הכרת הטוב בתפילה
1 הכרת הטוב בתפילה מבוא אחת מן הפונקציות שאותן ממלאת התפילה היא הודיה לאלוהים על מעשיו כלפינו. ביחידה זו נעסוק ברגש המוביל להודיה – הכרת הטוב ,באמצעות לימוד על תפילות הודיה שונות וטקסטים נוספים. המסרים הנלמדים ביחידה א .מהי הכרת הטוב? הכרת הטוב הוא תהליך הבנה הכולל שלושה שלבים: א .זיהוי הטוב – היכולת להסתכל בעולם סביבנו ובחיינו אנו ,להבין שהם אינם מובנים מאליהם ולשמוח בקיומם. ב .הכרת טובה – ההבנה כי יש מי שהביא לטוב הזה. ג .הודיה – היא תוצאה של שני השלבים הקודמים; כאשר האדם מכיר טובה ורוצה להביע זאת ,תפילות ההודיה הן אחת האפשרויות העומדות בפניו להביע את הכרת הטובה. כמובן ,יש להכיר טובה לכל מי שמיטיב עמנו .במהלך החיים אנשים רבים עוזרים ומיטיבים לנו – בני משפחה ,הורים ,מורים ולעתים אפילו אנשים שאנו לא מכירים )למשל ספרנית שעזרה לנו למצוא ספר ,אותו אחד שוויתר לנו בתור לקופת חולים כשהיינו עם ילד צורח ,או נהג שנתן לנו זכות קדימה( .הכרת טובה היא פעולה חשובה כשההפך ממנה הוא להיות כפוי טובה – לא להכיר בטובה שקיבלת ולהתנהג באדישות ואפילו בצורה שלילית – כלפי מי שנהג בך באדיבות. מתוך מושאים שונים להכרת טובה בחיינו ,נתמקד ביחידה זו בהכרת טובה לאלוהים – על הבריאה ועל מעשיו עמנו ,ובביטוייה – התפילה. ב .הכרת הטוב כלפי האל כאן עולה שאלה ידועה שעניינה מקומן של התפילות ומטרתן: ? האם אלוהים זקוק להכרת הטובה שלנו? הרי אין לו תכונות של אדם בשר ודם ואין הוא זקוק להכרת הטוב כדי להמשיך ולהיטיב .מה אפוא מטרתה של הכרת הטובה? בדיון בשאלה זו נעסוק כמה פעמים במהלך היחידה וגם ביחידות אחרות ,למשל ביחידה "תפילות לסוגיהן" שב"חלק א' :על התפילה") .בחלק א' של היחידה נידון תפקידו של השבח (.ככלל ,התפיסה המקובלת היא כי השבח והתודה לאל אינם מיועדים אליו אלא לאדם הנושא אותם .הם מרגילים את המתפלל לזהות את הטוב סביבו ולהודות עליו. אצל אדם זה היכולת לחוש בטוב סביבו תהיה להרגל ,ובכל תחומי חייו הוא ילמד להסתכל על "חצי הכוס המלאה" .כך יהיה האדם מאושר יותר ונעים יותר כלפי הזולת. ההודיה על הטוב תשפר את יחסיו החברתיים ותרבה את הרעּות בעולם .עקרונות אלו הם העקרונות המנחים של היחידה שלפנינו. 1 2 הכרת הטוב בתפילה התפילות הנלמדות ביחידה "מודה אני" ,ברכות השחר ,ברכת "מודים" ,ברכת הגומל וברכת "הטוב והמיטיב". מטרות היחידה • הכרת תפילות הודיה שונות והבנת תפקידן בתפילה. • עמידה על משמעותו של ערך הכרת הטובה ועל ביטויו בחיי היומיום :להביא את התלמידים לידי זיהוי הטוב – התפעלות מדברים שחולפים על פניהם בכל יום בלא שימת לב; מתוך כך להגיע למושג הכרת טובה – בחיים בכלל ובתפילה במיוחד. מבנה היחידה לב לבה של היחידה הוא חלק – 2הפעילויות סביב טקסט התפילה .הפעילויות הנוספות המוצעות מיועדות לחזק את המסרים העיקריים שלה .כל זאת בהתאמה למנחה ולתלמידים. האביזרים הדרושים: לפעילות הפתיחה )הצעה ראשונה ,עמ' :(4 סוגים שונים של עזרים להתבוננות דרכם ,כגון משקפיים בצבעים שונים ,משקפת ,מוט צר וכוס זכוכית. .1ונפתח ב) ...עמ' (4 שתי הצעות לפתיחה א .פעילות ודיון – ראיית הטוב וזיהויו בעולם שסביבנו ב .דיון – מהי הכרת טובה ומה חשיבותה? .2מן התפילה )עמ' (6 הצעות ללימוד חמישה קטעים מתוך התפילה העוסקים בזיהוי הטוב ובהכרת תודה א .תפילת "מודה אני" ב .ברכות השחר ג .ברכת "מודים" ד .ברכת הגומל וברכת "הטוב והמיטיב" .3בחרוז ובסיפור )עמ' (13 דיון סביב שני שירים א .תודה /עוזי חיטמן ב .למדני ,אלוהיי /לאה גולדברג 2 הכרת הטוב בתפילה 3 .4דרשו חכמינו )עמ' (15 דיון סביב שלושה מדרשים א .כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה ב .אורח טוב – מה הוא אומר? ג .נחום איש גם*זו .5לסיכום )עמ' (17 הצעות לארבע פעילויות א .חיבור שיר ב .יצירה בהשראת טקסט או חפץ ג .התבוננות בטבע ד .טיול בראשית נספחים )עמ' (25-19 דפי טקסטים ופעילות לתלמידים 3 4 הכרת הטוב בתפילה מהלך היחידה "נודה לך ונספר תהילתך" ביחידה זו נעסוק בתפילות ובברכות שעניינן הודיה לאל .מטרת היחידה להבין את החשיבות של הודיה בתפילה .חשיבות זו באה לידי ביטוי ,בין השאר ,בעובדה שהמילים הראשונות שעל האדם לומר בבוקר הן מילות תודה .מתוך לימוד זה נבין את החשיבות של זיהוי הטוב ושל הכרת הטובה בחיי האדם בכלל. .1ונפתח ב... שתי הצעות לפתיחה בפתיחת השיעור אומרים בהתרגשות לתלמידים "אני רוצה לספר לכם על מאורע נפלא ומיוחד שאירע לי היום ,שריגש אותי עד כדי כך שאני רוצה להודות על כך" .ואז מכריזים על המאורע :פעילות פשוטה משגרת היום )כגון פקיחת העיניים והאפשרות לראות ,גילוי העובדה שכל האיברים יכולים לזוז ,שהשמש זורחת בחוץ(. ייתכן שתלמידים יפטירו שאלו דברים של מה בכך והם מתרחשים בכל יום וישאלו מדוע יש להודות עליהם .התשובה היא שעל כך נדבר בשיעור ,ומכאן ממשיכים לאחת הפעילויות העוסקות בזיהוי הטוב ובהכרת הטובה. א. פעילות ודיון – ראיית הטוב וזיהויו בעולם שסביבנו לפני התלמידים מונחים "משקפיים" בצורות שונות ובצבעים שונים )משקפת ,מוט צר, עדשת משקפיים אטומה עם צלופן ,כוס עם תחתית עבה ועוד( .כל תלמיד יבחר אחד מהם ,יסתכל דרכו ויתאר מה הוא רואה בכיתה )בכתב או בעל*פה( .מנחים את התלמידים להתמקד בבדיקת ה"משקפיים" )אפשר לומר או לכתוב על הלוח( :כיצד נראה חפץ כלשהו דרך "משקפיים" שונים ,מה ההבדל באופן ההסתכלות דרך ה"משקפיים" השונים ,כיצד העולם נראה דרך ה"משקפיים" השונים וכדומה. לאחר הפעילות מזמינים את התלמידים להסביר מה אפשר ללמוד מפעילות זו .אפשר לכתוב את דבריהם על הלוח או להשהות את הדיון עד סוף השיעור ,ואז להציג בין השאר את המסרים האלה: ? ? ? ? כיצד אפשר להסתכל על אותו הדבר בדיוק )במקרה זה הכיתה או חלק כלשהו בה( ולראות דברים שונים לגמרי? מה אני רואה ,מה אני יכול לראות ,כיצד אני בוחר מה לראות? כיצד הבחירה שלי מה לראות משפיעה על חיי? האם הראייה השונה תלויה רק בי? אילו גורמים חיצוניים משפיעים על הדרך שבה אני מסתכל על דברים? 4 הכרת הטוב בתפילה 5 ב. דיון – מהי הכרת טובה ובמה חשיבותה? כותבים על הלוח את המושג "הכרת טובה" ושואלים את התלמידים מה פירושו") .