‫‪1‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫מבוא‬
‫אחת מן הפונקציות שאותן ממלאת התפילה היא הודיה לאלוהים על מעשיו כלפינו‪.‬‬
‫ביחידה זו נעסוק ברגש המוביל להודיה – הכרת הטוב‪ ,‬באמצעות לימוד על תפילות‬
‫הודיה שונות וטקסטים נוספים‪.‬‬
‫המסרים הנלמדים ביחידה‬
‫א‪ .‬מהי הכרת הטוב?‬
‫הכרת הטוב הוא תהליך הבנה הכולל שלושה שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬זיהוי הטוב – היכולת להסתכל בעולם סביבנו ובחיינו אנו‪ ,‬להבין שהם אינם‬
‫מובנים מאליהם ולשמוח בקיומם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכרת טובה – ההבנה כי יש מי שהביא לטוב הזה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הודיה – היא תוצאה של שני השלבים הקודמים; כאשר האדם מכיר טובה ורוצה‬
‫להביע זאת‪ ,‬תפילות ההודיה הן אחת האפשרויות העומדות בפניו להביע את‬
‫הכרת הטובה‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬יש להכיר טובה לכל מי שמיטיב עמנו‪ .‬במהלך החיים אנשים רבים עוזרים‬
‫ומיטיבים לנו – בני משפחה‪ ,‬הורים‪ ,‬מורים ולעתים אפילו אנשים שאנו לא מכירים‬
‫)למשל ספרנית שעזרה לנו למצוא ספר‪ ,‬אותו אחד שוויתר לנו בתור לקופת חולים‬
‫כשהיינו עם ילד צורח‪ ,‬או נהג שנתן לנו זכות קדימה(‪ .‬הכרת טובה היא פעולה חשובה‬
‫כשההפך ממנה הוא להיות כפוי טובה – לא להכיר בטובה שקיבלת ולהתנהג באדישות‬
‫ואפילו בצורה שלילית – כלפי מי שנהג בך באדיבות‪.‬‬
‫מתוך מושאים שונים להכרת טובה בחיינו‪ ,‬נתמקד ביחידה זו בהכרת טובה לאלוהים –‬
‫על הבריאה ועל מעשיו עמנו‪ ,‬ובביטוייה – התפילה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכרת הטוב כלפי האל‬
‫כאן עולה שאלה ידועה שעניינה מקומן של התפילות ומטרתן‪:‬‬
‫? האם אלוהים זקוק להכרת הטובה שלנו? הרי אין לו תכונות של אדם בשר ודם‬
‫ואין הוא זקוק להכרת הטוב כדי להמשיך ולהיטיב‪ .‬מה אפוא מטרתה של‬
‫הכרת הטובה?‬
‫בדיון בשאלה זו נעסוק כמה פעמים במהלך היחידה וגם ביחידות אחרות‪ ,‬למשל ביחידה‬
‫"תפילות לסוגיהן" שב"חלק א'‪ :‬על התפילה"‪) .‬בחלק א' של היחידה נידון תפקידו של‬
‫השבח‪ (.‬ככלל‪ ,‬התפיסה המקובלת היא כי השבח והתודה לאל אינם מיועדים אליו אלא‬
‫לאדם הנושא אותם‪ .‬הם מרגילים את המתפלל לזהות את הטוב סביבו ולהודות עליו‪.‬‬
‫אצל אדם זה היכולת לחוש בטוב סביבו תהיה להרגל‪ ,‬ובכל תחומי חייו הוא ילמד‬
‫להסתכל על "חצי הכוס המלאה"‪ .‬כך יהיה האדם מאושר יותר ונעים יותר כלפי הזולת‪.‬‬
‫ההודיה על הטוב תשפר את יחסיו החברתיים ותרבה את הרעּות בעולם‪ .‬עקרונות אלו‬
‫הם העקרונות המנחים של היחידה שלפנינו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫התפילות הנלמדות ביחידה‬
‫"מודה אני"‪ ,‬ברכות השחר‪ ,‬ברכת "מודים"‪ ,‬ברכת הגומל וברכת "הטוב והמיטיב"‪.‬‬
‫מטרות היחידה‬
‫• הכרת תפילות הודיה שונות והבנת תפקידן בתפילה‪.‬‬
‫• עמידה על משמעותו של ערך הכרת הטובה ועל ביטויו בחיי היומיום‪ :‬להביא את‬
‫התלמידים לידי זיהוי הטוב – התפעלות מדברים שחולפים על פניהם בכל יום בלא‬
‫שימת לב; מתוך כך להגיע למושג הכרת טובה – בחיים בכלל ובתפילה במיוחד‪.‬‬
‫מבנה היחידה‬
‫לב לבה של היחידה הוא חלק ‪ – 2‬הפעילויות סביב טקסט התפילה‪ .‬הפעילויות‬
‫הנוספות המוצעות מיועדות לחזק את המסרים העיקריים שלה‪ .‬כל זאת בהתאמה‬
‫למנחה ולתלמידים‪.‬‬
‫האביזרים הדרושים‪:‬‬
‫לפעילות הפתיחה )הצעה ראשונה‪ ,‬עמ' ‪:(4‬‬
‫סוגים שונים של עזרים להתבוננות דרכם‪ ,‬כגון משקפיים בצבעים שונים‪ ,‬משקפת‪ ,‬מוט‬
‫צר וכוס זכוכית‪.‬‬
‫‪ .1‬ונפתח ב‪) ...‬עמ' ‪(4‬‬
‫שתי הצעות לפתיחה‬
‫א‪ .‬פעילות ודיון – ראיית הטוב וזיהויו בעולם שסביבנו‬
‫ב‪ .‬דיון – מהי הכרת טובה ומה חשיבותה?‬
‫‪ .2‬מן התפילה )עמ' ‪(6‬‬
‫הצעות ללימוד חמישה קטעים מתוך התפילה העוסקים בזיהוי הטוב ובהכרת תודה‬
‫א‪ .‬תפילת "מודה אני"‬
‫ב‪ .‬ברכות השחר‬
‫ג‪ .‬ברכת "מודים"‬
‫ד‪ .‬ברכת הגומל וברכת "הטוב והמיטיב"‬
‫‪ .3‬בחרוז ובסיפור )עמ' ‪(13‬‬
‫דיון סביב שני שירים‬
‫א‪ .‬תודה ‪ /‬עוזי חיטמן‬
‫ב‪ .‬למדני‪ ,‬אלוהיי ‪ /‬לאה גולדברג‬
‫‪2‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה ‪3‬‬
‫‪ .4‬דרשו חכמינו )עמ' ‪(15‬‬
‫דיון סביב שלושה מדרשים‬
‫א‪ .‬כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה‬
‫ב‪ .‬אורח טוב – מה הוא אומר?‬
‫ג‪ .‬נחום איש גם*זו‬
‫‪ .5‬לסיכום )עמ' ‪(17‬‬
‫הצעות לארבע פעילויות‬
‫א‪ .‬חיבור שיר‬
‫ב‪ .‬יצירה בהשראת טקסט או חפץ‬
‫ג‪ .‬התבוננות בטבע‬
‫ד‪ .‬טיול בראשית‬
‫נספחים )עמ' ‪(25-19‬‬
‫דפי טקסטים ופעילות לתלמידים‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫מהלך היחידה‬
‫"נודה לך ונספר תהילתך"‬
‫ביחידה זו נעסוק בתפילות ובברכות שעניינן הודיה לאל‪ .‬מטרת היחידה להבין את‬
‫החשיבות של הודיה בתפילה‪ .‬חשיבות זו באה לידי ביטוי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בעובדה‬
‫שהמילים הראשונות שעל האדם לומר בבוקר הן מילות תודה‪ .‬מתוך לימוד זה נבין‬
‫את החשיבות של זיהוי הטוב ושל הכרת הטובה בחיי האדם בכלל‪.‬‬
‫‪ .1‬ונפתח ב‪...‬‬
‫שתי הצעות לפתיחה‬
‫בפתיחת השיעור אומרים בהתרגשות לתלמידים "אני רוצה לספר לכם על מאורע נפלא‬
‫ומיוחד שאירע לי היום‪ ,‬שריגש אותי עד כדי כך שאני רוצה להודות על כך"‪ .‬ואז מכריזים‬
‫על המאורע‪ :‬פעילות פשוטה משגרת היום )כגון פקיחת העיניים והאפשרות לראות‪ ,‬גילוי‬
‫העובדה שכל האיברים יכולים לזוז‪ ,‬שהשמש זורחת בחוץ(‪.‬‬
‫ייתכן שתלמידים יפטירו שאלו דברים של מה בכך והם מתרחשים בכל יום וישאלו מדוע‬
‫יש להודות עליהם‪ .‬התשובה היא שעל כך נדבר בשיעור‪ ,‬ומכאן ממשיכים לאחת‬
‫הפעילויות העוסקות בזיהוי הטוב ובהכרת הטובה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫פעילות ודיון – ראיית הטוב וזיהויו בעולם שסביבנו‬
‫לפני התלמידים מונחים "משקפיים" בצורות שונות ובצבעים שונים )משקפת‪ ,‬מוט צר‪,‬‬
‫עדשת משקפיים אטומה עם צלופן‪ ,‬כוס עם תחתית עבה ועוד(‪ .‬כל תלמיד יבחר אחד‬
‫מהם‪ ,‬יסתכל דרכו ויתאר מה הוא רואה בכיתה )בכתב או בעל*פה(‪ .‬מנחים את‬
‫התלמידים להתמקד בבדיקת ה"משקפיים" )אפשר לומר או לכתוב על הלוח(‪ :‬כיצד נראה‬
‫חפץ כלשהו דרך "משקפיים" שונים‪ ,‬מה ההבדל באופן ההסתכלות דרך ה"משקפיים"‬
‫השונים‪ ,‬כיצד העולם נראה דרך ה"משקפיים" השונים וכדומה‪.‬‬
‫לאחר הפעילות מזמינים את התלמידים להסביר מה אפשר ללמוד מפעילות זו‪ .‬אפשר‬
‫לכתוב את דבריהם על הלוח או להשהות את הדיון עד סוף השיעור‪ ,‬ואז להציג בין השאר‬
‫את המסרים האלה‪:‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫כיצד אפשר להסתכל על אותו הדבר בדיוק )במקרה זה הכיתה או‬
‫חלק כלשהו בה( ולראות דברים שונים לגמרי?‬
‫מה אני רואה‪ ,‬מה אני יכול לראות‪ ,‬כיצד אני בוחר מה לראות?‬
‫כיצד הבחירה שלי מה לראות משפיעה על חיי?‬
‫האם הראייה השונה תלויה רק בי? אילו גורמים חיצוניים משפיעים על‬
‫הדרך שבה אני מסתכל על דברים?‬
