‫מגשרים בין המדע לתעשייה‬ ‫אחד האתגרים הגדולים בשלבים הראשונים של פיתוח תרופות חדשות הוא הצורך לגשר בין המחקר‬ ‫המדעי הבסיסי לבין דרישות התעשייה‪ .‬כדי להשביח פרויקטים ולקרב אותם לתאגידי התרופות‬ ‫הגדולים‪ ,‬פיתחה רמות‪ ,‬חברת מיסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת ת"א‪ ,‬כלים מימוניים מתקדמים‬ ‫המאפשרים לצמצם את הפער בין המחקר למסחר ולהבטיח את יישומם | יואל צפריר‬ ‫העובדה שפיתוח תרופות חדשות הוא תהליך עתיר זמן ועתיר משאבים היא מן המפורסמות‪.‬‬ ‫תאגידי פארמה גדולים משקיעים משאבי עתק במו"פ ופועלים ברמות סיכון גבוהות‪ .‬זה שם‬ ‫המשחק בענף הפארמה‪ .‬אך כיצד ומדוע מחליטות חברות התרופות הגדולות להשקיע‬ ‫דווקא בפיתוח מולקולה מסויימת ולא באחרת?‬ ‫מתברר‪ ,‬כי ההחלטה מושפעת לא פעם לא רק מהפוטנציאל המסחרי העתידי החזוי‪ ,‬אלא גם משלב‬ ‫הפיתוח והוכחות ההיתכנות שבו מצויה מולקולה מסויימת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התעשייה מחפשת‬ ‫מולקולה בשלב פיתוח מתקדם ככל האפשר‪ .‬אלא שלאקדמיה‪ ,‬מקום הורתה ולידתה של מולקולות‬ ‫וחומרים חדשים‪ ,‬לא תמיד יש את המשאבים הדרושים לקרב אותם לתנאי הסף של התעשייה‪ .‬זהו‬ ‫בדיוק הפער אותו פועלת לצמצם חברת רמות‪ ,‬זרוע המיסחור והעברת הטכנולוגיה של אוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫"המחקר האקדמי הבסיסי‪ ,‬המתבצע במעבדות האוניברסיטה‪ ,‬מניב לא אחת גילויים פורצי דרך‪ .‬הם‬ ‫יכולים להוות תשתית לפיתוח של תרופות‪ ‬ומוצרים חדשים‪ .‬אך כדי להשקיע בפיתוח תרופה שתגיע‬ ‫למדף‪ ,‬התעשייה דורשת יותר‪ .‬היא רוצה הוכחת היתכנות"‪ ,‬אומרת ד"ר תמר רז‪ ,‬סמנכ"ל שיווק‬ ‫ואסטרטגיה ברמות‪" .‬יש לנו בצנרת עשרות רבות של מולקולות מבטיחות‪ ,‬אשר תהליך פיתוחן יכול‬ ‫להימשך שנים רבות‪ ,‬כולל ניסויים קליניים בשלבים שונים‪ ,‬רובם מחוץ לכותלי האוניברסיטה ובעלי‬ ‫רמת סיכון גבוהה ביותר‪ .‬חברות התרופות מהססות לעיתים לקחת רעיון‪ ,‬שנמצא רק בשלבי מחקר‬ ‫ראשוניים‪ ,‬ולהשקיע את הזמן והכספים הדרושים להביאו לכדי מחקר קליני‪ ,‬לפחות כל עוד לא הוכחה‬ ‫ההיתכנות ברמה כזו שתרמוז על הקטנת הסיכון והגדלת סיכויי ההצלחה"‪.‬‬ ‫קרנות יישומיות‬ ‫כדי לצמצם את הפער בין המחקר הבסיסי הראשוני לבין דרישות התעשייה הפרמצבטית לפיתוח‬ ‫יישומי‪ ,‬פיתחה חברת רמות‪ ,‬בשיתוף עם אוניברסיטת ת"א‪ ,‬מספר פתרונות מימון יצירתיים‪ ,‬חלקם‬ ‫ד"ר תמר רז‬ ‫אירית בן‪-‬שלוש‬ ‫ראשונים מסוגם‪ .‬פתרונות אלה מאפשרים להשביח את הפרוייקטים המדעיים העובריים ולקרב אותם‪,‬‬ ‫עד כמה שאפשר‪ ,‬לדרישות התעשייה‪.