא‪‬ליטי כלפי הוריו והשפעתם על כתיבתו היא סוגיה מע‪‬יי‪‬ת ורגישה לטיפול‬
‫במהותה‪ .‬זהו היבט אישי וחמקמק ה‪‬תון לפרש‪‬ויות סובייקטיביות שו‪‬ות‪ ,‬אך בעי‪‬יי‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬הוא חלק מהשיח‬
‫הפסיכוא‪‬ליטי כשפה וכדרך חשיבה‪ .‬ב‪‬וגע לפרויד כבר פורסמו עבודות שעסקו ביחסו המורכב וברגשותיו העזים כלפי‬
‫אביו‪ ,‬רגשות שככל ה‪‬ראה תרמו לדגש היתר על דמות האב בתיאוריה שיצר ולחיוורו‪‬ה של האם לעומתו‪ 16.‬פרויד ‪‬ולד‬
‫כשאביו התאבל על מות אביו שלו‪ ,‬ו‪‬קרא על שם סבו המוערך‪ .‬הא‪‬ליזה העצמית האי‪‬ט‪‬סיבית של פרויד החלה סמוך‬
‫לפטירת אביו ב‪ ,1896-‬אובדן שטלטל אותו רגשית‪ .‬בא‪‬ליזה העצמית שלו התעמק פרויד ביחסיו עם אביו ובהשפעותיו‬
‫עליו יותר משעסק ביחסיו עם אמו‪ ,‬אף על פי שגודל על ידי אמו‪ ,‬במשפחה יהודית מזרח אירופאית טיפוסית לאותה‬
‫תקופה‪ ,‬שבה האם עסקה בגידול הילדים והאב – בלימודים או בפר‪‬סה‪ .‬בהקדמה למהדורה הש‪‬ייה של ספרו המכו‪‬ן‬
‫פירוש החלום פרויד מצביע על משמעותו הסובייקטיבית של הטקסט עבורו‪ ,‬שהתגלתה בפ‪‬יו אחרי סיום כתיבתו‪ .‬הוא‬
‫כותב‪" :‬הוא ]הספר[ התגלה לי כחלק מן הא‪‬ליזה העצמית שלי‪ ,‬כתגובתי למות אבי; כלומר‪ ,‬כתגובה לאירוע המשמעותי‬
‫ביותר‪ ,‬לאובדן ה‪‬וקב ביותר בחייו של גבר‪ .‬משהכרתי בכך‪ ,‬שוב לא הייתי מסוגל למחות את עקבותיה של השפעה זו"‬
‫)פרויד ‪ .(66 :1900‬ואכן‪ ,‬מרכזיות האב ב‪‬פש והשפעתו על התמו‪‬ה ה‪‬וירוטית מובלטות הן בהמשגת ה‪‬פשיות‬
‫בפסיכוא‪‬ליזה שפיתח והן בתיאוריה הקלי‪‬ית שלו‪ ,‬כפי שהיא משתקפת גם במקרים שפרסם – החל בדורה‪ ,‬ה‪‬ס הקטן‪,‬‬
‫איש העכברושים וכלה ב‪‬יתוח דמותו של שרבר‪ .‬חייו האישיים והמקצועיים של פרויד ‪‬חקרו רבות‪ .‬מתוך מבט ביוגרפי‪-‬‬
‫היסטורי על חייו ו‪‬יתוח מכתבים אישיים שכתב לעמיתיו‪ ,‬אפשר היה לאתר מרכיבים ברגשותיו המורכבים כלפי אביו‬
‫ולשער איך הללו התגלגלו לכדי יצירת מושג האב הפסיכוא‪‬ליטי רב ההשפעה בכתיבתו ומרכזיות התסביך האדיפלי‬
‫להב‪‬יית ה‪‬פשיות‪.‬‬
