‫הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה”צ שלום ארוש שליט”א • פרשת‪ :‬כ י ת ש א‬
‫טז' באדר‬
‫ה'תשע''‬
‫ה (‪)7/03/15‬‬
‫•‬
‫גליון‪410 :‬‬
‫הכול תלוי בך!‬
‫ה‬
‫פרשת השבוע מתגלה כוח התפילה של משה רבנו‬
‫עליו השלום בתפארתו‪ .‬משה רבנו הבין את עומק‬
‫כוונתו של ה' יתברך ולא הרפה מתפילה ותחנונים‬
‫עד שזכה לגלות את הרחמים העצומים של ה' יתברך‪ .‬הגמרא‬
‫הקדושה במסכת ברכות (לב‪ ):‬מספרת שכאשר אמר הקב''ה‬
‫למשה‪' :‬משה‪ ,‬רד מגדולתך‪ .‬כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל‬
‫ישראל‪ ,‬ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי? מיד תשש כוחו של‬
‫משה ולא היה לו כוח לדבר וכיון שאמר‪ :‬הרף ממני ואשמידם‪,‬‬
‫אמר משה‪ :‬דבר זה תלוי בי‪ ,‬מיד עמד ונתחזק בתפילה וביקש‬
‫רחמים'‪ .‬וכן כשאמר הקב"ה למשה רבנו‪" :‬ועתה הניחה לי‬
‫וייחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול"‪ ,‬הבין משה‬
‫רבנו שלמרות המשמעות הנוראה של הפסוק‪ ,‬שכביכול רוצה‬
‫הקב"ה לעשות כלה בשונאי ישראל‪ ,‬אין זה אלא רמז עבורו‬
‫כמו שאומר רש"י‪" :‬כאן פתח לו פתח והודיעו שהדבר תלוי בו‪,‬‬
‫שאם יתפלל עליהם לא יכלם"‪.‬‬
‫אם משה רבנו לא היה מבין את הרמז של ה' יתברך והיה‬
‫חושב באופן פשוט שרצון ה' להשמיד את שונאי ישראל‬
‫– אוי לנו‪ .‬אבל משה הבין שלא זו כוונתו יתברך אלא כוונתו‬
‫היא שהדבר תלוי בתפילתו של משה ומה שה' יתברך רוצה‬
‫באמת הוא שהוא לא יעזוב אותו ולא ירפה‪ ,‬ולכן הוא התחזק‬
‫והתאמץ בתפילה ולא עזב את ה' יתברך כמו שאומרת הגמרא‬
‫מיד בהמשך‪" :‬אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו‪ ,‬מלמד‬
‫שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את‬
‫חברו בבגדו ואמר לפניו‪' :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אין אני מניחך עד‬
‫שתמחול ותסלח להם'‪ ...‬תניא רבי אליעזר הגדול אומר‪ :‬מלמד‬
‫שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו‬
‫(קדחת אש בעצמותיו)"‪ .‬וכתוב במדרש‪" :‬לא הניח משה זווית‬
‫ברקיע שלא נתחבט בה"‪.‬‬
‫וצריכים לדעת‪ ,‬שהעניין הזה לא שייך רק למשה רבנו‪ ,‬אלא‬
‫המסר של הגמרא הזו שייך לכל אדם ואדם‪ ,‬שהיצר הרע גורם‬
‫לו להגיע למצב של "תשש כוחו לא היה לו כוח לדבר" שהאדם‬
‫מרגיש שמרוב עוונותיו וכישלונותיו אין לו פה להשיב ולא מצח‬
‫להרים ראש‪ ,‬ושה' יתברך כבר לא אוהב אותו ולא רוצה בו‪ ,‬אבל‬
‫משה רבנו שזכה להבין את עומק כוונתו של ה' יתברך ואת‬
‫גודל רחמנותו ואהבתו העצומה שאינו חפץ במות המת אלא‬
‫בתפילה ובתשובה‪ ,‬זכה להבין שכל מה שרוצים ממנו הוא רק‬
‫שיעמוד בתפילה ויבטל את הגזרה‪ .‬וכך הוא בכל אדם ואדם‬
‫שהיצר הרע מראה לאדם שאין לו תקנה‪" :‬ראיתי את העם הזה‬
‫והנה עם קשה עורף הוא" כי באדם בוער יצר הרע והאדם אינו‬
‫יכול להוציא את היצר הרע מקרבו‪ ,‬והוא מאשים את עצמו‬
‫ורודף את עצמו על כל נפילה ולכן נחלש בתפילה‪ .‬אך אם‬
‫הוא זוכה להבין את עומק כוונתו של ה' יתברך היה יודע שכל‬
‫הנפילות הן מאת ה' יתברך ומטרתן לעורר אותו ולחזק אותו‬
‫ברצון ובתפילה לעמוד ולטעון טענות כלפי ה' יתברך‪.‬‬
‫הגמרא (שם) אומרת שמשה רבנו טען כלפי ה' יתברך‬
‫שכביכול הוא זה שגרם לעם ישראל לחטוא וה' יתברך כביכול‬
‫הודה לדבריו‪ .‬וזה הקשר לגמרא המובאת לפני כן באותו עמוד‪:‬‬
‫"אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי‬
‫ישראל"‪ ,‬זאת אומרת שישנם שלושה פסוקים שבלעדיהם‬
‫היו עם ישראל נופלים רח"ל‪ .‬מבאר רש"י‪" :‬אלמלא שלש‬
‫מקראות הללו – שמעידין שיש ביד הקדוש ברוך הוא לתקן‬
‫יצרנו ולהסיר יצר הרע ממנו‪ ,‬נתמוטטו – רגלינו במשפט‪ ,‬אבל‬
‫עכשיו יש לנו פתחון פה שהוא (=הבורא) גרם לנו שברא יצר‬
‫הרע"‪ .‬מי שלומד את רש"י באופן שטחי‪ ,‬יכול לחשוב שלכל‬
‫אדם ישנו פתחון פה לומר להקב"ה‪" :‬אתה גרמת לי לחטוא"‬
‫ובכך לצאת זכאי מן הדין‪ .‬אבל כאשר נעיין נראה שלא כך היא‬
‫כוונת הדברים‪.‬‬
‫מה הם הפסוקים? הראשון‪" :‬ואשר הרעותי" – ה' יתברך‬
‫"מאשים" את עצמו כביכול על כל הרע שיש בעולם כי הוא‬
‫זה שהרע בכך שברא בעולם את המציאות של הרע ואת יצר‬
‫לב האדם הרע מנעוריו‪ ,‬כמו שאומר רש"י‪" :‬אני גרמתי להם‪,‬‬
‫שבראתי יצר הרע"‪ .‬הפסוק השני‪' :‬הנה כחומר ביד היוצר‬
‫כן אתם בידי בית ישראל' – זאת אומרת‪ ,‬שכמו שיוצר כדי‬
‫החרס מעצב את החומר הרך כרצונו ויוצר ממנו כלי לפי אוות‬
‫נפשו‪ ,‬כך גם עם ישראל בידיו של הקב"ה וכל הבחירה שלנו‬
‫בידו‪ .‬כאשר הקב"ה רוצה מוליך אותנו לכיוון הרע וכאשר‬
‫הוא רוצה הוא מטה את לבבנו לעבודת ה' וליראתו‪ .‬הפסוק‬
‫השלישי‪" :‬והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב‬
‫בשר" – 'לב האבן' הוא היצר הרע כמו שאומרת הגמרא בסוכה‬
‫(נב‪" :).‬יחזקאל קראו (ליצר הרע) אבן שנאמר‪' :‬והסרתי את‬
‫לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר'"‪ ,‬ומשמע מפורש‬
‫מהפסוק שבידי הקב"ה להסיר מתוכנו את היצר הרע ולתת‬
‫לנו במקומו יצר טוב ולב טוב ונקי‪ .‬רב פפא מוסיף ואומר פסוק‬
‫רביעי‪" :‬ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחוקיי‬
‫תלכו'" מכאן משמע שבידי בורא העולם לעשות ולגרום לנו‬
‫שנלך בחוקיו ושלא נסור מדבריו ימין ושמאל‪.‬‬
‫אם כן ארבעת הפסוקים מורים שהבחירה שלנו היא בידי‬
‫ה'‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שנראה לכאורה מהגמרא שכשאדם יגיע‬
‫לשמיים לאחר מאה עשרים שנה‪ ,‬ויראה שיש נגדו רבבות‬
‫רבבות של "תיקים" והאשמות על כל העבירות שלו ועל כל‬
‫מה שנמשך אחר תאוותיו ומידותיו הרעות‪ ,‬וכשיראה האדם‬
‫"כי כלתה אליו הרעה מאת המלך"‪ ,‬יוכל לומר לקב"ה‪ :‬ריבונו‬
‫של עולם‪ ,‬בוא נלמד ביחד גמרא בברכות‪ .‬בבקשה‪ ,‬תראה מה‬
‫כתוב כאן‪ ,‬שאתה אשם בכול‪ .‬אתה נתת לי יצר הרע ולא הייתה‬
‫לי ברירה‪ .‬הייתי אנוס‪ ,‬לכן לא תוכל לבוא איתי בדין ובמשפט"‪.‬‬
‫וכי זה מתקבל על הדעת? הרי כל היסוד של בריאת האדם‬
‫בעולם הזה היא כדי לעמוד בניסיון ולקבל את השכר והעונש‬
