‫הגליון לכל בית יהודי • בנשיאות הרה”צ שלום ארוש שליט”א • פרשת‪ :‬נ ח‬ ‫א' חשון‬ ‫ה'תש‬ ‫ע''ה (‪)25/09/14‬‬ ‫• גליון‪391 :‬‬ ‫צא מן התיבה חלק א'‬ ‫פ‬ ‫רשת השבוע פותחת בפסוק‪" :‬אלה תולדות נח‪,‬‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬את האלוקים‬ ‫התהלך נח"‪ .‬ידועים ומפורסמים דברי רש"י על‬ ‫המילה "בדורותיו"‪ ,‬שהרי לכאורה היה מספיק לומר שהיה‬ ‫צדיק‪ ,‬יש להבין מה רצתה התורה להדגיש בכך שאמרה‬ ‫שהיה 'צדיק בדורותיו'‪ ,‬אומר רש"י‪" :‬יש מרבותינו דורשים‬ ‫אותו לשבח‪ :‬כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק‬ ‫יותר; ויש שדורשים אותו לגנאי‪ :‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו‬ ‫היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"‪ .‬יש אמרה‬ ‫ידועה שמדקדקת בלשון רש"י‪ ,‬מדוע אומר רש"י בדעה‬ ‫הראשונה "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח" ובדעה‬ ‫השנייה אומר "ויש שדורשים אותו לגנאי" ולא אומר "ויש‬ ‫מרבותינו"? אלא מדייקים מכאן‪ ,‬שמי שדורש לגנאי אינו‬ ‫לׁש ֵּבח ולא לגַ ּנֹות‪.‬‬ ‫מרבותינו‪ .‬אנו רוצים ללמוד רק ַ‬ ‫אבל למעשה‪ ,‬זוהי דעת ר' יוחנן בגמרא‪ ,‬שנח היה צדיק‬ ‫דווקא בדורותיו‪ ,‬שהיו אנשי רשע‪ ,‬אבל בדורות אחרים לא‬ ‫היה נחשב לצדיק‪ .‬ויש להתבונן מה העניין להשוות את‬ ‫נח לצדיקים אחרים ולדורות אחרים‪ ,‬ועוד להשוות את‬ ‫נח דווקא לאברהם אבינו? ומדוע לדרוש לגנאי אם אפשר‬ ‫לדרוש לשבח‪ ,‬הרי התורה עצמה משבחת את נח כמה‬ ‫פעמים ועליו נאמר ש"מצא חן בעיני ה'"?‬ ‫כדי לענות על שאלה זו נוסיף ונקשה‪ ,‬אם התורה כל כך‬ ‫משבחת את נח שהיה צדיק תמים‪ ,‬מדוע לא בחר בו ה'‬ ‫יתברך להוציא ממנו את האומה הנבחרת? הרי כבר יש את‬ ‫נח שהוא צדיק תמים ומוצא חן בעיני ה'‪ ,‬מדוע לא יהיה הוא‬ ‫הראש והשורש לעם ישראל? מדוע המתין ה' עד אברהם‬ ‫אבינו ובחר דווקא בו? על כורחנו רצה הקב"ה למסור לנו‬ ‫מסר גדול בעניין זה שנתבונן ונבין מהו רצונו מאתנו כעם‬ ‫הנבחר בני אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וכדי נשאל את עצמנו כבר‬ ‫בפתיחת ספר בראשית וסיפור האנושות "מתי יגיעו מעשיי‬ ‫למעשי אבותיי?" וכמו ששואל הרמח"ל בדרך עץ חיים‪:‬‬ ‫"מה עשו הראשונים אבות העולם שכך חשק ה' בהם?"‬ ‫מכיוון שה' לא בחר בנח והמתין עד אברהם‪ ,‬לכן באמת‪,‬‬ ‫יש הדורשים את נח לגנאי‪ ,‬ומשווים אותו לאברהם בצורה‬ ‫חריפה מאוד ואומרים שאם היה בזמן אברהם לא היה‬ ‫נחשב לכלום‪ .‬הלשון 'לא היה נחשב לכלום' מורה על כך‬ ‫שיש הבדל מהותי‪ ,‬הבדל של שמים וארץ בין אברהם לנח‪.‬‬ ‫ה' זיכה אותי להתבונן מהו העניין המהותי הזה שעושה את‬ ‫כל ההבדל‪.‬‬ ‫ידועים דברי הצדיקים שאומרים שנח היה "צדיק במעיל‬ ‫פרווה"‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬היה צדיק לעצמו‪ ,‬מכונס וסגור בתוך‬ ‫עצמו ומנותק מהחברה‪ ,‬ולעומת זאת אברהם אבינו היה‬ ‫כל הזמן עסוק באחרים‪ ,‬להשפיע‪ ,‬לפרסם‪ ,‬לגייר ולקרב‪.‬‬ ‫זה אחד הדברים הבולטים ביותר בתורה ובחז"ל בדמותו‬ ‫של אברהם אבינו‪ ,‬שלא היה רק ראש למאמינים‪ ,‬אלא גם‬ ‫עושה נפשות בכל מקום‪ ,‬הוא ושרה אשתו‪ .‬בכל מקום היה‬ ‫קורא בשם ה'‪ ,‬מכניס אורחים לקרבם תחת כנפי השכינה‪,‬‬ ‫ודואג שגם זרעו ימשיכו בדרכו "כי ידעתיו למען אשר יצווה‬ ‫את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'" וכו'‪ ,‬כל עניינו היה‬ ‫רק להאיר ולקרב ולשנות את העולם‪ .‬וה' חנן אותי לעיין‬ ‫בנקודה זו ולפתח אותה‪.‬‬ ‫אמנם גם נח דיבר עם בני האדם והזהיר אותם מכך שיבוא‬ ‫מבול‪ ,‬אבל הוא לא הלך והתאמץ לשם כך‪ .‬הוא ישב בחצר‬ ‫ביתו ובנה תיבה‪ ,‬מי שבא אליו ושאל מה זה ועל מה זה‪ ,‬נח‬ ‫הזהיר אותו מפני הסכנה הצפויה בתקווה שיחזור בתשובה‬ ‫וישנה את מעשיו מתוך יראה מהמבול‪ ,‬ואילו אברהם אבינו‪,‬‬ ‫הלך ממקום למקום‪ ,‬והאהיב שם שמים על הבריות‪ ,‬שיזכו‬ ‫להתקרב לאמונה מתוך הבנה ואהבה‪.‬‬ ‫גם ההבדל הגדול שבין אברהם לנח שמובא בחז"ל וברש"י‬ ‫על פסוק זה – השורש שלו הוא בעניין הקירוב וההפצה‪ .‬וכך‬ ‫מביא רש"י את דברי המדרש על המילים "את האלוקים‬ ‫התהלך נח"‪ ,‬אומר רש"י‪" :‬ובאברהם הוא אומר 'אשר‬ ‫התהלכתי לפניו'‪ .‬נח היה צריך סעד לתומכו‪ ,‬אבל אברהם‬ ‫היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו"‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שלאברהם‬ ‫אבינו היה יותר כוח של צדקות מאשר לנח‪ ,‬שהיה כל הזמן‬ ‫צריך עזרה ושמירה‪ .‬אך עדיין קשה מדוע זה כך? ומסביר‬ ‫השפתי חכמים על המקום‪ ,‬שזה קשור לאותה הנקודה‪,‬‬ ‫שנח היה חלש ולכן ברח מבני דורו כי פחד מהשפעתם‬ ‫הרעה ולא יכול היה להשפיע עליהם‪ ,‬אבל אברהם היה‬ ‫חזק ולכן יכול היה להתווכח עם הרשעים ולגיירם ולא פחד‬ ‫משום השפעה רעה‪.‬‬ ‫וצריכים להבין את העומק שבעניין‪ ,‬שהרי נח לכאורה היה‬ ‫צודק‪ ,‬כל אנשי דורו הם רשעים ומושחתים‪ ,‬והוא לכאורה‬ ‫צדק בשיקול דעתו שכדאי יותר להתרחק מהם ולהתבודד‪,‬‬ ‫וכי עדיף שיושפע מהם וייגרר אחר מעשיהם הרעים? ועוד‬ ‫קשה על דברי רש"י‪ ,‬שאומר שאברהם היה מתחזק מעצמו‪,‬‬ ‫וכי אברהם לא היה צריך את עזרתו של בורא עולם חלילה?‬ ‫מה הכוונה שהוא היה 'מתחזק מאליו'? אלא לומדים מכאן‬ ‫יסוד חשוב ביותר בקירוב‪ .