‫דוגמה ‪‬וספת להשפעת היחסים עם ההורים על הכתיבה והתיאוריה הפסיכוא‪‬ליטיות מספק הפסיכוא‪‬ליטיקן היי‪‬ץ‬
‫קוהוט‪ ,‬שגילה מרד‪‬ות כלפי פרויד – ה"אב" הפסיכוא‪‬ליטי הגדול – והציג תיאוריה חדש‪‬ית ושו‪‬ה – פסיכולוגיית‬
‫העצמי – שאותה פיתח החל מש‪‬ות ה‪ .70-‬במאמרו המרכזי מ‪ 1979-‬הוא מציג את שתי הא‪‬ליזות של מר ‪Kohut ) Z‬‬
‫‪ .(1979‬הביוגרפיה של קוהוט חושפת )‪ (Strozier 2001‬שמדובר ב‪‬יתוח מוסווה של הא‪‬ליזה שעבר בשיקגו אצל‬
‫א‪‬ליטיקאית פרוידיא‪‬ית מווי‪‬ה‪ ,‬אל מול פרש‪‬ות מחודשת שלו לחומריו האישיים בטכ‪‬יקה החדש‪‬ית שהוא מציע‪.‬‬
‫‪‬ראה שהא‪‬ליזה העצמית של קוהוט אפשרה לו לעבד את ‪‬גזרות יחסיו עם אמו‪ ,‬שסבלה מדיכאון עמוק וממושך במהלך‬
‫ילדותו‪ .‬אר‪‬ולד ריצ'רדס מצביע על הקשר העמוק בין הדגש התיאורטי של קוהוט על ההורה הלא‪-‬אמפתי‪,‬‬
‫שבפסיכולוגיית העצמי הקוהוטיא‪‬ית הוא בעיקר האם‪ ,‬לבין ההיסטוריה האישית של קוהוט ויחסיו הבעייתיים עם אמו‬
‫)‪.(Richards 2009: 106-108‬‬
‫בשתי הדוגמאות הללו משתקף חיפושו של הפרשן אחר עמדות פ‪‬ימיות ורגשות ילדיים לא מעובדים של הכותבים כלפי‬
‫הוריהם‪ ,‬כצובעים את ה‪‬טייה להבלטת היבט מסוים באחד מש‪‬י ההורים במושגיהם התיאורטיים והקלי‪‬יים‪ .‬א‪‬סה‬
‫לבדוק‪ ,‬ככל ש‪‬יתן‪ ,‬באיזה אופן הכתיבה על אודות האב אצל כותבים שהתקשו לתת לו מקום חושפת בתוך ההסמלה‪,‬‬
‫הארגון ושפת ההמשגה עמדות ילדיות או רגשות לא מעובדים ומוטים‪ ,‬המוצאים ביטוי ישיר ועקיף בתוך הטקסטים‪.‬‬
‫כמתבקש מכתיבה ה‪‬וגעת בסובייקטיביות‪ ,‬אף זו שלי – כפרש‪‬ית המגיעה מעמדה המאמי‪‬ה בתרומת האב ובהשפעותיו‬
‫לעיצוב ה‪‬פשיות מראשיתה – תיחשף באופן בלתי ‪‬מ‪‬ע בכתיבה‪ .‬בקריאתי המחודשת בטקסטים אחתור כמיטב יכולתי‬
‫להכיר בהשפעות רגשותיי ועמדותיי כלפי מושא כתיבתי‪ ,‬ולהתדיין אתם בפרק הסיום‪.‬‬
‫קריאה פסיכוא‪‬ליטית ביקורתית של טקסטים‬
‫לפ‪‬י שאפרושׂ את הפרקים השו‪‬ים במסע חיפוש האב‪ ,‬אציג את המתודה של קריאה ביקורתית שבאמצעותה אבחן‬
‫בעי‪‬יים חדשות טקסטים מסורתיים ועכשוויים ה‪‬וגעים בהתפתחות ה‪‬פשית ובהורות‪ .‬קריאה ביקורתית היא פרדיגמת‬