הכרת טובה" במילון אבן*שושן המחודש היא "רגש התודה של אדם כלפי מי שעשה לו טובה"(. כותבים את ההצעה המגובשת של התלמידים על הלוח. כאשר אנו מכירים טובה למישהו ,נהוג להביע זאת באמצעים שונים .הזמינו את התלמידים להעלות דרכי ביטוי להכרת טובה במצבים שונים :בדיבור ,בכתב ,בקניית מתנה ,בקידה ,בחיוך ,בלחיצת יד ,בחיבוק וכדומה. רושמים את ההצעות שהועלו על הלוח .בשלב הראשון רושמים את ההצעות השונות ללא ציון המצב המדויק ,ובשלב השני מזמינים את התלמידים להתאים מצב למעשה ,למשל מתי אנחנו לוחצים יד ומתי אנחנו קדים קידה .ניתן להדגיש כי הדבר תלוי גם באדם וגם בסיטואציה .לחלופין ,מבקשים משני תלמידים להציג מצב מתאים. אפשרות אחרת היא להציג את דרכי הביטוי השונות במשחק "שחק אותה" שבו המושגים קשורים להכרת טובה )למשל דרכים להודיה או אירועים המזמנים הודיה( .מחלקים את הכיתה לשתי קבוצות ,כל תלמיד יציג לפני קבוצתו מושג בפנטומימה או בהסבר. לאחר השלב הראשון דנים עם התלמידים: ? האם הכרת טובה היא צורך של אחד הצדדים או של שניהם? ? במה תורמת לנו ולאישיותנו הכרת הטובה? אופטימיות ,הסתכלות על "חצי הכוס המלאה" ,הערכה של הטוב. ? האם הכרת טובה עוזרת? במה ולמי? 5 6 הכרת הטוב בתפילה .2מן התפילה א. תפילת "מודה אני" מו ָדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ בן מוֹ ֶדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ ֶיך ֶיך בת ֹ מֶ לֶ ְך חַ י וְ ַקי ָּם שהֶ ֱחז ְַר ּ ָת ִ ּבי נִ ְׁש ָמ ִתי ְ ּבחֶ ְמלָ ה ֶׁ מונ ֶָת ָך. ַר ָּבה אֱ ּ )מתוך סדר ההשכמה בברכות השחר( על התפילה תפילת הודיה קצרה זו נאמרת מיד עם השכמת הבוקר .בשונה מתפילות וברכות אחרות שאינן נאמרות לפני נטילת ידיים ,הנדרשת בכל בוקר ,תפילה זו אינה מכילה את שם ה', ולפיכך נאמרת לפניה. הטעם לתפילה זו ,על פי התלמוד ,הוא משום ש"שינה אחד משישים למיתה" )תלמוד בבלי ,ברכות ,דף נ"ז עמוד ב'( .עם ההשכמה ,מרגיש האדם פליאה ותודה על שובו לפעילות. המילים האחרונות "רבה אמונתך" יכולות להתפרש בשתי דרכים :הראשונה ,רבה אמונתך בי – אתה מאמין בכוחי לפעול בעולם ולשנות ,ולכן אתה מחדש את פעילותי בכל בוקר; והשנייה ,רבה אמונתי בך – אני מאמין בכל יום שאתה תחדש את העולם. תפילה בנוסח דומה מצויה כבר בתלמוד הירושלמי )ברכות ,פרק ד' הלכה א' ,דף כ"ט, עמוד ב'( ,אך המקור לנוסח המופיע בסידור הוא מן המאה השש עשרה ,בצפת. פעילות עם התלמידים פתיחת היום בהודיה קוראים בקול את תפילת "מודה אני" ומסבירים את המסר העיקרי של התפילה – ההודיה על עצם ההתעוררות בבוקר .אפשר לציין לפני התלמידים כי יש אנשים הנוהגים לומר את התפילה מיד כאשר הם מתעוררים בבוקר. לאחר ההסבר דנים עם התלמידים: ? מדוע לדעתכם חשוב להתפלל תפילה כזו מיד בבוקר? הרי אפשר גם לחכות לצהריים. בתפילה מובלעים זיהוי הטוב – שימת לב למאורע החשוב של עצם פקיחת העיניים בבוקר – והכרת תודה על כך .בהודיה על הקימה בבוקר אנו מודים על היום החדש שניתן לנו ועל ההזדמנויות החדשות שהוא פותח בפנינו. כאשר אנחנו פותחים יום חדש בתפילה ,אנחנו מצהירים על הקשר שאנו מרגישים אל האל כבר בתחילת היום; מעין הצהרת כוונות. ? מדוע לדעתכם יש להודות על דבר טבעי כל כך המתרחש בכל יום? הרי כל יום אנחנו מתעוררים משינה .אין זה נס מיוחד שיש לברך עליו כמו חציית ים סוף או הצלה מאויבים! 6 הכרת הטוב בתפילה 7 מדברים עם התלמידים על כך שחשוב להודות גם על דברים שאנו יודעים בביטחון שנקבל .לדוגמה :אימא נותנת לנו ארוחת צהריים – אנחנו יודעים בוודאות שנקבל אותה, ובכל זאת מן הראוי שנודה לה על כך ונכיר בטרחתה. מזמינים את התלמידים להזכיר דברים יומיומיים אחרים מסוג זה כמו הבגדים הנקיים בבית ,האוכל ,העובדה שיש תמיד משחת שיניים ,שמפו וסבון – אנחנו רגילים כל כך לנוכחותם ,שאנו מתעלמים מהחשיבות הרבה שבקיומם ושוכחים להכיר עליהם טובה. אפשר לגרום לתלמידים להעריך את ה"יש" על ידי משחק דמיון "מה היה אילו" – אילו היינו במדבר ,ללא קורת גג ,ללא מברשות שיניים או מים זורמים ,ללא אפשרות לחימום האוכל וכדומה. גורמים לתלמידים לחשוב על עצמם בעניין זה :גם כאשר הם ממלאים את חובותיהם בבית – שוטפים כלים ,מרוקנים את האשפה או שומרים על האח הקטן – הם מצפים לאמירת תודה ,להכרה במאמץ שעשו. באשר לקימה בבוקר ,חשוב לשים לב ולכוון את התשובות לשיחה על החשיבות שבעצם הכרת הטוב ולא לסכנה שבאי*התרחשותו. לסיכום מחלקים לתלמידים את דף הפעילות על תפילה זו )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' .(19 ב .ברכות השחר ָּב ּ ְ שר נ ַָתן לַ ּ ֶׂ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,אֲ ׁ ֶ ש ְכוִ י ִבינָה ְלהַ ְב ִחין ֵּבין יוֹ ם ּובֵ ין לָ יְלָ ה. רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ִש ָר ֵאל. ש ָע ַׂשנִ י י ְ ׂ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ םֶ ׁ , רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ָע ַׂשנִ י ַּבת חוֹ ִרין. ֶׁ ש ָע ַׂשנִ י ֶּבן חוֹ ִרין ֶׁ ְ ְ ש ָע ַׂשנִ י ְ ּבצַ ְלמוֹ . ינו מֶ לֶ ך הָ עוֹ לָ םֶ ׁ , רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ הנוסח המסורתי המופיע בתלמוד של ברכות אלו הוא ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ יָה. ֶׁ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ י ֶׁ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִ ׁש ְפחָ ה. ֶׁ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ָעבֶ ד ֶׁ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִא ּ ָׁשה ֶׁ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ םּ ,פוֹ ֵקחַ ִעוְ ִרים. רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ יש עֲ ֻר ּ ִמים. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,מַ ְל ִ ּב ׁ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ סורים. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,מַ ִּתיר אֲ ּ ִ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ פופים. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,זוֹ ֵקף ְּכ ּ ִ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,רוֹ ַקע הָ ָא ֶרץ ַעל הַ ּ ָמיִם. רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,הַ ּמֵ ִכין ִמ ְצעֲ ֵדי גָבֶ ר. רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ שה ִלי ּכָ ל צָ ְר ִּכי. ש ָע ָׂ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ םֶ ׁ , רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ בורה. ִש ָראֵ ל ִ ּבגְ ּ ָ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,אוֹ זֵר י ְ ׂ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ִש ָראֵ ל ְ ּב ִתפְ ָא ָרה. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,עוֹ טֵ ר י ְ ׂ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,הַ ּנוֹ ֵתן לַ י ּ ֵָעף ּכֹחַ . רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ָע ַׂשנִ י ִ ּכ ְרצוֹ נוֹ . ֶׁ )תלמוד בבלי ,מנחות ,דף מ"ג עמוד ב'( )מתוך ברכות השחר( פירושי מילים: ֻּמים – נותן לנו בגדים. ְּביׁש ֲער ִ ּפֹוק ַח ִעוְרִים – מאפשר לנו לפקוח עיניים בכל בוקרַ .מל ִ ׂש ְכוִי – תרנגולֵ . ֶ רֹוקע ָה?רֶץ ַעל ְפּופים – מאפשר לנו לעמוד זקוףַ . זֹוקף ּכ ִ ּתיר ֲאסּורִים – משחרר אותנו מכבלי השינהֵ . ַמ ִ עֹוטר ָבר – מכוון את צעדי האדם .אֹוזֵר – חוגרֵ . ַה ָּמיִם – פורש את היבשה על המיםַ .ה ֵּמכִין ִמ ְצ ֲע ֵדי ג ֶ ת ְפ?רָה – מעניק לעם ישראל כתר ,כבוד .חכמים פירשו את הברכה כרומזת לתפילין ולטלית. ָאל ְּב ִ ִׂשר ֵ יְ ָעף – עייף ,חלש. יֵ 7 8 הכרת הטוב בתפילה על התפילה ברכות השחר הן רשימה של ברכות שתיקנו חכמים לומר מיד עם הקימה בבוקר ,כדי להודות על שלמות הגוף והנשמה .עצם ההודיה מחדדת את ההכרה כי חיינו אינם עניין מובן מאליו. על פי הלכה המופיעה בתלמוד הבבלי ,את הברכות יש לבצע בסמוך לביצוע פעילויות הקימה :כאשר פוקח עיניו – יאמר "פוקח עיוורים" ,כאשר מתלבש – יאמר "מלביש ערומים" וכך הלאה .על פי הלכה זו ,הברכות אינן מתייחסות למצבים קיצוניים שמהם גואל האל את האדם ,כגון שחרור מבית הסוהר או תיקון מום ,אלא מדובר בתיאור ציורי של המעבר משינה לערות ,המוצג כהשתחררות מכבלים או ממוגבלות גופנית. כאמור ,ההלכה המקורית הייתה אחת ,אולם כיום אנו נוהגים לברך את כל ברכות השחר ברציפות במהלך תפילת שחרית ויש לכך סיבות שונות שלא נפרטן כאן. פעילות עם התלמידים יתרונותיה של ההודיה המפורטת מקדימים הקדמה קצרה :לפנינו אוסף של חמש עשרה ברכות הודיה על דברים שונים. מחלקים לתלמידים את דף התפילה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' (20וקוראים בקול את הברכות .מבארים עם התלמידים את המילים הלא*מוכרות ומעוררים דיון: ? מדוע לדעתכם יש צורך בברכות ממוקדות כל כך? האם לא עדיף להגיד תודה כללית על הכול? מה היתרון ומה החסרון בפירוט כזה? בתשובה לשאלה זו מזמינים את התלמידים להבחין בין אומר התודה ובין המקבל: למקבל התודה נעים כשמפרטים על מה בדיוק התודה ולא מודים תודה כללית .מסבירים זאת בדוגמה על אמירת תודה בסוף אירוע לכל מי שעזר בהכנתו :מתי נעים יותר – האם כשאומרים "תודה לכל מי שעזר בארגון ערב זה" או "תודה ליוסי שעבד על התפאורה ,לאורי שהיה אחראי על התאורה" וכדומה? שואלים את התלמידים אם הם היו מעדיפים שיזכירו את הדבר המסוים שעשו. ? על מה מעידה הכרת תודה שיש בה פירוט? לאומר התודה קל יותר להגיד תודה כללית כי כאשר מפרטים ,עלולים להחמיץ פרטים .אך כאשר אדם מודה על משהו מסוים ,הוא יכול להתמקד בו ולהעריך אותו .כך בברכות השחר :כאשר אנחנו מודים על שאיננו עבדים, אנחנו יכולים להתמקד בכך ולהעריך את חירותנו ,וכאשר אנו מודים על שאיננו עיוורים ,אנחנו יכולים להתמקד בכך ולהעריך את הראייה שניחנו בה וכן הלאה .עצם ההכרה בדברים שזכינו בהם מחזקת אף היא את הכרת הטובה. לסיכום מפנים את התלמידים לביצוע הפעילות המופיעה בדף התפילה. לחיזוק המסרים שעלו בתפילה ,אפשר להיעזר באחד השירים או המדרשים המובאים מעמ' 13ואילך. 8 הכרת הטוב בתפילה 9 ג. ברכת "מודים" שתי התפילות הקודמות עניינן זיהוי של טוב מסוים והכרת טובה עליו ,ואילו התפילה שלהלן כללית יותר ומייצגת את החשיבות שבהכרת טובה תמידית כוללת ,לא רק באירוע מסוים. נו לָ ְך מוֹ ִדים אֲ נ ְַח ּ ינו ְלעוֹ לָ ם ו ֶָעד ֶׁ ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ הוא ה' אֱ לֹהֵ ּ ש ַא ּ ָתה ּ הוא ְלדוֹ ר וָדוֹ ר. ֵינוָ ,מגֵן י ְׁ ֵּ נו ַא ּ ָתה ּ ִש ֵע ּ צור חַ יּ ּ נו ּ צור ּ נוֹ ֶדה ְל ָך ּונְ סַ ּפֵ ר ְּת ִה ּלָ ֶתךָ סורים ְ ּבי ֶָד ָך ֵינו הַ ְּמ ּ ִ ַעל חַ י ּ ּ קודוֹ ת לָ ךְ ינו הַ ּ ְפ ּ וְ ַעל נִ ְׁשמוֹ ֵת ּ וְ ַעל נִ ּסֶ ָ נו יך ׁ ֶ ש ְ ּבכָ ל יוֹ ם ִע ּ ָמ ּ יך וְ טוֹ בוֹ ֶת ָ וְ ַעל נִ ְפ ְלאוֹ ֶת ָ ש ְ ּבכָ ל ֵעתֶ ,ע ֶרב ָוב ֶֹקר וְ צָ ה ֳָריִם. יך ׁ ֶ מו חֲסָ ֶד ָ לו ַרחֲמֶ ָ יך יך ,וְ הַ ְּמ ַרחֵ ם ִ ּכי לֹא ַת ּ ּ הַ ּטוֹ ב ִ ּכי לֹא כָ ּ ינו לָ ְך. מֵ עוֹ לָ ם ִקוִ ּ ּ ָ דוך ּסֶ לָ ה וְ כָ ל הַ חַ י ִּים יוֹ ּ ָ כו אֶ ת ִׁש ְמך הַ ּגָדוֹ ל ֶּבאֱ מֶ ת ְלעוֹ לָ ם ִ ּכי טוֹ ב לו וִ יבָ ְר ּ וִ יהַ ְל ּ נו סֶ לָ ה ,הָ אֵ ל הַ ּטוֹ ב. ְש ּ ָ הָ אֵ ל י ׁ נו וְ ֶעז ְָר ֵת ּ וע ֵת ּ ָ ָ ָּב ּ ְ ולך נָאֶ ה ְלהוֹ דוֹ ת. רוך ַא ּ ָתה ה' ,הַ ּטוֹ ב ִׁש ְמך ּ ְ )מתוך תפילת העמידה( על התפילה ברכת "מודים" היא הברכה הפותחת את החלק השלישי של תפילת העמידה ,שתוכנו הודיה ושבח לאלוהים .הברכה מורכבת מכמה חלקים העוסקים כולם בהודיה: "מודים אנחנו לך ...לדור ודור" – פתיחה ובה הודאה כללית לאלוהים ושיבוחו בשמות מיוחדים. "נודה לך ...מעולם קיווינו לך" – פירוט הטובות שעליהן מודים בתפילה זו. "וכל החיים ...האל הטוב" – סיום הברכה ,אמירה כי כל העולם מודה לאל. "ברוך אתה – "...חתימת הברכה. בחנוכה ובפורים נהוג להוסיף בתוך ברכה זו את תפילת "על הנסים" ,המודה לאלוהים על הנסים המסוימים שאירעו בימים אלה. פעילות עם התלמידים הסתכלות מתוך עין טובה קוראים בקול את ברכת "מודים" )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' (21ומסבירים אותה בקצרה. לאחר מכן ,ניתן לדון בנושא "הכרת הטוב" על פי הדיון המפורט בעמ' ,6בצמוד לתפילת "מודה אני". נוסף על נושא הכרת הטובה העולה בתפילה זו ,בולטת במיוחד בתפילה הגדרת הנסים ומעשי ה' במילים כמו "נפלאותיך"" ,טובותיך"" ,טוב"" ,רחמים" .