לחצי כאן
חביתה בטעם אהבה מאת :אילת סווטיצקי בדיוק ברגע שבו התופרת סגרה את רוכסן השמלה הלבנה ,והתכופפה ,ויישרה לאחור את שובל התחרה ,שנמשך ונמשך על פני שלושה מטרים ,בדיוק בשנייה ההיא התכופפו לי החיים. אבא שלי ,זכרונו לברכה ,אם היה בחיים ,היה אומר לי דבר או שניים .ואז היה מיישר את הכיפה הגדולה על ראשו ושואל ,אם אפשר לכסות את הכתפיים ואולי להוסיף שרוולים .ואמא שלי היתה נוזפת בו ,קמה להגנתי ואומרת ,שזה מה שהילדה בחרה ,ככה .גם אם הציצי שלה בחוץ (לאמא שלי אין בעיה עם ציצי בחוץ) .והוא היה מתרצה ,כי אמא שלי ביקשה. ציון אומר שיש לי אחלה ציצי .כשהוא מוצץ אותו בין השפתיים הבשרניות שלו ,ונושך את הפטמה ,ומחכה לשמוע אותי צועקת ,הוא אומר שיש לי ציצי מושלם .אני לא צועקת ,אני דווקא מהשותקות .מקסימום גניחה כזאת לפעמים ,רק כדי לשמח אותו. ציון אוהב שאני משמחת אותו .הוא אומר שיש לי ידיים טובות ,בעיקר במטבח .לפעמים כשאני בוחשת משהו בסיר ,הוא בא מאחוריי ,כאילו מתגנב אבל לא ,כי אני מריחה את הבושם שלו עשרים שניות לפני שהוא נצמד אליי .והוא מנשק לי בצוואר ואומר לי" :כמה את מושלמת" .אז אני מחייכת ,כי זה דבר ממש נחמד להגיד .לפעמים הוא מתרחק אחרי זה, מתיישב לשולחן הקטן בדירה של המטר וחצי שלנו ,פותח את העיתון של הסוף שבוע ומקריא לי ,כאילו שאני לא יודעת לקרוא .לפעמים הוא לוחש' ,העיתון יחכה' ,ומניח את הידיים שלי על השיש ,ומפשיל את השמלה שלי למעלה ,ואת התחתונים למטה ,וחודר אליי, כי אני מושלמת. כשהוא גומר ,הוא מנשק לי שוב שם בצוואר ,ושולף את הזין שלו ממני ,מטפטף .הוא יודע שאני אנקה ,את עצמי ואז את הרצפה .האוכל לא נשרף ,אף פעם .שיהיה בריא ,ציון ,הוא לא נותן לו להישרף" .אל תדאגי ,מאמי ,זה יהיה מהר". בחדר השינה של הדירת מטר וחצי ,יש מיטה זוגית .בבוקר אני מותחת עליה את המצעים ככה ,כמו בבית מלון .מיישרת אותם עד אחרון הקמטים ,תמיד לבנים .מצעים צבעוניים עושים שינה טרופה ,וציון אומר שלא טוב לישון ככה ,כאילו אתה במפעל של 'טמבור' .את המצעים שהבאתי איתי דחפתי בארון ,וקניתי כאלה שלא עושים חלומות .לפעמים ,כשהוא לא בבית ,אני פותחת את הסדינים הישנים ,דוחפת את האף שלי לתוכם ומסניפה אותם -יש להם עדיין הריח של הכביסה של אמא שלי .הריח של החדר הקטן שחלקתי עם שלי ,עד שגם היא הצטרפה לאבא שלי עליו השלום .ועכשיו על שניהם השלום ,המצעים בארון ,והריח שלהם נשאר חבוי איפה שהוא ,לא עושה חלומות. שלי היתה אוהבת את השמלה שלי .כזאת היא רצתה לעצמה -ראיתי בקלסר מתחת למיטה שלה ,שמצאתי ולא סיפרתי לאף אחד .היו שם מלא תמונות גזורות ממגזינים; שלי תמיד אמרה ,שביום שלעמוס יימאס מכל האחרות ,הוא יציע לה והיא ישר תגיד לו כן .בינתיים ,ככה היא צחקה ,אני אומרת לו כן על כל מה שהוא מבקש ,שיידע שאני הולכת להיות אישה כזאת, טובה .לא שאלתי מה עמוס מבקש; ממני אף אחד לא ביקש כלום .חוץ מציון. בהתחלה הוא ביקש שאפרוט לו עשירייה למטבעות של שקל בשביל האחיינים שלו ,שרצו לעלות על המכונות האלה בקניון .