‫שיח ומחקר שהתפתחה במקור בתחום הספרות‪ ,‬והושאלה במחצית הש‪‬ייה של המאה ה‪ 20-‬כשיטת ‪‬יתוח לתחומי‬
‫הפילוסופיה‪ ,‬הסוציולוגיה‪ ,‬התרבות והפוליטיקה‪ .‬בספרו ביקורת ואמת )בארת ‪ (1966‬מבחין רולאן בארת בין קריאה‬
‫ביקורתית "יש‪‬ה" המדגישה שחזור קפד‪‬י של עובדות ובין ביקורת "חדשה"‪ ,‬שאותה הוא מכ‪‬ה פרש‪‬ית – המגויסת‬
‫למה שהוא מכ‪‬ה אידיאולוגיה‪ .‬האידיאולוגיה שאליה מתכוון בארת יכולה להיות פ‪‬ומ‪‬ולוגית‪ ,‬פסיכוא‪‬ליטית‪,‬‬
‫מרקסיסטית או אחרת‪ .‬הקריאה ברוח בארת חודרת ליצירה‪ ,‬שארת אימ‪‬טית לה ואי‪‬ה זקוקה להצדקות חיצו‪‬יות מן‬
‫הטקסט אלא לדבר אחד – להפתעה ‪‬וכח היצירה‪ .‬בארת קורא לקורא‪-‬הפרשן להשתחרר ממה שהוא מכ‪‬ה ה"סביר"‪,‬‬
‫שלעתים ‪‬ראה רצי‪‬י ואקדמי אך הוא משטיח את השיח בכך שהוא ‪‬צמד אל מה שמוכר בטקסט‪ ,‬אל מה שקוהר‪‬טי‪ ,‬אל‬
‫התוכן או ההיגיון של הטקסט בלבד‪ .‬תחת זאת הוא מציע לגלות מחדש את הטקסט‪ ,‬לחתור כ‪‬גד ההיגיון המרכזי שלו‬
‫ולחפש בו כיוו‪‬ים לא צפויים‪.‬‬
‫אופ‪‬ות קריאה זו משתלבת עם רעיו‪‬ותיו של ז'אק דרידה‪ ,‬שספרו על הגרמטולוגיה התפרסם בסמוך לזה של בארת‪.‬‬
‫דרידה – ממובילי האסכולה הדקו‪‬סטרוקטיבית בתחום ביקורת הספרות – מתייחס לטקסט כאל אירוע שבו משתתף‬
‫‪ 16‬גיי ‪ Blos 1987; Krull 1986; Lake 1989 ;1988‬ואחרים‪.‬‬
‫הקורא או הפרשן‪ .‬הלה בוחן את המרקם של הטקסט‪ ,‬אילו טע‪‬ות הטקסט מ‪‬סה להציג ואילו להסתיר‪ ,‬על אילו‬
‫דיכוטומיות הוא ‪‬שען‪ ,‬ועל פי "עדויות" חדשות אלו יכול הקורא לכתוב את ההמשך המתבקש לטקסט על פי פרש‪‬ותו‬
‫שלו‪ .‬דיכוטומיות שעליהן טקסטים ‪‬שע‪‬ים יכולות להיות רבות כמו גוף‪-‬פש‪ ,‬אובייקט‪-‬סובייקט ואחרות‪ .‬הקורא‪-‬‬
‫הפרשן ‪‬קרא לערער את הה‪‬גדה המוחלטת בין ש‪‬י איבריהן‪ ,‬את השרירותיות שלהן ואת ההעדפה של מחבר הטקסט‬
‫לצד זה או אחר‪.‬‬
‫אין בכוו‪‬תי לערוך דקו‪‬סטרוקציה מקיפה של טקסטים כפי שהתפתחה כמסורת בפילוסופיה ובפסיכוא‪‬ליזה הצרפתית‬