כלומר יש בה הבלטה של הסתכלות בעין טובה ,הבנה וקבלה שמה שאנו מקבלים מידי האל הוא טוב .המתפלל מכריז שהסתכלותו על כל המתרחש לו היא חיובית ומגדיר את כל 9 10 הכרת הטוב בתפילה פעולות האל עד כה ובעתיד במילה "נסים" .זו נקודת מוצא אופטימית של הסתכלות על הצד החיובי של המציאות. לסיכום מבצעים עם התלמידים את הפעילות הכתובה בדף התפילה. אפשר להעשיר את הדיון בנושא זה בהצגה קצרה של שני ילדים הדנים על "חצי הכוס הריקה" ו"חצי הכוס המלאה" :מביאים לכיתה כוס מלאה מים עד חצייה ומתאמים מראש עם שני תלמידים שיתווכחו אם הכוס חצי ריקה או חצי מלאה .המסקנה היא כמובן ששניהם צודקים וההבדל ביניהם הוא בנקודת המבט :האם רואים את ה"יש" או את ה"אין". ד. ברכת הגומל וברכת "הטוב והמיטיב" ברכת הגומל מי שהיו בסכנה וניצלו ממנה )כגון יולדת ,מי שנרפאו ממחלה קשה או ניצלו מפגיעה( מברכים ברכת הגומל במניין המברך או המברכת אומרים ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,הַ ּגוֹ מֵ ל ְלחַ יּ ִָבים טוֹ בוֹ ת, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ טוב. ֶׁ שגְ ּ ָמלַ נִ י ּכָ ל ּ הקהל עונה ָאמֵ ן. ָ ָ טוב ,סֶ לָ ה. ִמי ׁ ֶ הוא יִגְ ָמ ְלך ּכָ ל ּ שגְ ּ ָמ ְלך טוֹ בּ , )מתוך סדר ברכות( על התפילה זוהי ברכת הודאה הנאמרת על צרה שאדם ניצל ממנה .המקור לברכה הוא בתלמוד ובו מפרטים את המקרים שבהם היא נאמרת: "אמר רב יהודה אמר רב ,ארבעה צריכין להודות: יורדי הים ,הולכי מדברות ,ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא. ...מאי )=מה( מברך? אמר רב יהודה ברוך גומל חסדים טובים" )מסכת ברכות ,דף נ"ד עמוד ב'(. אחר כך נתנו סימן למקרים אלה" :וכל החיים יודוך סלה" .חיים הם ראשי תיבות של חבוש )בבית האסורים( ,ייסורים )חולה שהתייסר( ,ים ,מדבר .המשותף למקרים אלה הוא שבכולם האדם נמצא בחזקת סכנה .עם הזמן הוחלט כי גם יולדת צריכה לברך ,שכן היא נכללת בגדר חולה שנתרפא .מי שטסו צריכים לברך כיוון שהם דומים ליורדי ים. יש להשתדל שלא לאחר את הברכה יותר משלושה ימים מן האירוע שעליו מברכים ,ועל פי התלמוד הנזכר לעיל יש לאמרה בפני עשרה אנשים )=מניין(. פעילות עם התלמידים הודיה על אירועים חריגים קוראים בקול את ההקדמה לברכת הגומל ואת הברכה עצמה) .מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' .(21 מפרטים את המקרים שבהם נאמרת הברכה ומנסים להגדיר עם התלמידים באיזה סוג של מקרים מן הראוי לומר אותה .כיום אנשים רבים אומרים ברכת הגומל ,אחרי תאונת 10 הכרת הטוב בתפילה דרכים שיצאו ממנה בשלום ,אחרי ניתוח וכדומה – על פי רוב במצבים שכרוכים בנטילת סיכון. קל יותר לתלמידים להתעניין בתפילה זו מבתפילות היומיומיות כי תפילה כזו נראית הגיונית ומתבקשת. שואלים את התלמידים: ? האם הם יכולים לחשוב על מקרה שקרה להם ושבו היה מקום לתפילה זו? מעניין לדון עם התלמידים בהגדרת המושג "גומל" – הגדרתה במילון אבן*שושן המחודש היא "שילם ,השיב גמול" ,כלומר גמול הוא תשלום שמשלם הגומל מאחר שהוא חייב משהו למישהו אחר .אולם מניסוח הברכה מתברר כי בברכת הגומל המצב הפוך" :הגומל לחייבים טובות" – למרות היותנו בעלי חוב של הקב"ה )חייבים( ,הוא עדיין נותן )גומל( לנו טובה ומציל אותנו מסכנה. מזמינים את התלמידים להסביר את משמעותה של אמירה זו :מה אנו חייבים לאלוהים? אמירה זו מחזירה אותנו לברכות אחרות כמו "מודה אני" ו"ברכות השחר", שבהן עמדנו על הטובות השונות שאנו מקבלים מהאל. גם בנושא ברכת הגומל נכון לדבר עם התלמידים על הכרת טובה .גם אדם שניצל מאירוע מיוחד יכול לראות זאת כמובן מאליו ולהגיד" :זה קורה"" ,היה לי מזל"" ,אנשים עוברים את זה בכל יום" )טיסה למשל( וכדומה .כלומר אפילו באירועים מיוחדים הכרת הטובה אינה מובנת מאליה אלא צריכה לנבוע מהכרה כי אכן ההצלה אינה מקרית. ברכת "הטוב והמיטיב" כששומעים בשורות טובות ,כגון לידה ,מברכים ָּב ּ ְ עולָ ם, ינו ֶמלֶ ְך הָ ֹ רוך אַ ּ ָתה ה'ֱ ,אלֹהֵ ּ טוב וְ הַ ּ ֵמ ִטיב. הַ ּ ֹ )מתוך סדר ברכות( על התפילה זוהי ברכת הודאה כללית ,הנאמרת כהודאה על דבר שהוא טוב לאדם האומר את הברכה וגם לאחרים .הברכה נאמרת אם שמע שמועה טובה ,ואם אירע לו ולאחרים דבר טוב .בשונה מברכת "שהחיינו" שאותה אומרים על טוב שאירע רק לנו ,את הטוב והמיטיב מברכים רק על דבר שהוא טוב עבור שני אנשים לפחות. פעילות עם התלמידים הודיה על אירוע מסוים ברכה זו דומה לברכת הגומל בכך שגם היא אינה נאמרת בקביעות אלא רק בעקבות אירוע מסוים. 11 11 12 הכרת הטוב בתפילה שואלים את התלמידים: ? האם הם יכולים לחשוב על אירוע מסוים שבעקבותיו היה מתאים לברך את הברכה? ראוי להסב את תשומת לבם של התלמידים לעובדה המעניינת כי אף ששתי הברכות מכוונות להודיה על אירוע מסוים ,הן מנוסחות באמירה כללית ובציון כללי לטוב שהאל נותן בעולם – מדוע? ייתכן כי יש בכך משהו טבעי :כאשר קורה לנו משהו טוב ,אנו רואים פתאום את כל הטוב הקיים סביב .לדוגמה :כאשר מישהו עוזר לנו או אומר לנו משהו טוב ,אנחנו חושבים על אותו אדם באופן כללי מחשבות טובות ונזכרים בכל הדברים הטובים שעשה או אמר לנו בעבר )ולהפך ,כאשר מישהו מרע לנו(. וכך גם בברכות הללו :המפגש עם האירוע הטוב המיוחד וקישורו אל האל מזכירים לנו באופן כללי כי האל עושה טוב בעולם – ועל כך אנו מודים. לסיכום ההיכרות עם שתי התפילות ,ברכת הגומל ו"הטוב והמיטיב" ,מבצעים את הפעילות הכתובה בדף התפילות )בנספחים בעמ' .(21 לחיזוק המסרים שעלו מלימוד ברכות אלו ,נעזרים באחד השירים או המדרשים המובאים מעמ' 13ואילך. 