‫בעולם הנצחי‪ ,‬וזה יסוד בעיקרי האמונה‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬כי‬
‫את כל מעשה האלוקים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב‬
‫ואם רע" ואומר רש"י שאפילו על השגגות הקב"ה ישפוט את‬
‫האדם‪ ,‬ומפורש בכמה וכמה מקומות שלעתיד לבוא לא יהיה‬
‫לאדם שום תירוץ‪ ,‬כמו שאומר דוד המלך‪" :‬ואל תבוא במשפט‬
‫את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי"‪ .‬שום טענה לא תתקבל‪,‬‬
‫כמו שמובא בחז"ל‪" :‬אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה"‪,‬‬
‫וכן אומרת הגמרא בערכין דבר מזעזע (יז‪" :).‬תניא רבי אליעזר‬
‫הגדול אומר‪ :‬אלמלא בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב‬
‫בדין‪ ,‬אין יכולין לעמוד מפני תוכחה‪ ,‬שנאמר‪' :‬ועתה התייצבו‬
‫ואשפטה אתכם לפני ה' את כל צדקות ה' אשר עשה אתכם‬
‫ואת אבותיכם'"‪ .‬אם כן היעלה על הדעת שיהיה למי מאתנו‬
‫פתחון פה לומר לקב"ה שהוא גרם לנו לחטוא ובכך יחשוב‬
‫שלא יהיה עליו שום דין?!‬
‫אלא הפשט האמתי בגמרא הוא‪ ,‬שהפסוקים שהגמרא‬
‫מביאה מתוך הנביאים‪ ,‬לא נאמרו על המשפט שלעתיד לבוא‪,‬‬
‫אלא הפסוקים האלה נאמרים עלינו כאן בעולם הזה‪ .‬היצר‬
‫הרע רוצה שיתמוטטו רגלינו‪ ,‬דהיינו שהאדם ייפול לייאוש‬
‫מכך שרואה שימים ושנים עוברים עליו והוא חוזר שוב ושוב‬
‫למעשיו‪ ,‬והיצר הרע משתמש בטיעון‪" :‬יש לך בחירה‪ ,‬אתה‬
‫קשה עורף" כדי להפילו ולהראות לו שהוא רשע והוא לא בוחר‬
‫טוב וכו' ומצד שני האדם מרגיש שזה לא בכוחו‪ ,‬כי באמת כל‬
‫המעשים הם רק ביד ה'‪ ,‬וזה לא בידיו להימנע מהחטאים‪,‬‬
‫רק ביד ה' שהוא לבדו ברא בנו את היצר הרע והוא לבדו יכול‬
‫להסיר אותו מקרבנו‪ ,‬אך האדם מאשים את עצמו ונופל לגמרי‬
‫וזו הבחינה של "נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל"‪.‬‬
‫אבל אומרת לנו הגמרא שאל לו לאדם להאשים את עצמו‪ ,‬כי‬
‫הכול בידי ה'‪ .‬הגמרא אומרת לכל אחד אל תאשים את עצמך‬
‫במה שלא בכוחך‪ .‬כל הרדיפה העצמית היא השקר הגדול‬
‫ביותר שהיצר הרע המציא שרוצה לגרום לך לחשוב כאילו‬
‫הבחירה המעשית בידיים שלך‪ ,‬וכאילו אתה בידך לגבור על‬
‫היצר הרע או שאתה ברשעותך נכנע ליצר הרע‪ .‬אבל זה לא נכון‬
‫כלל‪ .‬כי היצר הרע הוא רק בידי ה' יתברך ש"הוא ידע יצרנו"‪,‬‬
‫ואפילו צדיקים גדולים שזלזלו ביצר הרע הראו להם משמיים‬
‫שבכוחו של הקב"ה להפיל כל אחד ואחד‪ ,‬וזה שהם צדיקים‬
‫גדולים ולא נופלים זה רק בגלל שמשמיים שומרים עליהם ותו‬
‫לא‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬על מה יהיה המשפט? אלא שבוודאי‪ ,‬עם כל מה‬
‫שאמרנו‪ ,‬יש לאדם בחירה חופשית מלאה‪ ,‬והבחירה החופשית‬
‫היא‪ ,‬שהיה צריך לרצות ואם היה רוצה באמת – בדרך שהיה‬
‫רוצה בה היו מוליכין אותו‪ .‬כי זה חוק הבחירה! יתבעו אותך‬
‫על כך שלא רצית‪ .‬כי ביד ה' להסיר ממך את היצר הרע‪ .‬ולמה‬
‫ה' יתברך הסיר את היצר הרע לפלוני ולא לאלמוני? והתשובה‬
‫היא חדה וברורה‪ :‬כי פלוני רצה ואלמוני לא רצה‪ ,‬או לא‬
‫מספיק רצה‪ .‬כל אחד שהיה רוצה היו מוליכין אותו‪ ,‬כי זו גמרא‬
‫מפורשת שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו – שזה‬
‫חוק חזק יותר מחוקי הטבע וחוק זה לא ישתנה לעולם‪ .‬אם‬
‫כן להאשים את עצמך למה לא עשית או למה נכשלת זה שקר‬
‫שיוביל אותך לייאוש כי אין בידך כוח לשנות את המעשה‪ ,‬אבל‬
‫להאשים את עצמך למה לא רצית‪ ,‬זו האמת כי האשמה כזו‬
‫מעוררת אותך לחזק את הרצון שהוא תמיד בידך‪.‬‬
‫אם כך על פי חוק הבחירה האדם יעמוד בדין על כל פרט ופרט‬
‫במחשבה דיבור ומעשה‪ .‬כי אם היה רוצה היו שומרים עליו‬
‫ומוליכין אותו בדרך הטובה להטות לבבו ליראת ה' עד שהיו‬
‫מוציאים ממנו את היצר הרע לגמרי! והגמרא באה להסב‬
‫את תשומת לבו של האדם‪ :‬דע לך‪ ,‬הכול בידי ה'‪ .‬והיא רומזת‬
‫לו לאדם רמז עבה וברור מה עליו לעשות‪ :‬האדם הטיפש‬
‫שרומזים לו ואינו נרמז‪ ,‬מבין מהגמרא‪ :‬איני יכול להתגבר‬
‫על היצר הרע‪ ,‬נגזר עליי‬
‫לבלות את ימיי בעבירות המשך בעמוד ‪3‬‬
‫המשך מאמר הרב‬
‫בעמוד ‪3‬‬
‫הפרשה‬
‫פניני‬
‫הפרשה‬
‫פניני‬
‫פניני חסידות ברסלב‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬
‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬
‫"‪...‬וְ נָ ְתנּו ִאיׁש ּכ ֶֹפר נַ ְפׁשֹו‪( "...‬ל‪-‬יב)‬
‫הגמ' במסכת חולין (קט) מביאה שילתא‬
‫אישתו של רב נחמן שכל מה שאסר לנו‬
‫הקב"ה התיר לנו כמותו במקום אחר‪ ,‬אסר‬
‫אכילת דם התיר אכילת כבד‪ ,‬אסר אכילת‬
‫חזיר התיר מח של דג שיבוטא שטעמו כטעם‬
‫החזיר וכו'‪.‬‬
‫בעלי המוסר מוסיפים על כך "אסר לנו‬
‫דברים בטלים‪ ,‬התיר לנו דברי תורה"‪.‬‬
‫ושואל הבעש"ט זיע"א אסר לנו כפירה ומה‬
‫התיר לנו כמותה?‬
‫אלא יש לומר בדרך צחות‪ -‬שבשעה שחברך‬
‫בא לבקש עזרה‪ ,‬אל תענה לו "ה' יעזור"‪,‬‬
‫עכשיו תהיה כביכול כופר‪ ,‬עשה כל מה‬
‫שביכולתך לעזור לו בעצמך‪.‬‬
‫והדבר נרמז כאן בפסוק‪" :‬ונתנו איש כופר‬
‫נפשו" כשיש צורך לתת תהיה כופר‪ ,‬אל‬
‫תסתפק באמירה של ‪,‬ה' יעזור" (ומתוק האור)‬
‫ַ‬
‫"ּוב ֲחר ֶֹׁשת ֶא ֶבן לְ ַמֹּלאת ַּוב ֲחר ֶֹׁשת ֵעץ לַ ֲעׂשֹות‬
‫ל־מלָ אכָ ה‪( .‬לא‪ ,‬ה)‬
‫ְּבכָ ְ‬
‫כל אחד מישראל צריך לקחת מוסר גדול‬
‫אפילו מדבר גשמי לעבודת השי"ת ולחזור‬
‫בתשובה שלימה אפילו מדבר פשוט שנראה‬
‫לעין שהוא פשיטות גמור‪ ,‬כמו שמצינו בדברי‬
‫חז"ל (אבות דר"נ פ"ו) במעשה של רבי‬
‫שו"ת‬
‫של חסד‬
‫לע"נ ר' אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר בן ר' אלעזר זצ"ל‪.‬‬
‫"ת וְ ָא ַמר לוֹ ִּבכְ ֵאב‪ֶ ׁ ,‬ש ֵּי ׁש‬
‫ַּפ ַעם ָּבא ֶא ָחד ֵמ ַאנַ ׁ"ש ֶאל מו ַֹהרְ נַ ְּ‬
‫לקיים המצוה בלא ציווי לנוכח דוקא‪( .‬הרב לוֹ יִ ּסוּ רִ ים ִּב ְת ִפ ָּלתוֹ‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת ׁ ֶש ֵאינוֹ יָ כוֹל לְ ִה ְת ַּפ ֵּלל וְ לו ַֹמר ֵּת ָבה‬
‫יטב‪ ,‬וּ ֵמ ֲח ַמת זֶ ה ָצרִ יךְ‬
‫ַא ַחר ֵּת ָבה‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת ׁ ֶש ֵאינוֹ יָ כוֹל לְ כַ ֵּון ֵה ֵ‬