‫‪4‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה ‪5‬‬
‫ב‪.‬‬
‫דיון – מהי הכרת טובה ובמה חשיבותה?‬
‫כותבים על הלוח את המושג "הכרת טובה" ושואלים את התלמידים מה פירושו‪") .‬הכרת‬
‫טובה" במילון אבן*שושן המחודש היא "רגש התודה של אדם כלפי מי שעשה לו טובה"‪(.‬‬
‫כותבים את ההצעה המגובשת של התלמידים על הלוח‪.‬‬
‫כאשר אנו מכירים טובה למישהו‪ ,‬נהוג להביע זאת באמצעים שונים‪ .‬הזמינו את‬
‫התלמידים להעלות דרכי ביטוי להכרת טובה במצבים שונים‪ :‬בדיבור‪ ,‬בכתב‪ ,‬בקניית‬
‫מתנה‪ ,‬בקידה‪ ,‬בחיוך‪ ,‬בלחיצת יד‪ ,‬בחיבוק וכדומה‪.‬‬
‫רושמים את ההצעות שהועלו על הלוח‪ .‬בשלב הראשון רושמים את ההצעות השונות ללא‬
‫ציון המצב המדויק‪ ,‬ובשלב השני מזמינים את התלמידים להתאים מצב למעשה‪ ,‬למשל‬
‫מתי אנחנו לוחצים יד ומתי אנחנו קדים קידה‪ .‬ניתן להדגיש כי הדבר תלוי גם באדם וגם‬
‫בסיטואציה‪ .‬לחלופין‪ ,‬מבקשים משני תלמידים להציג מצב מתאים‪.‬‬
‫אפשרות אחרת היא להציג את דרכי הביטוי השונות במשחק "שחק אותה" שבו המושגים‬
‫קשורים להכרת טובה )למשל דרכים להודיה או אירועים המזמנים הודיה(‪ .‬מחלקים את‬
‫הכיתה לשתי קבוצות‪ ,‬כל תלמיד יציג לפני קבוצתו מושג בפנטומימה או בהסבר‪.‬‬
‫לאחר השלב הראשון דנים עם התלמידים‪:‬‬
‫? האם הכרת טובה היא צורך של אחד הצדדים או של שניהם?‬
‫? במה תורמת לנו ולאישיותנו הכרת הטובה? אופטימיות‪ ,‬הסתכלות על "חצי‬
‫הכוס המלאה"‪ ,‬הערכה של הטוב‪.‬‬
‫? האם הכרת טובה עוזרת? במה ולמי?‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫‪ .2‬מן התפילה‬
‫א‪.‬‬
‫תפילת "מודה אני"‬
‫מו ָדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ‬
‫בן מוֹ ֶדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ‬
‫ֶיך‬
‫ֶיך בת ֹ‬
‫מֶ לֶ ְך חַ י וְ ַקי ָּם‬
‫שהֶ ֱחז ְַר ּ ָת ִ ּבי נִ ְׁש ָמ ִתי ְ ּבחֶ ְמלָ ה‬
‫ֶׁ‬
‫מונ ֶָת ָך‪.‬‬
‫ַר ָּבה אֱ ּ‬
‫)מתוך סדר ההשכמה בברכות השחר(‬
‫על התפילה‬
‫תפילת הודיה קצרה זו נאמרת מיד עם השכמת הבוקר‪ .‬בשונה מתפילות וברכות אחרות‬
‫שאינן נאמרות לפני נטילת ידיים‪ ,‬הנדרשת בכל בוקר‪ ,‬תפילה זו אינה מכילה את שם ה'‪,‬‬
‫ולפיכך נאמרת לפניה‪.‬‬
‫הטעם לתפילה זו‪ ,‬על פי התלמוד‪ ,‬הוא משום ש"שינה אחד משישים למיתה" )תלמוד‬
‫בבלי‪ ,‬ברכות‪ ,‬דף נ"ז עמוד ב'(‪ .‬עם ההשכמה‪ ,‬מרגיש האדם פליאה ותודה על שובו‬
‫לפעילות‪.‬‬
‫המילים האחרונות "רבה אמונתך" יכולות להתפרש בשתי דרכים‪ :‬הראשונה‪ ,‬רבה‬
‫אמונתך בי – אתה מאמין בכוחי לפעול בעולם ולשנות‪ ,‬ולכן אתה מחדש את פעילותי בכל‬
‫בוקר; והשנייה‪ ,‬רבה אמונתי בך – אני מאמין בכל יום שאתה תחדש את העולם‪.‬‬
‫תפילה בנוסח דומה מצויה כבר בתלמוד הירושלמי )ברכות‪ ,‬פרק ד' הלכה א'‪ ,‬דף כ"ט‪,‬‬
‫עמוד ב'(‪ ,‬אך המקור לנוסח המופיע בסידור הוא מן המאה השש עשרה‪ ,‬בצפת‪.‬‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫פתיחת היום בהודיה‬
‫קוראים בקול את תפילת "מודה אני" ומסבירים את המסר העיקרי של התפילה – ההודיה‬
‫על עצם ההתעוררות בבוקר‪ .‬אפשר לציין לפני התלמידים כי יש אנשים הנוהגים לומר את‬
‫התפילה מיד כאשר הם מתעוררים בבוקר‪.‬‬
‫לאחר ההסבר דנים עם התלמידים‪:‬‬
‫? מדוע לדעתכם חשוב להתפלל תפילה כזו מיד בבוקר? הרי אפשר גם‬
‫לחכות לצהריים‪.‬‬
‫בתפילה מובלעים זיהוי הטוב – שימת לב למאורע החשוב של עצם פקיחת‬
‫העיניים בבוקר – והכרת תודה על כך‪ .‬בהודיה על הקימה בבוקר אנו מודים‬
‫על היום החדש שניתן לנו ועל ההזדמנויות החדשות שהוא פותח בפנינו‪.‬‬
‫כאשר אנחנו פותחים יום חדש בתפילה‪ ,‬אנחנו מצהירים על הקשר שאנו‬
‫מרגישים אל האל כבר בתחילת היום; מעין הצהרת כוונות‪.‬‬
‫? מדוע לדעתכם יש להודות על דבר טבעי כל כך המתרחש בכל יום? הרי‬
‫כל יום אנחנו מתעוררים משינה‪ .‬אין זה נס מיוחד שיש לברך עליו כמו‬
‫חציית ים סוף או הצלה מאויבים!‬
‫‪6‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה ‪7‬‬
‫מדברים עם התלמידים על כך שחשוב להודות גם על דברים שאנו יודעים בביטחון‬
‫שנקבל‪ .‬לדוגמה‪ :‬אימא נותנת לנו ארוחת צהריים – אנחנו יודעים בוודאות שנקבל אותה‪,‬‬
‫ובכל זאת מן הראוי שנודה לה על כך ונכיר בטרחתה‪.‬‬
‫מזמינים את התלמידים להזכיר דברים יומיומיים אחרים מסוג זה כמו הבגדים הנקיים‬
‫בבית‪ ,‬האוכל‪ ,‬העובדה שיש תמיד משחת שיניים‪ ,‬שמפו וסבון – אנחנו רגילים כל כך‬
‫לנוכחותם‪ ,‬שאנו מתעלמים מהחשיבות הרבה שבקיומם ושוכחים להכיר עליהם טובה‪.‬‬
‫אפשר לגרום לתלמידים להעריך את ה"יש" על ידי משחק דמיון "מה היה אילו" – אילו‬
‫היינו במדבר‪ ,‬ללא קורת גג‪ ,‬ללא מברשות שיניים או מים זורמים‪ ,‬ללא אפשרות לחימום‬
‫האוכל וכדומה‪.‬‬
‫גורמים לתלמידים לחשוב על עצמם בעניין זה‪ :‬גם כאשר הם ממלאים את חובותיהם‬
‫בבית – שוטפים כלים‪ ,‬מרוקנים את האשפה או שומרים על האח הקטן – הם מצפים‬
‫לאמירת תודה‪ ,‬להכרה במאמץ שעשו‪.‬‬
‫באשר לקימה בבוקר‪ ,‬חשוב לשים לב ולכוון את התשובות לשיחה על החשיבות שבעצם‬
‫הכרת הטוב ולא לסכנה שבאי*התרחשותו‪.‬‬
‫לסיכום מחלקים לתלמידים את דף הפעילות על תפילה זו )מקור לצילום מצורף בנספחים‬
‫בעמ' ‪.(19‬‬
‫ב‪ .‬ברכות השחר‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫שר נ ַָתן לַ ּ ֶׂ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬אֲ ׁ ֶ‬
‫ש ְכוִ י ִבינָה ְלהַ ְב ִחין ֵּבין יוֹ ם ּובֵ ין לָ יְלָ ה‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ִש ָר ֵאל‪.‬‬
‫ש ָע ַׂשנִ י י ְ ׂ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ֶ ׁ ,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ַּבת חוֹ ִרין‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ֶּבן חוֹ ִרין‬
‫ֶׁ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ְ ּבצַ ְלמוֹ ‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ך הָ עוֹ לָ ם‪ֶ ׁ ,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ‬
‫הנוסח המסורתי המופיע בתלמוד של ברכות אלו הוא‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ יָה‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ י‬
‫ֶׁ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִ ׁש ְפחָ ה‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ָעבֶ ד‬
‫ֶׁ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִא ּ ָׁשה‬
‫ֶׁ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ּ ,‬פוֹ ֵקחַ ִעוְ ִרים‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫יש עֲ ֻר ּ ִמים‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬מַ ְל ִ ּב ׁ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫סורים‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬מַ ִּתיר אֲ ּ ִ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫פופים‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬זוֹ ֵקף ְּכ ּ ִ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬רוֹ ַקע הָ ָא ֶרץ ַעל הַ ּ ָמיִם‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הַ ּמֵ ִכין ִמ ְצעֲ ֵדי גָבֶ ר‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫שה ִלי ּכָ ל צָ ְר ִּכי‪.‬‬
