‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫‪ 18‬נובמבר ‪2014‬‬ ‫עתיד התעשייה‬ ‫‪ o‬מאז המשבר הכלכלי בשלהי ‪ ,2008‬הואט קצב צמיחת התעשייה מקרוב ל‪ 7% -‬בממוצע לשנה‬ ‫בשנים ‪ ,2008 - 2004‬לכ‪ 1.5% -‬בשנים ‪ ,2014 - 2009‬האטה זו חלה בעיקר לנוכח ההאטה‬ ‫בקצב צמיחת היצוא התעשייתי שירד מ‪ 11.8% -‬לכ‪ ,1.3% -‬בהתאמה‪ .‬במקביל‪ ,‬נבלמה קליטת‬ ‫העובדים לתעשייה‪ ,‬כאשר קצב קליטת העובדים ירד מ‪ 2.2% -‬ועד לנסיגה זעומה ומדאיגה ביותר‬ ‫של ‪ 0.1%‬מאז ‪) 2009‬ראה תרשים ‪ 1‬בנספח הגרפים(‪.‬‬ ‫‪ o‬במקביל‪ ,‬הולך וגדל שיעור המפעלים להם פעילות יצרנית בחו"ל‪ ,‬כאשר משקלם זינק במהלך‬ ‫העשור החולף‪ ,‬מכ‪ 16% -‬בשנת ‪ 2004‬ל‪ 27% -‬בשנת ‪) 2013‬ראה תרשים ‪ .(2‬חלקם פתחו קווי‬ ‫ייצור בחו"ל במטרה להרחיב פעילותם‪ ,‬וחלקם עשו זאת תוך סגירת קווי הייצור בארץ‪ .‬כך או כך‪,‬‬ ‫התוצאה היא שאותם מפעלים רב‪-‬לאומיים‪ ,‬בוחנים כיום כל הזמנה חדשה לפי כדאיות הייצור‪,‬‬ ‫ובחלק הולך וגדל של המקרים ההחלטה לייצר בארץ הופכת פחות כדאית מהחלופה של ייצור‬ ‫בחו"ל‪ .‬כך‪ ,‬עוברת צמיחת התעשייה הישראלית אל מדינות אחרות‪ ,‬אשר נהנות מקליטת עובדים‬ ‫ומתקבולי מיסים בהתאם‪.‬‬ ‫‪ o‬הפגיעה בכדאיות הייצור בארץ הובילה גם לירידה הדרגתית במספר המפעלים החדשים‬ ‫שקמים מדי שנה ‪ 1‬מ‪ 56 -‬מפעלים בשנת ‪ 2005‬לשפל של כ‪ 14 -‬מפעלים חדשים שקמו ב‪2013 -‬‬ ‫)ראה תרשים ‪ .(3‬במקביל‪ ,‬נמשכת מגמת סגירת המפעלים ‪ ,2‬בשנת ‪ 2011‬נסגרו ‪ 22‬מפעלי‬ ‫תעשייה‪ .‬בהנחה שתימשכנה המגמות הקיימות כיום‪ ,‬צפויה בשנת ‪ 2020‬תמונת מצב מדאיגה אף‬ ‫יותר‪ :‬שיעור המפעלים להם פעילות יצרנית בחו"ל יעמוד על ‪ ,46%‬זאת במקביל לסגירתם של ‪13‬‬ ‫מפעלים‪ ,‬כאשר מנגד לא יקום אף מפעל חדש ‪ .3‬לאור מגמות אלו‪ ,‬בסיכום שש השנים עד ‪,2020‬‬ ‫צפויה התעשייה הישראלית לאבד בסך הכול כ‪ 95 -‬מפעלים ‪.4‬‬ ‫‪ o‬שחיקה זו בכושר התחרות של התוצרת הישראלית‪ ,‬חלה על רקע מספר גורמים‪ ,‬בראשם‪:‬‬ ‫‪ ‬עלויות הייצור גבוהות בהשוואה בינלאומית ומתייקרות בהתמדה – תעריפי המים‪ ,‬הארנונה‬ ‫והחשמל‪ ,‬גבוהים בהשוואה בינלאומית )תרשים ‪ ,(4-6‬יתרה מכך‪ ,‬תעריפים אלו‬ ‫מתייקרים בהתמדה‪ .‬מאז ‪ 2008‬חלה התייקרות של עשרות אחוזים במחירי המים‬ ‫)‪ ,(184%‬החשמל )‪ (34%‬הארנונה ‪ (18%) 5‬ועוד )תרשים ‪ .(7‬מנגד‪ ,‬מחירי תפוקת‬ ‫התעשייה )המחיר שהיצרן גובה על תוצרתו( עלו מאז ‪ 2008‬בכ‪ 6% -‬בלבד‪ .‬השילוב של‬ ‫עליות חדות בתשומות הייצור‪ ,‬לצד התייקרות מתונות יחסית במחירי תפוקת התעשייה‪,‬‬ ‫מסביר חלק לא מבוטל מהשחיקה ברווחיות‪.