12 הכרת הטוב בתפילה .3בחרוז ובסיפור לפניכם שני שירים המעודדים דיון בנושא הכרת הטוב. א. תודה מילים ולחן :עוזי חיטמן את שבָּ ָר ָ ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ ַעל אוֹ ר ֵעי ַניִ ם חָ בֵ ר אוֹ ְׁש ַניִ ם ֵש לִ י בָּ עוֹ לָם. ש ּי ׁ ַעל ָמה ׁ ֶ ַעל ִׁשיר קוֹ לֵחַ וְ לֵב סוֹ לֵחַ כותם אֲנִ י ַק ּיָם. ש ִ ּבזְ ּ ָ ֶׁ … השיר מובא במלואו בנספחים בעמ' .22 להודות גם על המובן מאליו קוראים את השיר או משמיעים אותו ,ואחר כך שואלים את התלמידים: ? על אילו דברים הכותב מודה? האם אנו רגילים להודות עליהם? מדוע? האם ראוי להודות עליהם? מסבים את תשומת לב התלמידים שיש בשיר הודיה כללית "על כל מה שבראת" והודיה פרטנית "על מה שלי נתת" .חשוב להודות הן על כל הדברים הטובים שקורים בעולם, הן על דברים מסוימים המתרחשים לנו. מחלקים לתלמידים דפים של השיר המודפס ומזמינים אותם לסמן בו את כל הדברים שהכותב מודה עליהם ולמנות אותם .מבקשים מהתלמידים להוסיף בית משלהם ,ובו הדברים הכלליים והאישיים שהם רוצים להודות עליהם. 13 13 14 הכרת הטוב בתפילה ב .למדני ,אלוהיי מילים :לאה גולדברג אלֹהַ י ,בָּ ֵר ְך וְ ִה ְת ּפַ ּלֵל ל ְַּמ ֵדנִ יֱ , ַעל סוֹ ד ָעלֶה ָקמֵ ל, של, ַעל ֹנ ַג ּה ּ ְפ ִרי בָּ ׁ ֵ רות הַ ז ֹּאת: ַעל הַ חֵ ּ ָחוש ,לִ נְ ׁשֹם, לִ ְראוֹ ת ,ל ּ ׁ של. ל ַָד ַעת ,לְ יַחֵ ל ,לְ ִה ּכָ ׁ ֵ ש ְפתוֹ ַתי ְ ּב ָרכָ ה וְ ִׁשיר הַ ּלֵל ל ַּמֵ ד אֶ ת ִ ׂ ָ ְ ּב ִה ְתחַ ֵ ּד ׁש זְ מַ נְ ּ ך ִעם ּב ֶֹקר וְ ִעם לֵיל, לְ בַ ל יִ ְהיֶה יוֹ ִמי הַ ּיוֹ ם כִּ ְתמוֹ ל ִׁשלְ ׁשוֹ ם, לְ בַ ל יִ ְהיֶה ָעלַי יוֹ ִמי הֶ ְר ּגֵל. להצליח לראות בכל יום את החידוש קוראים את השיר עם התלמידים ודנים עמם: ? מה בקשתה של המשוררת? ממי? מדוע? שימו לב שהשיר מדבר על הרצון לזהות את הטוב – היכולת לראות את הטוב בעולם. המשוררת מפרטת את הדברים שהיא רוצה להודות עליהם ,מונה את הדברים שטובים בעיניה ,ובכך גם מכירה טובה. ? התמקדו במילים "לבל יהיה עליי יומי הרגל" – מה משמעותן? ומה הקשר להכרת טובה? חוזרים לתפילת "מודה אני" :תפילה זו גורמת לנו להפוך מאורע שגרתי למאורע מיוחד ובכך מסייעת לנו לקיים את הבקשה המובעת בשיר "לבל יהיה עליי יומי הרגל". לסיכום הפעילות מזמינים את התלמידים למלא את המשימות המופיעות בדף השיר )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' .(22 14 הכרת הטוב בתפילה .4דרשו חכמינו לפניכם שלושה מדרשים המעודדים דיון בנושא הכרת טובה. המדרש הוא צורת פרשנות של התורה. מטרתו של המדרש היא לא לפרש את הכתוב אלא למצוא בו משמעויות נוספות .לצורך ומשלים .המדרשים נכתבו בידי חז"ל כך הוא נעזר באמצעים שונים ,ביניהם סיפורים ְ בתקופות שונות עד למאות הראשונות לספירה .רובם מתייחסים לספר מסוים בתורה או בתנ"ך .לצד מדרשים רבים הפזורים בתלמוד יש גם קובצי מדרשים נפרדים. א" .כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה" פן נוסף בתפיסה הקוראת לראיית הטוב בעולם הוא ההנחה שאפשר לראות את הטוב בכל מה שקורה לנו ,גם בדברים לא נעימים .קוראים את המדרש על רבי עקיבא. )המדרש מובא בנספחים בעמ' .(23 חצי הכוס המלאה לאחר הקריאה שואלים את התלמידים: ? אילו דברים אירעו לרבי עקיבא? האם היו אלו דברים טובים או רעים? ? כיצד התייחס אליהם רבי עקיבא? מדוע? בשלב זה מזמינים את התלמידים למלא את המשימה שבצד המדרש. משימה זו מדגישה את צורת הראייה המיוחדת של רבי עקיבא :כל דבר שקורה לו – גם אם נראה דבר רע – הוא טוב. סיום הסיפור מוכיח שרבי עקיבא אכן צדק ,אך כולנו יודעים שבחיים לא תמיד התוצאה חיובית כפי שהיא בסיפור .ובכל זאת כדאי לעודד את התלמידים לנסות לראות בכל דבר את הטוב ,בעיקר כיוון שיש בני אדם הנוטים לעתים לייאוש לא מוצדק ופעמים רבות רואים את הרע והשלילי בלבד. בנוסף ,אכן פעמים רבות דברים מסתדרים לטובה ,והתקווה והציפייה לתוצאה חיובית יכולות לקדם תוצאה כזאת ,בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה". עורכים תרגיל :מציגים לתלמידים מצבים שונים שבמבט ראשון נראים שליליים בלבד )שבירת רגל ,ביטול חופשה משפחתית וכדומה( ,ומזמינים את התלמידים לחשוב אילו יתרונות יש למצבים אלו על אף הקושי שבהם )למשל שבירת רגל – הרבה חברים באים לבקר ,מפנקים אותי(. מורים המלווים אותה כיתה שעות רבות יכולים להשתמש בעיקרון זה בהזדמנויות שונות בחיי היומיום בבית הספר ,למשל כאשר הטיול השנתי מתבטל" ,אולי הטיול החדש שייקבע יהיה מוצלח ממנו". ב" .אורח טוב – מה הוא אומר?" כבר לפני קריאת המדרש פותחים בהצגה קצרה המתואמת מראש עם שני תלמידים ומתארת את התנהגותם של "שני האורחים" במדרש .לאחר ההצגה ,לפני הדיון ,כדאי להסביר לתלמידים כי ההצגה מבוססת על הגמרא שלהלן .בשלב זה מחלקים לתלמידים את דף הפעילות עם המדרש )מצורף בנספחים בעמ' (24וקוראים אותו יחד. להתייחס לחיים בגישה חיובית לאחר הקריאה דנים עם התלמידים: 15 ? מה ההבדל בין תגובותיהם של שני האורחים? ? מה ההבדל בין תפיסות העולם של השניים? ? את מי משני האורחים הייתם רוצים לארח בביתכם? מדוע? 15 16 הכרת הטוב בתפילה חשוב להסביר לתלמידים כי המדרש אינו מדבר על אורחים שקיבלו יחס שונה אלא שההבדל הוא רק בתפיסת העולם שלהם עצמם. שואלים את התלמידים מה קורה כאשר הם מארחים: ? האם הם עושים מאמץ להנעים את זמנו של האורח )למשל כשהם צריכים לוותר על רצונם שלהם למענו(? ? האם בדרך כלל המאמץ הזה מוערך? האם הם מעריכים מאמץ שנעשה כאשר הם עצמם מתארחים? הדיון על התנהגותם של האורחים מעלה את נושא הכרת הטובה – אחד מכיר בטובה שהוא מקבל והאחר אינו מכיר בה. גם על "נסים" חד*פעמיים )אנו מודים עליהם בברכת הגומל( או על מתנות יומיומיות )אנו מודים עליהן בברכות השחר( אנו יכולים להכיר טובה או להפך – להיות כפויי טובה ולא להכיר בטוב שקיבלנו. לסיום הפעילות מפנים את התלמידים למשימה של השלמת האיורים המייצגים את המדרש ומובאים בדף הפעילות שחולק. ג. נחום איש גם זו הסיפור התלמודי להלן מציג אירוע בחייו של אדם ששמו "נחום איש גם*זו" – שמו משקף את תפיסת עולמו )המדרש מצורף בנספחים בעמ' .(25 כדאי לדעת כי ההנחה המחקרית היא שמוצאו היה ממקום ששמו גמזו או גימזו ,שהיה קיים בתקופת התלמוד .חכמים נעזרו ככל הנראה בשמו כדי לעגן את הסיפור על אודות אופיו. הכול תלוי בנקודת המבט לאחר הקריאה שואלים את התלמידים: ? ? ? ? כיצד קיבל נחום את שמו המיוחד? מה אירע לו בדרכו לשליחות החשובה? כיצד התמודד "נחום איש גםAזו" עם האירועים שהתרחשו? מעניין להתמקד עם התלמידים בתחילת הסיפור ולבדוק מדוע מחליטים לשלוח דווקא אותו אל הקיסר") .