1. No category

‫גליון ה' | בין המצרים תשע"ה‬
‫המעלה‬
‫העליונה‬
‫המעלה העליונה והגדולה מן הכל‬
‫להאיר לארץ ולדרים מנפלאות‬
‫עצת העצות של אור האורות‬
‫הנחל נובע מקור חכמה‬
‫הגן עדן בעצמו‬
‫יום גדול הוא לכלל אנשי שלומנו‪ ,‬הדולים‬
‫ממעינות הישועה אשר דלה דלה לנו‬
‫התלמיד הגדול ברוחו פי שנים‬
‫בספרו הגדול "ליקוטי הלכות"‪,‬‬
‫עם סיום המחזור השני בדף‬
‫היומי בליקוטי הלכות‪.‬‬
‫שתחיו חיים כמוני‬
‫אני זק"ן מאוד‪ ,‬ואעפ"כ אני יניק לגמרי‪,‬‬
‫ל"א התחלת"י לחיו"ת עדין‪ ,‬אני נות"ן לכם‬
‫במתנ"ה לדרשה שתחי"ו חיי"ם כמוני‪ ,‬ונעשה‬
‫שם שמחה וחדוה גדולה מאוד‪ .‬מדברי‬
‫אלוקים חיים‪ ,‬רוח אפינו משיח ה'‬
‫חיים‪.‬‬
‫ושמו‬
‫העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫המעלה‬
‫‪|1‬‬
‫השאלה והבקשה‬
‫שתעורר את האהבה דלעילא‬
‫להחיש את קץ הפל"אות‬
‫מבוא המעלה‬
‫תמונת השער‪:‬‬
‫ממכחולו של הרב אליהו סוכות שליט"א‬
‫עד מתי‬
‫השאלה הנצחית ‪ -‬שרעיא מהימנא מתנפל לפני ה' יתברך ושואל‪:‬‬
‫"למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני"‪ ,‬היא לא נפסקת‪ ,‬נמשכת‬
‫מדור לדור‪ ,‬והיא משתלשלת מגבהי מרומים‪ .‬כך גם צועק ושואל‬
‫דניאל איש חמודות‪" :‬עד מתי קץ הפלאות"‪ ,‬וכך גם שואג ושואל‬
‫משיח ה' בתהילותיו‪" :‬איה חסדיך הראשונים ה'‪ ,‬נשבעת לדוד‬
‫באמונתך‪ ,‬זכור ה' חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים‪ ,‬אשר‬
‫חרפו ה' אשר חרפו עקבות משיחך"‪.‬‬
‫השאלה שנדמית כמין טרוניא ותרעומת כלפי שמיא‪ ,‬היא נשמעת‬
‫אחרת לגמרי כשהיא יוצאת מפיהם של גואלי ישראל ובפרט מפי‬
‫אבי הנביאים‪ ,‬יש בה עומק עמוק ונסתר הבא לעורר את הרחמים‬
‫הבלתי נראים‪ ,‬אלו הגנוזים והשמורים ‪-‬ליום הפקודה ולעת הגאולה‪.‬‬
‫עריכה והו"ל ע"י‪:‬‬
‫מכון "מאור הנחל"‬
‫שע"י‪:‬‬
‫אנחנו מוקפים בים של צרות אנחות ומכאובות‪ .‬כל ראש לחולי וכל‬
‫לבב דוי‪ ,‬הקשיים והמצוקות והניסיונות הולכות ומתגברות מבית‬
‫ומחוץ ללא סוף‪ ,‬הגלות מתעצמת והולכת בגוף בנפש וממון וממש‬
‫נסתם כל חזון‪ .‬וכנסת ישראל שואלת ומתחננת‪" :‬שומר מה מלילה‬
‫שומר מה מליל"‪ .‬מה נשתנה הלילה והגלות הזאת מכל הלילות‪ .‬וכל‬
‫הלבבות נאנחים בקושיא ובזעקה העולה עד לב השמים‪" :‬עד מתי‬
‫עוזך בשבי ותפארתך ביד צר‪ ,‬עוררה גבורתך‪ ,‬והושיענו למען שמך‬
‫אל ימעטו לפניך תלאותינו"‪.‬‬
‫ארגון "שיח השדה"‬
‫טל'‪1700-706-702 :‬‬
‫דוא"ל‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫לזכות והצלחת‬
‫כל חולי ישראל‬
‫ולהמתקת כל הדינים‬
‫תשע"ה | ‪2‬‬
‫המעלה העליונה‬
‫המצריםכולו‬
‫מעל |כלביןהעולם‬
‫מושלי הארץ‬
‫אכן הדברים עמוקים עמוק עמוק מי ימצאנו‪ .‬כי מחד גיסא ברא‬
‫ה' את עולמו בדין בתורה בצדק ובמשפט ובזה נמצא שורש כל‬
‫הבחירה‪ ,‬והוא אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא‪ .‬ומאידך גיסא‬
‫הוא ברא את כל העולמות כולם כדי להטיב לברואיו ולעשות צדקה‬
‫בארץ‪ .‬ובתפילה ובתחנונים נקדמה פניו‪.‬‬
‫כשכולם י˙געגעו‬
‫לפל"א הג„ול‬
‫וחיבור וגילוי אחדות זה נעשה דייקא על ידי הצדיקים הגדולים מושלי הארץ‪,‬‬
‫אלו היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו‪ ,‬אשר עמם נתייעץ בבריאת‬
‫עולמו‪ ,‬והם יודעים איך גם בתוקף הדין והגלות האף והחימה גם שם גנוז‬
‫רחמיו יתברך‪ ,‬והם מגלים התורה הצפונה בגנזי המלך‪ ,‬ששם נמצאים הרחמים‬
‫הגדולים והעצומים שלמעלה מדעת והשגה‪ ,‬כאשר את המשפט והרעה דייקא‬
‫הם הופכים בתפילתם למקור רחמים וגאולה‪.‬‬
‫והיה שם מקום שאמרו שם תורה גבוה מאוד והלך לשם ועמד שם שומר על‬
‫הפתח‪ ,‬ולא הניחו להכנס‪ ,‬ונתן לו האלף אדומים שלו כדי שיניחוהו‪ ...‬ונכנס לשם‬
‫ושמע מה ששמע‪ ,‬ומה ששמע באותו העת‪ ,‬היינו המאמר "חותם בתוך חותם"‪,‬‬
‫בליקוטי מוהר"ן ח"א‪ ,‬סימן כ"ב‪ ,‬הוא מאותו המקום של התורה הנ"ל‪ ,‬רק הוא‬
‫מעט ומקצת וכו'‪ .‬וגודל השמחה שהיה אז אי אפשר לספר‪ ,‬אשרי מי שראה‬
‫זאת" (חיי מוהר"ן קיז)‪.‬‬
‫כי הם אמונים ותמימים דעים ושלמים עמו יתברך בתכלית השלימות שאין‬
‫שלימות אחריו‪ ,‬וכשהם שואלים ומתחננים ושופכים לב כמים לפניו יתברך‬
‫מתקיים "ויגל כמים משפט"‪ ,‬שמתגלה פנימיות התורה והמשפט שהוא יתברך‬
‫כולו רחמים וחסדים הנראים ונגלים גם לעיני בשר‪.‬‬
‫כי בא'ל'ף' א'ד'ו'מ'יו אשר מסר ל'שומר' הפתח‪ ,‬ממתיק מעלינו ומעל כל‬
‫ישראל את דין א'ד'ו'ם' ושעיר‪ ,‬ואת החימה של קושית והתקשות הלב השואל‬
‫"שומר מה מלילה שומר מה מליל"‪ ,‬ומסיר ומפשיט את עקמומיות עמלק‬
‫ועקל הלב המבקש חלילה להפריד את המשפט מהצדקה להרהר חלילה‬
‫אחרי הנהגתו יתברך‪ .‬ומתגלה לעין כל כי "עדותיך נאמנו מאוד" אלו העדיים‬
‫והכתרים אור הא'ל'ף' הכתר הניתנים לרועה אבן ישראל בסוד "עלית למרום‬
‫שבית שבי"‪ ,‬והוא באהבתו נותנם ומוסרם לישראל ומאיר לבם בחותמו שבתוך‬
‫חותם בהתנוצצות אמת "להגיד כי ישר ה' צורי ולא עוולתה בו"‪.‬‬
‫ומעתה באם אנחנו חפצים לעורר את הרחמים הגדולים‪ ,‬לקרב את יום הישועה‪,‬‬
‫אין לנו עצה ואין לנו תקווה אלא לקשר את צעקתינו אל צעקתם ותפילתם של‬
‫משיחי ה'‪ ,‬לשאוג ולהתנפל לפני המלך מלכו של עולם‪ ,‬שיעלה ויבוא ויגיע‬
‫תפילתנו בתפילתם העצורה כאש בגחלת בפנימיות תורתם ואז בודאי נזכה‬
‫שיבוא המלך חדריו ונגילה ונשמחה בו‪.‬‬
‫מפתח הגאולה‬
‫את הסוד הגדול והנורא הזה שהוא 'פקוד יפקוד' ו'מפתח הגאולה' הולכים‬
‫ומגלים לנו הרועים הנאמנים המאורות הגדולים והשלמים לממשלת היום‬
‫והלילה‪ ,‬הרב והתלמיד בתורתם הקדושה‪ .‬בתורה העליונה "חותם בתוך‬
‫חותם" (ליקו"מ כב) ובהלכה הנוראה שעליו בהלכות מתנה הלכה ה'‪ ,‬שם גליא‬
‫לדרעיה ונפל נהורא בבית מדרש תורת ה' ותפילת ה' להראות לכל השרים כי‬
‫עדותיך נאמנו מאוד‪ ,‬לגלות את אור הכתרים הנעשה והנשמע התורה והתפילה‬
‫המשפט והצדקה איך כולם הם אחדות אחת גמורה המשלימים זה את זה‬
‫בפלאי פלאות‪ .‬וכל הטועם מנועם דבריהם ואכל וחי לעולם‪.‬‬
‫וכל זה רמוז ונסתר בסוד המעשה איך השתלשלה וירדה זאת התורה והשכינה‬
‫עד לדרי מטה‪..." :‬וסיפר אז‪ ,‬שבאותו ראש השנה נתנו לו עקספענס [הוצאות]‬
‫אלף אדומים אחר כל ההצטרכות‪ ,‬והיה במקום שהיה‪ ,‬והוא אוהב תורה מאוד‬
‫נצר מחלציו יצא‬
‫כי בעוד בגאולה הראשונה הושב פני משה ונאמר לו‪" :‬עתה תראה" ‪' -‬ואי‬
‫אתה רואה במלחמת שלושים ואחד מלכים'‪ ,‬כי מחמת ערבוב הגלות וההסתר‬
‫'העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה'‪ .‬ונתארך הגלות ונחרבו הכתרים‬
‫והבתים מהתגברות הקושי והקושיות‪.‬‬
‫הרי בגאולה בתרייתא כבר ירדה שכינה למטה‪ ,‬וכבר התגלה ובא מ'ה ש'היה‬
‫ה'וא שיהיה ה"איש פ'ל'א'" שמעצם גופו הקדוש הזך והטהור גם מצד הנעשה‬
‫הדין והתורה‪ ,‬וביותר בכח "נשמתו פ'ל'א' גדול"‪ ,‬בהנשמע ובצדקת ישראל‬
‫אשר עשה וגילה‪ ,‬בנשמת ופנימיות תורתו שתתגלה לעתיד על ידי נצר מחלציו‬
‫יצא‪ ,‬הולכים ומתגלים החסדים הגדולים והפלאיים‪ ,‬הרחמים שהוא יתברך‬
‫מעורר עצמו ורחמיו לרחם ולהושיע את בניו רחומיו אהוביו גאולת עולמים‬
‫ושלימה להראותינו נפל"אות ולהחיש את קץ הפל"אות‪.‬‬
‫‪ | 3‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫במעלה‬
‫‪3‬‬
‫‪ 5‬אני זוכר לאו כלום‬
‫‪45‬‬
‫מבוא‬
‫כשכולם יתגעגעו לפלא הגדול‬
‫"קינדערלאך‪ ,‬ילדיי היקרים‪ ,‬אתם רואים‪ ,‬רק מי שמחזיק ‪ -‬נשאר‪,‬‬
‫בדורינו עיקר העבודה שלנו היא רק להמשיך ולהחזיק‪ ,‬ושלא ליפול‬
‫בדעתו" | זכרונות קצרים מהרה"צ רבי בנימין זאב חשין זצ"ל‬
‫וקאתי מר "ואמרתי להם אני ז'וכ'ר' את כל המעשיות ואני ז'וכ'ר' לאו‬
‫כלו"ם ‪ ,‬ואני נותן לכם מתנה שתהיו כמוני" ‪ -‬היום אם בקולו תשמע"ו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ברודער שטארק זיך‬
‫ויקר מן הכל הוא ההתבודדות‬
‫פרקים על עצת העצות של משיח ה' ראש כל הצדיקים‪ ,‬שלקחה ממקום‬
‫שלא לקח אדם מעולם‪ ,‬מתוך ספרו החדש של המשפיע הרה"ג החסיד ר'‬
‫אברהם יצחק כרמל שליט"א‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫שתחיו חיים כמוני‬
‫‪23‬‬
‫הלכתא כרב נחמן בדיני‬
‫‪29‬‬
‫מקור חכמה‬
‫‪34‬‬
‫תנו לי אבנים וסיד‬
‫‪39‬‬
‫ואתם צאני‬
‫‪49‬‬
‫‪ 56‬שערי גן עדן‬
‫גמרתי ואגמור‬
‫ניצוצי אור הבוקעים מהמפעל העולמי "נעשה ונשמע"‪.‬‬
‫יום גדול הוא לכלל אנשי שלומנו‪ ,‬הדולים ממעינות הישועה אשר דלה‬
‫דלה לנו התלמיד הגדול ברוחו פי שנים בספרו הגדול "ליקוטי הלכות"‪,‬‬
‫עם סיום המחזור השני בדף היומי בליקוטי הלכות‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫ע"פ מאמר א' ומאמר כ"א‪ ,‬ובתוכם נשזרו חוטי זוהר מדברי אלוקים חיים‬
‫רוח אפינו משיח ה' ושמו חיים‪.‬‬
‫עיקר ההתחזקות הוא לימוד‬
‫ליקוטי הלכות‬
‫ביאור סוגיא דהלכתא כנחמני בפרק השולח במסכת גיטין‪ ,‬בפלפול‬
‫וע'י'ו'ן של תורה שניתן לנו במתנה ממשה רבינו בטובת ע'י'נ'ו‪ ,‬לתקן‬
‫על ידי זה אנפין חשוכין שעל ידי ע'י'ן' אומות העולם‪ ,‬מכח תורה‬
‫דעתיקא סתימא הנובעת ממע'י'ן' היוצא מבית ה'‪ ,‬להעשות בעל תשובה‬
‫בהסתכלות בע'י'ן' האמת‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫לכו חזו מעט דמעט מריש תורה ד' מהחיבור הנפלא "מקור חכמה"‪,‬‬
‫להאיר לנו מתורתו של רביה"ק‪ ,‬כי הוא חיינו ואורך ימינו לחיותנו כהיום‬
‫הזה‪.‬‬
‫שיר נפלא מלא נחמה מהיכלו של המנחם הגדול‪ .‬כי הוא ינ'ח'מ'נ'ו‬
‫מעצבון ידינו‪.‬‬
‫שכל אחד מישראל כפי התקשרותו לקרן עור פנ"י משה‪ ,‬הוא בטובת‬
‫עינ"ו נותן לו פל"אות ועי"ן הפני"ם של התורה‪ .‬ע"פ שיחה מפי הרה"ג‬
‫החסיד ר' עוזיהו אלכורת שליט"א‬
‫פרסום ראשון‪ :‬דיבורי התחזקות והתעוררות ללימוד הסה"ק "ליקוטי‬
‫הלכות" מתוך מכתבי החסיד המופלא אביק באור הצדיק רבי שמואל‬
‫שפירא זללה"ה‬
‫אני‬
‫זוכר‬
‫לאו כלום‬
‫המעשיות ואני ז'וכ'ר' לאו כלו"ם‬
‫מר "ואמרתי להם אני ז'וכ'ר' את כל‬
‫וקאתי‬
‫מוני" ‪ -‬היום אם בקולו תשמע"ו‪.‬‬
‫ואני נותן לכם מתנה שתהיו כ‬
‫הגן עדן בעצמו‬
‫שיחת חברים במעלת ודרך הלימוד בסה"ק "ליקוטי הלכות" על פי‬
‫סדר הדף היומי שנקבע ע"י גדולי אנ"ש זצ"ל ויבדלחט"א עם הרה"ח ר'‬
‫שמעון שפירא שליט"א ‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ 67‬ליקוטי הלכות‪ ,‬התשובה לכל‬
‫פגעי הדור‬
‫ותקבלו אולפן חדת‬
‫תיאור נורא הוד ממעמד סיום המחזור השני בסה"ק ליקוטי הלכות‪.‬‬
‫דיבורי התעוררות והתחזקות בגדולת התלמיד הגדול כירח יכון עולם‬
‫אשר הוא האיר והזריח את אור החמה לדורות עולם ובגדולת תורתו‬
‫המאירה את לבבות בני א‪-‬ל חי ומשיבה לבבות בנים לאביהם שבשמים‬
‫ומביאה את גאולתנו הנצחית | מתוך שיחת הרה"צ רבי יעקב מאיר‬
‫שעכטער שליט"א‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫ו"קנה" לך חבר‬
‫אגרות על שולחן המערכת‪.‬‬
‫בחסותם האדיבה של חברות הנסיעות‬
‫דרך צדיקים‪ ,‬אירופנים‪ ,‬נתיבים‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪4‬‬
‫‪ | 5‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫אספרה‬
‫אל חוק‬
‫ה' אמר אלי‬
‫אני היום‬
‫ילדתי"ך‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪6‬‬
‫אמרו לנמהרי ל'ב'‪ ,‬חזק"ו אל תיראו‪ ,‬חזק"ו ידים רפות‪ ,‬אמצ"ו‬
‫ברכיי"ם כושלות‪ ,‬וכירדת"ם מן המלוכ"ה ונש'כ'ח'תם כמת"י עולם‬
‫לד' מלכויו"ת‪ ,‬אל תצטערו על הראשונות מאת ה' היתה זא"ת‬
‫בעינינ"ו נפלאו"ת‪ ,‬שדיקא מוישלך מידיו הל'ו'ח'ות וירדו מהח'ר'ו'ת'‬
‫לעבדו"ת הג'ל'ויות ולא תז'כ'ר'נה הצרות הראשונו"ת ולא תעלנ"ה‬
‫על ל'ב'‪ ,‬כי הנני בורא שמי"ם חדשי"ם ואר"ץ חדש"ה‪ - ,‬ירושלים‬
‫ג'יל'ה ומשו"ש עמ"ה‪ ,‬ואל ישמ"ע קול בכי וקול זעקה בה‪ ,‬מי רא"ה‬
‫כאל"ה מי שמע כזא"ת‪ ,‬דאדרבה מכל הספונו"ת הנשברות ראשונו"ת‬
‫אל תז'כ'ר'ו וק'ד'מ'וניות אל תתבוננ"ו‪.‬‬
‫כדי לזכור‪ ,‬חייבים לשכוח!‬
‫מי שרוצה לזכור את התורה ולקיימה‪ ,‬חייב להרגיל את עצמו בשכחה;‬
‫לשכוח כל מה שעבר עליו‪ ,‬ולהתחיל בכל פעם מחדש‪.‬‬
‫זוהי עבודתנו בחודש תמוז‪ :‬לשכוח את אשר צריכים לשכוח‪ ,‬למען נוכל‬
‫לזכור את אשר צריך לזכור‪.‬‬
‫וכך לימדנו הבעטלער העיוור‪ ,‬אשר "זוכר לאו כלום"‪:‬‬
‫"זכרו תורת משה ‪ -‬ראשי תבות ַּתמֻז חסר ואו‪ ,‬כי אז בתמוז צריכים‬
‫להמשיך הזיכרון לתקן השכחה‪ ,‬כי אז נתהוה השכחה‪ ,‬כי על ידי‬
‫הלוחות שנשתברו בחודש תמוז נתהוה השכחה‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו‬
‫זכרונם לברכה (עירובין נ"ד)‪' :‬אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות‬
‫לא נשתכחה תורה מישראל'‪ ,‬ועל כן חסר ואו מתמוז כנ"ל‪ ,‬כי מאחר‬
‫שנשתברו הלוחות נסתלק הואו‪ ,‬כי הלוחות הם בחינת ואו‪ ,‬כמו שאמרו‬
‫רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא י"ד)‪' :‬הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה'‪.‬‬
‫גם זמן מתן תורתינו ראשי תבות ַּתמֻז‪ .‬כי בתמוז ניתנו הלוחות כמו‬
‫שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא ד‪ .):‬וגם כאן חסר ואו‪ ,‬מחמת שאז‬
‫נשתברו הלוחות שהם בחינת ואו כנ"ל" (ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬ריז)‪.‬‬
‫בחודש תמוז‪ ,‬שבר משה את הלוחות‪ ,‬והמשיך שכחה‪ .‬ובכך בעצם‬
‫העניק לנו את התורה!‬
‫תמוז – החודש בו נשברו הלוחות – צועק לנו‪" :‬זכרו תורת משה";‬
‫אל תימשכו אחר השכחה‪ .‬אך בד בבד הוא מודיע לנו שבעצם הוא גם‬
‫"זמן מתן תורתנו"‪ .‬שכן‪ ,‬דייקא השכחה‪ ,‬היא זו שמסייעת לנו לקיים‬
‫את התורה‪ .‬שכן‪ ,‬על ידה אנו שוכחים בכל פעם את אשר עבר‪ ,‬ונזכרים‬
‫מחדש בתורה הקדושה‪...‬‬
‫לוחות ושברי לוחות מונחים בארון‬
‫כאשר ירד משה מן ההר‪ ,‬וראה את ישראל מצחקים בעגל הזהב‪ ,‬לקח‬
‫את הלוחות‪ ,‬השליכן לארץ ושברן‪ ,‬ובכך המשיך שכחה לעולם‪.‬‬
‫"ובאמת שבירת הלוחות הוא פליאה גדולה‪ .‬ואם ישראל חטאו מה‬
‫שחטאו‪ ,‬מה ענין לשבר לוחות קדושות כאלה? ומה ענין התיקון בזה‪,‬‬
‫עד שהשם יתברך שיבחו כל כך ואמר לו יישר כוחך ששברת?" (ליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬בית הכנסת ה‪ ,‬כח)‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬סוד שבירת הלוחות הוא‪ :‬נתינת כח לעם ישראל‪ ,‬לשכוח את‬
‫אשר היה‪ ,‬ולהתחיל מחדש!‬
‫ואכן‪ ,‬את אותן שברי הלוחות – אשר על ידן באה השכחה לעולם –‬
‫‪ | 7‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫את הכח לשכוח כדי לזכור‪ ,‬אנו מקבלים מהצדיק הגדול‪,‬‬
‫נשמת "משה משיח"‪ .‬הצדיק שיודע להפוך כל הסתרה‬
‫לגילוי‪ ,‬כל נפילה לעליה‪ ,‬וכל חסרון גדול למעלה גדולה‪.‬‬
‫הניחו בתוך ארון הברית‪ ,‬יחד עם הלוחות השניות‪ .‬ובכך לימדו אותנו‪ ,‬שהדרך‬
‫לזכור את התורה‪ ,‬ולהידבק בלוחות השלימות‪ ,‬היא אך ורק בכח השכחה של‬
‫"שברי הלוחות"‪.‬‬
‫"וזהו בחינת 'לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'‪ ,‬כי הלוחות הם בחינת זיכרון‪,‬‬
‫כי הלוחות הם כלל התורה שצריכין לכתבה לזכרון‪ ,‬ושברי לוחות הם בחינת‬
‫שכחה‪ ,‬ושניהם מונחים בארון‪ ,‬כי אי אפשר לזכור את התורה כי אם על ידי‬
‫בחינת שכחה; על ידי שישכח ויסלק מדעתו כל מה שעובר עליו בכל פעם‪,‬‬
‫באופן שלא יפול על ידי הזיכרון‪ .‬כי בענין הזכרון והשכחה צריכין לפלס דרכיו‪,‬‬
‫כי אף על פי שצריכין לזכור מאד את כל דברי התורה‪ ,‬אף על פי כן השכחה‬
‫היא טובה גדולה מאד‪ ,‬כי יש הרבה דברים שצריכים לשכחם ולהעבירם‬
‫מדעתו דייקא‪ ,‬כדי שלא יתבלבל ושלא יפול חס ושלום" (ליקוטי הלכות‪ ,‬ספר‬
‫תורה ד‪ ,‬ו)‪.‬‬
‫להפוך את החסרון למעלה‬
‫את הכח לשכוח כדי לזכור‪ ,‬אנו מקבלים מהצדיק הגדול‪ ,‬נשמת "משה‬
‫משיח"‪ .‬הצדיק שיודע להפוך כל הסתרה לגילוי‪ ,‬כל נפילה לעליה‪ ,‬וכל חסרון‬
‫גדול למעלה גדולה‪.‬‬
‫"אצל העולם השכחה היא חסרון גדול בעיניהם" – אומר רבינו הקדוש –‬
‫"אבל בעיניי‪ ,‬יש בהשכחה מעלה גדולה!" (שיחות הר"ן‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫בעיניו של רבינו‪ ,‬הופך החיסרון הגדול למעלה גדולה‪.‬‬
‫כיצד ומדוע? מסביר רבינו ואומר‪:‬‬
‫"כי אם לא הייתה שכחה‪ ,‬לא היה אפשר לעשות שום דבר בעבודת ה'‪ .‬אם‬
‫היה זוכר כל מה שעבר‪ ,‬לא היה אפשר לו להרים את עצמו לעבודתו יתברך‬
‫בשום אופן‪ .‬גם היו מבלבלים את האדם מאד כל הדברים שעוברים עליו‪ .‬אבל‬
‫עכשיו על ידי השכחה נשכח מה שעבר" (שם)‪.‬‬
‫רבינו הקדוש מלמד אותנו‪ ,‬לקחת את השכחה ולהשתמש בה לצורך הזיכרון‬
‫הנצחי; לשכוח את העבר‪ ,‬ולהיזכר מחדש בתכלית הנצחית‪.‬‬
‫"וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה'‪ ,‬כי על פי רוב יש להאדם‬
‫בלבולים רבים וערבוב הדעת מאד ממה שחלף ועבר‪ .‬בפרט בשעת התפילה‪,‬‬
‫שאז באים עליו כל הבלבולים ומערבבים ומעקמים את דעתו ממה שכבר עבר‪.‬‬
‫לפעמים יש לו בלבולים מענין המשא ומתן שלו ועסקי ביתו וכיוצא‪ ,‬באשר‬
‫כי לא טוב עשה בענין זה וכיוצא וכך היה צריך לעשות וכיוצא בזה הדבר‪ .‬ויש‬
‫שמבלבלים אותו בעת עבודתו בתורה או בתפילה וכיוצא‪ ,‬בהפגמים שפגם‬
‫מקודם‪ ,‬באשר שבענין זה לא עשה כהוגן נגדו יתברך‪ ,‬וכיוצא בזה הרבה מאד‪.‬‬
‫כאשר ידוע לכל אדם בעצמו‪ .‬על כן השכחה היא עצה טובה גדולה מאד לזה‪,‬‬
‫שתיכף ומיד שחולף ועובר הדבר‪ ,‬יעביר ויסלק אותו מדעתו לגמרי‪ ,‬ויסיח‬
‫דעתו מזה לגמרי‪ .‬ולא יתחיל לחשוב עוד במחשבתו בעניין זה כלל‪ .‬והבן הדבר‬
‫היטב‪ ,‬כי הוא דבר גדול מאד" (שם)‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪8‬‬
‫אל תבוז ליום קטנות‪ ,‬אל תבוז את השכחה‪ .‬השתמש בה לטובה; לשכוח את‬
‫אשר היה‪ ,‬ולהתחיל התחלה חדשה!‬
‫"גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך"‬
‫"התשכח אשה עולה‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬כלום אשכח עולות אילים‬
‫ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר? אמרה לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הואיל‬
‫ואין שכחה לפני כסא כבודך‪ ,‬שמא לא תשכח לי מעשה העגל? אמר לה‪ :‬גם‬
‫אלה תשכחנה‪ .‬אמרה לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הואיל ויש שכחה לפני כסא‬
‫כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני? אמר לה‪ :‬ואנכי לא אשכחך‪ .‬והיינו דאמר‬
‫רבי אלעזר אמר רב אושעיא‪ :‬מאי דכתיב גם אלה תשכחנה ‪ -‬זה מעשה העגל‪,‬‬
‫ואנכי לא אשכחך ‪ -‬זה מעשה סיני" (ברכות לב ע"ב)‪.‬‬
‫ואם הקדוש ברוך הוא נוהג כך – לזכור את ה"אנכי" ולשכוח כביכול את‬
‫ה"אלה" – עלינו להידבק בדרכיו‪ ,‬ולהתנהג גם אנו כך; לשכוח בכל פעם את‬
‫הרע‪ ,‬כדי שנוכל להיזכר מחדש בטוב הנצחי‪.‬‬
‫אסור לנו לישון את החיים; אם אירע מה שאירע‪ ,‬חייבים להסיח דעת‬
‫ולהמשיך הלאה בהתחדשות‪ .‬וכפי שהעיד על עצמו רבינו הקדוש‪:‬‬
‫"אמר‪ ,‬כמו שאתם רואים אותי ‪ -‬רצוני לומר‪ ,‬שבוודאי אתם מחזיקים אותי‬
‫לצדיק גמור – אף על פי כן אם הייתי עובר חס ושלום עבירה גדולה ביותר‪ ,‬אף‬
‫על פי כן לא היתה העבירה משלכת אותי כלל‪ ,‬רק הייתי אחר העבירה איש‬
‫כשר כמו קודם‪ ,‬רק אחר כך הייתי עושה תשובה! (האט וויא איר זעהט מיך‪,‬‬
‫איך זאל חס ושלום עובר זיין דיא גרעסטע עברה‪ ,‬וואלט דאס מיך גאר ניט‬
‫אראפ גיווארפן‪ .‬איך וואלט נאך דעם גיווען אזוי איין ערליכער יוד וויא פריר‪,‬‬
‫דער נאך וואלט איך תשובה גיטאן" (חיי מוהר"ן‪ ,‬תנג)‪.‬‬
‫"הנשים יושבות מבכות את התמוז"‬
‫"הנשים יושבות מבכות את התמוז" (יחזקאל ח‪ ,‬יד)‪ .‬שכן‪" :‬הנשים‪ ,‬לשון שכחה‪,‬‬
‫כמו שכתוב כי נשני אלקים" (ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬נו)‪ .‬ולכן יושבות נשמות אלו‪ ,‬אשר‬
‫השכחה שולטת עליהם‪ ,‬ומבכות את התמוז‪ ,‬החודש שבו ירדה השכחה‬
‫לעולם‪.‬‬
‫אך כשאורו של משיח זורח‪ ,‬יודעים לנצל את השכחה כראוי‪ ,‬ואף להעריך‬
‫אותה‪ .‬בבחינת "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו"!‬
‫"וזהו מה ששמעתי בשם המנוח מו"ה שאול זללה"ה ממעזיבוז רמז בגמרא‬
‫(בבא מציעא נ"ט‪' ).‬אוקירו לנשייכו כדי דתתעתרו'‪' .‬נשייכו' הוא לשון שכחה‬
‫כמו 'נשני אלקים'‪ ,‬היינו כשנופל לפעמים לבחינת קטנות ושוכח בהשם‪ ,‬אל‬
‫תבוזו אותי‪ ,‬לומר כי עזב ה' אותי חלילה ונשכחתי ח"ו‪ .‬רק אדרבה‪ ,‬היא 'כי‬
‫היכא דתתעתרו' היינו לבוא אחר כך מזה למדריגה גדולה‪ ,‬וזהו גם כן אבן‬
‫מאסו הבונים היתה לראש פינה‪ ,‬וזהו שנאמר מי בז ליום קטנות וגו' והבן" (דגל‬
‫מחנה אפרים‪ ,‬פרשת בהעלותך ד"ה על)‪.‬‬
‫דווקא השכחה והקטנות‪ ,‬תביא להתגלות חדשה‪ .‬לזכרון והתחדשות חדשה‪.‬‬
‫"והימים ימי ביכורי ענבים"‬
‫ימי חודש תמוז עד תשעה באב‪ ,‬הם "ימי ביכורי ענבים"‪ ,‬ימים בהם שולט‬
‫הס"מ‪ .‬כפי שכותב הרה"ק רבי שמשון מאוסטורופליא‪:‬‬
‫"איתא בפליאה מפני מה לא הצליחו מרגלים מפני שהימים ימי בכורי ענבם‬
‫ולכן כתיב ותצפניהו שלשה ירחים‪ ,‬ולכן כתיב ענבם חסר יו"ד עכ"ל‪ .‬והנראה‬
‫דאיתא‪ ,‬סמאל יש לו שליטה בג' חדשים שהם טבת תמוז אב‪ ,‬והנה אמרו רז"ל‬
‫ששילוח מרגלים היה כ"ט בסיון‪ ,‬וכתיב וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום‬
‫ובערב תשעה באב חזרו והוקבע בכיה לדורות‪ ,‬הרי משך הליכתם לרגל היה‬
‫בתמוז עד תשעה באב שעיקר שליטת סמאל בהם‪ .‬ולכן איתא ברש"י ז"ל‬
‫'כולם אנשים לשון חשובים ואותה שעה כשרים היו'‪ ,‬ר"ל דוקא אותו שעה‪,‬‬
‫דהיינו בכ"ט בסיון שעדיין לא היה שליטה לסמאל‪ ,‬על כן היו כשרים‪ ,‬ומן הוא‬
‫והלאה שלט בהם וק"ל‪.‬‬
‫'ענבם' הוא אותיות 'סמאל'‪ ,‬ור"ל שסמאל‬
‫והנה האותיות שקודם אותיות ִ‬
‫ענבם‪ ,‬ר"ל אותיות הבכורים‬
‫שולט בהם וזה שאמר קרא והימים ימי בכורי ִ‬
‫וראשונים לאותיות ענבם דהיינו אותיות סמאל‪ ,‬שאז באלו הימים יש לו‬
‫שליטה כנ"ל‪ ,‬ולכן כתיב ענבם חסר יוד כדי לרמז זה‪ ,‬וזה רומז ג"כ 'ותצפנהו‬
‫שלשה ירחים' כי בג' ירחים הנ"ל יש שליטה לסמאל ודוק" (ליקוטי שושנים‪ ,‬לרבי‬
‫שמשון מאוסטרופליא זיע"א)‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬ענבים אלו עצמם‪ ,‬יכולים להפוך גם לזיכרון‪ .‬שכן‪ ,‬היין היוצא מהענבים‬
‫כלול משניהם; מזיכרון ומשכחה‪" .‬כי יין יש בו שני בחינות שכחה וזיכרון‪,‬‬
‫בבחינת 'פן ישתה וישכח מחוקק'‪ ,‬היינו שכחה שבא על ידי היין מביא שינה‬
‫שהוא הסתלקות הדעת‪ ,‬בחינת שכחה‪ .‬וזהו כשאין זוכין‪ .‬אבל כשזוכין‪ ,‬אזי‬
‫אדרבא‪ ,‬היין הוא בבחינת זיכרון‪ ,‬בבחינת נזכירה דודיך מיין בחינת זכרו כיין‬
‫לבנון" (ליקוטי הלכות‪ ,‬ברכת הפירות ג‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫כשס"מ נוגע ביין ענבים אלו‪ ,‬הם הופכים ליין נסך‪ ,‬לשכחה‪ ,‬להתרחקות‪ .‬אך‬
‫כשמתקשרים לנשמת משה‪ ,‬הופך יין הענבים למשהו שמזכיר נשכחות‪...‬‬
‫השכחה לא רק שאינה משכיחה‪ ,‬אלא מביאה לידי זכרון‪.‬‬
‫"אני זוכר לאו כלום"‬
‫אך כדי שזה יקרה; שיוכל האדם להפוך את החסרון למעלה‪ ,‬את השכחה‬
‫לזכרון‪ ,‬את ההסתרה לגילוי – חייבים את כוחו של הצדיק האמת!‬
‫"זכרו תורת משה" – צועק התמוז – כי רק על ידי תורתו של משה‪ ,‬יכולים‬
‫לזכות שדווקא השכחה של חודש תמוז‪ ,‬תהפוך ל"זמן מתן תורתנו"‪.‬‬
‫"זכרו תורת משה" – תורתו של אותו צדיק‪ ,‬שבכל פעם משכיח מעצמו את‬
‫כל השגותיו אשר השיג עד הנה‪ ,‬ומתחיל מחדש לגמרי‪.‬‬
‫תורתו של הבעטלער העיוור "שזוכר לאו כלום‪ ,‬כי הוא למעלה מן הכל‪ ,‬וזוכר‬
‫אפילו מה שהוא קודם מנפש רוח נשמה‪ ,‬שהוא בחינת ַאיִן" (סיפורי מעשיות‪,‬‬
‫מעשה משבעה בעטלערס)‪.‬‬
‫הבעטלער הקדוש "שממנו מקבלים כל הצדיקים כח להתחזק בעבודתם‪,‬‬
‫לחדש כוחם ועבודתם בכל פעם‪ .‬ועל ידי אלו הצדיקים הגדולים שמתחילין‬
‫בכל פעם מחדש‪ ,‬ואפילו כשמגיעים למדרגה הגבוה שבמדרגות‪ ,‬אפילו‬
‫למדרגת בני עליה הגדולים‪ ,‬אף על פי כן אינם מסתפקין עצמם בזה‪ ,‬רק‬
‫הם אומרים 'מי יודע מה שיש עוד להשיג?' ומתחילין בכל פעם מחדש‪ ,‬עד‬
‫שבאים בכל פעם להשגות חדשות נפלאות ונוראות וכו' וכו'‪.‬‬
‫על כן בכח הצדיקים האלו‪ ,‬יכולין להתחדש בכל פעם אלו הנופלים‪ ,‬כמו‬
‫ששכיח עתה הרבה בחושך הגלות הזה שהתגברה הסטרא אחרא והבעל דבר‬
‫מאד על כל הרוצה להתחיל לעסוק בעבודת ה' ומפילים אותו בכל פעם כל‬
‫אחד ואחד כפי מה שמפילים אותו ח"ו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬וצריכים לחזק אותם‬
‫ולהחיותם בכל פעם בשבעה משיבי טעם שלא יתייאשו עצמן לעולם ויתחילו‬
‫בכל פעם מחדש כנ"ל‪.‬‬
‫וכל זה הכח מקבלין מצדיקים הנ"ל‪ ,‬כי כל מה שהחולה גדול ביותר צריך רופא‬
‫גדול ביותר‪ ,‬כמבואר במקום אחר (סימן ל')‪ ,‬כי מחמת עוצם כוחם והשגתם‬
‫של אלו הצדיקים הנ"ל שהתחילו בכל פעם מחדש והשיגו בכל פעם יותר‬
‫ויותר גדולת חסדי ה'‪ ,‬איך הוא יתברך חושב מחשבות בכל עת לבל ידח‬
‫ממנו נדח וכו'‪ ,‬על ידי זה יש להם כח להמשיך חיות והתחזקות חדש לכל‬
‫הנופלים‪ ,‬לחזקם ולעוררם בכל פעם שלא יפלו משום דבר לעולם‪ ,‬רק יאריכו‬
‫אפם ורוחם על הכל ויאמינו בה' ובכח הצדיקים אמתיים‪ ,‬כי לא אפסו חסדיו‬
‫לעולם‪ ,‬ויתחזקו להתחיל להתקרב להשם יתברך מחדש בכל פעם בכל מה‬
‫שיכול‪.‬‬
‫כי בכח אלו הצדיקים שהתחילו בכל פעם מחדש‪ ,‬שאפילו כשהגיעו למדרגה‬
‫הגבוה שבמדרגות‪ ,‬שנדמה שאין מעלה גדולה מזו‪ ,‬ואשר באמת הוא מעלה‬
‫ומדרגה נפלאה ונוראה מאד שכמה צדיקים גדולים ונפלאים לא זכו לזה‪,‬‬
‫והם אף על פי שהגיעו לזה ויותר ויותר וכו' וכו'‪ ,‬אף על פי כן לעולם לא היו‬
‫מסתפקים בזה וחשבו מחשבות בכל פעם להתחיל מחדש‪ ,‬אף על פי שלא היו‬
‫יודעים עוד שום שם של מדרגה הגבוה יותר‪ ,‬אף על פי כן היו אומרים 'מי יודע‬
‫מה שיש עוד' וכו'‪ .‬וכמו ששמעתי מרבנו ז"ל‪ ,‬שפעם אחת היה מצטער מאד‬
‫לפני ואמר‪ :‬איך זוכין להיות יהודי וכו'? והיה בעיניי לפלא גדול‪ ,‬מחמת שזה‬
‫סמוך גילה נפלאות ונוראות וכו'‪ .‬ענה ואמר‪ :‬מי יודע מה שיש עוד להשיג וכו'?‬
‫כי הלא מעולם לא עלה על דעתי לבקש ולכסוף להגיע להשגה כזאת ולמדרגה‬
‫כזו‪ ,‬על כן מי יודע גם עתה מה שיש עוד וכו'? וכן היה דרכו לעולם כל ימי חייו‬
‫וכו'‪ .‬ואי אפשר להאריך ולספר מזה כאן‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שיש צדיקים גדולים כל כך שאפילו כשמגיעים למדרגה הגבוה‬
‫שבמדרגות שנדמה שאין מדרגה גבוה מזו‪ ,‬אף על פי כן הם מתגעגעים‬
‫ומבקשים ומחפשים ומתחילים מחדש לגמרי‪ ,‬כי מי יודע מה שיש עוד‪,‬‬
‫אף על פי שהשגתם ומדרגתם של עתה באמת גבוה מאד‪ ,‬אף על פי כן הם‬
‫אומרים‪ :‬הלא השם יתברך אין סוף‪ ,‬ומי יודע מה שיכולים בזה העולם להשיג‬
‫‪ | 9‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫וקרוב היום בו תתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה‪,‬‬
‫שכל כולה התחדשות‪" .‬וכמו שיהיה לעתיד‬
‫כשיבוא משיח צדקנו שאז יהיו נפתחין מעיינות‬
‫החכמה ויגלו לנו הצדיקים חידושי תורה בכל יום"‬
‫עוד? על כן הם מתחילים בכל פעם מחדש עד שבאמת באים למדרגה גבוה‬
‫עוד יותר‪ .‬ואחר כך אומרים‪ :‬מי יודע מה שיש עוד? ומתחילים עוד מחדש‬
‫וכו' וכן לעולם‪.‬‬
‫על כן בכח הצדיקים אלו יש תקוה לכל הנופלים‪ ,‬ואין שום יאוש בעולם כלל‪.‬‬
‫כי אף על פי שנדמה לו שמירידה כזאת אי אפשר לו לעלות ח"ו‪ ,‬אף על פי‬
‫כן מי יודע גדולת חסדי ה'‪ ,‬כי יש חסד כזה אצלו יתברך שגם משם יכולין‬
‫לעלות‪ .‬וכן אפילו אם ח"ו‪ ,‬נפל עוד כמה וכמה פעמים בלי שיעור‪ ,‬אף על פי‬
‫כן כל תנועה שהוא רוצה לנשאות עצמו בכל פעם לעלות מנפילתו‪ ,‬וכל צעקה‬
‫וצעקה שצועק אפילו בשאול תחתיות גם כן אינו נאבד לעולם‪ .‬וכמו שאמר‬
‫רבינו ז"ל שאפילו קול צעקה משאול תחתיות אינו נאבד יהיה איך שיהיה אחר‬
‫כך‪ ,‬כי השם יתברך ותורתו הוא אין סוף ואין תכלית‪ .‬וכמו שאין עליה בעולם‬
‫לפי גדולתו‪ ,‬כי גבוה מעל גבוה וכו' וגבוהים עליהם וכו' וכנ"ל‪ ,‬כמו כן אין ירידה‬
‫בעולם‪ ,‬כי בכל הירידות ח"ו‪ ,‬יש ירידה גרוע יותר‪ .‬ומאחר שיש ירידה גרוע מזו‬
‫ח"ו‪ ,‬צריך להתחזק לבלי ליפול יותר ח"ו‪ .‬ועיקר התחזקות הוא בכח הצדיקים‬
‫הנ"ל שלא עמדו לעולם ועלו בכל פעם יותר וכו' כנ"ל‪ ,‬כי זכו להשיג‪ ,‬שכמו‬
‫שאין עליה לעולם‪ ,‬כמו כן אין ירידה לעולם שלא יוכלו לעלות משם" (ליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬תפילין ה‪ ,‬ט)‪.‬‬
‫"תורה חדשה מאתי תצא"‬
‫וקרוב היום בו תתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה‪ ,‬שכל כולה התחדשות‪.‬‬
‫"וכמו שיהיה לעתיד כשיבוא משיח צדקנו שאז יהיו נפתחין מעיינות החכמה‬
‫ויגלו לנו הצדיקים חידושי תורה בכל יום" (ליקוטי הלכות‪ ,‬אבידה ומציאה ג‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫ה"אורייתא דעתיקא סתימאה"‪ ,‬היא תורה שמתחדשת ונובעת בכל יום‪.‬‬
‫תורה‪ ,‬שכל יום שוכחים לגמרי כל מה שהתגלה עד הנה‪ ,‬ומשיגים השגות‬
‫חדשות שלא היו מעולם‪.‬‬
‫"כי כפי סדר הבריאה‪ ,‬שכל קיומה על ידי התורה שהצדיקים ממשיכין בכל‬
‫עת‪ ,‬צריכין להמשיך התורה בכל יום מחדש‪ ,‬כי בכל יום נמשכין מוחין חדשים‬
‫כידוע ‪ ...‬כי ביום האחר צריכין מוחין חדשים וחידושי תורה חדשים" (שם)‪.‬‬
‫ועל אותו זמן מתנבא הנביא‪:‬‬
‫ֲד ָׁשה ַע ָּתה ִת ְצ ָמח הֲלוֹא‬
‫ֹׁנוֹת ו ְַק ְדמֹ ִנ ּיוֹת ַאל ִּת ְת ּבֹנָנוּ‪ִ .‬ה ְננִי עֹ ֶשׂה ח ָ‬
‫"אל ִּתז ְְּכר ּו ִראש‬
‫ַ‬
‫ישמוֹן נ ְָהרוֹת‪ְּ .‬תכ ְַּב ֵדנִי ַח ּיַת ַה ָּשׂ ֶדה ַּת ּנִים ו ְּבנוֹת‬
‫ַמ ְד ּבָר ֶּדר ְֶך ִּב ִׁ‬
‫ֵּת ָדעו ָּה ַאף ָא ִשׂים ּב ִּ‬
‫ישימֹן ְל ַהְׁשקוֹת ַע ִּמי ְב ִח ִירי‪ַ .‬עם ז ּו י ַָצ ְר ִּתי ִלי‬
‫ַמ ְד ּבָר ַמיִם נ ְָהרוֹת ִּב ִׁ‬
‫ָת ִּתי ב ִּ‬
‫ַי ֲענָה ִּכי נ ַ‬
‫ְּת ִה ּל ִ‬
‫ָתי י ְַס ֵּפרוּ" (ישעיה מג‪ ,‬יח‪-‬כא)‪.‬‬
‫אל תזכרו ראשונות; תשכיחו מעצמכם בכל עת את הראשונות והקדמוניות‪,‬‬
‫והטו אזנכם ופתחו את לבכם לקבל בכל יום ובכל שעה את התורה החדשה‪,‬‬
‫"הנני עושה חדשה עתה תצמח"‪...‬‬
‫אך גם היום – בטרם התגלתה התורה החדשה בשלימותה – כבר נמצאים‬
‫בידינו תורות אשר הם 'חידות נפלאות והקדמות יקרות לאורייתא דעתיקא‬
‫סתימאה'‪ .‬שכן‪" ,‬אתפשטותא ואצולת רוח משה הוא בכל דור ודור‪ ,‬להמטיר‬
‫ולהשפיע חידות נפלאות והקדמות יקרות לאורייתא דעתיקא" (ביאור הליקוטים‪,‬‬
‫הקדמה)‪.‬‬
‫כי "ה' יתברך בעוצם רחמיו נתן כח להצדיק האמת שהוא נקי וזך מכל‪,‬‬
‫שימשיך תורה בדרך נס נפלא‪ ,‬ממקום גבוה ועליון כזה‪ ,‬מבחינת התורה‬
‫שתתגלה לעתיד שהיא 'אורייתא דעתיקא סתימאה'‪ ,‬עד שמאירה התורה‬
‫שלו כל ימי עולם עד עלמא דאתי שאז יתגלה האמת בעולם ועולתה תקפץ‬
‫פיה" (ליקוטי הלכות‪ ,‬אבידה ומציאה ג‪ ,‬ז)‪.‬‬
‫וכל המתדבק בה‪ ,‬יכול גם היום להרגיל את עצמו בשכחה שכל כולה‬
‫התחדשות וזכרון‪...‬‬
‫בא אחי נצא לשדה לדבר עם ה'‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪10‬‬
‫ותקם בעוד לילה‬
‫‪1700-706-702‬‬
‫ויקר מן הכל הוא‬
‫ההתבודדות‬
‫ת של משיח ה' ראש כל הצדיקים‬
‫פרקים על עצת העצו‬
‫ה ממקום שלא לקח אדם מעולם‬
‫שלקח‬
‫מתוך ספרו החדש של המשפיע‬
‫ברהם יצחק כרמל שליט"א‬
‫א‬
‫הרה"ג החסיד ר'‬
‫‪ | 11‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫"ועיקר התיקון‪ ,‬הוא להתבטל אליו יתברך בשפיכת הלב כמים‪,‬‬
‫והיא היא עיקר העצה העולה על כל העצות‪ ,‬שזוכים בכל דור על‬
‫ידי ההתקרבות לצדיקים‪ ,‬באופן שיהיו ביכולת לקיים על ידם תרי"ג‬
‫העיטין שבתורה שמוכרח להם פנימיות עצת הג' תפלות‪ ,‬ופנימיות‬
‫דפנימיות של הבחי' שפכי כמים לבך‪ ,‬שזכה ושיזכה לזה בן דוד‬
‫בעצמו‪ ,‬עד שיאיר הגוף של כל אחד‪ ,‬כאור החמה שלעתיד‪ ,‬ולהכהות‬
‫גלגל החמה שלה" (ביאור הליקוטים סי' ט')‪.‬‬
‫תפילה‬
‫גאר מיין זאך איז‬
‫פרקים באור ההתבודדות מתוך הספר החדש על עצת העצות‬
‫של משיח ה' ראש כל הצדיקים שלקחה ממקום שלא לקח אדם‬
‫מעולם והשיג את תכלית התיקון שנפעל על ידי ההתבודדות‬
‫והשיחה בינו לבין קונו שבכח דיבורינו הפשוטים נתקנים כל‬
‫העולמות בשלימות שאין שלימות אחריו‬
‫יצא לאור בע"ה ע"י‬
‫המשפיע הרה"ג החסיד‬
‫ר' אברהם יצחק כרמל שליט"א‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪12‬‬
‫יאמר נא ישראל‪ ,‬אמור לי‪ ,‬מתי היית לבד‪ ,‬לא ליד‬
‫בני אדם בקרבתם‪ ,‬בחברתם‪ ,‬יחד עמהם‪ ,‬תלוי‪,‬‬
‫קשור‪ ,‬מחובר‪ ,‬מושפע מהסובב ומסובב אותך‪...‬‬
‫גם כשאתה לבד‪ ,‬בלילה ארוך‪ ,‬בשמירה על קרוב‪,‬‬
‫חולה או נזקק‪ ,‬כשאף אחד לא נמצא שם‪ ,‬אתה לא‬
‫לבד‪ ,‬המחשבה שלך קשורה אליו‪ ,‬הרי לשם כך‬
‫אתה שם‪.‬‬
‫גם כשאינך חושב עליהם אתה לא לבד‪ ,‬המחשבות‬
‫עולות מאליהן על הבית‪ ,‬הילדים‪ ,‬ואנשי העיר‬
‫שבה הוא גר‪ ,‬על המחיה ועל הכלכלה‪ .‬כל האנשים‬
‫שיושבים לבד שעות ארוכות‪ ,‬לעולם לא ישבו‬
‫בטל‪ ,‬לבד‪ ,‬הם יקחו ספר‪ ,‬או כל דבר אחר שיעסיק‬
‫אותם‪.‬‬
‫מדוע אדם לא רוצה להיות לבד?‬
‫כי זה עצוב‪ ,‬ומשמים‪ ,‬מדכא ומייאש‪ ,‬ולפעמים גם‬
‫מפחיד‪...‬‬
‫ויש עוד טעם "נסתר"‪...‬‬
‫כשאדם לבד אז הוא יכול לפגוש בחלקים הנסתרים‬
‫שבו‪ ,‬בהם הוא מרגיש כל כך קטן‪ ,‬בפנימיות שלו‬
‫שאותה הוא מסתיר כשנמצא בין הבריות‪ ,‬בחלקים‬
‫שעדיין הוא נמצא בחושך‪ ,‬בחלקים בהם הוא מסכן‬
‫וקטן ‪- - -‬‬
‫אך ‪-‬‬
‫גם בנקודתו המאירה כאור החמה‪ ,‬שבה הוא‬
‫יכול להאיר תבל ומלואה‪ ,‬הנקודה שאינה מתגלה‬
‫ומאירה רק על ידי התבודדות ושיחה בינו לבין קונו‪.‬‬
‫הלוואי שיתפלל אדם כל היום כולו‬
‫"אמר שרצונו שיהיה לנו כל יום התבודדות‪ ,‬ולבלות‬
‫כל היום על זה‪ ,‬אך לאו כל אדם יכול לקיים זאת‪ ,‬על‬
‫כן בהכרח לצוות להם שיהיה להם עכ"פ איזה שעה‬
‫התבודדות‪ ,‬כי גם זה טוב מאוד‪.‬‬
‫אבל מי שליבו חזק בה'‪ ,‬ורוצה לקבל עליו עול‬
‫עבודתו יתברך באמת‪ ,‬רצונו שיהיה לו כל היום‬
‫התבודדות‪ ,‬והזכיר את מאמר חז"ל "ולואי שיתפלל‬
‫אדם כל היום כולו" (ליקו"מ ח"ב צו)‪.‬‬
‫ואמר שאי אפשר לצוות לאנשים שינהגו הנהגה זו‪,‬‬
‫גם כשאתה לבד‪,‬‬
‫בלילה ארוך‪,‬‬
‫בשמירה על קרוב‪,‬‬
‫חולה או נזקק‪,‬‬
‫כשאף אחד לא‬
‫נמצא שם‪ ,‬אתה‬
‫לא לבד‪ ,‬המחשבה‬
‫שלך קשורה אליו‪,‬‬
‫הרי לשם כך אתה‬
‫שם‪.‬‬
‫‪ | 13‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫תפילה‬
‫גאר מיין זאך איז‬
‫ואת ההנהגה‬
‫הזאת שעל ידה‬
‫זכו כל הצדיקים‬
‫למה שזכו‪,‬‬
‫הוריד לנו רבינו‬
‫משורשו העליון‪,‬‬
‫ונתן לנו‪ ,‬שגם‬
‫האדם הפשוט‬
‫ביותר‪ ,‬הגרוע‬
‫ביותר‪ ,‬יזכה על‬
‫ידי זה לדרגה‬
‫הגבוהה ביותר‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪14‬‬
‫כי אם שעה אחת ביום‪ ,‬כי אי אפשר להכביד עליהם‬
‫יותר‪ ,‬אבל באמת צריך שיהיה להם כל היום כולו‬
‫התבודדות (חיי"מ תלח)‪.‬‬
‫סיפר לי האיש הנ"ל‪ ,‬שרבינו ציווה לו שיהיה לו‬
‫התבודדות שתי שעות ביום‪ ,‬שעה אחת שילך‬
‫וישתוקק ויכין עצמו לדבר‪ ,‬ויערוך ליבו לכך‪ ,‬אחר‬
‫כך ידבר [לה'] שעה אחת (שיחות הר"ן רלב)‪.‬‬
‫תשע שעות ביום היו החסידים הראשונים שקועים‬
‫בהתבודדות תפילה ודביקות‪ ,‬והם הם הקיום של‪:‬‬
‫"ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו"‪.‬‬
‫לבד עם ה'‬
‫כאשר אין לאדם זמן מיוחד לחפש את רוחו‬
‫הפנימית‪ ,‬את נקודתו הנסתרת‪ ,‬לברר את הטוב‬
‫מהרע‪ ,‬לייחל לאור החדש מתוך עמקי החושך‪,‬‬
‫הרי הוא נשאר בחיצוניות‪ ,‬במעשיו‪ ,‬ובדעתו‪,‬‬
‫כשאר אנשי העולם אשר אין חושבים על תכליתם‬
‫הנצחית‪ ,‬והרי הוא כקטן אשר עדיין לא זכה לגלות‬
‫אור נקודתו המאירה!‬
‫אם לא תקבע זמן שאז אתה נמצא רק עמו יתברך‪,‬‬
‫לעולם לא תגלה את פנימיותך‪ ,‬את האני האמיתי‬
‫שלך‪ ,‬שהוא עצם האמת הנמצאת ובוערת בנשמתך‪.‬‬
‫אבל המטרה אינה רק "להיות עם עצמך" ‪-‬‬
‫התכלית של ההתבודדות היא‪ ,‬להתבודד מבני אדם‪,‬‬
‫בכדי להיות לבד‪ ,‬בד בבד עם ה'‪ ,‬רק אני והוא‪.‬‬
‫הוא‪ ,‬ואני‪.‬‬
‫כשאני עם אנשים‪ ,‬איני יכול להיות "עם ה' לבד"‪ ,‬זה‬
‫לא שייך‪ ,‬זה לא יתכן‪.‬‬
‫הבה נתבונן בלשונו הזהב של המסילת ישרים‪,‬‬
‫"ויקר מן הכל הוא ההתבודדות‪ ,‬כי כמו שמסיר‬
‫מעיניו עניני העולם‪ ,‬כן מעביר חמדתם מליבו"‪,‬‬
‫ההתבודדות היא "האמצעי היותר מוכן לקנות‬
‫שלימות הפרישות‪ ,‬למען אשר לא יביאום הבלי‬
‫חבריהם לההביל גם הם כמותם"‪.‬‬
‫אם אינך מסיר עיניך מהעולם ‪ -‬לבך נמצא שם‪ ,‬הוא‬