‫בעקבות דרידה‪ ,‬אך בכוו‪‬תי להשתמש ברעיון של קריאה מחודשת ועצמאית של הטקסטים‪ .‬זאת מאחר שבטקסטים‬
‫פסיכוא‪‬ליטיים על אודות האב מצאתי עקבות לדיכוטומיות חוזרות‪ ,‬כמו הדיכוטומיה המגדרית – גבר מול אישה‪ ,‬גברי‪-‬‬
‫‪‬שי – או דיכוטומיות כמו ראשו‪‬י מול מש‪‬י‪ ,‬מציאותי מול פ‪‬ימי ואחרות‪ .‬לפי דרידה‪ ,‬דיכוטומיות מכתיבות סמכותיות‪,‬‬
‫ולמעשה מצמצמות את החשיבה‪ .‬הן מכתיבות בי‪‬אריות‪ .‬מה שעובר דקו‪‬סטרוקציה בקריאה החדשה )במשמעות‬
‫האטימולוגית של "לפרק" ול‪‬תח‪ ,to de-construct ,‬כמו שמ‪‬סחת חוקרת הספרות ג'ו‪‬סון( היא הטע‪‬ה של הטקסט‬
‫לשליטה חד‪-‬משמעית על ידע או לצורת סימון אחת על פ‪‬י אחרת )‪.(Johnson 1978‬‬
‫בשל הת‪‬גדותו של דרידה לסמכותיות פסק‪‬ית של הגדרות‪ ,‬הוא אי‪‬ו מפרט חוקים לשיטתו מעבר למה שתיארתי‪,‬‬
‫ובמובן זה משאיר חופש לקורא הפרשן‪ .‬אפשר ללמוד איך מת‪‬הלת קריאה כזו מתוך עבודותיו‪ ,‬כמו חיבורו בית‬
‫המרקחת של אפלטון )דרידה ‪ .(2002‬בחיבור זה דרידה מתמקד בדיאלוג פידרוס של אפלטון‪ ,‬שזכה לביאורים‬
‫ולפרש‪‬ויות רבות לאורך הש‪‬ים‪ .‬הוא עצמו מתמקד בסוגיה ה‪‬ראית לכאורה מש‪‬ית וקצרה יחסית‪ ,‬ומתעכב דווקא עליה‬
‫)שה‪‬אום של ליסיאס ‪‬כתב‪ ,‬לעומת יתר ‪‬אומיו ש‪‬ישאו בעל פה‪ ,‬כלומר לדיכוטומיה דיבור‪-‬קריאה(‪ .‬אף שהטקסט של‬
‫אפלטון כלל לא מוביל את הקורא להתמקד בפרט זה‪ ,‬דווקא ממ‪‬ו יוצא דרידה; הוא עורך ‪‬יתוח וה‪‬הרה של טיעו‪‬יו‬
‫הרשמיים של הטקסט ופורש את הסתכלותו האחרת‪ ,‬המפתיעה‪ .‬בדיקת הפרטים ה"טפלים" לכאורה‪ ,‬אלו שהשתרבבו‬
‫ללא תשומת לב המחבר‪ ,‬מאפשרת לראות אותם כרמזים לא מודעים הפותחים הסתכלות חדשה‪.‬‬
‫קריאה ביקורתית )קריאת הכתיבה( היא צורת ‪‬יתוח שאפשר לראותה במוב‪‬ים פסיכוא‪‬ליטיים כאדיפלית‪ ,‬כפי‬
‫שמת‪‬סח משה רון‪ ,‬מתרגם הספר לעברית )דרידה ‪ .(2002‬כאילו הקורא משתחרר מסמכותיות טיעו‪‬י הכותב‪ ,‬מסתכל‬
‫בעצמו על הפרטים המקריים בטקסט‪ ,‬מסרב להמשיך להסתירם ויכול להחליט אם הוא מזדהה עם המקור או מפתח‬
‫דימויים אי‪‬דיווידואליים משל עצמו‪ .‬בעי‪‬יי‪ ,‬קריאה אדיפלית כזו מתאימה לפרש‪‬ות של טקסטים פסיכוא‪‬ליטיים‬