חייכתי ,והלחיים שלי הפכו סגולות כמו הסלט סלק של אמא שלי .פרטתי לו כמו שביקש ,והוא אמר תודה כזאת של אנשים שיוצאים מהדלת ולא חוזרים שוב. למחרת הוא חזר -לקנות להם מסטיקים ,ככה הוא אמר ,למרות שהוא היה לבד ולא ידעתי בני כמה הם ואם בכלל המסטיקים בשבילם .בפעם השלישית שהופיע אמרתי לו ,שאני מבשלת ממש טוב .ככה ,משום מקום ,זה מה שעלה לי בראש ,בטח בגלל שהג'ינס שלו נפלו לו מהמותן ,וחשבתי שלא יזיק לו לעלות קצת במשקל .הוא שאל מה אני מכינה ,ואני עניתי, 'מה שאתה אוהב' .כמו שאמא שלי תמיד היתה אומרת לאבא שלי ,כשהיה שואל לא משנה מה .מה שאתה אוהב .הוא אהב אותה עד היום ,שהרוח הפילה עליו משטח של משהו במפעל ,והאהבה מתה איתו. ציון אוהב הכול :מה שאני מבשלת ,ומה שאני לובשת ,וכל מה שאני אומרת לו כן .בגלל זה חבל לי לפעמים ששלי לא רואה אותי ,ככה .לא רואה שבסוף ,יבוא מישהו שתגידי לו כן ,והוא ייקח את זה בשתי ידיים .לא כמו עמוס המנייאק ההוא ,שאלוהים ייקח אותו ,ששבר לה את הלב עד שהיא עלתה לגג של בניין וקפצה .אמא שלי אומרת שהיא מעדה ,שאין סיכוי שקפצה ,כי שלי ,כמו שידענו כולנו ,היה לה פחד גבהים .היא עלתה לשם לשאוף אויר ולשכוח מעמוס ומכל האחרות ,ובאה הרוח ודחפה אותה מהקצה .אמא שלי שונאת את הרוח .בימים הסוערים היא נשארת בבית ומסתכלת מהחלון ,איך העצים כמעט נתלשים ממקומם ,ומקללת שתיקח הרוח את העצים למקום שלקחה את שלי ואת אבא שלי. אחרי ששלי הלכה ,מצאתי בקלסר שלה חתיכה של בד ,תחרה לבנה רקומה פרחים .היא שידכה אותה וכתבה בטוש מלא בנצנצים "הינומה" .אז חודש ויומיים חיפשתי כזה בד, בשביל שיכסה את הפנים שלי כשאני עומדת מתחת לחופה ויסתיר את העיניים שלי ,ויחביא אותי ואת אבא שלי ואת שלי .יהיה להם הרבה מקום מתחת לחופה ,כי ציון אומר שההורים שלו לא באים .הוא רב איתם על משהו ,שהוא לא מוכן לדבר; אני לא לוחצת .כשיבוא הרגע הוא ייפתח אליי ,כמו שאני נפתחתי אליו בלילה הראשון שלנו .ציון אמר שנעשה את זה מיוחד ,אז הוא לקח חדר במלון כזה בתל אביב ,עם אישה נחמדה ,שיושבת בקבלה ונותנת את המפתח ושואלת עד איזו שעה .ציון אמר שרק לשעתיים ,כי הוא לא רוצה להחזיר אותי מאוחר .המצעים על המיטה לא היו מתוחים ,והיה להם צבע אדום כמו שנזל משלי אחרי שבאה הרוח .דווקא שמחתי שאדומים ,כי התביישתי שאולי יהיה בלגן. ציון שאל למה אני לחוצה ,ועניתי שאף פעם .שתי מילים ,זה מה שהפה שלי הצליח להגיד, וגם את זה ברעד .אף פעם .ציון התקרב ושם את הידיים שלו על הלחיים שלי ,והחזיק את הפנים שלי ,שהיו לוהטות ,ואמר שיעשה את זה הכי עדין שאפשר; ואז נישק אותי ,חלש, כאילו כדי להראות לי שהוא יכול להיות זהיר איתי .כשהוא הוריד את החולצה עם הכפתורים, הוא חייך ושאל אם אני צריכה עזרה ,והנהנתי כי הידיים שלי לא יכלו לזוז .אז הוא עזר לי ,עם הרוכסן של השמלה ,נתן לה לצנוח לרצפה ליד הרגליים שלי ,ופתח את החזייה שלי ושם את הפה שלו על הציצי שלי ,שהיה רגיש ,ואמר 'מושלם' .והידיים שלו החליקו למטה ,לתחתונים שלי ,והאצבע שלו נכנסה פנימה ,בעדינות כמו שהבטיח .