‬‬ ‫פתרון ייחודי שכזה כלל את הקמת השותפות הטכנולוגית של אוניברסיטת ת"א‪ .‬השותפות גייסה כסף‬ ‫ממשקיעים פרטיים‪ ,‬חלקם ידידי אוניברסיטת ת"א‪ ,‬בסכום כולל של ‪ 8.5‬מיליון דולר‪ ,‬אשר הושקעו‬ ‫בטכנולוגיות נבחרות באוניברסיטת ת"א בתחומים שונים‪ .‬המהלך לווה על‪-‬ידי ועדת מומחים רב‪-‬‬ ‫תחומית‪.‬‬ ‫הכסף יועד לפיתוח הפרויקטים המחקריים כך שיענו על מספר קריטריוני סף של התעשייה לפיתוח‬ ‫תרופה ויענה על שאלות יסוד כגון כיצד התרופה מתפזרת בגוף? מהו המינון האופטימלי לבני אדם?‬ ‫מהו מנגנון הפעולה? מהי הרעילות הצפויה באופן מלא ומעמיק? ומהן תופעות הלוואי האפשרויות‪,‬‬ ‫כולל תשובה לסוגיית סתירה אפשרית בין תרופות‪.‬‬ ‫פריצת דרך בתחום חקר המוח‬ ‫בשנים הקרובות יסתיים פיתוחן של כמה וכמה תרופות חדשניות לטיפול במחלת האלצהיימר שנולדו במעבדות אוניברסיטת ת"א‬ ‫תחום חקר המוח הוא אחד מתחומי המחקר המרתקים והמבטיחים ביותר כיום בעולם‪.‬‬ ‫אך פיענוח מסתורי המנגנון המוחי הוא לא רק עניין של סקרנות אינטלקטואלית גרידא‪ ,‬הוא‬ ‫בעל מטרות מעשיות ונועד לפתח תרופות לטיפול בכמה מחלות מוח ניווניות‪ ,‬כמו אלצהיימר‬ ‫ופרקינסון‪ ,‬הפוגעות במיליוני חולים ברחבי העולם‪ .‬מתברר כי אוניברסיטת ת"א היא כיום אחד‬ ‫המוקדים הפעילים בארץ ובעולם בכל הקשור לחקר המוח ולפיתוח תרופות לטיפול במחלות‬ ‫מערכת העצבים‪.‬‬ ‫במחלת האלצהיימר לבדה‪ ,‬רמות העניקה רישיונות לשש טכנולוגיות‪ ,‬כולן בשלבים שונים‬ ‫של פיתוח‪ ,‬החל מהשלבים שקודמים למחקר הקליני ועד לניסויים קליניים מתקדמים‪ .‬שלוש‬ ‫מהטכנולוגיות האלה פותחו במעבדתה של פרופ' בקה סולומון‪ ,‬חוקרת בעלת שם עולמי‪,‬‬ ‫שהייתה הישראלית הראשונה שזכתה בפרס זנית היוקרתי של אגודת האלצהיימר‪ .‬היא גם כלת‬ ‫פרס קרן דנה בתחום הנוירואימונולוגיה‪.‬‬ ‫טכנולוגיות נוספות הגיעו ממעבדותיהם של של פרופ' אהוד גזית‪ ,‬שהיה סגן הנשיא למחקר‬ ‫ופיתוח באוניברסיטת תל‪ -‬אביב וכיום משמש כמדען הראשי של משרד המדע‪ ,‬ושל פרופ'‬ ‫אילנה גוזס‪ ,‬מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬המכהנת כראש המרכז על שם אדמס לחקר‬ ‫המוח באוניברסיטת תל אביב ובעבר נשיאת העמותה הישראלית לחקר המוח‪ .‬פרופ' גוזס‪,‬‬ ‫זוכת פרסים רבים בחקר המוח‪ ,‬הקימה יחד עם חברת רמות את החברה "‪,"Allon Therapeutics‬‬ ‫שזכתה בפרסים בתחום הביוטכנולוגיה ונמצאת כיום בנסיונות קליניים בשלב שני‪-‬שלישי במחלה‬ ‫פרוגרסיב סופרנולאר פלסי (‪ )PSP‬בעלת קו משותף למחלת אלצהיימר ופרקינסון‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫אילו מחקרים נוספים בתחום זה עומדים בפני פיתוח?