‫אינו ברשותך‪ ,‬הוא שייך לאחרים‪ ,‬הוא מחובר ודבוק‬
‫בהם‪ .‬איך תוכל לזכות ל'לב טהור ברא לי אלוקים'‪.‬‬
‫כשהוא כולו מעורב‪ ,‬קשור בעבותות לכל הבלי‬
‫העולם הזה‪.‬‬
‫איך אפשר לקיים 'שפכי כמים לבך'‪ ,‬אם הלב אינו‬
‫מעונין‪ ,‬אין לו חפץ בזה‪ ,‬גם אם אתה אינך כזה‪ ,‬ההבל‬
‫של חבריך השתרש בלבך‪ ,‬תפרוש‪ ,‬תתבודד‪ ,‬למען‬
‫"לא יביאוך הבלי חבריך לההביל כמותם"‪.‬‬
‫יקר מן הכל‬
‫כשאתה לבד אתה עלול לפגוש את נפילותיך‪,‬‬
‫ירידותיך‪ ,‬את החטאים והרגעים הקשים בהם‬
‫המרת את פי ה'‪ ,‬להרגיש שאתה באמת מאוד מאוד‬
‫רחוק ממנו‪ ,‬יתכן שמפני שכבר אין על מי לחשוב‪,‬‬
‫תתחיל באמת לחשוב על עצמך‪ ,‬ואז תרגיש את‬
‫עצמך באמת קטן מאוד‪ ,‬מרוחק מאוד מה'‪ ,‬פתאום‬
‫תשים לב‪ ,‬ששמך המפורסם במקהלות עם ‪ -‬אינו‬
‫אלא אחיזת עינים‪...‬‬
‫נכון שהנהגתך החיצונית נפלאה‪ ,‬אבל האם זו האמת‬
‫הפנימית שלך‪ ,‬האם הזדככת ולו במעט מהגשמיות‪,‬‬
‫מהחומר‪ ,‬מהתאות הכרוכות בך מהיום שבו נולדת?‬
‫זה חשבון ארוך מאוד‪ ,‬על כל מידה בפני עצמה‪ ,‬על‬
‫הקירבה‪ ,‬השייכות שלך לה'‪ ,‬על התפילה שאינה‬
‫אלא אמירה קבועה מידי יום‪ ,‬ללא נשמה‪ ,‬בלי שום‬
‫חיבור לה'‪ ,‬בלי געגועים וכיסופים‪ .‬אתה מוציא‬
‫מפיך את המילים שנבחרו על ידי כנסת הגדולה‬
‫ברוח קדשם‪ ,‬חלקם אף בנבואה‪ ,‬ואתה בכלל לא‬
‫"שם"‪.‬‬
‫ומזה אתה מפחד ‪- - -‬‬
‫טוב להיות "ביחד"‪ ,‬לא לבוא למקומות החשוכים‬
‫האלו‪ ,‬המפחידים‪ ,‬התובעים‪ ,‬דורשים‪ ,‬מייסרים‪,‬‬
‫שוברים‪ ,‬מפילים‪.‬‬
‫רבינו רצה להנחיל את ההנהגה הקדושה הזו שהיא‬
‫"יקר מן הכל"‪ ,‬היא "האמצעי היותר מוכן לקנות‬
‫שלימות"‪" .‬זה מועיל לנפש שבעתיים מהלימוד"‬
‫(ספר חרדים פרק ס"ה בשם האר"י הק')‪ ,‬את הנהגת‬
‫הנביאים והחסידים הקדמונים‪..‬‬
‫ואת ההנהגה הזאת שעל ידה זכו כל הצדיקים למה‬
‫שזכו‪ ,‬הוריד לנו רבינו משורשו העליון‪ ,‬ונתן לנו‪,‬‬
‫שגם האדם הכי פשוט‪ ,‬הכי גרוע‪ ,‬יזכה על ידי זה‬
‫לדרגה הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫"כי הוא משה משיח בעצמו"‬
‫אבל‪" ,‬אי אפשר לצוות לאנשים שינהגו הנהגה זו‪ ,‬כי‬
‫אם שעה אחת ביום"‪.‬‬
‫ישנם כאלו שזכו‪ ,‬והם שייכים להנהגה אותה ציווה‬
‫רבינו "שעה אחת ילך וישתוקק ויכין עצמו לדבר‬
‫ויערוך לבו לכך‪ ,‬אח"כ ידבר לה' שעה אחת"‪.‬‬
‫תבין‪,‬‬
‫רבינו הק' רצה להביא אותנו אל התכלית לשמה‬
‫נשלחנו כאן לעולם‪ ,‬ולכן צוה לנו להתבודד‪.‬‬
‫אלמלי ראינו רק את דברי הראשונים קדושים אשר‬
‫בארץ המה‪ ,‬היינו מבינים שאין לנו שום שייכות עם‬
‫הנהגה זו‪ .‬זו הנהגה לנביאים‪ ,‬לפרושים הקדמונים‪,‬‬
‫ל"חסידים הראשונים"‪.‬‬
‫לא לנו‪.‬‬
‫בא רבינו בכוחו הגדול ומאיר לך‪" ,‬גם אתה יכול‬
‫להגיע אל התכלית‪"...‬‬
‫תיקח לך שעה ביום בה תפרוש מחברת בני אדם‪.‬‬
‫ממקום ששם מהלכים בני אדם‪ .‬בזמן שהעולם נם‬
‫את שנתו ואינו רץ ורודף בכל כוחו אחרי הבלי הזמן‪.‬‬
‫אז‪ ,‬שם‪ ,‬תתבודד מן העולם‪ ,‬תפרוש ממנו‪ ,‬תעמוד‬
‫לבד עם ה' רק אתה והוא‪ ,‬בד בבד עמו‪ ,‬תתקשר‬
‫עמו בחד קטירא‪.‬‬
‫בזמן ובמקום הנעלה הזה‪ ,‬תתפלל‪ ,‬תבקש‪ ,‬תתחנן‪,‬‬
‫תאנח על הגלות הפרטית שלך‪ ,‬תשיח לפני ה' את‬
‫כל לבך‪ ,‬תשפוך לפניו דמעות כמים‪ ,‬אנא זכך אותי‬
‫"טהרנו נורא"‪.‬‬
‫כך תעשה יום יום‪ ,‬לילה לילה‪ ,‬עד שתתחיל להרגיש‬
‫שאתה משתנה‪ ,‬מתעדן‪ ,‬מזדכך‪ ,‬מתבטל אל ה'‪.‬‬
‫עד יחננך ה' ותזכה גם אתה לתכלית שלשמה הגעת‬
‫לעולם‪ ,‬שהיא עיקר הכונה שלשמה ברא ה' יתברך‬
‫את כל הבריאה‪ ,‬היתה כדי שיעשו ישראל רצונו‪,‬‬
‫ויחזרו ויתדבקו בשורשן‪ ,‬דהיינו שיחזרו ויתכללו בו‬
‫יתברך‪ ,‬שהוא מחוייב המציאות!!‬
‫אבל לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי התבודדות‪,‬‬
‫שיבטל עצמו לגמרי עד שיהיה נכלל איתו יתברך‪,‬‬
‫ואי אפשר לבוא לידי ביטול כי אם על ידי התבודדות‪,‬‬
‫שמתבודד ומפרש שיחתו בינו לבין קונו ‪-‬‬
‫על ידי זה הוא זוכה לבטל כל התאוות והמידות‬
‫הרעות‪ ,‬עד שזוכה לבטל כל גשמיותו‪ ,‬ולהתכלל‬
‫בשורשו בו יתברך (ליקו"מ נב ‪ -‬כו"א או"א יא)‪.‬‬
‫ודרך זה‪ ,‬הוא הדרך הישן שהלכו בו מעולם‪ ,‬כל‬
‫הצדיקים והחסידים‪ ,‬וכמו שבשיחתו העליונה של‬
‫תקות הדורות אמר שכל הצדיקים כולם לא הגיעו‬
‫למדרגתם אלא על ידי התבודדות‪ ,‬ואמר שזה הדרך‬
‫שהלכו בו אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬
‫ואף על פי כן היא דרך חדשה‪ ,‬כי דעת לנבון נקל‪,‬‬
‫שכל אחד ואחד מהצדיקים שהיו מעולם עסק‬
‫בעבודתו לפי שורשו והשגתו‪ ,‬אברהם קראו הר‪,‬‬
‫יצחק קראו שדה‪ ,‬יעקב קראו בית‪( ...‬ליקו"מ י)‬
‫וכך מדור לדור כל אנשי ה' וצדיקי עליון הלכו בדרך‬
‫זו‪ ,‬דרך מן הצד‪ ,‬לקרוא אל ה' בכל לבם ונפשם‪ ,‬אך‬
‫מי הוא זה שיוכל לקרוא לשבויים דרור‪ ,‬לרפאות את‬
‫הבת מלכה‪ ,‬לתת כלי זיינו של משיח הוא התפילה‬
‫לכל ישראל‪..‬‬
‫אשר אפילו הגרוע שבגרועים יוכל להתקרב אליו‬
‫יתברך‪ ,‬עד שבחמלת ה' על עמו שלח לנו מושיע‬
‫ורב‪ ,‬הוא הצדיק היחידי וראש ראשי הדורות שהיו‬
‫מעולם‪ ,‬אשר בעוצם תכלית מסירת נפשו‪ ,‬שבריבוי‬
‫קריאתו אל ה'‪ ,‬נתעלה על כל הצדיקים הגמורים‬
‫שהיו מעולם‪ ,‬עד שלא קם עוד בישראל כמוהו כי‬
‫הוא משה משיח בעצמו (ביאור הליקוטים כז)‪.‬‬
‫והוא מסר נפשו לסלול המסילה לשאר עמו‪ ,‬לגלות‬
‫הוא הצדיק‬
‫היחידי וראש‬
‫ראשי הדורות‬
‫שהיו מעולם‪,‬‬
‫אשר בעוצם‬
‫תכלית מסירת‬
‫נפשו‪ ,‬שבריבוי‬
‫קריאתו אל‬
‫ה'‪ ,‬נתעלה על‬
‫כל הצדיקים‬
‫הגמורים שהיו‬
‫מעולם‪ ,‬עד שלא‬
‫קם עוד בישראל‬
‫כמוהו כי הוא‬
‫משה משיח‬
‫בעצמו‬
‫‪ | 15‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫הסגולה לעם סגולה‪ ,‬לתת לכל אחד ואחד כלי זיינו‬
‫של משיח הוא התפילה וההתבודדות ושפיכת לב‬
‫כמים‪ ,‬וכאשר מגלה ומכריז בסיפורי מעשיותיו‬
‫"ואני רופא אותה"‪ ,‬ובשיחותיו הקדושות "אני אין לי‬
‫מה לעשות בזה העולם כלל‪ ,‬רק באתי לעולם לקרב‬
‫נפשות ישראל לה' יתברך"‪( .‬חיי"מ שיז)‬
‫וכאשר יתפשט בעולם הדרך הזה‪ ,‬לדבר בינו לבין‬
‫קונו כילד שעשועים המדבר אל אביו בדיבורים‬
‫פשוטים היוצאים מן הלב‪ ,‬בדברי ריצוי ופיוס‬
‫לקרבנו אליו יתברך ברחמיו המרובים ובמתנת‬
‫חינם‪ ,‬אז יתקיים המקרא "מה נאוו על ההרים רגלי‬
‫מבשר‪ ,‬משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה‪,‬‬
‫אומר לציון מלך אלוקיך‪ ,‬אז ידלג כאיל פסח ותרון‬
‫לשון אילם‪ ,‬כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה‪,‬‬
‫והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים‪ ,‬ודרך הקודש‬
‫יקרא לה‪ ,‬והיתה מסילה לשאר עמו"‪.‬‬
‫אין לך אדם שאין לו "שעה"‬
‫הסוד של המים‬
‫הוא‪ ,‬יום יום‪,‬‬
‫שנה שנה‪ ,‬גם אם‬
‫זה רק טיפה אחר‬
‫טיפה‪ ,‬הקביעות‪,‬‬
‫ההתמדה שאינה‬
‫פוסקת‪ ,‬נותנת‬
‫כח עצום ואז‬
‫תראה שגם טיפת‬
‫מים‪ ,‬יכולה‬
‫לבקוע סלע‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪16‬‬
‫ולעובדא ולמעשה‪:‬‬
‫הרה"ח רבי לוי יצחק ע"ה דיבר "תמידין כסדרן"‬
‫על עצת ההתבודדות‪ ,‬אך נמנע מלהזכיר "שעה‬
‫התבודדות"‪.‬‬
‫כשנשאל על כך אמר‪ :‬להדגיש את החיוב של שעה‬
‫התבודדות איני רוצה‪ ,‬מפני שישנם כאלו שעדיין‬
‫אינם אוחזים בזה‪ ,‬וכשישמעו את הדיבורים על‬
‫ההתבודדות כרוכים ביחד עם "שעה ביום"‪ ,‬תחלש‬
‫דעתם‪ ,‬כי יבינו שפחות מזה אינו שווה ערך‪ ,‬ויתכן‬
‫שאף יחדלו לקיים את העצה הזו‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬האמת היא שרבינו דיבר ואמר שצריך "על‬
‫כל פנים שעה"‪ ,‬ואם אדבר על זמן קצר‪ ,‬ישנם כאלו‬
‫שיפרשו את הדברים‪ ,‬שאפשר לצאת [לכתחילה]‬
‫ידי חובה גם בזמן מועט‪.‬‬
‫האמת היא‪ ,‬שעה התבודדות היא השלימות השווה‬
‫לכל נפש‪ .‬היא הדרך שהתווה לנו רבינו בכדי שעל‬
‫ידה נזדכך מתאוות עוה"ז‪ ,‬נחזור בתשובה‪ ,‬נתקרב‬
‫להשי"ת ונתאחד עמו‪ .‬על זה גם הבטיח רבינו‬
‫שמי שיקיים את ההנהגה הזו‪ ,‬יזכה להגיע לתכלית‬
‫שלשמה הוא נשלח לעולם‪.‬‬
‫וכמו שכתב החסיד רבי יצחק ברייטר הי"ד ב"מכתב"‬
‫בשם רבינו‪" ,‬זאת פעלתי אצל הקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫שהאדם הזה שיקיים זאת בפשיטות גמור לעמוד כל‬
‫יום שעה לפני השם יתברך בתפילה‪ ,‬אף כשאין לו‬
‫בעת הזאת שום התעוררות‪ ,‬אף אם לא יוכל לדבר‬
‫שום דבר‪ ,‬ורק זאת שיכריח את עצמו לכסוף לדבר‬
‫לפניו יתברך ‪ -‬יזכה לכל טוב‪ ,‬ולא יהיה עליו שום דין‬
‫למעלה; כי בזאת יתוקן הכל ‪ -‬נפשו רוחו ונשמתו‬
‫וכל העולמות התלויים בו מזמן אדם הראשון עד‬
‫ביאת הגואל‪ .‬ודבר זה הוא אמת ויציב נכון וקיים‪,‬‬
‫וערב אני על כך!"‬
‫אך צריך לדעת שאדם שעדיין אינו זוכה לזה‪ ,‬מ"מ‬
‫לא יעבור עליו יום שבו לא ישפוך את ליבו ויפרש‬
‫שיחתו לפני ה'‪ .‬ההתבודדות היא החוט‪ ,‬החבל‪,‬‬
‫הקשר שבו אנו קשורים להשי"ת‪ ,‬אל תתן לעצמך‬
‫שיעבור עליך יום שבו לא נתקשר‪ ,‬נתחבר להשי"ת‪.‬‬
‫אם חומה היא‬
‫ומשכך‪ :‬בהתחלה‪ ,‬צריך לקבוע זמן מסוים שיש‬
‫בו כדי להודות לה' לבקש ממנו‪ ,‬לפרש‪ ,‬לשפוך‬
‫את הלב‪ ,‬לדבר עמו כדבר איש אל רעהו‪ ,‬להתפלל‬
‫ולהתחנן אליו שיקרב אותך לעבודתו‪.‬‬
‫הנסיון מוכיח שקשה מאוד להתחיל עם שעה‪ ,‬זה‬
‫לא מחזיק מעמד יותר מימים ספורים‪ ,‬וממילא‪,‬‬
‫נוספת לזה גם אכזבה וייאוש‪ ,‬כעין החלטה ש"אני‬
‫כבר לא יכול"‪ .‬לכן כדאי להתחיל עם זמן קצר‪ ,‬אבל‬
‫חייבים להחליט בהחלטה גמורה‪ .‬מהרגע הראשון‪,‬‬
‫אעשה זאת יום יום‪ ,‬באותו מקום‪ ,‬באותו זמן‪ .‬חז"ל‬
‫כבר קבעו "כל קבוע‪ ,‬כמחצה על מחצה"‪ ,‬גם אם‬
‫הרוב הוא תשע לעומת אחד‪ .‬אם האחד קבוע‪ ,‬דינו‬
‫כמחצה‪.‬‬
‫דבר שאינו קבוע מחמת המקום והזמן‪ ,‬אינו מחזיק‬
‫מעמד‪.‬‬
‫שלמה המלך אומר "אם חומה היא נבנה עליה טירת‬
‫כסף‪ ,‬ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שה"ש)‪,‬‬
‫ביאר רבי לוי יצחק ע"ה‪ ,‬אם האדם חזק‪ ,‬קבוע‬
‫כחומה‪ ,‬אפשר "לבנות" עליו‪ ,‬טירת כסף‪.‬‬
‫אבל אם הוא דלת‪ ,‬פעם פתוחה ופעם סגורה‪ ,‬נעה‬
‫וזזה‪ ,‬אז הוא כדלת שאפשר לצפותה‪ ,‬לייפותה‪,‬‬
‫"לצור עליה לוח ארז"‪ ..‬אבל אי אפשר "לבנות" על‬
‫דלת‪...‬‬
‫מנעולים להרגליו‬
‫רבי לוי יצחק ע"ה היה חוזר על המימרא הנודעת‬
‫ "לעולם ימכור אדם מה שיש לו ויקנה מנעלים‬‫לרגליו" (שבת קכט‪ - ).‬אל תקרי מנעלים לרגליו‪,‬‬
‫אלא "מנעולים להרגליו"‪..‬‬
‫תמכור‪ ,‬תחליף תוותר על הכל‪ .‬אבל לא על ההרגל‪,‬‬
‫על הקביעות‪ .‬לקביעות תחבר מנעול‪ ,‬תנעל את זה‬
‫באופן שלא יוכלו אתה ואחרים לפתוח‪ ,‬לפרוץ‪ ,‬את‬
‫ההרגלים‪.‬‬
‫כי אדם נבנה ע"י הרגלים‪ ,‬קביעות‪.‬‬
‫כמו שדרש הגאון האלוקי רבי אברהם בר"נ‪" ,‬כפי‬
‫המובן שם שקיום השני דברים האלה [לימוד שו"ע‬
‫והתבודדות בכל יום ויום] ב"חוק ולא יעבור"‪ ,‬מסוגל‬
‫ומועיל לנצח בכפלי כפליים בלי שיעור‪ ,‬יותר אם‬
‫אפילו היה עושה אותם האדם כמו כן בלא "חוק ולא‬
‫יעבור" תמיד בלא הפסק‪ .‬ולא יתפלא האדם אם לא‬
‫יתקדם ברפואתו או בהתגלות לו תורת רביה"ק‪ ,‬אם‬
‫לא קיימם יום יום שנה שנה חוק ולא יעבור" (כוכבי‬
‫אור חו"ב הערה כ')‪.‬‬
‫את היסוד הזה למד רבי עקיבא כשהלך ללמוד‬
‫תורה‪ ,‬וראה אבן שנטפו עליה מים במשך שנים‬
‫רבות עד שנקבוה‪ ,‬אמר רבי עקיבא אם המים יכלו‬
‫לנקב את האבן‪ ,‬ודאי שתוכל התורה לחדור ללבי‪.‬‬
‫הסוד של המים הוא‪ ,‬יום יום‪ ,‬שנה שנה‪ ,‬גם אם זה‬
‫רק טיפה אחר טיפה‪ ,‬הקביעות‪ ,‬ההתמדה שאינה‬
‫פוסקת‪ ,‬נותנת כח עצום ואז תראה שגם טיפת מים‪,‬‬
‫יכולה לבקוע סלע‪.‬‬
‫כשתקבע את ההתבודדות‪ ,‬תראה שלאט לאט היא‬
‫תבקע את לב האבן עד שתקיים "שפכי כמים לבך‬
‫‪ -‬נוכח פני ה'"‪.‬‬
‫תפילה‬
‫גאר מיין זאך איז‬
‫"פעם אחת אמר מוהרנ"ת ז"ל לפני אנ"ש‬
‫את התורה 'אור הגנוז'‪ ,‬המתחלת מי שרוצה‬
‫לטעום טעם אור הגנוז‪ ,‬צריך לעסוק בבחי'‬
‫משפט‪ ,‬שהוא התבודדות‪ .‬וכשסיים התורה‬
‫ונשארו אנ"ש‪ ,‬ענה ואמר להם‪ ,‬שהפירוש של‬
‫התורה הוא‪" :‬מי שרוצה לטעום אור רבינו‬
‫הקדוש‪ ,‬שהוא אור הגנוז‪ ,‬ירבה בהתבודדות"‪.‬‬
‫נכספה‬
‫(ביאור הליקוטים טו)‬
‫וגם כלתה נפשי‪...‬‬
‫הבריח התיכון‬
‫ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו‪ ,‬היא "הבריח התיכון שבכל‬
‫עצותיו של רבינו" (ר"י ברייטער)‪ ,‬להקדיש זמן בכל יום בכדי להיות עם‬
‫ה'‪ .‬העצה המופלאה שכוללת בתוכה את הכל‪ ,‬את כל הטוב של "ואני‬
‫קרבת אלוקים לי טוב"‪.‬‬
‫בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬ובשיחות הקדושות שבהם עסק רבינו בהתבודדות‪,‬‬
‫ובסה"ק ליקוטי הלכות‪ ,‬אנו מוצאים שההתבודדות כוללת בתוכה את‬
‫כל מה שנצרך לאדם בכדי לשוב אל ה'‪ ,‬להתקרב ולהתדבק בו עד‬
‫שיזכה לבוא למעלת‪" :‬להתענג על ה'"‪ ,‬ליראה ולאהבה אותו‪ ,‬להזדכך‬
‫מכל תאוות העולם הזה והבליו‪ ,‬להתחבר‪ ,‬להתקשר לטוב האלוקי‪,‬‬
‫האמיתי‪ ,‬הפנימי‪ ,‬שבתוך כל נפש מישראל‪ ,‬לזכות לישוב הדעת‬
‫האמיתי‪ ,‬ולברר מה חובתי בעולמי‪ ,‬היכן אני בעולם‪ ,‬והאם כך ראוי‬
‫לי לבלות ימי‪.‬‬
‫לשפוך את לבי כמים נוכח פני ה'‪ ,‬להיות "מתפלל"‪ ,‬ו"מבקש ה'"‪,‬‬
‫לדבר עם ה' כדבר איש אל רעהו‪ ,‬כבן אל אביו‪ ,‬ולהתרפק על קרבתו‪,‬‬
‫לזכות לקיים כל מה שציווני הבורא יתברך‪ ,‬להתפלל ולהתחנן על‬
‫עסק התורה‪ ,‬וקיום התורה‪ .‬לדבר עם לבבי ‪ -‬עם לבבי אשיחה ויחפש‬
‫רוחי‪ .‬ולהגיע לתכלית אשר בשבילה ירדה נשמתי לעולם‪.‬‬
‫אם אין לאדם את הזמן שבו הוא יושב לבד לפני ה' ‪ -‬מתי תזעק נפשו‬
‫לפני ה'‪.‬‬
‫"וכשהשי"ת נסתר ממנו בהסתרה אחת‪ ...‬שנעשה לו כהיתר ג"כ‬
‫קשה מאוד למצאו‪ ,‬מאחר שכבר נעשה לו כהתר‪ ,‬אבל עם כל זה‬
‫אפשר ליגע ולחתור עד שימצא אותו יתברך שמו‪ ,‬מאחר שעכ"פ יודע‬
‫שנעשה לו כהיתר‪ ,‬על כן על אף שה' יתברך נסתר ממנו וכבר נעשה לו‬
‫העבירות כהיתר עם כל זה אפשר שישיב אל לבו זה בעצמו‪ ,‬דהיינו מה‬
‫שנפל והגיע לבחינת נעשה לו כהיתר ויבקש ויחתור עד שיצא מזה"‬
‫(ליקו"מ נו)‪.‬‬
‫לכו חזו עומק גילוי ההתחזקות שהוריד להו רביה"ק‪" :‬אפשר ליגע‬
‫ולחתור עד שימצא אותו יתברך"! "אפשר שישיב אל לבו את זה‬
‫בעצמו‪ ...‬שנפל"‪.‬‬
‫אבל‪ ...‬מתי יש לאדם את הפנאי‪ ,‬הזמן‪ ,‬והמקום‪' ,‬להשיב אל לבו'‪,‬‬
‫'להתיגע ולחתור'‪ .‬איך "אפשר ליגע ולחתור‪ ,‬ולהשיב אל הלב"‪ .‬איה‬
‫ואיפה היא העת המקום והאופן שבו נוכל לדבר רק אל ה'‪ ,‬לשפוך‬
‫את האמת שבלב‪ ,‬את הרגשת הלב‪ ,‬את הרצון האמיתי הפנימי שלנו‪.‬‬
‫ בהתבודדות ‪ ---‬כשנשב‪ ,‬כשנתבודד מכל אדם‪ ,‬כשנהיה בד בבד‬‫עם ה'‪.‬‬
‫קרבת אלוקים לי טוב‬
‫בעת שהאדם יושב נוכח פני ה' יתברך‪ ,‬ושופך לפניו את לבו‪" ,‬ראה‬
‫אבי שבשמים‪ ,‬פעם לפני חדשים‪ ,‬שנים‪ ,‬כשנפלתי לא ידעתי את‬
‫נפשי‪ ,‬איך עשיתי כך‪ ,‬איך מרדתי בך‪ ,‬האם כך אוכל לחיות‪ ,‬ראה‬
‫כמה התרחקתי ממך‪ ,‬היום אני במצב שגם אם שגיתי ונפלתי כבר‬
‫לא איכפת לי‪ ,‬לא כואב לי‪" ,‬נעשה לי כהיתר" ליבי עזבני‪ ...‬הושיעני‬
‫אלוקים‪ ,‬רצה אלוקים להושעני כי אליך נפשי אשא‪ ,‬לב טהור ברא לי‬
‫אלוקים‪ ,‬ורוח נכון חדש בקרבי‪"...‬‬
‫עיקר העיקרים לאדם שחושק לבוא למעלת "לקרבת אלוקים לי‬
‫טוב"‪ ,‬הוא ההתבודדות! כשיושב לו האדם ומקיים "שפכי כמים ליבך‬
‫נוכח פני ה'"‪ ,‬והוא מדבר עם ה' "כדבר איש אל רעהו"! כפי שאמר‬
‫רבינו הק' למוהרנ"ת בזה"ל‪" :‬ס'איז א גוטע זאך‪ ,‬אז מ'רעט זיך אויס‬
‫דאס הארץ פאר'ן אויבערשטער‪ ,‬אזוי ווי מ'רעדט זיך אויס דאס הארץ‬
‫פאר איין אמת'ן גוטן פריינד‪ ,"...‬דבר טוב הוא כששופכים את הלב‬
‫לפני ה' יתברך‪ ,‬כמו ששופכים את הלב לפני חבר טוב ואמיתי‪ ,‬על כן‬
‫טוב מאוד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו‬
‫בתנועות של חן ורחמים שקורין פיעשטשין ‪ -‬כלומר כבן המתרפק‪,‬‬
‫ומתגעגע וכוסף לשבת בצלו וחיקו של אביו‪ ,‬ומה טוב כשיכול לעורר‬
‫לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו (שיחות הר"ן ז)‪.‬‬
‫ולך נא ראה מש"כ בזוה"ק (שמות יב‪ ):‬וז"ל‪" ,‬ילד שעשועים‪ ,‬דאינון‬
‫ישראל דמתחטאן קמי מלכיהון בכלא‪ ,‬ומיד דמתחננן קמי קוב"ה‬
‫הדרי בתשובה‪ ,‬ובכאן קמיה כברא דבכי קמי אבוה‪ ,‬מה כתיב 'והנה‬
‫נער בוכה'‪ ,‬כיון דבכי אתעדו כל גזרין בישין דעלמא‪ ,‬מה כתיב‪,‬‬
‫'ותחמול עליו'‪ ,‬אתער עלוי ברחמים ומרחם ליה"‪.‬‬
‫פירוש‪ :‬ילד שעשועים הם ישראל שחטאו לפני מלכם בכל דבר‪ ,‬ומיד‬
‫כשמתחננים לפני הקב"ה חוזרים בתשובה ובוכין לפניו כבן הבוכה‬
‫לפני אביו‪ .‬ככתוב 'והנה נער בוכה'‪ ,‬כיון שהוא בוכה שרו כל הגזרות‬
‫הרעות שבעולם‪ ,‬וזה 'ותחמול עליו'‪ ,‬מתעורר עליו [הקב"ה] ברחמים‬
‫ומרחם עליו‪.‬‬
‫ ואזי הוא נקרא "ילד שעשועים"‪ .‬כשאתה יושב לפני ה'‪ ,‬מתחנן‬‫ושופך את ליבך‪ ,‬ובוכה כילד לפני אביו אתה הוא ילד השעשועים של‬
‫השם יתברך‪.‬‬
‫ מתוך המבוא לספר ‪-‬‬‫‪ | 17‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫תפילה‬
‫גאר מיין זאך איז‬
‫"טוב מאוד לפרש שיחתו וצערו‬
‫לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו‬
‫בתנועות של חן ורחמים שקורין‬
‫פיעשטשין"‬
‫תפילת הלב‬
‫מתוך הספר‬
‫רבונו של עולם‪ .‬אתה ידעת את לבבי‪ ,‬את עומק‬
‫ותעלומות לבבי‪ ,‬כי אתה בוחן כליות ולב‪.‬‬
‫אתה יודע שיש לי רצון חזק מאוד לקבל כבוד‪ ,‬כשאני‬
‫מקבל אותו אני מאושר‪ ,‬מרומם‪ ,‬שמח‪ ,‬זה מחיה אותי‪,‬‬
‫זה עושה לי 'טוב'‪ .‬מקום או מעמד שאין לי תפקיד או‬
‫מעמד איני מרוצה‪ ,‬אני מאוכזב‪ .‬ולפעמים אף שבור‬
‫וכועס‪..‬‬
‫כשפוגעים בי אני ממש הרוס‪ ,‬חבול ופצוע‪ ,‬אין אני‬
‫'אדם'‪" ,‬איך בין נישט קיין מענטש"‪...‬‬
‫אתה גם יודע גם כמה חשבונות ופניות יש בקרבי גם‬
‫במעשים הנפלאים שאני זוכה לעשות בחסדך אשר‬
‫השפעת עלי‪.‬‬
‫זה הוא המצב האמיתי‪.‬‬
‫'ה' לנגדך כל תאוותי'‪ ,‬גם מה שאני לא יודע‪ ,‬מה‬
‫שאינני מבין שזה תאווה‪ ,‬הנאה‪ ,‬זה נראה לי צורך‪,‬‬
‫דבר מחויב שקשה לי‪ ,‬שאיני יכול בלעדיו‪ .‬לפעמים אני‬
‫בכלל טועה‪ ,‬להבנתי‪ ,‬אין לי לא מינה ולא מקצתיה ואני‬
‫לא מבין באמת היכן אני בעולם‪ .‬אבל מאידך‪' ,‬ואנחתי‬
‫ממך לא נסתרה'‪ ,‬יודע אתה שאני מתאנח על זה‪ ,‬כי‬
‫אף על פי שאני במקום שאני‪ ,‬זה כואב לי‪ ,‬אבל לנגדך‪,‬‬
‫כל תאוותי‪..‬‬
‫ואף על פי כן‪ ,‬יש אמת פנימית‪ ,‬הבאה מהנקודה‬
‫הפנימית שבלב‪ ,‬נשמה אשר נתת בי‪ ,‬היודעת שהכל‬
‫הבל‪ ,‬שאין זה נכון‪ ,‬שאתה לא יכול לעמוד במחיצתו‬
‫של בעל גאוה הנחשב "תועבה"‪ ,‬כעין עובד עבודה זרה‪,‬‬
‫בעל גאוה הוא הרי מורד בך‪ ,‬גונב את ה"לבוש" של ה'‬
‫מלך גאות 'לבש'‪ .‬הוא מתעלם מהאמת שכל מה שיש‬
‫לו‪ ,‬אינו שלו‪ ,‬הכל ממך‪ ,‬ורק ממך‪.‬‬
‫הייתי רוצה לזכות להרגיש את הענוה‪ ,‬הביטול‪ ,‬ה"אין"‬
‫שכבר זיכית אותי להרגיש כמה פעמים בימי חיי‪ .‬זה‬
‫הרי "אז תתענג על ה'"‪ ,‬להיות 'אין'‪ ,‬בטל ומבוטל‪,‬‬
‫לחשוב‪ ,‬לרצות‪ ,‬להשתוקק ולהתגעגע רק אליך‪ ,‬בביטול‪,‬‬
‫בענוה‪ .‬להיות במקום נפלא שבו אני אין‪ ,‬ואתה הכל‪,‬‬
‫ובידך הכל‪ ,‬אין זולתך ואין מבלעדיך‪.‬‬
‫אבל עדיין הגוף‪ ,‬החומר‪ ,‬היצה"ר‪ ,‬קשורים בי ואני קשור‬
‫עמהם‪ .‬יודע אני את האמת‪ ,‬אך מעשי אינם עולים‬
‫בקנה אחד עם האמת הזו‪ ,‬הנובעת מ"החלק אלוק‬
‫ממעל" אשר בי‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬חזק בי את הרצון לוותר‪ ,‬להיפרד‪ ,‬למאוס מעמד‪,‬‬
‫כבוד‪ ,‬גאוה‪ ,‬התנשאות‪ ,‬להיות "אין" לא רק כלפי‬
‫אחרים‪ .‬אלא בעצם היישות שלי‪ ,‬שאני 'אין'‪ ,‬ואתה‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪18‬‬
‫עילת העילות‪ ,‬סיבת הסיבות עיקרא ושורשא דכל‬
‫עלמין‪.‬‬
‫תן לי כח לעמוד בניסיונות שאעבור‪ ,‬שאוכל להתגבר‬
‫על הרצון‪ ,‬החשק‪ ,‬והתאוה לכבוד‪ .‬שאמנע מפעולות‬
‫שיוסיפו ויתנו לי כבוד‪ ,‬שאעשה את מעשי לשם שמים‪,‬‬
‫לשמך ולכבודך בלבד!‬
‫כשאני בין אנשים‪ ,‬לפני אנשים‪ ,‬לומד‪ ,‬מתפלל‪ ,‬מדבר‪,‬‬
‫לא אחשוב על אף אחד‪ .‬רק עליך‪ ,‬רק אליך אתפלל‪,‬‬
‫לשמך אלמד‪ ,‬לכבודך אדבר‪ .‬אני כולי תודה‪ ,‬הודאה‪,‬‬
‫שבח והלל‪ ,‬לך ה' אלוקי שאע"פ שאני כפי שאני‪ ,‬בכל‬
‫זאת אני רוצה להשתנות‪ .‬לעזוב את ה"אני" שלי‪.‬‬
‫ולחזור להיות בצל כנפיך‪ ,‬להתבטל אליך‪ ,‬להבין בעומק‬
‫הדעת‪ ,‬ולהרגיש בעומק הלב שאני אין‪ .‬ואתה יתברך‬
‫שמך הכל אפס זולתך‪.‬‬
‫האמת היא‪ ,‬שאני משתוקק כבר להיות זך‪ ,‬איני רוצה‬
‫את הרע שיש בי‪ ,‬אני רוצה שליבי יהיה טהור מפניות‪,‬‬
‫מגאוה‪ ,‬מיישות‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬אשר בידך נפש כל חי ורוח כל בשר איש‪ ,‬לב‬
‫טהור ברא לי אלוקים‪" ,‬אל תבואני רגל גאוה"‪ .‬זכני‬
‫שאהיה ענו לא רק כלפי אחרים‪ ,‬אלא גם כלפי עצם‬
‫המציאות שלי‪ ,‬המדרגה שבה אני נמצא‪ .‬שאדע ואבין‪,‬‬
‫ארגיש בליבי שפלות רוח‪ ,‬ענוה אמיתית וביטול גמור‬
‫אליך‪.‬‬
‫אני בטוח בחסדך‪ ,‬ברחמיך‪ ,‬בחנינותך‪ ,‬כי הרי המחשבה‬
‫והרצון הזה שממנו נובעת תפילתי ‪ -‬הוא ממך‪ ,‬ממה‬
‫שנטעת בי את האמת הזו‪ ,‬את הרצון הזה‪ .‬מהנקודה‬
‫הזעירה שאינה נראית‪ ,‬נקודת הבחירה שגם היא ממך‪,‬‬
‫ואעפ"כ אתה מקיים "חסד א‪-‬ל כל היום"‪ ,‬ומייחס אלי‬
‫את הנקודה הזו בבחינת הבא ליטהר מסייעין אותו‪.‬‬
‫קיים בי את אשר גילית לנו ע"י חז"ל הקדושים 'פתחו לי‬
‫פתח כחודו של מחט‪ ,‬ואני אפתח לכם כפתחו של אולם'‪,‬‬
‫כאילו שאני הוא "הבא ליטהר"‪ ,‬אני הוא "הפותח פתח‬
‫של מחט"‪ ,‬שהרי באמת הכל ממך‪...‬‬
‫עזרני‪ ,‬אל תעזבני ה' אלוקי‪ ,‬אל תרחק ממני‪ ,‬אל‬
‫תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני‪.‬‬
‫כבוש את הרע שבי‪ ,‬הכנע אותי לפניך עד שאזכה‬
‫להתבטל אליך‪ ,‬באמת‪ ,‬בשלימות‪ .‬אזכה להעלות לך‬
‫נחת רוח על אשר בראת אותי בעולם הגשמי‪ ,‬החומרי‪,‬‬
‫הנעלם‪ ,‬וזיכית אותי לחפש ולבקש אותך משם‪ ,‬למצוא‬
‫אותך‪ ,‬ולכסוף להיות עבדך השואף להיות תחת כנפיך‬
‫לעולמים!!‬
‫שתכחמויניו‬
‫חיים‬
‫ע"פ מאמר א' ומאמר כ"א‬
‫רו חוטי זוהר מדברי אלוקים חיים‬
‫ובתוכם נשז‬
‫רוח אפינו משיח ה' ושמו חיים‬
‫(אור‪-‬החיים הק'‪ ,‬פרשת אחרי)‬
‫‪ | 19‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫הנה עבדי מ'ה' ש'היה ‪[ -‬מדורו עד דורו של משיח] ‪ -‬ש'יהיה‪ ,‬ישכיל ירום‬
‫ונישא‪ ,‬ומאו"ד יגב"ה מלמטה למעלה‪ ,‬והוציא את האב"ן הזא"ת הראש"ה‪,‬‬
‫הנה קמה וגם ניצבה לאהלה אשר בתחילה כאשר היתה שם באמנה‪ ,‬ומשם‬
‫אב"ן ישראל רועה האמונ"ה לעבד"ה ולש'מ'ר'ה כל עצתי ישלים‬
‫היום חייתי‬
‫חיים‬
‫טובים‬
‫אני זק"ן מאוד‪ ,‬ואעפ"כ אני יניק לגמרי‪ ,‬ל"א התחלת"י לחיו"ת‬
‫עדין‪ ,‬אני נות"ן לכם במתנ"ה לדרשה שתחי"ו חיי"ם כמוני‪,‬‬
‫ונעשה שם שמחה וחדוה גדולה מאוד‪ ,‬ביום ההוא יצאו מי"ם‬
‫חיי"ם מירושלי"ם‪ ,‬ח'צ'י'ם אל הי"ם הק'ד'מ'וני וח'צ'י'ם אל‬
‫הי"ם האחרו"ן‪ ,‬וכי יש חיי"ם לחיי"ם מבנה בניתי בי"ת זבול לך‬
‫מכון לשבטך עולמי"ם‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪20‬‬
‫למען ציו"ן לא אחשה ולמען ירושלי"ם לא אשקוט‪ ,‬עד יצא כנגה צדק"ה‪,‬‬
‫וישועתה כלפיד יבער‪ ,‬וראו גוים צדקך‪ ,‬וכל מלכים כבודך‪ ,‬וקרא לך ש"ם חד"ש‬
‫אשר פי ה' יקבנו‪ ,‬והיית עטר"ת תפאר"ת ביד ה' וצני"ף מלוכ"ה בכף אלוקיך‪.‬‬
‫ועתה יגדל נ'א' כ"ח הוי'‪ ,‬שמשם רצו לגמור את התיקון מיד‪ ,‬שאני ואתה ננהיג‬
‫את הדור ‪ -‬כל העם אשר ברגלי"ך‪ ,‬שכולם יהיה כ"ח בהם‪ ,‬לבר"ך כל נפלאות‬
‫כל היקו"ם אשר ברגליה"ם‪ ,‬עד הו"א הנותן לך לעשות כ"ח‪ ,‬בחי' בינה העליונה‪,‬‬
‫הן גם הם יבינ"ו וישכילו‪ ,‬מכל מצוות התורה מלמעלה ‪ -‬אש שחורה ע"ג לבנ"ה‪,‬‬
‫שעיקר ריח ניחוח לה' שאמרתי ‪ -‬נעשה רצוני‪ ,‬בחידוש אש שלהם מלמטה‪ ,‬ואז‬
‫יעת"ר ה' לאר"ץ‪ ,‬חזה ציון קרית מ'ו'ע'ד'ינו‪ ,‬עיניך תראינה ירושלים‪ ,‬נוה שאנן‬
‫אהל בל יצען‪ ,‬בל יסע יתדותיו לנצ"ח‪.‬‬
‫זמרו ה' כי גאו"ת עש"ה‬
‫מרחו"ק ה' לי נראה‬
‫על חומותי"ך ירושלי"ם הפקדתי שומרי"ם‪ ,‬כל היום וכל הלילה‪ ,‬תמיד לא‬
‫יחשו המזכירים את ה'‪ ,‬אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו‪ ,‬עד יכונן‪ ,‬ועד ישים את‬
‫ירושלי"ם באר"ץ תהיל"ה‪ ,‬הנה עבדי מ'ה' ש'היה ‪[ -‬מדורו עד דורו של משיח]‬
‫ ש'יהיה‪ ,‬ישכיל ירום ונישא‪ ,‬ומאו"ד יגב"ה מלמטה למעלה‪ ,‬והוציא את האב"ן‬‫הזא"ת הראש"ה‪ ,‬הנה קמה וגם ניצבה לאהלה אשר בתחילה כאשר היתה‬
‫שם באמנה‪ ,‬ומשם אב"ן ישראל רועה האמונ"ה לעבד"ה ולש'מ'ר'ה כל עצתי‬
‫ישלים‪ ,‬לקרוא מקדש"י דלעילא‪ ,‬למשכני אשר בתוכם‪ ,‬עם זו בחרתי [להמשיך‬
‫עד קד"ש תתאה גבול הקצה‪ ,‬מקום רגל"י עקבות משיחא] כי כולם למקטנם‬
‫ועד גדולם ידעו אותי‪ ,‬ומל'א'ו את האר"ץ דעה את ה' עד לל'א'ה הגדולה בית"א‬
‫עילאה‪.‬‬
‫ה' אלוקי עתה ארוממך‪ ,‬אודה שמך כי עשית פל"א‪ ,‬עצות מרחו"ק אמונ"ה‬
‫אומ"ן ‪ -‬שומ"ר מה מליל‪ ,‬שומ"ר מה מלילה‪ ,‬אמר שומ"ר אתא בוקר וגם‬
‫לילה‪ ,‬אם תבעיון בעיו שובו אתיו‪ ,‬דלתיקון השלם דעצ"ת ה' לעול"ם תעמו"ד‪,‬‬
‫מחשבו"ת ליב"ו לדו"ר ודו"ר‪ ,‬דנגל"ה כבו"ד ה'‪ ,‬ויראו אותו כל אפס"י אר"ץ‪ ,‬מי‬
‫כהחכ"ם היודע פשר דבר‪ ,‬דהוא עלה וירד עד דיקי"ם כל אפס"י ארץ‪.‬‬
‫לכו חזו מפעלות ה'‪ ,‬אשר שם שמו"ת בארץ‪ ,‬משה בחירו‪ ,‬לפני שמ"ש ינו"ן‬
‫שמ"ו‪ ,‬ותהי המ'ש'ר'ה על שכמ"ו‪ ,‬על כסא דוד על ממלכת"ו‪ ,‬להכינה ולסעדה‬
‫מעתה ועד עולם‪.‬‬
‫אש שחורה ע"ג לבנ"ה‬
‫וכעת הזמיר הגיע‪ ,‬ראשון לחודשי השנה‪ ,‬והקדושים לימוד"י ה'‪ ,‬נ'דב וא'ביהוא‬
‫הן הם רגל'י חסיד[י]ו אשר קרב"ת אלוקים בחר"ו‪ ,‬ישכילו בזא"ת ויבינ"ו‪,‬‬
‫דעיקר תיקון רגל"י המלוכ"ה מלכות"א קדישא‪[ ,‬ע"י] וקוו"י ה' יחליפו כ"ח‪,‬‬
‫יילכו ולא ייעפו ירוצו ולא ייגעו‪ ,‬להביא מדי העבודה‪ ,‬בטרחות וביגיעות קשות‬
‫מנחו"ת חדשו"ת‪ ,‬להרבות סייגים וגדרים ושמירו"ת‪ ,‬אשר לא באו בכתובים עד‬
‫אי"ס ותכלית‪ ,‬וכעבדו בכל כוח"ם בחרב היום ובקרח הלילה‪ ,‬שולחו שרשיהם‬
‫עלי יוב"ל העליו"ן‪ ,‬א"ם הבנים שמח"ה‪.1‬‬
‫‪ 1‬ובהרחבת הדברים דלעיל‪ ,‬והמובאים לקמן ‪ -‬כי הלא ידעת אם לא שמעת‪ ,‬שעיקר‬
‫תיקון הגאולה שאין אחריה הפסק‪ ,‬תלוי במובחרים שמוסרים נפשם ביגיעות‪ ,‬ומוסיפים‬
‫מלתתא בכל פעם מחדש‪ ,‬דברים שלא מחויבים‪ ,‬ובכך משלימים את המלכות ‪-‬‬
‫אתעדל"ת‪ ,‬ומתוך זה נשפע אור שלמות הבינה דלמעלה‪ ,‬אבל כשנשלם המראה הזה‪,‬‬
‫מגיע אליהם המבחן והנסיון‪ ,‬של המהות הפנימית של המלכו"ת ‪ ,-‬של הביטול עד שכ"ח‬
‫מ"ה זעירא נוגה הלבנה‪ ,‬תהיה כאו"ר החמה ראשי"ת החכמ"ה‪ ,‬וכאז נבחן דאתעדל"ת‬
‫ואתעדל"ע כולו חד‪ ,‬ולזה זוכים יחידי סגול'ה שבכל הדורות‪.‬‬
‫הן עבדי משה‪ ,‬נאמ"ן הוא בכל ביתי ‪ -‬שהקדים עבודת עבודה‪ ,‬באדמ"ה אשר‬
‫נתת לנו‪ ,‬ביגיעות וטרחות‪ ,‬להוסיף אור קדושה ודעת‪ ,‬מדעת"ו בכל יום ויום‪,‬‬
‫ובגין כך וישורון מל"ך עלה אל אלוקים ‪ -‬לאיה מקום בינה‪ ,‬דייקא עכשיו‬
‫מתחיל עבודת המתנה‪ ,‬מ"ה כ'וח'נו‪ ,‬לרשת ארץ בביטול לג'מ'ר'י‪ ,‬כלית לה‬
‫מג'ר'מ'ה ‪ -‬מרחו"ק ה' לי נראה {דאף שבפשטיות והנגלות‪ ,‬הי"א עקרת הבית‪,‬‬
‫ופעולתה ע"י כל הספירות העליונים‪ ,‬והשכלים שבעה עמודיה‪ ,‬אולם הנסתרות‬
‫והפנימיות‪ ,‬ואנחנו ל"א נד"ע‪ ,‬כי עליך עינינו‪ ,‬ואפי' בתפלה למשה‪ ,‬היה בזכור‬
‫לעבדיך‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬אשר נשבעת להם בך‪ ,‬בביטו"ל ובזכות הזקני"ם‪,‬‬
‫היושבים לפני ה'‪ ,‬שקנו כ"ח מ"ה ‪ -‬מק'ד'ם' נסוכה שכל כ'ח'ה‪ ,‬כמהות הכ'ח'‬
‫מ'ה'‪.‬‬
‫עפי"ז בדרך אפשר‪ ,‬בתורתו של רוח אפינו משיח ה' ושמו חיים‪" ,‬ואודיע‬
‫למתבונן בפנימיות‪ ,‬השכלת המושכל‪ ,‬שהשכלת ההשכל תשכיל ההשכלות‪,‬‬
‫ובהשכל בהשכלתו ישכיל‪ ,‬שמושכל מושלל ההשכל‪ ,‬וכשישכיל בהערת עצמו‪,‬‬
‫ולא עצמו‪ ,‬ישכיל שהמושכל מושכל ממושכל‪ ,‬בלתי מושכל מהשכל‪ ,‬והשכילו‬
‫למשכילים ביחוד השכלתו בסוד נשמה לנשמתו"‪.‬‬
‫ואף שמי יעלה בהר הקודש‪ ,‬כל דבריו ברוה"ק עצום ונשגב מאוד‪ ,‬אבל‬
‫באופן שניתן לנו רשות‪ ,‬לעבוד את ה' ע"פ הקדמות הנחל נובע מקור חכמ"ה‬
‫והאמונ"ה‪ ,‬דהמלכות שתמיד משכלת מלמעלה‪ ,‬מהשכלים העליונים‪ ,‬בעבודת‬
‫כל הדורות וצדיקי עולם‪ ,‬אפי' הכי לגבי משה‪ ,‬כל ענינו לגלות שמושכלת‬
‫היא מקנ"ה החכמ"ה העליונה‪ ,‬ושם אפי' גם איה ‪ -‬החכמ"ה‪ ,‬יראה ומושכלת‬
‫‪ | 21‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫וגם ממצדיקים עצמם מלעילא‪ ,‬ברוב פנינים דמשך חכמ"ה‪,‬‬
‫בעבודת הקווי והביטו"ל לשמו"ר ולהאמין‪ ,‬שבודאי נמ'צ'א'‬
‫וימ'צ'א'‪ ,‬בחיפו"ש אחר חיפו"ש‪ ,‬ועבדו לעולם‬
‫מעטר"ה עליונה}‪.2‬‬
‫וכמי החכם אלה ישמו"ר‪[ ,‬משתיי"ם זו שמעתי‪ ,‬קנ"ה חכמ"ה קנ"ה בינ"ה‪ ,‬אלו‬
‫ואלו דברי אלוקים חיי"ם] עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו‪ ,‬יענהו בשמי קדש"ו‬
‫‪ -‬דמגבו"ה על גבו"ה‪ - ,‬אמר שומ"ר‪ ,‬וגבוהי"ם עליהם‪ ,‬לעטר"ת הזקני"ם ‪ -‬כי‬
‫‪ 2‬ובהרחבת הדברים הנזכ"ל והמובאים לקמן ‪ -‬שבחירי ה' מ'ה ש'היה‪ ,‬עשו חי"ל‬
‫באפרתה‪ ,‬מש'מ'ר'ת למש'מ'ר'תי‪ ,‬ואנחנו עושים במלאכה‪ ,‬מעלות השחר עד צאת‬
‫הכוכבים‪ ,‬ואלוקים אל דמי לך‪ ,‬בצר להם יזעקו‪ ,‬ושבעה קלי"ן הרימו עד כי יתן לך‬
‫כלבבך‪ ,‬וכל עצתך ימלא‪ ,‬כי גבהו חומו"ת ירושלים משכמ"ם ולמעלה‪ ,‬ומשם סוד ה'‬
‫ליראיו‪ ,‬להוציא ברוב כ"ח [תבואות שו"ר] לח"ם ויי"ן מלכות ר"ב‪ ,‬אפ"ה כי בעו לאנחותי‬
‫ימא דאור'‪ ,‬לכל אפיקי יהוד"ה‪ ,‬כמה חכמים ה'זהר'ו בדבריכם‪ ,‬דכל ז'ר' י'ת'ר' עושי‬
‫גאוה‪ ,‬בקוד"ש לא יגע דע"י כל הבא'ר'ו'ת'‪ ,‬ור'ז'י לי ר'ז'י לי‪ ,‬יהיו לאשכולות מרורו"ת‪,‬‬
‫יי"ן ענושי"ם‪ ,‬אשר על כן הם ש'יהיו‪ - ,‬לקרוא ש"ם בבי"ת הל'ח'מ'י‪ - ,‬דיהיה שם מסלול‬
‫ודרך‪ ,‬בל תלך בו אני שיט ופריץ חיות‪ ,‬הן כדרך הקוד"ש יקר"א לה‪ ,‬לא יתעו אוילים‬
‫והלכו גאולים [ועיין תורה ס"ז ח"א ובתורה מ"ז ח"ב‪ ,‬שע"י שמועה הטובה מארץ‬
‫מרח"ק‪ ,‬מים קרים ירדו ממקום הגבו"ה‪ ,‬עד לרגל"י ישועות ישראל‪ ,‬באופן שאפי' כל‬
‫אפס"י אר"ץ את ישועת אלוקינו יראו]‪ - ,‬מנוחה לא מצאו‪ ,‬מחי"ל אל חי"ל הלכו‪ ,‬היום‬
‫למלאכה ולמש'מ'ר' הלילה‪ ,‬וכפי אשר על מש'מ'ר'תי אעמדה‪ ,‬אערך לך‪ ,‬בלילה נפשי‬
‫אויתיך‪ ,‬אף רוחי בקרבי אשחרך‪ ,‬יראו גאו"ת ה' אר"ץ מרחקי"ם‪ ,‬ותמן‪ ,‬דאף חכמ"תי‬
‫עמדה לי‪ ,‬טובים השני"ם‪ ,‬דנבחנת ביתר שאת [מספירת בינה היתירה] בכלליות‬
‫ההתערותות‪ ,‬דמסטרא חדא בתדירא היא מתאמצת ללכת‪ ,‬לעמו"ק עמו"ק מי ימצאנו‪,‬‬
‫כת"ר הסגול"ה‪ ,‬אפ"ה ותתצב מרחו"ק‪ ,‬מרחו"ק כי יראה‪ ,‬ולכן מיחיד"ת הסגולת"א והיו‬
‫שניהם לאחדים בידה‪.‬‬
‫{ועתה תשוב ותתפלא‪ ,‬ובעיניך יפלא שגב רום בכו"ר עליו"ן למלכ"י אר"ץ‪ ,‬דאע"פ שעד‬
‫עתה‪ ,‬לפני שנתמלא גרונם של התלמידים‪ ,‬בכוס רויה החכמ"ה תחי"ה‪ ,‬היו צריכים‬
‫למכסה עתי"ק‪ ,‬לבל אסי"ך נסכיה"ם‪ ,‬דש'ו'נ'ים' בחיצי תאותם כמיתי עולם‪( ,‬ואבדתי‬
‫חכמים מאדום‪ ,‬שבעבר ושנ"ה שלהם‪ ,‬רוצים לגזור משפט הבכור"ה‪ ,‬פי שני"ם‪,‬‬
‫בכל העשר"ה הח'צ'אי'ן')‪ ,‬עתה דיצאת לישע עמך‪ ,‬דיצאת לישע משיחך‪ ,‬דלא יגרע‬
‫מצדיק עינו‪ ,‬ויושיבם לנצ"ח ויגבה"ו‪ ,‬ואת מלכי"ם לכס"א‪ ,‬ובחכמ"ה יבנה בי"ת‪ ,‬יתגלה‬
‫דאדרבה‪ ,‬דכל כמה דהגב"ה למעלה‪ ,‬אפשר להעמ"ק שאלה‪ ,‬חסדי ה' עולם אשירה‪,‬‬
‫אודיע אמונתך בפי‪ ,‬למגלה עתי"ק‪ ,‬הן כרגל"י חסיד"ו ישמו"ר‪ ,‬ויתן ע"ז למלכ"ו וירם‬
‫קרן משיחו‪ ,‬אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה‪ ,‬יצא עתק מפיכם ‪ -‬דמכל חרב"ך תחיה‪ ,‬בין‬
‫המצרים השיגוה‪ ,‬לדרכי ציון‪ ,‬לבית מ'ו'ע'ד' לכל חי‪ ,‬כהורידו סגול"ת מלכי"ם‪ ,‬כלי ביתם‬
‫למצולות ד' מלכויות‪ ,‬ונהפוך הוא דעכשיו בהתחל"ה שבכל ההתחלו"ת‪ ,‬כל השערות‬
‫ סערות ומותרו"ת‪ ,‬כל צ'ר'ות הרגלין והעוקבין‪ ,‬תכלית כל הסיגים הנשברים‪ ,‬דהיו‬‫לראש‪ ,‬יעלו מלמטה למעלה לנזי"ר להזיר לה' בעש"ר העטרו"ת‪.‬‬
‫וכנ"ל בדרך אפשר‪ ,‬בדברי רבינו‪ ,‬איש האלוקים‪ ,‬נורא מאוד‪ ,‬האור החיים הקדוש‪,‬‬
‫"ואז מותריו יהיו עטרי מלכים וכסאם‪ ,‬וכי יש חיים לחיים שעליהם אמר משה‬
‫ובחרת בחיים בית המודעות ושוללת החיים הנשתווים בהרגש הכללי ויברך ברוך‬
‫אלוקים חיים אשר סגל סגולה זו לסגולתו"‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪22‬‬
‫תק'ד'מ'נו ב'ר'כ'ות טוב‪ ,3‬תשי"ת לראש"ו עטר"ת פ"ז‪ ,‬חיי"ם שאל ממך‪ ,‬נתת‬
‫לו עול"ם וע"ד אור"ך ימי"ם‪.‬‬
‫עתה אקום יאמר ה'‬
‫עתה ארומם עתה אנשא בני ציו"ן‬
‫גילו ושמחו בה' אלוקיכם‬
‫אשר נתן לכם את המור"ה לצדק"ה‬
‫דכצדקת ה' עשה‪ ,‬לעלות במעלות תמיד מלמטה‪ ,‬עד דאחריתו ישגה מאו"ד‪,‬‬
‫ללא גבה ליבי‪ ,‬ולא רמו עיני‪ ,‬ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני‪ ,‬אם לא שויתי‬
‫ודוממתי נפשי‪ ,‬כג'מ'ל' עלי אמו‪ ,‬כג'מ'ל' עלי נפשי‪ ,‬ותחשב לו לצדק"ה‪ ,‬לדו"ר‬
‫ודו"ר עד עולם‪ ,‬לקנ'א' את קנ'א'תי‪ 4‬ברוח"ו פי שני"ם‪ ,‬דלא יפסיק להוריד‬
‫ע"ז מבטחה‪ ,‬לכוללם גם ממצדיקים עצמם מלמטה בעולם הזה‪ ,‬מ'ה' ש'היה‪,‬‬
‫בזה"ב האר"ץ ההי"א טוב‪ ,‬לתקן מלמטה שבעי"ם היש'נ'י'ם'‪ ,‬וגם ממצדיקים‬
‫עצמם מלעילא‪ ,‬ברוב פנינים דמשך חכמ"ה‪ ,‬בעבודת הקווי והביטו"ל לשמו"ר‬
‫ולהאמין‪ ,‬שבודאי נמ'צ'א' וימ'צ'א'‪ ,‬בחיפו"ש אחר חיפו"ש‪ ,‬ועבדו לעולם‪ ,5‬הן‬
‫כנפלית"י אני לגלות לעמך הסגול"ה‪ ,‬דעוד א'בנך ונ'בנית‪ - ,‬והבי"ת הזה יהיה‬
‫עליון בלבושה שניי"ם‪[ ,‬אם תבקשנו כמטמונים‪ ...‬אז תבין יראת ה'] בהר‬
‫של זהב [דמלתתא] ומבצר של מרגליות [מלעילא‪ ,‬ואעפ"כ נחשב כתכלית‬
‫ההתעוררות מלתתא]‪[ ,‬עד] דוהיה הר בית ה' ברא"ש ההרים‪ ,‬דנכלל "לחדא"‪,‬‬
‫והיה למבצר המי"ם‪ - .‬ובנפלאות דנפלאות גובה חומות המים ‪ -‬ביום ההוא‬
‫יושר השיר הזה‪ ,‬בארץ יהוד"ה עיר ע"ז לנו ישועה ישי"ת חומו"ת‪ ,‬וחל פתחו‬
‫שערים ויבוא גוי צדיק שומ"ר אמוני"ם‪.‬‬
‫‪ 3‬וכגילה הסגולה [במאמר כ"א] העתיקא ‪ -‬שע"י שמשה משלים את ב' התיקונים‪ ,‬יין‬
‫לארמא קלא‪ ,‬ושמן בחשאי‪ ,‬נחה עליו רוח החיים‪ ,‬מק'ד'ם' לעי"ן‪ ,‬לבטל כל הקושיות‬
‫וההסתרות‪ ,‬למות תוצאות‪ ,‬על הר גבו"ה עלי לך מבשרת ציון‪ ,‬הרימ"י בכ"ח קול"ך‬
‫מבשרת ירושלים‪ ,‬אז יאמרו בגוים הגדיל ה' עם אלה לעשות‪ ,‬הגדיל ה' עמנו לעשות‪ ,‬אז‬
‫ימלא שחוק פינו‪ ,‬כי תמלא הארץ דעה את ה'‪ ,‬כי מוצאי מצאו חיי"ם‪.‬‬
‫‪ 4‬מי שמע כזאת‪ ,‬מי ראה כאלה [מאמר רע"ח ח"א‪ ,‬ס"ז ח"ב] שרא"ש הבי"ת‪ ,‬אור‬
‫האורות‪ ,‬דנכלל מתרין משיחין‪ ,‬אפרי"ם לא יקנ"א את יהוד"ה‪ ,‬ויהוד"ה לא יצור את‬
‫אפרי"ם ‪ -‬ע"י שתמיד מתחיל מלמטה‪ ,‬בקנאה אחר קנאה‪ ,‬בהתחדשות נורא ונפלא‬
‫שלא היה מעולמים‪ ,‬הוא מבטל את כלליות רומי רבתי ורומי זעירא‪ ,‬גלותא בתראה‪,‬‬
‫שבתחיה על חרב"ך פתחו רשעים‪ ,‬להעלים הכלים ש'ונ'י'ם' דביהמ"ק‪ ,‬הן זק"ן ונשו"א‬
‫פני"ם‪ ,‬הפ'ל'א' הגדול (שיחות הר"ן‪ ,‬סימן צ"ג‪ .‬ליקו"מ ל)‪ ,‬וש'ונ'ה בדבר היורד מא'ל'פ'יו‬
‫לכל השינויי"ם לרפא כלי בית ה' ומזבח ההרוס‪ ,‬להעלותם משער"א אוכמ"א ‪-‬שכ"ל‬
‫התחתו"ן‪ ,‬עד "רבבו"ת נחלי השמני"ם‪ ,‬נוו"ה לוב"ן העליו"ן‪.‬‬
‫‪ 5‬עיין תורה רע"ה ח"א ותורה ה' ח"ב סוף סעיף ט"ו‪ ,‬כי יש בחי' בן שאפי' עבד פשוט‬
‫לא עושה עבודות כאלו וכו'‪.‬‬
‫הלכתא‬
‫כרב‬
‫נחמן‬
‫בדיני‬
‫התלמידים שזכו להכלל ברב העליון‪ ,‬מקבלים הארת‬
‫פי שנים‪ ,‬שאף שבהנגלות לנו ולבנינו חשכו הרואות‪,‬‬
‫אפי' הכי חיפוש מחיפוש יחפשו‪ ,‬את הנסתרות לה'‬
‫אלוקינו עד עולם‪.‬‬
‫ביאור סוגיא דהלכתא כנחמני‬
‫בפרק השולח במסכת גיטין‬
‫ע"פ ליקו"ה הלכות שלוחין‬
‫וע"פ שיחות הר"ן סי' רי"ב‬
‫‪ | 23‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫איתא בגמ' גיטין דף ל"ד ע"א‪ ,‬והלכתא כנחמן‪ ,‬והלכתא כנחמן‪ ,‬והלכתא‬
‫כנחמני‪ .‬ופירש רש"י שם‪ ,‬והלכתא כנחמן‪ ,‬דאמר לעיל ביטול בפני שנים‪.‬‬
‫והלכתא כנחמן‪ ,‬נמי בהא דאמר הלכה כרבי בשתיהן‪ .‬והלכתא כנחמני‪ ,‬אביי‬
‫דאמר גלוי דעתיה בגיטא לאו מלתא היא‪.‬‬
‫א‪ .‬בדעת רב נחמן שביטול גט בפני שנים‬
‫סוגיא קמייתא הוא פלוגתא דרב נחמן ורב ששת בריש השולח (לב‪ ,):‬שמבואר‬
‫במתני' שם‪ ,‬בראשונה היה עושה ב"ד ממקום אחר ומבטלו‪ ,‬התקין רבן‬
‫גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן‪ ,‬מפני תיקון העולם‪ ,‬ונחלקו בגמ' בפני כמה‬