אמרו :מי ילך? ילך נחום איש גם*זו ,שמלומד בנסים הוא" (.אפשר לשאול את התלמידים :מה אפשר ללמוד מאמירה זו? אפשר להסיק כי בזכות אמונתו הגדולה של "נחום איש גם*זו" הוא זכה לא פעם להצלה ולנסים מהאל ,ועובדה זו הייתה ידועה בציבור. כיצד הייתם אתם מגיבים אילו הייתם במצבו )מפחדים ,מתפללים ,מבקשים רחמים מהקיסר ,כועסים על אלוהים(? תפיסת העולם של "נחום איש גם*זו" דומה לתפיסת עולמו של רבי עקיבא שהוצגה בסיפור )ראו פעילות בעמ' :(23 שני האנשים מתייחסים באופטימיות אל האירועים הקורים להם .אין הם עיוורים ויודעים שהאירועים אינם טובים ,אך הנחת המוצא שלהם היא שכיוון שכל הדברים מקורם באל, בסופו של דבר הם יובילו לתוצאה טובה. סיפור זה מתקשר אף הוא לערך זיהוי הטוב וליכולת להאמין שגם בדברים הנראים במבט ראשון בהווה שליליים ,יש צד חיובי. 16 הכרת הטוב בתפילה 17 .5לסיכום לפניכם ארבע הצעות לפעילות מסכמת בנושא. חיבור שיר התלמידים יחברו שיר או תפילת תודה המביעים הכרת טובה. חשוב לכוון את התלמידים טרם הכתיבה – עליהם להגדיר לעצמם למה מכוונת ההודיה בשיר :היא יכולה להיות ספציפית או כללית ,אישית ,לאומית או כלל*עולמית ,או כל דבר אחר שהתלמידים חושבים עליו. אפשר למקד את התלמידים באמצעות שאלות: ? אילו דברים בחיינו נראים לנו מובנים מאליהם אך לא היינו יכולים לחיות בלעדיהם? בזכות אילו דברים חיינו טובים יותר? לפני עבודת היצירה דנים במליאה וכותבים על הלוח את הרעיונות המועלים .אחר כך כל תלמיד יבחר מהלוח את אחד הדברים ויכתוב עליו שיר או תפילת הודיה. הערה :מזכירים לתלמידים את החשיבות שבשימוש בשפה פיוטית ובביטויים המביעים הכרת טובה. יצירה בהשראת טקסט או חפץ כל תלמיד יבחר פסוק או משפט מהטקסטים שלמדנו וימחיש אותו בציור ,בשיר או ביצירה תלת*ממדית .אפשר להציג את העבודות בתערוכה – כל תלמיד יציג את היצירה ויסביר אותה. לחלופין ,יוצאים עם התלמידים לחצר ואומרים להם לכתוב ברכת תודה על משהו שהם רואים מסביב .אם אי אפשר לצאת ,מבקשים מן התלמידים לעצום עיניים ולדמיין :אילו דברים יפים יש בעולם? בהיעדר אילו דברים העולם אינו יכול להתקיים? אילו דברים אתם אוהבים לראות או לעשות? בכתיבת הברכה כדאי גם להזכיר את התכונות הלשוניות של התפילות המוכרות ,מילים פיוטיות )אפשר גם בחריזה( ,שפה גבוהה וכדומה. התבוננות בטבע בשיתוף המורה למדעים שותלים צמחים ומדי יום בוחנים את השינויים החלים בהם. זאת ההזדמנות להסב את תשומת הלב לתהליכים המתרחשים יום יום מתחת לאפנו: צמחים הגדלים ,עלים המשנים את צבעם ועוד .כל אלו מתרחשים סביב כמעט בלי שנשים לב אליהם .מטרתה של פעילות זו – כמו של תפילות ההודיה השונות – להגביר את המודעות שלנו להתרחשויות יומיומיות אלו ולהודות עליהן. טיול בראשית להלן הצעה לפעילות שונה מחוץ לכותלי בית הספר ,בחצר בית הספר או ,אם אפשר, בחורשה קרובה. השאלות המפורטות כאן הן בגדר הצעות – אפשר להשתמש בכולן או בחלק מהן ,ואפשר לשנות את סדרן .צועדים עם התלמידים או שוכבים במעגל ,עוצמים עיניים ,מעלים שאלות למחשבה או לדיון. 17 18 הכרת הטוב בתפילה טיול בראשית .1אתם יוצאים למסע .נשמו נשימה עמוקה ,הירגעו ,פקחו את עיניכם ,תיהנו מן הטיול. זכרו :זה הטיול שלכם. .2נשמו עמוק .נשימתכם מזינה את העצים. .3שכבו על הגב והביטו למעלה – במה החורש נראה שונה? .4עצרו! הקשיבו היטב ...האם אתם יכולים לשמוע את לבכם פועם? .5קומו .לכו לאט ,לכו בערנות .ככל שאתם הולכים לאט ,כך אתם רואים יותר. .6עם מי הייתם רוצים לחלוק את הרגע הזה? .7מצאו משהו שמעולם לא ראיתם קודם. .8איך היה המקום הזה נראה לו הייתם ציפור במעופה? .9דמיינו את המקום מואר בלילה. .10חקו תנועות של קוף! )אל תדאגו ,איש אינו צופה בכם(. .11כל דבר על פני האדמה ,מקורו בטבע. " .12המקום אשר אתה עומד עליו ,אדמת קודש הוא" )שמות פרק ג' פסוק ה'( .מצאו סימן לנוכחות אלוהית. .13שכבו על הבטן ,והתקרבו לקרקע ככל שתוכלו .הביטו בקרקע :מה אתם רואים שלא ראיתם מלמעלה? ַחנּו ָל ְך ][... " .14מֹודִים ֲאנ ְ ִּמנּו ׁש ְּבכָל יֹום ע ָ ִּסי ָך ֶ וְעַל נ ֶ ׁש ְּבכָל עֵת ]) "[...מתוך תפילת העמידה( ְטֹובֹותי ָך ֶ ֶ ְאֹותי ָך ו ִפל ֶ וְעַל נ ְ על מה בחייכם אתם מודים? .15רבן יוחנן בן זכאי היה נוהג לומר" :אם הייתה הנטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי משיח בא ,נטע את הנטיעה ואחר כך צא והקבילו" )אבות דרבי נתן ,פרק ל"א(. .16לכו ומצאו עץ נטוע ,ושבו לידו במשך דקה אחת. " .17הארץ צוחקת בפרחים" )ראלף וואלדו אמרסון(. .18האם אתם יכולים למצוא את צורת האות אל"ף בחורש? .19עצמו את עיניכם והקשיבו במשך דקה אחת .האם אתם יכולים לשמוע לפחות שלושה קולות? האם אתם יכולים לשמוע משהו שמעולם לא שמעתם עד כה? "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד". .20מצאו שישה גוונים שונים של ירוק. .21עמדו דומם ,בעמידה זקופה ,במקום אחד .עצמו את עיניכם ודמיינו שאתם עץ, מושרש עמוק באדמה ,משתרע על פני כל הארץ .מה יכולה להיות התחושה בעמידה במקום אחד זמן רב כל כך? אילו דברים הייתם רואים? .22דמיינו את אותו העץ בחורף ,באביב ,בקיץ ובסתיו .מה השינויים החלים בו? .23עץ זה הוא נס ...וכך גם אתם עצמכם! .24על התורה נאמר "עץ חיים היא" – במה דומה התורה לעץ? ִ .25מחזור העיתונים בביתכם במשך שנה יכול להציל שבעה עשר עציםִ .ספרו שבעה עשר עצים. " .26הצפרדע אינה שותה ממי האגם שבו היא חיה" ,אמרה אינדיאנית. .27חשבו על סביבת מגוריכם .כיצד מה שאתם עושים בביתכם משפיע על המקום שאתם חיים בו? .28לו יכולתם לשנות דבר אחד בחייכם ,מה היה הדבר? .29הביעו משאלה בעבור הארץ. .30מה אני עושה כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר? מה אני יכול לעשות? 18 לתלמידים :הכרת הטוב בתפילה תפילת "מודה אני" בת מוֹ ָדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ בן מוֹ ֶדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ ֶיך ֶיך מֶ לֶ ְך חַ י וְ ַקי ָּם שהֶ ֱחז ְַר ּ ָת ִ ּבי נִ ְׁש ָמ ִתי ְ ּבחֶ ְמלָ ה ֶׁ מונ ֶָתךָ. ַר ָּבה אֱ ּ )מתוך סדר ההשכמה בברכות השחר( בתפילת "מודה אני" אנחנו מודים על עצם העובדה שקמנו בבוקר .