‬ ‫ד"ר רז‪" :‬אנו שוקדים כיום על פיתוח גילויים חדשים בתחום מערכת העצבים המרכזית (‪)CNS‬‬ ‫אשר כבר נרשמו פטנטים עבורם‪ .‬הם נמצאים בשלב של הוכחת היתכנות במעבדה ובבעלי‬ ‫חיים ורמות מחפשת להם ‪ ‬שותף עסקי‪ ,‬שיוכל לקדמם לשלב של מחקרים קליניים ועד לשוק"‪.‬‬ ‫תוכלי לפרט על מה מדובר?‬ ‫ד"ר רז‪" :‬טכנולוגיה שפותחה על‪-‬ידי פרופ' חגית אלדר פינקלמן‪ ,‬המבוססת על מעורבותו של‬ ‫החלבון ‪ GSK-3‬בהפרעות שונות במערכת העצבים‪ .‬נמצא כי רמות חריגות של הרכיב מופיעות‬ ‫הן במחלת האלצהיימר והן בסכיזופרניה ושבץ‪ .‬הטכנולוגיה מבוססת על פיתוח מעכבי ‪GSK-3‬‬ ‫חדשניים אשר יכולים לסייע רבות בעיכוב המחלות הללו ומניעתן‪ .‬מחקר אחר הוא של פרופ' אהוד‬ ‫גזית‪ ,‬שפיתח אסטרטגיה חדשה לטיפול במחלת הפרקינסון‪ ,‬המבוססת על פפטיד חדשני‪.‬‬ ‫קיימת גם גישה חדשה לטיפול ב‪ ALS-‬שהיא מחלה פרוגרסיבית ניוונית קטלנית‪ ,‬אותה פיתח פרופ'‬ ‫דניאל אופן‪ .‬בעניין זה צריך להקדים ולומר כי מספר מחקרים הראו כי מתן גורמים ניורוטרופיים‬ ‫‪ NTF‬שיפרו את תפקודי התנועה בעכברים טרנסגניים והאריכו את תוחלת חייהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניסויים‬ ‫קליניים בהם ניתנו לחולי ‪ ALS‬גורמים ניורוטרופיים‪ ,‬לא היו יעילים עד כה‪ .‬ההנחה היא כי זאת בשל‬ ‫פירוק מהיר של הגורמים האלה בגוף ובריכוזים נמוכים שלהם באתרי היעד‪ .‬פרופ' אופן פיתח‬ ‫גישה חדשנית לטיפול‪ ,‬המבוססת על השתלה תוך‪-‬שרירית של תאים מהונדסים אשר מייצרים‬ ‫ומשחררים שילוב של ארבעה גורמים ניורוטרופיים לטיפול ב‪ ALS-‬ובמחלות ניווניות נוספות‪ .‬הוא‬ ‫הוכיח היתכנות במודלים של חיות והראה שיפור ניכר בתפקודים המוטוריים והארכה משמעותית‬ ‫בתוחלת החיים של חיות המודל‪ .‬הממצאים מראים כי ניתן לעכב את הופעת המחלה באופן‬ ‫משמעותי ולהגדיל את תוחלת החיים בעכברים"‪.‬‬ ‫למעלה מ‪ 300-‬משפחות פטנטים‬ ‫מיועדים לרישוי טכנולוגי‬ ‫כזרוע המיסחור הטכנולוגי של אוניברסיטת ת"א‪ ,‬חברת רמות‬ ‫משמשת כחוליית קישור חיונית‪ ‬שבין המדען החוקר באוניברסיטה‬ ‫לבין התעשיה‪" .‬רמות מספקת ממשק דינמי המחבר את‬ ‫התעשייה למדע החדשני ביותר‪ ,‬תוך שהיא יוצרת הזדמנויות‬ ‫עסקיות חדשות במגוון רחב של שווקים מתפתחים"‪ ,‬אומרת‬ ‫אירית בן‪-‬שלוש‪ ,‬סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברה‪" .‬ייעודה של רמות‬ ‫הוא להביא לשוק מוצרים אשר נולדו באוניברסיטת ת"א ועד כה‪,‬‬ ‫שיתופי הפעולה שיצרה רמות עם התעשייה הביאו להקמת ‪65‬‬ ‫חברות הזנק ולמוצרים הקיימים על המדף‪.