‫הוא מבטלו‪ ,‬רב נחמן אמר בפני ב'‪ ,‬רב ששת אמר בפני ג'‪ .‬רב ששת אמר בפני‬
‫ג' ב"ד קתני‪ ,‬ורב נחמן אמר בפני ב' לבי תרי נמי ב"ד קרי להו‪.‬‬
‫ורב נחמן הביא ראיה לשיטתו מפרוזבול‪ ,‬דתנן לגבי פרוזבול מוסרני לפניכם‬
‫פלוני ופלוני הדיינין שבמקום פלוני‪ ,‬משמע שב"ד של שנים מהני‪ ,‬וא"כ גם‬
‫לגבי ביטול הגט מהני בפני שנים‪ ,‬ורב ששת דחה את הראיה‪ ,‬אטו תנא כי‬
‫רוכלא ליחשיב וליזיל‪ ,‬ובאמת בעינן ג' גם לדין פרוזבול‪.1‬‬
‫ומצינו בזה ב' דרכים בראשונים‪ ,‬לבאר דעת רב נחמן שסובר שאפשר לבטל‬
‫בפני שנים‪ ,2‬וכן בדעת רבי יוחנן שנתבאר בגמ' דס"ל כרב נחמן‪ .3‬דרך הא'‪,4‬‬
‫ע"פ הא דאיתא בגמ' (סנהדרין ה‪ ,):‬אמר רב נחמן אמר שמואל‪ ,‬שנים שדנו‬
‫דיניהם דין‪ ,5‬וכיון דבדיעבד נקרא ב"ד‪ ,‬לכן לגבי ביטול הגט מהני בפני שנים‪.‬‬
‫דרך הב'‪ ,‬דב"ד של שלושה בעינן רק בדבר שהוא פסק ב"ד‪ ,‬אבל ביטול גט‬
‫אינו רק הודעה בעלמא שאין לו עוד רצון בשליח זה‪ ,‬וממילא מהני בפני שנים‬
‫לבד‪.6‬‬
‫ב‪ .‬בדעת רבי דלא אמרינן מה כח ב"ד יפה‬
‫רב נחמן דאמר הלכה כרבי בשתיהן‪ ,‬קאי אפלוגתא דרבי ורשב"ג אי אמרינן‬
‫מה כח בית דין יפה‪ ,‬כמבואר בגמ' (לג‪ ).‬ת"ר בטלו מבוטל דברי רבי‪ ,‬רשב"ג‬
‫אומר אינו יכול לא לבטלו ולא להוסיף על תנאו‪ ,‬שא"כ מה כח ב"ד יפה‪ .‬והקשו‬
‫בגמ' ומי איכא מידי דמדאורייתא בטל גיטא‪ ,‬ומשום מה כח ב"ד יפה שרינן‬
‫אשת איש לעלמא‪ ,‬ותירצו שכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש‪ ,‬ואפקעינהו‬
‫רבנן לקידושין מיניה‪.‬‬
‫ועלה קאמר רב נחמן הלכה כרבי‪ ,‬והקשו בגמ' (להלן לד‪ ).‬וכי לית ליה לרב נחמן‬
‫מה כח בית דין יפה‪ ,‬והאמר רב נחמן לגבי יתומים מה כח בית דין יפה‪ ,7‬ותירצו‬
‫התם ממונא הכא איסורא‪ .‬ופירש רש"י התם ממונא והפקר ב"ד היה הפקר‪,‬‬
‫הכא איסורא דאשת איש‪ ,‬ומשום מה כח ב"ד יפה לא אפקעו רבנן קידושין‪,‬‬
‫והקשה בס' בני חיי (אהע"ז סי' קמ"א) שאף בקידושין שייך הפקר ב"ד הפקר‪,‬‬
‫שהמקדש בכספא הפקירו חכמים כסף הקידושין‪.8‬‬
‫‪ 1‬והב"ח הקשה בזה (חו"מ סי' ס"ז ס"ק כ"ב) שלגבי ביטול הגט פסק הטור (אהע"ז‬
‫סי' קמ"א) כרב נחמן שביטול הגט בפני שנים‪ ,‬ולגבי פרוזבול פסק כרב ששת דבעי‬
‫שלושה [דהנה להלכה קיי"ל כדעת רב נחמן שביטול הגט בפני שנים (שו"ע אהע"ז סי'‬
‫קמ"א סעי' ס')‪ ,‬ולגבי פרוזבול יש בזה פלוגתא בראשונים‪ ,‬הר"ן (טז‪ :‬מדפי הרי"ף ד"ה‬
‫והלכתא) דקדק בדעת הרמב"ם דקיי"ל כר"נ שפרוזבול בפני שנים‪ ,‬והטור כתב (חו"מ‬
‫סי' ס"ז) בנוסח הפרוזבול‪ ,‬פלוני ופלוני ופלוני הדיינים מוסרני לכם כל חוב שיש לי וכו'‪,‬‬
‫משמע שסובר שפרוזבול בפני שלושה כדעת רב ששת]‪.‬‬
‫‪ 2‬דבפשטות קיי"ל בכל הש"ס דב"ד בעי שלושה (ערש"י ובסנהדרין ב‪ ,).‬וכדעת רב‬
‫ששת שביטול גט הוא בפני שלושה‪ ,‬וכן פרוזבול בפני שלושה‪ .‬וא"כ צריך לבאר דעת‬
‫רב נחמן שסובר שאפשר לבטל בפני שנים‪ ,‬דב"ד של שנים חשיב בית דין‪.‬‬
‫‪ 3‬ויל"ע בזה במשה"ק הקרב"נ (פ"ד סי' ד' סק"י) בדברי הרי"ף שכתב (טז‪ :‬מדפי‬
‫הרי"ף) דהלכתא כרב נחמן‪ ,‬משום דקאי רבי יוחנן כוותיה‪ ,‬והקשה דהא מבואר להדיא‬
‫בגמ' שהלכה כרב נחמן לגבי ביטול הגט‪ ,‬וא"כ למה הוצרך הרי"ף לזה דרבי יוחנן סובר‬
‫כרב נחמן‪.‬‬
‫‪ 4‬הובא בתוד"ה ורב נחמן הביא שיטה זו‪ ,‬וכן דעת רב אחא משבחא גאון המובא‬
‫ברמב"ן ד"ה הא דתנן‪.‬‬
‫‪ 5‬ע"ש דנקרא בית דין חצוף‪ ,‬אבל מ"מ מעיקר הדין מהני‪.‬‬
‫‪ 6‬וכמש"כ רש"י בסוגיין (ד"ה בפני שנים) דבשלמא גבי דינא דממונא בעינן שלשה‪,‬‬
‫אבל הכא אודועי בעלמא הוא ובתרי סגי‪.‬‬
‫‪ 7‬רב נחמן אמר בשם שמואל ביתומין שבאו לחלוק בנכסי אביהן‪ ,‬בית דין מעמידין‬
‫להן אפוטרופוס ובוררים להן חלק יפה‪ ,‬הגדילו יכולין למחות‪ ,‬ורב נחמן דידיה אמר‬
‫הגדילו אין יכולין למחות‪ ,‬דאם כן מה כח בית דין יפה ע"ש‪.‬‬
‫‪ 8‬כמבואר בגמ' (להלן עג‪ ).‬בגט שכיב מרע שאם עמד אינו חוזר‪ ,‬דאפקעינהו רבנן‬
‫לקידושין מיניה‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪24‬‬
‫והמאירי (לג‪ .‬ד"ה כבר ביארנו) תירץ‪ 9‬דהטעם הוא שביטול הגט דבר מצוי הוא‬
‫שאדם מתחרט ונח מרתיחתו‪ ,‬ורוב פעמים מבטלו בכונה טובה‪ ,‬ואין ראוי בכך‬
‫להפקיע קידושיו‪ ,‬והראיה שאף רשב"ג לא היה בא בכאן מטעם עשיית זה‬
‫שלא כהוגן אלא מטעם כח בית דין יפה‪ ,‬ורבנו הקדוש לא חס על כבוד בית‬
‫אבותיו להיות תקנתם עומדת על כל פנים באיסורין‪ ,‬שאין כח בית דין מפקיע‬
‫את האיסור ע"ש‪.‬‬
‫והעולה מדבריו בביאור שורש מחלוקת רבי ורשב"ג‪ ,‬דכו"ע סברי סברת מה‬
‫כח בית דין יפה‪ ,‬בין בממון ובין באיסור‪ ,‬אלא שרבי סבר דבאיסור אין למדים‬
‫סתומה ממפורשת‪ ,10‬והטעם שנחשב ביטול הגט כסתומה‪ ,‬כיון שמסברא‬
‫מסתבר לרבי שביטול הגט יהיה קיים מהטעם המבואר בדבריו‪ ,11‬ולרשב"ג‬
‫מסתבר שביטול הגט לא יועיל‪.‬‬
‫ג‪ .‬במחלוקת אביי ורבא בגילוי דעתא בגיטא‬
‫פלוגתא דאביי ורבא בפרק השולח (לד‪ ,).‬אביי סבר גלוי דעתא בגיטא לאו‬
‫מלתא היא‪ ,‬ורבא סבר גלוי דעתא בגיטא מילתא היא‪ .12‬ומצינו ב' דרכים‬
‫בביאור מחלוקת אביי ורבא אם גילוי דעת נחשב כדיבור לבטל הגט‪ ,‬דרך‬
‫הא'‪ ,‬ביאר התוס' רי"ד (ב"ב קמו‪ :‬ד"ה מאן) שזה שגידול בירך הטוב והמטיב אינו‬
‫אומדנא דמוכח גמור‪ ,‬כיון שאפשר שבירך משום שיש לו עדיין שהות לשקול‬
‫בדעתו אם רוצה לבטל הגט או לאו‪.13‬‬
‫דרך הב'‪ ,‬ביאר החת"ס (ד"ה אמר ברוך) שהביטול מדין דיבור מבטל דיבור‪ ,‬והא‬
‫דאמרינן דיבור מבטל דיבור‪ ,‬הוא דוקא אם הדיבור המבטל הוא אלים כמו‬
‫הדיבור הראשון‪ ,‬אבל דיבור גרוע אינו יכול לבטל דיבור טוב‪ ,14‬ואביי סבר‬
‫שגילוי דעת הוא בגדר דיבור גרוע‪ ,‬ולכן אינו יכול לבטל את הדיבור הראשון‬
‫של מינוי השליחות שהוא דיבור טוב‪ ,‬ורבא סבר שגילוי דעת חשיב דיבור טוב‪,‬‬
‫ולכן יכול לבטל את הדיבור הראשון‪.‬‬
‫והקשו האחרונים מהגמ' להלן שרבא הוכיח מדברי רב ששת דמי שאמר‬
‫בביטול הגט 'רב ששת אמר שהגט יתבטל' שהביטול מהני‪ ,‬וראיה שגילוי‬
‫דעת מועיל‪ ,‬וקשה שהרי לא היה שום דיבור מדיליה לבטל את הגט‪ ,‬ובפרט‬
‫במה שמקשה אביי על רבא להלן בגמ' מרהיט אבתרייהו דלא חשיב ביטול‪,‬‬
‫ולכאורה אין שום דיבור אלא מעשה גילוי דעת בעלמא‪.15‬‬
‫עוד הקשה האמרי משה (סי' כ"א) על החת"ס‪ ,‬שסובר דיש כאן אומדנא‬
‫דמוכח אלא שאין כאן דיבור המבטל‪ ,‬שהרי אי אפשר לגרש בלי רצון הבעל‪,‬‬
‫‪ 9‬המאירי ביאר שם‪ ,‬דאף על פי שאמרו כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש‬
‫ואפקעינהו רבנן לקידושין‪ ,‬היכא דאיתמר איתמר‪ ,‬וכתב דראוי לשאול מפני מה לא‬
‫פסקו כרשב"ג ומשום כל דמקדש וכו'‪.‬‬
‫‪ 10‬דהיינו שרק במקום שפירשו להפקיע‪ ,‬אבל בסתום אין מפקיעים הקידושין‪,‬‬
‫ומהני הביטול‪ ,‬ותקנת ר"ג היא סתומה‪ ,‬שלא אמר רבן גמליאל אלא שהתקין שלא‬
‫לבטל בב"ד‪ ,‬ולא פירש להפקיע הקידושין‪.‬‬
‫‪ 11‬אמנם אכתי קשה ממש"כ התוס' (לב‪ :‬ד"ה ורב נחמן) דבפחות משנים דאיכא‬
‫למיחש טפי לממזרות אינו מבוטל‪ ,‬ובהא אפילו רבי מודה דאמרינן מה כח ב"ד יפה‪,‬‬
‫וביאר המהרש"א (בתוס' שם) ששני תקנות היו‪ ,‬ותקנה קמייתא היה שלא לבטל‬
‫בפחות משנים‪ ,‬ובתקנה זו מודה רבי דאמרינן מה כח ב"ד יפה‪ ,‬משמע שרבי מודה‬
‫שגם בביטול הגט שייך אפקעינהו לקידושי מיניה‪ ,‬וא"כ קשה למה בביטל בפני שנים‬
‫אינו מודה דאמרינן מה כח ב"ד יפה‪.‬‬
‫‪ 12‬הפלוגתא מבואר בגמ' במעשה דגידול בר רעילאי ששלח גט לאשתו‪ ,‬וכשהשליח‬
‫הביא הגט לפניה‪ ,‬אמרה לו זיל השתא מיהא ותא למחר‪ ,‬אזל לגביה וא"ל‪ ,‬פתח ואמר‬
‫ברוך הטוב והמטיב‪ .‬אביי אמר ברוך הטוב והמטיב‪ ,‬ולא בטל גיטא‪ ,‬רבא אמר ברוך‬
‫הטוב והמטיב‪ ,‬ובטל גיטא‪ .‬במאי קמיפלגי בגלוי דעתא בגיטא וכו'‪.‬‬
‫‪ 13‬וממילא אביי סבר דאומדנא דמוכח שאינו גמור לא הוי כדיבור אלא כמחשבה‪,‬‬
‫וא"א לבטל גט במחשבה‪ ,‬ורבא סבר שגם אומדנא דמוכח כזה נחשב כדיבור לבטל‬
‫הגט‪.‬‬
‫‪ 14‬וכעי"ז כתב הרמב"ן לב‪ :‬ד"ה הא דתנן‪.‬‬
‫‪ 15‬ועוד הקשו האחרונים על התוס' רי"ד‪ ,‬ממה שנחלקו הראשונים במגרש ומפרש‬
‫מפני שיש עלייך נדרים‪ ,‬ונמצא שאין עליה נדרים‪ ,‬דעת רש"י (מו‪ .‬ד"ה טעמא) שהגט‬
‫בטל‪ ,‬ודעת תוס' (שם ד"ה אי) שהגט קיים‪ ,‬ורק אם יתנה בפירוש שאם אין נדרים אינו‬
‫גט אזי הגט בטל‪ ,‬והקשה התוס' רי"ד (שם) על רש"י שהרי קיי"ל כאביי שגילוי דעת‬
‫לא מהני‪ ,‬ואיך מועיל מה שגילה דעתו מפני שיש עליה נדרים‪.‬‬
‫ומתרץ התוס' רי"ד שזה דוקא כשנותן הגט לשליח‪ ,‬ואח"כ מבטלו בגילוי דעת בעלמא‪,‬‬
‫ובזה ס"ל לאביי דלא מהני‪ ,‬אבל כשנותן הגט בעצמו לאשה‪ ,‬ותוך כדי הנתינה מפרש‬
‫הגילוי דעת הנ"ל‪ ,‬ודאי מועיל‪ ,‬וקשה דבשלמא להחת"ס מובן החילוק‪ ,‬שכיון שהדיבור‬
‫חלש מתחילתו‪ ,‬אין חסרון של דיבור גרוע‪ ,‬אבל להתוס' רי"ד קשה מה מהני זה שנותן‬
‫בעצמו הגט‪.‬‬
‫העולה מדבריו הקדושים התחזקות נוראה לעורר רחמיו יתברך מלתתא לעילא‪,‬‬
‫ובפרט אחר שהצדיק מסתלק‪ ,‬ואז כביכול נעלמים דברי תורתו‪ ,‬והנשמות‬
‫הנידחות חרדות אולי אין תקוה‪ ,‬וכבר נואשו מלחפש אחר אור הצדיק האמת‪.‬‬
‫וכיון שעל ידי הגילוי דעת נתברר לנו שכבר אין רצון הבעל‪ ,‬האיך חל הגט בלא‬
‫רצונו‪.‬‬
‫ד‪ .‬ביאור גדר שליחות ע"פ ליקו"ה הלכות שלוחין‬
‫והנראה לבאר כל הסוגיות וליישב כל הקושיות בסוגיות הנ"ל‪ ,‬על פי ההקדמות‬
‫שזכינו מהתלמיד הגדול פי שנים ברוחו מוהרנ"ת זיע"א‪ ,‬בספרו הגדול גנא‬
‫דעדן ליקוטי הלכות‪ ,‬בחלק חושן משפט הלכות שלוחין‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ועל פי מה שחקרו כל גדולי האחרונים בגדר כח השליחות ‪ ,‬המקנה (ח"ב כג‪-‬א‬
‫ד"ה חקירה ג) כתב שגדר שליחות הוא שהשליח עומד במקום המשלח‪ ,‬דהיינו‬
‫ששלוחו של אדם כמותו ממש‪ ,‬ויש על השליח את שם המשלח‪ ,‬כגון השולח‬
‫שליח לקדש אשה‪ ,‬השליח נחשב כאילו הוא המקדש בעצמו‪.‬‬
‫והאור שמח (הל' גירושין פ"ב הט"ו) כתב ששליחות אינו רק מדין ידא אריכתא‪,‬‬
‫כלומר שהשליחות היא רק על המעשה‪ ,‬שנחשב המעשה שעשה השליח‬
‫כאילו עשאו המשלח‪ ,‬אבל אין שום שייכות בעצם בין השליח למשלח‪.17‬‬
‫ונראה לבאר על פי מה שנתבאר בליקוטי הלכות (חו"מ הל' שלוחין הלכה ה') יסוד‬
‫דין שליחות‪ ,‬וז"ל "כי עיקר תורת שליחות נמשך מקיום התורה‪ ,‬שעיקרה על‬
‫ידי שהשליח יקיים בשלימות דעת המשלח‪ ,‬כי עיקר השליחות הוא שיהיה‬
‫השליח נכלל בהמשלח"‪.18‬‬
‫וביתר ביאור נתבאר בליקו"ה הלכות שלוחין ה"ב‪ ,‬וז"ל‪" :‬הנה כל העבודה של‬
‫האדם בזה העולם מכונה בשם שליחות‪ ,‬כמובא בכל ספרי מוסר שמוכיחין‬
‫ומזהירין את האדם 'מה יעשה ליום פקודה ומה ישיב לשולחו דבר'‪ .‬ואע"פ‬
‫שבאמת אין זה תכלית השלמות לעשות עבודת ה' בבחינת שליחות‪ ,‬כמו‬
‫השליח שעושה שליחות המשלח‪ ,‬כי עיקר התכלית הוא רק שיהיה נכלל בו‬
‫יתברך‪ ,‬ואזי אין העבודה שלו בתורת שליחות כלל‪ ,‬מאחר שכל מה שעושה‬
‫ומקיים המצוות הם תורת ה' ממש‪ ,‬וכל המצוות שהוא עושה‪ ,‬ה' יתברך בעצמו‬
‫עושה אותם‪ ,‬נמצא‪ ,‬שאינו בבחינת שליח כלל‪ ,‬וזהו עיקר התכלית‪.19‬‬
‫‪ 16‬ובהקדם המבואר במתני' בריש פירקין (לב‪ ,).‬השולח גט לאשתו‪ ,‬והגיע בשליח‬
‫או ששלח אחריו שליח‪ ,‬ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא‪ ,‬הרי זה בטל‪ ,‬והקשה הרעק"א‬
‫(שם ד"ה ולכאורה) איך מועיל לשלוח שליח שני לבטל את השליח הראשון‪ ,‬הרי קיי"ל‬
‫דמילי לא מימסרן לשליח‪ ,‬ושליחות הביטול אינה רק מילי בעלמא‪ ,‬וא"א לשלחו על‬
‫ידי שליח‪.‬‬
‫‪ 17‬וכן מבואר לגבי דין שומע כעונה שחקרו בזה גדולי האחרונים בגדר שומע כעונה‬
‫(קה"י ברכות סי' י"ז)‪ ,‬אם יסוד הדין הוא שהמברך מוציא את השומע במצות הברכה‪,‬‬
‫והוי המברך כשלוחו‪ ,‬שבמעשה השליח יוצא השומע ידי חובתו‪ ,‬או דלמא שע"י‬
‫שהמברך מכוין להוציאו‪ ,‬והשומע שומע את ברכתו‪ ,‬הוי כאילו בירך השומע בעצמו‪,‬‬
‫והדברים ידועים‪.‬‬
‫והחזו"א (או"ח סי' כ"ט סק"א) כתב בזה לבאר יסוד דין שומע כעונה‪ ,‬וז"ל‪ ,‬שמתייחס‬
‫אליו גם הדיבור של המשמיע‪ ,‬ע"י שמיעה‪ ,‬ויוצא יד"ח בשיתוף‪ ,‬השמיעה‪ ,‬והדיבור‪,‬‬
‫של חבירו וכו'‪ ,‬וא"כ ענין שומע כעונה הוא התאחדות השומע והמשמיע וכו' ע"ש‪.‬‬
‫והקשה ע"ז בעל 'זכר טוב'‪ ,‬ממש"כ התוס' (ברכות כ‪ :‬ד"ה בעל קרי) שקבלת התורה‬
‫בסיני היה ע"י דין שומע כעונה‪ ,‬ולהחזו"א הנ"ל קשה איך שייך להתאחד עם הדיבור‬
‫האלוקי‪ ,‬שהרי אינו דיבור גשמי אלא ענין רוחני‪ ,‬ותירץ שהקב"ה יצר דיבור גשמי עבור‬
‫זה (וע"ע באור שמח פ"ד מק"ש ה"ח בזה)‪.‬‬
‫‪ 18‬ולפי"ז יתיישב מה שהקשה הרעק"א האיך מהני לשלוח שליח לבטל‪ ,‬הרי מילי‬
‫לא מימסרן לשליח‪ ,‬ותירץ בזה הגר"ד פוברסקי זצ"ל (גיטין סי' ל"ד אות תמז)‪ ,‬בהקדם‬
‫מש"כ המהרי"ט (ח"א סי' קכ"ז) שהממנה שליח להקדיש לא חל השליחות כיון דהוי‬
‫מילי‪ ,‬והקשה דמבואר בגמ' נדרים (עי' בבית מאיר סי' ק"כ ס"ד) שהבעל יכול למנות‬
‫שליח שיפר נדרי אשתו‪ ,‬משמע דמהני שליח למילי‪ ,‬ותירץ דמה שלא מהני שליח‬
‫למילי הוא דוקא באופן שממנה שליח שיעשה בשבילו המעשה כמו בהקדש‪ ,‬אבל‬
‫בשליח להפרה ובשליח ביטול הגט‪ ,‬הוא ממנה את השליח שיהיה המפר והמבטל‬
‫בעצמו‪ ,‬על ידי שנכלל השליח במשלח‪ ,‬וממילא באופן זה אין חסרון של מילי לא‬
‫מימסרן לשליח‪.‬‬
‫‪ 19‬והאריך מוהרנ"ת שם‪ ,‬וז"ל "ברם‪ ,‬אף על פי כן בהכרח שיקיים האדם התורה‬
‫ואחר כך על ידי שמקיים מצוותיו יתברך עם הגוף בבחינת שליחות‪ ,‬אזי זוכה‬
‫על ידי זה להכלל בו יתברך‪ ,‬כי כל מה שהאדם מקיים מצות ה' אפלו עם הגוף‬
‫בגדר שליחות וצווי‪ ,‬נחשב גם כן כאילו ה' יתברך בעצמו עושה‪ ,‬כי באתערותא‬
‫דלתתא אתער לעלא‪ ,‬ואחר כך על ידי זה שמקיים המצוות ועושה שליחותו‬
‫יתברך‪ ,‬על ידי זה זוכה להכלל בו יתברך‪ ,‬ואזי כל המצוות שהוא עושה ‪ -‬ה'‬
‫יתברך בעצמו עושה אותם‪ ,‬מאחר שנכלל בו יתברך‪.‬‬
‫ומזה השתלשל דין התורה דשליחות בין אחד לחברו‪' ,‬שלוחו של אדם כמותו'‪,‬‬
‫כי בשביל זה נברא האדם שיהיה בחינת השליח כמו המשלח‪ ,‬וכשהשליח‬
‫עושה שליחותו 'ציר נאמן לשולחיו'‪ ,‬נכלל השליח בהמשלח ונחשב כאלו‬
‫המשלח בעצמו עושה‪ ,‬כי אפילו כשהאדם עושה המצוות בבחינת שליחות‪,‬‬
‫נחשב גם כן כאילו ה' יתברך בעצמו עושה‪ ,‬כי העבודה צורך גבוה‪ ,‬ובאתערותא‬
‫דלתתא אתער לעלא‪ ,‬ועל ידי זה בעצמו שעושה האדם מצוותיו יתברך ומקיים‬
‫שליחותו‪ ,‬על ידי זה נכלל בו יתברך כנ"ל"‪.‬‬
‫עד כאן דבריו הנפלאים‪ ,‬והעולה מדבריו ששורש יסוד דין שליחות הוא‬
‫מחמת שבעצם בשורש הבריאה המשלח מאוחד לגמרי עם השליח‪ ,‬אך מפני‬
‫שבזה העולם מוכרח שיהיה צורה של אנשים חלוקים‪ ,‬לזה בעינן דין שליחות‪,‬‬
‫והחידוש בדין שליחות הוא‪ :‬שהשליח נכלל במשלח‪ ,‬וחל עליו שם המשלח‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫ה‪ .‬בגדר שליחות בשליח הגט לדעת רב נחמן‬
‫וע"פ כל הנ"ל יבואר מה שחקרו האחרונים (פנ"י לב‪ .‬ד"ה שלח‪ ,‬ובתפארת יעקב לב‪.‬‬
‫ד"ה לאשר הביאני) בגדר כח שליח הגט‪ ,‬אם הבעל הוא "המגרש"‪ ,‬והשליח פועל‬
‫עבורו‪ ,‬או שהבעל נתן לשליח כח שהשליח עצמו יהיה "המגרש"‪ ,‬וחקירה זו‬
‫תלויה בחקירה הנ"ל ביסוד דין שליחות‪ ,‬שאם הוא רק מדין ידא אריכתא א"כ‬
‫הבעל הוא המגרש‪ ,‬ואם הוא מדין עומד במקומו שנכלל במשלח‪ ,‬א"כ השליח‬
‫עצמו הוא המגרש‪.‬‬
‫ובזה תליא פלוגתא דרב נחמן ורבי יוחנן בטעם דמהני ביטול בפני שנים‪,‬‬
‫דרב נחמן סבר שהשליח נכלל במשלח‪ ,‬וממילא אם המשלח רוצה לבטל‬
‫השליחות אינו יכול לבטלו בהודעה בעלמא‪ ,‬וצריך לבטלו בבית דין‪ ,‬ומ"מ‬
‫סובר ר"נ דמהני בפני שנים‪ ,‬כיון ששנים שדנו דיניהם דין‪ ,‬ור"י סבר שהשליח‬
‫רק ידא אריכתא‪ ,20‬וממילא מהני הודעה בעלמא שאינו רוצה השליחות כדי‬
‫שהיא תתבטל‪.21‬‬
‫והמצוות בתחילה בבחינת שליחות‪ ,‬כי אי אפשר לבוא מיד לבחינה עליונה הנ"ל‬
‫להכלל בו יתברך‪ ,‬כי אם כן יתבטל החומר לגמרי ולא יהיה בחירה כלל‪ ,‬ואם היה הכל‬
‫נכלל בו בתחלה לא היה מקום לקיום התורה ובריאת העולם‪ .‬ועל כן מאחר שעיקר‬
‫קיום התורה הוא ע"י שיש בחירה אשר בשביל זה נברא העולם הזה הגשמי‪ ,‬על כן‬
‫בהכרח שבתחלה יקיים האדם המצוות עם הגוף ואזי מקיים האדם בעצמו המצוות‪,‬‬
‫ואזי הוא כשליח שעושה שליחות וצווי הבורא יתברך‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שעיקר בחינת השליחות שהוא בחינת בריאת האדם בזה העולם הגשמי בגוף‬
‫עכור‪ ,‬שעל ידי זה שייך שם שליחות [כי בתחלה כשהיה נכלל בשורשו לא היה שיך‬
‫שם שליחות‪ ,‬ועיקר השליחות על ידי שנשתלח בזה העולם הגשמי ונתרחק ממנו‬
‫יתברך‪ ,‬שאז שיך שם שליחות כמו ששולחין את בנו מרחוק]‪.‬‬
‫וזה הטעם שאין שליחות לעכו"ם‪ ,‬כי הם מעולם הפרוד‪ ,‬כי לא קבלו התורה והמצוות‬
‫'ויגרש מפניו גוים'‪ ,‬ונתרחקו ממנו יתברך‪ ,‬ועל כן אינם בכלל שליחות‪ ,‬כי אינם יכולים‬
‫להכלל במשלח‪ ,‬ועל כן אינם בתורת שליחות‪ ,‬כי עיקר בחינת שליחות הוא שהשליח‬
‫נכלל בהמשלח"‪.‬‬
‫‪ 20‬אמנם מה שמבואר בגמ' שהלכה כרב נחמן היינו לאפוקי מרב ששת‪ ,‬שמחמיר‬
‫דבעינן ביטול בפני ג'‪ ,‬והמוב"פ מבאר הפלוגתא בין ר"נ לר"י ששניהם סוברים שביטול‬
‫בפני שנים‪ ,‬ולא נחלקו רק בטעם הדין כמבו"פ‪ ,‬כמבואר בתוס' שלר"נ הטעם משום‬
‫דשנים שדנו דיניהם דין‪ ,‬ולר"י משום דביטול הגט הוא הודעה בעלמא‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬
‫‪ 21‬ולפי"ז יתיישב מה שהקשה הב"ח על הטור שפסק בביטול הגט בפני שנים‬
‫כר"נ‪ ,‬ובפרוזבול בפני שלושה כרב ששת‪ ,‬ביאר התפארת יעקב (לב‪ :‬ד"ה אמנם‬
‫בעיקר) עפמש"כ הב"ח (חו"מ סי' ס"ז ס"ק כ"ב) שענין פרוזבול הוא מסירת כח לב"ד‪,‬‬
‫שיכולים לגבות החוב במקומו‪ ,‬וע"פ מש"כ הפוסקים שקיי"ל ששנים שדנו אין דיניהם‬
‫‪ | 25‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫ובזה תליא פלוגתא דרבי ורשב"ג‪ ,‬עפמש"כ המאירי הנ"ל דטעמיה דרבי‬
‫שבטלו מבוטל כיון שביטול הגט דבר מצוי הוא שאדם מתחרט ונח מרתיחתו‪,‬‬
‫ורוב פעמים מבטלו בכונה טובה ע"ש‪ ,‬ויבואר עפמש"כ בליקו"ה הל' שלוחין‬
‫ה"א‪" ,‬ועל כן אין שליח לדבר עבירה‪ ,‬כי על ידי העבירה נפרד ח"ו משורש‬
‫האחדות‪ ,‬ועל כן אין שיך בעבירה שליחות‪ ,‬כי אדרבא העבירה הוא פרוד ופגם‬
‫בבחינת אחדות כידוע‪ ,‬ועיקר השליחות בבחינת אחדות‪ ,‬וזהו ענין לתקוני‬
‫שדרתיך ולא לעוותי‪ ,‬כי בחינת אחד הוא כולו טוב ואין שם עוות וקלקול"‪.‬‬
‫ולפי"ז מבואר דרשב"ג סבר שהשליח הוא ידא אריכתא‪ ,‬וממילא א"צ שיהיה‬
‫נכלל במשלח‪ ,‬לכן אע"פ שמתברר עתה שמינוי השליחות היה כעין עבירה‪,‬‬
‫מ"מ אין זה גורע מדין השליחות‪ ,‬ורבי סבר שיסוד שליחות הוא שהשליח‬
‫נכלל במשלח‪ ,‬וממילא הוא דוקא אם הוא שייך לשורש האחדות‪ ,‬אבל אם‬
‫יש בזה כעין עבירה ממילא מהני ביטול‪ ,‬ובטל דין השליחות‪ .‬ולכן פסק רב‬
‫נחמן כרבי שביטלו מבוטל‪ ,‬ולא אמרינן מה כח בית דין יפה‪ ,‬כיון שדעת רבי‬
‫דיסוד שליחות הוא שנכלל השליח במשלח‪ ,‬וממילא באופן של כעין עבירה‬
‫בטל השליחות‪.22‬‬
‫ובזה תליא פלוגתא דאביי ורבא בגילוי דעתא בגיטא‪ ,‬דרבא סבר ששליחות‬
‫הוא מדין ידא אריכתא‪ ,23‬וממילא נחשב שהבעל הוא המגרש כנ"ל‪ ,‬ולכן כיון‬
‫שעל ידי הגילוי דעת מתברר שנפסק רצון הבעל‪ ,‬ממילא נפסק השליחות‪,‬‬
‫וא"צ לזה דיבור וכמש"כ התוס' רי"ד שמהני אומדנא זו‪ ,‬וזהו בדין דיבור מבטל‬
‫דיבור‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬
‫ואביי סבר כרב נחמן שיסוד השליחות הוא שהשליח עומד במקומו‪ ,‬משום‬
‫שהשליח נכלל במשלח‪ ,‬וממילא נחשב שהשליח הוא המגרש‪ ,‬והשליח הוא‬
‫בעל המעשה‪ ,‬וממילא אע"פ שהבעל מגלה דעתו שאינו רוצה בשליחות לא‬
‫מהני הביטול‪ ,‬כיון שכח השליח במקומו עומד‪.‬‬
‫והטעם לזה יבואר עפמש"כ בליקו"ה הל' שלוחין ה"ד‪ ,‬וז"ל "ומחמת ששורש‬
‫נשמות ישראל הוא מבחינת כסא הכבוד‪ ,‬כי כל הנשמות חצובות מתחת כסא‬
‫הכבוד שהוא בחינת מקומו של עולם‪ ,‬על כן אמרינן שלוחו של אדם כמותו‪ ,‬כי‬
‫בבחינת מקומו של עולם הכל אחד‪ ,24‬כי עיקר שם שליחות הוא רק בבחינת‬
‫מקום‪ ,‬ששם שייך שליחות שיושב במקומו ושולח השליח למקום אחר‪ ,‬ושם‬
‫יש איזה שינוי והרחקה בין המשלח להשליח‪ ,‬אבל איש הישראלי בשורשו‬
‫נכלל בבחינת למעלה מהמקום‪ ,‬בחינת מקומו של עולם ואין העולם מקומו‪.‬‬
‫ועל כן מחמת שהאדם בשורשו הוא בבחינה זאת‪ ,‬על כן בכל מקום שהשליח‬
‫נשתלח לשם‪ ,‬הוא שם גם כן‪ ,‬ועל כן אמרינן בכל התורה שלוחו כמותו‪ ,‬כי מה‬
‫דין (שו"ע חו"מ סי' ג' סעי' ב')‪ ,‬וממילא הטעם שביטול הגט בפני שנים כר"י‪ ,‬שביטול‬
‫הגט הוא הודעה בעלמא‪ ,‬משא"כ בפרוזבול שהוא פסק ב"ד צריך שלושה‪.‬‬
‫ולפי"ז יתיישב נמי מה שהקשה הקרב"נ על הרי"ף שכתב שהלכה כרב נחמן מפני‬
‫שר"י פסק כמותו‪ ,‬י"ל דכיון דס"ל כהטור הנ"ל‪ ,‬ששנים שדנו אין דיניהם דין‪ ,‬וממילא‬
‫הטעם שמועיל ביטול בפני שנים כר"י שביטול הגט הוא הודעה בעלמא‪ ,‬ומש"כ‬
‫בגמרא שהלכתא כנחמן‪ ,‬פירש הקרב"נ (שם) שהרי"ף חולק על רש"י וסובר כר"ת‬
‫שהכונה למה שפסק רב נחמן ביתומים‪ ,‬שאם הגדילו אין יכולים למחות‪ ,‬משום‬
‫דבממונא אמרינן מה כח ב"ד יפה כמבואר לעיל‪.‬‬
‫‪ 22‬וגם מה שהקשו לעיל מדברי התוס'‪ ,‬י"ל לפי"ז דאמנם באופן שביטל בפני אחד‪,‬‬
‫ביאר המהרש"א דרבי מודה דאמרינן מה כח ב"ד יפה‪ ,‬והטעם לזה מבואר בתוס' שם‬
‫שבמבטל בפני אחד חיישינן יותר לממזרות‪ ,‬וממילא אין כאן שמץ עבירה‪.‬‬
‫‪ 23‬לשיטתו בתוס' הנ"ל שסובר כר"י דשנים שדנו אין דיניהם דין‪ ,‬וממילא הטעם‬
‫שביטול בפני שנים כר"י דביטול הגט הודעה בעלמא‪ ,‬כיון שלא נכלל השליח במשלח‪,‬‬
‫וממילא מתבטל בהודעה בעלמא וכנ"ל‪.‬‬
‫‪ 24‬ולפי"ז יתיישב מה שהקשו האיך מועיל שומע כעונה בקבלת התורה‪ ,‬והרי‬
‫המדובר שם בדיבור רוחני‪ ,‬ונדחקו בזה הרבה‪ .‬י"ל עפמש"כ בליקו"ה הל' שלוחין‬
‫ה"ב‪ ,‬וז"ל "וזה בחינת העבודה של 'וידבר ה' אל משה' שהם בחינת דברי תורה‪ ,‬שהם‬
‫בחינת נשמע‪ ,‬כי העבודה של וידבר וכו' הוא בחינת תורת ה' ממש‪ ,‬שהוא בחינת קיום‬
‫התורה והמצוות של המדבר והמצוה בעצמו יתברך‪ ,‬שהוא בחינת המשלח‪ ,‬וזהו בחינת‬
‫העבודה של וידבר‪ ,‬שהוא בחינת העבודה של המדבר בעצמו יתברך‪ ,‬בחינת תורת ה'‬
‫ממש‪ ,‬כי העבודה של המצוה בעצמה‪ ,‬הוא עבודת האדם המצוה לעשות שליחותו‪,‬‬
‫אבל העבודה של וידבר היא בחינת תורת ה' ממש‪ ,‬שזה זוכין כשנכלל השליח‬
‫בהמשלח‪ ,‬והמשלח בעצמו יתברך ‪ -‬כביכול ‪ -‬מקיים התורה והמצוות‪ ,‬ואזי מתקיים‬
‫העבודה של בחינת וידבר‪ ,‬שהיא תורת ה' ממש‪ ,‬שהוא העבודה של המדבר והמצוה‬
‫והמשלח בעצמו יתברך‪ ,‬והבן הדברים"‪.‬‬
‫ולהמתבאר יתיישב דאדרבה‪ ,‬דייקא בדיבור של מסירת התורה גופא‪ ,‬בזה שפיר שייך‬
‫שליחות שנכלל השליח במשלח‪ ,‬כיון דקבלת התורה היא עיקר ושורש האחדות הנ"ל‪,‬‬
‫ואזי נכללו ישראל בהשי"ת לגמרי‪ ,‬ועי"ז שמעו את קבלת התורה‪ ,‬ונחשב כעונה כיון‬
‫שנכללו בו יתברך‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪26‬‬
‫שהשליח עושה‪ ,‬נחשב כאלו הוא בעצמו עושה‪ ,‬כי בכל מקום שהשליח נשתלח‬
‫לשם ‪ -‬הוא גם כן שם‪ ,‬כי שורש נשמתו הוא בבחינת מקומו של עולם‪ ,‬וכל‬
‫מקומות העולם כלולין בו‪ ,‬ובכל מקום שהשליח נשתלח שם‪ ,‬הוא גם כן שם‪,‬‬
‫ועל כן שלוחו כמותו‪.25‬‬
‫ועל כן בכל התורה שלוחו של אדם כמותו‪ ,‬כי כל עבודת האדם בזה העולם‬
‫צריך לעשות על פי התורה כדי שיקשור מקומו לבחינת למעלה מהמקום ששם‬
‫שורשו‪ ,‬ועל כן שלוחו כמותו בודאי‪ ,‬ובכל מקום שהשליח נשתלח לשם‪ ,‬שם‬
‫הוא בעצמו בחינת 'בכל מקומות ממשלתו'‪ ,‬ועל כן שלוחו כמותו"‪.‬‬
‫והעולה מדבריו הקדושים‪ ,‬שכח השליחות הוא שהמשלח נותן הכח לשליח‬
‫לגמרי‪ ,‬ובישראל המשלח נמצא עמו במקום שליחותו‪ ,26‬ולכן אע"פ שכביכול‬
‫נדמה שהמשלח כבר אינו רוצה בו‪ ,‬מ"מ ניתנה לו הבחירה‪ ,‬כדי שימשיך‬
‫לעשות שליחותו על ידי הכח שניתן לו‪ .‬וממילא ה"נ הכא‪ ,‬אע"פ שהבעל‬
‫גילה דעתו שאינו רוצה השליחות‪ ,‬מ"מ ס"ל לאביי שכיון שהכח בידי השליח‪,‬‬
‫והוא נכלל לגמרי במשלח‪ ,‬לכן אע"פ שהמשלח ממאן בו‪ ,‬מ"מ יכול להמשיך‬
‫לעשות שליחותו‪.‬‬
‫ולכן מועיל לרבא ביטול דרב ששת‪ ,‬וגם מועיל רהיט אבתרייהו‪ ,‬כיון דלרבא‬
‫כיון שהתברר שנגמר רצון המשלח‪ ,‬ממילא כבר אין כח בשליח‪ ,‬משא"כ אביי‬
‫סבר שהשליח צריך לעמוד בפני עצמו‪ ,‬ואע"פ שנפסק רצון המשלח עדיין‬
‫עליו להמשיך השליחות‪ .‬ולפי"ז מבואר מה שלאביי אין מועיל גילוי דעת‪,‬‬
‫אע"פ שכבר נפסק רצון הבעל‪ ,‬כיון שהכח מסור אצל השליח‪ ,‬ממילא לא‬
‫איכפ"ל שנגמר רצון הבעל‪.27‬‬
‫ו‪ .‬ביאור דברי רבינו הק' בענין הלכתא כר"נ בדיני‬
‫והשתא אחר שנתבאר כל הנ"ל‪ ,‬נבוא לבאר הסוגיא הנ"ל דהלכתא כרב נחמן‪,‬‬
‫ע"פ משנ"ת לעיל דשורש שיטת רב נחמן משום דס"ל דיסוד דין שליחות‬
‫משום שהשליח נכלל במשלח‪ ,‬וקי"ל בזה כרב נחמן‪ ,‬ולפי"ז מבואר שפסקו‬
‫כרב נחמן לגבי ביטול הגט כנ"ל‪ ,‬וכן לגבי מה שפסק כרבי בבטלו מבוטל‪,‬‬
‫משום סברת המאירי הנ"ל‪ ,‬דתליא בזה שיסוד השליחות כנ"ל‪ ,‬וגם מבואר‬
‫מה שפסקו כאביי שסובר ביסוד דין שליחות כרב נחמן‪ ,‬וא"כ כל שלושת‬
‫הסוגיות תלויין זו בזו‪.‬‬
‫ולפי"ז יתבאר דברי רביה"ק בשיחות הר"ן סי' רי"ב‪" ,‬לענין המחלוקת שעליו‪,‬‬
‫הלכה כרב נחמן בדיני‪ ,‬היינו לענין המתנגדים שחלקו עליו בודאי הלכה כמותו‬
‫כי הלכה כרב נחמן בדיני‪ ,‬כי דיני הוא לשון מחלוקת‪ ,‬ששני בני אדם מחולקין‬
‫לפני הבית דין על איזה דבר‪ .‬ועין בגיטין שאמרו שם שלוש פעמים‪ ,‬הלכה כרב‬
‫נחמן והלכה כרב נחמן והלכה כנחמני"‪.‬‬
‫ובהקדם ביאור השיחה‪ ,‬יש להבין מה הטעם שקראו לאביי בשם נחמני‪ ,‬ורש"י‬
‫פירש דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום‪,‬‬
‫השיאו את שם אביו נחמני‪ ,‬וברש"י בהוריות (יד‪ .‬ד"ה נחמני) כתב הטעם למה‬
‫קרא דוקא לאביי בשם נחמני‪ ,‬דבלשון גנאי קרי ליה נחמני כלומר עדיין אתה‬
‫תלמידו של רב נחמן‪.‬‬
‫וכתב בס' באר שבע (הוריות שם)‪ ,‬ואני תמיה טובא על רש"י שכתב פירוש זה‬
‫שהוא שבוש גמור‪ ,‬ולפי דעתי לא יצאו דברים אלו מפיו אלא איזה תלמיד‬
‫טועה כתב כן‪ ,‬ואי אפשר לומר דבלשון גנאי קרי ליה נחמני‪ ,‬ואמרינן בגמ'‬
‫(פסחים קיב‪ ):‬פגעא ביה באביי אגרתא בת מחלת‪ ,‬אמרה ליה אי לאו דמכרזי‬
‫‪ 25‬ע"ע מש"כ בליקו"ה שם לבאר ענין קנאת המלאכים‪ ,‬המבואר בליקו|מ תורה‬
‫א' ח"ב‪" ,‬ועל כן המלאכים מתקנאים באיש כזה שימשול עליהם ורוצים לדחפו‪ ,‬כי‬
‫בהכרח שיתקנאו בו כדי שיהיה לו בחירה‪ ,‬כי עיקר בחירתו נמשך מבחינת מלאך‪.‬‬
‫ועל כן העצה שיאחז בשורשי נשמות ישראל‪ ,‬שהם בחינת כסא הכבוד‪ ,‬שהוא בחינת‬
‫מקומו של עולם‪ ,‬שעל ידי זה מתבטל בחינת הטעות שבא על ידי שליחות השלוחים‪,‬‬
‫שהם בחינת מלאכים‪ ,‬כי כשאוחזין בבחינת מקומו של עולם ואין העולם מקומו‪ ,‬שם‬
‫יודעים שגם בכל מקום שהשלוחים נשתלחים‪ ,‬שם הוא יתברך בעצמו‪ ,‬כביכול"‪.‬‬
‫‪ 26‬משא"כ המלאכים שאינם ברי בחירה על כן שליחותם היא מוגבלת למקומם‬
‫כמבואר שם‪.‬‬
‫‪ 27‬ולפי"ז יתיישב נמי מה שהקשו למה כתב התוס' רי"ד שאם נתן בעצמו הגט‬
‫ופירש מפני שיש עלייך נדרים מועיל לכו"ע גילוי דעת‪ ,‬י"ל דאם עושה המעשה בעצמו‬
‫שאני‪ ,‬וכמש"כ הגרי"ז (הובא בברכ"א סוכה סוגיא דכינויים סק"ג) שבכה"ג מספיק‬
‫דיבור על עסק זה [כמו מדבר על עסקי קידושיה שנחשב לדיבור]‪ ,‬וכל מה שאין מועיל‬
‫גילוי דעת זה כשמינה שליח ונתן לו כח‪ ,‬ואז א"א לבטלו רק ע"י ביטול גמור ולא בג"ד‪,‬‬
‫אבל כשעושה בעצמו מספיק גילוי דעת‪.‬‬
‫ואף אנן בעניותא דידן‪ ,‬נלך אחר אביי להמשיך את אור האורות‪ ,‬המנחם‬
‫בן השמחה‪ ,‬נשמת רביה"ק רב נחמן‪ ,‬שמקשר נשמתנו להתדבק לגמרי‬
‫בהשי"ת‪ , ,‬ולכן אף על פי שנשמע בת קול יוצאת מאחורי הפרגוד‪" ,‬שובו בנים‬
‫שובבים ‪ -‬חוץ מאחר"‪ ,‬שכבר אין עוד רוצים עוד אותנו‪ ,‬והשי"ת כביכול מאס‬
‫בנו שלא נהיה שליחיו ח"ו ‪ -‬אף על פי כן‪ ,‬נעשה ונשמע כתלמידו רבי יוחנן‬
‫עלך ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו הוה סכנתיך‪ ,‬ועוד מאי גנאי היה זה לאביי‬
‫שקראו רבא נחמני‪ ,‬כלומר עדיין אתה תלמידו של רב נחמן‪ ,‬דהא באותו זמן‬
‫כבר היה מת רב נחמן זמן רב קודם כדאיתא במועד קטן (כח‪ ,).‬וכמו שכתוב‬
‫בספר יוחסין ע"ש‪.‬‬
‫ויש לבאר וליישב קושיות הבאר שבע‪ ,‬עפמש"כ בליקו"ה הל' שלוחין ה"ה‪,‬‬
‫וז"ל "ועל כן כל מה שמסתלקין הצדיקים מן העולם ביותר‪ ,‬צריכין לחפש‬
‫ולבקש הרבה יותר‪ ,‬כי כל צדיק אמיתי ותלמידו הוא בחינת משה ויהושע‪,‬‬
‫כאשר שמעתי מפיו הקדוש‪ ,‬כי הצדיק הרבי האמתי הוא בחינת משה שהוא‬
‫רבן של ישראל‪ ,‬והתלמיד הוא בחינת יהושע‪ .‬ועל כן אחר הסתלקות של הצדיק‬
‫הרבי האמיתי צריכין לחפש יותר‪ ,‬כי אחר הסתלקות הצדיק‪ ,‬שהוא בחינת חמה‪,‬‬
‫אזי סיהרא שלטא‪ ,‬שהוא בחינת התלמיד‪ ,‬שהוא בחינת פני יהושע כפני לבנה‪.‬‬
‫וזה בחינת ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה שם מת אהרן‪ ,‬ויכהן‬
‫אלעזר בנו תחתיו וכו'‪ ,‬ואז הוכרח משה להראות להן את אהרן מוטל במטה‪,‬‬
‫לומר‪ ,‬שבודאי האמת כן הוא שאהרן לא מת והוא חי וקים ומוטל במטתו‬
‫במנוחתו בשלום‪ ,‬אשרי לו‪ ,‬אבל אף על פי כן מצדכם הוא מת‪ ,‬ואתם צריכים‬
‫לקבל קדושת אהרן הכהן ‪ -‬על ידי אלעזר בנו‪ ,‬שצוה ה' יתברך למסור כל כוחו‬
‫וגדולתו של אהרן לאלעזר‪ ,‬ועל ידי אלעזר אתם יכולין בכל עת להמשיך עליכם‬
‫קדושת אהרן הכהן הראשון‪ ,‬אם תחפשו ותבקשו את קדשתו כראוי‪.‬‬
‫אבל צריכין ליזהר מאוד שלא להכשל על ידי זה לומר שכבר מת הצדיק‬
‫ואפס תקוה חס ושלום‪ ,‬ולא נשאר עוד בעולם חליפתו והשארתו‪ ,‬כי זהו פגם‬
‫עצום מאוד‪ ,‬כי בודאי הצדיק לא מת ובודאי נשאר השארת קדושתו אצל בניו‬
‫ותלמידיו‪ ,‬רק שצריכין לחפש ולבקש אחר זה מאוד מאוד‪ ,‬ועל ידי כל חיפוש‬
‫ובקשה מוצאין בודאי קדושת השארתו אצל בניו ותלמידיו‪ ,‬שזהו בחינת שם‬
‫מת אהרן ויכהן אלעזר בנו תחתיו‪ ,‬אז דיקא"‪.‬‬
‫ז‪ .‬ביאור בכח התלמיד לגלות פי שנים בתורת רבו‬
‫העולה מדבריו הקדושים התחזקות נוראה לעורר רחמיו יתברך מלתתא‬
‫לעילא‪ ,‬ובפרט אחר שהצדיק מסתלק‪ ,‬ואז כביכול נעלמים דברי תורתו‪,‬‬
‫והנשמות הנידחות חרדות אולי אין תקוה‪ ,‬וכבר נואשו מלחפש אחר אור‬
‫הצדיק האמת‪.‬‬
‫כי יסוד החיפוש אחר הצדיק ביאר שם בליקו"ה באריכות‪ ,‬הוא שהצדיק מגלה‬
‫תקוה לכל אחד ואחד‪ ,‬שיש לו תקוה ולא אפס סברו מלהתקרב להשי"ת‪,‬‬
‫ואע"פ שעבר עליו מה שעבר מ"מ עדיין הוא שליחו של השי"ת‪ ,‬ואע"פ‬
‫שנדמה לאדם כביכול השי"ת בעצמו כבר קץ בו‪ ,‬ואינו רוצה עוד בעבודתו‬
‫כלל‪ ,‬אעפ"כ יתחזק לבל יפול בדעתו ח"ו‪.‬‬
‫וכדברי רביה"ק שלכל ענין שחלקו על רב נחמן היה הלכה כמותו‪ ,‬ופסקו‬
‫כמותו בדיני‪ ,‬שהצדיק יורד לדינים הקשים בכדי לגלות ולעורר רחמי השי"ת‪,‬‬
‫וסבר רב נחמן שאסור לשליח ליפול בדעתו‪ ,‬ולכן אין מועיל סתם גילוי דעת‬
‫בלא בית דין‪ ,‬בכל ענין שאנשים באים לדין‪ ,‬ומתעורר מחלוקת‪ ,‬ואדרבה שם‬
‫דייקא יתחזק להמשיך בשליחותו‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬גם אחר הסתלקותו אפשר למצוא השארתו אצל התלמיד‪ ,‬וזה‬
‫עיקר עבודת התלמיד לגלות ולהאיר על פני תבל את הרחמים גדולים של‬
‫הרב‪ ,‬שבחיים חיותו היו מוסתרים ונעלמים‪.28‬‬
‫‪ 28‬וכדאיתא שאחר שאליהו הנביא קינא קנאת ה' צבקות‪ ,‬וכבר לא מצא זכות‬
‫לישראל‪ ,‬אמר לו השי"ת שיעביר גדולתו לאלישע שימצא רחמים ותקוה חדשה לעם‬
‫ישראל‪ ,‬ואח"כ אחר שאלישע דחפו לגיחזי בשתי ידים‪ ,‬וכביכול אפסה תקותו‪ ,‬נענש‬
‫ע"ז כמבואר בליקו"ה שם‪.‬‬
‫ואף אביי‪ ,‬תלמידו של רב נחמן‪ ,‬לכשנסתלק רב נחמן‪ ,‬חלקו עליו חבריו‪,‬‬
‫במחלוקת שחולקים על האדם‪ ,‬שכבר אין שום רצון בו‪ ,‬ואינו רצוי לפניו‬
‫יתברך‪ ,‬ואמרו לו‪ ,‬הרי כבר מת רבך ובטלה תורתו‪ ,‬וכבר אין לנו מי להשען‪,‬‬
‫מחמת שכבר נכסה ונתעלם אור הרב‪" ,‬עדיין אתה תלמידו של רב נחמן?"‬
‫אבל אביי שהיה התלמיד הגדול של רב נחמן‪ ,‬ולכן קראוהו לאביי בסוגיין בשם‬
‫נחמני‪ ,‬וזכה מרבו הגדול רב נחמן נשמת משה משיח (סנהדרין צח‪ ,):‬ונתעלה‬
‫מכח רבו בהארת פי שנים‪ ,‬להפוך המחלוקת למחלוקת לשם שמים‪ ,‬שדייקא‬
‫מתוך ההסתרה יתגלו סתרי תורה (ליקו"מ נו)‪.‬‬
‫ואביי מגלה שעדיין נשאר ההשארה של רבו רב נחמן‪ ,‬ואביי סובר כדעת רבו‬
‫שיסוד שליחות הוא שהשליח נכלל במשלח‪ ,‬ובהארת פי שנים מגלה שלא זו‬
‫בלבד שהשליח מקבל הכח המשלח‪ ,‬אלא שאע"פ שהמשלח כבר גילה דעתו‬
‫שאינו חפץ בשליח‪ ,‬ואינו רוצה שיעשה שליחות בשבילו כלל‪ ,‬אעפ"כ השליח‬
‫לא יפול בדעתו וימשיך לעשות את שליחותו‪ ,‬וסבא אביי "גילוי דעתא לאו‬
‫מילתא היא"!!‬
‫ואף אנן בעניותא דידן‪ ,‬נלך אחר אביי להמשיך את אור האורות‪ ,‬המנחם בן‬
‫השמחה‪ ,‬נשמת רביה"ק רב נחמן‪ ,‬שמקשר נשמתנו להתדבק לגמרי בהשי"ת‪,‬‬
‫ולכן אף על פי שנשמע בת קול יוצאת מאחורי הפרגוד‪" ,‬שובו בנים שובבים‬
‫ חוץ מאחר"‪ ,‬שכבר אין עוד רוצים עוד אותנו‪ ,‬והשי"ת כביכול מאס בנו שלא‬‫נהיה שליחיו ח"ו ‪-‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬נעשה ונשמע כתלמידו רבי יוחנן (חגיגה טו‪ ,).‬שאחר שאחר‬
‫סרח‪ ,‬אמר לרבי מאיר בשם רבי עקיבא‪" ,‬מה כלי זהב וכלי זכוכית‪ ,‬אף על פי‬
‫שנשברו יש להם תקנה‪ ,‬אף תלמיד חכם‪ ,‬אף על פי שסרח יש לו תקנה"‪ .‬נענה‬
‫לו רבי מאיר "אף אתה חזור בך"‪ ,‬אמר לו "כבר שמעתי מאחורי הפרגוד‪ ,‬שובו‬
‫בנים שובבים ‪ -‬חוץ מאחר"‪...‬‬
‫ואחר שמת אחר‪ ,‬אמר רבי מאיר לדונו בגהנום כדי שיבוא לעלמא דאתי‪ ,‬אבל‬
‫אחר שמת רבי מאיר‪ ,‬אמר רבי יוחנן "חד הוה ביננא ולא מצינן לאצוליה‪ ,‬אי‬
‫נקטיה ביד‪ ,‬מאן מרמי ליה‪ ,‬מאן!!"‪ ,‬שעל ידי התלמיד מתגלה רחמים גדולים‪,‬‬
‫שאע"פ שהבת קול אמרה 'חוץ מאחר'‪ ,‬אף על פי כן 'ועדיין יש תקוה'‪...‬‬
‫ולזה מסיים בגמ' שם‪" ,‬כי נח נפשיה דרבי יוחנן‪ ,‬פסק קוטרא מקבריה‬
‫דאחר!!"‪ ,‬פתח עליה ההוא ספדנא‪" ,‬אפילו שומר הפתח לא עמד לפניך‪,‬‬
‫רבינו!!!"‬
‫‪--‬‬‫"על כן רחם עלי בחסדיך העצומים‪ ,‬וזכני לבלות ימים ושנים על זה‪ ,‬לבקשו‬
‫ולחפשו ככסף וכמטמונים‪ ,‬עד שאזכה למצוא את שאהבה נפשי‪ ,‬שאזכה‬
‫מהרה שיתגלה לי באמת הצדיק האמת השייך לשורש נשמתי‪ .‬ואזכה להתקרב‬
‫אליו באמת‪ .‬ואל ימנעני שום מונע‪ ,‬ואל יעכבני שום עכוב‪ .‬רק אזכה לילך ולרוץ‬
‫אחריו בכל כוחי‪ ,‬ואזכה לאמונה שלמה וחזקה ונכונה‪ ,‬עד שאזכה לשאוב על‬
‫ידה מחכמתו הקדושה‪ .‬ולהיטיב מטובו לאחרים‪ ,‬להפיץ מעיינותיו חוצה‪.‬‬
‫מלא רחמים‪ ,‬רחם עלינו וצוה ברחמיך לבטל ולגרש כל הנטורי תרעא וכל‬
‫השומרים העומדים על הפתח‪ ,‬ותסלק גם הפרוכתא קלישא מן הפתח‪ ,‬באפן‬
‫שיוכל ליכנס כל הרוצה ליכנס‪ .‬ותיתן בלב כל הצדיקים והכשרים ויראי שמים‪,‬‬
‫שלא יהיה ביניהם שום מחלוקת כלל‪ .‬ולא יהיה נמשך מהם חס ושלום שום‬
‫מניעה ועיכוב ובלבול מלהתקרב לנקודת האמת‪ ,‬שהוא הצדיק האמת השייך‬
‫לנו כפי שורש נשמותינו" (ליקוטי תפילות סי' פ"ו)‪.‬‬
‫‪ | 27‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫שמחה גדולה התרוננה בלבבות‬
‫אנשי הצדיק‪ ,‬בהתגלות אור חדש‬
‫ספר "מקור חכמה"‬
‫ביאור נפלא על הספה"ק "ליקוטי מוהר"ן"‬
‫שנתחבר ע"י הגה"ח‬
‫ר' אברהם יצחק כרמל שליט"א‬
‫מגדולי משפיעי אנ"ש‬
‫ותיכף לכשנדפס הספר אזלו כל הספרים מהמדורה‬
‫הראשונה מן החנויות‪ ,‬על ידי אלפי נשמות‬
‫הצמאות וחושקות לדבוק בנחל נובע מקור חכמה‬
‫ובתורה דעתיקא סתימא‪ ,‬וכולם משבחים פה אחד‬
‫כי טוב הוא‪ ,‬אשר סולל דרך השוה לכל נפש‪ ,‬להבין‬
‫את הנאמר‪ ,‬ולטעון מהאור הגנוז‪ ,‬על ידי התלמיד‬
‫הגדול ושאר התלמידים‪.‬‬
‫וברבות עוד רבים הכמהים ומתגעגעים לאור‬
‫רביה"ק סבא דסבין‪ ,‬הניף ידו בשנית במהדורה‬
‫שניה ומתוקנת בהערות והארות‪ ,‬ועל כולנה‬
‫הארותיו המחכימות של הגה"ח‬
‫ר' שמואל משה קרמר שליט"א‬
‫אשר עבר על כל הביאור בדקדוק רב‪ ,‬ואיזן‬
‫וחיקר הדק היטב נפה אחר נפה בתכליות‬
‫הדיוק‪.‬‬
‫ולכו חזו מעט דמעט מריש תורה ד'‬
‫באדיבות המחבר שליט"א‬
‫להאיר לנו מתורתו של רביה"ק‬
‫כי הוא חיינו ואורך ימינו לחיותנו כהיום הזה‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪28‬‬
‫‪ | 29‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬


   

               
         
               
  
        
         
         
          
        
      
          
         
          
            
         
           
            
         
          
      
    
        

      
      
       
       
 
       
     
 
  
  
  
          

 
  
   
         
 
  
     
  
   
  
 
  
       
   
  
  
   
    
    
    
   
        

 
   
 
      
  
    
       
     
   
 
       
         
       
           
         
        
         
         
         
    
 
   
    
    
            
           
         

  
  
   
      
   
    
        
 
          
      
              
         
        
       
        
        
  
           
           
           
    
            
             
          
            
 
       
      

‫ | המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬31
        
        
  


   
   


        
                
 
             
                 
  

          
         
            
          
         
       
      

    
    
   

 
 
       
 
    
  
  
        
         
          
        
  
       
 
  
  
 
         

         

 
    
    
     
  


 

   
       
   
 
   
   
 
  
   
  
       

 
    
   
  
 

 
  
    
   
 

   
     
  
  
  
   
  
  
   
 

   
         
         
           
   
  
    
       
           
          
       
         
        
        

          

     
  
 
   
  
 
          
        

 
  
            
             
           
              
              
            
             
             
            
          
          
           
             
             
             
             
             
             
            
            
 
         
        
        
       
         
         
30 | ‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬

   

 
            
             
         
  
‫אומן ראש השנה‬
‫התמונה להמחשה בלבד‬
‫נעמי קצבורג‬
‫פותחים שנה טובה באומן‬
‫ראש השנה של התעלות הנפש‬
‫בקיבוץ הקדוש באומן‬
‫בציון רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב‬
!‫הזדרזו להירשם‬
‫מגוון מסלולים ן הנחות קבוצתיות ן הנחות לילדים‬
       
 
     

 
  
  
  
       
   
 
   
       
 
         
   
   
    
     
  
   
  
        
       
       
        
         
          
     
   
   
   
  
   
  
 
   

    
       
   
   
   
    
  

       
         
         
         
   

        
      
      
          
         
       
  
   
  
          
        

       
 
         

  
 
  
         
    
      
 
   
  
       
       
        
      
        
       
    
  
 
       

 
    
    
 
  
       

          

 
    
         
         
  
         
          
        
  
             

             
            
            
            
 
              
          
           
           
            
             
 
:‫לפרטים והרשמה‬
02-633-8444
www.ntours.net
‫ אשקלון‬24 ‫ הרצל‬:‫סניף דרום‬
‫ | המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬33
‫קבוצות‬
‫מאורגנות‬
‫מסעות הילולא‬
‫ומועדים‬
‫ו‬
‫טיסות לחו�ל ו קברי צדיקים ו אירועים מתויירים‬
!‫משהו נפלא קורה לך‬
‫ברק‬-‫ בני‬27 ‫ חברון‬:‫סניף מרכז‬
‫שירות‬
‫ומקצועיות‬
‫לינה‬
‫ואירוח‬
‫נסיעות‬
‫פנים‬
‫טיסות וחבילות‬
‫לכל יעד‬
‫טיסות‬
‫קברי צדיקים‬
‫לכל העולם‬
‫באירופה‬
        
           
        
         
       
       
      
  
 
        
        
       
      