‫ש ָע ָׂ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ֶ ׁ ,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫בורה‪.‬‬
‫ִש ָראֵ ל ִ ּבגְ ּ ָ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬אוֹ זֵר י ְ ׂ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ִש ָראֵ ל ְ ּב ִתפְ ָא ָרה‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬עוֹ טֵ ר י ְ ׂ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הַ ּנוֹ ֵתן לַ י ּ ֵָעף ּכֹחַ ‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ִ ּכ ְרצוֹ נוֹ ‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫)תלמוד בבלי‪ ,‬מנחות‪ ,‬דף מ"ג עמוד ב'(‬
‫)מתוך ברכות השחר(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫ֻּמים – נותן לנו בגדים‪.‬‬
‫ְּביׁש ֲער ִ‬
‫ּפֹוק ַח ִעוְרִים – מאפשר לנו לפקוח עיניים בכל בוקר‪ַ .‬מל ִ‬
‫ׂש ְכוִי – תרנגול‪ֵ .‬‬
‫ֶ‬
‫רֹוקע ָה?רֶץ ַעל‬
‫ְפּופים – מאפשר לנו לעמוד זקוף‪ַ .‬‬
‫זֹוקף ּכ ִ‬
‫ּתיר ֲאסּורִים – משחרר אותנו מכבלי השינה‪ֵ .‬‬
‫ַמ ִ‬
‫עֹוטר‬
‫ָבר – מכוון את צעדי האדם‪ .‬אֹוזֵר – חוגר‪ֵ .‬‬
‫ַה ָּמיִם – פורש את היבשה על המים‪ַ .‬ה ֵּמכִין ִמ ְצ ֲע ֵדי ג ֶ‬
‫ת ְפ?רָה – מעניק לעם ישראל כתר‪ ,‬כבוד‪ .‬חכמים פירשו את הברכה כרומזת לתפילין ולטלית‪.‬‬
‫ָאל ְּב ִ‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫יְ‬
‫ָעף – עייף‪ ,‬חלש‪.‬‬
‫יֵ‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫על התפילה‬
‫ברכות השחר הן רשימה של ברכות שתיקנו חכמים לומר מיד עם הקימה בבוקר‪ ,‬כדי‬
‫להודות על שלמות הגוף והנשמה‪ .‬עצם ההודיה מחדדת את ההכרה כי חיינו אינם עניין‬
‫מובן מאליו‪.‬‬
‫על פי הלכה המופיעה בתלמוד הבבלי‪ ,‬את הברכות יש לבצע בסמוך לביצוע פעילויות‬
‫הקימה‪ :‬כאשר פוקח עיניו – יאמר "פוקח עיוורים"‪ ,‬כאשר מתלבש – יאמר "מלביש‬
‫ערומים" וכך הלאה‪ .‬על פי הלכה זו‪ ,‬הברכות אינן מתייחסות למצבים קיצוניים שמהם‬
‫גואל האל את האדם‪ ,‬כגון שחרור מבית הסוהר או תיקון מום‪ ,‬אלא מדובר בתיאור ציורי‬
‫של המעבר משינה לערות‪ ,‬המוצג כהשתחררות מכבלים או ממוגבלות גופנית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬ההלכה המקורית הייתה אחת‪ ,‬אולם כיום אנו נוהגים לברך את כל ברכות‬
‫השחר ברציפות במהלך תפילת שחרית ויש לכך סיבות שונות שלא נפרטן כאן‪.‬‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫יתרונותיה של ההודיה המפורטת‬
‫מקדימים הקדמה קצרה‪ :‬לפנינו אוסף של חמש עשרה ברכות הודיה על דברים שונים‪.‬‬
‫מחלקים לתלמידים את דף התפילה )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' ‪ (20‬וקוראים‬
‫בקול את הברכות‪ .‬מבארים עם התלמידים את המילים הלא*מוכרות ומעוררים דיון‪:‬‬
‫? מדוע לדעתכם יש צורך בברכות ממוקדות כל כך? האם לא עדיף‬
‫להגיד תודה כללית על הכול? מה היתרון ומה החסרון בפירוט כזה?‬
‫בתשובה לשאלה זו מזמינים את התלמידים להבחין בין אומר התודה ובין‬
‫המקבל‪:‬‬
‫למקבל התודה נעים כשמפרטים על מה בדיוק התודה ולא מודים תודה‬
‫כללית‪ .‬מסבירים זאת בדוגמה על אמירת תודה בסוף אירוע לכל מי שעזר‬
‫בהכנתו‪ :‬מתי נעים יותר – האם כשאומרים "תודה לכל מי שעזר בארגון ערב‬
‫זה" או "תודה ליוסי שעבד על התפאורה‪ ,‬לאורי שהיה אחראי על התאורה"‬
‫וכדומה? שואלים את התלמידים אם הם היו מעדיפים שיזכירו את הדבר‬
‫המסוים שעשו‪.‬‬
‫? על מה מעידה הכרת תודה שיש בה פירוט?‬
‫לאומר התודה קל יותר להגיד תודה כללית כי כאשר מפרטים‪ ,‬עלולים‬
‫להחמיץ פרטים‪ .‬אך כאשר אדם מודה על משהו מסוים‪ ,‬הוא יכול להתמקד‬
‫בו ולהעריך אותו‪ .‬כך בברכות השחר‪ :‬כאשר אנחנו מודים על שאיננו עבדים‪,‬‬
‫אנחנו יכולים להתמקד בכך ולהעריך את חירותנו‪ ,‬וכאשר אנו מודים על‬
‫שאיננו עיוורים‪ ,‬אנחנו יכולים להתמקד בכך ולהעריך את הראייה שניחנו בה‬
‫וכן הלאה‪ .‬עצם ההכרה בדברים שזכינו בהם מחזקת אף היא את הכרת‬
‫הטובה‪.‬‬
‫לסיכום מפנים את התלמידים לביצוע הפעילות המופיעה בדף התפילה‪.‬‬
‫לחיזוק המסרים שעלו בתפילה‪ ,‬אפשר להיעזר באחד השירים או המדרשים המובאים‬
‫מעמ' ‪ 13‬ואילך‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה ‪9‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ברכת "מודים"‬
‫שתי התפילות הקודמות עניינן זיהוי של טוב מסוים והכרת טובה עליו‪ ,‬ואילו התפילה‬
‫שלהלן כללית יותר ומייצגת את החשיבות שבהכרת טובה תמידית כוללת‪ ,‬לא רק באירוע‬
‫מסוים‪.‬‬
‫נו לָ ְך‬
‫מוֹ ִדים אֲ נ ְַח ּ‬
‫ינו ְלעוֹ לָ ם ו ֶָעד‬
‫ֶׁ‬
‫ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ‬
‫הוא ה' אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ַא ּ ָתה ּ‬
‫הוא ְלדוֹ ר וָדוֹ ר‪.‬‬
‫ֵינו‪ָ ,‬מגֵן י ְׁ‬
‫ֵּ‬
‫נו ַא ּ ָתה ּ‬
‫ִש ֵע ּ‬
‫צור חַ יּ ּ‬
‫נו ּ‬
‫צור ּ‬
‫נוֹ ֶדה ְל ָך ּונְ סַ ּפֵ ר ְּת ִה ּלָ ֶתךָ‬
‫סורים ְ ּבי ֶָד ָך‬
‫ֵינו הַ ְּמ ּ ִ‬
‫ַעל חַ י ּ ּ‬
‫קודוֹ ת לָ ךְ‬
‫ינו הַ ּ ְפ ּ‬
‫וְ ַעל נִ ְׁשמוֹ ֵת ּ‬
‫וְ ַעל נִ ּסֶ ָ‬
‫נו‬
‫יך ׁ ֶ‬
‫ש ְ ּבכָ ל יוֹ ם ִע ּ ָמ ּ‬
‫יך וְ טוֹ בוֹ ֶת ָ‬
‫וְ ַעל נִ ְפ ְלאוֹ ֶת ָ‬
‫ש ְ ּבכָ ל ֵעת‪ֶ ,‬ע ֶרב ָוב ֶֹקר וְ צָ ה ֳָריִם‪.‬‬
‫יך ׁ ֶ‬
‫מו חֲסָ ֶד ָ‬
‫לו ַרחֲמֶ ָ‬
‫יך‬
‫יך‪ ,‬וְ הַ ְּמ ַרחֵ ם ִ ּכי לֹא ַת ּ ּ‬
‫הַ ּטוֹ ב ִ ּכי לֹא כָ ּ‬
‫ינו לָ ְך‪.‬‬
‫מֵ עוֹ לָ ם ִקוִ ּ ּ‬
‫ָ‬
‫דוך ּסֶ לָ ה‬
‫וְ כָ ל הַ חַ י ִּים יוֹ ּ‬
‫ָ‬
‫כו אֶ ת ִׁש ְמך הַ ּגָדוֹ ל ֶּבאֱ מֶ ת ְלעוֹ לָ ם ִ ּכי טוֹ ב‬
‫לו וִ יבָ ְר ּ‬
‫וִ יהַ ְל ּ‬
‫נו סֶ לָ ה‪ ,‬הָ אֵ ל הַ ּטוֹ ב‪.‬‬
‫ְש ּ ָ‬
‫הָ אֵ ל י ׁ‬
‫נו וְ ֶעז ְָר ֵת ּ‬
‫וע ֵת ּ‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ולך נָאֶ ה ְלהוֹ דוֹ ת‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬הַ ּטוֹ ב ִׁש ְמך ּ ְ‬
‫)מתוך תפילת העמידה(‬
‫על התפילה‬
‫ברכת "מודים" היא הברכה הפותחת את החלק השלישי של תפילת העמידה‪ ,‬שתוכנו‬
‫הודיה ושבח לאלוהים‪ .‬הברכה מורכבת מכמה חלקים העוסקים כולם בהודיה‪:‬‬
‫"מודים אנחנו לך‪ ...‬לדור ודור" – פתיחה ובה הודאה כללית לאלוהים ושיבוחו בשמות‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫"נודה לך‪ ...‬מעולם קיווינו לך" – פירוט הטובות שעליהן מודים בתפילה זו‪.‬‬
‫"וכל החיים‪ ...‬האל הטוב" – סיום הברכה‪ ,‬אמירה כי כל העולם מודה לאל‪.‬‬
‫"ברוך אתה‪ – "...‬חתימת הברכה‪.‬‬
‫בחנוכה ובפורים נהוג להוסיף בתוך ברכה זו את תפילת "על הנסים"‪ ,‬המודה לאלוהים‬
‫על הנסים המסוימים שאירעו בימים אלה‪.‬‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫הסתכלות מתוך עין טובה‬
‫קוראים בקול את ברכת "מודים" )מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' ‪ (21‬ומסבירים‬