‫בכלל‪ ,‬ומתאימה במיוחד ל‪‬ושא האב‪.‬‬
‫‪‬קודה זו מובילה אותי שוב לעבודתו של שטיין )‪ .(2005‬שטיין מציע לחקור מושגים לא רק מ‪‬קודת המבט של‬
‫ההיסטוריה של המדע )המ‪‬סה לברר את ה‪‬סיבות שבהן התפתחה התגלית ואת השפעות הסביבה החברתית והתרבותית‬
‫עליה(‪ ,‬אלא גם מ‪‬קודת המבט של חקר התהליכים הסמויים‪ ,‬שהוא מכ‪‬ה "הפסיכוא‪‬ליזה של המדע"‪ .‬זו האחרו‪‬ה‬
‫עוסקת באותן סוגיות כמו הראשו‪‬ה אך מ‪‬קודת מבטו של המודחק‪ ,‬ותרה אחר המ‪‬יעים הרגשיים והלא מודעים ביסודן‬
‫של הטיות מושגיות‪ .‬בגישה זו א‪‬ו שואלים מהם הגורמים הסובייקטיביים הבולמים את התפתחותו של ‪‬ושא‪ ,‬או מדוע‬
‫בזמן מסוים מתעלמים מהסבר אחד ומעדיפים הסבר אחר‪ .‬ה‪‬חת היסוד המושפעת גם מתפיסתו של תומס קון‪ ,‬שאותה‬
‫פיתח בספרו המב‪‬ה של מהפכות מדעיות )‪ ,(1962‬היא שגורמים רגשיים מודעים ולא מודעים כאחד משפיעים הן על‬
‫המדען והן על הקהילה המדעית‪ ,‬על הפרדיגמה השלטת בה ועל יכולתו של המדען הבודד להשתלב בה או להת‪‬גד לה‬
‫כשהוא מבקש להציג עמדה ייחודית‪ .‬על פי קון ושטיין‪ ,‬לעתים קרובות אפשרויות שאי‪‬ן עולות בק‪‬ה אחד עם ה"שיטה"‬
‫מוכחשות‪ ,‬מודחקות או ‪‬דחקות לשוליים ורק ‪‬רמזות‪.‬‬
‫שטיין מציג בספרו קווים מ‪‬חים לחקירה בין‪-‬תחומית המאפשרת פרש‪‬ות חדשה של טקסטים‪ .‬ברוח בארת ודרידה גם‬
‫הוא קורא לפרשן לאתר רמזים שהטקסט מסגיר‪ ,‬ודרכם להאיר ‪‬קודות עיוורון – בין אם הן מכוו‪‬ות להציג את הטיעון‬
‫השליט או שאי‪‬ן מודעות )ואלו בעי‪‬יו – וגם בעי‪‬יי – אף מע‪‬יי‪‬ות יותר(‪ ,‬וכך לאפשר התקדמות מושגית‪ .‬הוא מציג‬
‫ארבעה יסודות מ‪‬חים‪ ,‬ששימשו אותי ככלי ‪‬יתוח‪ :‬מטפורות בטקסט )כמשדרות סג‪‬ון אישי של הכותב(; כשלים )כמו‬
‫סתירות‪ ,‬פרדוקסים‪ ,‬חזרות‪ ,‬טיעו‪‬ים מעגליים(; לקו‪‬ות )אזורים חסרים ברקמה המושגית(; ומיתוסים‪ .‬בכל תחום‬
‫תרבותי וגם בטקסטים מדעיים קיימים מיתוסים כמו‪-‬מדעיים‪ ,‬שמקורם בדימויים המבוססים לעתים על ה‪‬חות‬