‬‬ ‫‪ ‬עלייה חדה בנטל הרגולאטורי – עלייה זו חונקת את הפעילות הכלכלית‪ ,‬מטילה עלויות‬ ‫כבדות על הפירמות‪ ,‬ולכן פוגעת בכושר התחרות ומרחיקה תעשיינים מפעילות מקומית‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬למ"ס‪ ,‬הנתונים מתייחסים למפעלים המעסיקים ‪ 20‬עובדים ומעלה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מפעלים שהופסקה פעילותם לפחות בשנתיים שקדמו‪ ,‬לפי נתוני למ"ס – דמוגרפיה של עסקים‪.‬‬ ‫‪ 3‬למעשה‪ ,‬החל מ‪.2015-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫המעסיקים למעלה מ‪ 20 -‬עובדים‪.‬‬ ‫‪ 5‬זאת טרם נלקחו בחשבון ההעלאות החריגות‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫לראייה‪ ,‬דירוג ישראל במדד נטל הרגולציה הממשלתית המוצג בדו"ח התחרותיות העולמי‬ ‫)ראה תרשים ‪ ,(8‬הדרדר מהמקום ה‪ 23 -‬בשנת ‪ ,2006/7‬ועד למקום ה‪) 116 -‬מתוך ‪144‬‬ ‫מדינות( כיום‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ ‬נחיתות בפריון העבודה – התוצר לעובד בתעשייה הישראלית נמוך בכ‪ 56% -‬בהשוואה‬ ‫לארה"ב‪ ,‬בכ‪ 17% -‬יחסית לסקנדינביות ובכ‪ 7% -‬יחסית למדינות מערב אירופה )ראה‬ ‫תרשים ‪.(9‬‬ ‫‪ ‬תיסוף חד בשער השקל – מאז תחילת ‪ 2006‬ועד נובמבר ‪ ,2014‬חל תיסוף מצטבר של כ‪-‬‬ ‫‪ 17%‬בשערו של השקל ביחס לדולר )ראה תרשים ‪ ,(10‬ושל כ‪ 13% -‬ביחס לאירו‪ .‬התיסוף‬ ‫בשער השקל מול הדולר הינו בין הבולטים בהשוואה בינלאומית‪ ,‬כאשר רק שוויץ וסין רשמו‬ ‫תיסוף חד יותר‪ .‬אמנם בחודשים האחרונים ישנה מגמת פיחות מבורכת‪ ,‬אולם מדובר‬ ‫במגמה כלל עולמית של התחזקות הדולר‪ ,‬ממנה נהנים כל המשקים המייצאים לארה"ב‪,‬‬ ‫אולם מצבנו היחסי מבחינת כושר תחרות נותר נחות‪.‬‬ ‫‪ ‬שחיקה בתקציבים הממשלתיים מחוללי הצמיחה – מאז שנת ‪ 2000‬נשחק משקלם של‬ ‫מענקי עידוד ההשקעה בהון פיסי ובמו"פ כאחוז מתוצר התעשייתי‪ .‬כך‪ ,‬משקל המענקים‬ ‫הממשלתיים למו"פ ירד מ‪ 2.4% -‬בשנת ‪ 2000‬ל‪ 1% -‬ב‪ ,2014 -‬בעוד משקל המענקים‬ ‫הממשלתיים במסגרת חוק עידוד השקעות הון ירד מ‪ 1.3% -‬לכ‪ ,0.2% -‬בהתאמה )ראה‬ ‫תרשים ‪ .(11‬על רקע מגמה זו‪ ,‬ישראל מאבדת את הבכורה בהשקעות המו"פ בתעשייה‬ ‫)ראה תרשים ‪.(12‬‬ ‫‪ ‬ברחבי העולם גוברות ההגנות על תוצרת מקומית‪ ,‬לצד מדיניות אקטיבית שננקטת לעידוד‬ ‫התעשייה – מאז המשבר הגלובלי חלה עלייה דרמטית ברחבי העולם בהיקף הפעולות‬ ‫הננקטות להגנה על תוצרת מקומית )ראה תרשים ‪ ,(13-15‬כאשר מדינות רבות הבינו את‬ ‫חשיבות העדפת התוצרת המקומית‪ ,‬ככלי לקידום התעשייה המקומית‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‬ ‫הן באמצעות העדפה ישירה והן באמצעות אפליה סמויה וההעדפה עקיפה של תקני ייבוא‬ ‫וסעיפים מגבילים אחרים‪ .