‫אותה בקצרה‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬ניתן לדון בנושא "הכרת הטוב" על פי הדיון המפורט בעמ' ‪ ,6‬בצמוד‬
‫לתפילת "מודה אני"‪.‬‬
‫נוסף על נושא הכרת הטובה העולה בתפילה זו‪ ,‬בולטת במיוחד בתפילה הגדרת הנסים‬
‫ומעשי ה' במילים כמו "נפלאותיך"‪" ,‬טובותיך"‪" ,‬טוב"‪" ,‬רחמים"‪ .‬כלומר יש בה‬
‫הבלטה של הסתכלות בעין טובה‪ ,‬הבנה וקבלה שמה שאנו מקבלים מידי האל הוא‬
‫טוב‪ .‬המתפלל מכריז שהסתכלותו על כל המתרחש לו היא חיובית ומגדיר את כל‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫פעולות האל עד כה ובעתיד במילה "נסים"‪ .‬זו נקודת מוצא אופטימית של הסתכלות‬
‫על הצד החיובי של המציאות‪.‬‬
‫לסיכום מבצעים עם התלמידים את הפעילות הכתובה בדף התפילה‪.‬‬
‫אפשר להעשיר את הדיון בנושא זה בהצגה קצרה של שני ילדים הדנים על "חצי הכוס‬
‫הריקה" ו"חצי הכוס המלאה"‪ :‬מביאים לכיתה כוס מלאה מים עד חצייה ומתאמים‬
‫מראש עם שני תלמידים שיתווכחו אם הכוס חצי ריקה או חצי מלאה‪ .‬המסקנה היא‬
‫כמובן ששניהם צודקים וההבדל ביניהם הוא בנקודת המבט‪ :‬האם רואים את ה"יש" או‬
‫את ה"אין"‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ברכת הגומל וברכת "הטוב והמיטיב"‬
‫ברכת הגומל‬
‫מי שהיו בסכנה וניצלו ממנה )כגון יולדת‪ ,‬מי שנרפאו ממחלה קשה‬
‫או ניצלו מפגיעה( מברכים ברכת הגומל במניין‬
‫המברך או המברכת אומרים‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הַ ּגוֹ מֵ ל ְלחַ יּ ִָבים טוֹ בוֹ ת‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫טוב‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫שגְ ּ ָמלַ נִ י ּכָ ל ּ‬
‫הקהל עונה‬
‫ָאמֵ ן‪.‬‬
‫ָ‬
‫ָ‬
‫טוב‪ ,‬סֶ לָ ה‪.‬‬
‫ִמי ׁ ֶ‬
‫הוא יִגְ ָמ ְלך ּכָ ל ּ‬
‫שגְ ּ ָמ ְלך טוֹ ב‪ּ ,‬‬
‫)מתוך סדר ברכות(‬
‫על התפילה‬
‫זוהי ברכת הודאה הנאמרת על צרה שאדם ניצל ממנה‪ .‬המקור לברכה הוא בתלמוד ובו‬
‫מפרטים את המקרים שבהם היא נאמרת‪:‬‬
‫"אמר רב יהודה אמר רב‪ ,‬ארבעה צריכין להודות‪:‬‬
‫יורדי הים‪ ,‬הולכי מדברות‪ ,‬ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא‪.‬‬
‫‪ ...‬מאי )=מה( מברך? אמר רב יהודה ברוך גומל חסדים טובים" )מסכת ברכות‪ ,‬דף נ"ד עמוד‬
‫ב'(‪.‬‬
‫אחר כך נתנו סימן למקרים אלה‪" :‬וכל החיים יודוך סלה"‪ .‬חיים הם ראשי תיבות של‬
‫חבוש )בבית האסורים(‪ ,‬ייסורים )חולה שהתייסר(‪ ,‬ים‪ ,‬מדבר‪ .‬המשותף למקרים אלה‬
‫הוא שבכולם האדם נמצא בחזקת סכנה‪ .‬עם הזמן הוחלט כי גם יולדת צריכה לברך‪ ,‬שכן‬
‫היא נכללת בגדר חולה שנתרפא‪ .‬מי שטסו צריכים לברך כיוון שהם דומים ליורדי ים‪.‬‬
‫יש להשתדל שלא לאחר את הברכה יותר משלושה ימים מן האירוע שעליו מברכים‪ ,‬ועל‬
‫פי התלמוד הנזכר לעיל יש לאמרה בפני עשרה אנשים )=מניין(‪.‬‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫הודיה על אירועים חריגים‬
‫קוראים בקול את ההקדמה לברכת הגומל ואת הברכה עצמה‪) .‬מקור לצילום מצורף‬
‫בנספחים בעמ' ‪.(21‬‬
‫מפרטים את המקרים שבהם נאמרת הברכה ומנסים להגדיר עם התלמידים באיזה סוג‬
‫של מקרים מן הראוי לומר אותה‪ .‬כיום אנשים רבים אומרים ברכת הגומל‪ ,‬אחרי תאונת‬
‫‪10‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫דרכים שיצאו ממנה בשלום‪ ,‬אחרי ניתוח וכדומה – על פי רוב במצבים שכרוכים‬
‫בנטילת סיכון‪.‬‬
‫קל יותר לתלמידים להתעניין בתפילה זו מבתפילות היומיומיות כי תפילה כזו נראית‬
‫הגיונית ומתבקשת‪.‬‬
‫שואלים את התלמידים‪:‬‬
‫? האם הם יכולים לחשוב על מקרה שקרה להם ושבו היה מקום לתפילה‬
‫זו? מעניין לדון עם התלמידים בהגדרת המושג "גומל" – הגדרתה במילון‬
‫אבן*שושן המחודש היא "שילם‪ ,‬השיב גמול"‪ ,‬כלומר גמול הוא תשלום‬
‫שמשלם הגומל מאחר שהוא חייב משהו למישהו אחר‪ .‬אולם מניסוח‬
‫הברכה מתברר כי בברכת הגומל המצב הפוך‪" :‬הגומל לחייבים טובות" –‬
‫למרות היותנו בעלי חוב של הקב"ה )חייבים(‪ ,‬הוא עדיין נותן )גומל( לנו‬
‫טובה ומציל אותנו מסכנה‪.‬‬
‫מזמינים את התלמידים להסביר את משמעותה של אמירה זו‪ :‬מה אנו חייבים‬
‫לאלוהים? אמירה זו מחזירה אותנו לברכות אחרות כמו "מודה אני" ו"ברכות השחר"‪,‬‬
‫שבהן עמדנו על הטובות השונות שאנו מקבלים מהאל‪.‬‬
‫גם בנושא ברכת הגומל נכון לדבר עם התלמידים על הכרת טובה‪ .‬גם אדם שניצל‬
‫מאירוע מיוחד יכול לראות זאת כמובן מאליו ולהגיד‪" :‬זה קורה"‪" ,‬היה לי מזל"‪" ,‬אנשים‬
‫עוברים את זה בכל יום" )טיסה למשל( וכדומה‪ .‬כלומר אפילו באירועים מיוחדים הכרת‬
‫הטובה אינה מובנת מאליה אלא צריכה לנבוע מהכרה כי אכן ההצלה אינה מקרית‪.‬‬
‫ברכת "הטוב והמיטיב"‬
‫כששומעים בשורות טובות‪ ,‬כגון לידה‪ ,‬מברכים‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫עולָ ם‪,‬‬
‫ינו ֶמלֶ ְך הָ ֹ‬
‫רוך אַ ּ ָתה ה'‪ֱ ,‬אלֹהֵ ּ‬
‫טוב וְ הַ ּ ֵמ ִטיב‪.‬‬
‫הַ ּ ֹ‬
‫)מתוך סדר ברכות(‬
‫על התפילה‬
‫זוהי ברכת הודאה כללית‪ ,‬הנאמרת כהודאה על דבר שהוא טוב לאדם האומר את‬
‫הברכה וגם לאחרים‪ .‬הברכה נאמרת אם שמע שמועה טובה‪ ,‬ואם אירע לו ולאחרים‬
‫דבר טוב‪ .‬בשונה מברכת "שהחיינו" שאותה אומרים על טוב שאירע רק לנו‪ ,‬את הטוב‬
‫והמיטיב מברכים רק על דבר שהוא טוב עבור שני אנשים לפחות‪.‬‬
‫פעילות עם התלמידים‬
‫הודיה על אירוע מסוים‬
‫ברכה זו דומה לברכת הגומל בכך שגם היא אינה נאמרת בקביעות אלא רק בעקבות‬
‫אירוע מסוים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫שואלים את התלמידים‪:‬‬
‫? האם הם יכולים לחשוב על אירוע מסוים שבעקבותיו היה מתאים לברך את‬
‫הברכה?‬
‫ראוי להסב את תשומת לבם של התלמידים לעובדה המעניינת כי אף ששתי‬
‫הברכות מכוונות להודיה על אירוע מסוים‪ ,‬הן מנוסחות באמירה כללית ובציון‬
‫כללי לטוב שהאל נותן בעולם – מדוע?‬
‫ייתכן כי יש בכך משהו טבעי‪ :‬כאשר קורה לנו משהו טוב‪ ,‬אנו רואים פתאום‬
‫את כל הטוב הקיים סביב‪ .‬לדוגמה‪ :‬כאשר מישהו עוזר לנו או אומר לנו משהו‬
‫טוב‪ ,‬אנחנו חושבים על אותו אדם באופן כללי מחשבות טובות ונזכרים בכל‬
‫הדברים הטובים שעשה או אמר לנו בעבר )ולהפך‪ ,‬כאשר מישהו מרע לנו(‪.‬‬
‫וכך גם בברכות הללו‪ :‬המפגש עם האירוע הטוב המיוחד וקישורו אל האל‬
‫מזכירים לנו באופן כללי כי האל עושה טוב בעולם – ועל כך אנו מודים‪.‬‬
‫לסיכום ההיכרות עם שתי התפילות‪ ,‬ברכת הגומל ו"הטוב והמיטיב"‪ ,‬מבצעים את‬
‫הפעילות הכתובה בדף התפילות )בנספחים בעמ' ‪.(21‬‬
‫לחיזוק המסרים שעלו מלימוד ברכות אלו‪ ,‬נעזרים באחד השירים או המדרשים‬
‫המובאים מעמ' ‪ 13‬ואילך‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫‪ .3‬בחרוז ובסיפור‬
‫לפניכם שני שירים המעודדים דיון בנושא הכרת הטוב‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫תודה‬
‫מילים ולחן‪ :‬עוזי חיטמן‬
‫את‬
‫שבָּ ָר ָ‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ‬
‫ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ‬
‫ַעל אוֹ ר ֵעי ַניִ ם‬
‫חָ בֵ ר אוֹ ְׁש ַניִ ם‬