‫מנאשעלסק ששמע מאדמו"ר מסאכטשוב)‬
‫"ת‪ :‬וְ כִ י ֲעבו ָֹדה‬
‫לַ ֲחזֹר ַעל ָּכל ֵּת ָבה ַּכ ָּמה ְּפ ָע ִמים ָא ַמר לוֹ מו ַֹהרְ נַ ְּ‬
‫שוֹת? ֲהלֹא ַּכ ָּמה ֲעבוֹדוֹת יֵ ׁש ִאם ֵאינְ ךָ ַמרְ ִּג ׁיש‬
‫ַא ַחת יֵ ׁש לְ ךָ לַ ֲע ׂ‬
‫ַ‬
‫"‪ּ...‬ובּיֹום ַה ְּשׁ ִב ִיעי ָׁש ַבת וַ ּיִ ּנָ ַפׁש‪( :‬לא‪ ,‬יז)‬
‫שבת וינפש ואמרו בגמרא (ביצה ט"ז ע"א) ֵּת ָבה זֹאת‪ַּ ,‬תרְ ִּג ׁיש ֵּת ָבה ַא ֶחרֶ ת‪ִ ...‬אם ֵאינְ ךָ ּתוּ כַ ל לְ ִה ְת ַּפ ֵּלל‪,‬‬
‫י"ה‬
‫(א ָבנֶ ָ‬
‫כיון ששבת וי אבדה נפש‪ ,‬ותמהו דצ"ל זה ּתוּ כַ ל לֵ אמֹר ְּת ִה ִּלים אוֹ ְּת ִפלּ וֹת אוֹ ֲעבו ָֹדה ַא ֶחרֶ ת"‪ֲ .‬‬
‫ַּברְ זֶ ל‪ ,‬שם)‪.‬‬
‫עקיבא שראה נקב בסלע‪ ,‬אבנים שחקו מים‪,‬‬
‫ומזה לקח ר"ע מוסר גדול עד שחזר בתשובה‬
‫שלמה‪ ,‬כן ראוי לכל איש מישראל‪ ,‬ובצלאל‬
‫היה יודע זאת והיה בקי בזה מאוד‪ ,‬וזה‬
‫שכתב הכתוב בחרושת אבן למלאות שהיה‬
‫יכול לנקב אפילו אבן ולמלאותו ביראת‬
‫שמים‪( .‬חידושי הרי"מ)‬
‫במוצש"ק‪ ,‬אלא הפירוש כיון שבא השבת‬
‫"ת‪ִ :‬ה ְתעוֹרְ רוּ ת ַה ָּב ָאה ִעם ִה ְת ַח ְּזקוּ ת וּ ֵמ ֲח ָמ ָת ּה‪,‬‬
‫יכול לזכור שבכל השבוע היה כנפש אבודה ָא ַמר מו ַֹהרְ נַ ְּ‬
‫והת"ח יש לו כל השבוע שבת‪( .‬א"ה ולנו שיש ִהיא ִה ְתעוֹרְ רוּ ת ֲא ִמ ִּתית וְ יֵ ׁש לָ ּה ִקיּ וּ ם‪ַ ,‬מה ׁ ֶש ֵאין ֵּכן‪ְּ ,‬כ ׁ ֶש ָּב ָאה‬
‫לנו את ציווי רבינו הק' הרי יש לנו בכל יום ַה ִה ְתעוֹרְ רוּ ת לְ לֹא ַה ִה ְת ַח ְּזקוּ ת‪( .‬שיש"ק ב–תקו)‬
‫"‪...‬אְך ֶא ַ‬
‫ַ‬
‫ת־ׁש ְּבת ַֹתי ִּת ְׁשמֹרּו‪( "..‬לא‪ ,‬יג)‬
‫יש להבין מדוע כתבה התורה כאן הציווי‬
‫בלשון נוכח "את שבתותי תשמורו"‪ ,‬ולעיל‬
‫בפרשת עשרת הדברות כתיב הציווי בלשון‬
‫נסתר "זכור את יום השבת לקדשו" הרי‬
‫בשעת מתן תורה היו במדריגה גדולה וגבוהה‬
‫יותר מלאחר מעשה העגל בפ' תשא‪.‬‬
‫והנראה בזה דהנה בכל מצוה שהוא אלהות‬
‫האיך ילך אדם הגשמי לקיימה‪ ,‬ומאי שייכות‬
‫יש לאדם הגשמי למצות אלהות‪ ,‬אך י"ל‬
‫דהציווי שהקב"ה מצווה לאדם לעשות‪,‬‬
‫בזה יש לאדם התקשרות והוא אתערותא‬
‫דלעילא‪ ,‬ויוכל לבוא לקיים הצווי ולכך נכתב‬
‫הפרשה בלשון נוכח שאילולא זאת לא‬
‫היה באפשר לקיימן מחמת גדלות המצוה‪,‬‬
‫ושפלות האדם‪ ,‬אולם לעיל גבי מתן תורה‬
‫שהיו ישראל במדריגה גבוהה מאוד והיו‬
‫מופשטים מחומר לגמרי לכן היו יכולים‬
‫התבודדות (תשובה) בחי' שבת)‬
‫(שיש"ק בשם‬
‫הה"ק מאלכסנדר זי"ע)‬
‫"ת‪" ,‬לָ ָמה ָהיָ ה ַצ ִּדיק זֶ ה וְ זֶ ה ָּגדוֹל ְּב ַמ ֲעלָ ה‬
‫ַּפ ַעם ָא ַמר מו ַֹהרְ נַ ְּ‬
‫ל‪-‬כךְ ַהרְ ֵּבה ִה ְת ַח ְּזקוּ ת"‪ .‬וְ כָ ךְ ָמנָ ה‬
‫ל‪-‬כךְ ? – ִמ ׁ ּשוּ ם ׁ ֶש ָהיָ ה לוֹ ָּכ ָּ‬
‫ָּכ ָּ‬
‫"‪ְּ ...‬וביֹום ָּפ ְק ִדי ָּופ ַק ְד ִּתי ֲעלֵ ֶהם ַח ָּט ָ‬
‫י‪-‬אם ַעל‪-‬‬
‫אתם" (לב‪ ,‬לג) ַּכ ָּמה וְ כַ ָּמה ַצ ִּד ִיקים ׁ ֶש ּ ֻכ ָּלם לֹא ִה ִּגיעוּ לְ ַמ ְדרֵ גָ ָתם ִּכ ִ‬
‫אליך‬
‫שמעתי‬
‫הנה כתב רש"י ז"ל "עתה‬
‫יְ ֵדי ַה ִה ְת ַח ְּזקוּ ת‪ ,‬וְ ִס ֵּים‪" :‬וּ ַמ ּדוּ ַע ִהנְ נִ י ְּכמוֹ ׁ ֶש ֲאנִ י‪ִ ,‬מ ׁ ּשוּ ם ׁ ֶש ֵּי ׁש‬
‫מלכלותם יחד‪ ,‬ותמיד תמיד כשאפקוד לִ י ָּכךְ ַהרְ ֵּבה ִה ְת ַח ְּזקוּ ת‪( .‬שם ב–תקכו)‬
‫עליהם עונותיהם ופקדתי עליהם מעט מן‬
‫ות ִיקין‪ֲ ,‬א ָבל לֹא ִעם‬
‫"אנִ י או ֵֹהב לְ ִה ְת ַּפ ֵּלל ִּכוְ ִ‬
‫"ת‪ֲ :‬‬
‫העון הזה עם שאר העונות‪ ,‬ואין פורענות ָא ַמר מו ַֹהרְ נַ ְּ‬
‫(ש ְּמ ַמ ֵהר ִּב ְת ִפ ָּלתוֹ‪ֵ ,‬מ ֲח ַמת ׁ ֶש ַּמ ְק ִּפיד ְּב ִדיּ וּ ק‬
‫באה על ישראל שאין בה קצת מפירעון עוון ַה ַּל ְמ ָּדן ַה ַּכ ֲע ָסן" ׁ ֶ‬
‫יטן ֵּבייזְ ן לַ ְמ ָּדן"‪( .‬שם ב–תקיז)‬
‫ישט ִמ ְ‬
‫"א ֶּבער נִ ׁ ְ‬
‫ַעל זְ ַמן ַה ֵּנץ)‪ָ ,‬‬
‫העגל" הפירוש הוא תמיד כשישראל יהיו‬
‫חוטאים ח"ו‪ ,‬אם יבקשו ממני ויעשו תשובה‬
‫אמחול להם‪ ,‬וכל פורעניות הבאה על ישראל‬
‫יש בה קצת מפירעון העגל‪ ,‬הפי' מה העגל‬
‫שהי' חטא גדול מאד וסלחתי להם‪ ,‬מכל שכן‬
‫שאר חטאים בודאי אסלח להם‪ ,‬אם יבקשו‬
‫ממני מחילה וסליחה‪( .‬בשם הה"ק מאלכסנדר‬
‫דיון הלכתי המוגש ע"י בית ההוראה "חוט של חסד" מאת הרה"ג‬
‫ֶא ָחד ֵמ ַאנַ ׁ"ש‪ֶ ׁ ,‬שרָ ָצה לָ ׁ ֶש ֶבת רַ ק ַעל ַה ּתוֹרָ ה וְ ַעל ָה ֲעבו ָֹדה וְ לִ ְבלִ י‬
‫לַ ֲעסֹק ְּב ׁשוּ ם ֵע ֶסק ַּפרְ נָ ָסה; וּ ַפרְ נָ ָסתוֹ ִּת ְהיֶ ה‪ִ ,‬מ ֶּזה ׁ ֶש ִּי ְת ְמכוּ ּבוֹ‬
‫"ת‪ִ ,‬אם נָ כוֹן ׁ ֶש ַּי ֲע ֶשֹה ָּכךְ ‪ָ ,‬ענָ ה‬
‫ָה ֲאנָ ׁ ִשים‪ְּ .‬כ ׁ ֶשׁ ָּש ַאל ֶאת מו ַֹהרְ נַ ְּ‬
‫לוֹ‪ֶ ׁ ,‬שלּ ֹא נָ כוֹן ַה ָּד ָבר‪ֶ ,‬א ָּלא ַה ְמ ׁ ֵשךְ ְּב ִמ ְס ָחרְ ךָ ‪ ,‬אוּ לָ ם ֲע ֵשֹה לְ ךָ‬
‫ׁ ִשעוּ רִ ים ְקבוּ ִעים לִ ְפנֵ י ֲהלִ יכָ ְתךָ לַ ֲחנוּ ת וְ כֵ ן ְּבתוֹךְ ַה ֲחנוּ ת ָּתכִ ין‬
‫לְ ךָ ְס ָפרִ ים לִ לְ מֹד ָּב ֶהם‪ ,‬וּ ְבכָ ל רֶ גַ ע ׁ ֶשל ְּפנַ אי‪ֶ ׁ ,‬ש ִּיזְ ַּד ֵּמן לְ ךָ ‪ֵּ ,‬ת ׁ ֵשב‬
‫וְ ֶת ְה ֶּגה ַּב ּתוֹרָ ה‪ ,‬וְ ִק ֵּים זֹאת ָּכל יָ ָמיו‪( .‬שם ב–תקמב)‬
‫ר' אלחנן שלום אלגרוד שליט"א ר"כ ההוראה ודומ"צ דק"ק "חוט של חסד" ודיין בביה"ד "משפט וחסד"‬
‫לקט מדיני מתנות לאביונים‬
‫המקור למצות מתנות לאביונים הוא מהגמ'‬
‫[מגילה ז' ע"א] – "ומתנות לאביונים ‪ -‬שתי מתנות‬
‫לשני בני אדם"‪ ,‬וכך פוסק השו"ע [או"ח סי' תרצ"ד‬
‫ס"א] ש"חייב כל אדם ליתן לפחות שתי מתנות‬
‫לשני בני אדם"‪ .‬והטעם שגבי משלוח מנות יש‬
‫לתת שתי מנות ואילו גבי מתנות לאביונים סגי‬
‫במתנה אחת‪ ,‬מבאר הר"ן [מגילה ג' ע"ב בדפי הרי"ף‬
‫ד"ה "ומשלוח"] וז"ל‪" :‬ומשלוח מנות איש לרעהו‬
‫שתי מנות לאדם אחד‪ .‬היינו מיני מאכל ומשתה‬
‫לעשירים; ולאביונים די לכל אחד במתנה אחת‬
‫שהיא נחשבת בעיניהם כדבר גדול"‪.‬‬
‫{‪ }1‬נחלקו הפוסקים מהו השיעור של מתנות‬
‫לאביונים שלא יפחות ממנו (דלהוסיף על השיעור‪,‬‬
‫אין לזה קצבה כדאיתא בשו"ת רש"י [סי' רצ"ג] וז"ל‪:‬‬
‫"מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל‪ :‬במעות פורים אין‬
‫קצבה‪ ,‬כל מה שירצה האדם ליתן יתן‪ ,‬מפני שהוא‬
‫צדקה‪ ,‬וצדקה כל אחד ואחד יתן כפי עינו הטובה")‪:‬‬