‫מקובלות לתקופתן או על ה‪‬חות פרטיות‪ .‬מיתוסים אישיים עשויים להיות קשורים לדעה קדומה של הכותב או‬
‫הסתכלותו החד‪-‬צדדית‪ 17.‬אין טעם להתעלם מהם או לבטלם‪ ,‬משום שהם בלתי ‪‬מ‪‬עים ועשויים להכיל מרכיבים‬
‫יצירתיים‪ ,‬אך ‪‬יתן לאתרם כהטיה של הכותב ולפרש מבעד להם צפ‪‬ים סמויים של הטקסט‪ .‬בפרקים השו‪‬ים שאציג‬
‫אדגים מיתוסים מקובלים לזמ‪‬ם והטיות רגשיות אצל קליין‪ ,‬וי‪‬יקוט ואחרים כלפי אבות‪ ,‬ואת האופן שבו ‪‬יתן לחשוב‬
‫שהשפיעו על היחס הכללי למושג האב בסביבתם ובקרב ממשיכי דרכם בזרם החשיבה‪.‬‬
‫התח‪‬ות בדרך אל האב‪ ,‬ושלוש זוויות הסתכלות‬
‫בחרתי להתעמק בתיאוריות יחסי אובייקט בשל מרכזיותן והשפעתן על זרמים פסיכוא‪‬ליטיים אחרים‪ ,‬גם עכשוויים‪.‬‬
‫תיאוריות אלו מבהירות היטב מהי לקו‪‬ה באזור האב‪ .‬ראשית אתמקד בעבודתם של ש‪‬י כותבים שהיו ממעצבי הזרמים‬
‫‪ 17‬המו‪‬ח מיתוס אישי מזכיר במידת מה את מאמרו של קריס המתייחס לטכ‪‬יקה הטיפולית‪ .‬קריס עסק במיתוסים אישיים של מטופלים‪,‬‬
‫המתהווים מתוך זיכרו‪‬ות אוטוביוגרפיים ספציפיים וטעו‪‬ים לכדי ייצוגים עצמיים‪ ,‬אשר מרכזים סביבם השקעה רגשית במהלך החיים‪ .‬הוא מציע‬
‫לפע‪‬ח בא‪‬ליזה אותם "מיתוסים אישיים" כמפתחות לחשיפת פ‪‬טזיות הרומן המשפחתי האישי של המטופל )‪.(Kris 1956‬‬
‫של יחסי אובייקט‪ :‬מלא‪‬י קליין )בפרק הש‪‬י( ודו‪‬לד וי‪‬יקוט )בפרק השלישי(‪ .‬כל אחד מהם פיתח את הפסיכוא‪‬ליזה‬
‫הקלסית של פרויד ושותפיו‪ ,‬ועיצב שפה שו‪‬ה להב‪‬ת ה‪‬פש וההתפתחות‪ ,‬שפה פסיכוא‪‬ליטית עשירה השגורה גם היום‪.‬‬
‫א‪‬י מבקשת לאתר את האב הסמוי מן העין בכתביהם ולחזק את מקומו‪ ,‬באופן המשחרר את מושג האב מ‪‬טל‬
‫הסובייקטיביות המצלה עליו‪.‬‬
‫בעקבות הקלסיקה של יחסי אובייקט אמשיך ואבחן טקסטים עכשוויים מגישות יחסי אובייקט אשר המשיכו את‬
‫המסורת של קליין ווי‪‬יקוט ופיתחו אותה‪ ,‬החל מאמצע ש‪‬ות ה‪ 80-‬ועד היום‪ .‬בש‪‬ים אלה השדה האמפירי כבר מתע‪‬יין‬
‫האם גם הפסיכוא‪‬ליזה מתע‪‬יי‪‬ת בו כסובייקט? אבהיר את מורכבות הסוגיה בטקסטים פוסט‪-‬קליי‪‬יא‪‬יים‬
‫באב כאדם‪ִ .‬‬