‫ֵש לִ י בָּ עוֹ לָם‪.‬‬
‫ש ּי ׁ‬
‫ַעל ָמה ׁ ֶ‬
‫ַעל ִׁשיר קוֹ לֵחַ‬
‫וְ לֵב סוֹ לֵחַ‬
‫כותם אֲנִ י ַק ּיָם‪.‬‬
‫ש ִ ּבזְ ּ ָ‬
‫ֶׁ‬
‫…‬
‫השיר מובא במלואו בנספחים בעמ' ‪.22‬‬
‫להודות גם על המובן מאליו‬
‫קוראים את השיר או משמיעים אותו‪ ,‬ואחר כך שואלים את התלמידים‪:‬‬
‫? על אילו דברים הכותב מודה? האם אנו רגילים‬
‫להודות עליהם? מדוע? האם ראוי להודות עליהם?‬
‫מסבים את תשומת לב התלמידים שיש בשיר הודיה כללית "על כל מה שבראת" והודיה‬
‫פרטנית "על מה שלי נתת"‪ .‬חשוב להודות הן על כל הדברים הטובים שקורים בעולם‪,‬‬
‫הן על דברים מסוימים המתרחשים לנו‪.‬‬
‫מחלקים לתלמידים דפים של השיר המודפס ומזמינים אותם לסמן בו את כל הדברים‬
‫שהכותב מודה עליהם ולמנות אותם‪ .‬מבקשים מהתלמידים להוסיף בית משלהם‪ ,‬ובו‬
‫הדברים הכלליים והאישיים שהם רוצים להודות עליהם‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫ב‪ .‬למדני‪ ,‬אלוהיי‬
‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬
‫אלֹהַ י‪ ,‬בָּ ֵר ְך וְ ִה ְת ּפַ ּלֵל‬
‫ל ְַּמ ֵדנִ י‪ֱ ,‬‬
‫ַעל סוֹ ד ָעלֶה ָקמֵ ל‪,‬‬
‫של‪,‬‬
‫ַעל ֹנ ַג ּה ּ ְפ ִרי בָּ ׁ ֵ‬
‫רות הַ ז ֹּאת‪:‬‬
‫ַעל הַ חֵ ּ‬
‫ָחוש‪ ,‬לִ נְ ׁשֹם‪,‬‬
‫לִ ְראוֹ ת‪ ,‬ל ּ ׁ‬
‫של‪.‬‬
‫ל ַָד ַעת‪ ,‬לְ יַחֵ ל‪ ,‬לְ ִה ּכָ ׁ ֵ‬
‫ש ְפתוֹ ַתי ְ ּב ָרכָ ה וְ ִׁשיר הַ ּלֵל‬
‫ל ַּמֵ ד אֶ ת ִ ׂ‬
‫ָ‬
‫ְ ּב ִה ְתחַ ֵ ּד ׁש זְ מַ נְ ּ ך ִעם ּב ֶֹקר וְ ִעם לֵיל‪,‬‬
‫לְ בַ ל יִ ְהיֶה יוֹ ִמי הַ ּיוֹ ם כִּ ְתמוֹ ל ִׁשלְ ׁשוֹ ם‪,‬‬
‫לְ בַ ל יִ ְהיֶה ָעלַי יוֹ ִמי הֶ ְר ּגֵל‪.‬‬
‫להצליח לראות בכל יום את החידוש‬
‫קוראים את השיר עם התלמידים ודנים עמם‪:‬‬
‫? מה בקשתה של המשוררת? ממי? מדוע? שימו לב שהשיר‬
‫מדבר על הרצון לזהות את הטוב – היכולת לראות את הטוב‬
‫בעולם‪.‬‬
‫המשוררת מפרטת את הדברים שהיא רוצה להודות עליהם‪ ,‬מונה‬
‫את הדברים שטובים בעיניה‪ ,‬ובכך גם מכירה טובה‪.‬‬
‫? התמקדו במילים "לבל יהיה עליי יומי הרגל" – מה משמעותן?‬
‫ומה הקשר להכרת טובה? חוזרים לתפילת "מודה אני"‪ :‬תפילה‬
‫זו גורמת לנו להפוך מאורע שגרתי למאורע מיוחד ובכך מסייעת‬
‫לנו לקיים את הבקשה המובעת בשיר "לבל יהיה עליי יומי הרגל"‪.‬‬
‫לסיכום הפעילות מזמינים את התלמידים למלא את המשימות המופיעות בדף השיר‬
‫)מקור לצילום מצורף בנספחים בעמ' ‪.(22‬‬
‫‪14‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫‪ .4‬דרשו חכמינו‬
‫לפניכם שלושה מדרשים המעודדים דיון בנושא הכרת טובה‪.‬‬
‫המדרש הוא צורת פרשנות של התורה‪.‬‬
‫מטרתו של המדרש היא לא לפרש את הכתוב אלא למצוא בו משמעויות נוספות‪ .‬לצורך‬
‫ומשלים‪ .‬המדרשים נכתבו בידי חז"ל‬
‫כך הוא נעזר באמצעים שונים‪ ,‬ביניהם סיפורים ְ‬
‫בתקופות שונות עד למאות הראשונות לספירה‪ .‬רובם מתייחסים לספר מסוים בתורה או‬
‫בתנ"ך‪ .‬לצד מדרשים רבים הפזורים בתלמוד יש גם קובצי מדרשים נפרדים‪.‬‬
‫א‪" .‬כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה"‬
‫פן נוסף בתפיסה הקוראת לראיית הטוב בעולם הוא ההנחה שאפשר לראות את הטוב‬
‫בכל מה שקורה לנו‪ ,‬גם בדברים לא נעימים‪ .‬קוראים את המדרש על רבי עקיבא‪.‬‬
‫)המדרש מובא בנספחים בעמ' ‪.(23‬‬
‫חצי הכוס המלאה‬
‫לאחר הקריאה שואלים את התלמידים‪:‬‬
‫? אילו דברים אירעו לרבי עקיבא? האם היו אלו דברים טובים או רעים?‬
‫? כיצד התייחס אליהם רבי עקיבא? מדוע?‬
‫בשלב זה מזמינים את התלמידים למלא את המשימה שבצד המדרש‪.‬‬
‫משימה זו מדגישה את צורת הראייה המיוחדת של רבי עקיבא‪ :‬כל דבר שקורה לו – גם‬
‫אם נראה דבר רע – הוא טוב‪.‬‬
‫סיום הסיפור מוכיח שרבי עקיבא אכן צדק‪ ,‬אך כולנו יודעים שבחיים לא תמיד התוצאה‬
‫חיובית כפי שהיא בסיפור‪ .‬ובכל זאת כדאי לעודד את התלמידים לנסות לראות בכל דבר‬
‫את הטוב‪ ,‬בעיקר כיוון שיש בני אדם הנוטים לעתים לייאוש לא מוצדק ופעמים רבות‬
‫רואים את הרע והשלילי בלבד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אכן פעמים רבות דברים מסתדרים לטובה‪ ,‬והתקווה והציפייה לתוצאה חיובית‬
‫יכולות לקדם תוצאה כזאת‪ ,‬בבחינת "נבואה שמגשימה את עצמה"‪.‬‬
‫עורכים תרגיל‪ :‬מציגים לתלמידים מצבים שונים שבמבט ראשון נראים שליליים בלבד‬
‫)שבירת רגל‪ ,‬ביטול חופשה משפחתית וכדומה(‪ ,‬ומזמינים את התלמידים לחשוב אילו‬
‫יתרונות יש למצבים אלו על אף הקושי שבהם )למשל שבירת רגל – הרבה חברים באים‬
‫לבקר‪ ,‬מפנקים אותי(‪.‬‬
‫מורים המלווים אותה כיתה שעות רבות יכולים להשתמש בעיקרון זה בהזדמנויות שונות‬
‫בחיי היומיום בבית הספר‪ ,‬למשל כאשר הטיול השנתי מתבטל‪" ,‬אולי הטיול החדש‬
‫שייקבע יהיה מוצלח ממנו"‪.‬‬
‫ב‪" .‬אורח טוב – מה הוא אומר?"‬
‫כבר לפני קריאת המדרש פותחים בהצגה קצרה המתואמת מראש עם שני תלמידים‬
‫ומתארת את התנהגותם של "שני האורחים" במדרש‪ .‬לאחר ההצגה‪ ,‬לפני הדיון‪ ,‬כדאי‬
‫להסביר לתלמידים כי ההצגה מבוססת על הגמרא שלהלן‪ .‬בשלב זה מחלקים לתלמידים‬
‫את דף הפעילות עם המדרש )מצורף בנספחים בעמ' ‪ (24‬וקוראים אותו יחד‪.‬‬
‫להתייחס לחיים בגישה חיובית‬
‫לאחר הקריאה דנים עם התלמידים‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫? מה ההבדל בין תגובותיהם של שני האורחים?‬
‫? מה ההבדל בין תפיסות העולם של השניים?‬
‫? את מי משני האורחים הייתם רוצים לארח בביתכם? מדוע?‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫חשוב להסביר לתלמידים כי המדרש אינו מדבר על אורחים שקיבלו יחס שונה אלא‬
‫שההבדל הוא רק בתפיסת העולם שלהם עצמם‪.‬‬
‫שואלים את התלמידים מה קורה כאשר הם מארחים‪:‬‬
‫? האם הם עושים מאמץ להנעים את זמנו של האורח )למשל כשהם צריכים‬
‫לוותר על רצונם שלהם למענו(?‬
‫? האם בדרך כלל המאמץ הזה מוערך? האם הם מעריכים מאמץ שנעשה כאשר‬
‫הם עצמם מתארחים?‬
‫הדיון על התנהגותם של האורחים מעלה את נושא הכרת הטובה – אחד מכיר בטובה‬
‫שהוא מקבל והאחר אינו מכיר בה‪.‬‬
‫גם על "נסים" חד*פעמיים )אנו מודים עליהם בברכת הגומל( או על מתנות יומיומיות )אנו‬
‫מודים עליהן בברכות השחר( אנו יכולים להכיר טובה או להפך – להיות כפויי טובה ולא‬
‫להכיר בטוב שקיבלנו‪.‬‬
‫לסיום הפעילות מפנים את התלמידים למשימה של השלמת האיורים המייצגים את‬
‫המדרש ומובאים בדף הפעילות שחולק‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נחום איש גם זו‬
‫הסיפור התלמודי להלן מציג אירוע בחייו של אדם ששמו "נחום איש גם*זו" – שמו משקף‬
‫את תפיסת עולמו )המדרש מצורף בנספחים בעמ' ‪.(25‬‬
‫כדאי לדעת כי ההנחה המחקרית היא שמוצאו היה ממקום ששמו גמזו או גימזו‪ ,‬שהיה‬
‫קיים בתקופת התלמוד‪ .‬חכמים נעזרו ככל הנראה בשמו כדי לעגן את הסיפור על אודות‬
‫אופיו‪.‬‬
‫הכול תלוי בנקודת המבט‬
‫לאחר הקריאה שואלים את התלמידים‪:‬‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫?‬
‫כיצד קיבל נחום את שמו המיוחד?‬
‫מה אירע לו בדרכו לשליחות החשובה?‬
‫כיצד התמודד "נחום איש גם‪A‬זו" עם האירועים שהתרחשו?‬
‫מעניין להתמקד עם התלמידים בתחילת הסיפור ולבדוק מדוע מחליטים לשלוח‬