‬שמי שכל עניינו הוא רק להסתגר‬ ‫ולהישמר‪ ,‬נמצא בפחד וסכנה מתמדת ותמיד יכול ליפול‪,‬‬ ‫אבל מי שכל הזמן נמצא במגמה של השפעה ונתינה אין‬ ‫לו מה לחשוש מכלום‪ ,‬הוא מקבל כוחות נפלאים ושמירה‬ ‫נפלאה משמים‪ ,‬והוא מוגן מההשפעות הרעות הרבה‬ ‫יותר מזה‪ ,‬שנמצא סגור ומסוגר ובורח מהעולם‪ .‬כי מי‬ ‫שנותן ומשפיע לאחרים מקבל כוחות נפלאים מעל ומעבר‬ ‫לכוחותיו‪.‬‬ ‫אם נעמיק יותר בעניין זה נבין את השורש העמוק של הכול‪.‬‬ ‫כל צדיק וצדיק זכה למדרגתו כפי מה שזכה להבין מהו רצון‬ ‫ה' ולעשות את רצון ה'‪ .‬נח הבין מה רצון ה' ממנו‪ ,‬ולכן טרח‬ ‫לשמור על עצמו תמיד מכל השפעה רעה‪ ,‬אבל אברהם‬ ‫אבינו הבין מה רצון ה' מכל הבריאה כולה‪ ,‬הוא הבין שה'‬ ‫רוצה שתתגלה מלכותו ויתפרסם שמו בכל העולם כולו‪,‬‬ ‫שיהיה גילוי כבוד מלכותו בשלמות בעולם‪ .‬לכן חשב בליבו‬ ‫וכי מה זה יעזור שאהיה צדיק תמים בשלמות‪ ,‬כאשר כל‬ ‫בני העולם שרויים בחושך נורא‪ ,‬וכי זה נחת הרוח של ה'‬ ‫יתברך? לכן הבין שרצון ה' ממנו הוא לעמול יומם ולילה‪ ,‬לא‬ ‫לנוח ולא לשקוט עד אשר יעשה כל שביכולתו לפרסם את‬ ‫שמו של ה' יתברך ולקרב רחוקים לשמו‪ .‬ומי שחי ומבין את‬ ‫ההבדל הזה‪ ,‬מבין מהו ההבדל המהותי ביותר שבין אברהם‬ ‫לנח‪ ,‬ומבין מה הניע את אברהם אבינו לכל המסירות נפש‬ ‫הבלתי פוסקת שלו‪ ,‬ומבין מהו הדבר הגדול ביותר שאפשר‬ ‫לעשות כאן בעולם הזה‪.‬‬ ‫וזה גם מה שהשפיע על היחס של נח לדורו ועל היחס‬ ‫של אברהם לדורו‪ .‬נח ראה את דורו‪ ,‬דור בשפל המדרגה‬ ‫המוסרית‪ ,‬גזל‪ ,‬רצח וניאוף‪ ,‬ובוודאי הבין שרצון ה' שהעולם‬ ‫לא יתקיים כך‪ ,‬כי זה לא עולם‪ ,‬זה גיהינום ואנדרלמוסיה‪,‬‬ ‫אבל אברהם אבינו הבין שזה לא רצון ה' האמתי‪ ,‬כי מה‬ ‫הגדולה האמתית של בורא העולם – להרוג את הרשעים‬ ‫או שהרשעים יחזרו בתשובה ויכירו אותו ויאמינו בו?‬ ‫בוודאי הגדולה של הבורא ברוך הוא היא שהרשעים יחזרו‬ ‫בתשובה‪ ,‬וכתוב בזהר הקדוש שכמה שהאדם יותר נמוך‬ ‫ויותר גרוע ויותר רשע – כשהוא מודה במלכות ה' וחוזר‬ ‫בתשובה אז מתגלה כבוד ה' בעולם יותר‪ ,‬לכן התפלל‬ ‫אברהם אבינו גם על אנשי סדום‪ ,‬בוודאי אברהם לא רצה‬ ‫שהרשע ימשיך‪ ,‬אלא רצה להשפיע עליהם ולקרבם לשכל‬ ‫ולדעת‪ ,‬וידע שבכוח הקירוב ניתן להגיע לגילוי כבוד ה' יותר‬ ‫מאשר על ידי שה' יהפוך את סדום‪ ,‬ולכן זה רצון ה' האמתי‪.‬‬ ‫ואומר הזהר הקדוש שנח טעה‪ ,‬כי הזהר אומר שאם משה‬ ‫רבנו היה בדור המבול לא היה יורד מבול‪ ,‬ולכאורה‪ ,‬למה‬ ‫לא? הרי באמת העולם לא היה יכול להמשיך ולהתקיים כפי‬ ‫המצב שהיה אז‪ ,‬אלא שמשה רבנו השיג בשלמות שרצון‬ ‫ה' יתברך הוא שיתגלה כבוד מלכותו מתוך הרשעים ומתוך‬ ‫כל הפגמים‪ ,‬ולמשה רבנו היה את הכוח להחזיר את כולם‬ ‫בתשובה וללמד אותם את דרך ה'‪ ,‬לכן היה עומד בתפילה‬ ‫ומבקש מה' יתברך שיתגלה כבוד מלכותו בדרך של הפצת‬ ‫הדעת ולא בדרך של עונשים וצרות‪ .‬וזו הטעות של נח‪ ,‬שלא‬ ‫הבין שהמבול היה בלית ברירה‪ ,‬אבל רצון ה' האמתי היה‬ ‫שהרשעים יחזרו בתשובה‪ ,‬וה' רמז זאת לנח בכך שאמר‬ ‫לו לבנות תיבה מאה ועשרים שנה‪ ,‬כדי שיבין שהמטרה‬ ‫העיקרית היא להשפיע על הדור ולא להסתגר בתוך תיבה‪,‬‬ ‫אבל נח לא הבין זאת ולא ידע להשפיע על הדור‪ ,‬כי לא הבין‬ ‫את אמיתת רצונו של ה' יתברך‪ ,‬ולכן נקרא לאחר המבול‬ ‫"רעיא שטיא" רועה ומנהיג שוטה‪ ,‬שלא זכה להבין את‬ ‫כוונת ה' יתברך‪ ,‬ולכן המבול נקרא על שמו כמו שכתוב‬ ‫בנביא "מי נח"‪ ,‬ובגלל טעות זו לא היה יכול לצאת ממנו עם‬ ‫ישראל‪ ,‬שהוא עם ה' המפרסם את כבוד ה' בעולם‪.‬‬ ‫לכן גם עכשיו הנחת רוח האמתי של ה' יתברך הוא שלא‬ ‫תהיינה מלחמות ולא תהיינה מגיפות ולא תהיינה צרות‪,‬‬ ‫לא פחדים ולא מחלות ולא ארגוני טרור‪ ,‬שלא יכירו את ה'‬ ‫מתוך יראה ומתוך חימה שפוכה‪ ,‬אלא יקבלו עול מלכותו‬ ‫באהבה וברצון‪ ,‬שכל אחד יעסוק בהפצה ויראה להאהיב‬ ‫שם שמים‪ ,‬שכל אחד יבין שזה רצון ה' וייתן את לבו‬ ‫להרבות כבוד שמים‪ .‬צריך שכל אחד ואחת מעם ישראל‬ ‫יהיה אכפת לו‪ ,‬שיקום וילך ויסתובב‪ ,‬וגם אם אתה לא יודע‬ ‫לדבר יש היום דיסקים וספרים ואתה צריך רק להפיץ‪ .‬היום‬ ‫יותר קל מאי פעם‪.‬‬ ‫קודם כול תדע‪ :‬רצון ה' הוא שתעסוק בהפצה! זה הנחת‬ ‫רוח האמתי של ה'‪ ,‬זה קירוב הגאולה הגדול ביותר‪ ,‬כי כל‬ ‫הגאולה זה רק הדעת של האמונה‪ ,‬וזה מה שהכי מגן על‬ ‫העולם מכל הצרות והפגעים‪ ,‬כי כל מה שה' מביא צער‬ ‫המשך מאמר הרב‬ ‫בעמוד ‪3‬‬ ‫הפרשה‬ ‫פניני‬ ‫הפרשה‬ ‫פניני‬ ‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬ ‫פנינים‪ ,‬פתגמים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬חידושים לפרשת השבוע‬ ‫ֵ"א ֶּלה ּתֹולְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח‪( "...‬ו‪ -‬ט)‬ ‫התולדה של ״נח״‪ -‬בטלה‪ ,‬ומנוחה מופרזת‪-‬‬ ‫היא ״נח״ ‪ -‬עוד מנוחה‪ ,‬כי ״אם בטלת מן‬ ‫התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך״‪( .‬פניני‬ ‫תורה)‬ ‫ֵ"א ֶּלה ּתֹולְ דֹת נ ַֹח נ ַֹח‪"...‬‬ ‫לימדונו חז"ל כי בכל מקום שנאמר "אלה"‬ ‫זה בא למעט‪ ,‬ויש א"כ להבין את מי באה‬ ‫התורה למעט כאן?