האגודל שלו לחצה בדיוק בנקודה, שאני לוחצת בלילה במיטה ,ונרטבתי בין הרגליים .והוא שאל אם זה טוב ,והנהנתי ,והוא חייך ,כי ככה ציון ,רוצה לעשות לי טוב .היד שלו משכה אותי למיטה האדומה והשכיבה אותי ,ומשכה ממני את התחתונים .והלשון שלו הלכה מהברך שלי לירך ,והאצבעות שלי תפסו את הסדין חזק .ואחר כך הוא שם אותה בדיוק במקום שהיתה האצבע שלו ,והיה לי קשה לנשום .הלשון שלו פישקה את השפתיים שלי ,ונדחפה לי פנימה ,ובערתי .הוא הוריד את הבגדים וטיפס עליי ,הגוף שלו נצמד אליי ומחץ אותי למזרן .ועם היד שלו הוא פישק לי את הרגליים ,ככה בעדינות ,ונשם מהר ,ואמר לי 'את מושלמת' .והזין שלו התקרב לפתח שלי ,איפה שהיה כבר רטוב ,וציון שם את הידיים שלו בצידי הראש שלי ,ונכנס לאט, והרגשתי איך הכול מתרחב אצלי ,בין הרגליים וגם בלב .ולא ידעתי אם אני אצליח לקחת את כולו ,כי לא ראיתי כזה זין לפני זה .לא ראיתי זין בכלל .אבל ציון ,שהרגיש את החשש שלי, לחש לי' ,תרגעי' ,הכול בסדר .את מושלמת .ונכנס עוד ,עד שכמעט צעקתי ,כי הוא היה גדול, ולא ידעתי אם טוב לו .אז עטפתי אותו עם הזרועות שלי ,מסביב לעורף ,שיידע שזה מה שאני רוצה ,לעשות לו טוב ,ושיהיה קרוב אליי .והוא יצא ממני ,ונכנס שוב ,יותר מהר ,ויותר מהר ,והתנשם לי באוזן ,ולחץ לי בבטן ,אבל לציון היה ממש טוב .ואז הוא גמר בפנים ,וזה הרגיש מושלם ,לדעת שאני עשיתי לו לגמור ככה ,כשהוא מקלל תוך כדי .ונישקתי אותו ,על הכתף ,שיישאר לו משהו ממני ,ולא ידעתי שהוא השאיר לי משהו ממנו ,שנשיקה בחיים לא תשתווה לו .וקמנו ללכת ,כי ציון אמר שאמא שלי מחכה ,והוא בחור טוב שעומד במילה שלו, ועוד מעט עשר ,ואני הנהנתי והתביישתי להסתכל לי בין הרגליים ולראות אם יש דם. והתנקינו בשקט ,כי לא ידענו מה להגיד ,וציון שם לנו באוטו מוסיקה ,שניגנה חזק ברמקולים, ואני רק פחדתי אם אמא שלי תראה משהו על הפנים שלי ,ותגיד שעכשיו אני כמו שלי, שאמרה רק כן ובסוף הלכה עם הרוח .וכשהאוטו עצר ,ויצאתי החוצה ,ציון שאל אם אני בסדר ,ועניתי שכן ,למרות שבפעם הראשונה רציתי להיות זאת שאומרת לא .וסגרתי את הדלת ,ונכנסתי הביתה ,ואמא שלי ישנה כבר ,והתכסיתי בשמיכה בלי להוריד את השמלה שלי או את הריח של ציון .ואחרי שבועיים הקאתי בפעם הראשונה ,ואמא שלי שאלה אם הכול בסדר ,ושתקתי .ציון גם שתק .הוא שתק כשסיפרתי לו שהמחזור שלי לא הגיע ,והוא שתק כשאמרתי שאני לא יודעת מה לעשות .והוא רק אמר' ,נמצא פתרון' ,לא 'את מושלמת'. ואחרי כמה ימים הוא חזר ,והחזיק זר של ורדים ,שהזכיר לי את הוורדים שאמא שלי שמה על הקבר של אבא שלי כל יום שישי ,כשהיא הולכת לדבר איתו .עם שלי היא לא מדברת, היא אומרת שאין מה להגיד .לאבא שלי היא מספרת הכול ,וכשציון הביא לי את הפרחים, הרגשתי כאילו מישהו מת ,אבל לא ידעתי להגיד מי .אולי הוא .אולי הוא מת קצת בפנים ,כי החיוך שחייך אליי ,כשביקש שאפרוט לו עשירייה ,החיוך ההוא לא חזר מאז .בגלל זה אמרתי לזאת שעושה פרחים לחתונות 'בלי ורדים בזר ,שימי מה שבא לך' .