‫דווקא אותו אל הקיסר‪") .‬אמרו‪ :‬מי ילך? ילך נחום איש גם*זו‪ ,‬שמלומד בנסים‬
‫הוא"‪ (.‬אפשר לשאול את התלמידים‪ :‬מה אפשר ללמוד מאמירה זו? אפשר‬
‫להסיק כי בזכות אמונתו הגדולה של "נחום איש גם*זו" הוא זכה לא פעם להצלה‬
‫ולנסים מהאל‪ ,‬ועובדה זו הייתה ידועה בציבור‪.‬‬
‫כיצד הייתם אתם מגיבים אילו הייתם במצבו )מפחדים‪ ,‬מתפללים‪ ,‬מבקשים‬
‫רחמים מהקיסר‪ ,‬כועסים על אלוהים(?‬
‫תפיסת העולם של "נחום איש גם*זו" דומה לתפיסת עולמו של רבי עקיבא שהוצגה‬
‫בסיפור )ראו פעילות בעמ' ‪:(23‬‬
‫שני האנשים מתייחסים באופטימיות אל האירועים הקורים להם‪ .‬אין הם עיוורים ויודעים‬
‫שהאירועים אינם טובים‪ ,‬אך הנחת המוצא שלהם היא שכיוון שכל הדברים מקורם באל‪,‬‬
‫בסופו של דבר הם יובילו לתוצאה טובה‪.‬‬
‫סיפור זה מתקשר אף הוא לערך זיהוי הטוב וליכולת להאמין שגם בדברים הנראים במבט‬
‫ראשון בהווה שליליים‪ ,‬יש צד חיובי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה ‪17‬‬
‫‪ .5‬לסיכום‬
‫לפניכם ארבע הצעות לפעילות מסכמת בנושא‪.‬‬
‫חיבור שיר‬
‫התלמידים יחברו שיר או תפילת תודה המביעים הכרת טובה‪.‬‬
‫חשוב לכוון את התלמידים טרם הכתיבה – עליהם להגדיר לעצמם למה מכוונת ההודיה‬
‫בשיר‪ :‬היא יכולה להיות ספציפית או כללית‪ ,‬אישית‪ ,‬לאומית או כלל*עולמית‪ ,‬או כל דבר‬
‫אחר שהתלמידים חושבים עליו‪.‬‬
‫אפשר למקד את התלמידים באמצעות שאלות‪:‬‬
‫? אילו דברים בחיינו נראים לנו מובנים מאליהם אך לא היינו יכולים לחיות‬
‫בלעדיהם? בזכות אילו דברים חיינו טובים יותר?‬
‫לפני עבודת היצירה דנים במליאה וכותבים על הלוח את הרעיונות המועלים‪ .‬אחר כך כל‬
‫תלמיד יבחר מהלוח את אחד הדברים ויכתוב עליו שיר או תפילת הודיה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬מזכירים לתלמידים את החשיבות שבשימוש בשפה פיוטית ובביטויים המביעים‬
‫הכרת טובה‪.‬‬
‫יצירה בהשראת טקסט או חפץ‬
‫כל תלמיד יבחר פסוק או משפט מהטקסטים שלמדנו וימחיש אותו בציור‪ ,‬בשיר או‬
‫ביצירה תלת*ממדית‪ .‬אפשר להציג את העבודות בתערוכה – כל תלמיד יציג את היצירה‬
‫ויסביר אותה‪.‬‬
‫לחלופין‪ ,‬יוצאים עם התלמידים לחצר ואומרים להם לכתוב ברכת תודה על משהו שהם‬
‫רואים מסביב‪ .‬אם אי אפשר לצאת‪ ,‬מבקשים מן התלמידים לעצום עיניים ולדמיין‪ :‬אילו‬
‫דברים יפים יש בעולם? בהיעדר אילו דברים העולם אינו יכול להתקיים? אילו דברים‬
‫אתם אוהבים לראות או לעשות? בכתיבת הברכה כדאי גם להזכיר את התכונות‬
‫הלשוניות של התפילות המוכרות‪ ,‬מילים פיוטיות )אפשר גם בחריזה(‪ ,‬שפה גבוהה‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫התבוננות בטבע‬
‫בשיתוף המורה למדעים שותלים צמחים ומדי יום בוחנים את השינויים החלים בהם‪.‬‬
‫זאת ההזדמנות להסב את תשומת הלב לתהליכים המתרחשים יום יום מתחת לאפנו‪:‬‬
‫צמחים הגדלים‪ ,‬עלים המשנים את צבעם ועוד‪ .‬כל אלו מתרחשים סביב כמעט בלי‬
‫שנשים לב אליהם‪ .‬מטרתה של פעילות זו – כמו של תפילות ההודיה השונות – להגביר‬
‫את המודעות שלנו להתרחשויות יומיומיות אלו ולהודות עליהן‪.‬‬
‫טיול בראשית‬
‫להלן הצעה לפעילות שונה מחוץ לכותלי בית הספר‪ ,‬בחצר בית הספר או‪ ,‬אם אפשר‪,‬‬
‫בחורשה קרובה‪.‬‬
‫השאלות המפורטות כאן הן בגדר הצעות – אפשר להשתמש בכולן או בחלק מהן‪ ,‬ואפשר‬
‫לשנות את סדרן‪ .‬צועדים עם התלמידים או שוכבים במעגל‪ ,‬עוצמים עיניים‪ ,‬מעלים‬
‫שאלות למחשבה או לדיון‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הכרת הטוב בתפילה‬
‫טיול בראשית‬
‫‪ .1‬אתם יוצאים למסע‪ .‬נשמו נשימה עמוקה‪ ,‬הירגעו‪ ,‬פקחו את עיניכם‪ ,‬תיהנו מן הטיול‪.‬‬
‫זכרו‪ :‬זה הטיול שלכם‪.‬‬
‫‪ .2‬נשמו עמוק‪ .‬נשימתכם מזינה את העצים‪.‬‬
‫‪ .3‬שכבו על הגב והביטו למעלה – במה החורש נראה שונה?‬
‫‪ .4‬עצרו! הקשיבו היטב‪ ...‬האם אתם יכולים לשמוע את לבכם פועם?‬
‫‪ .5‬קומו‪ .‬לכו לאט‪ ,‬לכו בערנות‪ .‬ככל שאתם הולכים לאט‪ ,‬כך אתם רואים יותר‪.‬‬
‫‪ .6‬עם מי הייתם רוצים לחלוק את הרגע הזה?‬
‫‪ .7‬מצאו משהו שמעולם לא ראיתם קודם‪.‬‬
‫‪ .8‬איך היה המקום הזה נראה לו הייתם ציפור במעופה?‬
‫‪ .9‬דמיינו את המקום מואר בלילה‪.‬‬
‫‪ .10‬חקו תנועות של קוף! )אל תדאגו‪ ,‬איש אינו צופה בכם‪(.‬‬
‫‪ .11‬כל דבר על פני האדמה‪ ,‬מקורו בטבע‪.‬‬
‫‪" .12‬המקום אשר אתה עומד עליו‪ ,‬אדמת קודש הוא" )שמות פרק ג' פסוק ה'(‪ .‬מצאו סימן‬
‫לנוכחות אלוהית‪.‬‬
‫‪ .13‬שכבו על הבטן‪ ,‬והתקרבו לקרקע ככל שתוכלו‪ .‬הביטו בקרקע‪ :‬מה אתם רואים שלא‬
‫ראיתם מלמעלה?‬
‫ַחנּו ָל ְך ]‪[...‬‬
‫‪" .14‬מֹודִים ֲאנ ְ‬
‫ִּמנּו‬
‫ׁש ְּבכָל יֹום ע ָ‬
‫ִּסי ָך ֶ‬
‫וְעַל נ ֶ‬
‫ׁש ְּבכָל עֵת ]‪) "[...‬מתוך תפילת העמידה(‬
‫ְטֹובֹותי ָך ֶ‬
‫ֶ‬
‫ְאֹותי ָך ו‬
‫ִפל ֶ‬
‫וְעַל נ ְ‬
‫על מה בחייכם אתם מודים?‬
‫‪ .15‬רבן יוחנן בן זכאי היה נוהג לומר‪" :‬אם הייתה הנטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי‬
‫משיח בא‪ ,‬נטע את הנטיעה ואחר כך צא והקבילו" )אבות דרבי נתן‪ ,‬פרק ל"א(‪.‬‬
‫‪ .16‬לכו ומצאו עץ נטוע‪ ,‬ושבו לידו במשך דקה אחת‪.‬‬
‫‪" .17‬הארץ צוחקת בפרחים" )ראלף וואלדו אמרסון(‪.‬‬
‫‪ .18‬האם אתם יכולים למצוא את צורת האות אל"ף בחורש?‬
‫‪ .19‬עצמו את עיניכם והקשיבו במשך דקה אחת‪ .‬האם אתם יכולים לשמוע לפחות‬
‫שלושה קולות? האם אתם יכולים לשמוע משהו שמעולם לא שמעתם עד כה? "שמע‬
‫ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"‪.‬‬
‫‪ .20‬מצאו שישה גוונים שונים של ירוק‪.‬‬
‫‪ .21‬עמדו דומם‪ ,‬בעמידה זקופה‪ ,‬במקום אחד‪ .‬עצמו את עיניכם ודמיינו שאתם עץ‪,‬‬
‫מושרש עמוק באדמה‪ ,‬משתרע על פני כל הארץ‪ .‬מה יכולה להיות התחושה בעמידה‬
‫במקום אחד זמן רב כל כך? אילו דברים הייתם רואים?‬
‫‪ .22‬דמיינו את אותו העץ בחורף‪ ,‬באביב‪ ,‬בקיץ ובסתיו‪ .‬מה השינויים החלים בו?‬
‫‪ .23‬עץ זה הוא נס‪ ...‬וכך גם אתם עצמכם!‬
‫‪ .24‬על התורה נאמר "עץ חיים היא" – במה דומה התורה לעץ?‬
‫‪ִ .25‬מחזור העיתונים בביתכם במשך שנה יכול להציל שבעה עשר עצים‪ִ .‬ספרו שבעה‬
‫עשר עצים‪.‬‬
‫‪" .26‬הצפרדע אינה שותה ממי האגם שבו היא חיה"‪ ,‬אמרה אינדיאנית‪.‬‬
‫‪ .27‬חשבו על סביבת מגוריכם‪ .‬כיצד מה שאתם עושים בביתכם משפיע על המקום‬
‫שאתם חיים בו?‬
‫‪ .28‬לו יכולתם לשנות דבר אחד בחייכם‪ ,‬מה היה הדבר?‬
‫‪ .29‬הביעו משאלה בעבור הארץ‪.‬‬
‫‪ .30‬מה אני עושה כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר? מה אני יכול לעשות?‬
‫‪18‬‬
‫לתלמידים‪ :‬הכרת הטוב בתפילה‬
‫תפילת "מודה אני"‬
‫בת מוֹ ָדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ‬
‫בן מוֹ ֶדה אֲ נִ י ְלפָ נ ָ‬
‫ֶיך‬
‫ֶיך‬
‫מֶ לֶ ְך חַ י וְ ַקי ָּם‬
‫שהֶ ֱחז ְַר ּ ָת ִ ּבי נִ ְׁש ָמ ִתי ְ ּבחֶ ְמלָ ה‬
‫ֶׁ‬
‫מונ ֶָתך‪ָ.‬‬
‫ַר ָּבה אֱ ּ‬
‫)מתוך סדר ההשכמה בברכות השחר(‬
‫בתפילת "מודה אני" אנחנו מודים על עצם העובדה שקמנו‬
‫בבוקר‪ .‬על מה עוד אנו יכולים להודות?‬