‬ ‫ונראה לומר שהתורה באה לגלות לנו שמי‬ ‫שרוצה שיולדו לו הבחינות של נ ַֹח היינו‬ ‫צדיק תמים וכו' אזי עליו לדעת "אלה" היינו‬ ‫שימעט את עצמו שזה הכלי היחיד לזכות‬ ‫לכל המעלות‪( .‬נתיבות דעת)‬ ‫"וַ ּיַ ַעׂש נ ַֹח ּכְ כֹל ֲא ֶׁשר ִצּוָהּו ה'‪( ,,‬ז' ה')‬ ‫ופירש רש"י ויעש נ ַֹח ‪ -‬זה ביאתו לתיבה‪ :‬יש‬ ‫מי שהקשה שהרי נאמר מפורש לאחמ"כ‬ ‫ויבא נ ַֹח אל התבה ומה א"כ הוסיף רש"י?‬ ‫ונראה לבאר בס"ד שהחידוש בזה הוא‬ ‫שלא רק שנ ַֹח בנה את התיבה במשך ‪120‬‬ ‫שנה ברציפות‪ ,‬אלא החידוש שהוא בא כל‬ ‫יום לתיבה והיה מחזק את בני דורו על ידי‬ ‫כך שראו אותו בונה‪ ,‬ולא נתן לבניו שיבנו‬ ‫שו"ת‬ ‫של חסד‬ ‫את התיבה כפי שצוה אותו ה' אלא הוא‬ ‫בא בכל יום מחדש ועורר את בני דורו לשוב‬ ‫בתשובה‪ ,‬וזה כוונת רש"י‪( .‬נחל חכמה)‬ ‫ֹלקים‪( "...‬ו‪ -‬יא)‬‫"וַ ִּת ָּשׁ ֵחת ָה ָאֶרץ לִ ְפנֵ י ָה ֱא ִ‬ ‫״ותשחת הארץ״ ‪ -‬הארץ הייתה מושחתת‬ ‫ובני‪ -‬אדם עשו כל מיני תועבות‪ -‬״לפני‬ ‫האלקים״‪ -‬במסוה‪ ,‬ש״לפני אלקים״! אמרו‬ ‫שהם מתכוונים״ לשם שמים״‪( ...‬ג״א)‪.‬‬ ‫"‪...‬בּ ֹא אַ ָּתה וְ כָ ל ֵּב ְית ָך אֶ ל הַ ֵּתבָ ה‪( "....‬ז‪ -‬א)‬ ‫אמר רבי משה מקוברין כשאתה אומר תיבה‬ ‫לפני השי״ת‪ .‬הכנס בכל פנימיותך ואיבריך‬ ‫אל התיבה! ואם ישאל השואל‪ :‬איך אפשר‬ ‫לאדם גדול להכנס לתיבה כה קטנה? אף‬ ‫אני אשיב לו‪ -:‬מי שרואה את עצמו גדול מן‬ ‫התיבה ‪ -‬אין לי שום עסק עמו!‪( ..‬פניני תורה)‬ ‫שיהודי צריך "לבוא" ולהכניס את עצמו‬ ‫בתוך תיבות התורה והתפלה‪.‬‬ ‫ולכאורה הדבר פלא‪ ,‬דהרי בהמשך הפרשה‬ ‫(ח‪ ,‬טז) מצווה הקב"ה לנח – "צא מן התיבה"!‬ ‫ולפירוש הבעש"ט‪ ,‬ש"תיבה" קאי על‬ ‫התיבות הקדושות דתורה ותפילה – איך‬ ‫ייתכן הדבר?‬ ‫אלא שבאמת כך הוא הסדר בעבודת האדם‪,‬‬ ‫שמצד הכוונה של "דירה בתחתונים" נדרש‬ ‫הוא לצאת מהתבודדתו והסתגרותו בחדרו‬ ‫עם תיבות התורה והתפילה‪ ,‬ולהביא אל‬ ‫העולם כולו את אור הקדושה‪.‬‬ ‫יחד עם זה‪ ,‬מוכרחת ההכנה של "בא אל‬ ‫התיבה"‪ .‬כלומר‪ :‬ראשית כל צריך יהודי‬ ‫להשקיע עצמו בתוך ה"תיבה" דתורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬ולהיות שם משך זמן של "שנה‬ ‫תמימה" (פרש"י פרשתנו ח‪ ,‬יד)‪ ,‬הכוללת‬ ‫בתוכה את כל שינויי הזמנים האפשריים;‬ ‫ואז‪ ,‬כאשר חדור הוא בתורה ובתפילה ובכל‬ ‫הפרטים‪ ,‬יש בידו הכח לעבודה ד"צא מן‬ ‫התיבה" – שיוצא לעולם התחתון ומקדשו‬ ‫להיות "דירה לו יתברך"‪( .‬ע"פ שיחת הרבי‬ ‫פניני חסידות ברסלב‬ ‫לע"נ ר' אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר בן ר' אלעזר זצ"ל‪.‬‬ ‫ּגֹור ֶרת ִמ ְצוָ ה"‬ ‫"מ ְצוָ ה ֶ‬ ‫אמ ָרה ַה ִּמ ְׁשנָ ה (אבות ד) ִ‬ ‫ָּבזֶ ה ֶׁש ְ‬ ‫ֵּפ ְרׁשּו ַאנַ "ׁש ֶׁשּזֶ ה יְ סֹוד ְּוכ ַלל ְל ָכל ֲע ִׂשּיַ ת ִמ ְצוָ ה‪ֶׁ ,‬ש ָּצ ִריְך‬ ‫ָה ָא ָדם ְל ַח ֵּפׂש ְּול ִה ְׁש ַּת ֵּדל ַל ֲעׂשֹות ָּת ִמיד ִמ ְצוָ ה ָּכזֹו‬ ‫ֶׁש ִּתגְ רֹור ַא ֲח ֶר ָיה ִמ ְצוָ ה ַא ֶח ֶרת‪ְּ ,‬ול ִהּזָ ֵהר ִמ ַּל ֲעׂשֹות ִמ ְצוָ ה‬ ‫ָּכזֹו ֶׁש ְּמ ַב ֶּט ֶלת ִמ ְצוָ ה‪ִ ,‬אם ֹלא ֶׁשּנִ ְק ַּבע ָע ֶל ָיה ְמפ ָֹרׁש ַּב ֲה ָל ָכה‬ ‫ימּה ַאף ִאם ִּת ְת ַּב ֵּטל ִמ ְצוָ ה ַא ֶח ֶרת‪ְּ ,‬וכדֻ גְ ָמא‬ ‫ֶׁש ָּצ ִריְך ְל ַה ְק ִּד ָ‬ ‫ָלזֶ ה הּוא ִענְ יָ ן ָה ֲא ִסיפֹות ֶׁש ִּמ ְת ַא ְּס ִפים יַ ְח ָדו ֲעבּור ֵאיזֶ ה‬ ‫ּומ ֲא ִר ִיכים ָּבּה ַעל ֶח ְׁשּבֹון ֵׁשינַ ת ַה ַּליְ ָלה‪ֶׁ ,‬ש ַעל יְ ֵדי זֶ ה‬ ‫ִענְ יָ ן ַ‬ ‫ימת ֲחצֹות ַליְ ָלה‪ֶׁ ,‬ש ָע ֶל ָיה ָא ַמר‬ ‫בֹודת ִק ַ‬ ‫ַמ ְפ ִס ִידים ֶאת ֲע ַ‬ ‫בֹודת ִאיׁש‬ ‫"ׁש ִע ָּקר ֲע ַ‬ ‫ַר ֵּבנּו ְּב ִׂשיחֹות ָה ַר"ן (סי' שלא) ֶ‬ ‫ַהּיִ ְׂש ְר ֵא ִלי הּוא ָלקּום ַּב ֲחצֹות ַליְ ָלה"‪( .‬שיש"ק ד‪-‬טז)‬ ‫"חצֹות ַליְ ָלה ָאקּום‬ ‫ִּדיְ קּו ַאנַ "ׁש ַּב ָּכתּוב (תהלים קיט) ֲ‬ ‫"אקּום"‬ ‫ְלהֹודֹות ְלָך ַעל ִמ ְׁש ְּפ ֵטי ִצ ְד ֶקָך" ֶׁש ָּבזֶ ה ֶׁש ָא ַמר ָ‬ ‫"ק ְמ ִּתי"‪ ,‬נִ ְל ַמד ֶׁשּיֵ ׁש ָּבזֶ ה ֵהן ָלׁשֹון‬ ‫וְ ֹלא ְּב ָלׁשֹון ָע ַבר ַ‬ ‫ּומ ִליץ ַעל ַע ְצמֹו‪ֶׁ ,‬שּזֶ ה ִס ְדרֹו ָּת ִדיר ָלקּום‬ ‫ֶׁש ַבח ֶׁש ְּמ ַׁש ֵּב ַח ֵ‬ ‫ּומ ְת ַּפ ֵּלל‬ ‫ַּב ֲחצֹות ַליְ ָלה‪ ,‬וְ ֵהן ַּב ָּק ָׁשה ַעל ֶה ָע ִתיד ֶׁש ְּמ ַב ֵּקׁש ִ‬ ‫"חצֹות ַליְ ָלה ָאקּום"‬ ‫ֶׁשּיִ זְ ֶּכה ָלקּום ְּב ָכל ַליְ ָלה ַּב ֲחצֹות‪ .‬וְ זֶ הּו ֲ‬ ‫ְּב ָלׁשֹון הֹווֶ ה וְ ָע ִתיד (שם ד‪-‬ה)‬ ‫יאת‬ ‫"ס ֶדר ְק ִר ַ‬ ‫ָא ְמרּו ְּב ַצחּות‪ֵ :‬מ ֲח ַמת ֵּכן נִ ְד ַּפס ַּב ִּסּדּור ֵ‬ ‫"ּב ְר ַּכת ַה ָּמזֹון"‪ְּ ,‬כ ֵדי ֶׁשּיֵ ְלכּו‬ ‫ְׁש ַמע ֶׁש ַעל ַה ִּמ ָּטה" ְל ַא ַחר ִ‬ ‫יּוכלּו ָלקּום‬ ‫עּודת ַע ְר ִבית‪ ,‬וְ ְ‬ ‫אכלּו ְס ַ‬ ‫ִליׁשֹון ֵּת ֶיכף ְל ַא ַחר ֶׁש ְ‬ ‫עֹורר ָּכ ָראּוי ְּב ֵעת ֲחצֹות ַליְ ָלה‪( .‬ד‪-‬צד)‬ ‫ְּול ִה ְת ֵ‬ ‫ֵ"צא ִמן ַה ֵּת ָבה‪( "...‬ח‪ -‬טז)‬ ‫בקשר עם הכתוב בפרשתנו "בא אתה וכל‬ ‫ביתך אל התיבה" (ז‪ ,‬א)‪ ,‬מפורסמת היא‬ ‫תורת הבעל שם טוב על פסוק זה (הובא‬ ‫"ּתּקּון ַה ְּכ ָל ִלי" ְל ַא ַחר ַה ְּפגַ ם‪,‬‬ ‫מֹועיל ֲא ִמ ַירת ִ‬ ‫ָא ְמרּו‪ִ ,‬אם ִ‬ ‫בהוספות ל'כתר שם טוב' ס"ח ואילך‪.‬‬ ‫ּתֹועיל לֹו ְּבוַ ַּדאי ִמ ְּל ִה ָּכ ֵׁשל ָח ִל ָילה‪.