‫של מלצר‪ ,‬סטיי‪‬ר‪ ,‬בריטון‪ ,‬פלדמן ואחרים )בפרק הרביעי( ובטקסטים פוסט‪-‬וי‪‬יקוטיא‪‬יים של אוגדן‪ ,‬בולאס ואחרים‬
‫)בפרק החמישי(‪ .‬פרקים אלו ‪‬וגעים גם בהשת‪‬ות המב‪‬ה המשפחתי והתרבות ההורית בעולם הפוסטמודר‪‬י בן זמ‪‬ו‪,‬‬
‫ומאתגרים את השיח הא‪‬ליטי‪ .‬כל אחד מהפרקים הללו מסתיים בדיון המהווה "פרק סיום" קצר בפ‪‬י עצמו‪ .‬בהתבסס‬
‫עליהם א‪‬סה בפרק המסיים )הפרק השישי( להציג מבט‪-‬על אשר בעקבות תח‪‬ות המסע אל האב יציע מחשבות לקראת‬
‫שיקום מקום האב ואבהותו כמושגים פסיכוא‪‬ליטיים גמישים‪ .‬אי‪‬י בוח‪‬ת וקוראת מחדש טקסטים של פרויד העוסקים‬
‫באב )שזכו לקריאות חוזרות ו‪‬ש‪‬ות במשך הש‪‬ים‪ ,‬לא מעט בהשפעת הקריאות הפרש‪‬יות של לאקאן את פרויד(‪ .‬אך‬
‫לאורך הקריאה אבחן מדי פעם את הדיאלוגים של התקרבות והתרחקות שקיימו קליין‪ ,‬וי‪‬יקוט‪ ,‬בריטון ואחרים עם‬
‫‪18‬‬
‫רעיו‪‬ותיו של פרויד בסוגיית האב‪ .‬באופן זה אבי הפסיכוא‪‬ליזה ילווה בכל זאת את הכתוב‪.‬‬
‫מילון אבן‪-‬שושן מגדיר את הערך "מקום" כ"שטח או ‪‬פח מסוים שכל גוף תופס או שהוא יכול לתפוס"‪ ,‬וגם כ"מצב‪,‬‬
‫מעמד" )אבן שושן ‪ .(1078 :2003‬אתייחס לש‪‬י הרבדים‪ .‬היות שמדובר במקום‪ ,‬מצטיירת מפה משפחתית ובה שלוש‬
‫‪‬קודות ציון החוזרות ועולות בספרות‪ :‬האב‪ ,‬האם והילד‪ .‬כך אתבו‪‬ן באב משלוש זוויות הסתכלות‪ ,‬כמו שלוש‬
‫קואורדי‪‬טות במפה‪ :‬מיקומו ביחס לאם )בצלע המושגית אב‪-‬אם(‪ ,‬ביחס לתי‪‬וק )הצלע המושגית אב‪-‬תי‪‬וק‪/‬ילד( וביחס‬
‫לעצמו )האב כסובייקט(‪ .‬אקשיב להתמקמות האב במרחב היחסים בין ההורים בתיאוריות‪ ,‬הן כאובייקטים פ‪‬ימיים והן‬
‫כהורים ממשיים‪ .‬במיוחד אחתור לבסס את מקום האב בראשית התפתחות הילד‪ ,‬כייצוג ראשו‪‬י ב‪‬פש )כאובייקט‬
‫פ‪‬ימי( וכהורה לתי‪‬וק )כסובייקט מע‪‬יין(‪ .‬א‪‬סה להתחקות אחר הסובייקטיביות של האב‪ ,‬אחר רגשותיו ותפיסותיו את‬
‫עצמו ואת הורותו‪ ,‬אישיותו וקשייו והאופן שבו מתהווה אבהותו‪ .‬בין שלוש זוויות המבט הללו קיימות זיקות ו‪‬קודות‬
‫השקה‪ ,‬אך חידודן ב‪‬פרד והסתכלות משולבת לאור בחי‪‬תן יאפשרו את העמקת הדיון‪ .‬הפרש‪‬ות שאציע בקריאת‬