‬‬ ‫לדברי בן‪-‬שלוש‪ ,‬ברמות ממתינות כרגע‪ ‬למעלה מ‪ 300-‬משפחות‬ ‫פטנטים המיועדים לרישוי טכנולוגי‪ ,‬אשר יוביל לפיתוח מוצרים‬ ‫פורצי דרך בתחומים שונים‪ .‬בכל שנה מגישה החברה כ‪ 70-‬הגשות‬ ‫פטנטים חדשות ובשנת ‪ 2011‬אושרו כ‪ 70-‬פטנטים חדשים‪.‬‬ ‫"במסגרת פעילותה דואגת רמות לעידוד המחקר היישומי ‪ ‬ותורמת‬ ‫לפעולות האוניברסיטה על‪-‬ידי ייזום וקידום פרויקטים חדשים‬ ‫עתירי ידע‪ ,‬סיוע למחקר‪ ,‬פיתוח‪ ,‬עידוד‪ ,‬מיסוד ושיתוף הפעולה‬ ‫בין גורמי מחקר אוניברסיטאיים לבין ארגונים‪ ,‬מוסדות ומפעלים"‪,‬‬ ‫מציינת בן‪-‬שלוש‪" .‬רמות מטפלת בכל הנושאים הארגוניים‪,‬‬ ‫הכספיים והשיווקיים‪ ,‬ומהווה גוף מיצג ומנהל לכל היעדים הללו"‪.‬‬ ‫היבט אחר המודגש על‪-‬ידי אנשי רמות הוא המחקר הרב‪-‬תחומי‪.‬‬ ‫"אחד היתרונות הגדולים של המחקר באוניברסיטת ת"א הוא‬ ‫השיתוף הבין‪-‬תחומי בין הפקולטות השונות"‪ ,‬מסבירה אירית בן‪-‬‬ ‫שלוש‪" .‬הדבר מאפשר לרמות לזהות מוקדי מצוינות באוניברסיטה‪,‬‬ ‫אשר מניבים מספר רב של מחקרים וממצאים אותם ניתן לתרגם‬ ‫לטכנולוגיות הניתנות למיסחור ויכולות להתפתח לתרופות‪ .‬במובן‬ ‫זה‪ ,‬חקר מחלות המוח הוא דוגמא טובה לשיתוף פעולה בין‪-‬‬ ‫תחומי ורב‪-‬תחומי"‪.‬‬ ‫ביה"ס למדעי המוח‬ ‫לאחרונה הוקם בסיוע התעשיין והנדבן סמי סגול‪" ,‬בי"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת‬ ‫ת"א"‪ ,‬שהינו בית ספר ייחודי למדעי המוח בישראל‪ .‬בית ספר זה הינו בעל אופי בין‪-‬תחומי‬ ‫ובעל מגוון תחומי מחקר של חברי הסגל הפועלים בו‪.‬‬ ‫המנדט של בית הספר הוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לתאם את תוכניות הלימודים ובכך לשמש בעצם‬ ‫כמרכז אקדמי בין‪-‬תחומי של הוראה ומחקר במדעי המוח באוניברסיטת ת"א‪ ,‬בשיתוף‬ ‫פעולה צמוד עם מרכז על שם אדמס לחקר המוח ומכונים נוספים לחקר המוח הקיימים‬ ‫בקמפוס‪ .‬בכך ימלא ביה"ס למדעי המוח בשיתוף עם מרכז על שם אדמס את הצורך‬ ‫הגובר לתיאום תחום מדעי המוח הנלמד בפקולטות שונות כגון הפקולטה למדעי החיים‪,‬‬ ‫רפואה‪ ,‬מדעי החברה‪ ,‬מדעים מדוייקים והנדסה‪ ,‬וכן יפתח ויזום מחקר חדשני ותחומי הוראה‬ ‫אשר יקדמו את המחקר פורץ הדרך בחקר המוח‪.‬‬ ‫לאחרונה אף הוקמו שתי קרנות מחקר משותפות יחד עם המרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר ומרכז‬ ‫רפואי תל אביב ("איכילוב")‪ ,‬לשם תמיכה במחקרים של מדענים ורופאים הפועלים בצוותא‪.‬‬ ‫"כל תוכנית כזו נרקמת באופן מיוחד שיענה הן על צרכי האקדמיה והן על צרכי התעשייה והמשקיעים"‪,‬‬ ‫מבהירה ד"ר תמר רז‪" .