‬‬ ‫אמ ָיר ָתּה ְל ָפנֶ ָיה ִ‬ ‫ֲה ֵרי ֶׁש ִ‬ ‫מלויבוויטש זצ"ל מוצש"ק פ' חיי שרה תש"מ‬ ‫נֹוהגִ ים ַה ְר ֵּבה ַאנַ "ׁש ְל ָא ְמרֹו ְּב ָכל יֹום‪( .‬ד‪-‬צו)‬ ‫וְ ָא ֵכן‪ָ ,‬היּו ֲ‬ ‫ובכ"מ)‪ ,‬אשר "תיבה" רומז לתיבות התורה‬ ‫וש"פ נח תשמ"ה)‬ ‫והתפילה‪ ,‬והפירוש "בא אל התיבה" הוא‬ ‫דיון הלכתי המוגש ע"י בית ההוראה "חוט של חסד" מאת הרה"ג ר' אלחנן שלום אלגרוד שליט"א ר"כ ההוראה ודומו"צ בק"ק "חוט של חסד"‬ ‫הלכות בית דין – הקדמה‬ ‫איתא במשנה [אבות פ"א מי"ח] שקיום העולם‬ ‫תלוי בדיינים שדנים דין אמת לאמיתו‪,‬‬ ‫וז"ל‪" :‬רשב"ג אומר‪ ,‬על שלושה דברים‬ ‫העולם קיים‪ ,‬על האמת ועל הדין ועל‬ ‫השלום"‪ ,‬ואיתא במס' דרך ארץ [פרק השלום‬ ‫ה"ב] ובירושלמי [תענית פ"ד ה"ב‪ ,‬מגילה פ"ג‬ ‫ה"ו] ששלושתם הם דבר אחד וז"ל‪" :‬תמן‬ ‫תנינא רבן שמעון בן גמליאל אומר על‬ ‫שלשה דברים העולם עומד – על הדין ועל‬ ‫האמת ועל השלום‪ .‬אמר ר' מונא ושלשתן‬ ‫דבר אחד הם! נעשה הדין – נעשה אמת –‬ ‫נעשה שלום‪ .‬ושלשתן בפסוק אחד נאמרו‪,‬‬ ‫שנאמר [זכריה ח'‪,‬ט"ז] 'אמת ומשפט שלום‬ ‫שפטו בשעריכם'‪ ,‬כל מקום שיש משפט יש‬ ‫שלום‪ ,‬וכל מקום שיש שלום יש משפט"‪.‬‬ ‫ולכאורה יש להקשות‪ ,‬שהרי כאשר יש דין‬ ‫בין בעלי הדין‪ ,‬יש מחלוקת ואין שלום?‬ ‫אלא מתרץ ההון עשיר [בפירושו על אבות שם]‬ ‫שע"י שדנים דין אמת – נעשה שלום בין‬ ‫בעלי הדין‪ ,‬וז"ל‪" :‬על הדין ועל האמת‪ .‬על‬ ‫הדין היוצא באמת נעשה השלום בעולם‪,‬‬ ‫שאין לבעלי דינין עוד תרעומת זה על זה‪.‬‬ ‫נמצא ששלש אלו תלוים זה בזה‪ ,‬האמת‬ ‫בדין‪ ,‬והשלום באמת‪ .‬ועל פי פירוש זה‬ ‫יש טעם הגון לשנותו שלא כסדר הכתוב‪,‬‬ ‫משא"כ לפירושים אחרים"‪ .‬וכך גם מקשה‬ ‫ומתרץ הגר"א [בביאורו על המשנה הנ"ל בליקוטים]‪.‬‬ ‫אחת הטעויות המצויות אצל אנשים רבים‬ ‫ואף אצל תלמידי חכמים‪ ,‬היא שחושבים‬ ‫שכולם צריכים ללמוד הלכות אורח חיים‬ ‫ויורה דעה הנוגעים לחיי היום‪-‬יום‪ ,‬אבל‬ ‫הלכות חושן משפט מסורים לדיינים‬ ‫בלבד‪ .‬וזו טעות יסודית! שהרי כל אחד‬ ‫מצווה בהשבת אבידה ואיסור השגת גבול‬ ‫וכד'‪ ,‬וממילא על כל אדם ואדם להיות‬ ‫בקי בהלכות חושן משפט הנוגעים לחיי‬ ‫היום‪-‬יום שלו‪ ,‬ובהם נזקי שכנים‪ ,‬שכירות‬ ‫פועלים‪ ,‬מקח וממכר‪ ,‬אונאה וגניבה‪ ,‬גזילה‪,‬‬ ‫מציאה והשבת אבידה‪ ,‬דיני שומרים ועוד‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫ואכן הגר"י בלזר זצ"ל [אור ישראל מאמר‬ ‫נתיבות אור עמ' נ"ט] מעיד על רבו – הגר"י‬ ‫סלנטר זצ"ל‪ ,‬עד כמה היה זהיר בהלכות‬ ‫חושן משפט משום שהם עיקר ההלכות‬ ‫שבין אדם לחבירו‪ ,‬וז"ל‪" :‬דרכי תהלוכתו‬ ‫והנהגתו‪ ,‬בחלק התורה שבין אדם לחבירו‪,‬‬ ‫היה בתכלית הזהירות והזהירות למעלה‬ ‫להשכיל להפליא מאוד‪ ,‬הן בסור מרע והן‬ ‫בעשה טוב‪ .‬כל דרכיו היה שוקל בפלס‬ ‫ומאזני משפט‪ ,‬בחלק חושן משפט כמו‬ ‫בחלק אורח חיים ויורה דעה‪ ,‬והוא הראה‬ ‫נפלאות כמה דוגמאות על פי משפט‬ ‫התורה איך האדם נכשל בקל בעוון גזל‬ ‫ומילי דנזיקין"‪ ,‬ולכן דעתו של הגר"י סלנטר‬ ‫זצ"ל [הובא באמרי השכל לר' יצחק ויינשטיין עמ' צ"ו]‬ ‫הייתה שאת לימוד ההלכה יש להתחיל‬ ‫דווקא בשו"ע חושן משפט‪ ,‬וז"ל‪" :‬בדבר‬ ‫אחד אינני נוקט כמותם (כמו חסידי‬ ‫ראסיין)‪ ,‬באשר הם התחילו את סדר‬ ‫לימודים במסכת ברכות ושו"ע אורח חיים‪,‬‬ ‫ואילו אני ממליץ להתחיל בסדר נזיקין‬ ‫ושו"ע חושן משפט"‪ .‬ועוד כותב הגר"י‬ ‫סלנטר זצ"ל [אור ישראל עמוד כ"ו] שגם בעלי‬ ‫בתים צריכים ללמוד שיעור קבוע בשו"ע‬ ‫חושן משפט‪ ,‬וז"ל‪" :‬אכן שגגת תלמוד וכו'‪,‬‬ ‫הטוב לקבוע שיעור ללימוד חושן משפט‪,‬‬ ‫ויבואו בעלי בתים‪ ,‬לפעמים זה ולפעמים‬ ‫זה‪ ,‬כי כל סעיף כמעט נקל להסבירו בפני‬ ‫עצמו‪ .‬והבעלי בתים יעיינו איך יהיה הדין‬ ‫שייך כעת‪ ...‬ובזה יהיה ביד בעלי בתים‬ ‫לדרוש ולחקור אצל תופשי התורה‪ ,‬איך‬ ‫לקיים את אשר יקרה לפניהם"‪.‬‬ ‫כך גם כותב הג"ר יצחק מלצן זצ"ל בפירושו‬ ‫על סידור התפילה "שיח יצחק" [הנדפס‬ ‫בסידור הגר"א "אישי ישראל"] בתפילת נעילה על‬ ‫המילים "ותתן לנו‪ ...‬את יום הכיפורים הזה‬ ‫קץ ומחילה וסליחה על כל עוונותינו‪ ,‬למען‬ ‫נחדל מעושק ידינו"‪ ,‬וז"ל‪" :‬והרוצה להינצל‬ ‫מעוון המר הזה (של גזל)‪ ,‬בין שהוא עסקן‬ ‫במסחר בין שהוא יושב אוהל‪ ,‬אין עצה כי‬ ‫אם ללמוד בעיון ההלכות השייכים לזה‪,‬‬ ‫היינו הלכות נזקי שכנים‪ ,‬מקח וממכר‪,‬‬ ‫אונאה וגניבה‪ ,‬גזילה ואבידה‪ ,‬מציאה ודיני‬ ‫שומרים‪ .‬ומי שאין לו פנאי‪ ,‬יעיין מתחילה‬ ‫בקיצור שולחן ערוך מעניינים אלו ואחר‬ ‫כך יתבונן העניינים השייכים לו ויעיין בהם‬ ‫היטב"‪.‬‬ ‫וכן דעת החפץ חיים [בסוף ספרו תורת הבית‬ ‫חתימת הספר מאמר ב'] וז"ל‪" :‬גודל עניין לימוד‬ ‫ההלכות בכל יום כמאמר חז"ל [מגילה כ"ח‬ ‫ע"ב‪ ,‬נדה ע"ג ע"א] 'כל השונה הלכות בכל יום‬ ‫מובטח לו שהוא בן עולם הבא"‪ ,‬שאם לא‬ ‫ילמד הלכות המצוה כיצד ידע לקיימה?‬ ‫הן אורח חיים‪ ...‬והן יורה דעה‪ ...‬וכן בחושן‬ ‫משפט‪ ,‬הלכות שלוחין‪ ...‬והלכות אונאה‪,‬‬ ‫ומקח טעות‪ ,‬והלכות אבידה ומציאה‪,‬‬ ‫והלכות שומרים‪ ,‬והלכות תשלומי שכיר‬ ‫בזמננו‪ ,‬ודיני השבת העבוט ולקיחתו‪ ,‬וכן‬ ‫באבן העזר יש כמה הלכות ששייכות לבעלי‬ ‫בתים‪ ...‬כלל הדבר‪ ,‬לא יצוייר כלל קיום כל‬ ‫המצות אם לא שילמד כל ימיו ההלכות‬ ‫השכיחות‪ ...