       
‫ ו‬12 ‫ שומרי אמונים‬:‫סניף ראשי ירושלים‬
32 | ‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫והשארתי בקרבך עם עני ודל‪ ,‬ובהר קדשי לא תוספי לגבהה ‪ -‬כי אתם המע"ט‪ ,‬תביאו זמר"ת הארץ מנח"ה מע"ט צרי מע"ט‬
‫דבש נכאת ולוט בטנים ושקדים‪ ,‬הנני שב שבות אהלי יעקב ומשכנותי"ו ארחם‪ ,‬ונבנתה עיר על תל"ה‪ ,‬הן עבדי אתמוך בו‬
‫הוא הקטן מתחילת"ו ועד סופ"ו‪ ,‬והקרבתיו וניגש אלי ‪ -‬להוק"ם ע"ל ולו ניתן הרבבו"ת‪ ,‬וקרא למקום סוכו"ת‪ ,‬וגבה"ה ורחב"ה‬
‫ונסב"ה למעל"ה לג' פרסאו"ת‪ ,‬כי לא ישקוט האיש עד אשר הדבר כילה‪ ,‬מהשיר שהיה לכם במנח"ה מצ'ע'ר' ר(א)שיתה‪ ,‬ויצא‬
‫מהם תודה וקול משחקים והרביתים ולא ימעט"ו והכבדתים ולעלות לא יצער"ו ‪ -‬הנה אלה אל ארובותיהם כיונים תעופינה‪.‬‬
‫הקדמה ‪ -‬לבאר בקצרה ענין בתי השיר ותנועותיו – השיר הזה מיוסד על דברי רביה"ק זיע"א בתורה מ"ט‪ ,‬ודברי מוהרנ"ת הקשורים‬
‫לזה בהלכות תפלת המנחה ז' (והל' בה"ש ה' וק"ש ה' ועוד כמה מאמרים)‪ ,‬שכולם מחמדים וכיסופים לאורו של משה משיח גואל ראשון‬
‫וגואל אחרון הכלול מתרין משיחין אשר יבנה ו יחבר ביתא עילאה וביתא תתאה – אתערותא דלתתא ואתערותא דלעילא‪ ,‬כמ"ש לא‬
‫אבוא בעיר עד דבקרבך קדוש ‪ ,‬והיו לאחדים בידו לעורר נשמות ישראל באתערותא דלתתא ברצון ובתשוקה לשוב אליו יתברך אפילו‬
‫במעט דמעט רצון ועשי' דקדושה כל אחד לפום דרגא דיליה‪ ,‬ולהאיר עליהם מלמעלה את האתערותא דלעילא‪ ,‬בבחי' השופר החלול‬
‫מפה אל פה שני קצותיו וחובר פיו הקצר עם פיו הרחב‪ ,‬ולא ישקוט האיש כי אם כלה הדבר עד אשר יבנה בית המקדש שלמעלה‬
‫ושלמטה‪ ,‬וכדאי' בזה"ק בראשית לא יסור שבט מיהודה דא משיח בן דוד ומחוקק מבין רגליו דא משיח בן יוסף עד כי יבא שיל"ה דא‬
‫משה וכו' ע"ש‪ ,‬יה"ר שיתקיים במהרה אמן‪ ,‬וכל זה רמז רביה"ק בפסוק – מי זאת עולה‪ ,‬דאי' ע"ז בזוהר הק' מי עם זאת עולה‪ ,‬ש'מי' הוא‬
‫בחי' בינה ביתא עילאה‪ ,‬ו'זאת' הוא בחי' מלכות בי תא תתאה‪ ,‬ושניהם יחדיו יהיו תמים ועולים ע"י בלילת שניהם גם יחד‪ ,‬ויהיו תואמים‬
‫מלמעלה ומלמטה תשוקת השי"ת לישראל ‪ -‬שובו אלי באתערותא דלתתא עכ"פ ברצון ו בקשת השיבנו אליך ונשובה במהרה‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫ועל דרך זה הולכים ונבנים בתי השיר הזה‪ ,‬אע"פ שכולם כלולים מכל הבחינות‪ ,‬מ "מ הבית העליון שהוא הראשון נבנה ונשתת על‬
‫תיבת 'מי' יען כי ידבר ביותר בכיסופין וגעגועין מלמטה למעלה בבחי' ביתא עילאה שנרמז בתיבת מי – בינה‪ ,‬והבית השני עיקרו נוסד‬
‫על תיבת 'זאת' וידבר ביותר לחזק ולעורר מעילא לתתא בבחי' ביתא תתאה בחי' מלכות הנרמז בתיבת זאת – מלכות‪ ,‬והבית השלישי‬
‫יהיה כלול משני בתים ראשונים ויוסיף עוד לעלות ולהעלות ביתא עילאה ותתאה לכללם ולבללם יחד כאשר כל זה מרומז בתיבת‬
‫'עולה' שבפסוק הנ"ל‪ ,‬כמבואר בתורה הנ"ל‪.‬‬
‫עומד ומחריז‪ .‬מיוסד על לשון הגמ' בב"מ כח‪ :‬אבן טוען‬
‫היתה בירושלים כל מי שנאבדה לו אבידה נפנה לשם‬
‫וכו' עומד ומכריז וכו'‪( ,‬ובדרך רמז קשור לענינא דנן‬
‫שירושלים עיה"ק שם הארת הצדיק הכלול מתרין משיחין‬
‫ירושלים שלמעלה ושלמטה‪ ,‬וכל האבידות נמצאין אצל‬
‫הצדיק וכו')‪ :‬חכם הרזים‪ .‬נחל נובע מקור חכמה‬
‫שלהמליץ עליו ויחכם מכל האדם אינו מספיק (עי' שיש"ק‬
‫ב' רנד)‪ :‬מתרין משיחין‪ .‬תורה טז‪ ,‬ומובן ע"פ תורה מט‬
‫שהצדיק הכולל תרין משיחין בונה ביתא עילאה ותתאה‬
‫ובוללם וכוללם יחד וכו'‪ :‬קורות בתינו‪ .‬שה"ש א‪ ,‬יז‪.‬‬
‫וברש"י ומדרש דקאי אמשכן ובית המקדש‪ ,‬ובמדרש‬
‫(שה"ש רבה א‪ ,‬ע') אלו הצדיקים וכו'‪ :‬בנוי בשכלול‪.‬‬
‫כמ"ש ברש"י סוכה מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי‬
‫ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים‪ ,‬והיינו ירושלים של‬
‫מעלה יבלל ויכנס בירושלים שלמטה‪:‬‬
‫מי זאת עולה‪ .‬שיר השירים ג‪ ,‬ו‪ .‬ובפסוק זה רמז רבינו‬
‫הק' השגתו בתורה מט הנ"ל‪ :‬ממנו יתד וכו' מלחמה‪.‬‬
‫זכריה י‪ ,‬ד‪ .‬ובתרגום יונתן מיניה מלכיה מיניה משיחיה‬
‫וכו' שילחום ויכלה הרשעים‪ ,‬ומובן היטב בקשר לתורה‬
‫הנ"ל‪:‬‬
‫מי זאת הנשקפה‪ .‬שה"ש ו‪ ,‬י‪ .‬ופירש"י כמו שחר הולך‬
‫ומאיר מעט מעט כך ישראל וכו'‪ :‬תבואי תשורי‪ .‬שם ד‪,‬‬
‫ח‪ .‬ובתורה הנ"ל‪:‬‬
‫ּומ ְחרִיז ֲחרּוזִים‪,‬‬
‫ֹומד ַ‬
‫ִהְננִי ע ֵ‬
‫ְשבַח ו ְִהלּול‪.‬‬
‫ִיצה ְו ָע ְרגָה ב ֶׁ‬
‫ִמל ָ‬
‫בְ‬
‫ְמזִים ֲא ֶׁשר ִגלָה ֲחכַם ָה ָרזִים‪,‬‬
‫ַמה ר ָ‬
‫ְבכ ָ‬
‫יחין כָלּול‪.‬‬
‫ִמ ְתרֵין ְמ ִש ִ‬
‫ָתינּו ַא ָרִזים‪,‬‬
‫י ְִהי רָצֹון ֶׁשִיבָנֶׁה קֹורֹות ב ֵ‬
‫ְשכְלּול‪.‬‬
‫ִמ ֵהרָה יֹופִי ַע בָנּוי ב ִ‬
‫ּוב ְ‬
‫ֵּיתא‬
‫זֹאת עֹלָה ִמן ַה ִם ְדבָר ְמ ֻקטרת מֹור ּולְבֹונָה‪ִ ,‬מב ָ‬
‫ָתד‬
‫ְחינַת בִינָה‪ִ ,‬מםמּו י ֵּ‬
‫ֵּיתא עִילָָאה ב ִ‬
‫ַת ָתָאה לְב ָ‬
‫ְח ָמה‪.‬‬
‫ּומםמּו ִנמָה‪ִ ,‬מםמּו קשת ִמל ָ‬
‫ִ‬
‫בֹואי ָתשּו ִרי‬
‫ִש ָקפָה כְמֹו ָש ַחר ָיפָה ַכ ְל ָבנָה‪ָ ,‬ת ִ‬
‫ִמי זֹאת ַהמ ְ‬
‫ֲשרָה ִמינֵּי ְנגִינָה‪ִ ,‬שירָה ִנ ְפלָָאה ָברָה‬
‫ֵּמרֹאש ֲא ָמנָה‪ַ ,‬בע ָ‬
‫ַח ָםה‪.‬‬
‫כַ‬
‫ְה ְכנִיס‬
‫ְהעֲלֹות ּול ַ‬
‫ִתן לִי ֵּאבר כַּיֹונָה‪ָ ,‬אעּופָה וְא ְשכֹנָה‪ ,‬ל ַ‬
‫ִמי י ֵּ‬
‫ִימה‪.‬‬
‫ַה ְשכִינָה‪ ,‬אל ַה ַביִת ָהעלְיֹון ְננ ָ‬
‫ִמי‬
‫מי יתן לי אבר כיונה וכו' ואשכונה‪ .‬תהלים נה‪ ,‬ז‪ :‬להעלות וכו' פנימה‪ .‬ע"פ לשה"כ מלכים‪-‬א ו‪ ,‬יח ‪ -‬יט‪ .‬והיינו ביתא תתאה לביתא עילאה‪ ,‬ככל‬
‫המבואר בתורה הנ"ל‪:‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪34‬‬
‫ֻבֹותיהם כַּיֹונָה‪ ,‬בֹא‬
‫ִמי ֵּאלה ָכעָב ְתעּופינָה‪ ,‬וְאל ֲאר ֵּ‬
‫יָבֹואּו ְב ִרמָה‪ ,‬אל ָמקֹום ֻמסָב ַארְצָה ְורֹאשֹו ַמִּגִי ַע‬
‫ְמה‪.‬‬
‫ַה ָש ַמי ָ‬
‫ְחי ַנת ָאחֹות‬
‫ְהעֲלֹות ַה ְשכִינָה‪ִ ,‬מב ִ‬
‫ְהר ה' ל ַ‬
‫ִמי ַיעֲלה ב ַ‬
‫ְהיָה אֹור ַה ְל ָבנָה‪ ,‬כְאֹור ַה ַח ָםה‪.‬‬
‫ְחינַת ו ָ‬
‫לָנּו ְק ַטמָה‪ִ ,‬לב ִ‬
‫ְתֹוך ַדלָה‬
‫ֹאםרנָה‪ּ ,‬ול ְ‬
‫רֹותינּו י ְ‬
‫ְצ ֵּ‬
‫ָאמר לְעֹולָמֹו דַי ל ָ‬
‫ִמי ש ַ‬
‫ְה"א‬
‫ַהוַת דַל"ת ל ֵּ‬
‫ּומאי ד ֲ‬
‫ַו ֲע ִנּיָה י ִָאיר יּו"ד ִמינֵּי ְנגִינָה‪ַ ,‬‬
‫ָמה‪.‬‬
‫ּות ַחדֵּש נְנֵּי ֲאד ָ‬
‫ְת ִאיר לָָארץ ְ‬
‫ַחזִירמָּה‪ ,‬ו ָ‬
‫יֲ‬
‫ִמי י ְִקיממָה‪ִ ,‬ק ְריָה נ ֱא ָמנָה‪ְ ,‬וִיבָנה ִּגַם ָאנֹכִ"י ִמםמָה‪,‬‬
‫ְחֹומה‪.‬‬
‫ַאנִי א ְהיה לָּה ל ָ‬
‫וִיקּויַם ו ֲ‬
‫ַתיקָא‬
‫ַש ִמעֵּנּו תֹורָה ְדע ִ‬
‫ְמה ְוי ְ‬
‫ִמי ַיעֲלה לָנּו ַה ָש ַמי ָ‬
‫ימָאה ְו ַנעֲשמָה‪ ,‬עֵּדּות ה' נ ֱא ָמנָה‪ַ ,‬ו ֲע ַדִין לֹא ִה ִִּׂיגּו‬
‫ְס ִת ָ‬
‫ימה‪.‬‬
‫יה נ ֱא ַמר תֹורַת ה' ְת ִמ ָ‬
‫ִמםמָה‪ ,‬כִי עָל ָ‬
‫ְמה יְכֹונֵּן ּו ִב ְתבּונָה‪,‬‬
‫ְחכ ָ‬
‫ִמי ָה ִאיש ֲאשר ַביִת ָבנָה‪ ,‬ב ָ‬
‫נֹוב ַע ְמקֹור‬
‫ַחל ֵּ‬
‫ְאיש ְתבּונָה ִידְלמָה‪ ,‬נ ַ‬
‫הּוא ִאיש ַחי ו ִ‬
‫ְמה‪.‬‬
‫ָחכ ָ‬
‫ַאשרֵּינּו שָָּזכִינּו עַד‬
‫ֹאמ ְרנָה‪ְ ,‬‬
‫ְמֹותי ת ַ‬
‫ָמֹוך כָל עַצ ַ‬
‫ִמי כ ָ‬
‫ַח ֵּמנּו נ ָח ָמה‪.‬‬
‫ָה ָמה‪ ,‬זה ְינ ֲ‬
‫ָהמָה ְוכ ֵּ‬
‫תֹוסיף לָנּו כ ֵּ‬
‫ֵּהמָה‪ ,‬כֵּן ִ‬
‫ְאר זֹא"ת ַה ְשכִינָה‪ִ ,‬היא ָהעֹו ָלה עִם ִמ"י‬
‫ָאר ִּגֹדל נ ֵּ‬
‫ִמי ְיפ ֵּ‬
‫ַהבִינָה‪ּ ,‬ופְדּויֵּי ה' יְשּובּון ּובָאּו צִּיֹון ְב ִרמָה‪ְ ,‬וִיזְכּו‬
‫ָאמן‪:‬‬
‫ָמינּו‪ֵּ ,‬‬
‫ִמ ֵּהרָה ְבי ֵּ‬
‫ֵּמה‪ .‬ב ְ‬
‫ְאלָה ַה ְשל ָ‬
‫ִלג ֻ‬
‫מי אלה כעב תעופינה‪ .‬ישעי' ס‪ ,‬ח‪ .‬עי' רש"י שמדבר על‬
‫גאולת ישראל במהרה כיונים החוזרים לשובך שלהם‪ ,‬ובגמ'‬
‫בבא בתרא עה‪ :‬אמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה להגביה‬
‫את ירושלים ג' פרסאות למעלה וכו' שמא תאמר יש צער‬
‫לעלות ת"ל מי אלה כעב תעופינה וכו'‪ ,‬ונרמז כאן ענין‬
‫המבואר‬
‫בתורה‬
‫דידן‬
‫שעבודת‬
‫ישראל‬
‫בצער‬
‫הגלות‬
‫מאתערותא דלתתא הוא יתפשט ויעלה למעלה ולא יהיה‬
‫צער‪ ,‬כי יראו מיד כל מה שהם פועלים ע"י מעט העובדא‬
‫ורצון וכו'‪ :‬בא יבואו ברינה‪ .‬תהלים קכו‪ ,‬ו בפרק בשוב ה'‬
‫את שיבת ציון בב"א‪ :‬אל מקום וכו'‪ .‬מלשה"כ בראשית כח‪,‬‬
‫יב גבי יעקב במקום המקדש‪ ,‬ומוצב ארצה ירמוז לביתא‬
‫תתאה ירושלים שלמטה וראשו מגיע השמימה ירושלים‬
‫שלמעלה‪:‬‬
‫מי יעלה‪ .‬מלשה"כ תהלים כד‪ ,‬ג‪ .‬וקאי על בית המקדש‬
‫שיבב"א‪ :‬להעלות השכינה‪ .‬היינו בחי' מלכות ביתא תתאה‪:‬‬
‫מבחינת אחות וכו' כאור החמה‪ .‬מלשון רביז"ל בתורה מט‬
‫הנ"ל‪:‬‬
‫מי שאמר‪ .‬רש"י בראשית מג‪ ,‬יד‪ .‬וירמוז לעניננו שבהאיר‬
‫היו"ד לדל"ת ובא יבוא לירושלים שלמעלה ושלמטה במהרה‬
‫יאמר לצרותינו ד"י ויריק לנו ברכה עד בלי ד"י כמ"ש רביז"ל‬
‫שם‪ :‬ולתוך דלה ועניה יאיר וכו'‪ .‬כמבו' כ"ז בתורה הנ"ל‪:‬‬
‫ותאיר לארץ‪.‬‬
‫היינו בחי' ירושלים של מטה‪ :‬ותחדש פני‬
‫אדמה‪ .‬תהלים קד‪ ,‬ל‪ .‬וברש"י דקאי אלעת"ל בתחיית המתים‬
‫וכו'‪:‬‬
‫מי יקימנה‪ .‬ע"פ בראשית מט‪ ,‬ט‪ .‬ובמפרשים ומדרשים שם‬
‫דקאי על גאולה העתידה בידי משיח וכהמשך הפסוקים עד כי‬
‫יבא שילה דא משה משיח‪ ,‬ע"ש ברבינו בחיי ועוד‪ :‬קריה‬
‫נאמנה‪ .‬ישעי' א‪ ,‬כו‪ .‬ומיירי ג"כ בנבואת הגאולה‪ ,‬והיינו בחי'‬
‫מלכות ביתא תתאה עי' תורה לה‪ :‬ויבנה גם אנכי ממנה‪.‬‬
‫מלשה"כ בראשית ל‪ ,‬ג‪ .‬היינו בינה ביתא עילאה כדאי'‬
‫בתיקונים תיקון כ"א (נ‪ ).‬וגאלתיך אנכי דאיהי אימא עילאה‪.‬‬
‫ושם בהמשך (ס‪ ).‬ואני אהיה לה נאם ה' לחומת אש וכו' הה"ד‬
‫ואבנה גם אנכי ממנה‪ .‬ובתיקון ל"ח (עט‪ ).‬מי בזאת עולה‪ ,‬מ"י‬
‫אימא עלאה דבה פתח קודשא בריך הוא בטורא דסיני אנכי‪,‬‬
‫וירמז לבניית ירושלים של מעלה ע"י בניית ירושלים של מטה‬
‫כי לא אבוא בעיר וכו'‪ :‬ויקוים ואני אהיה‪ .‬זכריה ב‪ ,‬ט‪ .‬ועי'‬
‫תיקו"ז הנ"ל‪:‬‬
‫מי יעלה לנו השמימה‪ .‬דברים ל‪ ,‬יב‪ .‬וכדאי' בליקו"ה מילה ב‬
‫(המיוסד על תורה מט) בסוד מי יעלה לנו השמימה מתתא‬
‫לעילא בבחי' אתערותא דלתתא וכו' ע"ש‪ :‬תורה דעתיקא‬
‫סתימאה‪ .‬כמבו' בתורה הנ"ל‪ :‬עדות ה' נאמנה‪ .‬תהלים יט‪ ,‬ח‪:‬‬
‫ועדיין וכו' תמימה‪ .‬עי' כ"ז בתורה הנ"ל‪:‬‬
‫מי האיש אשר בית בנה‪ .‬דברים כ‪ ,‬ה‪ .‬ובדרך רמז מדבר בגעגועין לאיש חי משה משיח גואל ראשון וגואל אחרון אשר על ידו יבנה הבית במהרה‬
‫וכו' וכדלהלן עוד‪ :‬בחכמה יכונן‪ .‬ע"פ משלי כד‪ ,‬ג‪ .‬ועי' בהל' תפלת המנחה ז' צא לעניננו‪ :‬הוא איש חי‪ .‬ש"ב כג‪ ,‬כ‪ .‬כיון דקאי במי האיש עונה‬
‫ומשיב הוא איש וכו'‪ :‬ואיש תבונה‪ .‬משלי כ‪ ,‬ה‪ :‬נחל נובע מקור חכמה‪ .‬שם יח‪ ,‬ד‪:‬‬
‫מי כמוך‪ .‬תהלים לה‪ ,‬י‪ .‬מדבר בשבח והודאה להשי"ת אשר זכינו לדעת מאיש תבונה וכו' ולשמוע כל זה וכו'‪ :‬אשרינו‪ .‬כי אין בעולם מי שיוכל‬
‫לומר אשרינו על חלקו כמונו וכו'‪ :‬כן תוסיף‪ .‬מלשה"כ ש"ב יב‪ ,‬ח‪ :‬זה ינחמנו‪ .‬בראשית ה‪ ,‬כט‪ .‬והיינו שעתה בימי ביהמ"צ אנו מצפים לנחמת ציון‬
‫ע"י הצדיק ששמו הק' מורה לזה‪ ,‬וכבליקו"ה הל' תפילין ז' כי רחק ממנו מנחם שהוא הצדיק האמת שהוא מנחם הכל בבחי' זה ינחמנו וכו'‪ .‬ובהל'‬
‫שבת ז' כי עיקר הנחמה מכל הצרות הכלולין בחורבן ביהמ"ק הוא שבת בחי' הצדיק האמת בחי' זה ינחמנו וכו'‪ ,‬ועוד‪:‬‬
‫מי יפאר‪ .‬ידבר בערגה לימים הבאים במהרה עת יושלם התיקון ויראו הכל גודל פאר השכינה ופאר הצדיקים ופאר כל המעש"ט אע"פ שהם נראים‬
‫איך שנראים וכו'‪ :‬היא העולה‪ .‬מלשה"כ ויקרא ו‪ ,‬ב‪ .‬והכל מובן לעניננו‪ :‬ופדויי ה' ישובון‪ .‬ישעי' לה‪ ,‬י‪:‬‬
‫‪ | 35‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫זאת קומתך‪ .‬שה"ש ז‪ ,‬ח‪ .‬ובמדרש מרמז על ענין‬
‫אתערותא דלתתא של ישראל‪ ,‬ועל ענין עצי המשכן‬
‫ובנין המקדש‪ :‬ברוח הקודש סכתה‪ .‬מלשון חז"ל‬
‫(מגילה יד) ובדברי רביז"ל בתורה מט הנ"ל על שרה‬
‫בחי' מלכות להקים ביתא תתאה‪ :‬נכספה וגם כלתה‪.‬‬
‫תהלים פד‪ ,‬ג‪ .‬וע"ש המשך הכתוב‪ :‬באתערותא‬
‫דלתתא‪ .‬כמ"ש בהל' תפלת המנחה ז' והל' ק"ש ה'‬
‫באר היטב‪ :‬על כל פנים מעתה‪ .‬מלשון מוהרנ"ת‬
‫כמ"פ‪ ,‬וכן בהל' תפלת המנחה הנ"ל‪ :‬גחון וכו'‬
‫בצלותא‪ .‬כ"ז בתורה מט‪ :‬בכל לשן לחישותא‪ .‬מנוסח‬
‫אקדמות לשבועות‪ ,‬וכמבואר בליקו"ת תורה כה‬
‫שהתפלה והתבודדות צ"ל בכל לשון שרגיל בו‪ ,‬ובכמה‬
‫מיני לשונות של בקשה וריצוי ופיוס ואמתלאות וכו'‪:‬‬
‫זאת אשיב אל לבי‪ .‬איכה ג‪ ,‬כא‪ .‬ועי' ליקו"ה נט"י‬
‫לסעודה ו' עג‪ ,‬ועוד‪ :‬אין הוא מבקש‪ .‬עי' בליקו"ה‬
‫הרבה ובפרט בתפלת המנחה הנ"ל‪ :‬לפתוח פתח‬
‫כמחט‪ .‬במד"ר שה"ש ה' ג‪ :‬מעט טוב ודומם ויחיל‪.‬‬
‫ע"פ איכה ג‪ ,‬כו‪ .‬ולעניננו עי' בליקו"ה הרבה כגון‬
‫בה"ש ה'‪ :‬ואז קול ה'‪ .‬תהלים כט‪ ,‬ח‪ .‬היינו אחר‬
‫שיעירו‬
‫ויעוררו‬
‫מלתתא‬
‫יעיר‬
‫ויעורר‬
‫מלעילא‪:‬‬
‫אוצרותיהם למלא‪ .‬מלשה"כ משלי ח‪ ,‬כא‪ .‬ועי' ליקו"ה‬
‫מצרנות ד' יא לעניננו‪ :‬יראה אל אלקים‪ .‬תהלים פד‪,‬‬
‫ח‪ .‬וכל הפרק כולו מדבר בגאולה העתידה עת יבנה‬
‫בית המקדש וגם צפור מצאה בית וכו' עיי"ש‪ :‬ויגמור‬
‫וכו'‪ .‬כי אז יגמור בשלימות לחבר וליחד שני בתים‬
‫עילא ותתא משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כמ"ש בזה"ק‬
‫בראשית הנ"ל בהקדמה‪ ,‬ובחיי מוהר"ן רכט שרביז"ל‬
‫אמר אני לא גמרתי (בתמיה) גמרתי ואגמור וכו'‪,‬‬
‫ואמר האש שלי תוקד עד ביאת המשיח ע"ש‪:‬‬
‫זאת לדעת אחשבה‪ .‬מלשה"כ תהלים עג‪ ,‬טז‪ :‬ישועתי‬
‫להגלות‪ .‬ע"פ ישעי' נו‪ ,‬א‪ :‬אמור לציון‪ .‬ע"פ ישעי' נא‪,‬‬
‫טז‪ :‬נתנה ראש ונשובה‪ .‬מלשה"כ במדבר יד‪ ,‬ד‪.‬‬
‫ובסליחות שימש בדרך מליצה לפייט כלומר לשום לב‬
‫לשוב‪ ,‬ובלול בלשון כנס"י בסוף איכה השיבנו ונשובה‪:‬‬
‫ואז מלעילא‪ .‬היינו בבנין ירושלים שלמטה בתשובת‬
‫ישראל באתערותא דלתתא ובקשת השיבנו ונשובה‬
‫כדאי' בהל' ק"ש ה' ע"ש‪ :‬קול דודי‪ .‬שה"ש ב‪ ,‬ח‪:‬‬
‫לענות ואשובה‪ .‬מלאכי ג‪ ,‬ז‪ .‬וכבליקו"ה ק"ש ה' הנ"ל‬
‫והיינו לבנות ירושלים של מעלה באתערותא דלעילא‪:‬‬
‫זאת נחמתי‪ .‬תהלים קיט‪ ,‬נ‪ .‬ידבר בשבח והודאה על‬
‫התקרבות לצדיק שמכניס כל זה בישראל אשר עליו‬
‫נאמר זה ינחמנו‪ :‬יומם ולילה אזכרה‪ .‬ע"פ תהלים עז‪,‬‬
‫ז‪ :‬בעניי זכיתי‪ .‬המשך הכ' זאת נחמתי בעניי ועי'‬
‫בעלים לתרופה הרבה‪ :‬ה' חשב לי עזרתי‪ .‬מלשה"כ‬
‫תהלים מ‪ ,‬יח‪ .‬ובליקו"ה בה"ש ה' אי' ז"ל יצרו של אדם‬
‫זֹאת‬
‫ְמ ָטה‪,‬‬
‫ָמ ָתה‪ֲ ,‬אפִילּו ש ָמ ַפ ְל ְת ל ַ‬
‫ְת ָמר ד ְ‬
‫קֹומ ֵּת ְך ל ָ‬
‫ָ‬
‫ְספָה ְוגַם‬
‫ְתה‪ְ ,‬ו ִנכ ְ‬
‫ְרּוח ַהעֹדש ָסכ ָ‬
‫ַה ְשכִינָה ב ַ‬
‫ְת ְת ַחָּזֵּק עַל כָל‬
‫ְת ָתא‪ ,‬ו ִ‬
‫ֲרּותא ִדל ַ‬
‫ְא ְתע ָ‬
‫ְתה‪ ,‬ש ִת ְתעֹורֵּר ב ִ‬
‫ָכל ָ‬
‫לֹותא‪ְ ,‬בכָל‬
‫ָחיש לָּה ִב ְצ ָ‬
‫ָתּה‪ְ ,‬ול ִ‬
‫ַתה‪ ,‬גְחֹון לְקַבֵּל ֲעצ ָ‬
‫ָננִים ֵּמע ָ‬
‫ישּותא‪.‬‬
‫ְח ָ‬
‫ְשן ל ִ‬
‫לָ‬
‫ַעש ִמ ְם ָך‬
‫אֹוחיל‪ֵּ ,‬אין הּוא ְמב ֵּ‬
‫ָאשיב אל ִלבִי עַל כֵּן ִ‬
‫זֹאת ִ‬
‫ְה ְש ִחיל‪ְ ,‬מעַט ְמעַט‬
‫ְמ ַחט ל ַ‬
‫אלָא ש ַת ְת ִחיל‪ִ ,‬ל ְפת ַֹח נ ַתח כ ַ‬
‫ְמלֵּא יֵּש‬
‫ְרֹותיהם ל ַ‬
‫ָחיל‪ ,‬אֹוצ ֵּ‬
‫ָחיל‪ ,‬וְָאז קֹול ה' י ִ‬
‫ְדּומם ְוי ִ‬
‫טֹוב ו ָ‬
‫ְחיל‪ ,‬יֵּרָאה אל ֱאל ִֹקים בְצִּיֹון יֵּלְכּו ֵּמ ַחיִל אל ָחיִל‪,‬‬
‫ְהנ ִ‬
‫לַ‬
‫יח את ֲאשר ִה ְת ִחיל‪.‬‬
‫ְוִי ְגמֹר מֹשה ָמ ִש ַ‬
‫ְהִּגָלֹות ו ְִצ ְד ָק ִתי ְקרֹובָה‪,‬‬
‫ָתי ל ִ‬
‫זֹאת ָל ַדעַת ֲא ַח ְשבָה‪ ,‬כִי יְשּוע ִ‬
‫ִתנָה רֹאש ְונָשּובָה‪ְ ,‬וָאז ִמלְעֵּי ָלא‬
‫ַםי ֲחבִיבָה‪ ,‬נ ְ‬
‫ְצּיֹון ע ִ‬
‫ֱאמֹור ל ִ‬
‫ֻם ֵּתנּו‬
‫ְחבָה‪ ,‬קֹול דֹודִי ִהמֵּה זה בָא‪ַ ,‬לעֲנֹות ְלע ָ‬
‫ִתעֹורֵּר ב ִ‬
‫יְ‬
‫וְָאשּובָה‪ ,‬כִי ַמיִם ַרבִים לֹא יּוכְלּו ְלכַבֹות את ָהַא ֲהבָה‪.‬‬
‫ָתי‪ֲ ,‬אשר ְב ָע ְניִי‬
‫יֹומם ָו ַלְילָה אְז ְכרָה ְנגִינ ִ‬
‫זֹאת נ ָח ָמ ִתי‪ָ ,‬‬
‫ִּגֹוא ֵּלנּו‬
‫ַסדִיק ָה ֲא ִמ ִתי‪ִ ,‬מ ֲ‬
‫ָתי‪ ,‬ו ְֵּק ְר ַבמִי ל ַ‬
‫ִיתי‪ ,‬ה' ָח ַשב לִי עְזר ִ‬
‫ָזכ ִ‬
‫ֵּיתי‪,‬‬
‫ָחר ה' וְהּוא ִיבְנה ב ִ‬
‫ָתי‪ ,‬כִי בֹו ב ַ‬
‫ְאל ִ‬
‫ּומ ְצָאה יָדֹו דֵּ"י ִּג ֻ‬
‫הּוא ָ‬
‫ָתי‪.‬‬
‫ְש ַם ְח ִתים ְבבֵּית ְת ִפל ִ‬
‫ְשי ו ִ‬
‫ִיאֹותים אל ַהר ָקד ִ‬
‫ַהב ִ‬
‫וִיקּויַם ו ֲ‬
‫ָאמן‪:‬‬
‫ָמינּו‪ֵּ ,‬‬
‫ִמ ֵּהרָה ְבי ֵּ‬
‫בְ‬
‫עֹולָה‬
‫ְך‬
‫ָך ל ָ‬
‫ָתי ֲאשר אֹוצִיא בַנה‪ ,‬וְא ֱער ְ‬
‫יָפה‪ְ ,‬ת ִפל ִ‬
‫ִמ ֵּהרָה ִממָוה ָה ָרעָה ְלנָוה‬
‫ִיאנּו ב ְ‬
‫ַא ַצנה‪ ,‬שתֹוצ ֵּ‬
‫וֲ‬
‫ְהעֲלֹות‬
‫ִהיה לִי לְפה‪ ,‬ל ַ‬
‫יח וְהּוא י ְ‬
‫ַהּיָפה‪ִּ ,‬גַלֵּה אֹורֹו של ָמ ִש ַ‬
‫ֵּיקית ַמלְָא ַכּיָא ְש ֵּאלִין ְבגִינָּה ֵּאי פה‪,‬‬
‫ַמלְכּות נה‪ְ ,‬דכַד ְסל ִ‬
‫ָאל צֹופה‪,‬‬
‫ִשר ֵּ‬
‫ָת ָת לְבֵּית י ְ‬
‫ּות ֵּהא בְלּולָה ְבסֹלת ְמנֻנה‪ְ ,‬ונ ַ‬
‫ְ‬
‫יה‬
‫ֹושב עָל ָ‬
‫ִת ַחנה‪ַ ,‬חָּזֵּק ַארְצ ָך וְאת ָהעָם ַהּי ֵּ‬
‫ְה ִָּׂגָתֹו לֹא י ְ‬
‫וַ‬
‫ַהרָפה‪.‬‬
‫מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו ועיקר העזר וסיוע דלעילא הוא ע"י הצדיק האמת וכו' ע"ש‪ :‬מגואלנו הוא‪ .‬רות ב‪ ,‬כ‪ .‬גבי‬
‫המשכת נשמת דוד משיח וכו'‪ :‬ומצאה ידו ד"י‪ .‬לשה"כ ויקרא כה‪ ,‬כו‪ .‬וירמוז לעניננו כמובן היטב בתורה מט על והריקותי לכם ברכה עד בלי ד"י‪:‬‬
‫כי בו בחר‪ .‬לשה"כ כמ"פ‪ :‬והוא יבנה ביתי‪ .‬דה"א כח‪ ,‬ו‪ :‬והביאותים אל הר קדשי‪ .‬ישעי' נו‪ ,‬ז‪ .‬וירמוז הר קדשי ובית תפלתי לשני בחי' ביתא‬
‫עילאה ותתאה כמובן‪:‬‬
‫עולה יפה‪ .‬פסחים מט‪ .‬ובלשון מוהרנ"ת כמ"פ על ריח הטוב וקול התפלה וכו'‪ :‬אשר אוציא בפה‪ .‬בליקו"ה תפלת המנחה ז' על ענינא דנן שצריך‬
‫ָת ַח ַה ַשעַר‪ֲ ,‬הלֹא ִהיא ִמ ְצעָר‪,‬‬
‫ַאשר יִנ ֵּ‬
‫עֹולָה ֵּאין דֵּי בָעֵּר‪ ,‬כ ֲ‬
‫ַתמּור בֹועֵּר‪ ,‬וְָאז ִאיש ַבעַר‪,‬‬
‫ּות ִחי נפש ַה ַמעַר‪ִ ,‬המֵּה יֹום בָא כ ַ‬
‫ְ‬
‫רּוח‬
‫ְס ַהר‪ִ ,‬תמָצֵּל ֵּמ ַ‬
‫ִמעַט ַצעַר‪ֲ ,‬אבָל ֻא ָםה ְמשּולָה ל ַ‬
‫ִי ְבעַט ב ְ‬
‫ִהיה לָּה ַצעַר‪ַ ,‬לעֲלֹות ְולָבֹוא אל רֹאש‬
‫סֹועָה ִמ ָןעַר‪ְ ,‬ולֹא י ְ‬
‫ִיתּה כְאּולָם ַה ַש ַער‪ָ ,‬אז‬
‫ְַאחר ָ‬
‫יתּה ִמ ְצ ָער‪ ,‬ו ֲ‬
‫ֵּאש ָ‬
‫ְהיָה ר ִ‬
‫ָה ָהר‪ ,‬ו ָ‬
‫ֲצי ַהַּיעַר‪.‬‬
‫ְי ַרמְנּו ע ֵּ‬
‫ֻשת ַשעַר ַה ֲח ִמ ִשים‪ ,‬עַל יְדֵּי‬
‫ִקד ַ‬
‫ָשים‪ ,‬ל ְ‬
‫עֹולָה קֹודש ָקד ִ‬
‫ְה ָחלֵּץ ֻח ִשי"ם‪,‬‬
‫ָאשים‪ ,‬ל ֵּ‬
‫אֹותם ר ִ‬
‫דֹושים‪ַ ,‬ויִתן ָ‬
‫ִיקים ַה ְע ִ‬
‫ַה ַסד ִ‬
‫ְהבִיָאם‬
‫ֵּשים‪ ,‬ל ָ‬
‫ָשים‪ ,‬כְעֵּצִים יְב ִ‬
‫ָשים‪ַ ,‬דלִים ְור ִ‬
‫עַד יְכֹונֵּן ְועַד י ִ‬
‫ְא ִלים‬
‫יצת אר ֵּ‬
‫ִיסם ִל ְפנִים ִמ ְם ִח ַ‬
‫ְה ְכנ ָ‬
‫ְש ִשים‪ּ ,‬ול ַ‬
‫ְש ֵּמ ִחים ו ָ‬
‫ִירּוש ַליִם ִש ְמ ָך‬
‫ָשים‪ּ ,‬וב ָ‬
‫ְַאחר יֹאכְלּו ִמן ַה ֳּעד ִ‬
‫ישים‪ ,‬ו ַ‬
‫ְש ִ‬
‫ְתר ִ‬
‫וַ‬
‫ָת ִשים‪.‬‬
‫ְשצֵּי‬
‫ְמ ְעלָה‪ִ ,‬א ִתי ִמ ְלבָנֹון ַכלָה‪ ,‬דְָאכְלֵּי כֹלָא ו ָ‬
‫עֹולָה ִהיא ל ַ‬
‫אֹותם כ ָענָן ָכלָה‪ֲ ,‬א ָבל‬
‫כֹלָא‪ּ ,‬ו ְבכָל ַהִּגֹויִם ַיעֲשה ָכלָה‪ ,‬וִיכַלה ָ‬
‫ְה ֲחיֹות לָכם‬
‫ְאש אֹו ְכלָה‪ ,‬ל ַ‬
‫ֵּקים ב ֵּ‬
‫עַם ְסגּולָה‪ַ ,‬אתם ַהדְב ִ‬
‫ֵּיטה ְִּגדֹלָה‪ְ ,‬וגַם צִנֹור ֲע ִנּיָה ְו ַדלָה‪ָ ,‬מ ְצָאה ַביִת ּו ְדרֹור ֵּקן‬
‫ִלפְל ָ‬
‫ִירּוש ַליִם של ַמ ְעלָה‪ ,‬קֹולִי אל ה' א ְקרָא ִב ְת ִפלָה‪,‬‬
‫לָּה‪ ,‬ב ָ‬
‫ְך ִמ ְשנַט‬
‫ֲננִי ֵּמ ַהר ָקדְשֹו סלָה‪ָ ,‬אז ַת ְחנֹץ עֹולָ"ה‪ ,‬כִי ל ָ‬
‫ַוַּיע ֵּ‬
‫ָאמן סלָה‪:‬‬
‫ָמינּו ֵּ‬
‫ִמ ֵּהרָה ְבי ֵּ‬
‫ַהִּגְאּולָה‪ .‬ב ְ‬
‫עולה אין די‪ .‬ע"פ ישעי' מ‪ ,‬טז‪ .‬ומדבר על לעתיד כי‬
‫יעשה כלה בגויים וכו' ע"ש‪ :‬כאשר יפתח השער‪.‬‬
‫היינו שערי ביהמ"ק כלשה"כ יחזקאל מד‪ ,‬ב‪ :‬הלא‬
‫היא מצער ותחי וכו'‪ .‬בראשית יט‪ ,‬כ‪ .‬ובמדרש‬
‫תהלים מב מהר מצער זה בית המקדש‪ :‬נפש הנער‪.‬‬
‫ע"פ לשה"כ גבי אלישע ונער היינו ישראל דכ' נער‬
‫ישראל‪ :‬הנה יום בא‪ .‬מלאכי ג‪ ,‬יט‪ .‬ובגמ' ע"ז ג‪:‬‬
‫שלעת"ל הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ורשעים‬
‫נידונין בה היינו בחי' המבואר בתורה מט לשמש‬
‫שם וכו' שיעשה כלה בגויים וישראל יקבלו חיותם‬
‫היינו צדיקים נתרפאין ורשעים נידונין בה‪ ,‬ובוער‬
‫כתנור היינו בחי' אש אוכלה וכו'‪ :‬ואז איש בער‬
‫יבעט וכו'‪ .‬בגמ' ע"ז שם שהקב"ה אומר להם מצוה‬
‫קלה יש לי וסוכה שמה ועולה כל אחד ועושה סוכה‬
‫בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם חמה וכו' ואז יראו‬
‫כי אינם יכולים לסבול מעט צער‪ ,‬אבל ישראל סבלו‬
‫בגלות הרבה בכח זה שהאמינו שאע"פ שפי השופר‬
‫צר חלול הוא לפיו הרחב‪ ,‬ולפום צערא בביתא‬
‫תתאה אגרא בביתא עילאה וכו'‪ :‬אבל אומה‬
‫משולה‪ .‬שכ"ז ענינה לסבול צער ומיעוט בגלותא‬
‫כענין סיהרא בפגימותה‪ ,‬ובכ"ז להשתוקק לאור‬
‫השלימות והיה אור הלבנה כאור החמה כבתורה מט‬
‫הנ"ל‪ :‬מרוח סועה‪ .‬תהלים נה‪ ,‬ט‪ :‬ולא יהיה צער‪ .‬עי'‬
‫מ"ש בהקדמה בקשר לתורה מט מאחז"ל שלעתיד‬
‫יגביה הקב"ה את ירושלים ולא יהיה צער לעלות‬
‫שנאמר מי אלה כעב תעופינה וכו'‪ :‬והיה ראשיתה‬
‫מצער‪ .‬בגלות בפתיחת פתח כחודו של מחט‬
‫באתערותא דלתתא‪ ,‬לשה"כ איוב ח‪ ,‬ז‪ :‬ואחריתה‬
‫כאולם השער‪ .‬בגאולתם לביתא עילאה כפתחו של‬
‫אולם מלשה"כ יחזקאל מו‪ ,‬ב‪ :‬אז ירננו‪ .‬דה"א טז‪ ,‬לג‪:‬‬
‫עולה קודש קדשים‪ .‬לשון המשנה בזבחים פ"ה‪,‬‬
‫וברמז ק"ק היינו ביהמ"ק‪ :‬שער החמשים‪ .‬היינו בינה‪,‬‬
‫ומבו' בתפלת המנחה ז‪ :‬ויתן אותם ראשים‪ .‬לשה"כ‬
‫שמות יח‪ ,‬כה‪ :‬להחלץ חשים‪ .‬מלשה"כ במדבר לב‪ ,‬יז‪.‬‬
‫גבי כיבוש א"י‪ ,‬ואי' בספרי קבלה שחשי"ם אותיות משיח‪ :‬עד יכונן‪ .‬ישעי' סב‪ ,‬ז‪ :‬דלים ורשים וכו' שמחים וששים‪ .‬היינו בחי' דל"ת בגולתא להאיר‬
‫בהם י' מיני נגינה‪ :‬ולהכניסם לפנים‪ .‬כמ"ש במדבר כג‪ ,‬כג‪ .‬כעת יאמר ליעקב וכו' וברש"י עתיד להיות עת שיגלה חיבתן לכל וכו'‪ ,‬ובתרגום ירושלמי‬
‫בעידנא הדין יתאמר ליעקב מה טיבו ונחמ"ן דה' עתיד למתניא עליכון דבית יעקב כדו אמר במתל נביותיה טוביכון צדיקיא מה אגר טב מתקן לכון‬
‫גבי אבוכון דבשמיא לעלמא דאתי‪ ,‬והכל מובן לעניננו‪ :‬ואחר יאכלו‪ .‬מלשה"כ ויקרא כב‪ ,‬ז‪ ,‬וירמז לאוריתא דעתיקא דאתמר עלה בתורה מט‬
‫והתענג על ה' ע"ש‪ :‬ובירושלים שמך תשים‪ .‬ע"פ מ"ב כא‪ ,‬ד‪:‬‬
‫עולה היא למעלה‪ .‬קהלת ג‪ ,‬כא ורמז על רוח בני אדם העולה מאתערותא דלתתא לעילא‪ :‬אתי מלבנון כלה‪ .‬שה"ש ד‪ ,‬ח‪ ,‬והיינו בחי' כלה המבו'‬
‫בתורה מט ע"ש‪ ,‬והמשך הכ' תבואי תשורי וכו'‪ :‬דאכלי כלא וכו' באש אוכלה‪ .‬כ"ז בתורה מט‪ :‬להחיות לכם לפליטה גדולה‪ .‬בראשית מה‪ ,‬ז‪.‬‬
‫וכדברי רביז"ל בתורה מט אבל ישראל הדבקים בה יקבלו חיותם‪ :‬גם צפור‪ .‬תהלים פד‪ ,‬ד‪ :‬ודרור קן לה‪ .‬ואי' בזוה"ח שה"ש ודרור קן לה דא יובלא‬
‫דכתיב וקראתם דרור קן לה בחכמתא עילאה‪ ,‬צפור ודרור דא לעילא ודא לתתא‪ ,‬והבן‪ :‬קולי אל ה' וכו' סלה‪ .‬תהלים ג‪ ,‬ה‪ .‬ומובן לעניננו קולי אל ה'‬
‫בחי' ולחיש מתתא ויענני מהר מעילא בחי' מי עם זאת עולה‪ :‬אז תחפוץ עולה‪ .‬תהלים נא‪ ,‬כא‪ :.‬כי לך משפט הגאולה‪ .‬ירמי' לב‪ ,‬ח‪:‬‬
‫והיה ביום ההוא יהיה הר בית ה' בראש ה'‬
‫ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים‬
‫להוציא התפלה בפה ועי"ז נכלל ביתא עילאה ותתאה ע"ש טז‪ :‬אערך לך ואצפה‪ .‬תהלים ה‪ ,‬ד‪ :‬שתוציאנו וכו' לנוה היפה‪ .‬ע"פ לשון חז"ל כתובות‬
‫קי‪ :‬ושם בהמשך שהכל מעלין לירושלים וא"י וכו' ע"ש‪ .‬וביהמ"ק הוא נוה היפה שנקרא נו"ה קדשך ויפ"ה נוף וכו'‪ :‬והוא יהיה לי לפה‪ .‬ע"פ לשה"כ‬
‫שמות ד‪ ,‬טז‪ .‬ועי' תורה ב' בלקוטי קמא‪ :‬להעלות וכו' אי פה בסולת מנופה‪ .‬כמבו' כ"ז בתורה מט הנ"ל‪ :‬ונתת לבית ישראל צופה‪ .‬ע"פ יחזקאל ג‪,‬‬
‫יז‪ .‬ועי' תורה נו‪ :‬והשגתו לא יתחפה‪ .‬כמ"ש בתורה מט‪ :‬חזק ארצך וכו'‪ .‬ע"פ לשה"כ במדבר יג‪ ,‬יח‪:‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪36‬‬
‫‪ | 37‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫"כשיתקבל ספרי בעולם‬
‫אפשר להתכונן למשיח"‬
‫מספרי ההוצאה לאור של מכון "מאור הנחל" שע"י ארגון "שיח השדה"‬
‫ואתם צאני‬
‫צאן מרעיתי אד"ם אתם‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪38‬‬
‫התקשרותו לקרן עור פנ"י משה‪,‬‬
‫פי‬
‫שכל אחד מישראל כ פל"אות ועי"ן הפני"ם של התורה‬
‫הוא בטובת עינ"ו נותן לו‬
‫ר' עוזיהו אלכורת שליט"א‬
‫ע"פ שיחה מפי הרה"ג החסיד‬
‫ראש ישיבת מוהר"ן ‪ -‬חיי עולם‬
‫‪ | 39‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫בס"ד‪ ,‬לה"ו‬
‫אוי‪ ,‬הדוׂר‪...‬‬
‫המובחר ביותר!‬
‫אוי הדור‪ ,‬העיניים רואות עצים יבשים‪ .‬מיצר מכאן ומכאן‪ ,‬בלא אתנחתא בין המצרים‪ .‬ככל שהרצון הפנימי גובר להלך בדרכי ה'‪,‬‬
‫כך מתגברים המונעים מכל עבר‪ .‬לב מי לא ידמע על הבנים האובדים‪ ,‬על חורבן הבית הפרטי והכללי‪ ,‬בהתבוללות משוועת‬
‫ברחבי העולם ובהתנכלות אחינו התועים בביזוי העם הדורש את ה'‪ .‬בכה תבכה בלילה על המחלה האיומה שמפילה חללים מידי‬
‫יום וכאב והאלמנות שאין בהן עוד כוח לעצור דמעותיהן‪ .‬בעוד מעל ראשנו מרחפת מגיפת הטכנולוגיה המרעידה כל חלום טהור‬
‫של אם ואב‪ ,‬המשקיעים דמם ומרצם בעתיד צאצאיהם‪ ,‬בדור כמעט בלתי אפשרי‪.‬‬
‫היתכן שדווקא אנו נבחרנו מאת הבורא ית' לאנשי הדור שבו יפציע משיח לגאלנו‬
‫גאולת עולם‪ ,‬האיך נכנה את דור המצוק והדוָ וי כדור המובחר ביותר "אשר לא היה‬
‫כזה מימי קדם"‪ ,‬הלא אז היתה עדת ה' קדושה וטהורה‪ ,‬ואנו 'איבדנו את הנעשה'‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪40‬‬
‫‪ | 41‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫אנפין‬
‫נהירין‬
‫~ עפ"י ליקו"מ ח"א סי' ק"א ~‬
‫על ידי עיון התורה שמעורר אתערותא דלתתא מעלה את המלכות‬
‫לשורשה אל החכמה‪ ,‬ללחום את מלחמת ה'‪' ,‬אם תחנה על מחנה‪,‬‬
‫לא ירא לבי‪ ,‬בז'א'ת' אני בוטח'‪ ,‬ז'א'ת' היא המלכות‪ ,‬שלעתיד לבוא‬
‫תעלה לשורשה מכח אתערותא דלתתא בעיון התורה‪ ,‬וחיפוש‬
‫אורו יתברך בחיפוש אחר חיפוש | ע"פ שיחה מפי הרה"ג החסיד ר'‬
‫עוזיהו אלכורת שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת מוהר"ן ‪ -‬חיי עולם‬
‫‪ -‬נערך ע"י המערכת ‪-‬‬
‫איתא בליקוטי מוהר"ן תורה ק"א‪" ,‬כי יש ע' אנפין נהירין‪ ,‬ויש ע' אנפין חשוכין‪,‬‬
‫כי יש שני כוחות‪ ,‬כמו שדרשו רז"ל עה"פ "וזאת התורה אשר שם משה"‪ ,‬זכה‬
‫נעשה לו סם חיים‪ ,‬לא זכה נעשה לו סם מות‪ .‬סם חיים‪ ,‬הוא אנפין נהירין‪ .‬סם‬
‫מות‪ ,‬הוא אנפין חשוכין‪ ,‬כמו שכתוב "במחשכים הושיבני כמתי עולם"‪.‬‬
‫ומן אנפין חשוכין יש לעכו"ם יניקה‪ ,‬וכל עכו"ם יש להם כל המדות רעות‪ ,‬רק‬
‫כל אומה ואומה כרוך אל מדה אחת יותר מכל המדות‪ .‬וזה "הופיע מהר פארן"‬
‫וכו'‪ ,‬שרצה הקב"ה ליתן התורה לכל הברואים‪ ,‬וכל אחד ואחד לא רצה לקבלה‪,‬‬
‫מחמת ששמעו שאותה מדה שהם כרוכים אחריהם אסרה תורה‪.‬‬
‫וכל מי שיש בו מדות רעות‪ ,‬הוא נכנע תחת אותם העכו"ם שהם כרוכים‬
‫ומקושרים לאותם המדות רעות‪ ,‬וזהו 'כל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו‬
‫עול מלכות ועול דרך ארץ'‪ ,‬הינו שעבוד בגשמיות‪ ,‬שזהו בחינת עול מלכות‪.‬‬
‫וגם דרך ארציות‪ ,‬דהינו המדות רעות של העכו"ם‪ ,‬שזהו בחינת עול דרך ארץ‪.‬‬
‫כי על ידי שפרק ממנו עול תורה‪ ,‬שהיא בחינת ע' אנפין נהירין‪ ,‬עי"ז מתגברין‬
‫עליו בחינת ע' אנפין חשוכין‪ ,‬שהם השעבוד והמדות רעות של העכו"ם‪ ,‬שזהו‬
‫בחינת עול מלכות ועול דרך ארץ‪ ,‬אבל 'כל המקבל עליו עול תורה מעבירין‬
‫ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ'‪ ,‬הינו מי שלומד בעיון‪ ,‬שמעיין ומבין חכמות‬
‫התורה‪ ,‬שזהו בחינת אנפין נהירין‪ ,‬עי"ז מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך‬
‫ארץ‪ ,‬כי נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות רעות שלהם‪ ,‬שהם בחינת‬
‫אנפין חשוכין‪ ,‬על ידי שקבל עליו עול תורה‪ ,‬שהיא בחינת אנפין נהירין"‪.‬‬
‫חיפוש האור הגנוז בתורה‬
‫והעולה מדבריו הקדושים לעובדא ולמעשה‪ ,‬שמי שמקבל עליו עול תורה‪,‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪42‬‬
‫דהיינו שלומד תורה בעיון‪ ,‬כל אחד לפי דרגתו כפי השייך בזה‪ ,‬הוא לומד תורה‬
‫באנפין נהירין‪ ,‬וממילא אין לעכו"ם (המידות רעות) שליטה עליו‪ ,‬ואם לומד‬
‫תורה בשבעים אנפין חשוכין‪ ,‬כלומר זה הלומד תורה שלא בעיון‪ ,‬בלא שדורש‬
‫ומבקש אחר אורו יתברך הגנוז בתורה הק'‪ ,‬ממילא אין התורה מאירה בו‪ ,‬ואינו‬
‫זוכה להארת התורה‪.‬‬
‫ואע"פ שלומד תורה‪ ,‬מ"מ אינו זוכה לאור התורה בתכלית השלימות‪ ,‬וכמש"כ‬
‫מוהרנ"ת (ליקו"ת קי) "על ידי שאנו מתרשלין בעסק התורה‪ ,‬ואין אנו מעיינין בה‬
‫כראוי‪ ,‬ומחמת זה דרכי התורה נסתרו ונחשכו מעינינו‪ ,‬ועל ידי זה מתגברים חס‬
‫ושלום כל התאוות ומדות רעות שבאים מהעכו"ם שיונקין מאנפין חשוכין‪ ,‬ועל‬
‫ידי זה בעצמו מתגבר חס ושלום ממשלתם וגוזרין עלינו גזרות רעות ומרות‬
‫רחמנא לצלן"‪.‬‬
‫דממילא שולטים בו שבעים מידות של עכו"ם‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שמי שיש בו מידות‬
‫רעות‪ ,‬זה גופא גורם לו שלא ללמוד תורה בעיון‪ ,‬משום שזה בבחינת גלגל‬
‫החוזר‪ ,‬שמחמת שאינו משגיח על לימוד העיון המבואר להלן‪ ,‬מידותיו הרעות‬
‫אינם מתוקנות‪ ,‬מחמת שרק התורה יש בה כח לתקן את מידות האדם‪.‬‬
‫והביאור בזה‪ ,‬שעיקר עבודת האדם בזה העולם הוא בעמלו שמתייגע לתקן‬
‫שבעת המידות‪ ,‬לזככן בזיכוך אחר זיכוך‪ ,‬ובזה יגיע אל השלימות‪ ,‬אבל מי שיש‬
‫בו מידות רעות איננו שייך בכלל לתיקון המידות‪ ,‬כיון שעיקר יסוד ושורש‬
‫המידות הרעות הוא בזה שהאדם אינו מעורר את עצמו באתערותא דלתתא‪,‬‬
‫ומצפה לשפע מלמעלה‪.‬‬
‫וזהו עיקר פגם 'מידות רעות' של שבעים אומות העולם‪ ,‬שאינם רוצים לעמול‬
‫מצד עצמם‪ ,‬ומצפים רק להארה מלמעלה‪ ,‬שעל ידי זה יתוקן מידותיהם‪ ,‬ואם‬
‫לא מעוררים אותם מהשמים אז הם מצידם אינם פועלים מאומה למענו ית'‪,‬‬
‫וזה שורש הרע שאינם רוצים לעשות אתערותא דלתתא‪ ,‬ולכן לא יכלו אומות‬
‫העולם לקבל את התורה‪ ,‬כיון שהיו משוקעים בתאוות‪ ,‬ולא חפצו לעורר‬
‫עצמם‪ ,‬אלא בהארה באתערותא דלעילא (ראה נפלאות בתורה מ"ט‪ ,‬ובליקו"ה הל'‬
‫תפה"מ ה"ז באריכות)‪.‬‬
‫ומי שיש בו מידות רעות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שנדבק בו המידות רעות של אומות העולם‪,‬‬
‫שאיננו חפץ לעורר עצמו מלמטה‪ ,‬ממילא אינו רוצה לתת לה' כלום משלו‪,‬‬
‫ואם אינו רוצה לתת לה' אלא לקבל מלמעלה‪ ,‬הרי שזה שורש הרע‪ ,‬ושיא‬
‫קלקול המידות‪.‬‬
‫ה"אנוכיות" עומד בין ה' וביניכם‬
‫ובזה יבואר דברי רביה"ק שם‪" ,‬ואי אפשר לו לצאת מזה‪ ,‬כי אם על ידי התורה‪,‬‬
‫שהיא בחינת אנפין נהירין‪ ,‬שהיא ההיפך מכל התאוות והמדות‪ ,‬שהם בחינת‬
‫אנפין חשוכין‪ ,‬שמשם נמשכין כל העבירות‪ ,‬חס ושלום"‪.‬‬
‫וידוע מש"כ בזה מהרח"ו (שערי קדושה תחילת השער השני)‪ ,‬שהתורה לא כתבה‬
‫בענין איסורי מידות רעות‪ ,‬כיון שהמידות הרעות המה שורשי כל העבירות‪,‬‬
‫ואם האדם מתוקן במידותיו‪ ,‬הרי שלא יבוא לעבור עבירות‪ .‬וכמאמר הבעש"ט‬
‫הקדוש‪" ,‬אנוכי עומד בין ה' וביניכם"‪ ,‬שהאנוכיות‪ ,‬כלומר המידות הרעות‪ ,‬הם‬
‫עומדים ביננו לבין הקב"ה‪.‬‬
‫והעצה לזה המשיך רביה"ק‪ ,‬לתקן פגם המידות מתתא לעילא‪ ,‬על ידי‬
‫אתערותא דלתתא‪ ,‬כמבואר שם‪" ,‬כי צריך האדם להתייגע בתורה ולהמית‬
‫עצמו עליה‪ ,‬כמארז"ל עה"פ "זאת התורה אדם כי ימות באהל"‪' ,‬אין התורה‬
‫מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה'‪ ,‬דהיינו עצמיותו‪ ,‬שהם בחינת המדות‬
‫רעות והתאוות רעות‪ ,‬שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו‪ ,‬כי צריך‬
‫להתייגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה‪ ,‬דהינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין‪,‬‬
‫שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה‪ ,‬לבחינת אנפין נהירין‪ ,‬שהם בחינת‬
‫ידיעת והשגת התורה‪.‬‬
‫ואז נקרא אדם‪ ,‬בחינת זאת התורה אדם‪ ,‬הינו על ידי התורה נקרא אדם‪ ,‬בחינת‬
‫'אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם'‪ .‬כי עיקר שם אדם זוכין על ידי‬
‫התורה‪ ,‬שהיא בחינת אנפין נהירין‪ ,‬שהיא ההפך מכל המדות והתאוות רעות‪,‬‬
‫שעל שם זה נקראים אדם‪ ,‬בחינת 'זאת התורה אדם'‪ .‬אבל העכו"ם הרחוקים‬
‫מחכמות התורה‪ ,‬מאנפין נהירין‪ ,‬כי הם בחינת אנפין חשוכין‪ ,‬כי הם משוקעים‬
‫בכל המדות רעות ותאוות רעות‪ ,‬על כן אין קרויים אדם‪ ,‬כי עיקר בחינת אדם‪,‬‬
‫הוא בחינת השכל האמיתי שזוכין להשיג‪ ,‬דהיינו חכמות התורה הקדושה"‪.‬‬
‫אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה‪ ,‬שממית את עצמיותו על‬
‫התורה‪ ,‬כלומר‪ ,‬שממית את המידות הרעות ששוכנות בתוכיות נפשו‪ ,‬ואזי‬
‫יקרא בשם אדם‪ .‬כיון שכל ההבדל בין ישראל לעכו"ם הוא התורה הקדושה‪.‬‬
‫לחדש בתורה‬
‫אבל כל זה דווקא בתורה שנלמדת באנפין נהירין‪ ,‬בעיון התורה‪ ,‬כי תורה‬
‫באנפין חשוכין שייך גם בבחי' עכו"ם‪ ,‬ומשם יונקים כוחם‪ ,‬וע"י שהיהודי לומד‬
‫באנפין נהירין בעיון ועומק התורה‪ ,‬על ידי זה מתתקנים המידות‪.‬‬
‫כי כשאדם אינו לומד תורה בעיון כפי יכולתו‪ ,‬הרי זה מחמת שאינו עמל למצוא‬
‫ולחפש אותו יתברך מלמטה‪ ,‬במקום שאיננו מרגיש ורואה את הארתו ית'‪,‬‬
‫שלימוד ללא חתירה אחר פנימיות התורה ענינו שמסתפק במה שמגיע מוכן‬
‫מלמעלה‪ ,‬ואיננו חותר למצוא את הנסתר‪ ,‬כמובא בגמ' שלא חרבה ירושלים‬
‫אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה‪ ,‬ולא חתרו למצוא את פנימיות הנסתר‬
‫שבתורה‪.‬‬
‫ועיקר עבודת האדם הוא למצוא את הנסתר בתוך התורה הק'‪ ,‬ולגלות את‬
‫הפנימיות הנעלמת‪' ,‬תורתך בתוך מעי'‪ ,‬שאזי הוא מגלה את מה שלא כתוב‬
‫במפורש‪ ,‬את רצון ה' שנסתר בתורה‪ ,‬וזה כשעמל בתורה באתערותא דלתתא‪,‬‬
‫ומחפש כל העת לתת לה' חדשות‪ ,‬ולא מסתפק במה שמאיר להם מלמעלה‪,‬‬
‫אלא מחזיר מנחה חדשה לה'‪.‬‬
‫כי התורה הנגלית‪ ,‬כשאין מעיינים ומחפשים אחר פנימיותה‪ ,‬הרי היא דורשת‬
‫ומבקשת אחר האדם‪ ,‬ורוצה למצות עמו את הדין כדינה של תורה‪ ,‬והצדיקים‬
‫הגדולים חותמים את התורה‪ ,‬ונותנים אותה לעם ישראל באופן שיחתרו‬
‫להמשיך ולמצוא בה חדשות נפלאות (ליקו"מ כב)‪ ,‬וכל שכחת התורה היא‬
‫מחמת שהאדם אינו לומד בעיון התורה‪ ,‬ואינו מחפש את הפלאות שבתורה‪.‬‬
‫עיקר עבודת האדם הוא למצוא‬
‫את הנסתר בתוך התורה הק'‪,‬‬
‫ולגלות את הפנימיות הנעלמת‪,‬‬
‫'תורתך בתוך מעי'‪ ,‬שאזי‬
‫הוא מגלה את מה שלא כתוב‬
‫במפורש‪ ,‬את רצון ה' שנסתר‬
‫בתורה‪ ,‬וזה כשעמל בתורה‬
‫באתערותא דלתתא‪ ,‬ומחפש כל‬
‫העת לתת לה' חדשות‪...‬‬
‫‪ | 43‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫ותכלית לימוד התורה הוא שנחדש בתורה‪ ,‬וכמש"כ קודש הקודשים החזו"א‬
‫(קוב"א ח"א סי' ד') "ענין החידושים הוא בהיות שאין עומק תורה שבעל פה‬
‫מתגלה אלא אחרי רוב השקידה והעמל‪ ,‬וכל המתגלה מקרי חידוש‪ ,‬וכל‬
‫המוסיף בקנינים שהתורה נקנית בהם מוסיף ידיעה יותר בתורה‪ ,‬וטועם נעימות‬
‫הצפונות אשר היו בעילום והסתר טרם עמלו‪ ,‬והן הנה החידושים משמחי נפש‬
‫ומלהיבי אהבה עילאית מורם מכל שפלות הגופניים ומהפכים גשם לנשמת‬
‫חיים"‪.‬‬
‫תורה זו היא התורה שרביה"ק הנחל נובע מקור חכמה הנחיל לנו "תורת ארץ‬
‫ישראל"‪ ,‬אמנם התורה טרחה לכתוב את כל גבולות ארץ ישראל‪ ,‬אך דוד המלך‬
‫ע"ה התייגע כל ימיו להרחיב את גבולות הארץ‪" ,‬יצב גבולות עמים במספר‬
‫בני ישראל"‪ ,‬כשאדם מתאנח ודורש ומבקש את פנימיות התורה‪ ,‬ומחדש‬
‫חידושים בחכמת התורה‪ ,‬הוא מרחיב את גבולות ארץ ישראל‪ ,‬ומגלה את‬
‫תורת ארץ ישראל (ע"פ ליקו"מ סא)‪.‬‬
‫וכשעמל בתורה באתערותא דלתתא‪ ,‬ומעיין להשיג חכמות התורה‪ ,‬ומתייגע‬
‫להשיג את החכמ"ה‪ ,‬אזי זוכה לתקן את המידות הרעות‪ ,‬שעיקרם הוא בזה‬
‫שאין האדם חותר לעמול באתערותא דלתתא‪ ,‬ועל ידי לימוד העיון באתערותא‬
‫דלתתא‪ ,‬ממילא בזה נתקן שורש המידות הרעות‪.‬‬
‫ובזה יבואר מש"כ הגאון הקדוש בעל ה"חזון איש" זללה"ה (מובא בס' נתיבות‬
‫איש)‪" ,‬יתכן שאיש אשר עיסוקו לימוד תורה‪ ,‬ויהיה גם שקדן‪ ,‬ולפעמים אף‬
‫מופלג בשקידה‪ ,‬ובכל זאת הוא ראוי לתוכחה‪ ,‬ואף יתכן להוכיחו בעוז ולהגיד לו‬
‫כי עדיין לא ראה אור‪ ,‬ואמנם פעולת שקידה מופלגת אינה מבטיחה את בעליה‬
‫שם ת"ח‪ ,‬כי יתכן כי לימודו באופן שטחי‪ ,‬ולא זו דרכה של תורה באמת‪ ,‬כי‬