‬למעשה‪ ,‬הפכה ההגנה על תוצרת מקומית בשנים האחרונות‬ ‫לעניין מקובל ברחבי העולם‪ ,‬ככלי לשמירה על התעסוקה המקומית‪ .‬לשם המחשה‪ ,‬נצצין כי‬ ‫מאז יוני ‪ 2009‬ננקטו בישראל ‪ 2‬צעדים בלבד להעדפת תוצרת מקומית‪ ,‬בעוד בהודו ננקטו‬ ‫‪ 108‬צעדים מקבילים‪ ,‬ובארה"ב ‪ 60‬צעדים‪.‬‬ ‫במקביל‪ ,‬נוקטות יותר ויותר מדינות ברחבי העולם במדיניות מוצהרת של פיתוח ושימור‬ ‫התעשייה המקומית‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמא התקבלה באירופה בתחילת ‪ 2014‬ההחלטה לאמץ‬ ‫תוכנית לפיתוח והחייאת התעשייה האירופית‪ ,‬שמטרתה המוצהרת הינה הגדלת משקל‬ ‫התעשייה בתוצר מ‪ 16% -‬ל‪ 20% -‬עד שנת ‪ .2020‬להשגת יעד זה הוחלט באירופה על‬ ‫שורת צעדים לעידוד השקעות בטכנולוגיות ייצור חדשניות‪ ,‬מתן הקלות סחר בתוך השוק‬ ‫האירופי‪ ,‬סיוע לעסקים קטנים ובינוניים וביצוע הכשרות מיוחדות על מנת לחזק ולהתאים את‬ ‫ההון האנושי האירופי לאתגרי התעסוקה ועוד‪ .‬תוכנית זו זכתה לשם " ‪European‬‬ ‫‪.7 "Industrial Renaissance‬‬ ‫בדומה‪ ,‬נוקטת ארה"ב במדיניות אקטיבית להחזרת התעשייה לגבולותיה‪ .‬בנאומו של נשיא‬ ‫ארה"ב‪ ,‬ברק אובמה‪ ,‬בפברואר ‪ ,2013‬הוכרזו מספר צעדים לעידוד התעשייה‪ ,‬לרבות‬ ‫רפורמה כוללת במס כסיוע לעסקים קטנים‪ ,‬הפחתת שיעור המס לחברות המספקות‬ ‫מקומות עבודה מקומיים וכן הפחתת התמריץ לחברות להעברת קווי ייצור לחו"ל‪.‬‬ ‫של הפורום הכלכלי העולמי )‪.(WEF‬‬ ‫‪ 7‬לינק לתכנית ‪http://europa.eu/rapid/press-release_SPEECH-14-48_en.htm -‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫גם מקבלי ההחלטות בבריטניה אימצו אסטרטגיה להחזרת הפעילות התעשייתית‪ .‬התכנית‬ ‫הממשלתית המקיפה‪ ,‬מבוססת על פיתוח שותפויות אסטרטגיות עם התעשייה‪ ,‬תמיכה‬ ‫בטכנולוגיות מתפתחות‪ ,‬שיפור הנגישות למימון לעסקים‪ ,‬פיתוח מיומנויות הנדרשות‬ ‫בעסקים והבטחת השקעות עסקיות על ידי פרסום חוזים ממשלתיים‪ .‬ראש ממשלת‬ ‫בריטניה‪ ,‬דיוויד קמרון בנאומו בועידת דאבוס‪ ,‬בינואר ‪ ,2014‬הודיע כי יפעל במטרה לסייע‬ ‫לעסקים להחזיר את הייצור התעשייתי לבריטניה כחלק מתכנית כלכלית ארוכת טווח‪.‬‬ ‫כפועל יוצא מכך נפגע היצוא הישראלי‪ ,‬שנאלץ להפסיד מספר לא מבוטל של עסקאות על‬ ‫רקע פרוטקציוניזם והעדפת התעשייה המקומית‪ ,‬דבר אשר תורם בסופו של דבר לפגיעה‬ ‫במיקסום פוטנציאל היצוא ומכאן לפגיעה בפריון העבודה‪ .