‬ואז הוא בכלל קדוש לה'‪,‬‬ ‫כמא דכתיב [במדבר ט"ו‪,‬מ'] 'ועשיתם את כל‬ ‫מצוותי והייתם קדושים לא‪-‬לוקיכם'‪."...‬‬ ‫בדורנו בס"ד‪ ,‬אור ההלכה הולך ומפציע‪,‬‬ ‫הולך וגדל‪ ,‬ורבים הם השואלים דבר ה'‬ ‫זו הלכה בכל אורחות חייהם‪ ,‬ובכלל זה‬ ‫גם בדיני חושן משפט‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אנו‬ ‫עדים להקמתם של בתי דין רבים לענייני‬ ‫ממונות‪.‬‬ ‫ועל אף שיש בזה גם צד של גריעותא‪,‬‬ ‫כמו שכותב הספורנו על הפסוק בריש פ'‬ ‫"דברים" [א'‪,‬י"ב] "איכה אשא לבדי‪ ,‬טרחכם‬ ‫ומשאכם וריבכם" וז"ל‪" :‬וריבכם‪ .‬בענייני‬ ‫הדין ותביעת ממון‪ .‬וזה סיפר להזכירם‬ ‫את פשעם‪ ,‬שאע"פ שבישר אותם שיכנסו‬ ‫לארץ בלתי שום מלחמה שהיה עניינה‬ ‫רב התועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם‬ ‫וענייניהם במדבר‪ ,‬לא נמנעו מלעורר דברי‬ ‫ריבות איש על חבירו באופן שהוצרך למנות‬ ‫מדרגות שופטים עד שכל עשרה מהם היו‬ ‫צריכים לדיין פרטי‪ ,‬ואין זה כי אם מרוע‬ ‫לב"; מ"מ יש בזה גם צד גדול למעליותא‬ ‫מכמה סיבות‪\1 :‬ריבוי בתי הדין ופריסתם‬ ‫הארצית מקל על בעלי הדין לבוא להתדיין‬ ‫בפני בית דין דווקא ולא בפני ערכאות‬ ‫[דבר שנאסר בהדיא בשו"ע חו"מ סי'‬ ‫כ"ו]‪\2 ,‬ריבוי בתי הדין מאפשר לבעלי הדין‬ ‫לבחור את הדיינים המקצועיים והיעילים‬ ‫ביותר‪\3 ,‬המציאות כיום שבתי הדין דנים‬ ‫מכוח בוררות ולא מכוח דין תורה (מושגים‬ ‫אלו יתבארו בשבועות הקרובים) מאפשרת‬ ‫לבתי הדין לנקוט כמעט את אותם צעדים‬ ‫משפטיים שנוקטים בערכאות כך שאין‬ ‫הבדל גדול במישור השיפוטי בין השניים‬ ‫(למעט ההבדל הגדול והמהותי – שההולך‬ ‫לבי"ד מקיים מצוה ואילו ההולך לערכאות‬ ‫עובר ח"ו עבירה)‪.‬‬ ‫לכן כאשר בעלי הדין מחליטים לגשת לבית‬ ‫הדין‪ ,‬עליהם לדעת את ההלכות מתוך‬ ‫חושן משפט העוסקים בבתי הדין ובעדות‬ ‫שנוגעים אליהם‪ ,‬כגון כיצד לגשת לבית‬ ‫הדין‪ ,‬מהו תפקידו של בית הדין בזמן הזה‪,‬‬ ‫סדרי מושב בית הדין‪ ,‬לאיזה בית דין הם‬ ‫צריכים לפנות‪ ,‬מהי פשרה ומהי בוררות‪,‬‬ ‫הדין שהולכים אחר הנתבע ומצד שני‬ ‫נזקקים לתובע תחילה‪ ,‬סדר נתינת פסק‬ ‫הדין‪ ,‬חובת העדות ומי יכול לשמש כעד‪,‬‬ ‫חומר האיסור לפנות לערכאות ועוד ועוד‪.‬‬ ‫בעזהי"ת‪ ,‬בתקופה הקרובה‪ ,‬המדור יעסוק‬ ‫בנושאים הללו של הלכות בית דין ועדות‪,‬‬ ‫ומידי שבוע נדון בנושא מסוים שעל אף‬ ‫שמתקשר לנושא הקודם ולנושא הבא ‪ -‬מ"מ‬ ‫עומד בפני עצמו (כך שגם מי שלא קרא את‬ ‫המדורים הקודמים‪ ,‬מ"מ יוכל לקרוא את‬ ‫המדור של אותו שבוע)‪.‬‬ ‫ויה"ר שבזכות עיסוקנו בהלכות ממונות‪ ,‬נזכה‬ ‫כולנו להחכים בתורה הקדושה כמו שאומרת‬ ‫המשנה [ב"ב קע"ה ע"ב] ש"הרוצה להחכים –‬ ‫יעסוק בדיני ממונות‪ ,‬שאין לך מקצוע בתורה‬ ‫יותר מהן והן כמעיין הנובע"‪.‬‬ ‫לשאלות ולתגובות למדור יש להפנות‬ ‫לכתובת אימייל‪hutShelChesed@ :‬‬ ‫‪gmail.com‬‬ ‫סיפור‬ ‫לשולחן שבת‬ ‫שבת היא מקור הברכה‬ ‫ה‬ ‫בעיר ז'טיל אשר בליטא‬ ‫חי לו יהודי פשוט‬ ‫ותמים‪ .‬את מקור פרנסתו לקיום‬ ‫ממשפחתו ובני ביתו מצא האיש‬ ‫בתפקידו כעגלון‪ .‬הוא היה מסיע‬ ‫נוסעים ממקום למקום ובתמורה‬ ‫לכך קיבל את שכרו‪ .‬כך היה‬ ‫מפרנס את בני ביתו‪ .‬בעיקר עסק‬ ‫בהסעת הנוסעים מתחנת הרכבת‬ ‫ועד ליעד מחוז חפצם‪ .‬משראה‬ ‫האיש כי אזור תחנת הרכבת‬ ‫הינו מקור פרנסה טוב‪ ,‬שכן רבים‬ ‫היו הנוסעים המבקשים להגיע‬ ‫מתחנת הרכבת אל מחוז חפצם‪.‬‬ ‫אט‪-‬אט החל לאחר ביום שישי‬ ‫את כניסת השבת ולהקדים את‬ ‫יציאת שבת‪ .‬תחילה לא היה ענינו‬ ‫אלא רק בזמן השקיעה וצאת‬ ‫הכוכבים אשר בזמנים אלו מצא‬ ‫היתרים לעצמו להסיע הנוסעים‬ ‫ולהמשיך במלאכתו‪ .‬משהתרגל‬ ‫האיש בדבר נעשה לו כהיתר והוא‬ ‫אף החל ממש לחלל את השבת‬ ‫בפרהסיא‪.‬‬ ‫משראו תושבי העיר בדבר חרה‬ ‫להם מאוד על היהודי המחלל‬ ‫שבת בפרהסיא ללא חת ומורא‪.‬‬ ‫באו לפני רבם הרב הרב זלמן‬ ‫סורוצקין זצ"ל‪ ,‬והודיעוהו בדבר‬ ‫כדי שיעצור את מעשי לחילול‬ ‫השבת‪ .‬קרא לו הרב לשיחת‬ ‫מוסר‪ ,‬סיפר לו על קדושת השבת‬ ‫מעלתה ואף נזף בו והתריע בפניו‬ ‫במלוא החומרה על חומרת‬ ‫חילולה של השבת‪ .‬האיש הבטיח‬ ‫להיטיב את דרכו ולחזור בו מסורו‪.‬‬ ‫אך לשווא רק יצא האיש את בית‬ ‫הרב וכבר בשבת הקרובה שב‬ ‫לסורו כאילו לא אירע דבר‪.‬‬ ‫אביו של האיש היה אדם מוכה‬ ‫חולי‪ ,‬היה עסוק בצרות גופו‬ ‫ובסבלו העלים את עינו ממעשי‬ ‫בנו ומעולם לא דיבר עימו ולא‬ ‫הוכיחו‪.‬‬ ‫‪vvv‬‬ ‫באחד הימים שהה הרב זלמן‬ ‫סורוצקין בווילנה בכינוס של‬ ‫רבני ליטא בענייני חינוך‪ ,‬שנערך‬ ‫בהשתתפותם של ה'חפץ חיים'‪,‬‬ ‫רבי חיים עוזר וגדולי ישראל‬ ‫נוספים באותו הדור‪ .‬כשעמד‬ ‫לחזור לעירו התברר לרב זלמן‬ ‫שה'חפץ חיים' נוסע עמו באותו‬ ‫קרון בדרכו חזרה לראדין ושמח‬ ‫מאוד על הזכות הגדולה לשהות‬ ‫עוד מעט במחיצת החפץ חיים‪.‬‬ ‫רבי זלמן הביט בעד חלון הקרון‬ ‫והבחין לפתע באביו של העגלון‬ ‫הסורר המחלל שבת בעירו‪,‬‬ ‫כשהוא חבוש ומדדה במקלו‬ ‫השבת היא מקור הברכה‬ ‫לעבר הקרון‪ .‬כשעלה האב אל‬ ‫הקרון פנה אליו הרב‪ ,‬שאל‬ ‫לשלומו וברר אם רופאיו בווילנה‬ ‫מרשים לו לשוב לביתו‪.‬‬ ‫"לא"‪ ,‬ענה האיש‪" ,‬טרם החלמתי‬ ‫ואיני שב לביתי‪ .‬ברצוני לנסוע‬ ‫ברכבת הזו לראדין אל ה'חפץ‬ ‫חיים'"‪ .