על מה עוד אנו יכולים להודות? שלושה דברים שהייתי רוצה להודות עליהם היום )או דברים מיוחדים שהודיתי עליהם בזמן האחרון(: 19 19 20 לתלמידים :הכרת הטוב בתפילה ברכות השחר ָּב ּ ְ ש ְכוִ י ִבינָה ְלהַ ְב ִחין ֵּבין יוֹ ם ּובֵ ין לָ יְלָ ה. שר נ ַָתן לַ ּ ֶׂ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,אֲ ׁ ֶ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ִש ָר ֵאל. ש ָע ַׂשנִ י י ְ ׂ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ םֶ ׁ , רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ָע ַׂשנִ י ַּבת חוֹ ִרין. ֶׁ ש ָע ַׂשנִ י ֶּבן חוֹ ִרין ֶׁ ְ ְ ש ָע ַׂשנִ י ְ ּבצַ ְלמוֹ . ינו מֶ לֶ ך הָ עוֹ לָ םֶ ׁ , רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ הנוסח המסורתי המופיע בתלמוד של ברכות אלו הוא ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ יָה. ֶׁ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ י ֶׁ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִ ׁש ְפחָ ה. ֶׁ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ָעבֶ ד ֶׁ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִא ּ ָׁשה ֶׁ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ םּ ,פוֹ ֵקחַ ִעוְ ִרים. רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ יש עֲ ֻר ּ ִמים. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,מַ ְל ִ ּב ׁ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ סורים. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,מַ ִּתיר אֲ ּ ִ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ פופים. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,זוֹ ֵקף ְּכ ּ ִ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,רוֹ ַקע הָ ָא ֶרץ ַעל הַ ּ ָמיִם. רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,הַ ּמֵ ִכין ִמ ְצעֲ ֵדי גָבֶ ר. רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ שה ִלי ּכָ ל צָ ְר ִּכי. ש ָע ָׂ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ םֶ ׁ , רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ בורה. ִש ָראֵ ל ִ ּבגְ ּ ָ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,אוֹ זֵר י ְ ׂ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ִש ָראֵ ל ְ ּב ִתפְ ָא ָרה. ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,עוֹ טֵ ר י ְ ׂ רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם ,הַ ּנוֹ ֵתן לַ י ּ ֵָעף ּכֹחַ . רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ ש ָע ַׂשנִ י ִ ּכ ְרצוֹ נוֹ . ֶׁ )תלמוד בבלי ,מנחות ,דף מ"ג עמוד ב'( )מתוך ברכות השחר( פירושי מילים: ֻּמים – נותן לנו בגדיםַ .מ ִּתיר ֲאסּורִים – משחרר ְּביׁש ֲער ִ ּפֹוק ַח ִעוְרִים – מאפשר לנו לפקוח עיניים בכל בוקרַ .מל ִ ׂש ְכוִי – תרנגולֵ . ֶ ְע ֵדי רֹוקע ָה?רֶץ ַעל ַה ָּמיִם – פורש את היבשה על המיםַ .ה ֵּמכִין ִמצ ֲ ְפּופים – מאפשר לנו לעמוד זקוףַ . זֹוקף ּכ ִ אותנו מכבלי השינהֵ . ָאל ְּב ִת ְפ?רָה – מעניק לעם ישראל כתר ,כבוד .חכמים פירשו את הברכה ִׂשר ֵ עֹוטר י ְ ָבר – מכוון את צעדי האדם .אֹוזֵר – חוגרֵ . גֶ ָעף – עייף ,חלש. כרומזת לתפילין ולטלית .י ֵ אילו הייתם צריכים לבחור רק שלוש ברכות מברכות השחר ,אילו ברכות הייתם בוחרים? העתיקו את הברכות האלה לטור הימני בטבלה ,ומלאו את הטור השמאלי. הברכה כאשר אני אומר /אומרת את הברכה הזאת ,אני מודה על... ברוך אתה ה' ,אלוהינו מלך העולם, ______________________ ברוך אתה ה' ,אלוהינו מלך העולם, ______________________ ברוך אתה ה' ,אלוהינו מלך העולם, ______________________ 20 לתלמידים :הכרת הטוב בתפילה ברכת "מודים" נו לָ ְך מוֹ ִדים אֲ נ ְַח ּ ינו ְלעוֹ לָ ם ו ֶָעד ֶׁ ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ הוא ה' אֱ לֹהֵ ּ ש ַא ּ ָתה ּ הוא ְלדוֹ ר וָדוֹ ר. ֵינוָ ,מגֵן י ְ ׁ ֵּ נו ַא ּ ָתה ּ ִש ֵע ּ צור חַ י ּ ּ נו ּ צור ּ נוֹ ֶדה ְל ָך ּונְ סַ ּפֵ ר ְּת ִה ּלָ ֶתךָ סורים ְ ּבי ֶָד ָך ֵינו הַ ְּמ ּ ִ ַעל חַ י ּ ּ קודוֹ ת לָ ךְ ינו הַ ּ ְפ ּ וְ ַעל נִ ְ ׁשמוֹ ֵת ּ וְ ַעל נִ ּסֶ ָ נו יך ׁ ֶ ש ְ ּבכָ ל יוֹ ם ִע ּ ָמ ּ יך וְ טוֹ בוֹ ֶת ָ וְ ַעל נִ ְפ ְלאוֹ ֶת ָ ש ְ ּבכָ ל ֵעתֶ ,ע ֶרב ָוב ֶֹקר וְ צָ ה ֳָריִם. יך ׁ ֶ יך ,וְ ְה ְּמ ַרחֵ ם ִ ּכי לֹא ַת ּמ ּו חֲסָ ֶד ָ לו ַרחֲמֶ ָ יך הַ ּטוֹ ב ִ ּכי לֹא כָ ּ ינו לָ ְך. מֵ עוֹ לָ ם ִקוִ ּ ּ וְ כָ ל הַ חַ י ִּים יוֹ ּ ָ דוך ּסֶ לָ ה כו ֶאת ִ ׁש ְמ ָך הַ ָ ּגדוֹ ל ֶּבאֱ מֶ ת ְלעוֹ לָ ם ִ ּכי טוֹ ב לו וִ יבָ ְר ּ וִ יהַ ְל ּ נו סֶ לָ ה ,הָ ֵאל הַ ּטוֹ ב. ְש ּ ָ הָ ֵאל י ׁ נו וְ ֶעז ְָר ֵת ּ וע ֵת ּ ָּב ּ ְ ול ָך נָאֶ ה ְלהוֹ דוֹ ת. רוך אַ ּ ָתה ה' ,הַ ּטוֹ ב ִׁש ְמ ָך ּ ְ )מתוך תפילת העמידה( הדגישו בצבע את המילים המתארות לדעתכם את יחסו הטוב של האל כלפינו ואת פעולותיו הטובות. ברכת הגומל ברכת "הטוב והמיטיב" מי שהיו בסכנה וניצלו ממנה )כגון יולדת ,מי שנרפאו ממחלה קשה או ניצלו מפגיעה( מברכים ברכת הגומל במניין המברך או המברכת אומרים ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ טוב. הַ ּגוֹ מֵ ל ְלחַ י ּ ִָבים טוֹ בוֹ תֶ ׁ , שגְ ּ ָמלַ נִ י ּכָ ל ּ כששומעים בשורות טובות ,כגון לידה ,מברכים ָּב ּ ְ ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם, רוך ַא ּ ָתה ה' ,אֱ לֹהֵ ּ הַ ּטוֹ ב וְ הַ ּ ֵמ ִטיב. הקהל עונה טוב ,סֶ לָ ה. ָאמֵ ןִ .מי ׁ ֶ הוא יִגְ ָמ ְל ָך ּכָ ל ּ שגְ ּ ָמ ְל ָך טוֹ בּ , )מתוך סדר ברכות( מיינו את האירועים שלהלן :על אילו אירועים מתאים לומר את ברכת הגומל ועל אילו אירועים מתאים לומר את ברכת "הטוב והמיטיב". טליה נותחה ברגלה בהרדמה מלאה. ילד שחי בפולין לפני מאה שנה שמע שבוטלה אחת הגזרות הקשות על היהודים בעירו. אביבית שמעה על מטוס נוסעים ישראלי שנחת נחיתת אונס – ללא נפגעים. אישה ילדה תינוקת. יוחאי שמע בחדשות שפיגוע ענק נמנע ברגע האחרון. 