‬נדגיש כי לצד זאת נפגעת‬ ‫התעשייה המקומית‪ ,‬אשר מתמודדת בימים אלו דווקא עם מגמה הפוכה‪ ,‬של פתיחת המשק‬ ‫לתחרות מיבוא‪ ,‬הפחתת מכסים‪ ,‬העדר אכיפה ממשית של כללי היצף‪ ,‬תקינה ומיצוי חלקי‬ ‫בלבד של חוק חובת המכרזים‪.‬‬ ‫‪ o‬מנגד‪ ,‬ניצבת כיום בפני התעשייה הזדמנות פז‪ ,‬להוזיל את עלויות האנרגיה באמצעות שימוש‬ ‫בגז טבעי‪ ,‬אולם רצף כשלים רגולאטורים מונעים את הנגשת הגז לתעשייה‪ ,‬ובכך פוגעים במימוש‬ ‫הפוטנציאל לשיפור מיידי ומשמעותי בכושר התחרות של עשרות ואף מאות מפעלי תעשייה‪.‬‬ ‫התעשייה הישראלית מניעה סביבה את מעגלי הצמיחה ביתר ענפי המשק‪ ,‬ומהווה מחולל‬ ‫תעסוקה ברחבי הארץ ובפריפריה בפרט‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם חפצי צמיחה אנחנו‪ ,‬על מקבלי ההחלטות‬ ‫מוטלת האחריות להתעורר ולפעול מיידית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית‬ ‫במטרה להחזיר את התעשייה למסלול של צמיחה מואצת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫נספח גרפים‬ ‫תרשים ‪ :1‬צמיחת התעשייה בעשור החולף‬ ‫שיעורי שינוי ריאליים מצטברים מאז ‪2003‬‬ ‫יצוא תעשייתי‬ ‫תוצר תעשייתי‬ ‫מועסקים‬ ‫‪89%‬‬ ‫‪74%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪38%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪12%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪2013 * 2014‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫*אומדן‬ ‫מקור‪ :‬עיבודי האגף למחקר כלכלי לנתוני למ"ס‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :2‬שיעור החברות להן פעילות יצרנית בחו"ל‬ ‫כאחוז מסך החברות‬ ‫מקור‪ :‬סקר ציפיות בתעשייה‪ ,‬האגף למחקר כלכלי‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :3‬התפתחות מספר המפעלים החדשים ש"נולדו" בתעשייה‬ ‫מפעלים המעסיקים ‪ 20‬עובדים ומעלה‬ ‫‪56‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫מקור‪ :‬נתוני למ"ס‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫תרשים ‪ :4‬תעריפי המים לתעשייה גבוהים בהשוואה בינלאומית‬ ‫תעריפי המים לתעשייה )‪ ,($/m3‬שנת ‪2013‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0.9‬‬ ‫ממוצע ארה"ב‬ ‫ישראל‬ ‫ממוצע האיחוד האירופי‬ ‫מקור‪ :‬חברת ‪GIZA Singer Even‬‬ ‫תרשים ‪ :5‬תעריפי הארנונה לתעשייה במפעלים בגודל ‪ 1000‬מ"ר‬ ‫‪/$‬מ"ר‪ ,‬שנת ‪2013‬‬ ‫‪42 - 43‬‬ ‫‪39 - 34‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דבלין‬ ‫שטוקהולם‬ ‫בריסל‬ ‫ממוצע‬ ‫ארה"ב*‬ ‫ממוצע‬ ‫איחוד‬ ‫אירופי‬ ‫פרנקפורט‬ ‫פתח תקווה‪,‬‬ ‫ר"ג‪,‬‬ ‫הרצליה‪ ,‬לוד וחיפה‬ ‫ירושלים‪,‬‬ ‫רחובות‬ ‫ונתניה‬ ‫*נתון ‪2012‬‬ ‫מקור‪ :‬חברת ‪GIZA Singer Even‬‬ ‫תרשים ‪ :6‬תעריפי החשמל לתעשייה גבוהים בהשוואה לארה"ב‬ ‫תעריפי החשמל לתעשייה )‪ ,($/kWH‬שנת ‪2013‬‬ ‫‪0.19‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.12‬‬ ‫‪0.08‬‬ ‫ממוצע ארה"ב‬ ‫ישראל‬ ‫ממוצע האיחוד האירופי ממוצע האיחוד האירופי‬ ‫צריכה של בין ‪ MWh 20‬צריכה של עד ‪MWh20‬‬ ‫ל‪MWh500 -‬‬ ‫מקור‪ :‬חברת ‪GIZA Singer Even‬‬ ‫‪5‬‬ ‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫תפוקת התעשייה‬ ‫תרשים ‪ :7‬עלויות הייצור ומחירי‬ ‫ק‬ ‫שיעורי שינוי מצטברים ממוצע ‪ 2014‬לעומת ממוצע ‪2008‬‬ ‫‪184%‬‬ ‫‪69%‬‬ ‫מזוט*‬ ‫מים‬ ‫‪34%‬‬ ‫‪34%‬‬ ‫סולר*‬ ‫חשמל‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫ארנונה‬ ‫גפ"מ*‬ ‫‪6%‬‬ ‫תפוקת‬ ‫התעשייה‬ ‫)ללא‬ ‫דלקים(*‬ ‫* אומדן על בסיס נתוני ינואר ‪ -‬הנתון האחרון שפורסם ב‪.2014 -‬‬ ‫מקור‪ :‬נתוני המחלקה לכלכלת עסקים ועיבודי האגף למחקר כלכלי לנתוני למ"ס‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :8‬מדד נטל הרגולציה הממשלתית‬ ‫ישראל מדורגת במקום ה‪ 116 -‬בנטל הרגלוציה הממשלתית בדו"ח התחרותיות העולמי*‪2014 - 2015 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪101‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪114‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪124‬‬ ‫מקור‪ :‬דו"ח התחרותיות העולמי של הפורום הכלכלי העולמי )‪.(WEF‬‬ ‫קטאר‬ ‫סינגפור‬ ‫איחוד האמירויות‬ ‫רואנדה‬ ‫סין‬ ‫ישראל ‪2006/7‬‬ ‫הולנד‬ ‫גרמניה‬ ‫יפן‬ ‫ארה"ב‬ ‫ויאטנם‬ ‫ישראל ‪2013/14‬‬ ‫מונגוליה‬ ‫אוקראינה‬ ‫ישראל ‪2014/15‬‬ ‫אוסטרליה‬ ‫תרשים ‪ :9‬ערך מוסף לעובד‬ ‫תוצר למועסק בהשוואה בינלאומית ‪2012 -‬‬ ‫באלפי דולרים מותאמי ‪ , PPP‬במחירי ‪2005‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪-56%‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪+33%‬‬ ‫‪-5%‬‬ ‫‪-6%‬‬ ‫‪-7%‬‬ ‫‪-17%‬‬ ‫מקור‪ :‬עיבודים והערכות האגף למחקר כלכלי לנתוני למ"ס‪.BEA ,Eurostat ,OECD ,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫החליפין המקומי מול הדולר‬ ‫ק‬ ‫תרשים ‪ :10‬השינוי בשער ן‬ ‫מתחילת ‪ ₪ 4.595) 2006‬ל ‪ ($ -‬ועד נובמבר* ‪₪ 3.8) 2014‬ל‪ $ -‬בממוצע (‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪27%‬‬ ‫‪9%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪-3% -3%‬‬ ‫‪-5%‬‬ ‫‪-12% -9%‬‬ ‫‪-17%‬‬ ‫‪-24%‬‬ ‫‪-27%‬‬ ‫*‪ 1-17‬בנובמבר ‪.2014‬‬ ‫מקור‪ :‬עיבודי האגף למחקר כלכלי לנתוני אתר ‪ Oanda‬לשערי חליפין‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :11‬שחיקה בתמיכות הממשלתיות‬ ‫תקציב מדען ראשי ומענקים בחוק עידוד השקעות הון כאחוז מהתוצר התעשייתי‬ ‫‪2.5%‬‬ ‫‪2.4%‬‬ ‫‪1.3%‬‬ ‫‪1.6%‬‬ ‫‪1.4%‬‬ ‫‪1.4%‬‬ ‫‪1.3%‬‬ ‫‪1.0%‬‬ ‫‪0.7%‬‬ ‫‪0.4%‬‬ ‫‪0.4%‬‬ ‫‪0.2%‬‬ ‫‪0.2%‬‬ ‫‪0.1%‬‬ ‫‪2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬ ‫אומדן‬ ‫תקציב מענקים כאחוז המתוצר התעשייתי‬ ‫תקציב מדען ראשי כאחוז מהתוצר התעשייתי‬ ‫*קיים שבר בסדרה בשנת ‪.2006‬‬ ‫מקור‪ :‬עיבודי האגף למחקר כלכלי לנתוני ל"מס ומרכז ההשקעות‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :12‬השקעות במו"פ בתעשייה – ישראל מול מדינות אירופה‬ ‫כאחוז מהתוצר התעשייתי‪2011 ,‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪7%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫*נתון ישראל כולל כרייה וחציבה‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬עיבודי האגף למחקר כלכלי לנתוני למ"ס ו‪.Eurostat -‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫האגף למחקר כלכלי‬ ‫תרשים ‪ :13‬היקף הפעולות שננקטו ברחבי העולם להגנה על התוצרת המקומית‬ ‫שינוי מצטבר החל מינואר ‪2008‬‬ ‫אוק‪ 14-‬ינו‪14-‬‬ ‫ינו‪13-‬‬ ‫ינו‪12-‬‬ ‫ינו‪11-‬‬ ‫ינו‪10-‬‬ ‫ינו‪09-‬‬ ‫ינו‪08-‬‬ ‫מקור‪.Global Trade Alert :‬‬ ‫תרשים ‪ :14‬מדינות המיישמות את צעדי הפרוטקציוניזם המגנים ביותר‬ ‫מאז תחילת ‪2008‬‬ ‫מקור‪.Global Trade Alert :‬‬ ‫תרשים ‪ :15‬דוגמאות לצעדי המדיניות שננקטו‬ ‫מאז יוני ‪2009‬‬ ‫צעד‪/‬מדינה‬ ‫ישראל‬ ‫הודו‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪TRADE DEFENCE NEASURE‬‬ ‫)‪(AD,CVD,Safeguard‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪184‬‬ ‫כולל חקירות אנטידמפינג‬ ‫‪NTB‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪LOCAL CONTENT‬‬ ‫‪RECUREMENT‬‬ ‫)טקסטיל ביטחוני(‬ ‫‪INVESTMENT MEASURES‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪EXPORT TAXES OR‬‬ ‫‪RESTRICTION‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪EXPORT SUBSIDY‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪TARIFF MEASURES‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪IMPORT BAN‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫)אפליית מיסוי מקומי ‪-‬זר(‬ ‫)תמיכה כספית ליצוא‪ I‬להודו וסין(‬ ‫מקור‪.Global Trade Alert :‬‬ ‫‪8‬‬