‬הרב שידע כי החפץ חיים‬ ‫נמצא עימם ברכבת‪ ,‬שאל את‬ ‫האב החולה לפשר נסיעתו והאיש‬ ‫הסביר‪:‬‬ ‫"חלמתי הלילה חלום‪ ,‬ובו ראיתי‬ ‫את סבתי עליה השלום‪ ,‬שנפטרה‬ ‫לפני זמן רב‪ ,‬כשהיא עומדת‬ ‫וקוראת לי‪' :‬מדוע אתה מבלה כל‬ ‫הזמן בבתי חולים?! לשווא אתה‬ ‫מחפש רפואה אצל הרופאים‪.‬‬ ‫קום וסע ל'חפץ חיים'‪ ,‬התברך‬ ‫מפיו ותירפא ממחלתך!' החלטתי‬ ‫לשמוע בקולה וכעת אני בדרכי‬ ‫לראדין להתברך מפיו של החפץ‬ ‫חיים"‪.‬‬ ‫"אינך צריך לנסוע עד לראדין"‬ ‫פנה אליו הרב בהפתעה‪" .‬מכיוון‬ ‫שהחפץ חיים בכבודו ובעצמו‬ ‫נוסע עימנו בקרון ממול!"‪ .‬החולה‬ ‫התרגש מאוד וראה בכך אות‬ ‫משמיים המאמת את חלומו‪ .‬הוא‬ ‫דידה אל הקרון ומצא את ה'חפץ‬ ‫חיים' עומד בתפילתו‪ ,‬כאשר‬ ‫כל הקהל עוקב בנשימה עצורה‬ ‫אחר משפטי התפילה הברורים‬ ‫היוצאים מפיו הקדוש‪.‬‬ ‫‪vvv‬‬ ‫בעוד האיש מאזין לתפילתו‬ ‫העריבה של ה'חפץ חיים'‪,‬‬ ‫וממתין לשעת כושר לגשת אל‬ ‫החפץ חיים‪ ,‬עלה רעיון במוחו‬ ‫של הרב זלמן‪ .‬הוא קרא לאחד‬ ‫ממקורבי החפץ חיים וסיפר לו‬ ‫על חילול השבת בפרהסיה של בנו‬ ‫של החולה‪ .‬הוא ביקש מהמקורב‬ ‫שיספר על כך ל'חפץ חיים'‬ ‫בטרם ייגש אליו האב החולה‪,‬‬ ‫כדי שהצדיק יורה לו לתבוע מבנו‬ ‫לשנות את דרכיו‪.‬‬ ‫המקורב הסכים לדבר והם שבו‬ ‫לקרון‪ ,‬אבל איחרו את המועד‪:‬‬ ‫ה'חפץ חיים' סיים את תפילתו‪,‬‬ ‫והחולה כבר עמד לידו והחל לדבר‬ ‫עמו‪ .‬בלית ברירה עמדו השניים‬ ‫והקשיבו כיצד האיש מספר‬ ‫ל'חפץ חיים' על מחלתו ועל דבר‬ ‫חלומו‪ ,‬שבו ביקשה סבתו לבקש‬ ‫את ברכת ה'חפץ חיים' לרפואתו‪.‬‬ ‫רבי ישראל מאיר מראדין‪ ,‬הזדעזע‬ ‫וענה לאיש החולה‪:‬‬ ‫"מי יתן לך ברכה ‪ -‬ישראל מאיר?!‬ ‫האם אתה סבור שברכתי תעזור?!‬ ‫חלילה! הרי אתה יודע בידי מי‬ ‫מסורות הברכות ‪ -‬בידי שבת‬ ‫קודש! השבת התברכה בידי‬ ‫הקדוש ברוך הוא והיא מקור‬ ‫הברכה‪ ,‬ומדוע תבקש ממני‬ ‫ברכה?!"‬ ‫ה'חפץ חיים' שתק מעט‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן הוסיף‪:‬‬ ‫"אם תשמור שבת כהלכתה‬ ‫ותקבל את ברכתה‪ ,‬יאציל לך גם‬ ‫ישראל מאיר את הברכה‪ .‬אבל‬ ‫אם אינך חפץ לשמור שבת‪ ,‬והינך‬ ‫סבור שדי לך בברכתו של ישראל‬ ‫מאיר‪ ,‬זה בלתי אפשרי‪ .‬אין זה‬ ‫בכוחי כלל‪"...‬‬ ‫האיש החולה תמה על דברי‬ ‫ה'חפץ חיים'‪ ,‬הלא הוא שומר‬ ‫שבת כהלכה‪ .‬בטרם הביע את‬ ‫תמיהתו‪ ,‬המשיך ה'חפץ חיים'‪:‬‬ ‫"ואם תאמר שאתה שומר שבת‬ ‫ולפיכך ראוי לברכה‪ ,‬התבונן היטב‬ ‫במה שכתוב בתורה‪' :‬לא תעשה‬ ‫כל מלאכה אתה ובנך ובתך'‪ .‬לא‬ ‫מצאנו אזהרה כזו בכל התורה!‬ ‫לא נאמר למשל‪' ,‬לא תאכל בשר‬ ‫בחלב אתה ובנך ובתך'‪ ,‬או 'תניח‬ ‫תפילין אתה ובנך'‪ .‬רק לגבי שבת‬ ‫נאמרה לשון זו ‪ .‬בעניין שמירת‬ ‫השבת האב אחראי בעד בניו‬ ‫ובני ביתו‪ .‬אמנם אתה משמר את‬ ‫השבת‪ ,‬אבל בינך נוסע בשבת‬ ‫ואף מתפרנס מחילולה‪ .‬לא תוכל‬ ‫לקבל את ברכת השבת‪ ,‬וממילא‬ ‫גם ישראל מאיר לא יוכל להעניק‬ ‫לך את ברכתו‪"...‬‬ ‫כאשר סיים ה'חפץ חיים' את‬ ‫דבריו באזני השומעים הנדהמים‪,‬‬ ‫התייפח האב בבכי והבטיח כי‬ ‫ישדל את בנו שלא ייסע יותר‬ ‫בשבת‪ .‬רק אז נאות הצדיק לברכו‬ ‫בברכת רפואה שלימה‪.‬‬ ‫‪vvv‬‬ ‫וראה זה נס ופלא‪ ,‬כשחזר האב‬ ‫אל ביתו סיפר את השתלשלות‬ ‫הדברים לבני ביתו‪ ,‬ובפרט דיבר‬ ‫על ליבו של בנו המחלל שבת‪.‬‬ ‫ממשמע הבן כי חיי אביו תלויים‬ ‫בו קיבל על עצמו תשובה שלמה‬ ‫וחזר לשמור שבת כהילכתה‪.‬‬ ‫תוך זמן קצר גם השבת קיימה‬ ‫את שלה וברכה את האב החולה‬ ‫בברכת "רפואה שלמה"‪ .‬כי‬ ‫השבת מקור הברכה היא‪.‬‬ ‫העלון השבוע מוקדש‬ ‫לע"נ מו"ר הראשל"צ הג"ר עובדיה‬ ‫יוסף בן גורגיה זצוק"ל‪ ,‬הרב יעקב חי‬ ‫בן מרגלית זצ"ל‪ ,‬קלרה בת פורטונה‪,‬‬ ‫ז"ל‪.‬‬ ‫לרפואת מו"ר ראש הישיבה הרב‬ ‫שלום בן ימנה‪ ,‬בועז בן רומיה‪ ,‬חיים‬ ‫בן טובה‪ ,‬בת שבע בת ימימה‪ .‬לזש"ק‪:‬‬ ‫דוד גרשון בן מרסל‪ ,‬וזוג' תהילה‬ ‫בת לאה‪ .‬להצלחת יוסף זיו בן רחל‪,‬‬ ‫להצלחת חנניה רפאל בן שרה‪.‬‬ ‫המשך דבר ראש הישיבה‬ ‫ובהלה לעולם זה רק בלית ברירה‪ ,‬כי "בכל צרתם לו צר"‬ ‫כביכול‪ ,‬ואפילו כשצר לאומות העולם ה' יתברך מצטער‪ ,‬ולכן‬ ‫אסר על המלאכים לומר שירה כטבעו המצרים האכזרים‬ ‫והרשעים בים‪ .‬אבל מלבד זאת‪ ,‬כל מי שעוסק בהפצה מרוויח‬ ‫רווחים עצומים בעולם הזה ובעולם הבא‪ ,‬כי הוא בוודאי יהיה‬ ‫שמור מכל הרוחות הזרות הנושבות בדור‪ ,‬כמו אברהם‪ ,‬והוא‬ ‫יקבל כוחות משמים להתהלך מאליו‪ ,‬וגם ייפתח לו שפע‬ ‫עצום בכל התחומים‪ ,‬כמו אברהם אבינו שה' ברך אותו בכול‪,‬‬ ‫ובוודאי בעולם הבא לא יהיה סוף לזכויות שלו כי אין צדקה‬ ‫וחסד בעולם כמו ההפצה‪.‬‬ ‫אחד מצדיקי דורנו כשהיה בחור צעיר היה אצל אחד מצדיקי‬ ‫הדור הקודם‪ ,‬ואותו צדיק שאל אותו מהן תכניותיו לעתיד‪,‬‬ ‫השיב לו הבחור הצעיר‪ ,‬שהוא שואף לגדול בתורה ולסיים‬ ‫את הש"ס ולהגיע להוראה וכו' אמר לו אותו הצדיק‪" :‬עסוק‬ ‫בקירוב רחוקים‪ .‬דע לך‪ ,‬אין מעלה בעולם כמו לקרב רחוקים‪,‬‬ ‫אם תצליח להחזיר בתשובה אדם אחד‪ ,‬זה חשוב בשמים‬ ‫הרבה יותר מאשר שתסיים את כל הש"ס בבלי וירושלמי‪ ,‬כל‬ ‫הפוסקים וכל הזוהר וכתבי האריז"ל וכו' "‪ .‬אפילו אם תחזיר‬ ‫בתשובה אדם אחד!