שלי לא השאירה תמונה של הפרחים ,שהיא רצתה בחתונה שלה ,אז מבחינתי אולי היא בכלל לא רצתה .אני רציתי זר להחזיק ,כזה שיסתיר את הבטן ,בלי ורדים של אנשים שמתים .ועכשיו גדלה לי הבטן, והתופרת אומרת שמזל שהשארנו קצת בד ,אבל לא לאכול יותר עד החתונה או שאלך ערומה .היא סוגרת את הרוכסן על השמלה שלי ,ואני חושבת ששלי היתה מרוצה .שלי היתה מרוצה מהשמלה שלי ,אבל שונאת את החיים ,ואומרת לי שהייתי צריכה להגיד לא ,כי מי אומרת כן כל הזמן? תראי אותי ,היא היתה נוזפת בי ,תראי מה יצא ממני? בחורה שלא יכלה לעמוד מול הרוח .בחורה שעשתה הכול כדי להיות האישה הזאת ,הטובה ,היא לעמוס כמו שאני לציון' .ממך חשבתי שייצא משהו' ,היא היתה מפטירה' .יש לך עבודה בחנות של הבגדים ,ואולי יום אחד היית הולכת לאוניברסיטה ומכירה שם איזה בחור ,שלומד משהו שיעשה כסף .לא כמו עמוס הבן זונה ,שרק לקח ולקח .בחור טוב ,שהיה עושה ממך מלכה ולא שם אותך בדירה מטר וחצי וקורא לה הדירה שלנו ,למרות שהוא אף פעם לא נשאר לישון '.ציון ,ש בא ואוכל את מה שבישלתי ומנסה להיות עדין איתי כמו בלילה ההוא הראשון, אבל כבר לא שם את האצבעות שלו איפה שאני נוגעת בלילה .בלילה ,לבד ,אני עוצמת את העיניים ונוגעת ,וצועקת כשאף אחד לא שומע .צועקת חזק ,שיהיה לי טוב .שמה אני מרשה לעצמי לחלום על הבחור ההוא מאוניברסיטה ,שאולי היה עושה ממני מלכה .שאולי היה שם את האצבעות שלו בכל המקומות על הגוף שלי וגם בתוכו ,מנשק אותי למטה ולמעלה ,על הציצי המושלם ועל השפתיים .שהיה לוקח את הלשון שלו לטייל על הגוף שלי כאילו הוא בארץ לא נודעת ,שהיה מגלה אותי .שלא היה אכפת לו ,שעבדתי בחנות של הבגדים ונתתי את הלב שלי ואת הגוף שלי אצל מישהו אחר ,שהשאיר אחריו מתנות שהוא לא באמת רוצה. הוא היה לוקח אותי עם המתנות ועם הדירה של המטר וחצי ,עם המצעים של טמבור ועם הריח של החיים שלי .והוא היה מושיב אותי לשולחן עם העיתון של הסוף שבוע ואומר לי 'תקראי ,אני אבשל '.ולאוכל שלו היה טעם של גן עדן ,גם אם כל מה שהוא היה יודע להכין זאת חביתה .לאוכל שלו היה טעם של אחד ,ששם אהבה במקום מלח וצוחק שזה התבלין הסודי .ואני הייתי בולעת אותו ואת החביתה ואת החיים .ושלי היתה מחייכת אליי ,שעשיתי את זה בשביל שתינו .בשבילי ובשבילה ,ולעזאזל עם הרוח .ושימות עמוס ,כי הנה ,יש לנו מישהו פי אלף שווה ,שלא לוקח ולוקח .ולא אומר כלום כשאני מתרחקת מהשולחן ,כי הבטן מפריעה לי לשבת .ובמקום השמלה עם השובל של השלושה מטרים וההינומה מהבד שרקום בפרחים הייתי שמה אגרטל של ורדים באמצע המטבח ואומרת לו' ,הנה .פרחים של מתים במקום שרק חיים בו' .והוא היה מעקם את הפרצוף ,כי מה הוא מבין במתים. ההיא מאחורה פותחת בעדינות את הרוכסן ,ומגניבה מבט לבטן שלי ,כאילו שאני לא רואה. כאילו שהיא לא כמו כולם ,מסתכלת ואחר כך מצקצקת בלשון .ולוחשת מסכנה זאתי .ומסכן הבחור שתפסה .האצבעות שלה מורידות את השמלה מהכתפיים שלי ומשאירות אותי עירומה מול המראה ומול החיים .ורק שלי ,מנידה בראש שלה ולוחשת ככה שרק אני אשמע: 'חכי חכי ,בסוף גם אותך תיקח הרוח'.
© Copyright 2024