‫שלושה דברים שהייתי רוצה להודות עליהם היום )או דברים‬
‫מיוחדים שהודיתי עליהם בזמן האחרון(‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫לתלמידים‪ :‬הכרת הטוב בתפילה‬
‫ברכות השחר‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ש ְכוִ י ִבינָה ְלהַ ְב ִחין ֵּבין יוֹ ם ּובֵ ין לָ יְלָ ה‪.‬‬
‫שר נ ַָתן לַ ּ ֶׂ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬אֲ ׁ ֶ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ִש ָר ֵאל‪.‬‬
‫ש ָע ַׂשנִ י י ְ ׂ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ֶ ׁ ,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ַּבת חוֹ ִרין‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ֶּבן חוֹ ִרין‬
‫ֶׁ‬
‫ְ‬
‫ְ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ְ ּבצַ ְלמוֹ ‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ך הָ עוֹ לָ ם‪ֶ ׁ ,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ‬
‫הנוסח המסורתי המופיע בתלמוד של ברכות אלו הוא‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ יָה‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ּגוֹ י‬
‫ֶׁ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִ ׁש ְפחָ ה‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ָעבֶ ד‬
‫ֶׁ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ּלֹא ָע ַׂשנִ י ִא ּ ָׁשה‬
‫ֶׁ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ּ ,‬פוֹ ֵקחַ ִעוְ ִרים‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫יש עֲ ֻר ּ ִמים‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬מַ ְל ִ ּב ׁ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫סורים‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬מַ ִּתיר אֲ ּ ִ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫פופים‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬זוֹ ֵקף ְּכ ּ ִ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬רוֹ ַקע הָ ָא ֶרץ ַעל הַ ּ ָמיִם‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הַ ּמֵ ִכין ִמ ְצעֲ ֵדי גָבֶ ר‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫שה ִלי ּכָ ל צָ ְר ִּכי‪.‬‬
‫ש ָע ָׂ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ֶ ׁ ,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫בורה‪.‬‬
‫ִש ָראֵ ל ִ ּבגְ ּ ָ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬אוֹ זֵר י ְ ׂ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ִש ָראֵ ל ְ ּב ִתפְ ָא ָרה‪.‬‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬עוֹ טֵ ר י ְ ׂ‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪ ,‬הַ ּנוֹ ֵתן לַ י ּ ֵָעף ּכֹחַ ‪.‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ָע ַׂשנִ י ִ ּכ ְרצוֹ נוֹ ‪.‬‬
‫ֶׁ‬
‫)תלמוד בבלי‪ ,‬מנחות‪ ,‬דף מ"ג עמוד ב'(‬
‫)מתוך ברכות השחר(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫ֻּמים – נותן לנו בגדים‪ַ .‬מ ִּתיר ֲאסּורִים – משחרר‬
‫ְּביׁש ֲער ִ‬
‫ּפֹוק ַח ִעוְרִים – מאפשר לנו לפקוח עיניים בכל בוקר‪ַ .‬מל ִ‬
‫ׂש ְכוִי – תרנגול‪ֵ .‬‬
‫ֶ‬
‫ְע ֵדי‬
‫רֹוקע ָה?רֶץ ַעל ַה ָּמיִם – פורש את היבשה על המים‪ַ .‬ה ֵּמכִין ִמצ ֲ‬
‫ְפּופים – מאפשר לנו לעמוד זקוף‪ַ .‬‬
‫זֹוקף ּכ ִ‬
‫אותנו מכבלי השינה‪ֵ .‬‬
‫ָאל ְּב ִת ְפ?רָה – מעניק לעם ישראל כתר‪ ,‬כבוד‪ .‬חכמים פירשו את הברכה‬
‫ִׂשר ֵ‬
‫עֹוטר י ְ‬
‫ָבר – מכוון את צעדי האדם‪ .‬אֹוזֵר – חוגר‪ֵ .‬‬
‫גֶ‬
‫ָעף – עייף‪ ,‬חלש‪.‬‬
‫כרומזת לתפילין ולטלית‪ .‬י ֵ‬
‫אילו הייתם צריכים לבחור רק שלוש ברכות מברכות השחר‪ ,‬אילו ברכות‬
‫הייתם בוחרים? העתיקו את הברכות האלה לטור הימני בטבלה‪ ,‬ומלאו את‬
‫הטור השמאלי‪.‬‬
‫הברכה‬
‫כאשר אני אומר‪ /‬אומרת את הברכה‬
‫הזאת‪ ,‬אני מודה על‪...‬‬
‫ברוך אתה ה'‪ ,‬אלוהינו מלך העולם‪,‬‬
‫______________________‬
‫ברוך אתה ה'‪ ,‬אלוהינו מלך העולם‪,‬‬
‫______________________‬
‫ברוך אתה ה'‪ ,‬אלוהינו מלך העולם‪,‬‬
‫______________________‬
‫‪20‬‬
‫לתלמידים‪ :‬הכרת הטוב בתפילה‬
‫ברכת "מודים"‬
‫נו לָ ְך‬
‫מוֹ ִדים אֲ נ ְַח ּ‬
‫ינו ְלעוֹ לָ ם ו ֶָעד‬
‫ֶׁ‬
‫ינו וֵאלֹהֵ י אֲ בוֹ ֵת ּ‬
‫הוא ה' אֱ לֹהֵ ּ‬
‫ש ַא ּ ָתה ּ‬
‫הוא ְלדוֹ ר וָדוֹ ר‪.‬‬
‫ֵינו‪ָ ,‬מגֵן י ְ ׁ‬
‫ֵּ‬
‫נו ַא ּ ָתה ּ‬
‫ִש ֵע ּ‬
‫צור חַ י ּ ּ‬
‫נו ּ‬
‫צור ּ‬
‫נוֹ ֶדה ְל ָך ּונְ סַ ּפֵ ר ְּת ִה ּלָ ֶתךָ‬
‫סורים ְ ּבי ֶָד ָך‬
‫ֵינו הַ ְּמ ּ ִ‬
‫ַעל חַ י ּ ּ‬
‫קודוֹ ת לָ ךְ‬
‫ינו הַ ּ ְפ ּ‬
‫וְ ַעל נִ ְ ׁשמוֹ ֵת ּ‬
‫וְ ַעל נִ ּסֶ ָ‬
‫נו‬
‫יך ׁ ֶ‬
‫ש ְ ּבכָ ל יוֹ ם ִע ּ ָמ ּ‬
‫יך וְ טוֹ בוֹ ֶת ָ‬
‫וְ ַעל נִ ְפ ְלאוֹ ֶת ָ‬
‫ש ְ ּבכָ ל ֵעת‪ֶ ,‬ע ֶרב ָוב ֶֹקר וְ צָ ה ֳָריִם‪.‬‬
‫יך ׁ ֶ‬
‫יך‪ ,‬וְ ְה ְּמ ַרחֵ ם ִ ּכי לֹא ַת ּמ ּו חֲסָ ֶד ָ‬
‫לו ַרחֲמֶ ָ‬
‫יך‬
‫הַ ּטוֹ ב ִ ּכי לֹא כָ ּ‬
‫ינו לָ ְך‪.‬‬
‫מֵ עוֹ לָ ם ִקוִ ּ ּ‬
‫וְ כָ ל הַ חַ י ִּים יוֹ ּ ָ‬
‫דוך ּסֶ לָ ה‬
‫כו ֶאת ִ ׁש ְמ ָך הַ ָ ּגדוֹ ל ֶּבאֱ מֶ ת ְלעוֹ לָ ם ִ ּכי טוֹ ב‬
‫לו וִ יבָ ְר ּ‬
‫וִ יהַ ְל ּ‬
‫נו סֶ לָ ה‪ ,‬הָ ֵאל הַ ּטוֹ ב‪.‬‬
‫ְש ּ ָ‬
‫הָ ֵאל י ׁ‬
‫נו וְ ֶעז ְָר ֵת ּ‬
‫וע ֵת ּ‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ול ָך נָאֶ ה ְלהוֹ דוֹ ת‪.‬‬
‫רוך אַ ּ ָתה ה'‪ ,‬הַ ּטוֹ ב ִׁש ְמ ָך ּ ְ‬
‫)מתוך תפילת העמידה(‬
‫הדגישו בצבע את המילים המתארות לדעתכם את יחסו הטוב של האל כלפינו‬
‫ואת פעולותיו הטובות‪.‬‬
‫ברכת הגומל‬
‫ברכת "הטוב והמיטיב"‬
‫מי שהיו בסכנה וניצלו ממנה )כגון יולדת‪ ,‬מי שנרפאו ממחלה‬
‫קשה או ניצלו מפגיעה( מברכים ברכת הגומל במניין‬
‫המברך או המברכת אומרים‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫טוב‪.‬‬
‫הַ ּגוֹ מֵ ל ְלחַ י ּ ִָבים טוֹ בוֹ ת‪ֶ ׁ ,‬‬
‫שגְ ּ ָמלַ נִ י ּכָ ל ּ‬
‫כששומעים בשורות טובות‪ ,‬כגון לידה‪ ,‬מברכים‬
‫ָּב ּ ְ‬
‫ינו מֶ לֶ ְך הָ עוֹ לָ ם‪,‬‬
‫רוך ַא ּ ָתה ה'‪ ,‬אֱ לֹהֵ ּ‬
‫הַ ּטוֹ ב וְ הַ ּ ֵמ ִטיב‪.‬‬
‫הקהל עונה‬
‫טוב‪ ,‬סֶ לָ ה‪.‬‬
‫ָאמֵ ן‪ִ .‬מי ׁ ֶ‬
‫הוא יִגְ ָמ ְל ָך ּכָ ל ּ‬
‫שגְ ּ ָמ ְל ָך טוֹ ב‪ּ ,‬‬
‫)מתוך סדר ברכות(‬
‫מיינו את האירועים שלהלן‪ :‬על אילו אירועים מתאים לומר את ברכת הגומל ועל‬
‫אילו אירועים מתאים לומר את ברכת "הטוב והמיטיב"‪.‬‬
‫טליה נותחה ברגלה‬
‫בהרדמה מלאה‪.‬‬
‫ילד שחי בפולין לפני מאה שנה‬
‫שמע שבוטלה אחת הגזרות‬
‫הקשות על היהודים בעירו‪.‬‬
‫אביבית שמעה על מטוס‬
‫נוסעים ישראלי שנחת נחיתת‬
‫אונס – ללא נפגעים‪.‬‬
‫אישה ילדה‬
‫תינוקת‪.‬‬
‫יוחאי שמע בחדשות‬
‫שפיגוע ענק נמנע‬
‫ברגע האחרון‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫יאיר נהג באופניים והיה‬
‫מעורב בתאונה‪ ,‬אך הוא‬
‫בריא ושלם‪.‬‬
‫איש עסקים חזר‬
‫בטיסה מניו יורק‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫לתלמידים‪ :‬הכרת הטוב בתפילה‬