‫(א) הריטב"א [מגילה ז' ע"א ד"ה "ומתנות"]‪ ,‬שו"ת‬
‫מהרי"ל [סי' נ"ו אות ז']‪ ,‬אשל אברהם בוטשאטש‬
‫תרצ"ה]‪ ,‬המשנ"ב [סי' תרצ"ד סק"ב ע"פ הבנת השונה הלכות‬
‫שם ס"ד]‪ ,‬שערי תשובה [שם סק"א]‪ ,‬שו"ת ציץ אליעזר‬
‫[ח"ז סוף סי' כ"ז]‪ ,‬הגר"ע יוסף זצ"ל [חזון עובדיה פורים‬
‫עמוד קס"ו] ועוד‪ ,‬סוברים שמן הדין די בנתינת‬
‫פרוטה אחת לכל אביון‪ .‬ושיעור פרוטה הוא ‪0.022‬‬
‫גרם כסף [עיין בשער הטבלאות בסוף הקיצשו"ע‬
‫במהדורת אורות חיים עמוד תרל"ט]‪ ,‬וכיון שכיום שווי‬
‫גרם כסף הוא כ‪ ,₪ 2.15-‬ממילא שיעור פרוטה‬
‫הוא כ‪ 4.75-‬אגורות‪.‬‬
‫[סי'‬
‫(ב) אולם שו"ת זרע יעקב [סי' י"א]‪ ,‬שו"ת מי יהודה‬
‫[סי' פ"ו ד"ה "ומעתה"]‪ ,‬הבן איש חי‬
‫פורים (לאחר פ' "תצוה")]‪ ,‬כף החיים [או"ח סי' תרצ"ד‬
‫סק"ז]‪ ,‬הגר"מ אליהו זצ"ל [הל' חגים פס"ד ס"ל] ועוד‪,‬‬
‫סוברים ששיעור כל מתנה צריך להיות כסף‬
‫שאפשר לקנות בו לפחות ג' ביצים פת‪ ,‬ומבאר‬
‫הגר"מ אליהו זצ"ל שהיינו ‪ 163‬גרם פת‪ ,‬וזהו לערך‬
‫‪( ₪ 2‬ואף הגר"ע יוסף זצ"ל [שם עמוד קס"ז] כותב‬
‫[שנה ראשונה הל'‬
‫ש"ירא שמים יתן בעין יפה ובסבר פנים יפות‪ ,‬והנה‬
‫שכרו אתו ופעולתו לפניו‪ .‬והמתחסד עם קונו יעשה‬
‫כדעת הזרע יעקב וסיעתו‪ ,‬לכל הפחות עם שני עניים‪,‬‬
‫ולשאר יתן כמתנת ידו")‪.‬‬
‫(ג) הגרש"ז אויערבאך זצ"ל [הליכות שלמה מועדים הל'‬
‫פורים פי"ט הערה ‪ ]62‬כותב שהרוצה לצאת מכל ספק‪,‬‬
‫יתן מתנה החשובה הן לנותן והן למקבל‪ ,‬וברור‬
‫שזהו שיעור גדול יותר מ‪ .₪ 2-‬וכך גם סוברים‬
‫הגר"מ שטרנבוך שליט"א [שו"ת תשובות והנהגות ח"ה‬
‫סי' רל"ה אות ד'] והגרי"ש אלישיב זצ"ל [הליכות והנהגות‬
‫עמוד ‪ ]21‬המבאר שראוי ליתן לפחות ‪ ₪ 5‬לכל עני‬
‫כדי שיהיה בו לשמח את העני‪.‬‬
‫(ד) הפרי מגדים [או"ח סי' תרצ"ד משב"ז סק"א] מביא‬
‫שהשיעור הוא דבר שראוי להנות ממנו בפורים‪,‬‬
‫ולא ברור מהו שיעור זה בדיוק‪.‬‬
‫(ה) הצפנת פענח [הל' מגילה עמוד ל"ח (מובא בספר ימי‬
‫הפורים פי"א הערה ג')] סובר שהשיעור הוא שיהא‬
‫שווה כביצה פת‪ ,‬והיינו כ‪ 55-‬גרם פת‪ ,‬וזהו לערך‬
‫‪ 66‬אגורות‪.‬‬
‫(ו) הפתחי תשובה [לג"ר ישראל איסר איסערלין‪ ,‬או"ח סי'‬
‫תרצ"ד] סובר שזהו שיעור גרוגרת‪ ,‬לפי מה שכתוב‬
‫בשו"ע [יו"ד סי' רמ"ט ס"ד] שזהו שיעור צדקה‪,‬‬
‫וכן בשבת [ע"ה ע"א] שהוא שיעור חשוב לעניין‬
‫מלאכת שבת ואף הכא בענין שיעור חשוב‪.‬‬
‫{‪ }2‬עוד נחלקו הפוסקים האם יש לתת רק‬
‫מעות או גם מאכלים‬
‫(על אף שבמס' סופרים [פרק‬
‫כ"א ה"ג] כתוב להדיא שניתן לתת גם מאכלים‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫"וצריכין להספיק מים ומזון לאחיהם העניים‪ ,‬משום‬
‫קולבון‪ ,‬ומשום מתנות לאביונים‪ .‬ויש שמספיקין לחם‬
‫ויין‪ ,‬ויש שמספיקין לחם ודגים‪ ,‬מכל מקום לא יפחות‬
‫משתי מתנות‪ ,‬אפילו חיטין ופולין"; וכן הוא בגמ' בבלי‬
‫[מגילה ז' ע"א‪-‬ע"ב] על פי גירסא אחת שר' יהודה נשיאה‬
‫ששלח לרב אושעיא בשר ויין‪ ,‬קיים בזה מצות מתנות‬
‫לאביונים)‪:‬‬
‫(א) הרמב"ם [הל' מגילה פ"ב הט"ז]‪ ,‬שיבולי הלקט‬
‫ר"ב]‪ ,‬הפרי מגדים [או"ח סי' תרצ"ד משב"ז סק"א]‪ ,‬ערוך‬
‫השולחן [שם ס"א]‪ ,‬כף החיים [שם סק"ו]‪ ,‬בן איש חי‬
‫[שנה ראשונה הל' פורים (אחרי פ' "תצוה") אות ט"ו]‪ ,‬החזו"א‬
‫[או"ח סי' קנ"ה אות א']‪ ,‬הגר"מ אליהו זצ"ל [הל' חגים‬
‫פס"ד ס"ל]‪ ,‬הגר"ע יוסף זצ"ל [חזון עובדיה פורים עמודים‬
‫קס"ה‪-‬קס"ו] ועוד‪ ,‬סוברים שיוצאים ידי חובת‬
‫מתנות לאביונים בין במעות ובין במיני מאכל‬
‫ומשקה‪.‬‬
‫[סי'‬
‫(ב) אולם המג"א [סי' תרצ"ה ס"ק ט"ו]‪ ,‬שו"ת יהודה‬
‫יעלה [ח"א סי' ר"ו] ושו"ת חתן סופר [סי' ע"ב אות ה']‬
‫סוברים שעיקר מתנות לעניים הוא במעות ולא‬
‫במאכל או משקה‪ .‬ואף הטורי אבן [מגילה אבני שהם‬
‫(בסוף הטו"א) על דף ז' ע"א] סובר שעיקר המצוה של‬
‫מתנות לאביונים הוא במעות ולא במיני מאכל‬
‫(אולם עיי"ש שסובר שאין הבדל בין כסף ושווה כסף)‪.‬‬
‫(ג) שו"ת קנין תורה [ח"ג סי' ק"ב אות ב'] סובר שעל אף‬
‫שמדינא ניתן לצאת ידי חובת מתנות לאביונים‬
‫במאכל או במשקה‪ ,‬מ"מ עדיף לתת מעות‪.‬‬
‫{‪ }3‬כותבים הפוסקים שהנותן המחאה (צ'ק)‬
‫לאביון‪ ,‬יוצא ידי חובת מתנות לאביונים‪ ,‬ואין זה‬
‫משנה אם הגיע זהו "צ'ק מזומן" או "צ'ק דחוי"‪,‬‬
‫ואפילו אם הבנק סגור כעת‪ ,‬אלא כל עוד שיכול‬
‫להשתמש בו ביום פורים עצמו במכולת כדי‬
‫לקנות מצרכים – נחשב ככסף גמור [הגר"ע יוסף‬
‫זצ"ל בחזון עובדיה פורים עמוד ק"ע‪ ,‬שו"ת משנה הלכות‬
‫ח"ו סי' קכ"ב‪ ,‬הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בהליכות שלמה‬
‫מועדים הל' פורים פי"ט סכ"ג והערה ל"ו‪ ,‬הגרי"ש‬
‫אלישיב זצ"ל בהליכות והנהגות עמוד ‪ ,22‬ועוד]‪.‬‬
‫{‪ }4‬נחלקו האחרונים מהו הגדר של "אביון" שיש‬
‫לתת לו מתנות לאביונים‪:‬‬
‫(א) החוות יאיר [מקור חיים ס"ג (מובא בפסקי תשובות‬
‫ח"ו סי' תרצ"ד אות ב')] סובר שיש חילוק בין "עני"‬
‫ל"אביון" (כדאיתא בב"מ [קי"א ע"ב] שאביון מרוב‬
‫עניותו אין לו בושת לבקש כסף מאחרים‪ ,‬ואילו עני יש‬
‫לו בושת מאחר ועדיין לא הגיע לעניות מרודה שכזו)‪,‬‬
‫ויוצא ידי חובת מתנות לאביונים רק אם נותנם‬
‫לעניים מרודים ומופלגים שמוגדרים כ"אביונים"‬
‫ולא לסתם עניים‪ .‬כך גם סובר הגרי"ש אלישיב‬
‫זצ"ל [הליכות והנהגות עמוד ‪.]24‬‬
‫(ב) ערוך השולחן [או"ח סי' תרצ"ד ס"ג] חולק וסובר‬
‫שיוצא ידי חובת מתנות לאביונים גם אם נותנם‬
‫לעניים סתם‪ ,‬ולא עוד אלא שבעניים סתם יש‬
‫יותר מצוה מאשר באביון‪ ,‬כיון שאביון בעצמו‬
‫מבקש ממך צדקה ואילו עני מתבייש לבקש‪ ,‬ולכן‬
‫כשמקדים ונותן לו יש בזה מצוה יותר‪ ,‬עיי"ש‪( .‬ג)‬
‫הגר"מ שטרנבוך שליט"א [שו"ת תשובות והנהגות ח"ה‬
‫סי' רל"ה אות א'] מביא בשם זקנו – הגרש"ז פינס‬
‫זצ"ל‪ ,‬שאע"פ שיוצאים ידי חובת מתנות לאביונים‬
‫גם כשנותן לעני (כדעת ערוך השולחן)‪ ,‬מ"מ יש‬
‫להדר לתת דווקא לאביון‪.‬‬
‫ובזמנינו שלא מצויים אביונים ממש‪ ,‬מצינו מספר‬
‫הגדרות באחרונים מיהו "עני ואביון" שיש לתת‬
‫לו מתנות לאביונים‪)1( :‬הגרש"ז אויערבאך זצ"ל‬