‫עיקר סגולת התורה לעמלים בה בעיון עמוק‪ ,‬ולא העמלים במעשה זמרת הגמ'‪,‬‬
‫ולפעמים סיבת הדבר כי לא למד לפני חכמים‪ ,‬ולפעמים חלקו רע שלא חונן‬
‫בכשרון מספיק‪ ,‬ולפעמים מפני קילקול המידות קלקול מרובה‪ ,‬ולפעמים חסר‬
‫לו ביראת שמים"‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ששורש העדר לימוד העיון טמון בחוסר ביראת שמים‪ ,‬שמאחר שעדין‬
‫לא זכה האדם ליראה בשלימות‪ ,‬ממילא נפגמת אמונתו בדברי חכמינו ז"ל‪ ,‬ומי‬
‫שזכה ליראת שמים‪ ,‬ממילא יש לו אמונה בחכמים ובתורה ונותנה‪ ,‬וכשמגיע‬
‫להחכם הריהו מאמין בו‪ ,‬ויודע שטמון בו דבר נשגב‪ ,‬שעליו לחתור ולהעמיק‬
‫ולהבין בו‪.‬‬
‫והשורש השני הוא קלקול המידות‪ ,‬שהוא המונע והמעכב לימוד העיון‪,‬‬
‫כלומר; שאם האדם עדין שקוע במידת העצלות‪ ,‬ממילא אין לו כוחות לעיין‪,‬‬
‫ולכן הוא לומד בחסרון העיון‪ ,‬היות שמתעצל ללמוד בעיון‪ ,‬וכמבואר לעיל‬
‫שהדבוק במידות רעות של אומות העולם‪ ,‬היינו במידת העצלות שאינו חותר‬
‫באתערותא דלתתא‪ ,‬אלא מצפה רק להארה מלמעלה‪ ,‬בלי שיתעורר ויעמול‬
‫בעצמו‪.‬‬
‫‬
‫ההתקשרות להמשיך חכמת הצדיק‬
‫והשתא נבוא למש"כ רבינו בתחילת התורה הנ"ל‪" ,‬בקרוב עלי מרעים לאכל את‬
‫בשרי צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו"‪ ,‬הענין הוא כך‪ ,‬כי "ביה ה' צור עולמים"‪,‬‬
‫הינו בראשית ברא‪ ,‬כי בתורה שנקראת 'ראשית ברא עולמים'‪ ,‬כי יו"ד‪ ,‬הוא‬
‫השכל של התורה‪ ,‬וה"א‪ ,‬הוא אותיות של התורה‪ ,‬שהוא חמשה חמשי תורה‪,‬‬
‫בחינת חמשת מוצאות הפה‪ .‬והינו בי"ה ה' צור עולמים‪ ,‬הינו בהתורה שהיא‬
‫בחינת י"ק כנ"ל‪ ,‬ברא כל העולמים כנ"ל‪ .‬וכתיב "אדם אתם"‪ ,‬ודרשו רז"ל 'אתם‬
‫קרויין אדם‪ ,‬ואין עכו"ם קרויין אדם'"‪.‬‬
‫דהיינו‪ ,‬שהקב"ה ברא את העולם באות י' ואות ה'‪ ,‬בחכמה ובינה שזה פנימיות‬
‫התורה‪ ,‬ואדם זה י' וה' כפול שלוש‪ ,‬שאד"ם זה ג"פ י' וה'‪ ,‬ואינו נקרא אדם רק מי‬
‫שיש בו חכמה ובינה‪ ,‬שזוכה לחכמת התורה כמבואר שם‪ ,‬וללמוד את התורה‬
‫ללא עמל אין זה בכלל חכמת התורה‪ ,‬כי תורה הוא עיון התורה‪.‬‬
‫אבל האדם אינו יכול לזכות לזה בכוחות עצמו‪ ,‬ורק על ידי שמתייגע לחפש‬
‫בגנזיא דמלכא‪ ,‬על ידי זה זוכה למתנה שקבלנו ממשה רבינו‪ ,‬שהקב"ה נתן‬
‫למשה רבינו את סוד פלפול ועיון התורה‪ ,‬ומשה רבינו נהג בה טובת עין ונתנה‬
‫לישראל (נדרים לח‪.).‬‬
‫כי הצדיק הגדול על ידי יגיעותיו זכה להשיג את התורה בשורשה בג' ראשונות‪,‬‬
‫שזכה לחכמה ובינה שזה י"ק שבתורה‪ ,‬ועל ידי לימוד התורה בעיון בהתקשרות‬
‫אליו‪ ,‬זוכים שממשיך עלינו את עיון התורה מהחכמ"ה העליונה‪ ,‬שאנחנו נוכל‬
‫לתקן עי"ז את שבעת המידות באתערותא דלתתא‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪44‬‬
‫כי הצדיק זכה להשיג ע'י'ן' פנים בתורה (ליקו"מ ח"ב סו)‪ ,‬לאנפין נהירין דאורייתא‪,‬‬
‫'כי קרן עור פניו'‪ ,‬ועל ידי זה מכניע את ע'י'ן' אומות העולם‪ ,‬ונהג בנו טובת‬
‫ע'י'ן'‪ ,‬לתת לנו את פלפול וע'י'ון' התורה‪ ,‬ונותן לנו במתנה גמורה 'שאף אתם‬
‫תהיו כמוני ממש'‪ ,‬שעי"ז נכניע את המידות הרעות‪ ,‬שזה תכלית ההיפוך מהע'‬
‫אומות‪ ,‬שכשהם מקבלים מלמעלה‪ ,‬אינם נוהגים טובת עין‪ ,‬ואינם נותנים לה'‪,‬‬
‫אלא שומרים רק לעצמם‪ ,‬וכל מה שעשו לא עשו אלא לצורך עצמם‪.‬‬
‫ע"י תפילה יכולין לבוא להכל‬
‫וע"י קלקול המידות נתהוה שהאדם אינו לומד בעיון‪ ,‬והכונה‪ ,‬שזה וזה גורם‪ ,‬כפי‬
‫שביאר בזה התלמיד הנאמן מוהרנ"ת זיע"א‪ ,‬שאין בזה חילוק היכן ההתחלה‪,‬‬
‫דהיינו שמהיכן שיכול יתחיל‪ ,‬בין אם יתחיל בתיקון המדות‪ ,‬ובין אם יתחיל‬
‫בעמל עיון התורה‪ ,‬מכל מקום יתחיל תיקון האנפין נהירין‪.‬‬
‫העיקר שהאדם יתחיל יהיה איך שיהיה‪ ,‬ולא ירפה לייאש עצמו ח"ו‪ ,‬אמנם זה‬
‫ודאי שהתורה שלא בעיון כל אחד לפי דרגתו‪ ,‬כלומר שאינו מבקש רק את‬
‫חיצוניות התורה‪ ,‬ואיננו מחפש את נותן התורה‪ ,‬זה גורם לבחי' מידות רעות‪,‬‬
‫וזה ודאי שמידות רעות גורמות לזה שאין האדם יכול ללמוד תורה בעיון‪ ,‬אבל‬
‫מ"מ איך שיתחיל האדם להתחזק‪ ,‬בזה יתחיל התיקון‪.‬‬
‫וכמובא בליקו"מ (ח"ב קיא) "אחד שאל אותו בענין הנהגת התקרבות להשם‬
‫יתברך‪ ,‬וצוה לו ללמוד וכו'‪ .‬ושאל אותו‪ :‬הלא איני יכול ללמד‪ .‬השיב לו‪ :‬על ‪ -‬ידי‬
‫תפילה יכולין לבוא לכל‪ ,‬לכל טוב‪ ,‬לתורה ועבודה ולכל הקדשות ולכל העבודות‬
‫ולכל הטובות שבכל העולמות"‪ ,‬דהיינו שעל ידי שיתפלל על תיקון המידות‬
‫הרעות‪ ,‬עי"ז יזכה שיאיר לו חדשות בתורה‪ ,‬ומי שלא זוכה לעיון התורה כדבעי‪,‬‬
‫יתאמץ לחפש את ה' מתוך הלימוד שלו‪ ,‬ובזה ישבור את התאוות והמידות‬
‫הרעות‪.‬‬
‫וא"כ כאן הבן שואל‪ ,‬הרי חפץ כל איש יהודי בקרבו שיקרא אדם‪ ,‬וא"כ ראוי‬
‫שנשים כל לימודנו רק בעיון התורה‪ ,‬אמנם זה ברור שמוכרח ללמוד פשטא‬
‫דאורייתא‪ ,‬וכמו שהאריך בזה רביה"ק בשיחה ע"ו שבשיחות הר"ן‪ ,‬אלא שאם‬
‫תכלית לימודו הוא בשביל לחפש‬
‫את השי"ת‪ ,‬הרי שזה עצמו‬
‫תכלית לימוד העיון‪.‬‬
‫וכמש"כ רביה"ק בסה"מ‪" ,‬הלימוד‬
‫קודם ליראת חטא‪ ,‬ויראת חטא‬
‫קודם לעיון" (ערך למוד מז)‪ ,‬שקודם‬
‫מוטל על האדם ללמוד‪ ,‬שיהיה‬
‫קשור לתורה‪ ,‬ואחר שלומד‬
‫נכנס בו יראת שמים‪ ,‬ורואה את‬
‫עצמו שיש בו מידות רעות‪ ,‬ועל‬
‫כן מגיע לתפילה להנצל ממידות‬
‫רעות‪ ,‬ואז נכנס לעיון התורה ‪-‬‬
‫לאיתערותא דלתתא‪.‬‬
‫אך אם האדם לומד רק פשטא‬
‫דאורייתא‪ ,‬ללא חתירה וחיפוש אחר הפנימיות‪ ,‬לא זכה לשלימות אור התורה‪,‬‬
‫מחמת שהוא עדיין שקוע בשבעים מידות רעות‪ ,‬וזה מה שמבואר בדברי‬
‫רביה"ק שאם זכה נעשית לו סם חיים‪ ,‬שאם למד בעיון‪ ,‬אזי זכה לאנפין נהורין‪,‬‬
‫ובזה זכה לשם אדם‪ ,‬ושם ה' נקרא עליו‪.‬‬
‫ולעתיד לבוא שאף אומות העולם ינחלו את התורה‪ ,‬הרי שיקיימו רק את‬
‫נגלות התורה‪ ,‬ולא יזכו להשיג את חכמות התורה‪ ,‬כיון שהם לא זוכים ל'שכל‬
‫הקדם'‪ ,‬ורק עם ישראל יזכו להשיג את הסוד של התורה הק'‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק‬
‫(תיקו"ז פו‪ ).‬עה"פ 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו'‪ ,‬שלעתיד לבוא כולם ייכנסו‬
‫ליא'ו'ר' ‪ -‬לא'ו'ר' התורה‪ ,‬שכל ישראל יושלכו ויכנסו לאור התורה‪.‬‬
‫וכל הבת תחיון ‪ -‬שאזי זוכה להאיר את המלכות‪ ,‬כי על ידי עיון התורה שמעורר‬
‫אתערותא דלתתא מעלה את המלכות לשורשה אל החכמה‪ ,‬ללחום את‬
‫מלחמת ה'‪' ,‬אם תחנה על מחנה‪ ,‬לא ירא לבי‪ ,‬בז'א'ת' אני בוטח'‪ ,‬ז'א'ת' היא‬
‫המלכות‪ ,‬שלעתיד לבוא תעלה לשורשה מכח אתערותא דלתתא בעיון התורה‪,‬‬
‫וחיפוש אורו יתברך בחיפוש אחר חיפוש‪.‬‬
‫שהעיקר הוא עיון התורה‪ ,‬שעמלים לתת לה' חדשות באתערותא דלתתא‪,‬‬
‫לגלות בתורה חדשות נפלאות‪ ,‬ואזי יזכו לבחי' "אז תתענג על ה'"‪ ,‬לפנימיות‬
‫התורה‪ ,‬שיצאו מקלקול המידות בתכלית‪ ,‬ויזכו לחכמ"ה העליונה‪.‬‬
‫העיקר הוא עיון‬
‫התורה‪ ...‬לגלות‬
‫בתורה חדשות‬
‫נפלאות‪ ,‬ואזי יזכו‬
‫לבחי' "אז תתענג‬
‫על ה'"‪ ,‬לפנימיות‬
‫התורה‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ב‬
‫שטארק זיך [אחי‪ ,‬חזק]‬
‫ם רואים‪ ,‬רק מי שמחזיק ‪ -‬נשאר‪,‬‬
‫"קינדערלאך‪ ,‬ילדיי היקרים‪ ,‬את‬
‫יך ולהחזיק‪ ,‬ושלא ליפול בדעתו"‬
‫עיקר העבודה שלנו היא רק להמש‬
‫בדורינו‬
‫בי בנימין זאב חשין זצ"ל‬
‫זכרונות קצרים מהרה"צ ר‬
‫‪ | 45‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫זכרתי‬
‫ימים‬
‫מקדם‬
‫הרה"ג ר' עוזיהו אלכורת שליט"א‬
‫מעלה זכרונות ממורו ורבו החסיד המופלא‬
‫הרה"צ רבי בנימין זאב חשין‬
‫זצ"ל‬
‫צילומים‪ :‬באדיבות מכון ברסלב – 'הר המור'‬
‫ידועים דברי רביה"ק "שהעיקר הוא להשתדל לקרב להשם יתברך בני האדם‬
‫הגדולים במעלה‪ ,‬כגון מי שהוא למדן יותר‪ .‬כי בני אדם כאלו קשה לקרבם מאד‪,‬‬
‫כי בודאי נשמתו גדולה וגבוהה יותר‪ ,‬אך כמו כן יש לו יצר הרע גדול ביותר‪,‬‬
‫וכשזוכה לקרבם אשרי לו" (ח"מ תקמג)‪.‬‬
‫זה הוא האיש הרב החסיד רבי בנימין זאב זצ"ל‪ ,‬שעמל ללא לאות לקרב את‬
‫בני הישיבות תופסי התורה‪ ,‬לחסות תחת כנפי אור האורות‪ ,‬לידבק בנחל‬
‫נובע מקור חכמה‪ .‬אכן מן הראוי לספר 'וואס דא האט זיך געטאהן'‪ ,‬למען‬
‫ידעו הדורות הבאים את מעלת אנשי שלומנו הדבוקים ואבוקים באור הצדיק‬
‫האמת‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪46‬‬
‫כמו שידוע על אחד מאנ"ש שהתקרב לרביה"ק הודות לענוותנותו ושפלותו‬
‫המופלאה של ר' וועלוועל‪ ,‬כששוכנע על ידי ידידיו להגיע לשמוע את שיעוריו‪,‬‬
‫ובפעם הראשונה שהגיע לשיעור ראה ולפתע באמצע השיעור הגיע אדם‬
‫משונה שהיה מעורער בנפשו‪ ,‬ונתן לר' וועלוועל סטירה הגונה על לחיו‪...‬‬
‫ר' וועלוועל אמר מיד לסובבים אותו‪" ,‬אל תעשו לו כלום‪ ,‬אל תגיבו‪,"...‬‬
‫התפעלותו מהשפלות הנפלאה‪ ,‬הביאה אותו לחקור ולדרוש מה טמון בזה‪,‬‬
‫ומנין כח האיפוק המופלא‪ ,‬וכך החל להתמיד להגיע לשיעוריו של ר' וועלוועל‪,‬‬
‫ובזכותו התקרב לרביה"ק‪.‬‬
‫היה זה ממש‬
‫ענין פלאי‬
‫ביותר‪ ,‬הרי‬
‫כל דבר הייתי‬
‫מתייעץ‬
‫איתו‪ .‬אבל‬
‫מעולם לא‬
‫היה עלי‬
‫להציע את‬
‫דברי‪ ,‬תמיד‬
‫כשהגעתי‬
‫אליו‪ ,‬התחיל‬
‫הוא לדבר על‬
‫אותו הנושא‬
‫שרציתי‬
‫לדבר עליו‪.‬‬
‫עם המקובל רבי סלמן מוצפי זצ"ל | עם הרה"ח רבי נחמן בורשטיין זצ"ל בכנס יסוד חבורת האברכים | בערוב ימיו‬
‫יין הונגרי‬
‫והוא זיכני לטעום מן היין ההונגרי‪ ,‬באותם ימים כשלמדתי בכולל סלבודקה‬
‫בשנת תשמ"ו‪ ,‬זכיתי להכיר אותו‪ ,‬ור' וועלוועל קירב אותי לרבינו הק'‪ ,‬ומאז‬
‫דבקה נפשי באמריו הנעימים‪ ,‬איך שהיה לומד תורות בליקוטי מוהר"ן‬
‫בבהירות והארה נפלאה‪ ,‬וזכיתי לנסוע איתו בכל ערב ראש חודש לקבר רחל‪.‬‬
‫והוא אף הורה לי שלא להשאיר את האור לעצמי‪ ,‬אלא לפעול להפצתו בקרב‬
‫רבים‪ ,‬ולמסור שיעורים בדרכו של רביה"ק זיע"א‪.‬‬
‫ולמרות שהייתי מדבר ומתייעץ עמו בכל ענין וענין‪ ,‬בין בעניני הפרטיים‪ ,‬ובין‬
‫בעניני הכלל‪ ,‬ממש כל ענין וענין באופן פרטי‪ ,‬אך מעולם לא היה מורה הוראות‬
‫למעשה‪ ,‬זולת הוראה אחת שבה הורה למעשה‪ ,‬להזהר על ההליכה למקוה בכל‬
‫יום‪.‬‬
‫כוחו של הצדיק האמת מתגלה באנשיו באופן פלאי לגמרי‪ ,‬ויכולני להעיד‪,‬‬
‫שנדירות היו המקרים שהייתי זקוק לשטוח לפניו בפירוש את הנושא שרציתי‬
‫לדבר איתו‪ .‬היה זה ממש ענין פלאי ביותר‪ ,‬הרי כל דבר הייתי מתייעץ איתו‪.‬‬
‫אבל מעולם לא היה עלי להציע את דברי‪ ,‬תמיד כשהגעתי אליו‪ ,‬התחיל הוא‬
‫לדבר על אותו הנושא שרציתי לדבר עליו‪.‬‬
‫עיניו הזכות והמאירות צופות היו למרחקים‪ ,‬ודבר אחד מדבריו שיצאו מפיו‬
‫בקדושה ובטהרה לא שבו ריקם‪ ,‬כפי שיעיד המעשה הבא בידיד שלי שהיה‬
‫מקורב לר' וועלוועל‪ ,‬ולא היתה לו רק בת אחת‪ ,‬היה זה מפציר רבות בר'‬
‫וועלוועל שיבטיח לו בן זכר‪ .‬ר' וועלוועל נעתר לבקשתו‪ ,‬ונתן לו בקבוק יין‪,‬‬
‫באמרו "את הבקבוק ‪ -‬תפתח בברית של הבנים שלך"‪.‬‬
‫עברו שנים רבות‪ ,‬ר' וועלוועל כבר נסתלק לעולמו‪ ,‬אך היהודי עדיין שמר‬
‫באמונה על הבקבוק‪ .‬לאחר שנים נולדו לו תאומים‪ ,‬ואז הבין למפרע את דברי‬
‫ר' וועלוועל‪" ,‬את הבקבוק תפתח בברית של הבנים שלך" ‪ -‬בלשון רבים‪...‬‬
‫ואף בדידי הוה עובדא‪ ,‬בו נגלית מעט ראייתו הפלאית של ר' וועלוועל‬
‫למרחקים‪ .‬כשבני הגיע לגיל שהיה צריך להכנס ללמוד בחיידר‪ ,‬חשבתי‬
‫מתחילה לשלחו ללמוד בתלמוד תורה "ברסלב"‪ .‬ופניתי לקבל את ברכתו של‬
‫ר' וועלוועל‪ ,‬אך באופן פלאי התעקש ר' וועלוועל‪ ,‬ואמר "מי אמר שהילד צריך‬
‫ללמוד דוקא בברסלב‪ ,‬אולי ילך ללמוד בחיידר ליטאי‪"...‬‬
‫ברם‪ ,‬הנסיון להתקבל לתלמוד תורה "תשב"ר" היה חסר תועלת‪ ,‬וכי כיצד יקבל‬
‫אותנו התלמוד תורה לשורותיו‪ ,‬בשעה שאינו מקבל אפילו ליטאים שאין להם‬
‫אחים בת"ת‪ .‬באותם ימים הזדמן לי להצטרף לנסיעה לקברי צדיקים שבגליל‬
‫עם אחד מגדולי רבני ארה"ב‪ ,‬ואת הנסיעה ניהל מקורבו‪.‬‬
‫המקורב פתח בדרך עמי בשיחה‪ ,‬והתרשם מאוד מהתקרבותי לרביה"ק‪,‬‬
‫עד כדי כך שכשפגש חבר‪ ,‬סיפר לו בהתלהבות על האברך שפגש שהתקרב‬
‫לרביה"ק‪ ,‬חברו שהכירני נענה לו‪" ,‬הן עתה הוא חפץ להכניס את בנו לת"ת‬
‫"תשב"ר"‪ ,‬והם עומדים בסירובם‪ ,‬ואינם מוכנים לקבלו‪ ,‬מפאת היותו מקורב‬
‫לברסלב"‪.‬‬
‫הנגיד עמד מופתע‪" ,‬הרי אני מגייס הכספים הגדול של ת"ת "תשב"ר"‪ ,‬ובאחת‬
‫אוכל לסייע לו בזה"‪ ,‬לא עברו ימים מספר‪ ,‬וקיבלתי טלפון מהנהלת ת"ת‬
‫"תשב"ר" שבני התקבל‪.‬‬
‫כפלח הרימון‬
‫אך העיקר מה שקבלנו מר' וועלוועל לא היה סיפורי מופתים‪ ,‬זכורני כשהיינו‬
‫באים אליו‪ ,‬היה ר' וועלוועל יושב תחת עץ רימון שהיה נטוע בחצרו‪ .‬פעם אחת‬
‫כשבאנו אליו‪ ,‬היה זה בזמן פריחת הרימון‪ ,‬והעץ הנץ פרחים רבים‪ .‬ר' וועלוועל‬
‫הגיב במשפט שהיה נראה תמוה‪" :‬הנה ראו את הפרחים הרבים‪ ,‬מכל פרח יגדל‬
‫רימון‪ ,‬האח‪ ,‬ראו כמה רימונים עסיסים יפלו בחלקי"‪.‬‬
‫לאחר זמן מה הגענו אליו‪ ,‬וכבר היה זה בעת השלכת‪ ,‬עץ הרימון כבר השיל את‬
‫רוב הפרחים‪ ,‬ור' וועלוועל אמר לנו "אוי איפה הפרחים שלי‪ ,‬הם לא החזיקו‬
‫מעמד‪ ,‬והנה כמעט כולם נפלו‪ ,‬עכשיו יהיו לי רק עשר רימונים"‪ ,‬הבטנו בו‬
‫בהפתעה‪ ,‬ואז ר' וועלוועל התרומם ממקומו‪ ,‬ואמר ברגש רב‪" ,‬קינדערלאך‪ ,‬איר‬
‫זעהט‪ ,‬נאר דער וואס האלט ‪ -‬בלייבט‪ ,‬היינט דארף מען נאר בלייבן האלטן" [‪-‬‬
‫ילדיי היקרים‪ ,‬אתם רואים‪ ,‬רק מי שמחזיק ‪ -‬נשאר‪ ,‬בדורינו עיקר העבודה שלנו‬
‫היא רק להמשיך ולהחזיק‪ ,‬ושלא ליפול בדעתו]‪.‬‬
‫‪ | 47‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫אני לא גמרתי?‬
‫גמרתי ואגמור‬
‫ניצוצי אור הבוקעים מהמפעל העולמי "נעשה ונשמע"‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪48‬‬
‫‪ | 49‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫היכל הנגינה‬
‫הארת חליפות דעתו יאיר לנצחים הארת הדעת כי ה' הוא האלוקים‬
‫להציל עם קדושים מעוונות וחטאים להעלותם משמד ורוגז לרעוא דרעוין‬
‫פעילות שער לחיים‬
‫היכל דף היומי‬
‫*‬
‫ניצוצי אור הבוקעים‬
‫מהמפעל העולמי "נעשה ונשמע"‬
‫העושה ומעשה מוסיף והולך ללא לאות לקיום צואתו ורצונו הקדוש‬
‫של המנהיג הרחמן שכל עסקכם יהיה להשקות אילנות להשקות‬
‫עמי בחירי משקיא דעדן עילאה נחלא נביעה מקורא דחכמת"א‬
‫שורשא דכל נשמתא דעמא קדישא עד דהארץ תמלא דעה את ה'‬
‫כמים לים מכסים וישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה והיה‬
‫ה' למלך על כל הארץ‬
‫שואב מימך‬
‫עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו‪ ,‬כשכרוזו של רבינו הקדוש סבא‬
‫דסבין תקות ותיקון כל העולמות הולך ונשמע מסוף העולם ועד סופו‪" :‬מי שיש‬
‫לו אמונה בה' יתברך ‪ -‬שיהיה אצלי על ראש השנה!"‬
‫והכרוז יוצא מבית המלך ונכנס לבתי גוואי‪ ,‬לחדרי הלב הפנימיים של כל יהודי‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪50‬‬
‫בכל פינה בעולם‪ ,‬עד כי דומה ואין יהודי בעולם שליבו אינו פועם בהתרגשות‬
‫בשמעו את דבר המלך ודתו‪" :‬איש בל יעדר"‪.‬‬
‫ומכל עבר באים ונאספים‪ ,‬כל המינים והגוונין שבעם ישראל‪ ,‬מראשיכם‬
‫וזקניכם ‪ -‬עד חוטב עציך ושואב מימיך‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שדברי רביה"ק‬
‫הננמ"ח נלמדים כמאמר ראבר"נ "לבאר בכל מאמר וענין מיניה וביה‪ ,‬ומרישא‬
‫לסיפא‪- "...‬‬
‫דהיינו‪ ,‬מי שיש לו אמונה בה' יתברך ‪ -‬שיהיה אצלי על ראש השנה‪ ,‬וממילא‬
‫ניפוק מיניה נמי איפכא‪ ,‬שמי שיהיה אצלי על ראש השנה ‪ -‬ודאי יתחזק ויתגדל‬
‫אצלו האמונה בה' יתברך יותר ויותר‪.‬‬
‫כמחזה שמימי נדמים כל המתקבצים שנאספים אל ציון המצוינת‪ ,‬חסידים‬
‫ישישים עטויים בבגדי שיראין‪ ,‬לצד נשמות יקרות שהכיפה הונחה על ראשם‬
‫זה לראשונה בחייהם‪...‬‬
‫"ואפילו הרשעים שבקהילת קודש אומן כולם היו כרוכים אחריו‪ ,‬ונתעוררו‬
‫קצת עד שהיו להם כמה וכמה הרהורי תשובה‪ ,‬מה שלא עלה על לבם מעולם‪.‬‬
‫כאשר סיפרו בפיהם בפרוש‪ ,‬שכבר התיאשו עצמן‪ ,‬והיו כמושבעים ועומדים‬
‫שבודאי לא יהיה להם שום הרהור תשובה‪ ,‬והיו רחוקים לגמרי משום צד‬
‫הרהור תשובה כמפורסם לכל מי שהיה מכיר אותם‪ ,‬ועל ידי דיבוריו הקדושים‬
‫הגיע אליהם גם כן הרהור תשובה"‪( .‬חיי"מ תריד)‬
‫והפלא הגדול הזה חוזר ונשנה מדי שנה בריבוי עצום ונפלא‪ ,‬כשאלפי נשמות‬
‫יקרות חוזרות לחיי תורה ומצוות בפלאותיו של הבעל כח הגדול‪ ,‬שעומד נגד‬
‫הסטרא אחרא להוציא בלעה מפיה‪.‬‬
‫להציל נפשות‬
‫ומדי שובם ‪ -‬של אותם אלפי בעלי תשובה ‪ -‬לארץ ישראל ולכל קצוות תבל‪,‬‬
‫ממשיכים הם את אורו הגדול בכל מקומות מושבותיהם‪ ,‬ונועם ה' חופף עליהם‬
‫בשובם לחיי תורה ומצוות‪.‬‬
‫אך דא עקא‪ ,‬ששלושת הנקודות ‪ -‬נקודת הצדיק‪ ,‬נקודת החבר‪ ,‬ונקודה דמיניה‬
‫וביה ‪ -‬תלויים ועומדים זה בזה‪ ,‬ואף כי זכו להתקרב לנחל נובע ולהתחזק בקיום‬
‫תורה ומצות‪ ,‬אבל העדר חברת אנ"ש‪ ,‬וחוסר בחיי קהילה מוכוונים מקשה עד‬
‫מאוד על חיי בעלי התשובה‪.‬‬
‫ואם כי ליבם בוער וכוסף להשי"ת עד אין תכלית‪ ,‬אבל בהעדר עזרה בהמשך‬
‫הדרך‪ ,‬הן בחברותא לקביעת עיתים לתורה‪ ,‬והן בהכוונה בניהול הבית היהודי‪.‬‬
‫ממילא ההתנהלות באופן עצמאי חוסמת את דרכו של בעל התשובה הטרי‬
‫מלהתקדם בחיי תורה ומצוות‪.‬‬
‫ומדי שנה הולכים ומתקרבים אלפים לאור האורות‪ ,‬ורבים מאותם נשמות‬
‫יקרות אשר נשפכו עד עתה בראש כל חוצות בשובם לחיי היום יום נתקלים‬
‫בקשיים מרובים‪ ,‬ואם אין להם מקום בו יוכלו לפנות בכל ענין רוחני הרי‬
‫היכל השיעורים‬
‫המחזה המופלא בו יושבים זה לצד זה אברכים מאנ"ש לצד‬
‫מתקרבים שזה עתה טעמו את טעמה של תפילה‪ ,‬ושל התקרבות‬
‫לצדיק האמת‪ ,‬השותים בצמא ובהשתוקקות כל מילה ומילה‬
‫היוצאת מפי אנ"ש‪...‬‬
‫שהופכת ההתקדמות בעבודת ה' לבלתי אפשרית‪ ,‬וחלילה יכולים ליפול לגמרי‬
‫ה"י‪.‬‬
‫שני אברכים יקרים מאנ"ש‪ ,‬שלוחי דרבנן הפועלים בשליחות גדולי וחשובי‬
‫אנ"ש שליט"א‪ ,‬זה הגבר הוקם על הרה"ח ר' אברהם יצחק קלצקי הי"ו‪ ,‬ומשנהו‬
‫בדומה לו הרה"ח ר' יהונתן שיוביץ הי"ו‪ ,‬שראו נכוחה את המצב המעיק‪ ,‬את‬
‫חוסר האונים שמתלווה לתהליך החזרה בתשובה של אותם נפשות יקרות‪.‬‬
‫נדבה רוחם לסייע לפועלו של הצדיק הגדול‪ ,‬שמרים כמה וכמה צלם אלוקים‬
‫מהרפש וטיט שמונחים שם‪ ,‬ומקרב אותם בהתקרבות כזה שאין להם להתבייש‬
‫מצדיקים גדולים (חיי"מ שי)‪ ,‬לחבר את אותם נפשות אליו יתברך בקשר אמיץ‬
‫ואיתן לבל יפלו במהמורות הזמן ובסערות רוחותיו‪.‬‬
‫שלושת אלפים רצונות זכים‬
‫תחילת הפעילות היתה באותו יום גדול וקדוש‪ ,‬בימי ראש השנה בהם נאספים‬
‫לחסות בצילו של אור האורות‪ ,‬כאשר הרועה הגדול מקבץ ומאסף לביתו בית‬
‫התפילה נפשות אשר היו נשפכים בראש כל חוצות‪ ,‬והיו נעים ונדים מחוץ‬
‫לשדה העליונה‪ ,‬ובאו האובדים מארץ אשור והנדחים מארץ מצרים‪ ,‬ובאו ציון‬
‫ברינה ושמחת עולם על ראשם‪.‬‬
‫אך אותם נשמות שבאו ברצונות והשתוקקות וכיסופים‪ ,‬אך ללא שום ידיעה‬
‫מינימלית מה עושים במקום קדוש זה‪ ,‬ואיך מתחברים לאוירת הקדושה‪ ,‬אך‬
‫בהעדר כל יד מכוונת לא היתה להם שום ידיעה כיצד לשאוב את האור‪ ,‬וכיצד‬
‫לכלכל את דרכם כדי שיוכלו לשוב לביתם‪ ,‬ולהתחיל דרך חדשה‪.‬‬
‫עד אשר קמו עסקני "נעשה ונשמע" ובהשקעה אדירה של קרוב לחצי מליון‬
‫ש"ח‪ ,‬הקימו לצד הציון בית מדרש מיוחד שירכז את כל הפעילות‪ ,‬הלא הוא‬
‫מרכז "נעשה ונשמע"‪ .‬שבועות מספר לפני ראש השנה החלה הפעילות בין‬
‫אנ"ש לעודד אברכים שיקדישו זמן מה בימי ראש השנה להפצת דעת הצדיק‬
‫האמת בלבבות אותם נפשות‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אברכים רבים מאנ"ש נענו לקריאתם והתנדבו ללמוד עם אותם בעלי‬
‫תשובה‪ ,‬כשלצורך כך נדפסה חוברת מיוחדת ובה דברי תורה מענינו של יום‪,‬‬
‫וליקוט נבחר מתורתו של רביה"ק‪.‬‬
‫המחזה המופלא בו יושבים זה לצד זה אברכים מאנ"ש לצד מתקרבים שזה‬
‫עתה טעמו את טעמה של תפילה‪ ,‬ושל התקרבות לצדיק האמת‪ ,‬השותים‬
‫‪ | 51‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫היכל השיעורים‬
‫היכל דף היומי‬
‫ההפתעה עלתה על כל דמיון‪" ,‬שלושת אלפים כרטיסים" הוגשו‬
‫לעסקנים על ידי המבקרים והמשתתפים בפעילויות השונות‪,‬‬
‫הן מאותם שזה עתה טעמו את טעם התורה‪ ,‬והן ממתקרבים‬
‫ותיקים שחיפשו אחר בית רוחני שיתמוך בהם‪...‬‬
‫בצמא ובהשתוקקות כל מילה ומילה היוצאת מפי אנ"ש‪.‬‬
‫כאשר נראה לעין כל התקיימות הנבואה‪ ,‬והשלכתי רעב בארץ לא רעב ללחם‬
‫ולא צמא למים‪ ,‬כי אם לשמוע את דבר ה'‪ ,‬כאשר ההתעוררות האדירה‬
‫וההתחזקות אור ישר ואור חוזר מאיר על פניהם עד מאוד‪ ,‬עד שרואים עין בעין‬
‫את הדר תעצומות בחיר הרועים‪ ,‬המעלה אחר העלות‪ ,‬ומתקן נצח נעימות‪.‬‬
‫אך כדי שלא תרד העבודה לטמיון‪ ,‬כידוע שכשחוזרים אחרי ראש השנה‪ ,‬כל‬
‫נסיונות והמלחמות מתחדשות כשנשאר רק רשימו מהאור‪ ,‬ואם לא ימשיכו‬
‫את הפעילות‪ ,‬אזי אפשר ח"ו לשכוח את האוירה הקדושה שהיתה באומן‪,‬‬
‫ובהתאם לכך הוכנו כרטיסים למעוניינים לשמור על קשר‪ ,‬שחולקו לאלפי‬
‫המבקרים במרכז "נעשה ונשמע"‪ ,‬ובו יציינו את התרשמותם מהפעילות‪ ,‬ואם‬
‫ברצונם להמשיך לשמור על קשר‪.‬‬
‫ההפתעה עלתה על כל דמיון‪" ,‬שלושת אלפים כרטיסים"‪ .‬הוגשו לעסקנים על‬
‫ידי המבקרים והמשתתפים בפעילויות השונות‪ ,‬הן מאותם שזה עתה טעמו את‬
‫טעם התורה‪ ,‬והן ממתקרבים ותיקים שחיפשו אחר בית רוחני שיתמוך בהם‪,‬‬
‫כך שלאלתר לאחר החגים הוחל ביצירת קשר עם בעלי התשובה הטריים‪ ,‬על‬
‫מנת לבנות קשר איתן ויציב להמשך הדרך‪.‬‬
‫מפעל החברותות העולמי‬
‫ואכן‪ ,‬כח המשלח פועל בשליח‪ ,‬ומכוחו של סבא דסבין הצליחו וגם עשו פרי‪,‬‬
‫וכך למעלה מאלף מתקרבים! המשיכו בקשר עם הארגון "נעשה ונשמע"‪ ,‬בכל‬
‫הדרכים והפעילויות הרבות שהופקו עבורם‪ ,‬ועיקר העיקרים היה בכך שזכו‬
‫לחוש כי יש להם שייכות וקשר ופינה חמה אצל אנשי הצדיק‪.‬‬
‫למאות מתוכם סודרו חברותות קבועות במשך השנה עם אברכים מאנ"ש‪,‬‬
‫שמחזקים אותם בענינו של רביה"ק‪ ,‬ומדריכים אותם לקיום התורה והמצוות‪,‬‬
‫מאות רבות בקשו לקיים שיעורי תורה במקומות מגוריהם‪ ,‬על ידי משפיעי‬
‫ורבני אנ"ש‪ ,‬וכך נוסדו למעלה מארבעים שיעורים קבועים בכל ערי הארץ‪.‬‬
‫עשרות חוגי בית נוסדו עקב פניות רבים שחשו בצורך בליווי ותמיכה קבועים‪,‬‬
‫ומענה טלפוני סביב השעון נותן פתרון לכל שאלה ומצוקה שמתלווה לדרכם‪,‬‬
‫כששאלות מורכבות מופנות לרבנים מתאימים המספקים עזרה לכל פונה‪.‬‬
‫וכך משנה לשנה הולכת ומתרבה פעילותו הקדושה של הארגון "נעשה ונשמע"‪,‬‬
‫להפצת אור האורות בכל פינה ופינה‪ ,‬שמתחילה במרכז "נעשה ונשמע" באומן‪,‬‬
‫הן בראש השנה‪ ,‬והן בשאר ימי הקיבוץ‪ ,‬כמו בשבת חנוכה‪ ,‬ראש חודש ניסן‪,‬‬
‫ובחג השבועות‪ ,‬וממשיכה בקשר הדוק למשך כל השנה‪ .‬סיפורי הפלאות אינם‬
‫מפסיקים מלזרום אל העסקנים‪ ,‬שרואים כי חפץ ה' בידיהם הצליח‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪52‬‬
‫אתה‬
‫מוכן ללמוד‬
‫זה עתה השתתפו העסקנים בשמחת נישואיו של אחד מפירות הארגון‪,‬‬
‫שבביקורו הראשון במרכז "נעשה ונשמע" בראש השנה באומן‪ ,‬סיפר שהוא‬
‫מתלווה לקבוצה שמגיעה מדי שנה לראש השנה לאומן‪ ,‬אך בחזרתם לארץ הם‬
‫נותרים בשממון הרוחני ה"י‪.‬‬
‫הוא התיישב עם אברך מאנ"ש ללימוד משותף‪ ,‬ולאחר החגים העסקנים יצרו‬
‫עמו קשר‪ ,‬קשר שהיווה את תחילתו של תהליך חזרתו בתשובה‪ ,‬וכך זכה‬
‫להתקרב לה' ולמצותיו‪ ,‬ולהכנס לישיבה תורנית בה שקד על תלמודו‪.‬‬
‫אך עם בואו בברית האירוסין‪ ,‬החלו בני משפחתו להערים עליו קשיים בקיום‬
‫חתונה על טהרת הקודש‪ .‬העסקנים שליוו אותו לאורך כל הדרך‪ ,‬נכנסו‬
‫לעובי הקורה‪ ,‬ופעלו בחן ובטוב טעם להרגיע את הרוחות‪ ,‬ולהביא להסכמת‬
‫המשפחה להשתתף בחתונה שהיתה על טהרת הקודש‪.‬‬
‫העסקנים והאברך שהוצמד לו לחברותא הגיעו להשתתף בשמחת נישואיו‪,‬‬
‫ועם כניסתם לאולם פנה אליהם החתן ברגש רב‪" :‬כל מה שאתם רואים‪ ,‬הכל‬
‫בזכותכם‪ ,‬בזכותכם אני יהודי כשר‪ ,‬בזכותכם זכיתי לחתונה יהודית!!"‬
‫הליווי אותו מעניקים בארגון "נעשה ונשמע" מתמשך בכל ימות השנה‪ .‬אחד‬
‫מהמתקרבים שמתגורר בישוב בו עדיין כל התושבים רחוקים מחיי תורה‬
‫ומצוות‪ ,‬שידל את בני משפחתו להתקרב להשי"ת ולתורתו‪ ,‬וכשהגיע חג‬
‫הפסח חש כי עתה העת כשרה להטעים להם מנועם המצוות‪.‬‬
‫הוא פנה לעסקנים והם הכירו לו משפחה חרדית בעיר אחרת‪ ,‬ומשפחתו ארזה‬
‫את מטלטליה ונסעה לשהות בימי חג הפסח בביתה של המשפחה החרדית‪.‬‬
‫שבוע זה היווה את נקודת המפנה למשפחה כולה‪ ,‬שהחלו לשלוח את הילדים‬
‫למוסדות תורניים‪ ,‬כשהכל בזכותו של אותה פעילות נוראה ונפלאה בימי ראש‬
‫השנה באומן‪.‬‬
‫שאיפתם של העסקנים לזכות להקים ישיבה‪ ,‬בה יוכלו לשהות ולהתחזק כל‬
‫אותם בעלי תשובה יקרים‪ ,‬במסגרת שתיתן מענה לכל צריכהם בגשם וברוח‪,‬‬
‫בה יוכלו להמשיך ולשקוד על דלתי התורה הק' מתוך התקשרות איתנה‬
‫ברביה"ק זיע"א‪.‬‬
‫מי יתן ונחזה עין בעין בקיום החזון אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא‬
‫מועד‪ ,‬ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה‪ ,‬ושמחת עולם על ראשם‪ ,‬כי פדה ה' את‬
‫יעקב וגאלו מיד חזק ממנו‪ .‬ונראה בקיום הפסוק גילי מאוד בת ציון הריעי בת‬
‫ירושלים הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא‪ ,‬מה נאוו על ההרים רגלי מבשר‪,‬‬
‫הרועה השמיני כלליות הבעטלערס‪ ,‬ותהי המשרה עליו‪ ,‬לעטרא חרובין‪,‬‬
‫לעטרא נפולין‪ ,‬להכינך ולסעדך כימי עולם‪ ,‬וגבהת וראמת לעטרת תהילה‪ ,‬צניף‬
‫מלוכה ומראש אמנה תבואי תשורי‪.‬‬
‫איתי?‬
‫"והכלל אחיי ידידיי‪ ,‬אם אתם רוצים לחיות‬
‫איזה חיות בזה העולם העובר ושב‪ ,‬אין אני‬
‫יודע איך יכולין לחיות בלא ספרי רבינו ז"ל‬
‫ותלמידו הקדוש‪ ,‬ותלמיד תלמידו‪ ,‬כי אין אני‬
‫מבין כלל‪ ,‬איך מי שנקרא על שם רבינו ז"ל‬
‫ותלמידו הקדוש‪ ,‬איך אינו מתמיד לחפש‬
‫בגנזיא דמלכא באוצרות היקרים אשר גילה‬
‫השם יתברך לרבינו ז"ל ותלמידו הקדוש‪ ,‬כי‬
‫הלא הם משיבין הנפש בזה ובבא‪ ,‬וכל יום‬
‫ויום שילמוד בהם יתנו חיות לזה היום כפי מה‬
‫שעובר על האדם בזה‪ ,‬ומבלעדם איני יודע איך‬
‫מקבלין חיות‪( "...‬נתיב צדיק מכתב מג)‬
‫"שעשועים שלא היו מימות עולם"‬
‫להגביר החשק‬
‫"מאחר שיצא ספרי בעולם ‪ -‬אני חפץ מאוד שילמדו אותו" (חיי"מ שמו)‪ ,‬כל‬
‫נשמות ישראל התלויים בצדיק האמת‪ ,‬חרדים על דברו ורוצים ומשתו־‬
‫קקים ללמוד את דעתו הקדושה הנמצאת בספרו הקדוש‪" ,‬כי צריכים ללמד‬
‫אותו הרבה!!" (חיי"מ שם)‪ ,‬וכל בני העולם מתגעגעים אחר החיות‪ ,‬וכל לבב‬
‫כוסף אחר המעין‪ ,‬לדלות ממעיני הישועה‪...‬‬
‫אך ככל שהנחשק יותר גדול‪ ,‬כך מתגברים המניעות‪ ,‬אשר מגבירים החשק‬
‫עד לבלי גבול ותואר כלל‪ ,‬ויעידו על כך בארגון "נעשה ונשמע"‪ ,‬שלאחר‬
‫הסיום הגדול על ליקוטי מוהר"ן במסגרת העמוד היומי‪ ,‬בו נקבצו ובאו‬
‫אלפי בחורים הכוספים לטעום מאור התורה דלעתיד ‪-‬‬
‫התקבלו בארגון מאות מכתבים מבחורים ואברכים שכוספים וחושקים‬
‫לקיים רצון רביה"ק 'ללמוד את ספרו הרבה עד שיהיה שגור על פה'‪ ,‬אבל‬
‫מהעדר מי שיכניסם לדרכי הלימוד בספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬רפו‬
‫ידיהם ולא ידעו איך להכנס בשערי צדיק‪ ,‬אשר פניו נשמתו ושכלו גנוזים‬
‫בזה הספר הקדוש‪...‬‬
‫עמודי אור‬
‫על כן נתעוררו במפעל העולמי "נעשה ונשמע"‪ ,‬ליטול המשרה על שכמם‬
‫לחזק ידים רפות‪ ,‬ובכוחו הגדול של הנחל נובע ללמד לבני יהודה קשת לה־‬
‫כניסם בלימוד הנשגב של הספר הקדוש והנורא ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬המוכרח‬
‫לכל נפש ונפש לגאולתו הנצחית‪ .‬וכמו שכתב התלמיד הגדול מוהרנ"ת בה־‬
‫קדמתו‪ ,‬שהספר הקדוש ליקוטי מוהר"ן שייך לכל אדם ולכל זמן‪ ,‬מריש כל‬
‫דרגין עד סוף כל דרגין‪ .‬ועל כן החלו להוציא לאור עלון בשם "עמודי אור"‬
‫שעוסק בעמוד היומי בליקוטי מוהר"ן‪.‬‬
‫ועל כל עמוד מובא מאמר קצר להטעים מאורו הגנוז באופן השווה לכל‬
‫נפש‪ ,‬ובסופו 'לעובדא ולמעשה'‪ ,‬בכדי שכל אחד ואחד שרוצה להתחיל‬
‫בלימוד הקדוש הזה יוכל להרגיש שייכות והתחברות לליקוטי מוהר"ן‪ ,‬ויז־‬
‫כה להתפלל על זה הענין שלומד אותו‪ ,‬כמובא בדברי רביה"ק (ליקו"מ ח"ב‬
‫כה)‪" :‬שכשלומד או שומע איזה מאמר תורה מצדיק האמת‪ ,‬אזי יעשה מזה‬
‫תפלה‪ ,‬דהיינו לבקש ולהתחנן לפניו יתברך על כל מה שנאמר שם באותו‬
‫המאמר‪ ,‬מתי יזכה גם הוא לבוא לכל זה‪ ,‬וכמה הוא רחוק מזה‪ ,‬ויבקש מאתו‬
‫יתברך‪ ,‬שיזכהו לבוא לכל הנאמר שם באותו המאמר"‪.‬‬
‫וכבר העידו רבים שבזכות העלון התחילו ללמוד בקביעות ליקו"מ‪ ,‬והעלון‬
‫'עמודי אור' אינו מש מתחת ידיהם‪ ,‬והלימוד היומי בליקוטי מוהר"ן משולב‬
‫בד בבד עם המאמר היומי בעלון 'עמודי אור'‪ ,‬שזה נותן להם חיות והתחד־‬
‫שות בהתקרבות לצדיק האמת‪ ,‬וחיבור פנימי ללימוד ספריו הק'‪ ,‬וכח נפלא‬
‫להמשיך להתחזק בעצותיו‪ ,‬לבלי לייאש עצמו ח"ו‪.‬‬
‫כמו כן כל שבוע נכתב בעלון על חבורה או בית כנסת אחר של אנשי הבעל‬
‫תפילה‪ ,‬להרבות אויר הנח והזך אהבה אחוה שלום ורעות בין אנשי הצדיק‪,‬‬
‫שעל ידי זה שמו הולך בכל המדינות‪ ,‬ולקבל מכל אחד ואחד את אור נקו־‬
‫דתו הטובה שהולך בה‪ ,‬ובכך ששמחים על כל אחד ואחד בנקודתו הטובה‬
‫עי"ז מעודדים אותם להמשיך ביתר שאת וביתר עוז‪ ,‬להגדיל ולהרחיב את‬
‫פעילותם לכבוד ולתפארת שם הצדיק‪.‬‬
‫ללכת עם תורה‬
‫ועל הכל פועלם הגדול להאיר בלבבות הכוספים והמתגעגעים לבקש ולח־‬
‫פש יומם ולילה אחר המנהיג האמיתי משה משיח את הדרך של ההליכה‬
‫עם התורות‪ ,‬שזו דרך שווה לכל נפש ונפש מישראל הכוספת ומשתוקקת‬
‫לתכלית הנצחי‪ ,‬וכמש"כ מוהרנ"ת‪" :‬שרצונו חזק מאד שנלך עם התורות‬
‫שגלה‪ ,‬שיהיו כל עבודתו והלוכו ביראת ה' על פי הנאמר באותה התורה‪,‬‬
‫וכל תפלתו ושיחתו יהיה לזכות להגיע למה שנאמר באותה התורה" (שיחות‬
‫הר"ן רצז)‪.‬‬
‫וכך הולכים בדרכו של הרה"ח ר' שמואל הורביץ זצ"ל‪ ,‬שקיווה ליום בו‬
‫יהיו ישיבות שילמדו את תורת הסבא דסבין‪ ,‬כאשר בתחילה פתחו כמה‬
‫חבורות של אברכים‪ ,‬שבהם לומדים כל האברכים כאחת תורה בליקוטי‬
‫מוהר"ן‪ ,‬ומעיינים בה והולכים איתה כרצונו החזק של הנחל נובע מקור‬
‫חכמה‪ ,‬וחזונם ורצונם להמשיך ולייסד בכל אתר ואתר חבורות שילכו עם‬
‫תורת הצדיק‪.‬‬
‫כמו כן אברכים מיוחדים ראשי חבורות הוכשרו לסייע בידי אלו הרוצים‬
‫להתחיל ללכת עם תורות‪ ,‬אך חסר להם הדרכה בדרכי הלימוד וההלי־‬
‫כה בתורת הצדיק‪ ,‬עד שכל אחד יוכל ללכת ולטייל בחדרי תורת הצדיק‪,‬‬
‫ולהוציא ולגלות את העצות הגנוזות וטמונות לעובדא ולמעשה בתוך כל‬
‫תורה ותורה‪.‬‬
‫ובכדי לתת יותר ויותר כלים ולהקל על המתחילים‪ ,‬מכינים ב"נעשה ונש־‬
‫מע" חוברות ועלונים מיוחדים המקילים על הצמאים לדבר ה'‪ ,‬למען יתנו‬
‫על ליבם אשר ההליכה עם תורת הצדיק היא דבר השווה לכל נפש ממש‪,‬‬
‫כמו כל עצות הצדיק‪ ,‬ואין צריך בשביל זה רק רצון תפילה וכיסופין‪.‬‬
‫ב"נעשה ונשמע" לא מסתפקים בכל הפעילות‪ ,‬אלא מקווים להוסיף ולה־‬
‫רבות בכפל כפליים עד שאור חדש על ציון תאיר‪ ,‬ויתגלה ויתפרסם שם‬
‫הראש בית האמיתי שהוא הראש של כל הראשים שבעולם‪ ,‬שעיקר כל‬
‫תיקון כל בני העולם לשוב לה' יתברך הוא על ידו דייקא‪ ,‬ועל ידי זה יתקיים‬
‫'והיה ה' למלך על כל הארץ'‪.‬‬
‫‪ | 53‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫ראשא’‬
‫ערב יום‬
‫השנה‬
‫"ועל כן אמר‪ ,‬הקבצו ושמעו בני יעקב‪' ,‬הק־‬
‫מתוך ספר‪ .‬השולחנות מלאים בלומדים‬
‫מכל הסוגים‪ .‬כעת אנחנו מבינים‪ ,‬זה לא‬
‫הפרויקט שלנו‪ ,‬זה עניין של רבינו‪ .‬והוא‬
‫מנהל כאן את העניינים מעבר לכל דמיון‪.‬‬
‫הפעילות מתנהלת במתכונת מצומצמת‬
‫בשעת חצות של ליל שבת‪ ,‬בזמן המסוגל יותר‪ .‬כמקובל בין אנשי שלומינו‪ ,‬בשעות‬
‫כל כך לרצון וגעגועים‪ ,‬התקיים בהיכל נעלות אלו עסוק כל אדם בעבודת הפרט‪.‬‬
‫הציון הקדוש מפגש נוסף של שירה תיקון הכללי‪ ,‬צדקה‪ ,‬וידוי ותשובה‪ .‬ובכל‬
‫ודבקות‪ ,‬הפעם בניצוחו של הרב מוטה זאת‪ ,‬הציבור הרחב אינו יודע הרבה על‬
‫פרנק‪ .‬בכישרונו הנדיר ועם המון לב ונשמה המסורות‪ ,‬אנשים כבר למדו להכיר את‬
‫הוא מנצח על מעגל אדיר של מאות אנשים הכתובת‪ .‬הם מגיעים לכאן בהמוניהם‬
‫המקיפים את מרכז היכל הציון בטבעת ודורשים ‘חברותא’‪ .‬אין ברירה‪ ,‬הפעילות‬
‫הדוקה של חמימות יהודית טהורה‪ .‬הזו רותמת את כולנו מעבר לכל תכנון‬
‫הניגונים משתלבים זה בזה והופכים מוקדם‪.‬‬
‫למחרוזת מרטיטה של דבקות וגעגועים‪.‬‬
‫אף אחד אינו מסוגל להיוותר אדיש מול‬
‫מפגן כיסופים שכזה‪.‬‬
‫פעילות השירה ממשיכה זו מחר‪ ,‬ביום‬
‫אנחנו עוזבים את אומן בימים שאחרי ראש‬
‫שבת קודש בשעות הצהריים‪ .‬הפעם בבית‬
‫השנה‪ .‬מאחורינו ימים רצופים של עשייה‬
‫המדרש של ‘נעשה ונשמע’‪ .‬אנחנו מכריזים‬
‫משותפת עם כל כך הרבה חברים וידידים‪,‬‬
‫על מפגש ניגון בשיתוף ארגון ‘לב לנער’‪,‬‬
‫ומול כל כך הרבה נפשות יקרות‪ .‬עבור כולנו‬
‫הציבור מתאסף ומתקבץ לשירה שנמשכת‬
‫היו אלו יממות לא פשוטות‪ .‬נדרשנו להקדיש‬
‫שעה ארוכה‪ .‬האווירה מופלאה והתוצאות‬
‫זמן אישי רב עבור הכלל‪ .‬אין זה פשוט‪ .‬אך‬
‫הללו מלמדות אותנו עד כמה היוזמה הזו‬
‫ברור לכולנו שההשקעה הזו משתלמת‪ .‬יש לנו‬
‫חיונית וחשובה‪.‬‬
‫את התחושה שהשנה נזרעו כאן זרעים רבים‬
‫מאוד‪ ,‬ואנחנו תפילה שבעזרת השם‬
‫יצמחו מהם אילנות נאים‪.‬‬
‫בצו' דיקא‪ ,‬שגילה להם שעיקר יסוד תקון‬
‫העצה הוא בחינת 'הקבצו'‪ ,‬הינו שיהיה אח־‬
‫דות ואהבה ושלום בין ישראל‪ ,‬שיתקבצו יחד‬
‫לדבר זה עם זה מהתכלית האחרון ועל ידי‬
‫זה יזכו לשלמות העצה‪ ,‬כי ישראל ואוריתא‬
‫כולא חד כפי השלום והאחדות שבין ישראל"‬
‫אפילוג‬
‫יומן מסע‬
‫וכי החברותא‬
‫רש מוצף בלומ‬
‫קשים להשמיע‪.‬‬
‫מי‬
‫מדהימה אותנו‪ .‬מלכתחילה‬
‫דים‪ ,‬אנשים נגשים מיוזמתם‬
‫לשדך עם מי‪ .‬בפועל‪ ,‬ראינו ניסים ונפלאות‪ .‬הנה‪ ,‬נכנס התעוררו חששות שונים ב‬
‫נוגע‬
‫לה‬
‫תא‬
‫מת‬
‫הל‬
‫ומד‬
‫ים‪.‬‬
‫לא‬
‫י‬
‫כעת‬
‫דענו‬
‫ל‬
‫בית‬
‫איך‬
‫נצ‬
‫המ‬
‫ליח‬
‫דרש‬
‫לת‬
‫א‬
‫אם‬
‫ברך‬
‫שהתבקש על ידי הפעילים להצטרף לחצי שעה למ בין הציבורים השונים‪ .‬את‬
‫טרי‪ .‬שם מתגודדים יחד מספר מאזינים‬
‫ערך החברותות‪ .‬על פניו‬
‫דרוכים סביב אברך נוסף שמרצה את דבריו‬
‫בס“ד‬
‫אומן אומן‬
‫ראש השנה‬
‫(ליקו"ה הל' ת"ב ה"ד)‬
‫"רק תחזיקו עצמכם ביחד‪"...‬‬
‫היכל התורה‬
‫עם התפשטות פעולותיו הברוכים של המפעל העולמי להשקות צאן‬
‫קדשים מנהר היוצא מעדן "נעשה ונשמע"‪ ,‬באו ועלו עשרות ומאות‬
‫קריאות מכלל אנ"ש בארה"ק ובעולם‪" ,‬למה נגרע? הרי גם אלו שהתקרבו‬
‫לצדיק עדיין צריכים חיזוק לחתור ולחפש יותר ויותר את רוח קדשו של‬
‫הצדיק? ובפרט בני הנעורים של אנ"ש‪ ,‬אשר מבקשים ומחפשים מי‬
‫יטעימנו מהמים היוצאים מן המקדש לרפאות כל חי?"‬
‫וכדרכם של אנשי הבעל תפילה‪ ,‬הפועלים במסירות נפש למען הפצת אורו‬
‫הק' על פני תבל ומלואה‪ ,‬בכל מקום בו נתבקשה עזרתו של המפעל העולמי‬
‫"נעשה ונשמע"‪ ,‬הושיטו הם עזרתם בכל ענין וענין‪ ,‬וכאשר הורגש הצורך‬
‫באומן בימי ראש השנה בשנת תשע"ד במקום לבחורים‪ ,‬הכניסו את עצמם‬
‫לעובי הקורה‪ ,‬בהקמת ובביסוס "היכל התורה" לשם ולתפארת‪.‬‬
‫כמו כן ניתנה השקעה מרובה לבני הנעורים‪ ,‬שבא לידי ביטוי בכנסים‬
‫שנערכו עבור המחנכים בחבורות ובישיבות הק'‪ ,‬וכתוצאה מכך עלו תכניות‬
‫רבות שחלקם יצאו בקרוב מן הכח אל הפועל‪ ,‬כמו עזרה באופן פרטי‬
‫לבחורים הזקוקים ליד מכוונת‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫מקומם לא נפקד גם בחצר בית הנשים‪ ,‬שם הוכר צורך גדול להכניס את‬
‫אורו הבהיר בנעימות ועריבות לבית יעקב אלו הנשים‪ ,‬כדי שיהיו מסייעות‬
‫לבעליהן להתחזק בעצותיו של רביה"ק‪ ,‬ולכך נערך כנס אדיר לכלל נשות‬
‫ברסלב‪ ,‬ולאחר מכן החלו בהוצאה לאור של הבטאון "קורות בתינו" להאיר‬
‫בבית פנימה את אור תקות ותיקון כל העולמות‪.‬‬
‫התאחדות החסידים‬
‫"רק תחזיקו עצמכם ביחד‪ ,‬אזי תהיו אנשים כשרים‪ ,‬ולא כשרים בלבד‪ ,‬אלא‬
‫אפילו צדיקים וטובים תהיו"‪ ,‬כי אמנם האיך יוכל בחור ברסלב'ער להחזיק‬
‫מעמד בתוך הגל העכור השוטף את העולם‪ ,‬בלי שיתחזק בחבורה עם אנשי‬
‫הצדיק‪ ,‬לשמוע דיבורי התחזקות מרבינו הק'‪ ,‬ולשמוח עם אנשי שלומנו‬
‫שזכה להיות מקורב לאור האורות‪.‬‬
‫על כן עמלו והתייגעו במפעל העולמי "נעשה ונשמע" להקים חבורות‬