‫תודה‬
‫מילים ולחן‪ :‬עוזי חיטמן‬
‫את‬
‫שבָּ ָר ָ‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ‬
‫ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ‬
‫ַעל אוֹ ר ֵעי ַניִ ם‬
‫חָ בֵ ר אוֹ ְׁש ַניִ ם‬
‫ֵש לִ י בָּ עוֹ לָם‪.‬‬
‫ש ּי ׁ‬
‫ַעל ָמה ׁ ֶ‬
‫ַעל ִׁשיר קוֹ לֵחַ‬
‫וְ לֵב סוֹ לֵחַ‬
‫כותם אֲנִ י ַק ּיָם‪.‬‬
‫ש ִ ּבזְ ּ ָ‬
‫ֶׁ‬
‫את‬
‫שבָּ ָר ָ‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ‬
‫ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ‬
‫של ֶילֶד‬
‫ַעל ְצחוֹ ק ׁ ֶ‬
‫ושמֵ י הַ ְּתכֵ לֶת‬
‫ּ ְׁ‬
‫ַעל ֲא ָד ָמה ּובַ יִ ת חַ ם‬
‫ָשבֶ ת‬
‫ּ ִפנָּ ה ל ׁ ֶ‬
‫ִא ּ ָׁשה אוֹ הֶ בֶ ת‬
‫כותם אֲנִ י ַק ּיָם‪.‬‬
‫ש ִ ּבזְ ּ ָ‬
‫ֶׁ‬
‫את‬
‫שבָּ ָר ָ‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ּכָ ל ָמה ׁ ֶ‬
‫ש ּלִ י נָ ַת ּ ָת‬
‫ּתוֹ ָדה ַעל ָמה ׁ ֶ‬
‫ֹשר‬
‫של א ׁ ֶ‬
‫ַעל יוֹ ם ׁ ֶ‬
‫ֹשר‬
‫ימות וְ י ׁ ֶ‬
‫ְּת ִמ ּ‬
‫ֶעלַם‬
‫עצוב ׁ ֶ‬
‫ַעל יוֹ ם ָ ּ‬
‫ש ּנ ֱ‬
‫ְּתשׂ ּואוֹ ת אַ לְ ּפַ יִ ם‬
‫וְ כַ ּפַ יִ ם‬
‫כותם אֲנִ י ַק ּיָם‪.‬‬
‫ש ִ ּבזְ ּ ָ‬
‫ֶׁ‬
‫למדני‪ ,‬אלוהיי‬
‫מילים‪ :‬לאה גולדברג‬
‫אלֹהַ י‪ ,‬בָּ ֵר ְך וְ ִה ְת ּפַ ּלֵל‬
‫ל ְַּמ ֵדנִ י‪ֱ ,‬‬
‫ַעל סוֹ ד ָעלֶה ָקמֵ ל‪,‬‬
‫של‪,‬‬
‫ַעל ֹנ ַג ּה ּ ְפ ִרי בָּ ׁ ֵ‬
‫רות הַ ז ֹּאת‪:‬‬
‫ַעל הַ חֵ ּ‬
‫ָחוש‪ ,‬לִ נְ ׁשֹם‪,‬‬
‫לִ ְראוֹ ת‪ ,‬ל ּ ׁ‬
‫של‪.‬‬
‫ל ַָד ַעת‪ ,‬לְ יַחֵ ל‪ ,‬לְ ִה ּכָ ׁ ֵ‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫ָק ֵמל – נובל‬
‫נַֹגּה – אור‪ ,‬זוהר‬
‫ַחל– לרצות מאוד‬
‫ְלי ֵ‬
‫ׁשלְׁשֹום – כמו אתמול‬
‫ִתמֹול ִ‬
‫ּכ ְ‬
‫ושלשום‪ ,‬כרגיל‬
‫ש ְפתוֹ ַתי ְ ּב ָרכָ ה וְ ִׁשיר הַ ּלֵל‬
‫ל ַּמֵ ד אֶ ת ִ ׂ‬
‫ָ‬
‫ְ ּב ִה ְתחַ ֵ ּד ׁש זְ מַ נְ ּ ך ִעם ּב ֶֹקר וְ ִעם לֵיל‪,‬‬
‫לְ בַ ל יִ ְהיֶה יוֹ ִמי הַ ּיוֹ ם כִּ ְתמוֹ ל ִׁשלְ ׁשוֹ ם‪,‬‬
‫לְ בַ ל יִ ְהיֶה ָעלַי יוֹ ִמי הֶ ְר ּגֵל‪.‬‬
‫ סמנו בשיר את כל הדברים שהמשוררת מודה עליהם‪ִ .‬ספרו אותם‪.‬‬
‫ ִחשבו על השבוע האחרון – ִמצאו שלושה דברים שהייתם רוצים להודות‬
‫עליהם‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫לתלמידים‪ :‬הכרת הטוב בתפילה‬
‫כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא לטובה‬
‫לעולם יהא אדם רגיל לומר‪ :‬כל מה שעושה הרחמן )=הקדוש ברוך הוא(‪,‬‬
‫לטוב הוא עושה‪.‬‬
‫מעשה ברבי עקיבא שהיה הולך בדרך והגיע לעיר אחת‪ .‬ביקש להתארח‬
‫אצלם‪ ,‬ולא נתנו לו‪.‬‬
‫אמר‪ :‬כל שעושה הרחמן לטוב‪.‬‬
‫הלך ולן בשדה‪ .‬והיו עמו תרנגול וחמור ונר‪.‬‬
‫בא רוח וכיבה את הנר‪ ,‬בא חתול ואכל את התרנגול‪ ,‬בא אריה וטרף את‬
‫החמור‪.‬‬
‫אמר ]רבי עקיבא[‪ :‬כל שעושה הרחמן לטוב‪ .‬באותו הלילה באו שודדים ושבו‬
‫את כל בני העיר‪ .‬אמר להם ]לתלמידיו[‪ :‬וכי לא אמרתי לכם‪ ,‬כל מה שעושה‬
‫הקדוש ברוך הוא הכול לטובה!‬
‫)על פי תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות‪ ,‬דף ס' עמוד ב'(‬
‫לפניכם הסיפור הרגיל עם תוספות – המופיעות בכתב יד‪ .‬השלימו אותן‪.‬‬
‫לעולם יהא אדם רגיל לומר‪ :‬כל מה שעושה הרחמן )=הקב"ה(‪ ,‬לטוב הוא עושה‪.‬‬
‫מעשה ברבי עקיבא שהיה הולך בדרך והגיע לעיר אחת‪ .‬ביקש להתארח אצלם‪,‬‬
‫ולא נתנו לו‪.‬‬
‫מה היה אומר אדם רגיל?‬
‫"_____________________________________________"‬
‫אבל רבי עקיבא אמר‪ :‬כל שעושה הרחמן לטוב‪.‬‬
‫הלך ולן בשדה‪ .‬והיו עמו תרנגול וחמור ונר‪.‬‬
‫בא רוח וכיבה את הנר‪ ,‬בא חתול ואכל את התרנגול‪ ,‬בא אריה וטרף את החמור‪.‬‬
‫מה היה אומר אדם רגיל?‬
‫"_____________________________________________"‬
‫אבל רבי עקיבא אמר‪ :‬כל שעושה הרחמן לטוב‪ .‬באותו הלילה באו שודדים‬
‫ושבו את כל בני העיר‪ .‬אמר להם ]לתלמידיו[‪ :‬וכי לא אמרתי לכם‪ ,‬כל מה שעושה‬
‫הקדוש ברוך הוא הכול לטובה!‬
‫‪23‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫לתלמידים‪ :‬הכרת הטוב בתפילה‬
‫"אורח טוב – מה הוא אומר?"‬
‫בן זומא היה אומר‪[...] :‬‬
‫אורח טוב מה הוא אומר –‬
‫כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי‪,‬‬
‫כמה בשר הביא לפניי‪,‬‬
‫כמה יין הביא לפניי‪,‬‬
‫כמה גלוסקאות )=כיכרות לחם( הביא לפניי‪,‬‬
‫וכל מה שטרח – לא טרח אלא בשבילי‪.‬‬
‫אבל אורח רע מהו אומר – מה טורח טרח בעל הבית זה?‬
‫פת אחת אכלתי‪,‬‬
‫חתיכה אחת אכלתי‪,‬‬
‫כוס אחד שתיתי‪,‬‬
‫כל טורח שטרח בעל הבית זה – לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו‪.‬‬
‫)על פי תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת ברכות‪ ,‬דף נ"ח עמוד א'(‬
‫אורח רע‬
‫אורח טוב‬
‫מלאו במילים שלכם )על פי הכתוב במדרש( את בועות הדיבור של כל‬
‫אחד מהאורחים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫לתלמידים‪ :‬הכרת הטוב בתפילה‬
‫נחום איש גם‪A‬זו‬
‫היה היה איש בשם נחום‪ ,‬שכונה בפי כל "נחום איש גם־זו"‪ ,‬ומדוע כונה כך? שכל דבר שהיה‬
‫מתרחש לו‪ ,‬היה אומר‪ :‬גם זו לטובה‪.‬‬
‫פעם אחת‪ ,‬רצו לשלוח ישראל דורון לבית הקיסר על דבר כעס שהיה מלפניו‪.‬‬
‫אמרו‪ :‬מי ילך? ילך נחום איש גם־זו‪ ,‬שמלומד בנסים הוא‪ ,‬ואולי בזכותו יתרחש נס והקיסר‬
‫ישכח את כעסו‪.‬‬
‫שלחו את נחום איש גם־זו‪ ,‬ובידיו מלוא הארגז אבנים טובות ומרגליות‪.‬‬
‫הלך‪ ,‬ולן במלון אחד‪ .‬בלילה קמו מארחיו‪ ,‬נטלו את הארגז‪ ,‬הוציאו ממנו את האבנים‬
‫הטובות‪ ,‬ומילאוהו עפר‪.‬‬
‫למחר‪ ,‬כאשר פתח נחום את התיבה וראה שהיא מלאה בעפר‪ ,‬אמר‪ :‬גם זו לטובה‪.‬‬
‫כאשר הגיע אל הקיסר‪ ,‬הביא לו את התיבה המלאה בעפר‪ .‬פתח הקיסר את התיבה‪,‬‬
‫והתמלא כעס עד שביקש להרוג את כל היהודים‪ ,‬אמר‪ :‬לועגים לי היהודים ששולחים לי כזו‬
‫מתנה חסרת ערך‪.‬‬
‫אמר נחום איש גם־זו בלבו‪ :‬גם זו לטובה‪.‬‬
‫לפתע בא אליהו הנביא ונדמה להם כאחד מאנשי הקיסר ואמר לקיסר‪ :‬לא ייתכן שהיהודים‬
‫הביאו לך תיבה מלאה בעפר פשוט‪ ,‬שמא הוא עפר מעפרו של אברהם אביהם‪ ,‬שכאשר‬
‫היה זורק אותו היה הופך לחרבות‪ ,‬וכשהיה זורק קש היה הופך לחצים‪.‬‬
‫ובאותו זמן הייתה מדינה אחת שלא יכלו חילי הקיסר לכבשה – ניסו את הצעתו של אליהו‬
‫וכבשוה בעזרת העפר‪.‬‬
‫נכנס הקיסר לבית גנזיו ומילא את הארגז באבנים טובות ומרגליות ושלח את נחום בכבוד‬
‫רב לביתו‪.‬‬
‫כאשר בא לאותו מלון שבו לן‪ ,‬אמרו לו‪ :‬מה היה לך שעושים לך את כל הכבוד הזה? אמר‬
‫להם‪ :‬מה שנטלתי מכאן הבאתי לשם‪.‬‬
‫שמחו האכסנאים מן האפשרות להרוויח כסף רב‪ ,‬הרסו את המלון והביאו את עפרו לבית‬
‫המלך‪ .‬אמרו לו‪ :‬אותו העפר שהביא לך נחום – משלנו הוא‪ .‬בדקוהו אנשי הקיסר ולא‬
‫מצאוהו עושה נסים כעפר הראשון‪ ,‬והרגו אותם אכסנאים‪.‬‬
‫)על פי תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת תענית‪ ,‬דף כ"א עמוד א'(‬
‫פירושי מילים‪:‬‬
‫דורון – מתנה‬
‫מלומד בנסים – התרחשו לו נסים רבים בחייו‬
‫בית גנזים – המקום שבו שומרים את כל האוצרות‬
‫אכסנאים – בעלי בית הארחה‪ ,‬מלון‬
‫‪25‬‬
‫‪25‬‬