‫[הליכות שלמה מועדים הל' פורים פי"ט ס"כ והערה ל"ב]‬
‫כותב שהגדרת 'אביון' שמצוה ליתן לו מתנה‬
‫ביום הפורים‪ ,‬היא מי שאין לו לצרכים ההכרחיים‬
‫לפרנסת ביתו‪ .‬ואע"פ שכבר קיבל מתנות כדי‬
‫פרנסת ביתו לאותו יום‪ ,‬אין זה משנה את‬
‫הגדרתו ועדיין יכולים אנשים אחרים לתת לו עוד‬
‫מתנות לאביונים‪)2( .‬הגרי"ש אלישיב זצ"ל [הליכות‬
‫והנהגות עמוד ‪ ]24‬מוסיף שמי שאין לו ‪ 200‬זוז‪,‬‬
‫דהיינו סכום כסף שנצרך לכלכלת הבית למשך‬
‫שנה תמימה‪ ,‬וגם אין לו נכסים‪ ,‬ואפילו אם יש‬
‫לו משכורת קבועה אבל היא אינה מספיקה לו‬
‫ולבני ביתו הסמוכים על שולחנו‪ ,‬ואין לו הכנסה‬
‫נוספת שמשלימה לו את החסר למשך שנה‬
‫תמימה‪ ,‬נחשב כעני גמור ואפשר לצאת על ידו‬
‫חובת מתנות לאביונים‪)3( .‬הפסקי תשובות [ח"ו‬
‫סי' תרצ"ד אות ב'] מוסיף שגם אדם שנפלו עליו‬
‫הוצאות חריגות‪ ,‬כגון הוצאות רפואיות או לצורך‬
‫נישואי ילדיו וכד'‪ ,‬אפילו שיש לו הכנסה קבועה‬
‫שמספיקה לו ולבני ביתו הסמוכים על שולחנו‬
‫להוצאותיהם הרגילות‪ ,‬כיון שאין לו מספיק לצורך‬
‫ההוצאה החריגה – הרי הוא בגדר עני ואפשר‬
‫לצאת על ידו חובת מתנות לאביונים‪)4( .‬הגר"מ‬
‫שטרנבוך שליט"א [שו"ת תשובות והנהגות ח"ה סי' רל"ה‬
‫אות א'] מוסיף שכל מי שפושט ידו ליטול צדקה‪,‬‬
‫נחשב כאביון (כדאיתא בגמ' [ב"מ קי"א ע"ב] שאביון‬
‫אינו מתבייש לבקש מאחרים)‪ ,‬ואפילו אם פושט‬
‫ידו לצורך נישואי ילדיו וכד'‪ ,‬והנותן לו מתנות‬
‫לאביונים יוצא ידי חובת המצוה בהידור‪.‬‬
‫וראוי לסיים עם דברי הרמב"ם‬
‫וחנוכה פ"ב הי"ז] הידועים ש"מוטב לאדם להרבות‬
‫במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח‬
‫מנות לרעיו‪ ,‬שאין שם שמחה גדולה ומפוארה‬
‫אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים"‪.‬‬
‫[הלכות מגילה‬
‫לשאלות ולתגובות למדור יש להפנות‬
‫לכתובת אימייל‪hutShelChesed@ :‬‬
‫‪gmail.com‬‬
‫סיפור לשולחן‬
‫שבת‬
‫משמחו של הרבי"‪ ,‬לא בכדי‬
‫זכה ר' אייזיק חסיד בתואר‬
‫מיוחד זה‪ .‬ר' אייזיק היה‬
‫יהודי ספוג תורה‪ ,‬תפילה‪ ,‬יראת שמיים‬
‫וחסידות‪ .‬ממקורביו המיוחדים של‬
‫הרבי מצ'ורטקוב היה‪ .‬מידי שנה נהג‬
‫לפקוד את חצר רבו ביקוריו הביאו‬
‫עימהם רוח רעננה ‪,‬שיושבי החצר‬
‫הקבועים ומי שנזדמנו אליה ייחלו לה‬
‫והתענגו עליה‪.‬‬
‫נוסף על היותו בקיא גדול בדברי‬
‫החסידות ומנהיגיה ותמיד הייתה‬
‫שגורה על פיו אמרה נאה אשר היה‬
‫משלבה בהברקה בזמן הנכון ובמקום‬
‫הנכון‪" .‬חד וחלק" היה‪ ,‬ידוע גם בכוח‬
‫החידוד שלו‪ .‬הוא היה חריף מחשבה‬
‫וחד‪-‬לשון והיה מסוגל להוציא חיוך‬
‫אפילו מהאדם קשה היום אשר בלתי‬
‫ניתן לדלות חיוך ממנו‪.‬‬
‫אולם מעל הכל זכתה להערכה‬
‫בקרב החסידים יכולתו הייחודית‬
‫להעלות בת‪-‬שחוק על שפתי הרבי‬
‫עצמו‪ .‬במיוחד היה ר' אייזיק מגדיל‬
‫לעשות בפורים‪ .‬או‪-‬אז נהג להתחפש‬
‫בתחפושות משונות עד בלתי הכר‪,‬‬
‫נוהדג היה לשיר‪ ,‬לפזז ולכרכר לפני‬
‫הרבי עד כי נמלא פיו של הרבי חיוך‪,‬‬
‫ובת שחוק עלתה על שפתיו‪.‬‬
‫‪ccc‬‬
‫מי שראה את ר' אייזיק בשמחתו לא‬
‫היה מעלה על דעתו כי מועקה כבדה‬
‫רובצת על ליבו‪ .‬לא ניתן היה להכיר‬
‫בו כי משהו אינו כשורה בחיי יום יומו‪.‬‬
‫ר' אייזיק ורעייתו היו חשוכי‪-‬בנים‬
‫ולמרות היותו קרוב מאוד לרבי‪ ,‬מעולם‬
‫לא דחק את השעה ולא תבע מרבו‬
‫הבטחה חד משמעית לזכות לבנים‪.‬‬
‫בקוויטאלך נהג דרך קבע להזכיר‪ ,‬בין‬
‫שאר הדברים שעליהם ביקש –"שהרבי‬
‫יברך אותנו לישועה בזרע של קיימא"‬
‫ותו לא‪ ,‬יותר מכך לא 'נדנד' לרבי‪.‬‬
‫"‬
‫בשנה זו אשר בה חל סיפורינו‪ ,‬החליט‬
‫ר' אייזיק לחרוג ממנהגו‪ .‬השנה האריך‬
‫ר' אייזיק בתפילתו עת "פשט את‬
‫ידיו" כלפי שמיא בתפילה אישית‬
‫"שעשה לי כל צורכי"‬
‫סיפור לפורים‬
‫ובקשה בימי תענית אסתר וחג הפורים‬
‫המסוגלים לקבלת כל התפילות‪.‬‬
‫עתה‪ ,‬לאחר הפצרות‪ ,‬תחינות‪ ,‬בקשות‬
‫ודמעות רותחות ששפכו הוא ואשתו‬
‫לפני ה'‪ ,‬הרגישו שהשנה הגיעה שעת‬
‫הכושר לפעול אצל הרבי ישועה גדולה‪.‬‬
‫"היום המתאים ביותר הוא פורים"‬
‫אמרה לו אשתו‪" ,‬בפורים‪ ,‬הרי כל‬
‫הפושט יד נותנים לו‪ ,‬פשוט את ידך‬
‫‪,‬אייזיקל שלי‪ ,‬אצל הרבי‪ ,‬בוודאי בעזרת‬
‫ה' נחבוק השנה בן זכר"‪ .‬באותה השנה‬
‫התחפש ר' אייזיק לעובר‪-‬אורח זקן‬
‫שעל גבו שק‪ ,‬נכנס ר' אייזיק לבית‬
‫המדרש בשעה שכבר היה מלא מפה‬
‫לפה‪.‬‬
‫בראש השולחן ישב הרבי וסביבו זקני‬
‫החסידים‪ ,‬כאשר כל הקהל עומד‬
‫מסביב על רגליו‪ .‬ר' אייזיק עמד על‬
‫השולחן והציג בדרמתיות יהודי זקן‪,‬‬
‫משחקו היה מושלם כל כך‪ ,‬עד שגרם‬
‫לרבי לצחוק ממש‪ .‬באותו רגע חש ר'‬
‫אייזיק כי הגיע שעת הכושר ושערי‬
‫שמים פתוחים‪.‬‬
‫פתח את שקו והושיטו קדימה‪,‬‬
‫כמבקש מהרבי נדבה‪ .‬נטל הרבי‬
‫פרוסת חלה וביקש להטילה לשק‬
‫באמרו‪",‬לחם לאכול ובגד ללבוש"‪ .‬ר'‬
‫אייזיק המחופש מיהר למשוך אליו את‬
‫השק כאומר‪",‬לא זאת ביקשתי"‪ .‬הביט‬
‫בו הרבי בפנים קורנות ועמד להטיל‬
‫מטבע לתוך השק‪ ,‬רמז לעשירות‪ .‬אך‬
‫גם הפעם לא נפתח השק‪" .‬מה תיתן‬
‫לי‪ ,‬רבי‪ ,‬ואני הולך ערירי בלא בנים!"‬
‫אמר הזקן המחופש‪ ,‬והפעם בקולו של‬
‫ר' אייזיק האמיתי‪.‬‬
‫בבת‪-‬אחת נמחה החיוך מעל פני הרבי‬
‫‪",‬רוצה אתה לדחוק את השעה?!" תמה‬
‫ומיד הוסיף‪" ,‬וכי אינך יודע את פירוש‬
‫הברכה 'שעשה לי כל צורכי'‪ ,‬הקב"ה‬
‫מספק לכל יהודי את כל צרכיו‪ ,‬ואם‬
‫נדמה לו כי דבר‪-‬מה חסר לו‪ ,‬סימן הוא‬
‫כי אין זה מצרכיו האמיתיים או שאין‬
‫זה הזמן הראוי לקבלו?!"‬
‫נשתתק הרבי לרגע ושוב אמר‪" :‬אינך‬
‫סבור‪ ,‬אייזיק‪ ,‬כי מוטב לאדם שלא יהיו‬
‫לו בנים מאשר יהיו לו בנים שיגרמו לו‬
‫עוגמת‪-‬נפש רבה?"‬
‫"אף על פי כן "‪ ,‬התעקש ר' אייזיק‪,‬‬
‫"יברכני הרבי בבן‪ ,‬ובנוגע לעתיד‪-‬‬
‫הנסתרות לה' אלוקינו"‪.‬‬
‫"לו יהי כדבריך‪-‬הא לך בן זכר"‪ ,‬השיב‬
‫לו הרבי‪ ,‬ומיד נתחדשה שמחת הפורים‬
‫במלוא עוזה‪.‬‬
‫‪ccc‬‬
‫לשנה הבאה ילדה אשתו של ר' אייזיק‬
‫בן‪ .‬השמחה וההתרגשות היו עד בלי די‪.‬‬
‫זמן לא רב לאחר שגדל הילד עברו‬
‫המשפחה להתגורר בעיר 'ברודי'‪.‬‬
‫כשהגיע לגיל מצוות‪ ,‬שלחו אביו לעיר‬