‫לאנ"ש בכל פינה ופינה‪ ,‬הן לבחורי אנ"ש הותיקים‪ ,‬ובפרט למקורבים שזכו‬
‫זה עתה לטעום מהיין ההונגרי‪ ,‬וצריכים ביותר לחיות בחברת אנ"ש‪ ,‬שיחד‬
‫מתחזקים ונוסעים להתבודד בשדה‪ ,‬ומדי פעם מקיימים שבתות התעלות‬
‫בצוותא חדא עם משפיעי אנ"ש‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪54‬‬
‫ולאחר ההצלחה המרובה עלתה הקריאה כמאליה‪ ,‬לסייע לאברכים שזכו‬
‫להתקרב לאור האורות‪ ,‬וזקוקים לסיוע ולהכוונה‪ ,‬וגם כאן ניכר כוחו של‬
‫"נעשה ונשמע" בארגון חבורות לאברכים חסידיים בכמה וכמה ערים‬
‫בארה"ק‪ ,‬ומכאן היתה הדרך קצרה להקמת "התאחדות החסידים"‪.‬‬
‫פעילי הארגון מספרים על קבוצה של אברכים חסידיים שניסו להתחזק‬
‫בכוחות עצמם בלימוד הספר והקדוש והנורא ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬וכמעט‬
‫שאמרו נואש‪ ,‬עד שהוקמה עבורם חבורה בליווי משפיע מאנ"ש שמדריך‬
‫אותן בדרך רביה"ק‪ ,‬וב"ה כתוצאה מכך זכו להתגבר על כל המניעות‬
‫ולהשתתף בקיבוץ בראש השנה באומן‪.‬‬
‫מהפכת המחירים של אירופנים‪:‬‬
‫חימן!ד‬
‫א‬
‫יר‬
‫ח‬
‫מ‬
‫לכל הטיסות לאו‬
‫‪$ 749‬‬
‫בלבד!‬
‫"רק באתי לעולם להחזיר נפשות להשי"ת"‬
‫פנינה מיוחדת בארגון החבורות נודע בקרב אנ"ש בחבורות המיוחדות‬
‫לבחורים מקורבים הנמנים על קהילת חניכי הישיבות‪ ,‬שמטבע הדברים‬
‫קיימת הסתרה רבה בישיבות בהם הם לומדים על ענין החסידות ובפרט‬
‫על אורו הגדול של רבינו הקדוש והנורא‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה על הנסיעה‬
‫לאומן לראש השנה‪.‬‬
‫על כן היה מן ההכרח להקים חבורה מיוחדת לבחורים אלו‪ ,‬וכמו בכל תחום‬
‫גם כאן ניכרה הצלחתם של עסקני "נעשה ונשמע"‪ ,‬כשתוך תקופה קצרה‬
‫הוקמו חבורות בבני ברק בירושלים ועוד‪ ,‬בהם משתתפים למעלה ממאה‬
‫וחמישים בחורים‪.‬‬
‫הנהלת הארגון מלווה את הבחורים בייעוץ והדרכה‪ ,‬כמו גם בעזרה מעשית‪.‬‬
‫בחור מסויים נקלע לקשיים בישיבה עקב התקרבותו לברסלב‪ ,‬כשחפץ‬
‫לנסוע בראש השנה לאומן הודיעו לו ראשי הישיבה שאם יסע לאומן‬
‫יסולק מהישיבה‪ ,‬כבכל ענין פנה הבחור ל"נעשה ונשמע"‪ ,‬ובכשרון רב פעלו‬
‫לשכנע את הנהלת הישיבה להשאירו ושלא למנעו מההתקרבות לרביה"ק‪.‬‬
‫כמו כן החלו להוציא לאור עלון מיוחד בשם "הקבצו"‪ ,‬עבור המתקרבים‬
‫מקרב חניכי הישיבות [היות ובשנים האחרונות מתרבים הם והולכים‪,‬‬
‫והיום כבר אין כמעט שום ישיבה או כולל מהציבור הנ"ל שאין שם כמה‬
‫וכמה מקורבים לרבינו הקדוש‪ ,‬וגם אלו שעדיין לא התקרבו צמאים‬
‫וכוספים לדעת מאור רבינו הק'‪ ,‬שזה אחד מסימני הגאולה הקרובה]‪ ,‬ובו‬
‫מדורים מיוחדים העוסקים בבירור נושאים שעומדים בראש מעיינם והם‬
‫משתוקקים לקבל מדעתו של רביה"ק‪ ,‬כמו דרך הלימוד‪ ,‬דקדוק ההלכה‪,‬‬
‫דבקות בספרי רביה"ק‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫< כולל מיסים ונסיעות פנים! < לנרשמים עד ט״ו באב או עד גמר המלאי < בכפוף לתקנון‬
‫מגוון מסלולים רחב < שירות אישי ומקצועי‬
‫מוקד אירו‪-‬פנים‬
‫מתוגבר ברציפות‬
‫עד ערב ראש השנה‬
‫‪02-800-80-80‬‬
‫מואבילים‬
‫המ ת‬
‫הפכה!‬
‫שירות תעופה‬
‫לכל יעד בעולם‬
‫שירותי פנים השכרת רכב‬
‫באירופה ושירותי הסעות‬
‫בתי מלון‬
‫באירופה‬
‫אירופנים‬
‫‪ EUROPNIM‬שירות אירופאי בכל העולם‬
‫קבוצות‬
‫לאומן‬
‫שירות‬
‫באנגלית‬
‫סלולר‬
‫בינלאומי‬
‫מסלולי קברי‬
‫צדיקים באירופה‬
‫רח‘ מלכי ישראל ‪ 16‬ירושלים | מוקד אירו‪-‬פנים‪02-800-80-80 :‬‬
‫‪ | 55‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫לכבו„ ‪‰‬תלמיד הגדול‪:‬‬
‫לה‬
‫את‬
‫א‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫יום גדול הוא לכלל אנשי שלומנו‪ ,‬הדולים ממעינות הישועה אשר‬
‫דלה דלה לנו התלמיד הגדול ברוחו פי שנים בספרו הגדול "ליקוטי‬
‫הלכות"‪ ,‬עם סיום המחזור השני בדף היומי בליקוטי הלכות‬
‫שובו אל האוצרות שלכם‬
‫הרי המור גבעות הלבונה מגדלות מרקחים עם כל ראשי בשמים‪,‬‬
‫תעלומות החכמה רזי עולמים גנזיא דמלכא‬
‫‪---‬‬
‫עיקר ההתחזקות בליקוה"ל‬
‫מכתבים חדשים מהחסיד המופלא‬
‫רבי שמואל שפירא זללה"ה‬
‫‪---‬‬
‫ליקוה"ל ‪ -‬התשובה לכל פגעי הדור‬
‫דיבורי התעוררות והתחזקות בגדולת התלמיד הגדול כירח יכון עולם אשר הוא האיר‬
‫והזריח את אור החמה לדורות עולם‬
‫מתוך שיחת הרה"צ רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א‬
‫‪---‬‬
‫הגן עדן בעצמו‬
‫שיחת חברים במעלות ודרך הלימוד בליקוה"ל‬
‫עם הרה"ח ר' שמעון שפירא שליט"א‬
‫‪---‬‬
‫תיאור נורא הוד‬
‫ממעמד סיום המחזור השני בסה"ק "ליקוטי הלכות"‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪56‬‬
‫‪ | 57‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫היו רצים ומשתגעים אחריה‬
‫שובו אל‬
‫האוצרו˙‬
‫שלכם‬
‫והיו משתמשים באוצרות שלכם‬
‫הרי המור גבעות הלבונה מגדלות מרקחים עם כל ראשי בשמים‪ ,‬תעלומות החכמה רזי‬
‫עולמים גנזיא דמלכא ‪ -‬עמוק עמוק מי ימצאנו עצות מרחוק אומן אמונה‪ ,‬נלקטו מגינתא‬
‫דעדן עילאה אורייתא דעתידא לאתגלייא דעתיקא סתימאה‪ ,‬אשר קיבל ודלה דלה נרדי‬
‫נ'ת'ן' ריחו כירח יכון עולם‪ ,‬ממשיח ה' סבא דסבין ראש בני ישראל ראש אמנה‪ ,‬בקולו‬
‫הנשגב והנורא קורא לכל הרחוקים והנדחים‪ ,‬מנעו מבכי קולכם יש תקוה לאחריתכם‪ ,‬זה‬
‫ינחמכם עקום הצואר משמיע הנעימים‪ ,‬אין יאוש לעולמים‪ ,‬אפילו בעשר כתרין דמסאבין‪,‬‬
‫לשכוח עברים להתהלך לפניו בתמים‪ ,‬להחיות עצמם בנקודת דנקודת ‪ -‬כי אתה יודע‬
‫תעלומת לבבם‪ ,‬להשיב נשמתם בריחין ובוסמין שבעה משיבי טעמים‪ ,‬בעת הזאת אשר‬
‫יש לישראל כיסופין וגעגועים גדולים להשי"ת אשר לא היתה כזאת בימים קדומים‪,‬‬
‫ותקבלון אולפן חדת מבחירי צדיקיא ‪ -‬העניים והאביונים מבקשים מים ואין‪ ,‬לשונם‬
‫בצמא נשתה‪ ,‬אני ה' אענם אלוקי ישראל לא אעזבם‪ ,‬אפתח על שפיים נהרות ובתוך‬
‫בקעות מעיינות‪ ,‬אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים‪ ,‬ומחץ מכתו ירפא ובאו‬
‫האובדים והנדחים להשתחוות בהר הקודש ירושלים‪ ,‬וביום חבוש ה' שבר עמו‪:‬‬
‫והיה אור הלבנה כאור החמה‬
‫ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪58‬‬
‫יום גדול הוא לכלל אנשי שלומנו‪ ,‬הדולים ממעינות‬
‫הישועה אשר דלה דלה לנו התלמיד הגדול ברוחו‬
‫פי שנים בספרו הגדול "ליקוטי הלכות"‪ ,‬עם סיום‬
‫המחזור השני בדף היומי בליקוטי הלכות‪ ,‬שתחילתו‬
‫נקבעה ביום עשירי בטבת תשס"ה‪ ,‬יומא דהילולא‬
‫דמוהרנ"ת זי"ע‪ ,‬וההתחלה מחדש של המחזור‬
‫השלישי בסדר הדף היומי‪ ,‬ביום שמונה עשר‬
‫לחודש ת'מ'וז'‪.‬‬
‫כמה התגלות והתנוצצות אלוקות אין סופית‪ ,‬כמה‬
‫נעימות עריבות ומתיקות עזה‪ ,‬כמה התחזקות‬
‫והתעוררות עצומה‪ ,‬כמה השתוקקות כיסופין‬
‫וגעגועים נמרצים בכלות הנפש ובביטול גמור‬
‫להתדבק באל חי ולהיכלל בצדיקו היו מנת חלקם‬
‫בכל אותם ימים‪ ,‬שבועות‪ ,‬חודשים ושנים של‬
‫כלל ציבור הלומדים‪ .‬והרי כל לומד יעיד נאמנה‬
‫שעל התורה הנוראה שגילה מוהרנ"ת זי"ע בספרו‬
‫הקדוש הזה מכוונים ביותר דבריו המופלאים של‬
‫בעל ה"אור החיים" הקדוש זיע"א‪ :‬שאלמלי היו‬
‫יודעים בני אדם את עוצם עריבות ונעימות התורה‬
‫היו רצים ומשתגעים אחריה‪...‬‬
‫אין עוד ספר בעולם כולו שכזה אור נערב גנוז וחבוי‬
‫בו‪ ,‬החובק בזרועותיו את כל חלקי התורה ואת‬
‫שורשיה הטמירים והנעלמים‪ ,‬והוא עולה ונוסק עד‬
‫לרום גבהי ההשגות שהושגו מאז ומעולם‪ ,‬ויורד‬
‫עמם באומץ לתחתיות הכי עמוקות ותחתונות‪,‬‬
‫ודבריו הינם מסורים ונתונים וערוכים לכל באי עולם‬
‫מקטן ועד גדול‪ ,‬ויש בו כדי להחיות נפש כל חי‪ ,‬והוא‬
‫עדיין מוסתר ומוצנע ונעלם‪.‬‬
‫מן מהשמים‬
‫גם זאת צפו בהשתאות לומדי ה"דף היומי"‬
‫בהזדמנויות רבות‪ ,‬איך ההשגחה העליונה סובבה‬
‫מלמעלה שההלכה והתורה הנלמדת תהיה מכוונת‬
‫לעת ונקודת הזמנים המועדים והשבת והיום בו היו‬
‫מצויים‪ ,‬להכין ולהלהיב הלבבות לקדושת היום‬
‫והימים הבאים עליהם לטובה‪ ,‬להמשיך באמצעות‬
‫הלימוד את נועם וזיו המועד ולקבל את אורו בכלים‬
‫נאים ומתוקנים מתוך התקשרות אמיתית בדעה‬
‫שלימה לרב ולמשפיע הגדול צדיק יסוד עולם‪.‬‬
‫וכן בפרטיות חזה כל אחד ואחד בעצמו איך בכל יום‬
‫ויום‪ ,‬צפון ורמוז בלימוד היומי מענה ותשובה ועצה‬
‫נכונה וברורה לכל מבוכותיו ומצוקותיו בגוף ובנפש‬
‫וממון‪ ,‬עצות אמת המשתלשלים ממקור העצה‬
‫והתבונה‪ ,‬המביאות אותו לתכלית האמיתית אליה‬
‫נשלח להאי עלמא‪.‬‬
‫וביותר ביותר זכו הלומדים והתלמידים הנלבבים‬
‫לשמוע כל הזמן מבעד לתורתו הקדושה הזכה‬
‫הטהורה התמימה והמשיבת נפש של זה התלמיד‪,‬‬
‫את הקולות והכרוזים הבוקעים ממנה‪ ,‬קול אורייתא‬
‫המכרזת לפניהם בשיר וניגון נפלא ומתוק "עד מי‬
‫פתאים תאהבו פתי"‪ .‬כי מי שטעם מעט דמעט‬
‫ממנה בודאי נמאסים אצלו כל המציאויות והפתיוית‬
‫של העולם‪ .‬הוא כבר רואה אחרת את הכל‪,‬‬
‫המחשבות שלו הם אחרות‪ ,‬והדיבורים וההשגות‬
‫שלו הם אחרים לגמרי לגמרי‪.‬‬
‫נהר שאינו פוסק‬
‫ובעידן חדוותא הדין ליל שישי פרשת "בלק"‪,‬‬
‫בו יסיימו את הלימוד ה'חק הקבוע'‪ ,‬ויתחילו‬
‫בהתחדשות את המחזור השלישי‪ ,‬מה מאוד‬
‫מתאימים ומאירים את כל חדרי הלב דיבוריו‬
‫הבוערים והלוהטים כגחלי אש על פרשתנו המכילה‬
‫את הנבואה האלוקית דבר ה' שנחקקה באש‬
‫שחורה על גבי אש לבנה‪ ,‬בדבריו הקדושים על‬
‫הפסוק "כנחלים נטיו כגנות עלי נהר כאוהלים נטע‬
‫ה' כארזים עלי מים" (הלכות בציעת הפת הלכה ה')‪:‬‬
‫"כי עיקר התיקון על ידי עסק התורה של הצדיקי‬
‫אמת שהיא מטהרת מכל הטומאות והגילגולים‬
‫והטינופים הבאים על ידי הבגדים הצואים‪ ,‬כמאחז"ל‬
‫(ברכות טז‪' ).‬כנחלים נטיו וכו'‪ ,‬מה נחלים מעלים את‬
‫האדם מטומאה לטהרה אף דברי תורה'‪.‬‬
‫"וקדושה זאת צריך כל אדם להמשיך על עצמו על‬
‫ידי שיחבר עצמו להיראים המקושרים בהצדיקי‬
‫האמת בבחינת 'חבר אני לכל אשר יראוך'‪ ,‬כי בודאי‬
‫איש אחד לבדו קשה לו לזכות להמשיך על עצמו‪,‬‬
‫אבל כשמתחברים רבים יחד לעסוק בתורה וכונתם‬
‫אל האמת לאמתו להכלל על ידי עסקם בתורה‬
‫ותפילה בצדיקי האמת שיש להם כח להאיר ולעורר‬
‫כל נשמות ישראל‪ ,‬בודאי 'הן קל כביר לא ימאס'‪ ,‬כי‬
‫'זכותא דרבים עדיף'‪.‬‬
‫וזהו כנחלים נטיו וכו'‪ ,‬כי הם מטהרים את האדם‬
‫כמו נחל נובע‪ ,‬כי הם בחינת נהר שאינו פוסק וכמעין‬
‫המתגבר שעומדים תמיד כנגד הבגדים הצואים לטהר‬
‫מכולם אף אם מתגברין בכל פעם כמו שמתגברין‪ ,‬כי‬
‫התורה שהיא בחינת נחל נובע וכו' בחינת מקור מים‬
‫חיים מתגברת עליהם תמיד ומטהרת מהם"‪.‬‬
‫לא נראה כזאת עד ביאת משיחנו‬
‫ברסלב‪.‬‬
‫ליל שבת קודש‪.‬‬
‫לילה כיום מאיר את שמי העיר באור שבעת‬
‫הימים‪ .‬קדוש ישראל יושב בהיכלו ותלמידיו‬
‫הקדושים והנוראים מעטרים אותו סביב שולחנו‬
‫הטהור‪ .‬המעמד כולו נאדר ונשגב שלא מעלמא‬
‫הדין‪ .‬שמחה ובושה עצומה ויראה עילאה דעילאה‬
‫שפוכה על כל פנים‪ ,‬מחזה הוד שכל הנוכחים יכלו‬
‫להעיד נאמנה שלא נראה כזאת בעולם‪ ,‬ולא יראה‬
‫כדוגמתו עד ביאת ינון‪.‬‬
‫רשימו דרשימו מזיו הדרת קדושת השבת בצילו‬
‫של "מאן דאיהו שבת דכולהו יומא" הותיר אחריו‬
‫התלמיד הנאמן ‪ -‬זה שעוד זכה להסתופף בצל גדולי‬
‫צדיקי עולם פארי הדור מצוקי ארץ זיע"א‪ ,‬לשמש‬
‫לפניהם ולחזות במסירת נפשם ונוראות עבודתם‬
‫את הבורא יתברך ‪ -‬בצירופי אותיות צרובות באש‬
‫להבת העלה את תיאור רום המעמד שלא ניתן‬
‫לתיאור‪.‬‬
‫"ועיניו היו מאירות כשמש וכירח‪ ,‬בפרט בשבת‬
‫קודש היו עיניו מאירות מאד מאד‪ ,‬ופניו היו מאירות‬
‫ומאדימות מאד בשבת קודש‪ ,‬ומי שלא ראה עוצם‬
‫קדושתו ורשפי שלהבת דבקותו בשבת קודש וסדר‬
‫הקידוש שלו בליל שבת עם סדר השולחן‪ ,‬והניגון‬
‫שהיה מזמר 'אתקינו סעודתא'‪' ,‬אזמר בשבחין'‪,‬‬
‫ואיך שהיה מזמר שאר הזמירות 'כל מקדש'‪' ,‬מנוחה‬
‫ושמחה' ו'אשת חיל' ו'מעין עולם הבא'‪ .‬ומי שלא‬
‫ראה זאת לא ראה טוב מעולם‪.‬‬
‫"וכל מי שעמד אז באותו מעמד היה מעיד שלא יהיה‬
‫נראה כזאת עד שיבוא משיח צדקנו‪ .‬ואילו כל הימים‬
‫דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועוצם היופי‬
‫והקדושה הנוראה והיראה העצומה ועריבות נעימת‬
‫דבקות הנפלא שהיה אז בענוה באמת אשר לא נראה‬
‫כזאת מעולם‪ ,‬וכל זה לפי תפיסת דעתנו מלבד סתרי‬
‫נסתרות שהיה לו בזה" (שיחות הרן קסט)‪.‬‬
‫אין ברסלב ברענט א פייער‬
‫לאחר עריכת השולחן הטהור אשר לפני ה'‪ ,‬ועם‬
‫סיום אמירת התורה הקדושה‪ ,‬כשכל התלמידים‬
‫הקדושים קמו ופנו איש איש לעבודתו הקדושה‬
‫להכין עצמם לקראת קדרותא דשבתא‪ ,‬הרי שלבו‬
‫של התלמיד אחרון המתקרבים והראשון במעלה‬
‫יקד בקרבו כתנור אש לא יוכל השקט‪ ,‬שגב אמיתת‬
‫"וכל מי שעמד אז באותו מעמד היה מעיד שלא יהיה נראה כזאת עד שיבוא‬
‫משיח צדקנו‪ .‬ואילו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועוצם‬
‫היופי והקדושה הנוראה והיראה העצומה ועריבות נעימת דבקות הנפלא‬
‫שהיה אז בענוה באמת אשר לא נראה כזאת מעולם"‬
‫‪ | 59‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫ פרסום ראשון ‪-‬‬‫ומנגד עומד התלמיד איש אשר רוחו בו‪ ,‬היודע להלך נגד רוחו של כל אחד‬
‫ואחד‪ ,‬המנפח את העפרוריות והעצבות הרוגז והיאוש מלבם של ישראל‬
‫"ועתה אל תעצבו"‪ ,‬להדליק ולהבעיר לבם להשם יתברך‬
‫קדושת רבו הנגלה אליו כפי שהיא באמת לאמיתו‬
‫מתנוצץ במוחו בוער בעצמותיו‪ ,‬נפשו ונשמתו‬
‫יודעת מאד שיש כאן גילוי חדש לגמרי‪ ,‬התגלות‬
‫חידוש נורא ופלא גדול ועצום שלא היה ולא יהיה‬
‫כמותו‪ ,‬יחידה דיחידה שציפו לה דורות עולם‪.‬‬
‫"‪...‬ונפשי יודעת מאד‪ ,‬שאין בכל העולם מי שידע‬
‫וירגיש נפלאות כאלה‪ ,‬כאשר זכינו אנחנו בעניינו‪,‬‬
‫אשר ילאה הפה לדבר והרעיון להכיל עוצם‬
‫הנפלאות‪ ,‬אשר עשה עמנו אדון הנפלאות לזכות‬
‫לקבל אורות עצומות ונוראות כאלה מאור האורות‬
‫וכו' וכו'" (עלים לתרופה קלד)‪.‬‬
‫רוח רבו משיח ה' המנשבת והמפעמת בו‪ ,‬נושאת‬
‫את רגליו אל מחוץ העיר והישוב‪ ,‬אל שפת נהר‬
‫'בוג' הידוע‪ ,‬שעות ארוכות עומד הוא שם עד עלות‬
‫השחר ושואג ללא הפוגה בתשוקה אדירה מנהמת‬
‫לבו הסוער בניגון משובב‪ ,‬מילים עצורות המכילות‬
‫את הכל‪" :‬ריבונו של עולם אין ברסלב ברענט א‬
‫פייער‪ ,‬פייער דאס פייער מיר אין הארץ אריין‪-[ "...‬‬
‫בברסלב בוער אש‪ ,‬הבער אותה בלבי]‪.‬‬
‫אותם קולות צעקות ושאגות התלמיד המולהב‬
‫בלהב אש קודש שהחרידו את דממת לילות השבת‬
‫החורפיות על גדות אותו נהר‪ ,‬הם שהולידו את‬
‫המוחין העליונים והמשיכו את התגלות המאור‬
‫הגדול‪ ,‬בין השיחים בקור האימים על שפתו של‬
‫אגם קפוא בער כבשן אש לוהט עד לב השמים‪,‬‬
‫לב העולם מרחף ומשתוקק עד כלות צאת נפשו‬
‫למקור חיותו להמעיין העליון לתיקון הבריאה‬
‫לתקוות הדורות לחיות כל העולמות‪.‬‬
‫הע ֵרב של כל העולם‬
‫משיח הוא ָ‬
‫ככל שגברה השגת והשתוקקות התלמיד אל‬
‫הרב הנכסף כך התעצמה ההתקשרות ביניהם‪,‬‬
‫כך נתבהר הקשר העליון הקדמון המשלים זה את‬
‫זה‪ ,‬כך נתברר האחדות הפשוט המאחדת אותם‪,‬‬
‫שהוא והוא כחדא חשיבי ואינם יכולים כביכול אחד‬
‫מבלעדי האחד‪ ,‬מעתה ליבא לפומיה אתגליא‪ ,‬מוח‬
‫הרב מתגלית באמצעות פה ולשון התלמיד‪.‬‬
‫בעוד שאור האורות בונה בשמים עליותיו ומשם‬
‫משפיע ומזריח קרני הודו לדרי מטה‪ ,‬משיח ה'‬
‫עוסק בתיקוניו הנוראים לתקן עולם במלכות‬
‫ש‪-‬ד‪-‬י‪ ,‬מוסר נפשו לקיים הבטחתו וערבותו להשיב‬
‫ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬הלא זו היא פעולותיו‬
‫של נשמת מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה‪ ,‬אשר מראשית‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪60‬‬
‫הבריאה רוחו מרחפת על פני המים עומד ומשמש‬
‫להעלות את הכל משמד לרצון‪ ,‬הוא הערב הגדול‬
‫"המה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו"‪,‬‬
‫עמם נתייעץ הבורא בבריאת עולמו והוא שערבו על‬
‫כך‪:‬‬
‫"וזה שאמר יהודה‪' :‬אנכי אערבנו וכו' כי עבדך ערב‬
‫את הנער'‪ ,‬כי יהודה‪ ,‬שהוא בחינת משיח‪ ,‬הוא עקר‬
‫הערב‪ ,‬כי עקר הסמיכה של הערבות על קיום התורה‬
‫שבזה תלויה הגאולה שלמה‪ ,‬הכל הוא על ידי משיח‬
‫צדקנו שיבוא ויגאלנו בקרוב‪ ,‬שהוא עיקר השלמות‬
‫של כל הצדיקים שבכל הדורות והוא יגמר עמנו‬
‫לטובה כל התיקונים שהתחילו הצדיקים האמתיים‬
‫שבכל הדורות‪ ,‬כי רק הוא יגמור הכל בשלימות‪,‬‬
‫כי הוא ישיב את ישראל לה' יתברך ולקיום התורה‬
‫באמת‪ ,‬ויגאל אותנו גאולה שלימה שאין אחריה‬
‫גלות‪.‬‬
‫כי כשה' יתברך רצה לברוא את העולם‪ ,‬נמלך‬
‫בנשמותיהן של צדיקים וברא את העולם‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב‪' ,‬המה היוצרים וכו''‪ .‬ועיקר הסמיכה היה על‬
‫נשמת משיח שקדם לעולם‪ ,‬שהוא שורש כלל כל‬
‫הצדיקים שבכל הדורות שהוא יגמור כל התיקונים‬
‫ויתקן כל הקלקולים שקלקלו בכל הדורות‪ ,‬נמצא‪,‬‬
‫שמשיח הוא עיקר הערב של כל העולם" (ליקו"ה‬
‫הל' ערב ה"ג)‪.‬‬
‫ומנגד עומד התלמיד איש אשר רוחו בו‪ ,‬היודע‬
‫להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד‪ ,‬המנפח את‬
‫העפרוריות והעצבות הרוגז והיאוש מלבם של‬
‫ישראל "ועתה אל תעצבו"‪ ,‬להדליק ולהבעיר לבם‬
‫להשם יתברך (ליקוטי מוהר"ן ח"ב ט)‪ .‬ולשונו‬
‫ופעולותיו תהלך בארץ‪ ,‬הוא היורד בכל עצמיותו‬
‫ומהותו‪ ,‬אל ההיכלות הכי נסתרים אל תעלומות‬
‫הנפש היותר נעלמים‪ ,‬ומפליא לעשות בתכלית‬
‫העשיה לחזק ולרומם נפשות לאמץ ברכים כושלות‬
‫לסמוך ולהישען על כוח רבו הגדול העולה על הכל‪.‬‬
‫עיקר הלימוד בספרי מוהרנ"ת‬
‫ועל ההתגלות הזאת של אחדות והקשר הקדמון‬
‫שבין הרב והתלמיד בין החמה והלבנה המקבלת‬
‫מאיתה מתהפכין כולהו עלמין‪ .‬על זה נלחם‬
‫ביותר הבעל דבר המסתיר‪ ,‬להעלים את יקרת‬
‫פני יהושע‪ ,‬להפריד בין הדבקים‪ ,‬וגירה בו גדולים‬
‫ורבים המסבים פניהם ממנו "ולא יכלו אחיו לענות‬
‫כי נבהלו מפניו"‪ ,‬מלראות יפעת זוהר התבטלותו‬
‫ומלכותו‪ ,‬משלימים הם עם הזכרת שמו וזכרו של‬
‫רב האמת‪ ,‬אבל מעפרים בעפר הס מלהזכיר שם‬
‫התלמיד זה אשר "כירח יכון לעולם" ו"לפני שמש‬
‫ינ'ון' שמו"‪ ,‬המשליך נפשו מנגד להודיע ולפרסם‬
‫להדר ולגדל קדושת רבו‪ ,‬העומד בקצה הארץ‬
‫וקורא ומשמיע בקול גדול שבועת והבטחת הבורא‬
‫עליו‪" :‬אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ"‪.‬‬
‫זה חובת היום והשעה לכל התלמידים הנקראים‬
‫על שמם הקדוש‪ ,‬להתאזר בגבורה ולהתחדש‬
‫בלימוד ספריו הקדושים ולהגות יומם ולילה‬
‫בכתביו בליקוטי הלכותיו במכתביו בשיחותיו‬
‫בסיפוריו ובתפילותיו הנמשכים מגבהי מרומים‬
‫משער החמישים "כי בימינו אלו אשר עובר על אחד‬
‫ואחד מה שעובר‪ ,‬צריך להיות עיקר הלימוד בספרי‬
‫מוהרנ"ת זי"ע" (הקדמת 'כוכבי אור')‪.‬‬
‫ועוד זאת נגביר חילים לקיים צוואתו הקדושה‬
‫להפיץ מעיינותיו חוצה להתחזק בממון ברצון‬
‫וטירחא‪ ,‬לכתת רגלינו לפקח נפשות להציל נפשות‬
‫עשוקות להחיותם בשבעה משיבי טעם האצורים‬
‫בספריו הקדושים מהם תוצאות חיים לכל מבקשי‬
‫ה' ודורשי שמו‪.‬‬
‫ולאור הדברים הקדושים הללו נקרא ב'קול גדול'‬
‫לכלליות אנשי הצדיק היקרים‪ ,‬המצפים ומייחלים‬
‫בכל הימים להתגלות אורו וזריחת שמשו‪ ,‬להצטרף‬
‫לזכות הרבים ולקבוע עת בכל יום 'חוק ולא יעבור'‬
‫בלימוד הספר הקדוש‪" ,‬הגן עדן של השם יתברך‬
‫בעצמו"‪ ,‬כעדות מחברו‪ .‬ועל ידי ריבוי הלימוד‬
‫והשקידה וההליכה בו עדי נזכה להתגלות וחידוש‬
‫אור פני הלבנה בהארת אור החמה‪ ,‬שתשוב ותכונן‬
‫אור החמה שבעתיים כמאז ראשית בריאתה‪,‬‬
‫ויקויים במהרה מקרא שכתוב‪" :‬והיה אור הלבנה‬
‫כאור החמה‪ ,‬ואור החמה יהיה שבעתיים כאור‬
‫שבעת הימים‪ ,‬ביום חבוש ה' את שבר עמו‪ ,‬ומחץ‬
‫מכתו ירפא" (ישעיה ל כו)‪.‬‬
‫‪--‬‬‫"כי הוא הרב והתלמיד שהביטו והסתכלו עליהם‬
‫מיום בריאת העולם עד הנה‪ ,‬ועל ידם יהיה נפעל‬
‫ונגמר התיקון של כל העולמות בתכלית תכלית‬
‫השלמות‪ ,‬שגם אם לא היה אוכל האדם את עץ הדעת‬
‫לא היה תיקון עולמות כזה‪ ,‬ועל כן יתהפך על ידי זה‬
‫חטאו לזכות‪ ,‬ויקוים‪' :‬אתה תקום תרחם ציון כי עת‬
‫לחננה כי בה מועד'" (כוכבי אור חכמה ותבונה מא)‪.‬‬
‫"עיקר ההתחזקות הוא‬
‫לימוד ליקוטי הלכות"‬
‫דיבורי התחזקות והתעוררות ללימוד הסה"ק "ליקוטי הלכות"‬
‫מתוך מכתבי החסיד המופלא אביק באור הצדיק‬
‫רבי שמואל שפירא זללה"ה‬
‫ב"ה‪ .‬יום א' לסדר תזו"מ כ"ה ניסן תשל"ב ירושלים עיה"ק ת"ו‬
‫ברכה ושלום וחיים מציון הר הקודש וירושלים לכבוד ידידי האברך היקר‬
‫הרה"ח ר' ‪ ...‬שליט"א‬
‫קבלתי מכתבו עם ‪ 10‬דאלאר‪ ,‬רב תודות לך‪ ,‬ותזכה למצוות ולמע"ט‪,‬‬
‫ולהתחזק לילך בדרכי רבינו הק' ז"ל‪ ,‬ושלא יעבור יום בלי אמירת ליקו"ת‪,‬‬
‫ולימוד ספרי רבינו ז"ל‪ ,‬ובפרט ליקוטי הלכות‪ ,‬אשר הם הם האמרות טהורות‬
‫המשיבים את הנפש בשבעה משיבי טעם‪.‬‬
‫והנה מחר כ"ו ניסן יאהר‪-‬צייט של יהושע בן נון‪ ,‬גם של ר' נחמן טולטשינער‬
‫זכותם יגן עלינו‪ ,‬ויעויין מה שהאריך בענין זה בספר שיחות וסיפורים מאות‬
‫מ"ד עד אות צ'‪ ,‬שהאריך בשבח ר"נ טולטשינער‪ ,‬אשר רק על ידו זכינו‬
‫שנשאר לנו ספרי ליקוטי הלכות‪ ,‬ושהוא זכה לשמש את מוהרנ"ת ז"ל יותר‬
‫מן הכל‪ ,‬וקיים כמו שנאמר אצל יהושע בן נון‪' ,‬ויהושע בן נון נער לא ימיש‬
‫מתוך האוהל' כך קיים הוא אצל מוהרנ"ת ז"ל‪.‬‬
‫ע"כ יום היא"צ של שניהם שווה עיי"ש באריכות‪ ,‬וב"ה יש לנו במה להחיות‬
‫את נפשותינו בכל הזמנים ובכל העתים העוברים עלינו בגו"ר‪ ,‬בין בבחי'‬
‫עלי' ובין בבחי' ירידה‪ ,‬בין בימי בנעורים ובימי העמידה ובימי הזקנה‪ ,‬בכל‬
‫עת שלוקחים ליקוטי הלכות ולומדים ואומרים‪ ,‬כן מחי' את הנפש‪ .‬כן נזכה‬
‫להתחזק בכל הנ"ל‪ ,‬ואז טוב לנו בזה ובבא לנצח אכי"ר‪.‬‬
‫הדוש"ת בכבוד רב‬
‫שמואל שפירא‬
‫‪--‬‬‫ב"ה‪ .‬ט' לחודש הרחמים תשל"ד פה עיה"ק ת"ו‬
‫שלום וחיים מארץ החיים וכתיבה וחתימה טובה לשנה החדשה לכבוד‬
‫האברך היקר מאוד נעלה הר"ר ‪ ...‬שליט"א‬
‫אחדש"ת‪ ,‬קבלתי מכתבו עם ‪ 5‬ד' לפדיון‪ ,‬גם מכתבו הקודם קבלתי בזמנו‬
‫ואיני זוכר הסיבה שלא עניתי עליו‪ .‬והשי"ת ירחם וימתיק ויבטל כל הדינים‬
‫מעליך ומעל משפחתך שיחי'‪.‬‬
‫והנה בעיקר שאלתך בענין החזרה לארצה"ק‪ ,‬הנה ידוע דרך רבינו הק' ז"ל‬
‫שעל ענין מסירת נפש לא היה מיעץ לאדם‪ ,‬רק האדם בעצמו צריך להתחזק‬
‫בזה‪ ,‬אך כתוב בספר המידות אות א"י‪" ,‬על ידי ישיבת ארץ ישראל‪ ,‬משיגין‬
‫השגחת השי"ת על העולם"‪ ,‬וידוע מאמרי חז"ל "אחד הנולד בה ואחד‬
‫המצפה לראותה"‪ ,‬וכיון שמשיגין השגחת השי"ת על העולם‪ ,‬כבר אין שום‬
‫פחד ושום דאגה כלל‪ ,‬ואדון השלום יפרוס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ועל‬
‫ירושלים אכי"ר‪.‬‬
‫ובענין התחזקות‪ ,‬הנה איתך ת"ל ספרי רבינו ז"ל‪ ,‬הפוך בהם והפוך בהם‪,‬‬
‫ותמצא תמיד התחזקות לנפשך‪ ,‬ועיקר ההתחזקות הוא לימוד ליקוטי הלכות‪,‬‬
‫וכמבואר בספר כוכבי אור שצריכין ללמוד ספרי מוהרנ"ת יותר מספרי רבינו‬
‫בעצמו‪ ,‬כי רק ע"י מוהרנ"ת ז"ל אנו מקבלים אורו של רבינו הק' וכו'‪.‬‬
‫גם מבואר שם שכמו שעל ספר ליקוטי תפלות אמר מוהרנ"ת שעתידין‬
‫ליתן דין וחשבון על כל יום אם אמרו אותם‪ ,‬כמו כן על לימוד ליקוטי הלכות‪,‬‬
‫צריכין ללמוד אותם בכל יום חוק ולא יעבור‪ ,‬ואפילו להגיד אותם כמו תהלים‬
‫גם טוב מאוד‪ ,‬כי על ידיהם עיקר ההתחזקות‪ ,‬והם חיינו ואורך ימינו לנצח בזה‬
‫ובבא‪ .‬והשי"ת יחדש עלינו שנה טובה שנת גאולה וישועה אמן כי"ר‪.‬‬
‫הכ"ד הדוש"ת באהבה‬
‫שמואל שפירא‬
‫‪--‬‬‫ב"ה‪ .‬י' אדר תשל"ד ירושלים עיה"ק ת"ו‬
‫שלום וחיים מארץ החיים לכבוד ידידי האברך היקר ר' ‪ ...‬שליט"א‬
‫אחדש"ת‪ ,‬קבלתי מכתבו והשי"ת ימתיק ויבטל מעליו כל הדינים‪ ,‬וימלא‬
‫משאלותיו ברחמים‪ ,‬ויחזירהו לארצה"ק מתוך הרחבה לחיים ולשלום‪ ,‬וצריך‬
‫לחזק עצמו ולהאמין באמונה שלימה שהכל לטובה‪ ,‬וכדאיתא בלקוטי הלכות‬
‫הלכות תפילת ערבית הל' ד' אות ל"ב‪ ,‬שכמה צדיקים וכשרים נוסעים לא"י‬
‫וחוזרים‪ ,‬ולפעמים נוסעים וחוזרים כמה פעמים‪ ,‬ונעשה מזה תיקונים גדולים‪,‬‬
‫יעיין שם היטב‪.‬‬
‫ועיקר ההתחזקות הוא ע"י לימוד ליקוטי הלכות‪ ,‬וכדאיתא בכוכבי אור‬
‫שצריכין ללמוד ספרי מוהרנ"ת יותר מספרי רבינו זצ"ל בעצמו‪ ,‬כי רק ע"י‬
‫מוהרנ"ת זצ"ל אנו יכולים לקבל אור רבינו ז"ל‪ ,‬גם כותב שם שכמו שאמר‬
‫מוהרנ"ת ז"ל‪ ,‬שעכשיו שיצאו הלקוטי תפלות בעולם‪ ,‬עתידים ליתן את‬
‫הדין כשעובר יום שלא אומרים אותם‪ ,‬כמו כן עכשיו שזכינו לכל ספרי‬
‫ליקוטי הלכות‪ ,‬צריכין ללמוד אותם בכל יום חוק ולא יעבור‪ ,‬ולכל הפחות‬
‫להגיד אותם בכל יום כמו תהלים‪ ,‬כי יש בהם סגולה גדולה לחזק את האדם‬
‫ולהחיותו‪ ,‬ולהשיב את נפשו בשבעה משיבי טעם‪.‬‬
‫כן נזכה ללמוד ולהגות בהם תמיד‪ ,‬כי הם חיינו ואורך ימינו בזה ובבא לנצח‪,‬‬
‫ונזכה לעשות התחלה חדשה מפורים זה‪ ,‬ונזכה לשמחת פורים ולחג הפסח‬
‫כשר ולגאולה שלימה בב"א‪.‬‬
‫הדוש"ת באהבה ובכבוד‬
‫שמואל שפירא‬
‫‪ | 61‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫יהודי שלומד כל יום דף היומי בליקוטי הלכות‪ ...‬אז הוא יודע‬
‫שהוא מקושר כל יום לרבינו הקדוש‪ ...‬הדף היומי בליקוטי הלכות‬
‫‪ -‬זה מציל אותו‪...‬‬
‫הגן עדן‬
‫בעצמו‬
‫שיחת חברים במעלת ודרך הלימוד בסה"ק "ליקוטי הלכות" על‬
‫פי סדר הדף היומי שנקבע ע"י גדולי אנ"ש זצ"ל ויבדלחט"א עם‬
‫הרה"ח ר' שמעון שפירא שליט"א לרגל האי יומא רבא‬
‫ט"ו תמוז ‪ -‬סיום המחזור השני בדף היומי בליקוטי הלכות‬
‫נערך ע"י מערכת "אשרינו ‪ -‬לגלות את האור" להפצת אור הלימוד בספרי רביה"ק הננמ"ח זיע"א‬
‫דביקות ומתיקות בליקוטי הלכות‬
‫אנחנו עומדים לקראת הסיום הגדול על המחזור‬
‫השני בליקוטי הלכות‪ ,‬שמענו רבות על אביכם הגדול‬
‫החסיד רבי שמואל שפירא זצ"ל‪ ,‬שהיה דבוק מאוד‬
‫בספר 'ליקוטי הלכות'‪ ,‬וכן במכתביו הוא מעודד‬
‫ומדרבן בדבריו לשקוד בלימוד 'ליקוטי הלכות'‪ ,‬מה‬
‫אתם זוכרים בזה?‬
‫דביקותו בליקוטי הלכות התחילה בימי תחילת‬
‫התקרבותו לרביה"ק‪ ,‬הוא התחיל ללמוד ליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬ומיד הוא הרגיש את המתיקות העצומה‬
‫בכל דיבור של ר' נתן‪ ..‬זה היה החיות שלו‪...‬‬
‫כיום ב"ה אפשר להשיג בקלות ליקוטי הלכות‪ ,‬אבל‬
‫באותם ימים היה קשה מאוד להשיג ליקוטי הלכות‪.‬‬
‫בתחילה היה מעט מאוד ליקוטי הלכות‪ ,‬אמנם אנ"ש‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪62‬‬
‫הביאו קצת מחוץ לארץ‪ ,‬וכן החסיד רבי ישראל‬
‫קארדונער הדפיס פעם אחת אחד מהכרכים‪ ,‬אבל‬
‫זה היה מעט מאוד‪.‬‬
‫אבל היו אחדים מאנ"ש שזכו שיהיה ברשותם את‬
‫כל הסט ליקוטי הלכות‪ ,‬ומרוב המתיקות והחיות‬
‫שהיה לו בזה‪ ,‬הלך וחיפש אצל אנ"ש‪ ,‬ולווה כרך‬
‫אחר כרך‪ ,‬כשסייים ללמוד כרך אחד‪ ,‬החזירו ולווה‬
‫עוד כרך נוסף‪ ,‬עד שזכה לסיים שוב ושוב את כל‬
‫הליקוטי הלכות‪.‬‬
‫רק לאחר שנים התעוררו אצל אנ"ש להדפיס את‬
‫כל הליקוטי הלכות‪ ,‬היה זה ר' יחיאל גרינוואלד עם‬
‫ר' משה וויסלאווסקי‪ ,‬שהדפיסו בתחילה מהדורה‬
‫מצומצמת של כל הסט ליקוטי הלכות‪ .‬אבל באותם‬
‫ימים בתחילת התקרבותו היה לו יגיעה גדולה בזה‪,‬‬
‫לזכות להשיג את הליקוטי הלכות‪.‬‬
‫בדרך כלל היו לו סדרים רבים שהיה לומד בפני‬
‫עצמו ליקוטי הלכות‪ ,‬אמנם בשבתות בעת שהיה‬
‫יושב עמנו בסעודה‪ ,‬לא היה מאריך כל כך בליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬ולמד עמנו בשאר כתביו של ר' נתן‪ ,‬כמו‬
‫עלים לתרופה שהיה לומד עמנו בסעודות‪.‬‬
‫"דעם רבי'נס מוח‪,‬‬
‫און ר' נתנס מויל"‬
‫איך נוכל גם אנחנו לזכות להרגיש את המתיקות‬
‫בדיבורים של ר' נתן ב'ליקוטי הלכות'?‬
‫אם לומדים‪ ,‬אם יודעים מגדולת ר' נתן‪ ,‬ומגדולת‬
‫רבינו הק'‪ ,‬זה לבד נותן חיות נפלאה‪ ,‬והרי ר' נתן‬
‫בעצמו העיד על ספרו הק' שזה הגן עדן של ה'‬
‫יתברך‪ ,‬שאמר "העולם אומרים שספר השל"ה הוא‬
‫והכלל הוא‪ ,‬שאם יש לאדם רצון טוב וחזק‪ ,‬ומתחזק בתפילה על זה‪ ,‬והוא‬
‫זכה לדעת מגדולת ה'ליקוטי הלכות'‪ ,‬אז ודאי יכולים להחזיק מעמד בזה‪ ,‬לא‬
‫צריכים לפחד כלל‪ ,‬אדרבה‪ ,‬צריכים לפחד מלא ללמוד‪ ...‬ובעזרת ה' יכולים‬
‫לחטוף דברים טובים‪ ,‬על ידי זה שיתחילו את הדף היומי‪...‬‬
‫האוצר של הגן‪-‬עדן "פאווארג"‪ ,‬ואני אומר שספרי‬
‫ליקוטי הלכות שלי הם הגן עדן בעצמו" (עי' שיש"ק‬
‫ב–תקכא)‪.‬‬
‫ממילא הבין אבי זצ"ל שזה עיקר הענין‪ ,‬כמו שאמר‬
‫רבי אברהם בר"נ שהיום צריכים ללמוד ליקוטי‬
‫הלכות יותר מאשר ליקוטי מוהר"ן‪" ,‬כי בימינו אלו‬
‫אשר עובר על אחד ואחד מה שעובר‪ ,‬צריך להיות‬
‫עיקר הלימוד בספרי מוהרנ"ת זי"ע" (הקדמת‬
‫'כוכבי אור')‪.‬‬
‫ר' נתן הכניס בליקוטי הלכות את כל הדעת של‬
‫רבינו‪ ,‬כמו שידוע שפ"א פגש ר' נחמן מטולטשין‬
‫את רב העיר יאס שברומניה‪ ,‬שזכה לשמוע תורה‬
‫מרביה"ק‪ ,‬ורבינו סיפר לו על תלמידו ר' נתן‪ .‬שאל‬
‫אותו רב העיר על ר' נתן‪ ,‬ור' נחמן הראה לו הספר‬
‫ליקוטי הלכות‪.‬‬
‫לאחר שעיין בספר‪ ,‬נענה אותו רב ואמר‪",‬עס איז‬
‫דעם רבי'נס מוח‪ ,‬און ר' נתנס מויל" [זה המוח‬
‫של רבנו‪ ,‬ופיו של מוהרנ"ת ז"ל]‪ ,‬וכשבא ר' נחמן‬
‫מטולטשין לר' נתן וספר לו על כך‪ ,‬אמר‪" :‬אני גם כן‬
‫אומר כך (על הלקוטי הלכות)‪ ,‬דעם רעבינס מוח און‬
‫מיין מויל" (עי' שיש"ק ה‪-‬לט)‪ ,‬כל הדעת של רבינו‬
‫זה בליקוטי הלכות‪...‬‬
‫וזה הענין מה שאמר ראבר"נ שבימינו צריך ללמוד‬
‫יותר ליקוטי הלכות מליקוטי מוהר"ן‪ ,‬כמו שהרב‬
‫ההוא אמר שכל המוח של רבינו נמצא בליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬הליקוטי הלכות זה התוצאות של ליקוטי‬
‫מוהר"ן‪ ..‬ליקוטי מוהר"ן זה התורות‪ ,‬אבל בכדי‬
‫לקיים את הליקוטי מוהר"ן למעשה‪ ,‬לזה אנחנו‬
‫צריכים את הליקוטי הלכות‪.‬‬
‫בליקוטי הלכות מבואר העיקר מה שצריכים‬
‫לעשות‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לעבוד את ה' בהתחזקות‪ ,‬ובליקוטי‬
‫הלכות הוא מאריך מאוד בזה‪ .‬וממילא בשביל‬
‫לקיים את העצות של רבינו בליקוטי מוהר"ן‪ ,‬בשביל‬
‫זה צריכים ללמוד הרבה ליקוטי הלכות‪ ,‬בשביל זה‬
‫לומדים ליקוטי הלכות‪ ,‬בשביל לדעת איך לקיים את‬
‫הליקוטי מוהר"ן‪...‬‬
‫העיקר הוא הרצון‬
‫בענין הדף היומי בליקוטי הלכות‪ ,‬יש שקשה להם‬
‫וחוששים מהקביעות של לימוד יומי‪ ,‬ואין להם כל‬
‫כך זמן‪ ,‬ושואלים שמא עדיף סדר לימוד עצמי‪ ,‬וגם‬
‫שישנם ימים שא"א כל כך ללמוד‪ ,‬ושמא לא יחזיקו‬
‫מעמד בזה?‬
‫הכל תלוי באדם לפי מה שהוא‪ ,‬יש שזכו אשרם‬
‫‪ | 63‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫לה‬
‫"ושמעתי מאבי הכ"מ שיש לעסוק בספרי מוהרנ"ת ז"ל יותר מבספרי‬
‫אדמו"ר זצ"ל בעצמו‪ ,‬כי בימינו אלה שעובר על כל אחד ואחד מה שעובר‬
‫בגוף ובנפש‪ ,‬צריך להיות עיקר הלימוד בספרי מוהרנ"ת ז"ל‪ ,‬אשר על‬
‫ידו היה ביכולת אדמו"ר זצ"ל להוריד את דבריו הנוראים ולעודד ולחזק‬
‫בהם גם אנשים מגושמים ומונחים בעומק שאול תחתיות כמונו"‪.‬‬
‫את‬
‫א‬
‫ת‬
‫ד‬
‫ל‬
‫ג‬
‫ח‬
‫א‬
‫ו‬
‫(מדברי הגאון האלוקי רבי אברהם בר"נ בהקדמת "כוכבי אור")‬
‫ואשרי חלקם‪ ,‬שיכולים לקבוע סדר ללמוד כל יום‬
‫חמש ועשר דפים ליקוטי הלכות‪ ,‬כמו שיש בלימוד‬
‫הדף היומי בש"ס‪ ,‬שיש כאלו שיש להם קביעות‬
‫ללמוד שבע דף ביום‪ ,‬וממילא הם לא זקוקים לסדר‬
‫הדף היומי‪.‬‬
‫אבל כדי שיהיה הצד השווה בכולם‪ ,‬נקבע לימוד דף‬
‫ליום‪ ,‬ועל ידי שלומד דף ליום‪ ,‬אז הוא יודע שהוא‬
‫מקושר כל יום ברבינו!! הוא חוטף‪ ,‬הוא לומד‬
‫ליקוטי הלכות‪ ,‬אז הדף היומי זה מציל אותו!! וכמו‬
‫הדף היומי בש"ס על ידי זה יש לו שייכות עם עוד‬
‫מאנ"ש שעומדים באותה הלכה בליקו"ה‪ ,‬והוא יכול‬
‫להתחזק איתם ולדבר איתם מאותו ענין ששניהם‬
‫עוסקים בו‪.‬‬
‫והעיקר שקודם כל צריכים להתחיל‪ ..‬למה לא‬
‫להתחיל‪ ..‬לבקש מה' על זה‪ ,‬ולהתחיל‪ ..‬ואם לא‬
‫יצליח לעמוד בזה‪ ,‬אז על כל פנים כמה שחוטף יהיה‬
‫טוב‪ ..‬על פי רוב אלו שהתחילו‪ ,‬הן בדף היומי של‬
‫ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬והן בדף היומי של ליקוטי הלכות‪,‬‬
‫בדרך כלל הם ממשיכים בזה‪..‬‬
‫והכלל הוא‪ ,‬שאם יש לאדם רצון טוב וחזק‪ ,‬ומתחזק‬
‫בתפילה על זה‪ ,‬והוא זכה לדעת מגדולת ה'ליקוטי‬
‫הלכות'‪ ,‬אז ודאי יכולים להחזיק מעמד בזה‪ ,‬לא‬
‫צריכים לפחד כלל‪ ,‬אדרבה‪ ,‬צריכים לפחד מלא‬
‫ללמוד‪ ...‬ובעזרת ה' יכולים לחטוף דברים טובים‪,‬‬
‫על ידי זה שיתחילו את הדף היומי‪...‬‬
‫ואפשר בקל למצוא לזה זמן‪ ,‬הרי משך הלימוד‬
‫הוא רק כחמש או עשר דקות‪ ,‬צריכים רק רצון‬
‫טוב‪ ,‬ולזכור את מה שאמר ר' נתן שהספר הזה ‪-‬‬
‫"ליקוטי הלכות" ‪ -‬הוא חיבר אותו למי שחושב על‬
‫התכלית‪ ,‬אבל מי שאיננו חושב על היום שבו ישכב‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪64‬‬
‫עם הרגלים אל הדלת‪ ,‬הספר אינו מיועד עבורו‪...‬‬
‫אם אחד חושב באמת מה התכלית‪ ,‬מה יהיה ממנו‪,‬‬
‫הימים עוברים וחולפים‪ ,‬ויתפלל על זה‪ ,‬אז בעזרת‬
‫ה' הוא כבר ימצא זמן בשביל הדף 'ליקוטי הלכות'‪.‬‬
‫וגם אחד שעובד כל היום לפרנסתו‪ ,‬אם ירצה הוא‬
‫יוכל למצוא זמן גם לזה‪ ,‬הוא יכול להפחית משעות‬
‫השינה והאכילה‪ ,‬מהשעות שמבלה בדיבורים‬
‫בעלמא‪ ,‬רק הבעל דבר מכניס לאדם בכל מיני‬
‫טצדקי שאין לו זמן‪ ,‬אבל האמת היא שאם רוצים‪,‬‬
‫אם יש לאדם רצון טוב וחזק‪ ,‬ומחשבה טובה‪ ,‬אזי‬
‫יכולים למצוא זמן בעזרת ה'‪.‬‬
‫ואם עבר יום שלא זכה ללמוד וחסר לו דף‪ ,‬אין‬
‫כל חסרון בזה‪ ,‬הרי יכולים להשלים אחר כך‪ ,‬ביום‬
‫שאחרי זה‪ ,‬ואפילו כמה ימים אחר כך‪ ,‬כמו בדף‬
‫היומי בש"ס‪ ,‬זה לא כמו תפילין שיכולים להניח‬
‫רק באותו יום‪ ,‬ואם לא‪ ..‬אבל הדף היומי‪ ,‬אמנם‬
‫לכתחילה כדאי ללמדו כל יום בזמנו‪ ..‬אבל אם היה‬
‫עסוק‪ ,‬ונאנס ולא יכל ללמוד‪ ,‬יכולים להשלים‪..‬‬
‫להגיד ליקוטי הלכות כמו תהילים‬
‫יש שזכו להתחיל ללמוד ליקוטי הלכות‪ ,‬אבל הם‬
‫חושבים שהם לא מבינים‪ ,‬נדמה שלפעמים ר' נתן‬
‫מאריך בכל מיני בחינות בנסתר שאין לנו כל כך‬
‫הבנה‪...‬‬
‫לכתחילה ודאי עדיף להבין כל מה שאפשר‪ ,‬וכן על‬
‫פי רוב הלשון של ר' נתן הוא לשון קלה ופשוטה‪,‬‬
‫אמנם בליקוטי מוהר"ן יש ענינים שקשה להבין‪,‬‬
‫אבל בליקוטי הלכות על פי רוב הכל מבואר‪ ,‬שוב‬
‫ושוב‪ ,‬ואפשר לזכות להבין‪ ,‬ר' נתן כותב במפורש‬
‫בהקדמה לליקו"ה‪" ,‬שבספרנו האריכות מצוי בהם‬
‫מאד בכמה מקומות‪ ,‬ואם ישים המעיין לבו היטב‬
‫יבין שכל מה שנראה לאריכות דברים‪ ,‬הכל נצרך אל‬
‫ביאור הענין מאד‪ ,‬כי כשמסתכלין להלן יותר ויותר‬
‫ומשימין עיניו ולבו אל הדברים הנאמרים שם‪ ,‬עד‬
‫שמבינים אותם היטב וכו'"‪.‬‬
‫ואם לא זוכים להבין‪ ,‬לא צריך להתפעל מזה‪ ,‬אם‬
‫אתה לא מבין תמשיך הלאה‪ ,‬ואפשר לומר בלי‬
‫הבנה‪ ,‬כמו בזוהר הק' שיש הרבה ענינים שלא‬
‫מבינים‪ ,‬אבל במשך הזמן תזכה ללמוד את זה‪,‬‬
‫ובפעם השניה תזכה ג"כ להבין‪ .‬ואפילו שלא‬
‫מבינים‪ ,‬אז הוא יבין את זה לעולם הבא‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫על הלומד ענינים שאינו מבין‪ ,‬שלעתיד לבוא יזכה‬
‫להבין הכל‪.‬‬
‫ומי שלא מבין‪ ,‬צריך לדעת ולזכור שלא כל דבר‬
‫צריכים להבין‪ ,‬אדרבה‪ ,‬צריכים להאמין שיש‬
‫סודות וסתרי תורה בכל ענין ובכל דבר‪ ,‬ושילמוד‬
‫את הדיבורים הקדושים איך שהוא מבין‪ .‬כי אפילו‬
‫שלא מבין כלל‪ ,‬אף על פי כן יש ענין להגיד את זה‪,‬‬
‫באמירה בעלמא‪ ,‬איך שאתה אומר זה טוב‪.‬‬
‫אבי זצ"ל כותב את זה במכתבים‪ ,‬שאפילו להגיד‬
‫ליקוטי הלכות כמו תהלים‪ ,‬ולמצוה יחשב‪ ,‬אמנם‬
‫לכתחילה יותר טוב להבין‪ ,‬אבל אם לא מבין‪ ,‬אז‬
‫כמו לגבי הזוהר הק' מובא בספרים שאע"פ שלא‬
‫מבינים‪ ,‬מ"מ זה מטהר את המוח‪ ,‬אז גם בלימוד‬
‫ליקוטי הלכות אפילו שלא מבינים‪ ,‬תמשיך לומר‬
‫בתמימות‪ ,‬וזה יטהר לך את המח‪ ..‬הדיבורים של‬
‫הצדיק זה מטהר את המוח‪ ,‬את המחשבה‪...‬‬
‫ושאבתם מים בששון‬
‫ממעיני הישועה ותקבלון‬
‫אולפן חדת מבחירי‬
‫צדיקיא‬
‫תיאור נורא הוד‬
‫ממעמד סיום המחזור‬
‫השני בסה"ק‬
‫ליקוטי הלכות‬
‫ט"ו תמוז תשע"ה‬
‫בביהכ"נ הגדול דחסידי ברסלב ברכפלד‬
‫‪ | 65‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫ואחרי ההתחזקות של ר' נתן אין אף אחד בעולם שיכול לפטור את‬
‫עצמו‪ ,‬אפילו הגרוע שבגרועים ר' נתן מראה לו שגם לו שייכות לה'‬
‫יתברך‪ ,‬ר' נתן מכניס בו אלוקות במוח‪ .‬ולכן צריך ללמוד הרבה את ספרי‬
‫ר' נתן‪ ,‬ולחזור הרבה על דבריו‪ ,‬עד שיכנס ללבנו את העליה שיש מתוך‬
‫הנפילה‪ ,‬הקירוב שיש בתוך הריחוק‪ ,‬הרצון שיש בתוך הכעס‪.‬‬
‫ליקוטי הלכות‬
‫התשובה‬
‫לכל פגעי הדור‬