‬ ‫בשנה זו‪ ,‬שנת תשע"ה לא קוראים את פרשת וילך‪ ,‬שבה‬ ‫כתוב "ואנוכי הסתר אסתיר פני"‪ ,‬מכיוון שקראנו את וילך‬ ‫לפני ראש השנה‪ ,‬ואילו בשנה הבאה נקרא את וילך בשבת‬ ‫שובה לאחר ראש השנה‪ ,‬וזה סימן טוב לעם ישראל‪" ,‬סימנא‬ ‫מילתא" שבשנה זו לא תהיה שום הסתרה‪ ,‬וכבוד ה' יתגדל‬ ‫ויתעלה וכל בני בשר יקראו בשמך יכירו ויידעו כל יושבי תבל‬ ‫וכו'‪ ,‬לכן שנה זו מסוגלת להפצה ולקירוב ולפרסום שמו של‬ ‫ה' בעולם‪.‬‬ ‫לכן העיקר הוא‪ ,‬שהדברים האלה הכתובים פה לא יישארו‬ ‫בגדר "רעיון יפה לשולחן שבת"‪ ,‬אלא שכל אחד יתעורר‬ ‫באמת לקחת את הדברים הלכה למעשה‪ ,‬שבכל יום יום‬ ‫יישאל את עצמו‪ :‬מה עשיתי היום בשביל שעוד יהודי יתקרב‬ ‫לה'? מה עשיתי היום בשביל שעוד יהודי יכיר את הבורא?‬ ‫נתחזק כולנו לא להסתגר בחדרי חדרים ולהשאיר את האור‬ ‫הנפלא והמתוק של היהדות בין כתלי הבית‪ ,‬אלא נלך כולנו‬ ‫בדרכי אבינו הראשון‪" ,‬אברהם אוהבי"‪ ,‬לעסוק בהפצה‬ ‫ולהאהיב שם שמים על הבריות‪ ,‬וניקח חלק בהמלכת הבורא‬ ‫ברוך הוא בעולמו‪.‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‬ ‫לכל בית ישראל‬ ‫חנוך‬ ‫לנער‬ ‫בית ושמו בית ספר פרק ז‬ ‫מאת הרב יצחק אבוחצירא‪.‬‬ ‫כפתיחה לנושא "לקויות וקשיי למידה"‬ ‫הזכרנו בשבוע שעבר את "בעיית הדור"‪,‬‬ ‫את אותה בעיה נוראה‪ ,‬שבעטיה למעלה‬ ‫מעשרים אלף הורים‪ ,‬חיים מידי יום את‬ ‫הקושי‪ ,‬בלהיות הורה ל"ילד נושר"‪.‬‬ ‫נושרים שונים‪ ,‬סיבות משותפות‬ ‫הזכרנו במאמר הקודם‪ ,‬כי ישנן סיבות‬ ‫רבות לנשירת נער ממסגרת הלימודים‪:‬‬ ‫פלאפון‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬סרטים‪ ,‬חברים‬ ‫רעים‪ ,‬שכנים לא טובים‪ ,‬מורה לא טוב‪,‬‬ ‫הורים מתירנים‪ ,‬הורים נוקשים‪ ,‬בעיות‬ ‫בשלום בית בין ההורים‪ ,‬בעיות בפרנסה‪,‬‬ ‫משפחות מרקע של מצוקה ועוד‪,‬‬ ‫אולם הסיבה המשותפת לכלל הילדים‬ ‫שנשרו‪ ,‬הייתה‪" :‬כישלונות בבית‬ ‫הספר"‪.‬‬ ‫למעלה מ‪ 60%-‬מהילדים שנשרו‪ ,‬היה‬ ‫גם קשר חזק למושג הכללי של "לקויות‬ ‫וקשיי למידה"‪.‬‬ ‫שנות "הכנה"‬ ‫למי שמתבונן מהצד נראה‪ ,‬כי הנשירה‬ ‫ממסגרת הלימודים‪ ,‬הייתה בגלל‬ ‫"בעיות גדולות" כדוגמת הבעיות‬ ‫המובאות לעיל‪ ,‬אך האמת היא שהם‬ ‫היו בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל"‬ ‫ועד נקודת השבירה‪ ,‬עד לאותו היום‬ ‫שבו הילד עזב את המסגרת לצמיתות‬ ‫והודיע להוריו ש‪"-‬זהו לשם אני יותר לא‬ ‫חוזר" היה תהליך ממושך‪.‬‬ ‫לתהליך הזה שלקח מספר שנים‪ ,‬אפשר‬ ‫לקרא "שנות ההכנה לנשירה"‪.‬‬ ‫באותם שנים‪ ,‬הילד התכונן לקראת‬ ‫נשירתו‪ ,‬ל"שנות ההכנה" יש צורה‪ ,‬יש‬ ‫במראה דהיינו‬ ‫ֶ‬ ‫סגנון‪ ,‬וזה ניכר בעיקר‪:‬‬ ‫בסגנון החיצוני וביחס למערכת החינוך‬ ‫הביתי והבית ספרי‪ .‬הילד כבר לא רוצה‬ ‫ללמוד‪ ,‬הוא מתנהג בחוצפה ומסרב‬ ‫בהדרגתיות לקבל את עול החינוך‪.‬‬ ‫פתי מי שיחשוב שפתאום הילד מתהפך‬ ‫ומחליט לנשור‪.‬‬ ‫ההתדרדרות לקראת ה"נשירה" הייתה‬ ‫צפויה‪ ,‬ולכולנו היה ידוע מה עלול‬ ‫לקרות בסופו של תהליך זה‪.‬‬ ‫אלא שברוב הפעמים מחוסר פנאי‪,‬‬ ‫טרדות הפרנסה‪ ,‬בעיות של שלום בית‬ ‫ומחוסר ידיעה כיצד עלינו להתמודד‪,‬‬ ‫העדפנו לעצום את העיניים ולטמון את‬ ‫הראש באדמה‪.‬‬ ‫התוצאה לצערנו היא אחת‪ :‬הילד נשר‪.‬‬ ‫או תורה או עבודה‬ ‫לפני דור אחד או שניים‪ ,‬הייתה‬ ‫מוסכמה כזו‪ ,‬שתלמיד שאינו יכול‬ ‫ללמוד או תלמיד מתקשה‪ ,‬היו לפניו ‪2‬‬ ‫אפשרויות‪:‬‬ ‫אפשרות ראשונה‪ -‬להמשיך‪ .‬יש לך‬ ‫קשיים? אתה לא חייב להתמודד‬ ‫וללמוד‪ ,‬אבל אתה כן חייב להמשיך‬ ‫במסגרת החיידר או בית הספר‪" .‬אבל‬ ‫אני לא מבין מה שלומדים?!" לא נורא‪,‬‬ ‫העיקר שאתה בחיידר ושומע דברי‬ ‫תורה‪ ,‬ואפילו שהראש לא מבין‪ ,‬הנשמה‬ ‫שלך בוודאי מבינה‪.‬‬ ‫אפשרות שנייה‪ -‬הוריו היו מוציאים‬ ‫אותו לעבוד‪" .‬חבל לך לחמם בחינם‬ ‫את הכסא" היו אומרים לו‪ .‬ומאותו‬ ‫היום נגזר עליו גורלו‪ ,‬להיות שוליה‬ ‫של איזה בעל מקצוע‪ :‬נגר‪ ,‬סנדלר‪ ,‬או‬ ‫אפילו מלטש יהלומים‪ ,‬עד שיהיה בעל‬ ‫בעמיו ויהפוך להיות איש עצמאי ברבות‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫בדיחות הדעת‬ ‫יועץ חינוכי ומחנך בת”ת “שלום בנייך”‬ ‫בשני המקרים‪ ,‬התלמיד שלא למד‪ ,‬היה‬ ‫נמצא במסגרת שהועילה לו בחיים‪.‬‬ ‫אמנם הוא לא יצא תלמיד חכם‪ ,‬אבל‬ ‫יהודי כשר ואבא טוב בוודאי שהוא‬ ‫יהיה‪.‬‬ ‫אולם מה שקורה בדורנו‪ ,‬כמעט כל‬ ‫בתי הספר לבנות וברוב התלמודי‬ ‫תורה לבנים‪ ,‬הם מוסדות תחרותיים‬ ‫המותאמים‬ ‫מוסדות‬ ‫והישגיים‪,‬‬ ‫לחרוצים ומצליחנים ותלמיד מתקשה‬ ‫אינו מצליח לחצות בהם את כיתה ד'‪.‬‬ ‫תהליך הנשירה‬ ‫כאשר ישנו בכיתה תלמיד חלש אך‬ ‫שקט‪ ,‬כל זמן שהוא יכול לשבת שיעורים‬ ‫שלמים מבלי להפריע‪ ,‬גם הנהלת בית‬ ‫הספר לא תפריע לו‪.‬‬ ‫אך אם הוא לפעמים מראה סימני‬ ‫"שעמום" דהיינו הפרעות‪ ,‬דיבורים‬ ‫במהלך שיעורים‪ ,‬צחוקים‪ ,‬חוצפה וכדו'‬ ‫לא ירחק היום והוריו יהיו ה"חברים" של‬ ‫צוות ביה"ס‪.‬‬ ‫יזמינו אותם מידי פעם למנהל וישלחו‬ ‫מידי פעם את הילד לבית‪ .‬מכתב יגרור‬ ‫מכתב חריף יותר‪ ,‬עד שבסוף השנה‬ ‫הילד יקבל מכתב פרידה מרגש והצלחה‬ ‫בהמשך הדרך‪.‬‬ ‫ושוב אותו הסיפור במקום החדש‪ ,‬עד‬ ‫ש‪...‬הוא יצטרף לחבורת הנושרים‪.‬‬ ‫הורים יקרים! המספר הגבוה של‬ ‫הנושרים‪ ,‬צריך להדליק אצלנו נורה‬ ‫אדומה‪ .