‫באבוב‪ ,‬ללמוד תורה בישיבתו של ר'‬
‫אהרון ליטוויק‪.‬‬
‫באותם ימים פעלה בבאבוב אגודת‬
‫משכילים צעירים אשר סחפה אחרי‬
‫תמימים וטובים‪ .‬יום אחד נודע‬
‫לר' אייזיק כי גם בנו נתפס ברשת‬
‫המשכילים ובהשפעתם נטש את‬
‫הישיבה‪ .‬לא הועילו לאב החסיד כל‬
‫דבריו‪ ,‬תחינותיו ודמעותיו‪" .‬איני חפץ‬
‫לגדול ' כתלמיד בטלן' ככל חבריי"‬
‫בישיבה‪ ,‬הגיב הבן בהתנשאות ובבוז‪,‬‬
‫"עליי לדאוג לתכלית"‪.‬‬
‫לא רק את הישיבה נטש הבן אלא גם‬
‫את דרך התורה והמצוות‪ .‬הוא חבר‬
‫לאגודת המשכילים ‪,‬ואף השפיע על‬
‫כמה צעירים נוספים ללכת בעקבותיו‪.‬‬
‫ר' אייזיק שלא ידע את נפשו מרוב צער‪,‬‬
‫שקע בצער נורא‪ .‬אשתו שהייתה מלאה‬
‫אמונה ובטחון בה' וידעה מה רב כוחה‬
‫של תפילה‪ ,‬הייתה מנחמת אותו "בא‬
‫נתפלל על הילד וגם אם שערי תפילה‬
‫ננעלו‪ ,‬שערי דמעה לא ננעלו‪ ,‬אל לנו‬
‫לשקוע בייאוש‪ ,‬אנו נעשה את שלנו‬
‫בתפילה ודמעה וה' יהיה בעזרנו"‪.‬‬
‫‪ccc‬‬
‫חלפה שנה נוספת אך עדיין בשורה‬
‫טובה לא נשמעה מכיוון הבן‬
‫‪".‬אייזיק‪,‬אולי תיסע אל הרבי שיברך‬
‫את הילד‪-‬איך נוכל לשבת בחיבוק‬
‫ידיים כאשר הוא מתדרדר"‪" ,‬וכי יעלה‬
‫בדעתך שאסע לרבי‪ ,‬והרי זה מס' שנים‬
‫מאז ששמעתי את הבשורה המרה על‬
‫בננו‪ ,‬אין לי פנים להתראות אצל הרבי‪.‬‬
‫וכי מה אומר לו "שברכתו התקיימה"‪.‬‬
‫רק לאחר שכבר שמע כי בנו הכיר‬
‫אישה נוכריה הוא חש כי הגיעו מים‬
‫עד נפש‪ ,‬ועל כן נסע לחצר הרבי‪.‬‬
‫"שמעתי את אשר קרה" אמר לו‬
‫הרבי "הרבה הפצרתי בתפילתי ‪,‬אך‬
‫מרגיש אני שעדיין לא הגיעה שעת‬
‫הכושר‪ .‬התפללו גם אתם‪ ,‬תתחננו‬
‫ותזילו דמעות ובוודאי ישמע ה' את‬
‫צעקתכם"‪.‬‬
‫‪ccc‬‬
‫פורים בפתח‪ ,‬אשתו של ר' אייזיק‬
‫גרשה אותו מהבית‪" ,‬קום וסע אל‬
‫הרבי‪ ,‬אני בטוחה שביום הקדוש הוא‬
‫יוכל לפעול בשבילנו ישועה" פסקה!‬
‫פקדה!‪ .‬הוא אכן נסע אל הרבי‪ .‬כל‬
‫הדרך בכה והתחנן לה' שלא יטעה שוב‬
‫בלשונו‪ .‬מרחוק הוא שמע את קולות‬
‫השמחה והתזמורת‪ ,‬אך רוחו של ר'‬
‫אייזיק לא שם‪.‬‬
‫לא נמצא מי שיוכל להעלות חיוך של‬
‫תקווה ועידוד על שפתיו של המשמח‬
‫הוותיק‪ .‬בעיצומה של סעודת הפורים‬
‫הוא עטה על עצמו שוב את בגדי הזקן‬
‫המשך דבר ראש הישיבה‬
‫ופגמים ואיני יכול לעשות מאומה‪ ,‬ויש לי על כך גושפנקא‬
‫מהנביאים ומהגמרא‪ .‬אבל החכם והנבון שמבין דבר מתוך‬
‫דבר‪ ,‬כמו משה רבנו עליו השלום מבין מהגמרא הזו שהכול‬
‫תלוי בו‪ .‬נותנים לו כאן מפתח לחיים‪" :‬דע לך‪ ,‬הכול תלוי בך‪.‬‬
‫כי מכיוון שהכול בידי ה' וה' מוליך אותך לפי הרצון שלך‪ ,‬לכן‬
‫רוצים ממך שתרצה‪ ,‬ולרצות אתה תמיד יכול‪ .‬הכול בידי ה'‪ ,‬לכן‬
‫אל תעזוב את ה' יתברך ותחזיק חזק ברצון ותרבה בתפילות‬
‫ובתחנונים עד שתזכה לעורר את רחמיו של ה' יתברך עליך‬
‫שיושיע אותך מהיצר הרע שלך ויוליך אותך בדרך הקודש‬
‫בשלמות"‪.‬‬
‫לכן האדם המבין לא מחכה עם הגמרא הזו לאחר מאה‬
‫ועשרים שאז היא לא תועיל לו במאומה‪ ,‬אלא הוא משתמש‬
‫בה בעולם הזה ועומד לפני ה' בכל יום ויום ובכל הזדמנות‬
‫וטוען כלפיו את הפסוקים מן הגמרא‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הרי‬
‫אתה בראת לנו את היצר הרע ואתה מצטער על כך כמו שאתה‬
‫בעצמך אומר 'אשר הרעותי'‪ .‬אנא ממך‪ ,‬קח ממני את היצר‬
‫הרע‪ .‬רבש"ע‪ ,‬רש"י אומר שהבורא גורם לנו לחטוא כביכול‪,‬‬
‫אני מתחנן לפניך שלא תגרום לי לחטוא‪ ,‬לא תגרום לי לעבור‬
‫על רצונך‪ ,‬תגרום לי רק לעשות את רצונך בלב שלם‪ .‬רבש"ע‪,‬‬
‫אני כחומר בידך‪ ,‬אנא‪ ,‬תעצב אותי בצורה כזו שאהיה כלי‬
‫שלם ונאה לעבוד אותך‪ ,‬תסיר ממני את כל הרע שלי ואת‬
‫כל הפגמים שלי ותעטר אותי במידות טובות וישרות‪ .‬רבש"ע‬
‫כתוב‪" :‬והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר"‬
‫– זה רק בידך הקב"ה‪ ,‬בידי רק לרצות ולא לעזוב אותך‪ .‬אנא‬
‫ממך‪ ,‬הסר ממני את 'לב האבן' שהוא היצר הרע וכל התאוות‬
‫הרעות‪ ,‬ותן לי לב בשר‪ ,‬לב טוב ונקי‪ ,‬לב מלא אהבת ישראל‪ ,‬לב‬
‫מלא סבלנות‪ ,‬לב מלא חסד‪ ,‬לב מלא תשוקה לעשות רצונך‪,‬‬
‫לב מלא שמחה בתורה ובמצוות‪ .‬אנא ממך‪ ,‬תן בקרבי את רוחך‬
‫הטובה ועשה את אשר בחוקיך אלך‪ ,‬כמו שכתוב שבידך לתת‬
‫לנו לב טהור ורוח נכון שנלך בחוקיך ושלא נסור מדבריך ימין‬
‫ושמאל‪ .‬לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי"‬
‫יהי רצון שנזכה להבין באמת שהבחירה האמתית שלנו היא רק‬
‫ברצון וכנגד כל הבלבולים והחלישות נדע ונאמין שכל מה שה'‬
‫יתברך רוצה מאתנו זה רק את הלב והרצון ושנרבה בתפילה‬
‫ולא נעזוב את ה' ונתחנן "השיבנו אליך" עד שמשמיים יוליכו‬
‫אותנו וירחמו עלינו ויסירו מאתנו את היצר הרע וישיבו אותנו‬
‫בתשובה שלימה‪ ,‬אמן כן יהי רצון‪.‬‬
‫בברכת שבת שלום ומבורך‬
‫לכל בית ישראל‬
‫שעל גבו שק‪ ,‬עלה על השולחן ופנה אל הרבי‪" :‬לפני שמונה‪-‬עשרה‬
‫שנים העניק לי הרבי‪ ,‬לבקשתי 'משלוח מנות'‪ ,‬מבקש אני כעת כי‬
‫ייטלנו הרבי חזרה‪...‬כי כפי שהוא עכשיו אין לי חפץ בו"‪.‬‬
‫נזדעזע הרבי עד עומק נשמתו‪",‬כיצד תדבר אייזיק?! "ייתמו חטאים"‬
‫נאמר ולא "חוטאים"‪ .‬ועוד זאת‪ ,‬הרי כידוע לך במקום הזה נותנים‬
‫ולא לוקחים"‪ .‬שקט הס הושלך בקהל‪ .‬אפילו השיכורים לא העיזו‬
‫לפצות פיהם‪ .‬פרץ אייזיק בבכי תמרורים‪" :‬לא מדובר בחוטא בלבד‪,‬‬
‫אלא בחוטא המחטיא את הרבים‪ ,‬מוטב היה לולא בא לעולם‪...‬אשם‬
‫אני על כי לא שעיתי להזהרת הרבי‪ ,‬והנה אני במצב ש‪-‬טוב מותי‬
‫מחיי"‪.‬‬
‫הביט הרבי בחסידו האומלל שנהפך לשבר‪-‬כלי‪ ,‬ולאחר הרהור‬
‫ממושך הושיט לו כוס מלאה ביין‪" ,‬ניכרת חרטתך מעומק הלב‪-‬אני‬
‫מברך אותך אייזיק‪ ,‬בשם כל הקהל הקדוש‪ ,‬שבזכות יום הפורים‪ ,‬יום‬
‫שבו "כל הפושט יד‪,‬נותנים לו" "יום שבו נאמר‪" :‬ונהפוך הוא אשר‬
‫ישלטו היהודים המה בשונאיהם" יה"ר‪ ,‬שליבו של בנך יתהפך עליו‬
‫לטובה ולברכה ולחיים אמיתיים"‪ .‬שאגות ה'אמן' הרקיעו שחקים‬
‫וכל הקהל הקדוש געה בבכייה מתוך התעוררות‪.‬‬
‫ביד מהססת נטל ר' אייזיק את כוס היין וגמעה עד תום‪" .‬אני מבטיח‬