‫דיבורי התעוררות והתחזקות בגדולת התלמיד הגדול כירח יכון‬
‫עולם אשר הוא האיר והזריח את אור החמה לדורות עולם ובגדולת‬
‫תורתו המאירה את לבבות בני א‪-‬ל חי ומשיבה לבבות בנים לאביהם‬
‫שבשמים ומביאה את גאולתנו הנצחית‬
‫מתוך שיחת הרה"צ רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א‬
‫שנמסרה במעמד סיום המחזור השני בסה"ק "ליקוטי הלכות"‬
‫‪ -‬נכתב ונערך ע"פ הבנת המעתיק ‪ -‬השיחה בשלמותה תתפרסם אי"ה בחוברת מיוחדת שתצא לאור ע"י "שיח השדה ‪ -‬מאור הנחל"‬
‫פגעי הטכנולוגיה‬
‫ברשות הקהל הקדוש שנקבצו ובאו למעמד הקדוש‬
‫לכבוד ר' נתן‪ ,‬ידוע שרבינו הק' אמר לר' נתן שבכל‬
‫פעם שעוסק לכתוב בענין אמונה והתחזקות‪ ,‬שלא‬
‫יחסוך מקולמוסו‪ ,‬ואכן אנו רואים שבכל מקום שר'‬
‫נתן עוסק בספרו ליקוטי הלכות באמונה והתחזקות‬
‫הוא מדבר בהתלהבות ללא גבול ומידה‪.‬‬
‫היה ידוע אצל אנ"ש גודל קדושתו ופרישותו‬
‫של ר' נתן‪ ,‬ועד כמה היה בוער כאש בקנאותו‬
‫ומחלמתו נגד הסטרא אחרא‪ ,‬ישנם ענינים שר'‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪66‬‬
‫נתן מדבר עליהם בדורו‪ ,‬ונדמה כביכול הוא מדבר‬
‫ממש לדורנו‪ ,‬לצערנו הרב ישנם מקומות שרוצים‬
‫להכניס בישיבות הק' לימודי חול ולשונות וחכמות‬
‫חיצוניות‪.‬‬
‫ועל דבר זה מרעיש ר' נתן הרבה בליקוטי הלכות‬
‫וכמו שכתב ר' נתן‪" ,‬עיקר האמונה נמשך על ידי‬
‫תקון הישיבות הקדושות‪ ,‬שעוסקין בהם בתורה‬
‫לשמה ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים‪ ,‬הפך‬
‫הישיבות הרעות שעושין עתה פריצי בני עמנו‪,‬‬
‫הרוצים מה שרוצים חס ושלום כמפורסם דעותיהם‬
‫הרעות ומעשיהם הרעים בכל ישראל"‬
‫נזיקין ה"ה)‪.‬‬
‫וענין זה היה בנפשו של ר' נתן‪ ,‬לחשוב כביכול שעל‬
‫ידי חינוכם הרע אפשר לגדל דורות שיהיו 'מענטש'‪,‬‬
‫בלי לחשוב מה יהיה עם יהדותו‪ ,‬אין אנו חושדים‬
‫באף אחד ח"ו‪ ,‬אבל מי שנתפס רח"ל בפגעי‬
‫הטכנלוגיה‪ ,‬אין לו שייכות עם ר' נתן‪ ,‬והרי זה כטובל‬
‫ושרץ בידו ה"י‪.‬‬
‫ר' נתן כבר לפני מאתיים שנה ידע וראה את כל הצרה‬
‫שיהיה באחרית הימים‪ ,‬וזה כאב לו עד דכדוכה של‬
‫(ליקו"ה הל'‬
‫נפש‪ ,‬כמ"ש "ואם היה לנו לב כשר לה' יתברך‪ ,‬כמו‬
‫אנשים כשרים של דורות הקודמים‪ ,‬היה ראוי לנו‬
‫ליפול על פנינו ארצה‪ ,‬ולהכות ראשינו בכותל יומם‬
‫ולילה‪ ,‬על כל הצרות האלה אשר לא היה כזאת‬
‫מימות עולם" (ליקו"ה הל' גביית חוב מיתומים ה"ג)‪.‬‬
‫היום יש התגברות הקליפה באופן נורא שלא היה‬
‫מימות עולם‪ ,‬ואנו עומדים ומצפים ליום בו השי"ת‬
‫יעביר את רוח הטומאה מן הארץ‪ ,‬אבל מ"מ אנו‬
‫מחוייבים לעשות כל מה שביכולתנו באתערותא‬
‫דלתתא‪ ,‬והעיקר הוא על ידי שנדבוק בר' נתן‪ ,‬ונאיר‬
‫את אור הליקוטי הלכות בכל העולם‪ ,‬כי כל תיקון‬
‫העולם הוא על ידי הדיבורים הקדושים של ר' נתן‪.‬‬
‫תיכף לנפילה קימה‬
‫הספר מלא וגדוש בשיחות ודיבורים נפלאים‬
‫השווים לכל נפש‪ ,‬בתורה ועבודת ה'‪ ,‬תפילה‪,‬‬
‫שמירת הברית‪ ,‬אמונה‪ ,‬התחזקות‪ ,‬שהם מחיים‬
‫נפשות רוחות ונשמות‪ ,‬אשר כל מי שרוצה להציל‬
‫את עצמו מהמים הזידונים שיש היום‪ ,‬מוכרח לכנוס‬
‫במימי הדעת דקדושה שר' נתן הוריד לנו‪.‬‬
‫בליקוטי הלכות ר' נתן מכניס דיבורים בוערים‬
‫כגחלי אש המלהיבים לעבודתו יתברך‪ ,‬דיבורים‬
‫שיכולים להחיות נפשות‪ ,‬אפשר לחיות כל היום‬
‫בחיות דקדושה ובדביקות בה' אמיתית רק מדיבור‬
‫אחד של ר' נתן‪ ,‬והעיקר לשטוף את המוח ברוח‬
‫הקודש ובקדושה שר' נתן קיבל אצל רבינו‪ ,‬כי ר'‬
‫נתן זכה יותר מכל התלמידים להתבטל לרבינו הק'‬
‫בתכלית הביטול‪ ,‬וזה מה שהוא נותן לנו בספרו הק'‪.‬‬
‫איתא במדרש תהלים (כ"ב ז') "עה"פ 'אל תשמחי‬
‫אויבתי לי כי נפלתי קמתי‪ ,‬כי אשב בחשך ה' אור‬
‫לי'‪ ,‬ישראל אומרים לאומות העולם אל תשמחו‬
‫אויבי לי‪ ,‬כי אם נפלתי קמתי‪ ,‬תכף לנפילה קימה‪.‬‬
‫שנו רבותינו מתוך כעס רצון‪ ,‬מתוך אפילה אורה‪,‬‬
‫מתוך רוגז רחמים‪ ,‬מתוך צרה רווחה‪ ,‬מתוך ריחוק‬
‫קירוב‪ ,‬מתוך נפילה קימה"‪.‬‬
‫במדרש הזה טמון סוד ההתחזקות שגילה התלמיד‬
‫הגדול פי שנים ברוחו ר' נתן לכל המרוחקים‬
‫שבעולם‪ ,‬להכניס בנפילה שלהם‪ ,‬בריחוק שלהם‪,‬‬
‫קימה! שהם יכולים להמליך את ה'‪ ,‬באופן ששום‬
‫צדיק לא יכול להמליך‪ ,‬ר' נתן מלמד לדבר לפני‬
‫ה' יתברך‪ ,‬אע"פ שעדיין נמצאים ביוון מצולה ואין‬
‫מעמד‪ ,‬עד שבאים למצב של 'קימה'‪ ,‬וה'קימה'‬
‫מרומם אותם לתכלית העליה‪.‬‬
‫בכל הספרים הק' יש הרבה עניני התחזקות‪ ,‬אבל ר'‬
‫נתן אצלו התקיים 'ואת עלית על כולנה'‪ ,‬הוא הכניס‬
‫בספרו כזו התחזקות שלא היתה מעולם‪ ,‬ר' נתן‬
‫גילה את סוד עשירית האיפה‪ ,‬שלא התגלה אפילו‬
‫לאברהם אבינו‪ ,‬כמש"כ "כתב במד"ר כל הקרבנות‬
‫גילה הקב"ה לאברהם אבינו חוץ מעשירית האיפה‪,‬‬
‫כי זה הסוד של קרבן מנחה שהיא עשירית האיפה‬
‫שהיא קרבן עני ודל בדלי דלות‪ ,‬שזה אי אפשר‬
‫להשיג מחמת שהגאולה האחרונה תלויה בזה"‪.‬‬
‫שזה ההתחזקות לחוטא הכי גדול בעולם‪" ,‬יבטח‬
‫בחסדי ה' ורבוי רחמיו העצומים מאוד‪ ,‬שיש תקוה‬
‫גם אליו שיכולין לזכות להתקרב לה' יתברך מכל‬
‫מקום שהוא ע"י בחינת קרבן עני שהיא מנחה‪,‬‬
‫שאע"פ שאין החוטא יכול להביא פר ואיל וכבש‪,‬‬
‫ואפלו עופות תורים ובני יונה אין ידו משגת להביאם‪,‬‬
‫אעפ"כ מצא לו ה' יתברך תקנה ברחמיו המרבים‪,‬‬
‫שיביא על כל פנים עשירית האיפה קמח‪ ,‬ובזה גילה‬
‫לנו ורמז לנו שרחמיו לא כלים לעולם‪.‬‬
‫שאפילו אם אין האדם יכול לשוב בתשובה כראוי‬
‫לפי מעשיו כמו בעלי תשובה הקדמונים שהיו‬
‫מתענים ומסגפים עצמן הרבה מאד כידוע‪ .‬אעפ"כ‬
‫חלילה חלילה למנוע חס ושלום מחמת זה מתשובה‪,‬‬
‫כי גם נקודה טובה אחת של בחינת תשובה יקר מאד‬
‫בעיני ה' יתברך‪ .‬כי היא בחינת קרבן עני ודל שהיא‬
‫בחינת עשירית האיפה שיקר מאוד בעיני ה' יתברך‪.‬‬
‫כמו שהפליגו חז"ל כמה וכמה יקר בעיני ה' יתברך‬
‫קרבן מנחת עני‪ ,‬וכן במדרש שמפליג מאוד בעצם‬
‫מעלת יקרת קרבן מנחת עני אצל ה' יתברך" (ליקו"ה‬
‫הל' תפה"מ ה"ז)‪.‬‬
‫המוח של ר' נתן‬
‫ואחרי ההתחזקות של ר' נתן אין אף אחד בעולם‬
‫שיכול לפטור את עצמו‪ ,‬אפילו הגרוע שבגרועים‬
‫ר' נתן מראה לו שגם לו שייכות לה' יתברך‪ ,‬ר' נתן‬
‫מכניס בו אלוקות במוח‪ .‬ולכן צריך ללמוד הרבה‬
‫את ספרי ר' נתן‪ ,‬ולחזור הרבה על דבריו‪ ,‬עד שיכנס‬
‫ללבנו את העליה שיש מתוך הנפילה‪ ,‬הקירוב שיש‬
‫בתוך הריחוק‪ ,‬הרצון שיש בתוך הכעס‪.‬‬
‫המוח של ר' נתן הוא מוח עצום ונורא‪ ,‬ועל ידו זוכים‬
‫לקנות את האמונה והקדושה‪ ,‬והבעירה לשמירת‬
‫הברית וקיום המצוות בפשיטות ובתמימות בלי‬
‫שום חכמות כמו שרביה"ק לימד אותנו‪ ,‬כמו‬
‫שהמליצו עה"פ 'גם כי אלך בגיא צלמות‪ ,‬לא אירע‬
‫רע כי אתה עמדי'‪' ,‬אתה' זה בחי' ר' נתן‪ ,‬שהוא יכול‬
‫להאיר ליהודי הגרוע ביותר ‪ -‬כי יהודי הוא גדול‬
‫ביותר ביותר‪ ..‬כיון שרבינו השיג את הגדלות של‬
‫היהודי שהוא גבוה מאוד מאוד‪ ,‬וממילא אפשר‬
‫שיהודי יהפוך מהמדרגה הגרועה ביותר‪ ,‬למדרגה‬
‫הגדולה ביותר‪.‬‬
‫כמו שרביה"ק אומר בתורה 'כי מרחמם ינהגם'‪" ,‬כי‬
‫מי שיודע קדושת ישראל מאין הם לקוחים‪ ,‬ויודע‬
‫רוחניות ודקות של ישראל‪ ,‬הוא יודע שישראל הם‬
‫רחוקים לגמרי מעוון‪ ,‬ואין עוון שיך להם כלל כלל‬
‫לא‪ ,‬לפי גודל קדושתם משורשם וגודל דקותם‬
‫ורוחניותם‪ .‬ועל כן כל היסורים שבעולם אינם‬
‫נחשבים למשאוי כנגד המשאוי הכבד של עוונות‬
‫ח"ו רח"ל" (ליקו"מ ח"ב ז)‪.‬‬
‫וכן בחיי"מ שרבינו מביא את מה שהשיג בגדולת‬
‫היהודי‪" ,‬אם היו מהפכין את האדם‪ ,‬את היהודי‪,‬‬
‫רצונו לומר לראות את פנימיותו‪ ,‬היו רואין שבכל‬
‫גיד וגיד מגידיו תלויים אלפי אלפים ורבי רבבות‬
‫עולמות" (חיי"מ תקה)‪ .‬כמסופר שהרה"ק ר' שמחה‬
‫בונים מפשיסחא אמר פעם‪" ,‬אתם יודעים מה זה‬
‫יהודי‪ ,‬אם הוא מעביר מחט ד' אמות ברשות הרבים‪,‬‬
‫הוא חייב סקילה‪ ,‬אתם שומעים מה זה יהודי!!"‪,‬‬
‫והחסידים רקדו על זה כל הלילה‪.‬‬
‫תאמין שאתה יכול לתקן‬
‫דיבור זה של רבינו הוא מיסודי יסודי הדת‪ ,‬להבין‬
‫מהי מהות היהודי‪ ,‬מה הוא יכול לקלקל‪ ,‬ומה הוא‬
‫יכול לתקן‪ ,‬על ידי כל מחשבה‪ ,‬כל דיבור‪ ,‬כל מעשה‪,‬‬
‫ובנוסף לזה ה' אוהב אותו עד כדי כך‪ ,‬שאפילו אם‬
‫הוא נפל לאן שנפל‪ ,‬שעל פי השכל נראה שאין לו‬
‫דרך לחזור‪ ,‬אעפ"כ הוא כ"כ יקר אצל ה' יתברך‪,‬‬
‫שלעולם הוא יכול לחזור אל ה'‪ ,‬ולהיות יותר ויותר‬
‫גדול‪.‬‬
‫ואפילו רשע גמור אם הוא זוכה להתחזק ולשוב‬
‫אליו יתברך הוא יכול להוציא משאול תחתיות כל‬
‫כך הרבה חלקי הקדושה שנפלו לשם‪ ,‬וזה מעלה‬
‫שאפי' צדיק לא יכול לזכות לזה‪ ,‬וזה מביא לעליה‬
‫גדולה שאין למעלה הימנה‪ ,‬וזה תכלית כל הבריאה‪,‬‬
‫כיון שהטוב התערב ברע והרע בטוב‪ ,‬ועי"ז הכל‬
‫מתברר ועולה לקדושה‪ ,‬שהכל יהיה רוחניות‬
‫וקדושה צרופה ומזוקקת‪.‬‬
‫ברוך ה' זכינו למעמד נורא הוד שכזה‪ ,‬שזו זכות‬
‫עצומה לראות קהל עצום שכזה שזכה ללמוד‬
‫פעמיים את כל ה'ליקוטי הלכות'‪ ,‬ואי אפשר כלל‬
‫להשיג עד כמה משפיע המעמד הקדוש הזה לסייע‬
‫ולעזור לכל המעברים‪ ,‬הן בגשמיות והן ברוחניות‪,‬‬
‫ועי"ז אפשר להחזיק מעמד באמונה בהשי"ת‬
‫ובתורה ובצדיקים‪.‬‬
‫ה' יעזור שכולנו נהיה בריאים וחזקים לעבודתו ית'‪,‬‬
‫ונזכה לרב נחת דקדושה מיוצאי חלצינו‪ ,‬ותמיד נזכה‬
‫לתכלית השמחה ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ומסתברא‬
‫לי שעבודה גדולה כזו‪ ,‬שקהל רב לומד ליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬זה נפעל מהתגלות אתחלתא דגאולה‪,‬‬
‫שיהיה במהרה בימינו‪.‬‬
‫‪ | 67‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫"בעשרה בטבת דהאי שתא תשס"ה‪ ,‬יחלו בעזרת‬
‫השם יתברך המוני מקורבים ומקושרים די בכל אתר‬
‫ואתר לקבוע סדר לימוד חוק ולא יעבור‪ ,‬בתורתו של‬
‫ראש כל התלמידים בספר הקדוש "ליקוטי הלכות"‪,‬‬
‫בקביעות דף ליום‪ ,‬להתחבר ולהתקשר בקשר אמיץ‬
‫בל ינתק בשני המאורות הגדולים שהיו לאחדים‪.‬‬
‫היום יותר מתמיד מאיר וזורח ביתר שאת ועוז אורו של‬
‫התלמיד הנמשל ללבנה‪ .‬כאשר כנגד כל הנחשולים‬
‫השוטפים אותנו מכל עבר‪ ,‬רק קרני אור תורתו יכולים‬
‫להגין ולהציל מהשטף מים רבים‪ .‬שכן‪ ,‬הוא אשר‬
‫נסמך ונמשח בידי רבו לרדת לעמקי עמקים להשיב‬
‫ממצולות ים את נשמות ישראל‪ ,‬להחיות נפשם‬
‫בשבעה משיבי טעם לזככם ולהעלותם לרום המעלה‬
‫והמדריגה‪ ,‬ולחברם אל מקור חוצבם ושורשם‪".‬‬
‫ מתוך המבוא לקונטרס 'הרב והתלמיד' שיו"ל ע"י מערכת‬‫מאור הנחל טבת תשס"ה לרגל התייסדות לימוד הדף היומי‬
‫בליקוטי הלכות ‪-‬‬
‫השיר שיתער לעתיד‬
‫במילים אלו‪ ,‬ובניגון זה‪ ,‬החלה המהפכה הגדולה‬
‫לפני למעלה מעשור‪ ,‬כך החל החיבור לגן עדן של‬
‫ה' יתברך ‪ -‬הספר הקדוש "ליקוטי הלכות"‪ ,‬כך‬
‫החלו רבים מספור להתקשר בקשר יומיומי לתורת‬
‫התלמיד הגדול‪ ,‬וכך החלו לדלות ממעיני הישועה‪,‬‬
‫להוריד עצות שגילה בתורת רבו הקדוש‪ ,‬לנו‪,‬‬
‫המתאבקים בעפר תורתו‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬כך זכינו להגיע עדי היום הגדול לו קיוינו‪ ,‬בו‬
‫יצביע כל אחד ואחד מאנשי הצדיק ויאמר "הנה‬
‫זה היום שקוינהו מצאנו ראינו"‪ ,‬הנה גם לנו חלק‬
‫ונחלה בתורה דעתיקא סתימא‪ ,‬וגם לנו תקוה לחזור‬
‫ולהתדבק בו יתברך‪.‬‬
‫"ואז יתער השיר של נפלאות שהוא השיר שיתער‬
‫לעתיד‪ ,‬שיר חדש‪ ,‬שמשם אנו מקבלים כל השירות‬
‫והתשבחות שאנו עוסקים בהם עכשיו‪ ,‬לשיר ולשבח‬
‫אותו יתברך בשירות ותשבחות‪ ,‬אשר רק הם חיינו‬
‫ומשיב נפשנו להתקיים במרירת הגלות" (ליקו"ה קדו"ד‬
‫ו)‪.‬‬
‫וכשזה השיר הולך ומתנגן בגאון בראש כל חוצות‪,‬‬
‫ולבבות כל אנשי שלומנו הומים בשיר החדש‪ ,‬עם‬
‫סיום המחזור השני בסה"ק "ליקוטי הלכות" ביום‬
‫חמשה עשר לחודש תמוז‪ ,‬נקבצו ובאו לך מכל‬
‫קצוות הארץ‪ ,‬ומכנף הארץ זמירות שמענו צבי‬
‫לצדיק‪ ,‬אברכים וצעירי הצאן‪ ,‬שהתייגעו בחיפוש‬
‫אחר רוחו של משיח המאירה ומתגלה בתורת 'אור‬
‫הלבנה כאור החמה'‪.‬‬
‫אני מאמין כאילו אני רואה בעיניים‬
‫מה נאדר היה המראה הגדול הזה‪ ,‬בו נקבצו אלפים‬
‫מאברכי וצעירי הצאן אשר נכספים להכלל בצדיק‬
‫שהוא הפאר והחן והיופי של כל העולם‪ ,‬את‬
‫ההתרגשות הגדולה כבר היה ניתן לחוש בנסיעה‪,‬‬
‫הערגה והגעגועים לתלמיד הגדול ולתורתו הנוראה‬
‫בוקעים מפיות כל‪ ,‬אם בזמר או בדיבור של כיסופין‬
‫התחזקות‪.‬‬
‫עם הגיענו ל'קלויז' המפואר והגדול דחסידי ברסלב‬
‫שבברכפלד‪ ,‬כבר החלו להרגיש את השמחה‬
‫הגדולה והעצומה שיש בכל פעם שמתקבצים אנשי‬
‫הצדיק‪ ,‬בבחינת 'אור צדיקים ישמח' (ליקו"מ סא)‪ ,‬את‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪68‬‬
‫‪ | 69‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫פני הבאים קיבל שלט ענק שהתפרש על כל הבית‬
‫מדרש‪ ,‬עליו נכתבו המילים הנשגבות‪:‬‬
‫"כי הוא הרב והתלמיד שעליהם הביטו והסתכלו‬
‫מיום בריאת העולם ועד הנה‪ ,‬שעל ידם יהיה נפעל‬
‫ונגמר תיקון כל העולמות בתכלית תכלית השלימות‬
‫וכו' וכו'‪"...‬‬
‫רבים העידו שכבר בראותם את המודעה הזו קיבלו‬
‫הרהורי תשובה‪ ,‬ויש שהתרגשו מכך עד דמעות‪.‬‬
‫התזמורת מנצחת בכלי נגינה רבים ומגוונים 'עשרה‬
‫מיני נגינה'‪ ,‬בעלי המנגנים עומדים הכן להנעים‬
‫למתקבצים במיטב ניגונים ערבים שנתחברו על ידי‬
‫אנשי שלומנו מדורות עברו‪" ,‬כי על ידי בחינת ניגון‬
‫ושמחה‪ ,‬יכולין לזכור עצמו בעולם הבא‪( "..‬ליקו"מ נד)‪.‬‬
‫האושר נסוך על כל פנים‪ ,‬ששרויים בשמחה‬
‫הגדולה‪ ,‬הנאספים מגלים את רגשותיהם הסוערים‪,‬‬
‫"לשם מה באנו? באנו להשתתף בשמחה של רבי‬
‫נתן‪ ,‬השמחה של כל העולמות‪ ,‬ובכל מקום שאנ"ש‬
‫נמצאים ‪ -‬צריך לבוא‪ ,‬אם רואים שניים מאנ"ש‬
‫מדברים‪ ,‬צריך לדחוף הראש ביניהם‪."...‬‬
‫הכל חשו כי רוחם הגדולה של הרב והתלמיד‬
‫רבינו הקדוש ותלמיד הנאמן רבי נתן זיע"א בודאי‬
‫שרתה והופיעה במעמד הקדוש הזה‪ ,‬וכדברי‬
‫מוהרנ"ת בראש השנה הראשון לאחר פטירת‬
‫רביה"ק‪ ,‬שלאחר התפילה אמר "בכל מקום שאנ"ש‬
‫מתקבצים רבינו נמצא איתם‪ ,‬ואם רבינו נמצא ‪ -‬הרי‬
‫שכל שבעת הרועים גם הם נמצאים‪' ,‬איך גלייב‬
‫ממש ווי איך זעה'"‬
‫אבער דער רבי וועט אויס פירן‬
‫את המעמד שכולו כיסופים וערגה לרוח אפינו משיח‬
‫ה'‪ ,‬ותלמידו הנכלל בו פי שנים ברוחו‪ ,‬מנחה הרה"ח‬
‫ר' פנחס בונקר שליט"א‪ ,‬שבקולו הנלבב מברך את‬
‫כל הבאים לאסיפה הגדולה לכבודו של גאון עוזנו‬
‫התלמיד הנאמן מוהרנ"ת זיע"א‪ ,‬באהבה נפלאה‬
‫כדברי רביה"ק "ראוי שהעולם יתמהו על האהבה‬
‫שיש ביניכם" (חיי"מ רצב)‪ ,‬התחושות מזכירות את‬
‫ימי הקיבוץ הקדוש בראש השנה‪...‬‬
‫בדבריו עמד על גדולתו של מוהרנ"ת‪ ,‬כמש"כ הגאון‬
‫האלוקי ראבר"נ בשם אביו רבי נחמן מטולטשין‬
‫שבימינו שעובר על כל אחד מה שעובר‪ ,‬עיקר‬
‫הלימוד צריך להיות בליקוטי הלכות‪ ,‬יותר מאשר‬
‫בספרי רבינו הק'‪ ,‬כי הוא אשר היה ביכולתו להזריח‬
‫בחושך גלותנו את אור רבינו הוא החמה‪ ,‬שעל יד‬
‫זה יושלם תכלית פעולת רביה"ק תקות כל הדורות‪,‬‬
‫"נצחתי ואנצח גמרתי ואגמור"‪.‬‬
‫כי בכח הראש בית שהוא המאיר לבית המקדש‬
‫ולכל ישראל‪ ,‬ובכח עצותיו הקדושים‪ ,‬יכול כל‬
‫אחד לבוא לתיקון‪ ,‬אך כל השארתו הוא רק על יד‬
‫התלמיד הגדול‪ ,‬שמאיר לנו את פנימיות הספר של‬
‫רבינו הקדוש‪ ,‬וכמש"כ ראבר"נ שלולי הס"מ שעמד‬
‫עליו במחלוקת‪ ,‬היה מאיר את כל העולם כולו‪,‬‬
‫ומחזיר את כל העולם כולו למוטב‪.‬‬
‫ר' נתן פעם ישב ומרר בבכי‪ ,‬בראותו את גודל‬
‫הנסיונות שקמים ועומדים על כל אחד ואחד‬
‫בפרטיות‪ ,‬עד שכמעט שאי אפשר לעמוד נגדם ח"ו‪,‬‬
‫אך אז נתעורר והרים את ידיו וקרא‪" :‬אבער דער‬
‫רבי וועט אויס פירן" [‪ -‬אבל רבינו כבר יגמור] וכל‬
‫מי שיחאז את עצמו ברבינו הק'‪ ,‬אפילו הבעל עבירה‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪70‬‬
‫‪ | 71‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫הכי גדול‪ ,‬אם הוא יהיה מקושר לרבינו‪ ,‬ודאי יזכה‬
‫לתשובה שלימה ולתיקון גמור‪.‬‬
‫את דבריו סיים בקריאה לכל יהודי ויהודי שרוצה‬
‫להתקרב לה' באמת‪ ,‬ולראות עולמו בחייו‪ ,‬לעסוק‬
‫בקביעות בספרו של מוהרנ"ת‪ ,‬שעל ידי זה יושלם‬
‫תיקון העולם‪ ,‬ונזכה לראות בהתגלות פאר הצדיק‬
‫בכל העולמות‪ ,‬ובגדולת המקורבים אליו שזכו לאחוז‬
‫עצמם בצדיק בזמן ההסתרה והחושך‪" ,‬כי עיקר‬
‫גדולתנו ותפארתנו יתגלה לעתיד לבוא" (ליקו"מ סו)‪.‬‬
‫אחרי הדברים הנלהבים ההתרגשות גברה‪ ,‬והמנגנים‬
‫פתחו בשיר הגעגועים בדברי ר' נתן‪ ,‬כשכל אנ"ש‬
‫מצטרפים אליהם בדבקות ובתפלה‪" ,‬אונזער‬
‫גרויסקייט און אונזער שיינקייט‪ ,‬וועט מען זעהן ווען‬
‫משיח וועט קומען"‪.‬‬
‫שיר חדש‬
‫בהדרת כבוד קיבלו האלפים את פניו של הגאון‬
‫הצדיק רבי יעקב מאיר שעכטער שליט"א‪ ,‬שמוסר‬
‫נפשו למעלה מיובל שנים להאיר את אורו של ר'‬
‫נתן בלבבות עם ישראל‪ ,‬ועתה טרח להגיע מעיה"ק‬
‫ירושלים במיוחד בכדי להשתתף בקיבוץ הקדוש‪,‬‬
‫ולסיים את המחזור השני בסה"ק ליקוטי הלכות‪.‬‬
‫לפני הסיום נשא דברים לרגל השמחה הגדולה‪,‬‬
‫בגדולת מוהרנ"ת‪ ,‬ובחיוב הלימוד בספרו הק'‪,‬‬
‫ולאחר מכן נערך הסיום בצוותא עם כל אנ"ש‪,‬‬
‫רטט של התרגשות חלף בציבור כשנשמע המילים‬
‫המסיימות את שמונת כרכי 'ליקוטי הלכות'‪ ,‬המילים‬
‫הנוגעות כל כך לימי בין המצרים המתרגשים ובאים‪,‬‬
‫המילים שנוגעות להתקרבות לצדיק הגדול כלליות‬
‫שבעת הרועים‪:‬‬
‫"בין המצרים ואחר כך תשעה באב שאין מניחין‬
‫בבוקר טלית ותפלין‪ ,‬שהם בחינת עזות דקדשה‬
‫'לבש ה' עוז'‪ ,‬ואחר כך שבת נחמו שמנחמין משמחין‬
‫ומחזקין ישראל בכל מיני התחזקות שהם בחינת‬
‫עזות דקדשה‪ ,‬והם שבע דנחמתא כנגד שבעה רועים‬
‫שאי אפשר להתקרב להם כי אם על ידי עזות‪ ,‬ותרתי‬
‫דתיובתא כנגד שני הכתרים נעשה ונשמע‪ ,‬שעל ידי‬
‫זה זוכין לבחינת בימים ההם ובעת ההיא נאם ה'‬
‫יבוקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא‬
‫תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר" "תם ונשלם שבח‬
‫לאל בורא עולם"‬
‫עם אמירת הקדיש שלאחר הסיום‪ ,‬פרצה השמחה‬
‫העצומה מאלפי הנאספים לכבודה של תורה‬
‫הדבוקים ואבוקים בשני המאורות הגדולים‪ ,‬שלא‬
‫יכלו עוד לכלוא את רגשותיהם‪" ,‬ונעשה שם שמחה‬
‫גדולה וחדוה רבה מאוד מאוד"‪.‬‬
‫ההתעוררות המשיכה ביתר שאת וביתר עוז‪,‬‬
‫בשירים מלאי כיסופים וגעגועים‪ ,‬וברטט נגנו שוב‬
‫ושוב את בערתו של רבי יצחק ברייטער ע"ה בשיר‬
‫הידידות‪" :‬טעמנו כי טוב סחרו‪ ,‬לא יכבה בלילה נרו‪,‬‬
‫עולם נלך לאורו‪ ,‬על ידי רבי נתן תלמידו"‪.‬‬
‫הרגלים הונפו אל על בריקודים נלהבים‪ ,‬בשירי‬
‫הלל והודיה להשי"ת‪ ,‬ושיאה של השמחה היתה‬
‫כשנשמע השיר החדש בגדולת הראש השנה של‬
‫רביה"ק‪ ,‬שנתחבר בפרץ של געגועים לראש השנה‬
‫הגדול והקדוש ע"י חבורת הבחורים דקהילת‬
‫"ברסלב ‪ -‬חיי עולם" ב"ב‪ ,‬והוכן במיוחד לאירוע‬
‫ע"י חבורת בני ארה"ב "אור הצדיק" ירושלים‪ ,‬השיר‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪72‬‬
‫‪ | 73‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫שעורר אצל כל הנאספים את הגעגועים והכיסופים‬
‫לרביה"ק ולראש השנה שלו‪.‬‬
‫"הראש השנה שלי עולה על הכל‪ ,‬ומי שמאמין בה'‬
‫יתברך צריך לבוא" ‪" -‬לא מיבעיא אתם כולכם‬
‫תלויים בראש השנה שלי‪ ,‬אלא כל העולם כולו תלוי‬
‫בו" (חיי"מ תה)‬
‫השמחה היתה מעל ומעבר לכל דמיון‪ ,‬כשכל הקהל‬
‫נעמד לריקודים סוערים בשבח והודיה להשי"ת‬
‫שזיכנו להתקרב לאור האמת‪ ,‬ולהיות אצלו על‬
‫ראש השנה‪ ,‬ובכיסופים וגעגועים לראש השנה‬
‫ההולך ומתקרב‪ ,‬כשכולם מפזזים בעוז עם צלילי‬
‫השיר שהתנגן שוב ושוב בלא יכולת להפסיקם‪,‬‬
‫ההתרגשות גברה כאשר זקני אנ"ש למרות חולשתם‬
‫הרבה‪ ,‬אף הם נעמדו והצטרפו לריקוד בהתלהבות‬
‫לכבוד הראש השנה של רביה"ק‪.‬‬
‫כתב התקשרות‬
‫בנאספים ניכרה התעוררות גדולה מדבריו של‬
‫הרה"ח ר' פנחס בונקר שליט"א‪ ,‬שזעק ואמר‪" :‬אין‬
‫מי שלומד כל יום ליקוטי הלכות‪ ,‬ור' נתן לא שינה‬
‫לו את המוח‪ ,‬אין"‪ ,‬ועל אתר הצטרפו רבים להחלטה‬
‫חזקה להתמיד בלימוד הדף היומי בסה"ק ליקוטי‬
‫הלכות‪ .‬לחיזוק ההתחדשות חולק לאנ"ש חוברת‬
‫מהודרת ללימוד הדף היומי‪ ,‬ובה החלק הראשון‬
‫מאורח חיים ח"א‪ ,‬שנדפס במהדורה מיוחדת לרגל‬
‫הסיום‪.‬‬
‫מהדורה מיוחדת של ליקוטי הלכות לשבוע זה‬
‫נדפסה גם לעילוי נשמת הרבנית שיק ע"ה‪ ,‬אלמנתו‬
‫של הרה"ח ר' אליעזר שלמה שיק זצ"ל‪ ,‬שנפטרה‬
‫בשבוע זה‪ .‬כמו כן התארגנו על ידי המפעל "נעשה‬
‫ונשמע" קבוצות ללימוד הדף היומי בליקוטי הלכות‪,‬‬
‫ופורסם עלון מיוחד לרגל הסיום בשם "נכספתי"‬
‫לעידוד הלימוד בקביעות בסה"ק ליקוטי הלכות‪.‬‬
‫בכניסה לקלויז‪ ,‬לצד כל דוכני ההפצה בהם נמכרו‬
‫ספרי ברסלב בהוזלה מיוחדת לרגל המעמד‪ ,‬עמד‬
‫הדוכן המרכזי שבו חתמו רבים מאנ"ש אנ"ש על‬
‫"כתב התקשרות"‪:‬‬
‫"הנני מצטרף בזה באהבה ובהתקשרות לכלל אנשי‬
‫שלומינו חסידי ברסלב המתחילים בלימוד ה'דף‬
‫היומי' בספר הקדוש 'ליקוטי הלכות'‪ ,‬ומקבל עלי בלי‬
‫נדר להתחיל בלימוד קדוש זה יום יום חוק ולא יעבור‪,‬‬
‫לעשות רצון צדיק‪ ,‬ולקשר עצמי ולהאיר את נפשי‬
‫רוחי ונשמתי באור האורות המאיר בכל העולמות‬
‫ובתלמידו הקדוש כירח יכון עולם"‪.‬‬
‫כמו כן מערכת "אשרינו" שעוסקים במסירות‬
‫רבה לפרסם חוצה את אור הצדיק בכל הדרכים‬
‫האפשריים העומדים לרשותם‪ ,‬כבר פועלת שבועות‬
‫ארוכים בפרסומים מיוחדים לחיזוק לימוד הדף‬
‫היומי בליקוטי הלכות‪ ,‬וחילקה במעמד לוח מיוחד‬
‫ובו מופיעים לצד זמני היום‪ ,‬הדף היומי בליקוטי‬
‫הלכות ‪ -‬הגן עדן של השי"ת‪ ,‬והעמוד היומי בליקוטי‬
‫מוהר"ן ‪ -‬האתחלתא דגאולה‪.‬‬
‫"א שיינע חתונה"‬
‫בחיות נפלאה ובקשב רב נשמעו דבריו של הגאון‬
‫החסיד ר' יעקב שלמה מוזסון שליט"א‪ ,‬שפתח‬
‫ואמר‪" :‬ס'איז געווען א שיינע חתונה‪ ,‬רבינו בודאי‬
‫נמצא כאן‪ ,‬ר' נתן נמצא כאן‪ ,‬וכל אחד שנמצא כאן‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪74‬‬
‫‪ | 75‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫הוא ה'חתן'‪ ,‬כל ה'ליקוטי הלכות' מגלה לנו שכל‬
‫אחד ואחד הוא 'א רעבישע זאך'‪ ,‬כי הרי חסידים‬
‫מאמינים שבכל תנועה של רבם תלויים עולמות‪,‬‬
‫ורבינו הק' מגלה שבכל יהודי ויהודי בכל תנועה‬
‫ותנועה שלו תלויים עולמות‪.‬‬
‫עתה נזכה להתחיל את המחזור השלישי בליקוטי‬
‫הלכות‪ ,‬ששם עיקר האור של רביה"ק‪ ,‬כי עיקר הענין‬
‫של רביה"ק זה התחדשות לחדש את כל הנשמות‪,‬‬
‫שהיו מאדם הראשון ושיהיו‪ ,‬וזה מקבלים בלימוד‬
‫ה'ליקוטי הלכות'‪ ,‬כמש"כ ר' נתן 'אימתי קאתי‬
‫מר‪ ,‬היום אם בקולו תשמעו'‪ ,‬שהעיקר הוא לדבוק‬
‫בהתחדשות‪' ,‬היום'‪ ,‬וההתחדשות הזו‪ ,‬השמחה הזו‪,‬‬
‫זה אתחלתא דגאולה‪ ,‬זה האור של משיח‪.‬‬
‫זכינו שאנו דבוקים ומקושרים ברבינו הק' שהוא‬
‫צדיק הדור‪ ,‬הצדיק שמתחדש בכל רגע ורגע‪ ,‬ועתה‬
‫בימי בין המצרים שזוכים לגעגועים נוראים ונפלאים‪,‬‬
‫להתגלות הראש בית שמאיר לבית המקדש שהוא‬
‫רבינו הק'‪ ,‬ועכשיו כבר מורגש בכל מקום ומקום‬
‫הגעגועים לראש השנה של רבינו‪ ,‬להתחדשות‬
‫הנוראה שזוכים בראש השנה‪ ,‬לאור הנורא של ראש‬
‫השנה‪.‬‬
‫ועתה ב'חתונה הגדולה' הזו‪ ,‬לא נשכח את החתונה‬
‫הגדולה והנפלאה‪ ,‬הראש השנה הק' של רבינו‪,‬‬
‫שמתקבצים יחד כל הנפשות לציונו הקדוש‪ ,‬וה'‬
‫יעזור שיתרבו השנה עוד הרבה בתים חדשים‬
‫לקיבוץ הק'‪ ,‬ובכח אתערותא דלתתא והדבקות‬
‫בסה"ק ליקוטי הלכות‪ ,‬אור חדש על ציון יאיר‪ ,‬מלך‬
‫ביופיו תחזינה עינינו‪ ,‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו‪,‬‬
‫ויבין כל יצור כי אתה יצרתו‪ ,‬ויאמר כל אשר נשמה‬
‫באפו ה' אלוקי ישראל מלך"‪.‬‬
‫אשרי כל חוכי לו‬
‫"אין ברסלב ברענט א פייער‪ ,‬פייער מיר אריין דאס‬
‫פייער אין הארצן אריין"‪ ,‬ההתעוררות המשיכה ביתר‬
‫שאת וביתר עוז‪ ,‬בשירים מלאי כיסופים וגעגועים‪,‬‬
‫להתקשר לראש כל הצדיקים‪ ,‬בגעגועים לזכות‬
‫לתכלית הנצחי‪ ,‬על ידי התלמיד הגדול שמאיר לכל‬
‫אחד ואחד באשר הוא שם את אור הרב העליון‬
‫שמכוחו יש תקוה לכל אחד ואחד באשר הוא שם‪.‬‬
‫ניגונים רווי ערגה לה' ולצדיקיו‪ ,‬המשיכו להתנגן‬
‫כשהאור ב'קלויז' עומעם‪ ,‬והרגשות גואים ומעוררים‬
‫את לב האיש הישראלי הבוער עד אין סוף ואין‬
‫תכלית‪ ,‬וממשיכים את ההארה לה זכו האלפים‬
‫לתוך חיי היום יום‪ ,‬לזכות להמשיך לדבוק בתורתו‬
‫של התלמיד הגדול כירח יכון עולם‪.‬‬
‫אשרי המחכה ויגיע לימים אשר יש בהם חפץ‪ ,‬ובעת‬
‫אשר תצמח קרן ישראל‪ ,‬אמת מארץ תצמח שפת‬
‫אמת תכו"ן לעד‪ ,‬כוננת לא כתיב אלא תכון‪ ,‬הנה‬
‫ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד‪ ,‬אז יתגלו ויאירו‬
‫בשלימות מאורי אור המאירים לבית המקדש נקודה‬
‫העליונה לנקודה התחתונה‪ ,‬והיה אור הלבנה כאור‬
‫החמה‪ ,‬ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת‬
‫הימים‪.‬‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪76‬‬
‫‪ | 77‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫ו"קנה" ‪ -‬לך חבר‬
‫אגרות על שולחן המערכת‬
‫נמצא מקום מנוחתו‬
‫רב שלומים למערכת הנכבדה “המעלה העליונה”‬
‫מה עלזה נפשי בראותי את שם הצדיק מתפאר ומתרומם בכל מיני חן‬
‫ויופי בגליונכם המפואר‪ ,‬המלא וגדוש מזן אל זן בחידושי תורה הנובעים‬
‫מהנחל נובע מקור חכמה‪ ,‬ובמעלת אנשי הצדיק הדבוקים ואבוקים באור‬
‫האורות‪ ,‬להנחיל מאורו לנשמות ישראל המבקשים וכוספים לקבל‬
‫מתורה דעתיקא סתימא‪.‬‬
‫ומדי עברי בין בתרי הגליון ראיתי את מכתבו של החסיד ר’ יצחק גרשון‬
‫ברזעסקי מפולין לבנו אשר בירושלים‪ ,‬מדברי ראבר”נ על גודל מעלת‬
‫המגורים בארץ ישראל‪ ,‬ועל החובה לבוא לצדיק האמת לאומן על ראש‬
‫השנה‪ ,‬ובתולדות בנו הרה”ח ר’ יעקב זאב זצ”ל‪.‬‬
‫ובאשר זכיתי להמנות על‬
‫צאצאיו של רבי יצחק גרשון‬
‫ורבי יעקב זאב‪ ,‬ראיתי לנכון‬
‫זכיתי להתקרב‬
‫לציין שבס”ד לאחר עמל‬
‫ויגיעה מרובה זכינו למצוא את‬
‫לרבינו הקדוש‬
‫קברו של זקני ר’ יצחק גרשון‬
‫בבית החיים הגדול שבוורשא‪,‬‬
‫ולעצותיו הנוראות‪,‬‬
‫מנפלאות תמים דעים הוא הדבר‬
‫לעסוק בתורתו‬
‫כיצד הניחו הנאצים ימ”ש לבית‬
‫קברות ענק זה לעמוד על מכונו‬
‫הנשגבה‪ ,‬ולקיים‬
‫ולא לחללו ולעקרו כדרך שעשו‬
‫את עצת העצות‬
‫ברוב בתי החיים באירופה‪.‬‬
‫מאז ומעולם ידענו על כך שקברו‬
‫להתבודד לפניו‬
‫נמצא בבית העלמין שבוורשא‪,‬‬
‫יתברך בשדות‬
‫אך לאחר המלחמה לא היה‬
‫באפשר למצוא את הקבר‪.‬‬
‫שמחוץ ליישוב‪ ,‬אך‬
‫באחד הימים שמענו מפיו של‬
‫הרה”ח ר’ משה בורשטיין‬
‫תחילת הדרך היתה‬
‫זצ”ל שהגיע לבית החיים וביקר‬
‫בזכות המודעה‬
‫בקברו של זקני‪ ,‬ולאחר בירור‬
‫ארוך זכינו למצוא את קברו‪,‬‬
‫שלכם ‪“ -‬שיח‬
‫אך מחמת ההזנחה כמעט ולא‬
‫היה ניתן לקרוא את הכיתוב על‬
‫השדה”‬
‫המצבה‪.‬‬
‫לאחר יגיעה מרובה בהשתדלות‬
‫בני המשפחה‪ ,‬ובעיקר ע”י הר”ר נחום אנשין מלונדון‪ ,‬שופצו המצבות‬
‫לשם ולתפארת וזכינו לנקות את המצבה‪ ,‬ולחדש את בנין המצבה‬
‫מחדש‪ ,‬נוסח המצבה הוא “פ”נ איש צנוע במעשיו‪ ,‬הלך בדרך תמים‪,‬‬
‫נהנה מיגיע כפיו‪ ,‬מ' יצחק גרשון ב”ר נחום הכהן ז”ל מחסידי ברסלב‪ ,‬נפ'‬
‫בש”ט י”ז אלול תרפ”ג ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬הנקרא ר' איטשע בזשעסקא”‪.‬‬
‫מקום מנוחתו‪.‬‬
‫לפני ואחרי השיפוץ‬
‫עיקר שבח אנשי שלומנו היה עצם התקרבותם לרבינו הקדוש‪ ,‬ולכן‬
‫נכתב על המצבה באותיות גדולות “מחסידי ברסלב”‪ ,‬כי כל תקותינו בזה‬
‫העולם הוא ההתקרבות לנחל נובע מקור חכמה‪ ,‬והוא תקותינו ותקות כל‬
‫הדורות‪ ,‬ומכוחו הגדול נוושע בישועות עולמים בב”א‪.‬‬
‫ידידכם‬
‫שמואל מאיר חשין‬
‫ירושלים ת”ו‬
‫שנים שאתה מחפש‬
‫את הלב שלך‬
‫שלום וברכה למשרתי רבינו הק' הנושאים על שכמם את עול המאות‬
‫והאלפים המשתוקקים לקיים את עצת העצות להתבודד מחוץ ליישוב‬
‫שעל ידי ארגון “שיח השדה”‬
‫רבינו הק’ אומר בתורה ס”ב‪“ ,‬בכל פעם ופעם שנוסע לצדיק‪ ,‬צריך‬
‫שיראה שיבוא בכל פעם מחדש‪ ,‬לא כמו שכבר היה אצל הצדיק‪ ,‬ועכשו‬
‫הוא בא פעם שנית‪ ,‬רק כמו שלא היה מעולם אצל הצדיק‪ ,‬ויהיה אצלו‬
‫כמו שבא עכשיו מחדש פעם ראשון‪ ,‬בכח ההתלהבות גדול‪ ,‬והתגברות‬
‫חדש לעבודת השם יתברך”‪.‬‬
‫אחרי החתונה הרגשתי קצת חולשה והעדר התחדשות בענין של רבינו‪,‬‬
‫וכמעט שנהייתי מה שנקרא בעולם אברך כולל רגיל‪ ,‬שמגיע בבוקר והולך‬
‫בערב וכו’‪ ,‬וחיפשתי עצות לנפשי איך להתחזק‪ ,‬ולהתחיל ההתקרבות‬
‫מחדש‪“ ,‬כמו שבא עכשיו מחדש פעם ראשון‪ ,‬בכח ההתלהבות גדול‪,‬‬
‫והתגברות חדש לעבודת השם יתברך‪”...‬‬
‫ואז הגיעו המודעות הגדולות של “שיח השדה” שנפרשו אל מול עיני‬
‫בכל פינה ופינה‪ ,‬וקראו אליי בקול גדול “איפה הלב שלך?!”‪ ,‬ובזכות שיח‬
‫השדה התחדשתי וזכיתי להמשיך לכסוף להגיע לשדה‪ ,‬ולנסוע לשדה‬
‫לקיים את עצת העצות של הנחל נובע מקור חכמה‪.‬‬
‫התחדשות זו שהאירה בי שיח השדה החייתה אצלי את כל הענין של‬
‫רבינו‪ ,‬ולא אצלי בלבד אלא גם אצל רבים מחבריי שהמודעות‪ ,‬הנסיעות‪,‬‬
‫וההתלהבות הגאולתית של שיח השדה‪ ,‬נטעה בהם כוחות חדשים‬
‫להתחדש בהתקרבות לצדיק‪.‬‬
‫סיפר לי ידיד שלפני תקופה עדיין לא שמע בכלל מברסלב‪ ,‬ובליל פורים‬
‫השתכנע ממסע הפרסום של שיח השדה‪ ,‬וזכה להגיע לשדה להתבודד‬
‫בליל פורים‪ ,‬ועתה עם פרסום המודעה החדשה על “התפילה החדשה”‬
‫של שער החמישים‪ ,‬שיצאה לאור לרגל חג השבועות שנה זו‪ ,‬הגיע אלי‬
‫כשכולו אחוז התלהבות והתרגשות מהדיבורים הנפלאים‪.‬‬
‫המודעה עשתה עליו רושם כביר‪ ,‬והוא התחזק להתמיד בנסיעות לשדה‪,‬‬
‫ובדרך בילה עם אנשי שלומנו בשיחות חברים גדושות בהתחזקות‪ ,‬ואלו‬
‫פעלו עליו עד כדי כך שזכה להשליך מביתו את המכשירים הפסולים‬
‫שנאסרו על ידי גדולי ישראל‪.‬‬
‫אשריכם שיח השדה‪ ,‬שבזכות פעולותיכם הכבירות אתם זוכים להציל‬
‫ולרומם נפשות יקרות‪ ,‬ולקרבם לעבודתו יתברך‪ ,‬ויה”ר שעל ידכם‬
‫תתקרב הגאולה השלימה‪ ,‬שנזכה לראות שההתבודדות תהיה דרך‬
‫כבושה‪ ,‬כמו שהיום דרך כבושה להניח טלית ותפילין‪.‬‬
‫מ‪.‬ר‪.‬‬
‫מודיעין עילית‬
‫געגועים ליערות‬
‫לארגון שיח השדה הפועלים ללא לאות להפיץ את בשורת הבשורות של‬
‫הנשר הגדול “שובו אל האוצרות שלכם”‬
‫המודעות הגדולות שלכם פרושות בכל פינה‪ ,‬בכל כפר ועיר‪ ,‬ובכל קרן‬
‫רחוב‪ ,‬כאחד שחייו השתנו בעקבות מודעה אחת קטנה שלכם‪ ,‬ראיתי‬
‫לנכון לספר לכם את סיפורי‪ ,‬ואם יהיה דבר זה לכם לחיזוק‪ ,‬והיה זה‬
‫שכרי‪.‬‬
‫שנים‪ ,‬שנים רבות חלפו מאותו יום‪ ,‬פסעתי ברחוב מהורהר‪ ,‬הייתי אברך‬
‫רציני ששקוע מאוד בלימוד‪ ,‬אך למרות זאת פעפע בי חוסר שלא ידעתי‬
‫את פשרו‪ ,‬געגוע לדבר מה טמיר נעלם‪ ,‬דורש מחפש ומבקש ‪ -‬ואין‪,‬‬
‫הסיפוקים הרגילים לא השביעו את נפשי‪ ,‬עד לאותו יום‪...‬‬
‫עברתי לתומי ברחוב‪ ,‬ואת עיני צדה מודעה תמימה‪ ,‬בכותרתה נרשם‬
‫באותיות גדולות “התבודדות”‪ ,‬מודעה פשוטה וקטנה בצבעי שחור‪-‬לבן‪,‬‬
‫ובה נכתב במילים קצרות אודות נסיעות לשדה לשפוך את הלב לפני ה'‪.‬‬
‫בשולי המודעה צויין מספר טלפון [שהתברר לי ברבות הימים כמספר‬
‫של אחד ממקימי הארגון “שיח השדה”‪ ,‬שבאותם ימים עדיין היה‬
‫בראשית התהוותו]‪ ,‬רשמתי לעצמי במכשיר הטלפון את המספר תחת‬
‫השם “התבודדות”‪.‬‬
‫בפועל לא עשיתי שום דבר‪ ,‬לא התקשרתי למספר אפילו פעם אחת‪ ,‬אך‬
‫מידי פעם הייתי מדפדף באנשי הקשר‪ ,‬מביט במספר בכמיהה ובערגה‪,‬‬
‫ו‪ ...‬כלום‪ ...‬כך חלפו עלי שנים על גבי שנים‪ ,‬המספר שעדיין היה רשום‬
‫אצלי ‪ -‬היווה את נקודת החיבור הפנימית והעמוקה ביותר שלי לה’‪,‬‬
‫לרבינו הקדוש‪ ,‬ולהתבודדות‪...‬‬
‫אבל כבר גילה רביה”ק‪“ :‬כל דבר שבקדושה שהאדם צריך לעשות‪,‬‬
‫נותנים לו מתחילה חשק‪ ,‬כדי שעל ידי זה יעשה הדבר‪ ,‬ועל כן כשהאדם‬
‫חושק ביותר‪ ,‬בודאי יוכל לעשות הדבר‪ ,‬ויוכל להוציאו מכח אל הפועל”‬
‫(ליקו”מ סו)‪ ,‬והצדיק הגדול ירד אלי לקרבני אליו יתברך‪.‬‬
‫זכיתי להתקרב לרבינו הקדוש ולעצותיו הנוראות‪ ,‬לעסוק בתורתו‬
‫הנשגבה‪ ,‬ולקיים את עצת העצות להתבודד לפניו יתברך בשדות שמחוץ‬
‫ליישוב‪ ,‬אך תחילת הדרך היתה בזכות המודעה שלכם ‪“ -‬שיח השדה”‪.‬‬
‫אשריכם!‬
‫יצחק ס‪.‬‬
‫ביתר עילית‬
‫‪ 3‬דרכים לכתוב אלינו‪ :‬דוא"ל‪:‬‏‪ [email protected]‬‏‪ a‬פקס‪ 08-6491133 :‬ת‪.‬ד‪ .‬שיח השדה‪ 10140 ,‬מודיעין עילית‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪78‬‬
‫‪ | 79‬המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה‬
‫בס"ד‪ ,‬לה"ו‬
‫הדור המובחר ביותר!‬
‫אוי הדור‪ .‬הגעגועים למצוא חן בעיני מלכו של עולם אינם פוסקים‪" :‬והנה בסוף תוקף הגלות‬
‫המר הזה‪ ,‬וכבר התחיל להתנוצץ התנוצצות משיח מימי האלוקי האר"י זצ"ל‪ ,‬ועמך בית‬
‫ישראל משתוקקים ומתגעגעים מאד להשי"ת‪ ,‬והכל חפצים ליראה את שמך בהשתוקקות‬
‫נמרץ ונפלא‪ ,‬אשר לא היתה כזאת מימי קדם" )ליקוטי תפילות‪ ,‬ח"ב‪ .‬מ"ז(‪.‬‬
‫אך מאידך‪ ,‬רבונו של עולם‪ ,‬אבוי‪ ,‬גם לאחר שהכרזנו בלב שלם "נעשה ונשמע"‪ ,‬הרי בדור שאתה‬
‫מסתיר עצמך כל‪-‬כך‪ ,‬איבדנו את הנעשה‪ ,‬ואיננו מוצאים ידינו ורגלינו בתוך מבול האפיקורסות‬
‫ועייפות הרוח והנפש‪ ,‬כאשר המצוקות ברוח ובגשם עולות על גדותיהן ומחניקות כל געגוע זך‬
‫ותקווה מחודשת לזכות באורך‪ .‬ואנו ממששים בקירות לבבנו כעיוור באפילה ומטים ליפול מכל‬
‫מכשול‪ .‬עד שעיננו כלות ורואות ש'הגעגועים לחוד והמעשים לחוד'‪ .‬ואנחנו לא נדע מה נעשה‪.‬‬
‫האזינו והקשיבו לקול הרועה הנאמן‪ ,‬אשר נשלח לבשר ענווים‪ ,‬ובקול שופר גדול תוקע‪ ,‬מהמיצר‬
‫הדחוק למרחב הגאולה‪ ,‬לאמר לאסורים צאו‪ ,‬כי קרוב יום גאולתכם‪" :‬איבדתן נעשה‪ ,‬שמרו נשמע"‬
‫)מדרש דברים ג(‪ .‬דווקא עתה כאשר נדמה שאבדה תקות הנעשה‪ ,‬כאילו הגלות תימשך לעד ועולם‬
‫כמנהגו נוהג ח"ו‪ ,‬דווקא עתה שימרו את הנשמע‪' ,‬שמרו' היינו המתינו‪ ,‬המשיכו להמתין באמונה‬
‫תמה‪ ,‬לקוות ולייחל לקיום כל הבטחותיו של השי"ת לנביאנו‪ ,‬בדבר גאולתנו שבוודאי בוא תבוא‪,‬‬
‫גאולה אשר תהפוך את ה'קינות' ל'תיקון'‪ ,‬כי סומך ה' לכל הנופלים‪ ,‬וזוקף לכל הכפופים‪.‬‬
‫עתה לקראת גילוי אורו של משיח שימלא הארץ דעה את ה'‪ ,‬מתעורר דורנו לגעגועים‬
‫אינסופיים‪ ,‬כהכנת הלב לקבל סודות עצומים שלא נתגלו במשך כל הדורות מאז‬
‫בריאת העולם‪ ,‬הלא הוא סוד ה"נשמע" משער הבינה ששם מוכן ומזומן הניגון המיוחד‬
‫של כל אחד ואחד מישראל מה שאין בחברו‪ ,‬ניגון שהולך ומגלה 'נעשה ונשמע' חדש‬
‫לגמרי בכל עת לנצח‪ ,‬כמעין הנובע במים שאינם פוסקים‪ .‬מה שהמוח האנושי אינו‬
‫יכול להשיג עתה‪ ,‬עין לא ראתה אלוקים זולתך‪ .‬דווקא עתה "רוצה ה' את המייחלים‬
‫לחסדו" כדי להשפיעם עלינו בשלמות הגאולה שאין אחריה גלות‪.‬‬
‫עצם הגעגוע בתפילה וזעקה יומיומית לסודו של משיח‪ ,‬לשיר החדש שיעורר את כל הבריאה‬
‫מחדש להשי"ת‪ ,‬הוא הנדרש מאיתנו ע"י הבורא ית' כדי להיגאל אל תוך עולם שכולו ַה ְמ ָּתנָה‪,‬‬
‫בידים פתוחות לקבל רחמים וחסדים חדשים בכל עת‪ ,‬כי "כשכוסף האדם להגיע לאיזה מדריגה‪,‬‬
‫והעיקר הוא הכיסופין בה שעל ידי התפילה‪ ,‬אזי נמשך מאיתה מיד על האדם‪ ,‬מהתנוצצות האור‬
‫שבה‪ ,‬ועל ידי ההארה הזאת בעצמה‪ ,‬זוכה אח"כ האדם להגיע למדרגה הזאת"‪) .‬ביאור הליקוטים‪ ,‬כב(‪.‬‬
‫מה שהיינו ‪ -‬הוא מה שנכספנו להיות! וככל שנכסוף אחר האור והסוד הגבוה ביותר‪ ,‬כך נזכה למקום‬
‫הגבוה ביותר; לבית התפילה של משיח בעצמו‪ ,‬שסודו מסתתר בין שיח השדה‪ ,‬ושם נמצאהו‪.‬‬
‫שם‪ ,‬רחוק מהעין וקרוב אל הלב‪ ,‬בין עצי היער מחוץ לישוב‪ ,‬במקום הרחוק מהמעשה הרע הנעשה על הארץ‪ ,‬שם יפגוש לבך הכוסף אב מלא רחמים‪ ,‬שמצפה לגילוי מצפוני‬
‫לבך‪ ,‬על ידי שיחה פשוטה מלב אל לב בשפה המדוברת כדבר איש אל אחיו הקרוב‪ .‬הקשב לקול בעל התפילה המהדהד למרחוק‪ :‬כאשר תביע בזעקת 'אוי' את כאב הגלות בתוך‬
‫ים הגעגועים הבלתי פוסקים‪",‬אזי נעשה מזה שעשועים גדולים למעלה‪ ,‬שעדין לא עלו שעשועים כאלו לפני השי"ת כמותם"‪) .‬ליקוטי תפילות‪ ,‬הקדמה(‪.‬‬
‫כל רודפי‪-‬ה' ‪ -‬אלו שאינם פוסקים מלרדוף אחר ה'‪ ,‬לייחל אליו בתפילה והתבודדות‪,‬‬
‫אף בתוקף בין המצרים הקשים המכבידים עולינו‪ ,‬הם המה השיגו‪-‬ה' בגאולה הקרובה‬
‫בו„„? ˙˙בו„„!‬
‫לעילוי נ˘מ˙ ‪‰‬ר‪"‰‬ח ר' חיים ‡לימלך ב"ר יוסף ‡לי‪‰‬ו ‪‰‬לוי ז"ל‬
‫המעלה העליונה | בין המצרים תשע"ה | ‪80‬‬
‫‡ין לך ‡„ם ˘‡ין לו ˘ע‪‰‬‬
‫לבירור על נסיע‪ ‰‬ל˘„‪ ‰‬ב‡זור מ‚וריך ‪˘ -‬יח ‪:‰„˘‰‬‬
‫‪1700-706-702‬‬
‫ב‡ין מענ‪‰‬‬
‫ני˙ן ל‪‡˘‰‬יר‬
‫‪‰‬ו„ע‪‰‬‬