21 יאיר נהג באופניים והיה מעורב בתאונה ,אך הוא בריא ושלם. איש עסקים חזר בטיסה מניו יורק. 21 22 לתלמידים :הכרת הטוב בתפילה תודה מילים ולחן :עוזי חיטמן את שבָּ ָר ָ ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ ַעל אוֹ ר ֵעי ַניִ ם חָ בֵ ר אוֹ ְׁש ַניִ ם ֵש לִ י בָּ עוֹ לָם. ש ּי ׁ ַעל ָמה ׁ ֶ ַעל ִׁשיר קוֹ לֵחַ וְ לֵב סוֹ לֵחַ כותם אֲנִ י ַק ּיָם. ש ִ ּבזְ ּ ָ ֶׁ את שבָּ ָר ָ ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ של ֶילֶד ַעל ְצחוֹ ק ׁ ֶ ושמֵ י הַ ְּתכֵ לֶת ּ ְׁ ַעל ֲא ָד ָמה ּובַ יִ ת חַ ם ָשבֶ ת ּ ִפנָּ ה ל ׁ ֶ ִא ּ ָׁשה אוֹ הֶ בֶ ת כותם אֲנִ י ַק ּיָם. ש ִ ּבזְ ּ ָ ֶׁ את שבָּ ָר ָ ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ ֹשר של א ׁ ֶ ַעל יוֹ ם ׁ ֶ ֹשר ימות וְ י ׁ ֶ ְּת ִמ ּ ֶעלַם עצוב ׁ ֶ ַעל יוֹ ם ָ ּ ש ּנ ֱ ְּתשׂ ּואוֹ ת אַ לְ ּפַ יִ ם וְ כַ ּפַ יִ ם כותם אֲנִ י ַק ּיָם. ש ִ ּבזְ ּ ָ ֶׁ למדני ,אלוהיי מילים :לאה גולדברג אלֹהַ י ,בָּ ֵר ְך וְ ִה ְת ּפַ ּלֵל ל ְַּמ ֵדנִ יֱ , ַעל סוֹ ד ָעלֶה ָקמֵ ל, של, ַעל ֹנ ַג ּה ּ ְפ ִרי בָּ ׁ ֵ רות הַ ז ֹּאת: ַעל הַ חֵ ּ ָחוש ,לִ נְ ׁשֹם, לִ ְראוֹ ת ,ל ּ ׁ של. ל ַָד ַעת ,לְ יַחֵ ל ,לְ ִה ּכָ ׁ ֵ פירושי מילים: ָק ֵמל – נובל נַֹגּה – אור ,זוהר ַחל– לרצות מאוד ְלי ֵ ׁשלְׁשֹום – כמו אתמול ִתמֹול ִ ּכ ְ ושלשום ,כרגיל ש ְפתוֹ ַתי ְ ּב ָרכָ ה וְ ִׁשיר הַ ּלֵל ל ַּמֵ ד אֶ ת ִ ׂ ָ ְ ּב ִה ְתחַ ֵ ּד ׁש זְ מַ נְ ּ ך ִעם ּב ֶֹקר וְ ִעם לֵיל, לְ בַ ל יִ ְהיֶה יוֹ ִמי הַ ּיוֹ ם כִּ ְתמוֹ ל ִׁשלְ ׁשוֹ ם, לְ בַ ל יִ ְהיֶה ָעלַי יוֹ ִמי הֶ ְר ּגֵל. סמנו בשיר את כל הדברים שהמשוררת מודה עליהםִ .ספרו אותם. ִחשבו על השבוע האחרון – ִמצאו שלושה דברים שהייתם רוצים להודות עליהם. 22 לתלמידים :הכרת הטוב בתפילה כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה לעולם יהא אדם רגיל לומר :כל מה שעושה הרחמן )=הקדוש ברוך הוא(, לטוב הוא עושה. מעשה ברבי עקיבא שהיה הולך בדרך והגיע לעיר אחת .ביקש להתארח אצלם ,ולא נתנו לו. אמר :כל שעושה הרחמן לטוב. הלך ולן בשדה .והיו עמו תרנגול וחמור ונר. בא רוח וכיבה את הנר ,בא חתול ואכל את התרנגול ,בא אריה וטרף את החמור. אמר ]רבי עקיבא[ :כל שעושה הרחמן לטוב .באותו הלילה באו שודדים ושבו את כל בני העיר .אמר להם ]לתלמידיו[ :וכי לא אמרתי לכם ,כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכול לטובה! )על פי תלמוד בבלי ,מסכת ברכות ,דף ס' עמוד ב'( לפניכם הסיפור הרגיל עם תוספות – המופיעות בכתב יד .השלימו אותן. לעולם יהא אדם רגיל לומר :כל מה שעושה הרחמן )=הקב"ה( ,לטוב הוא עושה. מעשה ברבי עקיבא שהיה הולך בדרך והגיע לעיר אחת .ביקש להתארח אצלם, ולא נתנו לו. מה היה אומר אדם רגיל? "_____________________________________________" אבל רבי עקיבא אמר :כל שעושה הרחמן לטוב. הלך ולן בשדה .והיו עמו תרנגול וחמור ונר. בא רוח וכיבה את הנר ,בא חתול ואכל את התרנגול ,בא אריה וטרף את החמור. מה היה אומר אדם רגיל? "_____________________________________________" אבל רבי עקיבא אמר :כל שעושה הרחמן לטוב .באותו הלילה באו שודדים ושבו את כל בני העיר .אמר להם ]לתלמידיו[ :וכי לא אמרתי לכם ,כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכול לטובה! 23 23 24 לתלמידים :הכרת הטוב בתפילה "אורח טוב – מה הוא אומר?" בן זומא היה אומר[...] : אורח טוב מה הוא אומר – כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפניי, כמה יין הביא לפניי, כמה גלוסקאות )=כיכרות לחם( הביא לפניי, וכל מה שטרח – לא טרח אלא בשבילי. אבל אורח רע מהו אומר – מה טורח טרח בעל הבית זה? פת אחת אכלתי, חתיכה אחת אכלתי, כוס אחד שתיתי, כל טורח שטרח בעל הבית זה – לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. )על פי תלמוד בבלי ,מסכת ברכות ,דף נ"ח עמוד א'( אורח רע אורח טוב מלאו במילים שלכם )על פי הכתוב במדרש( את בועות הדיבור של כל אחד מהאורחים. 24 לתלמידים :הכרת הטוב בתפילה נחום איש גםAזו היה היה איש בשם נחום ,שכונה בפי כל "נחום איש גם־זו" ,ומדוע כונה כך? שכל דבר שהיה מתרחש לו ,היה אומר :גם זו לטובה. פעם אחת ,רצו לשלוח ישראל דורון לבית הקיסר על דבר כעס שהיה מלפניו. אמרו :מי ילך? ילך נחום איש גם־זו ,שמלומד בנסים הוא ,ואולי בזכותו יתרחש נס והקיסר ישכח את כעסו. שלחו את נחום איש גם־זו ,ובידיו מלוא הארגז אבנים טובות ומרגליות. הלך ,ולן במלון אחד .בלילה קמו מארחיו ,נטלו את הארגז ,הוציאו ממנו את האבנים הטובות ,ומילאוהו עפר. למחר ,כאשר פתח נחום את התיבה וראה שהיא מלאה בעפר ,אמר :גם זו לטובה. כאשר הגיע אל הקיסר ,הביא לו את התיבה המלאה בעפר .פתח הקיסר את התיבה, והתמלא כעס עד שביקש להרוג את כל היהודים ,אמר :לועגים לי היהודים ששולחים לי כזו מתנה חסרת ערך. אמר נחום איש גם־זו בלבו :גם זו לטובה. לפתע בא אליהו הנביא ונדמה להם כאחד מאנשי הקיסר ואמר לקיסר :לא ייתכן שהיהודים הביאו לך תיבה מלאה בעפר פשוט ,שמא הוא עפר מעפרו של אברהם אביהם ,שכאשר היה זורק אותו היה הופך לחרבות ,וכשהיה זורק קש היה הופך לחצים. ובאותו זמן הייתה מדינה אחת שלא יכלו חילי הקיסר לכבשה – ניסו את הצעתו של אליהו וכבשוה בעזרת העפר. נכנס הקיסר לבית גנזיו ומילא את הארגז באבנים טובות ומרגליות ושלח את נחום בכבוד רב לביתו. כאשר בא לאותו מלון שבו לן ,אמרו לו :מה היה לך שעושים לך את כל הכבוד הזה? אמר להם :מה שנטלתי מכאן הבאתי לשם. שמחו האכסנאים מן האפשרות להרוויח כסף רב ,הרסו את המלון והביאו את עפרו לבית המלך .אמרו לו :אותו העפר שהביא לך נחום – משלנו הוא .בדקוהו אנשי הקיסר ולא מצאוהו עושה נסים כעפר הראשון ,והרגו אותם אכסנאים. )על פי תלמוד בבלי ,מסכת תענית ,דף כ"א עמוד א'( פירושי מילים: דורון – מתנה מלומד בנסים – התרחשו לו נסים רבים בחייו בית גנזים – המקום שבו שומרים את כל האוצרות אכסנאים – בעלי בית הארחה ,מלון 25 25
© Copyright 2024