‫לך אייזיק בנוכחות כל הקהל שעד פורים הבא‪,‬בנך יחזור לתורתו‬
‫ויראתו‪ ".‬ואכן כך היה ‪ ,‬הבטחת הרבי אכן התקיימה ‪ ,‬ובחג הפורים‬
‫הבא עמדו על שולחנו של הרבי בשעת ההצגה ר' אייזיק ובנו‪.‬‬
‫לשליחת סיפורי תודה מהחיים ניתן לשלוח‬
‫בצירוף טלפון למייל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הפרטים נשארים חסויים‪ .‬אין צורך בעריכת‬
‫הסיפור‪.‬‬
‫חנוך‬
‫לנער‬
‫לימודי הצלחה פרק ז'‬
‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪.‬‬
‫אנו נמצאים ב"ה כבר במחצית הדרך להצלחה‪.‬‬
‫אנו מאמינים ובטוחים שגם אנו וגם ילדינו‬
‫מסוגלים ויכולים להצליח‪.‬‬
‫עברנו גם את המשוכה העיקרית ברמת המודעות‪,‬‬
‫שהיא "הרצון להצליח"‪.‬‬
‫אנו עובדים על השלבים הראשונים‪ :‬שלום בית‬
‫ותיקון והמידות‪ ,‬אנו מתפללים ורוצים להצליח‬
‫ולכן אנו ממש בדרך ההצלחה‪.‬‬
‫שלבי העבודה בדרך להצלחה‬
‫הרצון‪ ,‬הוא תנאי הכרחי להצלחה‪ ,‬אך אין די בו‪.‬‬
‫כדי להירתם להצלחה‪ ,‬דרושה לנו גם מחויבות‬
‫להצלחה"‪.‬‬
‫לא מספיק להיות "מעוניין" בהצלחה‪ ,‬צריך‬
‫שתהיה לנו גם "מחויבות" להצלחה‪ ,‬מין סוג‬
‫של בחירה פנימית חזקה שהולכים איתה עד‬
‫הסוף‪.‬‬
‫כמעט ואין איש עסקים שלא מעוניין‬
‫להצליח עוד‪ ,‬אבל כל אותם אנשי עסקים‬
‫שלא מצליחים‪ ,‬זה בגלל שהם לא משקיעים‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫השבוע נלמד בע"ה "להשקיע במקומות‬
‫הנכונים"‪.‬‬
‫בכדי להגיע להצלחה‪ ,‬נדרשים מאיתנו מספר‬
‫דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬להגדיר יעד להצלחה‪ .‬דהיינו‪ ,‬במה אנו‬
‫רוצים לראות את ההצלחה שלנו או של ילדינו‪.‬‬
‫‪ .2‬לוודא שיש לנו יכולת להצליח ביעד הזה‪.‬‬
‫‪ .3‬להאמין שאנחנו אכן יכולים להצליח‪.‬‬
‫‪ .4‬לרצות ולהגביר את המוטיבציה להצליח‪.‬‬
‫‪ .5‬לקחת אחריות ולהרגיש מחויבות להצליח‪.‬‬
‫‪ .6‬לעבוד עם תוכנית מודרכת ומקצועית‪.‬‬
‫כאשר יהיה לנו בע"ה יעד להצלחה ונרגיש‬
‫מחויבים להצליח‪ ,‬אזי ע"י "תכסיסי הצלחה"‬
‫או שיטות מובילות ומקדמות הצלחה‪-‬נרתום‬
‫בע"ה את כל היכולות שלנו ואכן נגיע ליעד‬
‫המבוקש‪.‬‬
‫החיוב והזכות מבורא העולם‬
‫לכל אחד מאיתנו‪-‬ההורים יש מחויבות‬
‫להצלחת הילדים שלנו‪.‬‬
‫את המחויבות הזו‪ ,‬הטיל עלינו ה' יתברך‬
‫בכבודו בעצמו כאשר נתן לנו את ילדינו וציווה‬
‫אותנו לחנכם‪.‬‬
‫בגמרא במסכת קידושין כט‪( .‬מקור הדברים‬
‫במכילתא פ' בא) למדנו ש‪" :‬האב חייב בבנו‪:‬‬
‫למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה‬
‫וללמדו אומנות"‪.‬‬
‫כהורים יש לנו את החיוב והזכות כאחד‪ ,‬לגרום‬
‫לילדים שלנו להתקדם ולהצליח בחיים‪.‬‬
‫כדי שילדינו יוכלו להצליח‪ ,‬עלינו לספק להם‬
‫מקום גדילה מיטבי‪ ,‬שבו יוכלו לקבל את‬
‫הכישורים להצליח‪.‬‬
‫במידה והם נכשלים‪ ,‬עלינו לקחת איתם ביחד‬
‫אחריות‪ ,‬להשקיע ולתמוך בהם ולראות בע"ה‬
‫בהצלחתם‪.‬‬
‫משימת החיים‬
‫אחד מגדולי המחנכים לפני כמאה וחמישים‬
‫שנה‪ ,‬הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל עומד‬
‫באחדים ממאמריו החינוכיים‪ ,‬על משימת‬
‫החיים של ההורים ועל תפקידם החשוב‬
‫והמכריע בחינוך הילדים‪.‬‬
‫הרש"ר הירש פונה אלינו ההורים‪ ,‬לעיתים‬
‫בלשון נמלצת ונרגשת‪ ,‬בנסותו לתאר את גודל‬
‫האחריות המוטלת על כתפינו ואת חובתינו‬
‫להתמסרות טוטאלית לילדינו‪.‬‬
‫הציטוט הבא מהוה דוגמא מייצגת לפניות‬
‫מעין אלו‪:‬‬
‫"‪ ...‬אין בעולם אושר יותר נעלה מאשר הרגש‬
‫הנעים בקיום נפשו של ילד רך‪ ,‬שאין לו תביעות‬
‫ודרישות כלפיך והוא תלוי בך ובחסדך‪...‬‬
‫האינך שומע קול פנימי האומר לך מה ילד זה‬
‫מצפה לקבל ממך?! ‪...‬‬
‫עליך להרגיש את כל האחריות‪ ,‬האושר‬
‫והקדושה שבמשימה הזאת‪.‬‬
‫עליך להרגיש שהשם "אב" משח אותך לכהן‬
‫בדיחות הדעת‬
‫כמעט א”א לבוא לידי שמחה כי אם ע”י מילתא דשטותא‬
‫יועץ חינוכי ומחנך בת”ת “שלום בנייך”‬
‫גדול‪...‬‬
‫אם אינך מרגיש כשיא האושר את ההזדמנות‬
‫הזאת של "התמכרות מושלמת" לטובתו של‬
‫בן אדם‪ ,‬אם הרגש הזה אינו מעורר בך שמחה‬
‫של מצווה בלי מיצרים‪ ,‬ואם הנתינה אינה‬
‫גורמת לך אושר יותר מאשר הקבלה ‪ -‬הרי לא‬
‫ראוי לך להיות לאב!"‪.‬‬
‫הרש"ר הירש עומד על כך כי ישנם מספר‬
‫תהליכים חינוכיים שהילד יכול לעבור אך ורק‬
‫בבית הוריו‪.‬‬
‫עלינו‪-‬ההורים לעורר בלב הילד רצון לרכוש‬
‫חכמה‪ ,‬עוד בטרם נשלח לבית הספר‪.‬‬
‫מתפקידי בית הספר‪-‬ללמד את הילד‬
‫ולהשכילו‪ ,‬אך כמובן שאפשרותו של בית‬
‫הספר להשפיע על הילד היא רק מאז בא‬
‫התלמיד בשעריו‪.‬‬
‫הילד מגיע מחינוכו של ההורים לרצות ללמוד‪-‬‬
‫למקור הלימוד בבית הספר‪ ,‬ילד שלא רוצה‬
‫לרכוש למידה‪ ,‬לא יוכל לקנות רצון זה בבית‬
‫הספר‪.‬‬
‫את העידוד החשק ללמוד ולהחכים צריך‬
‫להקנות לילד מינקותו‪-‬מבית הוריו‪ ,‬ולכן ברור‬
‫שרק ההורים הם היכולים לטפח חשק זה‪.‬‬
‫עלינו ההורים מוטלת המשימה להרגיל את‬
‫ילדנו בהנהגת החיים המושתתת על מוסר‬
‫התורה וזאת על פי הידיעות שרכש בבית‬
‫הספר"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בית הספר מסוגל וצריך להקנות‬
‫לתלמידיו את הידיעה כיצד אמורים להיראות‬
‫חייהם על פי התורה‪ ,‬אולם אין בית הספר‬
‫מסוגל לגרום לתלמידיו לרצות ולאמץ לעצמם‬
‫חיים אלו‪.‬‬
‫חלק זה‪ ,‬הוא כבר מתפקידם של ההורים‪ ,‬וזהו‬
‫משימת החיים שלהם‪.‬‬
‫בקיצור‪ :‬החינוך על ידי ההורים הוא חינוך‬
‫מעשי‪ ,‬והחינוך של בית הספר הוא במסגרת‬
‫ההוראה‪.‬‬
‫משולש החינוך‬
‫כדי לגרום לילד לרצות ולהשקיע משאבים‬
‫להצליח בלימודים‪ ,‬עלינו ההורים להיות‬
‫במקום הזה‪ .‬עלינו להאמין ביכולותיו של הילד‬
‫ולגרום לו "רצון" לשאוף ולהתקדם‪ .‬היכולת‬
‫לגרום לילד לאמץ את דרך החיים הרצויה‬
‫מושתתת בראש ובראשונה על דוגמא אישית‬
‫שלנו בבית ושל המחנך והצוות החינוכי בבית‬
‫הספר‪.‬‬
‫כדי שתהיה התקדמות מרבית‪ ,‬עלינו לעבוד‬
‫בשיתוף פעולה עם צוות בית הספר‪ .‬כאשר‬
‫ילדנו יראה שלמחנכיו ולהוריו יש שיתוף‬
‫פעולה לקראת מטרה משותפת בחינוכו‪ ,‬עיצוב‬
‫אישיותו והתקדמותו הלימודית‪ -‬גם הוא ירצה‬
‫להיכנס למעגל ההצלחה הזה ולהצליח‪.‬‬