‬באוניברסיטה וברמות‪ ,‬מחפשים כל העת פתרונות מימון יצירתיים‪ ,‬אשר יעודדו‬ ‫הגעתן של המצאות כאלו לשוק בדמות מוצר חדש או תרופה‪ ,‬אשר ירפאו אנשים‪ ,‬יעזרו בשיפור איכות‬ ‫חייהם ויעניקו ערך מוסף אמיתי לחברה"‪.‬‬ ‫תרופות אשר פותחו וקודמו בעזרת הקרן‪ ,‬כוללות בין היתר תרופה לטיפול במחלת האלצהיימר‬ ‫(פיתוח של פרופ' אהוד גזית המצוי כיום בניסויים פרה‪-‬קליניים מתקדמים ע"י חברה גרמנית‬ ‫העומדת להיכנס לשלב של ניסויים קליניים)‪ ,‬פרויקט בראשותם של פרופ' רימונה מרגלית וד"ר‬ ‫דן פאר‪ ,‬שהניב טכנולוגיה חדשה לנשאים של תרופות אשר מפותח היום ע"י חברת הזנק ישראלית‬ ‫‪ Quiet Therapeutics‬ועוד‪.‬‬ ‫כיצד בוחרים פרויקטים לתוכניות האלה?‬ ‫"חברת רמות‪ ,‬יחד עם סגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח‪ ,‬הקימו ‪ ‬ועדת היגוי המורכבת מאנשי‬ ‫אקדמיה מובילים‪ ,‬בכירים בתעשייה ומומחים ידועי שם מתחומים שונים‪ ,‬אשר בוחנים בקפידה את‬ ‫הפרויקטים השונים‪ ,‬בהיבטים מדעיים ועסקיים הכוללים את הפוטנציאל הקליני‪ ,‬צרכי השוק הנוכחיים‪,‬‬ ‫ומגמות במחקר ובפיתוח העולמי"‪.‬‬ ‫סיוע בהוכחת היתכנות‬ ‫מהם היתרונות לתעשייה הפרמצבטית הגלומים בתהליך?‬ ‫"היתרונות לתעשייה ברורים‪ .‬מחקרים אשר מקבלים מימון כזה יכולים להגיע ‪ ‬לשלב בשל הרבה יותר‪,‬‬ ‫לענות על שאלות פיתוחיות קריטיות ובכך להקטין את הסיכון בפיתוח ‪ ‬הפרויקט ולהבטיח את יישומו‪.‬‬ ‫כל אלה הם מענים חשובים ביותר לגורמים התעשייתיים"‪.‬‬ ‫הקונספט של קרנות יישומיות ממשיך להתפתח בהתאם לצרכים השונים של האקדמיה והתעשיה‬ ‫ולימים הוקמה‪ ,‬תחת סגן הנשיא למו"פ‪" ,‬קרן אוניברסיטת תל‪-‬אביב למחקר יישומי"‪ ,‬אשר אליה‬ ‫מנותבים כספים של תורמים וגורמי השקעה אחרים‪ .‬מימון זה נועד לסייע אף הוא לגישור הפער‬ ‫ולקידום והשבחת פרויקטים לצורך הבאתם לתעשייה‪.‬‬ ‫בין התורמים לקרן נמנה מכון משפחת קולטון לטכנולוגיות של הדור הבא באוניברסיטת ת"א‪ .‬הקרן‬ ‫פועלת מזה מספר שנים‪ ,‬יחד עם השקעות נוספות אשר התקבלו‪ ‬מהחברה הבינ"ל ג'ונסון אנד‬ ‫ג'ונסון‪ ,‬דרך משרד התאגיד למדע וטכנולוגיה (‪ )COSAT‬לשם תמיכה במחקרים יישומיים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בתחום מדעי החיים‪.‬‬ ‫תרופות על המדף‬ ‫"השלבים הקליניים של מחקר תרופתי ‪ ‬עורכים שנים רבות והם מרובי סיכונים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אנו צופים‬ ‫כי הטכנולוגיות שלנו‪ ,‬המוכיחות הצלחה ונמצאות כבר בשלבים של ‪ ‬מחקר קליני מתקדם‪ ,‬יוכלו לצאת‬ ‫לשוק בקרוב‪ .‬אנו מקווים לפריצת דרך משמעותית כבר בשנים הקרובות‪ ,‬בעיקר בתחום הטיפול‬ ‫במחלות המוח"‪.‬‬ ‫תוכן שיווקי‬ ‫‪11‬‬