‬חובה עלינו לבדוק‪ ,‬מה גרם‬ ‫לאותם אלפי בני נוער לעזוב מקור מים‬ ‫חיים ולחצוב בורות נשברים אשר לא‬ ‫יכילו המים‪ ,‬הרי הם ידעו את האמת‪.‬‬ ‫אלא שהיה קשה להם (ולא חשוב כרגע‬ ‫מה)‪ ,‬לא הבינו אותם‪ ,‬התעללו בהם‬ ‫במקום לעזור להם ואלו הם התוצאות‪.‬‬ ‫הורים יקרים! על אותם עשרים אלף‬ ‫נערים שכבר נשרו אנו בוכים‪ ,‬אבל‬ ‫עיקר תפקידינו הוא לעצור את אותם אלו‬ ‫שבדרך???‬ ‫רוצים‪ ,‬אבל לא מצליחים‬ ‫עלינו לזכור היטב‪ ,‬כי ילד‪ ,‬בחור‪ ,‬נער‬ ‫שהגיע למצב הזה‪ ,‬לא היה אף פעם‬ ‫ילד טוב ירושלים‪ .‬הבעיות התחילו כבר‬ ‫בתחילת הדרך‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הבעיות הן‪:‬‬ ‫ליקויי למידה שונים‪ ,‬הפרעות קשב‬ ‫וריכוז ובעיות רגשיות או חברתיות‪.‬‬ ‫המצב שנוצר לאחר מספר חודשים‬ ‫אצל הילד המתקשה הוא‪ ,‬שלצערנו‬ ‫אנחנו כבר "רחוקים ממנו" ולא מבינים‬ ‫את מצבו‪ ,‬לא תומכים בו ולא נותנים לו‬ ‫את העזרה שלה הוא כ"כ זקוק בכדי‬ ‫"לשרוד" בכיתה‪.‬‬ ‫זה לא שאנחנו כהורים "לא רוצים"‬ ‫לעזור לילד שלנו‪ ,‬הפוך‪ ,‬אנחנו מאוד‬ ‫רוצים‪ ,‬אלא שאנחנו "לא יכולים" "לא‬ ‫מסוגלים" "מתקשים" "לא מבינים"‬ ‫"לא מכירים" את הדרכים לעזור לו‪.‬‬ ‫אבנים קטנות‬ ‫פתגם סיני עתיק (נשמע משכנע‪ ,‬לא?!)‬ ‫אומר‪" :‬כדי להזיז את ההר‪ ,‬צריך להזיז‬ ‫קודם את האבנים הקטנות"‬ ‫לרבים מאיתנו שקוראים את הדברים‪,‬‬ ‫בוודאי עולים רגשות ורצונות של‬ ‫התעוררות ורצון "להתחיל להזיז‬ ‫עניינים" אלא שהיצר בא עם מסכת‬ ‫טענות רצופה בייאוש ואז עולות‬ ‫הטענות של "אולי כבר מאוחר מידי"‬ ‫"טוב אולי נעזור לילד הבא‪ ,‬עם הגדול‬ ‫כבר אין מה לעשות" וכו' וכו'‬ ‫באמת תהליך השינוי לחינוך טוב יותר‪,‬‬ ‫הוא תהליך ארוך ומייגע וכתהליך ארוך‬ ‫ומפרך שכרוך במאמץ רב והשקעה‬ ‫אינסופיים‪ ,‬אנו עלולים בקלות להיכנס‬ ‫לעצלות‪ ,‬או במקרה גרוע יותר ‪ -‬לייאוש‪.‬‬ ‫כמעט א”א לבוא לידי שמחה כי אם ע”י מילתא דשטותא‬ ‫שני מחותנים שנוררים שותים לחיים‪,‬‬ ‫ומתחייבים חצי רחוב כל אחד‪ ,‬כששמעה‬ ‫זאת אשת השנורר אמרה לו‪ :‬ומהיכן תביא‬ ‫את הסכום הזה? ענה לה בעלה‪ :‬הכוונה‪,‬‬ ‫אני אוסף בחצי הזה של הרחוב‪ ,‬והוא בחצי‬ ‫השני‪.‬‬ ‫אך יהודים יקרים "אל יאוש"‪.‬‬ ‫מסתבר שזה לא קשה כל כך‪ ,‬למי‬ ‫שיודע שבאמת "מה שהיה היה והעיקר‬ ‫להתחיל מהתחלה‪ ,‬ואפילו בהסתרה‬ ‫שבתוך ההסתרה‪ ,‬בוודאי גם שם נמצא‬ ‫ה' יתברך"‪.‬‬ ‫אולי בכדי להצליח בחינוך הילדים‬ ‫ובמיוחד למי שכבר "טעה" או נכשל‬ ‫הרבה ואפילו למי שכבר מרוב כישלונות‪,‬‬ ‫לא יכול להביט לילדים שלו בעיניים‪ ,‬זה‬ ‫קשה ואפילו קשה מאוד‪.‬‬ ‫אך אל דאגה‪ ,‬גם לו יש תקווה‪ .‬הרי רבינו‬ ‫שאג בקול גדול "אין שום ייאוש בעולם‬ ‫כלל" האמת היא שאנחנו באמת לא‬ ‫יכולים‪ .‬אבל ה' יתברך כן יכול!!! למה‬ ‫לנו לסחוב את החיים על הגב החלש‬ ‫שלנו? למה לנו להתייאש? אצל ה'‬ ‫יתברך הכול אפשרי‪ .‬רק שאצל אבינו‬ ‫שבשמים‪ ,‬צריך לבקש!‬ ‫לא לשכוח את הילד‬ ‫אב יקר! אתה טוען שאין לך זמן ללמוד‬ ‫ולקדם את הילד שלך‪ ,‬כי אתה בעבודה‪,‬‬ ‫האמת היא שאתה צודק! זה כמעט‬ ‫בלתי אפשרי‪ ,‬לדרוש מהילד ללמוד‬ ‫איתך בשעות הערב כשאתה חוזר‬ ‫מהעבודה‪.‬‬ ‫אתה גם טוען‪ ,‬שאתה לא מבין מה‬ ‫קשה לילד‪ ,‬ולכן אתה לא יודע מה‬ ‫צריך לעשות בכדי לעזור לו? אל תדאג‪.‬‬ ‫דע לך שאתה יכול להשפיע על הילד‬ ‫ולדאוג שהילד שלך יתקדם וילמד‪,‬‬ ‫אפילו ממקום העבודה שלך‪ .‬אתה לא‬ ‫צריך אפילו להתאמץ‪ ,‬רק לדבר! ממש‬ ‫ממקום העבודה‪.‬‬ ‫אוהלים וציוד לארועים‬ ‫השכרת ציוד לארועים‬ ‫כדי להתפלל על הילד‪ ,‬לא צריך הכנה‬ ‫מיוחדת‪ .‬לא צריך זמן או מקום מיוחד‪.‬‬ ‫לדבר עם ה' על הילד שלך אפשר גם‬ ‫מאותו מקום שאתה יושב בו בעבודה‪.‬‬ ‫תוך כדי העבודה‪ ,‬תשוחח עם ה' ותספר‬ ‫לו מה עובר על הילד שלך‪ -‬כפי מה‬ ‫זמנים | נח התשע"ה‬ ‫שהוא מספר לך‪.‬‬ ‫תספר לה' את כל הקשיים והבעיות של‬ ‫הילד בפרוטרוט‪.‬‬ ‫י‪-‬ם ת”א חיפה בא”ש‬ ‫אל תפחד "להפיל" על ה' את הטיפול‬ ‫בילד‪ ,‬הרי הילד הוא של ה' לא פחות כניסה ‪17:40 17:27 17:37 17:22‬‬ ‫ממה שהוא שלך‪.‬‬ ‫תתחנן לפני ה' ותטען לה' טענות יציאה ‪18:35 18:33 18:35 18:33‬‬ ‫שיעזור לך‪ ,‬שייתן לך עצה מה לעשות‬ ‫עם הילד ולמי לגשת שיאיר לך את‬ ‫ר"ת‬ ‫‪19:13 19:10 19:10 19:09‬‬ ‫העיניים ויכוון אותך להצלחת הילד‪,‬‬ ‫תספר לה' שאתה מוגבל ביכולות שלך הפטרה‪ :‬הפטרת ראש חודש "השמים כסאי" (ישעיה סו)‬ ‫במוצאי שב"ק נח יחזרו לשעון חורף ויש להזיז השעון‬ ‫ולא יודע מה לעשות ואיך לעזור לילד‪.‬‬ ‫והכי חשוב‪ ,‬תבקש מה' שיעזור לך‪ ,‬לא בשעה ‪ 2:00‬לשעה ‪.1:00‬‬ ‫לשכוח את הילד שלך ולזכור להתפלל‬ ‫יו”ל ע”י מוסדות "חוט של חסד"‬ ‫עליו בכל יום‪.‬‬ ‫רח' שמואל הנביא ‪ 13‬ירושלים ת‪.‬ד‪ 57669 .‬י‪-‬ם‬ ‫כי גם מאחורי הדברים הקשים העוברים‬ ‫טל’ ‪ 02-5812210‬פקס ‪02-5812252‬‬ ‫עליך‪ ,‬אני עומד!‬ ‫‪03-6567555 050-3333686‬‬ ‫לייעוץ טלפוני ללא תשלום‪/‬או לתיאום פגישה‬ ‫צור קשר בימים ג' ‪ -‬ד' משעה ‪ 8-10‬בערב‬ ‫נייח‪ 073-727-0000 :‬נייד‪0548-434-435 :‬‬ ‫מייל‪[email protected] :‬‬ ‫להצטרפות לקבלה בדוא”ל ולתגובות כתבו לנו‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫כתובתינו באינטרנט‬