‫שיתוף פעולה זה‪ ,‬נקרא "משולש החינוך"‬
‫ההורים‪ ,‬המחנך והילד‪.‬‬
‫בחזרה לשיטת השלבים‬
‫משפט חכם אומר‪" :‬קח אחריות‪ ,‬קבל‬
‫מחויבות ושאף להצלחה‪ -‬בכוחות אלו תוכל‬
‫להעפיל לפסגת ההרים"‪.‬‬
‫אך ילד שאינו מאמין ביכולותיו‪ ,‬יתקשה מאוד‬
‫לקבל אחריות‪-‬כי הוא אינו נמצא במקום הזה‪.‬‬
‫ילד שנמצא במקום של הישרדות נפשית או‬
‫רגשית‪ ,‬לא יכול לקבל החלטות נכונות של רצון‬
‫להתקדם ולהצליח‪.‬‬
‫ילד שמרגיש מאוים מבחינה פיזית או רגשית‪,‬‬
‫נמצא במקום מאוד נמוך בסולם ההצלחה‪ .‬ילד‬
‫זה צריך להעלות לפחות למדרגה של הרגשת‬
‫ביטחון ואמונה בכדי לראות את האפשרות של‬
‫התקרבות להצלחה‪.‬‬
‫בשני הפרקים האחרונים‪ ,‬דיברנו על שיטת‬
‫השלבים‪ ,‬שבה אנחנו עובדים על העיקר כאשר‬
‫אנחנו מתקדמים עם הילדים שלב אחר שלב‪.‬‬
‫"שיטת השלבים" היא שיטה נפלאה והורים‬
‫רבים שהיו כמעט "על סף ייאוש" עם הילדים‬
‫מבחינת הצלחה לימודית והתנהגותית‪ ,‬כאשר‬
‫קיבלו על עצמם את העבודה בשיטה זו‪ -‬ראו‬
‫ב"ה הצלחה גדולה‪.‬‬
‫במסגרת המאמרים הבאים‪ ,‬אני רוצה לרתום‬
‫אתכם ואת ילדיכם לדרך חדשה של הצלחה‪.‬‬
‫נזכור תמיד שכלל ראשון הוא‪ :‬תפילה‪ ,‬כל‬
‫אחד בשפתו הוא‪ ,‬יספר לה' יתברך מה עובר‬
‫עליו ב"שלום בית" עם בן הזוג‪ ,‬בקשר עם‬
‫הילדים‪ ,‬עם הפרנסה‪ ,‬ובעיקר עם ה"שלום‬
‫בית" שלו הפנימי‪ .‬הדרכה מפורטת של‬
‫"שיחה עם ה'" אפשר למצוא בספר הקדוש‬
‫"בשדי יער" ובדיסקים של מו"ר הרב שלום‬
‫ארוש שליט"א‪.‬‬
‫מתנת פתיחה‬
‫עלינו לזכור שביחד עם הרצון להשתנות‬
‫ולהתחיל מחדש לצעוד בדרך ההצלחה‪ ,‬נקבל‬
‫גם "כמתנת פתיחה" קשיים‪ .‬שהרי‪" :‬כל‬
‫ההתחלות קשות"‪ .‬ועלינו להיות מוכנים לכך‬
‫שיהיו לנו ניסיונות וקשיים‪ ,‬אבל עם אמונה‬
‫חזקה‪ ,‬רצון מתמיד ותפילה נתגבר על כל‬
‫המכשולים‪.‬‬
‫ניסיונות וקשיים הם לא רק מנת חלקם שלנו‪-‬‬
‫ההורים‪ ,‬אלא הם גם מנת חלקם של הילדים‬
‫ולכן כחלק ממערך חינוך הילדים עלינו לשים‬
‫לב לנפילות ולכישלונות של הילד ולהדריך‬
‫אותו בהתאם‪.‬‬
‫להדריך אותו‪ ,‬פירושו‪ :‬להיות "במקום ובזמן‬
‫הנכון" על מנת לתמוך ולעודד ולא ח"ו‬
‫להשפיל אותו על כישלונותיו ולהשליך אבן‬
‫אחר נפילתו‪.‬‬
‫פעמים רבות הילד יוזם בעצמו את נפילותיו כי‬
‫הוא מצפה מאיתנו שנהיה שם ונתמוך בו‪ .‬חבל‬
‫להפסיד זמנים אלו‪ ,‬הם יקרים וחשובים מאוד‬
‫מבחינה רגשית‪ .‬בזמנים אלו נוכל לספק לילד‬
‫את אחד הכלים המועילים ביותר לטיפוח‬
‫הצלחה והוא "ביטחון"‪.‬‬
‫נתמודד בצורה בוגרת בזמני נפילה וכישלון‬
‫של הילד‪ ,‬הילד ירגיש שאפילו בזמן שהוא‬
‫נכשל‪ ,‬אנחנו לצידו‪ ,‬מבינים אותו‪ ,‬תומכים בו‬
‫ומאמינים שזו רק נפילה זמנית לקראת עליה‬
‫גדולה יותר‪.‬‬
‫איך נגרום לילד לרצות‬
‫השאלה "איך לגרום לילד לרצות" היא שאלת‬
‫השאלות‪ ,‬כי באיזה חנות אפשר לקנות‬
‫"רצון"?! אבל במשפט אחד וכוללני אפשר‬
‫לומר שצריך להוביל את הילד לדבר אחד‪:‬‬
‫שחוויית הלימוד שלו בחיים תהיה חיובית‪,‬‬
‫מעשירה ומאתגרת‪.‬‬
‫איך שהילד שלנו ירגיש בחוויית הלימוד שלו‬
‫בחיים‪ ,‬קשור קשר הדוק לדימוי הפנימי שלו‪.‬‬
‫ילד עם דימוי עצמי נמוך‪ ,‬יקבל את "חווית‬
‫הלימוד" כעונש‪.‬‬
‫ילד עם דימוי עצמי גבוה‪ ,‬יקבל את "חווית‬
‫הלימוד" כפרס‪.‬‬
‫ילד עם דימוי עצמי גבוה‪ ,‬רוצה להתקדם‬
‫ולהצליח‪ ,‬כי כך הדימוי שלו בעיני ההורים‪,‬‬
‫החברה ועצמו עולה‪.‬‬
‫לעומת ילד עם דימוי עצמי נמוך‪ ,‬אינו מאמין‬
‫שהוא יכול להצליח‪ ,‬הוא מפחד לנסות ולכן‬
‫אינו רוצה להתקדם ולהצליח‪.‬‬
‫ילד עם דימוי עצמי נמוך‪ ,‬מפחד מכישלון ואינו‬
‫רוצה להוריד עוד את דימויו ולכן כמעט ואינו‬
‫יכול להגיע אפילו למדרגת הרצון‪.‬‬
‫טיפש לאשתו‪:‬‬
‫"הרופא עקר לי שתי שיניים למרות שהיה‬
‫צריך לעקור רק אחת"‪.‬‬
‫"מדוע"?‪ ,‬שאלה אשתו‪.‬‬
‫"משום שלא היה לו עודף ממאה שקל"‪.‬‬
‫כמה משפחות יכולות להתארח‬
‫בתוך הלב שלך?‬
‫עמותת ”כפה פרשה לעני“‬
‫בראשות הרב ארוש שליט“א‬
‫פותחת במבצע ”קמחא דפסחא“‬
‫לכבוד חג הפסח שבו היא‬
‫מסייעת למשפחות הנזקקות‬
‫לערוך את סדר הפסח בכבוד‬
‫עם כל המצרכים הבסיסיים‪.‬‬
‫לתרומות חייגו‬
‫‪02-5308000‬‬
‫הודעה משמחת‬
‫בשמחה רבה הננו שמחים לבשר לציבור אנ"ש‬
‫היקרים‪ ,‬על פתיחת ההרשמה לישיבתנו הקדושה‬
‫'נעימות התורה'‬
‫הישיבה מיועדת לבחורים מצוינים בני עליה‪ ,‬החפצים‬
‫להשקיע את כל כוחם ומרצם בעסק התורה הקדושה‪,‬‬
‫בעיון ובבקיאות ברמה גבוהה ובעבודת ה' וחסידות בדרך‬
‫רביה"ק מקור חכמה‪,‬‬
‫הישיבה מתייחדת בצוות חם מקצועי ומנוסה‪,‬‬
‫הישיבה מצידה משקיעה את כל האמצעים‬
‫והמאמצים על מנת להעניק לבחורים את כל הנדרש‬
‫ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ליישוב הדעת מוחלט לעסק‬
‫התורה ועבודת ה'‪ ,‬מתוך יחס אישי ואבהי‪.‬‬
‫לבירורים והרשמה‬
‫מנהל רוחני ‪ -‬הרב משה לודמיר‪:‬‬
‫‪052-7675700‬‬
‫מגיד שיעור עיון ‪ -‬הרב שמואל בינדר‪:‬‬
‫‪054-8444311‬‬
‫מג"ש בקיאות ‪ -‬הרב נתן אלחדד‪:‬‬
‫‪052-7602544‬‬
‫זמנים |‬
‫י‪-‬ם‬
‫כי תשא התשע"ה‬
‫ת”א‬
‫חיפה בא”ש‬
‫כניסה‬
‫‪17:25 17:11 17:20 17:05‬‬
‫יציאה‬
‫‪18:19 18:18 18:19 18:17‬‬
‫איך נפתח אצלו את הדימוי העצמי?! ע"י‬
‫שנספק לו הגנה‪ ,‬יציבות וביטחון היכן? בבית‬
‫ובכיתה‪.‬‬
‫הפטרה‪":‬ויהי ימים וכו' וישלח אחאב"(מלכים א פרק יח')‬
‫ע"י יצירת בית רגוע ובטוח‪ .‬ע"י משפחה‬
‫יו”ל ע”י מוסדות "חוט של חסד"‬
‫טובה ותומכת‪ .‬ע"י הורדת ביקורת ושיפוטיות‬
‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬
‫והענקת הרגשת הצלחה בחיים‪ .‬ע"י שנלמד‬
‫טל’ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬
‫אותו לשאוף וליהנות מהצלחות קטנות‪ .‬ע"י‬
‫להצטרפות לקבלה בדוא”ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬
‫שנאיר ונעצים את הטוב שבו‪ .‬בהצלחה!‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לייעוץ טלפוני ללא תשלום‪/‬או לתיאום פגישה‬
‫כתובתינו באינטרנט‬
‫צור קשר בימים ג' ‪ -‬ד' משעה ‪ 8-10‬בערב‬
‫נייח‪ 073-727-0000 :‬נייד‪0548-434-435 :‬‬
‫ר"ת‬
‫‪18:57 18:56 18:55 18:58‬‬