‫הטקסטים מתבו‪‬ות באב "מבעד לעי‪‬יו" ולא מבחוץ ומבעד לתפקידים המיועדים לו והציפיות ממ‪‬ו‪ .‬בכוו‪‬תי לבדוק אם‬
‫‪‬יתן לחשוב ולכתוב עליו כמי שאחראי ומשפיע על מה שמתאפשר בי‪‬ו לבין תי‪‬וקו וילדו‪ .‬ולמרות הפן הביקורתי הגלום‬
‫בקריאה‪ ,‬היא גם מעשה אהבה בעי‪‬יי‪ .‬היא מבטאת את אהבתי לספרות ולפסיכוא‪‬ליזה‪ ,‬את משיכתי ל‪‬פתולי ההורות‬
‫וקסמה ואת אהבתי לאבי‪.‬‬
‫‪ 18‬בהקשר זה מע‪‬יין להזכיר את מה שטען מישל פוקו בהרצאתו "מהו מחבר?" )‪ .(1969‬פוקו כי‪‬ה את פרויד ואת קרל מרקס "מייסדים של‬
‫פרקטיקת שיח"‪" :‬הם אי‪‬ם רק המחברים של יצירותיהם ושל ספריהם; הם יצרו משהו ‪‬וסף; את האפשרות ואת כללי ההיווצרות של טקסטים‬
‫אחרים ]‪ [...‬ש‪‬יהם ייסדו אפשרות בלתי מוגבלת של שיחים" )שם‪ .(48 :‬פוקו מבהיר‪" :‬לומר שפרויד יצר את הפסיכוא‪‬ליזה אין פירושו של דבר )אין‬
‫זה רק פירושו של דבר( לומר שאפשר למצוא אצל ]קרל[ אברהם או אצל מלא‪‬י קליין את הרעיון של הליבידו או את טכ‪‬יקת הפרש‪‬ות של‬
‫החלומות‪ ,‬אלא שפרויד הפך לאפשריים מספר מסוים של הבדלים ביחס לטקסטים שלו‪ ,‬למושגים שלו ולהיפותזות שלו‪ ,‬ה‪‬ובעים כולם מן השיח‬
‫הפסיכוא‪‬ליטי עצמו" )שם‪ ;50-49 :‬מצוטט בתוך ב‪‬ימי‪‬י ‪ .(2007‬ב‪‬יסיון של פרויד לחשוב על הליבידו‪ ,‬לכתוב ליבידו‪ ,‬הוא למעשה השאיר חורים‪,‬‬
‫בלבול וסתירות פ‪‬ימיות במושגיו‪ ,‬ואפשר לממשיכיו לאזן את ‪‬טיותיו ולפתח את השיח שלהם מתוך שלו‪ .‬לאור מחשבות אלו מתבהר שלפרויד‬
‫‪‬וכחות מרומזת בטקסט בכמה אופ‪‬ים‪ .‬אופן אחד הוא הדיאלוג שקיימו עמו הוגים כמו קליין‪ ,‬וי‪‬יקוט ואחרים‪ ,‬אף שהציגו פרש‪‬ות שו‪‬ה משלו‬
‫בשאלת האב והאם‪ ,‬והמשיכו את דרך הפסיכוא‪‬ליזה בעצבם ע‪‬פים חדשים לשיח על ה‪‬פש‪ ,‬הלא‪-‬מודע והתרבות‪ .‬אופן אחר הוא במתודת הקריאה‬
‫הפרש‪‬ית – קריאה פסיכוא‪‬ליטית המתחקה אחר הסמוי והסובייקטיבי המתגלה מתוך ההת‪‬גדויות להיחשף – אשר בעזרתה פע‪‬חתי את גורל‬
‫האב )כאובייקט פ‪‬ימי ב‪‬פש וכסובייקט( בטקסטים שאציג‪.‬‬